אידה מיכאלובמגישות:

רגינה קרסנוב

דו"ח מסכם – קביעת נוסחה כימית: התגובה בין אבץ ליוד

השערה:

שיערנו שבתגובה יש את חוק שימור המסה ולכן האבץ שהוכנס בעודף לא יגיב כולו עם היוד. בעזרת חישובי מסות – מולים נוכל להגיע לחישוב הנוסחה האמפירית ע"י המסות הידועות מראש והפחתת

מסות אלו מהחומרים שנותרו נגיע לתוצאות שנתבקשנו.

מטרות הניסוי:

(. התרכובת הנוצרתI( ויוד )Znבחלק זה נעקוב אחר תגובה כימית המתרחשת בין שני יסודות, אבץ )יודיד האבץ. המטרה היא לעקוב אחר המשקלים של חומרי המוצא ושל התרכובת בתגובה היא

הנוצרת, וע"י כך למצוא שני דברים:

mZn/mIא. היחס בין מסת האבץ למסת היוד בתרכובת

ב. יחס האטומים בתגובה, המגדיר את הנוסחה האמפירית של התרכובת. יחס האטומים שווה כמובןליחס המולים.

, שהיא הנוסחה האמפירית עבור יודיד האבץ. ZnaIbנציג את נוסחת התרכובת כ-

כלים מכשירים וחומרים:

מ"ל250ארלנמייר

מקל זכוכית

מיכסה אלומיניום

כורית

מאזניים חצי אנליטיות

מאזניים אנליטיות

ביקר

פלטה חשמלית

יוד

מתנול

אבץ

פיפטה

תהליך הניסוי:

.תחילה שקלנו את את הארלנמייר במאזניים חצי אנליטיות.איפסנו את המאזניים לפי הכורית 2.00הוספנו( גרם אבץ Zn).העברנו מהכורית לארלנמייר את האבץ ושקלנו את הארלנמייר כשבתוכו האבץ.איפסנו את המאזניים לפי הכורית 2.00הוספנו( גרם יוד I.).העברנו את היוד מהכורית לתוך הארלנמייר עם האבץ ושקלנו אותו.כיסינו את הארלנמייר ועברנו למנדף.במנדף הפעלנו תאורה ואיוורור מ"ל של מתנול לתוך הארלנמייר המכיל את החומרים יוד ואבץ.25בעזרת פיפטה העברנו .הידקנו את נייר האלומיניום לארלנמייר-צלזיוס והנחנו עליו את הארלנמייר.1200חיממנו את פלטת החימום ל מ"ל תוך כדי חימום הארלנמייר.250שקלנו ביקר של בסיום התגובה העברנו את התוצר לביקר תוך שמירה על האבץ באמצעות מקל זכוכית, תהליך

זה נקרא דקנטציה )שפייה(. מ"ל מתנול כל אחת בכלי הארלנמייר עם האבץ.5 שטיפות של 3לאחר מכן, עשינו חיממנו את הארלנמייר שוב עד שראינו שהאבץ מסתובב באופן חופשי והורדנו את הארלנמייר

מהפלטה.ניקח את הארלנמייר למאזניים אנליטיות כאשר הוא בטמפ' החדר, ונשקול את האלרנמייר עם

האבץ.-עד שהחומר התייבש כולו והפך 1200לקחנו את הביקר עם יודיד האבץ וחיממנו על הפלטה ל

למוצק..לקחנו את הביקר כאשר הוא היה בטמפ' החדר ושקלנו אותו במאזניים אנליטיות

תוצאות וחישובים:

חלק א': התגובה בין אבץ ליודI )mw(: 126.90 gr/molZn )mw(: 65.39 gr/mol

לפני התגובה גרם81.61משקל הארלנמייר הריק )גר'(

גרם83.06משקל הארלנמייר + אבץ )גר'( גרם85.01משקל הארלנמייר + אבץ + יוד )גר'(

בסיום התגובה גרם82.5368משקל הארלנמייר + האבץ שלא הגיב )גר'(

חישובים )כל היוד(1.95משקל היוד שהגיב )גר'(

מול0.015 (n = g / MwIמספר מולי היוד שהגיבו ) גרם0.05232 משקל האבץ שהגיב )גר'( )הפחת את משקל

הארלנמייר + האבץ בסיום התגובה ממשקלהארלנמייר + האבץ לפני שהחלה התגובה(

מול0.008 (n = g / MwZnמספר מולי האבץ שהגיבו )1.95gr1.45gr

=1.345 gr

0.015mol0.008mol

=1.875

הנוסחה הפשוטה ביותר )אמפירית( עבוריודיד האבץ היא:

ZnI2

חלק ב': בידוד יודיד האבץ, תוצר התגובה

גרם107.2835משקל הביקר הריק גרם109.7434משקל הביקר + התוצר )יודיד האבץ( היבש

גרם2.456משקל התוצר היבשחוק שימור המסה

מגיבים גרם1.95משקל היוד שהגיב )מחלק א'(

גרם0.5323)מחלק א'( משקל האבץ שהגיב גרם3.4משקל כולל של מגיבים )אבץ + יוד(

תוצרים גרם2.456משקל יודיד האבץ היבש

גרם0.9268משקל עודף האבץ )שלא הגיב( גרם3.38משקל כולל

מסקנות:

טעויות העלולות לנבוע בחישובים:

העברה מכלי לכלי עלולה להשאיר שאריות של החומר ובכך להוריד מכמות החומר..1 היוד הוא חומר נדיף ולכן כשנחמם את הארלנמייר במהלך התגובה עלולה להתנדף כמות.2

קטנה ממנו.

*שתי הגורמים הנ"ל יגרמו לסטייה ולאי דיוק בחישובים.

*בהתאם להשערתנו התקיים חוק שימור המסה וכמות החומר אשר הייתה במגיבים עברה לתוצרים.

*לא ניתן להפריד בצורה מושלמת את עודף האבץ מהאבץ היודיד מכיוון שפעולת השפייה אינהמושלמת.

שאלות סיכום:

התוצאות הניסיוניות מקיימות את חוק שימור המסה מכיוון שמסת המגיבים נשארת אותה.1מסה גם בתוצרים.

2.Zn)s( + I2)s( ZnI2

היחס המשקלי המתקבל היה גדול יותר מכיוון שהיחס המשקלי הוא בין יוד לאבץ ומבחינה.3מתמטית כאשר המכנה קטן היחס עולה.

מבחינה תיאורטית ניתן להגיב אבץ עם יוד שימצא בעודף אך מהמידע הידוע לנו על יוד-.4 שהוא חומר נדיף )עובר סובלימציה( כאשר נרצה למדוד את משקלו בסיום התגובה ראשית כל

נצטרך לחממו בכדי לייבש את החומר וישנו סיכוי מועט לכך שישאר ממנו משהו.

הסיבות האפשריות לקבלת תוצאות לא מדויקות הן:.5העברה של חומר מכלי מדידה אחד לאחר ובכך לאבד בכל פעם מעט מהחומר.א( העברה של חומר לכלי מדידה שמכיל חומר אחר )שאינו קשור לניסוי( ובכך להוסיףב(

לכמות החומר או לגרום לתגובה לא מבוקרת )תגובה שאינה תוכננה(. שימוש בחומר יוד שהוא נדיף, מתנדף במהלך התגובה וכך נשארת לנו כמות קטנה יותרג(

של תוצרים.