מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאן...
DESCRIPTION
תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית בקרב תלמידים ערבים ויהודים: השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר חד-לשוניים בישראל. מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאן החוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערבי. שאלות המחקר. - PowerPoint PPT PresentationTRANSCRIPT
תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית תפיסת הזהות הלאומית ותפיסה עצמית בקרב תלמידים ערבים ויהודים:בקרב תלמידים ערבים ויהודים:
השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר השוואה בין בתי ספר דו-לשוניים ובתי ספר חד-לשוניים בישראלחד-לשוניים בישראל
מונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאןמונא כרכבי, ג'ני קורמן, פייסל עזאיזה, וסילה חמדאןהחוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערביהחוג לפסיכולוגיה, המרכז היהודי-ערבי
שאלות המחקרהאם התלמידים היהודים והערבים הלומדים במסגרות חינוך •
סטריאוטיפים חברתייםדו-לשוניות, חושבים שיש פחות כלפי קבוצתם לעומת אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות?
שלהם באופן יותר הזהות החברתיתהאם הם תופסים את •חיובי?
יותר חיובית? הערכה עצמיתהאם יש להם •
מטרת המחקרמטרתו של המחקר היא לבחון את השפעתו של קונטקסט •
חינוך דו-לשוני, על הדרך בה תלמידים יהודים וערבים שלהם )מבחינת הזהות החברתית, את תופסים את עצמם
תפיסת החברים מהקבוצה מידת החיוביות שלה( ואת השנייה לגביהם.
מדדים אלה נבחנו בקרב תלמידים יהודים וערבים •לשוניות והושוו לתלמידים יהודים -הלומדים במסגרות דו
וערבים הלומדים במסגרות חד-לשוניות, סגרגטיביות מבחינת נוכחות הלאום השני.
רקע תיאורטי
תיאורית הזהות החברתיתSocial Identity Theory (SIT)
(Tajfel & Turner, 1982) החברה האנושית מורכבת מקבוצות שביניהן תמיד מתקיימים יחסי •
כוח, שבאמצעותם הן מבחינות את עצמן ונאבקות על מקומן במערכת הריבוד החברתי.
זהותו של היחיד מתבססת, בין השאר, על השתייכותו לקבוצות •חברתיות אלו.
הזהות החברתית מקבלת משקל משמעותי במצבים בהם קיימים •קשרים בלתי שוויוניים בין קבוצות שחיות בתוך אותו קונטקסט
חברתי. ההשתייכות לקבוצה ממעמד גבוה היא דבר רצוי, היות ויש לה •
השלכות חיוביות על זהותו החברתית של הפרט. בהתאם, השתייכות לקבוצה ממעמד נמוך עלולה להשפיע לרעה על מידת החיובית של .הזהות החברתית הרלוונטית, ובעקבותיה גם על ההערכה העצמית
השפעת השייכות הקבוצתית על הזהות החברתית והזהות
העצמית
זהות חברתית חיובית
זהות עצמית חיובית
השתייכות לקבוצת רוב
זהות חברתית )סטטוס גבוה(שלילית
זהות עצמית שלילית
השתייכות לקבוצת מיעוט
)סטטוס נמוך(
הפנמת סטריאוטיפים
סטריאוטיפים קבוצתיים שליליים, בעיקר אלה בהם מחזיקים בני •עלולים לפגוע בתפיסה העצמית , קבוצת הרוב כנגד קבוצת המיעוט
של בני קבוצת המיעוט. חברי קבוצות חברתיות חלשות מפנימים את היחס הבלתי אוהד כלפי •
,Verkuyten & Brug)קבוצתם ומקשרים בין זהותם לערך שלילי 2001) .
מכאן, האופן שבו פרט תופס את הסטריאוטיפים של הקבוצה השנייה •
כלפי הקבוצה שלו )בעיקר אם היא קבוצת הרב( מרכזי לתפיסתו העצמית.
