הריגהžכוני-מחקר/המכון... · 2016-11-16 · הריגה ןווקמ ימוחת בר...

Vol. 1 2012 ב"תשע 1גיליון

הגירה כתב עת אקדמי רב תחומי מקוון

Hagira – Israel Journal of Migration

הגירה

כתב עת אקדמי רב תחומי מקוון


:Editor-in-Chief עורך ראשי:

Prof. Sergio DellaPergola פרגולה- פרופ' סרג'ו דלה

:Associate Editor עורכת משנה:

Prof. Rachel Sharaby פרופ' רחל שרעבי

חברי המערכת:

Editorial Board:

Prof. Moshe Semyonov פרופ' משה סמיונוב

Prof. Rebeca Raijman פרופ' רבקה רייכמן

Prof. Lilach Lev-Ari ארי לילך לב פרופ'

Dr. Rita Sever ד"ר ריטה סבר

Dr. Karin Amit ד"ר קארין אמית

:Editorial Coordinator רכז המערכת:

Mr. Doron Dgani מר דורון דגני

: linguistic editor :עריכה לשונית

Mrs. Elia Demeter (Hebrew) (עברית) גב' אליה דמטר

Mrs. Joy Pincus (English) גב' ג'וי פינקוס (אנגלית)

Mrs. Shoshana Silver גב' שושנה סילבר (אנגלית)

:Extension Council :ברי המועצה הרחבהח

ליברנט בוקסר יהודית' פרופ דה אוטונומיה נסיונל אוניברסידאד

מכסיקו סיטי, )UNAM( מכסיקו

Prof. Judit Bokser Liwerant Universidad Nacional Autonoma de Mexico, Mexico City

פרופ' בארי צ'יזוויק

אוניברסיטת אילינוי שיקאגו

Prof. Barry Chiswick University of Illinois at Chicago Chicago

פרופ' אנדרו מרקוס אוניברסיטת מונאש

מלבורן

Prof. Andrew Markus Monash University, Melbourne

חוזה מויה פרופ'

אוניברסיטת קולומביה ניו יורק

Prof. Jose Moya Columbia University New York

פרופ' ריינר מונץ

המכון לכלכלה בין לאומית, המבורג מנהל המחקר והפיתוח בקבוצת ארסט

Prof. Rainer Munz Hamburg Institute of International Economics, and Erste Bank, Vienna

פרופ' עליאן אלקרנאוי

אוניברסיטת בן גוריון בנגב נשיא מכללת אחווה

Prof. Alean Al-Krenawi Ben Gurion University Achva Academic College

פרופ' נח לוין אפשטיין אוניברסיטת תל אביב

Prof. Noah Lewin Epstein Tel Aviv University

רבהוןפרופ' עוזי האוניברסיטה העברית בירושלים

Prof. Uzi Rebhun The Hebrew University of Jerusalem

פרופ' ניסן רוביןאוניברסיטת בר אילן והמכללה

שקלוןאהאקדמית

Prof. Nissan Rubin Bar Ilan University and Ashkelon Academic College

סמוחהפרופ' סמי אוניברסיטת חיפה

Prof. Sammy Smooha Haifa University

:Editorial Address כתובת המערכת:

המכון להגירה ושילוב חברתי The Institute for Immigration and Social Integration

Ruppin Academic Center המרכז האקדמי רופין

Emek Hefer 4025000 2025000עמק חפר

Israel ישראל

E-mail: [email protected] וא"ל: ד

כתב עת אקדמי רב תחומי מקוון – הגירה


, תשע"ב1גיליון מס'

Vol. 1, 2012

02

דבר העורכים / סרג'ו דלה פרגולה, רחל שרעבי

Editors' Note / Sergio DellaPergola, Rachel Sharaby

05

הרהורים על הגירה בישראל: היבטים השוואתיים / סרג'ו דלה פרגולה

Abstract: Some Reflections on Migration in Israel: Comparative Aspects / Sergio DellaPergola

32

/ חגי רוגני רק ציפורי מסע יודעות: על הגירה ופליטות בשירה

Abstract: Only Migrating Birds Know: Immigration and Displacement in Poetry / Haggai Rogani

51

:מדינות בארבע העמים חבר ממדינות מהגרים של כלכלית אינטגרציה יצחק, דבורץ דון', ברידג ויליאם, בגנו אולנה, אמית קארין/ השוואתי ניתוח

רייכמן רבקה, קוגן אירנה, סמיונוב משה, לוגן ון'ג, הברפלד

Abstract: The Economic Integration of Highly Skilled FSU Immigrants in Four Countries: A Comparative Analysis / Karin Amit, Olena Bagno, William Bridges, Don J. DeVoretz, Yitchak Haberfeld, Irena Kogan, John Logan, Rebeca Raijman, Moshe Semyonov

80

/ קארין אמית בישראל מהחיים המערב מארצות עולים של הרצון שביעות

Abstract: Life Satisfaction of Immigrants who come to Israel from Western Countries / Karin Amit

98

לבין לשעבר המועצות מברית מהגרים בין נישואין: מבפנים תרבותית-רב זוגיות טבשי-קנורין יאנה, רמניק לריסה/ צברים-ישראלים

Abstract: Intercultural Marriage: Marriages between Immigrants from the Former Soviet Union and Native Israelis / Larissa Remennick, Yana Knorin-Tabashi

128

לילך/ ?בידול או שילוב: לחינוך אקדמית במכללה אתיופיה יוצאי סטודנטים לרון דינה, ארי לב

Abstract: Ethiopian Students at an Academic College of Education: Integration or segregation? / Lilach Lev Ari, Dinah Laron

155

/ עדי בינס היהודית לסוכנות הממשלה בין": שלמה מבצע"ב מדיניות רשתות

Abstract: Policy Networks between the Government and the Jewish Agency during Operation Solomon / Adi Binhas

HAGIRA, 1, 2-4, 2012 , תשע"ב2-4, 1הגירה,

דבר העורכים

רסום ביטאון פ ., וזהו אירוע חגיגי ומכונןיוצא לדרך הגירההראשון של כתב העת המקוון הכרך

פיונה המובהק של ישראל כחברת מהגרים ומספרם הגדול של יבשל א בנושא הגירה מתבקש

פרופ' רחל שרעבי, בפורום קהילת הגירה ודמוגרפיה של יזמה כתב העת קמתאת החוקרי הגירה.

ד"ר ריטה באותו פורום התקבלה הצעתה של . 2002-האגודה הסוציולוגית הישראלית שהתקיים ב

מהוצאה לאור של כתב , שעלויות הפקתו והפצתו נמוכים יחסיתכתב עת אינטרנטי להקיםסבר

בפני קהל פרסומיםנגישות ה את להרחיב עשוי אףשימוש בפלטפורמה האלקטרונית עת מודפס. ה

של הרב קרם עור וגידים בעידודן הגירה הקמת כתב עתרעיון חוקרים וקוראים. רחב יותר של

תפקיד זה כיום. מלאת רייכמן, ששימשה ראש קהילת הגירה וד"ר לילך לב ארי, המרבקה פרופ'

קהילת הגירה חברי ותפיםהיו שקידום הוצאת כתב העת ללבטים ולדיונים הרבים הכרוכים ב

בהקמת כתב העת תמכה ודמוגרפיה: ד"ר קארין אמית, ד"ר ריטה סבר ודורון דגני רכז הקהילה.

האגודה הסוציולוגית הישראלית בראשות פרופ' נעמי כרמון, פרופ' סמי סמוחה ופרופ' משה

כתב העת .הנשיא היוצא של האגודה והנשיא המכהן בעת הקמת מערכת כתב העתסמיונוב,

מופק ו יוצא לאור בחסות קהילת הגירה ודמוגרפיה של האגודה הסוציולוגית הישראלית הגירה

של והמכון להגירה ושילוב חברתי , בראשות פרופ' שוש ארד,"רופין"המרכז האקדמי במימון

מרכז זה.

תחומית -רבו שואף לפתוח במה חדשה, איכותית, בלתי תלויה הגירההמקוון כתב העת

בעולם. העובדה הן במדינת ישראל ו, הן ל מכלול ההיבטים הקשורים להגירהשלניתוח ולדיון

דיונים רבים, חברי המערכת החליטו לפרסם את העיתון בשפה העברית, שואפת לשדר לאחרש

בעיקר לחוקרים צעירים, שבמה זו יכולה לשמש להם כהזדמנות ראשונה לפרסם ,מסר של עידוד

,לאומיים יוקרתיים-ןלפרסם בעיתונים בי היאשל כל חוקר תו רתם המחקרית. שאיפאת יצי

הביקורת השיפוטית המקובלת את בעיקר באנגלית, אולם ברור שפרסום מאמר בעברית שעבר

פתוח ומזמין תרומות כתב העתהינו צעד חשוב לקראת אותה מטרה. עם זאת, ,בפרסום מדעי

הגירהירה, לרבות חוקרים ישראלים בכירים וחוקרים מחו"ל. מקהיליית המעוניינים בנושא הג

עי דיעסוק בכל מגוון הנושאים וההדגשים מכל הדיסציפלינות הרלוונטיות במדעי הרוח, במ

החברה, בתחום המשפט ועוד. מטבע הדברים, שיטות מחקר שונות, כמותניות ואיכותניות, יקבלו

קהל אף אצל הי פורה ובעל תהודה באקדמיה ותחומ-ביטוי בכתב העת, בשאיפה ליצור שיח רב

הרחב.

הרהורים על הגירה בישראל: :פרגולה-ו דלה'סרגהראשון פותח מאמרו של הכרךאת

בעשורים האחרונים לישראל )העלייה( הבוחן את תופעת ההגירה היבטים השוואתיים

ההגירה בישראל קרהוא קורא לח, כחלק מהמערכת הגלובאלית. מפרספקטיבה השוואתית רחבה

המקרה הישראליתקפות לגבי ישנות, שעדיין תיאורטיותמסגרות בין מתוך גישה המשלבת

גם לתרום ,לדעתוחקר הגירה עשוי יישום , וחדשות, החלות על מרבית מדינות העולם. הייחודי

לאומי.-ןתכנון מדיניות במישור המקומי והביעל קדותמערכות המופל

רה עוסק במק רק ציפורי מסע יודעות: על הגירה ופליטות בשירה :רוגניחגי מאמרו של

כי על פליטות והגירה ניתן ללמוד מאופני שיח במאמר נטען .מיוחד של הגירה והוא הפליטות

ומנרטיבים שונים, הן של מדינת הלאום והן של הפליט. שירת הפליט היא טקסט שנולד מקרעי

2112 -תשע"ב 1הגירה סרג'ו דלה פרגולה, רחל שרעבי

3

במאמר חלק מזיכרון קולקטיבי, מחוז זיכרון של קהילה שלמה. זיכרון פרטיים, ובה בעת היא גם

, בקרב משוררים שירה הקשורה בהגירה, בעקירה ובאובדן בית שונים שלמאפיינים נבחנים

יהודים ופלסטינים.

ם בהגירה ים ודמוגרפייבוחנים היבטים סוציולוגי כרךארבעת המאמרים הבאים ב

קארין אמית, אולנה בגנו, ב(: -)לפי סדר א חוקריםה ה( ובקליטה בישראל. מאמרם שלי)עלי

- רבקה רייכמןויליאם ברידג', דון דבורץ, יצחק הברפלד, ג'ון לוגן, משה סמיונוב, אירנה קוגן,

מבוסס אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים בארבע מדינות: ניתוח השוואתי

אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים בנושא שערכומקיף השוואתי על מחקר

בסיסי הדמיון הלמרות ש הם מסיקיםארצות הברית, קנדה, גרמניה וישראל. : בארבע מדינות

בחירה הבתהליך ההגירה, קיימים הבדלים משמעותיים בין מדינות, אותם ניתן לייחס לתהליכי

.רתיתהחבולמדיניות , למערכת הכלכליתהעצמית של מדינת היעד

של עולים מארצות המערב רצון השביעות :קארין אמיתהמאמר ההשוואתי הבא של

צפון אמריקה, , בוחן את השתלבותם החברתית של מהגרים מארצות המערב בישראלמהחיים

.הגורמים להןארגנטינה וצרפת בעשור האחרון בישראל, באמצעות חקר תחושות שביעות רצונם ו

כל קבוצת של השתלבותה תהליךאת לבחון בנפרד ישמעידים כי משתני -ממצאי הניתוח הרב

מאפייניה ונסיבות עלייתה. , בהתאם לעולים

נישואין - תרבותית מבפנים-: זוגיות רבטבשי-לריסה רמניק ויאנה קנוריןמאמרן של

הפנימית, מפנה את תשומת הלב לדינמיקה צברים-בין מהגרי בריה"מ לשעבר לבין ישראלים

נושא שהספרות המחקרית מיעטה לעסוק בו. המאמר בוחן , התרבותית, ביחסי זוגות מעורבים

מהגר מברית המועצות לשעבר והשני אחד מבני הזוגחיי היומיום של זוגות נשואים, מתוכם את

ההתאמה לנורמות מבצעים אתהם אלה שבעיקר העולים שממצאי המחקר מראים, יליד ישראל .

ה, ונטייה זו בולטת יותר אצל הנשים הרוסיות. מגמות אליות של בני זוגם הישראליםולציפ

משקפות, לטענת המחברות, אסימילציה חזקה למדי בקרב עולים אלה, בפועל.

סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה אקדמית דנו במחקרן לילך לב ארי ודינה לרון

סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה לחינוך, ובחנו באיזו בהשתלבות שילוב או בידול? לחינוך:

עולה, כי ממצאי המחקר ממאפשרת להם שילוב אקדמי וחברתי שוויוני בישראל. מכללהמידה ה

ציפיותיהם תרבותית.-מתייחסים אליהם באופן שוויוני ומתוך גישה רבחשים ש סטודנטיםה

, להנהיג הוביל שינוי חברתי בקהילתםנכונות לעסוק בחינוך, לומעידות על מוטיבציה גבוהה

קבוצות מיעוט בעלות עולה כי מסקנות אלו מ. השכלה גבוההדות לסובמאת לימודיהם להמשיך ו

תרבותי.-המאפשר אקלים רב ראות גבוהה יכולות להשתלב בקמפוס אקדמינ

בין - רשתות מדיניות ב"מבצע שלמה" :עדי בינסשל מאמרה , בכרךהמאמר האחרון

במעורבותה של . הוא עוסקמפנה את הזרקור למדיניות הגירה הממשלה לסוכנות היהודית

שחקן מרכזי מהווה וטוען, שגוף בלתי ממשלתי זה במדיניות הקליטה בישראל הסוכנות היהודית

ביישום מדיניות הקליטה, ויוצרת אתגר לממשל, אשר מעוניין בשיתופ ומרכזיות ברשת המדיניות.

בחינת באמצעות , ולמעשה מתפרק מאחריות שלטונית. קוח על ביצוע המדיניותאך מתרשל בפי

הטענה באופן אתמאמר זה בוחן , 1991-בבגל העלייה השני העולים מאתיופיה מדיניות קליטת

דה של הסוכנות בתחום הדיור. ממוקד, תוך התייחסות לתפקידיה ולתפקו

זה עברו שיפוט קפדני של קוראים מומחים, במגמה לשמור על בכרךהמאמרים הכלולים

נענו לפניותינו, . אנו מבקשים להודות לקוראים שהגירהרמתו האקדמית הגבוהה של כתב העת

דבר העורכים 2112 –תשע"ב 1הגירה

4

עמוקה תודה , לאיכותו המדעית של כתב העת.מדוקדקות בקריאה קפדנית ובהערות ,ותרמו

סירותו לכתב העת ועיצוב האתר שלו בכישרון רב. על מלדורון דגני, רכז קהילת הגירה ודמוגרפיה,

יוצאת ה המקצועית ןת, על עבודתות הלשוניו, העורכסקנפ יו'גלו לאליה דמטרכן אלפי תודות -כמו

.מן הכלל

פרופ' רחל שרעבי פרגולה-דלה ופרופ' סרג'

עורכת משנה עורך ראשי

HAGIRA, 1, 5-31, 2012 ב"תשע, 5-31, 1 ,הגירה

בטים השוואתייםיה: בישראל הגירההרהורים על

*פרגולה-ו דלה'סרג

תקציר

הן במספרים מוחלטים והן יחסית , ישראל חברה המקבלת וקולטת הגירה בקנה מידה גדול היות

, בכלכלה, יומית של תושבי המקוםמהיוותה עובדה מרכזית בחוויה היו, אוכלוסייתהגודל ל

בטים נבחרים ימספר ההמאמר דן ב. המחקר החברתי המקומי וגם בהדגשי, בתרבות ובפוליטיקה

הגירה הבעיקר מן הבחינה של מערכת , מתוך תמונת המצב הרחבה של חקר ההגירה בישראל

מהסתכלות על ; ת ברחבי העולםוהיהודי קהילותלהחברה הישראלית את ארצית המקשרת -הבין

כן כמותנית ו-חברתית-מדעיתמן הבחינה ה; חלק ממערכת המדינות הגלובאליתעל ישראל כ

מעמדה של במיוחד נבדק. כאן נכלליםא לבטים חשובים אחרים ימובן כי ה .קרומזווית המ

ם המופנית יהודישל מערכת ההגירה ובמסגרת כלל , מערכת ההגירה הגלובאליתבמסגרת ישראל

סוגי ד לעוכי של יהודים הגירה סלקטיבית וקליטה דיפרנציאליתכמוקד ל ,גם לארצות אחרות

.למדיניות הגירה וכמקור אפשרי ,כספק הגירה ,שלא במסגרת חוק השבות הגירה

בין השאר –לתמורות האדירות שהיו בחברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות

אלא גם לגבי פיתוח כלים , משמעויות לא רק לגבי תיאור המצביש –כתוצאה מהגירה וקליטתה

הגירה בישראל תוך שילוב מסגרות ניתוחיות היש לגשת לחקר .ניתוחיים ותיאורטיים להבנתו

תכחלק מתיאוריו, וחדשות, של המקרה הישראליייחודו עדיין עימן לגבי כוחן ש, קודמות: שונות

הגירה שיטתי עשוי ליצור ידע ולתרום לתובנות חקר .הגירה החלות על מרבית מדינות העולם

על קדותלרבות אלה המופ, מערכות אחרות ל ידיע וליישומן, מועילות עבור המערכת המדעית

.לאומי-כנון מדיניות במישור המקומי והביןת

מדיניות, חוק השבות, יהודים, צותתפו, ירידה, קליטה, עלייה, ארצית-הגירה בין: מילות מפתח

האוניברסיטה העברית בירושלים, פרגולה-ו דלה'סרג' פרופ*

2112 -ב "תשע 1ו דלה פרגולה הגירה 'סרג

6

הערות רקע

הן במספרים מוחלטים והן יחסית , חברה המקבלת וקולטת הגירה בקנה מידה גדולהיות ישראל

, בכלכלה, יומית של תושבי המקוםמהיוותה עובדה מרכזית בחוויה היו, התאוכלוסייגודל ל

;Eisenstadt, 1954; Sicron, 1957) וגם בהדגשי המחקר החברתי המקומי ,בפוליטיקהבתרבות ו

Bachi, 1977; Schmelz, DellaPergola & Avner, 1991; Leshem & Shuval, 1998; Ben-

Rafael & Steinberg, 2009 ;ולמרות תשומת הלב , יחד עם זאת. (0202, סמיונוב ואחרים

שבחברה מפליא, הגירההיבטים שונים של הניתוחית המרובה שניתנה במשך עשרות שנים ל

מעבר למחקר מכובד . הישראלית היחס לתופעה לא היה שיטתי וממוקד כפי שניתן היה לשער

חלק ניכר של –ת ומתחרות ושבמהלכו קמו גישות תיאורטיות וניתוחיות שונ –שהתפתח בארץ

ואף , מיתוסים, תקוות, חששות, רגשות, השיח הציבורי אודות הנושא נשאר בגדר של חוויות

ישראל עברה , בהתייחסות הביצועית של מערכות ציבוריות שונות. טיות מפתיעותטעויות סמנ

המיועד לסדר , יוזמת חוק בעל השפעה חברתית גורפת כחוק השבותל דאגהממצב מוקדם של

למצב מאוחר של העדר חקיקה מקיפה , (0202, וןזגבי) הגירה של יהודים ובני משפחותיהם

, רובינשטייןואורגד , יאבינר) גוני של הגירה נכנסת ויוצאתוקוהרנטית אל מול מערך מורכב ורב

פרט . פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון ל ידיהחלל החקיקתי מתמלא מדי פעם ע. (0222

מסגרות אקדמיות בהקמתהוא שרק בשנים האחרונות הורגש הצורך , אופייני וחשוב בהקשר זה

ולא כחלק חשוב יותר או פחות , וע מרכזיהמתמקדות בחקר ובהוראה של נושאי הגירה כמקצ

.מתוך תוכנית לימודים או פרויקט מחקר המופנים בעיקר לנושא אחר

אי אפשר להתעלם מן השינויים הדרמטיים שעברה החברה הישראלית , בדיון זה

ובעיקר , הביטחונית, הכלכלית ,הדמוגרפית התחזקותה –משנותיה הראשונות ועד לימינו

תושביה היה נהוג לשלוח חבילות של לש –ונתייחס לזאת כאל מליצה –מדינה . המוסדית שלה

הפכה לחברה מן המניין בארגון המדינות , בגדים משומשים כדי להקל על מחסורם החמור

דורגת והמ, תוהטכנולוגי ותמן המובילות בעולם ברישום פטנטים ובתעשי, OECDהמפותחות

דירוג גבוה , (United Nations, 2010) ם"בעולם לפי מדד הפיתוח האנושי של האו 01-במקום ה

נשתנתה מן היסוד יכולת , בכפוף לשינויים מבניים אלה. יותר ממדינות רבות במערב אירופה

בצד . וגם של החוקרים את קורות החברה הישראלית, ההתבוננות העצמית של היושבים בישראל

המהווים היום רוב , קמו דורות חדשים של ילידי המקום, ולה ומשפיעה של מהגריםמסה גד

– 1עלייה, או לפי המינוח המקורי –הגירה . ל"מוחלט למרות המספרים המרשימים של ילידי חו

נורמטיבית למסגרת מחוץ תבונן בו להשהייתה בראשית הדרך יסוד קיומי שקשה ,וקליטתה

אך הניתנת למדידה , אמנם, מהלך הזמן לתופעה חשובה מאודהפכה ב, ואפילו אפולוגטית

ולביקורת בהתאם , להמשגה מתוחכמת ויצירתית, להערכה בכלים השוואתיים, אובייקטיבית

כל אלה מצביעים על התחזקות הביטחון העצמי של . וניטראליות כביכול למערכות שיפוט מגוונות

אך מחייב גם שדרוג , מהתמודדות עם סוגיות לא פשוטות חשושהישראלים ועל יכולתם לא ל

.מכל אלה תהנגזר מדיניות לעתידשל ואף לתכנון , להסקת מסקנות, להערכה, הדרישות לתובנה

בכתב העת (הגירהשל כתב העת חברת מערכת )רבקה רייכמן ל ידימאמר שפורסם ע

סגרת מחקרית יסודית לחקר מהווה דוגמה טובה של יצירת מ, (0222) סוציולוגיה ישראלית

, הגירה בחסות חוק השבות: המאמר דן ביסודות תנועות ההגירה בישראל. הגירה במדינת ישראל

, תוך כךב. והמעבר של ישראל ממדינת עלייה למדינת הגירה בפועל, יהודים-הגירת עבודה של לא

מעמיקה ליזציהאעולה המורכבות הסוציולוגית והדמוגרפית של הגירה בהקשר של גלוב

היבטים השוואתיים: הרהורים על הגירה בישראל 2112 –ב "תשע 1הגירה

7

זהויות התרבותיות האישיות מסתעפת בממדיות -של רב, תהליכים כלכליים ומדינייםב

ושל התערבויות משפטיות אפשריות או נחוצות על מנת ליצור הסדרים הגונים , והקבוצתיות

.בתחומי ההגירה

רחבההמצב התמונת מתוך נבחרים בטיםיהדגיש מספר הברצוני ל, יםהבא ריםוהבהר

אתהמקשרת 2תארצי-הגירה הביןהבעיקר מן הבחינה של מערכת , ההגירה בישראלשל חקר

מערכת מחלק על מהסתכלות על ישראל כ; אוכלוסייה היהודית בעולםלהחברה הישראלית

ההגירה נושא .קרומזווית המ כן וכמותנית -חברתית-מן הבחינה המדעית; המדינות הגלובאלית

, תוהחוקר ותלרבות מבחינת הדיסציפלינ, הרבה יותרומורכב רחב ,כאמור ,ובעולם בישראל

-לרבות בפן השינוי התרבותי, המשמעויות ליחידו, ההתערבות של מוסדות הקשורים לתהליך

שתית תגם כדי ליצור ,הנקודתי המתרחש ההקשר של תובנתאת להרחיב הכוונה כאן. זהותי

, מקובלותמהנחות יסוד ,אם אפשר ,משוחררתי תגיש .הצפוי להתרחש בעתיד אתהאיר ל העשויה

עיקר המאמץ הוא . תחוםספרות העוסקת בב לעתים דשות הקיימותוקמואף כמעט ,נוקשות

בין , עם מדינות אחרות שונות תות השוואתיומסגרל התמונה המקומית הישראלית הרחבתב

,בים בני השוואהבין יהודים לקבוצות אתניות אחרות במצ, עלייה להגירות אחרות של יהודים

.שגרתיים בחינת המהות של מושגי יסודו, ה ארוכה יותרהיסטוריל הניתוחזמן הרחבתתוך

,לאומית-וטרנסה מקיפה של מדינת ישראל במסגרת חברה יהודית רחבה יותר יראי

המחקר של לתקינות לתוקף והכרחית , והאוכלוסיות המדינותגלובאלית של מערכת במסגרת ו

על הגירה ושילוב ספרות המחקרמ חלק טרוניה מצויה נוגעת לנטייה של, אכן .הגירההעוסק ב

לעסוק בהווה –אודות נושאים אלה השיח הציבורי ורוב רובו של – מהגרים במדינה הקולטת

ואסטרטגיים פוליטיים-אויג ,להקשרים היסטוריים תקמספ ותהתייחסבלי , תהישראליהחוויה

והמקומי לתרום להבנת השוטף ותעשוי ,לניתוחכאלה מסגרות מושגיות מורחבות .רחבים יותר

.יותררחב מתמשכות על פני הזמן והמקרינות על פני שטחהוהשלכותיו

ליתאגלובה מערכת ההגירהישראל ב

לפי סיכומי מחלקת ".מדינות הגירה"המכונות בעולם קבוצת חברותעם נמנית מדינת ישראל

אנשים חיו בארץ שונה מארץ מיליון 002 (United Nations, 2011) ם"האוכלוסייה של האו

3.מיליון בני אדם בעשור 51תוספת נטו של – 0222מיליון בשנת 072לעומת , 0202-הולדתם ב

ובגלל פטירת מהגרים , כולל הגירה חוזרת, ם רביםימרובות של יחידבגלל הגירות , למעשה

ישראל 0202-ב ,ם"לפי האו .הרבה יותר גבוההגירה היה ה תנועותהכולל של היקףה, לשעבר

יםארצי-ביןגרים המספר המהפי עלבעולם מדינות או טריטוריות 002מתוך 02-יתה במקום היה

פי אחוז המהגרים מתוך כלל האוכלוסייה ובמקום השביעי על, (מיליון 0.2)קבע דרך החיים בה

, כווית, אמירויות המפרץ, קטר: ים יותר של מהגרים היוהובאחוזים ג שבהןשש המדינות (. 22%)

, מדינות קטנות ה שללשים לב שישראל שייכת לקבוצ יש .סינגפורוהשטחים הפלסטינאים , ירדן

.בותית מהסביבה הקרובהתרמבחינה מבודדת , ובדומה לסינגפור, רח התיכוןבמזברובן

הכרחית , לאומית-מדינת יעד להגירה ביןישראל דוגמה מובהקת של של היותה על רקע

מלבד פנייתה הייחודית – ייחודיים אמנם דפוסיההאם ות אחרות כדי לבחון מדינהשוואה עם

0איור , כדוגמה של השוואה כזו. לקהל יעד של מהגרים פוטנציאליים מקרב יהודי התפוצות

נתונים מול, ישראל בעשרות השנים האחרונותאת התנודות במספרי המהגרים הנכנסים ל מתאר

הנתונים על מספר המהגרים .גרמניהואוסטרליה , צות הבריתאר: נוספות מדינות של שלוש

למרות . גם את אחוז הבאים ממדינות פחות מפותחות יםמרא 0227-ל 0292 שנים ביןבהנכנסים


8

או נה המדינה שקלטה את מספר המהגרים הגבוה יא ישראל, רך כללעותי בדהיקף ההגירה המשמ

צות הברית בעלייה מתמדת באר נמצאמספר המהגרים , ניכר שבעשור האחרון. ביותרהרצוף

ישראל המוצגים כאן מתייחסים רק מאם כי הנתונים , אך לא בגרמניה ובישראל, ובאוסטרליה

יש , אולם(. ראה מטה) בשלמותה פיין את התמונהאלוזה רחוק מ, להגירה במסגרת חוק השבות

מאשר בישראל התנודות במספר השנתי של מהגרים נכנסים נראות הרבה יותר קיצוניות לציין כי

העומדים מאחורי הגירה חייב תשומת לב לאופי המנגנונים הסיבתייםמדבר ה, אחרותהבמדינות

, רך כללהמניע הכלכלי דומיננטי בד, ארצית-בהגירה בין. ארצית בישראל ובמדינות אחרות-בין

אך לא )ובגרמניה צות הברית גם באר, כמו בישראל. ע הסיבתי מורכב יותרקאולם בישראל הר

אחוז הבאים ממדינות , עם זאת. הנכנסת ההגירה בהיקף שיא נרשם 0222שנת סביב ( באוסטרליה

צות הבריתארלעומת במידה ניכרתונמוך גרמניה זה שבפחות מפותחות בישראל דומה ל

.(Markus & Semyonov, 2010) ואוסטרליה

, ואחוז הבאים ממדינות פחות מפותחות, מהגרים נכנסים לארבע מדינות קולטות הגירה :1איור

7002-1890

.מרכזית לסטטיסטיקההלשכה ה: ישראל; United Nations (2011): גרמניה, אוסטרליה, ב"ארה: מקור

תיהודיהמערכת ההגירה בישראל

פנות תשומת לב ההכרחי ל, הגירה אחרות מדינותכדי לספק הסבר לדמיון ולשוני בין ישראל ל

על תנועות של יהודים מכרעתבמידה , לפחות בעבר, המבוססת ,לקשר הקיים בין הגירה לישראל

& Schmelz)בעבר לבין תנועות הגירה אחרות של יהודים בעולם –ובני משפחותיהם

DellaPergola, 2007 ) ובהווה(Pew Research Center, 2012). להבין את תהליכי חשוב על כן

ה היהודית באזורי יבגודל האוכלוסי מרחיקות לכת תמורות. היסוד העוברים על העולם היהודי

לא מעטה גם ובמידה , בהיקף נרחב תארצי-ביןידי הגירה ם הוכתבו בעיקרן עלה העיקריייהמחי

ושמירת , הרכב גילים, ילודה, הרכב משפחה, נישואיןידי תהליכים דמוגרפיים המשפיעים על על

. (DellaPergola, 2010a) הזהות התרבותית הקבוצתית או התבוללות בסביבת הרוב


9

שעברו בין מדינות שונות הכולל מספר המהגרים היהודים ם שלמציג אומדני 0 איור

היות והם אומדנים-ם אלה מהווים לכאורה תתינתוני. 0200-0992ברחבי העולם בין השנים

מקרים יםללואך לא כ, הקולטות העיקריות מדינותל הגירהמעברים בין יבשות שונות וכוללים

בעקומת ההגירה יםהדרמטי שינוייםה. רבים של הגירה בין מדינות שכנות בתוך אותה היבשת

,ואף בעוצמתם יוצאת באזורי הגירהעיקריים כוחות דחיפה של םאת השינויים בהופעת יםמשקפ

הגברת , במקרים רבים .העיקריים הגירהה ליטתקבאזורי נגישות ובכוחות המשיכה וגם תמורות ב

חשש משיבוש ל שיבוש בפועל או עפוליטיים מהירים ו-שינויים גיאו מצביעה על ממדי ההגירה

מיעוט שבין החברה הכללית לבין ה יחסיםיציבות הבו, ותיהודישל קהילות צפוי בסביבת החיים

והיא שיקפה , השפעה רבה ביותר של יהודים הייתהזמינותן של ארצות יעד להגירה ל. יהודיה

.תמורות במדיניות ההגירה של ארצות אלה

א7011-1990, עולמיים אומדנים כלל, תארצי-ביןהגירה יהודית :7איור

.DellaPergola (2009)ן מתוך וד ועדכוביע: מקור .ממוצעים לחמש שנים א

המהווים אחוז גבוה , מיליון מהגרים יהודים 2-למעלה מ שקף את תנועתם שלמ 0איור

-מיליון ב 02.1-קצת יותר מ, 0992-מיליון ב 7.7אשר מנתה ,מכלל האוכלוסייה היהודית בעולם

מיליון בראשית העשור השני של המאה 05.7-כו, יליון ערב מלחמת העולם השנייהמ 07.1-כ, 0222

המעבר ( א) :את שקפיםמשל יהודים בעולם רגעי השיא בהיקף ההגירה תשלוש. עשרים ואחתה

שנחסם באמצעות הטלת , ממזרח אירופה לצפון אמריקה לפני מלחמת העולם הראשונה מסיביה

סוף מלחמת ( ב) ;עשריםבראשית שנות ה צות הבריתהממשל באר ל ידיהגירה עמכסות והגבלות

-ב ופתיחת שעריה להגירה, עצמאות מדינת ישראלובריטי השלטון הקץ , יה והשואהיהעולם השנ

כל . 0292שהחלה למעשה עם נפילת חומת ברלין בסוף ת המועצותהתפרקות ברי( ג)-ו; 0229

בשנות שלטונות המנדט הבריטי ל ידימגבלות הגירה שהונהגו ע כגון, בצד אחרות, הנסיבות הללו

של המאה שישיםבשנות ה אפריקה-תום עידן הקולוניאליזם הצרפתי בצפוןאו ,שלושיםה

-תהפוכות ושינויים גדולים במערכת הגיאו בין מובהקים תלות ימצביעות על קשר, עשריםה

.ובמיוחד הגירה בהיקף נרחב –התפתחויות מרכזיות בחברה היהודית לבין פוליטית העולמית

במהלך יותר משישים של יהודים ינתזה של זרמי ההגירה העיקרייםמספק ס 5איור

האומדנים המוצגים מבוססים על ליקוט נתונים ממקורות שונים . 0229-ל 0229השנים שחלפו בין

הנתונים . על אומדנים, ובמקרה של חוסר מידע ישיר, בישראל ובמדינות ההגירה העיקריות

ספקישהם שני אזורים : פי טיפולוגיה חסכונית המבוססת על ארבעה קודקודיםמחולקים על

0

20

40

60

80

100

120

140

160

180

200

1880 1890 1900 1910 1920 1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010

םפי

לא


10

שהם ושני אזורים , ה ומדינות מוסלמיות באסיה ואפריקהמדינות מזרח אירופ – הגירה עיקריים

התקופהלאורך כל . ומדינת ישראל, באמריקה ובאירופהמדינות המערב –עיקריים הגירה קולטי

, העיקריתתה הקולטת יישראל הי. העולם תליון יהודים היגרו בין מדינומי 1-למעלה מ ,0229מאז

שמקורם 02% תוכםב, 57%בעוד שארצות המערב קלטו , היהודים מכלל המהגרים 75%יבלה וק

כאשר , 0229-0272-ו 0279-0229, תקופות-תת ילשת 0229-ל 0229בין קת התקופהוחל. בישראל

מגלה הבדלים משמעותיים בקצב – קו פרשת מים ןמהווה מעי 0277-ששת הימים במלחמת

המהגרים ך כל ס, בשני העשורים הראשונים .יקרייםעההגירה ובהתפלגותה בין היעדים ה

.שונותהמערב ההגיעו למדינות 50%-ו הגיעו לישראל 72%מתוכם , מיליון 0.2-היהודים התקרב ל

מדינות ה יצאוי כלמ 70%-ו, המדינות במזרח אירופה יוצאימכל 90%הגיעו לישראל , בפרט

מספר המהגרים ממדינת , 0279-ל 0229בין .ומאתיופיה, מוסלמיות בצפון אפריקה ומערב אסיהה

ממדינות המערב ם של אלה שהגיעוישראל למדינות המערב היה כמעט כפול לעומת מספר

ישראל מתוכם, מיליון 5.0-המהגרים היה למעלה מ ך כלס, העשורים הבאים תבארבע. לישראל

ומדינות המערב , מכל יוצאי אסיה ואפריקה 92%-ו, מכל יוצאי מזרח אירופה 12% – 12%קיבלה

, יותר מאוזןאך יחסית , מאזן ההגירה בין ישראל למדינות המערב היה עדיין שלילי. 20%קיבלו

.ומתוך מספרי מהגרים משמעותיים הרבה יותר

7009-1899 , זרמים עיקריים על פי אזורי המוצא והיעד: מערכת הגירה יהודית עולמית :3איור

אהמהגרים ך כלמתוך ס ואחוזים מוחלטים מספרים

(1,991,000כ "סה) 1899-1899. א

113,000

(6%)

[81%]

282,000 (15%)

188,000 (10%)

94,000 (5%)

508,000 (27%)

[71%]

696,000

(37%)


11

(3,139,000כ "סה) 7009-1898. ב

683,000 (22%)

[59%]

94,000 (3%)

510,000 (16%)

495,000 (16%)

966,000 (31%)

[80%]

388,000

(12%)

.DellaPergola (2009)ן מתוך ועדכוד וביע: מקור. לישראל עולים םכולל אזרחי א

במונחים של נטייה להגר יחסית לגודל האוכלוסייה היהודית המקומית בכל אחד

ואחריה , מדינות אסיה ואפריקההייתה מהנטייה הגבוהה ביותר , מארבעה האזורים הראשיים

אם וקצת גבוהה יותר, הייתה מינימאלית ממדינות המערבהנטייה להגר . ממדינות מזרח אירופה

שיעורי העלייה לישראל , יחסית לגודל האוכלוסייה במקור .ממדינת ישראל נמוכה רך כללכי בד

הדבר. (2איור ) כמעט בכל תקופה היו יותר גבוהים מאסיה ואפריקה מאשר מאירופה ואמריקה

וקרוב לוודאי גם בתקופה ,גם בתקופת המנדטאלא , מדינת ישראלהחל מקום נכון לא רק היה

.מאנית'העות

7009-1899 , זרמים עיקריים על פי אזורי המוצא והיעד: מערכת הגירה יהודית עולמית :9איור

באוכלוסייה היהודית באזורי המוצא 1000-ל שיעורי הגירה

.5ראה איור : מקור

0.1

1

10

100

1000

1948-1952 1953-1960 1961-1968 1969-1976 1977-1988 1989-1996 1997-2002 מי2003-2008ת

ריוג

לה

דמי

ה קנ

-א

צמו

הר

זוא

בם

דיהו

י1000ל-

ה רגי

הי רעו

שי

סה"כ אירופה למערב אירופה לישראל

אסיה-אפריקה למערב אסיה-אפריקה לישראל ישראל למערב

מערב לישראל


12

של יהודים גירהל יעדכ ישראל

מדינת ה שלהביא להקמת, במידה מכרעת, קשר בין התפוצה היהודית לארץ הוא זה אשרה

וקבים של גלי הגירה עבולט הפרופיל ה. בישראל לא תמה הרלוונטיות הקשר הזה להגיר .ישראל

לכל גל (.1איור )הנכנסת לישראל היהודית אחד אחרי השני מאפיין את השתלשלות ההגירה

מצב משברי ריאלי או צפוי באולם המכנה המשותף הוא ,ארצות המוצא הגירה הרכב שונה על פי

שני גלי ההגירה , אמורכ. ד להגירהעלבחור את ישראל כי והזמינות ובנכונות, בארצות המוצא

ניצולי שואה ייצוג נכבד של כללוהוא ,מיד אחרי עצמאות המדינההראשון ,העיקריים התרחשו

כלל ,המעצמה הסובייטיתהחל מנפילת ,והשני ;מוסלמיותויציאה המונית של יהודים מארצות

ותכמעט מלאה של יהד ההעברגם במקביל , לשעבר ת המועצותמדינות ברי יוצאיאת בעיקר

קשורים במישרין או הםאף היואלה גלים עיקריים שני רוב גלי ההגירה שבין. אתיופיה לישראל

בארצות יהודים ל ידיע בעקיפין במשברים פוליטיים או כלכליים גדולים או בסיכונים נתפסים

משקפים את התנודות תושבים בישראל 0222-ביחס ל הנכנסת שיעורי ההגירה. שונות מוצא

בגודל מתמדתה צמיחהבעקבות ה ,במשך השנים בהיקף הולך וקטן ךבמספרי העולים א

.הקולטת אוכלוסייהה

, ישראל, וסייהלוכאב 1000-ל םושיעורי יםמספר -( עלייה)הגירה נכנסת :5 איור

א7011-1892

.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מקור. עוליםלא כולל אזרחים א

נסיבות השונות של ארצות המוצא מודגמת באופן משכנע באיורבתלות העלייה לישראל

: אמתוך מיון של עשרות מדינות מוצ המודלים העיקריים של הגירה לישראל בו מוצגים ארבעת, 7

המסיבית היציאה ( ב); כדוגמת עיראק, של קהילה יהודית בראשית המדינה אהטרנספר המל( א)

כדוגמת , יכולת היציאה שלכך ב ועק, במדינת המוצא כהשתקפות של מדיניות הגירה ירוגיןלס

פוליטיים , דתיות הבלתי פוסקת המשקפת אירועים כלכלייםהתנו( ג); לשעבר ת המועצותברי

התמורות בשכיחות העלייה המבטאות שילוב ( ד)-ו; דוגמת ארגנטינהכ, וביטחוניים בארץ המוצא

כדוגמת , ישראל מדינתרגישות כלפי כוח המשיכה של ב תמורותבין שינויים במדינת המוצא ו

ביטחון או , כלכלה תברה הישראלית מבחינהתמורות השוטפות בח, לעומת זאת .צות הבריתאר

אילו המוקד הסיבתי הראשוני של .יכולות לתרץ הבדלים כה מובהקים בנטייה להגראינן תרבות

.היינו מוצאים תנודתיות דומה יותר בין ארצות המוצא השונות, העלייה היה בישראל

0

25

50

75

100

125

150

175

200

225

250

275

1947 1952 1957 1962 1967 1972 1977 1982 1987 1992 1997 2002 2007 2012

הגירה נכנסת )עולים חדשים( אלפים שיעור ל-1000 באוכלוסיה


13

7011-1899, ארבעה מודלים של הגירה יהודית לישראל :9איור

0

10000

20000

30000

40000

50000

60000

70000

80000

90000

1948 1953 1958 1963 1968 1973 1978 1983 1988 1993 1998 2003 2008 2013

"

0

20000

40000

60000

80000

100000

120000

140000

160000

180000

200000

1948 1953 1958 1963 1968 1973 1978 1983 1988 1993 1998 2003 2008 2013

0

1000

2000

3000

4000

5000

6000

1948 1953 1958 1963 1968 1973 1978 1983 1988 1993 1998 2003 2008 2013

"

0

1000

2000

3000

4000

5000

6000

7000

8000

1948 1953 1958 1963 1968 1973 1978 1983 1988 1993 1998 2003 2008 2013

.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מקור

ת האוכלוסייה שינויים יסודיים בתפרוסחלו , גם בעקבות תנועות הגירה רבות היקף

הקשר שנוצר לאחרונה בין שיעור האוכלוסייה היהודית מתוך את גמצי 7איור .םעולבהיהודית

ל רמה זו נבדקת ע. לבין רמת החיים והפיתוח במדינות השונות, כלל האוכלוסייה במדינות השונות

-המספק אינדיקציה על ההקשר החברתי, (HDI)דירוג המדינה לפי מדד הפיתוח האנושי ידי

תפוצת :דיםממשלושה בכל מדינה משקלל האנושי הפיתוח מדד .כלכלי במדינות השונות בעולם

נוצר קשר מובהק בין רמת , עם הזמן. רמת הבריאות ורמת ההכנסה במונחים ריאליים, החינוך

תוצאה זו הגיונית וצפויה בעולם . הפיתוח של המדינות לבין שכיחות האוכלוסייה היהודית בהן

, פחות מפותחים ליותר מפותחים בו ניתן לממש את השאיפה לעבור ממקומות, פתוח יחסית

ושוויון טיות הפרולזכיתרה תשומת לב וותר ימשטרים דמוקרטיים גם שלעתים קרובות יש בהם

ת הגיאוגרפית של יהודי התפוצות במהלך התפרוסואולם יש לזכור שלא כך הייתה . האזרחיםבין

של היהודים בעולם תפרוסת הגיאוגרפית ה, במצב החדש שנוצר. השנים האחרונות 0,222רוב

.של זמינות תנאי חופש וזכויות אזרחיותכלכלי ו-משקפת מפה של פיתוח חברתי


14

7010, העולם במדינות( HDI)לפי מדד פיתוח אנושי , באוכלוסייה 1000-הודים לי :2איור

.DellaPergola (2010a) תוךעיבוד מ: מקור. ללא מדינת ישראל

נטתה , לאור התרכזות היהודים בארצות המפותחות יותר, במהלך התקופה האחרונה

מציג את הקשר המתקיים בין נטיית 9איור . תדירות ההגירה היהודית העולמית להצטמצם

הארצות דירוג פי על, ארץרמת ההתפתחות של אותה ביןל, יע לישראלנתונה להג מארץהיהודים

המאפשר להציג , ההצגה היא בקנה מידה לוגריתמי. ארצות 75-ב (HDI) מדד הפיתוח האנושילפי

בין איכות החיים חזקמן הנתונים עולה קשר שלילי . פערים גדולים מאוד בין הארצות השונות

שכיחות העלייה הנמוכה ביותר , ברוב השנים. הגר משםל של יהודים היבארץ מסוימת לבין הנטי

נתונים מפורטים זמינים רק ,אמנם. נרשמת באתיופיה והגבוהה ביותר, צות הבריתנרשמת באר

של כללי יותר במשך השנים מדד עלייהאולם ניתן לראות בהתפתחות ה, לגבי הגירה לישראל

קבלת החלטות במצביע על רציונאליות כללית ממצא זה . םיהודיארצית של -הביןנטיות ההגירה

מנבא עוצמות הגירה הממצא גם . ת רווח והפסד ושאיפה לשיפור תנאי חייםכביטוי של תפיס

התנאים הנוכחיים ימשיכו לשרור בעתיד הנראה ברוב המדינותבתנאי ש, עתידיות נמוכות למדי

.לעין

תיישבת היטב מ, 9 נת גם היא באיורמהמסו, מישראל הגירהתדירות ה, מנקודת מבט זו

הגירה מישראל דומה בהיקפה היחסי שכיחות ה, לים אחרותבמי. מדינהעם רמת הפיתוח של ה

ממצאים (. ראה מטה)להגירה אל ישראל ממדינה שנתוניה החברתיים דומים לאלה של ישראל

של תזמון הו נפחמניעים המסבירים את הה כיהנחה הנפוצה ה לתיקון והרחבה מו םימחייבאלה

במידה ולא –אידיאולוגיים בראש וראשונה הם (ממנה הגירההגם ו)לישראל הגירת יהודים

ובעיקר העדפת , יהודים לישראל תהגיר של ניתוחכל ב ,כמובן .כלכליים-חברתייםניכרת גם

של משתנים םאי אפשר להתעלם מחשיבות, אפשריות אחרות מדינותפני עד עליישראל כ

במסגרת פרשנות נתמאוז מידהבויש לתת להם משקל אותם בחוןאולם יש ל, רעיוניים וערכיים

.מורכבת יותר

0.000

0.001

0.010

0.100

1.000

10.000

100.000

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110 120 130 140 150 160

)HDI( דירוג מדד פיתוח אנושי

מיט

ריוג

לה

דמי

ה קנ

,ה

ייס

לווכ

אב

10

00

ל-ם

דיהו

י


15

7008, יהודים בארצות המוצא 1000-לישראל ל חדשים עולים :9איור

.DellaPergola (2011a): מקור

לארץ הגירה הנכנסתאת הלבחון מן הראוי, רה זו של מגמות בעלייהיסק בסוף

הגירת, מאז ראשיתה. זמיניםהנתונים ה כפוף למגבלותב, של זמן בפרספקטיבה ארוכת טווח

ועקב , הציונית מחשבהההאתוס היהודי ושל יהודים לישראל היוותה אחד היעדים המרכזיים של

, אלרואי) ליתאגלובשל הגירה יהודית יותר מסגרת הרחבה ב ,תהישראלי ידיאולוגיההא כך של

מסגרות הגם מן הבחינה ההיסטוריוגרפית יש מקום לאמת נתונים אמפיריים מול . (0222

- 0922 אומדנים ונתונים על מספר העולים לישראל בשניםמציג 2איור .המקובלות מושגיותה

0200.

, ההסתדרות הציונית העולמית) 0209-0207ע בשנים צוארץ ישראל שבשל יהודי המפקד

על בסיס שחזור .לפי שנות הגעתם ,שנים ןבאותבארץ ל שחיו "מספק מספרים על ילידי חו, (0209

ניתן ', אחורל'או 'תחזית הפוכה'בטכניקה דמוגרפית הידועה כ והשלכה לאחור של נתונים אלה

ושבינתיים חלקם נפטרו או היגרו בחזרה , עולים שהגיעו לארץהלהעריך את מספרם הכולל של

בקנה מידה לוגריתמי כדי להקל על 2תוצאת אומדנים אלה מוצגת באיור . לארצות אחרות

.ם בעלי סדרי גודל שונים מאודהקריאה של נתוני

אם כי דומה , התחזק רוב הזמןהלך והיקף ההגירה , שנה 072לאורך תקופה של , בפועל

במהלך כל המאה כי בולטת העובדה . מדינת ישראלהקמת ששיא כל הזמנים הושג זמן קצר אחרי

ידי אותו על ןהתאפיי –הקטנים המוחלטים למרות ממדיה –קצב ההגירה הנכנסת ,עשרה-תשעה

בהמשגת ההיסטוריוגרפיה הישראלית . 0992-אותם החל מ ספרמקובל למ כפי ש, פרופיל של גלים

של המאה שמוניםמן העלייה הראשונה של ראשית שנות ה, ספר את גלי ההגירההיה נהוג למ

, משום מה ,בהמשך. עשריםשל המאה ה שלושיםועד לעלייה החמישית של שנות ה עשרה-תשעה

–למרות העובדה הבולטת שגלי הגירה גדולים וייחודיים , חדלו ההיסטוריונים למספר את העליות

אולם קריאת התגר למושגים המקובלים . המשיכו להגיע לארץ –כל אחד בעל אופי שונה מקודמו

התחיל לפני האופי הגלי של העלייה , כאמור. נוגעת גם לתקופה שקדמה לעלייה הראשונה

היה הגיוני ספור העליותמ, במילים אחרות. אלה נמשך עד ימינווהוא עלייה הראשונה ה

ממצא זה . דמוגרפית תאך לא בפרספקטיבה היסטורי, בפרספקטיבה היסטוריוגרפית תנועתית

0

1

10

100

1000

10000

0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110 120 130 140 150 160

)HDI( דירוג מדד פיתוח אנושי

מיט

ריוג

לה

דמי

ה קנ

-א

צמו

הת

צורא

בם

דיהו

י1

00

0ל-

ם לי

עו

הגירה מישראל


16

פועלים בעוצמה משתנה ,ידועים מראשמוכרים ודווקא מחזק את ההנחה כי מספר תהליכים

.האוכלוסייה היהודית לטווח ארוךשל ההיסטוריה לאורך

מיתידה לוגרימקנה – 7011-1990, העלייה לארץ :8איור

.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :0200-0202; (0209) העולמיתציונית ההסתדרות ה: אומדני המחבר מתוך :0202-0922: מקור

וקליטה דיפרנציאלית ה סלקטיביתריהג

הגיוני להניח כי התכונות , 5כמו זו שהודגמה באיור , ומפוצלת במערכת הגירה משולבת

. כלכליות של המהגרים לא היו בלתי תלויות מבחירת מדינות היעד-הדמוגרפיות והחברתיות

–הברירה העצמית של המהגרים הייתה רלוונטית במיוחד כאשר מהגרים מאותו מקום מוצא

מדינות המערב או מדינת –י יעדים התפצלו לשנ –כגון מדינות מזרח אירופה או מדינות ערב

מעמדי של מהגרים יהודים שהגיעו -מדגים את ההבדלים בפרופיל התעסוקתי 02איור . ישראל

שישיםאמריקה לעומת מדינות באסיה ואפריקה בשנות הבלישראל ולצרפת ממדינות באירופה ו

. עשריםשל המאה ה

אחוזים הרבה יותר נמוכים של ישראל קלטה , מכל אחד משני אזורי המוצא הראשיים

ואחוזים הרבה יותר גבוהים של עובדי צווארון כחול , מנהלים ופקידים, בעלי מקצועות חופשיים

להרכב החברתי ולהון האנושי (. מקצוע חסריכולל בלתי מקצועיים ו, חקלאות ,שירותים, תעשייה)

גם , בארצות החדשות תהליכי הקליטהעל ההתחלתי של המהגרים היו השלכות מרחיקות לכת

לפחות בכל הנוגע לתכונות המקצועיות של . טווח ארוך יותרבבואם וגם שלאחרבתקופה המיידית

הקליטה הייתה יותר קלה במדינות , כלכלי של המהגרים כקולקטיב-הפרט והריבוד החברתי

וייכתשאלה שהבעיקר בקרב , משקעים של מרירותבארץ נוצרו . המערב מאשר בישראל

עם זאת יש לציין שהתהליך היה משותף לשייכים לשתי . ות שהתפצלו בין ישראל והמערבלמשפח

אין אלה אלא דוגמאות אחדות שבהן ניתן לבדוק בבדיקה כמעט ניסויית את . קבוצות המוצא

& Bensimon) מנגנוני הברירה העצמית של מהגרים לישראל מול מהגרים לארצות אחרות

DellaPergola, 1984; DellaPergola, 1986, 1998; Remennick, 2007; Amit, Borowski &

1

10

100

1,000

10,000

100,000

1,000,000

1840 1850 1860 1870 1880 1890 1900 1910 1920 1930 1940 1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010

עליות ממוספרות

עליות בלתי ממוספרות

עלייה ב'

מדינת ישראל

12

3

4 5


17

DellaPergola, 2010; Tolts, 2011; Cohen, Haberfeld & Kogan, 2011) . ברור כי השוואות

גם . מעין אלה הכרחיות כדי להעמיד את תולדות קליטת העלייה בפרספקטיבה ניתוחית ראויה

ישראל , לשעבר ת המועצותההמונית של יהודי בריכגון במקרה של היציאה , במקרים אחרים

דהיינו אוכלוסיות בעלות , מאשר ארצות המערבאחוזים גבוהים יותר של ילדים וקשישים משכה

על . ואחוזים נמוכים יותר של בעלי השכלה גבוהה ופרופיל חברתי חזק; יחסי תלות פחות נוחים

של כלכלי-הסוציוו הדמוגרפי נודעה השפעה מכרעת על המבנהארצית -ביןלהגירה , כן

מיליון עולים 5-אשר שאבה משם למעלה מ ישראל האוכלוסייה היהודית בתפוצות ובמדינת

. חדשים ואזרחים עולים

1825-1890 –התפלגות מקצועית של מהגרים יהודים לישראל ולצרפת :10איור

.DellaPergola (2007): מקור

שההבדלים בין יוצאי שתי קבוצות המוצא הייתה העובדה עוד יותר משמעותית

היו הרבה יותר קטנים מההבדלים בין יוצאי אותו אזור , הראשיות שהגיעו לאותה ארץ יעד

אפריקה היו ו נקודות ההתחלה של יוצאי אסיה, בפועל. המוצא שהגיעו לשני אזורי יעד שונים

אולם המחיר שמהגרים ,נמוכות יותר במידה מסוימת לעומת אלה של יוצאי אירופה ואמריקה

אובדן בא לידי ביטוי בבישראל היה הרבה יותר כבד ו ה שילמו בשנים הראשונות להסתגלותםאל

בכך העמיקו . אמריקהו סטטוס חברתי התחלתי הרבה יותר משמעותי מאשר בקרב יוצאי אירופה

, רק בהמשך. בתקופת הקליטה הראשונה הפערים שהיו קיימים בין קבוצות המוצא השונות

, השכלההתהליכי התכנסות גרמו לצמצום הבדלי ההישגים ברמת , בהדרגה ובעקביות, באיטיות

. שונותהמוצא הוברמות ההכנסה של קבוצות , בריבוד התעסוקתי

מדגים את מהות תהליך ההתכנסות המקצועית כלפי מעלה בישראל בשנים 00איור

לגבי המקצועות הנבחרים . הראשיות תוך עלייה חברתית של שתי קבוצות המוצא, 0202-0277

תוך שמירת הפער או טכניים עולה בהתמדה האחוז בעלי המקצועות האקדמיים ו, 00באיור

בעוד אחוז הפועלים ועובדי חקלאות יורד בהתמדה , התקרבות קלה בין שתי קבוצות המוצא

מלוא כדי להדגיש את. לקראת סוף התקופהבשתי קבוצות המוצא ומגיע לאחוזים דומים

ל וילידי ישראל "הנתונים כוללים ילידי חו, ציבורית של התמורה המקצועית-ות החברתיתעהמשמ

בעיקר במדידת היחס בין שתי , מאוד הצטמצמומעמדיים אכן -הפערים המקצועיים. מאותו מוצא

00מעיון באיור .בפועל תרחשאכן י כךן נוסף על מנת שודרוש זמ ,קבוצות המוצא אולם לא נעלמו

בין אחוזי השייכים למעמד הגבוה יותר ולמעמד הנמוך ( crossover)מתברר שנקודת ההשתוות

לגבי 0202בעוד היא מסתמנת בשנת , לגבי יוצאי אירופה ואמריקה שמוניםיותר חלה בשנות ה

. יוצאי אסיה ואפריקה


18

אחוזים, 7010-1899, לפי יבשת מוצא, ישראלב מועסקים במקצועות נבחרים :11 איור

.כה מרכזית לסטטיסטיקההלש: מקור

עולה שאלה הקשורה להמשגה השלטת של קבוצות המוצא , בדרך אסוציאטיבית, לבסוף

אך גם בהקשרים רחבים יותר של , עלייה וקליטהשל שראלית בהקשר העיקריות בחקר החברה הי

.(DellaPergola, 2010b) עשרים ואחתובראשית המאה העשרים במאה ה הודיתחקר התפוצה הי

לרבות באמצעות שימוש במושגים של , נהוג למיין את הקהילות היהודיות בטיפולוגיה דיכוטומית

מיון בינארי כזה בשום אופן אינו יכול לשקף במידה סבירה את מורכבות . 'מזרח'ו 'מערב'

פיינת על ידי מורכבות המתא, ההיסטוריה והסוציולוגיה היהודית במישור הגלובאלי והמקומי

ולא שסע בין שני עולמות , רבים עם מצבי ביניים –לרבות מודרניזציה – רצף של התפתחויות

-הצגה של מיון קומפקטי של מעט תתביתרון ניתוחי ביצירה ויש עתיםל, אולם. מנוגדים

לחלוקות פשוטות אלה הייתה השפעה גדולה במחקר ההשוואתי על החברה . אוכלוסיות

בולטת לעין , בהקשר זה. כולל הנגזרות בתחומי הפוליטיקה והמדיניות החברתית, הישראלית

-הדרך הערכית והבלתי סבירה שהשתלטה בשימוש מונחים מנוגדים למציאות הגיאוגרפית

, בישראל, המקורי ואחרי פיזורן אל עבר המרחב במקומות מושבן, תרבותית של קהילות ישראל

מי שירצה ליצור מפה וירטואלית דיכוטומית של . י והשקטומעבר לאוקיאנוס האטלנט, באירופה

.00התפוצה היהודית יעיין באיור

0

10

20

30

40

50

60

70

1966 1992 2010

םזי

חוא

אסיה אפריקה אקדמים, טכניים אסיה אפריקה פועלים, חקלאות

אירופה אמריקה אקדמים, טכניים אירופה אמריקה פועלים, חקלאות


19

אסתרחאן-ר'טאנג יאלווירטוהקו ה: 'מזרח'ו 'מערב'הגבול בין :17 איור

.DellaPergola (2010b): מקור

, (אמריקה ואוקיאניה, ולימים)את יהודי אירופה 'יהודי המערב'נהוג להגדיר במונח

מדובר על אזורי ההשפעה , למעשה. את יוצאי אסיה ואפריקה 'המזרחיים'או 'יהודי המזרח'ו

על חברת הרוב שבתוכה השתלבו , ושל האסלאם, על כיתותיה השונות, ההיסטוריים של הנצרות

מוטב להזכיר כי .גרו למקומות אחריםשהי מאותו המוצא ועקב כך על היהודים, קהילות יהודיות

בעלי מאפיינים באירופה תרבותיים -בין אזורים גיאו של קביעת קו וירטואלי המפריד ניסיון ידוע

דמוגרפים ל ידיהוצע ע, כלכליים ותרבותיים שונים, חברתיים, דמוגרפיים, לאומיים, דתיים

פה המערבית ואירופה המזרחיתהחוצה בין אירו, לנינגרד-וסוציולוגים בדמות הקו טרייסטה

(Hajnal, 1965) .הן בדיונים מלומדים, הן בחוויה המקומית, בחקר הקהילות היהודיות באירופה ,

.המזרחיים Ostjuden-וה, המערביים Westjuden-ההבדלים והמתחים בין ה צוינו

ו ק, ותיקהובאשר לטיפולוגיה רחבה יותר המקיפה את כל יבשות ההתיישבות היהודית ה

ר בקצה 'ר בין טאנגובלא מאמץ לעב יוכל ראשיים פריד בין שני אזוריםמנסה להוירטואלי ה

המדובר למעשה על .לאסתרחאן בקצה המזרחי של היבשת האירופית, המערבי של צפון אפריקה

, גרבאהמ –מרוקו , בדיכוטומיה השגרתית. ולא בין מערב ומזרח, קו מפריד בין צפון ודרום

אולם עובדה היא . 'מערב'בעוד מזרח אירופה היא חלק מה, 'מזרח'חלק מההיא –המערב

תוך שימוש סימבולי , השתרשו בשפה העממית וגם בשפה המחקרית 'מזרח'ו 'מערב'שהמונחים

המדומה והסימבולי מאפיין בעיקר 'מערב'ה. מדומה והיררכי של מונחים המלווים מגיאוגרפיה

'מזרח'בעוד ה, והמרכזית בו במדינות אירופה המערביתשל מי שמיצו הגמוני" אנחנו"איזה

. או טיפוח וטעון שיפור נחותכ –במודע או שלא במודע – הנתפס" אחר" איזההמדומה מאפיין

ות פועלה נפשותובמידה מסוימת גם ה, מפתיע ומאלף כיצד חוקרים תיאוריים וביקורתיים גם יחד

את הגיאוגרפיה הנפוץ במונחים המעוותיםהתקוממו מול השימוש הסתייגו או לא , ןעצמ

ינם ניטראליים אמונחים שבזהרה כנגד השימוש השגרתי איש מקום ל .ללא תמימותהריאלית

.עונותטערכיות ואלא מבטאים הנחות יסוד


20

כספק הגירה ישראל

הם עם מדינות אויב או עם מדינות שעימן הסכמי של מדינת ישראל רוב גבולותיה היבשתיים

ל"קיימת נטייה גבוהה לנסיעות לחוובחברה הישראלית , שלום אך לא ממש קשרי ידידות

גם בגלל היכולות התקציביות , בשנים האחרונות. גבול משותף עם ישראל שאין להןמדינות ל

תחצילמעלה ממל יםשווה םפילהיק ל"הגיע מספר הנוסעים לחו, המשופרות של רוב משקי הבית

חזרות 2,575,222לעומת ל"לחו יציאות 2,597,222היו , לדוגמה, 0200-ב .אוכלוסיית המדינה

ניתן מספרים אלה מ. חזרות תוך שלושה חודשים מתאריך היציאה 2,220,222, מתוך זה, ל"מחו

לארץ " היגרו" כולכבי ישראלים לא שבו ולכן 02,222 ,0200שבמהלך , בקירוב גס וראשוני, להסיק

נתון זה . חודשים שלושהל פרקי זמן ארוכים מ"שהו בחו 521,222, וך כל היוצאיםתושמ, אחרת

דוגמאות אלה . או מגיחת עסקיםקצר מזה הנובע מטיול ל "עם חומצביע על קשר משמעותי יותר

ל לבין הגירה "לחו מזדמנת מהוות ראשית המחשת העובדה החשובה שאין נתק ברור בין נסיעה

לצמיתות שהות ו, שהות ארוכה יותר, שהות קצרהאלא קיים רצף של מצבים בין , לצמיתות

להודות שהידע בנושא יש ההגירה היוצאת ממדינת ישראל ו לא קל למדוד את היקף, על כן. ל"בחו

ולא , ותיותר או פחות מתוחכמהמבוססים על הנחות ישובים חבא בעיקר ממקורות עקיפים או מ

.מדיווח ישיר

-העממי גם בשםהמכונה )ההגירה מישראל , בניגוד לגלי ההגירה התקופתיים הגדולים

:למצב הכלכלה הישראליתהקשורים ברובם , מועד שיקפה בעיקרה שינויים קצרי, ('ירידה' ערכי

הגירה מישראל ה (.05איור ) והשקעות חוץ, מחזור העסקים, יציבות המחירים, מצב התעסוקה

תנועות הגירה בבמדינות העולם כפי שמקובל למצוא , הגיבה גם כזרם נגדי לגלי ההגירה הגדולים

ידה מסוימת מחזוריות סימטרית להגירה יוצאת יש במ, על כן. היקפים גדוליםארצית ב-בין

קטן משמעותית במספר היוצאיםנמוך -טווח הגבוהאולם , רה הנכנסתיוהפוכה למחזוריות ההג

, ממדי ההגירה היוצאת לא נשתנו הרבה במשך הזמן, בממוצע, בעוד. במספר הנכנסיםטווח המ

וכפי .במרוצת הזמן תושבים פחתו מאוד באוכלוסייה שגדלה מאוד 0222מתוך שיעורי הירידה

שכיחות ההגירה מישראל דומה לשכיחות הגירה אל ישראל ( לעיל 00ראה איור )בר צוין כש

. דהיינו מצויה בטווח כמותי מוכר ולא יוצא דופן, ת פיתוח דומהממדינות בעלות רמ

, באוכלוסייה לאלף םושיעורימספרים –( ירידה)הגירה יוצאת מישראל :13איור

א7011-1892 ישראל

.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מקור. נכנסיםמחושב כהפרש בין מאזן ההגירה הכולל ומספר המהגרים ה א

קשה מאוד לספק אומדנים מדויקים של מספר היורדים השנתי ושל מספרם הכולל של

אומדני הירידה . לאינה נרשמת כך בתחנות הגבול של ישרא 'ירידה'ל מכיוון ש"הישראלים בחו

0

5

10

15

20

25

30

1947 1952 1957 1962 1967 1972 1977 1982 1987 1992 1997 2002 2007 2012

הגירה יוצאת )אלפים( שיעור ל-1000 באוכלוסיה


21

מבוססים בעיקר על השוואת מספר התושבים הקבועים הנכנסים לישראל 05 המופיעים באיור

נים עקיפים על אנשים שעזבו את הארץ ולא חזרו אחרי תקופות קיימים נתו. יוצאים ממנההו

יש יורדים החוזרים ונכנסים לישראל . שםאך ייתכן שחלקם נפטרו , ל"ה בחוישהיארוכות של

יש ישראלים החיים , מצד שני. לכן קשה לעקוב אחר תנועותיהם ,לאחר ששינו את אזרחותם

, ם כחיים בישראל על פי נתוני משטרת הגבולותלישראל וייתכן שהם נחשבי הגיעל ומרבים ל"בחו

;Cohen & Haberfeld, 1997; Gold, 2002) ל"למרות שבפועל הם מבלים את מרבית חייהם בחו

Rebhun & Lev Ari, 2010).

בהתייחס לשלושת הסוגים –ל "את כלל המאגר של תושבי ישראל לשעבר השוהים בחו

אליהםכאשר בכל שנה נוספים , נפש ,722,222-122,222-ניתן להעריך בכ –שצוינו לעיל הראשונים

אומדנים אלה נמוכים בהרבה מן המספרים . חוזרים לישראל רביםואלפים , חדשים בזרם קבוע

ל"הילדים שנולדו בחו גם אתכשלוקחים בחשבון . הנשמעים לעתים קרובות בשיח הציבורי

מכלל 01%-ל שווה לכ"באופן טנטטיבי כי מספר הישראלים בחו ניתן להעריך, לישראלים

להדגיש את השינויים שחלו בהרכב , עם זאת, יש מקום. היהודית החיה בישראל אוכלוסייהה

שכן כלל המאגר מורכב מארבע קבוצות , ל לטווח ארוך או לצמיתות"הישראלים היוצאים לחו

אנשים ( ב) ;ה בישראל שבו לאותה ארץישהי אשר לאחר, אנשים שנולדו בארץ אחרת( א) :שונות

;אנשים שנולדו בישראל( ג) ;ה בישראל עברו לארץ שלישיתיאשר לאחר שהי, שנולדו בארץ אחרת

מהגרההגדרה של .ל המשתייכים לכל אחת מהקטגוריות לעיל"ילדי ישראלים שנולדו בחו( ד)-ו

הראשון הוא בדרך הסוג כש, הסוגים הראשונים תעל שלוש דלהגהולכת ו עוצמהישראל חלה במ

בדיון , עקב כך. שני דומה לו אם כי אינו חוזר לארץ המקורהוהסוג , כלל עולה שלא השתלב בארץ

מן הסוג הראשון והשני אל הסוג השלישי , חלה תזוזה הדרגתית בהתמקדותהציבורי על התופעה

להשתקע כאןראלים שנולדו והתחנכו של בחירת ישהמייצג את הסוגיה החשובה , (והרביעי)

בריחת 'התופעה המכונה בכך מתגברתרבים הם בעלי השכלה גבוהה ו, ביניהם. בארצות אחרות

(.Cohen, 2009) 'מוחות

מופיעה השוואה בין 02באיור .גם סוגיה זו מן הראוי לראות בפרספקטיבה השוואתית

לעומת שיעורי , ייה היהודית מתוכההאוכלוסייה ולאוכלוסך כל שיעורי ההגירה מישראל לס

שיעורי . שוויצרים הכוללים עובדים זרים-להבדיל מלא –הגירה משוויצריה של אזרחים שוויצרים

ההשוואה עם שוויצריה מעניינת מפני שזו מדינה . הגירה של האחרונים הרבה יותר גבוהיםה

ואולם ממדי האוכלוסייה . םמרווח ונעי, מן המפותחות ביותר ובעלת תדמית של מקום רצוישהיא

לרבות שוק , ועל כן מתקיימות בה מספר מגבלות דומות, בשווייץ דומים מאוד לאלה של ישראל

כולל מגבלות במספר מקומות העבודה , עבודה איכותי אך קטן לעומת זה של ארצות יותר גדולות

. בעמדות איכותיות


22

כ "סה)וישראל ( אזרחים שוויצרים)שוויצריה –תושבים 1000-שיעורי הגירה ל :19איור

7008-1891 –( יהודיתאוכלוסייה אוכלוסייה ו

.;Statistik Schweizהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :קורמ

יותר יציבה ופחות תנודתית עולה שהגירה משוויצריה 0222-ל 0290מניתוח התקופה בין

. שכאמור משקפת כל שנה לא מעט את ההגירה הנכנסת בשנים שקדמו, ירה מישראלמאשר הג

אופן ב ,משוויצריהשל אזרחים שוויצרים אולם הממצא העיקרי הוא שברוב השנים רמת ההגירה

עובדות אלה יכולות לסייע להעמיד את הדיון . משמעותי שכיחה יותר מאשר ההגירה מישראל

, ם כמקור ליצירת מושבות של ישראלים במקומות אחריםגם כתופעה שוטפת וג 'ירידה'ב

.(DellaPergola, 2011b) בפרופורציות הנכונות

ם אלה של מדינות מפותחות אחרות עדרך נוספת להשוות את דפוסי ההגירה מישראל

, למשל. היקף הכולל של הגירה נכנסתמתוך ההיא לבדוק את ההיקף הכולל של הגירה יוצאת

לעומת מספר כולל של , 0292תושבים שהיגרו אליה מאז 0,020,022חיו בישראל 0222בסוף

שעזבו שוב או אלה זה אומר שמספרם הכולל של . עולים חדשים שהגיעו באותה תקופה 0,029,700

שיעור שחיקה –באותן עשרים השנים ממספר העולים 9.7%שהם , 027,200היה בינתיים נפטרו

, בהסתכלות היסטורית רחבה יותר .(Israel Central Bureau of Statistics, 2009) נמוך למדי

כולל , המהגרים מישראלך כל וס, בני אדם 0,200,222עלו לישראל 0220-0229בכל התקופה

שיעור . 05%, אפוא, היחס ביו מספר המהגרים היוצאים והנכנסים היה .717,222-בילידים נאמד

שהיגרו לגרמניה בין (Aussiedler) גרמנים אתנייםזה ניתן להשוות עם המתרחש בקרב שחיקה

ההשוואה רלוונטית היות וגם (. 01איור )( Münz, 2002) לאחר מכןועזבו 0222-0212השנים

כלומר של בני לאום מסוים המהגרים למדינת , העלייה הינה דוגמה מובהקת של הגירה אתנית

. הלאום שלהם

0

1

2

3

4

5

6

7

8

1981 1985 1989 1993 1997 2001 2005 2009

הסיי

לווכ

בא 1

000-

לם

ריעו

שי

שוויצריה, אזרחיםשוויצריםישראל, יהודים

ישראל, סה"כ


23

7007-1899, ישראלבו, 1888-1859, גרמניהב הגירה נכנסת ויוצאת של מהגרים אתניים :15איור

אלפים ואחוזים

0

1,000

2,000

3,000

4,000

5,000

6,000

7,000

Germany - Ethnic Germans Israel - Total (Ethnic Jews)

Th

ou

san

ds

0

10

20

30

40

50

60

70

Perc

en

t R

ati

o E

mig

ran

ts/I

mm

igra

nts

Immigrants

Emigrants

Ratio % Em./Imm.

.Münz (2002); DellaPergola (2007) :מקור

שונות מושגית מההטבות שחוק השבות והן אינן הטבות למהגרים החוק הגרמני העניק

קנה המידה של התופעה בגרמניה . בני משפחותיהם הבוחרים להגר לישראללמעניק ליהודים ו

7.0מתוכם , מהגריםמיליון 50.5גרמניה קלטה , ך הכולבס. הרבה יותר גדול מאשר בישראלהיה

מיליון 5.9מתוכם , מיליון מהגרים 00.5עזבו את גרמניה , באותה התקופה. מיליון גרמנים אתניים

כמעט פי שלושה , 70%גרמניה היה אפוא ב שחיקה של מהגרים אתנייםהשיעור . גרמנים אתניים

כלומר –שיעור השחיקה , אתניים-בקרב מהגרים לא. בישראלעולים לעומת שיעור השחיקה של

יש לציין הבדל ,אמנם. 72% - היה עוד יותר גבוה –היחס בין מספר היוצאים למספר הנכנסים

הגרמנית האוכלוסייהכלל מ 7%-המהגרים האתניים שנכנסו היה שווה ל ך כלבגרמניה ס: חשוב

הגירה . מכלל האוכלוסייה באותה שנה 27%העולים היוו ך כלס בישראלשבעוד , 0222בשנת

ובהקשר . אתנית היוותה גורם הרבה יותר משמעותי בהקשר הישראלי מאשר בהקשר הגרמני

היה , ירה כמנגנון של כניסות ויציאות תדירותהנטייה להיקלט סופית ולא להשתמש בהג, הזה

-מבחינה זו ישראל העתיקה את הניסיון שעלה מניתוח הגירות בין. הרבה יותר דומיננטי בישראל

(. Hersch, 1931)ארציות גדולות של יהודים בעבר

לישראל הגירהסוגים אחרים של

ומכאן התכוונותה –ופוליטי לעם היהודי שלה וסיבת קיומה כמרכז תרבותי מקוריבצד המנדט ה

מפותחת דיה כדי למשוך מדינהישראל היא –העיקרית לקליטת עולים יהודים ומשפחותיהם

היבשות בעיקר מ, עניות יותר בעיקר, אחרות ופליטים מארצות עבודה של מהגרי נכבדאליה מספר

היא , תי בכלכלת ישראללמרות שהגירה זו ממלאת תפקיד משמעו. באסיה ובאפריקה השכנות

-רבאופי ובאיזון הסוגיות מורכבות הקשורות ב, כמו בארצות מערביות רבות אחרות, מעלה


24

בישראל מוסיפה התופעה עוד מורכבות לחברה שהיא ממילא מפוצלת . בחברה המקומית תרבותי

ושסעים נוספים בתוך כל אחד משני המגזרים, מאוד עקב השסע העיקרי בין יהודים לערבים

.העיקריים

יתה יעד הקליטה של מספר גדל והולך יישראל ה, מאז שנות התשעים של המאה העשרים

כגון עובדים , היהודית עלייהשל מהגרים המצויים מחוץ לתפיסה הנורמטיבית המקובלת של ה

המספר הגדל . יהודיות בישראל ופליטים אנשים המבקשים להתאחד עם משפחותיהם הלא, זרים

ת ות ודמוגרפיוחברתי ותיוצר סוגי, 000,222-הוערך ב 0202אשר בשנת , ם בישראלשל עובדים זרי

העובדים . איכות כוח האדם בישראלעל עובדים זרים משפיעים על רמת התעסוקה ו. תומשמעותי

בלתיהשוהים ה נההבעיה העיקרית הי. רווחהקשות בתחום הבעיות מ סובליםהזרים וילדיהם

נשארים בישראל מעבר לתקופת התוקף של אשרות הכניסה שלהםתעודות ההחוקיים או חסרי

, ולידת ילדים בקרב העובדים הזרים ותסוגיה קרובה לכך נוגעת להקמת משפח .(כאלה אם היו)

של ילדים שנולדו מרחף על ראשם הגירוש ה. ישראלאשר נולדו בוהשגת מעמד קבע לילדיהם

על ידי החלטות ברורות תקבלבאת הצורך הדחוף ףשועורר רגשות סוערים וחמוהתחנכו בישראל

.בשאלת שילובם האפשרי של ילדים אלה בזרם המרכזי של התרבות הישראליתממשלת ישראל

בעיה נוספת הכרוכה בכניסת פליטים לישראל עלתה בשנים האחרונות עקב סכסוכים

מחבל דארפור דוגמה אחת היא בעיית הפליטים . מסוימות אוכלוסייהורדיפות של קבוצות

סיונות לשכן בתחומה את העקורים הללו בהציעה יישראל עשתה נ. האו מאריתריא שבמערב סודן

. אפשרות להתפרנס אף במקרים מסוימיםלהם מקלט בסיסי ו

סוגיה נוספת היא בקשות לאיחוד משפחות שמגישים פלסטינים בגדה המערבית וברצועת

משרד של האוכלוסין מינהלעל פי . המבקשים להצטרף לקרוביהם בתוך שטחי מדינת ישראל, עזה

מספר , אבל על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקשות כאלה 052,222-נדונו כ ,הפנים

במובן . בלבד 02,222ישראל בפועל מאז שנות התשעים נע סביב מדינת שנכנסו להמהגרים הערבים

כלליים התומכים בזכותן של םהומניטארייזה התעורר ניגוד אינטרסים מובהק בין עקרונות

התומך בהטלת הגבלות על , טחונהימשפחות להישאר מאוחדות לבין אינטרס המדינה לשמור על ב

בקשות לאיחוד משפחות . צבאי עם ישראלמדיני ום בסכסוך כניסת אנשים מאזורים המצויי

וכמעט לעולם אינן עוסקות , עוסקות כמעט תמיד בבקשה של פלסטיני להתיישב בשטח ישראל

-לנוכח הקונפליקט הבלתי. פלסטיניובמרחב התרבותי השטח בלהתיישב יבבקשה של ישראל

סיון עקיף יזאת כנ ש מי שמפרשי, העברפתור בשאלת זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים מ

.הגירה טעונה פוליטיתבאמצעות שנות את הרכב האוכלוסייה לפי קבוצות דת ולאוםל

העולים , יש לציין כי בעבר התייחסות נורמטיבית להגירה כללה רק סוג אחד של מהגרים

, י עבודהמהגר, (יורדים)מהגרים מישראל , עולים לא יהודים :בעוד כל הסוגים האחרים, היהודים

ייכו תשהלא ,ואזרחים עוליםואפילו ישראלים חוזרים , פליטים לא יהודים, שוהים בלתי חוקיים

תחושה של עומק השינוי המתרחש בחברה הישראלית אפשר לקבל . של הגירה נורמטיבי מושגל

מדינת אומדנים והשערות לגבי כל סוגי ההגירה הפוקדים את , בו רוכזו נתונים, 07 בעיון באיור

.כשנה לדוגמה 0202בשנת , בין כהגירה נכנסת או כהגירה יוצאת, ישראל


25

7010, והשערות של סוגי הגירה אל מדינת ישראל וממנה אומדנים, נתונים :19איור

כ"סה שורה סוג שורות יהודים אחרים

1 כ הגירה נכנסת"סה 769 19,000 39,000 59,000

0 תושבים, הגירה נכנסתכ "סה 54241 09,222 02,222 09,222

5 עולים חדשים 5 17,000 1,222 07,222

2 אזרחים עולים 2 7,222 0,222 7,222

1 איחוד משפחות 1 --- 2,222 2,222

7 אחרים, כ הגירה נכנסת"סה 749 --- 07,222 07,222

7 מהגרי עבודה 7 --- 02,222 02,222

9 פליטים 9 --- 07,222 07,222

8 כ הגירה יוצאת"סה 10611 2,000 17,000 18,000

02 תושבים, כ הגירה יוצאת"סה 02 7,222 2,222 00,222

00 אחרים, כ הגירה יוצאת"סה 00405 --- 9,222 9,222

00 מהגרי עבודה 00 --- 1,222 1,222

05 פליטים 05 --- 5,222 5,222

19 כ מאזן הגירה"סה 1-8 11,000 79,000 35,000

01 ועולים תושבים, מאזן הגירה 0-02 00,222 7,222 07,222

07 אחרים, מאזן הגירה 7-00 --- 09,222 09,222

12 כ מהגרים לשני הכיוונים"סה 168 75,000 99,000 23,000

.ואומדני המחבר, לסטטיסטיקההלשכה המרכזית : מקור

אשר סומנו , המהגרים הנורמטיביים – עולים חדשים יהודים 00,222-הגיעו כ, 0202-ב

נכנסו לישראל ,בהערכה גולמית ביותר ובעיקר לצורך ההדגמה, בנוסף. בצבע מיוחד 07 באיור

, אזרחים עולים 7,222-כ, עולים לא יהודים 1,222 :נורמטיביים-סוגים שונים של מהגרים בלתי

אנשים במסגרת הבקשות 2,222-כ, ל"כלומר ילדים וצאצאים של ישראלים שהיגרו בעבר לחו

עובדים זרים חדשים בנוסף לאלה 02,222-כ, (כולל פלסטינים אך גם אחרים)לאיחוד משפחות

מתוכם כאמור , 12,222-בהנכנסים נאמד מספר . פליטים ממדינות אפריקה 07,222-וכ, שכבר היו

בשנת הגירה )תושבים 00,222לכיוון הגירה יוצאת אפשר לאמוד . עולים חדשים יהודים 00,222

מהגרים 02,222 ך הכולובס, פליטים אשר עזבו 5,222-מהגרי עבודה ו 1,222, (לא גבוהה במיוחד

אם נסכם את כל מי שעבר את גבולות . שאינם יכולים להיחשב כמהגרים נורמטיביים, יוצאים

לא םהשעולים יהודים 00,222מתוכם , 75,222-כ עמד עלהנכנסים והיוצאים מספר, הארץ כמהגר

.07.2%-יותר מ

הגירה בישראלהמדיניות

של כל ומגובשת ה אחת משותפת סתפילמדינת ישראל אין עדיין ,אלההממצאים השלל למרות

מסגרת ל ידימטופלת ע ת מהגריםוכל קבוצ, הגירההבתחום ד זוצהאופנויות הקיימות זו ל

ונים של שהעדר תקנות לסוגים ב, ותת שונוומשפטי תוחוקתי ותעל פי הנחי, מוסדית שונה

וזה פועל בנפרד , אולם היא פועלת בנפרד ממשרד הקליטה, אמנם הוקמה רשות הגירה. מהגרים

גם ארגונים זה פועלים בתחום .בפועל בוטלה שבינתיים ,ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית


26

מקיפה ומדיניות גישה עדר בההגירה בישראל מתאפיין ההמצב הקיים בתחום .פרטיים רבים

להן מן אך מצד שני יש , שמצד אחד הן שונות וזקוקות לטיפול ייחודי ופרטנית וכוללת בשאל

כזו היא מתואמת הפעלת אסטרטגיה .וחפיפות הדדיות חשובות זיקותוקיימות ביניהן , ףמשותה

יהודים במדינת ישראל ובארגונים וחשובה בסדר היום של מעצבי מדיניות בולטתכיום קדימות

למספר הערות על יש מקום (.0222, רובינשטייןואורגד , אבינרי)לאומיים -ןוהומניטאריים בי

היערכות מדינת ישראל אל מול דפוסי ההגירה שהתפתחו בשנים האחרונות ועוד עשויים

.(DellaPergola, 2011a) ביתר עוצמה בשנים הבאותשתנות לה

(עלייה)הגירה אתנית לישראל . א

חשוב להבין , ה לישראל במסגרת חוק השבותיחשיבות העליבבצד הדגש הנמשך , דיניותכיעד למ

באמצעות תפיסות הדורשים טיפול דפוסים חדשים של הגירה וקליטת יהודים בישראל שקיימים

בעיקר –היהודית ברחבי העולם אוכלוסייהבהינתן ההתפלגות הנוכחית של ה .וכלים חדשים

אין סיכוי –ועם הצטמצמותם הקיצונית של מאגרי ההגירה הישנים ,בארצות מפותחות ויציבות

שיפור . והקליטה עלייהלהגירה משמעותית לישראל מבלי שיחול שינוי קיצוני במודלים לעידוד ה

והתקדמות לקראת שלום , מתמיד במעמדה החברתי והכלכלי של ישראל ביחס לארצות המערב

עלייהעל מדיניות ה. עלייההפוטנציאל ובים להגדלת אזורי ונורמליזציה הם תנאים מקדימים חש

אבל בהתבסס . סכנות בסביבתםהמ להמשיך ולשקף יעדים רעיוניים ומסורתיים של הצלת יהודים

מדיניות , תארצי-ביןעל הערכה כנה של הזיקות בין ההתפתחויות במערכת העולמית לבין הגירה

, כלכליים של רוב היהודים בעולם-חברתייםלהתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים ה חייבתזו

יש לפתח תנאים מיוחדים למען עולים .הממשיכים לקיים קשרים הדוקים עם ארצות מגוריהם

וא 'חלקית עלייה'חדשים השומרים על קשרים קבועים עם ארצות מוצאם ומצויים במצב של

צרכים מיוחדים של עולים מסוג זה ספקתנאים אלה אמורים ל. (Pupko, 2009) 'מקומית-רב'

טיפול , תעסוקה, ובתפקידים אקדמיים ומקצועיים הכרה בתארים, דיור, בתחום זכויות האזרח

.מיסוי ושירות צבאי, בילדים וחינוך

(ירידה)הגירה ממדינת ישראל .ב

, הירידהצמצום צריכים להיות כלפי הגירה יוצאת ממדינת ישראל מדיניותשל היעדים מרכזיים

וסיוע בהגדלת , ל עם מולדתם"בחו יםחיזוק הקשרים של ישראל, ל"מחו םחזרתישראלים בסיוע ל

ל "בחו ים רביםישראל. ל"בחו תוהמקומיות ההשתתפות של ישראל בחיים היהודיים של הקהיל

יש השפעה שלילית ומזיקה על 'בריחת המוחות'ל. אנשי מקצוע ויזמים מצליחים, הם אקדמאים

אם כמי שעשויים לשוב , ותחשובהן שמירת הקשר והקרבה ביניהם לבין ישראל . בישראלהחברה

מגורים . בנעשה במולדתם ,יםממרחק גם, לישראל או כיהודים הממשיכים להיות מעורבים

ותולכן חיזוק הקשר עם הקהיל, ל עלולים לגרום לאובדן זהות יהודית וישראלית"ממושכים בחו

להציע הזדמנות לשמירה משמעותית ויעילה יותר של זהותם ת עשויות המקומיוהיהודי

בשנים האחרונות עשו מדינות רבות צעדים משמעותיים לחיזוק זיקתן . היהודיתהישראלית ו

שלהן את זכות ההצבעה המדינות אף מעניקות לקהילות התפוצעשרות . לקהילות התפוצה שלהן

ייצוגיים גופים ציבוריים באמצעותלן או מאפשרות להן להשמיע את קו, בבחירות הלאומיות

.ל"ביחס לישראלים בחוגם לבחון אפשרויות אלו יש. שהוקמו לשם כך


27

הגירה לישראל שלא במסגרת חוק השבות. ג

שאיננה במסגרת חוק השבות ומספר הגירהת הוסיוושיסייעו בכללים ברורים מן הראוי שיוגדרו

נראה כאילו ישראל .החיים בישראל יםשל פליט או במעמדמעמד יהודים חסרי ה התושבים הלא

כעובדים זמניים או גבולותיהבחלקי את השליטה במספר הנכנסים באופן איבדה לפחות

מצבה הכלכלי הטוב יחסית של ישראל מושך . תושבי קבעתיעוד כונשארים בה ללא , כפליטים

ידוע מוכר ומצב , אר בהעושים כל מאמץ כדי להישואלה , אליה מהגרים מארצות מפותחות פחות

השאיפה המתמדת לאיחוד משפחות בקרב כן ו, תופעה זו. היטב בחברות מפותחות אחרות

.הגדרה ומימוש מדיניות ברורה ונורמות משפטיות הם חיוניים. עתידות להתרחב, פלסטינים

זכות הכניסה לישראל תוענק באופן סלקטיבי בהתאם אפשר להעלות על הדעת ש

דמוקרטיות מדינותכמקובל ב, יםת המוצא והמאפיינים האישיים של המבקשלמאפייני ארצו

מדינת לסווג על פי מעמד קשרי הגומלין שלהן עם ניתןאת ארצות המוצא , לדוגמה .בעולם אחרות

או תנאי הדדיות , המקיימות קשרים דיפלומטיים סדירים מדינותל ראשונה עדיפות( א: )ישראל

( ב); באותה ארץ המבקשים להתאחד עם בני משפחה בהתייחס לטיפול באזרחים ישראלים

איסור כניסה אם אותה ( ג); יראהומניטורק על בסיס , אם אין קשרים דיפלומטיים עדיפות נמוכה

.יתרון הסכסוךעד לפ, ישראלמדינת סכסוך עם של במצב מצויה מדינה

שיביא לחשיבה שיטתית לגבי טיפול ארגוני -משרדי ובין-דרוש תיאום בין ,מעל לכל

הינה היום בעיקרה במרכז תשומת ליבם , בהגירה שמהיותה בעבר ברובה תחת כנפי חוק השבות

.(DellaPergola, 2011a) שונים משטרתיים ומשפטיים, ביטחוניים, של גופים כלכליים

סיוםלהערות

. להתפתחויות בתחום הגירה מרכזימוקד עודנההייתה ו, ועד היום הקמתהמ, מדינת ישראל

רלוונטית לחברה בעיקר מזווית , נושאבבטים חשובים ימספר ה האירל תיבסקירה זו ניסי

העלייה . המקובלות בתחום על מספר מוסכמות יסוד תיף ערעראו תיהרהר ,ךתוך כ. הישראלית

יהודי אירופה המזרחית לא בהכרח ;ם לא באו מהמזרחיהמזרחי ;הראשונההראשונה לא הייתה

יחסית לגודל האוכלוסייה ; היו הגורם הדומיננטי בהתפתחות העלייה במאה השנים האחרונות

אלה , את מדינותיהם יותר עזבובכלל אפריקה הם אלה שמיהודים מאסיה ו, היהודית במקום

על פני יעדים נטו יותר לבחור בישראל כמדינת יעדשואלה , גבוה יותר עלו לארץ שבשכיחות

אולם מרכיבים , לישראל כללה מרכיבים אפקטיביים חשוביםהעלייה ; אלטרנטיביים

מהגרים יהודים ;חשובתפקיד לא פחות בה קוגניטיביים ובעיקר אינסטרומנטאליים שיחקו

ונקלטו שם בפחות , שהגיעו לארצות אחרות היו בעלי הון אנושי עדיף על אלה שהגיעו לישראל

בין יוצאי אירופה ואמריקה העמיקו הפערים החברתיים, בישראל תוך קליטת העלייה; קשיים

החלו תהליכימאוחר יותר ובהדרגה רק ו, שהיו קיימים מלכתחילה יוצאי אסיה ואפריקהלבין

תופעה פיזיולוגית ולא בהיקפה הייתה מישראל הירידה; פערים אלה צמצוםשגרמו להתכנסות

כניסה ראשונית של יהודים לישראל, ובעוד ישראל עדיין נתפסת כארץ קולטת עלייה ;פתולוגית

יםהגרמהך כל סשישית מתוך פחות מאשר אלא היום אינה מהווה (עלייה) במסגרת חוק השבות

.ממנה יםאו היוצאאל לישר יםהנכנס

בין השאר –לתמורות האדירות שהיו בחברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות

פיתוח כלים לגבי גם אלא ,תיאור המצב לא רק לגבימשמעויות –כתוצאה מהגירה וקליטתה

ובשנות ,במידה מוחלטת לגבי שנותיה הראשונות של המדינה. להבנתו ניתוחיים ותיאורטיים

הסבר למתרחש בחברה הישראלית אינו אפשרי בלי התייחסות הדוקה , ההמשך במינון משתנה


28

לגבי קולקטיבזה מחייב תובנות היסטוריות ותרבותיות דבר . למתרחש בקרב התפוצה היהודית

האופיינית בעייתיותולגבי ה ,ה של שייכות סימבולית משותפתעמוק תחושה בעל פרטיקולארי

. ון קיומי אלטרנטיבי על המצויתרפושואפת ל, נרדפתרוב הזמן , לאומית ותיקה-לתפוצה טרנס

היו השלכות קריטיות –מהותו בשלא כאן המקום לדון לעומק –תרון הריבונות המדינית לפ

והולכת אולם כוחה של מסגרת ניתוחית זו תופס במידה פוחתת. ביותר בכל הנוגע להגירה בפועל

הגירה מאשר החקר , בו זמנית. ליזציה של השנים האחרונותאובבעקבות העמקת מגמות הגל

ובתור , ליתאברה הגלובבחומשולב היטב חלק אינטגראלי ינהכי החברה הישראלית ה ומוכיח

נפרמים ונפרצים , תוך כך .ארצית של בני אדם-בתהליכי יסוד הקשורים לניידות בין שותפה זושכ

רים ינזילים וחד נראיםוהיום , נוקשים ובלתי חדירים נראוגבולות נורמטיביים ואמפיריים שבעבר

קולקטיב יהודי בין להיות חלק של, האחרו, ל"בין לחיות בישראל ולחיות בחו, האחד: הרבה יותר

.ושל קולקטיב אחר

תוך הגירהה לגשת לנושא –מתחרים ביניהם הם וישנם רבים ו –ניסיונות קיימים

אינם יכולים להתאים למציאות , ממדי-וחד ,צר, נרטיב מחקרי מאוד מגובש שענות עליה

הממוקד , פנימי-ציונימסורתי נרטיב , כך .ממדית ומשתנה-רב כה לאומית-וטרנס ישראלית

אינו , למשתנים אידיאולוגיים ותרבותיים תשומת ליבואת עיקר מעניקוה, חוויה היהודיתב

בעוד נרטיב ;גלובאליותרבותי -מערך חברתי בעל אופי רבאת המעבר של ישראל ל מסוגל להסביר

כוח מעמדיים סוגיות של יחסיהמדגיש בעיקר , הביקורתיות שלוחותיונגזרותיו ועל , מרקסיסטי

-זהותיעומק התמודד עם ל מסוגלאינו , על משניהאחת ויחסי שליטה פוליטיים של קבוצה

יש לגשת לחקר , על כן .במציאות הישראלית מרכזייהודי שעדיין משחק תפקיד ייחודי תרבותי

,וחדשות, שעדיין כוחן עימן, ישנות: מסגרות ניתוחיות שונותשל הגירה בישראל מתוך שילוב ה

גירהה והנשענות בעיקר על מתניעילות על מרבית המדינות הגירה הח תהמשולבות בתיאוריו

.(Massey et al., 1998; Zlotnik, 1994; Kivisto & Faist, 2010) וחברתיים כלכליים

ליצירת ידע עבור מועילהם תרומה ותרלוחייב עשוי ל הגירהש יטתימחקר ש, על רקע זה

לרבות אלה המופקדות על תכנון מדיניות, מערכות אחרות ל ידיוליישומו ע, המערכת המדעית

.לאומי-במישור המקומי והבין

הערות

הגירה יהודית , הגירה נכנסת של יהודים, במונחים עלייהאני משתמש כאן , לצורכי כתיבה יעילה וקלילה יותר 1

, כדי לסמן את הכיוון ההפוך אני משתמש בעיקר בהגירה יוצאת. כביטויים שווי ערך ומתחלפים, ודומיהם, לישראלבעוד האחרים הם כביכול , הם ביטויים ערכיים' היריד'ו' עלייה'מובן מאליו כי המונחים . 'ירידה'אך לפעמים גם ב

כאשר הכוונה הניתוחית של המונחים , אולם לפעמים שימוש במילה קצרה אחת מונע סרבול. מונחים ניטראליים . השונים בדרך כלל מובנת וברורה

על מעבר בני אדם בין בכל מקרה היות ומדובר 'לאומי-בין'על פני 'ארצי-בין'עדיף את המונח אני מבמאמר זה 2תהליך אשר אכן , שונים או בין לאומים שונות כמעבר בין אומות 'לאומי-בין'ניתן לפרש את המונח . ארצות שונות

האינ וז מורהאולם ת. מתקיים במידה רבה בעקבות קליטה וטמיעה של מהגרים במקומות החדשים לטווח ארוך .כללי וישים יותרמונח תיועל כן העדפ, תאו אוניברסאלי תהכרחי

מדינות או 20-ל. האומדן מהווה מספר האנשים ילידי מדינה שונה ממדינת המגורים, מדינות או אזורים 072לגבי 3מדינות או אזורים ללא נתונים תשעל. האומדן מהווה מספר הזרים, על מקום לידה עשבהן לא היה זמין מיד, אזורים

(.United Nations, 2011)האומדן מבוסס על מודל


29

רשימה ביבליוגרפית

הגירה למדיניות מתווה :גלובלית הגירה עם התמודדות(. 0222) 'א, רובינשטייןו 'ל, אורגד, 'ש, אבינרי

. ליברלית והומניסטית, יהודית, מרכז מציל״ה למחשבה ציונית :ירושלים .לישראל

יד בן :ירושלים .ישראל בראשית המאה העשרים-לארץההגירה היהודית : אימיגרנטים(. 0222) 'ג, אלרואי .צבי

מרכז מציל״ה :ירושלים .אידיאולוגיה והצדקה, היסטוריה :שישים שנה לחוק השבות(. 0202) 'ר, גביזון .ליברלית והומניסטית, יהודית, למחשבה ציונית

.יפו. 0209-0207, ישראלספירת יהודי ארץ (. 0209)המשרד הארץ ישראלי , ההסתדרות הציונית העולמית

(.פרסום שנתי) שנתון סטטיסטי לישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

(. 0202) 'ס, בולוטין-יליוואש'אצ'צו 'ס ,יילברוןה, 'ק, אמית, 'ר, אל-בר, 'ר, רייכמן, 'י, הברפלד, 'מ, סמיונובנובמבר –בישראל מדד רופין להשתלבותם של העולים , (עורכים) רוזנבוים' ומ מלול' מ בתוך (.וקליטה עליה)י חברת ושילוב להגירה המכון ,רופין האקדמי המרכז :עמק חפר .0202

, סוציולוגיה ישראלית ,0227-0222אמפיריים ומחקרים מגמות מיפוי :לישראל הגירה(. 0222) 'ר, רייכמן .572-552, (0)י

Amit, A., Borowski, K. & DellaPergola, S. (2010). Demography: Trends and Composition. In

A. Markus & M. Semyonov (Eds.), Immigration and Nation Building: Australia and

Israel Compared (15-45). Cheltenham, Glos./Northampton, Mass., Edward

Elgar/Monash University.