נראה כי שיפור היחסים בין הקבוצות עשוי לשפר את התפיסות הבין • קבוצתיות שיביאו אף לתפיסה עצמית יותר חיובית.
השערת המגעContact Hypothesis
: די במפגש בין שתי קבוצות חברתיות שונות כדי לחולל שינוי חיובי הנחת יסוד•בעמדות חברי כל קבוצה כלפי חברי הקבוצה האחרת ולשפר את היחסים בין שתי
הקבוצות.
על מנת שתושגנה תוצאות חיוביות חייבים להתקיים מספר תנאים הכוללים מתן • בין שוויון סטטוס בין חברי שתי קבוצות, למגעים בין אישיים ואינטימייםאפשרות
המשותפות לחברי והצבת מטרות-על למפגשים מתן תמיכה מוסדיתהקבוצות, . (Amir, 1969)שתי הקבוצות
מפגשים קבוצתיים בין יהודים וערבים המבוססים על עקרונות אלה, עשויים לאפשר •(.1999לחברי קבוצת המיעוט לפתח זהות חברתית חיובית יותר )למשל, אשל,
הביקורת העיקרית לגבי סוג כזה של מפגשים טוענת כי מידת •האפקטיביות שלהם על הידוק יחסי יהודים ערבים ועל גיבוש הזהות
החברתית של חברי הקבוצות, הינה מוגבלת, מאחר ומדובר בתהליך .(Abu- Nimer, 2004) אשר לרוב אין לו המשכיות קצר יחסית
לעומת זאת, בתי הספר הדו-לשוניים מאפשרים היכרות ואינטראקציה •מעמיקה ארוכת טווח בתנאים המבוססים על שוויון, שותפות והבנה הדדית. בכך הם מהווים מסגרת המאפשרת חשיפה הדדית ארוכה
ואינהרנטית יותר לחיי התלמידים.
סביר להניח כי להקשר כזה עשויות להיות השלכות חיוביות על מידת •החיוביות הנתפסת של הזהות החברתית-לאומית של התלמידים
הערבים, ובעקבות זאת על תפיסתם העצמית.
לגבי התלמידים היהודים הלומדים במסגרות דו לשוניות, יש לצפות • לשינוי חיובי בעמדות שלהם כלפי הקבוצה השנייה.
עמדות גלויות וסמויותהטענה כי ההתנהגות האנושית מופעלת לא רק מתוך •
המודעות אלא גם בצורה סמויה ולא מודעת, מקובלת כיום על רוב הפסיכולוגים החברתיים.
מחקרים אשר בדקו עמדות גלויות וסמויות כלפי קבוצות •מיעוט, מצאו באופן עקבי פערים בין העמדה הגלויה
והמודעת לעומת העמדה הלא מודעת והסמויה.נראה גם שבתוך תחושת הערך העצמי של כל אדם •
תחושת ערך עצמי גלויהקיימים שני מבנים קוגניטיביים: שמשקפת את העמדות הגלויות והמודעות של הפרט כלפי
שמשקפת את העמדות ותחושת ערך עצמי סמויהעצמו הלא-מודעות והאוטומטיות של תחושת ערך העצמי.
מדידת העמדות הגלויותהעמדות הגלויות של ערך-העצמי או של •
ערך קבוצה נמדדות בד"כ באמצעות מבחני דיווח עצמי כמו שאלונים אשר לרוב
מושפעים מרציה חברתית, הצגה עצמית, ניהול רושם וכו'.
מדידת העמדות הסמויותIATה-
ומודד עמדות Greenwald et al. (1998)פותח על ידי •סמויות על ידי מדידת האסוציאציות האוטומטיות המונחות
ביסודן. מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי IATה- •
בין מושגים או קטיגוריות באמצעות זמני תגובה.ההנחה היא שהשימוש באסוציאציות נחשב לדרך יעילה •
לבחינת פעולות אוטומטיות ועמדות סמויות.מחקרים הראו כי כלי זה אינו מושפע מגורמים כמו הצגה •
עצמית, ניהול רושם וכו'.במהלך השנים הוכח כי כלי זה בעל מהימנות מבחן חוזר •
סבירה, אינו רגיש לווריאציות שונות בתהליך ההעברה ורב תכליתי.
משמש למדידת עמדות סמויות מגוונות, ביניהן IATכיום ה •הערכת קבוצות חברתיות שונות ואף הערכה עצמית.
https://implicit.harvard.edu/implicit/demo
באופן ממוחשב בנושאים שונים IATבאתר ניתן לבצע •כמו:
•IATלבנים- שחורים •IATהומוסקסאוליים – •IATמשקל – •IATדת – •IATגזענות -
השערותיהיו הבדלים בין תלמידים ערבים בבתי הספר הדו-לשוניים
החד-לשוניים במשתני המחקר ובפירוט: לעומת בתי הספר
: הערכת הזהות החברתית. 1 תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות חברתית חיובית
יותר לעומת התלמידים הערבים בבתי ספר חד-לשוניים.
השערותהערכה עצמית:. 2
תלמידים ערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על זהות עצמית חיובית יותר לעומת תלמידים ערבים בבתי ספר חד- לשוניים
בקרב היהודים זה לא ישנה.
לגבי תלמידים יהודים צפויים אפקטים עיקריים: הערכת הזהות החברתית וההערכה העצמית של התלמידים היהודים תהינה
.חיוביות יותר מאלה של התלמידים הערבים
השערותתפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת . 3
הפנים: בתי הספר הדו-לשוניים ישפרו את התפיסות
הסטריאוטיפיות ההדדיות: תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר דו-לשוניים ידווחו על סטריאוטיפים חיוביים יותר של
הקבוצה השנייה כלפיהם, לעומת הלומדים בבתי ספר חד- לשוניים.
שיטה
נבדקים'תלמידי כתות ה'-ו
בתי הספר קבוצהבית ספר בחיפה ובית ספר
בכפר יאסיףתלמידים ערבים מבתי ספר
חד-לשוניים
בית ספר בנהריה ובית ספר בקיבוץ הזורע
תלמידים יהודים מבתי ספר חד-לשוניים
בית הספר הדו-לשוני בגליל ובירושלים
תלמידים ערבים מבתי ספר דו-לשוניים
בית הספר הדו-לשוני בגליל ובירושלים
תלמידים יהודים מבתי ספר דו-לשוניים
נבדקים
תרבות
ס"ה יהודים ערבים
188 82 106 חד-לשונית מסגרת
79 36 43 דו-לשונית
267 118 149 ס"ה
כלים
נעשה שימוש בשאלונים למדידת: תפיסת הזהות החברתית הסמויה1.ההערכה העצמית הסמויה2.ההערכה העצמי הגלויה3. תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים4.
כלים סמויים )אימפליציטיים(:IAT (Test Implicit Association)מבחן האסוציאציות המרומזות –
(Greenwald, McGhee & Schwartz, 1998)
הוא פרוצדורה למדידה אימפלציטית )סמויה( של אספקטים שונים IAT ה- •במושג העצמי, המתבססת על אסוציאציות בין מושגים.
מעריך את עוצמת הקשר האסוציאטיבי האוטומטי בין קטיגוריה להערכה IATה- •או בין קטיגוריה לקטיגוריה, באמצעות מדידת זמני תגובה.
, הנבדקים מתבקשים למיין מלים המוצגות לפניהם IATבהליך טיפוסי של ה - •לשני טורים. ההנחה היא שככל ששתי קטגוריות מקושרות אסוציאטיבית חזק
יותר, כך קל יותר להגיב אליהן כאל יחידה אחת.