Bachi, R. (1977). The Population of Israel. Paris, CICRED, and Jerusalem: The Hebrew

University.

Ben-Rafael, E. & Sternberg Y. (2009). Transnationalism: Diasporas and the advent of a new

(dis)order. Leiden and Boston: Brill.

Bensimon, D. & DellaPergola, S. (1984). La population juive de France: sociodémographie

et identité. Jerusalem, The Hebrew University, and Paris: Centre National de la

Recherche Scientifique.

Cohen, Y. (2009). Migration Patterns to and from Israel. Contemporary Jewry, 29(2), 115-

125.

Cohen, Y. & Haberfeld, Y. (1997). The Number of Israeli Immigrants in the U.S. in 1990.

Demography, 34, 199-212.

Cohen, Y., Haberfeld, Y. & Kogan, I. (2011). Who went where? Jewish immigration from the

Former Soviet Union to Israel, the USA and Germany, 1990-2000. Israel Affairs,

17(1), 7-20.

DellaPergola, S. (1986). Aliya and Other Jewish Migrations: Toward an Integrated

Perspective. In U.O. Schmelz & G. Nathan (Eds.), Studies in the Population of Israel

in Honor of Roberto Bachi, Scripta Hierosolymitana, 30 (pp. 172-209). Jerusalem:

Magnes Press, The Hebrew University.

DellaPergola, S. (1998). The Global Context of Migration to Israel. In E. Leshem & J. Shuval

(Eds.), Immigration to Israel: Sociological Perspectives (pp. 51-92). New Brunswick

and London: Transaction Books.


30

DellaPergola, S. (2007). "Sephardi and Oriental" Migrations to Israel: Migration, Social

Change and Identification. In P. Medding (Ed.) Studies in Contemporary Jewry, 22.

New York: Oxford University Press, 3-43.

DellaPergola, S. (2009). International Migration of Jews. In E. Ben-Rafael & Y. Sternberg

(Eds.) Transnationalism: Diasporas and the advent of a new (dis)order (pp 213-236).

Leiden and Boston: Brill.

DellaPergola, S. (2010a). World Jewish Population 2010, Current Jewish Population Reports,

2. Storrs, CT. North American Jewish Data Bank.

DellaPergola, S. (2010b). Where is East and Where is West? Some Observations on

Demography and Identification among non-Ashkenazim. Jerusalem, Ben Zvi

Institute, International Conference Oriental Jews in the West from the Rising of the

Sun unto its Setting.

DellaPergola, S. (2011a). Jewish Demographic Policies: Population Trends and Options in

Israel and in the Diaspora. Jerusalem: The Jewish People Policy Institute.

DellaPergola, S. (2011b). When Scholarship Disturbs Narrative: Ian Lustick on Israel's

Migration Balance, Israel Studies Review – An Interdisciplinary Journal, 26, 2, 1-20.

Eisenstadt, S. N. (1954). The Absorption of Immigrants – A Comparative Study Based Mainly

on the Jewish Community in Palestine and the State of Israel. London: Routledge &

Kegan Paul.

Gold, S. J. (2002). The Israeli Diaspora. London/New York: Routledge.

Hajnal, J. (1965). European Marriage Patterns in Perspective. In D.V. Glass & D.E.C.

Eversley (Eds.), Population in History (pp. 101-143). London: Arnold.

Hersch, L. (1931). International Migration of the Jews. In W. Wilcox (Ed.), International

Migration. New York, National Bureau of Economic Research, Vol. 2, 471-520.

Israel Central Bureau of Statistics (2009). Distribution of New Immigrants that immigrated

between 1.1.1989 and 31.12.2009, by Locality of Residence. Jerusalem.

Kivisto, P. & Faist, T. (2010). Beyond a Border: The Causes and Consequences of

Contemporary Immigration. Los Angeles: Pine Forge.

Leshem, E. & Shuval, J. (Eds.) (1998). Immigration to Israel: Sociological Perspectives,

Studies of Israeli Society, 8. New Brunswick-London, Transaction.

Markus, A. & Semyonov, M., (Eds.) (2010). Immigration and Nation Building: Australia and

Israel Compared. Cheltenham, Glos./Northampton, Mass., Edward Elgar/Monash

University.

Massey, D. S., Arango, J., Hugo, G., Kouaouchi, A., Pellegrino, A. & Taylor, J.E. (1998).

Worlds in Motion: Understanding International Migration at the End of the

Millennium. New York: Oxford University Press.

Münz, R. (2002). Ethnos or Demos? Migration and Citizenship in Germany. In D. Levy & Y.

Weiss (Eds.), Challenging Ethnic Citizenship: German and Israeli Perspectives on

Immigration (pp. 15-35). New York/Oxford: Berghahn Books.

Pew Research Center (2012). Faith on the Move: The Religious Affiliation of International

Migrants. Washington, D.C., The Pew Forum on Religion and Public Life, Pew-


31

Templeton Global Religious Futures Project.

Pupko, I. (2009). Multi-local Aliyah: Placing Two Feet in Two Places. Jerusalem: The Jewish

People Policy Planning Institute.

Rebhun, U. & Lev Ari, L. (2010). American Israelis: Migration, Transnationalism, and

Diasporic Identity. Leiden-Boston: Brill.

Remennick, L. (2007). Russian Jews on Three Continents: Identity, Integration, and Conflict.

New Brunswick, NJ: Transaction.

Schmelz, U.O. & DellaPergola, S. (2007). Migrations, in Michael Berenbaum and Fred

Skolnik (Ed.), Encyclopedia Judaica, 2nd

ed. . Detroit: Macmillan Reference USA,

Vol. 14, 207-219.

Schmelz, U.O., DellaPergola, S. & Avner, U. (1991). Ethnic Differences Among Israeli Jews:

A New Look. Jerusalem: The Hebrew University; New York: The American Jewish

Committee.

Sicron, M. (1957). Immigration to Israel, 1948-1953. Jerusalem, Falk Project for Economic

Research in Israel and Israel Central Bureau of Statistics, Special Series, n. 60.

Statistik Schweiz (2010). Wanderungen,

http://www.bfs.admin.ch/bfs/portal/de/index/themen/01/06/blank/key/08.html

Tolts, M. (2011). Demography of the Contemporary Russian-Speaking Jewish Diaspora,

Paper presented at conference on Contemporary Russian-speaking Jewish Diaspora.

Cambridge, Mass., Harvard University.

United Nations Development Programme (2010). Human Development Report 2010, 20th

Anniversary Edition, The Real Wealth of Nations: Pathways to Human Development.

New York: Palgrave Macmillan.

United Nations (2011). International Migration Report 2009: A Global Assessment. New

York, Department of Economic and Social Affairs, Population Division.

Zlotnik, H. (1994). Migration to and from Developing Regions: A Review of Past Trends. In

W. Lutz (Ed.), The Future Population of the World: What Can We Assume Today?

(pp. 321-360). London: Earthscan.

Some Reflections on Migration in Israel:

Comparative Aspects

Sergio DellaPergola

The Hebrew University in Jerusalem

Abstract

Israeli society has received and absorbed large-scale migration, both in absolute

numbers and as a proportion of its total population. Migration has constituted a central

factor in the daily experience of its inhabitants, its economy, culture and politics, as

well as a central subject of local social research. This article discusses several aspects

out of the broader framework of migration research in Israel. It especially looks at

international migration linking Israel and Jewish populations worldwide; views Israel

as part of the world system of countries; from a quantitative social scientific

perspective; and stressing the macro level. Other important aspects are admittedly not

covered here. Special attention is devoted to Israel's role in the framework of the

general global migration system, and of global Jewish migrations also including

movements to other countries; as a target of selective migration and differential

absorption processes of Jews, as well as of other types of immigration not covered by

the Law of Return; as a country of emigration; and as a possible source of migration

policies.

The remarkable changes that occurred in Israeli society over the past decades –

among other things because of immigration and its absorption – bear great

significance not only for descriptive purposes but also for developing analytic and

theoretical tools aiming at a better understanding of those changes. We need to

approach migration research in Israel through a combination of multiple analytic

frameworks: old ones that still hold true facing Israel's particularism, and new ones

that belong with broader migration theories applicable to most countries in the world.

Thorough migration research is likely to create knowledge and contribute useful

insights to the academic system and to generate its application by other systems,

namely those oriented toward policy planning locally and internationally.

HAGIRA, 1, 32-50, 2012 ב"תשע, 23-50, 1, הגירה

על הגירה ופליטות בשירה: רק ציפורי מסע יודעות

*חגי רוגני

תקציר

תיאוריות של הגירה . עקירה ובאובדן ביתב, הגירההמאמר דן במאפיינים של שירה הקשורה ב

ידואליים של המהגר והן בהיבטים הכלכליים והפוליטיים של בידמתמקדות הן בהיבטים האינ

נרטיבים של . מקרה מיוחד של הגירה הוא הפליטות .הלאוםההגירה מנקודת ראותה של מדינת

שקמה כדי לפתור בעיית , מדינת ישראל. פליטים מספרים על מציאות מטלטלת של סבל מתמשך

משוררים ישראלים מתארים מראות של עקירה והרס . יצרה בעיית פליטים חדשה, פליטים אחת

. ובות רגשי אשם וחרדה מהתוצאותושירתם מביעה לעתים קר, מנקודת מבטו של הצד הגורם

יש ביטוי שירי לטראומה – ואחריםפלסטינים , יהודים – בשירתם של הפליטים והמהגרים עצמם

–בין מאפייניה . לשאיפת נקם, לזעם, למשבר השפה, לכאב הפרידה והגעגועים, של אובדן הילדות

ן להחיות את העבר ולבנותו מבט אובססיבי לאחור וניסיו, קטלוג אובדנים, קינה על מה שאבד

עיצוב . ונימה של אירוניה עצמית, מרוסק, התוצאה היא מבנה פרגמנטרי. מחדש בזיכרון

בוחן בין המאמר . ההתמודדות עם המציאות בארץ החדשה נע בין מרירות וכעס לאירוניה והומור

.בשירהואת ביטוייו בישראל נרטיב הפליטות של היהודים המזרחיםהשאר את

. של הציפור ושל הסופה, אלה של העץבין השאר בולטים תם של פליטים ומהגרים בשיר

לאה , טאהא מוחמד עלי, יהודה עמיחי, חיים גורי, מחמוד דרוויש: בין המשוררים המוזכרים

.ארז ביטוןראש ומואיז בן ה ,שילר-אלזה לסקר ,ברטולט ברכט, גולדברג

יהודים מזרחים, מהגרים, פליטים, שירה פלסטינית, שירה עברית, הגירה בשירה: מילות מפתח

המכללה האקדמית לחינוך, אורנים, ר חגי רוגני"ד*

רק ציפורי מסע יודעות 3013 –ב "תשע 1גירה ה

33

כתופעה מודרנית הגירהה. א

עשרה ונמשכה לאורך המאה -ההגירה ההמונית כתופעה מודרנית החלה לקראת סוף המאה התשע

מיליון מהגרי עבודה 041-האחרונים של אותה מאה היגרו ממדינה למדינה כבעשורים . העשרים

להגירה המודרנית מאפיינים מיוחדים המזכים אותה .ומגמה זו נמשכת ומתרחבת, או פליטים

הכוונה לתופעה שבה משמרים המהגרים . (Pries, 1999)לאומית -לאחרונה בכינוי הגירה טרנס

ואף מקיימים קשרים עם , לבין החברה בארץ החדשה את הקשרים בין החברה שממנה באו

שימור הקשרים בין קהילות העבר לקהילות ההווה . קהילות מהגרים מאותו מוצא במדינות שונות

לאומיות מגדירה מחדש את -הטרנס. מתאפשר הודות לטכנולוגיות החדשות בתקשורת ובתחבורה

ים ומצמצמת את הצורך בהיטמעות קשרי הגומלין בין מרחבים גיאוגרפיים למרחבים תרבותי

רבהון ולב ; Remennick, 2007; Ben-Rafael & Sternberg, 2009)ובהשתרשות במקום החדש

(.1100, ארי

פן נוסף , לצד תיאוריות סוציולוגיות ודמוגרפיות של הגירה, זה אני מבקש לבחון במאמר

תחילה יובאו דוגמאות . ת ובהגירהשירה העוסקת בפליטו: ספרותיהפן והוא ה, של התופעה

משוררים ישראלים המתייחסים לגורל הפליטים של עמוסת הסתירות הפנימיות משירתם

הכוונה היא להתבונן במאפייניה . בהמשך יתמקד הדיון בשירתם של המהגרים עצמם. הפלסטינים

קול . פוסקת שהיא קולו של הפרט הבודד המהווה חלק מאותה תנועה אנושית בלתי, של שירה זו

לתחושת , לטראומת העקירה, לתלאותיו ולפחדיו, זה הוא ביטוי אמנותי למצוקות המהגר

הדגש יושם כאן על שירתם . למתח בין הזהויות המשתנות, לגעגועים, לחבלי ההשתרשות, האובדן

קשה למיין את , להלן אך כפי שנראה. שהם מהגרים שחלות עליהם הגדרות מיוחדות, של פליטים

רחב ידיים ואין כאן הוא הנושא .והדיון יחרוג משירתם של פליטים בלבד, גרים לפי סוגיהםהמה

משום שבמקרה זה , בחרתי לא לדון כאן בשירה הקשורה בשואה. כוונה להקיף אותו במלואו

, כמו כן. וזו מחייבת דיון נפרד, העקירה היא רק פרט אחד ממסכת ייסורים נמשכת ובלתי נסבלת

הניזונה זו המציגה מתחים לאומיים ולת כמעט לא יובאו כאן דוגמאות לשירה מסיבות שונו

דון כאן אלא ברמז הוא ניסיונות יתחום נוסף הקשור בעקירה ובפליטות שלא נ. משנאה לאומית

כמו כן אין . ההשתרשות, השיקום, ההסתגלות, ההיאחזות בקרקע החדשה על קשייה והצלחותיה

, לרר)מה לדיון בהיבטים הפסיכולוגיים המורכבים של ההגירה זה תרו מאמרבכוונתי להציע ב

0991.)

, בהיבטים האינדיבידואליים של המהגרמתמקדת קלסית של ההגירה -התיאוריה הניאו

גורמי הדחיפה והמשיכה . כגון במניעי ההגירה ובשיקולי הרווח וההפסד הרציונליים של היחיד

פרט לאלה שמקורם בסכסוכים אתניים –לאומית מדרום לצפון וממזרח למערב -להגירה הבין

כגון פערים בשכר ובהזדמנויות תעסוקה בין , בעיקר במונחים כלכליים מוסברים –אלימים

חידושים טכנולוגיים , הרס קרקעות ושיטפונות, שינויים סביבתיים כמו בצורת, מדינות ואזורים

בחקר ההגירהאחרות מגמות .(Massey et al., 1993; Pries, 1999)בתקשורת ובתחבורה ועוד

ולא במערכת השיקולים של , הקפיטליסטית ובמבניה הארגוניים-מתמקדות בפוליטיקה הכלכלית

מייקל פיורה מסביר את הגירת העבודה בכך שמדינות הרווחה מקיימות שוק .המהגר הבודד

ילידים מאורגנים ומוגנים סוציאלית מצד -עובדים: ובו שני מגזרים של עובדים, עבודה דואלי

דואליות זו מאפשרת . חסרי יציבות וללא תנאים סוציאליים מצד שני, ועובדים חסרי הגנה, אחד

עבודה כבאמצעי להחלשת העובדים המאורגנים ולבלימת זעזועים למעסיקים להשתמש במהגרי ה

3013 -ב "תשע 1הגירה חגי רוגני

43

להיות גורם מווסת במערך הכוחות בין , להגירת העבודה יש אפוא תפקיד פוליטי. אינפלציוניים

פוליטי של -והיא מהווה מרכיב חיוני המובנה במערך הכלכלי, העובדים והמדינה, המעסיקים

כל"אדריאנה קמפ ורבקה רייכמן סבורות ש 1 .(Piore, 1979; Massey et al., 1993) המדינה

היא הגירה כלכלית או הגירת –היינו מעצם התנאים המחוללים אותה –מעצם הגדרתה , הגירה

(.12 :1112, קמפ ורייכמן" )עבודה

בהתמודדות עם , המחירים שמשלמים המהגרים מתבטאים בהוצאות כספיות כבדות

נוסף לכך הממד הפסיכולוגי . עבודה מסוג חדששוק למעברי שפה ותרבות ובבעיות הסתגלות

,Todaro & Maruszko) הקשור באובדן קשרים חברתיים ישנים ובמאמץ ליצור קשרים חדשים

פחות מהגרים נובעים בין השאר משחיקה בסמכות ההורים דוריים בתוך מש-משברים בין. (1987

, קליטתם המהירה יותר של הבנים –בין הסיבות לכך . ובפרט משחיקת סמכותו של אבי המשפחה

הצלחתן היחסית של נשים להשתלב בשוק העבודה ואובדן יתרון הגיל במפגשים הביורוקרטיים

השינוי (.1112, סטריאר וסטריאר-רואר; 0991, יוסף-בר; Sluzki, 1979)בארץ הקולטת

, השתלבות, היטמעות: ביחסי מהגרים עם החברה הקולטת יכול לקבל צורות שונות התרבותי

כשמידת ההיטמעות תלויה במידת נכונותו או מסוגלותו של , (Berry, 1997)נבדלות או שוליות

ואידיאולוגיות הגמוניות דפוסים, המהגר לוותר על מסורות שעליהן גדל והתחנך ולקבל נורמות

מהגרים רבים אינם נטמעים ונשארים בנבדלותם גם לאחר שנים , ואכן(. 1100, רבהון ולב ארי)

.רבות

מסתבר . גם ההגירה משפיעה על המדינה, אך לא רק המדינה משפיעה על ההגירה

ה בניגוד למחשבה המוטעית שמדובר בהגיר, שקהילות המהגרים נוטות להשתקע ולא להיעלם

וכך נתפסת ההגירה לא . ונוצרות קבוצות אתניות חדשות שכמעט ואינן ניתנות להטמעה, ארעית

כגון הקשר , המאפיינים המוכרים של מדינת הלאום. פעם כמעמסה ולעתים אף כאיום על המדינה

הולך ומיטשטש ' לאום'כשמרכיב ה, משתנים בהדרגה, הזהות הלאומית והאזרחות, בין הריבונות

רבהון ; 1112, קמפ ורייכמן)לאומיים הנלווים לגלי ההגירה -לאומיים והטרנס-הפוסט בתהליכים

עם זאת מסתבר שיש להגירה גם השפעה חיובית ביותר על חיי התרבות של . (1100, ולב ארי

.בספרות, בין השאר, השפעה המתבטאת, המדינה המארחת

המקרה המיוחד של הפליטים .ב

. אם כי לא תמיד קל להגדיר מאפיינים אלה, מאפיינים מיוחדיםפליטים הם מהגרים בעלי

, בהקשר של זכויות אדם התגבשה רק במאה העשרים' פליט'ההתייחסות המודרנית למושג

, בעצמה פליטה יהודייה בארצות הברית, חנה ארנדט .ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה

ובה היא "We refugees"רשימה קצרה בשם The Menorahבכתב העת 0941-פרסמה ב

דרך סקירת תלאותיו של פליט מדומיין בשם . מתארת את מצבם הנורא של פליטים חסרי זכויות

שבניגוד לאביהם , הבלבול המייאש של אותם נודדים אודיסאיים"את מדגימה היא, מר כהן

דם ללא מצב הפליט כא ,לדבריה. (Arendt, [1943] 1994: 118)" הקדמון אינם יודעים מי הם

אותה ישות ריבונית ולאומית , והמדינה המודרנית, ארץ מחייב מודעות היסטורית מסוג חדש

מגלה את פניה האחרות , האמורה להעניק זכויות אדם ולממשן, המתיימרת להיות דמוקרטית

הפליטים והמהגרים , כאשר נבחן יחסה אל אותם שוליים חלשים של המתדפקים על שעריה

: ורנס קירמאייר מציג מאפיינים פסיכולוגיים של הפליטיםל(. 1101, ארנדט)


33

]...[ ניצולים של הפרות נרחבות של זכויות אדם מדווחים על מידה של ניכור ושל התכחשות לעצמי

מפקירה אהובים לסכנה ודנה את המהגר לעתיד לא בטוח של גלות , הגירה כפויה קורעת משפחות

קיימא -ותו של העצמי ולמושגינו בדבר קהילה בתוכן מציבה אתגר חריף לשלמ, לא ידועה

(Kirmayer, 2002: 724).

שהיה מנת חלקן של אוכלוסיות שלמות לאחר מלחמת , אונים-ריכוז כזה של סבל ושל תחושת אין

ם "פרסמה סוכנות האו 0990-וב, עורר את האומות לדון בזכויות האדם של הפליט, העולם השנייה

: אמנה זו קובעת .לפליטים את אמנת הפליטים

ובגלל ]...[ מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שאירעו מצאהנ ]...[ חל באדם 'פליט'יהא המונח

השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה , אזרחות, דת, פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע

בגלל הפחד מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך

לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ ;האמור

ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור, והוא חסר אזרחות, הקבוע

(. ת"ל, אמנסטי ישראל)

ל מדינת אלא שהגדרה זו אינה מתארת את הפליט דרך עיניו הוא אלא דרך עיניה ש

באמנת הפליטים הושגה המטרה הכפולה של סיוע ": באופן המשאיר את הכוח בידיה, הלאום

אף אחד מהם לא –מלחמות , אסונות טבע, מחלות, רעב, ראשית. לפליטים תוך כדי שליטה בהם

פחד מבוסס "המושג , שנית. אומר המשפטן איתמר מן, "יכול להיות עילה לפליטות לפי האמנה

אינו מוגדר באמנה וניתן לשיקול דעת UNHCR, nd): ראו. well-founded fear: קורבמ" )היטב

בריאיון שנערך עם הפליט על ידי פקיד ההגירה המייצג את המדינה נמדדת . פנים מדינתי

לעתים קרובות הדבר בלתי אפשרי מבחינה . והוא נדרש להוכיח שאכן מדובר בפחד כזה, מהימנותו

קולוניאלי מן -התגברות ההגירה בעידן הפוסט (.1101, מן)רה לארצו משפטית והוא נשלח חז

העולם השלישי לצפון העשיר גורמת לשינויים דמוגרפיים ותרבותיים מרחיקי לכת במדינות

ונתפס כנציג של ' מסתנן'הוא מכונה . בשיח של מדינות אלה נבנית דמוניזציה של הפליט. הקולטות

כשם מאמרה של ארנדט " אנו הפליטים"במאמר . מו טרור והרסאויב לא רציונלי העלול להביא ע

ו אגאמבן להכיר במציאות 'ורג'קורא ההיסטוריון והפילוסוף ג, שנכתב חמישים שנה קודם לכן

הוא מזכיר . שבה הפליטים אינם מייצגים עוד בעיה של יחיד אלא מהווים תופעה המונית, החדשה

ם ואת עיוורונם ואטימותם של המנגנונים את רפיון ידיהם של ארגוני הסיוע לפליטי

וקובע שמדינות הלאום כשלו בנושא זכויות האדם בהקשר של , הביורוקרטיים של המדינה

ויש לנתק את הדיון בזכויות האדם ממושגים , 'אזרח'לבין 'אדם'לדעתו יש להבחין בין . הפליטים

שירי לחוסר האונים של הפליט ביטוי . (Agamben, 1995)אזרחות ומדינת לאום , כגון לאומיות

המתאר את מצבו של פליט , במציאות של ימינו מצוי אצל המשורר הפלסטיני טאהא מוחמד עלי

:המצטייר בעיני האמריקאים כאויבם, פלסטיני בארצות הברית

לו ים ש י ח א/ ב ר ב ולא ק ת ת עץ ./ לא כ ר לו לא כ ים ש י ח מרו ]...[// ב כ ל ול ן/ –ת ה ני ע לו אבוד ה ./ ש

בו נו א צ לח./ שמ רגר מ יו הן ג נו ס/ וזכיו ת קי או ל ב נפ ים// .ש ע משב י ה בו ת י ור ירו ת יו / ,גב יב ל או ע

ר ב דע ד י אינו יו רש ם./ מ יח לכ בט י מ אנ ל/ ו תק לו נ א יזפ ר ט נ א "ב ש ים "/ ר ת ביצ ו צ יש ל ג יה מ ה

שו ת יה/ ק נה טר ב ית, ול ק ש ן ה ר מ (.01 – 9: 1112, עלי, "עבד אלהאדי נלחם במעצמה גדולה)" יש


43

יה בשיח של זו המוצאת את ביטו, האחת: פליטיםלפנינו אפוא שתי נקודות מבט על נושא ה

צירוף " )אסון מנקודת מבטם"ורואה את גורל הפליטים כ, פולטת או הקולטתה, מדינת הלאום

זו המשתמעת מהנרטיב של הפליטים עצמם וניתן , והשנייה, (1119, השאול מאריאלה אזולאי

".אנו הפליטים( "השאולה מחנה ארנדט)למצותה בכותרת

יוגרפיה של האם הכרת הב: בדיון על שירה בנושא פליטות קיים חשש למכשלה מתודית

האם משורר שאינו פליט על פי ההגדרה יכול ? המשורר היא תנאי לייחוס שירתו לקטגוריה זו

של מי שעלו לארץ ישראל ממניעים , מה דין שירתם של מי שהיגרו מרצון? לכתוב שירת פליטים

המבוכה הקשורה בהגדרה ובסיווג של ? לעולים, של משוררים שהם דור שני לפליטים, ציוניים

הגרים למיניהם משתקפת בשאלות הרטוריות ששואל הסופר האמריקאי יליד מצרים אנדרה מ

(: ציטוט המקור האנגלי ללא תרגום אינו מקרי)אסימן

What is the difference between, say, a refugee and an expatriate, or between an

immigrant and an emigrant, or between the uprooted and the unrooted, the displaced,

the dépaysés, the evicted, the émigrés? – people who didn’t just lift themselves up

with their roots but who may have no roots left at all? (Aciman, 1999: 9).

מעבר לקורות , צמהלשירה כוח משל ע. הפתרון שבו אני בוחר הוא לתת לשירים לדבר בעד עצמם

אף שנקודת המוצא בדיון זה , מכאן. אף שהכרת הביוגרפיה עשויה להועיל, חייהם של כותביה

, גולים, הדיון יורחב ויעסוק גם בשירתם של מהגרים מאונס ומרצון, היא שירתם של פליטים

.מבקשי מקלט וכיוצא באלה, מהגרי עבודה, עקורים

ישראליםהפליט הפלסטיני בעיני משוררים .ג

חלק . ומצאצאיהם, רבים מהם פליטים, אוכלוסיית מדינת ישראל מורכבת ברובה הגדול ממהגרים

כדברי השיר של , קשור בהגירה ובפליטות, זו המודחקת בדרך כלל, משמעותי בזהות הישראלית

: יהודה עמיחי

י ה ב רגע י לא נ ר ת הו יר הג ן ./ ו י יך עד מש י מ מ יד פנו ת קשק בד ל /לש י ע כל ר הונח ה כב ר ש גם אח

(. 091 :0921, עמיחי, "והגירת הורי)" מקו מו

-וכבר ב, מדינת ישראל שקמה כדי לפתור בעיית פליטים שכפלה את הבעיה, למרבה הפרדוקס

" הערבים, פליטיםפתרון הבעיה היהודית רק יצר קטגוריה חדשה של "כתבה חנה ארנדט ש 0942

אין ספק שזו אחת מהבעיות הקשות ביותר שאתן התמודדה המדינה (. 191 :1101, ארנדט)

מטרותיה ואופני התנהלותה הן נושא , והמדיניות הישראלית כלפי הפליטים הפלסטינים, הצעירה

קות פרקטי"סספורטס מזהה בשיח של קובעי מדיניות זו -י'חיה במבג. הזוכה לדיון היסטורי נרחב

מגמתו היתה שלילה והשכחה שלהם ]...[ תהליך האובייקטיביזציה . להבניית הפליטים כאובייקט

בשיר שפרסם נתן (. 012 :1111, סספורטס-י'במבג" )את הבעיה בכללותה' למוסס'דרך ]...[

הוא מגנה את הסריקות אחר מה שכונה בשיח של אותם ימים טור השביעיב 0991-אלתרמן ב

ת: "ואת גירושם, ילדים, נכים, זקנים, שהם נשים, 'מסתננים' ף בק ט ן ה ים מ נש קרו ה וגם " נע

ילד" ם ה ש ע ר ג ור ש ע גם הוא אינו יכול להימנע מאנלוגיה בין הגורל הפלסטיני ,כמו ארנדט". ה

ר, ייהוד ", בעצם, לגורל היהודי ומזכיר שגם אותו חבר כנסת שהתנגד לדיון הוא דו יו ת מ רכ יף ד -מז

ר נן / ,דו סת ננת/ מ סת ל מ ן בנה ש בטור אחר. (119 :0911, אלתרמן[ 04.1.0991)]" צרכי בטחון"" )ב

:הוא כותב


33

ף ל אע , ןכ -לע ש ו / תק ה ית מב ד הוה י י ר טו יס ל ה יא א ה ה ר ושק / טה חויז א ר ב ש ה א ינ ד מ ם ה י ג ל או

שני ") ...תהוז ת ד עוי ת ל ה ב ש ץ א י ק ל ד ף ב מר / תג ס ך ל ש מו ו יע ת ר מ הת ה או ר מ ב ד / ,תכוז ה ג ו ה נ ה

(.190 :0911, אלתרמן[ 10.1.0991]" )אמצעי בטחון

המתייחס בעיקר לפליטים ', מסתננים'בתקופה האחרונה חזר לשיח הישראלי השימוש במונח

.ולמהגרים בלתי חוקיים מאפריקה החודרים לישראל מגבול מצרים

אופני הייצוג של גורל הפליטים הפלסטינים בשירה העברית תלויים מן הסתם בעמדותיו

חזה המשורר איש הימין אורי צבי גרינברג 0912-כבר ב. הפוליטיות ואף המוסריות של כל משורר

ותיאר אותו , כלומר ישמעאל, "בן האמה"המכונה בלשונו , של הפליט הפלסטיניאת גורלו העתידי

:תוך חיקוי לגלגני של הערבית הגרונית שבפיו, בלעג מר ובשמחה לאיד

ן רו ד ל ק ח נ מ ו/ ,ןרו ד ל ק ח נ ל / יבוכ ה רחו י י ת חצ א ינו ימ א ב ש נ ו / רה ן ה ד מ א יר הו ]...[ המ אן ה ב ו

יו ב א א ל ב ו/ ;ןד ר י רות ה ב ע מ ל חח י מ נ רו ן ג וגנ ב / ,לה קו פ יד ר ג ה ב ו אמו ח ך יח להח :/ מע , יםח א, י א

(. 29 : 0990, גרינברג, "והוכתב המכ")... ל קדס אה ב כ ש ח

הנושא עמו מאז מלחמת , ח"המשורר הלוחם איש הפלמ, שונה לחלוטין הוא מבטו של חיים גורי

: העצמאות את סיוט האשמה ואת אימת השיבה של האויב המנוצח

רמ ר לו ז ה חו ל י ל ל כ ו / .יתו ב ו מו ר י כ ת ל ט נ ו / רב ק -רבו ל רו ו י בת כ פ ה ש / ,תו י או ית כ ה ד ש ח א ה / ,עב

. (22: 0994, גורי ,ד" שיר הנדרים והקורות") הר בוש ה יתו נ ת ח מ ק נ ו / הר קוה ע מ ק ל ש יו צ ינ ע ב ו

הרי שבשיר זה דמות , חי הוא רעו שנפל בקרב-בעוד שבדרך כלל מי שמופיע בשירתו של גורי כמת

.נגזלוהרפאים היא זו של קורבנו המדומיין שביתו ורכושו

בשתי הדוגמאות שלעיל מעוצבים הפליטים באמצעות דמות בודדת המייצגת באופן

בדימוי חסר הפנים של "דרך עיצוב שונה של הפליטים במבט מן החוץ היא . מטונימי את הכלל

נתן אלתרמן מתאר את בריחת תושביה הערבים של יפו כתנועה של המון אדם (. 1101, מן" )הנחיל

אדישות או לעג , וקשה לדעת אם יש במבטו אמפתיה, הר בעיוורונו אל הנמלהממ אחוז פאניקה

:לרש

/ לל ו יו גנ פ ל ו שכור / םי ב ק -תקיש נ ש וודש ד ב ו/ לת ד ה ר מו ץ ב ב ק נ ו / ןי ם ע תוש הנ מו ד ה ר ם יו ש

יללל ל ק יש ות א סו מ עו / גי ד ה ר ו ח ו סת ה ירו ס ו י ש הע ל ס ע ר קו ו / ה ו עיר ") –, לא ם ו יו י ל יד ע ע מ ו/ םמ

(.14: 0911, אלתרמן, "קורסת

שגם בו מתוארים , עמדה ברורה בהרבה משתמעת מהתיאור המטפורי הבא של יהודה עמיחי

: הפליטים כהמון חסר זהות

ל כ ים ב ע ו ת, תבו א אלל , יםיר ע ים צ ע צ פ / ]...[ לת ך ה תו ים ב ס רוה ים ה ת ב ה ךר ת ד ב ש ה נו מ ד א ה

. (011: 0921 ,עמיחי, ח"ל" בזוית ישרה)"ל ב ת ה

, מצד שני תמונה סוריאליסטית ודינמית, של בתים הרוסיםמצד אחד תמונה ריאליסטית וסטטית

המייצגים באופן , לפצעים אלה. עולם כולותועים בהשל פצעים , פרי הדמיון או רגשי האשם

.חסרי זהות וחסרי הגנה, הם חסרי מולדת: אין אבות, מטונימי את הפליטים

דרך שונה לעיצוב תחושותיו של המשורר הישראלי כלפי גורלו של הפליט הפלסטיני היא

. חיות הבית, החפצים, המסגדים, העצים, הכפר החרב: ההתבוננות בעצמים שנשארו אחריו

בעיקר , שירים העוסקים בכך קיימים לרוב בשירה העברית. בדרך כלל ברגש אשמה המבט קשור

אלגיה לכפר ", (12: 0994, גורי" )שירי סוף הקיץ: "אזכיר אחדים. משנות הארבעים והחמישים


43

יוצא דופן בעוצמתו הוא שיר של 2(.112: 0912, גולדברג" )עצי זית", (114: 0921, עמיחי" )נטוש

:יריד המזרחהמחזור חיים גורי מתוך

ים ים עזוב ר לא כפ י מ ים, אנ ים עזוב צ ם פעורו ת/ ,חפ י ר, נעל מ יכו ת צ רעי שמ ים, ק ב ./ צרו רו ת מנק

ן ב יו ת ת נו אשו, שאר ד ש ינו ע מת ה ים ש ר חרשו ת/ ,אפס ים, עץ-מ ל ג בשו, נפו ת, מ י תו ת ש לא ./ פ י מ אנ

ים ז ללי ע י וג יו ת, עוגו ת רע בר עשה חו שב, ש ים וחורג ./ מ ק פי ש לא אכ י מ ת 'אנ ר פא ם לת י ת קמ ים ר

...אין יו שב

:קטלוג האובדנים מסתיים בשורות הבאות

ים קצוצי א ב גש כל י פו םאנ י ר, ללא שם, זנ שמ שארו ל נ ת / ,ש ש ק מב ה ה ד צע רסלהעד א ת ק יו ם א ה

(.119: 0992, גורי)

גולים ומהגרים, קולם של פליטים .ד

עדיין היא שייכת , גם כשניתן לגלות בשירתו של הצד הגורם אמפתיה והזדהות עם גורל קורבנותיו

עצמם אינה רק מתן קול ( והמהגרים)לעומתה שירתם של הפליטים . לשיח של מדינת הלאום

ה אותו כי אם גם ביטוי שירי שבא מעומק, לנרטיב שלו ולקרעי זיכרונו, לפליט הטראומה המלוו

מסכת נארגים ל יחידיםשל אישיים זיכרונות המביאים פליטיםשל נבדלים נרטיבים . כל חייו

כל מקיימים אותומפרנסים וה ותרבותייםחברתיים קורות ממ ניזוןה, קולקטיבי זיכרוןשלמה של

, מבנה את העבר ומארגן אותו מחדשה סלקטיביזיכרון זהו. (Halbwacks, 1992 [1952]) העת

ה .בהתאם לנסיבות גמישה ומשתנהתמונת העבר המשתקפת בו כש ר ההיסטוריון הצרפתי פייר נו

,לדעתו, גם הם אינם קשוריםש ',מחוזות זיכרון', 'lieux de mémoire'טבע את המונח המטפורי

:במציאות הממשית

]...[ בדברים עצמם , realia-ב, עסקו במציאות]...[ כל הגישות ההיסטוריות והמדעיות אל הזיכרון

, ליתר דיוק. למחוזות הזיכרון אין רפרנטים במציאות, בשונה מכל מושאי ההיסטוריה האחרים

(.09: 0991, הנור)הם הרפרנטים של עצמם

זה השכול –זיכרון שהועלה אל מרכז ההיסטוריה : "היום מיטשטש הגבול בין היסטוריה לספרות

אותן פיסות זיכרון שההיסטוריה נוטה להסתיר או למחוק (. 0991, נורה" )המרהיב של הספרות

חוויית השירים המעלים שוב ושוב את זיכרון . עשויות להפוך באמצעות השירה למחוזות זיכרון

משורר המבטא . לעתים עבור הלאום כולו, הופכים לעתים לקאנון עבור קהילה שלמה ,הפליטות

. עבור הקהילה שלו עקירה ופליטות לוקח חלק בבניית מחוז זיכרון של זיכרון קולקטיביבשיריו

.הוא דוגמה מובהקת לכך, משורר פלסטיני לאומי שזכה למעמד של, דרווישמחמוד

תוך , וביניהם קינה על האובדנים, ם ומהגרים ניתן לזהות מספר מאפייניםבשירת פליטי

התוצאה . מבט אובססיבי לאחור וניסיון סיזיפי להחיות את העבר ולבנות אותו מחדש בזיכרון

המלווה לעתים ברשימת חפצים ואביזרים העולים בזיכרון , מרוסק, היא מבנה פרגמנטרי

לכישלון החייאת העבר ניתן לעתים לזהות בשירים נימה של בשל מודעותו של המשורר . בערבוביה

'גולה'הנתפסת כ, גם עיצוב ההתמודדות עם המציאות החדשה בקרקע החדשה. אירוניה עצמית

לשירה זו לשון ציורית . יכול לנוע בין קובלנה זועמת לאירוניה והומור, 'מולדת שנייה'או כ

ושל הסערהשל , העץביניהם של , מסוימיםים 'וניתן גם לזהות חזרתם של אימאז, מיוחדת

.הציפור


33

הנה דוגמה מאת . אובדן הילדותזו של , ככל הנראה, אחת מחוויות העקירה הקשות ביותר היא

:בירווה והפך לפליט-שבגיל שש נעקר מביתו בכפר אל, מחמוד דרוויש

יו ת א ש ינו למ ל נו. גם אנו ע ה או ת ו ר / ל ב ץ ה יצו תנ י ז ת בליל ה ת, ק יח ל / ונב בר מע רח עו ל י ים ע ב כל

יה כנס ל ה גד ד/ ,למ ח ים בפ ינו שרוי י ל לא ה לדותנו. אב י י נו/ כ ת אה א , "ללא רעה, כפריים)" לא ב

(.01 :1111, דרוויש

כי בתמימותו אינו מבין עדיין שברגע זה , חש פחד הילד אינו: אין פה לשון קינה כי אם אירוניה

העקירה הכפויה מלווה . בכפר הגלילי שאליו לא יחזור עוד, אבדה ילדותו ונשארה לנצח מאחוריו

. מחפצים, מחיות בית, מעץ, מבור מים, מאדמה, מרכוש, פרידה מבית: כאב הפרידה והגעגועיםב

אך הזמני הופך , מתוך תקווה לשוב מיד הכול הושאר מאחור: לרוב נתפסת העזיבה כזמנית

הם ממאפייני שירתו ת וסנטימנטליוגעגועים . הגעגועים לעולם שאבד אינם חולפים לעולם. לנצחי

:דרוויששל

ר אש דרות/ כ הע ת ה ינו א א יו ת ר א ש מ ר ה טנו לעב ב ה/ ה ימ ים ומק ר בח ים נ צ ת חפ מ ר ת אה / עו לה א

יבנו י סב צח נ (. 02: 1111, דרוויש, "ליל הינשוף)" ה

המתחיל כשהאב והילד הנמלטים נודדים , שיח-עזי ביטוי מנהל הדובר עם אביו דובמספר שירים

במהלך מסע . גם לאחר שאביו הולך לעולמו, ונמשך כל חייו של המשורר, צפונה לעבר לבנון

:הנדודים מנסה האב להרגיע את בנו

ת אחרינו – י ב גור ב י י י/ ומ יה –/ ?אב ה י ש נו כפ ל כ אר ע ש י / ,י ]...[ בנ

דו – סוס לב ת ה בת א ז ה ע ת –/ ?למ י ב ה ל בר היה ח י י, כדי ש ם / ,בנ ריה י ד ים כש ים מת ת ב רי ה ה

ים ר עד (.10 – 11: 1111, דרוויש, "נצח הצבר)" ..נ

י – י, אב ל יד ע כב ים –!/ אל ת נו ת פתוח לו ח ת ה י א שארת ים/ ה נ יו מית ה ל / לה י ע נ ת פ י א שארת ה

באר ת ה בור/ שפ ד ת ה י א שארת בלו / ה ל ח ארו ןמ ע ל ה ב ל ח בר/ ע ך, מד ש י ח שארת ך/ ה כר ל לילו נ , ע

י נת מת ר ה מ נן/ בצ י ע שארת יו/ ה כנס ת מ לה א תאנה תו ל ה י חלו ם/ ע שארת צמו / וה צמו בע דש ע / מח

ש לו םוה י ש דו / ארת הש , לב מ אד ל ה (.11: 1111, דרוויש, ..."יננוכמה פעמים ייגמר עני)" ם ע

לחילוף תפקידים זה יש מן . עד שתפקידי האב והבן מתחלפים, שיח נמשך שנים ארוכות-הדו

הבן. הבן הוא זה המצליח להסתגל למציאות החדשה לפני האב: הסתם גם משמעות סימבולית

תם מראות אך אלה הם מן הס. מנסה להרגיע את אביו בכך שהוא בונה מחדש את תמונות העבר

לצד נימת הגעגועים קשה . לא אמתית, היוצרים תמונה אידילית, רסיסים שבורים, דמיוניים

:להחמיץ את האירוניה העצמית שבדברים

ך – ר ד ת ה יר א כ ה מ ת י, א י, כן – /?בנ י:/ אב אש ר רחו ב ה ל ה רוב ש ח לח זר מ ן מצר / מ ט יל ק שב

ר ב צ לה/ מאו תו ה תח ה באר, ב יל ל ב חב/ והוא מו תר חב מ תר יף, מ שק ר מ דו ד ג / אח ם ה ר ל כ יל'ע / מ

ק מת מ ק וה ב ט כר ה ג / ,יםמו בד ב פנ ואו ן ל ת / יר י ב יע ל ג שר ומ תי הוא מ ת – ]...[ש י ב ת ה יר א כ , מ

י ך –/ ?בנ ר ד ת ה יר א כ א יר או תו כמו ש כ תר: מ ין מכ ל יסמ רז ר ב ע ד / ש דרגו ת מ ל מ ל או ר ע ים ש כ ר

ן ב א ]...[ה

י – פת , אב י ם ע א ה בעיניךר/ ה י זע ה אנ י –/ ?ו א פת י י, ע ש ה , בנ יא ת י –/ ?נ ית נו שא או ת י ה י ש כפ

י ה/ ,אב ז עגוע ה ג ת ה א א ש ד/ וא יתו / ע ד ראש י וע ית ד/ ראש זו ע ך ה ר ד ת ה עב ר א י/ וא ית ד ... אחר וע

ה ית (.19: שם, "עד אחריתי ועד אחריתה)" !אחר


34

אלגיה על " בשיר. בשירי הצד הגורם קיים ניסיון לשנות את העברשגם יש משמעות אירונית לכך

לבנות מחדש ולאכלס את הכפר באמצעות הדמיון הדובר מנסה , יהודה עמיחי מאת "כפר נטוש

הוא מביט . ועתה הוא מתייסר ברגש האשמה, ההרוס שהוא עצמו השתתף בגירוש תושביו

כאילו בונה שוב את הוא ו, ילדים משחקיםלהקות זרזירים הופכות בדמיונו ל, כפרחורבות הב

:התקרה החסרה מעל לראשיהם

ב ים ב ר צ ע נ / םיה ת לו ו קש כ , יםת ב ת ה ו בחר ב , םק ח ש מ ב / ףט ת ה יאר ק ל ךי ד ת נ ז א ם ה א ה הג

ר ךו תמ , הר ק ת ה ?םי מ ש ל צור פ י /ךר כ ח או , לג ה

: ניסיון זה של תיקון נועד לכישלוןגם אך

(.112: 0921, עמיחי) יםר פ צ ב ל וש יוה א י ם לל עו ל ים ש ד ל י י הו

אך הוא כאילו מרגיש צורך , חש געגועים, טאהא מוחמד עלי שכבר הוזכר, גם משורר פליט אחר

:להתנצל על כך

ב צ ע בלב לו ה ם יל י רב ה/ בין ע ימ די נש ח מ צמ ן/ י רו כ די ז ל מ גד לגיה/ י סט תקף נו ל ה ם כ גשג לו / וע יש

ח פר י]...[ וי ל ה ש יר רו ת/ ,אמ ם נה ים וג ר פו גם צ ה ש רא ב/ נ ר ם לעת ע דת ל ת מו ים א כר יין ערבי )" זו

(. 99 – 90: 1112, עלי, "העצב המשומר

: וישירה ריאליסטית עלישירתו של ,לעומת שירתו הסנטימנטלית של דרוויש

תינו קבו מחו ע ס / נ ידי מגורינו נ םשר ר ז נו ת / חפו ב ל ש ילוכ ל ק כ מח ד/ ר נ ח ד א ך ע ר ד יוני ה אינם / צ

ר ב ים ד רר ר / מעו ב ים ד מל ה]...[ אינם מס מ אד יא ה ית ה נ גד ים/ בו ר אמונ שמ ה לא ת מ אד ה / ה מ אד ה

ח בט ת מ סר יא/ יםח נה ה ה זו מ אד (.19: 1112, עלי, "ענבר)" ה

שיר . העלבון והזעםרגשות חזקים נוספים המצויים לרוב בשירתם של מהגרים מאונס הם רגשות

פייתורי -מאת משורר לא ידוע בשם מוחמד אל" ריגושים"מר במיוחד הוא השיר הסימבוליסטי

המתאר חיזיון של דמות שהיא ספק אישה ספק פסל , (0991-ב' קול העם'פורסם ב, ששון' תרגום י)

: ועל פניה חרות כל הסבל הפלסטיני

ה דאב י ב ית י יב ה קש ים מ ב ער ד ה אטום/ אח ל ה ס פ ל ה ד אין/ ,לקו ר כאו ב-למ ק באיןל / ,מ ע ל-ז :/ קו

נק ם נק ם/ ל נק ם/ ל (. 022: 1101, חבר) ל

טאהא מוחמד עלי מעדן את רגשות הזעם ואת שאיפת הנקם בדרכו המיוחדת וחושף בכך את

: נפתח במילים" נקמה"שירו . רגישותו האנושית

ים מ פע ין לדו/ ל זמ י לה שק ל תח ב-מ יש/ קר א ת ה י/ א ת אב ח א צ ר י/ ש ת בית ס א ר י / וה לח או ת וש

רי לם/ העיר ם וע ל עו רוחו ת ש ל ה ר/ לכ צ יו ת ה בר .ה

, על בני משפחתו או על מצוקת ערירותו, על אביו, אך אז מתחיל הדובר לחשוב על אמו של יריבו

:ברוח ההומניזם האופייני לו בעיהמוצא פתרון ללבסוף הוא

פק סת את א ז ק ב נו:/ ר מ ן מ י ים ע ת / אעל א רחו בכש י/ קל בו ב צמ ת ע כנע א אש למות/ ו תע ה ה פני / ,ש ב

ה צמ יא, ע ה/ גם ה מ ל נק (.119: 1112, עלי, "נקמה)" סוג ש

על נרטיב הפליטות בקרב היהודים המזרחים .ה

נרטיב נוצר', עולים'המהגרים היהודים כ זה המציג את, בשיח הציוני נרטיב ההגמונילצד ה

עוד בשנות השבעים אימץ . היגרו לישראל כפליטיםיבי הרואה את היהודים המזרחים שטאלטרנ


14

אך הדבר היה , של המזרחים הפליטות טענתאת ( אק'ווז)הארגון העולמי של יהודים יוצאי ערב

כמו נשמעו קולות בכנסי הארגון בין הדוברים . מרים בתוך הארגון ומחוצה לוויכוחים כרוך בו

שאול ) "וננו יצאנוגם אם מרצ, אנו פליטים"; (נסים קזז) "ני חייתי באוהלים כמו הפליט הערביא"

חשוב להדגיש שהצגת היהודים יוצאי ארצות ערב כפליטים (.021-012: 1111, שנהב) (חיים-בר

במישור זו בטענהגם הניסיון להשתמש . עוררה התנגדות חריפה בתוך הארגון ומחוצה לו

משום שהיא לא , השיבה של הפליטים הפלסטינים לא עלה יפה כטענת נגד לדרישת הסברתיה

עלתה בקנה אחד עם הנרטיב הציוני ועם ההיסטוריה של הפעולות שנעשו להבאתם של יהודי

, כמפוצל ומבולבל ,"תזת הפליטות" בלשונוהמכונה , נרטיב זה מתאר שנהב. ארצות ערב לארץ

:המצויה בו הפנימיתסתירה מציע הסבר משלו לו

אולם בהקשר אחר היא מכפיפה את עצמה , טענת הפליטות משכיחה אמנם את הזיכרון הציוני

בלים בבלי מו]...[ לעמדה הציונית האוריינטליסטית הרואה ביהודי ארצות ערב אנשים פסיבים

טיבית אבל ציונית לציונות אק-השיח נותר שבוי בין פסיביות א ]...[ דעים רק בדיעבדדעת ומו

(.019: 1111, שנהב)ציונית -הלא, המרחבית, ציה האקטיביתפשולית ובתוך כך נמחקת האו

גם כשהגירת היהודים מארצות ערב מוגדרת כעלייה וגם כשהיא מוגדרת –בשני המקרים , לדבריו

.הדבר משרת את המגמות האירופוצנטריות שבציונות –כפליטות

כשבין דובריה הבולטים , הציבורי בישראלתזת הפליטות לשיח בעשורים האחרונים שבה

משום שלא היגרו מרצונם אלא , פליטים הם המזרחיםיהודים ה ,לדבריה. נמצאת אלה שוחט

: 1110, שוחט" )כול-הערבים לפליטים פגיעים מחוסרי-אחת הפכו היהודים-בבת: "הובאו לישראל

, ודאי בלבנט, רוב היהודים]...[ מטעה ' עלייה'המונח הרשמי "שאופן נחרץ בהיא קובעת (. 021

, שוחט" )השיח הציוני עשה נורמליזציה לתכלית של מדינת לאום יהודית. בהחלט לא היו ציונים

1114).

:יוסי יונה כותב על סבתו בפרוזה שירית. עמדה זו מוצאת את ביטויה גם בשירה

יא נה ה ל – ה ע ה ב ר בו ל -ג ה ש רח מיה"כ א ונח זר ע ע בצ יה , "מ ה ן –ש גאו ים ב לל מה יה –יש ה –על

פארתנו ן . לת רו ח ים ב מו ח ים ה יה , לא, לא –ויש אחר גל שתנו –ה , "קראת לו יוסף יא וולאדי)" לב

(. 90: 1101, ועלון גורן-גורמזאנו

את הגירתה מתימן לארץ ישראל לא כתוצאה של בחירה מתוך אידיאולוגיה אלא ברכה סרי רואה

:כאירוע מקרי וחסר פשר

ה קר י במ חק ב הו ש יש ים./ ומ ור ע ץ ה ר י לא יך או ת של ת/ ה ה משלכ פ ה י לכ ים/ מ ד עב אלת )" בשוק ה

(. 99: 1101, ועלון גורן-גורמזאנו, "פריון פשוקת רגלים

ים משירתו של מחמוד 'בדומה לאימאז, בן ואב בשילוב אידיאליזציה של תמונות זיכרון מן העבר

:יר שעלה עם הוריו בילדותו'מצויים בשירו של ארז ביטון יליד אלג, דרוויש שהובאו לעיל

י נה בתו ך יד אב ת/ יד קט י ב עלה ה על / במ רחו במ רה ה נהד ל בית/ ב ה אן-א יר או ר ע ת ב כנס / ה

ינו ת יקומו באזני נג י/ מ חשי נפש ים ר ק עו לם/ לה ל ה ילה א תח מ ים/ ה ים פשוט ל אנש ראו ת ש מ / וה

ש ד י כק ים ב א ים/ ב י ר סתו ים מ ג ם ח ס לי ק לכו ע יל /יה כ ה לא ת ש ק י ה גר/ נפש נ י ה פ י ש ה ן / ג ד מ

לו ת קו (.01: 1101, גורן ועלון-אנוגורמז, "יר'בית הכנסת בעיר אוראן שבאלג)" ה

:ואלמוג בהר זוכר את סבו


34

י לדות פו ת/ בי י-כ ב חזו ת אחו ר/ ידי ס י ./ או מ ם א תמונה ע יו]...[ וב י ת ח יפ ת גופו / חל ת א ר פ / תו

יט ל עגועי פ ים./ ג נ ם ש י ים ושת נ יו/ שמו י ע ח ס ך מ ל/ אר ק ד ח לחו ף ה ים ש ל דק ן ה ה / מ ק זר ד למ וע

נה יש ה/ ה רס ם נה י בינת ילה/ ש ב מו לת ה י ט קצה ה ל ח/ ב ניה-ו ףא ל נת ה ש , בהר, "סב ואב)" ימ

1112 :2-1)

אלא גם הגדרתו , השיח הציוני קורא תיגר עליהודי ' עולה'כתחליף ל' פליט'אך לא רק הכינוי

עם הוריו שבא (0999)יליד תטואן שבמרוקו , הראשמואיז בן זאת מן הסתם הסיבה ש. 'מהגר'כ

את הכותרת אף נושא אחד מספרי שיריו ו, דווקא 'הגרמ'מרבה להשתמש במילה ,01לישראל בגיל

של תמימותואת מתאר בן הראש בפיכחון מאוחר " מהגר"בשירו . (0994, בן הראש) קינת המהגר

: שהובא לארץ החדשה בלי להבין את משמעות הדבר עבורו הנער

שרה-שתים/ ןהוא ב ל/ ע נמ ה ב מד ליד/ תעופ מו עו מח / חו שש/ א ן לא יו דע// ש י ה / עד יעש כ ל ש ש

ו כש לאה/ מע היה/ וה עות/ י (.29: 1112, בן הראש) ט

: והוא מכריז בהתרסה

ה ל ז בר ע ן לד זמ יע ה ג י:/ ה את י, לא ב יאו או ת י הב ר י/ .הו תאקלמת לו, לא ה י כא ית ש כ / .ע פ י לא ה ת

י נ יו ה , לצ ט ה מע ךכ (.11: 1111, בן הראש, "עלייתי לארץ ישראל)" [...] פ

, כמה מוסכמות בשיח הציוני מציבה סימני שאלה לידהעמדה המשתמעת משירו של בן הראש

שנשמעה לראשונה ,הגדרה זו. 'ערבים-יהודים'ל יהודים מזרחים כגם ההגדרה העצמית שוכמוה

אלה ,וחזרה והופיעה מאוחר יותר בכתבי אלבר ממי ,בשנות השישים מפי הסופר שמעון בלס

; 1111, שנהב)ואחרים ,'היהודים הערבים' שם ספרו המוזכר לעיל הואש, יהודה שנהב, שוחט

מערערת על הגדרה זו . תגובות נרגשות, ועדיין מעוררת, עוררה ,(1100, חבר ושנהב; 1119 ,יגיל

, ישראלי-פלסטינית כשסע העמוק ביותר במרחב הארץ-השיח המציב את הדיכוטומיה היהודית

השימוש גם , כאמור. בין יהודים ליהודים, עמוק לא פחות, ורומזת למעשה על קיומו של שסע אחר

נו כפי שא, 'עלייה'בהקשר של יהודי המזרח במקום המונח המקובל ' הגירה'או ' פליטות'במונחים

.מאתגר את גבולות השיח, לא רק בהגות ובתיאוריה כי אם גם בשירה מוצאים

על אובדן הלשון .ו

: את הלשוןגם 'מולדת'בתוך הגדרת המושג כוללת לאה גולדברג " אורן"בשירה

ב רח ת למ ד ל א מו קר לג-א ש ג/ ,ה ל פ בל ה ק כו קר ח יר ר יר / ,לק ש ן ה לשו יהל ץ נכר אר , גולדברג) ב

0999 :021 .)

אחד המשברים הראשונים של כל מי שהיגר ו, אדםההלשון היא אחד ממקורות הביטחון של , ואכן

מאפיין זה אינו . משבר המעבר משפה לשפה, אובדן הלשוןלארץ שהלשון בה אינה לשון אמו הוא

ינות ערביות ונשארו באותו מרחב בשירתם של פלסטינים שגלו מארצם למד, מן הסתם, קיים

שהיגרה בנעוריה מפולין , ה הופמןואו. אך הוא מאפיין מהגרים רבים אחרים, לשוני ותרבותי

:מיטיבה לתאר אובדן זה, לארצות הברית

ומהאפלה של מצב זה הבנתי עד , הייתי למעשה חסרת לשון, כמהגרים כה רבים, למשך זמן מה

לאבד את . תלויים בכך שיהיה לנו דיבור חי בתוכנו, מי שלנותחושת העצ, כמה קיומנו הפנימי

לאבד ; הלשון הפנימית משמעו לצלול לתוך חשכה מגומגמת שבה אנו הופכים להיות זרים לעצמנו

. קצת פחות צלול, את היכולת לתאר את העולם משמעו להגיש את אותו עולם קצת פחות חי


13

דינות והניואנסים להבנה ולחשיבה שלנו שהרי עושרה של ההבעה הוא המקנה את גוני הע

((Hoffman, 1999: 48.

הלשון. המילה שבשפת אמנו' במקום'כשאנו לומדים לשון זרה אנו מציבים את המילה הזרה

זמן רב עובר עד שהשפה השנייה . 'הדבר האמתי'לא , החדשה היא כביכול לשון של תחליפים

יוצרים מהגרים רבים השתתקו . מהמבנה הנפשי שלנו, נטמעת בנו והופכת להיות חלק מעצמנו

ויצירתם לא התקבלה בארץ , או המשיכו לכתוב בגלות בשפת אמם, בגלל אותה גלות לשונית

, שנכתב כשהיה בגלות, יבה לכך שעץ השזיפים בשירו של ברטולט ברכטזאת אולי הס. החדשה

לםו", אינו נותן פרי יף לעו אין לו שז פני ש הוא עץ/ מ ין ש אמ ה לה ש ים-ק יפ (. 012: 0912, ברכט" )שז

– 0911) מאת מלכה נשר" יונת דואר"ביטוי כואב לחבלי הלשון של משוררים מהגרים קיים בשיר

התעקשה , שעלתה בבגרותה מהונגריה לישראל ממניעים ציוניים מובהקים, המשוררת. (0999

והדבר היה בעל משמעות טרגית , אך מעולם לא התגברה לחלוטין על קשיי השפה, לכתוב עברית

השיר מספר על יונה שנמצאה מתה לאחר שהחלונות שעליהם התדפקה נשארו נעולים 3.עבורה

:נותרה קשורה והיא לא זכתה מעולם להביאה ליעדה" תה הזכהבשור. "בפניה

ה גרו ת ע ... שגר נףל א ה א / י כ את ןל ד עו פו ./ י מ ףד יס מוג ל תר ה ע פק ן/ – ק ד לו ח ח פת ך לא נ // .א

יר אטום ל ק ה ע למ יר, ה ה ע/ ,י ק ה פ ב ד לב יד ./ ע ן ה ירהיכ ת ר ת ה/ אש כ ז ה ה ת ר : 1119, נשר)? בשו

(0992יוני ', דבר הפועלת'פורסם לראשונה ב. 009

.כבלי הלשון, ככל הנראה, הכבלים שאסרו את הבשורה הם

הערבית : במיוחד מדימוי נמוך ,ועדיין סובלות, שתי שפות סבלו שראליבמקרה הי

מדוע אסר עלמסביר , ץ מסוריה כילד בשנות הארבעיםשהגיע לאר, הסופר אמנון שמוש. והיידיש

-אביב ושפת בני-בחוצות תל( מזדקנת)אידיש התהלכה כגבירה ש" :ברחובערבית אמו לדבר אתו

(.19: 0919, שמוש, "הספר העממי-תמונות מבית" )"אדם מן היישוב-הגר צרמה אוזניהם של בני

במטפורה מתאר , משורר ישראלי שהוריו הגיעו לארץ מעיראק בשנות החמישים, אלי אליהו

: השפה הערבית הדחקתאת אחרת

י צל א עשו ת ש ה ל ד/ ומ גד יח וב צל תוח ה נ ה/ ה ה. מת תר י/ ולא נו יה אב ה ה ש יק מוס לא ה מע / א שו

בוש חנו ת ה ן ה / ,הבת ניו ח ין ב מת ה תכש י-ת ע רק ם/ ,ק ע א ה ל צב י א ת או ת ח ה/ לק עבו ד רכו ל // .בד

לם ח לעו שכ ת/ ולא א ש ש מג ב ידו ה צ ת ע ית/ א בר ע ר ה הר, אח יף מ חל י/ ,לה פני ש יםל ים ועו ל צא / ו

א ל פני ה המע מ (. 20: 1112, אליהו) ד

בעוד אצל האב נמשכים , הבן כבר עקר את המולדת הישנה מלבו: דורי-ושוב ניכר המתח הבין

הכותבת יידיש על אף שנותיה, חיים-גם אצל המשוררת רבקה בסמן בן. ייסורי ההגירה כל חייו

: מודחקת השפה אל החושך והמעמקים, הרבות בארץ

ית ליל ה ה מ דמ יש/ ב יד ת י ר ב י דו ים/ אנ ק עמ מ ל יו תר/ .מ יו ם ק ית/ לאו ר ה בר בר ע ים/ .לד נ ש ה

לפו ת ברו ת וחו עו דדו ת/ ה פו ת/ שו ש שתי ה ן/ מ עדיה ת הד צ (.01: 1101, חיים-בסמן בן) א

עם הוא אמנם חייב להשלים . לטלבגמשורר אחר החי בארץ וכותב יידיש הוא אלכסנדר שפי

, אך על היידיש ,הוא הגעגוע כאשר כל שנותר לו מהם, מולדת שעזבם בנופיאביזרים והפרידה מ

מלווה היידיש. חלק מהמולדת הישנה ממשיך לשאת עמובכך הוא . הוא אינו מוותר, שפת ילדותו

:שומרת על רציפות אישיותו מפני סכנת ההתפוררותאותו ו


33

ם א ל ה תנצל יע ת/ לה נר כ פני מי ה עגע / ל תג י מ נ ד עו ל ש ית/ ע בית באר ה ת, ל ר מכ י/ ,ה ת א ננה א צ -ש

ט ק ש י/ ה ל ת ש ח ד ק ל שנו ת ה ן// ?ש או מ צ ת/ ה ימ לג נתב -ל נ צו לח ה י מאז/ ד ה ב ב חנ / ,לא כ ק לא נ

ר דב מ ק ה אב ה/ ב ת שמי נחוש ח י// .ת ל יש ש יד י ל ה ן/ ,אב רוויה לשו ש-ה ד ה/ ק י/ עד עגוע ל ג ל / ,לכ לכ

י ך/ .אהבו ת ל כ תנצל ע י לה ל ם ע א (.12: 1100, שפיגלבלט, "האם עלי להתנצל)" ?ה

מסתבר שעבור . זוכים אחרים לפרץ יצירתיות דווקא, דום בגולהבעוד יוצרים רבים נאלמים

, ההתרחקות מן העבר. "חוויית הגלות מהווה קרקע פורייה ליצירה ספרותית ,יוצרים מסוימים

כותבת , "עשויה להיות תמריץ נהדר לכתיבה, כשהיא משולבת בתחושה של אובדן ושל כמיהה

:Hoffman, 1999" )רות רבה ומפוארת צמחה בהוספ, בגולה גובר הדחף להנציח. "אווה הופמן

אימוץ הזהותהיא דוגמה לכך . אסטרטגיות של היטמעותבלעתים בוחרים הסופרים הגולים 4(.51

, ספרד, איטליה)לטינית המאפיין את כתיבתם של סופרים מהגרים מארצות לטיניות -הפאן

יוצרים צרפתים ובכך תרם תהליך שהשפיע גם על, בצרפת של ראשית המאה העשרים( פורטוגל

מבין אלה שהצליחו להמיר את לשונם ולאמץ את . (Giladi, 2010)לספרות הצרפתית עצמה רבות

ולדימיר נבוקוב ואיין , וזף קונרד'לשון הארץ הקולטת ויצירתם פרחה על קרקע הגלות נזכיר את ג

ל מהגרים או של בני ספרות הישראלית היא בעיקרה ספרות שה. ויש כמובן רבים נוספים, ראנד

.ספרות של גולים, לכאורה-על אף הפרדוקס, כלומר, מהגרים

ופליטים ים בשירת מהגרים'שלושה אימאז .ז

הציפור 'אימאז ,העץ 'אימאז ניתן למצוא אתופליטים ים השכיחים בשירת מהגרים 'בין האימאז

השמות והביטויים המטפוריים . העקור הוא ייצוג מטפורי מוסכם לפליט העץ. הסערה 'אימאזו

קיימים , הקשורים לשדה הסמנטי של העץ, "השתרשות", "להכות שורש", "תלישות", "עקירה"

: לדוגמה)וכך גם בשפות אחרות , גולה והתיישבות מחדש, ממילא בעברית בהקשר של הגירה

uprooting, enrooting, to strike root .)ארז ביטון בדברו על ניסיון , למשל, במטפורה זו משתמש

יז : "מעמדית-כושל של הגירה חברתית י חנות בד ית נ ש/ בו נגק כו ת ש ר ש/ כדי לה קנו ת ש ר " כדי ל

י של טמייצגת את ההיפוך הפתאומי והטראומ הסערה(. 12: 0991, ביטון, "שיר קנייה בדיזנגוב)"

כמו בשורותיה האלמותיות של , שאין אדמה תחת רגליו, היא משל לנודד הנצחי הציפור. להגור

: לאה גולדברג

רי פו ק צ י ר דעו ת -אול ע יו ס ם / –מ י מ ץ וש ר הן תלויו ת בין א כ / –כש ה ה ת ז דו תא ל מו ל שתי ה אב ש

5(.021 :0912, גולדברג, "אורן)"

הציפור והן 'שבו מצויים הן אימאז, "אורן"ושירה , שירתה של לאה גולדברג רוויה בכאב ההגירה

מוסכמה ידועה היא שעץ . הוא אחד משירי ההגירה החזקים ביותר בשירה העברית, העץ 'אימאז

וכאשר היא רואה עצי אורן גם בארץ , משם באה המשוררת, האורן מזוהה בעיקר עם צפון אירופה

:היא מזדהה עמם ומדמה את עצמה אליהםישראל

ם י עמ י פ לת שת י נ ם אנ תכ י/ ,א חת מ י צ ם אנ תכ ים, א נ ר ים / ,א נ ים שו שני נו פ י ב ש ר , "אורן)"וש

(.0912, גולדברג

: דוד שמעוניהידוע של " שיר הנודד"ב המהגר היהודיהציפור מבטאת את משאלת לבו של

י עו ף תננ י י נה, מ נף קט פו ר כ נדודי אין סו ף/ צ נה / ב תע ה מ י מ ה]...[ נפש י / כעו ף נדו ד, אה אנוד אנ

ף מאו ד/ כן-גם יע ך עת א י קן/ א נוח אין ל (.ת"ל, שמעוני) ל


13

כשהפתרון שלה הוא , עצמה כעוף נודדרואה את כבר , פליטה בירושלים, שילר-אלזה לסקרו

:לקחת את מולדתה עמה

קט ם ש ם אד נד ד ע ה ל צ י רו י/ אנ דת ל רי מו ל לה גיאיו ת/ ,מע ל ל י מע בכ ה ב רע / ,גו ע שת מ יר ה או ל ל מע

ה]...[ ט ה מ י שחוח ך כתפ נף/ א כ א ה ש מ פ ./ מ יו תאח צח ם נ י ד ם :/ שקטו ת, ש י נד ד ע ה ל צ י רו אנ

י דת ל (.41: 1112, שילר-לסקר, "מנוחה)" מו

בהקדמה . "אמי משדלת ציפור"בשירו של ארז ביטון מצויעז ביטוי במיוחד של ציפור ' אימאז

רתעל ציפור שהילדים קראו לה המשוררלשיר מספר יס מב שהאמנו שכשהיא , ורזוהי ציפ: "ת

הציפור אינה , שלא כמו בדוגמאות שראינו עד כה". היא מביאה בשורות טובות ממרחקים, באה

:למולדת שעזבה אותה אישהגעגועיה של כי אם של , ייצוג מטונימי של המהגרת עצמה

ים לה רא קו פו ר ש לת צ ד י מש מ רת –א יס מב ת / ת ר ז י מפ מ ים לה א רא קו פו ר ש צ ים ל נ זרעו

רת יס מב ת ר אש/ ת ח טפ ך במ פו ר/ ,רכונה ,כ ל צ ה ש מד ים/ בע פצופ ת בצ ר ב י נו מ ת או תו ת / א פ ר מצ

קו ם אחר מ א עקבו ת מ מצ ים:/ "ל ר ל נצ ה ש נה סכ ה ג / ,ה לד נה י בה ילו ת ער ה מעל ר ך "/ ,בו כ

ת ר אש ח טפ ר/ רכונה, במ ב חו ת ע בט נה בה נה לעו ת מעו ק זר ינה/ ,נ מת ת מ ה א י/ למ עופ ה / לא ת לד י

ב ילו ת ער ה מעל ר בו .(21: 0991, ביטון... )ג

אתיה יא מביאה בצפצופה. מבשרתוהיא ציפור 6,"בין יבשותציפור "הציפור של ביטון היא

ומעוררת את זיכרונותיה " סוכה של נצרים"מקימה לתחייה ,"עקבות ממקום אחר"בשורת ה

בדיאלוג בין השתיים האם עצמה ". ילדה גיבורה מארצות ערב"האבודים של מי שהייתה פעם

". אמי נוברת בצפצופים/ בעמדה של ציפור/ ,רכונה, כך במטפחת ראש: "הולכת ומידמה לציפור

": אל הציפור"ד לציפור הגעגועים של ביאליק מאת הציפור של ביטון אפשר להקביל על דרך הניגו

ואילו , שם מביאה הציפור למשורר המרותק למקומו את בשורת הארץ אליה הוא שואף להגיע

ציפורים המייצגות את . כאן משיבה הציפור לאישה שניתקה מארץ הולדתה את העולם שאיבדה

ה : "טאהא מוחמד עלי זיכרון המולדת הופיעו גם בדוגמה שכבר הוצגה כאן מתוך שיר של רא נ

רו ת ם נה ים וג ר פו ם צ ג ב/ ש ר ם לעת ע דת ל ת מו ים א כר ן היבעולם של ימינו ממלאים את תפקיד". זו

אלה המאפשרים למהגרים העכשוויים לחיות , אמצעי התקשורת המודרניים יםציפור של אותן

.לאומית-במציאות טרנס

ברטולט ברכט בבואו לתאר את עקרות היצירה של משתמש , יםעץ שזיפ, של עץ' באימאז

: משורר המצוי בגלות לשונית ותרבותית

צר ח ים עו מד ב יפ דר/ עץ שז ת ג פ עץ עו ק ת ה ן./ וא ט ש לא, עץ ק מ ן-מ יו./ יאמ ל דרכו ע לא י הוא , ש

ן גד .// מוג ל ל ן לא יוכ ט ק עץ ה ל./ לה כ ה לו י צ יה רו בר./ אמנם ה ה לד ל מ לו ע ש // ,אין אפ מ אין די ש

צר ח לם.// ב יף לעו אין לו שז פני ש הוא עץ/ ומ ין ש אמ ה לה ש ים-ק יפ ל/ ,שז את הוא עץ-ובכ ים -ז יפ שז

ן ם-מ סת יר ז / ,ה כ ר לה פש יםא ל ע י ה ל פ (.012: 0912, ברכט, "עץ שזיפים)" את ע

, שוב ושוב בשירתו חוזרהמוטיב ,מהגרלתחושותיו כמנסה לתת ביטוי ציורי ומואיז בן הראש

: באמצעות דימוי סוריאליסטי של עץ עקור שראשו למטה ושורשיו למעלה

יםש לדותך/ נ ת י רת א כ רת / לא ז כ ז ים/ ואחרי ש נ ים / ש נ ית ש צ ים/ לא ר פ כלם מצ ת ש ב א כת / ל

י א רו ק רר מ משו בן ) םי מ ש ב / יםש ר ש ה / יםנ ש / יםש ר א ש לץ ל ם ע ע / ךל ה הו ת ים א נ ש // ]...[מ

(.14: 0994, הראש


33

משא הניתוק –כצלב על גבואת הדובר עצמו אלא את המשא שהוא נושא מדמההעץ אינו הפעם

עצי המולדת הפלסטינית בשירתם של עלי ודרוויש .הכחשהההדחקה וה משא, ו המרוקאיעברמ

צפה ובחצר באר וצפ: "הצפצפה, השקדייה, הגפן, הצבר, היסמין, התאנה, הזית, הם החרוב

המשוררת (. 19: 1111, דרוויש..." עד אחריתי ועד אחריתה)"נזכר דרוויש בתמונת ילדות , "וסוס

אבי ועץ "מספרת בשירה , בת לאב פלסטיני שהיגר לטקסס, האמריקאית נעמי שיהאב נאי

:על אביה" התאנה

תינו טו ל מ שב אצ יה יו ים ה ב ער פורי/ ב ה ס ו ם -וטו יםע י נ בעו ים וצ נ ם עץ ./ קט ה יע ב פ יד הו מ ת

ים./ תאנה תא לא ה לו כש פור , אפ ב או תו לס ח ]...[הוא ת

ן פו ל י ט לת ב נה ק אחרו ם ה ע פ ה ב יר ר ד ק ע אלאס]...[ / כש ע ד מצ ם בא ס, ש קס יו ה / ,ט ל ים עץ וע תאנ

לו ת י גדו י שמנו ת, הכ לם, הכ עו י מתוקו ת ב תאנה./ "הכ יר עץ ה ה ש ר!" ז יו / ,אמ ת פרו ת קו טף א

חו ת בשלו ת כ ים/ ,כהו ל ה, סמ ח בט לו / ה יה ש יד ה מ ת ל עו לם ש (.09-02: 1101, שיהאב נאי) ש

ם" :כזכור, טאהא מוחמד עלי האומר מופיע אצלהסערה ' אימאז ר ז מחו ב ידי מגורינו נ זרם ". שר

רומזת על סערה שטלטלה , בשיר שכבר הוזכר, גם ברכה סרי. לוהצונאמי ששטף את הכ זה הוא

ה: "ממקום למקוםאותה קר י במ חק ב הו ש יש ור ./ ומ ע ץ ה ר י לא ת יך או של , בלפור חקק ".יםה

' אימאזאת משלב בשורותיו , הכואב את עלבונו של אביו שירד מגדולתו לאחר שעלה לארץ ישראל

: יחד עם זה של העץ סופהה

אל שר ץ י ר לה לא א ע ב לה./ א ן ע ל. בגאו ב ב א מ זר ה./ כע ש ק רוח ה אה אז ה ל / וב ה כ קר ה וע יע ס ה

יו יל רמ ה/ ת תנופ ש ב ע ים./ בר מ גד שו, כ ים ט ים כרות ע גז ה / כ סופ יו ב צרו ת אבא עולה לארץ )"או

(.41: 0921, חקק, "ישראל

סיום

הן של מדינת הלאום והן של , על פליטות והגירה ניתן ללמוד מאופני שיח ומנרטיבים שונים

מה שמביא לעתים קרובות , נמנה גם משבר המעבר מלשון ללשוןבין משברי ההגירה . הפליט

ואילו עבור אחרים חוויית הגלות גורמת דווקא לפרץ של , להשתתקותם של משוררים גולים

ובה בעת היא גם חלק מזיכרון , פרטיים שירת הפליט היא טקסט שנולד מקרעי זיכרון. יצירתיות

, רי פליטים ומהגרים יש מאפיינים רבים ושוניםבשי. של קהילה שלמה מחוז זיכרון, קולקטיבי

: נגעתי רק בחלקם. אירוניהגם אך לעתים קרובות ניתן לזהות בהם , רובם ככולם קשורים בכאב

עיצוב כאב הפרידה והניתוק , קינה על אובדן הילדות, האופי הפרגמנטרי בניסיון שחזור העבר

ביטויים , לצד תחושות עלבון וזעםגעגועים והתרפקות נוסטלגית , מבית ומעצמים מוכרים

שימוש ,דוריים לצד גילויי הזדהות של ילדי מהגרים עם ייסורי ההגירה של הוריהם-למתחים בין

אך מעל לכול שירה זו משמיעה את קולו . ציפור או סערה, ים של עץ'בלשון ציורית כגון באימאז

מי של האדם ומעמתת את היא נובעת מעולמו הפני. מספרת את סיפורו, המהגר, של הפליט

.הקורא עם משהו שלא ניתן להגיע אליו ולהבינו בדרכים אחרות

גלי העלייה שהגיעו לארץ בעשורים האחרונים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה

לו , הצמיחו משוררים דוגמת סיון בסקין י אמס ר ה וראוי לחקור את שירתם , רונן סוניס או מ

גם הם מבקשים שקולם . ות מגיעים לארץ מהגרי עבודה ופליטים רביםבשנים האחרונ. בהקשר זה

אחרי : "The Refugee Voiceעיתון פליטים בשם 1100ובתל אביב החל להופיע באפריל , יישמע

והקול , סוף יהיה לנו קול-סוף, שמדברים עלינו ולא איתנו, הרבה שנים שאף אחד לא שומע אותנו

7(.41: 2.4.1100, פנייבסקי)אחד העורכים , וספאיי מאריתריאהאומר קידנה , "הוא העיתון הזה


13

אך . לא ידוע לי? האם קיימת בקרב מבקשי מקלט אלה גם שירה המבטאת את חוויית הפליטות

יהיו משוררים שיתנו ביטוי , הן אלה שנשארו בארץ והן אלה שגורשו, סביר להניח שבין ילדיהם

בת , 0921ילידת , יןי ואן נוייתכן שסנונית ראשונה היא המשוררת התל אביבית . להתנסויותיהם

: נפתח כך" נהר המקונג"ששירה , וייטנאמים לפליטים

טו ת לו ש מ ל ש י ע פת ל ילה ח ל נג/ ה קו מ י ב טת ל/ כמו ש ק ד ח ת וה פר י ה ת יפ י א שת ח , לייבוביץ) ול

1112.)