מכאן שמהירות התגובה נותנת לנו אינדיקציה לעוצמת הקשר בין שתי •הקטגוריות המוצמדות.: ככל שעוצמת הקשר חזקה יותר, התגובה מהירה יותר
הזהות החברתית הסמויה - טבלת תרגול1שלב سلبي إيجابي
___ لطافة ___
___ رعب ___
___ كرامة ___
___ جمال ___
___ اشمئزاز ___
___ مديح ___
___ ألم ___
___ اهانة ___
___ سعادة ___
___ فرح ___
___ بكاء ___
___ مرض ___
___ نجاح ___
___ فشل ___
___ مقرف ___
___ لطافة ___
שלילי חיובי
___ רך ___
___ בהלה ___
___ טוב ___
___ יופי ___
___ גועל ___
___ מחמאה ___
___ כאב ___
___ דחייה ___
___ שמח ___
___ אושר ___
___ מחלה ___
___ הצלחה ___
___ בכי ___
___ כישלון ___
___ חביבות ___
___ בחילה ___
הזהות החברתית הסמויה – טבלת תרגול2שלב
לועזי עברי
___ משה ___
___ ריצ'רד ___
___ סמנתה ___
___ דניאל ___
___ ג'ונת'ן ___
___ עמית ___
___ נורית ___
___ רחל ___
___ מיטשל ___
___ דנה ___
___ קאת'לין ___
___ דומינק ___
___ שמעון ___
___ מירב ___
___ אנדרו ___
___ אדריאנה ___
أجنبي عربي
___ سامر ___
___ ريتشارد ___
___ سمانتا ___
___ عامر ___
___ جونثان ___
___ مروان ___
___ رنا ___
___ رنين ___
___ ميتشل ___
___ لينا ___
___ كاثلين ___
___ دومنيك ___
___ شادي ___
___ ليلى ___
___ أندرو ___
___ أدريانة ___
זהות חברתית סמויהIAT- 3שלב
שליליאו
חיוביאו
לועזי עברי
___ משה ___
___ רך ___
___ סאנדרו ___
___ בהלה ___
___ ג'ניפר ___
___ טוב ___
___ דניאל ___
___ יופי ___
___ גועל ___
___ פרידריק ___
___ מחמאה ___
___ עמית ___
___ כאב ___
___ נורית ___
___ דחייה ___
سلبيأو
إيجابيأو
أجنبي عربي
___ سامر ___
___ ___ لطافة
___ ساندرو ___
___ رعب ___
___ جنيفر ___
___ كرامة ___
___ عامر ___
___ جمال ___
___ اشمئزاز ___
___ فريدريك ___
___ مديح ___
___ مروان ___
___ ألم ___
___ رنا ___
___ اهانة ___
זהות חברתית סמויה- טבלת תרגול4שלב
עברי לועזי
___ אילנה ___
___ סטפני ___
___ דומניק ___
___ עמית ___
___ ג'ונת'ן ___
___ רחל ___
___ דנה ___
___ מיטשל ___
___ חיים ___
___ קאת'לין ___
___ סמנתה ___
___ דניאל ___
___ ג'ניפר ___
___ שמעון ___
___ נורית ___
___ סאנדרו ___
عربي أجنبي
___ أحالم ___
___ ستيفاني ___
___ دومنيك ___
___ مروان ___
___ جونثان ___
___ رنين ___
___ لينا ___
___ ميتشل ___
___ نبيل ___
___ كاثلين ___
___ سمانتا ___
___ عامر ___
___ جنيفر ___
___ شادي ___
___ رنا ___
___ ___ ساندرو
זהות חברתית סמויהIAT- 5שלב
سلبيأو
إيجابيأو
عربي أجنبي
___ لطافة ___
___ نجاح ___
___ ___ نبيل
___ ريتشارد ___
___ مقرف ___
___ سمانتا ___
___ أحالم ___
___ فشل ___
___ مرض ___
___ شادي ___
___ دومنيك ___
___ سعادة ___
___ فرح ___
___ ليلى ___
___ رياض ___
שליליאו
חיוביאו
עברי לועזי