וביניהם מתי, תופעת גירוש מהגרי העבודה כבר מולידה שירת מחאה של משוררים עברים

זה האחרון אומר לישראלים בקולם של ילדי העובדים הזרים 8.יודית שחר ורוני סומק, שמואלוף

: המועמדים לגירוש

יק ל ביאל יר ש ש ם איך ב ע ח אף פ שכ ם, לא נ דת מ ל ן/ ש ג נו ב נה, או ת ג ר מה נעק ח ש ר ה פ כ ואיך / ,ב

רנו ל י טו תצ מח ר/ כבו דו מ ב ק ל ה ת ט לו א בעו ג חו מ מ היו, אז/ .ש אלה י ענו ש ד נו/ לא י ל טו ת ש מח מ ה

. (1119, שמואלוף, "המנון ילדי העובדים הזרים", סומק)

. העץ מתחלף בפרח 'אימאז –כשמדובר בילדים

הערות

כפי (. עוברות אורח, ציפורים חולפות) Birds of Passageפיורה נתן לספרו על מהגרי העבודה את השם 1

.השימוש במטפורת הציפור הנודדת רווח בשירת המהגרים, שנראה להלן .1101, וחבר 1112, נוספות ראו אצל רוגנידוגמאות 1-רחל כצנלסון: על מאבקה של נשר לכיבוש הלשון העברית ועל האופן שבו מתבטא הדבר בשירתה ראו 1

.01-00: 1119, נשר: זכאי ועזרא זוסמן בתוךדוד , שזרהתופסת את הגולה כהוויה מיטיבה ואת הגלותיות , גישה זו שונה מזו של הפילוסופיה הדיאספורית 4

(. 1114, זאב-גור)' סדר קיים'ו' יציבות', 'מרכז', 'בית'תוך ערעור על מושגים כמו , כרעיון שראוי לחנך אליו

אינה נובעת מהערעור על מושגים אלה אלא דווקא מההיצמדות , לפי הופמן, פריחתה של ספרות המהגרים

.אליהם ומהמאמץ להחיותם ולהנציחםהנוסח האנגלי לקוח מתרגומה . מאת לאה גולדברג" אורן", הציטוט בכותרת המאמר הוא מתוך שיר זה 5

.(Goldberg, nd)ק "של רחל צביה בשם המעיד על כאב ההגירה העובר , "ציפור בין יבשות"נקרא ספר השירים של ביטון שבו התפרסם השיר 2

.כחוט השני ברבים מהשירים המכונסים בו .The Refugee Voice (Magazine) April, 2011: ראו גם 1 (.1119, שמואלוף)שירים נוספים בנושא זה מובאים בשלמותם ברשימתו של מתי שמואלוף 2


33


אסון 'גנאולוגיה חזותית של משטר והפיכת האסון ל: 0991-0941אלימות מכוננת (. 1119) 'א, אזולאי .רסלינג: תל אביב .'מנקודת מבטם

.הליקון: תל אביב. אני ולא מלאך(. 1112) 'א, אליהו

.הקיבוץ המאוחד: תל אביב .עיר היונה(. 0911) 'נ, אלתרמן

.הקיבוץ המאוחד: תל אביב. ד"תשי -ג "תש, ספר ראשון: יהטור השביע(. 0911) 'נ, אלתרמן

אוחזר מתוך(. 0990) מנה בדבר מעמדם של פליטיםא(. ת"ל) 'אמנסטי י

http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=244&ArticleID=131

.הקיבוץ המאוחד: תל אביב .יסודות הטוטליטריות(. 1101) 'ח, ארנדט

.עם עובד :תל אביב .צמאון בארות(. 1112) 'א, בהר

.עקד: תל אביב. ציפור בין יבשות(. 0991) 'ביטון א

,9 ,מאעה'ג. והשיח שלה" בעיית הפליטים הפלסטינים: "נקודה למחשבה(. 1111) 'ח, סספורטס-י'במבג011-010.

.ירון גולן: תל אביב. דיוקן המשורר בראי המשפחה: קינת המהגר(. 0994) 'מ, בן הראש

.ירון גולן: תל אביב. לחם החלום(. 1111) 'מ, בן הראש

.הוצאת מובן. משם באתי( 1112) 'מ, בן הראש

.לשירה קשב: תל אביב. על מיתר הגשם(. 1101) 'ר, חיים-בסמן בן

' א: בתוך. תהליך ההסתגלות של עולים: סוציאליזציה-סוציאליזציה ורה-דה(. 0991)רבקה , יוסף וייס-בר' עמ) הבטים סוציולוגיים של החברה הישראלית: משפחה קליטה עבודה, (עורכים)' בר חיים וחוב

.אקדמון: ירושלים(. 090-011

.הקיבוץ המאוחד :תל אביב(. בנימין' התרגום ) גלות המשוררים(. 0912) 'ב, ברכט

.ספרית פועלים: מרחביה. מוקדם ומאוחר(. 0912) 'ל, גולדברג

שכנגד בעידן -קולוניאליזם וחינוך-פוסט, תרבותיות-רב: לקראת חינוך לגלותיות(. 1114) 'א, זאב-ורג .רסלינג: תל אביב. מודרני-הפוסט

.הקיבוץ המאוחד: תל אביב .שירי חותם(. 0994) 'ח, גורי

.מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד: ירושלים. ב, השירים(. 0992) 'ח, גורי

.יקמוסד ביאל: ירושלים .ספר הקטרוג והאמונה: ג, כל כתביו(. 0990) צ"א, גרינברג

.אנדלוס: תל אביב(. נאים'חמזה ע' תרגום מ) ?למה עזבת את הסוס לבדו(. 1111) 'מ, דרוויש

.בימת קדם: תל אביב(. שירה) 11, הכיוון מזרח(. 1101( )עורכים) 'ק, ועלון 'י, גורן-גורמזאנו

.פרדס: פהחי .0992 – 0942הנכבה הפלסטינית בשירה העברית : אל תגידו בגת(. 1101( )עורך) 'ח, חבר

.14 – 91 ,011 – 019 ,פעמים. מושגגלגולו של – ערביםהיהודים ה(. 1100) 'י, ושנהב 'ח, חבר

.ת"שלהב: ירושלים. ואז בקץ היוחסין (.0921) 'ב, חקק

.אנדלוס: תל אביב(. שמאס תרגום אנטון) שירים(. 1112)מ "ט, עלי

אוחזר מתוך . ראיון עם הסופר מאיר בלס: עדיין לא נחמד(. בספטמבר 12, 1119) 'ר, יגיל

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/945/952.html

אוחזר מתוך. נויין מאת ואן" עין הכמהין"ביקורת על –? יש עין טובה למי(. 1112) 'י, לייבוביץ

http://no666.wordpress.com/2008/09/27/נויין-ואן-של-העין

.ל"מכון ברוקדייל וצה-וינט'ג: ירושלים .רת ספרותסקי: פסיכולוגיה של הגירה(. 0991) 'ז, לרר

.קשב לשירה: תל אביב(. תרגום יהודה עמיחי) ועיני טפות אפלות וכבדות(. 1112) ', שילר-לסקר

http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=244&ArticleID=131


http://no666.wordpress.com/2008/09/27/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%90%D7%9F-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F


13

אוחזר מתוך(. מקוון) 0, עת לקסיקלי למחשבה פוליטית-כתב, מפתח. פליטים(. 1101) ', מן

01/08/-http://mafteakh.tau.ac.il/2010

.09-9 ,49, זמנים .על הבעיה של המקום: בין זיכרון להיסטוריה(. 0991) 'פ, נורה

.הוצאת המשפחה .0999 – 0991כל כתבי מלכה נשר בעברית (. 1119) 'מ, נשר

.שוקן: ירושלים ותל אביב .0921 – 0942שירים (. 0921) 'י, עמיחי

.עיתון הפליטים הראשון, "The Refugee Voice": נא להכיר: דבר אחר(. באפריל 2, 1100) 'א, פנייבסקי .42-12' עמ, מוסף הארץ

מכון : תל אביב. הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל: עובדים וזרים(. 1112) 'ר, ורייכמן 'א, קמפ .הקיבוץ המאוחד/רלי ון

: ירושלים. לאומיות וזהות תפוצתית-טרנס, הגירה: ישראלים אמריקנים(. 1100) 'ל, ולב ארי' ע, רבהון .מוסד ביאליק

מתיאוריית הגרעין לתיאוריית האבהות : אבות מהגרים בישראל(. 1112) 'ר, וסטריאר 'ד, סטריאר-רואר .410-419, (4)כו ,חברה ורווחה. המכוננת

.פרדס: חיפה .0921 – 0919ערבי -השירה העברית והסכסוך היהודי: מול הכפר שחרב(. 1112) 'ח, רוגני

.מבע: כפר סבא(. דור' תרגום מ) אמנות ההיעלמות(. 1101) 'נ, שיהאב נאי

, שוחט' בתוך א. הציונות מנקודת מבטם של קרבנותיה היהודים: מזרחים בישראל(. 1110) 'א, שוחט .בימת קדם: תל אביב(. 119-041' עמ) אסוריםזיכרונות

.11, 9, מצד שני. פליטות ופליטים(. 1114) 'א, שוחט

/http://matityaho.wordpress.comאוחזר מתוך . שירת בנות הפליטות(. 1119) 'מ, שמואלוף

.מסדה: רמת גן .קנה וקנמון(. 0919) 'א, שמוש

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=743ר מתוך אוחז. שיר הנודד(. ת"ל) 'ד, שמעוני

.עם עובד: תל אביב .דת ואתניות, לאומיות: הערבים-היהודים(. 1111) 'י, שנהב

.קשב לשירה: תל אביב(. אריה-גור תרגום יהודה) דבש הצער(. 1100) 'א, שפיגלבלט

Aciman, A. (1999). Foreword: Permanent Transients. In A. Aciman (Ed.), Letters of Transit:

Reflections on Exile, Identity, Language and Loss (pp. 9-14). New York: The New

Press.

Agamben, G. (1995). We Refugees. Symposium, 49,2, 114-119. Retrieved from

http://www.egs.edu/faculty/giorgio-agamben/articles/we-refugees

Arendt, H. (1994 [1943]). We Refugees. In M. Robinson (Ed.), Altogether Elsewhere: Writers

on Exile (pp. 111-119). Boston & London: Faber & Faber.

Ben-Rafael, E. & Sternberg, Y. (2009). Introduction: Debating Transnationalim. In E. Ben-

Rafael & Y. Sternberg with J. Bokser Liwerant & Yosef G. (Eds.), Transnationalism:

Diasporas and the Advent of a New (dis)Order (pp. 1-25). Leiden and Boston: Brill.

Berry, J.W. (1997). Immigration, Acculturation, and Adaptation. Applied psychology, 46, 1, 5-

68.

Giladi, A. (2010). Écrivains Étrangers à Paris et Construction Identitaire Supranationale: Le

Cas de la Panlatinité, 1900-1939. Doctorate Thesis. Paris: École des Hautes Études en

Sciences Sociales.

Goldberg, L. (nd). Pine. Translated by Rachel Tzvia Back. Retrieved from

http://www.poetryinternational.org/piw_cms/cms/cms_module/index.php?obj_id=3405

http://mafteakh.tau.ac.il/2010-01/08/

http://matityaho.wordpress.com/2009/07/27/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA/

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=743

http://www.egs.edu/faculty/giorgio-agamben/articles/we-refugees/

http://en.wikipedia.org/wiki/Leah_Goldberg

http://www.poetryinternational.org/piw_cms/cms/cms_module/index.php?obj_id=3405


04

Halbwachs, M. (1992 [1952]). On Collective Memory. Chicago & London: The University of

Chicago Press.

Hoffman, E. (1999). The New Nomads. In André Aciman (Ed.), Letters of Transit: Reflections

on Exile, Identity, Language and Loss (pp. 35-63). New York: The New Press.

Kirmayer, L.J. (2002). The Refugee’s Predicament. L’Évolution Psychiatrique, 67, 4, 724-742.

doi:10.1016/S0014-3855(02)00166-4

Massey, D.S., Arango, J., Hugo, G., Kouaouci, A., Pellegrino, A., & Taylor, J.E. (1993).

Theories of International Migration: A Review and Appraisal. Population and

Development Review, 19, 431-466.

Piore, M.J. (1979). Birds of Passage: Migrant Labor and Industrial Societies. Cambridge:

Cambridge University Press.

Pries, L. (1999). New Migration in Transnational Spaces. In L. Pries (Ed.), Migration and

Transnational Social Spaces (pp. 1-35). Vermont: Ashgate.

The Refugee Voice (Magazine) (April, 2011). 1st edition. Tel Aviv. Retrieved from

http://www.therefugeevoice.com

Remennick, L. (2007). Russian Jews on Three Continents: Identity, Integration and Conflict.

New Brunswick: Aldine Transaction.

Sluzki, C.E. (1979). Migration and Family Conflict. Family Process 18, 379-390.

Todaro, M.P. & Mauszko, L. (1987). Illegal Migration and U.S. Immigration Reform: A

Conceptual Framework. Population and Development Review, 13, 1, 101-114.

UNHCR (nd). Convention and Protocol Relating to the Status of Refugees. United Nations

High Commissioner for Refugees (UNHCR). Retrieved from

http://www.unhcr.org/3b66c2aa10.html

http://www.sciencedirect.com.mgs.oranim.ac.il/science/journal/00143855

http://dx.doi.org.mgs.oranim.ac.il/10.1016/S0014-3855(02)00166-4

http://www.therefugeevoice.com/

http://www.unhcr.org/3b66c2aa10.html

Only Migrating Birds Know:

Immigration and Displacement in Poetry

Haggai Rogani

Oranim, Academic College of Education

Abstract

This article describes examines poetry expressing themes of uprooting and

displacement. Some theories of migration discuss the individual motives and

considerations of the immigrant, while others refer to the economic and political

aspects of migration from the point of view of the nation-state. One specific type of

immigrant is the refugee. The State of Israel, established to resolve the refugee

problem of the Jewish people, created a new such problem. Israeli poets who describe

such feelings of displacement and destruction from their own point of view often

express feelings of guilt and anxiety in their poetry.

The poetry of the refugees and immigrants themselves – Jews, Palestinians,

and others – gives poetic expression to the trauma of a lost childhood as well as the

pain of departure and longing, the loss of language, the sense of fury, and the desire

for revenge. These poems are characterized by lamentations about what has been lost,

a catalogue of the losses, an obsessive fixation with the past, and an attempt to revive

and reconstruct it in memory. The result is fragmented poetry tinged with a tone of

self-irony. The struggle to strike down roots in a new land is described in this poetry

not only with bitterness and anger, but also with irony and humor. The article also

discusses the refugee narrative among Mizrahi Jews in Israel and how it is manifested

in their poetry.

The article focuses on three types of images in the poetry of immigrants: tree

images, storm images and bird images.

Among the poets discussed are Mahmoud Darwish, Chaim Guri, Yehuda

Amichai, Taha Mohammad Ali, Leah Goldberg, Else Lasker-Schüler, Bertolt Brecht,

Mois Benarroch, and Erez Biton.

HAGIRA, 1, 51-79, 2012 ב "תשע, 11-97, 1, הגירה

:אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים בארבע מדינות

ניתוח השוואתי

*בית-סדר האלףהכותבים לפי שמות

משה ,לוגןון 'ג ,הברפלדיצחק ,דבורץדון ,'ברידגויליאם ,בגנואולנה , אמיתקארין

רייכמןרבקה ,קוגןירנה א ,סמיונוב

תקציר

בעלי להשוות את האינטגרציה הכלכלית של מהגרים אהימטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי

. גרמניה וישראל, קנדה, ארצות הברית: יעד מדינותממדינות חבר העמים בארבע מיומנויות גבוהות

למהגרים ממדינות חבר העמים מאז נפילת ברית יםההגירה העיקרי ייעד הןהאלה המדינותארבע

בחירת מייצגת מדיניות קליטה שונה המשפיעה על היעדכל אחת ממדינות . 9191המועצות בשנת

סוג ומידת הסיוע ך משתנים גם כבהתאם לו, בוחרים להגרהם מדינת היעד אליה המהגרים את

מוצא אחת למדינות יעד שונות מדינתהתמקדות במהגרים מה. למהגרים המוענקיםוהתמיכה

של קליטת יםהמוסדירים וההסדהגירה המספקת הזדמנות ייחודית לבדיקת השפעת מדיניות

. על האינטגרציה הכלכלית של מהגרים המהגרים

, אבטלה, השתתפות בכוח העבודה: מדדים הבאיםבאמצעות האינטגרציה כלכלית נבדקה

אוכלוסיית היעד כללה מהגרים . והכנסות שכירהתעסוקה , הישגים תעסוקתיים, תעסוקה-תת

כש במדינת המוצא שלהם רנשבעלי תואר אקדמי שהם ,9191שהיגרו ממדינות חבר העמים לאחר

מהגרים אלה הושוו . הגעתם למדינת היעדעת ב 04-52שהיו בגילאי , (בהשוואה ללא אקדמאים)

הנתונים עבור כל אחת מהמדינות נלקחו ממפקדי אוכלוסין . לאוכלוסייה הילידה במדינת היעד

. עבור גברים ונשיםובנפרד יםמשתנ-מודלים סטטיסטיים רבי הניתוח נעשה באמצעות. רשמיים

, יימים הבדלים משמעותיים בין מדינותקכי מראה הניתוח , בתהליך ההגירהת דמיון בסיסי ולמר

,למערכת הכלכלית, מהגריםמדינת היעד על ידי אותם ניתן לייחס לתהליכי הבחירה העצמית של

.מהגרים בכל אחת מן הארצותלשילוב תחברתית הנוגעהולמדיניות

מדיניות , מהגרים מיומנים, מהגרים מחבר העמים, אינטגרציה כלכלית של מהגרים :מילות מפתח

קליטה

' פרופ; ישראל, אביב-אוניברסיטת תל ,אולנה בגנו ר"ד; ישראל, המרכז האקדמי רופין, קארין אמיתר "ד*

, אוניברסיטת סיימון פריזר ,דון דבורץ' פרופ; ארצות הברית, שיקגו, אוניברסיטת אילינוי ,'ויליאם ברידג

ארצות , אוניברסיטת בראון ,ון לוגן'ג' פרופ; ישראל, אביב-אוניברסיטת תל ,יצחק הברפלד' פרופ; קנדה

, אוניברסיטת מנהיים ,אירנה קוגן' פרופ; ישראל, אביב-אוניברסיטת תל ,משה סמיונוב' פרופ; הברית

אלישר, אוניברסיטת חיפה ,רבקה רייכמן' פרופ; גרמניה

, דון דבורץ', ויליאם ברידג, אולנה בגנו, קארין אמית

2112 -ב "תשע 1 רבקה רייכמן הגירה, אירנה קוגן, משה סמיונוב, ון לוגן'ג, יצחק הברפלד

52

בואמ

על , (בין אם באמריקה הצפונית ובין אם במערב אירופה)הסכמה נרחבת במדינות מתועשות קיימת

כמות המשאבים האנושיים המיומנים באיכות ובתחרותיות כלכלי קשור יותר ויותר כושר כך ש

(highly skilledכדי למשוך מהגרים מיומנים , אי לכך(. Mahroum 2001: 28)הזמינים בכל משק

migrants) ת יועל ידי התאמת מדיניוזו בזו מתחרות המדינות , אליהן 'גיוס המוחות'ולהגדיל את

הגוברת חשיבות הלמרות (. Iredale, 1999; Mahroum, 2001; Quaked, 2002)ההגירה שלהן

מחקר הו ,בנושא גישות תיאורטיותקיימות מעט , שממשלות מייחסות למשיכת מהגרים מיומנים

;Salt, 1992; Koser & Salt, 1997, למשל)ולא שיטתי הוא מצומצם שא שבוצע בנואמפירי ה

Iredale, 1999; Lofstrom, 2000 .) מהווים אוכלוסיית מחקר מהגרים ממדינות חבר העמים

של הון ה ממוצעת גבוההרמבמאופיינים מתאימה במיוחד בנושא המהגרים המיומנים מכיוון שהם

.הילידאוכלוסייה השל הזו מ רמה גבוהה –אנושי

תפקידם של אין התייחסות מחקרית מספקת ל, מהגרים מיומניםעל הקיימת ספרות ב

ר חקהעיקרית של המ תומטר. יעדהאינטגרציה במדינות תהליך הבהסברת הסדרים מוסדיים ומבניים

הקיים על ידי השוואת האינטגרציה הכלכלית של מהגרים ממדינות חבר החלל הנוכחי היא למלא את

יות אלה היוו את יעדמדינארבע . גרמניה וישראל, קנדה, ארצות הברית: העמים בארבע מדינות יעד

כל אחת . 9191מדינות חבר העמים מאז נפילת ברית המועצות בשנת מהגרים משל יםההגירה העיקרי

קליטה שונה המשפיעה על בחירת המהגרים את מדינת היעד אליה הם בוחרים מייצגת מדיניות הן מ

לקנדה מדיניות . למהגרים מוענקיםמיכה התסוג ומידת הסיוע והבהתאם לכך משתנים גם ו, להגר

למהגרים לאחר נמוכות רמות סיוע ותמיכה ב המלווה ,סלקטיבית מאוד במתן אישורי כניסה למדינה

ה מדיניות מעט פחות מגבילה באישורי כניסה ורמה נמוכה של סיוע לארצות הברית ישנ. הגעתם

אך רמה נמוכה ,רווחתי-בשילוב עם סיוע כלכליבכניסה הלגרמניה רמת סלקטיביות נמוכ. למהגרים

סלקטיבית באישור כניסה של מהגרים מדיניות לישראל אין , לבסוף. בתהליך האינטגרציה של הדרכה

תמיכה והדרכה היא מעניקה אך , ם המגיעים במסגרת חוק השבותיהודי יהודים וקרוביהם הלא

ההשוואה בין ארבע . מערכות החברתיות והכלכליותאל תוך הבתהליך האינטגרציה ברמה ניכרת

ת הגירה ובחירה עצמית ומדיניניסוי לבדיקת המידה שבה המדמה מדינות יעד אלה מספקת הזדמנות

.מהגרים מיומניםכלכלית של האינטגרציה העל ותמשפיע

מסגרת תיאורטית

,Borjas) רחבשוק העבודה של מדינת היעד היווה מוקד למחקר תיאורטי ואמפירי נבמהגרים שילוב

1990, 1994; Borjas & Tienda, 1993; Chiswick, 1978, 1979; LaLonde & Topel, 1990;

Carliner, 1980; ; לסקירה ספרותית מקיפה ראוRaijman & Tienda, 1999 .) הגישות הבולטות

בכלכלה שגת סטטוס ההון אנושי והמסורות של על בעיקר , מקובלותרות תיאורטיות גבנויות על מס

גישות המשלבתגישה תיאורטית . הולידו ןשה יםהחדש יםהמבני דבכיםהנעל וכן ובסוציולוגיה

, 'דפוסי שילוב'הם פיתחו את המושג . וחבריופורטס בידואליסטיות ומבניות הוצעה על ידייאינד

אינטגרציה כלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים 2112 –ב "תשע 1 הגירה

53

יכולים מהגרים להפוך את ההון האנושי שלהם למשאב ןאמצעותבשדרכים הה הטוענת שסתפיכלומר

.(Portes & Rumbaut, 1990)הקליטה המוסדי והמבני של במידה רבה בהקשר ותכלכלי תלוי

ות ההגירה הממשלתית ולאווירה ימתייחס למדינ הללו הקליטה יממד חשוב של הקשר

מכיוון שהיא , הכלכלית של מהגרים אינטגרציהל מסייעתתמיכה ממשלתית . החברתית כלפי מהגרים

ממד נוסף קשור בשוק . משאבים כלכליים המאיצים אינטגרציה אספקתעל ידי קליטתם מקלה על

ובמחזור ( יות ספציפיותלמשל ביקוש למקצועות מסוימים ולמיומנו)העבודה של המדינה הספציפית

העבודה ישוקהמהגרים בביצועי על יםמשפיע םמכיוון שה יםאלה קריטי ממדים. במשקהכלכלי

,המוסדיים מחד הקליטה ישני ממדים אלה של הקשרבין ראקציהקיימת אינט. במדינות היעד

& Portes) עבור המהגרים מובילים לתוצאות שונותשהם כך ,מאידך משאבים עצמיים של מהגריםו

Rumbaut, 1990 .)מאפיינים הם תוצאה של חברה הקולטת במהגרים השונים של שילובדפוסי ה, לכן

( כלכלית אינטגרציהלוונטיים לרהמדידים למשל מאפייני ההון האנושי ומאפיינים בלתי )אישיים

, את ההזדמנויות הכלכליות, המגבילים את הזדמנויות החיים( הקשרי קליטה)והסדרים מבניים

.אקונומית של מהגרים-את ההצלחה הסוציובסופו של דבר ו

כלכלית אינטגרציה

אינטגרציה כלכלית של מהגרים מתקיימת כאשר מהגרים במדינת היעד זוכים בתגמולים כלכליים

מאפיינים הם בעלי הם זוכים ילידי אותה ארץ שלדומים לאלו ( עיסוקים והכנסות, סיכויי תעסוקה)

ללא קשר )מהגרים חווים , בהגעתם למדינות היעדכי טענוחוקרי הגירה .דומים לאלו של המהגרים

הם אינם . בסביבתם החדשהחברתי וכלכלי קושימידה ניכרת של ( רמות ספציפיות של הון אנושיל

אין , ולרשתות חברתיותיש להם גישה מוגבלת למידע , שוק העבודה החדשאופן פעולתו של בקיאים ב

למערכת להמרה ותתמיד ניתנ לאוהמיומנויות התעסוקתיות שלהם ,להם שליטה מלאה בשפה

גם אם הם מאוד )מהגרים , כתוצאה מכך. אפליהנתקלים באף הכלכלית החדשה ולעתים הם

תחרות על מקום בשוק ב, לעתים קרובותב. נמצאים במצב נחות בהשוואה לעובדים ילידים( מיומנים

בעלת סטטוס נמוך יותר ועם שכר נמוך , משרה פחות מתגמלתבלהסתפק מהגרים ה נאלצים, העבודה

הכלכליים הישגיםוהולכן התגמולים , מאשר משרות המושגות על ידי האוכלוסייה הילידהיותר

חלוף עם , אולם .הון אנושידומות של מאלו של עובדים ילידים בעלי רמות בהרבהשלהם נמוכים

. אקונומי-הסוציו םחווים רוב המהגרים מוביליות תעסוקתית וכלכלית ולכן גם שיפור במצב ,הזמן

. מייצרים רשתות חברתיות ולומדים את שפת המקום, להכיר את שוק העבודה החדש הם לומדים

-לעתים קרובות את הפער הסוציומהגרים צמצמו ,לאחר תקופה מסוימת במדינת היעדנמצא ש ,אכןו

הגבוההון אנושי במיוחד מהגרים בעלי רמת , מקבילותבינם לבין אוכלוסיות ילידות אקונומי

(Borjas, 1990, 1994; Borjas & Tienda, 1993; Chiswick, 1978, 1979; LaLonde & Topel,

1990; Carliner, 1980; Lofstrom, 2000.)

מדינת היעד על ידי מהגריםה עצמית של בחיר

זה .לים עליהוף עאלא א, האוכלוסייה הילידהווין עם ילשרק מהגרים לא מגיעים ,במקרים מסוימים

של המאה חמישים והשישים בשנות ה צות הבריתלארמהגרים שהגיעו עבורהיה הממצא העיקרי



54

מבוסס על דפוסי 'יותר טובה מטובה'שהיא לאינטגרציהההסבר (. Chiswisk, 1978) עשריםה

מהגרים כלכליים אינם נבחרים באופן אקראי ממדינות . העצמית של המהגרים (סלקציה) הבחירה

אלא מייצגים את היסודות , בוחרים את מדינת היעד שלהם באופן אקראי לאהם גם . המוצא שלהם

,Chiswick)במדינות המוצא שלהם נוטלי סיכונים ומוכשרים , בעלי מוטיבציה, השאפתניים יותר

סיכון רבהטומן בחובו צעד מוכנים לנקוט באלה כבעלי תכונות שהם אנשים זאת מכיוון שרק ,(1978

מונחות , נמדדות במחקרי הגירהכמעט ולא ש, תכונות אישיות אלה. של הגירהויקר ( תוליחתלפחות ב)

,Borjas)נטען גם , אולם. צות הבריתביסוד ההצלחה יוצאת הדופן של המהגרים בשוק העבודה באר

אינה בהכרח ( מדידות ובלתי מדידות)תכונות בסיס ל עהמהגרים כי הבחירה של ( 1994 ,1990 ,1987

במדינות המוצא יהםמיומנויותבהחזרים היחסיים להם זוכים המהגרים עבור אלא תלויה , חיובית

יםהגדולהחזרים ל יזכוקיימת סבירות שהם לכן מהגרים מיומנים יבחרו מדינות יעד בהן . והיעד

.ההון האנושי שלהם משאביעבור ביותר

כלכלית של מהגרים מיומנים אינטגרציה

לא . כי לא ניתן להתייחס למהגרים מיומנים כאל קטגוריה הומוגנית אחת האמפירי מלמד מחקרה

מיומנויות להמרת אפשרות ה. בשוק העבודה של מדינת היעדבמידה שווה כולם מצליחים להשתלב

קי עבודה ובין שגם אלא , אחת לשנייה מדינהלהשתנות לא רק בין הומשאבי הון אנושי עשוי

-בריעשויים להיות ( אמנים, מדענים, טכנאים, למשל מהנדסים)מקצועות מסוימים . מקצועיים

הינם ספציפיים למדינה מסוימת ודורשים ידע ( רואי חשבון, למשל עורכי דין)בעוד אחרים , המרה

או שהם מחייבים בקיאות ,(למשל רופאים)אפילו רישיונות עבודה כללים ותקנות או , חוקיםרחב של

, (למשל אחיות)גבוה ביקוש יכול להיות עבור חלק מהמקצועות (. פסיכולוגים, למשל מורים) השפב

פועל שוק העבודה המקצועי שבו , לכן. אחרים עשויים להוות נטל מכיוון שהשוק עבורם רוויש בעוד

Raijman)בשוק העבודה של מדינת היעד ועשוי להשפיע על האפשרויות הכלכליות של המיומן המהגר

& Semyonov, 1995, 1998.)

םעיצוב עתידהן בעלות השפעה רבה על של המהגרים אנושי ההון הלמרות שמיומנויות

מתווך את השפעת המיומנויות ,במדינה מסוימתהקיים המוסדי והכלכלי שר הקליטהק ה , הכלכלי

השילוב של דפוסיהרלוונטיות של הקשרי הקליטה ל. על שילוב המהגרים בשוק( ומקצועות מסוימים)

כפי , כלכליצמצום בתקופות של הגירה המונית ומגיעים כאשר מהגרים בולטת מהגרים במדינת היעד

המוקדמות של המאה הגירה ההמונית ממדינות חבר העמים לישראל בשנות התשעיםב קרהש

כאשר העולים החדשים ניצבו בפני קשיים במציאת תעסוקה ההולמת את כישוריהם , העשרים

(Raijman & Semyonov, 1998; Weinberg, 2001 .) ניסיון עכשווי במדינות אחרות מצביע אף הוא

וכי היא , דבר מובן מאליוהיא אינטגרציה כלכלית של מהגרים מיומנים ש הניחעל כך שאי אפשר ל

, הזדמנויות כלכליות בשוק העבודהב, אזרחותהחוקי ב, תלויה בעיקר במדיניות ההגירה של המדינה

מהגרים ממדינות חבר של מצבם ניתוח , לכן(. Lewin-Epstein et al., 2003)מוסדות רווחה בו

מנקודת הצלחתם הכלכלית בדיקת. ראויהמשימה מהווה, מספר מדינותבהעבודה יקושבהעמים


55

כן ו סלקציה העצמיתהתפקיד קפדנית יותר של חינהמבט השוואתית מספקת הזדמנות ייחודית לב

שלונה של יבהצלחתה או כ במחקרי הגירה עכשוויים הנדונים ם המוסדייםיהקשרהתפקיד של

מהגרים בהיבטים מגדריים של השתלבותתמקד גם מ הנוכחימחקר ה, בנוסף. אינטגרציה כלכלית

לאומית -פן שיטתי מנוכחות נשים בהגירה ביןבאוהתעלמו בנושא עד עתה מחקרים שבוצעו .מיומנים

(.Kofman, 2000)מיומנת

סקירה קצרה: מהגרים ממדינות חבר העמים בפרספקטיבה השוואתית

הם ממדינות ה העצמית שלהתמקדו בבחיר 9191על מהגרים ממדינות חבר העמים משנת יםמחקר

, רוב המחקרים בוצעו בישראל .ם והאינטגרציה הכלכלית שלהםהמאפייני, ת היעדומדינ המוצא אל

של הגבוהות הון אנושי המחקרים אלה מדגישים את רמות . שם רוב המהגרים הם ממוצא יהודי

ראו למשל ) בישראל ויחסית לאוכלוסייהכלל האוכלוסייה במדינות חבר העמים יחסית ל המהגרים

Konstantinov, 1995; Beenstock & Ben Menahem, 1997; Cohen & haberfeld, 2007;

Eckstein & Weiss, 2002 .)בישראל תיעדו אלו הכלכלית של מהגרים אינטגרציהמחקרים על ה

במחיר של בחלקם הושגו שיעורי השתתפות אלו , אולם. שיעורי השתתפות מרשימים בשוק העבודה

,Flug)במדינות חבר העמים ם לעיסוקבהשוואה בו הם מועסקים בישראל עיסוקיוקרת הבירידה

Kasir & Ofer, 1997; Raijman & Semyonov, 1995, 1998; Weinberg, 2001; Eckstein &

Weiss, 2002; Stier & Levanon, 2003 .) על אינטגרציה בהכנסותיהם של מהגרים המידע הקיים

& Eckstein) האוכלוסייה הילידהשל הכנסות ה להגיע לרמתמטיל ספק ביכולתם 9191שהיגרו אחרי

Weiss, 2002; Cohen & Haberfeld, 2007 .)מהגרים אלה האמונה הרווחת גורסת ש, כן-פי-על-אף

Beenstock & Ben ראו)לאינטגרציה כלכלית מלאה בשוק העבודה הישראלי כםבדר נמצאים

Menahem, 1997; Leshem, 1997.)

ארצות הברית לא התמקדו בנושאים במהגרי מדינות חבר העמים העוסקים ברוב המחקרים

מחקר שבחן את תהליך הבחירה של מהגרים מחבר העמים . ואינטגרציה כלכליתעצמית של בחירה

מהגרים בקרב מצא כי של המאה העשרים שישים והשבעיםבשנות ה צות הבריתשהגיעו לישראל ולאר

פחות בעלי היו ,צות הבריתשהגיעו לישראל לעומת עמיתיהם שהגיעו לאר ת המועצותמברייהודים

יותר ילדים עד ; משמעותי יותר בעלי מקצועות צווארון כחולבאופן יים וטכניים ואמקצועות אקדמ

בני הבית הלא שיעורם של, כן כמו. ולכן יחס תלות גדול יותר, 52ויותר מבוגרים מעל גיל 92גיל

צות הבריתיותר מאלה שהגיעו לארנמוך משמעותי באופן ים שהגיעו לישראל היה יהוד

DellaPergola,1986) .) בישראל שבחרומחקר אחר שהשווה את מאפייני המהגרים מחבר העמים

מצא נטייה בולטת של יוצאי הרפובליקות הסובייטיות באסיה תשעיםבשנות ה צות הבריתלעומת אר

צות ויוצאי הרפובליקות האירופיות של אוקראינה ובלרוס להעדיף את אר, להעדיף את ישראל

צות את ארהעדיפו 04-בעוד בני למעלה מ, את ישראל 04-העדפה ברורה של בני פחות מ ;הברית

צווארון בעלי מקצועות של בעוד , להגיע לישראלעדיפו הבעלי מקצועות צווארון כחול , ושוב; הברית

( ,Chiswick, 1993יזוויק 'ו של צמחקר(. (DellaPergola,1998 צות הבריתלהגיע לארהעדיפו לבן



56

הוא לא הבחין בין אך , צות הבריתתמקד בהשתלבותם הכלכלית של מהגרי חבר העמים בארה( 1997

צות לא השווה את מידת האינטגרציה באראף ו, העמיםממדינות חבר מהגרים יהודים ללא יהודים

מצא שההכנסות ההתחלתיות של מהגרים ממדינות חבר העמים יזוויק'צ. במדינות אחרותזו ל הברית

הייתה חדה יותר מזו של קבוצות מהגרים יהםהעלייה בהכנסותאך , תוהיו נמוכ צות הבריתבאר

מהגרים ממדינות חבר בקרבגבוה יותר היה השכלהשההחזר הכלכלי עבור ההוא מצא גם . אחרות

.ממדינות אחרות מהגרים בקרבהעמים מאשר

מעט עבודות על אינטגרציה כלכלית של מהגרים שהגיעו ןישנ, מגבלות בנתוניםה מאכתוצ

הם גרמנים אתניים או מהגרים יהודיםאם בין , 9191לגרמניה ממדינות חבר העמים לאחר

(Doomernik, 1997; Cohen & Kogan, 2005, 2007; Kessler, 1996, 1997; Schoeps et al.,

אלה שהגיעו הן ,מידע קיים מצביע על כך שההתקדמות הכלכלית של גרמנים אתנייםאולם (.1996

, רחוקה מלהיות מושלמת ,המזרח אירופאחרות במארצות אלה שהגיעו הן ממדינות חבר העמים ו

שרכשו קבוצת המהגרים היחידה שההשכלה וההכשרה המקצועית מהווים את למרות העובדה שהם

;Zimmermann, 1999; Bauer & Zimmermann, 1999)באופן רשמי בגרמניה ותמוכרלפני ההגירה

Koller, 1993 .)בעלי השכלה ( מכל ארצות מזרח אירופה)הגרים שהם גרמנים אתניים שמתיעוד קיים

הם . נתקלים בקשיים בשוק העבודה, וגרמנים אתניים שהיגרו ממדינות חבר העמים, נשים, גבוהה

,Greif et al., 1999; Janikowski)ניצבים בפני אבטלה גבוהה וחווים מוביליות שלילית בגרמניה

1999; Westphal, 1999.)

גרו לקנדה ימחקרים שבוצעו בקנדה הראו שרבים מבין המהגרים המיומנים אשר ה, סוףלב

שכר גבוה שבצדןבעבודות השתלביכולים ל אינם, המוקדמות של המאה העשרים תשעיםבשנות ה

הם אינם חווים , לכן. אינן מוכרות או שאינן תואמות את הסטנדרטים הקנדיים יהםמכיוון שתעודות

בעוד שמהגרים , למעשה(. DeVoretz, 2006)ת מלאה בשוק העבודה של קנדה אינטגרציה כלכלי

בהשוואה לאלה שהיגרו )לשוק העבודה עם כניסתם יותרהתאימו מיומנים ממדינות חבר העמים

היו להם , זמניתבו . ובשמירתה תעסוקה תהרי שהם חוו קשיים גדולים יותר במציא, (לישראל

בני ארצם אשר גבוה והכנסות גבוהות יותר מבעלות סטטוס סיכויים גדולים יותר להשיג משרות

(.Lewin-Epstein et al., 2003)בישראל

מלבד מספר עבודות המשוות את האינטגרציה הכלכלית של מהגרים ממדינות חבר העמים

רוב התמקד , (Cohen & Haberfeld, 2007; Cohen & Kogan, 2005, 2007)ביותר ממדינה אחת

ם המאפייני השפעתוסיפק מידע על ,מדינה מסוימתבאינטגרציה הכלכלית של מהגרים אלה בהמחקר

בדיקת את אשר יאפשרו ,מחקרים השוואתיים בין מדינות, אולם. הכלכלייםם ההאישיים על הישגי

השלכות משמעותיות עבור יש קליטה ומדיניות חברתית ם המוסדיים והמבניים שלהתזה כי להקשרי

זו . הוזנחומחקרים אלה ,דפוסי מוביליות תעסוקתיתלתעסוקה למהגרים מיומנים והזדמנויות

.תהייה אכן תרומתו של מחקר זה


57

ת מהגריםקליט ם מוסדיים ומבניים שלהקשרי

לאומיות-שתי מדינות אתנו: ישראל וגרמניה

לשתי המדינות (. Levy, 2002)הגירה בין גרמניה לישראל בהקשר המספר נקודות דמיון קיימות

כתוצאה . אתניהמבוססת על מוצא המגבילומדיניות הגירה , של אזרחותלאומיות -ות אתנוסתפי

מבוססת הפי מדיניות הגירה פועלות לרוב על והן , מפורטים אין לשתי מדינות אלה חוקי הגירה ,מכך

הם מהגרים מועדפים המקבלים ( בישראל)ויהודים ( היבגרמנ)כאשר גרמנים אתניים , אתנימוצא על

,'מהגרים'אל גרמנים אתניים או יהודים כלות סשתי המדינות נמנעות מהתייח. אזרחות עם הגעתם

להבחין ביניהם על מנת( בישראל 'עולה, 'בגרמניה[ Aussiedler] 'מפונה')ומשתמשים במושגים שונים

בשנות השמונים בלוטהדמיון בין ישראל לגרמניה בנוגע למהגרים החל ל. לבין מהגרים אחרים

כאשר שתי המדינות הפכו למדינות היעד העיקריות של מהגרים , המאוחרות של המאה העשרים

יהודים 124,444-הגיעו לישראל כ 5445סוף ל 9191דצמבר בין , באופן ספציפי. ממדינות חבר העמים

קלטה , אותה תקופהבבערך . (Cohen, 2002)ובני משפחותיהם הלא יהודים ממדינות חבר העמים

9114מאז , יתר על כן .(Münz, 2002)מיליון גרמנים אתניים ממדינות חבר העמים 9.9-כגרמניה

יהודים ובני 544,444-מהגרים יהודים ממדינות חבר העמים וכעבור הפכה גרמניה ליעד אלטרנטיבי

לכל היהודים למעשה אופציה הפתוחה , משפחותיהם הלא יהודים נכנסו לגרמניה כמהגרי מכסה

.ממדינות חבר העמים

ישראל תוכניות נדיבות של סיוע ציבורי בגרמניה ויש ב, אזרחות מיד עם ההגעה מתןבנוסף ל

סיוע הרווחה . להקל על האינטגרציה הכלכלית והחברתית שלהם על מנתלמהגרים אתניים אלה

;Dietz 2000; Jewish Agency, 2003)ישראל בהשוואה לוהתשלומים בגרמניה נדיבים בהרבה

Münz & Ohliger, 2003; Sikron & Leshem, 1998 .)( 'המפונים')הגרמנים האתניים , יתר על כן

לעובדה זו אמורות . שרכשו במדינות חבר העמים ההשכלבהכרה גבוה יותר עור ישבגרמניה נהנים מ

תעודות המוקנה למדינה הידועה בכוח , להיות השלכות חיוביות על סיכוייהם בשוק העבודה בגרמניה

מהגרים למחסומים מוסדיים בו ,קשיחות שוק העבודהב, (Müller et al., 1998) ההשכלהמעידות על

מהגרי מכסה יהודים אינם נהנים (. Heckmann, 2003: 60)מוכר ואזרחי מעמד חוקי שאין להם

למרות , אי לכך. וניסיונם הקודם בשוק העבודה תםהשכל המעידות על תעודותבזהה מדרגת הכרה

ההית, שגרמנים אתניים ויהודים ממדינות חבר העמים המגיעים לגרמניה נכנסים לאותו שוק עבודה

גישה למגוון רחב יותר , תעודות השכלה מוכרותבעלי ולאלה הראשונים שהם בעלי אזרחות גרמנית

. יתאופחות מכשולים לתעסוקה עצמ, (למשל הוראה)כולל במגזר הציבורי , תעסוקהשל הזדמנויות

המאפשר למומחים זרים בטכנולוגיות מידע ' רדאגרין ק'החלה גרמניה במיזם 5449-ב, יתר על כן

אנשים 92,529הועסקו 5443-5444בשנים (. Stalker, 2002)תקופה מסוימת במשך לעבוד במדינה

תוכנית לשלמרות . מהחלק האירופאי של ברית המועצות לשעבר הגיעו 9,151 מתוכם ,בהתאם למיזם

התוכנית מספר הציבה 5442עד שנת הרי ,למשוך מספר גדול של מומחים היה פוטנציאל גדולזו



58

לארצות הברית גרמה להם לפנות ו, תנאים שמנעו מחלק מהאנשים המוכשרים מלהגיע לגרמניה

.בתעסוקה עצמאיתקשיים שהייה לחמש שנים והמשך כללו הגבלת תנאים אלה . ולקנדה

קנדה וארצות הברית

, שותפות לאידיאולוגיה הן, ראשית. ארצות הבריתלקנדה קיים דמיון בין , בהיבטים מסוימים

, שנית. ות כבעלות כלכלת שוק ליברליתסושתיהן נתפ ,מהגרים מדינותשל , זהותלובמידה מסוימת גם

מדיניות קליטה שתיהן הציבו , כלכלת שוקפועלת שתיהן בולמרות ש, למרות מורשת היסטורית זו

שבה משמשים קריטריונים שונים ,'שיטת נקודות'או ,מפורשתסלקציה לקנדה יש מדיניות . המגביל

השנים האחרונות השתמשה קנדה 34במשך . מהגרים מיומניםלאפשר את כניסתם של שנועדו

הון ' של נעשה שימוש במודל 9151-ל 9115 השנים בין. עבודהשונים עבור מהגרי מודלים הבשלוש

יאז ,(ניסיון ושפה, השכלה) מקסימליהון אנושי בעלי מהגרים יםבוחרכאשר , על פי מודל זה. 'אנושי

. הקנדי במשקמכיוון שהם משלימים את השוק הלא מיומן , מהגרים מיומנים ישתלבו בשוק העבודה

הייתה מהגר מיומן לא התקבל עד ש, במילים אחרות. 'כוח אדם'למודל קנדה עברה 9191-ל 9115בין

נטי ביותר למחקר ורלוו, לבסוף. נטגרציה בשוק העבודהעל מנת להבטיח איוזאת , עבורו משרה פנויה

מכסות כניסה ' של במודל נוקטתהיא את שני המודלים האלה וקנדה נטשה 9114מאז , הנוכחי

בקטגוריה של נםאו יותר מאישורי הכניסה למהגרים הי 24%אם , לפי מודל זה. 'והגבלתן באופן יחסי

בנוסף לפליטים ,המשפחה הנלווים למהגרים המיומניםלצפות כי בני סביר יאז ,מיומניםמהגרים

. ישלימו את מכסת המהגרים לתקופה נתונה ,ומבקשי המקלט

. אינה מאשרת כניסת מהגרים על בסיס שיטת ניקוד מפורשת צות הבריתאר, בניגוד לקנדה

הפיקוח על בתיקונים לחוק 9152-הונחו ב צות הבריתת באריהקווים הכלליים של השיטה הנוכח

קטגוריות העדפה נפרדות ורמות העדפה עבור מהגרים שקיבלו אישור אשר יצרומהגרים כניסת

נכנסים בערך פי , כיום. כניסה למטרת איחוד משפחות ואלה שקיבלו אישור כניסה למטרת תעסוקה

. שלושה מהגרים תחת הקטגוריה של איחוד משפחות מאשר תחת שיטת ההעדפות למטרת תעסוקה

מספר קטן יותר של אנשים מעמד של תושב קבוע חוקי כפליטים מקבל , סף לשתי קטגוריות אלהבנו

.שמירה על גיוון בכניסת מהגרים ממדינת המוצאאו לצורך

קיימת היררכיה מפורשת של העדפות לטובת אנשים , בתוך המערכת המבוססת על תעסוקה

מכלל 95%הקטגוריות המבוססות על מיומנות מהוות . בעלי מיומנות נמוכהלאנשים בניגוד מיומנים

מחסורעובדים לא מיומנים למצבי 94,444כולל תקרה של , ההעדפות המבוססות על תעסוקה

ותישנה מדיניות נוספת המטילה תקר, לבסוף. עובדים מועדפיםבקטגוריה של 25,444-בהשוואה לכ

על קבלת מהגרים ממדינות חבר העמים רורה אלה השפעה בת יו מדיניול. על מדינות מוצא מסוימות

היוו מדינות חבר העמים את 5445-ב(. אלה בעיקר אזרחים רוסים ואוקראינים צות הבריתבאר)

מהמהגרים ממדינות 1%-פחות מ, אולם. צות הבריתהספק החמישי בגודלו של מהגרים חוקיים לאר

הרוב קיבלו אישורים ו, ל מיומנותחבר העמים קיבלו אישורי כניסה תחת הקטגוריות המבוססות ע

.בהתאם לתנאי איחוד משפחות


59

מחקר זה בודק את השפעתם של הסדרים מבניים ומוסדיים ,לאור ההבדלים שפורטו עד כה

קבוצה אתנית ( א: )מתמקד ב המחקר. ית המועצותעל השילוב הכלכלי של מהגרים מיומנים מבר

שבחרו להגר (ד); כולם ממדינת מוצא אחת( ג); יחסית עובדים מיומנים( ב); אחת של מהגרים

.יעדים שונים הלארבע

להעריך , באמצעות השוואה בין המדינות, מאפשר לנו, הדומה לניסוי טבעי, מערך מסוג זה

ל עאנו מאמינים כי מחקר השוואתי .את ההשפעה של המדינות על השילוב הכלכלי של המהגרים

קנדה ב, גרמניהב, בישראלבשוק העבודה ממדינות חבר העמים מיומנים אינטגרציה של מהגרים ה

יכול לשפוך אור על שאלות מרכזיות החשובות לתיאוריית האינטגרציה הכלכלית צות הבריתארבו

.של עובדים מיומנים בארבע מדינות אלה בפרט םולהבנת מצב, בכלל

השערות המחקר

מכיוון שבדיקה כזו )מחקר זה פו שללהיקיא מעבר העצמית השל השערת הבחירה מדוקדקתבדיקה

על רבותאולם עדיין ניתן ללמוד , (ם במדינות המוצאידורשת דגימה של כל המהגרים הפוטנציאלי

אנו . דמוגרפיים של מהגרים בין מדינות-הבחירות שעשו מהגרים על ידי השוואת מאפיינים סוציו

כל אחת מהמדינות ,מצד אחד. צדדי-כי בחירת מדינת יעד על ידי מהגר תושפע מתהליך דומשערים

,מצד שני. לגבי קבלה ובחירה של מהגרים המדיניות שונרמת תמיכה שונה ויש לה מספקתהקולטות

של ( למשל משפחה)מיומנויות שלא נמדדות וקשרים חברתיים , ישנן רמות שונות של הון אנושי

אנו מצפים כי מהגרים פוטנציאליים יבחרו יעד בהתבסס על הערכת , לכן. וטנציאלייםהמהגרים הפ

כולל גישה , אקונומי שלהם-ת היעד והערכה כיצד הפרופיל הסוציוות הקבלה של מדיניומדיניו

תואם את, וקשרי משפחה ציבוריות פורמאלית באמצעות סוכנויות-לתמיכה פורמאלית ובלתי

עם מהגרים מיומנים כי משערים אנו , קו מחשבה זה על פי. יעדדי מדינות העל יהמועדפות תכונות ה

כתוצאה משיטת הנקודות והחזר גבוה )קשרי משפחה מוגבלים יעדיפו את קנדה כמדינת יעד

צות הבריתרמות מיומנות גבוהות וקשרי משפחה יעדיפו ככל הנראה את אר מהגרים בעלי(. למיומנות

ותמיכה חברתית בלתי , קצב החזר גבוה, כתוצאה מאפשרויות כניסה המבוססות על קשרי משפחה)

( ממוצא יהודי כמובן)יכולים להתקבל בישראל ובגרמניה מהגרים ש, מבין האחרים(. פורמאלית

,ה ממערכת התמיכה הציבורית הנדיבהכתוצא ,גרמניה אם כישוריהם נמוכים יותראת יעדיפו לבחור

.גרמניה כמדינת יעד פני קשרי משפחה יעדיפו את ישראל עלים מיומנים עם מהגרו

במונחים של הכנסות העבודה בין מדינות באינטגרציה בשוק להבדליםאנו מצפים גם

האינטגרציה של מהגרים מיומנים . האינטגרציהבקצב כן והחזרים תעסוקתיים על השכלה אקדמית ו

כולל , ובמיוחד במדיניות ההגירה, מבני של המדינה הקולטתהבהרכב המוסדי ו התלויבשוק העבודה

אי אפשר להתעלם . וכן במבנה שוק העבודה של מדינות היעד, תוכניות סיוע ציבוריות ומדיניות יישוב

זרם המהגרים ממדינות חבר העמים לישראל גדול בהרבה מזרם היה , מכך שבמושגים יחסיים

בנוגע השלכות לה להיות ותעשוישעובדה , האחרותהמהגרים ממדינות אלה לשלוש המדינות

הבדלים במיקום מהגרים ממדינות חבר העמים בשוק העבודה . הקצאת מהגרים לשוק העבודהל

כולל הזדמנויות העסקה , אם כך להיות קשורים למבנה ההזדמנויות המקומי םייבארבע המדינות עשו

ממדינות חבר העמים מהווים חלק ניכר מכיוון שמהגרים שהגיעו לאחרונה. יםאתני משקיםבתוך



60

מהזדמנויות המוצעות על ידי מובלעות אתניות אשר להפיק תועלתם עשויים ה, מאוכלוסיית ישראל

את המוביליות שלהם בשוק עלולות לעכב זמנית אך בו, שלהם תעסוקהיכולות להגביר את סיכויי ה

נו סדרה של אמדונים של ארבע המדינות ואת הנת צירפנו, ללוהההשערות על מנת לבדוק את . העבודה

אינטגרציה כלכלית בין ארבע דפוסי מודלים סטנדרטיים של אינטגרציה כלכלית על מנת להשוות

השתתפות בכוח : אינטגרציה כלכלית באמצעות המדדים הבאים בדקנו, באופן ספציפי. המדינות

מכיוון . והכנסות מתעסוקה שכירהתעסוקה , הישגים תעסוקתיים, תעסוקה-תת, אבטלה, העבודה

.מגדר בנפרדקבוצת בוצע תהליך ההערכה לגבי כל , מהגרים ומהגרות ביןאינטגרציה שקיימים הבדלי

נתונים ומשתנים

בעת 04-52ני בוהיו 9191לאחר רוגימהגרים ממדינות חבר העמים שה םת היעד שלנו הואוכלוסי

לבין מהגרים ממדינות חבר העמים ( בעלי תואר אקדמי)בין מהגרים מיומנים מבחין הניתוח . הגעתם

המהגרים הושוו לאוכלוסייה ילידה בעלת פרופיל (. תואר אקדמי חסרי)בעלי השכלה נמוכה יותר

כי , טחוןבמידה גדולה של בי, פשר לנו להניחתחום הגילאים מא. דמוגרפי ותעסוקתי תואם-סוציו

המקורות העיקריים . שלהם במדינת המוצא תהאקדמיהשכלה גו את המיומנים השיהמהגרים ה

;(5442-9114)תיים סקרי הכנסה שנ: ישראל. רשמיים מכל אחת מארבע המדינות םנתונייו לנתונים ה

-ו 9114משנת מפקדי אוכלוסין : צות הבריתאר ;5440-ו 5444, 9115וכלוסין בשנים א ימפקד: גרמניה

5444 (PUMS); 5445-ו 5449, 9115מהשנים ( 5%דגימת )מפקדי אוכלוסין : קנדה.

אקונומי של המהגרים בהשוואה -להערכת הפרופיל הסוציו משוש קבצי הנתונים הרשמיים

מדינות ארבע האינטגרציה הכלכלית שלהם בשוקי העבודה של ולבחינת דפוסי ילידה הלאוכלוסייה

בעלי תואר אקדמי , 22-52בני :ם הוגדרו כדלקמןאוכלוסיות הילידים אליהן מושווים המהגרי. היעד

, בגרמניה ילידי גרמניה, ילידי ישראל יהודיםבישראל אוכלוסיית הילידים היא . וללא תואר אקדמי

(.לא היספנים)לבנים צות הבריתדי אריילצות הברית בקנדה ילידי קנדה ובאר

הניתוח צורךל. משתנים-מודלים סטטיסטיים רביאמידת תהליכים אלו נעשתה באמצעות

תפשר בדיקא אוחדהקובץ המ. את הנתונים של כל ארבע המדינות לקובץ אחד צירפנוההשוואתי

וכן את ( הספציפיים הקליטה הקשריהשפעתם של הצגת כך על ידי ו)השפעות ישירות של מדינות היעד

.האינטגרציה ם האחרים המשפיעים עלגורמיהוהאינטראקציות בין מדינת היעד

ניתוח וממצאים

סקירה תיאורית

ם של מהגרים ממדינות חבר העמים ושל האוכלוסייה הילידה בכל המציגות את מאפייני 5-9טבלאות

ההבדל הבולט ביותר בין המדינות הוא באחוז . אחת מארבע המדינות עבור גברים ונשים בנפרד

91%-ו 91%ממדינות חבר העמים מעל מהווים מהגרים, בישראל. המהגרים ממדינות חבר העמים

אינו מגיע אפילו לאחוז במדינות האחרות אחוז המהגרים . בהתאמה עבור גברים ונשים מהאוכלוסייה

עבור 4.90-ו 4.93אחוז המהגרים ממדינות חבר העמים הוא , למשל, בקנדה. אחד מהאוכלוסייה

חשוב להבהיר שמחוץ לישראל אלה אחוזים מאוד נמוכים מתוך האוכלוסייה .בהתאמה גברים ונשים


61

מכלל 14%-הגרים אלה מהווים כמ, האוכלוסייה היהודית ך כלאולם ביחס לס. הכללית של המדינה

.צות הבריתמכלל היהודים באר 1-5%-וכ, היהודים בגרמניה

צות הבריתבישראל ובאר. במדינהנמצאים הבדל בולט גם במספר השנים שהמהגרים קיים

התחילו מהגרים להגיע בשלב מאוחר , בגרמניה ובקנדה. שנים 94-המהגרים בממוצע יותר משהו

גרו המהגרים לקנדה ולגרמניה הוא כמחצית ממספר השנים ימספר השנים מאז ה, בממוצע. יותר

.ובישראל צות הבריתשהם חיו באר

גברים: ואוכלוסייה ילידה בארבע מדינותמאפיינים תיאוריים של מהגרים : 1טבלה

שם המשתנה ב"ארה קנדה גרמניה ישראל

ילידים מהגרים ילידים מהגרים ילידים מהגרים ילידים מהגריםהשתתפות בכוח

העבודה (ב) (קטגוריות 3)

מובטל% חלקית% מלאה%

91.9 1.1 13.4

90.9 50.5 54.5

05.1 0.3 25.9

93.5 5.1 93.2

99.2 0.2 93.1

1.1 2.0 95.1

93.2 2.1 94.9

90.9 0.9 99.4

90.1 99.1 9.9 99.5 95.5 2.5 95.1 2.9 (ב)ית אתעסוקה עצמ 33.4 03.2 51.3 09.0 30.5 90.9 35.5 55.1 (ב) משרות יוקרהסולם )אקונומי -מצב סוציו

(מ) (944-405.1 24.9 31.3 03.3 24.9 02.5 02.9 03.5

39.9 59.4 55.3 59.4 59.9 04.4 35.9 02.1 (ב) תואר ראשון 09.5 05.1 39.1 39.2 31.1 35.0 39.2 09.1 (מ)גיל

55.9 92.9 19.3 93.4 55.0 91.4 10.1 99.1 (ב)מצב משפחתי 94.9 09.5 23.0 11.4 99.1 92.0 50.5 99.3 (ב)איזור עירוני

- 94.9 - 2.9 - 0.9 - 94.3 (מ) שנים מאז ההגירה 4.55 4.93 4.91 91.9 )%( העמים מדינות חבר

24.4 24.5 24.4 09.1 24.4 31.0 29.1 09.3 (א)הכנסה

מאפיינים של מהגרים ממדינות חבר העמים –מהגרים ב"קנדה וארה, גרמניה, מאפיינים של אזרחים הגרים בישראל –ילידים

%, משתנה בינארי – (ב) ממוצע – (מ) מתוך כלל האוכלוסייהאחוז - % האוכלוסייה הילידהההכנסות של התפלגותאחוזון ממוצע ב – (א)

רמת . ביותרם אוכלוסייה סלקטיבית וויהמהנתונים מצביעים על כך שמהגרים ממדינות חבר העמים

כפי שבא לידי ,ההשכלה שלהם גבוהה במידה ניכרת מזו של האוכלוסייה הילידה בכל ארבע המדינות

השוני בולט . יהיו בעלי השכלה אקדמית מאשר האוכלוסייה הילידהם שהסבירות גבוהה יותר ב ביטוי

בקריטריונים מאוד סלקטיביים העושות שימוששתי מדינות )צות הברית במיוחד בקנדה ובאר

מהמהגרות הם 50%-מהמהגרים ו 59%, למשל, בקנדה. ישראלבהשוואה לגרמניה ו( לכניסת מהגרים

המהגרים ממדינות חבר העמים . קרב האוכלוסייה הילידהב 55%-בהשוואה ל, בעלי תואר אקדמי

ובקנדה נראה שהם , שהגיעו לישראל הם מעט מבוגרים יותר מאלו שהגיעו למדינות האחרות

.רק באזורים עירוניים בהשוואה למהגרים במדינות אחרותאך ומתרכזים



62

נשים: מאפיינים תיאוריים של מהגרים ואוכלוסייה ילידה בארבע מדינות: 2טבלה

שם המשתנה ב"ארה קנדה גרמניה ישראל

ילידים מהגרים ילידים מהגרים ילידים מהגרים ילידים מהגריםהשתתפות בכוח

העבודה (ב) (קטגוריות 3)

מובטל% חלקית% מלאה%

55.5 31.1 39.9

55.0 59.9 25.2

21.3 54.0 55.3

39.9 52.1 05.3

59.5 95.3 22.5

59.5 54.9 29.3

35.4 92.5 25.9

55.9 95.9 21.9

1.5 94.2 2.3 1.4 5.9 2.2 3.4 0.1 (ב)ית אתעסוקה עצמ 39.0 09.9 55.5 52.0 51.0 99.9 39.4 50.4 (ב) משרות יוקרהסולם )אקונומי -מצב סוציו

(מ) (944-439.5 01.1 35.5 00.9 09.5 01.1 09.5 02.2

30.5 50.9 55.5 50.0 54.4 05.5 35.9 09.4 (ב)תואר ראשון 09.5 09.1 39.1 39.4 04.4 35.2 39.5 05.9 (מ)גיל

59.5 99.5 13.4 93.5 51.9 91.5 15.1 51.9 (ב)מצב משפחתי 92.2 90.5 53.2 51.4 91.5 55.5 35.9 92.3 (ב) 2ילדים מתחת לגיל

94.4 09.9 20.5 11.4 95.4 92.0 50.0 91.5 (ב)איזור עירוני - 94.9 - 2.9 - 0.9 - 94.3 (מ) שנים מאז ההגירה 4.59 4.90 4.50 91.4 )%( מדינות חבר העמים

24.4 01.5 24.4 03.5 24.4 04.0 29.1 09.0 (א)הכנסה

מאפיינים של מהגרים ממדינות חבר העמים –מהגרים ב"קנדה וארה, גרמניה, מאפיינים של אזרחים הגרים בישראל –ילידים

%, משתנה בינארי – (ב) ממוצע – (מ) אחוז מתוך כלל האוכלוסייה - % אחוזון ממוצע בהתפלגות ההכנסות של האוכלוסייה הילידה – (א)

. אוכלוסיות ילידותלבין מהגרים בהיקף התעסוקה הבדלים ניכרים על גם מצביעים הנתונים

ניכר ( משתתפים בכוח העבודהולא מובטלים) עור אי התעסוקהיש, בהשוואה לאוכלוסייה הילידה

י תבש ,במיוחד בקרב מהגרים בגרמניהבולטת אבטלה ה. יותר בקרב מהגרים בכל ארבע המדינות

להוציא , תעסוקה מלאה יותר בקרב האוכלוסייה הילידהבכל המדינות ניכרת . ותהמגדריהקבוצות

. לתעסוקה מלאה מאשר לאוכלוסייה הילידהגברים מהגרים סיכוי גבוה יותר שם ל, ישראלאת

אך ,בהשוואה לגברים ילידים יותר לתעסוקה עצמאית בישראל ובגרמניה ךנמו סיכויים מהגרים לגבר

בעלות הן מהגרות . צות הבריתקנדה ואר –גבוה יותר לתעסוקה עצמאית בשתי מדינות סיכוייש להם

מנצלים שמהגרים יתכן . רק בגרמניה יותר לתעסוקה עצמאית מאשר נשים ילידות ךנמו סיכוי

כתוצאה מהקשיים בהם הם נתקלים בשוק עצמאית כנתיב אלטרנטיבי למוביליות כלכליתתעסוקה

.העבודה של מדינת היעד

במקצועות , ייצוג בהשוואה לאוכלוסייה הילידה-מהגרים בישראל ובגרמניה סובלים מתת

ה למרות רמת ההשכלה הגבוה( משרות בעלות סטטוס גבוה והכנסה גבוהה)ניהוליים ומדעיים טכניים

התעסוקתי הממוצע של מהגרים בגרמניה ובישראל נמוך משמעותית מזה הסטטוס, כמו כן. שלהם

אקונומי הממוצע -הסטטוס הסוציו, צות הבריתבקנדה ובאר, לעומת זאת. של האוכלוסייה הילידה

גבוהים מאלו של התושבים ( ותוטכני ותניהולי, ותמקצועי) במשרות יוקרהוהייצוג של מהגרים

ממדינות ( גברים ונשים)הממצאים מראים כי ההכנסות של מהגרים . במיוחד בקרב הגברים, הילידים


63

אך פחות או יותר זהים , גרמניה וקנדה, בישראל ילידיםחבר העמים נמוכות באופן ניכר מאלו של

.לאלו של הילידים בארצות הברית

יםימשתנ-רב יםניתוח

במאפייני , דמוגרפיות שלהם-לא רק בתכונות הסוציומהאוכלוסייה הילידה נבדליםמכיוון שמהגרים

חשוב לבדוק את ביצועי , גם בין מדינותקיימים הבדלים אלא , שוק העבודה ובתוצאות שוק העבודה

הבדלים במאפיינים אישיים לעתוך בקרה , אוכלוסייה הילידהשוק העבודה של מהגרים בהשוואה ל

קבצי הנתונים של ארבע המדינות לקובץ נתונים אחד את צירפנו , לצורך כך. הבדלים בין מדינותעל ו

הישגים , סוג התעסוקה, נבאים את ההשתתפות בשוק העבודההממשתנים -סדרת מודלים רבי אמדנוו

משתנה ה, במודל הראשון. שני מודלים הוערכו עבור כל משתנה תלוי. בהתאמה, תעסוקתיים והכנסות

, שנים מאז ההגירהמספר , הגרשל מסטטוס אינדיקטור ל, פונקציה של תכונות אישיות היההתלוי

הוספנו ,במודל השני(. כמשתני ביקורת)ה המייצגים את מדינת היעד מ וקבוצה של משתני ד

וסטטוס , שנים מאז ההגירה ומדינת היעדמספר , ומדינת היעד ההגירהבין סטטוס אינטראקציות

אפשרו לנו לבדוק האם היות האדם מהגר משפיע באופן האינטראקציות . והשכלה הגירהה

האינטראקציה כאשר, דיפרנציאלי על פעילות בשוק העבודה או בתוצאות שוק העבודה בין מדינות

לנו להעריך האם השכלה אפשרה ( תואר ראשון ממדינות חבר העמים)בין השכלה וסטטוס המהגר

דפוסעל ,(בהשוואה לילידים)על המהגרים ם משפיעה באופן דיפרנציאלי אקדמית בקרב מהגרי

.ועל תוצאות שוק העבודה התעסוקה

אינטגרציה של מהגרים לשתי קבוצות של מקדמים הם בעלי עניין עבורנו בהקשר , לסיכום

תוצאות את הבוחנים חלק מכל המודלים מהוות אלה מקדמים קבוצות . מיומנים במדינות יעד שונות

מקדמים המסכמים את ההשפעה של מיומנויות המהגרים ה שלושבת קבוצה ראשונה. שוק העבודה

לא וילידים המשווה מהגרים, (מהגר ממדינות חבר העמים)מקדם סטטוס מהגר :על האינטגרציה

מקדם של תואר ראשון ממדינות חבר העמים המשווה מהגרים מיומנים ממדינות חבר ; מיומנים

.מיומנים ולא מיומניםמקדם של תואר ראשון המשווה בין ילידים ; לא מיומניםהעמים לילידים

קבוצה זו . קשר הקליטה על האינטגרציה של מהגריםקבוצה שנייה של מקדמים מתמקדת בהשפעת ה

סטטוס מהגרוהאינדיקטור ליעד מדינת ההמקדמים של האינטראקציות בין ( 9: )חולקת לשלושמ

מקדמי האינטראקציה ( 5); את ההבדלים בין מדינות בקליטת מהגרים האומד( מדינות חבר העמים)

בקצב הבדלים בין המדינות על יםהמצביע( שנים מאז ההגירה)במדינת היעד תקווהיעד למדינת בין

, מקדמי המדינה( 3)-ו; שמהגרים צוברים ניסיון במדינות היעד השונותככל -של אינטגרציה

.קשר הקליטהשל ה מדידות הבלתיאת התכונות המגלמים

תעסוקה דפוסי

קטגוריאליות-רבות סטית רגרסיה לוגיושל שתי משווא יהןתוצאות מוצגות, ב3-א ו3אות בטבל

(multinomial logit regression) באופן חלקי או יםמועסק יהיו יםשמהגריכויים המנבאות את הס

(. משתתפים בכוח העבודהשאינם ו מובטליםכולל )בהשוואה לאלו שאינם מועסקים , בהתאמה, מלא



64

בכל אחת מוערכת ( מלא, למשל חלקי)ספציפי של פעילות בשוק העבודה דפוסשל לקיומו הסבירות

.מועסקבלתי הנבדק סבירות היותו של בהשוואה למהמשוואות

מראות כי ( חוסר תעסוקהבהשוואה ל)את הסבירות לתעסוקה מלאה האומדות המשוואות

אך ההשפעה של השכלה על הסיכויים , מלאה תעסוקההשכלה אקדמית מעלה את הסיכויים ל

, כן-פי-על-אף. מאשר בקרב מהגרים אוכלוסייה הילידהלתעסוקה מלאה בולטת יותר בקרב ה

סיכוי טוב יותר להשגת תעסוקה מלאה מאשר יש תואר ראשון ממדינות חבר העמים בעלילמהגרים

בהשוואה )קבוצה האחרונה סיכויים נמוכים יותר לתעסוקה מלאה ל. מהגרים ללא תואר ראשוןל

למהגרים סיכויים נמוכים יותר לתעסוקה מלאה בהשוואה , כלומר(. לילידים ללא תואר ראשון

, הסיכויים של מהגרים לתעסוקה מלאה הם גבוהים ביותר. דומהלילידים בעלי רמת השכלה

ונמוכים ביותר ( עבור נשים) צות הבריתובאר( עבור גברים)בגרמניה , בהשוואה למהגרים אחרים

הסיכויים היחסיים לתעסוקה מלאה עולים עם השנים במדינת היעד . בקנדה עבור גברים ונשים

בדומה לתוצאות (. למרות שאינה מובהקת בכל המשוואות, השפעת השנים מאז ההגירה היא חיובית)

שנים מאז )ותק במדינת היעד עליית הועם מלאה עולים לתעסוקההסיכויים , חלקית תעסוקהשל

והם , צות הבריתבמידה פחותה באר, במידה הרבה ביותר עבור גברים ונשים בגרמניה( ההגירה

מלאה נוטים לעלות עם הגיל והם תעסוקהלהסיכויים , לבסוף. נמוכים ביותר בקנדה ובישראל

וגבוהים יותר בקרב גברים , ובקרב אימהות לילדים צעירים ותנמוכים ביותר בקרב נשים נשוא

.במשק הבית יםמסורתי תפקידיםהבדלים מגדריים במושגים של , אולי, ממצא זה משקף. נשואים

בהשוואה להיות )לקית הניתוח מראה כי השכלה אקדמית מגדילה את הסיכויים לתעסוקה ח

אך השפעת השכלה אקדמית על תעסוקה חלקית בולטת פחות בקרב מהגרים , (הנבדק בלתי מועסק

כפי שנראה מהמקדם השלילי עבור תואר ראשון בקרב מהגרים ממדינות חבר , ממדינות חבר העמים

בקרב עולים ההשפעה השלילית שיש להשכלה אקדמית, אולם. ם כאחדבקרב גברים ונשי, העמים

הן בערכים אבסולוטיים והן , ממדינות חבר העמים גבוהה בהרבה בקרב נשים מאשר בקרב גברים

למהגרים ממדינות חבר העמים ללא תואר ראשון סיכויים נמוכים יותר להיות .במושגים יחסיים

לי כפי שניתן לראות מהמקדם השלי, מועסקים במשרה חלקית בהשוואה לילידים ללא תואר ראשון

הסיכויים היחסיים לתעסוקה חלקית של מהגרים (.'מדינות חבר העמים')של האינדיקטור למהגר

והם , דומים לאלו של הילידים( עבור גברים בלבד) צות הבריתובאר( הן גברים והן נשים)בישראל

ם הסיכויי, אולם. כפי שניתן לראות מהאינטראקציות –נמוכים מאלו של הילידים בקנדה ובגרמניה

היחסיים הממוצעים לתעסוקה חלקית בקרב מהגרים עשויים לעלות בכל המדינות עם העלייה בשנים

בהתייחסות לאינטראקציה בין (. השפעת השנים מאז ההגירה היא חיובית ומובהקת)מאז ההגירה

נראה כי הסיכויים לתעסוקה חלקית עם העלייה במשך הזמן במדינת , שנים מאז ההגירה והמדינה

ובצורה פחות חדה , עולים בצורה החדה ביותר עבוד גברים ונשים בגרמניה( שנים מאז ההגירה)היעד

נוטים לעלות עם ( לעומת חוסר תעסוקה)הסיכויים לתעסוקה חלקית , לבסוף. קנדהבוצות הברית באר

הסיכויים גבוהים יותר בקרב אנשים נשואים אך נמוכים יותר (. למרות שלא באופן לינארי)הגיל

.רב אימהות לילדים צעיריםבק


65

ותהמנבא (multinomial logit regressions) קטגוריאליות-רב ת רגרסיהומשוואממצאי :א3 טבלה ( בכוח העבודהמשתתפים בהשוואה לאלו שאינם )העבודה כוחהשתתפות מלאה וחלקית ב דפוסי

(השתתפות מלאה בשוק העבודה) בארבע מדינות

השתתפות בשוק העבודה

גברים נשים

5מודל 9מודל עם אינטראקציות

3מודל 0מודל

עם אינטראקציות

b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b)

השתתפות מלאה

.(454) -5.159 .(421) -5.919 .(429. )510 .(424. )111 קבוע

9.959 .(443. )924 9.955 .(443. )924 9.499 .(445. )499 9.499 .(445. )499 גיל

.119 .(444) -.445 . 119 .(444) -.445 9.444 .(444. )444 9.444 .(444. )444 גיל בריבוע

3.209 .(442) 9.555 3.209 .(442) 9.552 .109 .(442) -.514 .109 .(442) -.519 נשוי

.351 .(445) -.115 .351 .(445) -.115 *2ילד מתחת לגיל

9.441 .מ.ל.(449. )441 9.445 .(449. )445 .151 .(445) -.433 .155 .(445) -.430 איזור עירוני

5.940 .(441) 9.439 5.945 .(441) 9.434 5.512 .(442. )939 5.512 .(442. )939 תואר ראשון

ממדינות Iתואר חבר העמים

320.- (455). 145. 529.- (451). 119. 525.- (495). 291. 215.- (491). 229.

.119 .מ.ל.(495) -.445 9.901 .(441. )931 9.455 .מ.ל.(490. )455 9.959 .(441. )954 שנים מאז ההגירה

מהגר ממדינות חבר העמים

9.559- (415). 599. 390( .921). 9.059 9.053- (415). 539. 195( .914). 5.910

0.952 .(450) 9.295 0.351 .(450) 9.010 9.959 .(452) -.901 9.405 .מ.ל.(450. )409 גרמניה

.014 .(452) -.122 .050 .(492) -.929 .924 .(452) -.953 .150 .(450) -.551 קנדה

0.515 .(450) 9.021 3.951 .(453) 9.325 9.194 .(452. )235 9.232 .(453. )051 ב"ארה

שנים מאז ההגירה גרמניה

541( .433). 9.551 514( .431). 9.331

שנים מאז ההגירה קנדה

9.949 .מ.ל.(421. )943 9.459 .מ.ל.(432. )459

שנים מאז ההגירה ב"ארה

415( .491). 9.949 420( .455). 9.425

מדינות חבר העמים גרמניה

5.959- (531). 454. 0.592- (501). 492.

מדינות חבר העמים קנדה

9.321- (529). 521. 5.599- (090). 949.

מדינות חבר ב"העמים ארה

9.135- (919). 902. 9.503- (501). 913.

5ילד מתחת לגיל , בקנדה* לא מובהק. = מ.ל

11%-מובהקות ב; הסתברות התוצאות לחישוב( b)עם שגיאות תקן בסוגריים ומעריכי bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל - בניתוחים הקטגוריה המושמטת



66

( multinomial logit regressions)קטגוריאליות -ממצאי משוואות רגרסיה רב(: המשך)ב 3טבלה בהשוואה לאלו שאינם משתתפים בכוח )המנבאות דפוסי השתתפות מלאה וחלקית בכוח העבודה

(השתתפות חלקית בשוק העבודה)בארבע מדינות ( העבודה

השתתפות בשוק העבודה

גברים נשים


3מודל 0מודל



חלקית

קבוע9.992-

(422.) 9.555- (422.) 3.510- (492.) 3.151- (492.)

9.411 .(440. )410 9.411 .(440. )412 9.492 (.443) 495. 9.492 (.443). 495 גיל

.119 .(444) -.445 .119 .(444) -.445 .111 .(444) -.449 .111 .(444) -.449 גיל בריבוע

3.454 .(441) 9.942 3.499 .(441) 9.940 9.993 .(442. )959 9.995 .(442. )951 נשוי

.005 (.445) -.949 .005 .(445) -.949 *2ילד מתחת לגיל

9.901 .(449. )931 9.901 (.449. )931 9.535 .(445. )595 9.532 .(445. )599 איזור עירוני

5.055 .(441. )149 5.059 .(441. )144 9.199 (.442. )591 9.199 (.442. )591 תואר ראשון


139.- (412). 019. 515.- (411). 011. 020.- (939). 532. 059.- (939). 525.

9.450 .מ.ל.(433. )450 9.950 .(490. )991 9.491 .מ.ל.(495. )491 9.411 .(449. )410 שנים מאז ההגירה


.939 .מ.ל(.393) -.915 .529 .(925) -9.393 9.401 .מ.ל.(995. )409 .312 (.493. )195

9.549 .(400. )991 9.959 .(403. )901 .950 .(455) -.905 .951 .(452) -.914 גרמניה

25.094 .(403) 0.430 20.091 .(405) 3.111 5.250 .(455. )155 5.091 .(452. )993 קנדה

5.405 .(403. )195 9.114 .(405. )519 .504 .(455. )001 .595 .(452) -.019 ב"ארה


555( .432). 9.511 555( .415). 9.511


499( .451). 9.415 415( .409). 9.944


9.494 .מ.ל.(409. )494 9.420 .(459. )423

ת חבר ומדינ העמים גרמניה

5.599- (552). 945. 5.359- (223). 410.

ת חבר ומדינ העמים קנדה

150.- (504). 399. 9.319- (039). 520.

מדינות חבר ב"העמים ארה

.515 .מ.ל.(051) -.351 .394 .(534) -.159


11%-מובהקות ב; הסתברות התוצאות לחישוב( b)עם שגיאות תקן בסוגריים ומעריכי bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל – בניתוחיםהקטגוריה המושמטת

אחת עבור גברים ואחת עבור , תוצאות של שתי משוואות רגרסיה לוגיסטיתמציגה 0טבלה

בקרב כוח לתעסוקה עצמאית בהשוואה את הסיכויים היחסיים לתעסוקה בשכר ותהמנבא, נשים

ממדינות חבר העמים בעלי ( גברים)בקרב מהגרים יותר גבוהים שכירההסיכויים לתעסוקה . העבודה

מבין הגברים , יתר על כן. השכלה אקדמית מאשר בקרב אוכלוסייה ילידה בעלת השכלה דומה

שכירהיש להשכלה אקדמית השפעה חיובית על הסבירות לתעסוקה , המהגרים ממדינות חבר העמים


67

ויות לייצג אסטרטגיות שונות אנו מאמינים כי תוצאות אלה עש. עצמאיתבהשוואה לתעסוקה

. כנתיב למוביליות כלכלית שכירהבבחירת תעסוקה , גברים ונשים, המאומצות על ידי אנשי מקצוע

בהשוואה שכירהלתעסוקה יותר לגברים מהגרים ללא תואר ראשון הסתברות גבוהה , כמו כן

(. המקדם של מהגרים ממדינות חבר העמים הוא חיובי) הלאוכלוסייה ילידה בעלת רמת השכלה דומ

. ב ובקנדה"בארה יותרגבוהה ביותר בישראל ונמוכה שכירהתעסוקה הסבירות היחסית של

כאשר שאר , לבסוף. עם הזמן עשויה לרדת בקרב הגברים המהגרים שכירהתעסוקה ההסתברות ל

אנשים נשואים , אנשים מבוגרים בקרב נוטים לעלות שכירהאזי הסיכויים לתעסוקה , התנאים שווים

. ובקרב אימהות לילדים קטנים

עצמאיתתעסוקה לעומת שכירהתעסוקה ותהמנבא לוגיסטיתת רגרסיה ומשוואממצאי : 4טבלה בארבע מדינות

תעסוקה שכירה (לעומת עצמאית)

גברים נשים




510.141 .(451) 2.595 340.355 .(451) 2.199 9990.091 .(410) 1.209 5405.943 .(413) 1.555 קבוע

.923 .(443) -.921 . 923 .(443) -.921 .954 .(440) -.911 .954 .(440) -.911 גיל

9.445 .(444. )445 9.445 .(444. )445 9.445 .(444. )445 9.445 .(444. )445 גיל בריבוע

.155 .(445) -.411 .152 .(445) -.419 .113 .(449) -.535 .113 .(449) -.535 נשוי

.141 .(494) -.301 .141 .(494) -.301 *2ילד מתחת לגיל

9.951 .(441. )991 9.950 .(441). 991 9.459 .(441. )451 9.451 .(441. )455 איזור עירוני

.950 .(442) -.905 .950 .(442) -.905 .935 .(441) -.911 .935 (.441) -.911 תואר ראשון


9.199 .(949. )209 9.311 .(419. )330 .119 .מ.ל.(950) -.445 .913 .מ.ל.(955) -.993

.991 .(405) -.911 .105 .(499) -.422 .912 .(400) -.930 .119 .מ.ל.(495) -.445 שנים מאז ההגירה


55.390 .(221) 3.513 9.120 .(932. )255 1.105 .(215) 5.511 9.541 .מ.ל.(920. )999

9.349 .(435. )551 9.999 .(435. )955 9.443 .מ.ל.(409. )443 .152 .מ.ל.(405) -.419 גרמניה

9.159 .(435. )521 9.104 .(435. )220 9.912 (.409. )959 9.493 .מ.ל.(405. )494 קנדה

9.901 .(435. )939 9.432 .מ.ל.(435. )432 .599 .(401) -.313 .532 .(405) -.022 ב"ארה


9.339 .(499. )519 9.491 .מ.ל.(419. )492


501( .453). 9.594 959( .424). 9.993


999( .401). 9.952 901( .400). 9.921


9.995- (105). 925. 5.131- (159). 423.


3.352- (532). 432. 3.109- (542). 450.

מדינות חבר ב"ארההעמים

5.955- (544). 991. 3.595- (290). 404.


11%-מובהקות ב; תוצאותהלחישוב הסתברות ( B)עם שגיאות תקן בסוגריים ומעריכי Bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל - בניתוחים הקטגוריה המושמטת



68

הישגים תעסוקתיים

יוקרתיים במקצועות עבודה: ממדיםשני על פנימתייחסות להישגים תעסוקתיים 5-ו 2טבלאות

(PTM) הדורשות השכלה , גבוהה הכנסה, סטטוס גבוהשל משרות )ניהוליים וטכניים , פרופסיונאליים

, (SEI) אקונומי של התעסוקות-של הסטטוס הסוציורוג יועבודה על פי ד ('יוקרה משרות'להלן , גבוהה

עולים עם ,יוקרה בקרב גברים שרותמראים כי הסיכויים לתעסוקה במ 2הנתונים בטבלה . בהתאמה

.מצא במשרות כאלוילה לגברים ילידים בעלי תואר אקדמי הסיכויים הגבוהים ביותר. ההשכלה

, גברים ילידים ללא תואר אקדמי, גברים מהגרים ממדינות חבר העמים עם תואר אקדמי -אחריהם

תואר ראשון ממדינות חבר , בקרב נשים. וגברים מהגרים ממדינות חבר העמים ללא תואר אקדמי

הבדל מגדרי זה . יוקרה בהשוואה לנשים ילידות ללא תואר ראשוןת העמים מוריד את הסיכוי למשר

של הםסיכויי, שאר התנאים שוויםאשר כ. הזמינות לגברים ולנשים ותיוקרה שונ משרותעשוי לנבוע מ

מהסיכויים משמעותית להשיג משרות יוקרה נמוכים הגרים ממדינות חבר העמים ללא תואר ראשון מ

כפי שניכר מהמקדמים השליליים והגבוהים עבור סטטוס המהגר בכל )עמיתיהם הילידים של

הסיכויים . מהגרים מיומנים ניצבים במצב טוב בהרבה ממהגרים לא מיומנים, במובן זה(. משוואותה

במשרות יוקרה בקרב מהגרים ממדינות חבר העמים נמצאים בישראל לתעסוקהביותר הנמוכים

להסיכויים להעסקה במשרות יוקרה בקרב מהגרים נוטים לעלות ככ. ובגרמניה עבור גברים ונשים

נראה כי ככל (. שנים מאז ההגירהמספר הכפי שניתן לראות מההשפעה החיובית של )שעובר הזמן

האנושי ןהמהגרים את יכולתם להפוך את מיומנויות ההומשפרים , החדשהשעובר הזמן במדינה

. את הפערים עם האוכלוסייה הילידה צמצםוכך ל, והמשאבים האנושיים שלהם למשרות תעסוקתיות

עם הזמן עולים סיכויים אלה. גברים ונשים מהגרים חווים מוביליות תעסוקתית עם הזמן, כלומר

בקרב והסיכויים היחסיים עשויים לעלות עם הגיל , לבסוף. ובגרמניה ביותר בישראלשיעור הגבוה ב

.בקרב אימהות לילדים קטנים יורדיםאך ,אנשים נשואים

. וק העבודהבש כמבטא ביצועיםאקונומי התעסוקתי -מתייחסת לסטטוס הסוציו 5טבלה

, שווים שאר התנאיםאשר כ. 2הממצאים דומים מאוד ותואמים את אלה שנצפו בטבלה , כצפוי

הסטטוס . מהגרים נמצאים במצב נחות בהשגת סטטוס תעסוקתי בהשוואה לאוכלוסייה הילידה

בהשוואה לאוכלוסייה , מזה הצפוי בהתבסס על השכלתםבאופן ניכר של מהגרים נמוך התעסוקתי

. אך הוא קיצוני ביותר בישראל, של מהגרים ניכר בכל המדינות התעסוקתיאיבוד הסטטוס . הילידה

וההשפעה של שנים להצטמצם התעסוקתי נוטה בסטטוס הירידה ,יש לציין כי עם חלוף הזמן, לםאו

יותר בישראל מאשר , המשוואותבכל תומובהק תחיובי התעסוקתימאז ההגירה על הסטטוס

את הפערים צמצםככל שחולף הזמן הצליחו המהגרים ממדינות חבר העמים ל. במדינות האחרות

.ב המקרים לא הצליחו לסגור את הפער לחלוטיןאך ברו, התעסוקתיים


69

טכניים , לייםאפרופסיונמשוואות רגרסיה לוגיסטית המנבאות תעסוקה במקצועות : 5טבלה (בהשוואה למשרות לא יוקרתיות)בארבע מדינות ( יוקרה משרות)וניהוליים

משרות יוקרה

(PTM)

גברים נשים


3מודל 0מודל


b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b) b(s.e.) Exp(b

) .431 .(424) -3.592 .432 .(424) -3.325 .955 .(401) -5.942 .995 .(409) -5.923 קבוע

9.413 .(445. )491 9.413 .(445. )491 9.401 .(445. )405 9.401 .(445. )405 גיל

.111 .(444. )444 .111 .(444. )444 .111 .(444. )444 .111 .(444. )444 גיל בריבוע

9.351 .(440. )393 9.351 .(440. )393 9.423 .(440. )425 9.423 .(440. )425 נשוי

.144 .(445) -.945 .144 .(445) -.942 *2ילד מתחת לגיל

9.399 .(442. )515 9.354 .(442. )511 9.929 .(442. )909 9.923 .(442. )905 איזור עירוני

1.921 .(440) 5.459 1.925 .(440) 5.459 5.145 .(440) 9.145 5.145 .(440) 9.145 תואר ראשון


521.- (413). 113. 333.- (410). 191. 011( .419). 9.500 042( .415). 9.011

9.949 .(491. )415 9.405 .(441. )402 9.922 .(491. )900 9.459 .(441. )421 שנים מאז ההגירה


9.951- (414). 399. 5.319- (591). 419. 9.249- (941). 559. 5.215- (505). 412.

.999 .(451) -.549 .910 .(455) -.932 .999 .(455) -.951 .153 .(452) -.494 גרמניה

.905 .(451) -.951 .142 .(455) -.944 .111 .(455) -.551 .935 .(452) -.911 קנדה

.511 .(451) -.391 .155 .(452) -.354 .192 .מ.ל.(455) -.492 9.433 .מ.ל.(450. )433 ב"ארה


9.495 .מ.ל.(409. )495 9.424 .מ.ל.(435. )401


954.- (434). 925. 495.- (439). 191.


959.- (454). 995. 495.- (455). 159.


9.425 .מ.ל.(334. )429 .992 .מ.ל.(395) -.540


5.355 (593). 94.594 9.114 (599). 2.191

מדינות חבר ב"ארההעמים

9.905 (532). 5.395 9.959 (551). 5.912


11%-מובהקות ב; תוצאותהלחישוב הסתברות ( B)עם שגיאות תקן בסוגריים ומעריכי Bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל - בניתוחים הקטגוריה המושמטת



70

בשוק העבודה ( אקונומי-סוציו) תיהמנבאות סטטוס תעסוקמשוואות רגרסיה לינארית : 6טבלה בארבע מדינות

תעסוקתי סטטוס

(SEI)

גברים נשים


3מודל 0מודל


b(s.e.) b(s.e.) b(s.e.) b(s.e.) .(003) 59.255 .(015) 59.019 .(095) 00.050 .(059) 03.141 קבוע

.(491. )295 .(455. )053 .מ.ל.(459) -.490 .מ.ל.(459) -.490 גיל

.(444) -.445 .(444) -.442 .(444. )444 .(444. )444 גיל בריבוע .(431) 2.519 .(405) 2.151 .(409) 9.445 .(409) 9.445 נשוי

.(423) -9.355 .(423) -9.355 *2ילד מתחת לגיל .(402) 0.151 .(425) 0.551 (.401) 5.115 .(401) 5.949 איזור עירוני .(431) 55.525 .(405) 50.951 .(431) 95.405 .(431) 95.409 תואר ראשון

תואר ראשון ממדינות חבר העמים

2.299 (551). 0.545 (539). 5.200 (149). 5.922 (512).

.(931) 9.413 .(419. )251 .(934) 9.192 .(450. )529 שנים מאז ההגירהמהגר ממדינות חבר

העמים54.130- (152). 32.515- (9.092) 95.111- (952). 55.151- (9.251)

.(509) -0.559 .(539) -3.913 .(505) -5.955 .(533) -9.031 גרמניה .(531) -2.534 .(531) -0.503 .(503) -.905 .מ.ל.(534) -.991 קנדה .(531) -5.515 .(539) -2.512 .(504) -3.533 .(555) -5.294 ב"ארה


.מ.ל.(049) -.500 .(091) -.105


9.551- (524). 012.- (504).


9.549- (925). 152.- (951).

ת חבר העמים ומדינ גרמניה

91.923 (3.594) 95.195 (3.949)

העמים ת חבר ומדינ קנדה

55.149 (5.995) 93.251 (5.955)

מדינות חבר העמים ב"ארה

91.515 (9.119) 90.341 (9.104)


11%-מובהקות ב; אות תקן בסוגרייםעם שגי Bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל - בניתוחים הקבוצה המושמטת


71

הישגים בהכנסות

. העבודה בכוחהמנבאות את ההכנסות של נשים וגברים המשתתפים משוואותמציגה ממצאי 1טבלה

יוקרה כבקרה אפשרית משרותהוספנו גם 5הוספנו שעות עבודה לקבוצת המנבאים ובמודל 9במודל

הכנסה נמדדת במושגים של אחוזונים על מנת . להבחנה בין תעסוקות בעלות סטטוס גבוה ונמוך

.בנפרד עבור גברים ונשים נאמדות המשוואות. בין מדינותאפשר השוואה ל

ביחס לא )עם הגיל נוטות לעלותמראים בבירור כי ההכנסות 1הנתונים המוצגים בטבלה

מעניין שבעוד . ללא קשר למגדר ,בקרב עובדים המועסקים במשרות יוקרהוהן גבוהות יותר ( לינארי

ונמוכים יותר בקרב נשים ,משמעותי בקרב גברים נשואיםבאופן יםגדלשהסיכויים להכנסות גבוהות

המשתתפות בכוחלהיות גבוהות מאלו של נשים ותההכנסות של נשים עם ילדים קטנים נוט, נשואות

.העבודה שאין להן ילדים קטנים

ההכנסות של גברים ונשים , שאר התנאים שוויםכאשר . מהגרים אכן משלמים מחיר כלכלי

בהתפלגות נמוך יותר מהגרים ממוקמים. של האוכלוסייה הילידהיה נמוכות מהכנסותמהגרים

מהגרים בעלי תואר אקדמי אינם , יתר על כן. בממוצע, אחוזונים 54-ביותר מ מאשר ילידים ההכנסות

נשים מהגרות בעלות , למעשה. מרוויחים יותר מילידים בעלי תכונות דומות שאין להם תואר אקדמי

עם להצטמצם נוטה פערלמרות שה. הה מרוויחות פחות מנשים ילידות ללא תואר ראשוןהשכלה גבו

שנים עבור עשרשל הרק בקנדה נעלם הפער הכלכלי בין מהגרים לילידים בתוך תקופ, חלוף הזמן

של והאינטראקציה של שנים מאז ההגירה העיקריתשב בהתבסס על ההשפעה כפי שחו)גברים ונשים

ת ואשר יישמה את מדיניויות ההגירה הסלקטיבימדינה , נראה כי בקנדה(. מדינה משתנה זה עם

.המדינות האחרות שלושמהר יותר מאשר בהמהגרים לשפר את הכנסותיהם יכולים , ביותר



72

שכר התפלגות הב מועסקיםשל המיקום משוואות רגרסיה לינארית המנבאות את : 7טבלה בארבע מדינות ( אחוזונים)

הכנסות

גברים נשים

9מודל 5מודל

עם אינטראקציות ומשרות יוקרה

3מודל

0מודל

עם אינטראקציות ומשרות יוקרה

b(s.e.) b(s.e.) b(s.e.) b(s.e.) .(591) -935.949 .(553) -931.123 .(211) -11.314 .(542) -940.143 קבוע

.(450) 3.199 .(452) 0.401 .(452) 5.091 .(455) 5.552 גיל

.(444) -.405 .(444) -.403 .(444) -.455 .(444) -.451 גיל בריבוע .(409) 99.491 .(401) 99.015 .(424) -5.399 .(429) -9.954 נשוי

.(459. )154 .(414) 9.929 *2ילד מתחת לגיל .(429) 5.009 .(421) 1.992 .(459) 1.554 .(453) 1.519 איזור עירוני .(425) 93.220 .(401) 91.505 .(423) 93.050 .(401) 99.144 תואר ראשון

תואר ראשון ממדינות חבר העמים

.מ.ל.(990. )239 .מ.ל.(911) 9.429 .(992) -3.130 .(992) -0.595

.(951. )249 .(491. )152 .(925. )993 .(492) 9.959 שנים מאז ההגירהמהגר ממדינות חבר

העמים59.599- (9.495) 53.012- (9.151) 52.019- (9.432) 53.493- (9.991)

.52.995 (425). 50.959 (424). 55.241 (411). 59.594 (411) (ln)שעות עבודה

.(341) 0.201 .(510) 0.159 .(599) 3.995 .(511) 5.953 גרמניה .(394) 3.334 .(512) 5.159 .מ.ל.(591. )090 .(594. )150 קנדה .מ.ל.(341. )451 .מ.ל.(519) -.209 .(592) -2.515 .(512) -3.915 ב"ארה

.(424) 95.552 .(424) 95.593 משרת יוקרהשנים מאז ההגירה

גרמניה .מ.ל.(052. )209 .מ.ל.(004) -.300


9.415 (352). 9.224 (331).


.מ.ל.(599). 042 .מ.ל.(910. )593

ת חבר העמים ומדינ גרמניה

.מ.ל(3.534) 2.194 (3.355) 90.113

ת חבר העמים ומדינ קנדה

(5.904) -99.029 .מ.ל(5.911) -0.543

מדינות חבר העמים ב"ארה

.מ.ל(5.041) 5.110 (5.559) 2.290


11%-מובהקות ב; אות תקן בסוגרייםעם שגי Bהטבלה מציגה ערכי : הערה ישראל - הקבוצה המושמטת


73

מסקנות

את האינטגרציה הכלכלית של מהגרים אמודהעיקרית של המחקר הנוכחי הייתה להשוות ול תומטר

אלוארבע מדינות . גרמניה וישראל ,צות הבריתאר, קנדה: ממדינות חבר העמים בארבע מדינות יעד

למהגרים מעניקותשהן סיועבלבחירת מהגרים ובתמיכה ו ןבקריטריונים שלה בצורה ניכרתנבדלות

ישראל וגרמניה סלקטיביות פחות במונחים של . במערכות החברתיות והכלכליות לצורך שילובם

בעוד , (מהגרים על בסיס קריטריונים אתניים קולטותשתי המדינות ) ן קולטותכישורי המהגרים שה

תםכישורים ומיומנויות של מהגרים ותרומנוטות להדגיש , נדהובעיקר ק, צות הבריתארש

של מהגרים תהיחסי כמותגם ב ףת הקבלה משתקיו השוני במדיניו. הפוטנציאלית לחברה ולכלכלה

מספר גדול יותר של מהגרים ממדינות חבר קלטהישראל . ממדינות חבר העמים שהגיעו לכל מדינה

54%תוך תקופה קצרה היוו מהגרים ממדינות חבר העמים כמעט . העמים מכל מדינה אחרת

אחוז המהגרים ממדינות חבר לא הגיע , בכל המדינות האחרות. מהאוכלוסייה היהודית של ישראל

מהווים חלק רים מחבר העמים המהג האלבמדינות , כפי שציינו, עם זאת. אפילו לאחוז אחדהעמים

לא מבוטל מהאוכלוסייה היהודית ולכך עשויות להיות השלכות על קליטה מקצועית בשוק העבודה

לייחס חלק מההבדלים בין המדינות לנסיבות ,אם כן ,ניתן. המתבססת גם על רשתות חברתיות

ויש להבינם גם ,אל תוך החברה בישראלהמונית של הגירה באינטגרציה הייחודיות הקשורות

.מנקודת מבט זו

שהן ת התמיכהומערכמבחינת להגר מהגרים בוחרים ןבהתבסס על הבדלים בין מדינות אליה

ארבע המדינותשל ציפינו למצוא הבדלים בשילוב המהגרים בשוק העבודה , מספקות למהגרים

.הבדלים משמעותיים מספראך גם , הניתוח שביצענו הראה דמיון ניכר בין מדינות. שנחקרו

הודות לרמת , מיומנתקבוצה ניתן להגדיר קבוצה זו של מהגרים ממדינות חבר העמים כ

בכל ארבע המדינות אופיינו המהגרים ממדינות חבר העמים ברמת . ההשכלה הגבוהה במיוחד שלה

יבעלמהגרים ממדינות חבר העמים אחוז ה, כלומר, השכלה גבוהה מזו של האוכלוסייה הילידה

הנתונים מראים כי הקבוצה הסלקטיבית . אוכלוסייה המקומיתהיה גבוה מזה של ההשכלה אקדמית

צות וקצת פחות לאר, הגיע לקנדה( תעודות המעידות על השכלהבמושגים של )ביותר של מהגרים

קריטריונים סלקטיביים המבוססים על מיומנות קבעושתי המדינות שלא . ישראל וגרמניה, הברית

צות אוכלוסיות פחות סלקטיביות מבחינת השכלה אקדמית בהשוואה לקנדה ואר לטוק ,וכישורים

מהגרים בעלי השכלה אקדמית היה הגבוה ביותר והפער ההשכלתי בין ה שיעור, בקנדה. הברית

מהגרים השיגה את הקנדה , ת מבט זומנקוד. המהגרים לבין האוכלוסייה הילידה היה הגדול ביותר

.לתרומה ליצרניות כלכלית מכל מדינה אחרת ביותר יםגדולהפוטנציאל האנושי וההון הבעלי משאבי

תוך ניצבו כל המהגרים בפני קשיים באינטגרציה אל , שלהם הלמרות רמת ההשכלה הגבוה

היותם מהגרים . בכלכלהמכיוון שהם עדיין לא השתלבו באופן מלא , ת היעדושוק העבודה של מדינ

באינטגרציה מוצלחת בכל ההיבטים של פעילויות שוק העבודה בהן פגם ממדינות חבר העמים

עד)הפוטנציאל המלא של היכולת היצרנית של המהגרים לא מוצתה , כלומר. התמקד המחקר הנוכחי

דבר זה בולט במספר היבטים של . בכל ארבע המדינות (מחקר זהלמועד איסוף הנתונים ששימשו

כולל , במספר ממדים של פעילויות שוק העבודה ותוצאות שוק העבודהומתבטא השתתפות כלכלית



74

הקשיים והנחיתות עמם צריכים המהגרים , אולם. הישגים תעסוקתיים והכנסות, היקף התעסוקה

. ם לרדת ככל שעובר הזמןלהתמודד בשוק העבודה של מדינת היעד נוטי

של משתנים עיקריים ברמת הפרט ומשתנים ברמת המדינה על היבטים השפעות סיכום ה

, הנתונים מראים, ראשית .9שונים של פעילויות שוק העבודה ותוצאות שוק העבודה מוצגים בטבלה

יכויים סהיו למהגרים ממדינות חבר העמים , ישראלאת להוציא , כי בכל המדינות, בהתאם לציפיות

, כלומר. בהשוואה לאוכלוסייה הילידה 'חוסר תעסוקה'לעומת ( וכן חלקית)לתעסוקה מלאה נמוכים

להיות , כלומר)הסבירות של מהגרים להיות בלתי מועסקים , שלהם הלמרות רמת ההשכלה הגבוה

שלהם יםוהסיכוי ההיליד יהשל האוכלוסיגבוהה מזו ( בכוח העבודה להשתתףמובטלים או לא

הסיכויים היחסיים לתעסוקה מלאה של . לתעסוקה מלאה נמוכים מאלו של האוכלוסייה הילידה

עזרה ב, בתמיכה ,אולי ,הבדל זה נעוץ. מהגרים גבוהים יותר בישראל מאשר במדינות האחרות

מים במדינות שוק כגון שאינם קייו, בישראל מרשויות ממשלתיות יםמהגרים ההנחיה שמקבלבו

של מהגרים שכירהקיימת סבירות גבוהה יותר לתעסוקה , למרבה הפליאה. וקנדה צות הבריתאר

של שכירהיתכן ותעסוקה . וקנדהצות הברית משקי השוק של ארלבישראל או בגרמניה בהשוואה

.על ידי סוכנויות ציבוריות המוענקים וההטבות למעסיקיםהסיוע בשלגם גדלהמהגרים

סיכום ההשפעות העיקריות של משתנים ברמה האישית ומשתנים ברמת המדינה על : 8טבלה תוצאה של שוק העבודה בארבע מדינות /היבטים של פעילות החמיש

משתנה תלוי

תעסוקה בשכר / תעסוקה חלקית)

( תעסוקה מלאה (גברים/נשים)

תעסוקה שכירה

(גברים/נשים)

משרות יוקרה (גברים/נשים)

-סטאטוס סוציואקונומי

(גברים/נשים)

הכנסות (גברים/נשים)

)+/+( )+/+( )+/+( (-/-) )++/++( תואר ראשוןממדינות Iתואר

חבר העמים .(מ.ל/-) )+/+( /+(-) ./+(מ.ל) (--/--)

)+/+( (-/-) (-/-) ./+(מ.ל) +/++(-) 9גרמניה /+(.מ.ל) (-/-) (-/-) )+/+( (-/+-)+ 9קנדה .(מ.ל/-) (-/-) (-./מ.ל) /+(-) +/++(-) 9ב"ארה

מהגר ממדינות חבר (-/-) (-/-) (-/-) )+/+( .+(מ.ל.+/ מ.ל) (בישראל)העמים

ת חבר העמים ומדינ 9גרמניה

ההשפעה ( --/--) השלילית ביותר

ההשפעה הכי .( מ.ל)+/ )+/+( .(מ.ל./ מ.ל) (-/-) נשיםפחות שלילית עבור

ת חבר העמים ומדינ )+/+( (-/-) (--/--) 9קנדה

ההשפעה הכי )+/+( פחות שלילית עבור

נשים

הכי שלילי עבור ( -./מ.ל) גברים

מדינות חבר העמים )+/+( (-/-) (-.מ.ל/--) 9ב"ארה

ההשפעה הכי )+/+( פחות שלילית עבור

גברים .(מ.ל)+/

שנים מאז ההגירה )+/+( )+/+( )+/+( (-/-) .(מ.ל. מ.ל./מ.ל. מ.ל) (בישראל)

שנים מאז ההגירה 9גרמניה

ההשפעה )++/++( .(מ.ל./ מ.ל) .(מ.ל/-) .(מ.ל./ מ.ל) ./+(מ.ל) החיובית ביותר

שנים מאז ההגירה (-/-) (-/-) )+/+( .(מ.ל+ ./מ.ל)+ 9קנדה

קצב האינטגרציה )+/+( המהיר ביותר

שנים מאז ההגירה 9ב"ארה

.(מ.ל./ מ.ל) (-/-) (-/-) )+/+( . +(מ.ל)++/

בהשוואה לישראל 9 לא מובהק. = מ.ל

בהתאמה, השפעה על נשים וגבריםגודל = גברים /נשים


75

מקדם שלילי מובהק - ;מקדם חיובי מובהק+

כאשר לוקחים בחשבון את רמת ההשכלה הגבוהה בקרב מהגרים ממדינות חבר העמים

במצב נחות בהשגת משרות נמצאיםכי המהגרים ראה בבירור נ, הילידהבהשוואה לאוכלוסייה

של נשים מהגרות ןבגרמניה נחיתות)תעסוקתיות והכנסות בכל ארבע מדינות היעד וללא קשר למגדר

במושגים של גישה למקצועות )הנחיתות התעסוקתית (. בצורה הפחותה ביותר תבהשגת הכנסות בולט

ניכרת ביותר בישראל ( עיסוקיאקונומי -או במושגים של סטטוס סוציו יםגבוהוהכנסה בעלי סטטוס

פחות סלקטיבי ואת המספר הרב ביותר של באופן האת המהגרים קלטושתי המדינות אשר )ובגרמניה

משאבי מרתהצליחו פחות בהבישראל ובגרמניה נראה כי מהגרים ממדינות חבר העמים .(מהגרים

שלהם למשרות מתגמלות ( במיוחד ההשכלה)ת התעסוקתיות מיומנויוהההון האנושי שלהם ו

. צות הבריתמתאימות מאשר מהגרים ממדינות חבר העמים בקנדה ובאר

בבדיקת ההבדלים בהכנסות בין גם הנחיתות הכלכלית של מהגרים ניכרת בכל המדינות

המהגרים להפוך את ההשכלה הצליחובכל המדינות לא . מהגרים לבין אוכלוסיות ילידות תואמות

. הילידאוכלוסייה הלהכנסות בקצב הדומה לזה של ה והעיסוקי התעסוקתישלהם ואת מיקומם

34עד 92-הוא מסתכם בממוצע במראה כי , האדם מהגר ו שלהיותלהקשור בהכנסות פערה אומדן

ככל להצטמצם עשוי , סוקיעיה לפערבדומה , זה פער. ההכנסות בכל מדינהבהתפלגות אחוזונים

מדינה , ההכנסות מהיר יותר בקנדה בפערהצמצום קצב . במדינת היעד צוי המהגרמבו שעובר הזמן

לתהליכי , אמנםו. מאשר בכל מדינה אחרת, המפעילה את קריטריוני ההגירה הסלקטיביים ביותר

אינטגרציה מוצלחת עבור משמעותיותמהגרים השלכות מדינת היעד על ידי של העצמית בחירה ה

.כלכלת מדינת היעדבוקצב האינטגרציה שלהם

הסיכויים לתעסוקה עבור מהגרים מיומנים ממדינות חבר העמים נמצאו טובים , לסיכום

המספקות יותר סיוע פחות נוקשותמדינות בעלות מדיניויות סלקציה –יותר בישראל ובגרמניה

הן במושגים של הישגים –כלכלית של מהגרים האינטגרציה ה, אולם. והנחיה למהגרים החדשים

נמצאה מוצלחת הרבה יותר במשקי שוק המשתמשים –והן במונחים של הכנסות עיסוקיים

.ת על כישורי המהגריםוהמבוסס ותת הגירה מדיריובמדיניו



76


Bauer, T. & Zimmermann, K.F. (1999). Occupational Mobility of Ethnic Migrants. IZA

Discussion Paper, 58. Bonn: IZA

Beenshtock, M. & Ben Menahem Y. (1997). The Labor Market Absorption of CIS Immigrants to

Israel: 1989-1994. International Migration, 35, 2, 187-224.

Borjas, G. (1987). Self-Selection and the Earnings of Immigrants. American Economic

Review, 77, 4, 531-553.

Borjas, G. (1990). Friends or Strangers: the Impact of Immigrants on the US Economy. NY:

Basic Books.

Borjas, G. (1994). The Economics of Immigration. Journal of Economic Literature, 32, 4, 1667-

1717.

Borjas, G. & Tienda, M. (1993). The Employment and Wages of Legalized Immigrants.

International Migration Review, 27, 4, 712-747.

Carliner, G. (1980). Wages, Earnings and Hours of First, Second and Third Generation American

Males. Economic Inquiry, 18, 1, 87-102.

Chiswick, B. (1978). The Effect of Americanization on the Earnings of Foreign-born Men.

Journal of Political Economy, 86, 5, 897-921.

Chiswick, B. (1979). The Economic Progress of Immigrants: Some Apparently Universal

Patterns. In W. Fellner (Ed.), Contemporary Economic Problems (pp. 357-399).

Washington: American Enterprise.

Chiswick, B. (1993). Soviet Jews in the United States: An Analysis of Their Linguistic and

Economic Adjustment. International Migration Review, 27, 2, 260-285.

Chiswick, B. (1997). Soviet Jews in the United States: Language and Labor Market Adjustments

Revisited. In N. Lewin-Epstein, Y. Ro’I & P. Ritterband (Eds.), Russian Jews on Three

Continents: Migration and Resettlement (pp. 233-360). London: Frank Cass.

Cohen, Y. (2002). From Haven to Heaven: Changes in Immigration Patterns to Israel. In D. Levy

& Y. Weiss (Eds.), Citizenship and Identity: Germany and Israel in Comparative

Perspective (pp. 36-56). New York: Berghahn Books.

Cohen, Y. & Haberfeld, Y. (2007). Self Selection and Earnings Assimilation: Immigrants from

the Former Soviet Union in Israel and the United States. Demography, 44, 3, 649-668.

Cohen, Y. & Kogan, I. (2005). Jewish immigrants from the former Soviet Union in Germany and

Israel. The Leo Baeck Yearbook, 50, 249-265.

Cohen, Y. & Kogan, I. (2007). Next year in Jerusalem… or in Cologne? Labor market integration

of Jewish immigrants from the former Soviet Union in Israel and Germany in the 1990s.

European Sociological Review, 23, 2, 155-168.


77

DellaPergola, S. (1986). Aliya and Other Jewish Migrations: Toward an Integrated Perspective.

In: U.O. Schmelz & G. Nathan (Eds.), Studies in the Population of Israel in Honor of

Roberto Bachi. Jerusalem, Magnes Press, The Hebrew University, Scripta

Hierosolymitana, 30, 172-209.

DellaPergola, S. (1998). The Global Context of Migration to Israel. In E. Leshem & J.T. Shuval

(Eds.), Immigration to Israel: Sociological Perspectives. New Brunswick-London,

Transaction, Studies of Israeli Society, 8, 51-92.

DeVoretz, Don J. (2006). A History of Canadian Recruitment of Highly Skilled Immigrants:

Circa 1980-2001. IZA DP No. 2197.

Dietz, B. (2000). German and Jewish Migration from the Former Soviet Union to Germany:

Background, Trends and Implications. Journal of Ethnic and Migration Studies, 26, 4,

635-652.

Doomernik, J. (1997). Going West: Soviet Jewish Immigrants in Berlin since 1990. Averby,

Ashgate Publishing, Aldershot.

Eckstein Z. & Weiss Y. (2002). The integration of Immigrants in the Former Soviet Union in the

Israeli Labor Market. In A. Ben-Bassat (Ed.), The Israeli Economy, 1985-1998: From

Government Intervention to Market Economics, (349-377). Cambridge: MIT Press.

Flug, K., Kasir, N. & Ofer, G. (1997). The Absorption of Soviet Immigrants into the Labour

Market: Aspects of Occupational Substitution and Retention. In N. Lewin-Epstein, Y.

Ro'I & P. Ritterband (Eds.), Russian Jews on Three Continents. Migration and

Resettlement (pp. 433-470). London: Frank Cass.

Greif, S., Gediga, G. & Janikowski, A. (1999). Erwerbslosigkeit und berufliger Abstieg von

Aussiedlerinnen und Aussiedlern. In K.J. Bade & J. Oltmer (Eds.), Aussiedler:Deutsche

Einwanderer aus Osteuropa (pp. 81-107). Osnabrück: Universitätsverlag Rasch.

Heckmann, F. (2003). From Ethnic Nation to Universalistic Immigrant Integration: Germany. In

F. Heckmann & D. Schnapper (Eds.), The Integration of Immigrants in European

Societies: national Differences and Trends of Convergence (pp. 45-78). Stuttgart: Lucius

& Lucius.

Iredale, R. (1999). The Need to Import Skilled Personnel: Factors Favouring and Hindering its

International Mobility. International Migration, 37, 1, 89-123.

Janikowski, A. (1999). Berufliche Integration der Aussiedler und Aussiedlerinnen. In R.K.

Silbereisen, E.D. Lantermann & E. Schmitt-Rodermund (Eds.), Aussiedler in

Deutschland. Akkulturation von Persönlichkeit und Verhalten (pp. 113-142). Opladen:

Leske+Budrich.

Jewish Agency for Israel (2003). Comparison of absorption benefits Israel – Germany. May 1,

Research and Strategic Planning. 4 (Hebrew).

Kessler, J. (1996). Jüdische Migration aus der ehemaligen Sowjetunion seit 1990. Beispiel Berlin.

Unveröffentlichtes Manuskript.



78

Kessler, J. (1997). Jüdische Immigration seit 1990. Beispiel Berlin. Zeitschrift fürMigration und

soziale Arbeit, 1, 40-47.

Kofman, E. (2000). The Invisibility of Skilled Female Migrants and Gender Relations in Studies

of Skilled Migration in Europe. International Journal of Population Geography, 6, 1,

45-59.

Koller, B. (1993). Aussiedler nach dem Deutschkurs: Welche Gruppen kommen rasch in Arbeit?

Mitteilungen aus der Arbeitsmarkt- und Berufsforschung, 2, 207-221.

Konstantinov, V. (1995). Aliya of the 1990’s from the Former Soviet Union: A Socio

Demographic Analysis. Jews in Eastern Europe, 27, 2, 5-26.

Koser, K. & Salt, J. (1997). The Geography of Highly Skilled International Migration.

International Journal of Population Geography, 3, 285-303.

LaLonde, R.J. & Topel, R.H. (1990). The Assimilation of Immigrants in the U.S. Labor Market.

Working Paper 3573. Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research.

Leshem, E. (1997). Immigration from the FSU and its Absorption: Social Research in Israel

(1990-1994). In Immigration and Absorption of Former-Soviet Union Jewry. (VII – XV).

Jerusalem: Henrietta Szold Institute.

Levy, D. (2002). Changing configurations of German and Israeli immigration regimes: A

comparative perspective. In D. Levy & Y. Weiss (Eds.), Challenging Ethnic Citizenship:

German and Israeli Perspectives on Immigration (pp. 1-14). New York: Berghahn

Books.

Lewin-Epstein, N., Semyonov, M., Kogan, I. & Wanner, R. (2003). Institutional Structure and

Immigrant Integration: A Comparative Study of Immigrants’ Labor Market Attainment in

Canada and Israel. International Migration Review, 37, 2, 389-420.

Lofstrom, M. (2000). Self-employment and Earnings among High-Skilled Immigrants in the

United States. Discussion Paper Series, IZA DP No. 175. Institute for the Study of Labor.

Mahroum, S. (2001). Europe and the Immigration of Highly Skilled Labour. International

Migration, 39, 5, 27-43.

Müller, W., Steinmann, S. & Ell, R. (1998). Education and Labour Market Entry in Germany. In

Y. Shavit, & W. Müller (Eds.), From School to Work. A Comparative Study of

Educational Qualifications and Occupational Destinations (pp. 143-188). Oxford:

Clarendon Press.

Münz, R. (2002). Ethnos or Demos: migration and Citizenship in Germany. In D. Levy & Y.

Weiss (Eds.), Challenging Ethnic Citizenship: German and Israeli Perspectives on

Immigration (pp. 15-35). New York: Berghahn Books.

Münz, R. & Ohliger, R. (Eds.) (2003). Diasporas and Ethnic Migrants: Germany, Israel and

Post-Soviet Successor States in Comparative Perspective. London, Portland, OR: Frank

Cass.


79

Portes, A. & Rumbaut R. (1990). Immigrant America. A Portrait (chapter 2, 3). Berkeley,

University of California Press.

Quaked, S. (2002). Transatlantic Roundtable on High Skilled Migration and Sending Countries

Issues. International Migration, 40, 4, 153-166.

Raijman, R. & Semyonov, M. (1995). Models of labor market incorporation and occupational

cost among immigrants to Israel. International Migration Review, 29, 2, 375-393.

Raijman, R. & Semyonov, M. (1998). Best of Times, Worst of Times of Occupational Mobility:

the Case of Russian Immigrants in Israel. International Migration, 36, 3, 291-312.

Raijman, R. & Tienda, M. (1999). Immigrants' Socioeconomic Progress Post-1965: Forging

Mobility or Survival? In J. Dewind, Ch. Hirschman, & S. Castles (Eds.), The Handbook

of International Migration: The American Experience. New York: Russell Sage.

Reitz, J.G. (1998). Warmth of the Welcome. Boulder, CO: Westview Press.

Salt, J. (1992). Migration Process among the High Skilled in Europe. International Migration

Review, 26, 2, 484-505.

Schoeps, J.H. , Jasper, W. & Vogt, B. (Eds.) (1996). Russische Juden in Deutschland. Weinheim:

Beltz Altenäum Verlag.

Sikron, M. & Leshem, E. (Eds.) (1998). A Profile of Migration Wave. Jerusalem: Magnes.

Stalker, P. (2022). Migration Trends and Migration Policy in Europe. International Migration,

40, 5, 151-179.

Stier, H. & Levanon, V. (2003). Finding an Adequate Job: Employment and Income of Recent

Immigrants to Israel. International Migration, 41, 2, 1-27.

Weinberg, N. (2001). Immigrant Employment and Occupational Mobility in a Context of Mass

Migration. Soviet Immigrants in Israel. European Sociological Review, 17, 169-188.

Westphal, M. (1999). Familiäre und berufliche Orientierung von Aussiedlerinnen. In K.J. Bade

& J. Oltmer (Eds.), Aussiedler: deutsche Einwanderer aus Osteuropa. Osnabrück:

Universitätsverlag Rasch.

Zimmermann, K.F. (1999). Ethnic German Migration since 1989 – Results and Perspectives. IZA

Discussion Paper No. 50, Bonn: IZA.

The Economic Integration of Highly Skilled FSU

Immigrants in Four Countries: A Comparative Analysis

Karin Amit - Ruppin Academic Center, Israel

Olena Bagno - Tel Aviv University, Israel

William Bridges - University of Illinois, Chicago, USA

Don J. DeVoretz - Simon Fraser University, Canada

Yitchak Haberfeld - Tel Aviv University, Israel

Irena Kogan - University of Mannheim, Germany

John Logan - Brown University, USA

Rebeca Raijman - University of Haifa, Israel

Moshe Semyonov - Tel Aviv University, Israel

Abstract

The major objective of the present research is to compare the economic integration of

high-skilled immigrants from the Former Soviet Union (FSU) in four destination

countries: United States, Canada, Germany, and Israel. These four countries have

been the principal destinations for immigrants since the collapse of the Soviet Union

in 1989. Each receiving country represents a different immigration regime, both in

terms of selection of the host country and the type and magnitude of aid and support

provided to the immigrants.

The focus on the integration of immigrants from one country of origin into

different countries of destination provides a unique opportunity to examine the impact

of immigration policies and reception context on the economic integration of high-

skilled immigrants. Our target population comprises post-1989 immigrants from FSU

holding academic degrees who were between the ages of 25 and 40 upon arrival.

Official census data are used in each of the four countries. Despite basic similarities in

the incorporation of immigrants, the analysis reveals meaningful differences across

societies that can be attributed both to selectivity processes and to economic and

social policies regarding the absorption of immigrants in each of the countries.

HAGIRA,1, 80-97, 2012 ב"תשע, 08-79, 1, הגירה

בישראלמהחיים של עולים מארצות המערברצון השביעות

*קארין אמית

תקציר

ת שביעות הרצון תחוש באמצעותהשתלבותם החברתית של מהגרים בוחן את הנוכחימחקר ה

הסובייקטיביות גובר העניין בחקר התחושות , שנים האחרונותב. בארץ החדשהשלהם מהחיים

ם השתלבותבתהליך ההבנה כי לתחושות אלו משקל לא מבוטל מתחזקת ו יםשל המהגר

צפון מבעשור האחרון שהגיעו לישראל (להלן עולים)מהגרים עומדים במוקד המחקר .תהחברתי

דרך עולים אלו מטרת המחקר הינה ללמוד על השתלבותם של . ארגנטינה וצרפת, אמריקה

תוך השוואה בין יוצאי ארצות , תחושת שביעות הרצון שלהם בארץ והגורמים המסבירים אותה

. המוצא השונות

שאלות המחקר נבחנו באמצעות מדגם מייצג של אוכלוסיית עולי המערב בישראל בנתוני

י העלייה של ם ובמניעייש דמיון רב במאפיינים הדמוגרפי מהממצאים עולה כי. 7002סקר רופין

עולים אלו הגיעו לישראל בעיקר מתוך מניעים דתיים. צרפת םעוליהצפון אמריקה ומ םעוליה

הגיעו בעיקר בעקבות מדווחים כי ארגנטינה מ םעוליהבעוד ,הרמת השכלה גבוהאותם תומאפיינ

ובממוצע הם בעלי פרופיל השכלתי נמוך בארץ מוצאם וכלכלי העדר ביטחון אישיה של תחוש

המשתנים רמת כי ,משתני לניבוי תחושת שביעות הרצון מהחיים בארץ העלה-הניתוח הרב. ותרי

אחרים ושוניםמשתנים אך , מסבירים שביעות רצון בקרב הקבוצות ,דתיות ומניעי עלייה

משתני מצביעים על חשיבות הבחינה -ממצאי הניתוח הרב .מסבירים תחושה זו בכל קבוצה

.ולנסיבות עלייתה כל קבוצת עולים בהתאם למאפייניה ההשתלבות שלהנפרדת של תהליך

מהגרים , רווחה סובייקטיבית, שביעות רצון מהחיים, שילוב חברתי של מהגרים: מילות מפתח

מיומנים

המרכז האקדמי רופין, ר קארין אמית"ד*

שביעות הרצון של עולים מארצות המערב 2812 –ב "תשע 1 הגירה

18

שביעות הרצו

רקע

וונים שונים ותוך ימכנבחן לאורך השנים של מהגרים בחברה הקולטת תהליך השתלבותם

ותק , כגון)לצד מאפייני הגירה . תהליךההמשפיעים על גורמים ומאפייניםהתייחסות למגוון

, מאפיינים כלכלייםנמצא כי , (מגדר וגיל, כגון)ם של המהגר יומאפיינים דמוגרפי( בארץ הקולטת

נים אלו כמנבאים מאפיי נבחנים הנוכחיבמחקר . קשורים לתהליךאף הם חברתיים ופסיכולוגיים

. יםת שביעות הרצון של המהגרתחושב כפי שבאה לידי ביטוי, תסובייקטיביהשתלבות חברתית

של תסובייקטיביהשיפוטי ברווחה -מהווה את המרכיב הקוגניטיבישביעות רצון מהחיים

שביעות רצון מהחיים מוגדרת . (Diener et al., 1985)הכוללת גם מרכיבים רגשיים, הפרט

, דינר על פי. (Diener, 1984) האישיכהערכה כללית של הפרט את איכות חייו בהתאם לשיפוטו

(Diener, 1984), על מנת לתפוס באופן ממצה הערכה זו יש לשאול את הפרט לגבי שביעות רצונו

על חוקרים נוספים עמדה זו מקובלת גם. הכללית מחייו ולא מאספקטים ספציפיים של חייו

.Kahneman & Krueger, 2006; Bohnke, 2008; Bonini, 2008))בתחום

שאלה זו נבחנה במחקרים ? מהם הגורמים המסבירים את שביעות הרצון של הפרט מחייו

כי שביעות רצון ללמוד מהם ניתן (Bonini, 2008; Bohnke, 2008; Litwin, 2005)רבים

הפרט קשורה ברמת ההכנסה שלעלייה נמצא כי . רקע של הפרטהיני מהחיים קשורה למגוון מאפי

מדינות באירופה ין במחקר השוואתי ב. (Diener, 1984)של שביעות רצון יותר לרמות גבוהות

, של הפרט קשורה באופן חיובי לשביעות הרצון מהחיים במרבית המדינותנמצא כי רמת החיים

נמצאה השפעה ( המתבטא בקשרים חברתיים ותמיכה חברתית)בעוד להון החברתי של הפרט

מחקרים אחרים (. (Bohnke, 2008חיובית על שביעות הרצון מהחיים רק בחלק מהארצות

, ות גבוהות יותר של הכנסה ורישות חברתילרמ ברוב המקרים השכלה מובילהעל כך שמצביעים

הממצאים אינם אחידים בכל הקשור למגדר . (Helliwell, 2003)מגבירים שביעות רצון הגורמים

מצב בריאותי טוב והון חברתי הם , (ישואיןנ)בקרב מבוגרים נמצא כי מצב משפחתי ךא, וגיל

משתנה נוסף אשר זוכה לאחרונה . (Litwin, 2005)מנבאים חיוביים ומובהקים של שביעות רצון

מסוימים של דתיות היבטים נמצא כי . לתשומת לב מחקרית הוא מעורבות הדת בחיי הפרט

קשורים באופן חיובי לתחושת הרווחה ( מוטיבציות דתיות ואמונה, מעורבות ציבורית דתית)

& Blaine & Crocker, 1995; Smith, McCullough)של הפרט ולחוסנו הנפשי תהסובייקטיבי

(Poll, 2003 .

בשנים האחרונות הממדים ?מה ניתן ללמוד מהספרות על שביעות רצונם של מהגרים

מרבית . רבה יותר בתהליך השתלבותם של מהגרים זוכים להתייחסות מחקרית םהסובייקטיביי

,Anson, Pilpel & Rolnik): הלדוגמ)העוסקים בממדים אלו הם פסיכולוגים וחוקרי בריאות

1996; McMichael & Manderson, 2004; Neto, 1995) .זוכים לאחרונה האך ממדים אל

: הלדוגמ)הבוחנים השתלבות מהגרים ,חברההמדעי ם אחרים מתחוםמצד חוקריגם להתייחסות

מאסי (.;Massey & Redstone, 2006; Vohra & Adir, 2000 4991 ,אולשטיין וגייטס, בן רפאל

צות הבריתבחנו במחקרם השתלבות מהגרים באר (Massey & Redstone, 2006)ורדסטון

מחקרם העלה . שםלצד שביעות רצונם מהחיים ברתייםוח כלכלייםבאמצעות סדרה של משתנים

שהמהגרים המביעים רמות גבוהות יותר של שביעות רצון נוטים יותר להתאזרח ולהישאר

2812 -ב "תשע 1 הגירה קארין אמית

18

מחקרים אחרים בחנו שביעות רצון של מהגרים כפונקציה של . באופן קבוע צות הבריתבאר

מצב בריאות והון חברתי , (Hurh & Kim, 1990; Lee, 2007)מנבאים שונים הכוללים דתיות

(Litwin, 2005) .של השתלבותם ואחרים מצטרפים לטענה כי על מנת להעריך את ים אלומחקר

( כגון רמת הכנסה) םון פרמטרים אובייקטיביים להשתלבותלא די לבח, בחברה הקולטת יםמהגר

. (Lester, 2005)להשתלבותם בחברה המארחת באשר תחושותיהם אלא יש לבחון גם את

יםהציפייה של המהגר .מהגריםשל בחקר השתלבות מרכזיים ההיבט הכלכלי הוא מן ה

םבהחלטת משמעותי מניעמהווה לרוב בארץ החדשהת כלכלימבחינה להצליח( יםפליט םשאינ)

על פי כלכלנים .מוצאםלשלם את המחיר החברתי והכלכלי הכרוך בעזיבת ארץ ובמוכנותם להגר

דומה לזה לידי ביטוי ביכולתם של מהגרים לקבל שכר הבא תהכלכלי ההשתלבות, חוקרי הגירה

תם השתלבו(. Borjas, 1990; Chiswick, 1979)בעלי אותם מאפיינים שהם של הילידים

(- YSMוותק בארץ החדשההתחשבות בתוך אורך זמןלהכלכלית של מהגרים נבחנת בדרך כלל

years since migration) יםבהנחה כי הוותק בארץ החדשה משפר את המצב הכלכלי של המהגר.

אזי ניתן לשער כי , ידוע ממחקרים קודמים כי מצב כלכלי משופר מוביל לעלייה בשביעות רצון

; (4 השערה)מהחיים םשביעות רצונ תעלהכך ,בארץ החדשה עולה יםככל שהוותק של המהגר

(.7השערה ) הםרצון מחיי ייותר שבעיהיו הם משתפר כך יםהכלכלי של המהגר םוככל שמצב

אפשר ,היות והפחות מרוצים נוטים להגר שוב, ((DellaPergola, 1984 פרגולה-הדל על פי, בנוסף

מתחדדת עם שמגמה , להניח שאלה הנשארים בארץ מהווים קבוצה סלקטיבית של היותר מרוצים

השפעת שביעות רצון כזו של עולים בישראל על רמות העלייה מאותה , עם זאת. הוותקעליית

ררה כמשנית מאוד לעומת גורמים שפעלו במדינות המוצא באותן המדינה בשנים שלאחר מכן התב

.השנים

מרכזי לידיעת השפה תפקיד .משתנה נוסף בעל תפקיד מרכזי הוא ידיעת השפה המקומית

לצמצם פערים כלכליים מול הילידיםוביכולתם בשוק העבודה החדש יםבהשתלבות המהגר

(Chiswick, 1998; 2002). רמת ההשכלה יחד עם ,יםשל המהגרם הוכישורי יהםמיומנויות

מרכיבים ם שללאור חשיבות .האנושיהונם את מרכיבים הם אלה ש, וידיעת השפה המקומית

יםיה ברמת שביעות הרצון של המהגריניתן לשער כי ידיעת השפה המקומית תוביל לעל האל

(. 3השערה )

המתבטא, המרכיב החברתי מהגרים הואהשתלבות לשקףעשוי שמרכיב מרכזי נוסף

ון חברתי הוא משאב הקשור ליחסים חברתיים תדירים ה. יםרמת ההון החברתי של המהגרב

באמצעות . (Bourdieu, 1986) קבוצה מקיימים ואשר מבוססים על מחויבות הדדיתהשהפרט או

צמם ההון החברתי פרטים יכולים להגיע ביתר קלות למשאבים כלכליים ותרבותיים ולהבטיח לע

הספרות מבחינה בין הון חברתי מלכד . רשתות חברתיותבת בארגונים ורוהטבות דרך חב

(bonding) לבין הון חברתי מגשר , המתבסס על רשתות חברתיות בתוך הקבוצה האתנית

(bridging) המתבסס על רשתות חברתיות החוצות גבולות של קבוצות אתניות(Putnam, 2000) .

הוא , המיוצג על ידי קשרים חברתיים ופעילות חברתית, ם כי הון חברתימחקרים קודמים מלמדי

מחקר אחר שנערך (. 7002, אמית)מנבא חיובי משמעותי לשביעות רצון בקרב מהגרים מבוגרים

בקרב בני נוער ממשפחות מהגרים מצא כי בני נוער המתגוררים בשכונות בהן יש ריכוז מהגרים

בני נוער המתגוררים אשר בוהות יותר של שביעות רצון ממארץ מוצאם מדווחים על רמות ג


18


ממצא אחרון זה סותר את ההנחה ההגיונית לפיה .(Neto, 2001)באזורים בהם אין ריכוז אתני

משתלבים טוב יותר בחברה החדשה להם קשרים חברתיים עם הילידים המקומייםשיש מהגרים

לאפיין בהקשר הישראלי את הרשתות מעניין ,לאור זאת .ולכן גם מרוצים יותר מחייהם

חברים ברשתות מגשרות חשים ם הש עוליםהאם לבחוןו החברתיות של עולים מארצות שונות

בעיקר מארץ מוצאםהם ם החבריש לעוליםשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים בארץ בהשוואה

. (1השערה )

וא תחושת הזהות והשייכות ה להשתלבות החברתיתרצה לבחון בהקשר אפרמטר נוסף ש

מהחיים רצונם ושביעות יםהמהגרשל זהות המחקרים קודמים מצאו קשר בין תחושת . לחברה

והוכח כי שילוב בין תחושת זהות אתנית מקורית חזקה לתחושת זהות מקומית ,בארץ החדשה

זהות אתנית לא ,יחד עם זאת. (Phinney et al., 2001)חזקה הוא מפתח להשתלבות והסתגלות

מתבקשת , לאור זאת. (Neto, 2001)אובחנה כגורם משמעותי ומובהק בקרב בני נוער מהגרים

אצל בחינת ההשערה לפיה תחושת זהות מקומית מסבירה רמות גבוהות יותר של שביעות רצון

(. 5השערה ) יםהמהגר

. מארצות המערבבעשור האחרון עולים שהגיעו לישראל עומדים במוקד המחקר הנוכחי

צות הבריתארמ)מצפון אמריקה : עולים מארצות המערב 90,000-הגיעו לישראל כ 4990מאז

בעיקר )ממערב אירופה ( בעיקר מארגנטינה, 70,000)מאמריקה הלטינית , (3,000קנדה מ, 30,000

ל מקוטלגים על ידי עולים ממדינות אלו לישרא(. 7040, ס"למ( )2,500אנגליה מ ,77,000מצרפת

הגם שיש הבדלים בולטים ברמת הפיתוח של המדינות , "עולי המערב"כהמשרד לקליטת עלייה

עולה 7040לשנת (HDI)ם של רמת פיתוח אנושי "רוג האוימתוך ד. השונות הכלולות בקבוצה זו

-צרפת מדורגת במקום ה, מדורגת במקום הרביעי בעולם וקנדה במקום השמיני צות הבריתכי אר

72-בריטניה מדורגת במקום ה. בעולם 45-מקום אחד לפני ישראל המדורגת במקום ה, 41

.בעולם 12-במקום ה - וארגנטינה מדורגת נמוך באופן משמעותי

, שורים האחרוניםשל יהודים בעולם בשני העהגירה מחקרים דמוגרפיים על תנודות

מעמידים במרכז ההחלטה לעלות לישראל גורמים כלליים בעלי , לרבות עולים מארצות המערב

ניתוח (DellaPergola, 2009; 2011). (גורמי דחיפה)כלכלי ופוליטי בארצות המוצא -אופי סוציו

קשר שלילי בין קיים מעלה כי ,(ת מערבוכולל מדינ) לישראל מדינות 23-עלייה מדפוסי שנערך על

(ם"של האו HDIרוג יד ל פיע)ובין רמת הפיתוח של המדינה כל מדינהמ שכיחות העלייה

(DellaPergola, 2009) .מתוך בחינת מניעי העלייה המוצהרים על ידי העולים עצמם , עם זאת

ים מקום מרכזי סובה גורמים ערכיים תופ, מקורות מחקריים שונים מצביעה על תמונה מעט שונה

המתמקדות , עובדה זאת מחייבת להתייחס בזהירות להצהרות אלה. יותר בהחלטה להגר לישראל

חברתיים השוררים בעת -של הפרט והמתעלמות מהתנאים המקרו חברתיים-בשיקולים המיקרו

.ההחלטה להגר

מחקר שערכה הסוכנות היהודית בקרב יהודים בצפון אמריקה ובצרפת בנוגע לכוונות

משתתפי . הקהילות אלעולים משל לעלייתם הדתיים םמניעיהשופך אור על ,תם לישראליעלי

המחקר הביעו את שאיפתם לעלות לארץ מתוך מניע דתי ורוחני המלווה ברצון להגשמת חיים

מאחר , עם זאת יש להתייחס לממצאי מחקר זה בהסתייגות. Jewish Agency, 2005))יהודיים

במחקר . ועולות מהמחקר הערכות גבוהות מאוד ולא ריאליות של עלייה מארצות אלו לישראל


18

הערכות מדויקות יותר של שיעור העולים מצרפת (Cohen, 2007) כהן שנערך בצרפת מציגאחר

מצביעים במחקרם על מניעי ההגירה המוצהרים של (Amit & Riss, 2007) אמית וריס .לישראל

העולים מצהירים כי המניע המרכזי לעלייתם היה . 4995צפון אמריקה לישראל אחרי העולים מ

(& Amit"[...] הגענו מתוך דחף דתי[ ...] ארץ היהודים, הגענו לישראל כי היא ארץ הקודש": דתי

Riss, 2007: 298 .)אותם , כלכליים בעיקרם, על מניעים נוספיםגם מחקר זה מצביע , ברם

מציינים באופן מפורש והמידע לגביהם התקבל מנציגי ארגונים המטפלים אינם העולים

קיימים מעט מחקרים .(ולהשכלה וחינוך יהודיים עלות גבוהה לקיום חיים יהודיים)בהעלאתם

ליטת עלייה קפרסומים פנימיים של המשרד ל. באשר למניעי העלייה של עולים מצרפת לישראל

ם של ינעת באופן חלקי ממניעים דתיים וציונימצרפת מו תהעלייה העכשוויעל כך שמצביעים

. משיקולים כלכלייםכן ו התגברות האנטישמיות כלפי יהודים בצרפתנוכח אך גם מדאגה , העולים

מאלו של עולי צפון אמריקה וצרפת מובחנות יותרשל עולי ארגנטינה לישראלנסיבות העלייה

עולים ה מרבית. ((DellaPergola, 2009; 2008 פרגולה-דלה ומתיישבות עם טיעוניו של

הוביל ו 7007-4999 בשנים מדינה זועלו בעקבות המשבר הפוליטי והכלכלי שפקד מארגנטינה

500צעו סקר בקרב יאשר ב (7001)על פי דגני ודגני . (Rein, 2004)לפגיעה קשה במעמד הביניים

מהם ציינו כי החליטו לעלות 10% ,המניע המרכזי לעלייתם הוא כלכלי, עולים מארגנטינה

. לישראל רק אחרי שידעו כי יזכו להטבות כלכליות ולתמיכה מהממשל הישראלי

, בעיקר העולים מצפון אמריקה ומערב אירופההעולים מארצות המערב ו, ככלל

לאור . םמאופיינים ברמות השכלה גבוהות יחסית ורובם מחזיקים במקצועות פרופסיונאליי

ניתן להניח כי תהליך ההשתלבות הכלכלית של עולים מהארצות היותר , םהמודלים הכלכליי

יהיה מהיר יותר בהשוואה לתהליך המקביל בקרב עולי ( צפון אמריקה ומערב אירופה)מפותחות

. שיקולי ההגירה אינם בהכרח זהים בקרב הקבוצות השונות של העולים, ברם. אמריקה הלטינית

,ל מניעים דתיים יותר בקרב עולים מצפון אמריקה ומצרפתבעוד עדויות מחקריות מצביעות ע

יתכן ולמרכיב הכלכלי יהיה משקל , לפיכך. משיקולים כלכלייםהעלייה מארגנטינה נבעה בעיקר

לאור , בנוסף .שונה מבחינת הציפיות ותחושת שביעות הרצון של העולים יוצאי הקבוצות השונות

מעניין לאפיין ולהשוות ,המערב ם השונות מארצותעוליהת של קבוצות ההבדלים ברמות הדתיו

לבחון מהן תחושות הזהות חשוב, לבסוף. כל קבוצת עוליםקרב שתות החברתיות באת הר

יותר עם החברה מזוהים וההשתייכות לחברה הישראלית של עולי המערב והאם עולים החשים

בדיקה אחרונה זו משמעותית בעיקר בקרב מהגרים .הישראלית אכן יותר מרוצים מחייהם בארץ

המבוקשים בארצות הגירה רבות ואשר עשויים לעזוב את הארץ החדשה אם , בעלי הון אנושי גבוה

. (Brandi, 2001)לא יחושו מסופקים

המחקר הנוכחי מציע לבחון את השתלבותם של עולי המערב , לאור האמור לעיל

המחקר מציע לבחון סדרה של גורמים . שביעות הרצון שלהם בארץבחינת תחושות באמצעות

. תוך הבחנה בין יוצאי ארצות מוצא שונות בקרב עולי המערב, אפשריים כמנבאים שביעות רצון


18


השערות המחקר

ככל . זמן בארץ ההגירה יהיה משקל חיובי בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץמשך הל .4

.מרוציםיותר ום יחושהיותר בארץ כך יםותיקשהעולים

הכלכלי שמצבם ככל . למצב הכלכלי יהיה משקל חיובי בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץ .7

משקל זה יהיה משמעותי יותר בקרב עולי . יותרמרוצים ויחושהם כך ,טוב יותרהעולים של

.ארגנטינה מאשר בקרב עולי צפון אמריקה וצרפת

ככל שרמת ההשכלה . י תחושת שביעות הרצון בארץלהון האנושי יהיה משקל חיובי בניבו .3

.יותר מרוצים ויחושהם כך ,גבוהות יותר יםורמת ידיעת השפה העברית של העול

ככל שהרשת . להון החברתי המגשר יהיה משקל חיובי בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץ .1

וכן , יותרמרוצים ויחושהעולים כך ,הטרוגנית יותר מבחינה אתניתהעולים החברתית של

.יותר מרוצים ויחושכך הם , בשכונה מעורבת עם ותיקים ותגורריככל ש

ככל . יהיה משקל חיובי בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץוההזדהות לתחושת הזהות .5

, כמו כן. בארץמחייהם יותר מרוצים וכך יחוש ,יותר עם החברה הישראליתשהעולים יזדהו

מרוצים העולים וכך יחוש ,םכישראליאותם תיקים מזהים וושהישראלים ה וככל שיחוש

.בארץמחייהם יותר

בשל מניעי עולים שהגיעו . למניעי העלייה יהיה משקל בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץ .2

. דחיפה מארץ מוצאםגורמי יהיו מרוצים יותר מעולים שהגיעו בשל ישראלמשיכה ל

שיטת המחקר

קובץ הנתונים

. 4992 אשר עלו לישראל מאז שנת, ומעלה 70בני עולי המערבמייצג של מדגם מחקר זה נערך על

. בשיטת השכבות "מכון דחף"אשר בוצע על ידי 7002המדגם נלקח מתוך נתוני סקר רופין

, צפון אמריקה ואוסטרליה)היו ארץ מוצא בקרב עולי המערב הקריטריונים להגדרת השכבה

שהגיעו 20-75 עולים בני 32,452מתוך . ושנת עלייה (שאר מערב אירופה, צרפת, אמריקה דרום

הועברו על ידי משרד הקליטה שתי רשימות עם ,לישראל מארצות המערב 7002ועד 4992אחרי

ה טלפונית לעולים במספר יבאמצעות רשימות אלו נעשתה פני. עולים 7,500פרטי התקשרות של

מאפייניהם . המערבארצות עולים מ 105 וענו על הסקר (צרפתית וספרדית, ליתאנג, עברית)שפות

לוש קבוצותהמחקר הנוכחי מתמקד בש. שוו לממוצע אוכלוסייה זווהדמוגרפיים של עולים אלו ה

עולים ;(עולים 23) עולים מארגנטינה ;(עולים 717)עולים מצפון אמריקה : עולים מרכזיות של

בדקו כלל העולים מארצות ילמרות שלא י" עולי המערב" יכונוצות אלו קבו .(עולים 50) מצרפת

4.עולים 355המדגם הסופי עליו נערך המחקר כלל .המערב אלא רק שלוש קבוצות מרכזיות אלו

משתני המחקר

צרפתית , אשר תורגמו לאנגלית שאלות סגורות 27 שכללנערך כסקר טלפוני 7002סקר רופין

שאלות באשר למצב , פיותדמוגר-שאלות סוציו: במגוון רחב של נושאיםעסקו שאלות ה. וספרדית

תרבותיים ואישיים , העוסקות בהיבטים סובייקטיביים חברתיים שאלות ,הכלכלי והתעסוקתי

לעולהתרבותיות אשר יש -רשתות חברתיות בין, העדפות תרבותיות, הגדרת הזהות האישית: כגון

, שאלות הבוחנות את מניעי העלייהיש בסקר כמו כן . ות ההגירהמצבו הפסיכולוגי והאישי בעקבו

. ומהחיים בארץ שביעות הרצון של העולה מתהליך הקליטהואת


18

על שאלה אשר תשובתה היא - כללית מהחיים שביעות רצוןבמחקר זה הינו המשתנה התלוי

.2-4 סקלה

:משתנים בלתי תלוייםסדרה של נבחנה

ארגנטינה וצרפת, צפון אמריקה: קבוצות עיקריותשלוש הבחנה בין :מוצאארץ .

מספר השנים מאז העלייה לארץ :ותק בארץ .

(.1-4דרגות ) שומר על מסורת דתיתהעולה באיזו מידה :רמת דתיות

אין תואר אקדמי/יש ,משתנה דיכוטומי :השכלה אקדמית .

משתנים מתוקננים חמישהשחושב מתוך סדרה של להערכת רמת חיים מדד :מצב כלכלי

; שקלול צריכת מוצרים ;הכנסת משק בית לנפש: המשווים לממוצע של כלל עולי המערב

אמית ) מדד רופיןמדד זה משמש ב. צפיפות דיור ;בעלות על דיור ;יכולת כיסוי הוצאות

רמת המהימנות מסוג עקיבות פנימית אלפא של קרונבאך . (7002, בולוטין-אשווילי'אצ'וצ

. (R= .783)גבוהה במחקר ור מדד זהשהתקבלה עב

(. 5-4)באיזו מידה המונח ישראלי מגדיר אותך : אישית תחושת זהות

(. 5-4)באיזו מידה ישראלים ותיקים מתייחסים אליך כאל ישראלי :תחושת זהות נתפסת

כתשובה לשאלה האם מרבית , האחד. מיוצג על ידי שני משתנים דיכוטומיים :הון חברתי

יותר כתשובה לשאלה האם , השני(. לא/כן)אותה ארץ מוצא מעולים הם החברים שלך

(. לא/כן)שלך כממחצית השכונה בה אתה מתגורר הם עולים מאותה ארץ מוצא

קריאה וכתיבה ,יבורשאלות באשר לד ארבעשחושב מתוך מדד : ידיעת השפה העברית

רמת המהימנות (. 7002, בולוטין-אשווילי'אצ'אמית וצ)מדד זה משמש במדד רופין . בעברית

. (R= .815)מסוג עקיבות פנימית אלפא של קרונבאך שהתקבלה עבור מדד זה במחקר גבוהה

מתוך סדרה של מניעי עלייה קודד אשר משתנה דיכוטומי :לארץ משיכה/מניעי דחיפה

מניעי דחיפה מארץ המוצא . התבקש הנחקר לציין מהו המניע המרכזי לעלייתו לארץמתוכם

מניעי משיכה לישראל .מצוקה כלכלית ופוליטיתאנטישמיות ו, העדר ביטחון אישי: כללו

. לספק חינוך יהודי לילדים וציונות, רצון לחיות במדינה יהודית: כללו

ממצאים

ם תוך השוואה יסדרה של מאפיינים דמוגרפינבחנה .תיאוריהחלק הראשון של הממצאים הינו

צרפת , לי צפון אמריקהעו: בין שלוש קבוצות העולים המרכזיות המרכיבות את עולי המערב

הממצאים . כיווני נבחנה מובהקות ההבדלים בין הקבוצות-ת חדנובאמצעות ניתוח שו . וארגנטינה

ותק הממוצע שלהן וות אינן שונות באופן מובהק במטבלה זו עולה כי הקבוצ .4מסוכמים בטבלה

, ברם. אין הבדל מובהק באחוז הנשואים בקבוצות השונות, כמו כן. שנים ששהנמצא סביב , בארץ

עולי ארגנטינה מבוגרים יותר מעולי צרפת וצפון . םיהקבוצות שונות ביתר המשתנים הדמוגרפי

הדתיות שלהם נמוכה יותר מזו של עולי יש בקרבם אחוז נמוך יותר של גברים ורמת, אמריקה

מכאן שניתן לראות מבחינה דמוגרפית דמיון רב יותר בין עולי צרפת לעולי . צפון אמריקה וצרפת

. צפון אמריקה מאשר בינם לבין עולי ארגנטינה


18


בחינת הבדלים בין הקבוצות באמצעות מבחן. של עולי המערב םימאפיינים דמוגרפי :1טבלה

כיווני-שונות חד

Fמבחן עולי ארגנטינה עולי צרפת עולי צפון אמריקה משתנים

(סטיית תקן)גיל ממוצע 32.53

(40.27) 39.79

(40.27) 11.43

(41.40) **5.92

1.79* 14.4% 21.4% 20% גברים %

4.21 22.2% 24.5% 22.3% נשואים %מספר שנים ממוצע

(סטיית תקן)בארץ 2.42

(3.57) 2.72

(3.12) 5.99

(7.97) 407.

רמת דתיות (1-4)ממוצעת

3.30 (0.21)

3.02 (0.22)

7.43 (0.59)

**53.51

N 242 05 36מספר מקרים *p<0.05 **p<0.01

. תהליך העלייה של כל אחת מקבוצות העולים הוא המניע המרכזי לעלייתםבמשתנה משמעותי

. סיבות הסיבה המרכזית לעלייתם מתוך רשימה מגוונת שלבסקר נתבקשו העולים לבחור את

משתנה עבור כל ההתפלגות להלן תרשים המתאר את . הסיבות קובצו למספר סיבות מרכזיות

. אחת מהקבוצות

ילוח לשלוש קבוצות העולים מהמערבעיקרי לפי פמניע העלייה ה :1תרשים

רפת וצפון העיקרי לעלייתם של עולי צהמוצהר מתוך התרשים ניתן ללמוד כי בעוד המניע

המניע המרכזי ,(רצון לחיות ולגדל את הילדים במדינה יהודית)אמריקה הוא המניע הדתי

העולים מצפון . בקרב עולי ארגנטינה הוא תחושת העדר הביטחון האישי בארץ המוצאהמוצהר

אמריקה וצרפת גם מדווחים באחוזים גבוהים יותר מעולי ארגנטינה כי עלו בעקבות משיכה או

רכי ולצ. כל הקבוצותבהמניע הכלכלי מקבל ערכים נמוכים מאוד . קרובי משפחההחלטה של

ודחייה ( pull)הסיבות השונות קובצו למניעי משיכה לארץ , בתחום המחקר ובהתבסס על הספרות

מעולי צרפת הגיעו 93%-מעולי צפון אמריקה ו 99% השוואה זו מעלה כי(. push)מארץ המוצא

66.2

0

8.3

14.1

3.87.6

76.4

6.9 7.94.3

04.5

32.7

57

3.20.8

30

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

דתי העדר ביטחון משיכת

קרובים

החלטת

קרובים

כלכלי אחר

צפון אמריקה צרפת ארגנטינה


11

מהם 59%-מקרב עולי ארגנטינה הגיעו בשל מניעי משיכה ו 14% בעוד, לארץ בשל מניעי משיכה

. .>F=138.3, p)04) ההבדל בין הקבוצות התקבל מובהק. מוצאםהגיעו בשל מניעי דחייה מארץ

.מניעים המוצהרים על ידי העוליםהיש לקחת בחשבון כי מדובר על ניתוח של

-משתני המחקר הסוציובבחינה מתבקשת נוספת היא של ההבדלים בין הקבוצות

בין הקבוצות מוצגים ההבדלים 7בטבלה . משתנה התלויבאקונומיים הבלתי תלויים כמו גם

. משתנים אלוב

בחינת הבדלים בין הקבוצות באמצעות . מאפיינים סוציו אקונומיים של עולי המערב :2טבלה

וניכיו-שונות חד מבחן

Fמבחן עולי ארגנטינה עולי צרפת עולי צפון אמריקה משתנים בעלי תואר אקדמי %

25.1% 11.2% 45.2% **50.99

מתוקנן )מדד רמת חיים

(בהשוואה לכלל עולי המערב23.

(7.91) 32.-

(3.02) 4.92-

(4.12) **77.92

תחושת זהות ישראלית (4-1)אישית

3.71 (4.42)

3.54 (91).

7.94 (52).

*1.52

י "תחושת זהות נתפסת ע ותיקים

3.07 (4.01)

3.01 (4.04)

3.42 (21).

51.

בעלי מרבית חברים % מארץ מוצאם

31% 12% 49% **5.50

המתגוררים בשכונה %בה יותר ממחצית מארץ

מוצאם73% 37% 49% 4.34

(4-1)רמת ידיעת השפה 3.77

(25).

3.77 (22).

3.22 (22).

**2.52

רמת שביעות רצון (3-1)מהחיים בישראל

5.33 (23).

5.31 (22).

1.22 (97).

**2.39

*p<0.05 **p<0.01

עולי שלוש מדינות ניתן ללמוד כי עולי צפון אמריקה הינם המשכילים ביותר מבין 7מטבלה

42%-בקרב עולי צרפת ורק כ 15%-מהם בעלי תואר אקדמי לעומת כ 25% .שנחקרו כאן המערב

ברמת ידיעת , ברם. בולטים ומובהקיםהם מאפיין הון אנושי זה בההבדלים . בקרב עולי ארגנטינה

בחינת רמת . לעולי ארגנטינה יש יתרון קל ומובהק על עולי צפון אמריקה וצרפת ,השפה העברית

אשר , בעלי רמת החיים הגבוהה ביותרהם צפון אמריקה מ םעוליההחיים של הקבוצות מעלה כי

בעלי רמת חיים הם עולי צרפת . עולי שלוש מדינות המערב שנחקרו כאןגבוהה מהממוצע של

עולי . במחקר זה מעט מהממוצע של כלל עולי המערבבונמוכה מריקהצפון אנמוכה יותר מעולי

בעלי רמת חיים נמוכה משמעותית הן בהשוואה לשתי הקבוצות והן בהשוואה הם ארגנטינה

על תחושה חזקה עולי צפון אמריקה וצרפת מדווחים בחינת משתני הזהות מעלה כי . לממוצע

אך לא נמצא הבדל מובהק , לעולי ארגנטינהשל זהות ישראלית בהשוואה יותר באופן מובהק

שני משתני ההון החברתי מצביעים על תמונה . ותיקים מתייחסים אל זהותםובאופן שבו ה

עולי צרפת וצפון אמריקה מעידים באחוזים גבוהים יותר ובאופן מובהק מעולי . מעניינת

ה וצרפת גם מדווחים עולי צפון אמריק. ארגנטינה כי מרבית חבריהם הקרובים הם מארץ מוצאם

באחוזים מעט גבוהים יותר מעולי ארגנטינה כי הם מתגוררים בשכונות בהם יותר ממחצית


18


שני משתני ההון החברתי . נתון אחרון זה התקבל לא מובהק. מארץ מוצאםהם התושבים

. להם הון חברתי מלכד יותר מאשר מגשר, מבליטים בעיקר את סגירותם האתנית של עולי צרפת

התבוננות על המשתנה התלוי ,לאחר שסקרנו את המשתנים הבלתי תלויים השונים, וףלבס

לי צפון אמריקה וצרפת חשים יותר מרוצים מהחיים בארץ מעולי ובמחקר זה מעלה כי ע

תחושת שביעות הרצון הגבוהה של שלוש ך הכולאך בולטת בס, נתון זה התקבל מובהק. ארגנטינה

. הקבוצות

בין משתני םארייהקשרים הלינ מוצגת מטריצת 3בטבלה , משתני-עבור לניתוח הרבבטרם א

. של ספירמן Rהמחקר בעלי סולם מדידה אורדנאלי ומעלה באמצעות מדד

צרפת , בין משתני המחקר עבור עולי צפון אמריקה םמטריצת הקשרים הלינאריי :6טבלה (N=355)וארגנטינה

שביעות רצון ידיעת שפה זהות נתפסת זהות אישית רמת חיים רמת דתיות משתנים

ותק בארץ02.

(42). *44. (01).

07.- (21).

01. (12).

**41. (04).

03. (55).

רמת דתיות*44. (01).

07. (21).

03. (24).

05.- (39).

**72. (00).

רמת חיים**71. (00).

05. (37).

*40.- (05).

**42. (00).

זהות אישית**32. (00).

03.- (20).

**42. (00).

זהות נתפסת**42. (00).

ידיעת שפה*44. (01).

*p<0.05 **p<0.01

נמצא בקשר , רמת שביעות רצון מהחיים בארץ, ניתן ללמוד כי משתנה המחקר התלוי 3מטבלה

שרמת , מכאן. ותק בארץוהמשתנה חיובי ומובהק עם כל המשתנים הבלתי תלויים למעט עם

הזהות האישית , רמת החיים עולה, שביעות הרצון מהחיים בארץ עולה ככל שרמת הדתיות עולה

ן רמת שביעות הקשר המשמעותי ביותר נמצא בי. והנתפסת עולה וכך גם ידיעת השפה העברית

פן רמת החיים של העולה נמצאה קשורה באו. יתר הקשרים די חלשים ;הרצון למידת הדתיות

ובקשר חיובי משמעותי יותר , שלו בארץ קחיובי חלש אך מובהק עם רמת הדתיות שלו ועם הוות

תחושת הזהות האישית נמצאה בקשר חיובי . עם תחושת הזהות הישראלית האישית שלו

העולה תופס מכאן ש, סת על ידי ישראלים ותיקיםמשמעותי ומובהק עם תחושת הזהות הנתפ

ידיעת השפה . אליו ככזה םתיקים מתייחסיוחש שהישראלים הועצמו כישראלי ככל שהוא

ובאופן מפתיע בקשר , העברית נמצאה בקשר חיובי מובהק אך לא חזק עם משתנה הוותק בארץ

. ידיעת השפה העברית יורדת כך, מכאן שככל שרמת החיים עולה. שלילי ומובהק עם רמת החיים

תוך שהם ממשיכים לעבודעולים מהמערב יתכן ונתון זה קשור לעובדה שחלק לא מבוטל מה

. חלקם אף עובדים בארץ המוצא שלהםבשפת המקור שלהם ומשתמשים

, להעריך את מידת החשיבות של המשתנים השונים בניבוי שביעות רצוןועל מנת לבחון

מוצגים הממצאים שהתקבלו 1בטבלה . משותף לשלוש קבוצות העולים משתני-ניתוח רבבוצע

.משתני לניבוי שביעות רצון מהחיים בארץ-רגרסיה רבמניתוח


89

שביעות הרצון של עוליםמשתנית לניבוי -רגרסיה רב: משתני-ממצאי הניתוח הרב :4טבלה

משתנים מקדמי הרגרסיה

(טעות תקן) bמקדם Betaמקדם גיל (004.) 004.- 051.-

מגדר (095.) 147. 083.

(YSM)ותק בארץ (014.) 005. 021.

רמת דתיות (059.) 166.** 168.

השכלה אקדמית (112.) 034. 019.

1אינטראקציות עם ארץ המוצא

עולי צרפת *מניעי משיכה לארץ (402.) 807.** 300.

עולי ארגנטינה *מניעי משיכה לארץ (246.) 679.** 187.

עולי צרפת *מדד רמת חיים (046.) 18.** 145.

עולי ארגנטינה* מדד רמת חיים (075.) 157.* 176.

עולי צרפת *זהות אישית (169.) 015. 021.

עולי ארגנטינה* זהות אישית (224.) 112.- 141.-

עולי צרפת *זהות נתפסת (144.) 081.- 101.-

עולי ארגנטינה* זהות נתפסת (218.) 001. 001.

עולי צרפת *מרבית החברים מארץ המוצא (259.) 502.-* 140.-

עולי ארגנטינה *מרבית החברים מארץ המוצא (356.) 014.- 003.-

עולי צרפת *מעל מחצית מהשכונה מארץ המוצא (299.) 392. 082.

עולי ארגנטינה *מעל מחצית מהשכונה מארץ המוצא (386.) 158. 027.

עולי צרפת *ידיעת השפה (172.) 101.- 128.-

עולי ארגנטינה *ידיעת השפה (118.) 0.47 076.

קבוע הרגרסיה 1.22** Fערך 3.73**

R(adj) 2מתאם מרובה .42

379 N מספר מקרים

*p<0.1 **p<0.05 ***p<0.01 4. עולי צפון אמריקה -שהושמטה הקבוצה

רמת הדתיות מנבאת באופן ,מקרב המשתנים הדמוגרפיים ,ניתן ללמוד כי באופן כללי 1מטבלה

כך עולה שביעות ,ככל שרמת הדתיות של העולה גבוהה. חיובי ומובהק רמות של שביעות רצון

סדרת אינטראקציות בין משתני המחקר השונים לקבוצת המוצא שמשה . הרצון שלו מהחיים

שוו לקבוצת וכאשר הקבוצות ה, לבחינת תרומתם של המשתנים לניבוי שביעות רצון מהחיים

רמת החיים נמצאה קשורה באופן חיובי ומובהק . עולי צפון אמריקה, העולים הגדולה ביותר

שביעות . אך לא בקרב עולי צפון אמריקה, רצון בקרב עולי צרפת ועולי ארגנטינההלרמות שביעות

עולים . ה המוצהרים שלהםהרצון של עולי צרפת ועולי ארגנטינה אף מוסברת על ידי מניעי העליי

אשר מארצות אלו שהגיעו מתוך מניעי משיכה לישראל חשים מרוצים יותר מהחיים בארץ מ

המיוצג על ידי ריבוי חברים מאותה , ההון החברתי של העולים. עולים שהגיעו מתוך מניעי דחיפה

מארץ הם הם שרוב חברימכאן שעולים מצרפת . נמצא שלילי ומובהק עבור עולי צרפת, ארץ מוצא

. חשים פחות שביעות רצון מהחיים בארץ ,מוצאם


88


נבחנו משוואות רגרסיה נפרדות לכל אחת מקבוצות , 1בטבלה בנוסף לניתוח המוצג

, למגדר ,בקרב עולי צפון אמריקה. הממצאים מוסיפים מידע על העולים מצפון אמריקה. המוצא

. תרומה בניבוי שביעות רצוןיש העברית לזהות הנתפסת על ידי ישראלים ותיקים ולידיעת השפה

עולים , .=b=.37**,Beta)77) שעולות מצפון אמריקה מרוצות יותר מעולים מצפון אמריקהמכאן

אותם תופסיםותיקים ומצפון אמריקה מרוצים יותר כאשר הישראלים ה

וכאשר רמת ידיעת השפה העברית שלהם גבוהה יותר , (b=.18**,Beta=.23)כישראלים

(b=.26**,Beta=.26).

להשערה בניגודניתן לסכם כי ,מול השערות המחקר הוחנים ממצאים אלבכאשר

.צון בארץבניבוי תחושת שביעות הר אין משקל משמעותיזמן בארץ ההגירה משך הל, הראשונה

בהתאם (. שנים ששסביב )מוגבל בארץ ממוצע ותק יש חשוב לציין בהקשר זה כי לשלוש הקבוצות

אך רק עבור , למצב הכלכלי יש משקל חיובי בניבוי תחושת שביעות הרצון בארץ ,היהשנילהשערה

מסבירה אכן ידיעת השפה העברית רמת ,שיתיהשללהשערה בהתייחס. וארגנטינה עולי צרפת

להשכלה ,השלישיתבניגוד להשערה , עם זאת. אך רק עבור עולי צפון אמריקה, ןשביעות רצו

רשת החברתית של העולהה .עולי המערבכלל אין קשר לתחושת שביעות הרצון של האקדמית

אך ,רק עבור עולי צרפת הרביעיתוון המצופה בהתאם להשערה יבכתורמת נמצאה משמעותית ו

העולים כלל לא נמצא משקל בניבוי שביעות הרצון של בשכונה מעורבת עם ותיקים למגורים

משקל חיובי בניבוי תחושת האישית אין לתחושת הזהות ,החמישיתהשערה ל בניגוד. מהמערב

ככל שהעולה ממצאי המחקר אינם מאששים את הטענה כי מכאן ש, שביעות הרצון בארץ

נמצא כי עבור עולי ,למרות זאת .מרוצה יותר מחייו בארץהוא כך מרגיש יותר ישראלימהמערב

חשיםהם שככל . שמעותיתמהיא תחושת הזהות הנתפסת על ידי אחרים ,צפון אמריקה

על פי .מהחיים בארץ יותר מרוציםהם כך ,םכישראלי אותםתיקים מזהים ושהישראלים הו

ולי צרפת והן עבור עולי נמצאו משמעותיים הן עבור עמניעי העלייה , שית והאחרונהיהשהשערה ה

גיעו בשל שהגיעו בגלל משיכה לארץ מרוצים יותר מעולים שהמקבוצות אלו עולים .ארגנטינה

סביר כי נתון זה לא התקבל מובהק עבור עולי צפון אמריקה מאחר ורובם . דחיפה מארץ מוצאם

.המכריע הגיע ממניעי משיכה לארץ

דיון

ואף לא זכתה לא נחקרה דיבאמצעות פרמטרים סובייקטיביים השתלבותם של עולים בחינת

, עליו התבסס מחקר זהשמאגר הנתונים . להתייחסות בהקשר לעולים מארצות המערב בישראל

מחייהם תחושת שביעות הרצוןבניסיון להבין מה מסביר את . בדיקה כזו פשרא , 7002סקר רופין

נבחנה סדרת משתנים (צרפת וארגנטינה, צפון אמריקה) מארצות המערבשל העולים בארץ

וח על משתנים דמוגרפייםתוך פיק ,כלכלי וחברתי, משתני הגירה ומשתני הון אנושי: מנבאים

.ומשתני הגירה

התיאוריים מצביעים על נקודות דמיון ושוני בין שלוש קבוצות העולים ממצאי המחקר

ם ובמניעי העלייה של עולי צפון אמריקה ועולי ינמצא דמיון רב במאפיינים הדמוגרפי. הנחקרות

דווחו בעוד עולי ארגנטינה ,יעים דתייםהגיעו לישראל בעיקר מתוך מנדווחו כי עולים אלו . צרפת

עוד נמצא כי . בארץ מוצאםוכלכלי העדר ביטחון אישי ה שלהגיעו בעיקר בעקבות תחושכי

מאופיינים ברמת חיים נמוכה יותר וחשים , פחות דתיים, העולים מארגנטינה פחות משכילים


88

יותר ובעיקר עולי צרפת צפון אמריקה עולי , ברם. פחות ישראלים מעולי צרפת וצפון אמריקה

. מסוגרים אתנית בקהילותיהם

, משתני לניבוי תחושת שביעות הרצון של כל קבוצת עולים מהחיים בארץ-הניתוח הרב

. רמת הדתיות מנבאת באופן חיובי ומובהק שביעות רצון, העלה כי מקרב המשתנים הדמוגרפיים

חיובית שיש לדתיות על תחושת ממצא זה מתיישב עם ממצאי מחקרים המצביעים על ההשפעה ה

(,Blaine & Crocker, 1995; Smith, McCullough & Pollשל הפרט תהרווחה הסובייקטיבי

סקירה מקיפה של עולה מתוך ,למחקרי הגירהאותה חס ינקודה מעניינת אשר ניתן לי. (2003

רים אלו מצאו חוק. Smith et al., 2003))' סמית וחוב שבצעומחקרים בתחום הדתיות של הפרט

פרטים שעברו אירועי חיים בקרבבין דתיות לבריאות נפשית בולט יותר החיובי כי הקשר

המהגרים במחקר זה . אירוע חיים משמעותי שעשוי להוביל ללחץ, קהגירה היא ללא ספ. מלחיצים

לכן לרמת הדתיות עשויה להיות יותר השפעה עליהם מאשר על כלל , הם עולים חדשים יחסית

יש לקחת בחשבון כי ההבדלים בהרכב החברתי והדתי של קבוצות , בנוסף. כלוסייה בישראלהאו

.הבדלים מבניים בין הקהילות היהודיות בארצות המוצאבמידה מסוימת משקפים , העולים

המחקר הנוכחי גם מצביע על החשיבות בבחינה נפרדת של תהליכי ההשתלבות של

שהמהגרים מהקבוצות השונות הגיעו לישראל בערך באותה למרות . קבוצות מהגרים שונות

קיימים הבדלים בולטים במאפייניהם כמו גם בגורמים , תקופה וכולם ממדינות מפותחות יחסית

-מרבית העולים מארגנטינה הגיעו בעקבות משבר כלכלי. המסבירים את שביעות רצונם בארץ

עשויים ולכן , רבים מאוד של משקי ביתכלכלית חריף בארץ מוצאם שהוביל להתמוטטות פוליטי

ארגנטינה אף מדווחים על מניע דחיפה זה ם מעוליה. לפרופיל של המהגר הכלכלילהתאים יותר

מרבית העולים מצפון אמריקה ומצרפת מדווחים , לעומת זאת. כמניע המרכזי להגעתם לישראל

לים כלכליים וגורמי הגם שבתהליך הגירתם מעורבים שיקו. כי הגיעו ממניעי משיכה לארץ

המניעים ההצהרתיים , (DellaPergola, 2009; 2011) פרגולה-דלה כפי שנטען על ידי, דחיפה

בהקשר זה חשוב לציין את מגבלת המחקר בנוגע לייצוג החסר של עולי . שונים בין הקבוצות

היה קושי לאתר עולים אלו ברשימות, כפי שצוין בשיטת המחקר. ארגנטינה וצרפת במדגם

מגורים שנות מקום יתכן ועולים אלו נוטים ל. הכתובות והטלפונים שסופקו על ידי משרד הקליטה

לאומיים-בתוך ישראל ובמקרה של עולי צרפת אף לדלג בין ישראל לארץ מוצאם כמהגרים טרנס

Waxman, 2005) (Tobin & . חלק מהם עזבו את הארץ לאחר , ארגנטינהמ םעוליהבמקרה של

מניעי העלייה נוגע לבעיקר ב, מגבלה זו עלולה לגרום להטיה. בארגנטינה השתפר שהמצב הכלכלי

מניעים מוצהרים של משיכה מיותר אלו שנשארו הגיעו סביר שמאחר ו, המוצהרים של הקבוצות

שכה המרכזית על פי נתוני הלעם זאת חשוב לציין כי .יותר מרוצים מהחיים בארץהם ובפועל

.בים אינו גבוהעור העוזיש, לסטטיסטיקה

אלו שהגיעו . נמצא משמעותי בקרב עולי צרפת וארגנטינה( דחיפה/משיכה)המניע לעלייה

תרומת המניע הדתי ורמת בולטת כאן . מרוצים יותר מחייהםחשים לישראל מתוך מניעי משיכה

מניע זה לא נמצא מובהק עבור, באופן פרדוקסלי. ולתחושת שביעות הרצון שלשל העולה הדתיות

מאחר ומרביתם הגיעו מתוך מניעים דתיים ואף מגדירים עצמם כדתיים ולכן , עולי צפון אמריקה

מחקרים שבחנו גורמי משיכה ודחיפה בהגירה בדרך כלל . ת קטנה בתוך קבוצה זויש שונו

מניעים אלו על ם שלאת השפעתגם אבל לאחרונה מחקרים מדגישים , מתמקדים בהחלטה להגר

. וון מחקרי זהימחזקים כ נוממצאי. ( (Doerschle ,2006גר בארץ החדשה השתלבותו של המה


88


. הכלכליההיבט משתני ונוגע למניעי עלייה הוא חשיבות -ממצא נוסף העולה מתוך הניתוח הרב

צרפת ם מעוליהמובהקת עבור הרמת החיים לניבוי שביעות רצון נמצאהכולל להמדד תרומת

במחקרים כמשמעותי לתיאור הבדלים בין קבוצות מוצא המשתנה רמת חיים נמצא. וארגנטינה

השטחבבייחוד בכל הקשור לרמת הריכוז והפיזור של עולים מארצות מוצא שונות ,שונות בארץ

ממצא זה עבור עולי ארגנטינה מתקבל על הדעת לאור מניעי (. Rebhun, 2009)מדינת ישראל של

. מהגרים כלכלייםבת ההבנה כי מדובר ומחזקים א, מדווחיםהם ההגירה הכלכליים עליהם

הממצא הדומה שהתקבל עבור עולי צרפת עשוי להצביע על סתירה מסוימת בין הרמה ההצהרתית

פוליטיים םהקשורים גם לתנאי, כנראה שגורמי דחיפה כלכליים. לזו המתקיימת בפועל

, בנוסף. אופן גלויהם מוכנים להודות בכפי שרתם יותר מהובילו להגי, אנטישמיותשל ולתחושות

פחות מרוצים חשים ( הון חברתי מלכד)נמצא כי עולי צרפת אשר מרבית חבריהם מארץ מוצאם

בתהליך , חוצה גבולות אתניים, ממצא זה מדגיש את החשיבות שיש להון חברתי מגשר. בארץ

שיעשהחקרו לעומק במחקר המשך ימומלץ כי ממצאים אלו י. השילוב החברתי של מהגרים

.ש בשיטות איכותניות בקרב קהילת עולים זושימו

ם השהממצאים אשר התקבלו עבור עולי צפון אמריקה מאירים משתנים אחרים

בעוד המגדר של . שפה וזהות נתפסת, מגדר: משמעותיים לתחושת שביעות הרצון של העולה

בור עולי צפון הוא נמצא משמעותי ע, העולה לא נמצא משמעותי עבור עולי צרפת וארגנטינה

ממצא דומה נמצא אצל לב ארי .אמריקה וניתן ללמוד ממנו כי נשים מרוצות יותר מהחיים בארץ

מחקר זה מצביע כי נשים אשכנזיות בעלות השכלה ;על אודות תושבים חוזרים לישראל( 7002)

ממצא זה עשוי להוביל להשערה כי הנשים . ץ לארץגבוהה מרוצות יותר מחייהן לאחר ששבו מחו

השערה זו . מצפון אמריקה היו שותפות יותר להחלטה לעלות מאשר הנשים מצרפת ומארגנטינה

-ל ,בנתוני הסקר. ניתן לחזק באמצעות בחינת רמת ההשכלה של נשים מקבוצות העולים השונות

מהעולות 2%-מצרפת ו מהעולות 19%רק תואר אקדמי בעודיש מהעולות מצפון אמריקה 22%

ממצא זה עשוי להעיד על שיתוף גדול יותר של .מחזיקות אף הן בתואר אקדמי מצפון אמריקה

לשותפות בין המינים מסויימתעדות . הנשים מצפון אמריקה בתהליך קבלת ההחלטה להגר

בקבלת ההחלטה לעלות ניתן למצוא במחקר אשר בחן את תהליך קבלת ההחלטות של משפחות

על מנת להוכיח טענה זו נדרש מחקר נוסף , ברם. ((Amit & Riss, 2007ים מצפון אמריקה עול

. ארגנטינהמצרפת ומ םשיבחן סוגיות אלו גם בקרב עולי

שני משתנים נוספים שנמצאו משמעותיים לניבוי שביעות הרצון של עולי צפון אמריקה

אשר בולט במרכזיותו , כי משתנה השפהמעניין . הם ידיעת השפה ותחושת הזהות הנתפסת

. נמצא משמעותי רק עבור עולי צפון אמריקה, (Chiswick, 1998; 2002)במחקרי הגירה

הם עולי ארגנטינה נמצא כי (7טבלה )רמת ידיעת השפה הממוצעת בין הקבוצות של בהשוואה

סביר כי מרבית לפיכך . צפון אמריקהמצרפת ום מבעלי הרמה הגבוהה יותר בהשוואה לעולי

. משקל בניבוי שביעות רצון למשתנה זהארגנטינה שולטים בשפה העברית ולכן אין מ םעוליה

מערכת , במדינה זואת היקף המערכת החינוכית היהודית משקפת ידיעת השפה בארגנטינה

(Himmelfarb & DellaPergola, 1989). מפותחת ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה היהודית

בשכונות של עולים מצרפת ומרבית רובםמתגוררים ב הנתון לפיו עולים אלו, לי צרפתבאשר לעו

הקשרים החברתיים מרבית , קרי. מעיד על הון חברתי מהסוג המלכד ,מארץ מוצאםהם חבריהם

לשפה העברית יש פחות שיתכן , מכאן. בתוך קבוצת המוצא שלהםמתקיימים של עולי צרפת


88

ון שלהם מאחר והם נמצאים בחברת עולים מצרפת ומשתמשים חשיבות בתחושת שביעות הרצ

. יותר בשפת המקור מאשר בעברית

ותיקים ושהישראלים ההם חשים צפון אמריקה מרוצים יותר ככל שמ םעוליההנתון לפיו

מרבית . מעניין אשר לא נחקר די בספרותהוא נתון ( זהות נתפסת)תופסים את זהותם כישראלית

,.Phinney et alראו)העוסקים בזהות המהגר מתמקדים בהגדרה עצמית של זהות המחקרים

האופן שבו המהגר חושב , קרי, המחקר הנוכחי מצביע דווקא על חשיבות הזהות הנתפסת .(2001

תיקים הקולטים ואת וממצא אחרון מבליט את הצד של הוה. תיקיםוושזהותו נתפסת על ידי ה

יש לא מעט מחקרים הבוחנים את התפיסות של . ן של המהגריםתרומתם לתחושת שביעות הרצו

( 4992)כספא -שורצולד וטורמחקרם של , הלדוגמ, בהקשר הישראלי. תיקים כלפי המהגריםוהו

לשעבר ת המועצותניסה לאפיין את האופן שבו תופסים ישראלים ותיקים את העולים מברי

קהישראלי הוותי ו שלעולה תופס את יחסבמחקר הנוכחי נבדק האופן שבו ה, ברם. ומאתיופיה

בהבדל שבין זהות אתנית ( 7002) היילברון בישראל דנה ת המועצותבמחקר בקרב עולי ברי. כלפיו

( ,Cooley קולי נתפסת על ידי אחרים לזהות אתנית עצמית באמצעות המודל הסוציולוגי של

ודימויו בעיני אחרים ואת ההלימה בין חשיבות הדימוי של הפרט בעיני עצמו המאיר את 1964)

אבל רק הזהות , אמנם נמצא קשר משמעותי בין התפיסות ,במחקר הנוכחי. אלו התפיסות

מחייבת סוגיה זו . מנבאת שביעות רצון בקרב עולי צפון אמריקהכהנתפסת על ידי אחרים נמצאה

.להרחיב ולחקור אותה בעתידותר ומוצע בחינה מעמיקה י

קש להעריך את השתלבותם של עולים מבוגרים בחברה הישראלית יקר הנוכחי בהמח

יש לתהות אם . מהחיים בישראל שלהם רצוןהתחושת שביעות –י סובייקטיב משתנה באמצעות

בספרות ההגירה . מהגריםב ביותר לבחינת השתלבותם של הסובייקטיבי הטו רהאינדיקטוזהו

או תחושת ( 7002, אמית)כגון תפיסת איכות חיים , סובייקטיביים נוספים טוריםאינדיק מצוינים

נתוני . המעידים על השתלבות מוצלחת של מהגרים (Anson et al., 1996) תרווחה סובייקטיבי

ראוי להרחיב . טורים אלולא אפשרו בחינת אינדיק, ר הנוכחיעליו התבסס המחק, 7002סקר רופין

. והפסיכולוגיים בסקרים הבאים םטיבייאת מאגר המשתנים הסובייק

אקונומי גבוה -בעלי פרופיל סוציוהינם , במוקד מחקר זה עומדיםה, המערבעולי

מהגרים , תבמציאות הגלובלית העכשווי .בקרבם םלייאמבחינת רמת ההשכלה ושיעור הפרופסיונ

תעל ידי ארצות שונות המעוניינו 'מחוזרים', (highly skilled)המוגדרים מהגרים מיומנים אלו

ארצות אלו אף עורכות התאמות במדיניות ההגירה על מנת למשוך אליהן מהגרים . לקלוט אותם

משמעותי לקידום הכלכלי באופן זאת מתוך ההבנה שקבלת מאגר הון אנושי כזה תתרום , אלו

ת במציאוגם (. Iredale, 1999; Mahroum, 2001; Quaked, 2002)והחברתי של ארצם

זכאי העלייה לישראל אינם עוברים מיון על בסיס ,מנםא. הישראלית סוגיה זו רלוונטית

ה מבינות את הפוטנציאל הטמון יהרשויות העוסקות בעלי אך, אקונומיים-מאפיינים סוציו

.של החברה הישראלית העשיר את הונה האנושייכולתה לאת המערב ומ םעוליהבאוכלוסיית

ההשתלבות של עולים אלו ועל לשפוך אור על תהליכי םייזה עשו מחקרממצאי

מתוך מחקר ראשוני בקרב עולי צפון אמריקה עולה כי לרשתות החברתיות . תחושותיהם בארץ

עולים המתגבשות בארץ יש משקל בעידוד הגעתם של עולים נוספים וכי השיווק המוצלח השל

,Amit & Riss)עולים מרוצים באמצעות ביותר של העלייה בקרב קהילות יהודיות מתבצע


88


לשמש כלי בידי המוסדות והגופים הגורמים המסבירים שביעות רצון בארץ יכולה הבנת(. 2007

.עלייה ובקליטההעוסקים ב

הערה

הרשימות אשר סופקו על ידי משרד הקליטה לא היו מעודכנות ונוצר קושי לאתר , בחלק מן המקרים .4נטו לשנות אלהיתכן ו. ארגנטינהמצרפת ום מעוליהבעיקר את , באמצעות הטלפוןאת העולים

ברגע שאותרו העולים טלפונית שיעור , למרות זאת. יותר מעולי צפון אמריקהמגורים כתובות (.25%)ההיענות בסקר היה גבוה


ק ות, כפונקציה של מוצא חייםהאיכות +: 50ל בני "השתלבותם החברתית של ילידי חו(. 7002) 'ק, אמית .302-794 ,22 ,ביטחון סוציאלי .כלכלי וחברתי, הון אנושי, בארץ

–המדד השנתי להשתלבותם של העולים בישראל (. עורכות) .(7002) 'ס, בולוטין-אשווילי'אצ'וצ 'ק, אמית . המרכז האקדמי רופין, משרד הקליטה והמכון להגירה ושילוב חברתי .7ח "דו

-המשרד לקליטת העלייה .מחקר אודות ישראלים החוזרים ארצה -שבים הביתה (. 7002) 'ל, לב ארי .האגף לתכנון ולמחקר והאגף לתושבים חוזרים

. מ לשעבר בישראל"התערותם של יהודי בריה: זהות ושפה(. 4991) 'ע, וגייטס 'ע, לשטייןאו ,'א, בן רפאל .הוצאת הקיבוץ המאוחד: אביב-תל .מרוסיה לישראל, (עורכים)לשם ' אליסק ו' מ בתוך

המשרד לקליטת . עמדות ואמונות כלפי תהליך הקליטה בארץ: עולי ארגנטינה(. 7001) 'ר, ודגני 'א, דגני . עלייה

המכון להגירה ושילוב , 40' ח מס"דו. בין זהות נתפסת לזהות עצמית: זהות מהגרים(. 7002) 'ס, לברוןיהי .המרכז האקדמי רופין, חברתי

. 737-734 , 1.1לוח , שנתון סטטיסטי לישראל(. 7040)לשכה מרכזית לסטטיסטיקה -ס"למ

הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות של עולים מברית המועצות (. 4992) 'מ, כספא-וטור 'י, שורצולד .572-501, (1)ח "ל, גמותמ. לשעבר ומאתיופיה

Amit, K. & Riss, I. (2007). The role of social networks in the immigration decision-making

process: The case of North American immigration to Israel. Immigrants & Minorities,

25,3, 290-313.