___ חביבות ___
___ הצלחה ___
___ חיים ___
___ ריצ'רד ___
___ בחילה ___
___ סמנתה ___
___ אילנה ___
___ כשלון ___
___ מחלה ___
___ שמעון ___
___ דומינק ___
___ אושר ___
___ שמח ___
___ מירב ___
___ שלמה ___
הערכה עצמית סמויה - טבלת תרגול1שלב سلبي إيجابي
___ لطافة ___
___ رعب ___
___ كرامة ___
___ جمال ___
___ اشمئزاز ___
___ مديح ___
___ ألم ___
___ اهانة ___
___ سعادة ___
___ فرح ___
___ بكاء ___
___ مرض ___
___ نجاح ___
___ فشل ___
___ مقرف ___
___ لطافة ___
שלילי חיובי
___ רך ___
___ בהלה ___
___ טוב ___
___ יופי ___
___ גועל ___
___ מחמאה ___
___ כאב ___
___ דחייה ___
___ שמח ___
___ אושר ___
___ מחלה ___
___ הצלחה ___
___ בכי ___
___ כישלון ___
___ חביבות ___
___ בחילה ___
הערכה עצמית סמויה - תרגול2שלב آخرين أنا
___ أنا ___
___ آخرون ___
___ لهم ___
___ نفسي ___
___ هؤالء ___
___ أنا ___
___ لي ___
___ أنا ها ___
___ هم ___
___ نفسي ___
___ هؤالء ___
___ نفسي ___
___ لهم ___
___ أنا ها ___
אחרים אני
___ אנוכי ___
___ אחרים ___
___ שלהם ___
___ עצמי ___
___ הללו ___
___ אני ___
___ שלי ___
___ הנני ___
___ הם ___
___ אנוכי ___
___ אחרים ___
___ הללו ___
___ עצמי ___
___ הנני ___
הערכה עצמית סמויהIAT- 3שלב
سلبيأو
إيجابيأو
آخرين أنا
___ أنا ___
___ لطيف ___
___ آخرون ___
___ مرعب ___
___ لهم ___
___ كرامة ___
___ نفسي ___
___ جمال ___
___ اشمئزاز ___
___ هؤالء ___
___ مديح ___
___ أنا ___
___ ألم ___
___ لي ___
___ اهانة ___
שליליאו
חיוביאו
אחרים אני
___ אנוכי ___
___ רך ___
___ אחרים ___
___ בהלה ___
___ שלהם ___
___ טוב ___
___ עצמי ___
___ יופי ___
___ גועל ___
___ הללו ___
___ מחמאה ___
___ אני ___
___ כאב ___
___ שלי ___
___ דחייה ___
הערכה עצמית סמויה- טבלת תרגול4שלב
חיובי שלילי
___ בחילה ___
___ חביבות ___
___ יופי ___
___ כשלון ___
___ אושר ___
___ גועל ___
___ מחמאה ___
___ כאב ___
___ בהלה ___
___ הצלחה ___
___ רך ___
___ בכי ___
___ כאב ___
___ שמח ___
___ דחייה ___
___ טוב ___
إيجابي سلبي
___ مقرف ___
___ كرامة ___
___ مديح ___
___ فشل ___
___ سعادة ___
___ اشمئزاز ___
___ لطافة ___
___ ماأل ___
___ مرعب ___
___ نجاح ___
___ كرامة ___
___ فشل ___
___ هانةإ ___
___ فرح ___
___ رفض ___
___ جمال ___
הערכה עצמית סמויהIAT- 5שלב
إيجابيأو
سلبيأو
آخرين أنا
___ لطافة ___
___ نجاح ___
___ أنا ___
___ هم ___
___ مقرف ___
___ لهم ___
___ نفسي ___
___ فشل ___
___ مرض ___
___ نفسي ___
___ هؤالء ___
___ سعادة ___
___ فرح ___
___ هاأنا ___
___ لي ___
חיוביאו
שליליאו
אחרים אני