Anson, O., Pilpel, D. & Rolnik, V. (1996). Physical and psychological well-being among

immigrant referrals to colonoscopy. Social Science and Medicine, 43,9, 1309-1316.

Blaine, B., & Crocker, J. (1995). Religiousness, race, and psychological well-being:

Exploring social psychological mediators. Personality and Social Psychology

Bulletin, 21, 1031-1041.

Bohnke, P. (2008). Does society matter? Life satisfaction in enlarged Europe. Social

Indicators Research, 87, 189-210.

Bonini, A.N. (2008). Cross-national variation in individual life satisfaction: Effects of

national wealth, human development, and environment conditions. Social Indicators

Research, 87, 223-236.

Bordieu, P. (1986). The Forms of Capital. In J. Richardson (Ed.), Handbook of Theory and

Research for the Sociology of Education (pp. 241- 258) .New York: Greenwood

Press.


88

Borjas, G.J. (1990). Friends or Strangers: The Impact of Immigrants on the U.S Economy.

New York: Basic Books.

Brandi, M.C. (2001). Skilled Immigrants in Rome. International Migration, 39,4, 101-131.

Chiswick, B. (1979). The economic progress of immigrants: Some apparently universal

patterns. In W. Fallner (Ed.), Contemporary Economic Problems (pp. 357-399).

Washington D.C.

Chiswick, B. (1998). Hebrew language usage: Determinants and effects on earnings among

immigrants in Israel. Journal of Population Economics, 11,2, 253-371.

Chiswick, B. (2002). Immigrant earnings: Language skills, linguistic concentrations and the

business cycle. Journal of Population Economics, 15,2, 31-57.

Cohen, E.H. (2007). Heureux comme Juifs en France? Étude sociologique. Jerusalem: Elkana

et Akadem.

Cooley, C.H. [1902] (1964). Human Nature and the Social Order. New York: Schocken

Books.

DellaPergola, S. (1984). On the Differential Frequency of Western Migration to Israel. studies

in Contemporary Jewry 1 (pp. 292-315). Bloomington: Indiana University Press.

DellaPergola, S. (2008). Jewish autonomy and dependency: Latin America in global

perspective. In J. Bokser Liwerant, E. Ben Rafael, Y. Gorny & R. Rein (Eds.),

Identities in an era of globalization and multiculturalism- Latin America and the

Jewish world (pp. 47-80). Leiden: Brill.

DellaPergola, S. (2009). International migration of Jews. In E. Ben Rafael & Y. Sternberg

(Eds.), Transnationalism. Leiden: Brill.

DellaPergola, S. (2011). Jews in Europe: Demographic trends, contexts and outlooks. In J.H.

Schoeps & O. Glocjner (Eds.), Jewish experience in unifying Europe (pp. 3-34).

Leiden: Brill.

Diener, E. (1984). Subjective well-being. Psychological Bulletin, 95, 3, 542-575.

Diener, E., Emmos, R.A., Larsen, R.L. & Griffin, S. (1985). The satisfaction with life scale.

Journal of Personality Assessment, 49,1, 71-75.

Doerschler, P. (2006). Pull-Push factors and immigrant political integration in Germany.

Social Science Quarterly, 87, 5, 1100-1116.

Helliwell, J.F. (2003). How's life? Combining individual and national variables to explain

subjective well-being. Economic Modeling, 20, 2, 331-360.

Himmelfarb, H.S. & DellaPergola, S. (1989) (Eds.) Jewish Education Worldwide: Cross-

cultural Perspectives. Lanham, Maryland: University Press of America.

Hurh, W.M. & Kim, K.C. (1990). Religious participation of Korean Immigrants in the United

States. Journal of the Scientific Study of Religion, 29, 1, 19-34.

Iredale, R. (1999). The Need to Import Skilled Personnel: Factors Favoring and Hindering its

International Mobility. International Migration, 37, 1, 89-123.

Jewish Agency for Israel. (2005). Immigration and absorption study. Harris interactive.


88


Kahneman, D. & Krueger, A.B. (2006). Developments in the measurement of subjective well-

being. Journal of Economic Perspectives, 20, 1, 3-24.

Lee, Eun-Kyoung O. (2007). Religion and spirituality as predictors of well-being among

Chinese American and Korean American older adults. Journal of Religion,

Spirituality & Aging, 19, 3, 77-100.

Lester, L. (2005). Immigrants satisfaction: What is it? Does it matter? NILS working paper

No. 154, 2-103.

Litwin, H. (2005). Correlates of successful aging: Are they universal?. International Journal

of Aging and Human Development, 61, 4, 313-333.

Mahroum, S. (2001). Europe and the Immigration of Highly Skilled Labour. International

Migration, 39, 27-43.

Massey, D. & Redstone A.I. (2006). Immigrant intentions and mobility in a global economy:

The attitudes and behavior of recently arrived US immigrants. Social Science

Quarterly, 87, 5, 954-971.

McMichael, C. & Manderson, L. (2004). Somali women and well-being: Social networks and

social capital among immigrant women in Australia. Human Organization, 63, 1, 88-

99.

Neto, F. (1995). Predictors of satisfaction with life among second generation migrants. Social

Indicators Research, 35, 1, 93-116.

Neto, F. (2001). Satisfaction with life among adolescents from immigrant families in

Portugal. Journal of Youth and Adolescence, 30, 1, 53-67.

Phinney, J., Horencyk, G., Liebkind, K. & Vedder, P. (2001). Ethnic Identity, Immigration,

and Well-Being: An Interactional Perspective. Journal of Social Issues, 57, 3, 493-

510.

Putnam, R.D. (2000). Bowling Alone. A Touchstone Book, published by Simon & Schuster.

Quaked, S. (2002). Transatlantic Roundtable on High Skilled Migration and Sending

Countries Issues. International Migration, 40, 4, 153-166.

Rebhun, U. (2009). Immigration, ethnicity, and housing-success hierarchies in Israel,

Research in Social Stratification and Mobility, 27, 219-243.

Rein, R. (2004). New approaches to Latin American Jewish studies. Jewish History, 18, 1-5.

Smith, T.B., McCullough, M. & Poll, J. (2003). Religiousness and depression: Evidence for

main effect and the moderating of stressful life events. Psychological Bulletin, 129, 4,

614-636.

Tobin, D. & Waxman, C.I. (2005). The transatlantic commuter: Living in Israel, working in

the States. Jewish Action, 66, 2, 344-348.

Vohra , N. & Adir, J. (2000). Life Satisfaction of Indian Immigrants in Canada. Psychology &

Developing Societies, 12, 2, 109-138.

http://www.huji.ac.il/dataj/controller/ihoker/MOP-PUB_LINK?pub_id=0066602&Save_t=

Life Satisfaction of Immigrants who come to Israel

from Western Countries

Karin Amit

Ruppin Academic Center

Abstract

This study examines the social integration immigrants according to their satisfaction

with life in the new country. Life satisfaction and other subjective parameters have

recently received more attention in immigration literature as indicators of successful

integration. This study examines Jewish immigrants to Israel from Western countries

over the last decade, specifically North America, Argentina and France. The study

seeks to understand the factors underlying their life satisfaction in Israel, taking into

account their different countries of origin.

The findings, based on 2007 Ruppin survey data, point to great similarities in

demographic characteristics, immigration motives and life satisfaction among North

American and French immigrants. The Argentinean immigrants are less educated and

less religious, have a lower standard of living, feel less Israeli and are less satisfied

with their lives than are their French and North American counterparts, who tend to

live in closed ethnic communities. Multivariate analysis predicting life satisfaction

points to the positive effect of religiousness and immigration motives among all

immigrant groups. Different predictors were significant for each immigrant group

according to its unique characteristics and immigration circumstances.

HAGIRA,1, 98-127, 2012 ב "תשע, 89-121, 1, הגירה

םנישואין בין מהגרי: מבפנים תרבותית-רב זוגיות

צברים-לשעבר לבין ישראלים ת המועצותברימ

*לריסה רמניק

**טבשי-יאנה קנורין

תקציר

מועטים ששפכו אור על הדינמיקהקיימים מחקרים בספרות הקיימת בנושא זוגיות ומשפחה

81ערכנו ראיונות עומק עם , בניסיון להתחיל למלא חלל זה. תרבותיים-הפנימית של זוגות בין

. ות לשעברעצמברית המו מהגרישראל והשני הוא יליד אחד מבני הזוג םבה, זוגות נשואים

צריכת , שימוש בשפה, זהות עצמית: אים מעוררי מחלוקת מחיי היומיוםושהראיונות התמקדו בנ

הממצאים מצביעים על . חלוקת מטלות הבית וגידול ילדים, חבריםו ים עם משפחהקשר, תרבות

נטייה ברורה של העולים לבצע את עיקר ההתאמה לנורמות ולציפיות של בני זוגם הישראלים

סלקטיבית לה קיוו בהתחלה האקולטורציה ה ,עבור רוב בני הזוג העולים. ורשתם החברתית

באה לידי ביטוי בשימוש בלעדי בעברית זו. ציה עמוקה למדיאסימילצורה של ,בפועל, קיבלה

סגנון בישול וניהול משק בית , חברים ובילויים של בני הזוג הישראלים, העדפת משפחות, בבתיהם

הסחף אל עבר התרבות ההגמונית . עברית של הילדים-כמו גם סוציאליזציה ישראלית, ישראלי

סביב הממצאים . רוסיםהבעלים הזק יותר מאשר אצל רוסיות היה חהנשים הידי אשר נחווה על

הסטטוסים היחסיים של התרבות העברית , נערך דיון לאור ההפרשים המגדריים ביחסי הכוחות

אשר מבקשים לעזוב את תרבותם מהגריםאפשרית של העצמית הבחירה הו, והרוסית בישראל

. נישואי חוץ באמצעותהמקורית

מעבר , גית שוטפתודינמיקה ז, עלייה מחבר העמים, רבותייםת-נישואים בין: מילות מפתח

תרבותי

אילן-אוניברסיטת בר, לריסה רמניק' פרופ*

1 אילן-אוניברסיטת בר, .M.A, טבשי-יאנה קנורין**

זוגיות רב תרבותית מבפנים 2112 –ב "תשע 1 הגירה

99

פשוט טרקתי לו את , כששמעתי שהוא מעולם לא קרא דוסטוייבסקי ואפילו לא היה מעוניין מבקש, אותו בספריה ראיתיאבל כמה ימים מאוחר יותר . הדלת וחשבתי שהקשר הזה הסתיים

[...] אולי אפשר להגיע לפשרה, אמרתי לעצמי, קיי-או. את החטא ועונשו בעברית מהספרנית (.81 בת, מהגרת מאוקראינה, יהאיון עם נדימתוך ר)

תרבותיים-מערכות יחסים רומנטיות ונישואין רב

-למרות שמערכות יחסים אינטימיות בין חברי קבוצות שונות מהן מורכבות חברות מגוונות בנות

זמננו נתפסו מאז ומתמיד כסימן להתרחשותה של אינטגרציה ולהיחלשותן של דעות קדומות

(. Adams & Trost, 2005) יםמועט עדייןת מערכות יחסים אלה מחקרי עומק אודו, הדדיות

מנת נתוני סקרים עלן ובמפקדי אוכלוסי בעיקר עשו שימוש אמריקאים סוציולוגים-מאקרו

-pan ) תאתניו-תופעה של רבולאחרונה דיווחו על הופעת , לעקוב אחר מגמות בנישואין מעורבים

ethnicity )נישואין מעורבים בין מיעוטים אסיאתיים ולטיניים כגון , זוג לחיים בבחירות בני

לא נצפית עלייה משמעותית בהיקף קשרי הנישואין , עם זאת Jacobs & Labov, 2002).)שונים

-שמהווה אינדיקציה חזקה יותר של יחסי רוב( אמריקאים ואחרים-אפרו)לבנים -בין לבנים ולא

(. Kang Fu, 2007)מיעוט

תרבותיים מבוססים לרוב על -נישואין רבהעוסקים במועטים העומק המחקרי

או משרתים את מדריכי העזרה /ו( McFadden, 2001)פרספקטיבה של תרפיה משפחתית

מעט (. Romano, 2001; Visson, 2001) אלוהנמצאים במערכות יחסים עבור האנשיםהעצמית

תרבותיים -נישואין רב סוציולוגים ואנתרופולוגים חברתיים חקרו את הדינמיקה הפנימית של

תוך שימוש בשיטות איכותניות או , יחסי כוחות ותפקידים מגדריים, בהיבטים של זהות

של ברגר והיל Cross-Cultural Marriage הספר ואגישה זו הלנדירה הדוגמ. אתנוגרפיות

(Breger & Hill, 1998) ,בו קבוצות אתניות שונות ונכתבו מדינותאשר מאחד מחקרים שבוצעו ב

כי אנשים שנוטים מראה ,בין היתר ,זה ספר. אישית-ןובי חברתית, מנקודת מבט משפטית

עליונות : תרבותיות ארוכות טווח לעתים קרובות חולקים מספר מאפיינים-למערכות יחסים בין

השכלה , חילוניות, אוניברסליזם, כנגד סטריאוטיפים קבוצתיים הנתון נתפסת של תכונות בן הזוג

כמו גם , בהשוואה לממוצע בקבוצת המקור( מהירה מוביליותאו )יותר היםברתי גבווסטטוס ח

,.Datzman & Gardner, 2000; Khatib-Chahidi et al)אישית השל אוטונומי בולטתתחושה

1998; Tsai et al., 2002.) חלק מהאנשים עשויים לחפש שחרור מאיסורים תרבותיים או , בנוסף

ידי מעבר לשפתו של בן הזוג המאפשרת פתיחות רגשית רבה על( השמרנית)לשוניים של תרבותם

נישואין מחוץ לקבוצת , עם זאת(. Kohn, 1998; Yamani, 1998)ולתרבות שהוא מייצג , יותר

ס של הפרט בתוך המשפחה המורחבת והרשת המקור עלולים להעמיד בסכנה את הסטטו

זהותם וקבלתם החברתית של יאבעיה אפשרית נוספת ה. החברתית ולהוביל לבידוד חברתי

(. Kennedy, 2003; Sissons & Krishna, 1998)גזעיים -בייחוד אלה של הזוגות הבין, הילדים

שונות נהיו שכיחים נישואין עם בני קבוצות דת ולאום , בקרב הקהילות היהודיות בעולם

אם כי בקצב שונה מאוד בהתאם לנסיבות , במהלך תהליכים כלליים של מודרניזציה וחילון

במדינות האירופאיות של ברית . (Reinharz & DellaPergola, 2009)האזוריות והמקומיות

(.Tolts, 2009; 8002, דוברין)המועצות לשעבר שכיחות הנישואין האלה היתה גבוהה

2112 -ב "תשע 1 הגירה טבשי –יאנה קנורין , לריסה רמניק

011

מצאו כי רק לעתים נדירות ,תרבותיים-נו את הדינמיקה הפנימית של זוגות רבים שבחהחוקר

סגנון חייהם והמעגל החברתי הישנים , ערך של זהותם יכולים בני הזוג לשמר חלקים שווי

, אחד מהם עושה מעבר הדרגתי כדי להתאים לתרבותו של השני ,בדרך כלל. שלהם והחדשים

על האישה או ,לעתים קרובות. ומצמצם ככל האפשר את הקונפליקטובכך מגדיל את ההומוגניות

מנת לפגוש את נמוך יותר לבצע את ההתאמות הללו על סטטוסעל בן הזוג שמגיע מקבוצה בעלת

תהליך זה מצריך משא (. Refsing, 1998)בן הזוג בעל הסטטוס הגבוה יותר בשטחו התרבותי

התרבותי הראשוני בין בני הזוג פערככל שה; שייחצו ומתן רציף על נורמות ההתנהגות והגבולות

לעתים תכופות מתקיימים (.McFadden, 2001)כך התהליך כואב וממושך יותר , רחב יותר

מידת , איזון בין קריירה ומשפחה, קונפליקטים סביב תפקידים מגדריים שבתוך הבית ומחוצה לו

& Sissons)הורות סוגיות של ו בתיחסים עם המשפחה המורח, העצמאות הכלכלית של האישה

Krishna, 1998; Tsai et al., 2002 .)

נחקרו היבטים , שהוא מן הראשונים מסוגו בארץ במחקר הנוכחי, בהשראת הרקע שצוין

2.לבין עולים מברית המועצות לשעבר צברים-תרבותי בנישואין בין יהודים-שונים של מפגש בין

המחקר מנסה לשלב בין ראיית מאקרו ומיקרו ומטרתו המרכזית היא לשפוך אור על התפקוד

התפיסות המגדריות ומקורות הקונפליקט במשפחות , היחסים עם הסביבה החברתית, השוטף

ניסינו להראות כיצד השיח החברתי ההגמוני בנוגע לקבוצות הרוב והמיעוט , בנוסף. מסוג זה

.מעצב את היחסים בין בני זוג מרקעים אלהמחלחל לזירה הפרטית ו

תותיאורטי גישות

חידושים , תרבותיים-איכות הנישואין בקרב זוגות רבחוסר תשומת הלב המחקרית כלפי בשל

אמפירית באשר העבודה ה, אחרוניםהעשורים הבמהלך . תיאורטיים בתחום זה מועטים אף הם

התבססה בחלקה הגדול על ( שלנולזה קרוב למדי שתחום )נישואין הליחסי הכוח במסגרת

מניחה כי בן התיאוריה. ידועהית החליפין היהמהווה הרחבה של תיאור, 'ית המשאביםיתיאור'

יפעיל כוח רב יותר , (חברתי ותרבותי, במונחי הון כלכלי)הזוג שברשותו נמצא יתרון משאבי

,Kulik, 1999; Refsing)ם בעל המשאבים הפחותי שהוא במסגרת הנישואין אל מול בן הזוג השני

1998; Rodman, 1985 .) גישה תיאורטית דומה אפיינה את המחקרים המעטים שנערכו בישראל

& Benjamin)שהאירו על הספרה הפנימית ויחסי הכוחות בקרב זוגות מעורבים מבחינה אתנית

(Barash, 2003; Lomsky-Feder & Leibovitz, 2010 .התייחסו הזוגיות רוב מחקרי, עם זאת

-Safilios)קטגוריה תעסוקתית והשכלה , נכסים, כגון הכנסה, משאבים קלים למדידהבעיקר ל

Rothschild, 1976 .) הנשואים למקומיים מבוססים מהגרים מעוטי משאבים)המקרה שלפנינו

טה כגון שלי)הן ברמה החומרית והן ברמה הסימבולית , משאביםבחוסר איזון ברור מניח ( יותר

רשתות משפחתיות וחברתיות , "כשרה"וזהות יהודית ברורה ו השתייכות לתרבות הגמונית, בשפה

הנם משכילים רביםמהגרים : צדו של בן הזוג המקומילהיתרון לא תמיד נמצא , עם זאת(. 'דוכ

בקיאות באמנות )ומפגינים תחכום תרבותי גבוה יותר , מהירהיותר או בעלי ניידות חברתית

בן זוג אחד מדורג גבוה יותר במישור של , בקרב זוגות מעורבים רבים, במילים אחרות(. ובספרות

. בעוד האחר מביא עמו יותר הון סימבולי או תרבותי, משאבים חומריים


010

selective) 'האקולטורציה הסלקטיבית'תיאורטית נוספת בניתוח זה הנה ישהג

acculturation) ,בספרם . בחקר דורות עוקבים של מהגריםבשימוש תשלעתים קרובות נמצא

מגדירים ( Portes & Rumbaut, 1996)ורומבו טספור Immigrant Americaהחשוב

נורמותאקולטורציה כהתבוללות תרבותית או כתהליך הסתגלות התחלתי למידת השפה וה

יתעל שמירה תרבות צביעהאקולטורציה סלקטיבית מ. של החברה המקומית היומיומיות

בלום אשר לעתים עשויה ל, מעבר התרבותיד עם הבד בב, וקשרים הדוקים עם הקהילה האתנית

אולם , לזרז אקולטורציה עשוייםנישואין לבן זוג מקומי . את קצב שילובם החברתי של מהגרים

בני זוג , כפי שיוצג בהמשך. מידה של שינוי זה אינם תמיד רצוניים ופתוחים למשא ומתןהו האופן

אל עבר התרבות המקומית בלתי נמנעלעתים קרובות חווים סחף ( בייחוד הנשים) מהגרים

כאן שתי התיאוריות . מראש אשר אליהם לא התכוונו, התרבותי "ביתם"מ הדרגתיתוהיפרדות

ת מגדרית במשאבים ובכוח נויכולות להיפגש ולהבליט שו ( של המשאבים ושל האקולטורציה)

.של הגירה הקשרב

דפוסים משפחתייםתרבותיים ו-נישואין רב: הישראליהפסיפס

" כור ההיתוך"אידיאולוגיית ה שלנחשבו מאז ומתמיד לסימן של הצלח עדתיים-נישואין בין

, נישואין בין אשכנזיםה אחוז ,כינונה של מדינת ישראלמאז (. Goldscheider, 2006)הישראלי

תורכיה , יוון, פורטוגל, ספרד)מדרום אירופה ספרדים הבאים , מזרח אירופהבשמקורם במרכז ו

בתחילת שנות 9%-בהדרגה מ העל, ןתיכוהמזרח הם מצפון אפריקה ויומזרחי( בלקןמדינות הו

מאז אולם נותר יציב ואף ירד , שמוניםבסוף שנות ה 82%-ל עשריםשל המאה ה חמישיםה

של מגמה זו המשמעות החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי 3.העשור של שנות האלפיים בראשית

, יש הרואים ריבוי זוגות בעלי רקע שונה בתוך הקשתות האשכנזית והמזרחית. בחברה הישראלית

(,Shakhar, 1998; Stier & Shavitם יאך ללא עלייה מוחשית בזוגיות בין אשכנזים ומזרחי

–עדתיים -אחרים הדגישו את העלייה הניכרת בנטייה להקים זוגות בין, לעומתם .(2007

אם כי תוך האטה במגמה בראשית העשור –בחלוקה גולמית בין שתי קבוצות המוצא העיקריות

בהיווצרות מאגר גדול של עולים מברית , כנראה, הסיבה נעוצה. הראשון של המאה העשרים ואחת

בכל . (DellaPergola, 2007)קבוצתיים -ביתר קלות נישואין תוך המאפשר, המועצות לשעבר

לשייכות המעמדית על השייכות לפי מוצא יש כוח עודף הישראליתבחברה כי ,נראהמקרה

.(Schmelz et. al., 1991; Okun, 2007)בכל הנוגע להקמת משפחה גיאוגרפי

הקונפליקט לאור מאוד נישואין בין יהודים למוסלמים הם נדירים ביותר ובעייתיים

ני הזוג המבוקשים ביותר לנישואין בעשורים באשר היו , ילידי ישראל, הצברים. המתמשך

ץ מכוח משיכתם עבור רבים מן היהודים שנולדו בחו בהדרגה איבדו, הראשונים של המדינה

ילות אתניים לא מעידים על היעלמותן של קה-נישואין בין, כמו במקומות אחרים, בישראל .לארץ

אתניות-התחזקותן דרך הופעתן של קטגוריות כללעל אלא דווקא על הגדרתן מחדש ואף , אתניות

(pan-ethnicity) . ( רבים מהם שייכים לדור ראשון של מהגרים)שלושה מתוך ארבעה ישראלים

, כגון יהודים ממוצא רוסי)כלומר אשכנזים , מתחתנים בתוך המטרייה האתנית הרחבה שלהם

יהודים ספרדים (. תימן או עיראק, כגון אלה ממרוקו)ם ילעומת מזרחי( ארגנטינאי פולני או

,Goldscheider)נמצאים במיקום ביניים על סקלת היוקרה הישראלית של אתניות ונישואין


011

בייחוד אלה החוצים את החלוקה )זוגות מעורבים מספרים הולכים וגדלים של , עם זאת(. 2006

מסייעים בצמצום , צעירים ילידי ישראלהמתוך 00%-המהווים כ, לדיהםוי( םילאשכנזים ומזרחי

שבין המגזרים , בהשכלה ובגישה אל מקורות הכוח, מתמשכים ותרבותיים פערים חברתיים

בקרב זוגות מעורבים נוצר גם תמהיל . (Okun, 2007; Stier & Shavit, 2007)האתניים השונים

המאפשר טווח רחב יותר של התנהגויות חברתיות , תרבותי בין שני סוגי הון, אפקטיבי, היברידי

מושג המוצא הוא כה מעורב ומורכב עד כי במקרים , בדור השלישי ומעלה, בישראל(. 8001, שגיב)

מול האופציות המרובות , עם זאת .רבים אי אפשר לזהות אותו בוודאות והוא מאבד משמעות

בים יבחרו להזדהות עם מוצא זה או אחר יתכן כי ר, הקיימות בשושלת הייחוסים האישית

(.Waters, 1990)תופעה ידועה היטב בארצות הברית –בהתאם למעמדם החברתי

אשר תלויה בהשתייכות דתית , מציגים שונות רבה הדפוסים המשפחתיים בישראל

מאפייני , עם זאת. במעמד חברתי ובמורשת תרבותית של קבוצות המהגרים השונות, ואתנית

שיעורי גירושין , הרוחב של המשפחתיות הישראלית כוללים נישואין כמעט אוניברסליים חיתוך

& Katz) ודומיננטיות של משפחה גרעינית נורמטיבית, (אם כי הולכים וגדלים)נמוכים יחסים

Lavee, 2005) . הישראלים הנם הגבוהים ביותר בקרב המדינות המפותחות הפריוןשיעורי :

ת גדולה בין נואם כי הוא מסווה בתוכו שו , ילדים לאישה שלושהב להממוצע הלאומי מתקר

ושומרי ( ילדים רצויים 8.2-ילדים בפועל ו 8.8)בין החילונים , ומתוך היהודים, יהודים וערבים

;Anson & Meir, 2007( )תלוי במידת הדתיות, רצויים 1-9עד 2-ו, בפועל 2עד 4)המצוות

Remennick, 2008; DellaPergola, 2011 .)הפריון נמוך , בקרב עולים מברית המועצות לשעבר

מבחינה תרבותית. אולם ניכרת בו עלייה במשך הזמן לעומת דפוסי המשפחה טרם ההגירה, יותר

; child-centric)) ילודה ומוכוונת ילדיםב דומא החברה הישראלית תומכת, ומוסדית כאחד

והמשפחות המורחבות יוצרות רשתות , מעגל החייםדוריים חזקים נשמרים לאורך כל -קשרים בין

ישראלים צעירים חילונים מעדיפים (. Katz, 2002; Katz & Lavee, 2005)תמיכה צפופות

גברים צעירים מעורבים; יחסים מגדריים שוויוניים ומקבלים השכלה ותעסוקה של נשים כנורמה

(.Benjamin, 1997;8002גונט )גידול ילדים בלידה וב, ריוןיבה יותר ויותר

עם )קטנות יותר יהםמשפחות. היא שונה למדי התרבות המשפחתית בקרב דוברי רוסית

אחד מבני או הורים של מגורים עם הורההמשפחות לעתים קרובות חולקות (ילד אחד או שניים

שהסולידריות אף .או גרים בקרבתם ומקיימים קשר שוטף( אילוץ כלכליבדרך כלל בשל ) הזוג

ובייחוד העדר , רבותלמגורים המשותפים ישנן השלכות שליליות , גבוהה רבםדורית בק-הבין

המשפחות הצעירות זוכות לסיוע ניכר , בד בבד. כאחדפרטיות עבור הצעירים והמבוגרים

יםנוטזוגות אלה (. Lowenstein & Katz, 2005)מהוריהם בשמירה על ילדים ובמטלות הבית

הוריות כתוצאה -ריבוי של אמהות חדול, עקב לחצי ההגירה להתפרקותקונפליקט ויותר ל

השווה , למרות תעסוקתן המלאה של נשים, תפקידים מגדריים נוטים לכיוון המסורתי. מגירושין

נשים צפויות לנהל את חיי הבית והילדים וכן לעזור להורים המזדקנים כתפקידן : לזו של גברים

סגנון ההורות (. 8008אליאס ; ,0999Remennick) ריירה למקום שניהראשי ולדחוק את הק

תוך , רוסיות מתבסס על סמכות המבוגרים והצבת גבולות ברורים לילדים-במשפחות יהודיות

(. Mirsky, 2001)סימון מטרות התפתחותיות ולימודיות ועידוד ההישגיות


011

אינם פשוטים וחד הרוסיהיחסים בין החברה היהודית הוותיקה לבין המיעוט

בעיקר בצד האשכנזי והחילוני )הרוסים מהווים חלק גדול מהציבור היהודי , מצד אחד. משמעיים

צבומ, ותאחר חברות הגירהכמו ב, בישראל, מאידך. שהוא חשוב מבחינה כלכלית ופוליטית, (שלו

ביחס צא וכן ביחס למדינות המו)הוא נחות יחסית עקב ירידה במעמדו התעסוקתי של מהגר

בעיות דיור וחסכים , הכנסה נמוכה, עבריתשליטה חלשה ב, (בעלי השכלה דומה לוותיקים

עולים רוסים רבים מחזיקים בעמדת עליונות , כן-פי-על-ואף(. 8009, לשם) חברתיים אחרים

אותם הם פוגשים במקומות , םיבמיוחד ביחס למזרחי, השכלתית ותרבותית ביחס לצברים

המפגש (. Fialkova & Yelenevskaya, 2007; Remennick, 2007)העבודה ובמקומות מגוריהם

בשירות הצבאי , בלימודים, תרבותי בין עולים לילידי הארץ נפוץ במיוחד בקרב הדור הצעיר-הבין

עשויים צבר ואין לבן זוגמערכת יחסים וניש, צעיריםה עוליםמהחלק עבור . ובזירות בילוי שונות

את בססמנת ל על. כלפי מעלה בחברה החדשהשילוב חברתי ואף למוביליות לייצג דרך נוחה ל

ויחסיהם עם בני גילם הצעירים תן מעט רקע אודות העולים ני, הקשרו של המחקר הנוכחי

.הישראלים

בישראל ברית המועצותעולים צעירים מ

עדים לשינוי היותשעים של תחילת שנות הסובייטיות -פוסטהרפורמות הבזמן הצעירים שהתבגרו

חשיפה . יחסי המשפחה והמגדרשל כולל בתחום , של דורות קודמים חברתייםהדרמטי בערכים

ערעור של נורמות , (כולל הגוף והיופי הנשי)לחומר מיני בוטה בתקשורת ופולחן הצרכנות

בורגניים של גבר םשוויוניות כלפי נשים בשוק העבודה מלווה בשחזור של אידיאלי ופרקטיקות

י אצל בני הדור הצעיר והעצימו את כל המגמות הללו גרמו לבלבול ערכ –מפרנס ואישה ביתית

בשנים , בנוסף Markowitz, 1997; Remennick, 1999, 2003). ) הקונפליקט שלהם עם הוריהם

-התבגרות חברתית (להגירה" דור וחצי"המכונים גם )חוו צעירים אלה ,הראשונות להגירתם

הציבוש דברים ,ה של נוער ישראליחדששוב לסביבה נורמטיבית הצורך להסתגל את מינית ו

חשוב לציין שעבור רוב בני (.Eisikovits, 2000; Mirsky et al., 2002)אתגר רציני בפניהם

, והם הותירו מאחור בתי ספר וחברים, ורים ולא שלהםההחלטה לעלות הייתה של הה , הנוער

( & Lomsky-Feder "שיבה הביתה"האתוס הציוני של הגירה לישראל כ .אותם לא רצו לעזוב

Rapoport, 2001 ) לפחות לגבי הצעירים בעלי )אולי הוסיף למשמעות הרוחנית של המעבר הזה

הקשיים בשילוב החברתי ובמוביליות כלפי אך לא בהכרח הקל על , (הזהות היהודית החזקה יותר

. מעלה

לאור )קליטתם של בני נוער מברית המועצות במערכת החינוך נכשלה במידה רבה

בעקבות חוסר משאבים חינוכיים ומתח ( העובדה שפחות ממחציתם מקבלים תעודת בגרות

חלק (. (Niznik, 2003ם כלכליים אותם חוו המשפחות יבנוסף לקשי, צבריםלחברתי בין עולים

דבר שפגע באותה –דלת המשאבים תניכר מהם מצא את עצמו בפריפריה החברתית והגיאוגרפי

למרות המסורת המשפחתית , כך. מידה בהורים ובנוער ומנע מהם להתגבר על החיסרון ההתחלתי

רצף של , Lerner et al., 2007))של לימודים גבוהים והשאיפה למצוינות של דור ההורים

כתוצאה מכוחות . לים מנע מחלק ניכר מבני הדור הצעיר להגיע להישגים אישיים גבוהיםמכשו

הן ביחידות –צעירים בעלי רקע רוסי נמצאים כיום בכל הפסים של הקשת החברתית , הריבוד


011

והן בקרב , טק מובילות-בלימודים לתארים מתקדמים ובחברות היי, ל"העלית הקרביות בצה

. הכלאמובטלים ואסירים בבתי

הקשר בין עולים לבין בני גילם ילידי הארץ

ם וסילא גילו החוקרים עניין רב בדפ ,למרות מסורת עשירה של חקר הגירה ושילוב חברתי בארץ

בריתבקרב צעירים מ רךשנעאחד סקר 4.קשרים רומנטיים ונישואין בין עולים חדשים לצבריםשל

הראה כי מספר כפול של נשים לעומת גברים דיווחו על מעורבות רומנטית עם בן זוג המועצות

היחסים הללו כלא את ,לעתים קרובות, שני המינים תיארובני אולם , (88%לעומת 40%) ישראלי

ממוקד מגדר זו זכתה לאישוש במחקר המשך מגמה תלוית(. Remennick, 2003)וקצרים יציבים

המחברת הסבירה מעורבות (. Remennick, 2005a)סטודנטים צברים ועולים בקרב רךשנע יותר

ידי שאיפתן למצוא בן זוג תרבות על-גדולה יותר של נשים מהגרות בקשרים רומנטיים חוצי

, בתורם, הגברים הישראלים. לזרם המרכזי של החברה" כרטיס כניסה"מקומי שישמש להן כ

, כגון) "אידיאליות"חסו להן תכונות נשיות יבות ינמשכו לנשים הרוסיות משום שלעתים קרו

מה שהופך אותן , ('פח וכווטמ מראה חיצוני, ותפייסנוטוב לב , פני קריירה בית עלת ההעדפ

ייתכן גם . ונוחות לעומת הנשים הצבריות האסרטיביות והקשוחות יותר כביכול לבנות זוג טובות

את הערכתם העצמית הגבירהאת העולה חסרת האונים ממצבה הלא יציב " להציל"כי ההזדמנות

גברים מהגרים לעתים , מצד שני". אבירית"של הגברים הצברים או העניקה חיזוק לגבריותם ה

ידי העברית הלקויה חר וגבריותם נפגעה מראש עלמא, נדירות העזו לגשת אל הנשים הצבריות

אחרים "פגמים"ו, העדר רכב פרטי, דיורם העלוב, לארנקם הד, "לא מגניב"לבושם ה, שבפיהם

בזירה ,פעמים רבות, היטיבה עמן, ת של הנשים המהגרותהאחרו, כך. יםגריותם מהקשורים להה

(. Remennick, 2005a)נטל ל יתהיההאחרות לרוב בעוד שאצל גברים מהגרים , תרומנטיה

חלק מהזוגות הללו , הן סבוכות למדי למרות שמערכות היחסים בין צברים לעולים

,נכון להיום 5.תרבותית-ומספקים מקרה מרתק לחקירת זוגיות רב, בסופו של דברמתחתנים

מברית מצאנו מחקר אתנוגרפי יחיד שבחן את הזוגיות בין צברים ממוצא מזרחי ועולים

-בציר האשכנזי)מעמדי של היחסים המשפחתיים מסוג זה -והוא התמקד בפן האתנו, המועצות

במחקר . Lomsky-Feder & Leibovitz, 2010))במיוחד בתחום ההורות וחינוך הילדים , (מזרחי

זה המחברות מציגות ניתוח מרתק של יחסי הכוח המורכבים שנוצרו בין בני זוג מקומיים

ומראות כיצד השיחים , שתתפות הוריהם בעלי ההשכלה והמשאבים השוניםבה, ומהגרים

. החברתיים לגבי מזרחיות ורוסיות מעצבים את היחסים בין בני המשפחה םוהסטריאוטיפי

שאלנו שאלות לגבי : המחקר הנוכחי נבנה סביב סוגיות דומות אך מזווית ראייה אחרת

. הפן התרבותי באינטראקציה הזוגית תוך משא ומתן מתמיד בין הנטיות הרוסיות והישראליות

ביקשנו לבדוק האם שמירה על התרבות הרוסית והעברה של שפה ותרבות לילדים היא אפשרית

התמקדנו יותר בניתוח הצד של המהגרים , לאור שאלה זו. פרטנר צבר בכלל במסגרת זוגיות עם

הרוסים ותהליך הישראליזציה שהם עוברים במהלך החיים המשותפים עם בני הזוג הילידים

בתפיסות משפחתיות (generic features)ניסינו למצוא קווים גנריים . והחשיפה למשפחותיהם

לאו דווקא במתחמים האתניים , ם הישראלית או הרוסיתומגדריות של בני הזוג שנובעות מחברות

ביקש המחקר הנוכחי , ובכן. תוך הערכה מלאה של חשיבותם בהקשר הישראלי, הצרים יותר

ועולי ברית ישראל ייליד :תרבותיים-ביןבקרב זוגות נשואים הפנימית את הדינמיקה להאיר


011

תהליכי (8) :עיקריות סוגיותבשלוש מחקר זה עסק . 8990 אחרי שנתשעלו המועצות מדור וחצי

יחסי הגומלין בין (8) ;ההסתגלות וההתמודדות עם ההבדלים התרבותיים בחיי היומיום

השוואה של ( 0)-ו ;חיי הנישואיןהקשר של ישראליזציה לבין המשכיות התרבות הרוסית בה

.תמורות הנישואין המעורבים לגבי נשים עולות וגברים עולים

ת המחקרושיטר אוכלוסיית המחק

הארץ מרכזם בבערי" שלגהכדור "אשר גויסו בשיטת , זוגות נשואים 81 המחקר הנוכחי כלל

, מובן כי אל מול מאות אלפי זוגות שמקורם מברית המועצות לשעבר. 8002-8002ים שנה במהלך

היו אלה 2-הנשים היו מהגרות וב ,מכלל הזוגות 88-ב .המחקר הנוכחי הינו בעל אופי של גישוש

בשל , של נשים ובעלים מהגרים העלה קושי ניכר בגיוס מספר זה, רביםנו היעל אף מאמצ. הבעלים

, 4.2-+/89 גילן הממוצע של הנשים היה. הנישואין שתואר למעלה דפוסהעדר האיזון המגדרי ב

לא זוגות 0-ול, (שנים 88חודשים עד 2 בגילאי)ילדים 0-8זוגות היו 82-ל. 4.8-+/00 ושל הבעלים

בני הזוג 81 מתוך. 8.0-+/2.8עם ממוצע של , שנים 88-ל 8משך הנישואין נע בין . היו ילדים

המספרים בקרב בני הזוג . ראשוןתואר 2-ול, הייתה תעודת בגרות 2-ל, היו סטודנטים 2, העולים

זוגות 2אצל ו ,זהה של בני הזוג מן הזוגות רמת ההשכלה 88אצל . בהתאמה, 2-ו, 2, 2הצברים היו

כל הגברים שלא היו סטודנטים (. ברוב המקרים הנשים היו משכילות יותר) השונרמת ההשכלה

. שנשארו בבית עם ילדים קטנים 4כמו גם כל הנשים למעט , עבדו -בהיקף לימודים מלא

כנות, הנשים כללו עיצוב גרפיבהם עסקו המקצועות -מקצועות פארא, עבודה סוציאלית, שיווק, ת

היו עורכי דין וחלק היו בעלי 8, טק-הגברים עבדו בעיקר בענף המחשבים וההיי; רפואיים והוראה

כל הזוגות תיארו את הכנסתם המשפחתית . עסקים קטנים או שלקחו חלק בעסק משפחתי

שנים או 1מבני הזוג העולים הגיעו לישראל לפני 82. או מעט מעליה כקרובה לממוצע הארצי

מנתוני רקע אלה עולה פרופיל של קבוצת מחקר .שנים 2-בארץ פחות מ היו מהם 0-ו, יותר

לרבות , סלקטיבית כלפי מעלה לעומת הפרופיל הכללי של כל העולים מברית המועצות לשעבר

.מהרפובליקה הרוסית

לכן לא התקיים , ם או כמסורתיים מתוניםיכל הזוגות תיארו את עצמם כחילוני

אך , לא שאלנו ישירות את העולים לגבי יהדותם. בהקפדה דתית דיון על הבדליםבראיונות

בעיקר ילדים )על פי ההלכה " כשרים"יהודים מסיפוריהם היה ברור שלפחות שליש מהם אינם

דהיינו רשומים במשרד הפנים הישראלי כחסרי מעמד בסעיף הדת , (לאב יהודי ואם רוסיה

ים ערער את מעמדם של העולים בקרב מצב זה גרם לקשיים במיסוד הקשר ולפעמ .והלאום

כל הזוגות והוריהם של הישראלים השתייכו לשכבות , מבחינה מעמדית. המחותנים הוותיקים

גם הוריהם של בני הזוג הרוסים השתייכו למעמד . הביניים מבחינה השכלתית ותעסוקתית

ירדו באופן היתר )אך רק כמחציתם הצליחו לשמר אותו גם בארץ , הביניים בברית המועצות

(.משמעותי בסולם התעסוקתי

מבין 2(. הצברים והעולים)ההרכב האתני של הזוגות נוטה לכיוון האשכנזי בשני הצדדים

, תימני, עירקים 8)היו ממוצא מזרחי ( למעלה משליש)הנשים המהגרות 88הבעלים הצברים של

כך שלא נמצאו פערים . עובדותאך לכולם היו הורים משכילים למדי ואמהות ( מעורבים 8-ו

וההבדלים העיקריים היו בסטטוס מקומי אל , השכלתיים רחבים לגבי רוב הזוגות או/עדתיים ו

. כמו גם במשאבים אישיים ומשפחתיים של בני הזוג, (cultural other)אחר תרבותי /מול מהגר

ורים של בן הזוג הצבר רוב הדירות בהן גרו המשפחות הצעירות נרכשו או נשכרו בסיוע הה, למשל


011

רוב ההורים של (. מימון לימודים ועוד, קניית רכב)שסייעו בהיבט הכלכלי גם במישורים נוספים

אך הביעו מוכנות לעזור בכל מישור , בני הזוג המהגרים לא יכלו לתמוך מבחינה כלכלית בילדיהם

ם ומשפחות מורכבות לרוב הצברים היו מספר אחי(. 'תיקונים בבית וכו, טיפול בילדים)אחר

ומעט קרובים פרט להורים ( חלקם לא בארץ)בזמן שרק למחצית מן העולים היו אחים , גדולות

(.שחלקם נשארו בברית המועצות)וסבים

איון משותף ישני זוגות סירבו לר; זוגות רואיינו תחילה ביחד ולאחר מכן לחוד 82

איון יאישית בר-ןלנו לצפות בדינמיקה הביאסטרטגיה זו סייעה . והסכימו לראיונות נפרדים בלבד

המשותף וגם לאסוף מידע מלא יותר אודות נושאים רגישים אשר בני הזוג נמנעו מלדון בהם אחד

הזמן הכללי אצל כל משך; כל הראיונות התבצעו בבתיהם של המשתתפים. נוכחותו של השניב

שתי . במספר ביקורים ולעתים היה צורך, שעות שעתיים לחמש המשפחות נע ביןן אחת מ

הראיונות הוקלטו ולאחר מכן תומללו . לטות בעברית וברוסיתוהן ממוצא רוסי וש חוקרותה

למרות שבני הזוג , כל המשתתפים למעט שני עולים חדשים בחרו להתראיין בעברית. מלואםב

שאלון קצר בתחילה כל זוג מילא . המהגרים לעתים קרובות מהלו את דבריהם במעט רוסית

. ודות מאפיינים אישיים וההיסטוריה שלהם כזוג נשויא

, שנשאלו בסדר חופשי דומותשאלות התבססו על הן הראיונות המשותפים והן הנפרדים

ולאחר מכן ( ?כיצד אתם מבלים בזמן הפנאי: למשל)נפתחו בשאלות כלליות ופתוחות ולרוב

, לעורר מחלוקות לוליםיום שעהראיונות התמקדו בנושאים מחיי היומ. ביקשו פרטים והבהרות

חלוקת , יחסים עם משפחה וחברים, פנאי וצריכה תרבותית, שימוש בשפה, כגון זהות עצמית

,על ידי שתי החוקרות בנפרד ולאחר מכן ביחד תמלולי הראיונות נסרקו. עבודות הבית והורות

בשדה שעלואים לאור ממצ מדי פעם שעודכנוהיררכיות בעזרת רשימות של קטגוריות אנליטיות

נערכה באמצעות הצבת חומרהאינטגרציה הסופית של ה(. Crabtree & Miller, 1999)ובניתוח

מחלוקת בפירושיםבמקרים של ; נושא של הראיונות-מות והפירושים שנאספו בכל תתהת

מומחשים ה ,מדווחים הממצאים העיקרייםבסעיף הבא . שאינו מעורבו עם קורא שלישי נהתייעצ

, בני הזוג מוצגים באמצעות מספרם הזוגי ומגדרם ,למען האנונימיות .נייםיידי ציטוטים אופי על

היותו של . מה שמאפשר לקורא לזהות את הדוברים כזוג, (אישה) W12-ו( בעל) H12למשל

פרטים אישיים רלוונטיים הוספו על פי .המרואיין מהגר או צבר בדרך כלל ברורה מתוכן הציטוט

.הצורך

נבחרים איםממצ

או /ו בעקבות שאלות המחקר שלנומוצגים הנושאים העיקריים אשר הועלו באופן יזום בהמשך

הסיכומים התמטיים משקפים תפיסות ורפלקסיות של .הופיעו בספונטניות במהלך הראיונות

.על ישראליות ורוסיות והשפעות הדדיות במהלך חיי הזוגיות, המשתתפים על השונות התרבותית

האקולטורציה של בני הזוג , ו הם שופכים אור על ההתאמה היומיומית לפערים התרבותייםיחדי

ותפקיד המגדר לעומת המשאבים האישיים בעיצוב של יחסי הכוחות ותוצאות הנישואין , העולים

חשוב להדגיש שהנרטיב הזה מהווה (.סגנונות הורות ויחסים עם המשפחה המורחבת, למשל)

שלא ( החוקרות)י הזוג גייסו על מנת לייצג את עולמם כלפי גורם חיצוני דימויים ומצבים שבנ

כפי (. ולחוקרות אין אפשרות לצפות בה)בהכרח משקפים את המציאות היומיומית במלואה

הנפוצים בשיח הישראלי םהמשתתפים פונים רבות לסטריאוטיפי, שניתן יהיה לראות בהמשך

-וזה כנראה בלתי נמנע במפגש בין, השונות ביניהםלגבי צברים ועולים רוסים ככלי להסבר


011

הממצאים מראים כיצד בני זוג , למרות הפער הידוע בין נרטיב למציאות. תרבותי מכל סוג

כי רצינו –הוספנו מעט פרשנות משלנו בתור חוקרות , לרוב. מפרשים את חווייתם המשותפת

-over)עות מפרשנות יתר בעיקר להשמיע את קולם הבלתי אמצעי של הנחקרים תוך הימנ

interpretation) יש לציין שמוקד הדיווח הוא . שלדעתנו מאפיינת מחקרים איכותניים רבים

.תרבותי-בעיקר על בני הזוג העולים העוברים את רוב השינויים וההתאמות במהלך המפגש הביו

נישואין, קשר רומנטי, משיכה: ההתחלה

אל בני גילם , במקרה שלנו, המהגרים אל המקומייםאקולטורציה מתחילה מחשיפה חברתית של

רוב הזוגות דיווחו כי נסיבות היכרותם לא היו (. Eisikovits, 2000)דוברי העברית צברים ה

בצבא שליש שירתו , תםעבודבמקום ם או הלימודיבמהלך פגשו נכשליש מתוכם : דופן ותיוצא

. טים באינטרנט'אתרי היכרויות וצבחברים משותפים או באמצעותוהשאר נפגשו , אותן יחידותב

הזכירו הנחקרים כמה נושאים העולים בקנה אחד חזרו ובתיאור גורמי המשיכה ההדדית

,Datzman & Gardner)תרבותיים -אודות זוגות רבשנערכו בארצות הברית עם מספר מחקרים

2000; Sprecher & Regan, 2002 .)הדגישו את חוסר הרלוונטיות של , הגבריםעיקר ב, םחלק

המוטיב הבלעדי שלהם היה לדבריהם ; תרבותיים בבחירת פרטנר אינטימיההבדלים הו המוצא

מה שמהווה ביטוי לאוריינטציה , יםדמוגרפימאפיינים ללא התחשבות ב ,חיפוש אחר אהבה והבנה

: צבר ממוצא מעורב, H6של ותיובמיל. םשלהליברלית ואוניברסלית

אני . אמריקאית או רוסיה, אתיופית, דעתי שאהובתי ואשתי לעתיד יכולה להיות כל אחתתמיד י

.יופי והתכונות האנושיות שלה, חיפשתי רק אהבה

,Romano)ורומנו (Kohn, 2008)ממצאים של קון חזרה על עצמה ומהדהדת עם שמה נוספת ת

תכונות שחסרות בקרב בני בעלמפתה ו, ארוטי, הנתפס כאקזוטי, הייתה המשיכה לאחר 2001)

:הזוג בקבוצת הפנים

רק רציתי להיות עם בחורה ששונה , אני חושב שבהתחלה מה שהניע אותי זאת הסקרנות

תמיד היה ' זר המסתורי'בשבילי ה –השפה וההתנהגות , זה גם המראה. מהחברות שלי לשעבר

(. בעל עסק, בעל השכלה תיכונית, H13) משהו ממגנט

להיות עם בחור ישראלי . אני פגשתי מספיק בחורים רוסים בישראל והם התחילו לשעמם אותי

על התבגרות , כל יום למדתי משהו חדש על החיים במדינה הזאת; היה אתגר ותמיד היה מחדש

(.שנים בארץ W13 ,80)' על השירות הצבאי וכו, אביב-בתל

שגם , בן זוג ישראלי כמדריך לחברה החדשההציטוט הבא חושף מוטיב נפוץ אחר של חיפוש אחר

(. תמיכה כלכלית, דיור, לימוד עברית)יקל את ההתאמה התרבותית וגם יסייע בעניינים פרקטיים

: נימה פרגמטית זו נשמעה לעתים תכופות יותר בקרב הנשים העולות

תנת עם ואם הייתי מתח, דרך זה שהתחתנתי עם סמי הפכתי לישראלית פחות או יותר תוך שנה

-בת לאם חד, שנים בארץ W7 ,2) הייתי נשארת רוסייה לכל החיים[ שם רוסי טיפוסי] ולדימיר

. (הורית

ת עולים מבריההזכירו את העדר החיבה שחשו כלפי ( נשים וגברים כאחד)מרואיינים עולים מספר

-ותתמקומות , לעתים קרובות אנשים מקבוצות אתניות – שהקיפו אותם בישראלהמועצות


011

, ת המוצאבבית בקרב חבריהם למדינמכיוון שלא הרגישו . תרבויות רחוקות מאוד מאלה שלהם

הינשא שהובילה אותם לפגוש ול, הגברים והנשים הללו מצאו מקלט ברשת החברתית הישראלית

בייחוד , אחרים לא אהבו מאפיינים רבים של התרבות היומיומית בה גדלו. בן זוג מקומיל

הגולשת לתוך גיל ההתבגרות ושנות הבגרות , של ההורים והסבים בילדים השליטה המופרזת

:הראשונות

כמו , היומיומייםההרגלים : יהודית שבה גדלתי-רוסיתהאני אף פעם לא הרגשתי בבית במשפחה

, וכשבאתי לישראל. והיחסים בין המבוגרים לילדים תמיד נראו לי מוזרים, די חטטנותיותר מ

עלתה לבד , W9)כדי לעזוב את העולם המוכר הזה ולנסות משהו חדש קפצתי על ההזדמנות

(.ה והוריה הצטרפו מאוחר יותר"בתוכנית נעל

שמשו כדרך של , צברי-עזיבת הקן וחציית הגבול לצד הישראלי, לחלק מן המהגרים הצעירים, כך

.ל הגירהההזדמנות הטבעית בהקשר ש –התמרדות נגד העולם של הוריהם והבניית זהות חדשה

פי יחסית מוקדם על, רוב הזוגות התחתנו בתחילת או אמצע שנות העשרים שלהם

, גבר או אישה, היה זה בן הזוג הרוסי ,בדרך כלל. בייחוד עבור גברים, הסטנדרטים הישראלים

בעוד שהישראלי לרוב ניסה לדחות את , נישואיןשל שניסה לקדם את מערכת היחסים לכיוון

הדבר . התבססות במקום העבודה או סוג אחר של מוכנות, ולסיום לימודיהקמת המשפחה עד

,ובמזרח אירופה בכלל, משקף מסורת של נישואין מוקדמים יותר בקרב הסובייטים לשעבר

וגינוי של מערכות יחסים ממושכות שמובילות , (Hajnal, 1965) בהשוואה לרוב מדינות המערב

סוגיה נוספת למחלוקת פוטנציאלית בין בני הזוג לעתיד (. Maddock et al., 1994" )שום מקום"ל

מסיבה גדולה ויקרה כפי ; (רפורמי, אורתודוקסי)מסורתי עם רב : הייתה סוג טקס החתונה

או , חגיגה חילונית וצנועה יותר בחוג קטן של משפחה וחברים ;שמקובל במשפחות ישראליות

בת הזוג /ה של בן/במיוחד אם יהדותו) ארץץ לאולי רישום אזרחי לחלוטין המצריך נסיעה לחו

רוב הזוגות נאלצו לעמוד בפני לחצי .(הרוסי מוטלת בספק ותגרום לעגמת נפש מיותרת ברבנות

אולם לבסוף הגיעו לפשרה , כאשר כל אחת מושכת אל עבר נורמות וציפיות משלה, משפחותיהם

. אך מצומצמת יותר, חתונה ישראלית טיפוסיתקיימו ו

ושני זוגות התחתנו בטקס ( אך עשו מסיבה בארץ)ני הזוג התחתנו בחוץ לארץ כרבע מב

הטקס הדתי , מספר מרואיינים עולים ציינו שההכנות לחתונה .אלטרנטיבי עם רב רפורמי

דרך , לחברה הישראלית (rite of passage)והמסיבה היוו עבורם טקס מעבר במובן האנתרופולוגי

לפעמים . 'החשיפה לאוכל ולמוזיקה בחתונה וכו, ותי הרבנותההיכרות עם הרב ושיר, החופה

במיוחד בשל הצורך בבדיקת יהדותם על ידי סמכויות , מעבר זה היה לא נעים ואף טראומתי

: מה שגרם לעולים להרגיש כאזרחים לא שווים או לפחות חשודים, דתיות

צי שנה של סחבת ברבנות אחרי ח]...[ ברבנות הרגשתי את הזרות שלי כאן בצורה חדה ביותר

[ זוגה-בן]אך חגי . ודרישות הולכות וגוברות להוכחת יהדות הייתי מוכנה לוותר ולנסוע לקפריסין

ברגע . לאורך כל הדרך[ חייבת להוכיח את יהדותה השהיית]הוא תמך בי ובאמי ]...[ םלא הסכי

ומאז אני יהודיה –צחנו בסוף אכן ני. מסוים החלטנו ללכת על הפרינציפ ולנצח את הממסד הדתי

(. בת לאם יהודיה ואב רוסי, W11[ )צוחקת] ישראלית גאה וכשרה


019

דתיים כמסלול אפשרי המוביל לקבלה -סיפור זה מדגים את תפקידם של נישואין רשמיים

הם היו , רוסי כמוה W11לו היה בן זוגה של . חברתית ושינוי בתפיסה העצמית בקרב נשים עולות

.נישאים בקפריסין כדי למנוע את המאבק המיותר

ניצחון הפרגמטיות : ושימוש בשפה משפחתית תקשורת

דובר בן זוגומאז חיו עם , מספר שנים בישראל בטרם נישאו שהומאחר ורוב בני הזוג העולים

. חידה בביתשפת התקשורת היכה למעשה שמשהעברית שבפיהם הייתה שוטפת למדי ו, עברית

אולם בחברה , שלהם ולעתים עם חבריהם הרוסים וצאהעולים דיברו ברוסית עם משפחות המ

.מן השיחה של בן הזוג הישראלי וקרוביו דרתםמעורבת הם נצמדו לעברית במטרה להימנע מה

( במעט מן המקרים)החל מאדישות , העולים הנחקרים ביטאו עמדות מגוונות ביחס לשפת האם

אך המציאות (. ברוב המקרים)מובהק לשמר את השפה הרוסית ולהנחילה לילדיהם ועד לרצון

רוב המרואיינים המהגרים, בסביבה עבריתכתוצאה מחייהם . הייתה שונה מההצהרות והכוונות

סימנים של שחיקת שפת אמם ולעתים קרובות חשו לא בנוח באשר לרוסית הפגומה גילו

:שבפיהם

אני . כי אני יודע שכבר הפסדתי במערכה, מנסה לשמור על הרוסית שליעכשיו אני אפילו לא

שאז אין לי , ובעיקר עם סבא וסבתא שלא יודעים מילה בעברית, משתמש בה עם ההורים שלי

אבל זה לא , זה לא נעים. אבל אני מוצא את עצמי נתקע ומחפש מילים ברוסית ששכחתי. ברירה

, H15)אז אין מה לעשות , החיים האישיים שלי הם בעבריתגם העבודה שלי וגם . קריטי מבחינתי

(. ל"ולא גר עם הוריו אחרי הגיוס לצה 80עלה בגיל

, מאחר וזהותו הנוכחית כבר ישראלית, בדן שפת אמו כבעיה רציניתומרואיין זה לא תופס את א

ת תרבות הוא מהווה דוגמה למהגר שמרצונו עזב א. ולעברו הרוסי יש מעט מקום בעולמו האישי

.הן בספרה הציבורית והן בפרטית –המקור והצטרף לתרבות ההגמונית

לשוניים והדגישו את חשיבותה ההולכת -דיברו על רצונם להישאר דומרואיינים אחרים

כלומר ביקוש גבוה לעובדים דוברי עברית )וגוברת של הרוסית בתחום הכלכלי והתעסוקתי

להשאיר לשמר את השפה הרוסית בתור נכס אישי וכן ציינו את מאמציהם כמו כן הם (. ורוסית

מנת לשמר אותה בצורה בה היו על, ביטויים בעברית לשזור בה מבליאת הרוסית שלהם נקייה

. רוצים להעביר אותה לילדיהם

כדי שיוכל לגדול , קוראת לו ספרי ילדים ברוסית, אני מתעקשת לדבר רוסית נקייה עם הבן שלי

(. W14)ולא לערבב בין שפות בצורה שאנחנו המבוגרים עושים , שפתי-וד

כי כל בני הזוג הישראלים הדגישו את סקרנותם בנוגע לשפה הרוסית , ראוי לציין

מנת ללמוד אחד מהם הפעיל מאמץ עקבי עללא אולם אף , ולמורשת התרבותית הקשורה אליה

בהינתן , מצדיקה את השקעת הזמן הנדרשתרובם תפסו משימה זו כקשה מדי ולא באמת . אותה

:בקיאות בני זוגם בעברית

הייתי שמח להתעורר בוקר אחד . ורוסית זה שפת מיעוט פה, בכל זאת אנחנו חיים בישראל, טוב

אבל אם חושבים כמה . זה היה מקל על הרבה דברים עם המשפחה של אשתי, ולדעת רוסית

אני . אני לא בטוח שזה שווה את הזמן שלי [...] כדי ללמוד אותה טוב שמאמץ הייתי צריך להקדי

(. עובד ולומד לתואר שני, H9)מעדיף להרוויח קצת יותר כסף עבור המשפחה שלי


001

רק מהקשבה לבני זוגם מדברים , ציינו כי הם קלטו כמה מילים וביטויים ברוסית צבריםמספר

רבים הזכירו , עם זאת. בצורה של התבדחות רובל ,והשתמשו בהם פה ושם, עם חבריהם והוריהם

:חוסר נוחות הנובע מהעדר יכולתם להשתתף בשיחה ברוסית

אני לא יכול , כשהחברה הכי טובה של אשתי באה לבקר והן מתחילות לקשקש ברוסית ולצחוק

ה יא נ]ט היחיד ברוסית שאני יודע שפאז אני מביא את המ. שלא להרגיש שאולי הן צוחקות עלי

אבל זה לא תמיד . כדי לרמוז להן שאני גם רוצה להיות חלק מהשיחה [אני לא מבין –פונימאיו

.(H17)עובד

אבל . די.לקחת קורס או לפחות לקנות איזה סי, כנראה שאני צריכה לעשות מאמץ וללמוד רוסית

וד כולם אומרים שרוסית זאת שפה מא. איכשהו אני כל הזמן דוחה את המעשה ההרואי הזה

(.W18)קשה ללמידה

לפענח את הקודים התרבותיים לעתים קרובות המשתתפים התקשו, מעבר לשפה עצמה

, באופן כללי. ניהול כעסים ופתרון בעיות, בפרט בנושאים של ביטוי ודיון ברגשות, אחד של השני

הרבה יותר מאופקת יאה, בתוכה עוצבו המהגרים והוריהם, סובייטית-התרבות הרוסית

לבטא אותם בפנים מאשר יםשלילי רגשותיותר מקובל לשתוק ולשמור : ומגושמת בביטוי רגשי

סגנון –תלונות או בקשות נהוג להביע בצורה עקיפה או ברמזים מנומסים . באופן ישיר

הפסיכולוגיה . (Gershenson, 2003)שישראלים רבים לא מבינים ותופסים כחוסר כנות

החברותכמו גם ברוב ) בישראלחדרו לרוב תחומי החיים אשר , יהפופולרית והשיח התרפויט

ולסובייטים לשעבר לעתים קרובות חסרה השפה , היו זרים לסגנון החיים הסובייטי, (המערביות

כולל המרואיינים , דוברי רוסית ,אמנם(. Etkind, 1996) ולבטאם מנת לעבד את רגשותיהם על

לאור ניסיון של יועצים )הישראלי של ביטוי רגשות כבר נחשפו לשיח התרפויטי , במחקר זה

להקנות להם את השפה הרגשית המקובלת כאן ' בתי ספר וכו, ת נוערוומטפלים למיניהם בתנוע

(Mirsky, 2001; Mirsky et al., 2002) ,מספר נחקרים . אך הפערים בביטוי הרגשי עדיין קיימים

שקטה בה נתקלו לעתים קרובות כאשר ניסו את ההתנגדות ה בריאיון הפרטניישראלים הזכירו

:לחשוף את רגשותיהם ולקבל תגובה כנה מבני זוגם הרוסים

במיוחד את , נראה לי שזה קטע תרבותי אצל הרוסים להחזיק את הרגשות שלהם בפנים

[ אשתו]לי הרבה פעמים יש תחושה שנינה . ולהימנע מלדבר עליהם בצורה גלויה, השליליים

. אבל זה לא פשוט לגרום לה לדבר על זה, גלל משהו שאני אמרתי או עשיתירותחת מבפנים ב

ניסיתי . זה מתסכל אותי שאני לא יכול להבין מה היא מרגישה, בגלל שאני אדם מאוד פתוח

2נשוי , (H5אבל היא כל הזמן אומרת שאני מדמיין דברים, להעלות את הנושא הזה עם נינה

(.שנים

הודו כי אינם אוהבים את הדיבור הרגשי ( גברים ונשים כאחד)רוסים כמה מרואיינים , בתורם

או ,נוירוטיות, שליטה עצמית חוסר ניהםימייצג בעאשר , המאפיין את סגנון הביטוי הישראלי

:פשוט חוסר נימוס

(. W8)הפלה של הבעיות שלך על אלה שאתה אוהב

אחרים בזו , שיש להתגבר עליום כחסרון ההרגשית של 'למותיא'הבעוד שחלק מהם תפסו את

:שלדעתם, פגמים אישיים ומערכות יחסים, לנטייה לדיונים אינסופיים ברגשות


000

(. H7)הרבה פעמים הופכת את הדברים לעוד יותר עכורים במקום לטהר אותם

אחד הפריטים הקבועים בתפריט הסוגיות שיש א מידת החשיפה הרגשית ההדדית הי, אי לכך

, בניגוד לבקיאות בעברית. עימות בחיי היומיוםנ אינגרמת בשל כך ולעתים , יותלעבוד עליהן בזוג

הוכיח את עצמו כקשה יותר והתגלה כפרצה ברורה תאישי-ןביישראלי בתקשורת אימוץ של סגנון

.בתהליך האקולטורציה של בני הזוג הרוסים

זהות ועמדות ביחס להבדלים תרבותיים

, הנקרעים בין העצמי הקודם לנוכחי, הזהות חריפה יותר בקרב בני הזוג העולים תנראה כי דילמ

קשרו את חייהםמאחר ו. שמייצג את התרבות ההגמונית בן הזוגומנסים להתאים את עצמם אל

המרואיינים שאפו לראות את עצמם כישראלים יותר מאשר רוב , עם יליד ישראל מבחירתם

. תרבות הישראלית היומיומיתוהדגישו את קרבתם אל ה, רוסים

והילדים . מדברת עברית ונשואה לישראלי, בזכות זה שאני חיה פה, ישראלית 20-20% אני אולי

(. בת לאם אוקראינית, שנים בארץ W5) ,80וזה לטובה, ישראלים 800% שלי יהיו

את ורובם פירשו, מעטים רצו לנתק לגמרי את חיבורם אל תרבות וקהילת המקור, בזמן בו

, רבים דיברו על היותם עשירים כפליים במונחי ההון התרבותי שברשותם. הרוסיות שלהם כנכס

למרות שזהותם של בני הזוג העולים היא זו שעברה את . השואב משתי שפות ומסורות תרבותיות

המגיע מתרבות אחרת גרמו בן זוג ים ציינו אף הם שחיים עם צברבני הזוג ה, השינוי הגדול ביותר

ולשנות חלק , ידם כמובנים מאליהם הם להעריך מחדש ערכים שקודם לכן נתפסו עלל

(בן להורים מבוססים, עורך דין) H9, לדוגמה. מנת להסתגל אל השוני-עלהם והרגלי יהםמעמדות

: איון משותףיהרהר במהלך ר

לא –י ההשקפות שלי לגבי אנשים ששונים ממנ. תי לטובה במהלך השנים האלהיאני יודע שהשתנ

הפכו להיות יותר פתוחות –מה שלא יהיה , אנשים עם מוגבלויות, ערבים, גם אתיופים, רק רוסים

ה יובכלל אני הפכתי להיות אדם יותר טוב ויותר אינטליגנטי בזכות אשתי הרוסי, וסובלניות

. [צוחק ומחבק אותה]החכמה

כלומר תחושה של צמיחה אישית , יותר ממחצית מבני הזוג הישראלים ביטאו רעיונות דומים

תכונה חשובה ביותר בחברה -והרחבת אופקים בעקבות חשיפה יומיומית לתרבות אחרת

הסובלנות כלפי האחר עזרה גם לרסן את המתחים . הישראלית הכוללת גוונים אנושיים רבים

, התנהלות בחגים וטקסים –וחנים את הזהות היהודית של העולים העולים מדי פעם במצבים הב

או עם הורה /עצם העובדה שרוב העולים גדלו בבתים חילוניים ו. 'וכו, יחס לשבת ולכשרות בבית

יהודי ולמשפחות של -מטיל צל של ספק לגבי השתייכותם לקולקטיב הישראלי, אחד שאינו יהודי

כמה ; סוגיה זו לא בלטה במיוחד בסיפורי הזוגיות שאספנו. 'כשרים'כולם יהודים –זוגם -בני

בעלים צברים הזכירו בפירוש ששאלת יהדותן של נשותיהם אינה מעסיקה אותם עקב היותם

אך במספר הערות של הנשים העולות עצמן זיהינו צליל של אי נוחות . אנשים חילוניים וליברליים

אכן מפחיתה 'הפגומה'היהדות . סורתיים שלהןבמגעים עם המחותנים היותר מ דבמיוח, מסוימת

מן הערך הכולל של המשאבים האישיים של העולים ומחלישה את עמדתם במשא ומתן סביב

של הצברים מהווה משאב 'התקינה'ואילו היהדות ', חינוך ילדים וכו, נושאים של אורח חיים

פדר -קרנו ולמחקר של לומסקיתובנה זו משותפת למח. ביחסי הכוחות הזוגיים, לרוב סמוי, חשוב

. םיעל נשים רוסיות הנשואות לגברים מזרחי( (Lomsky-Feder & Leibovitz, 2010וליבוביץ


001

אולם גם כמנוע , שני הצדדים תפסו את ההבדלים ביניהם כאתגר יומיומי, לעתים קרובות

, H6לדברי. יות קטנותוהופך את החיים לצבעוניים ומלאי תגל, השומר על עניין וסקרנות הדדיים

: אדריכל שעובד בבית ומטפל בילדיו

באיך , עם דינה אף פעם לא משעמם ותמיד יש משהו שמפתיע אותי במה שהיא אומרת ועושה

אני מקווה שייקח לנו הרבה שנים ללמוד [.].. שהיא תופסת דברים שלי יכולים להיראות אחרת

כך צפויים מראש אחד עבור זוגות שאני מכיר כלהרבה . אני חושב שזה מרתקו, על השני דאח

.שהם פשוט מאבדים עניין ומנהלים שגרה יומיומית בלי לחשוב ולהרגיש הרבה, השני

: סכימהמ( שנה בארץ 80, טק-עובדת היי, W6)אשתו

יאני גם מאמינה שיש ערך מוסף לשוני שלנו ולעובדה שאנחנו אולי אף פעם לא נבין אחד את השנ

נמשכת גורם ' תעלומה'אבל זה שה. כך שונים לפני שנפגשנו פשוט כי החיים שלנו היו כל –לגמרי

. [...] להתקרב, לך לרצות לגשר על הפער

פסיכולוגי שהם חוו בשל ההתבססות על שתי הרוב הזוגות הרהרו באשר לפער , בד בבד

:ן לתרבות פופולריתהן באשר לתרבות גבוהה וה, מערכות שונות של התייחסויות תרבותיות

. והייתה לנו ילדות שונה מאוד, שירים וסרטים שונים, אנחנו גדלנו על ספרים, בזה הבואו נוד

נדיר שאני קולט את העוקץ ומבין , כשהיא מנסה להסביר לי איזו בדיחה או משחק מילים ברוסית

לה לבדיחות אז עם הזמן אנחנו הפכנו כמה פערים כא. דברים כאלה קשה לתרגם. מה מצחיק

(. H12)פרטיות שלנו שעוזרות לנו להרגיש חיבור

כי בני זוגם הישראלים גילוונפגעו כש, קראו ספרים רביםהצעירים הרוסים חלק ניכר מן

על פי תפיסתם של .מוכריםסמלים תרבותיים עבורם לא הכירו דמויות ספרותיות שמהוות

היכרות עם ספרות רוסית ועולמית קלסית שנלמדה בבתי , יהודים רוסים מחוגים משכילים

כוב 'צ, טולסטוי, פושקין)עובדה לסרטים ומצוטטת בצורות שונות בשיח האמנותי , הספר

ית חוסר בקיאות בסיס. מהווה נכס חיוני לכל אדם תרבותי( ודוסטוייבסקי הן דמויות מרכזיות בו

בדור הצעיר . או אפילו חוסר עניין בנושא נתפס כסימן מובהק לאינטליגנציה מוגבלת ואף בורות

של דוברי הרוסית הבקיאות הספרותית והאמנותית אכן נחותה מזו של הוריהם והם צורכים

יורדת חשיבותו של קריטריון זה בהערכת אנשים כשווים , בהתאמה. בעיקר תרבות פופולרית

זוגות .כפי שעולה מחלק מהראיונות, אך עדיין לבקיאות זו יש ערך סמלי מסוים, ומעניינים

יכול היה הרוסי לא בן הזוג החלטה להיפרד כתוצאה מכך שעל אחדים סיפרו על עימותים ואף

חלק מהנשים הרוסיות הדגישו שמראש לא ציפו לבקיאות . את בורותו של הישראלי לשאת

ך הבנה שהם גדלו בסביבה נורמטיבית אחרת והן הדגישו את מתו, תרבותית רבה אצל בני הזוג

אמביציה להצליח , דאגה למשפחה, אמינות)החשובים יותר בחיי היומיום , יתרונותיהם האחרים

בני הזוג שגדלו בישראללא הטרידו את פערים אלה בנאורות תרבותית בדרך כלל נציין ש (.'וכו

, לרוב(. י עגנון ועמוס עוז לא הפריע להם כלל"ם שכלומר חוסר ההיכרות של בן הזוג הרוסי ע)

, תרבותיההושגה פשרה באמצעות מילוי פערים בידע , כשחיבתם ההדדית הייתה חזקה מספיק

כפי שקרה ) המלווה בדיונים, ידי קריאת תרגומים לעברית של דוסטוייבסקי ובולגקוב למשל על

רוסים אמרו שגם הם ניצלו הזדמנות זו מספר בני זוג .(אצל הזוג המוזכר באפיגרף למאמר זה

. ריתלשם היכרות מקרוב עם הספרות העברית המודרנית ועם סמלי המפתח בתרבות העב


001

הישראלים זוג הידי בני שינוי חיובי הן עלל דחףהבדלים תרבותיים נתפסו כ, באופן כללי

ו ביעמהמרואיינים החלק ( בניגוד למשותפים)בראיונות הנפרדים , עם זאת. ידי המהגרים והן על

בהינתן ההימנעות משיח רגשי של בני ש, דאגה ביחס לאי הבנות תכופות שהובילו לפגיעה ברגשות

, בתורם, המהגרים. ונותרו ללא פתרוןו ככדור שלג התגלגללעתים , הזוג הרוסים שצוינה לעיל

מות או היותם תגובותיהם המוגז, של בני זוגם חוסר הסבלנותלעתים קרובות חשו מיואשים נוכח

, מיידי כל מחלוקת או בלבולנהגו להבהיר באופן הזוגות ש. ם ואימפולסיביים יתר על המידהיישיר

לרוב הסתדרו טוב יותר והיו מרוצים יותר במערכות היחסים שלהם , הם להסליםבלי לתת ל

.רגשית שגרתית שכזו "עבודה"מאשר אלה שנמנעו מ

השאיפה לשוויוניות: תפקידים מגדריים ומטלות הבית

ידי שילוב מורכב הנישואין במדגם זה עוצבה על חייהתפקידים והציפיות הנוגעות לשל הדינמיקה

כמו גם סגנון החיים המשפחתי השוויוני בקרב מעמד הביניים , הגירהחווית השל זהויות מגדר ו

ה מלאה וכן בניגוד למסורת הסובייטית בה האישה עובדת במשר ((Benjamin, 1997 הישראלי

הדימוי הנפוץ על אף (. Ashwin & Lytkina, 2004; 8008אליאס )אחראית על רוב מטלות הבית

בהתאם )מקדישות את זמנן קודם כל לטיפוח עצמי ולספרה הפרטית ת כושל הנשים הרוסי

היו שאפתניות הנוכחי רוב הנשים במדגם ,([[Remennick, 2005a לפנטזיה הגברית המסורתית

אר והנשים הרוסיות עדיין למדו לת 88-חלק מ. למעשה אף יותר מבעליהן הצברים, ותוחרוצ

ארבע . 'מורות וכו, מדעניות, מנהלות חשבונות, אחרות החלו קריירה כעורכות דין; או שני ןראשו

אולם כולן , קטניםה הןילדילטפל בעבודתן או לימודיהן ונשארו בבית את וקינשים בלבד הפס

לא ארבע, רוסים הןבעלישהנשים הישראליות ששמתוך . עבודה בהקדם האפשריתכננו לחזור ל

בקרב . ורק מחציתן אמרו כי הקריירה חשובה להן מאוד, עבדו או הועסקו במשרות חלקיות

אולם הם בדרך , ת הבית הייתה מסורתית למדיוחלוקת עבוד, הזוגות בהם האישה נמצאת בבית

פים במחקר שאפו לאידיאלים ופרקטיקות מגדריות רוב המשתת. כלל ראו מצב זה כזמני

, הן הבעלים והן הנשים חיפשו אחר איזון סביר בין עבודתם לבין חיי הבית שלהם; שוויוניות

הכנסותיהם של שני בני הזוג היו דומות , עבור רוב הזוגות העובדים. בשני התחומים זה בזוותמכו

.מקרים הנשים הרוויחו הרבה פחות מבעליהן שלושהרק ב; למדי

מאוד רוב האבות הצברים היו מעורבים, כפי שנפוץ בקרב זוגות צעירים ישראלים רבים

עולות לעתים קרובות הדגישו הנשים ה. שהתאפשר להםכל כ ילדים ובילו עם ילדיהםהבגידול

: (ת ואם לשני ילדיםסטודנטי) W7ידי כפי שהודגם על, זאת כרווח גדול בבחירתן הזוגית

הם לוקחים אחריות מלאה על הילדים ביחד עם , הם אבות נהדרים שאני מכירה גברים ישראלים

לראות אבא צעיר לוקח את הילדים שלו לטיול או –זה פחות נפוץ במשפחות רוסיות . האמהות

ברצינות הרבה גברים ישראלים לוקחים את ההורות [...] או מחליף להם חיתולים, לרופא לבד

. גברים רוסים צריכים ללמוד מהם; ישנולא מתייחסים לזה בתור עניין

גברים רוסים רבים אכן למדו לשים בצד את , נוכפי שניתן לשפוט מהמדגם הקטן של, לצד זאת

: סטריאוטיפ התפקיד הגברי והתייחסו לאבהות ברצינות רבה

אני לא מבין למה החלק שלי במטלות אז, שנינו הורים עובדים ושנינו סטודנטים במשרה חלקית

, ד מגושם עם התינוקאבהתחלה הייתי מ. שקשורות לילד צריך להיות יותר קטן מאשר של אשתי


001

שנים H14 ,1)ככה שעכשיו אני עושה את זה כל הזמן , אבל די מהר למדתי לרחוץ ולהאכיל אותו

(. בארץ

גברים צעירים אלה למדו במהרה לענות על ציפיות הסביבה החברתית החדשה השונה מזו של

ניתן לומר שבמישור זה הזוגות פנו . שמגדירה גבריות מוצלחת גם דרך הורות פעילה –הוריהם

ולא למודל הרוסי הטיפוסי של אישה בשתי חזיתות וגבר 'הישראלי המתקדם'יותר לדגם של

(. Ashwin & Lytkina, 2004)בת שני בני הזוג וילדיהם לטו זאת, בשוליים

אשר , המשפחות במחקר זה הזכירו מאוד זוגות ישראלים צעירים אחרים במגזר החילוני

ההבדל המוחשי . במטלות של חיי היומיוםשיתוף חותרים למימוש אידיאלים של תמיכה הדדית ו

שמחו והם ילדיםטיפול בע בילסיוסים של סבים וסבתות רהיחיד היה בזמינות גבוהה יותר

,יהודי כולל מעורבות גדולה של סבים וסבתות-רוסיה אורח החיים. להתייצב בכל עת שהתבקשו

ובהמשך גם , בטיפול בילדים קטנים ,גרים באותו בית או בסמיכותגם אשר לעתים קרובות

(. Maddock et al., 1994)שיעורי הבית של הילדים וחינוכם המוסרי על הכנת בפיקוח

רובם גרו באותה עיר או אך , עם המרואיינים ועולים לא התגוררהזוג השל בני םהיהור

בשל שליטתם . שכונה וראו את נכדיהם בתדירות גבוהה יותר מאשר סבים וסבתות ישראלים

בתי מאת הילדים מגנים ו אולם הם אספו, לימודיםמעטים מהם יכלו לסייע ב, החלשה בעברית

רבים אף ניסו ללמד את נכדיהם דוברי העברית . אותם לפעילויות שונות יווכילו אותם ולהא, ספר

אולם ניכר כי רוב הילדים יכלו להבין ולדבר , לרוב בהצלחה מוגבלת, מעט קרוא וכתוב ברוסית

. דורי זה-ודות למגע ביןהרוסית בסיסית

הגישה הישראלית מובילה: ילדים וחינוכם גידול

-חילוקי דעות במשפחות ביןשבעטיים נוצרים אחד הנושאים המרכזיים הוא גידול הילדים

. במחקר זה הקטן םדבר שהיה נכון גם במדג, (Breger & Hill, 1998; Visson, 2001)תרבותיות

וחוסר המרחק החברתי ישראלי משקף את מיקומם המרכזי של הילדים במשפחה ההורות הסגנון

לא מגבילים אותם בצאצאיהם ו 'רוח חופשית'רוב ההורים מעודדים ; יםמבוגרבינם לבין ה

שפעמים רבותבעוד (.Katz, 2002; Katz & Lavee, 2005) והמשאלות שלהם דחפיםשגת הבה

העדר כבוד להיררכיה : חסרוןגם יש לגישה זו , תחרותיות וביטוי עצמי, הדבר מוביל ליצירתיות

כמו גם הימנעות ממאמץ ומעבודה קשה בלימודים ,חברתית קיימת ולזכויות של אחרים

(Eisikovitz, 2000 .)מבוססים על הצבת , םיסובייט-עקרונות החינוך הרוסים, לעומת זאת

משמעת סבירה והשקעה בלימודים ובקריירה , כבוד לגיל ולמרחק חברתי, מטרות וגבולות ברורים

מתייחסים לצעירים שנולדו ( מבוגרים ומתבגרים כאחד)מהגרים סובייטים רבים . עתידית

(.Mirsky et al., 2002; Niznik, 2003)אנוכיים ונהנתנים , חוצפנים, בישראל כפרועים

במחקר הנוכחי הזכירו ויכוחים חוזרים ונשנים עם בני זוגם אודות ערכים מרואיינים

. המוסריתילדים והדרכים המעשיות להכוונת השכלתם והתפתחותם נחיל לעקרוניים שיש לה

לא לענות , כגון)כבוד למבוגרים , ניסו ללמד את ילדיהם נימוס( בייחוד האמהות)הורים רוסים

ולהניע אותם , הימנעות מעימותים אלימים עם בני גילם, איפוק בביטוי כעס ומחאה, (חוצפהב

הורים שנולדו בישראל לעתים(. קריאת ספרים, למשל)הן בבית הספר והן מחוצה לו , ללמידה

פליה אשל אילוציםונובע מ, מיושן, ליטריאילדים כטוט-קרובות פירשו סגנון זה של יחסי הורים

: אחד הבעלים כך התבטא. יהודים בגלותהוצנזורה עצמית של


001

אני חושב שללחוץ על הילדים שיסיימו מהצלחת ויגידו תודה כל עשר דקות יכול לעשות יותר נזק

גם כשהילד , לביטוי חופשי של הדעות שלהם, אותם לעצמאותבשבילי יותר חשוב לעודד . מתועלת

(. יליד ישראל, H4) כניעה מובילה לנפש חלשה ולטראומות סמויות [...] צריך להתנגד למבוגר

האם לאלץ את הילד לאכול ללא תלות בתיאבון )יכוחים היו אוכל ונושאים טיפוסיים לו

הזמן שמבלים בצפייה משך; ורי ביתשיע הכנתהחסרת ימים בבית ספר ו; (או טעם באוכל

; דמי כיס ושימוש בהם; שינה אצל חברים; גלישה באינטרנט/בטלוויזיה או במשחקי מחשב

; פעילויות בשעות אחר הצהרייםההיקף וסוג ; סבתות וקרובי משפחה אחרים, יחסים עם סבים

של הצד הרוסי והתרבותית לשוניתהשפעתו ה, כאשר הילדים עדיין היו קטנים. בחירת חברים

, הייתה לרוב גדולה יותר( כולל הסבים והסבתות שהיו לעתים קרובות השמרטפים העיקריים)

בני גילם ל דפוסי התנהגות דומיםרוב הילדים סיגלו אולם לאחר שהחלו ללמוד בבית ספר

. הישראלים

הורים המ תחצימבעוד שכ: חילוקי דעות מסוימים התמקדו גם בשימוש בשפה הרוסית

האמין נותר ה יםחצי, ידי שפה מדוברת נוספת וברי העברית התנגדו לבלבול תינוקות ופעוטות עלד

כי ילדים יכולים בקלות לרכוש שתי שפות ללא כל נזק להתפתחותם ועודד את בני זוגם הרוסים

:אמם תלדבר עם ילדיהם בשפ

רוסית זאת . יפה מגיל אפסאני לא מבין איך אפשר להזיק לילדים בזה שנותנים להם שפה שנייה

כך הרבה אנשים מדברים שכל, ובמיוחד פה בישראל, שפה חשובה ושימושית באופן כללי

אבל חבל אם זאת תהיה , אין לי צל של ספק שהבת שלנו תדבר עברית שוטפת. וקוראים אותה

(. נשוי לעולה חדשה יחסית, חוקר במשטרה, H9) [...] השפה היחידה שהיא יודעת

הסבים , על אף ההצהרות שהוזכרו לעיל ומאמצים מסורים מצד ההורים, זאת עםיחד

לשוני-פרויקט דו, לפחות מעט רוסית מדוברת לילדים שנולדו בישראל נחילוהסבתות העולים לה

רוב ההורים הודו כי שליטת ילדיהם ברוסית הייתה נמוכה . לעתים רחוקות מאודרק זה הצליח

לדבר רוסית בנוכחות םורתיעת יםבשל מוטיבציה נמוכה של הילד וברל, בהרבה מזו שקיוו להשיג

רק אחד אמר , מתוך חמשת הזוגות להם ילדים מעל גיל שבע. הישראלים הםוחברי יהםתומשפח

בעוד שידיעת קרוא וכתוב של כל הילדים בעברית הייתה , כי בתם יכולה לקרוא ולכתוב ברוסית

השפעתה הדומיננטית של מערכת החינוך באת רוב המרואיינים הסבירו ז. טובה לגילם

ורצון הילדים שלא להיות מתויגים כאחרים , סובלנות נמוכה לשפות מיעוטיםשמגלה , הישראלית

אחר בשעות חינוכיות ברוסית לילדים עולים הפעילויות הלמרות ריבוי . ידי בני גילם ומוריהם על

קבוצות , יקהזאמנויות ומו, חוגי דרמה)ישראל רשות מקומית בבכל כמעט ותאשר זמינ, הצהרים

זה השתתפו אי פעםמעורבים במחקר הילדים להורים 82 מתוך שלושה רק, ('ללימוד שפות וכו

לא רצו להצטרף, כדוברי עברית בלבד צעירמגיל גדלו ש, רוב הילדים. בפעילויות מסוג זה

בנוח בשל הרוסית הדלה התייחסו אליהן כנחותות והרגישו לא , מכל סוג 'רוסיות'קבוצות ל

לרוב , לשונית-האמינו בגישה דו הםאשר רבים מ, הדילמה החינוכית של הורים אלה, כך. שבפיהם

. עבריים הדומיננטיים-םינפתרה בהתאם לתסריטים הישראלי

ארוחות שישי חובה: המורחבת היחסים עם המשפח

י הצדדים חשו בקושי מסוים רוב הזוגות דיווחו כי בתחילת נישואיהם המשפחות המורחבות משנ

הקרובים המהגרים נאלצו –הצדדים לפשרה הגיעו לבסוף . 'זרים'לקבל את החתן או הכלה ה

בעוד שהישראלים העריכו , להודות כי נישואין לבן זוג ישראלי התגלו כמועילים במובנים רבים


001

. טובהשאיפתם להצלחה והורותם ה, את חתנם או כלתם הרוסים בזכות יתרונם ההשכלתי

מה , מאחר וכל העולים דיברו עברית, התקשורת הייתה קלה יותר עם המשפחות הישראליות

מאחר ואף הורה ישראלי לא דיבר . ח קשרים עם המחותניםותיפסייע בשבירת המחסום ובש

רוב המחותנים . במהלך ביקורי המשפחה הרוסיתנבוכים הם הרגישו ללא שפה משותפת , רוסית

אולם מספר זוגות ציינו כי ההורים , רק בחתונה ובחגיגות הקשורות לילדים משני הצדדים נפגשו

בנושאים משפטיים ובעניינים , הישראלים סייעו למחותניהם המהגרים במציאת עבודה ומגורים

.מעשיים אחרים בעלי משמעות קריטית לעולים חדשים

מורחבות של בן הזוג המשפחות הבחברת רב יותר הזוגות וילדיהם בילו זמן , בדרך כלל

במידה רבה בשל מסורת מבוססת של מפגשים משפחתיים , הישראלי מאשר עם אלה מהצד הרוסי

:ידי רוב הישראלים המקומיים הנשמרת על, בסופי השבוע ובחגים יהודיים

אבל , ללכת לארוחה משפחתית כמעט כל יום שישי בערב, פעם הייתי חושבת שזה קצת יותר מדי

. תיתאז ויתרתי ופשוט ציי, ד חשוב לבעלי להישאר בקשר עם ההורים והאחיםוראיתי שזה מא

לצאת עם החברים , ללא ספק הייתי מעדיפה לדלג על כמה ימי שישי כדי לראות את ההורים שלי

חתיים חזקים פה פמנהגים מש. אבל אני יודעת שהוא ייפגע –הרוסים שלי או פשוט לנוח בבית

(. W6)כמו ברזל

אולם לא כמשפחה ולא במהלך חגים , ילדההרוסים לרוב ביקרו אצל הוריהם לבד או עם בני הזוג

:חשובים

ואנחנו מדברות בטלפון כל , הייתי מתגנבת החוצה כדי לראות את אמא שלי כמה פעמים בשבוע

אבל אנחנו לא הולכים לדירה הקטנה -אני גם יכולה להשאיר את הילדים אצלה כשיש צורך ; יום

(. W12) [...] אין שם אפילו מספיק מקום בשביל כולנו, חדשלה בי

כך כי הם לא כל, לא בבית[ הבעל]ההורים שלי לפעמים מגיעים לראות אותי ואת הילדים כשאבי

(.W7) [...] כי אין להם שפה משותפת, יודעים איך להתייחס אחד לשני

ן הוריהן המהגרים לבין קולות אלה של הנשים הרוסיות מדגימים את המרחק התרבותי בי

או הויתור של נשים אלה למען שלום בית על /ואת ההשלמה ו, מחותניהן הישראלים הוותיקים

. חשבון יחסיהן עם הוריהן ועם התרבות בה גדלו

'עוף מוזר'כמו נשים רוסיות רבות ציינו בראיונותיהן הנפרדים כי לעתים קרובות הרגישו

הבדיחות , ולא בהכרח אהבו את האוכל, במהלך המפגשים המשפחתיים הקולניים וההמוניים

תחושה זו בלטה במיוחד בדבריהן של נשים בעלות חזות סלאבית יותר . ערות שנזרקו לכיוונןהוה

כך (. או שכך נדמה להן)שספגו מדי פעם רמזים וביקורת סמויה ( חלקן לא יהודיות על פי ההלכה)

(: יזם עסקי, נשואה שנתיים לגבר ממוצא תימני, סטודנטית) W8סיפרה

יושבת לי , באירועים משפחתיים וארוחות אצל חמותי אני מנסה למשוך כמה שפחות תשומת לב

לא נעים לי מן השאלות שאני שומעת מכול מיני קרובים של . בשקט ולא יוזמת יותר מדי שיחות

יש ]...[ ומה אני מבשלת לשבת , במה עוסקים הוריי, מאיפה באתי –בעלי ומשותפים שלו בעסק

אני יודעת שהם לא ]...[ כאלה ששואלים בגלוי האם אני יהודיה ואם לא למה לא עברתי גיור

בעלי לא כל כך שם ]...[ ספר -מתכוונים לפגוע בי אך עדיין אני מרגישה כילדה קטנה במבחן בבית

.ציק לי ולא בא לי לערב אותו בקטע הזהלב לזה ולא תופס עד כמה זה מ


001

ובמיוחד את , הנושא של זרות ויהדות מעורערת בא שוב לידי ביטוי ומעמיד את העולים, כך

. בעמדה של התגוננות, העולות

העדיפו לנסות ולהסתגל לסביבה נשים רוסיות, למרות חוויות שליליות מסוג זה

בהתחשב בכך, בחגיגות משפחתיות רוסיות 'לסבול' הםולא לגרום ל ל בעליהןמשפחתית שה

הורים רוסים פחות , עם זאת. ם זרים למדי עבורםיהשפה הרוסית והאוכל והשתייה הרוסיש

הן מטעמי אי נוחות כללית מול תרבות -מציקים לחתנים הצברים שלהם עם שאלות חודרניות

: זרה והן כתוצאה ממחסום לשוני

אבל זאת הייתה , הולדת של ההורים שלי ולחגיגות הסילבסטרה ניסיתי לקחת את ליאור לימי

כי הם התביישו , קרובי המשפחה המבוגרים שלי הרגישו לא בנוח לידו. חוויה קשה לשני הצדדים

הם ניסו [...] וכל השאר, הריהוט המשומש, הדירה השכורה העלובה, בגלל העברית העילגת שלהם

אבל הוא לא –ב עליהם הוהאוכל הא –ודקה טובה ווגם להציע לו דליקטסים מחנות רוסית

אחרי כמה מסיבות אומללות . והוא גם לא שתיין גדול [...] הצליח לסיים אפילו חצי מהצלחת

(. W15) עולמותכאלה אני החלטתי לא לערבב את שתי המשפחות ואת שני ה

אי נוחות כמו גם , עקב מחסום השפה בין בני הזוג הישראלים למחותניהם הרוסים, כך

הבילויים המשפחתיים היו לעתים , סס כמהגריםומסוימת של האחרונים באשר למצבם הלא מב

הן אף , נשים בעיקר היו בצד הרוסימאחר ש. קרובות מוטים לצד הישראלי של הרשת המשפחתית

הרגישו כי היה זה חלק מתפקידן המגדרי להתאים את עצמן לצורך של בעליהן לשמור על

, בקרב זוגות עם בעל מהגר. בלי לבקש לבלות זמן זהה עם משפחותיהןמ, תייםקשריהם המשפח

בזכות מאמציהן הכנים של נשותיהם , מעורבותם של שני הצדדים נראתה שוויונית יותר

, כשהן מקבלות את הבדלי סגנון החיים, רוסיםהמחותנים ההמקומיות לפתח קשרים חיוביים עם

:ידי ישראל לעתים רחוקות היו נכונים לו בנסיבות דומותמאמץ אשר בעלים יל –המטבח והשפה

אז הייתי מוכנה . התחתנתי גם עם כל המשפחה הרוסית שלו, ידעתי שכשהתחתנתי עם אולג

כולל האוכל והבדיחות , הכל –ועכשיו אני אפילו נהנית מזה , להסתגל למעגל המשפחתי שלהם

(.ילידת ישראל, W11)ת אין מה לעשו –חתונה זה עסקת חבילה . אחרי ששותים

חברים וקשרים חברתיים

תסריט האקולטורציה הסלקטיבית לא מימש את הבטחתו עבור מהגרים רבים גם במונחי שימור

:רשתות חברתיות ישנות

כי תמיד חשבתי , לא הייתי מאמינה, אם היו אומרים לי שכמעט כל החברים שלי יהיו צברים

אחרי חמש שנים של , אבל תראי אותי עכשיו. מוזר שאין לו שום דבר במשותף איתי זן שהם

עם הזמן אני גם מרגישה [...] כל החברים המשותפים שלנו הם צברים –החיים שלי עם דני

אני הרבה פעמים משתעממת מהשיחות , וכשאנחנו נפגשים, שהתרחקתי מהחברים הרוסים שלי

(. שנים 4שואה נ, שנים בארץ W17 ,80)שלהם

אשר במידה רבה , בעלים ונשים כאחד, המרואיינים העוליםמיותר ממחצית אפיין שינוי דומה

והצטרפו , הנישואין טרםנטשו או צמצמו משמעותית את מעגל חבריהם המהגרים שהיה קיים

אשר , חלקם הוסיפו כי הם נשארו בקשר רק עם מעט חברים רוסים. לרשת החברתית של בני זוגם

המחצית השנייה . מה שאפשר להם לבלות זמן יחד כזוגות, להם גם כן היה בן זוג דובר עברית


001

מכיוון שסביבתם החברתית ,תיכון או בצבאזמן האמרה כי הם נפרדו מן הסביבה הרוסית עוד ב

:עברית כשפתם העיקריתדבר ל מזמן והם עברו, צבריםמבעיקר שם הייתה מורכבת

. ולא חשוב אם היא תהיה ממוצא אשכנזי או מזרחי, צברית עוד בתיכוןאני החלטתי להתחתן עם

ולא יכולתי לדמיין את עצמי עם אישה דוברת , כל החברים שלי מאז חטיבת הביניים היו צברים

(. שנים 2נשוי לצברית , שנים בארץ H13 ,88)רוסית ועם משפחתה

משלים את הוא זה שו, רינו הרוסיםנפוץ בקרב נחקהיה בר לרשת חברתית דוברת עברית ע מ , כך

אולם לרבים אחרים אובדן , ר חלקם הוא היה רצוני ומבורךועב. תהליך הישראליזציה שלהם

: וגרם לעצב ובדידות ידי הנסיבות עלבמידה רבה הוכתב מרקע דומההקשר עם חברים

איבדתי קשר עם רוב החברים הרוסים שלי מבית הספר ומהצבא ולא : נפלתי בין הכיסאות

(.שנים בארץ W17 ,9)אני מרגישה די זרה בקרבם –הצלחתי להשתלב בחוג החברתי של בעלי

"החדר האינטימי שלי" :צריכת תרבות ובידור

והמדיה של הנחקרים הציגה דפוסים אופייניים לרוב הזוגות צריכת התרבות הפופולרית

הקשבה למוזיקה , לאומיים-ןם ובייוכללה צפייה בערוצי טלוויזיה ישראלי, הישראלים הצעירים

. כצורות בילוי עיקריות( לעתים רחוקות)להופעות ולתיאטרון , הליכה לקולנוע, ישראלית ועולמית

אולם לבני הזוג הרוסים , היה תמיד בעברית או באנגלית ,עם או בלי הילדים, הבידור המשותף

את ספרות יקר: שמרו לעצמםהם אותו , לעתים קרובות היה ערוץ פעילויות תרבותיות נוסף

בערוצי צפייה, לפעמים הקשבה לזמרים רוסים בזמן נהיגה, גלישה באינטרנט הרוסי, ברוסית

:'וכו, רוסית במהלך ביקורים אצל ההוריםהטלוויזיה ה

הוא , כאילו. יש לי את העולם הפרטי הקטן שלי של תענוגות תרבותיים ולבעלי זה בכלל לא מפריע

רוסי או לראות סרט מתחואני יכולה לקרוא ספר , יכול לראות משחק כדורגל שלא מעניין אותי

(.שנים בארץ W13) ,88רוסיהישן בערוץ

והבילויים שלהם היו מוגבלים הפנאי שעות , מאחר שלרוב הזוגות היו ילדים קטנים

, כגון ברים, בכלל החברהים היה זה למקומות המקובל, אולם כשבכל זאת יצאו לבלות, למדי

מסורת שלעתים –נהגו לצאת ולטייל בטבע בסופי שבוע גם זוגות רבים . דיסקוטקים ומסעדות

לה לא הזכיר אף מרואיין עו. רוסיםהזוג הידי בני ישראליות עלהקרובות הוצגה למשפחות

ית ברים או דיסקוטקים בהם מרבים לבקר עולים מבר –שונים 'רוסיים'יציאות למקומות

מאחר ולרוב הם הרגישו זרים במקומות הללו ולא אהבו את האווירה השוררת –לשעבר המועצות

כמחצית מהנשים הרוסיות ספרו שהן יוצאות מדי פעם למופעים של מוזיקאים ושחקנים .בהם

ויציאות אלה יקרות להן כחוט דק שעדיין , אחיהן או חברים דוברי רוסית, יחד עם הוריהןרוסים

הופיעו סימנים רבים יותר ,בתחום התרבות והבידור ,ככללאך . קושר אותן לתרבות הרוסית

רוב בני הזוג העולים בנו ושמרו : לאקולטורציה סלקטיבית מאשר ברוב התחומים האחרים

.בו יכלו לממש את זהותם התרבותית המקורית, דובר רוסית בקפידה על מרחב פרטי

סיעור מוחות: תרבותיים להצליח-כיצד גורמים לנישואין רב

. תרבותיים אחרים-עצות לזוגות רבתת ל תבקשו המרואייניםאיון משותף היבסיומו של כל ר

הראשון דיבר על הצורך בהכרה מלאה . תגובות לשאלה זו בדרך כלל פנו לשני כיוונים עיקרייםה


009

ועל מאמצים הדדיים להתגבר עליהם אצל בני זוג אשר נכנסים בפערים התרבותיים הצפויים

:תרבותי-לאיחוד רב

בותית יש תר-אבל במערכת יחסים בין, כל נישואין זה חתיכת עבודה שצריך לעשות יום אחרי יום

זה , גמישות וותרנות יותר מאשר ההיפך, צריכים להיות מוכנים לגלות סבלנות. פי שתיים עבודה

(.שנים לגבר ממוצא מעורב 2נשואה בשנית , שנים בארץ W16) ,88אם רוצים להישאר ביחד

:בעל מנוסה אחד הציע קורס הכנה שלם

תשאלו , התרבות של בת הזוג שלכםתוודאו שאתם לומדים את הדברים שאתם לא יודעים על

תקראו לפחות חלק מהספרים ותראו . או כל אחד אחר שיודע, מחותנים שלכם, עולים אחרים

בת הזוג שלכם תופתע לטובה בכל פעם שתפגינו כזה ידע מבפנים . כמה סרטים שרוסים אוהבים

(.נשוי לעולה חדשה יחסית, H10)לגבי עולמה הקודם והאישי

. שמירת תרבות המקור של היחיד והעברתה לילדיםשל צות התייחס ללגיטימיות סוג שני של ע

תהתנתקוהכתוצאה מ חלק מזהותם בדןוא דברב נוגיםמספר מהגרים שקעו בהרהורים

: ת האםשפושימוש מועט בם ימשורשיהם הרוסי

בעלי אולי ויתרתי יותר מידי בקלות על מי שהייתי כשניסיתי להתאים את עצמי לחיים של

אולי לא הייתי מספיק עקבית כשניסיתי לדבר רוסית עם הילדים ואף ..[.] ולמעגל המשפחתי שלו

ההורים שלי כשהם הציעו עזרה מנעתי מוגם , פעם לא ניסיתי ללמד אותם לקרוא ולכתוב ברוסית

כתוצאה מכך לילדים שלנו יהיה חסר צד רוסי והם אפילו לא ידעו מה הם מפסידים . עם זה

(W17 ,נשואה לבן משפחה מזרחית מבוססת) .

ואמרו כי מעולם לא התכוונו להפריד בין בני , הצטרפו אף הם לטענה זו צבריםכמה מרואיינים

על ברכי שתי תמכו בניסיונות לגדל את הילדים יוי, זוגם למשפחותיהם ותרבותם המקורית

:תיורבוהת

תמיד הצעתי שהבן שלנו , להפך. לזהזה לא בגלל שאני דחפתי , אם הישראליזציה הזאת קרתה

שיתחבר עם ילדים אחרים , שקוראת לו ספרים רוסיים, ה שלוייבלה יותר זמן עם הסבתא הרוסי

נראה לי [ ...] אבל רוב היוזמות האלה נמוגו מאיזו סיבה. ואפילו ילך לגן רוסי, דוברי רוסית

לשמור על זהות . הצד העברי –שבגלל שלשנינו היה יותר קל לבחור רק בצד אחד של הרחוב

נשוי בשנית לעולה עם שני ילדים מנישואיה הקודמים ושניים , H13)כפולה זה תמיד יותר קשה

. (משותפים

רוב נכונה לגבי H13הטענה האחרונה של , (כוונותהפי ולא על)תוצאות הפי אם נשפוט על

רואיינים גילו הבנה רפלקסיבית נציין שרוב המ, לאור תובנות אלה. מהגרים במחקר זההזוג הבני

רוב הנחקרים . תרבותי וכן יחס בוגר ואחראי לבניית חיים משותפים-עמוקה של מצבם כזוג רב

לעבודה יומיומית בכדי לגשר על פערים ות בנוגע לפערים התרבותיים ומוכנ מציאותיותהסכימו כי

כי על בני הזוג , ם אף הציעורוב העולי. תרבותיים-העיקרי לשימור נישואין ביןאמצעי ה םאלה ה

נחילפני התפרקות ולהממקבוצת המיעוט להיות יותר עיקשים בשמירה על תרבותם המקורית

םלחציהכל המרואיינים הודו בפער בין כוונותיהם לבין , באותה נשימה, עם זאת. אותה לילדיהם

נולדו מתוך חוויות תובנות אלה ש. גוניות תרבותית-לרב יםאשר לא תמיד מסייע, חיי היומיוםב

ת שהתממשו והחזיקו מעמד לאורך זמן מסייעות להבין מדוע קשרים תרבותיו -זוגיות בין


011

עשויים לתרום להצלחתםהגורמים מהם הו 6אינטימיים מסוג זה אינם מצליחים ונפוצים יותר

.בפועל

מחשבות לסיכום

עולים דוברי רוסית הפנימית של נישואין בין במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לחקור את הדינמיקה

תרבותיים-חלל הקיים בידע אודות זוגות רבהבמילוי באופן חלקי ולסייע, ילידי ישראל לבין

.בארץ ובעולם כאחד

המכונה )ם יאל עבר זהות תרבותית וסגנון חיים הגמוני חזקהממצאים מצביעים על סחף

לעתים קרובות במחיר ניתוק קשרים עם , י הזוג העוליםידי בנ אשר נחווה על, (ישראליזציה כאן

כאשר ) לפההח מנגנון והתרבותית נראתה כמבוססת על לשוניתתם הוטמעיה. תרבות המקור

שמירה על – תתרבותיו-דו, כלומר) שילוביותר מאשר על ( החוצה את הישנה דוחקתזהות חדשה

אם כי )היה רצוני עברי -לצד הישראליעבור משתתפים רבים מעבר זה (. באופן שווהשתי הזהויות

ים לידמאחר והם תפסו את המיקום החברתי ההגמוני של בני זוגם הי, (לא נטול נקיפות מצפון

הקהילהנטייה הכללית של ה לאור ,יוצאת דופן נראית דיבחירתם זו . כאטרקטיבי וכמועיל

כשרבים מן העולים מתייחסים לתרבות היומיום , הרוסית להתבדלות ולשימור תרבותי

& Fialkova; 8009, לשם) הסובייטית ממנה באו/הישראלית כנחותה לעומת התרבות הרוסית

Yelenevskaya, 2007; Remennick, 2007.) תהליך הישראליזציה שעוברים בני זוג , עם זאת

קרב עולים מברית המועצות ברוסים עשוי לשקף גם מגמה גוברת לאינטגרציה בחברה הישראלית

(.8002, לשם; 8008, שומסקי, ראו למשל)לשעבר

רוסית -מעניין להזכיר את הטיעון המוצג על ידי חוקרת התרבות היהודית, בהקשר זה

היא מנתחת את הדינמיקה. (Gershenson, 2005)" גשר"אולגה גרשנזון בספרה על תיאטרון

נהלי ( בעיקר ממוצא רוסי)המורכבת ביחסי הגומלין בין הצוות האמנותי בעיקר ותיקים )והמ

, צדדית ששחקנים-דו" קולוניזציה תרבותית"של התיאטרון מנקודת מבט של ( דוברי עברית

כל צד מאמין בעליונות התרבותית שלו מול . במאים ואחרים עוברים תוך כדי חשיפה הדדית

ך הגאווה הידועה בתרבות הרוסית הגבוהה ומסורת התיאטרון המפוארת הרוסים מתו: האחר

במיוחד עקב עברית משובשת ומבטא , אך בו זמנית עם מטען הנחיתות הטבעי של מהגרים טריים)

כל . השליטה בשפה ובמשאבים חשובים אחרים, והישראלים מתוך הסטטוס המקומי שלהם, (כבד

בעולם היצירה האמנותית . ר את עצמו בכיוון המתאיםצד סבור שהאחר צריך ללמוד ממנו ולשפ

hybrid)אישיים וכן להיווצרות של מציאות מדומה היברידית -מוביל הדבר למתיחות ביחסים בין

virtual reality )דרך אותה עדשה ניתן אולי . המשלבת בהצלחה בין גוונים של רוסיות וישראליות

כשכל בן זוג מביא לתוכה משאבים , ת שלנותרבותיו-לראות את העולם של המשפחות הבין

בניסיון המתמשך הזה הצד , כפי שראינו. את האחר 'לתרבת'חברתיים ותרבותיים משלו ומנסה

שעבר " גשר"תיאטרון כפי שקרה גם ב)והקול הרוסי מלוהק לתפקיד המשנה 'מנצח'הישראלי

(. כמעט לגמרי למשחק בעברית

זוגיות ביןאודות מחקרים באירופה ובארצות הבריתעולים בקנה אחד עם אלה נויממצא

נוטים להשקיע מאמץ רב יותר בכדי לגשר על בדרך כלל מיעוטיםומראים כי בני , מיעוט-רובחברי

(;Refsing, 1998הקבוצה ההגמונית ידי בן זוג מ הפערים ולהצטרף אל תרבות הרוב המיוצגת על

Tsai et al.,2002 Khatib-Chahidi et al., 1998;) . הם אף מראים כמה קשה להתנגד לסחף


010

ידי המשפחות המורחבות והחברים של בני הזוג מיוצגת עלזו כפי ש, ת הרובההטמעה מצד חבר

ית יתיאורל חזוראם נ. הון תרבותי עשיר משלהםנהנו בעבר מים אשר מהגרגם ל, הצברים

כולל נכס סמלי )לידים זוג הייים של בני התניתן לטעון כי הנכסים החומריים והחבר, המשאבים

לרוב קיזזו ובמידה מסוימת הפחיתו מערכו של ההון התרבותי הייחודי ('תקינה'חשוב של יהדות

ם אודות זוגיות מעורבת ייחסי כוח דומים נצפו בשני מחקרים ישראלי .שברשות בני הזוג הרוסים

הבוחן את השתקתן של (Benjamin & Barash, 2003)האחד של בנימין וברש : מבחינה אתנית

-Lomsky) פדר וליבוביץ -והשני של לומסקי( םיאשכנזים ומזרחי)ידי בעליהן -נשים מזרחיות על

Feder & Leibovitz 2010 ) שמדגים משחק כוחות מורכב בין בעלים צברים מזרחיים לבין נשים

המחקרים האלה מצביעים על כך שהשיח ,ביחד. עולות אשכנזיות והוריהם בתחום ההורות

אכן מחלחל ( עולים-ותיקים, מזרחים-אשכנזים)חברתי ההגמוני אודות יחסים קבוצתיים -המקרו

המבחן האולטימטיבי לערך המשאבים . לרמת המיקרו ומעצב את היחסים בתוך הספרה הפרטית

, היה העברתם לילדים (ולמידת הכוח במערכת הנישואין בקרב זוגות אלה)האישיים של כל צד

למרות שרוב . עברית-ישראלית, הייתה חד צדדית, כפי שראינו, אשר הסוציאליזציה שלהם

, כךמעטים הצליחו ב, משהו מתרבותם המקורית ומשפתם לילדיהם נחילהעולים שאפו לה

, אף אחד מילדי המשפחות הללו לא למד בגן. ידי אחד מהם כשחייה נגד הזרם תואר עלוהמאמץ

-פיתוח זהות עבריתלכן . וסית בסיסיתיותר מרומעטים מהם יכלו לדבר , ספר או חוג רוסי בית

. כבלתי סביר עבור ילדי הזוגות הללו צטיירתרבותית בעתיד מ-רוסית דו

רצו לנטוש את הבועה החברתית והתרבותית הרוסית םחלק מן המרואיינים הרוסי

, ללא ספק, כך. דוברי עברית ולהתחתן עמםבני זוג מה שגרם להם לבחור ב, בראשית עלייתם

שוב בשורה אחת עם מחקר 7,נמצא ביטוי לסלקציה עצמית לנישואי חוץ ולהטמעה תועלתית

עם יחד (. Tsai et al, 2002; Kang Fu, 2007) תתרבותי-ות ביןיזוגמוטיבציה אישית ל לגבי קודם

אולם נאלצו לקבל זאת , םיסינחקרים אחרים מעולם לא התכוונו להיפרד משורשיהם הרו, זאת

ברוב . כמחיר הכרחי שעליהם לשלם כדי לשמור על מערכת יחסיהם עם בני זוגם ומשפחותיהם

רוסים אשר ביצעו את ההתאמה וויתרו על חלקים הזוג ההיו אלה בני , יומיומיותהסיטואציות ה

. כחלק מהעסקה, זוג ילידי ישראל לרוב התייחסו לכך כמובן מאליוהבעוד שבני , מזהותם הישנה

, בישולים, אורחים, רבים הצהירו על פתיחותם לשפה צבריםלמרות שמרואיינים

אלא שוליות , בפועל התרחשויות אלה לא היו נפוצות, ם בבתיהםיתוכניות טלוויזיה וספרים רוסי

לשמור על חיבור מעוניניםוברי רוסית אשר היו בני זוג ד. 'אקזוטיות'כ הוצגוולעתים קרובות

לראות סרטים , בו יכלו לפגוש חברים ישנים, נאלצו לבנות מרחב פרטי מיוחד, לזהותם הישנה

קושי שביצירה ושמירה על הנו מעידים על יממצא, כך. םים או לגלוש באתרי אינטרנט רוסיירוסי

צגים בני הזוג לא ניחנות בסטטוסים יין מתרבותית במצב בו התרבויות אות-ודו לשונית-זהות דו

.שווים בחברה הגדולה

א יה, תרבותיים-אחת העובדות הבולטות ביותר עבור חוקר המתעניין באיחודים בין

על קיומו של ההמצביע, מספרית של נשים מהגרות ונדירותם של בעלים מהגריםהעליונות ה

מנת נדרשנו למאמץ רב על. והגירה משחק גומלין מרתק בין תפקידים וסטטוסים תלויי מגדר

מוביל שדבר ,צברית יאוהאישה ה ברית המועצותלגייס לפחות שליש זוגות בהם הבעל היגר מ

סטטוס מגדרי גבוה יותר של , אכן. כמה תובנות ראשוניות באשר למשחק הגומלין שצוין לעילל

משאבים אישיים להםש, הבעלים הרוסים פיצה במידת מה על הסטטוס הנחות שלהם כמהגרים


011

האיזון בין שתי ,בעל רוסיה בהןבמשפחות . וחברתיים מועטים יותר מאשר לנשותיהם הצבריות

, ותספר)התרבותי מטענונראו יותר סימנים ל ןבבתיה: התרבויות נשמר בצורה טובה יותר

ל בטיפוהוריו העולים ביקרו בתדירות גבוהה יותר והיו מעורבים יותר , (רוסי אוכל, מוזיקה

נשים ישראליות של בעלים רוסים אף . היאישה רוסיבהן הנכדים מאשר במקרה של משפחות ב

בילו יותר זמן בחברתם במהלך , בגישתן וחיוביות ביחס למחותניהן הרוסים מקבלות יותרהיו

יכולתה של אישה מהגרת לנהל משא ומתן , כך. ביקורים משפחתיים מאשר הבעלים הישראלים

, מהגרהבעל המזו של ,לכאורה, תרבותית שלה ושל ילדיה הייתה נמוכה יותרההמשכיות הלטובת

נשים בקהילת העולים הרוסים הגברים והההשכלה והתעסוקה הדומה של רמת למרות

(Remennick, 2005b.)

למרות נרטיב )ניתן לסכם אפוא שבחירה עצמית מצד העולים לעזוב את העולם הרוסי

עצבו את הדינמיקה הפנימית ,בצירוף של כוחות האסימילציה החזקים( הטוען לפעמים את ההפך

חשוב לכלול בצורה ,במחקר עתידי. כולל חינוך הילדים, תרבותית-ואת התמורות בזוגיות הבין

-Lomsky)פדר וליבוביץ -כפי שנעשה במחקר גישוש של לומסקי) אתניהממד גלויה יותר את ה

(Feder & Leibovits, 2010 .יעלה שאלות נוספות לגבי אינטראקציות בין מעמדות שונים זה דבר

י המשךלמחקרחשובה נוספת שאלה .ולגבי תפקידו של השיח החברתי ההגמוני בהקשר של זוגיות

כשלוקחים , תרבותיים-ביןובחירותיהם התרבותיות של ילדי הנישואין ה תידיתתהיה זהותם הע

ובעיקר הסבתות הסבים ם שלתפקיד כן אתהורה המהגר והבחשבון מגדר ואתניות של

.בסוציאליזציה שלהם

הערות

1

במחלקה , של מחברת זו .M.Aעבודה לשם קבלת תואר חלק משמעותי מן הנתונים המדווחים כאן נאספו עבור .אילן-אוניברסיטת ברואנתרופולוגיה ב לסוציולוגיה

. השפה מהווה את המכנה המשותף העיקרי למהגרי ברית המועצות לשעבר הבאים מאזורים ורקעים שונים ביותר 2אנו קוראות לציבור זה , במקביל. המקובל בשיח הישראלי היומיומי לצורך הקיצור" רוסים"אנו משתמשות במונח

ההעדפה שלנו היא למונחים האוניברסליים , עם זאת)כי המונח הטעון הזה עדיין מהווה מטבע לשון נפוצה " עולים" "(.מהגרים"ו" הגירה"בהתחשב בהרכב האוכלוסייה היהודית , אפשריים 20%חשוב להבהיר שאחוזים אלה הם מתוך מקסימום של 3

.בישראל שבערך מחציתה ממוצא אירופי ומחציתה ממוצא אסיה ואפריקהלראשונה בלבד מכלל הזוגות שנישאו 2%-כ, 8999 פין כי בשנתניתן לאמוד בעקי, מתוך נתונים דמוגרפיים שפורסמו 4

מכלל הנישואין 0%-בעוד שצירוף הפוך נמצא בכ, לשעבר ית המועצותליד ישראל וכלה שנולדה בבריכללו חתן ( 00-84 גילאי)מכלל הצעירים היהודים 81-82% בהינתן העובדה כי מהגרים רוסים מהווים לפחות. הראשונים

הנתונים נלקחו מתוך אתר הלשכה המרכזית . יתם להתחתן עם ילידי ישראל לכאורה הנה נמוכה למדינטי, בישראל לא הצלחנו ,נולצער .e.pdf-http://www.cbs.gov.il/www/publications/vital99/vill98 :לסטטיסטיקה בישראל

.כלותהחתנים והשל המוצאארצות לגבילאתר נתונים עדכניים או מפורטים יותר קשרים רומנטיים מעבר יצורהם בחרו ל .זוגות שרואיינו למחקר עברו מספר שלבים בתהליך הסלקציה העצמית 5

, בדרך כלל טווחקצרות ו יחסית מערכות יחסים אלה מעטות -( Remennick 2004, 2005a)לגבולות קבוצתם נראה המרואיינים המהגרים שלנו מציגים כ .כשלרובם כבר נולדו ילדים, ולבסוף נישאו ונשארו יחד למשך מספר שנים

תרבותיות ודחף כללי גדול יותר לאינטגרציה בישראל -נטייה גבוהה מן הממוצע לשמירה על מערכות יחסים ביןסלקטיביות המדגם הנוכחי לא מערערת על ערכו של המחקר , נותלדע, עם זאת .עולים של שנות התשעיםמאשר רוב ה

.תרבותיים-במסגרת נישואין רבהפנימית דינמיקה השופך אור על ה .8ראה הערה 6 .8ראה הערה 7

http://www.cbs.gov.il/www/publications/vital99/vill98-e.pdf


011


תרבותית בין זוגות ישראלים -השוואה בין: חלוקת התפקידים והסמכויות במשפחה(. 8008)' נ, אליאס .082-819, (8)4, סוציולוגיה ישראלית. עולים חדשים מחבר העמים ותושבי חבר העמים, וותיקים

.888-800 ,(8)מה, מגמות .הגורמים הקובעים מעורבות אבות בטיפול בילדים? אבא בבית(. 8002)' ר, גונט

,מגמות .ל וחלקם של עולי ברית המועצות לשעבר בתופעה"נישואים של ישראלים בחו(. 8002)' נ, דוברין .202-422, (0)מד

' ד, בראלי' אבתוך . הישראלית עולי ברית המועצות לשעבר בין התבדלות לשילוב בחברה(. 8002) 'א ,לשםיד בו צבי ובן : ירושלים(. 210-248' עמ), ב, וכלכלה בישראלחברה , (עורכים) פרילינג' טו' ד, גוטוויין .גוריון

: ירושלים. תחומי-מחקר תשתית רב. 8990-8002: השתלבות עולי ברית המועצות לשעבר(. 8009)' א, לשם .ה ומכון ברוקדייליקליטת עלילמשרד ה

-אוניברסיטת בר, עבודת דוקטורט. יהודים ממוצא עדתי מעורב: זהויות אתניות בישראל(. 8001)' שגיב ט .אילן

.40-82 ,89 תיאוריה וביקורת. אתניות ואזרחות בתפיסת הישראלים הרוסים(. 8008)' ד, שומסקי

Adams, B.N. & Trost, J. (eds.) (2005). Handbook of World Families. Thousand Oaks, CA:

Sage.

Anson, J. & Meir, A. (2007). Religiosity, nationalism and fertility in Israel. In J. Schellekens

& J. Anson (Eds.), Israel’s Destiny: Fertility and Mortality in a Divided Society

(pp.29-52). Schnitzer Series in Israeli Society, Vol. 12. New Brunswick, NJ:

Transaction.

Ashwin, S. & Lytkina, T. (2004). Men in crisis in Russia: The role of domestic

marginalization. Gender and Society, 18(2), 189-206.

Benjamin, O. (1997). Self-development in Israel: Does it affect women’s attempts to increase

partner’s domestic participation? Israel Social Science Research, 12, 97-122.

Benjamin, O. & Barash, T. (2003). "He thought I would be like my mother: Orientalism and

Mizrachi Women’s Silencing in Israeli Inter- and Intra-Marriages". Ethnic and Racial

Studies, 27(2): 266-289.

Breger, R.A. & Hill, R. (1998). Introducing mixed marriages. In R. Breger & R. Hill, (Eds.),

Cross-Cultural Marriage: Identity and Choice (pp. 3-19). Oxford and NY: Berg.

CBS – Central Bureau of Statistics of Israel (2001). Statistical Yearbook, 2000. Jerusalem:

Government Publishing House.

Crabtree, B. & Miller, W. (1999). Doing Qualitative Research. 2nd

Edition, Chapter 1.3.

Interpretation. London: Sage.

Datzman, J. & Gardner, C. B. (2000). "In my mind, we are all humans": Notes on the public

management of black-white interracial romantic relationships. Marriage and Family

Review, 30(1-2), 5-15.

DellaPergola, S. (2007). Sephardi and Oriental Migrations to Israel: Migration, Social Change

and Identification. In P.Medding (Ed.) Studies in Contemporary Jewry, 22 (3-43).

New York: Oxford University Press.


011

DellaPergola, S. (2011). Fertility Prospects in Israel: Ever Below Replacement Level? New

York, United Nations Secretariat, Department of Economic and Social Affairs,

Population Division. Expert Paper No. 2011/9, 2011, 1-36.

http://www.un.org/esa/population/publications/expertpapers/2011-

9_DellaPergola_Expert-paper_FINAL_ALL-Pages.pdf

Eisikovits, R.A. (2000). Gender differences in cross-cultural adaptation styles of

immigrant youths from the former U.S.S.R in Israel. Youth and Society, 31(3),

310-331.

Etkind, A. (1996). Psychological culture. In: D.N. Shalin (Ed.) Russian Culture at the

Crossroads. Paradoxes of Post-Communist Consciousness (pp. 99-126). Boulder,

CO: Westview Press.

Fialkova, L. & Yelenevskaya, M.N. (2007). Ex-Soviets in Israel: From Personal Narratives

to A Group Portrait. Detroit: Wayne State University Press.

Gershenson, O. (2003). Misunderstanding between Israelis and Soviet immigrants: Linguistic

and cultural factors. Multilingua, 22: 275-290.

Gershenson, O. (2005). Gesher, Russian Theatre in Israel: A Study of Cultural Colonization.

New York: Peter Lang.

Goldscheider, C. (2006). Ethnic Diversity in Israel: Immigration, Assimilation, and Israel’s

Future. Annual Abensohn Lecture at the American University. Retrieved from:

www.american.edu/israelstudies/whatsnew/docs/06abensohn.pdf

Hajnal, J. (1965). European Marriage Patterns in Perspective. In D.V. Glass, & D.E.C.

Eversley (Eds.), Population in History (pp. 101-143). London, Arnold.

Jacobs, J. & Labov, T. (2002). Gender differences in intermarriage among sixteen race and

ethnic groups. Sociological Forum, 17, 621-646.

Kang Fu, V. (2007). How many melting pots? Intermarriage, pan-ethnicity, and the

Black/non-Black divide in the United States. Journal of Comparative Family Studies

38(2), 215-241.

Katz, R. (2002). Expectations of family life in a multicultural context: An Israeli example.

International Journal of Sociology of the Family, 30(1), 1-20 .

Katz, R. & Lavee, Y. (2005). Families in Israel. In B.N. Adams& J. Trost (Eds.), Handbook

of World Families (pp. 486-506). Thousand Oaks, CA: Sage.

Kennedy, R. (2003). Interracial Intimacies: Sex, Marriage, Identity, and Adoption. NY:

Pantheon.

Khatib-Chahidi, J, Hill, R., & Paton, R. (1998). Chance, choice and circumstance: A study of

women in cross-cultural marriages. In R. Breger & R. Hill (Eds.), Cross-Cultural

Marriage: Identity and Choice (pp. 69-82). Oxford: Berg.

Kohn, T. (1998). The seduction of the exotic: Notes on mixed marriage in East Nepal. In R.

Breger & R. Hill (Eds.), Cross-Cultural Marriage: Identity and Choice (pp. 93-106).

Oxford: Berg.

http://www.un.org/esa/population/publications/expertpapers/2011-9_DellaPergola_Expert-paper_FINAL_ALL-Pages.pdf

http://www.un.org/esa/population/publications/expertpapers/2011-9_DellaPergola_Expert-paper_FINAL_ALL-Pages.pdf

http://www.american.edu/israelstudies/whatsnew/docs/06abensohn.pdf


011

Kulik, L. (1999). Marital power relations, resources and gender role ideology: A multivariate

model for assessing effects. Journal of Comparative Family Studies, 30(2), 189-206.

Lerner, J., Rapoport, T., & Lomsky-Feder, E. (2007). The ‘Ethnic Script’ in Action: The Re-

grounding of Russian-Jewish Immigrants in Israel. Ethos, 35(2), 168-195.

Lomsky-Feder, E., Rapoport, T. (2001). Homecoming, Immigration, and the National Ethos:

Russian- Jewish Homecomers Reading Zionism. Anthropological Quarterly, 74(1), 1-

14.

Lomsky-Feder, E. & Leibovitz, T. (2010). Inter-Ethnic Encounters Within the Family:

Competing Cultural Models and Social Exchange. Journal of Ethnic and Migration

Studies, 36 (1), 107-124.

Lowenstein, A. & Katz, R. (2005). Living arrangements, family solidarity and life satisfaction of

two generations of immigrants. Aging and Society, 25(5), 749-767.

Maddock, J.W., Hogan, M.J., & Antonov, A.I. (Eds.) (1994). Families Before and After

Perestroika: Russian and US Perspectives. New York: Guildford Press.

Markowitz, F. (1997). Culture change, border crossing and identity shopping: Jewish

teenagers from the CIS assess their future in Israel. In N. Lewin-Epstein, Y. Ro’i, &

P. Ritterband (Eds), Russian Jews on Three Continents: Migration and Resettlement

(pp. 344-363). London: Frank Cass.

McFadden, J. (2001). Intercultural marriage and family: Beyond the racial divide. The Family

Journal: Counseling and Therapy for Couples and Families, 9(1), 39-42.

Mirsky, J. (2001). Psychological independence among immigrant adolescents from the former

Soviet Union in Israel. Transcultural Psychiatry, 38(3), 363-373.

Mirsky, J., Baron-Draiman, Y. & Peri K. (2002). Social support and psychological distress

among young immigrants from the former Soviet Union in Israel. International

Social Work, 45, 83-97.

Niznik, M. (2003). The dilemma of Russian-born adolescents in Israel. In E. Ben-Rafael,

Y.Gorny, & Y. Ro’i (Eds.), Contemporary Jewries: Convergence and Divergence.

Jewish Identities in a Changing World (pp. 235-254). Leiden: Brill Academic

Publications.

Okun, B. (2007). Insight into ethnic flux: Marriage patterns among Jews of mixed ancestry in

Israel. In J. Schellekens & J. Anson (Eds.), Israel’s Destiny: Fertility and Mortality in

a Divided Society (pp. 145-164). Schnitzer Series in Israeli Society, Vol. 12. New

Brunswick, NJ: Transaction.

Portes, A. & Rumbaut, R.G. (1996). Immigrant America: A Portrait Chapter 6 Learning the

Ropes: Language and Educatio. (pp. 192-219). Berkeley: University of California

Press.

Refsing, K. (1998). Gender identity and gender patterns in cross-cultural marriages: The

Japanese-Danish case. In R. Breger & R. Hill (Eds.), Cross-Cultural Marriage:

Identity and Choice (pp. 209-227). Oxford: Berg.

Reinharz, S., DellaPergola, S. (Eds.) (2009). Jewish Intermarriage around the World. New

Brunswick-London, Transaction.


011

Remennick L. (1999). Women with a Russian accent in Israel. On the gender aspects of

immigration. The European Journal of Women’s Studies, 6(4), 441-461.

Remennick, L. (2003). The 1.5 generation of Russian immigrants in Israel between

integration and socio-cultural retention. Diaspora: A Journal of Transnational

Studies, 12, 39-66 .

Remennick, L. (2004). The 1.5 generation of Russian immigrants in Israel between

integration and socio-cultural retention. Diaspora: A Journal of Transnational

Studies, 12, 39-66.

Remennick, L. (2005a). Cross-cultural dating patterns on an Israeli campus: Why are Russian

immigrant women more popular than men? Journal of Social and Personal

Relationships, 24 (2), 435-454 .

Remennick, L. (2005b). Immigration, gender, and psychosocial adjustment: A Study among

150 immigrant couples in Israel. Sex Roles, 53(11-12), 847-864.

Remennick, L. (2007). Russian Jews on Three Continents: Identity, Integration, and Conflict.

New Brunswick, NJ: Transaction Publishers at Rutgers University.

Remennick, L. (2008). Contested motherhood in the ethnic state: Voices from an Israeli

postpartum ward. Ethnicities, 8(2), 199-226.

Rodman, H. (1985). Relational interdependence and commitment to marriage. Journal of

Marriage and the Family, 47, 931-937.

Romano, D. (2001). Intercultural Marriage: Promises and Pitfalls. 3rd

ed. London: Nicholas

Brealey and Intercultural Press .

Safilios-Rothschild, C. (1976). A macro-examination of family, power and love: An exchange

model. Journal of Marriage and the Family, 38, 355-363.

Schmelz, U.O., DellaPergola, S. & Avner, U. (1991). Ethnic Differences Among Israeli Jews:

A New Look. Jerusalem: The Hebrew University; New York: The American Jewish

Committee.

Shakhar, R. (1998). The attitudes of Israeli youth toward inter-ethnic and intra-ethnic

marriage: 1975 and 1990. In E. Leshem & J.T. Shuval (Eds), Immigration to Israel:

Sociological Perspectives (pp. 117-120). Vol.VIII in Studies of Israeli Society. New

Brunswick and London: Transaction.

Sissons J.M., & Krishna, M. (1998). English and North American daughters-in-law in the

Hindu joint family. In R. Breger & R. Hill (Eds.), Cross-Cultural Marriage: Identity

and Choice (pp. 184-208). Oxford: Berg.

Sprecher, S. & Regan, P.S. (2002). Liking some things (in some people) more than others:

Partner preferences in romantic relationships and friendships. Journal of Social and

Personal Relationships, 19, 463-481.

Stier, H. & Shavit, Y. (2007). Age at marriage, sex-ratios, and ethnic heterogamy. In J.

Schellekens & J. Anson (Eds.), Israel’s Destiny: Fertility and Mortality in a Divided

Society (pp. 131-144). Schnitzer Series in Israeli Society, Vol. 12. New Brunswick,

NJ: Transaction.


011

Tolts, M. (2009). Mixed Marriage and Post-Soviet Aliyah. In S. Reinharz & S. DellaPergola

(Eds.), Jewish Intermarriage around the World. (pp. 89-104) New Brunswick-

London, Transaction.

Tsai, J.L., Przymus D.E. & Best, J.L. (2002). Towards an understanding of Asian American

interracial dating and marriage. In M. Yalom & L.L. Carstensen (Eds.), Inside the

American Couple: New Thinking, New Challenges (pp. 189-197). Berkeley:

University of California Press.

Visson, L. (2001). Wedded Strangers: The Challenges of Russian-American Marriages. NY:

Hyppocrene Books.

Waters, M. (1990). Ethnic Options: Choosing Identities in America. Berkeley: California

University Press.

Yamani, M. (1998). Cross-cultural marriage within Islam: Ideals and reality. In R. Breger &

R. Hill (Eds.), Cross-Cultural Marriage: Identity and Choice (pp. 172-183). Oxford:

Berg.

Intercultural Marriage: Marriages between Immigrants

from the Former Soviet Union and Native Israelis

Larissa Remennick

Bar Ilan University

Yana Knorin-Tabashi

Bar Ilan University

Abstract

To explore the internal dynamics of intercultural marriage, we conducted in-depth

interviews with 18 married couples, in which one partner was born in Israel and the

other had emigrated from the former Soviet Union. The interviews focused on the

contentious issues of everyday life: self-identity, language use, cultural consumption,

relations with families/friends, division of household labor, and childrearing. The

findings point to a clear tendency among the immigrants to make most of the

adjustments to the norms and expectations of their Israeli spouses and their social

networks. This "Israelization" was expressed in the exclusive use of Hebrew in these

homes, a preference for the Israeli spouse’s friends and pastimes, and Israeli style in

cooking and housekeeping. The findings are discussed in the light of gender

differentials in power relations, the comparative status of Hebrew and Russian culture

in Israel, and possible self-selection among individuals wishing to leave their culture

of origin by means of out-marriage.

HAGIRA, 1 128-154, 2012 ב "תשע, 121-151, 1, הגירה

?שילוב או בידול: סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה אקדמית לחינוך

*לילך לב ארי

**דינה לרון

תקציר

, מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את תחושותיהם של סטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה לחינוך

וחברתי כמאפשרת להם שילוב אקדמי , דהיינו, תרבותית-ובאיזו מידה היא נתפסת בעיניהם כרב

.בחברה הישראליתאפשרית ת עתיד המבטאת השתלבות ישוויוני בהווה ובסיס לפיתוח אוריינטצי

שתי שנות מחקר רצופות באמצעות מהלך נבחנו ב של משתתפי המחקר עמדותיהם ותחושותיהם

.מתודות כמותניות ואיכותניות

וב את האקלים ציינו בחי, הסטודנטים יוצאי אתיופיהממצאי המחקר מצביעים על כך ש

. החברתי בכל הקשור לקיום יחסים חברתיים עם סטודנטים שאינם יוצאי הקהילה האתיופית

מעורבותם .תרבותית-תחושתם היא שמתייחסים אליהם באופן שוויוני ומתוך גישה רב, כמו כן

והשתלבותם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה אף גדלה במהלך השנים הן במידת השתתפותם

משתתפי המחקר מעידות יהם שלציפיות. אגודת הסטודנטיםשל בפעילויות הן ו ותכיתבדיונים ב

להיות , להוביל שינוי חברתי בקהילתם, על מוטיבציה גבוהה בהקשר לנכונות לעסוק בחינוך

להוביל שינויים בבתי הספר בהם ילמדו ולפעול למען יצירת קבוצת מנהיגות , מנהיגים חינוכיים

השכלה גבוהה בלימודיהם במוסדות לורים הסטודנטים כי ירצו להמשיך סב, בנוסף. בקהילתם

. היא גבוההונראה להם כי הסבירות למימוש מאוויים אלה

רק את נקודות מבטם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה אך הממצאים אמנם המחקר בחן

. אקדמי להשתלב היטב בקמפוסות עשויראות גבוהה שקבוצות מיעוט בעלות נ צביעים על כך מ

ברות אפשריים מהווים סוכני ח , תרבותי-המאפשרים אקלים רב, בכך מוסדות להשכלה גבוהה

עשויים ליישם, בעיקר פרחי הוראה, אלהו ,אר ראשוןותרבותיות בקרב סטודנטים לת-לחינוך לרב

.תרבותיות במערכת החינוך הישראלית-עקרונות החינוך לרבאת בעתיד

שילוב , יעוטקבוצות מ, סטודנטים יוצאי אתיופיה, תרבותיות-רב, פרחי הוראה: מילות מפתח

אקדמי וחברתי בקמפוס

אילן-אוניברסיטת בר ;המכללה האקדמית לחינוך ,אורנים, ר לילך לב ארי"ד*

המכללה האקדמית לחינוך, אורנים, ר דינה לרון"ד**

ךוניחל תימדקא הללכמב היפויתא יאצוי םיטנדוטס 2012 – ב"עשת 1 הריגה

921

מבוא

בלעדיה בני אדם , (9111, משוניס)הזמנים מכלול יצירת האדם בכל הכוונה היא ל' תרבות'במושג

ערכיהם ועוד , פיותיהםיצ, שפתם, יים ובאמצעותה הם מבנים את זהותםשאינם יצורים אנו

בהבנייתם של מושגים תפקיד מרכזייש בחברות מערביות 'תרבות'למושג (. 3002, שגיא)

משפיע על בחברה מסוימת תרבותאת ההאופן שבו אנו מגדירים ';תרבותיות-רב'הקשורים ב

על הקבוצה . תרבות כאמצעי הישרדות קבוצתיהבהקשר זה מוגדרת . תפיסת המושגים הללו

לתרבות . החברתית והמטפיזית, הטבעית: להיות בעלת יכולת להסתגל לשלוש סביבות שונות

ספרסיביים שאותם יש לקחת בחשבון בחינוך של קבוצות קליים ואאהיבטים אינסטרומנט

, היסטוריהבמסורת וב, תרבותיות העוסקות במנהגים-כניות רבולא די בת, כלומר. ת שונותאתניו

אלא יש לכלול בהן גם הכשרה לחיים הבוגרים המתקיימים בעולם פלורליסטי בו מתחרות ביניהן

יש ללמד אפוא את הצעירים כיצד להתמודד עם יחסי הכוח בחברה . קבוצות אתניות שונות

על מנת שיוכלו לשרוד בחברה מסוג זה , ם באים לידי ביטוי במציאותפלורליסטית כפי שה

(Bullivant, 1997 .)

, המושג הראשון מתאר מצב קיים. 'תרבותיות-רב'ל' ריבוי תרבויות'תחילה בין נבחין

מציין עמדה כלפי מצב זה של השני המושג ; אוגרפית של סמיכות בין תרבויות שונותימציאות ג

עליה נרחיב , (3002, ריינגולד; 3002, נחתומי)תרבותית לחינוך -גישה רב: כמו ,ריבוי התרבויות

-רבהמושג . יחסי רוב ומיעוט ועוד, או כל סוג של שיח העוסק בשאלות של זכויות, בהמשך

על יםתרבותיות מבוסס על ההנחות שחיים ראויים לשמם ופיתוחה של זהות אישית מושתת

רוב החברות בנות (.3002, שגיא; 3002, נחתומי)נים רבות קהילות תרבותיות שנוצרו במשך ש

. תרבותיות שונות-קבוצות חברתיותבהן תרבותיות במידה זו או אחרת וחיות -זמננו הן רב

בחברות מערביות (multiculturalism)' תרבותיות-רב'מציאות זו הובילה להתפתחות מושג ה

,Ben Rafael & Peres; 3002, בן רפאל)ת וייחוס חשיבות לייחוד תרבותי ולקבוצות תרבותיו

2005 .)

ריבוי תרבויות הוא מצב דמוגרפי המתייחס לריבוי תרבויות טענו כי ( 9112) 'מאוטנר וחוב

, היבט אידיאולוגי, וכן ,משקף היבט מבני המדגיש את יחסי הכוחות בחברה ,נה בחברהש מ

הקורא לקיום דיאלוג על בסיס של שוויון וכבוד הדדי בין קבוצות אתניות שונות ובכללן קבוצות

תרבותיות אידיאולוגית ברמת הפרט ובין -בהמשך נעשתה הבחנה בין רב .(3009, סבר) מהגרים

וברצון , ת כערךנובה היא מתבטאת בהכרה בשו , תרבותיות אידיאולוגית ברמה המערכתית-רב

, רואה במגוון התרבויות הקיים בה משאב ונכס, תרבותית במובן האידיאולוגי-חברה רב"לטפח

וקיומה של שונות תרבותית אינו נתפס כאיום על ; שהיא מעוניינת בהמשך קיומו והתפתחותו

( 3001)יונה (.921: 3002סבר " )הסולידריות החברתית או כפגיעה באיכויות לאומיות או אחרות

מעבר לחשיבות שהיא מייחסת לקהילה התרבותית , תרבותית-ציין בהקשר זה כי הגישה הרב

מגדרית או כל שייכות , מתייחסת למשטרים המפלים על פי שייכות אתנית, בחייו של הפרט

תרבותית ייחודית ובעיקר הבטחת זכויות אזרחיות שוות באמצעות מבנים חברתיים ובכללם

. מערכת החינוך

בהגדרתו מאפשר התרבותיות -חינוך לרבתרבותית נוצר ה-כפועל יוצא מהגישה הרב

Banks & McGee) ובו בזמן גם הכרת העצמי לאחר פתיחות, דיאלוג של כבוד בין קבוצות

Banks, 2001 .) תביעות לשוויון חברתי בעקבות תפתחהתרבותיות ה-חינוך לרב לשהתפיסה

2012 - ב"עשת 1 הריגה ןורל הניד ,ירא בל ךליל

931

שינויים אלו . ובמדינות הגירה מערביות נוספות בארצות הברית מהגרים ועוד, בקרב מיעוטים

עשויים לתרוםשהבדלים תרבותיים על רקע ההכרה הגוברת בכך תשעים ו בשנות ההתרחש

תרבותיות יש -בהגדרת מושג החינוך לרב .ים יוצר ניכור ובידול חברתידיכוי בעודהחברה לתפקוד

באשר . ולתהליך( רפורמה)לתנועה של שינוי , עצמולמושג : למעשה התייחסות לשלושה רכיבים

הגזעיים , מאפייניו האתניים, מעמדו החברתי, ללא קשר למינו, הכוונה היא שלכל תלמיד, למושג

כמו גם הבדלים , היבטים מבניים בבתי ספר. יהיה סיכוי שווה ללמוד בבית ספר, והתרבותיים

מטרת הרפורמה המוצעת . ומת אחרותמקפחים קבוצות מסוימות של תלמידים לע ,מעמדיים

שלקבוצות השונות ביניהן מבחינה , תרבותיות היא ליצור שינוי במערכת החינוך כך-בחינוך לרב

מגדרית או מבחינת ההשתייכות האתנית והתרבותית יהיה סיכוי שווה להצליח בבית הספר

(Banks & McGee Banks, 2001) .

שליש מאוכלוסייתה היהודית . מהגרים וצאצאיהםהם שחלקה הגדול הישראל היא חבר

מדיניות ה ,בעבר(. 3001, רייכמן)ושליש נוסף הם בני דור שני למהגרים מדינות אחרותב נולדו

ייחודיות הבהאחדה תרבותית וזניחת הדגל ,כלפי תרבויות המשנה הרבות שמייצגים המהגרים

לה מסוימת וחלחול של מושגים בעשורים האחרונים ישנה כבר קבאך , המשנה תיושל תרבו

תרבותיות -התפתחות לכיוון של רב. פלורליזם חברתי ותרבותיו תרבותיות-הקשורים ברב

, בהבדלים הקיימים בין קבוצות תרבותיותשל המרכז הפוליטי פירושה הכרה ,כעמדהו כמדיניות

תרבותיות -הרבהיבט נוסף הקשור בהבנת מושג (.3002, בן רפאל)מיסודם והפיכתם ללגיטימיים

יחס זה אמור להיות מושתת על . עוסק בזהות המעוצבת על ידי התייחסות אל אחר משמעותי

החברה בישראל .ר והכרה בשוני לעומת שלילת האחר ומתן יחס פטרנליסטי אליוכבוד לאח

כאשר בפועל לא מתקיים בין הקבוצות הללו דיאלוג , מורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות רבות

כי במשך גם הוא טען ( 9112)קימרלינג .(9112, 'מאוטנר וחוב)בעל אוריינטציה חיובית אמתי

מול מידה גדלה והולכת של , השנים נסדקה ההגמוניה של הזרם המרכזי החילוני בישראל

שהפכו את ,נשואי מחקר זה, ובכללן של יוצאי אתיופיה ,אוטונומיה של תרבויות משנה רבות

ישראל מתאפיינת .מההיבט האידאולוגי תרבותית-ת אך לא בהכרח לרבישראל למרובת תרבויו

השפה העברית , קבוצות תרבותיות עם מספר נקודות מפגש ביניהן בתחום התרבותי כמו ריבויב

מסכים כי בישראל קיים ריבוי תביעות מקבוצות ( 3002)גם בן רפאל .והאזרחות הישראלית

ולכן ניתן לכנות ים המעוניינות בשינוי הסדר החברתיובכללן קבוצות של מהגר, חברתיות שונות

הוויה , למעשה, בישראל לא מתקיימת, לפיכך .תרבותיות בישראל כקונפליקטואלית-את הרב

המצב . פלורליסטית המכירה בשוני בין קבוצות תרבותיות תוך שמירה על שוויון בין אנשים

אחת בשנייה ונמנעות בדרך כלל מנסות לשלוט ההוא של ריבוי קבוצות תרבותיות ישראל ב

רון ללאומיות תרבותית והיא נותנת ית-המערכת הדמוקרטית בישראל אינה רב. מפתיחות הדדית

(. א3001, פרי)היהודית

שוויון חברתי -תרבותית תפתור בעיות של אי-רבגישה ש יםרוסב( 3002) יונה ושנהב

כראוי ,וחברתיות של קבוצות שונותפוליטיות , וטוענים שהיא תסייע במימוש זכויות אזרחיות

בכללם לדעתם גישה זו עדיין לא חלחלה לחלק מהמוסדות החברתיים ו, כמו כן .במשטר דמוקרטי

בהקשר למערכת החינוך כי המבנה החברתי נוטע( 3002)וריינגולד ( 3009)יוגב . מערכת החינוך

כך שכל , פרטיקולריסטי תרבותי-והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך מעודדים חינוך רב

תרבותי -חינוך רב. וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים, מגזר מכיר את תרבותו שלו


939

תרבותי פלורליסטי -בעוד חינוך רב, פרטיקולריסטי מתמקד בלימוד תרבותה של קבוצה אחת

שלהם חושף אותם לדיון בתרבויות שונות ומעלה את רמת הסובלנות , מיועד לכלל התלמידים

(.3002, ריינגולד; 3009, יוגב) כלפי הקבוצות השונות

בישראל ברמת החינוך הערכי נחוצה על מנת להפחית את המתחים מדיניות פלורליסטית

במטרה . מערכת החינוך מנציחה ומשעתקתותם א, מגזריים בישראל-השסעים הביןלצמצם את ו

מערכתי של מערכת החינוך -שינוי מבני( 9): מספר הצעותתרבותיות עלו -החינוך לרבלממש את

תרבותיות בתוך -כניות ספציפיות לחינוך לרבובניית ת( 3); על ידי שילוב בין ארבעת מגזרי החינוך

, יוגב)תרבותיות במסגרת הכשרת המורים -הדגשת החינוך לרב (2)-ו; מערכת החינוך המגזרית

תרבותיות בא לידי ביטוי גם -רבהעדר מאפיינים בולטים של טען כי ( 3001)גם פפה (. 3009

תרבותי פרטיקולריסטי עשוי להוות -הגורסים כי חינוך רבאף יש ו, במוסדות להשכלה גבוהה

(.3002, ריינגולד)תרבותי פלורליסטי במוסדות להשכלה גבוהה -בסיס מקדים לחינוך רב

ובחינוך תרבותית בכלל-תרבויות בה הגישה רב-רבת שהיא הגירה תבחברהעוסק המחקר

אחת התרבותיות אינן מרבות להכיר -קבוצות אתנו .ונמצא עדיין בחיתולי ,תרבותיות בפרט-לרב

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר . קבוצת יוצאי אתיופיה מהווה מקרה בוחן ייחודיו, היאת השני

בה לומדים סטודנטים , במכללה לחינוךהלומדים את תחושותיהם של סטודנטים יוצאי אתיופיה

הסטודנטים מרבית .היתר ערבים, הסטודנטים הם יהודיםמן 22%-כ .מקבוצות תרבותיות שונות

כמו כן נבחן במחקר .והיתר עולים ובכללם נשואי מחקר זה, ילידי הארץ הם (10%מעל )היהודים

,שוויוני כמאפשרת להם שילוב, דהיינו, תרבותית-זה באיזו מידה המכללה נתפסת בעיניהם כרב

ת עתיד המבטאת השתלבות בחברה יבסיס לפיתוח אוריינטציכו ,בהווה אקדמי וחברתי

כנית ייחודית לסטודנטים יוצאי ועל רקע העובדה שהמכללה בנתה ת, כל זאת, הישראלית

. פורט בהמשךיתרבותיות הלכה למעשה כפי ש-החינוך לרבאתיופיה המממשת את עקרונות

אורטיירקע ת

תרבותיים במוסדות להשכלה גבוהה בעולם ובישראל-מפגשים בין

צעירים ישראלים לראשונהמוסדות להשכלה גבוהה הם המקום בו נפגשים ,במציאות הישראלית

מראשית דרכה ועד , בישראלמערכת החינוך זאת על רקע העובדה כי ,מקבוצות אתניות שונות

מערכות חינוך חרדיות -תת, ציונייםהזרמים ה :הםשהמרכזיים שב מחולקת לזרמים ,היום

גם אלה שהם בעלי , השכלה גבוהה בישראלהמוסדות ל, לעומת זאת (.3002, רייכל)והחינוך הערבי

אוכלוסיותהמשתייכים ל צעירים, ואכן. פתוחים לכל ,(אילן-אוניברסיטת בר, כגון)חודי יאופי י

לק מאוכלוסיות אלה הודרו ח. רבות מגיעות ללימודים במוסדות אקדמיים בעולם ובישראל

הדמוקרטיזציה והפרולטריזציה . ובכללן גם קבוצות של מהגרים ממוסדות להשכלה גבוהה בעבר

בין קבוצות , לעתים בפעם הראשונה עבורם, של מערכות ההשכלה הגבוהה יוצרות מפגשים

(. Rothman et al., 2003)צעירים ממקומות שונים בעולם ומקהילות אתניות מגוונות

במחצית הראשונה של שנות התשעים חלה התרחבות משמעותית במספר ובפיזור

הרצון לקלוט את העולים הרבים שהגיעו בשנים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל כתוצאה

מהתרחבות זו נהנו גם ילידי ישראל בעוד חלק מהעולים (. בעיקר מברית המועצות לשעבר)אלה

שליטה סדות להשכלה גבוהה בשל חוסר יכולת כלכלית ובמו (בשיעורים המצופים)נקלטו לא

: תם למקצועות יישומיים כמויבלטה פני ,מקרב העולים שבחרו ללמוד. שפה העבריתבמועטה

חומי הלימוד בהם חלה ההתרחבות תהרוח הם ומדעי החברה . הנדסה וסיעוד, מחשבים


932

בשל , המועצות לשעבר בריתמ םאולם אליהם הגיע חלק מצומצם של עולי ,המשמעותית ביותר

(. 3099, 'לוטין וחובוב-אשווילי'אצ'צ)הסיבות שנמנו קודם

. אפיק חשוב לניעות חברתית מהווההשכלה גבוהה בישראל ,תרבותי-ןלמפגש הבי בנוסף

צעירים המאפשר השתלבות שוויונית ההשפעה על מערך ההזדמנויות של יש ללימודים גבוהים

בוגריםמזמנות ל, תעודות והסמכות המתקבלות עם סיום הלימודים. זמננו-יותר בחברה בת

אקונומי -אפשרות להשיג מקצוע יוקרתי ומהוות הישג המשפר או משמר את הסטטוס הסוציו

צעירים שאינם משתלבים בתהליך רכישת השכלה נקלעים למיקום ,לפיכך(. 9122, יוגב)שלהם

, כלכלית, חברתית, ונית מבחינה תרבותיתלמנוע מהם השתלבות שיווי לולשע, ריבודי נמוך

(. 9110, שביט)בתיפקודם היומיומי לפגוע פוליטית ו

בדומה לחברות מערביות , חלה האצה בשיעורי הלמידה בישראל ,תשעיםהחל משנות ה

כפועל יוצא של הלגיטימציה שנותנת החברה הדמוקרטית לעיקרון של שוויון הזדמנויות , אחרות

לשילובם בחברה ולפתיחת שערי החינוך הגבוה , כלכלי ואתני שונה-רתיללומדים מרקע חב

עבור (.Dey & Hurtado, 1999; 3001, המועצה להשכלה גבוהה; 3003, איילון ויוגב)בפניהם

השתלבות במדינת ההגירה תלויה בהון האנושי של המהגרים ובעיקר ,מהגרים וצאצאיהםה

& Grillo, 1998; Portes)ה בשפת החברה המארחת שליטבניסיון מקצועי וב, בהשכלה קודמת

Rumbaut, 2001 .)

נהוג להבחין בין דור ראשון של מהגרים, כאשר עוסקים במחקר אודות צאצאי מהגרים

אשר בחרו לעזוב את מדינת , דור ראשון להגירה הוא דור ההורים". דור וחצי"לדור שני או

החל מילדות -גרו בגילאים שונים יה, לעומת זאת, צאצאיהם. המוצא והשתקעו במדינה חדשה

מהגרים , דהיינו, "דור וחצי"צאצאים זו מכונה בני תקבוצ. ועד שלבים שונים של גיל ההתבגרות

ברות בארץ לאחר שהתחנכו ועברו תהליך של ח , או בגיל ההתבגרות גדוליםילדים שהיגרו כ

קליטתם של בני דור וחצי להגירה הוא בייחוד ה . Remennick, 2003); א3090 ,לב ארי)המוצא

עד גיל )גרו בגיל צעיר יותר ישה, להיות בעייתית מזו של בני דור שנילולה בכך שהשתלבותם ע

להתנגד לדיבור בשפת ארץ ההגירה ואף לפתח לולים וחלקם ע, דו במקוםאו נול( שמונה שנים

אחרים מדור זה עשויים דווקא לנסות ולפתור את . בני נוער בסיכוןשאופייניות להתנהגויות

קונפליקט הזהות בתהליך שילובם בתרבות המארחת על ידי הגברת המאמצים להצלחה בתחום

Zhou & Bankston, 1998; Park, 1999; Portes)ה כלפי מעל תרכישת ההשכלה וניעות חברתי

& Rumbaut, 2001) .ראות נמצאו בקרב בני מיעוטים בעלי נ ,נגד אתנית-לפעילות נטיות אלה

שם הם חשופים לאפליה גלויה וסמויה ביחס במדינות המערב( visible minorities)חזותית

לא "נראות של מהגרים כרוכה בזיהויים כזרים ובסיווגם כ (.Remennick, 2003)לחברת הרוב

(. 3090, רפופורט וגינזבורג, פדר-לומסקי" )אחרים"כלומר כ, "שייכים

כשני שלישים מהסטודנטים הם ילידי אתיופיה שעלו לישראל עם , במחקר הנוכחי

" דור וחצי" ולכן מתאימים להגדרת בני, ני יותר משמונה שניםבהיותם ב תשעיםהוריהם בשנות ה

. (Cohen & Haberfeld, 2003)כהן והברפלד הציעו שבהתאם לחלוקה ) להגירה

חווים הסטודנטים התנסויות ומפגשים עם , תרבותי בקמפוסים-במהלך המפגש הבין

במפגשים אלה לא רק שמרחיבים את הידע . שאינם בני תרבותם או קבוצתם האתנית" האחרים"

. (Chang, 2005; Gurin et al. 2002)הפתיחות התרבותית אלא גם את " האחרים"לגבי


933

תרבותיים -הם בגילאי העשרים לחייהם ולמפגשים הבין( בעיקר לתואר ראשון)סטודנטים

זה לבין מוסדות להשכלה גבוהה קיים באקלים הין החשיבות רבה בשל השוני ביש בקמפוסים

לצד היתרונות (. Pascarella & Terenzini, 1991; Whitla et al., 2003) מוצאםשבקהילות

& Guarasci: ראו למשל)כמו פיתוח ערכים דמוקרטיים ואחדות אזרחית , שבמפגשים אלה

Cornwell, 1997) ,תכני ההרצאות יש לתת את הדעת על , ועוד האקלים החברתי בקמפוס

ט נוסף הכרוך היב(. Milem, 2001) תרבותיים-ביןמפגשים התמודד עםויכולתם של אנשי הסגל ל

, קטנה יותר זוככל ש. תרבותיים בקמפוסים הוא גודלה של קבוצת המיעוט-בהצלחת מפגשים בין

וטיפים בקרב אתופעות של חיזוק סטרי בססרק ללול כך היא בולטת יותר ובמקרה כזה המפגש ע

( ,Sekaquaptewa & Thompsonקבוצת הרוב ויצירת מתחים וניכור בין הקבוצות השונות

קבוצת מיעוט גדולה של נוכחות לפיה ,חוקרים אחרים הצביעו דווקא על מגמה הפוכה(. 2002

גם במקרים , עם זאת(. Hurtado et al., 1998)עימותים היא שעלולה לגרום לליבוי יה יבאוכלוס

המפגשים והעימותים עשויים , בשילוב עם אקלים פתוח בקמפוס, הקמפוסים בתוךשל עימותים

תרבותיים -לריבוי מפגשים בין אמנם (.Palmer, 1987)אישיים -ןויים ביחסים בילחולל שינ

השפעה זו אולם, וטיפיםאהשפעה חיובית על הפחתת דעות קדומות והפרכת סטרייש בקמפוסים

.(Pettigrew & Tropp, 2000) בהשוואה לקבוצת המיעוט, מובהקת יותר בקרב קבוצת הרוב

לא מושם דגש בישראל מורים באוניברסיטאות יםהמכשיר סלוליםבמכללות לחינוך ובמ

הוא מתקיים על , תרבותיות-אם קיים חינוך לרב. על חינוך המורים לעתיד לפלורליזם חברתי

שאינה מונחית על ידי מדיניות הכשרת המורים בישראל , בסיס פעילות וולונטרית של המרצים

(Yogev, 1996 .)תפיסתם של המרצים במוסדות להכשרת מורים לגבי חינוך לערכי שוויון , בנוסף

המתכשרים להוראה כמורים לעתיד בחברה מרובת ה שלהעצמהוסובלנות וכן לגבי חשיבות

אינם במכללות לחינוךסטודנטים הלומדים (. 3002, מלאת ופטקין, עזר)אינה ברורה ,תרבויות

-תרבותיות ולחינוך המטפח גישה רב-תם להוראה בכיתות רבנחשפים לקורסים המכינים או

,בשל כך(. ב3001, פרי; 3002, 'עזר וחוב)תרבותית לקראת חיים בוגרים בחברה מרובת תרבויות

סטודנטיות במכללות לחינוך אינן יודעות כיצד להתמודד עם מצבים של ריבוי תרבויות

לכן הן פועלות לפי ערכי התרבות שלהן כאמת תרבותיות אינו מוכר להן ו-נושא הרב, בכיתותיהן

.(ב3001, פרי) המידה הקובעת בדרכי החינוך בהן הן נוקטות

נפגשים לראשונה סטודנטים ,במסגרת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל

גומלין וקליטה חברתית במכללה הממצאים לגבי יחסי (. 9110 ,סבירסקי)ממגזרים שונים

ת על סגירו הצביעו ,(3003, לב ארי ומיטלברג) תרבותי זה-מפגש ביןלהקשר ב, להוראה בישראל

הסטודנטים . כאשר מדובר ביחסי גומלין בין סטודנטים יהודים לערבים, הדדית רבה למדי

מכירים יותר הם פתיחות רבה יותר לגבי אינטראקציות עם הסטודנטים היהודים ו גילוהערבים

חקרו יחסי גומלין בין ( 3002) וחובריה 'דוידוביץ. תרבותית-הביןבחשיבות המפגש וההיכרות

ומצאו כי היחסים החברתיים בין ,סטודנטים יהודים לערבים בשני קמפוסים של מכללות

לחיוב את שיתוף ציינומרבית הסטודנטים בשתי המכללות . הקבוצות חיוביים באופן כללי

& Davidovitch)וסואן ' דוידוביץטענו , סףבנו. הפעולה היומיומי במילוי מטלות הלימודים

Soen, 2008), האחרים"כי המפגש בין סטודנטים יהודים לערבים עשוי לשפר את ההבנה של "

.חברתית ואקדמיתמבחינה כל עוד הקמפוס מאפשר זאת , את ההיכרות עמםו


931

נמצא כי בקרב סטודנטים לתואר ראשון במכללה ( 3002)במחקרן של לב ארי ולרון

מידה מסוימת של רלוונטיות הן למציאות הישראלית שבה יש כנית ההכשרה להוראה ולת, לחינוך

למשמעות של סוגיית הזהות יםהמודע, לעתיד יםכמור םובעיקר להכשרת, יםהסטודנט יםחי

, כלומר. מרובת תרבויותשהיא ת החברה הישראלית מודרנית וכן למורכבו-במציאות הפוסט

מהווה סוכנת , בה נפגשים הסטודנטים במהלך לימודיהם, בת התרבויותמרו, הסביבה החברתית

נחיצות רפורמה בחינוך דבר המתכשרים להוראה ב יהם שלועשויה לתרום לחיזוק עמדות, ברותח

נטען בו ( ב3001)פרי ה שלעם מחקרגם מסקנות יישומיות אלה נמצאות בהלימה . תרבותיות-לרב

תחברתיים ולהכשרהליך ההכשרה להוראה לשינויים תהצריכה להיות התאמה של ש גם כן

.תרבויות בתמרו תרבותיות בחברה -המורים לעתיד לחינוך לרב

ראותם של יוצאי אתיופיה נ נלווית , תרבותי בקמפוסים-ןלכל מורכבות המפגש הבי

בראש : בולטת במיוחד והיא באה לידי ביטוי במישורים שונים נראות זו. בחברה הישראלית

, הדיבור, בצורת ההליכה, לבושסגנון הב, בצבע העור, דהיינו ,הנראה לעיןווראשונה במישור הפיזי

קבוצה בעלת צרכים "רוקרטית בהיותה מוצגת כוהיא בולטת גם בנראות בי. האכילה ואף בריח

פרימיטיביות , אלימות, עוני: במאפייני נראות נוספים כגון, וכן (22: 3090, ימיני-ענתבי) "מיוחדים

של יוצאי אתיופיה בישראל והשתלבותם תהליך קליטתם ,על רקע זה(. 3090, ימיני-ענתבי)ועוד

על בסיס חוק השבות עלייתםשאלת מוצאה הגזעי של קבוצה זו ו ,בנוסף לכך. בעייתי במיוחדהוא

עד יםהנמשכתהליכים , רתיים רבים תוך הטלת ספק ביהדותםלוו בתהליכי הדרה בתחומים חב

(.9112, קימרלינג)היום

תרבותי במסגרת קמפוס המכללה -את תוצאות המפגש הביןבמחקר הנוכחי בטרם נבחן

וסדות חינוך יוצאי אתיופיה ומידת שילובם במצעירים נציג נתונים אודות הרקע של , לחינוך

.והשכלה גבוהה בישראל

במערכות חינוך והשכלה גבוהה השתלבותו מאפייני רקע, סטודנטים יוצאי אתיופיה

ילידי ישראל והשאר הם כשליש , נפשותאלף 990מעל קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מונה כיום

מרבית יוצאי אתיופיה מתגוררים במספר (. 3001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ילידי אתיופיה

בעקבות , מדינת ישראל. נמוך אקונומי-המאופיינים בדרך כלל במעמד סוציושובים ימצומצם של י

שובים יהחליטה לפזר את יוצאי אתיופיה בי, החמישיםשנות ב םעוליהבקליטת התעוררובעיות ש

שמרבית תושביהן " מובלעות אתניות"דאגה לקיומן של זאת בשל , בינוני אקונומי-במעמד סוציו

מדיניות הפיזור לא תאמה את המצב . כתוצאה מכך שכונות עוני ותלהיווצריוצאי אתיופיה ו הם

אקונומי-מעמד סוציובעלי שובים ובשכונות ייוצאי אתיופיה בעיקר בי התיישבו, ובפועל ,בשטח

שיעור ההשתתפות של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה , כמו כן .(3003, סבירסקי וסבירסקי) נמוך

ובעיקר , עולי ברית המועצות לשעבר או עולי מדינות המערב ,הוותיקיםנמוך יחסית לזה של

ביותר שלהם נמוך הכנסתם נמוכה בכשליש ומספר שנות הלימוד; שיעור השתתפות הנשים בו

(.3001, רייכמן)ממחצית בהשוואה לקבוצות אלה

לא הביאו לתוצרים המצופים נחשפו יוצאי אתיופיה ןלהכניות להכשרה מקצועית והת

ישנה קבוצה ,עם זאת. בקורסים אלה אינם מועסקים במקצועות להם הוכשרו הלומדיםמרבית ו

אשר השתלבו בענף השירותים הציבוריים בעיסוקים יוצאי אתיופיה צעירים של משכילים

במשרדי ממשלה במשרות ,כנראה ,מדובר. טכנאיים ופקידותיים, חופשייםבמקצועות , אקדמיים

בפועל קבוצה זו מהווה מנהיגות .כות בטיפול ביוצאי העדהאשר כרואו ברשויות מקומיות


931

במחקר . (3003, סבירסקי וסבירסקי) צעירים וצעירות בני העדהבקרב חיקוי למודל משמשת ו

של מתכשרים קבוצה , קבוצה נוספת להנהגה זואת האפשרות להצטרפותה של הנוכחי נבחן

באמצעות מקצוע ומנהיגות חינוכית את עמדותיהם כלפי מעורבות חברתיתנבחן גם .להוראה

.ההוראה

ההנחיות היו למנוע ריכוז . מדיניות הפיזור של יוצאי אתיופיה כללה גם את תחום החינוך

גבוה התלמידים יוצאי אתיופיהבמידה ושיעור . 32%של יוצאי אתיופיה כאשר שיעורם עולה על

ח שנתי "דו, משרד מבקר המדינה)מקומות מגוריהם מחוץ ליש להעבירם לבתי ספר אחרים , יותר

טענה כי שיבוצם של תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרות חינוכיות לוותה ( 3002)סבר (.222: 9112

בגישה . ותיקיםתלמידים נפרדות או לשלבם עם חינוך מסגרות עבורם בהתלבטות האם לקיים

הדרגתית יותר לאחר שילמדו בישראל תהיה חינוך המבדלת נטען כי הסתגלות העולים למערכת ה

לצד . הנובעת מהיותם בקבוצת עולים" חממה"חוויית יחוו את השפה העברית על בורייה ו

.משיגות-קבוצות תת וכך יתהוועתוק של פערים לימודיים ר ש צהיוול עלול, יתרונות הבידול

אותם לחשוףעם זאת אך , מחדעולים החברתית של הקליטה את החברתי עשוי לשפר השילוב ה

התלבטות זו . נוטים לנשור ממנואף לקבוצות תלמידים ותיקים שחלקם אדישים לבית הספר ו

. נמשכת עד היוםהקשורה בשיבוץ התלמידים העולים

נטען במרכז המידע , למרות ניסיונות לשלב תלמידים יוצאי אתיופיה בכלל מערכת החינוך

902-מתקיימת הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה ב בפועלכי , (3099, מניב)ר של הכנסת קוהמח

, מתוכם. הם ילידי אתיופיה התלמידים בהם למעלה ממחצית, בתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ

למרות , כמו כן .ילדים ממוצא אתיופי בלבדם לומדיבעשרה גני ילדים ובבית ספר יסודי אחד

מערכת , פיזורשל מדיניות ת שננקטה מדינת הגירה ולמרובהגדרתה העובדה שמדינת ישראל היא

הוראה תחום הבהם קשיים העיקר .עם קליטת נוער עולה מתקשה להתמודדהחינוך הישראלית

, לוין ושוהמי) מדיניות קליטה ברורהלהעדר וכן תרבויותהמיוחסים ברובם להבדלים בין והם

המרכזיים של תלמידיםאותרו שלושה תחומים הנחשבים למוקדי הקושי (. 3002, סבר; 3002

; המתייחס ליכולת התפקוד האקדמי במקצועות הלימוד בבית הספר, התחום הלימודי( 9): עולים

המתייחס באופן ספציפי לתפקוד בשפה חדשה ולקשיים הנובעים מסיטואציה , התחום הלשוני( 3)

מן . כותהתחום החברתי המתייחס לאינטראקציות חברתיות ולתחושה של מעמד ושיי( 2)-ו; זו

כי שיעור ניכר של תלמידים עולים ממוצא אתיופי מתקשה בהבנת הנקרא והדבר עולה הנתונים

היסטוריה ובכל התחום , ך"תנ, ספרות: מלל כגוןי עתירבמקצועות , צפויכ, בא לידי ביטוי

גם הישגיהם של תלמידים שהינם ילידי ישראל ורק הוריהם , יתר על כן. המכונה אוריינות לשונית

, בנוסף. ילידי ישראל בקרבבתחום האוריינות הלשונית הישגים אינם משתווים ל, יוצאי אתיופיה

נמצא במחקר זה כי למורים חסרה ההכשרה המתאימה להוראת תלמידים עולים והוראת עברית

אחת הסיבות להישגים נמוכים אלה היא הקושי של התלמידים (. 3002, לוין ושוהמי) היכשפה שני

מר הלימודי ובעיקר כאשר מדובר במקצועות עתירי מלל הדורשים בקיאות שפתית בהבנת החו

תלמידים ששפתם ,כי לעתים( 3002)סבר בהקשר לכך ציינה (. 3002, נבות-קוברסקי וכהן-ברוך)

שיש מוריהם אשליה וצרת אצלנ ,המדברים עברית יומיומית שוטפת, הראשונה איננה עברית

התלמידים מסוגלים לתקשר טוב בעברית אך רכישת . תהיבכ ביכולתם לעקוב אחר הלימודים

אקדמיות נמוכות תפוקותב בא לידי ביטוי שדבר , אקדמית לא תמיד מלאה-השפה האוריינית

העברית הינה שפה שנייה לגבי מרבית יוצאי אתיופיה ויש . אפשרות של נשירה מבית הספרבו

שאינו בהיבט )בתחום הלימודי .ילההקהלקחת בחשבון עובדה זו בתהליכי ההוראה ליוצאי


931

זוהה פער גדול במיוחד במתמטיקה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה בדור הראשון ואף ( הלשוני

אצל יוצאי זה ובכלל, בהיבט החברתי ניכרים אצל ילדי עולים; (3002, לוין ושוהמי)בדור השני

(. 3000, פרץ ושטיינהרט-בן)אמון -ניכור ואי, קודים התנהגותיים של הסתגרות, אתיופיה

שילובם של צעירים יוצאי הקהילה האתיופית במערכת ההשכלה הגבוהה היא אחד

, ימוש מטרה זו נרתמו גופים שוניםלמ. היעדים החשובים בקליטתם בחברה הישראלית

מתוך הכרה כי לימודים גבוהים הם מפתח להשתלבות זאת , ציבורייםו ייםהתנדבות, ממשלתיים

, ואכן .להשתלבות מעמיקה יותר בחברה הישראלית, תעסוקה מגוונים ומתוך כךבתחומי

במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל טובה למדי והיא הולכת של יוצאי אתיופיה השתלבותם

סטודנטים יוצאי אתיופיה 201למדו רק 9112בשנת , כך למשל. וגדלה במהלך השנים האחרונות

המנהל לסטודנטים , משרד הקליטה) 3022-ל הגיע מספרם 3001בשנת ו, תיכונית-עלבמערכת ה

אקדמיות ליוצאי -של מכינות קדםהקמתן הודות לזו התאפשרה השתלבות (.3001, עולים

סיוע , מלגת קיום חודשית, שנים 2-2 ובשל סיוע ממשלתי בשכר לימוד מלא למשך אתיופיה

(. 3003, סבירסקי וסבירסקי)במגורים ועוד

גרות של יוצאי אתיופיה אינן עומדות בדרישות הסף של המכללות ולכן מרבית תעודות הב

בין הלימודים תיכון ללימודיהם באקדמיות כשלב מעבר בין -נעזרים יוצאי העדה במכינות הקדם

בגרות בקרב יוצאי תעודת שיעור הזכאים ל(. 9112, ליפשיץ ונועם)מוסדות להשכלה גבוהה ב

, אותתעודת בגרות העומדת בדרישות הקבלה לאוניברסיט 33%-ומהם רק ל 22%אתיופיה הוא

ח "בדו, ולכן(. 3090, אילת-חביב והלבן)יחידות לימוד באנגלית 2-יחידות לימוד ו 39דהיינו לפחות

כי למרות שחלפו כבר שלושה ,מצוין( 3090, זמר)סטודנטים במשרד הקליטה הנהל שהוציא מ

לומדים לתואר ראשון קהילההמבני 30%רק ,עשורים מאז שעלו יוצאי אתיופיה לישראל

במכללות (. אילן-בעיקר בחיפה ובבר)סטודנטים בכל שבע האוניברסיטאות 239, באוניברסיטאות

. סטודנטים במכללות להוראה ובכללם נשואי מחקר זה 392מהם , 9,929, לומדים יותר סטודנטים

בשיקולי הבחירה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה מציינים חוקרים , באופן כללי

הנובעים מעצם הלימודים , ומניעים אינטרינזיים( כגון קריירה והכנסה)מניעים אקסטרינזיים

קבוצת שיקולים נוספת קשורה בהיבט . & Carpenter, 1990) (Hayden( הבנה, עניין)

בתנאים של שוק , גם אם טרם לומדים מקצוע מוגדר. העתיד האישיהאינסטרומנטלי של עיצוב

, בנוסף. Teichler, 1999))מסייעת התעודה הנרכשת בכניסה לשוק העבודה , תעסוקה דינאמי

, תוכניותהיא תנאי מוקדם לבניית ( future orientation)חוקרים טענו כי אוריינטציית עתיד

אוריינטציית עתיד ביחס למאפייני התעסוקה עשויה . הצבת מטרות ופיתוח התנהגויות להשגתן

תפיסה מקובלת לגבי בחירה תעסוקתית מניחה תהליך . לכוון את בחירת מסלול הלימודים

(. Trommsdorff, 1986 ;9112, סגינר)קבלת החלטות רציונאלי של

הסטודנטים יוצאי אתיופיה בהקשר ללימודים הצביעוהקשיים העיקריים עליהם

קשיים וכן( 22%)לימודים בעומס הלאחר מכן , (22%)הגבוהים הם בראש וראשונה כלכליים

למעלה ממחצית הבוגרים דיווחו כי היו מעוניינים ללמוד , במבט לאחור(. 91%)בשפה העברית

, קונסטנטינוב ולוי, פרנקוביץ-גןאלנבו)מקצוע אחר מזה שלמדו בלימודיהם הראשוניים או תחום

ומשקף ממצאי בהירות באשר לאוריינטציית העתיד שלהם -מבטא אולי איממצא זה . (3000

דימוי להם יש בקרב צעירים ש ת עתידיבאשר לבחירות לימודיות ואוריינטצינוספים מחקרים

היא ,אם כן, עתיד יתאוריינטצי. (Gottfredson, 1981)כלשהו של מאפייני תעסוקתם העתידית


931

;Seginer et al., 2004)הצבת מטרות ופיתוח התנהגויות להשגתן , כניותותנאי מוקדם לבניית ת

Trommsdorff, 1986 .)ת העתיד של יגם את אוריינטצי, בין היתר, במחקר הנוכחי נבחן

.הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה לחינוך

המחקר

מכללה לחינוךיוצאי הקהילה האתיופית בכנית לסטודנטים והת: הקשר המחקר

,הכשרת מורים ליוצאי הקהילה האתיופיתלכנית והחלה לפעול ת ,ט"בשנת הלימודים תשס

מהגדולות מסוגה הממוקמת , במכללה זו. במחקר זה מכללה לחינוך הנחקרתכמהלך יזום של ה

. חילוניים ודתיים ועוד, מזרחיים ואשכנזים, יהודים וערבים ,זה לצד זה, לומדים, בצפון הארץ

92%-ו 99%היה ,א"ע ותשע"תש, עור הסטודנטים הערבים במכללה זו בשתי שנות המחקריש

שלא היו לאור העובדה . מרובת תרבויותזו היא מכללה , כלומר. (3099; ב3090, לב ארי) בהתאמה

מהלך יזום ב המכללה נקטה ,הקהילה האתיופיתיוצאי להוראה סטודנטים הבמכללעד אז

-להכשיר מורים( 9): יעדים מרכזייםלושה שהוצבו למהלך. לקליטת מועמדים בני הקהילה

לבנות קבוצת מנהיגות חינוכית ( 3); בני הקהילה האתיופית ולשלבם במערכת החינוך מחנכים

מכללה וב ,במערכת החינוך בכלל תרבותי-רבהלהרחיב את הדיאלוג ( 2)-ו; בקרב הקהילהמובילה

. בפרט

הסטודנטים בוחרים , דהיינו ,"הרוב ביחד ומעט לחוד"העיקרון של מבוססת על תוכניתה

ניתן למצוא את , ואכן. מכללהפי נטיות ליבם ככלל הסטודנטים ב לעצמם את חוגי הלימוד על

לבית הספר היסודי , לחינוך המיוחד, ההכשרה לגיל הרך תוכניותהסטודנטים יוצאי אתיופיה ב

בלתי פורמלי חינוך של קהילתי המכשיר לעבודה במסגרות -יסודי וכן בחוג לחינוך חברתי-והעל

נמצא לנכון להקצות בכל אחת משנות הלימוד , עם זאת . נוער בסיכוןכאלה המיועדות ל, ובכלל זה

קורסים אלה . אתיופיהודים של הסטודנטים יוצאי קורס אקדמי אחד הנותן מענה לצרכים הייח

בנושאים הקשורים לקהילה , ישראלית-יהודית-האתיופית זהותרור וגיבוש היבעוסקים בתהליכי

בראשית .תהליכי העצמה ופיתוח אישיים לצד, האתיופית ולמפגש שלה עם החברה הישראלית

תרבותי -ינוך רבהנותנת ביטוי לחהללו נבנתה בגישה קורסים מתכונת ה, תוכניתדרכה של ה

לכלל הללוקורסים נפתחו כל ה ,סיום שלב הפיילוט והפקת הלקחיםעם . פרטיקולריסטי

הקורסים שולבו . ב"תשע ,הנוכחית שנת הלימודיםתהליך שיישומו החל ב, הסטודנטים במכללה

ותנת ביטוי שהאוריינטציה שלו נ, "זהות ומורשת עם, תרבות"העוסק בבפרק , לימודי החינוךב

(.3002, ראו לב ארי ולרון)תרבותיות -עקרונות החינוך לרבל

סטודנטים 22 כ"הבסא למדו "בתשע, יוצאי אתיופיה 32ע למדו במכללה "בשנת תש

רכזת קבוע מלווים באופן תוכניתאת ה .לתואר ראשון תוכניותב יוצאי הקהילה האתיופית

.יוצא הקהילהשהוא בוגר לימודי חינוך והוראה צעיר, תוכניתרכז אקדמית ו

מטרות המחקר

אשר , במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק מספר היבטים הקשורים בקבוצת סטודנטים יוצאי אתיופיה

: כפי שיפורט בשאלות המחקר הבאות במכללה לחינוך בחרו ללמוד


931

שאלות המחקר

?כיצד מעריכים הסטודנטים את קליטתם האקדמית במכללה .9

-בהקשר הרב תופסים ומעריכים את האקלים החברתי במכללה הסטודנטיםכיצד .3

?תרבותי

?מבחינה מקצועית והשכלתיתכמחנכים ו, הסטודנטיםהעתיד של פיותימהן צ. 2

ועיבוד הנתונים כלי המחקר, שיטת המחקר

באמצעות ית נערך סקר מתאמינהכמותבמתודה . ית ואיכותניתכמותנ: המחקר כלל שתי מתודות

כלל שאלון המחקר. לקראת סיום סמסטר ב( א"ע ותשע"תשים בשנ) שאלונים למשתתפים

אודות מאפייני שנסבו , (דובמידה רבה מא=2; כלל לא=9)בסולם ליקרט שדורגושאלות סגורות

(9) :הבאיםאת הפריטים וכן ( העוסק באוכלוסיית המחקרסעיף לפירוט ראו ב) הסטודנטים

לפי שאלות שנכללו במחקרה )בה תרבותי-במכללה והערכת האקלים החברתי אקדמיתקליטה

(2)-ו; (חוקרותשאלות שחוברו על ידי ה)מניעים לבחירה במקצוע ההוראה ( 3); (3001, של תותרי

על ידי וכן Seginer et al. 2004)עתיד לאוריינטציות לגבי עתידם המקצועי ותפיסות המשתתפים

. (חוקרותה

ממוצעים וסטיות תקן של תשובות , נערכו עיבודים סטטיסטיים על מנת לקבל התפלגויות

ע "שמאחר ומדובר באוכלוסיית מחקר שבחלקה השיבה לאותם שאלונים בת .המרואיינים

למעט אלה אשר למדו בשנת לימודיהם )מובן שיש כאן חזרה על אותה אוכלוסייה , א"ובתשע

בשל שיקולים . כלוסייהואסעיף הדן בכפי שיוצג ב, (א והשיבו לשאלונים רק אז"בתשעהראשונה

לבדיקת ההבדלים בין tאתיים נבצר מאיתנו לרשום את שמות המשיבים ולכן הסתייענו במבחני

על מנת לראות האם חלו שינויים –א "ע לבין אלה של תשע"סך כל התשובות בשנת תש

.יהם ותחושותיהם של הנחקרים בשתי השנים בהן נערך המחקרסברות, משמעותיים בעמדותיהם

Factor)קיבצנו למספר מדדים מסכמים לפי ניתוח גורמים 3 את הפריטים המופיעים בלוח

Analysis )בנינו מדדים מסכמים ( ראו ביתר הלוחות)ביתר מקבצי השאלות . בשל ריבוי הפריטים

.0.22-אשר בכולם אלפא קרונבך גדול מ

גם על רכיבים בשאלונים בשל ההיקף המצומצם של אוכלוסיית המחקר התבססנו

בחרו עטייןהסיבות שב לציין את שלוש שאלות פתוחות בהן התבקשו המשיבים , איכותניים

שלהן הם מייחסים את החשיבות הרבה , פעילויות שירצו לבצע בעתידאת ה, במקצוע ההוראה

מאמרהשולבו בגוף תשובות נבחרות. ימודיהם במכללהשאלה כללית על לנשאלה , וכן, ביותר

שה יש עםמובנים התקיימו ראיונות עומק ,תודה האיכותניתממסגרת הב, בנוסף .כלשונן

נבחרו באופן אקראי סטטיסטי שני לצורך כך .א"שה נוספים בתשעיע וש"בתש סטודנטים

תמות העל ידי קיבוץ ונותח ,השאלות הפתוחות והראיונות (.ג-א)סטודנטים מכל שנתון לימודים

. (3002, שקדי) ולהקשרו המרכזיות לנושאים משותפים ומשמעותיים ביחס לשאלות המחקר

אוכלוסיית המחקר

הסטודנטים 32מכלל 21% שהם ,סטודנטים יוצאי אתיופיה 32 במחקר השתתפו ע"בשנת תש

באופן אישי לסטודנטים תוכניתהופצו על ידי רכז ה שאלוניםה. הסדירים יוצאי אתיופיה

שנה א מסטודנטים יוה 92, מבין המשיבים. והשאלונים הוחזרו במעטפות חתומות לידי החוקרות

חינוך חברתי :העיקריים בהם למדו הסטודנטים היוחוגי הלימוד . והיתר סטודנטים משנה ב


931

ע "בשנת תשים מרבית המשיב. חוגים אחריםלמדו בהיתר (. 93%)וחינוך לגיל הרך ( 23%)קהילתי

;3001, לב ארי) 10%-למגיע כאשר בכלל המכללה שיעור הנשים גבוה מזה ו, (12%)נשים היו

יתר ם של דומה לגילב, (שנים 2סטיית תקן של ) 32 יהגילם הממוצע של המשיבים ה(. ב3090

רק כרבע(. 22%)רווקים הם מרבית הסטודנטים .ע"ב בתש-הסטודנטים במכללה בשנתונים א ו

כאשר , 9111-9122 והיתר נולדו באתיופיה ועלו בין השנים, ילידי ישראלהם ממשתתפי המחקר

" דור וחצי"ולכן משתייכים לשנים 2-היותם בני יותר מכלומר ב) התשעים שנותו במרביתם על

שובים ייבוהיתר חיפה ב 32%, מעל מחצית ממשתתפי המחקר מתגוררים בערים קטנות. (להגירה

עוד חמישית בבתי , דתיים-מעל מחצית המשיבים למדו בתיכונים ממלכתיים .ירונייםלא ע, שונים

רוב , כלומר. בבתי ספר אחרים (2%) והיתר ,בפנימיות דתיות 92%, חילוניים-ספר ממלכתיים

.ממסגרות החינוך הדתי מכללההסטודנטים יוצאי הקהילה האתיופית הגיעו ל

הסטודנטים יוצאי 22מכלל 20% שהם, סטודנטים 32השתתפו במחקר א"בשנת תשע

א למדו "סטודנטים שבשנת תשע)חלקם , הקודםסעיף כפי שצוין ב. בשנה זו אתיופיה במכללה

השאלונים חולקו לסטודנטים בשנים א . ע"השיבו לשאלונים גם בשנת תש( ג במכללה-בשנים ב ו

על אודות הקשר סעיף ראו פירוט ב) סטודנטים אלהג על ידי החוקרות במהלך שיעור ייחודי ל-ו

שאלונים אלה הוחזרו במעטפות ) תוכניתעל ידי רכז ה –ובקרב הסטודנטים משנה ב , (המחקר

93, במכללה בשנת לימודיהם הראשונההיו שמונה , מבין המשיבים (.חתומות לידי החוקרות

כך , ע"שנמצאה בתש התפלגות לפי חוגים דומה לזוה. שלישיתבשנה ושמונה נוספיםשנייה בשנה

לומדים היתר סוציולוגיה וחוג לב 99%, קהילתי-לומדים בחוג לחינוך חברתי( 22%)ששיעור ניכר

עדיין שיעורן מעט נמוך מזה ו, (23%)נשים יומרבית המשיבים הא "גם בתשע. בחוגים אחרים

שנים עם 32-בגיל ממוצע של קרוב ל, (3099, לב ארי) 21% ל ע א"בתשע שעמדשבכלל המכללה

, מרבית הסטודנטים .(ופיזור דומה ע"תשבהשוואה לגיל מבוגר בממוצע )שנים 2 סטיית תקן של

, ע"בדומה לתש(. ע"ה ביחס לתשיעלי)ושליש מהם ילידי ישראל ( 22%)רווקים הם ע "כבתש

כמחצית . תשעיםמרביתם בשנות ה, 9111-9122 בין השנים לוהסטודנטים ילידי אתיופיה ע

בדומה .שובים אחריםיבי ,כחמישית, והיתר, בחיפה 20%, טים מתגוררים בערים קטנותמהסטודנ

, תודתי ותבפנימי 92%, יםחילוני-יםבממלכתי 31%, כמחציתם למדו בתיכונים דתיים, ע"לתש

(.ציםקיבותי ספר בכמו ב)בבתי ספר אחרים (1%) והיתר

התקבלו על סמך ציוניהרי שכולם , באשר למאפייניהם ההשכלתיים של הסטודנטים

אך במהלך , יה נמוך מהממוצע המכללתיה( ט"בשנת תשס)בתחילת הדרך בגרות שהממוצע שלהם

כמו כן גדל בהדרגה מספר הפונים מקרב יוצאי . השנים הוא עלה בהדרגה והגיע לממוצע המכללתי

.העדה ללימודים במכללה

מערים , ילידות אתיופיה, רוב של נשיםיש באוכלוסיית מחקר בה מדובר ,באופן כללי

דתיים או -ומרביתן למדו בבתי ספר תיכוניים קהילתי-לומדות בעיקר חינוך חברתיה, קטנות

ציוני הבגרות של משתתפי המחקר היו נמוכים מאלה של כלל המתקבלים .בפנימיות דתיות

ממוצע ה והם דומים ליציונים אלה נמצאים בעלי( א"תשע-ע"תש)ובשנתיים האחרונות , למכללה

.הכולל

העריכו ( 22%)מרבית המשיבים ,ע"בתש מבחינת ידיעת השפה העברית של הסטודנטים

קוראים "ציינו שהם 93% ;"שליטה מלאה בשפה: "את רמת ידיעת השפה העברית כגבוהה ביותר

ציינו כי שליטתם בעברית 23%, הדפוס דומה א"בתשע ".כותבים היטב"ציינו שהם 2%-ו" היטב

ד בשפה וכבעלי שליטה טובה מא ,א"ע ובתשע"בתש ,הסטודנטים מעריכים עצמם, אם כן .מלאה


911

ציינו 10%-מעל ל - העברית ומייחסים לידיעה זו חשיבות רבה בכל הקשור לציוניהם במכללה

.שיש חשיבות רבה לידיעת השפה

ממצאים

משתתפי המחקר בנושאים שונים יהם שלתשובות המבטאים אתיוצגו ממצאים זה פרק -בתת

ע "בלוחות יוצגו נתונים אלה בהשוואה בין תשובות הסטודנטים בתש. בשאלוןצגו בפניהם הוש

נציין זאת , מצאו הבדלים מובהקים בין שתי נקודות הזמןנבמידה ו. א"תנו בתשעילאלה שנ

בשתי השנים לא חלק גדול מהמשיבים גבי בשל מיעוט המשיבים בכל קבוצה וכן חזרה ל)בטקסט

בסיכום הממצאים הכמותניים ישולבו רכיבים איכותניים של . (נמצאו הבדלים מובהקים רבים

נושאים שהועלו במהלך ראיונות העומק ,פתוחות בשאלון וכמובןהתשובות הסטודנטים לשאלות

.עימם

מכללההסתגלות אקדמית ל

לפי מסתבר ש, במכללהה באשר לקשיים בהם נתקלו הסטודנטים בשנת לימודיהם הראשונ

ממוצע כולל ) א"ע והן בתשע"הן בתש בינונית בלבד הייתה במידה רמתם ,הערכת המשתתפים

התמודדות עם עומס , ידיעת השפה האנגלית. (בהתאמה 0.12-ו 3.21; 0.22סטיית תקן ,3.11

הקשיים בחירת הקורסים והסתגלות לשיטות לימוד חדשות היו , הבנת מילים לועזיות, מטלות

הבנת טקסטים בעברית . בעוצמה בינונית בלבד ,כאמור, אבל גם הם דורגו, המשמעותיים ביותר

הסתגלות לסביבה חברתית . והבנת המרצים גם הם היוו קושי במידה בינונית אף מועטה יותר

ה קלה יעלי נמצאה. חדשה וקבלת מעונות דורגו ברמה הנמוכה ביותר בהקשר להסתגלות למכללה

אם כי )א "ע לתשע"היבטים הקשורים בקשיים אותם חוו הסטודנטים בהשוואה בין תשבמספר

, קריאה והבנת טקסטים בעברית, הבנת המרציםכמו למשל ,(ההבדלים אינם מובהקים

.ידיעת השפה האנגלית, כתיבת עבודה אקדמית, התמודדות עם עומס מטלות, התבטאות בעברית

אולם יתכן שתפיסת הקשיים מעט עלתה , ון בשתי השניםמרבית הסטודנטים השיבו לשאל ,אמנם

משתתפי 32דה ששמונה מקרב בבעוטמון חלק מההסבר לכך .לנוכח התארכות השהות במכללה

ת ההתאקלמות במכללה יחוויבה , לימודיהם הראשונה א הם סטודנטים בשנת"המחקר בתשע

.חוויה זו במעומעם יותר יותר וקשה יותר מאשר בקרב סטודנטים ותיקים שזוכרים" טרייה"

קשיים שחווים נראה שהקשיים אותם חווים משתתפי המחקר דומים במהותם ל

כפי . השתייכות לקהילה האתיופיתהבשל ואינם ייחודיים, סטודנטים לתואר ראשון באשר הםה

ד ורבות מא עבודות[ה]המטלות ו": על ידי אחת הסטודנטיות ההפתוחה לשאל הבתשוב ן ישצו

כשציינה הסטודנטית המרואיינת בדבריה ".דווהעומס רב מא !זה חינוך, הסטודנטים בכלללכל

התייחסה לשלל המטלות הקשורות להתנסות היא ["...]זה חינוך[..."] כי העומס רב לכולם כי

עם הסטודנטים ראיונות ב, אולם .אכן מוטלות על כלל הסטודנטים במכללהאלה ו בשדה המעשית

ניתן ללמוד כפי ש ,יםיהסתגלות לחיים האקדמוכן ב ,בעבריתלמשל ,לימודיים קשייםחשפו נ

:ם הבאיםדברימה

של דרישות מסוימות יש כי, הופך להיות מסובך "כאלה"להגיש עבודות והעסק הזה של , כן [...]

[...] שלא היכרתי איך להגיש עבודה

זה לא ! טעויות 2רק מותר לך לטעות ,נגיד הכתבה ,אני כן התקשיתי ;מבחינה לימודית נכון

,יש דברים שצריכים להתחשב בהם, צריכים לקבל את זה, לא כולם זו שפת האם שלהם! הגיוני

[...] בכל מי שהוא עולה חדש


919

מודעות לדרישות התפתחהובעיקר תרחב הקשיים מגוון ה (א"תשע)יה ללימודיהם יבשנה השנ

:האקדמיות ההולכות וגדלות

זה לא , תשמעי, ילדים 2עם 22לבוא ללימודים בגיל [ ...] הייתי צריכה להשלים את הפערים [...]

[...] שהם לא יודעים מה זה עולם אקדמי, בעיקר כשאתה בא ממשפחה שהיא לא משכילה [...] קל

מתבססים על מה , גם במבחנים רואים את זה [...] השנה יותר מרגישים את הדרישות [...]

[...] הדרישות יותר גבוהות' ועכשיו בשנה ב' מבוא בשנה אשלמדנו ב

התגלו אצלם קשיים רבים ו ,מחקר לגבי סטודנטים ערביםאותה מכללה נערך ראוי לציין שב

הסטודנטים יוצאי אתיופיה חשים ,בהשוואה אליהם(. 3001, תותרי)בהסתגלות אקדמית

סביבה דוברי עברית וההם , אולי בשל העובדה שלמדו בבתי ספר יהודים, משולבים יותר

.אינה שונה באופן מובהק מהמוכר להם בעברהלימודית במכללה

?שילוב או בידול: תרבותי-רבכ ותפיסתו חברתי במכללההאקלים הערכת ה

מתוך . 9על כך בלוח ? כיצד מעריכים הסטודנטים יוצאי אתיופיה את האקלים החברתי במכללה

ההיבטים הבאים זכו להערכה גבוהה , שלל ההיבטים המאפיינים את האקלים החברתי במכללה

הגשת עבודות אקדמיות עם סטודנטים שאינם , התאקלמות חברתית טובה(: בשתי שנות המחקר)

התאקלמות , אתיופיהם יחסים חברתיים עם סטודנטים שאינם יוצאי קיו, אתיופיהיוצאי

סטודנטים שאינם יוצאי מצד תחושה של שוויון ותחושה של נכונות , במכללה מבחינה לימודית

ה משמעותית ומובהקת במיוחד בהיבטים הקשורים ליחס שוויוני יניכרת עלי. אתיופיה להכירם

קבלת הקלות בבחינות ובעיקר לגבי פעילות , לסטודנטים אתיופים באגודת הסטודנטים

בשל ריבוי הפריטים בלוח זה חילקנו אותו . סטודנטים יוצאי אתיופיה באגודת הסטודנטים

העלייה המובהקת . א"ע לתשע"ן תשה בהשוואה בייחלה עלי ,כאמור, בכולם. לחמישה מדדים

הבדל . באגודת הסטודנטים בפעילותתה ויחלה במדד ההשתתפות והפעילות בדיונים בכביותר

לצד העלייה בהערכת אקלים . מובהק נוסף נמצא במדד היחס השווה לסטודנטים יוצאי אתיופיה

טיות התקן גבוהות ניתן לראות כי ס, א"א לתשע"בהשוואה בין תש, על היבטיו השונים, המכללה

עובדה המעידה על פיזור רב יותר של תשובות , יותר בשנת המחקר האחרונה במרבית המדדים

(.3לוח )הסטודנטים

, דומעריכים את האקלים החברתי במכללה כטוב מא, בשתי שנות המחקר, הסטודנטים

רבותם בפועל תחושה חיובית זו גברה במהלך שתי שנות המחקר וכן מעו. תרבותי-שוויוני ורב

.המעידות על שילוב חברתי טוב במכללה, כמו באגודת הסטודנטים, בפעילויות המכללה


912

(t-test)א "ע לתשע"השוואה בין תש - הערכת האקלים החברתי במכללה :1לוח

(סטיות תקן)ד ובמידה רבה מא=5; כלל לא=1 :ממוצעים

א"תשע ע"תש

?התאקלמת במכללה מבחינה לימודית 2.11

(0.22) 2.01

(0.12)

?ה שווה בין שווים במכללה/ה מרגיש/את 2.12

(0.21) 2.12

(9.90)

?במכללה יש יחס שוויוני לסטודנטים יוצאי אתיופיה2.31

(9.92) 2.20

(9.21)

?התאקלמת במכללה מבחינה חברתית 2.02

(0.11) 2.39

(0.12) להסתגל ת בפעילויות חברתיות שמסייעות לך /ה משתתף/את

?בלימודים3.11

(9.91) 2.99

(9.02)

מדד קליטה חברתית ואקדמית7553

(55.5) 7535

(5530) סטודנטים יוצאי אתיופיה מקבלים הקלות בבחינות ובמטלות

הלימוד בגלל קשיי שפה9.22

(0.11) 3.12

(9.20) סטודנטים יוצאי אתיופיה נאלצים להשקיע יותר מאמץ

מסטודנטים אחרים2.21

(9.99) 2.22

(9.00)

יש סטודנטים יוצאי אתיופיה החוששים להביע את דעותיהם 2.21

(9.09) 2.91

(9.20)

המרצים משתדלים לעזור לסטודנטים יוצאי אתיופיה3.19

(9.39) 2.02

(9.20)

מדד קשיים05.7

(5533) 751.

(55.3) במכללה סטודנטים יוצאי אתיופיה מקיימים קשרים חברתיים

עם סטודנטים אחרים 2.19

(9.02) 2.92

(0.12)

סטודנטים אחרים מעוניינים להכיר סטודנטים יוצאי אתיופיה2.23

(0.12) 2.02

(0.12)

מדד קשר כללי עם סטודנטים אחרים7535

(55.0) 0555

(55.5) ת להגיש עבודות עם סטודנטים שאינם יוצאי /ה נוהג/את

?אתיופיה2.02

(9.03) 2.22

(9.99) ת לבלות את שעות הפנאי עם סטודנטים שאינם /ה נוהג/את

?יוצאי אתיופיה2.22

(9.92) 2.22

(9.32)

מדד קשר אישי עם סטודנטים אחרים75..

(55.1) 75..

(1555)

סטודנטים יוצאי אתיופיה זוכים ליחס שווה בנושא המלגות 2.21

(9.32) 2.01

(9.30) סטודנטים יוצאי אתיופיה זוכים ליחס שווה באגודת

הסטודנטים 2.22

(9.93) 2.23

(0.21)

מדד יחס שווה לסטודנטים יוצאי אתיופיה75.5

(1551) 0505

(55.1)

סטודנטים יוצאי אתיופיה משתתפים בדיונים בכיתה 2.92

(9.00) 2.92

(0.20)

יש סטודנטים יוצאי אתיופיה הפעילים באגודת הסטודנטים 9.92

(0.22) 2.01

(9.92)

ופעילות מדד השתתפות0505

(5555) 7515

(55.5)


913

גם דברי ביקורת כלפי הסגל האקדמי א"בתשענשמעו , לצד תפיסות חיוביות את אקלים המכללה

המעידים על הפיזור של תשובות הסטודנטים עליו דיווחנו בהקשר לממצאים , תפקודוו

:הכמותניים

מקווה שבעתיד לא יהיו שאלונים שמחברים במיוחד רק לאתיופים אלא שאלון משותף לכל

.הסטודנטים שיכלול את הסטודנטים כסטודנטים מן המניין

[...] זה מעצבן [...] למה אתם קוראים לנו קבוצת מיכאל, ת פרטייםיש לנו שמו

ישנם מרצים אשר מתנהגים שונה לסטודנטים מהקהילה , חוויתי מקרים של גזענות מצד המרצים

גם אני חוטאת )אנחנו לא מעורבים חברתית במכללה [ ...] .בגלל סטיגמות שיש להם על הקהילה

אם אנחנו [...] חשוב לשבור את המחסום [...] מתחיל בקטן בכיתהאבל אני חושבת שזה , ([...] בזה

?איך נוביל תלמידים למצוינות, מתביישים

עולה שלצד , מתוך דברי הסטודנטים שנכתבו כתשובה להערות כלליות על אודות המכללה

שהםוטיפי כלפיהם וחלקם אף חשים אההשתלבות הטובה במכללה חלקם חשים ביחס סטרי

המוכללים 'שקופים'ובמידה מסוימת לא נראים או בשולי הפעילות החברתית בהעדיין

.'מיכאל'של קבוצת ( 3090, 'פדר וחוב-ראו אצל לומסקי)על -תיבקטגורי

לבין עצמם בינם באשר למערכת היחסים החברתית בקרב יוצאי אתיופיה במכללה

והם באים , בים בדרך כללמשתתפי המחקר מעריכים אותם כטו, (הממצאים לא מוצגים בלוח)

חלק משמעותי מהמשיבים , יחד עם זאת. לידי ביטוי בפתרון בעיות אישיות ובסיוע בלימודים

והאחרונים אינם בהכרח הכתובת הראשונה , ציינו כי יש להם גם חברים שאינם יוצאי אתיופיה

ירידה במרבית מעניין לציין כי חלה . לפנייה בעת מצוקה או כשותפים לדרכם המקצועית בעתיד

. א"ע לתשע"ההיבטים המתארים את יחסי הגומלין בין יוצאי אתיופיה במכללה בהשוואה בין תש

רוב ציינו כי ורק חלקם, נראה כי הסטודנטים יוצאי אתיופיה אינם נוטים להתבדלות אתנית

חברות עם , זה עם כולם ביחד –עבודות , יציאות, קשר טלפוני" .חבריהם הטובים הם יוצאי העדה

מה של שהוא ' מיכאל'] "'מיכאל'שיים זה עם הבנות מיא-אבל דברים יותר רגשיים, מהחוג שלי

[ חוקרותה .הסטודנטים קבוצת

זה, יש מישהו מהעדהאבל אם , ככה שיוצא לי לעבוד עם ישראליות, יש הרבה עבודה בזוגות

.עדיף

נמצא גם , שאינם יוצאי העדה המעיד על השתלבות חברתית מסוימת בקרב ילידי הארץ, דפוס זה

לפיו מבוגרים צעירים יוצאי אתיופיה נוטים , (שהגיעו עם הוריהם כילדים)בקרב בני דור וחצי

יחסית להוריהם או לילידי ישראל הצעירים יותר , להציג עצמם כישראלים וחשים משולבים יותר

כפי שצוין ) ים מבדליםרכיב אותםש מצביעים על כך הראיונות תכני, בנוסף (.3090, ימיני-ענתבי)

אליהם ,(באשר לדילמת השיבוץ של ילדי עולים במסגרות בית ספריות [3002] גם אצל סבר

כן ההחלטה על מתן וייחודי לכל שנתון קורס: והם ,לעיל שעסק בהקשר המחקרסעיף התייחסנו ב

נמצאים במרכזו של ויכוח שלא הוכרע בקרב הסטודנטים יוצאי ,(הקבוצה ל ידיע)קבוצה ם לש

חלק מהסטודנטים . (תשובות לשאלות פתוחות) כפי שמעידות ההתייחסויות הבאות, אתיופיה

:ע"תשכפי שהם ציינו ב, לקורסים הייחודיים מתוך חשש לתיוגהתנגדו

" טהורים"כאילו אנחנו כאלה , זה עשה איזה שהיא הפרדה לא טובה לדעתי! זה לא טוב[ ...]

[...] לנו ללמוד על עצמנו שמגיע


911

ען טכפי שנ, תרבותית-לקורסים הייחודיים מתוך רצון לממש גישה רבסטודנטים נוספים התנגדו

:ע"תשעל ידי חלקם ב

שואלים [...] ולא ככה בנפרד, התרבויות שלהםהייתי רוצה להתערבב עם כולם וללמוד מכולם על

? למה שזה סגור רק לנו, אותי לגבי הקורס שלנו

יש הרבה מקום לביטוי. [חוקרותה .במקור נרשם שם המכללה]מכללה יש גישה רב תרבותית ב

אבל לאנוס את האנשים כאילו למסגרת ייחודית אך ורק של התרבות . לכל מיני סוגי תרבויות

.האתיופית

:טענה סטודנטית נוספת א"תשעוב

ד ודרך חברה שלמדתי איתה ומא [חוקרותה .הכוונה לקורסי הזהות]הגעתי לאותם קורסים

לדרך ההוראה שמעבירים לשיתוף המרצים והסטודנטים אך נוכחתי לדעת , התחברתי למרצים

לחשוף את הקורס אין איתי עוד חברים מהזהות הישראלית כלומר יש צורך" זהות"שבקורס

משום שיש לנו אל מה להיחשף ולשתף את . "מיכאל"לכמה שיותר תרבויות ולא רק לפרויקט

שאר התרבויות הקיימות במדינתנו

הצורך בגיבוש חברתי של חלק או הרצוןמתוך בבידול תמכוש נים אחריםטיעוהועלו , לעומתם

:ע"בתש מחברי הקבוצה

[ ...] י שנגיד לא חזק מבחינה חברתית כן יכול להתחזק שםמ! גם הגיבוש הקבוצתי הזה חשוב

אני חושבת . פרויקט מיכאל הוא חשוב כי זה עושה בינינו גיבוש [...] אפשר להפנות אליו אנשים

.שהייתה בקיץ" מכינה"שכשיש קורסים משותפים הם מאחדים אותנו כמו ה

גם לאור פרספקטיבה של לימודים מספר שנים , הוסיפו סטודנטים את הדברים הבאים א"תשעב

: במכללה

, האמת !הוא מדהים ומאד חשוב , השנה יש לנו קורס רק בשבילנו שעוסק בהכנה לעולם העבודה

[...] ופר'זה צ

אבל השנה הבנתי שזה הקורס [ הקורס הייחודי]בשנה הראשונה הרגשתי שזה משהו מפלה

וגם שרק פה אני פוגשת [ ...] זה השורשים שלי, חידי שאני לומדת משהו על עצמי ועל העדה שליהי

[...] את החברות האתיופיות שלי

וחשפו פני בידול ותיוגמ התריעו המתנגדים. לא הוכרעבקרב חברי הקבוצה ויכוח וה ,לסיכום

לשתפיסה אינטואיטיבית הפגינו דהיינו , בעצם רצון להיפגש גם עם סטודנטים מתרבויות אחרות

ל קבוצתי גם נתפס על ידי הסטודנטים כלא מוצלח בכך שאינם אותו בידו .תרבותיות-חינוך לרב

, בעלי הכוח הרואים ואינם נראים, "שקיפות של ההגמוניה"מעין , נחשפים לקבוצות ותיקות

(.91: 3090, 'בפדר וחו-ראו לומסקי)וקשה לכן לעולים ללמוד את המבנה החברתי בישראל

מאפשר מערך תמיכה ייחודי לחברי הקבוצה בכך שהוא את יתרונות הבידול ציינוהתומכים

מציינים את חשיבות הגיבוש הקבוצתי המאפשר אף חלקם .ובכלל זה ריכוז חברתי ואקדמי

.בקורסים הייחודיים, בין היתר, תנוצרש, "מבפנים"תמיכה

עתידוהשכלתית במקצועית ,פיות לפעילות חינוכיתיצ

מהן הסיבות המרכזיות שבגללן בחרת במקצוע ": לשאלה הפתוחה יהם של הסטודנטיםתשובות

תפיסה לפיה באמצעות החינוך ניתן על לעסוק בחינוך ו גבוההמוטיבציה מעידות על" ?ההוראה


911

לתשובה הדוגמלהלן .הן בחברה הישראלית והן בקרב יוצאי אתיופיה, לחולל שינוי חברתי

:ע"בה סטודנטית בתששכת

קהילתי כי אני חושבת ומרגישה שיש לי את היכולת לשנות ולעשות -בחרתי בחוג לחינוך חברתי

[ בחרתי]; בגלל שבקרב העדה האתיופית אני רואה המון נשירה בחרתי [...] למען הקהילה שלי

כי יש המון דברים שאנו הקהילה לא מודעים למה שעובר ? בשביל לדעת ועוד יותר לחקור למה

כדי להוות דוגמה לילדים יוצאי אתיופיה ויחד עם זאת לדחוף ולעודד אותם [ בחרתי. ]ס"בביה

כי אני חושבת שיש מקום גדול ( ללא קשר למוצא) סיבה נוספת היא להיות קשוב לילד. להצלחה

. לשיפור

:א כתבו סטודנטיות נוספות"ובתשע

אני מאמינה שכדי להביא לשינוי חברתי רחב צריך קודם להתחיל בחינוך כי זה הבסיס החשוב

חינוך זה הכוח והעתיד של . כשיש חינוך טוב וערכים אפשר לשנות הרבה דברים, לשינוי חברתי

.המדינה

מחנך היא מעבר /במקצוע זה אני מוצאת ביטוי עצמי ולדעתי יכולת ההשפעה של מורה

כוח ההשפעה הוא גדול ויש אפשרות להשפיע ולעשות שינוי שישאיר הד גם הרבה , לידיעותיו

.אחרי שהשיעור או הדרכה נגמר

תפתחות ה עולים גם מניעים של, לחולל שינוייכולת לולצד האמירות הנלהבות בהקשר לתרומה

:ע"תשב וניעות אישית באמצעות מקצוע ההוראה כפי שכתבו סטודנטים

דרך מקצוע זה אני פותח לעצמי שערים להתקדם לעבר תואר שני בייעוץ ולהשפיע על החברה

. בישראל

א מקצוע רב ממדי הכולל בתוכו מכלול מגוון הן מבחינה מקצועית והן והוראה ההמקצוע

מחנך מעצב את דמותו של /מהעולם בו אני מגיעה אני חושבת שהמורה, מבחינת מנטליות ורגשות

.החניך והתלמיד הופך עבורו משמעותי ולכן זה חשוב לנו בחברה

:א"תשעבו

שיהיה לי תואר ואעבוד בזה ולא יהיה לי קשה עם משפחה . בקרב בני נוער בישראל, לשנות

.שתהיה לי בעתיד

להסיק כי שיקולי הבחירה במקצוע ההוראה ניתן, משתתפי המחקרשל תשובות המתיאור

אך גם משיקולים ,הקשורים באתגר שמזמן המקצוע, מורכבים משיקולים אינטרינזיים

.אקסטרינזיים הקשורים בשיקולי קריירה עתידיים

משתתפי המחקר ביחס לעתידם מצביעות על מוטיבציה גבוהה יהם של פיותיצ, בהתאם

, מנהיגים חינוכייםהפוך לל, להוביל שינוי חברתי בקהילתם, בהקשר לנכונות לעסוק בחינוך

להוביל שינויים בבתי הספר בהם ילמדו ולפעול למען יצירת קבוצת , להתקדם ללימודי תואר שני

באשר להשוואה בין . בינונית בלבד היאמעורבות פוליטית לבקרבם ה יפייהצ. מנהיגות בקהילתם

ברצון להתקדם לתואר שני , א"ע לתשע"בין תש( לא מובהקת)ה יחלה עלי, שתי שנות המחקר

חלה ירידה בהשוואה בין שתי , ביתר ההיבטים. ולפעול למען יצירת קבוצות מנהיגות בקהילתם

ופיזור התשובות גדל מעט ,א"ע לתשע"במדד הכולל חלה ירידה בהשוואה בין תשו ,שנות המחקר

(. 3לוח )


911

רכת עבקבוצה חדורת רוח שליחות ורצון עז להוביל שינוי באמצעות מ ,אם כן ,מדובר

.והטרוגניות הקבוצה עלתה א"ע לתשע"אם כי מוטיבציה זו ירדה מעט בהשוואה בין תש, החינוך

ההתמודדות עם העולם האקדמי היא קשה ,כי לצד האידיאולוגיההסבר אפשרי לכך הוא

מבינים שכדי לחולל שינוי במערכת החינוך הם הסטודנטים . ותובענית ודורשת אורך נשימה

הסטודנטים . עליהם לרכוש כליםכדי להיות בעתיד מורים מובילים זקוקים לתשתית אקדמית ו

- משקיעים כעת את עיקר משאביהם ברכישת כלים וידע וכשיהיו בשלים ובעלי הכשרה מספקת

. "מהפכה"יבצעו את ה

(t-test)א "ע לתשע"השוואה בין תש -עתיד בפעילות ומעורבות חינוכית פיות ליצ :0לוח


א"תשע ע"תש

י במקצוע ההוראה/תעסוק 2.21

(9.02) 2.22

(9.29)

ת בהובלת שינוי חברתי בקהילתך/י מעורב/תהיה 2.20

(0.21) 2.32

(0.13)

ללימודי תואר שניי /תתקדם2.92

(0.22) 2.39

(0.22)

ת בהובלת שינוי בבית ספרך/י מעורב/תהיה 2.19

(0.22) 2.22

(0.12)

ת/ה חינוכי/ת להיות מנהיג/מעוניין 2.39

(0.12) 2.90

(9.02)

ת בפעילות פוליטית/י להיות מעורב/תנסה 3.12

(0.12) 3.22

(9.31)

קבוצות מנהיגות בקהילתךי למען יצירת /תפעל 2.11

(0.12) 2.22

(0.11)

פיות לעתידימדד צ 75..

(555.) 753.

(5531)

המקצועיות התבקשו משתתפי המחקר לאפיין את אוריינטציות העתיד , 3בנוסף למתואר בלוח

ד ומסתבר שהסטודנטים יוצאי אתיופיה הם בעלי אוריינטציות עתיד מפותחות מא. שלהם

בכל עם זאת חלה ירידה. והם אף יודעים באיזה כיוון יבחרו לשם כך, להשכלתם בעתידבהקשר

וירידה זו , א"ע לתשע"בהשוואה בין תש ,ההיבטים של אוריינטציות העתיד לגבי השכלתם

ברורות תוכניותעיסוק במחשבה על תכנון השכלתם בעתיד והיותם בעלי : בשני היבטיםמובהקת

המדד הכולל מצביעה על הבדל מובהק בין שתי שנות המחקר ועל שלגם השוואה . לגבי השכלתם

בעלי ם שלמרות היות ,מכאן (.2לוח ) עלייה קלה בהטרוגניות התשובות של הסטודנטים

אוריינטציות אלה נמצאות בירידה קלה בהשוואה בין , אוריינטציות עתיד השכלתיות מגובשות

הם . שהמציאות טפחה על פניהם במידה מסויימתזה הוא הסבר אפשרי לממצא . א"ע לתשע"תש

הם נעשו מעט יותר ולא היו מודעים להתמודדות הלא פשוטה שיזמן להם העולם האקדמי

.הסטודנטים לא ויתרו על החלום אך הם מבינים שצריך לעבוד קשה כדי להשיגו. מציאותיים


911

(t-test)א "ע לתשע"השוואה בין תש - אוריינטציות עתיד :7לוח


א"תשע ע"תש

עד כמה מעסיקה אותך המחשבה על תכנון ההשכלה שלך בעתיד2.22

(0.20) 2.39

(0.12)

ה עושה הכנות רציניות כדי לקדם את ההשכלה העתידית שלך/את 2.22

(0.22) 2.32

(0.22)

יש לך תוכניות ברורות לגבי ההשכלה העתידית שלך 2.29

(0.22) 2.02

(0.22)

י/ת באיזה כיוון תבחר/ה יודע/נראה לך כי את2.32

(0.21) 2.90

(0.22)

מדד אוריינטציות עתיד0500

(5507) 0515

(5557)

נוי בקהילתם יקבוצת הסטודנטים יוצאי אתיופיה רואים במקצוע ההוראה אמצעי לחולל ש

בנוסף , יהם להתקדם בחברהתוכניות. כמו גם אפיק לניעות חברתית בה, ובחברה הישראלית כולה

,הן גם לרכוש השכלה גבוהה בעתיד, השוניםלרכישת תואר ראשון במקצועות ההוראה

.ד בקרבםוואוריינטציות אלה מגובשות מא

דיון מסכם

את לבדוק. לחינוך החודית של סטודנטים במכללתה לבחון קבוצה ייימטרת המחקר הנוכחי הי

כיצד הם מאפיינים את האקלים ו במכללהאתיופיה יוצאישל סטודנטים קליטתם האקדמית

, תרבותית-האם המכללה לחינוך הנחקרת אכן מהווה מקום להתנסות רב .בההשורר החברתי

פיותיהם להשתלבות בהוראה יצבנוסף נבחנו ?לפחות לפי תפיסת הסטודנטים יוצאי אתיופיה

.(אוריינטציות עתיד) ובהקשר המקצועי ותרומתם כמנהיגים חינוכיים

על ידי הסטודנטים מיים למכללה תוארו דקשיי ההסתגלות האק ,בשתי שנות המחקר

, מטלותההם נסבו לגבי התמודדות עם עומס ,במידה וצוינו קשיים. רמה בינונית בלבדכבעלי

כי עבור ( 3002)בהקשר לכך ציינו לוין ושוהמי . וידיעת השפה האנגלית אקדמיותכתיבת עבודות

המתייחס תחום , יחודיים בתחום הלימודייתלמידי בית ספר יוצאי אתיופיה נמצאו קשיים

המתייחס באופן , בתחום הלשוניכן ליכולת התפקוד האקדמי במקצועות הלימוד בבית הספר ו

במחקר הנוכחי אכן עלו קשיים . שיים הנובעים מסיטואציה זוספציפי לתפקוד בשפה חדשה ולק

אבל ( בעיקר בראיונות העומק ובתשובות לשאלות הפתוחות)אלה ובעיקר בנושאים אקדמיים

כמעט כל , נהפוך הוא. קשיים מיוחדים לתפיסתם לא ניכרו, בעניין השפה העברית למשל

ורק בודדים ציינו את קשיי השפה העברית היא גבוהה ם אתידיעתרמת הסטודנטים ציינו ש

חלק לפיהם, (3002)סבר דומה במידה מסוימת לממצאיה שלנתון אחרון . בלימוד בפועל

מסוגלים לתקשר טוב בעברית אך רכישת השפה , תלמידים ששפתם הראשונה איננה עבריתמה

.תפוקות אקדמיות נמוכותמקבילה לה ובאה לידי ביטוי באקדמית לא תמיד -האוריינית

דומים במידה ,המעידים על התאקלמות אקדמית סבירה במכללה, ממצאים אלה

התמודדות עם עומס בעיקר לגבי (3000)קונסטנטינוב ולוי , פרנקוביץ-מסוימת לאלה של אלנבוגן

22%-בהשוואה ל 21% – היה גבוה ביותר לפי עדות הסטודנטים במכללה הנחקרתש)מטלות ה


911

-ו 32% –שהיה גם הוא מעט יותר גבוה במחקר הנוכחי ) בעברית סטיםקולגבי הבנת ט( בהתאמה

.(בהתאמה 91%

אודות סטודנטים מהמגזר הערבי במכללה הנחקרת שנעשה בהשוואה לממצאי מחקר

, יוצאי אתיופיה והערבים, שתי קבוצות הסטודנטיםלמרות שראוי לציין כי , (3001, תותרי)

ובשתיהן מדובר בקבוצות מיעוט הסובלות , בדרך כללמגיעות ממערכות חינוכיות חלשות יותר

בולט היתרון ,(9112, קימרלינג; 3002, פסטרנק; 3009 ,סמוחה)מקיפוח יחסי בחברה הישראלית

מפגש עם ב העומדים לרשותם במנגנוני הסיוע, היחסי שיש לקבוצה האתיופית על פני זו הערבית

הרוב ביחד ומעט "המבוסס על העיקרון של זה בולט גם לגבי מבנה הלימודים יתרון .המכללה

אשר לגביהם יש דעות לכאן ולכאן בקרב חברי , למעט קורסים ייחודיים ליוצאי אתיופיה, "לחוד

. ארגוני ואקדמי, מערך תמיכה ייחודי לחברי הקבוצה ובכלל זה ריכוז חברתי ישנו, הקבוצה

שרד החינוך באשר לדרך התלבטות זו משקפת את הדילמה הכוללת שקיימת בבתי ספר ובמ

(.3002, סבר)הנאותה לשילוב עולים בחברה הישראלית באמצעות מערכות החינוך

מסתבר ?מכללתי-כללהחברתי כיצד חשים הסטודנטים כתוצאה מהמפגש ה

ציינו בחיוב , "דור וחצי"שרובם במחקר זה הן נשים צעירות בנות ,יוצאי אתיופיה הסטודנטיםש

קהילה קיום יחסים חברתיים עם סטודנטים שאינם יוצאי הלבכל הקשור החברתי את האקלים

. תתרבותי-רבמתוך גישה שמתייחסים אליהם באופן שוויוני ו תם היאתחוש, כמו כן. האתיופית

הן בהקשר זה (3001, תותרי)הנחקרת במכללה הסטודנטים הערבים יהם שלחוויות, לעומת זאת

תרבותיות ושיתוף פעולה עם -רב, שוויוןתחושת , שילובהיבטים של בפחות חיוביות הרבה

, בקשרי חברות עם סטודנטים שאינם מאותו מוצא אתני או לאומי ,למשלכך . סטודנטים יהודים

בשל העובדה שקליטתם . יחס שווה באגודת הסטודנטים ועוד, ותהשתתפות בדיונים בכית

ינו כי בקרב בני הקהילה שוררים הסטודנטים יוצאי אתיופיה אמנם צי, החברתית כה מוצלחת

חבריהם אינם בני הקהילה והם גם עשויים להוות מ חלקאך , יחסים טובים והם מסייעים זה לזה

,מכאן שלמרות היות הסטודנטים יוצאי אתיופיה מיעוט בולט וקטן .כתובת לייעוץ בעת צרה

סקאקוופטה ל ידי המפגש עם בני קבוצת הרוב אינו יוצר מתחים וניכור כפי שנטען למשל ע

משתתפי יהם שללפי עדויותלפחות לא כך , (Sekaquaptewa & Thompson, 2002)ותומפסון

. מחקר זה

כך, מעורבותם והשתלבותם של הסטודנטים יוצאי אתיופיה אף גדלה במהלך השנים

, נראה כי הסטודנטים .ובפעילויות אגודת הסטודנטים ותבמידת השתתפותם בדיונים בכית

, ימיני-ראו גם אצל ענתבי)ישראלית -בחרו בזהות והזדהות כלל, שרובם כאמור בני דור וחצי

אף בפעילויות , ובמהלך הזמן ,הבאה לידי ביטוי בשילוב חברתי עם הסטודנטים הוותיקים, (3090

בטאו גם סטודנטים בודדים , עם זאת .באגודת הסטודנטיםזה התנדבותיות בקמפוס ובכלל

עמדות ביקורתיות כלפי המכללה ביחסה המבדל כלפיהם ואף ציינו כי לעתים הם חשים בחוסר

.מכללה על מגוון היבטיוטחון ופנו בדבריהם לקבלת תמיכה בתהליך השתלבותם ביב

הקשורים באתגר , שיקולי הבחירה במקצוע ההוראה מורכבים משיקולים אינטרינזיים

אך גם משיקולים אקסטרינזיים הקשורים בשיקולי ,וביכולת להוביל שינוי שמזמן המקצוע

אך בעיקר ,ת המכללהיהתלהבותם של משתתפי המחקר מכל הקשור בחווי .קריירה עתידיים

. דובולטת מא היא, קהילתית-מנכונותם למעורבות חברתית


911

אמצעות ב משתתפי המחקר רואים מחד את החשיבות הרבה בסיוע לקהילתם הספציפית

, 'פדר וחוב-לומסקי)ראות היתרה הנ מעוניינים לעשות זאת ללא מאידךו ,רכישת מקצוע ההוראה

אלא מתוך תחושת שליחות , האתיופית קהילהלהיותם בני ה יתהנלוו (3090, ימיני-ענתבי; 3090

לגבי הערות כלליות אודות )כפי שהתבטאה בתשובה לשאלה פתוחה , ומנהיגות באשר היא

: ע"בתש אחת ממשתתפות המחקר( הלימודים במכללה

, שבהגדרה[ הייתי רוצה] [...] סוק בסטודנטים אתיופיים יצא מכלל שליטה ופרופורציהיהע]...[

בלי ערבי ,תנו לפתוח את ההזדמנות להיות סטודנט רגיל. לא תהיה" פיסטודנט אתיו"המילה

למרות שאני יודעת שזו לא )שאני שונה , לפחות לי, זה נותן תחושה –תרבות על העדה וכנסים

.([...] כוונת המשורר

משתתפי המחקר מעידות על מוטיבציה גבוהה בהקשר לנכונות יהם שלפיותיצ, באשר לעתידם

להוביל שינויים בבתי , ות מנהיגים חינוכייםילה, להוביל שינוי חברתי בקהילתם, לעסוק בחינוך

סבורים הסטודנטים כי ,בנוסף. הספר בהם ילמדו ולפעול למען יצירת קבוצת מנהיגות בקהילתם

הסבירות למימוש נראה להם כי ו ,השכלה גבוההדות לאת לימודיהם במוסירצו בעתיד להמשיך

יצוין כי העיסוק בהשכלה בעתיד דעך מעט בהשוואה בין שתי שנות ,עם זאת .מאוויים אלה רבה

.ע"בתשאשר לסיום התואר הראשון מ( א"בתשע)כאשר חלקם דווקא קרובים יותר כעת , המחקר

מי ובהתנסות דבתחום האקהדרישות במהלך הלימודים שעובדה בייתכן וההסבר לכך נעוץ

בתחילת לימודיהם להם שנראתהכפי את הסטודנטים עם מציאות מורכבת מ ובהוראה הפגיש

מדובר בקבוצה שעתידה נהיר לה יותר בהשוואה ,כך או כך .מעט התלהבותם' הצטננה'ובכך

-אלנבוגן)סטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה אחרים אודות ממצאים ל

וכמו כן שאיפותיהם לניעות חברתית באמצעות תארים ( 3000, קונסטנטינוב ולוי, קוביץפרנ

.מתקדמים גבוהות אף הן

מחקר המשך בו נשווה את קבוצת הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכללה הנחקרת

,בד בבד עם הרחבתו בקרב סטודנטים שאינם יוצאי אתיופיה, למוסדות אחרים להשכלה גבוהה

של יוצאי ישפוך אור על מאפייניהם היחודיים ,עולים ממדינות אחרות ובני דור שני להגירה

מידת שילובם ,אתיופיה במכללות להוראה ובכלל זה בדיקת הישגיהם האקדמיים בפועל

נכונותם לפעילות מנהיגותית בעתיד ואוריינטציות עתידיות באשר להתפתחותם , אלה וסדותבמ

.המקצועית

הרי , (Pettigrew & Tropp, 2000)לאומיים בהקשר זה -ןצא במחקרים ביכפי שנמ

השפעה חיובית על הפחתת דעות יש תרבותיים בקמפוסים במדינות שונות -שלריבוי מפגשים בין

תרבותיות ונחיצות מימושם של -כלומר חיזוק עמדות כלפי רב, וטיפיםאקדומות והפרכת סטרי

זאת . לבדוק זאת בקבוצות מיעוט כמו גם בקבוצות הרובתרבותיות ויש -עקרונות החינוך לרב

קבוצות הרחבת המחקר תשפוך אור על יחסי הגומלין בקמפוסים לא רק בין קבוצות מיעוט ל, ועוד

השפעת על ו ,למשל בין יוצאי אתיופיה לערבים, רוב אלא גם בין קבוצות מיעוט לבין אחרות

על שיפור ( Davidovitch & Soen, 2008)וסואן ' דוידוביץ הם שלבדומה לממצאי, המפגש

ולהפחתת דעות קדומות " האחרים"להכרת רשומערכות יחסים בקרב הסטודנטים בכל הק

.וטיפים אשר עשויים בעתיד לחלחל למערכת החינוך בישראל וממנה לחברה כולהאוסטרי


911

ה ביבליוגרפיתרשימ

הגבוהה השלכות חברתיות של התפשטות ההשכלה -חלון לחלום האקדמי (. 3003) 'א, ויוגב 'ח, איילון .לשכת המדען הראשי, משרד החינוך :ירושלים. בישראל

תיכוניים ואקדמיים יוצאי -בוגרי מוסדות על. (3000) 'ד, ולוי 'קונסטנטינוב ו ,'ש, פרנקוביץ-אלנבוגן .מכון ברוקדייל-וינט'ג: ירושלים .ח מחקר"דו: אתיופיה

כיצד רואים תלמידים עולים חדשים את : המפגש הבינתרבותי בכיתה. (3000) 'מ, ושטיינהרט 'מ, פרץ-בן ,(עורכים)קורח 'מלנג ו 'י, גובר 'נ, לב-בר 'מבתוך . הספר הישראלי-המציאות הלימודית בבית (.922-932' עמ ',כרך ט) בהשתלמויות מורים סוגיות: תרבותית-חינוך לתרבות בחברה רב

.האוניברסיטה העברית: ירושלים

.930-12 ,2, סוגיות חברתיות בישראל. תרבותיות-מפלורליזם לרב: ישראל. (3002) 'א, בן רפאל

.3002מרכזי נוער : הפרוייקט הלאומי של עולי אתיופיה. (3002) 'מ, נבות-וכהן 'ר, קוברסקי-ברוך .וינט ישראל וקרן היסוד'ג, הסוכנות היהודית: ירושלים

פרופיל סטודנטים ויחסי גומלין בין סטודנטים –שיח של שונות . (3002) 'מ, וקולן 'ד, סואן ,'נ, דוידוביץ . המכללה האקדמית יהודה ושומרון: אריאל .ערבים ויהודים בקמפוסים אקדמיים

.3002 נתונים דמוגרפיים: האוכלוסייה האתיופית בישראל. (3001) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .9221' פרסום מס ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: ירושלים

( 3002/1)ז "לשנים תשס 22/22' דין וחשבון מס(. 3001)המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתיקצוב .המועצה להשכלה גבוהה: ירושלים (.3001/2)ח "ןתשס

,מעריב Nrgאתר מ 3090בדצמבר אוחזר . אתיופים מתקשים להתקבל לאוניברסיטה: דוח. (3090) 'א, זמר

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/086/964.html .

מידע על : פעילות המשרד לקליטת העלייה בעבור האוכלוסייה האתיופית. (3090) 'ח, אילת-והלבן 'ג, חביב .מכון ברוקדייל והמשרד לקליטת העלייה: ירושלים. האפקטיביות שלהןתכניות המשרד ומידת

: ירושלים .חלשות מדיניות החינוך בישראל כלפי קידומם של תלמידים מקבוצות חברתיות .(9122) 'א, יוגב .משרד החינוך

שכטר 'אוכהן 'י, שקולניקוב 'ש, עירם 'בתוך י. גישות לחינוך ערכי בחברה פלורליסטית. (3009) 'א, יוגב .משרד החינוך: ירושלים (.211-222' עמ) ערכים וחינוך בחברה הישראלית: יםצמת, (עורכים)

חינוך בחברה רבת , (עורכת)פרי 'בתוך פ. אתגרים וקשיים: תרבותי בישראל-חינוך רב(. 3001)' י, יונה . כרמל: ירושלים (.22-21' עמ) פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים, תרבויות

.בבל: תל אביב ?תרבותיות מהי-רב(. 3002)' י, ושנהב' י, יונה

ים והשכלתיים של אוכלוסיית המתקבלים לתואר ראשון ושני ימאפיינים דמוגרפ. (3001) 'ל, ב אריל . 22' מס, הרשות למחקר ולהערכה, מכללת אורנים: טבעון. ט"באורנים בשנת תשס

: רמת גן. זהות והזדהות –של ישראלים בצפון אמריקה ' דור וחצי'דור שני ו. (א3090) 'ל, לב ארי .30' מס, מרכז רפפורט לחקר ההתבוללות ולחזוק החיוניות היהודית, אוניברסיטת בר אילן

ים והשכלתיים של אוכלוסיית המתקבלים לתואר ראשון ושני ימאפיינים דמוגרפ .(ב3090) 'ל, לב ארי .13' מס, הרשות למחקר ולהערכה, מכללת אורנים: בעוןט. ע"באורנים בשנת תש

ים והשכלתיים של אוכלוסיית המתקבלים לתואר ראשון ושני ימאפיינים דמוגרפ. (3099) 'ל, לב ארי . 902' מס, הרשות למחקר ולהערכה, מכללת אורנים: טבעון. א"באורנים בשנת תשע

סוגיות חברתיות .בין הלכה למעשה -במכללה להוראה חינוך לרב תרבותיות . (3002) 'ד, ולרון 'ל, לב ארי .922-909 ,2, בישראל

: זהות ויחסי גומלין בין סטודנטים יהודים וערבים במכללת אורנים. (3003) 'ד, ומיטלברג 'ל, לב ארי .מכללת אורנים: טבעון, של מורים חוקרים 2 -בכנס ההוצג .תרבותי-קראת חינוך רבל

.922-931 ,32 ,פנים. תלמיד עולה והמודל החסר, מורה ותיק. (3002) 'א, ושוהמי 'ת, לוין



919

'בתוך ע. ייצוג, מבט, גוף –נראות בהגירה : מבוא. (3090) 'ל, וגינזבורג 'ת, רפפורט, 'ע, פדר-לומסקימכון : ירושלים. (21-99 'עמ) ייצוג, מבט, גוף: נראות בהגירה, (עורכות)רפפורט 'פדר ות-לומסקי .הוצאת הקיבוץ המאוחד: ותל אביבון ליר

סטודנטים – 9דוח : השתלבות עולי אתיופיה באוניברסיטאות בומכללות. (9112) 'ג ,ועםנו 'ח, ליפשיץ .מכון ברוקדייל: יםלירוש. ד"עולים בשנת הלימודים תשנ

'שגיא ור 'א, מאוטנר 'בתוך מ. תרבותיות בישראל-הרהורים על רב. (9112) 'ר, ושמיר 'א, שגיא ,'מ, מאוטנר, רמות: תל אביב .(12-21 'עמ) תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית-רב, (עורכים)שמיר

.אוניברסיטת תל אביב

,מעריב Nrgאתר מ 3099אוחזר ביולי .רוב התלמידים אתיופים: מוסדות חנוך 902-ב. (3099) 'ע, מניב

http://www.nrg.co.il/Scripts/artPrint/artPrintNew.php?channel=1&channelName=channel_ne

ws&ts=14042008120049

.האוניברסיטה הפתוחה, רמת אביב: תל אביב .סוציולוגיה. (9111) ג"ג, משוניס

.ירושלים .22ח שנתי "דו. (9112), המדינה רמשרד מבק

. 22 – 22' עמ, סטודנטים יוצאי אתיופיה -ח פעילות "דו(. 3001)המנהל לסטודנטים עולים , משרד הקליטה

http://www.moia_he/Statistics/StudentsData

.מאגנס: ירושלים .רב תרבותיות במבחן הישראליות, (עורך)נחתומי 'בתוך א .מבוא .(3002) 'א, נחתומי

.ברירות: תל אביב .מחוז המסלולים הנפרדים: חינוך בישראל. (9110) 'ש, סבירסקי

מידע על . חינוך, תעסוקה, דיור: היהודים יוצאי אתיופיה בישראל. (3003) 'ב ,וסבירסקי 'ש, סבירסקי . מרכז אדווה: תל אביב. 99, שוויון

.22-22, ז, גדיש. תרבותית-מסגרת מושגים לבחינת סוגיות של רב? בוללים או שוזרים. (3009) 'ר, סבר

.921-922 ,(9)22, מגמות. מדיניות קליטת העלייה במערכת החינוך .(3002) 'ר, סבר

היבטים : מתבגרים בישראל ,(עורך)פלום 'בתוך ח .אוריינטציית עתיד של מתבגרים .(9112) 'ר, סגינר .רכס: אבן יהודה (.912-921' עמ) משפחתיים וחברתיים, אישיים

שביט 'יער וז 'בתוך א. יהודים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית-יחסי ערבים. (3009) 'ס, סמוחההאוניברסיטה : רמת אביב, תל אביב (.322-329' עמ ,כרך א) מגמות בחברה הישראלית, (עורכים)

.הפתוחה

.תרבותי-סיפוריהם של מורי מורים בהקשר רב: 'לשמוע את קולם'. (3002) 'ד, ופטקין 'ש, מלאת ,'ח, עזר .929-931 ,22, דפים

רפופורט 'פדר ות-לומסקי 'בתוך ע. עולים אתיופים בישראל: בשולי הניראות. (3090) 'ימיני ל-ענתביהוצאת : תל אביבמכון ון ליר ו: ירושלים .(22-22 'עמ) ייצוג, מבט, גוף: נראות בהגירה ,(עורכות)

.הקיבוץ המאוחד

מגמות בחברה הישראלית, (עורכים)שביט 'יער וז 'בתוך א. החינוך בחברה הישראלית. (3002) 'ר, פסטרנק .האוניברסיטה הפתוחה: רמת אביב, תל אביב (.9092-211 'עמ ,כרך ב)

חינוך , (עורכת)פרי 'בתוך פ? חזון או חזיון שווא: תרבותית בישראל-הרב האקדמיה. (3001) 'א, פפה: ירושלים (.932-902' עמ) פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים, רבויותת בחברה רבת

.כרמל

." פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים, חינוך בחברה רב תרבויות –מבוא . "(א3001) 'פ, פריפלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים , תרבויותת חינוך בחברה רב, (עורכת)פרי 'בתוך פ

.כרמל: ירושלים .תרבותיים

חינוך בחברה , (עורכת)פרי 'בתוך פ. פיתוח רגישות חברתית בקרב סטודנטיות להוראה. (ב3001) 'פ, פרי .מלכר: ירושלים .פלורליזם ונקודות מפגש בין שסעים תרבותיים, תרבותיות-רב

הגירת שנות התשעים מברית המועצות לשעבר . (3099) 'ח, ואיילון 'י, שביט, 'ס, בולוטין-אשווילי'אצ'צ ,לפן החדשוהד הא. ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל במחצית הראשונה של שנות התשעים

12(9), 22-22.

http://www.nrg.co.il/Scripts/artPrint/artPrintNew.php?channel=1&channelName=channel_news&ts=14042008120049

http://www.nrg.co.il/Scripts/artPrint/artPrintNew.php?channel=1&channelName=channel_news&ts=14042008120049


912

.202-322 ,92קובץ , אלפיים. תרבותיות-תרבויות ללא רב-ריבוי: הישראלים החדשים. (9112) 'ב, קימרלינג

בין ; בין מוצהר לנסתר; בין ריכוזיות לביזור: סיפורה של מערכת החינוך הישראלית. (3002) 'נ, רייכל .האוניברסיטה העברית, מאגנס: ירושליםת ו"מכון מופ: תל אביב .חיקוי לייחוד

,סוציולוגיה ישראלית. 9110-3002מיפוי מגמות ומחקרים אמפיריים : הגירה לישראל. (3001) 'ר, רייכמן .211-221 ,(3)י

ארבעה חקרי מקרה מן –תרבותי פלורליסטי -מודלים קוריקולריים של חינוך רב. (3002) 'ר, ריינגולד .929-902 ,20, דפים .ב"האקדמיה בארה

על ידי צעירים בני ' ההזדמנות השנייה'מימושה של -בישראלאקדמיות -המכינות הקדם .(9110) 'ר, שביט .אוניברסיטת תל אביב :תל אביב, עבודה לקבלת תואר מוסמך .קבוצות אוכלוסייה שונות

רב תרבותיות במבחן , (עורך)נחתומי 'בתוך א. תרבותי-מחויבות ערכית וזהות בקיום רב. (3002) 'א, שגיא .מאגנס :ירושלים (.20-22 'עמ) הישראליות

.רמות: אביב-תל. תיאוריה ויישום: מחקר איכותני -מילים המנסות לגעת .3002 'א, שקדי

הרשות , מכללת אורנים: טבעון. צרכי סטודנטים ערבים במכללה להוראה וקליטתם בה. (3001) 'מ, תותרי .ומשרד החינוך למחקר ולהערכה

Banks, J.A. & McGee Banks, C.A. (2001). Multicultural education: Issues

and perspectives. New York: Wiley.

Ben Rafael, E. & Peres, Y. (2005). Is Israel One? Nationalism, religion and multiculturalism

monfounded. Leyden and Boston: Brill.

Bullivant,B.M. (9111). Culture: Its nature and meaning for educators. In J.A. Banks & C.A.

McGee Banks (Eds.), Multicultural education: Issues and perspectives (pp.27-45),

Boston: Allyn and Bacon.

Chang, M.J. (2005). "Reconsidering the diversity rationale." Liberal Education, 91(1), 6-14.

Cohen, Y. & Haberfeld, Y. (2003). Economic integration among children of Israeli

immigrants in the United States. International Migration, 41(4), 141-159.

Davidovitch, N. & Soen, D. (2008). The Role of the academic campus in modifying

relationship between conflicted populations – The case of Israel. Problems of

Education in the 21st Century, 6(6), 38-54.

Dey, E.L. & Hurtado, S. (1999). Students, colleges, and society: Considering the

interconnections. In P.G. Altbach, R.O. Berdahl & P.J. Gumport (Eds.), American

higher education in the twenty-first century: Social, political, and economic

challenges (pp. 298-322). Baltimore and London: Johns Hopkins.

Gottfredson, L.S. (1981). Circumscription and compromise: A developmental theory of

occupational aspirations. Journal of Counseling Psychology, 28(6), 545-579.

Grillo, R. (1998). Pluralism and the politics of difference: State, culture and ethnicity in

comparative perspective. Oxford: Clarendon.

Guarasci, R. & Cornwell, G.H. (Eds.) (1997). Democratic education in an age of difference:

Redefining citizenship in higher education. San Francisco: Jossey Bass.

Gurin, P., Dey, E.L., Hurtado, S. & Gurin, G. (2002). Diversity and higher education: Theory

and impact on educational outcomes. Harvard Educational Review, 72(3), 330-366.


913

Hayden, M. & Carpenter P. (1990). "From school to higher education in Australia". Higher

Education, 20, 175-196.

Hurtado, S., Milem, J.F., Clayton-Pedersen, A.R. & Allen, W.R. (1998). Enhancing campus

climates for racial/ethnic diversity through educational policy and practice. Review of

Higher Education, 21, 279-302.

Milem, J.F. (2001). Increasing diversity benefits: How campus climate and teaching methods

affect students outcome. In G. Orfield (Ed), Diversity challenged: Evidence on the

impact of affirmative action (pp. 233-249). Cambridge MA: Harvard Education

Publishing Group.

Palmer, P.J. (1987). "Community, conflict and ways of knowing." Change, 19-25.

Park, K. (1999). 'I realy do feel I'm 1.5!' The construction of self and community by young

Korean Americans. American Journal, 25(1), 139-163.

Pascarella, E.T. & Terenzini, P.T. (1991). How college affects students. San Francisco:

Jossey-Bass.

Pettigrew, T.F. & Tropp, L.R. (2000). Does intergroup contact reduce prejudice? recent meta-

analytic findings. In S. Oskamp (Ed.), Reducing prejudice and discrimination: social

psychological perspectives (pp. 93-114). Mahwah, NJ: Erlbaum.

Portes, A. & Rumbaut, R.G. (2001). Legacies: The story of the immigrant second generation.

Los Angeles & Berkeley: University of California Press.

Remennick, L. (2003). The 1.5-generation of Russian immigrants in Israel: Between

integration and socio-cultural retention. Diaspora, 12(1), 39-66.

Rothman, S., Lipset, S.M. & Nevitte, N. (2003). Racial diversity reconsidered.

http://www.stat.cmu.edu/~fienberg/Stat36-303-

03/NewspaperArticles/RothmanPublicInterest-Spring03.html

Seginer, R., Vermulst, A. & Shoyer, S. (2004). The indirect link between perceived parenting

and adolescent future orientation: A multiple-step model. International Journal of

Behavioral Development, 28, 365-378.

Sekaquaptewa, D. & Thompson, D. (2002). The differential effects of solo status on members

of high and low status groups. Personality and Social Psychology Bulletin, 28, 694-

707.

Teichler, U. (1999). Research on the relationship between higher education and the world of

work: Past achievements, problems and new challenges. Higher Education, 38, 169-

190.

Trommsdorff, G. (1986). Future time orientation and its relevance for development as action.

In R.K. Silberseisen, K, Eyferth & G. Rudiger (Eds.), Development as action in

context: Problem behavior and normal youth development. Berlin & New York:

Springer-Verlag.

Whitla, D.K., Orfield, G., Silen, W., Temperow, C., Howard, C. & Reede, J. (2003).

Educational benefits of diversity in medical school: A survey of students. Academic

Medicine, 78(5), 460-466.

http://webspirs.ziur.co.il/webspirs/doLS.ws?ss=Seginer-Rachel+in+AU

http://webspirs.ziur.co.il/webspirs/doLS.ws?ss=Seginer-Rachel+in+AU

http://webspirs.ziur.co.il/webspirs/doLS.ws?ss=Shoyer-Shirli+in+AU

http://webspirs.ziur.co.il/webspirs/doLS.ws?ss=International-Journal-of-Behavioral-Development+in+SO

http://webspirs.ziur.co.il/webspirs/doLS.ws?ss=International-Journal-of-Behavioral-Development+in+SO


911

Yogev, A. (1996). Practice without policy: Pluralist teacher education in Israel. In M. Craft

(Ed.), Teacher Education in Plural Societies (pp. 57-71). London: Falmer.

Zhou, M. & Bankston C.L. (1998). Growing up American: How Vietnameses children adapt

to life in the United States. New York: Russel Sage Foundation.

Ethiopian Students at an Academic College of Education:

Integration or segregation?

Lilach Lev Ari

Oranim, Academic College of Education; Bar Ilan University

Dinah Laron

Oranim, Academic College of Education

Abstract

The purpose of the present study is to examine Ethiopian students enrolled at a

college of education with respect to their feelings and perceptions about the college.

Specifically, the research examined the extent to which these students perceive the

college as a multicultural institution where they can integrate academically and

socially in the present and can develop an orientation facilitating their integration into

Israeli society in the future.

The participants were Ethiopian students at a college of education. Their

feelings and perceptions were examined over two consecutive years by means of

quantitative and qualitative research methods.

The findings of the present study show that Ethiopian students perceive the

social climate at the college as positive with respect to their social relationships with

non-Ethiopian students. In addition, they feel they are treated fairly within a

multicultural environment. Over the years they have become more involved and

integrated, as seen in the rate of their classroom participation and their student council

activities. Expectations expressed by the participants indicated they were highly

motivated to work in education in the future, to lead social change in their

community, to become educational leaders, to institute changes in the schools they

will teach in and to work toward building a leadership group in their community. In

addition, the students expressed a desire to continue in higher education in the future

and believe they are, indeed, likely to do so.

While the study only examined the perspective of Ethiopian students, the

findings show that other visible minority groups can integrate well into an academic

community. Thus, academic institutions that nurture a multicultural climate can

potentially serve as socialization agents in educating undergraduate students toward

multiculturalism. Further, these students, particularly pre-service teachers, can in the

future implement the principles of multicultural education within the Israeli

educational system.

HAGIRA, 1, 155-177, 2012 ב"שעת ,155-177, 1 ,רהגיה

בין הממשלה לסוכנות היהודית": מבצע שלמה"רשתות מדיניות ב

*עדי בינס

תקציר

המאמר עוסק במעורבותה של הסוכנות היהודית במדיניות הקליטה בישראל ובמעמדה ברשת

שהממשלה העניקה לו מעמד חוקתי ייחודי כבר , הסוכנות היהודית היא שחקן ייחודי. המדיניות

לא השתלבה הסוכנות בממשל ולא הפכה , אל הרשות המבצעת למרות קרבתה, מאז. 2591-ב

.ועם זאת נוצר לה לאורך השנים מעמד ייחודי, רגני ממנוולחלק א

מהו מעמדה ומהו תפקידה של הסוכנות ברשת המדיניות : המאמר מציג את השאלות

, אינה השחקן היחידהסוכנות למרות ש :המחקר היא טענת .שפיע מעמדה על המדיניותמוכיצד

מעוניין בשיתופה של ש, יוצרת אתגר לממשל מרכזיותה .היא שחקן מרכזי ברשת המדיניות

היותה של הסוכנות . אך מתרשל בפיקוח על ביצוע המדיניות, הסוכנות ביישום מדיניות הקליטה

אפשר לממשלה להתמהמה כאשר היה צורך לסיים את ההתקשרות עם , שחקן בעל מעמד ייחודי

,תמונה זו מעלה את התהייה האם מלכתחילה. למדינה את האחריות לעולה' להחזיר'סוכנות וה

, כדי שיבצע מדיניות בתחום כה מרכזי כקליטה, עצם העברת האחריות לארגון שאינו ממשלתי

ישמש , 2552-הנושא של קליטת העולים מאתיופיה ב .אין בה משום התפרקות מאחריות שלטונית

של הסוכנות ולתפקודה תוך התייחסות לתפקידיה , הטענה באופן ממוקד במאמר זה לבחינת

. בתחום הדיור

נשענת על גישת , אורטית לדיון במדיניות הממשל ובקשר בין המוסדותיהתשתית הת

בבסיס הגישה נמצאת התפיסה שבמציאות פועלים כמה . (policy networks)ת רשתות המדיניו

חלוקת . שמתקיימים ביניהם יחסים של שיתוף פעולה, ורייםציבוריים ולא ציב, וכמה שחקנים

העוצמה הפוליטית אינה מרוכזת בידי בו התפקידים הפורמאלית והלא פורמאלית יוצרת מצב

, בתחום מדיניות אחד, לכן אפשר למצוא, כל שחקן מבקש לקדם את האינטרסים שלו. שחקן אחד

ן הנבדק י שאנו רואים במקרה הבוח כפ, תחרות בין שחקנים הפועלים להשגת אותה מטרה

. בעבודה זו

אולי , ממצאי המחקר מעידים כי מעורבותה הרבה של הסוכנות בתחילת תהליך הקליטה

שכן התארכותה של השהות , אך בסופו של דבר פגעה בהם( חולקים גם על כךהיש )סייעה לעולים

. במרכזי הקליטה האטה את תהליך השתלבותם בחברה הישראלית

שחקנים לא, המדיניות קליט ,מבצע שלמה ,הסוכנות היהודית ,רשתות מדיניות: מילות מפתח

משלתייםמ

המכללה האקדמית כנרת; המכללה האקדמית בית ברל; אילן-אוניברסיטת בר, ר עדי בינס"ד*

0210 -ב "עשת 1 הגירה סניב דיע

651

מבוא

בראש מאז ההכרזה על עצמאותה של מדינת ישראל הייתה קליטת העלייה , ליאבמישור הפורמ

לאורך השנים בחרו , עם זאת. אולוגית ודמוגרפיתיאיד, סדר העדיפויות הלאומי מבחינה ערכית

ממשלות ישראל לחלוק את האחריות לכך עם ארגונים לא ממשלתיים מסוגים שונים ובראשם

כבר בחוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות (. הסוכנות: להלן)הסוכנות היהודית

, באמנות משותפות. ועם השנים התחזק מעמדה ,הוענקו לסוכנות סמכויות רבות, (2591)היהודית

בדיוני הכנסת ובהחלטות הממשלה הפכה הסוכנות למוסד השותף בתהליך קביעת המדיניות

לא התמזגה הסוכנות עם , הרבה אל הרשות המבצעתעל אף אלה ולמרות קרבתה . וביצועה

כמו גם מעמדה ,מאפייניה המוסדיים, למעשה .ממנורגני והממשל ואף לא הפכה לחלק א

. התפתחו בסופו של דבר לתצורה ייחודית ,המשפטי

מהו התפקיד שמילאה הסוכנות בתהליך קביעת מדיניות : המאמר מציג את השאלות

אורטית לדיון במדיניות הממשל יהתשתית הת .תומהו מעמדה ברשת המדיניו ,הקליטה והעלייה

ומקרה הבוחן שיוצג (policy networks) ובקשר בין המוסדות נשענת על גישת רשתות המדיניות

.בתחום הדיור( 2552)הוא קליטת עולי אתיופיה שעלו במבצע שלמה

לסוכנות תפקיד מרכזי בקביעת אומרת כיהראשונה : שתי טענות מרכזיותמובאות במאמר

ברשת (גם אם לא היחיד)ולכן היא מהווה שחקן מרכזי , המדיניות הציבורית באירוע זה

כמו גם בתחומים )הממשלה בחרה להעניק לסוכנות מעמד מרכזי בתחום הדיור .המדיניות

כמו את אלה של , מפני שהדבר תאם את האינטרסים שלה( אחרים שלא יפורטו במאמר זה

כאשר היא בוחרת להעלות , למעשה הממשלה היא השולטת בקביעת מעמדו של השחקן. הסוכנות

כמו במקרה של , כאשר הדבר כרוך בפגיעה באוכלוסייהגם , את מעמדו לפי שיקוליה( או להוריד)

העלייה מברית המועצות צמצמה את מעורבותה , מנקודת מבטה של הסוכנות. עולי אתיופיה

שחקן רלוונטי ומרכזי לחזור ולהיות לכן העלייה מאתיופיה סימנה עבורה את הדרך , ברשת

.ברשת

להתרחבותה של המגמה להפרטת שירותים מעמדה המרכזי של הסוכנות ברשת קשור גם

תפקיד , באמצעות הסיוע שנתנה, כחלק ממגמה זו מילאה הסוכנות. ממשלתיים בשנות התשעים

אפשרה לממשלה להעביר אליה משימות , כך אטען במאמר זה, יישום המדיניות ובדרך זובמרכזי

. ותאו בהסכמים הקיימים בין שני המוסד/גם מעבר לקבוע בחוק ו, רבות

מתמקדת בהתנהלותה של הממשלה מול הסוכנות , (הנובעת מהראשונה)הטענה השנייה

הממשלה קבעה מסגרת ברורה לתחומי הפעילות של הסוכנות וכך לכאורה , מחד גיסא: והעולים

רמת הפיקוח הממשלתי בשטח הייתה ירודה והשליטה על , אך מאידך גיסא, פיקחה על פעולותיה

הזנחה של תחום , במידה מסוימת, כך ניכרה למעשה. ות הסוכנות הייתה מוגבלת ביותרפעיל

ייתכן כי לאור אתגרי הקליטה שעמדו בפני המדינה בראשית שנות . הקליטה מצד הממשלה

אך לא ניתן להתעלם , האפשרות היחידה או האפשרות שהמדינה העדיפה זו הייתה, התשעים

( גם אם לא במימונה)שה הסוכנות לטפל באופן כמעט בלעדי מהעובדה כי מבחינה מעשית נדר

סיוע והכוונה , מתן הכשרות שונות, אספקת מידע בסיסי: אזרחי המדינה במגוון תחומים, בעולים

נוצר עומס ביורוקרטי שהכביד עוד יותר על , כך או כך. במציאת תעסוקה ושירותים רבים אחרים

גם לחפש את דרכם בין המוסדות , אובייקטיבייםנוסף על הקשיים ה, אשר נדרשו, העולים

. השונים

למהש בצעבמ תוינימד ותתרש 0210 – ב"שעת 1 ירההג

651

תוך , את הציפיות שהיו, 2552את קליטת העולים מאתיופיה בשנת , כאמור, במאמר זה אבחן

התייחסות ממוקדת לתפקידים שמילאה הסוכנות כאשר טיפלה בעלייה זו וכיצד השתנה מעמדה

. פה וכן שחקנים נוספים ברשת המדיניותבמאמר יוצגו גם מאפייניה הייחודיים של התקו. ברשת

ת ומעמדה הייחודי של הסוכנות היהודיתגישת רשתות המדיניו: רקע תיאורטי

האחריות לקביעת מדיניות מוטלת על רשויות השלטון וכל אחת מן הרשויות , מבחינה חוקית

נוספים פועלים להשפיע על התהליך 'שחקנים', עם זאת; נושאת בה בתחומה ובסמכותה

(Detomasi, 2007 .) גישת רשתות המדיניות מספקת הסבר אפשרי לקשרים הנוצרים בין נציגי

ובנוסף היא נותנת ביטוי למידת ההשפעה , הממשל ובין ארגונים שונים בתוך הממשל ומחוצה לו

ההנחה כי מדיניות גישה זו נשענת על. על קביעת המדיניות השיש לקשרים אלה ולמאפייני

, ציבורית נקבעת כתוצאה ממפגשים בין פקידי ממשל ובין פעילים של קבוצות שונות בחברה

מאחר והעוצמה . או בממשל עצמו ומיחסי העוצמה השוררים ביניהם/בארגונים כלכליים ו

גומלין המבטאת את נוצרת רשת של מגעים וקשרי, מבוזרת ולאף גורם אין עוצמה באופן בלבדי

כל רשת פועלת על פי . חסי העוצמה ואת האינטרסים של כל גורם ביחס לתחום המדיניות הנדוןי

כמו גם על פי תרבות , דפוסים המתפתחים מתוך קשרי הגומלין ועל פי זהות השחקנים השונים

לפי דרגות האמון ומידת החשיפה של העניין הנדון ולפי פעילות השחקנים עצמם כלפי , פוליטית

(. (Marsh & Rhodes,1992; Granados & Knoke, 2005; Howlett & Ramesh, 2003חוץ

אוריה מאפשרת לבחון את הדרך שבה שחקן ממשלי חולק משאבים עם שחקנים חיצוניים לו יהת

. לביצוע שינויים או לשימור המדיניות, זה על זהרשת ב םמשתתפיהומציעה הסבר לגבי השפעת

השחקנים המשתתפים ברשת יכולים להיות (. Nachmias & Arbel-Ganz, 2006; 2555, מנחם)

. ארגוני מגזר שלישי ועוד, כגון חברות עסקיות, זרועות של הממשל או שחקנים לא ממשליים

אפשר . מוסכמות ודפוסי אמון משתנים, תרבות, כללים, לרשתות מדיניות יש מאפיינים

שמתקיימים בהן יחסים יציבים וארוכי טווח בין גורמים מדיניים לבין 'קהילות'לראות ברשתות

נשאלת השאלה , כיוון שכך. אינטרס משותף בתחום מדיניות מסוים הם בעלי גורמים חברתיים ש

הדבר . אכן שמורה לה, לכאורה על פי דין, אם האוטונומיה הרשמית הנתונה לפקידות הציבורית

: של הפקידות הציבורית נבחנת הלכה למעשה על פי מספר תנאים האוטונומיה. אינו ברור מאליו

תפיסה ברורה של הפקידות לגבי תפקידה והיכולת והמשאבים הזמינים , האתוס המקצועי

הגורמים החוץ ממשליים זוכים ,כשתנאים אלו אינם מתקיימים. העומדים לרשות הפקידות

נתפסת כמובילה בתחומי ההתיישבות הסוכנות . (Marsh & Rhodes, 1992)להשפעה רבה יותר

עקב כך הפכה הסוכנות . המתמחה בטיפול בעולים, בהיותה הגוף הוותיק והמקצועי, והקליטה

למרות שמידת מעורבותה , לנדבך מרכזי ובלתי נפרד מהאתוסים הלאומיים של מדינת ישראל

מדיניות אלו בהתאם לפיחות שחל ביכולתה לקחת חלק במימון תחומי, הלכה ופחתה עם השנים

. ובמקביל ליישומו של מסלול הקליטה הישירה

הציע שבעה ממדים לפיהם ניתן לנתח את רשת (van Waarden, 1992) ון ורדן

( 3); קבוצות, פרטיים, ממשלתיים –זהות השחקנים (1); מספר השחקנים ברשת (2) :המדיניות

מתוך כפייה של –בסיס ההשתתפות ברשת (4); פתוחים וחדירים או סגורים –גבולות הרשת

נדירה או , תכופה –שכיחות הפעילות ברשת (9); השלטון או מתוך רצון חופשי של המשתתפים

חלוקת הכוח בין השחקנים (7)-ו ;בינונית או נמוכה, גבוהה –רמת המיסוד ברשת ( 6); מעורבת


651

בין השחקנים עד כדי תלות הדדית ריכוז הכוח לכדי אוטונומיה של שחקן אחד או ביזור –ברשת

. ביניהם

על , גישה זו תסייע לבחון כיצד בחרה המדינה לשלב את הסוכנות כשחקן ברשת המדיניות

ובכך להסירן במידה רבה , מנת לחלוק עימה את ביצוע המדיניות אך גם את האחריות והסמכות

ין ניסיון לעקוב אחר טיפולה נוכל לומר כי הממשלה נעה בין האצלת סמכויות לסוכנות לב. מעליה

. בעולים מאתיופיה באמצעות פיקוח ואסדרה

במסגרת ניתוח התפקיד של שחקן מסוים ברשת המדיניות חשוב לקבוע מהו אפיונו

נמצא כי היא אינה , בניסיון לסווג את הסוכנות על פי ההגדרות המוסדיות הקיימות. המוסדי

, בים מכמה דגמים מוכריםומאפייניה שא, אמחד גיס: עומדת באופן מובהק באף אחת מהן

ומאידך גיסא יש בה מאפיינים ייחודיים שאינם מצויים באף אחת מן מהגדרות האנליטיות

'חברה אזרחית'בהן , התחום העוסק בזירה הלא ממשלתית זכה להגדרות מגוונות. הרווחות

וצה רחבה של ארגונים אך הגדרות אלה מקשות על המיון מפני שהן כוללות קב, 'מגזר שלישי'ו

מבחינת גודלם וכן , מבחינת הפונקציות שארגונים אלה ממלאים, מבחינת תחומי פעילותם

- NGO's) 'ארגונים לא ממשלתיים'היא , הרווחת בספרות, הגדרה נוספת. ומעמדם המשפטי

Non Governmental Organizations )ביניהם , אולם גם באלה כלול מגוון רחב של ארגונים

ואחרים המצויים על קו התפר , אלה שפעילותם משולבת בפעילות הממשל או שהם זרוע שלוכ

ולא ברור עד ,הגדרת ארגונים מסוג זה מעורפלת, גם במישור המשפטי. שבין ארגון פרטי לציבורי

בהיותם ארגונים הדומים במהותם לאלה , כללי המשפט המנהלי, לדוגמה, כמה חלים עליהם

בהיותם , ועד כמה חלים עליהם כללי המשפט הפרטי, הממשליים ולו בכל הקשור בשירות הציבור

קשיי האפיון וטשטוש הגבולות בין מגזרי . ישויות משפטיות הנפרדות מהמדינה כתאגיד ציבורי

Hybrid Organizations)) 'מהותיים-ארגונים דו'הביאו את בית המשפט לכנותם , הארגונים

ואילו החוקרים ( 454' עמ 465( 1)ד מו "פ' קהילת ירושלים נ"א "חברה קדישא גחש 154/52א "בע)

-Quango's - Quasi Autonomous Non) 'ממשלתיים-ארגונים מעין'בחרו לכנותם

(Governmental Organization . הקושי הכרוך בהגדרת הארגונים האלה מצביע על מורכבות

: קשריהם עם הממשל

A quasi non-governmental organization is one created and funded by government,

and therefore, held to account for its expenditure, but given operational independence

(Bradbury, 2007).

דהיינו זיקה פנימית כלשהי , קיים בשתיהן שילוב בין הארגון לממשל, הגם שההגדרות אינן זהות

בין ארגונים השייכים לשירות הציבורי ובין אלה שעל פי המבנה –או תכליתית /ארגונית ו –

, Quango's-אינה עומדת גם בהגדרות המצויות בספרות ביחס להסוכנות .שלהם אינם חלק ממנו

אינה מצויה תחת ביקורת ציבורית והיא לא הוקמה על ידי , מפני שאינה ממומנת על ידי הממשלה

(.אלא קדמה לה)המדינה

ניתוח מוסדי של הסוכנות מראה כי הגבולות בינה לבין הארגונים , על פי מדדים אלה

ייחודי וכי לראשי הסוכנות גישה ישירה למקבלי ההחלטות ומעמד, האחרים פתוחים וחדירים

חוק המעמד , (2594-ב)סמך החלטותיה של ועדת התיאום -על. בפורומים של קביעת המדיניות

. הפך מעמד הסוכנות לממוסד ומעוגן, והאמנה שהתקבלה בין הממשלה לסוכנות( 2591-שנחקק ב)


651

שקבעו כי , האחריות לקליטת עולי אתיופיה עוגנה במסגרת ההסכמים עם הממשלה: לדוגמה

(. 1447, לשם)צע את הקליטה הראשונית של אוכלוסיות מיוחדות ואת הטיפול בהן הסוכנות תב

וכך קרה שמעורבותה האינטנסיבית של הסוכנות בטיפול באוכלוסיות אלו הביאה למצב שבו

.העולים אינם מבדילים או מבחינים בין הממשלה לסוכנות

המשלבים בין , נייםמוגדרים כארגונים בעלי מאפיינים הטרוג מהותיים -ארגונים דו

–שיטות ודרכי פעולה מגוונות הנובעות משלושת המגזרים , שיתופי פעולה, תרבויות, ערכים

שלוש פי הארגונים לניתן לסווג את . אשר לעתים נפגשים וחופפים –הפרטי והשלישי , הציבורי

יבורי או באיזו מידה פעילות הארגון מעוגנת בחוקי המגזר הצ)מבנה ופעילות (2): קטגוריות

עד כמה )אסטרטגיה ותרבות (1); (מהי פעילותו ומי מממן אותו, מיהם בעלי הארגון ,הפרטי

-ו ;(האסטרטגיה של הארגון וערכיו דומים לאלה של המגזר הפרטי או לאלה של המגזר הציבורי

האם יחסי הגומלין והעקרונות הפוליטיים של הארגון מתאימים למגזר )משילות ופוליטיקה (3)

בכל אחת מהקטגוריות (.Karre, 2011( )ציבורי או למגזר הפרטי ומה מידת האוטונומיה שלוה

של הסוכנות 'בעלי הארגון': משמעיות-מורכבות ואינן חדהן הללו התשובות שיוצגו לגבי הסוכנות

אך הם מיישמים מדיניות ציבורית המשקפת את ערכיה ויעדיה של מדינת , אינם ממשלת ישראל

ארגון יכול להגדיל , מבחינה כלכלית; מהותיים נושאים רווחים לצד סיכונים-רגונים דוא. ישראל

ובעיה זו , התחרות בשוק הפרטי לא תמיד הוגנת, אך מנגד, את רווחיו אם הוא שחקן בשוק הפרטי

מבחינה ביצועית ארגון יכול (. אין תחרות)אינה קיימת לגבי שחקן הפועל בשירות הציבורי

אך מנגד הוא עלול לזנוח לשם כך את משימותיו הציבוריות , פקטיביות שלולהעלות את הא

(Karre, 2011.)

מדינת ישראל מכירה "נקבע כי , 2591לחוק המעמד שהתקבל בכנסת בנובמבר 4בסעיף

בהסתדרות הציונית העולמית כסוכנות המוסמכת שתוסיף לפעול במדינת ישראל לפיתוח הארץ

ולתיאום פעולותיהם בישראל של מוסדות ואיגודים יהודיים הפועלים , קליטת עוליםל, ויישובה

החוק העניק לסוכנות סמכויות רשמיות ובכך הסב אותה למעין שלוחה של ". בתחומים אלו

והחוק לתיקון סדרי ,2577-ז"דוגמת חוק העונשין תשל, גם חוקים נוספים. המגזר הציבורי

המיוחד םאו עקיף על מעמד/מעידים באופן ישיר ו, 2591-ט"התשי( החלטות והנמקות)המינהל

הקניית מעמד מיוחד לסוכנות בתחומים שונים באה לידי ביטוי בפסקי . של הסוכנות ושל עובדיה

, (191( 2) ד נד"פ, מינהל מקרקעי ישראל' קעדאן נ 6651/59צ "בג)דוגמת קעדאן , דין שונים

הנטייה הרווחת , אורטיתיגם מבחינה ת. המעידים שיהדותה של המדינה היא שמאפיינת אותה

למשל בשאלת כפיפותה לביקורת ציבורית , היא כי מעמדה של הסוכנות הוא מיוחד וחריג

בסוכנות (. 1442, שוחטמן)או בפטור הניתן לה מהגשת מכרזים ציבוריים , (2554, פרידברג)

, לטענתם. עמדה לפיה הארגון אינו נכלל באף אחד מהסיווגים המשפטיים הקיימיםמחזיקים ב

העניק לה סמכויות והטיל עליה אחריות לאומית , חוק המעמד אמנם הכיר בה כישות משפטית

גם לא כעמותה , אך עם זאת היא לא רשומה כחברה אצל רשם החברות, לעניין העלייה והקליטה

, איון עם בכיר בסוכנותימתוך ר)אין לה כל מספר כתאגיד ולכן גם , אצל רשם העמותות

הפיקוח עליה מורכב , סוכנות היא ייחודיתה, כי בהעברת סמכויות מהמדינהמכך יוצא(. 3.7.1447

. מעמד מיוחד בפורומים של קבלת החלטותיש ולבכיריה , ושונה מזה המושת על ארגונים אחרים

סיווגו את הארגונים במגזר השלישי בישראל וטענו כי המוסדות ( 2551)בר וכץ , גדרון

ומנגד הם , הם מקרי גבול וקיים קושי לסווגם כארגוני מגזר שלישי, והסוכנות ביניהם הלאומיים


611

עם קום המדינה נושלה הסוכנות מתפקידים לאומיים שונים . גם לא ארגונים ממשלתיים

להרחבת ההתיישבות , להעלאת יהודים וקליטתם שמילאה בתקופת היישוב ונותרו רק פעולותיה

דווקא בהיותה ארגון לא ממשלי יכלה הסוכנות לגייס . בארץ ולגיוס תרומות מיהדות הגולה

(.1443, בר וכץ, גדרון)תרומות הפטורות ממס עבור התורמים בארצות הברית

שיטת המחקר

הייתה של חקר מקרה האסטרטגיה המחקרית . במחקר נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית

(Case Study). ן על מנת לבחון את חלוקת התפקידים בין המוסדות מתמקד המאמר באירוע הבוח

החוט המקשר בין שלל אך , הגדרות שונות קרהמ-לחקר. של קליטת עולי אתיופיה בתחום הדיור

במקרים ההגדרות הוא הטענה כי ממקרה ייחודי ניתן ללמוד על התנהגות האנשים או הארגון

מתוך הנחה כי ,ההתנהגות של השחקניםלזהות את החוקר מנסה , תוך האירוע המסויםמ. אחרים

Content)הטקטיקה המחקרית התבססה על ניתוח תוכן . דפוסים קבועיםזו תנהגותלהיש

Analysis) במסגרת .החוקר עושה שימוש בחומר כתוב כדי להסיק מסקנות על ההתנהגותבו

פרוטוקולים של ישיבות , החלטות ממשלה: ביניהם, מסמכים ראשוניים ומשנייםמחקר זה נותחו

מבקר של דוחות , מדיניות של הממשלה ושל הסוכנות מסמכי, ועדות העלייה והקליטה של הכנסת

כן נערכו ראיונות עומק עם בכירים כמו; חוקים ואמנות שנחתמו בין הממשלה לסוכנות, המדינה

. בשני המוסדות

מידת מנוסחים בבהירות כדי לצמצם את המכוון על ידי כללים הוא תהליך וכןניתוח ת

במטרה , ניתוח וקטגוריות קבועות דרכייש לנסח בניתוח מסוג זה. רהסובייקטיביות של החוק

על פי אותה מערכת תנותחממהנתונים מידעכל פיסת -כלומר , תהליך ניתוח שיטתי ועקביליצור

van) ון ורדן בהתבסס על הסיווג שהציע נבחן, דה של הסוכנות ברשתמעמ. כללים שקבע החוקר

Waarden, 1992) . סייעו ללמוד על , תפקידים המרכזיים בתחום הקליטהההראיונות עם בעלי

כאשר תשובותיהם מופו על פי הקטגוריות , מידת מעורבותה של הסוכנות ברשת המדיניות

עד כמה ; גבולות הרשת היו פתוחים בפני הסוכנותעד כמה : ביניהן, ון ורדןהתיאורטיות של

האם הייתה להם נציגות קבועה בפורומים ; הייתה לאנשי הסוכנות נגישות אל מקבלי ההחלטות

מה הייתה מידת ; באיזו שכיחות היו מעורבים בקבלת ההחלטות ;כמו ועדת העלייה והקליטה

; הממשלתי והחוץ ממשלתי, םהמיסוד של מעמדם ברשת ומה הייתה חלוקת הכוח בין השחקני

, ראשי סוכנות: תפקידים בכיריםבעלי 14-כ 1445-1447רואיינו למחקר בכללותו בשנים

הפרוטוקולים של . וינט'בכירים במשרד הקליטה ובכירים בג, מנהלי מחלקת קליטה בסוכנות

פוי מעמדה כניות לקליטת העולים היוו גם הם דרך לזיהוי ומיוועדות הכנסת ומסמכים שעסקו בת

ומתוך התפקידים הביצועיים , עדותומתוך דבריהם של נציגי הסוכנות בו. ותפקידה של הסוכנות

.כפי שיתואר בחלק היישומי, ניתן היה ללמוד על השפעתה ומעורבותה ,שהועברו לסוכנות

(1991)מבצע שלמה : ןבוח אירוע

יהודים מאתיופיה ערב נפילת אישרה את העלאתם של , ממשלת ישראל בראשותו של יצחק שמיר

נערך 14-19.9.2552-ב. אבבה בידי המורדים ובריחתו של השליט מנגיסטו אל מחוץ למדינה-אדיס

24,314במסגרת המבצע הוטסו לישראל . שחק-ל אמנון ליפקין"הרמטכ ו שלמבצע שלמה בפיקוד

. שעות 36במשך טיסות 33-ב, עולים


616

רבים מהם ; ם מאתיופיה שעשו את דרכם דרך סודןהגיעו לישראל עולי, לפני מבצע שלמה

המפגש עם החברה , (2514)בעבור אלו שהגיעו במסגרת מבצע משה . לא שרדו את תלאות הדרך

(. Ben-Ezer, 2002; Greanum, 1996; Poskanzer, 2000)הישראלית הקולטת לא היה קל

ן הוטל ספק ביהדותם כא; שהופיעה בחלומותיהםכפי המציאות בישראל לא דמתה לירושלים

כתוצאה מכך עלו (. Schwarz, 2001)וחלקם סבלו מגילויי גזענות של החברה הישראלית כלפיהם

.בקהילה האתיופית תחושות של זרות

השלטונות הבינו כי במבצע , (2552-ב מבצע שלמה)במבצע השני להעלאת יהודי אתיופיה

וגם עם ממשלת ארצות , שלתיים רביםחייבים לשתף פעולה עם ארגונים חוץ ממ, מורכב כזה

את ובראשם , בשנים שלאחר המבצע נכתבו מחקרים שניתחו את המבצע על כל מהלכיו. הברית

שיתופי הפעולה בין המוסדות ובין הממשלה לגורמים , תהליכי קבלת ההחלטות)פעולות ההכנה

במחקרים אלה תואר (. איתור ואיסוף העולים ועוד, העברת התשלום לשלטונות באתיופיה, זרים

לאומית והן ברמה -ןהן ברמה הבי, פעמי בתולדות המדינה-ייחודי וחד, המבצע כאירוע הרואי

(. (Naim, 2003; Spector, 2005המדינתית

לקחה הסוכנות על עצמה את האחריות , בהתבסס על ההסכמים שנערכו עם הממשלה

איתרונציגיה , כהכנה למבצע. בלתואת ארגון המבצע באתיופיה ואת הו, לעולים בארצות המוצא

אשר סייעו ( הקייסים)קיימו קשרים עם המנהיגים הדתיים בקהילה , את היהודים בכפרים

לקראת המבצע ניהלו , כמו כן. אבבה-אדיסבירה באיסוף בני העדה והבאתם ל, בארגון הקהילה

בתום המבצע שיבח ראש הממשלה . אנשי הסוכנות משא ומתן עם אנשי ממשל שונים באתיופיה

כל אחת במילוי תפקידה , בתיאום הרמוני מיוחד במינו"את זרועות הממשלה שפעלו לדבריו

חשוב לציין כי .(www.knesset.co.il 17.9.2552אתר הכנסת , דברי הכנסת" )ובאורח מופתי

סוכנות ידעו עליות ל הממשלהם בין יחסיה, למרות שיתוף הפעולה שהביא להצלחת המבצע

, פרידמן. אלה הושפעו בעיקר מהאישים שעמדו בראשן ומטיב הקשר ששרר ביניהן. ומורדות

ללא הפסק מאבקים בדרגים הגבוהים על מעל ראשינו ריחפו"וינט סיפר כי 'שפעל מטעם הג

(. 2551, פרידמן" )סמכויות וחלוקת תפקידים

יחסי הגומלין בין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית

באמצעות הסכמים ( לכאורה)יחסי הגומלין בין הממשלה לסוכנות מוסדרים ומתקיימים

אינטרסים של שני אך למעשה ניכר כי ההתנהלות חורגת מהם באופן המשרת את ה, רשמיים

בנוסף לחוק כוננו הממשלה (. 2591, חוק המעמד)מראשיתם עוגנו היחסים בחקיקה . המוסדות

והסוכנות את ועדת התיאום שנועדה להיות מנגנון קבוע שבמסגרתו אמורות להתקבל החלטות

לאור המורכבות בחלוקת .תיאום ביניהןהבתחום העלייה והקליטה ובאמצעותו אמור להתבצע

קמו לאורך השנים ועדות ציבוריות שונות שעסקו בדפוסי , פקידים וביחסים בין המוסדותהת

ועדות אלה קבעו בהמלצותיהן כי יש לערוך שינויים מבניים . ההתנהלות הרצויים בין המוסדות

יחסי הגומלין המורכבים בין המוסדות נעו על ציר . מהותיים בחלוקת התפקידים בתחום הקליטה

, ראו בינס)כפי שניתן לזהות באירועי קליטה שונים , ולה לצד מתיחות ותחרותשל שיתופי פע

,אפשר למדינה, של שותפה בקביעת המדיניות וביצועה, המעמד הרשמי שניתן לסוכנות( 1424

לשמור גם על ערוץ רשמי של העברת תרומות מהקהילות , בנוסף לעיגון יחסיה עם יהודי העולם

כל זאת מעבר לעובדה שאפשרה למדינה להשתמש בסוכנות כמוסד שחולק , היהודיות בתפוצות

כארגון שאינו זרוע רשמית של , אופייה הייחודי של הסוכנות, בנוסף לכך. עמה את האחריות

http://www.knesset.co.il/


611

, פשר לה לפעול במדינות שונות בלי לפגוע בריבונות המדינה וביחסי המדינה עם ישראלא , המדינה

. הפנימיים של מדינה אחרתכמי שלכאורה מתערבת בענייניה

מעורבות הסוכנות היהודית ברשת המדיניות בקליטת עולי אתיופיה : דיון

כמי שליוותה את העולים , התגבש תפקיד ייחודי לסוכנות, בתהליך הקליטה של עולי אתיופיה

קשריה הייחודיים עם הקהילה . תקופה ארוכה באתיופיה וברוב שלבי ותהליכי הקליטה בארץ

המדינה יודעת : פית הוסברו בצורה מעניינת על ידי אחד ממנהלי הסוכנות שרואיין למחקרהאתיו

אך אינה מומחית ואין לה את המשאבים המתאימים , (רווחה, בריאות, חינוך)לטפל בתחומים

יודעת לשרת בצורה מקצועית אוכלוסיות , הסוכנות לעומתה. לטיפול באוכלוסיות ייחודיות

. ודייםמאפיינים ייח ותבעל

וראשית קליטת עולי אתיופיה: התרחשו שני גלי עלייה במקביל, בראשית שנות התשעים

מאז שנות החמישים לא היה גל עלייה גדול כמו גל העלייה . לשעבר המועצות גל העלייה מברית

החברתית , הפוליטית - המועצות שהיווה משימה לאומית אליה גויסו המערכות כולן מברית

ממשלתיים -ממשלה גייסה את כל המשאבים המדינתיים ואת כל הארגונים החוץה. והכלכלית

שיכלו לסייע בידה להתמודד עם היקפי העלייה הגדולים והיערכות המשק בכללותו לקליטת

.לשעבר ית המועצותמאות האלפים שהחלו להגיע מבר

התמודדה עם משימות זו טיפולה של הסוכנות בעולי אתיופיה התאים לממשלה בשעה ש

אפשר להבחין כי , בהחלטות רבות של הממשלה בתחום קליטת עולי אתיופיה, ואכן, עצומות אלה

בדיקת הזכאות לעלייה באתיופיה נעשתה : למשל. הממשלה העבירה סמכויות רבות אל הסוכנות

ניות לא אך עקב העובדה שלא היה נוהל אחיד מטעם הממשלה והטיפול בפ, על ידי נציגי הסוכנות

קרה לא פעם שעובד מסוים אישר את זכאותם ועובד אחר פסל , נעשה על ידי אנשים קבועים

שנכתבה על ידי משרד הקליטה , בתוכנית לקליטת עולי אתיופיה(. 27: 2551, פרידמן)אותה

האחריות לטיפול השוטף בעולים : "נכתב( 2552אפריל ', גל ב, תוכנית לקליטת עולי אתיופיה)

מלונות , מרכזי קליטה)אשונה מוטלת על הסוכנות וזאת בכל מתקני המעבר לסוגיהם בשנה הר

למרות האצלת הסמכויות הברורה ". ואף אם נכנסו במהלך שנה זו לדירות של קבע( וקרוואנים

. הממשלה לא נערכה בצורה מסודרת ומפורטת, וחלוקת האחריות בין הממשלה לסוכנות

בלבול וניכר, כחודש לאחר שהגיעו העולים, 2552הקליטה מיוני בפרוטוקול ישיבת ועדת העלייה ו

, ישיבת ועדת העלייה והקליטה)והעדר מדיניות מתוכננת וחלוקת תפקידים ברורה בין המוסדות

(. 297' פרוטוקול מס, 24.6.2552

במימון )גם בהחלטות הממשלה אפשר למצוא את סוגיית העברת הסמכויות לסוכנות

הסוכנות תשכור מתקנים של האגודה למען החייל ומתקנים אחרים כמרכזי קליטה (: "המדינה

222/ע. החלטה מס" )לעולים מאתיופיה ומשרד האוצר יממן את שכר הדירה למתקנים אלה

, ית הייתה שהסוכנות תטפל בעולים בשנה הראשונה בלבדלמרות שהתוכנ(. 591שמספרה הוא

: כי הסוכנות תמשיך לטפל בעולים מעבר לתקופה המתוכננת, 2551באוגוסט , החליטה הממשלה

תאריך היעד לפינוי מלא של העולים , 32.21.2551תימשך עד יום [ של הסוכנות]ל "האחריות הנ"

ות משרד האוצר להסדיר את ההוצאות בכפוף להתחייב, לדיור זמני או דיור הקבע שלהם

.(3/ע 69שמספרה הוא 41.41.2551מיום 3/ע. החלטת ממשלה מס" )הכספיות הכרוכות בכך

הוא ועדת העלייה והקליטה של , פורום נוסף שבו ניכרת מעורבותם של אנשי הסוכנות

ים ובשל בזכות ההסדרים החוקתי. משתתפים נציגי הסוכנות על בסיס כמעט קבועשבו , הכנסת


611

. הפכה הסוכנות לשחקן בעל השפעה ברשת המדיניות, ועדות הכנסת ם שלהשתתפותם בדיוני

לוודא כי היא מתבצעת , ההסדרים המובנים אפשרו לממשל לעקוב אחר פעילותה של הסוכנות

. כמתוכנן ולקבל עדכונים על מצבם של העולים

ביצוע , בהחלטות הממשלהאך הגדרת תחומי האחריות של הסוכנות אינה מפורטת תמיד

נציגי הסוכנות אמנם נוכחים . המשימות אינו מוגבל בזמן ולא נקבעים אמצעים לפיקוח על הנעשה

מתוך הפרוטוקולים של הישיבות ניתן לזהות כי אין . אך אין להם תפקיד רשמי, בוועדות הכנסת

או של /חברי הכנסת ו נוהל קבוע או נוסח עקבי שעל פיו יש לעדכן את פעילותם ואין ניסיון של

. נציגי המשרדים הממשלתיים לוודא כי מדיניות הממשלה עליה הוחלט אכן מתבצעת כמתוכנן

נותרה הסוכנות ארגון ביצועי של המדיניות בשעה שעיצוב ,על פי הגדרתה החוקית

של ו( בחקיקה)המאקרו בתחום העלייה והקליטה לא הוצא מעולם מאחריותן של הכנסת

אולם בתחומים שהממשלה התמהמהה בביצוע המדיניות (. בקביעת תקנות ובפיקוח)הממשלה

ניכר כי אנשי הסוכנות לא מילאו את תפקיד המבצעים, ובמתן מענה יומיומי לעולה ולצרכיו

תוך כדי תהליך הקליטה הם . גם למעין קובעי מדיניות, לעתים קרובות, אלא הפכו, בלבד

יחד עם . אצלם הם של העולים החדשים ועם הצרכים הייחודים שהתעוררושהתמודדו עם בעיותי

שמרה הממשלה על כוחה להתערב בפעילות הסוכנות בכל עת ולחזור , למרות מרכזיות זו, זאת

למעשה הותירה הממשלה בידיה את . וליטול לעצמה את התפקידים שהעבירה אל הסוכנות

. השליטה במדיניותאת העוצמה ו

הייתה הסוכנות שחקן מרכזי, נה הייתה שבתהליך קליטת עולי אתיופיהטענתי הראשו

( מנגנון ארגוני, כוח אדם, תקציב)הממשלה השתמשה יתר על המידה במנגנון הסוכנות . ביותר

העובדה כי היה באפשרותה לדחות . מפני שהתעכבה על הנושא של מציאת פתרונות דיור לעולים

הקלה על הממשלה , ות הדיור הזמני אל דיור הקבעשוב ושוב את העברת העולים מפתרונ

, המועצות עם גל העלייה מברית, בשנות התשעים. ובמקביל שירתה את האינטרסים של הסוכנות

איבדה הסוכנות במידה מסוימת את מעמדה כמערכת המתווכת בין העולה למדינה בתהליך

ירה והזדקקותם לליווי נקלטו ברובם במסלול הקליטה היש םעוליהבשל העובדה ש, הקליטה

לא , בין היתר, העלייה מאתיופיה החזירה לסוכנות את מעמדה ולכן. הסוכנות הייתה מועטה

ולעתים אף ברכו על שהייתם המתמשכת של העולים במרכזי הקליטה , התנגדו אנשי הסוכנות

מאמר זה מציין כי העולים הם אלה שניזוקו מן הטיפול המפוצל . המצויים באחריותם

. תמהמה בעוד הממשלה וגם הסוכנות יצאו מכך נשכרותוהמ

מניעת ריכוזם של העולים במספר : יעדי הממשלה בתחום הדיור של עולי אתיופיה היו

קליטתם ביישובים בעלי חוסן חברתי וכלכלי ועידודם לרכוש דירות במרכז , של יישובים צומצםמ

ביקשה הממשלה לצמצם , בנוסף(. 1441, סבירסקי וסבירסקי)הארץ בסמוך למרכזי התעסוקה

את משך שהותם של העולים במתקני המעבר על מנת שלא לפגוע בתפקוד המשפחה ובתהליך

קיצור –אך היעד האחר , היעד הראשון הושג והעולים אכן שוכנו בדירות שבבעלותם. הקליטה

תים גם לע, העולים נשארו במתקני המעבר זמן רב. לא הושלם –משך השהות במתקני המעבר

ועל אף , (2514)במבצע משה , למרות שהתנהלות דומה אירעה שנים קודם לכן. שנים אחדות

נוכח העיכוב בהעברת העולים שמוניםשמבקר המדינה עמד על הכשלים והבעיות שנגרמו בשנות ה

לא הצליחה הממשלה למנוע חזרה על טעויותיה גם ,(2519דוח מבקר המדינה )לדיור של קבע

צורמים שבעתיים נוכח תשעיםהכשלים בראשית שנות ה. עקבות מבצע שלמהבקליטה שב

כנית אב שהתבססה על מסקנותיו של מבקר המדינה ופורסמה ת 2519העובדה שכבר בשנת


611

מהתקציב המיועד 69%כנית האב הומלץ להעביר לסעיף הדיור ובת. בביקורתו על מבצע משה

שלא זכה לשיתוף פעולה , ד לקליטת עלייהאת היעד הזה קבע המשר. לקליטת עולי אתיופיה

-בן)הפך למעשה לקבוע , ולכן הפתרון של הקמת מתקני קליטה זמניים, ממשרד הבינוי והשיכון

מבקר המדינה דן לא רק בהשפעה השלילית שיש לפתרון הזה על הקליטה הראשונית (. 2551, עזר

עולים רבים שהו במרכזי "י בקובעו כ, אלא תלה בכך גם את הנזק לטווח הארוך, של העולים

דבר שעיכב את קליטתם , לעיתים עד שש שנים, הקליטה מעל תקופת ששת החודשים המתוכננים

, בשנים אלה המשיכה הסוכנות לטפל בעולים בכל התחומים(. 2515, דוח מבקר המדינה" )בארץ

הם אלה הרי אנשיה הם שהיו האחראים על העולים ובעיקר היו, וגם אם לא היא מימנה זאת

.שדאגו להסדרת חייהם במתקני המעבר השונים

, ציינה הממשלה בהחלטותיה, בניסיון להסדיר את הסמכויות שהעבירה המדינה לסוכנות

ועדת . עולי אתיופיהבכל הנוגע לאחריות של הסוכנות האת תחומי , טרם הגעתם של העולים

יוטל על . תיופיה היא בידי הסוכנותהאחריות על קליטת יהודי א: "השרים לענייני עלייה קבעה כי

חברת עמידר והאגף לבנייה כפרית , ל הסוכנות לבוא בדברים עם המשרד לקליטת העלייה"מנכ

" עולים מאתיופיה מדי חודש 2,444במשרד הבינוי והשיכון כדי לסכם תוכנית מפורטת לקליטת

בהחלטות ממשלה ובדיוני .[. ב.ע –שעה שטרם היה ידוע כי העולים יגיעו במרוכז במבצע קצר ]

נציגיה הבכירים לקחו חלק , הכנסת ניתן למצוא כי הסוכנות הייתה שחקן מרכזי ברשת המדיניות

זאת למרות שהסוכנות אינה יחידה אורגנית של . בתקצובה ובביצועה, בהתוויית המדיניות

. הממשל ואינה מנוהלת ומתוקצבת על ידו

חודשיים לפני שהממשלה קיבלה מהסוכנות כ, 2551בישיבת הכנסת שהתקיימה במרץ

דנו חברי הסיעות בפתרונות הדיור עבור עולי אתיופיה , את האחריות לטיפול בעולי מבצע שלמה

קליטת עולי אתיופיה בדירות הקבע לוקחת שנים ויש לסיים "נוחות מכך ש ובדבריהם ניכרה אי

ד הקליטה ובמקומה להתחיל מוקדם ככל האפשר את הביורוקרטיה שבה עוסקות הסוכנות ומשר

". לטפל בעולים עצמם ולאפשר להם להגיע כבר לדיור קבע

של הממשלה מאחריותה לקליטת העולים באופן מהיר ככל ,ולו החלקית ,התנערותה

, העדר לוחות זמנים, ניכרת באי קביעה של יעדים ברורים וממוקדים לשיכון העולים, האפשר

התעלמות , י הממשל פנימה וביניהם לבין הסוכנותחלוקת תפקידים מטושטשת בין משרד

אי יצירת , מאילוצי הטווח הקצר והארוך שנלמדו והיו ידועים כמסקנות שהוסקו ממבצע משה

בהחלטות הממשלה , למעשה. וכיוצא באלה, מנגנונים לפיקוח ולליווי מדיניות הקליטה והשיכון

. שיכון המכוונת אל עולי אתיופיהלא ניכר רישומו של עיצוב שיטתי ומובנה של מדיניות ה

ללא תיאום או , צדדי-האחריות הביצועית לטיפול בעולים הועברה אל הסוכנות באופן כמעט חד

בלי לקבוע הנחיות ברורות לגבי המטרות והיעדים ותוך דחיות חוזרות ונשנות של מועד , שיתוף

לא , בעניין שיכון העולים המדיניות כך הפכה הסוכנות לגורם מרכזי ברשת. המעבר לדיור הקבע

נדרשה , מכוח העדרה של הממשלה; רק כארגון המבצע את מדיניות הממשלה אלא יתרה מכך

וכמובן להעריך בעצמה את , ליישמה באופן עצמאי וללא הכוונה, הסוכנות לעצב את המדיניות

בות דווקא אחת הסי, ככל הנראה, זו. העבר כשליכדי שלא ישובו ויתגלו , ביצועיה לאורך הדרך

, למרות היותם האפשרות הרעה ביותר לעולים, פתרונות הדיור הזמניים: להישנותם של הכשלים

מעורבותה הרבה בקליטת עולי , גם עבור הסוכנות, אולם כפי שכבר צוין. היו אלה שנבחרו

מכוח הדומיננטיות בטיפול בעולי אתיופיה . אתיופיה ענתה על אינטרסים ארגוניים חיוניים

ה הסוכנות את מעמדה ברשת המדיניות והעצימה את ההיזקקות לה כמוסד היחיד המתווך שימר


615

לפיהם הממשלה , ציות לנהלים הרשמיים, באופן פרדוקסלי. בין משרדי הממשלה ובין העולים

היה מציב את הממשלה וגם את , מובילה את המדיניות והסוכנות רק מבצעת את ההנחיות

זו הייתה גם הסיבה לכך שהן הממשלה והן הסוכנות . ד הדדיהסוכנות בשיווי משקל של הפס

. מפני שזו הציבה אותן בשיווי משקל של תועלת הדדית, פורמאליתבלתי העדיפו את ההתנהלות ה

נותרו , שעה שהאינטרסים הארגוניים של הממשלה ושל הסוכנות זכו למענה, אולם לטענתי

עכבהכו ככל שהעברתם לדיור קבע התוהם נשחקו והל, האינטרסים של העולים ללא מענה

. וקליטתם בחברה הישראלית התמשכה מעבר לכל תכנון וצורך

האם : כאשר מתבוננים בהתנהלותה של הממשלה ביציאה למבצע שלמה עולה השאלה

בלי , והוא הבאתם של העולים ארצה, מיידי, מדיניות הממשלה הייתה מכוונת ליעד אחד בלבד

החלופות שאותן ביקרו , כך; טתם בחברה לאחר נחיתת המטוסיםלתת את הדעת על דרך קלי

מבצע משה ב םעוליהשהביאו להשלכות שליליות על קליטתם של , פתרונות הדיור הזמניים, בעבר

אפשר לומר כי . הפכו לפתרונות מעשיים ביותר כעבור שנים במבצע שלמה, באמצע שנות השמונים

אפשרה לסוכנות לתפוס את מקומה , יניותהממשלה נסוגה במידה רבה מהובלת רשת המד

(,van Waardenשבויה ובכך הפכה את הרשת המדינתית לרשת מדינתית, בתחומים מסוימים

פועל בעוצמה פחותה מזו של גורם , האמון על המדיניות, לרשת שבה הגורם הממשלי ,(1992

. חיצוני לו ולמעשה מובל על ידו

כחודשיים, כך למשל. ערכי-וכנות היה מוחלט וחדקשה לטעון כי מעמדה זה של הס, מנגד

לאחר שהגיעו לישראל ולאחר שהתברר כי שיכונם בבתי מלון כפתרון לדיור זמני הוא אינו פתרון

ולו עד שיוסדר נושא דיור , קרוואנים, לדיור זמני אחר העולים הוחלט להעביר את, טוב עבורם

כמו זה , הפתרון השני(. 1.7.2552, והקליטהמישיבת ועדת העלייה 264' פרוטוקול מס)הקבע

הטענה הרווחת בסוכנות הייתה כי דווקא . לא קידם את המצב אלא היה לגורם מעכב, שקדם לו

במגורי הביניים הללו התגבשה אשליה של קובעי המדיניות בדבר משך הזמן שניתן להמשיך ולשכן

ם היו העולים משוכנים אפילו אילו בימים הראשונים להגעת; את העולים במגורים זמניים

היו שרי הממשלה ממהרים להמציא דיור של קבע וחוסכים בכך את המעבר פעם אחר , באוהלים

כקובעת המדיניות , אך הממשלה(. איון עם בכיר בסוכנותימתוך ר)פעם מפתרון זמני אחד למשנהו

ה הממשלה יכולה היית ,מכאן שברצותה בכך. הלאומית לא קיבלה את עמדתם של אנשי הסוכנות

שהוצגה בראשית , ואולם דווקא יכולת זו. להתערב ולדחות את קביעת המדיניות על ידי הסוכנות

מראה , ולפיה הממשלה התרשלה בנשיאה באחריותה לקליטת העולים מאתיופיה, המאמר

מעל בכירי הסוכנות בתחומים שהיו בסדר , שהממשלה שמרה על עליונותה בקביעת המדיניות

היה בכך , לו הייתה הרשת המדינתית שבויה באופן מוחלט בידי הסוכנות .גבוה עבורהעדיפות

שב את יהיא בעלת היכולת הבלעדית לקלוט ולי-שהרי היא, משום הטלת האחריות על הסוכנות

יכלה הממשלה לטעון כי הסוכנות השתלטה על קליטת העולים , במצב שכזה, לכאורה; העולים

מטעמים שונים , לא שבכל פעם שהיה לממשלה עניין לעשות זאתא. מכוח שליטתה בהם בשטח

עובדות אלו ; העידה על כוחה השלטוני, יותר מכל, ובכך ,היא בלמה את יוזמותיה של הסוכנות

. לא רצתה להתערב –מלמדות כי כל אימת שלא התערבה

אודות מסקנות וחוות דעת מקצועיות , מאחר ובידי הממשלה היו ממצאים: ולא זו גם זו

כל טענה בדבר אי, (2514 - מבצע משה)כשלי הדיור מהמבצע הקודם להעלאת יהודי אתיופיה

נוכח ניסיון העבר לא ברור . ידיעה באשר להשפעת הדיור הזמני על העולים אינה יכולה לעמוד


611

. מדוע עיצוב המדיניות לעתיד לא כלל התייחסות לפתרונות חלופיים שימנעו את הישנות הכשלים

בכך שלא יישמה בעצמה את המלצות העבר כדי : תרשלות של הממשלה אם כן כפולה ומכופלתהה

. על הסוכנות ליישם את ההמלצות, לכל הפחות, בכך שלא הטילהו, למנוע הישנות הכשלים בעתיד

החליטה הממשלה ביוני ,במטרה לקצר את תקופת שהייתם של העולים במרכזי הקליטה

לרבות עולים , את כל העולים ששהו במרכזי קליטה במשך יותר משנה להעביר לדיור קבע 2552

ועדת השרים )ובעדיפות ראשונה את העולים ששהו בבתי מלון , ששהו שם עוד ממבצע משה

היעד היה לסיים את שיכונם עד סוף (. 1.6.2552מיום 249/ע 2373. החלטה מס, לענייני עלייה

ה לא הקצתה משאבים להכנה מוקדמת של דיור קבע אך שוב התגלה כי הממשל, 2551חודש מאי

בקרב נציגי . מתאים והעולים נאלצו להמשיך להתגורר בדיור זמני תקופות ממושכות נוספות

העולים התרחבו סדקי האמון כלפי הרשויות השלטוניות ומחאתם יצאה נגד אזלת היד של

ן שיכנו את העולים בשנות בה)המלונות והקרוונים הם אולי יותר יפים מהמעברות : "הממשלה

ועדת השרים לענייני " )אך התוצאות של השהות בהם היא שלילית כמו במעברות( .ב.ע, החמישים

, או גרוע מכך, אי קבלת ההחלטות בממשלה(. 1.6.2552מיום 249/ע 2373. החלטה מס, עלייה

את קליטת הוסיף וקיבע את מקומה של הסוכנות כגורם המוביל, קבלת החלטות ואי מימושן

.כך המשיכה והתחזקה מרכזיותה של הסוכנות ברשת המדיניות; העולים ומכריע לגבי דיורם

. אולם לא רק במבחן השטח מזוהים אנשי הסוכנות כמי שמובילים את יישום המדיניות

גם בפורומים מחליטים של משרדי הממשלה נתפסו נציגי הסוכנות כבעלי הידע ובעלי השליטה

וכמי שביכולתם לא רק ליישם את המדיניות אלא גם , יטת עולי אתיופיהבשטח בתחום קל

אשר שימש כנציגה בוועדות העלייה , ר מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות"יו, לדוגמה, כך. לעצבה

, בלט כבעל הידע והעמדות המגובשות ביותר בנושאים הקשורים לעולים, בראשית שנות התשעים

פרוטוקול , ועדת העלייה והקליטה)סמכא -ידע והן כבר-הן כבר בשעה שיתר המשתתפים נהגו בו

, לתת לעולים בתחומים שוניםיש הלה הציג משנה סדורה באשר לטיפול ש(. 24.6.2552, 297' מס

, ושם דגש על ההבחנה הברורה בין אחריותה של הסוכנות בטווח הקצר והמיידי לאחר העלייה

תה של הממשלה להמשך הדיור במבני קבע בטווח לבין אחריו, לגבי קליטת העולים ושיכונם

המועצות ר גם את הצורך בשיכונם של עולי ברית"כנית המדיניות כלל היוובהציגו את ת. הארוך

שיכללו התייחסות לכשלי העבר , והאיץ בממשלה לקבל במהירות החלטות ישימות, במגורי קבע

מקבלי ההחלטות לא היו , עם זאת. כדי שאלה לא ישובו ויישנו, של מדיניות הדיור לעולים

כי עצם , ומתוך ראיונות עם בכירים בסוכנות עלתה הטענה, מחויבים להתייחס להמלצותיו

בהתבסס על , לכן. הנוכחות וההשתתפות בפורומים של קביעת המדיניות לא היו ערובה להשפעה

ורבות בפורומיםהמשמעות של שכיחות גבוהה ומע ,(van Waarden, 1992) ון ורדןהגדרותיו של

המלצותיהם ,פעמים רבות. אינה מעידה דווקא שהארגון משפיע על המדיניות, של קביעת מדיניות

גם בנושא ועדת התיאום . לא התקבלו על ידי הממשלה, של ראשי הסוכנות ובכירים אחרים בה

-פי-על. עלתה הטענה כי בפורום זה לא מתקבלות החלטות בדבר המדיניות וכי השפעתו אינה רבה

, כך. רוב התייחסו בממשלה לסוכנות כאל מי שאינה קובעת מדיניות אלא מבצעת חלקים ממנה

החל –כאשר הגיעו אל הממשלה תלונות בדבר יחס גרוע אל העולים במרכזי הקליטה , לדוגמה

תגובתו של השר לקליטת עלייה –דרך ניתוק חשמל ועד אי קבלת תעודות זהות , מבניין מלוכלך

וראש , מרכזי הקליטה אינם באחריות משרדי אלא באחריות בלעדית של הסוכנות"הייתה ש


611

, ועדת העלייה והקליטה". )מחלקת העלייה והקליטה בסוכנות הוא הכתובת לתלונות אלו

(. 24.6.2552, 297' פרוטוקול מס

: בכך אנו מוצאים הסבר למקומה של הסוכנות ברשת המדיניות משתי נקודות מבט

בין אם הממשלה כיוונה לכך ובין , הידע והשליטה של אנשי הסוכנות בשטח הציבה אותם, האחת

כמו )כמי שמובילים את תהליכי המדיניות בתחומים בהם נשארה אצלם האחריות , אם לאו

, מנקודת המבט השנייה. י שמקבלים עליהם הנחיות או תכתיבים לביצועיותר מאשר כמ( הדיור

שמשה , התערבותם-בכל פעם ששרי הממשלה נדרשו להתמודד עם תוצאותיה השליליות של אי

וכך יכלו להתנער , את האחריות למחדלים או לכשליםלהטיל עליה הסוכנות כקרקע נוחה להם

. שהם עצמם היו אלה שקבעו את המדיניותלמרות , מאחריותם הלאומית לקליטת העולים

הסוכנות הפכה לעיתים לגורם המוביל את רשת המדיניות לא רק במישור , יתרה מכך

אנשיה היו לבעלי הידע . אלא גם במישור הפרסונאלי –ממשלה מזה וסוכנות מזה –ארגוני -הבין

הקליטה והפכו הם היו לכתובת עבור העולים בכל פניותיהם באזורי , פקטו-דה-והסמכות

כך נוצר מצב שבו היה על הממשלה לעצב . לנציגיהם בפועל בפני שרי הממשלה והוועדות השונות

אלא שבשלב הזה , את מדיניות הדיור של העולים במידה רבה של שיתוף פעולה עם אנשי הסוכנות

פקידי . הייתה כבר הסוכנות לגורם בעל העוצמה לעומת הממשלה שנתגלתה כחסרת עוצמה

משלה נעשו תלויים בידע ובניסיון הרב שצברו אנשי הסוכנות ובעיקר בממשקים היומיומיים המ

. ישנים-שלהם עם העולים החדשים

לקראת תום השנה הראשונה לקליטת עולי מבצע שלמה התקיים שוב דיון בנושא הטיפול

הממשלה העדיפה שהסוכנות (. 24.6.2552, 297' פרוטוקול מס, ועדת העלייה והקליטה)בדיור

-למרות שהדבר חרג מההסכם ביניהן ולמרות שכבר היה ידוע לכל מאן, תמשיך לשאת באחריות

ר ועדת העלייה "יו. כי הפתרון של מגורים זמניים פוגע בסיכויי ההשתלבות של עולים בחברה, דהו

נט הקליטה לא היה ספק שהחלטת קבי"הודה כי , חבר הכנסת מיכאל קליינר, דאז והקליטה

למרבה . להעביר את עולי מבצע שלמה לדיור של קבע תוך שנה אינה ריאלית ואינה ניתנת ליישום

הפלא מתחוור לנו שאין אפילו תוכנית מגובשת של כל משרדי הממשלה בשיתוף הסוכנות לקליטת

ועדת העלייה " )ביניים המתחייבת מהעובדה שלא ניתן להעביר את העולים לדיור של קבע

ל משרד העבודה והרווחה הודה כי אין "מנכ(. 1 'עמ, 24.6.2552, 297' פרוטוקול מס, ליטהוהק

ארד אמרה נאוהואילו חברת הכנסת , בידיו תקציב למתן שירותי רווחה לעולים מאתיופיה

, העובדה". אין ממשלה. אין קבינט עלייה, יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה"בפשטות כי

וזו אינה , היא שלא גובשה מדיניות מעשית לדיור העולים, ר הוועדה בכנסת"יו כפי שתיאר אותה

כי , טענתי היא. יישום מדיניותלאלא התרשלות של הממשלה שהתעלמה מאחריותה לעיצוב ו

בהן לא , בנסיבות אחרות: נהפוך הוא; ההתרשלות לא נבעה מחוסר תשומת לב או מחוסר ידיעה

מאחר ולא היה מי , לא הייתה הממשלה יכולה לנהוג כפי שנהגה, הייתה הסוכנות פועלת לצידה

ר הסוכנות משה נתיב ביטא את הדומיננטיות של הסוכנות "יו. שיקבל לידיו את הטיפול בעולים

עם כל הכבוד שיש . האמת היא שאין תוכנית[ ..."]לאור חוסר היערכותה של הממשלה באומרו כי

ואנחנו אצלנובסופו של דבר האנשים האלה נמצאים , לי אל משרד השיכון ואל משרד הקליטה

פרוטוקול , ועדת העלייה והקליטה" )דואגים להם אנחנו. מסתכלים להם בעיניים ולא מישהו אחר

בין אם מתוך התרשלות ואם מתוך , כך[. .ב.ע, ההדגשות שלי( ]22 'עמ ,24.6.2552, 297' מס

.האחריות לקליטת עולי אתיופיה ולדיורםפקטו העבירה הממשלה לסוכנות את -הפרטה דה


611

אפשר לטעון כי בעצם העברת האחריות מהממשלה לסוכנות אין עשריםאך בשלהי המאה ה

ממשלי לבצע את המדיניות שהיא -התרשלות של המדינה אלא החלטה לבחור בארגון חוץ משום

ותרת הסוכנות כגורם ואפילו בה, הטענה המתמקדת בהטלת משימות, כלומר. עצמה התוותה

גם אם נחליט , ואכן. אינה מעידת על התנערות מאחריות –עצמאי בשטח לטיפול בבעיות העולים

, הרי שניתן לצפות כי הממשלה, את הטענה –ולו לצורך הדיון –אורטי אפשר לקבל ישבמישור הת

ת אחריותה אליו הפנתה א 'קבלן המשנה'תעשה כמיטב יכולתה על מנת לסייע ל, בכובעה האחר

אם אכן ראתה הממשלה בהעברת התפקיד לסוכנות את יישום המדיניות שלה , כלומר. שלה

האין שומה עליה להתגייס ולסייע לסוכנות , להעלאת יהודי אתיופיה וקליטתם המוצלחת בארץ

במבחן המציאות עולה כי במידה רבה הקשתה הממשלה על ? לבצע את המשימה הלאומית

רוב ביעילות במסגרת התקציבים -פי-נוכח העובדה שאנשי הסוכנות פעלו על גם. שבעתיים העולים

הדעת ; לא יכולה הייתה הממשלה לסבור כי קליטה מוצלחת תלויה רק בדיור, שעמדו לרשותם

כי קליטה מוצלחת מחייבת תיאום , ויותר מכך ההיסטוריה של העלייה לישראל מלמדת, נותנת

בהעברת האחריות לדיור . הרווחה וכיוצא באלה, הבריאות ,החינוך, התעסוקהמי גורמורכב עם

ראש . הלימה בין התחומים כולם-לידי הסוכנות פערה הממשלה תהום של תיאום קלוקל ואי

:2551הממשלה יצחק רבין עמד על כך באוגוסט

נצטרך לדאוג לדברים . ראינו שלא תמיד היה תיאום בין הבנייה לבין יצירת מקומות התעסוקה

במקומות בהם קיימת אבטלה גבוהה ואין תוכניות רציניות , כי אין טעם בבנייה גדולה ,הללו

תעסוקה ומתן שירותים צריך הקבינט , בנייה, על התיאום הזה בין עלייה. ליצירת פתרונות פרנסה

הדבר המדאיג ביותר הוא . לתת את התשובה המתואמת[ .ב.ע, פורום השרים לענייני עלייה]הזה

. בין ההשקעות שהיו בתחום הדיור לבין המחדלים בתחום יצירת מקומות התעסוקה הפער האדיר

לפי הנתונים של משרד הקליטה , מצד שני. שיהיה קשה לאכלס אותן, יש כיום הרבה דירות ריקות

. אלא פתרון זמני, שאין להם דיור קבע( נפש 147,444)אלף בתי אב 51-יש כ, 2551נכון למרץ

של ועדת השרים לענייני עלייה מיום 2/ע. סעיף מס)המערכות השונות הוא רב הצורך בתיאום בין

1.1.2551).

, 2551נציג משרד האוצר הודה כי טרם התקבלה החלטה באשר לגורל העולים לאחר יוני

חודשיים לפני קיום ]התאריך בו הוסכם שהאחריות לדיורם תשוב להימצא בידי משרדי הממשלה

יש להתנער מהפנטזיה כאילו העולים יעברו למגורי "הכנסת קליינר אמר כי חבר [. .ב.ע, הישיבה

החלטת )למרות שהממשלה קבעה זאת בהחלטה מוקדמת שלה " קבע תוך חודשים ספורים

עולים התנהלה הממשלה בשני לדיור הכי בנושא , גם מעדויות אלה יוצא (.2373ממשלה מספר

בה הממשלה וקובעת מדי זמן את מטרותיה לקליטת במישור זה ש –מדיניות -אמט (2): מישורים

במישור זה הממשלה אינה –מדיניות -מאקרו (1)-ו ;העלייה ולדיור העולים במגורי הקבע

; כנית אופרטיבית המבוזרת למשרדים השונים ומתוקצבת בהתאםוהעל לת-כניותומתרגמת את ת

יאום בין נושא הדיור לבין יתר אין בנמצא כל תקצוב לדיור ואין תקציב לת, כנית כזוובהעדר ת

הוא –מדיניות -נשאבה הסוכנות מרובד המיקרו, על רקע העדר מדיניות ברורה. תחומי הקליטה

כל , והשתתפה בעיצוב המדיניות ויישומה בשטח, אל הרובד הרם ביותר –הביצוע רובד קבלנות

וגם במשרד האוצר במשרד הקליטה ידעו זאת : זאת בידיעה מלאה של משרדי הממשלה השונים

לא נמצאו . יש לשוב ולציין כי ראשי הסוכנות לא גילו התנגדות לכך, מנגד. ובמשרד ראש הממשלה

עדויות כי היה ביניהם מי שהתנגד למצב וביקש את הממשלה לשוב וליטול על עצמה אחריות

ה ממנפת נמצאו התייחסויות של ראשי הסוכנות לכך שהממשלה אינ: נהפוך הוא. למדיניות הדיור


611

בפועל של הסוכנות ואינה מאפשרת לה להשפיע על עיצוב המדיניות גם את מעמדה המוביל

מכאן המסקנה כי הותרתו של דיור העולים באחריות הסוכנות שירתה את . במישור הרשמי

. האינטרסים הארגוניים שלה ואת אלה של ראשיה בזירה הפוליטית

טות שהתקבלו בענייניהם הגיעו באיחור והציגו ההחל, אולם ככל שמדובר בעולי אתיופיה

רבות מן , גם לאחר שהתקבלו, יתרה מכך. רק פתרונות חלקיים לבעיות הרבות שדרשו טיפול

ישום גבר חוסר התיאום י חוסרבין דחייה ל. ההחלטות לא יושמו או שיישומן נדחה באופן ניכר

הממשלה התרשלה . הסוכנות כמו גם בין הממשלה בכללה לבין, בין משרדי הממשלה פנימה

קל וחומר באשר ליישום , בעיצוב המדיניות הנוגעת להמשך קליטתם של עולי מבצע שלמה

למשרדי הממשלה לדחות שוב ושוב את הונוכח אלה פעילותה של הסוכנות אפשר, המדיניות

פקטו את תקופת האחריות של הסוכנות -טיפולם בסוגיות שבאחריותם ולמעשה להאריך דה

.טת העוליםלקלי

לפיו הסוכנות אחראית על העולים בשנה , ההסכם בין ממשלת ישראל לסוכנות, כך

אמנם התקבלו החלטות רבות ואף . לא יושם מצידה של הממשלה, הראשונה לשהייתם בארץ

אך , פורסמו הצהרות על כוונות הממשלה להעביר את העולים מוקדם ככל האפשר לדיור קבע

מספר ) 13.21.2554החלטת ממשלה מיום (א) :הנה כמה דוגמאות .גדר החלטות בלבדאלה נותרו ב

לבנות סל קליטה ייחודי ליהודי אתיופיה שמטרתו לאפשר לעולים לעבור לדירות קבע ( "54/ע, 766

מספר ) 16.9.2552החלטת הממשלה מיום (ב); "או לאפשר להם לעמוד בתשלום שכר דירה וקיום

לפרק , ה לקצר את תקופת שהייתם של עולי מבצע שלמה במרכזי הקליטהבמגמ( "235/ע 2391

ייעשו צעדים שונים במטרה למצוא פתרון בתחום הדיור שכלל הטלת [ ...] זמן שהוא פחות משנה

החלטת (ג)-ו ;"משרד השיכון ומשרדים נוספים, המשרד לקליטת עלייה, סמכויות על הסוכנות

במגמה לקצר את תקופת שהייתם של העולים "( 249/ע 2373מספר ) 1.6.2552ממשלה מיום

תסתיים הוצאת כל העולים השוהים 32.9.2551נקבע שוב כי לא יאוחר מיום " במרכזי הקליטה

גם עולים ; [.ב.ע, והעברתם לדיור קבע]לרבות עולים ממבצע משה , במרכזי קליטה מעל שנה

; י הקליטה יוצאו משם בתאריך הזהשהגיעו במבצע שלמה ותמו תשעה חודשים לשהייתם במרכז

מעוררת תמיהה העובדה שהחלטת הממשלה . בעדיפות ראשונה יועברו עולים השוהים בבתי מלון

. "לא מפורט לאן יוצאו העולים ומי האחראי להוצאתם

הרצון להגיע לרצף בתהליך "בתוכנית שפרסם המשרד לקליטת עלייה צוין במפורש כי

שוב לא יהיה , יעד שהיווה עיקרון מרכזי בתוכנית הקליטה, י מעברתוך הימנעות משלב, הקליטה

גם לאחר יותר מעשור מאז הגעתם של , וכך(. 2552', גל ב, תוכנית לקליטת עולי אתיופיה" )ישים

המשיכו המוסדות לטפל בקרוב למחצית מאנשי הקהילה , עולי אתיופיה בשנות השמונים

. שהתגוררו עדיין במגורים זמניים

בתחומים אחרים הקשורים לקליטת עולי אתיופיה ניתן לציין כי הממשלה העדיפה גם

, בתחום התעסוקה. ממשליים-להעביר את האחריות לעיצוב המדיניות ולביצועה לארגונים חוץ

וינט לאחד הארגונים המרכזיים שהממשלה האצילה לו מסמכויותיה והפכה 'היה הג, לדוגמה

וינט ניתנה גם 'לצד הג. תוך שהיא מפקחת עליו, ות תעסוקה שונותאותו לארגון הביצוע של תוכני

לקלוט המתאים ביותרושירות התעסוקה אף הגדיר אותה כארגון , לסוכנות אחריות בתחום זה

(.2554, 2553-2552מבצע שלמה : קליטת עולי אתיופיה בתעסוקה)את העולים בתעסוקה

מרבית .ובראשם הסוכנות ממשליים-וץגם בתחום החינוך הועברה הקליטה לארגונים ח

, ולמעשה, שרובם היו בבעלות הסוכנות ובניהולה, נוער הופנו לפנימיות ולכפריבני הנוער העולים


611

עוד לפני מבצע שלמה הועברה האחריות למסגרת חינוכית מהרשויות המקומיות לארגונים

, מסגרות חינוך בלתי פורמאליותבנוסף לפנימיות הפעילה הסוכנות גם (. 2551, פרידמן)אחרים

הועברו מרבית , לאור קשיים תקציביים, בשנות התשעים. בהן מועדוניות ומרכזים קהילתיים

לא הייתה סיבה שהמדינה לא תטפל , לפי תפיסת הסוכנות. כפרי הנוער לבעלות הממשלה

לקחו החינוך בתחום, ככלל(. איון עם בכיר לשעבר בסוכנותיר)באוכלוסיית הנוער במימונה שלה

אך בהעדר תיאום ביניהם עלתה הטענה כי ריבוי הארגונים , פרט לממשלה, ארגונים רבים חלק

אלא אפילו פגם ביעילות של פעילות , שהשתתפו בקליטתם של יוצאי אתיופיה לא רק שלא הועיל

(.1449, גלסנר)הארגונים

במישור הנורמטיבי אין חולק על כך : הדיון האנליטי מורכב, מעבר למישור העובדתי

, מנגד; שהממשלה התנערה מן האחריות שהייתה מוטלת על משרדיה באופן רשמי ואף חוקי

אלה של עולה כי התנערות זו שירתה את האינטרסים של הממשלה כמו גם את , במישור האמפירי

. התנגדות של בכירי הסוכנות להתנהלותה הקלוקלת של הממשלההסוכנות ולכן לא נמצאה כל

שלמה הביאה תועלת לממשלה קליטת העולים המבוזרת במבצע, מנקודת המבט הארגונית

; מקבלי ההחלטות בממשלה ידעו מהו המחיר הכרוך במעורבות בדיור העולים: ולסוכנות בה בעת

רק נוכח . רת את האינטרסים של אותו ארגוןהם ידעו כי יש מי שידאג לכך והם ידעו כי הדבר יש

לו , מאידך. ולהעביר אל הסוכנות את האחריות לכך 'להתרשל'אלה יכולה הייתה הממשלה

הסוכנות , עוליםלהייתה הממשלה עומדת במחויבויותיה ומטפלת באמצעות משרדיה בדיור

מדה הציבורי היה מע, הייתה יכולה להפסיד את מקומה ומעמדה כגורם מרכזי ברשת המדיניות

ואולי אף בלעדיותה בטיפול , מרכזיותה. מתערער והיא הייתה מאבדת מעוצמתה ומיוקרתה

גם כאשר הממשלה , בקליטת יהודי אתיופיה אפשר לסוכנות לשמור על עוצמתה ברשת המדיניות

בעוד : לשון אחר. המועצות באותה תקופה דחקה אותה מטיפול בקליטת העולים מברית

העברתם של העולים לדיור דומה שגם לסוכנות היה חלק פעיל באי, תנערה מאחריותהשהמדינה ה

את האינטרסים , כאמור, הישארותם במרכזי הקליטה ובמגורים הזמניים שירתה. קבע

הארגוניים של הסוכנות וקיבעה את מעמדה ברשת המדיניות כגורם מוביל תחת שתהיה גורם

הסוכנות בבקשה להאריך שוב ושוב את תקופת האחריות גם כאשר הממשלה פנתה אל, כך. בלמו

,לא נשמעה כל התנגדות מתוך הסוכנות, על דיור העולים והמשך שיכונם במרכזי הקליטה

כל עוד מצויים . את המשך הטיפול בעולים, פעם אחר פעם, ובכיריה כמו קיבלו על עצמם ברצון

הייתה לכך גם . ות ברשת המדיניותהעולים במגורים ארעיים נשמרה הדומיננטיות של הסוכנ

קשר שהגיע עד כדי , השפעה על הקשר שהתקיים בין אנשי הסוכנות ובין העולים עצמם וקהילתם

מאחר ורבים ממרכזי הקליטה ואתרי הקרוונים של : סימביוזה שהקשתה על שני הצדדים לנתקו

מספר העולים , הסוכנות מוקמו באזורי פריפריה הסובלים מרמות תעסוקה וכלכלה נמוכות

מכוח זאת רבים מהם לא יכלו לרכוש לעצמם דירות ולא ; האתיופים שהיו מובטלים גדל והלך

התפתחו קשרי "כתוצאה מכך . נותר להם אלא להמשיך ולהשתכן במרכזי הקליטה במשך שנים

תלות חזקים בין אנשי הסוכנות לבין עולים שרק עודדו את העולים להתחפר במקום ולא

העולים אשר הגיעו במסגרת מבצע שלמה ראו ש, אפואאין להתפלא (. 2557, הולט" )להתפזר

. בסוכנות את הגורם האחראי על קליטתם בישראל וכמי שדאגו למחסורם בשנים הראשונות

–עבורם . ממשי שכלל לא פגשו הממשלה לא הייתה קיימת עבורם והמדינה נדמתה כגורם בלתי

. ישראל והסוכנות אחד הם


616

שנים בהן עלו ארצה , כי מנגנוני הקליטה לא היו ערוכים לאתגרי ראשית שנות התשעים אין ספק

שהביע נכונות ולכן רצו מנגנונים אלה להיעזר בכל ארגון , המועצות מאות אלפי עולים מברית

הפיקוח , כמו בתחומים אחרים, אך מבקר המדינה מצא כי בתחום הקליטה, לשאת עמם בנטל

. המדיניות היו חלקיים בלבדוהביקורת על יישום

שחקנים נוספים ברשת המדיניות בתהליך קליטת עולי אתיופיה

שחקנים . אך היא לא הייתה השחקן היחיד, הסוכנות הייתה אמנם שחקן מרכזי ברשת

בהיותם צות הבריתמשמעותיים נוספים ברשת המדיניות היו הקהילה האתיופית עצמה ויהודי אר

אך היו גם בעלי תפקידים שהקדישו תשומת לב . תורמי הכספים המרכזיים לקהילה דרך הסוכנות

. 2556-2551קליטה בשנים הכמו יאיר צבן שכיהן כשר , ייחודית לקהילה האתיופית

אשר עוסקים בתחומים , קיימים לא מעט ארגונים הפועלים לקידומה בקהילה האתיופית

; האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה: אחדים מהם והנה רות שוניםשונים וממומנים ממקו

הפרויקט הלאומי ;(תרבותנו) 'ין'בהלצ' ;ארגון קהילת יהודי צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

;'פידל'עמותת ;'א"עלמי'עמותת ;איגוד סטודנטים של יהודי אתיופיה ;'הצבי'עמותת ;האתיופי

נציגיהם של הארגונים נוכחים בסביבת . ועוד 'ציוני ישראל'עמותת ;'כנף מדרום לציון'עמותת

מקבלי ההחלטות ומבקשים להשפיע על קביעת המדיניות ועל סדר היום הנוגע לעולי אתיופיה

בוועדות הכנסת העוסקות בענייני קליטת עולי אתיופיה כמעט תמיד . בתחומים ספציפיים

וינט 'הג, לצד נציגי הסוכנות)עלים את תביעותיהם אשר מ, נמצאים נציגים של ארגוני עולים

בפורומים של , מעבר להעלאת הסוגיות לסדר היום, בתחום הדיור למשל(. וארגונים נוספים

הקצתה בטענה שהממשלה לא 1ץ"הביעו העולים את מחאתם גם דרך פנייה לבג, קביעת המדיניות

עסק בפתרונות מתוכנית זו ק ניכר חלוציינו כי , אישרההיא אותה שמשאבים לתוכנית החומש

שיח הן מתנהל עולי אתיופיה נמצאים בזירות נוספות ב ם שלנציגי. שלא בוצעו בתחום הדיור

יש לציין כי . פרסומים שונים של ארגוניהםבבכנסים אקדמיים ו, בתקשורת קולם נשמע. ציבורי

בין הארגונים והם אינם ניתן ביטוי לאי הסכמות , למרות שקיים ארגון גג של כלל הארגונים

, תקופות ארוכותלבנוגע להשתכנות העולים במרכזי הקליטה . מהווים חזית אחידה מול הממסד

לצאת ממרכזי במשך השנים שסירבו השהם אל ,טענות נגד עולי אתיופיהגורמים רשמיים עלו ה

ם היו העולי: "אר זאת באחד הראיונותיאיש סוכנות ת. הקליטה אל הפתרונות שהוצעו להם

השאלה ". מסרבים לצאת אליהן וחוזרים למרכז הקליטה, יוצאים כל כמה ימים לראות דירות

למרות )חשש מתשלומי משכנתא :התשובות האפשריות היו? רבוימדוע ס :שעולה מכך היא

יחסי התלות שנוצרו בין העולים העדפת ,לחלופין ,או( השתתפות משמעותית של המדינה

. ותם לצאת ממרכזי הקליטהא השלא עודד, תלסוכנו

ניתוח מעניין נוסף שלא הוצג במאמר זה הוא עמדותיהם של עולי אתיופיה שמכהנים

לעומת (מקומיות משרד קליטה ורשויות, סוכנות)בתפקידים שונים בתוך המוסדות הציבוריים

מחקר זה ניכר צורך מתוך ראיונות שנערכו ל. בארגונים השונים עמדותיהם של עולי אתיופיה

נמצאים בארגונים האלו לבין המתח שבין העולים המייצגים את עמדות המנגנונים הציבוריים

. ממשלתיים-חוץ

בהיותם התורמים המרכזיים ,הם שחקן מרכזי ברשת המדיניותצות הברית אף יהודי אר

הסוכנות היא הזרוע המבצעת ש, בעלי השפעה רבה גם בהסתדרות הציונית העולמיתכלסוכנות ו

ארגונים שונים העוסקים בקהילת יהודי מימונם שלבם והקמתבגם מתבטאת תםהשפע. שלה


611

את האגודה ,פעילים ציוניים מצפון אמריקה יסדו כבר בסוף שנות השישים :אתיופיה

שפעלה עד (American Association For Ethiopian Jews) האמריקאית למען יהודי אתיופיה

הקימו חלק מפורשי הארגון את 2554-ב; המודעות לגורלה של יהדות אתיופיהלקידום 2553

במטרה (Israel Association For Ethiopian Jews)האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

את ממקדת האגודה ,הגדרתהלפי . לסייע לעולים לאור הקשיים עמם התמודדו בקליטתם

,היא שחקן פעיל בזירה החברתית והפוליטיתלמעשה אך , פעילותה בתחום החינוך והתעסוקה

ארגונים בו עמותותב, בדיונים במשרדי הממשלה, ועדות הכנסתבו נוכחיםפעילים וונציגיה

הוקמו על ידי קהילות של יהודים אמריקאיםשארגונים נוספים ; באקדמיהגם חברתיים ו

מפעילים בעצמם תוכניות והם אף דיניות בנוגע לעולי אתיופיהמעורבים ומשפיעים על המ

.בוש לאנשי הקהילה הפועלים במסגרתםבתחומים שונים ומהווים מקור העצמה וגי

צבן פעל . השר פרץמו של קליטה במקוהשר תפקיד ל יאיר צבן התמנה 2551-בבחירות הלאחר

חש צבן .קליטת עולי אתיופיהבתחום התמקד במיוחד מדיניות הקליטה בכלל ותחום םקידול

לו וקיים קשרים קרובים עם כל הארגונים שיכלו לסייעזו המחויב ומגויס באופן אישי לקהיל

. את צרכיה ללמוד

העביר את תוכנית צבן , ת שתהיינה בבעלותםעל מנת לסייע לעולים לרכוש דירו

עד . המשכנתאות המועדפות ושינה את תפיסת המשרד באשר לפתרונות הדיור לעולי אתיופיה

הדירות חשוב לציין כי(. אפרידר, עמיגור, עמידר)בדיור ציבורי העולים השר צבן שוכנו כהונתו של

של יהםסיכוית מבחינניכר סרון יוהיה בכך ח, היו ברובן בפריפריההציעו לעולים שהחברות הללו

ו שלבתקופת. הן מבחינה חברתית הן מבחינה תעסוקתית ,בחברה הישראליתהשתלב להעולים

צבן התפתחה גישה לפיה העדיפו לא להעביר את האוכלוסייה לפריפריה אלא לסייע להם לרכוש

באמצעותן דירות לקנות עלתה ההצעה לתת לעולים משכנתאות שיוכלו . במרכזדווקא דירות

מטרה באת המיקום בעצמםר ובחלאפשר להם לו, בין הקריות לאשקלון, יותר במקומות מרכזיים

, במקרה של העולים מאתיופיה, המשכנתאות היו נדיבות ביותר .בתעסוקהב להקל עליהם להשתל

למרות , אך בפועל. סובסדה על ידי המדינההיתרה ו, מהמשכנתא היה מענק 54%-למעלה מ

דירות במקומות מרכזיים ייתהמשכנתא לא הספיקה לעולים לקנ, ההשתתפות המשמעותית

רובם בחרו להתגורר באזורים בהם נמצאו כבר ריכוזים של עולי אתיופיה , בנוסף לכל. וחזקים

.שהתיישבו שם בעבר

הפכו , שללא ידיעה וכוונה ,לשעבר המועצות בריתם מעוליההם שחקנים נוספים ברשת

המועצות הסיט את זרקורי גל העלייה מברית. גם הם משפיעים על מדיניות קליטת עולי אתיופיה

העיסוק באלפים הבודדים , זה לצדו, משרד הקליטה והממשלה אל אתגרי קליטת המוני העולים

יעת מדיניות שהגיעו מאתיופיה נדחה או נדחק ובכך גם הם השפיעו על מקבלי ההחלטות בקב

. הקליטה של עולי אתיופיה

–השחקן המרכזי של מורכבותאודות ההטרוגניות והלפרט יבמאמר זה אין בכוונת

בתוכה מערכת פוליטית מתקיימתלמרות ש, אחידהוצגה כגוף שהיא לכך תמודע יאנ .הסוכנות

וצג יבמאמר זה לא . הם יחסים מורכבים יחסים בין מחלקות ואישים שוניםוה ,וארגונית מפוצלת

.הפירוט המחלקות שעוסקות בעולי אתיופי


611

מיחסים מונוגמיים ליחסים פוליגמיים –שינויים ביחסי הממשלה והסוכנות

שבין חלו שינויים במעמדה של הסוכנות כשחקן ברשת המדיניות וביחסי הגומלין השניםלאורך

שהסוכנות העבירה למדינה קבע את התקציב ניתן לומר כי , בהכללה. לבין הסוכנות הממשלה

ובהתאמה גם מעמדה של , אך התקציב, ומעמדה ברשת המדיניות עוצמתה, מידת מעורבותה

הייתה הסוכנות שחקן בעל תרומה משמעותית לתקציב 2567עד . הסוכנות הלכו ופחתו עם השנים

וף העשור סונכון לבהשתתפותה בתקציב המדינה חלה ירידה וף שנות השמוניםמסו, המדינה

כאשר הסוכנות לא הייתה . שוליתלתרומה תרומתה הפכה הראשון של המאה העשרים ואחת

מרכזי ברשת המדיניות והממשלה קידמה אותם מקום שחקנים אחרים תפסו , מקור מימון מרכזי

אחד . דרשו בלעדיות בתחומי פעילותםואף בהבנה ובלילא קשנציגי הסוכנות תהליך , בברכה

ליחסים פוליגמיים ( ממשלה וסוכנות)גמיים ויחסים מונמאר זאת כמעבר ית תמראשי הסוכנו

אך לא , הסוכנות דרשה לשמר את יחסיה הייחודיים עם המדינה(. בהם לממשלה שותפים נוספים)

ישנם תחומי ,בשונה מהעבר, כיום. את המדינה לשמר את המצב הקודם 'לחייב'היו בידיה כלים

בהם נציגי הסוכנות ביקשו שמקרים גם והיו , מדיניות קליטה שבהם הסוכנות אינה מעורבת כלל

בטענה כי התחומים , םלהשתתף בדיוני ועדת העלייה והקליטה ונציגי המשרדים מנעו זאת מה

. אינם קשורים לסוכנותהאלה

. גוניים מהותיים ברמה הפנימיתשינויים אר הסוכנות עברה גם ,פרט ליחסיה עם הממשל

אושר פירוק הקשר בין המוסדות . התורמים האמריקאים דרשו לנתק את הסוכנות מההסתדרות

וגם בוועד הפועל 21.6.1445-על ידי הנהלת הסוכנות ב ,המפרט את ההסדרים הכספייםמסמך ב

, את יעדיה הסוכנות להגדיר מחדשיהיה על ,יושלםמהלך זה כאשר .של ההסתדרות הציונית

קשרים הארגוניים והפוליטיים שנגזרו בעבר מהקשר בינה לבין ההסתדרותאת הלעצב מחדש ו

.ובינה לבין המדינה

עם הציונים הישראלים הקשר הוא ,לנתקדורשים התורמים האמריקאים שקשר נוסף

ראש יושב, למשל. יש השפעה רבה מדי לפוליטיקה הישראלית בתוך הסוכנות ,לטענתם. בסוכנות

הנציגים האמריקאים בסוכנות ו המליץ ראש הממשלהעליו המועמד ש הוא הסוכנות הנבחר

. יושב ראש הסוכנות קשור למערכת הפוליטית הישראלית לפיהלשבור את המסורת ביקשו

כדי לסכל את ,הנציגים הישראליים בסוכנות גייסו לצידם את הנציגים האירופאים, בתגובה

הסוכנות עלולה לאבד את מעמדה הבלעדי ,אם הקשר אכן ינותק. איםהאמריק הציעוהרפורמה ש

נציגי הממשלה מזהירים את . בנוגע לקליטת עלייה ואת התקציבים הממשלתיים הכרוכים בכך

כפי . (יחסים פוליגמיים) ההסוכנות כי הארגונים המתחרים הרבים שקמו לה יקבלו עדיפות על פני

בינה זו שבתוך הסוכנות ו הפנימית המתקיימתפוליטיקה הבעיות התקציביות וה, שניתן לזהות

עודנו סוכנותה מעמדגם כיום למרות ש, מחלישים את עוצמתה כשחקן ברשת ,לבין הממשלה

.ייחודי ושונה משל הארגונים האחרים

סיכום

תוך צמצום האחריות החוקית של ,לסוכנותבעיקר עולי אתיופיה הועברה לטיפול בהאחריות

תקופות ארוכות הטיפול התנהל באיטיות ופגע באוכלוסיית העולים אשר שוכנו . משרדי הממשלה

הספרות משופעת . כלכלית ותרבותית, מבחינה חברתית' גטאות'במתקני המעבר שהפכו עבורם

שקשיים אלה בממצאים הדנים בקשיי המשילות של הרשות המבצעת בישראל ומצביעים על כך

מוסכמה היא כי . Nachmias & Arbel-Ganz 2005))אינם חריגים במגוון רחב של תחומים


611

בממשל הישראלי קיימים כשלים מבניים המקשים על משרדי הממשלה לעצב מדיניות וליישמה

מעורבותה של הסוכנות בקליטת העולים במבצע שלמה ,אולם ללא ספק. ביעילות ובהצלחה

הקבע למרות מסקנות פתרונותשל ם מהדיור אפשרה לממשלה להשהות את יישווטיפולה בתחום

על . שהיו ידועים למקבלי ההחלטות במשרדים השונים, העבר ממבצע משה והכשלים בתחום זה

דגש על ושם בהלא עיצבו שרי הממשלה מדיניות קליטה מקיפה שי, אף שהיה בידם מספיק זמן

, בנוסף. אפשרות ליישמה זמן קצר לאחר הגעת העולים לארץותהיה , מציאת פתרונות לדיור קבע

הגם שהבעייתיות בתחום הקליטה . לא שקדו השרים על יצירת תיאום יעיל בין המשרדים השונים

נותרה –בכלל ובתחום הדיור בפרט עלתה לא פעם לסדר היום בישיבות הממשלה והכנסת

הקרקע בפני הסוכנות לתפוס את מקומו כך הוכשרה . מדיניות הדיור מיותמת מאחריות של ממש

. חסותה על הטיפול בעולים במתקני המעבר למשך כמה וכמה שנים ששל הממשל ולפרו

במאמר זה נותח מקומה של הסוכנות כמובילה את רשת המדיניות נוכח העיכובים הרבים

הודגשה התועלת הארגונית –ויתרה מזאת , שגילתה הממשלה בטיפול בתחום הדיור לעולים

לו הייתה הממשלה נוקטת מדיניות פעילה ועושה , למעשה. שהפיקו מכך הן הממשלה הן הסוכנות

הייתה הסוכנות נותרת במעגל המשני או השלישי של הרשת ,את שהיה ביכולתה לעשות

אולם כל עוד חזונה של מדינת . כשלאחריותה נמסר הטיפול בפרויקטים קצרי טווח וצרי היקף

מקרה הבוחן דלעיל מציב שאלה מהותית בדבר , על קליטה של עולים, בין היתר, ישראל מושתת

האם מתוך מדיניות : ממשליים-נים חוץהאופן שבו ראוי שהממשלה תעביר מאחריותה לארגו

. עשייה ואף התרשלות-אי, או שמא מתוך התנערות, רשמית ומוסדרת, מוצהרת

בעל מעמד , במבצע שלמה ובהשלכותיו בחרה הממשלה להאציל סמכויות למוסד ותיק

שראשיו קרובים למקבלי ההחלטות ועיסוקם בקליטת העלייה החל עוד לפני , ציבורי מרכזי

, חוקית –היחסים בין הממשלה לבין הסוכנות מאופיינים בתלות הדדית . דינההקמת המ

עקב כך נוצרה עם השנים מערכת . פונקציונאלית-ואף מבחינה מוסדית, כלכלית, היסטורית

יחסי ופישני הגופים העד, ולמרות תקופות של התרחקות והתקרבות, ייחודית של שיתוף פעולה

שיתוף הפעולה אמנם סייע למדינה להתמודד עם אתגרי . רדשיתוף פעולה על פני פעולה בנפ

העדר פיקוח על לכפילות תפקידים ול, חוסר תיאוםל, גרם לא פעם לסרבול, אך מנגד ,העלייה

. כל אלה גרמו לבסוף להתרחקותה של המדינה מקשר ישיר עם העולים מאתיופיה –הסוכנות

, באותו אופן, ושוב, עשריםים של המאה ההתרחקות זו באה לידי ביטוי כבר באמצע שנות השמונ

כי , גם לא הסוכנות, והרי לא המדינה צריכה לעמוד במרכז שימת הלב. בראשית שנות התשעים

נוכח , כמעשה חלם, נפגעו פעם אחר פעם, כפי שעולה מהדברים, והעולים. אם העולים וטובתם

. צרים אשר נווטו את רשת המדיניותהאינטרסים הקשרי הגומלין ו

יושב ראש מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה והאגודה הישראלית למען , ץ שהוגש על ידי גדי יברקן"בג 1

ץ טענו העותרים כי למרות "בבג. שר האוצר ושר הקליטה, ראש הממשלה, נגד ממשלת ישראל, עולי אתיופיהלא הוקצו לתוכנית המשאבים , ראלהוחלט על תוכנית חומש לשיפור קליטת עולי אתיופיה ביש 1441שבפברואר

. ולכן לא מקודם הטיפול בנושאים שהממשלה התחייבה להם 1445הדרושים בתקציב


615


. ותפקידם ברשת המדיניות מעורבות ארגונים חוץ ממשלתיים בקביעת מדיניות ציבורית .(1424) 'ע, בינסחיבור לשם קבלת התואר .וכנות היהודיתמדיניות קליטת העלייה בישראל בין הממשלה לס

.אילן-אוניברסיטת בר :מת גןר ."דוקטור לפילוסופיה"

. הוצאת ראובן מס: ירושלים .כמו אור בכד .(2551)' ג, בן עזר

סדרת . ניתוח ראשוני: מאפיינים ותהליכים, גבולות –המגזר השלישי בישראל .(2551)' ח, וכץ' ב, גדרון . הוצאת המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי: באר שבע . 15-7, 2, פרסומים

: אביב-תל. בין מדינת רווחה לחברה אזרחית –המגזר השלישי בישראל .(1443)' ח, וכץ' מ, בר', ב, גדרון .הוצאת הקיבוץ המאוחד, אדום

.41-43, 34, ארץ אחרת .מחירה של קליטה ללא אסטרטגיה .(1449)' א, גלסנר

' שבתוך . מבט השוואתי על בעיותיהם של יהודי אתיופיה בישראל: התקבצות תרבותית .(2557)' ד, הולט .האוניברסיטה העברית: ירושלים (.223-55' עמ) יהודי אתיופיה באור הזרקורים, (עורכת)וייל

' ג, אבירם' א בתוך .מקליטה מוסדית לקליטה ישירה בקהילה: הרפורמה בקליטת העלייה .(1447)' א, לשםהוצאת מרכז : ירושלים (. 117-135' עמ) עיצוב מדיניות חברתית בישראל, (עורכים)קטן ' גל וי

.טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

' ד בתוך .רשתות מדיניות ומדיניות ציבורית, פרדיגמות מדיניות: מדיניות המים בישראל .(2555)' ג, מנחםהמכון הישראלי : ירושלים (.62-39' עמ) הציבורית בישראלהמדיניות , (עורכים)מנחם ' נחמיאס וג

.לדמוקרטיה

, 'משפט וממשל ב .תחולתו והפטורים ממנו – 2551ב "חוק הביקורת הפנימית התשנ .(2554) 'א, פרידברג125.

. הוצאת אמיתי: מבשרת ציון .שנה ועוד שלושים ואחת שעות -מבצע שלמה .(2551)' י, פרידמן

.245 ,משפט וממשל .חוקיותה וחוקתיותה של התיישבות יהודית בארץ ישראל .(1442) 'א, שוחטמן

, 22 ,שוויון .חינוך, תעסוקה, דיור: היהודים יוצאי אתיופיה בישראל .(1441)' ב, וסבירסקי' ש, סבירסקי36-2.

Ben-Ezer, G. (2002). The Ethiopian Jewish Exodus, London and New-York: routledge.

Bradbury, J. Political Dictionary. Oxford University Press, Retrieved July, 2007

http://www.answers.com/topic/quango?cat=entertainment

Detomasi, D. (2007). The Multinational Corporation and Global Governance: Modelling

Global Public Policy Networks. Journal of Business Ethics, 71, 321-334.

Granados F.J. & Knoke D. (2005). Organized Interest Groups and Policy Networks. In T.

Janoski, (Ed.) The Handbook of Political Sociology (pp. 287-310). Cambridge:

University Press.

Greanum, B. (1996). Rescue the Ethiopian Jews!. New-York: John Washburn Bleeker

Hampton Publishing Company.

Howlett, M. & Ramesh M. (2003). Studding Public Policy. Canada: Oxford University Press.

Karre, M. (2011). Heads and Tails: both sides of the coin: an analysis of hybrid organization

in the policy. Cambridge, New-York: Cambridge University Press.

Marsh D., Rhodes R. & Arthur W. (Eds.) (1992). Policy Networks in British Government.

Oxford: Oxford University Press.

http://www.answers.com/topic/quango?cat=entertainment


611

Nachmias, D. & Arbel-Ganz, O. (2005). The Crisis of Governance: Government Instability

and Civil Service. In R. Cohen Almagor (Ed.), Israeli Institutions at the Crossroads

(pp. 7-28). London and New York: Routledge.

Nachmias, D. & Arbel-Ganz, O. (2006). Policy Implementation in Israel: The Loss of

Governmental Capacity. International Journal of Public Administration, 29, 9, 679-

699.

Naim A. (2003). Saving the lost tribe: The rescue and redemption of the Ethiopian jews. A

ballantine Book: New-York.

Poskanzer, A. (2000). Ethiopian Exodus. Jerusalem: Gefen Publishing House.

Schwarz, T. (2001). Ethiopian Jewish Immigrants in Israel. Great Britain: Curzon Press.

Seidman, G. It Takes Three to Quango: On the Rule-Making Powers of Independent

Administrative Agencies ('Quangos'). Available at SSRN:

http://ssrn.com/abstract=885924

Spector, S. (2005). Operation Solomon. Oxford University Press.

Waarden, F.V. (1992). Dimensions and types of policy networks. European Journal of

Political Research, 21, 29-52.

מקורות ראשוניים

מסמכים .2552אפריל , תוכנית משרד הקליטה לקליטת עולי מבצע שלמה

, לייעוץ ולמידעהמרכז , שירות התעסוקה, 2553-2552מבצע שלמה : קליטת עולי אתיופיה בתעסוקה .2554אוגוסט

החלטות ממשלהאשר צורפה לפרוטוקול החלטות 13.21.2554של ועדת השרים לענייני עלייה מיום 54/ע' החלטה מס

(. 54/ע) 766ומספרה הוא 13.21.2554הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום

אשר צורפה לפרוטוקול החלטות 43.41.2552של ועדת השרים לענייני קליטה מיום 222/ע' החלטה מס (.222/ע) 591ומספרה הוא 3.1.2552הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום

אשר צורפה לפרוטוקול החלטות ממשלה 1.6.2552של ועדת השרים לענייני עלייה מיום 249/ע' החלטה מס (.249/ע) 2373ומספרה 1.6.2552וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום

אשר צורפה לפרוטוקול 41.41.2551של ועדת השרים לענייני קליטת העלייה מיום 3/ע' החלטה מסהתקבלה (. 3/ע) 69ומספרה הוא 14.41.2551החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום

.ממזכירות הממשלה

ועדות הכנסתסדר . 1.7.2552, א"בתמוז התשנ' כ, לישימיום ש, מישיבת ועדת העלייה והקליטה 264' פרוטוקול מס

.ר ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה"יו, כהן' דיווח של סגן השר ג: היום

הערכות : סדר היום(. 24.6.2552)מישיבת ועדת העלייה והקליטה של כנסת ישראל 297' פרוטוקול מס . "מבצע שלמה"הסוכנות היהודית לקליטת ראשונית של העולים שהגיעו ב

מבקר המדינה .ירושלים, 63דוח שנתי מספר , 2519דוח מבקר המדינה משנת . ירושלים, 04דוח שנתי מספר , 2515דוח מבקר המדינה משנת

אינטרנט

www.iaej.co.il – אתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

http://ssrn.com/abstract=885924

http://www.iaej.co.il/


611

www.knesset.co.il – אתר הכנסת

חוקים ואמנות . 2591, ב"התשי, י"חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לא

http://www.knesset.co.il/

2112 -, תשע"ב 1הגירה, תקצירים באנגלית

871

Policy Networks between the Government

and the Jewish Agency during Operation Solomon

Adi Binhas

Bar Ilan University, Beit Berl College, Kinneret College

Abstract

This study attempts to determine the status and function of the Jewish Agency within

the policy network and the impact of this status on policy-making. The hypothesis of

the study is that while the Jewish Agency plays an important part in the policy

network, this fact is problematic when it comes to policy implementation. The

government of Israeli has established an operative framework for the Jewish Agency,

thus seemingly overseeing its work. Yet the level of de facto governmental control

has been poor, and in reality there has been identifiable governmental neglect in the

area of immigration absorption.

This thesis is examined through an analysis of the absorption of Ethiopian

immigrants in 1991, taking into account the Jewish Agency's responsibility in

providing housing for them. The theoretical basis is the policy network approach,

which deals with the interactions and balance of power among the various players

involved in making and implementing policy.

The research is qualitative and based on an analysis of the content of primary

sources, secondary sources and interviews.

הנחיות למחברים:

מילים. 00888 -היקף המאמר עד

.המאמר לא נמסר לפרסום בכתב עת אחר

המאמר ייכתב בתוכנת Word0 בגופן Tahoma 0 רווח של שורה וחצי0080 גודל

מיושר לשני הצדדים.

.פסקה חדשה תצוין בהזחה ולא ברווח כפול

.ציטוטים יצוינו בהזחה מצד ימין

.ניתן לשלב במאמר חומרים מקוריים ממגוון תחומי היצירה0 כגון תמונות וסרטונים

088יש להגיש את המאמר לאחר עריכה לשונית ולצרף תקצירים בעברית ובאנגלית בני

ר.מילים כל אחד. התקצירים יכללו את שם המאמ

מילות מפתח. 6-5לאחר התקציר בעברית יופיעו

0תוארם יש להוסיף למאמר דף נפרד ולציין בו בעברית ובאנגלית0 את שמות המחברים

ומספר שורות אודות המחברים. האקדמי0 שיוכם המוסדי

הפניות יופיעו בטקסט בסוגריים. המילה "שם" לא תופיע בטקסט ויש לציין מחדש את

המקור.

End notes – .)יופיעו בסוף המאמר )לפני הרשימה הביבליוגרפית

כללי הרשימה הביבליוגרפית תותקן לפי APA התקפים כיום בכתב העת של האגודה

"סוציולוגיה ישראלית". יש להקפיד על התאמה מלאה בין האזכורים הסוציולוגית

בטקסט לבין הופעתם ברשימת המקורות.

בהליך השיפוט המערכת מסתייעת בחוות דעת של קוראים מעריכים ומקפידה על

אנונימי. –שיפוט אובייקטיבי

המחברים יתבקשו לתקן את המאמר לפי חוות הדעת ובהתאם להנחיות העורכים

צורפו אליהן. המאמרים יעברו עריכה לשונית והמחברים יידרשו לתיקונים נוספים שי

ולאישורו הסופי של המאמר לפני פרסומו.

מאמר שהתקבל לפרסום יועלה לאתר כתב העת0 עוד בטרם הופיע הגיליון המלא

חוקרים מוזמנים לשלוח מאמרים

לכתובת הדואר האלקטרוני:

[email protected]

Author Guidelines

Submissions should not exceed 8,000 words.

Submissions must not have been submitted for publication to any other journal in Hebrew.

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/research-information-resource/library/consultation/Documents/%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA.pdf

mailto:[email protected]


Submissions must be in Word format, using the Tahoma font (in Hebrew and English), 10

point, 1.5 line spacing and justified.

New paragraphs should be indicated by indentation and not by leaving an extra vertical

space.

Quotations should be indicated by indenting from the left.

Authors may embed original materials from various media, e.g., photographs and video

clips.

Papers should be submitted after editing, and must include abstracts in Hebrew and English

(200 words each). The abstract should include the title of the paper.

5–6 keywords should be provided, following the abstract in Hebrew.

On a separate page, attached to the paper, authors should note in Hebrew and English

their name, academic rank, institutional affiliation, and a brief biography, in no more than a

few lines.

References are to be embedded in the text and closed inside parentheses. ‘Ibid’ should not

be used; rather, the source should be noted again.

Endnotes should be used, rather than footnotes, and they are to be positioned before the

bibliography.

The bibliography should be prepared using APA citation style, the accepted format of Israeli

Sociology, the journal of the Israel Sociological Society. References within the text must be

fully compatible with their appearance in the source list.

An objective, anonymous refereeing process will be used.

Authors will be asked to correct their papers as indicated by the referees and the attached

editorial guidelines. Papers will be copy edited and authors will be asked to make further

corrections and give final approval before publication.

Papers accepted for publication will be uploaded to the journal’s website before the full

issue of the journal appears.

Please submit papers to:

[email protected]