___ חביבות ___
___ הצלחה ___
___ אני ___
___ הם ___
___ בחילה ___
___ שלהם ___
___ עצמי ___
___ כשלון ___
___ מחלה ___
___ אנוכי ___
___ הללו ___
___ אושר ___
___ שמחה ___
___ הנני ___
___ שלי ___
כלים גלויים.Rosenberg (1965) של שאלון ההערכה העצמית•
. 6- 1 פריטים כאשר ניתן לדרג כל פריט על סולם הנע מ 10 מורכב מ- פריטים לדוגמא: "כללית אני מרוצה מעצמי", "לפעמים אני חושב
שאני לא שווה כלום". שאלון תפיסת סטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי קבוצת הפנים•
.Eshel (1999)של השאלון מורכב משמונה פריטים והוא בודק את תפיסת עמדות חברי
קבוצת החוץ בעיני חברי קבוצת הפנים.", לא אמין"-"אמין )" בכל פריט מוצגות תכונות מנוגדות
."(גמיש"-"נוקשה"הנבדקים הערבים יציינו בעזרת סולם בן שבע דרגות כיצד תלמיד
יהודי תופס תלמיד ערבי טיפוסי והתלמידים היהודים יציינו כיצד .תלמיד ערבי תופס תלמיד יהודי טיפוסי
ממצאים
ממצאים- הבדלים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים
הקבוצה התרבותיתתלמידים
יהודיםתלמידים ערבים
M = 5.24(Sd=5.95)
< M = 2.95(Sd=7.67)
תפיסת הזהות החברתיתהסמויה
משתני המחקר
M = 4.56(Sd=6.24)
< M = 2.84(Sd=7.78)
תפיסת הערך העצמי הסמוי
M = 3.62(Sd=1.13)
> M = 3.96(Sd=1.47)
תפיסת סטריאוטיפים של
הקבוצה השניהבהתאם להשערת המחקר, נמצא שהתלמידים היהודים תופסים את הזהות •
החברתית ואת הערך העצמי שלהם באופן יותר חיובי מהתלמידים הערבים.
התלמידים הערבים תופסים את היהודים כפחות סטריאוטיפים לגביהם •לעומת התלמידים היהודים.
ממצאים – תפיסת הזהות החברתית
מסגרתדו-לשוני חד-לשוניM=0.67
(Sd=5.67)
< M=3.92(Sd=8.16)
ערביםקבוצה חברתי
תM=5.71(Sd=6.3)
לא נמצאו הבדלים
M=5.07(Sd=5.82)
יהודים
, נמצא שתפיסת הזהות החברתית הסמויה היא בקרב התלמידים הערבים•יותר חיובית בקרב הלומדים במסגרות בחד-לשוניות מאשר במסגרות דו- לשוניות, זאת בניגוד למצופה, אם כי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות
בכלים הגלויים.
נמצא שאין הבדל בתפיסת הזהות החברתית בקרב התלמידים היהודים,•במסגרות הסמויה בקרב הלומדים במסגרות דו-לשוניות לעומת הלומדים
החד-לשוניות. גם בכלים הגלויים לא נמצאו הבדלים.
ממצאים – תפיסת הערך העצמיקבוצה תרבותית
דו-לשוני חד-לשוניM=1.28
(Sd=7.28)
לא נמצאו הבדלים
M=3.47(Sd=7.89)
ערביםמסגרת
M=3.78(Sd=6.4) > M=6.41
(Sd=5.49)יהודים
בקרב התלמידים הערבים נמצא שאין הבדל בתפיסת הערך העצמי בין •אלה הלומדים במסגרות חד-לשוניות לעומת הלומדים במסגרות
נוגד להשערה.דו-לשוניות. ממצא זה גם הוא מ
בקרב התלמידים היהודים, גם בניגוד למצופה, נמצא שתפיסת הערך •העצמי היא יותר גבוהה בקרב תלמידי המסגרות הדו-לשוניות לעומת
החד-לשוניות אולם בכלים הגלויים נמצאו ממצאים הפוכים.
ממצאים – תפיסת סטריאוטיפיםציון גבוה הוא יותר חיובי
קבוצה תרבותיתדו-לשוני חד-לשוניM=4.18
(Sd=1.43)
לא נמצאו הבדלים
M=3.87(Sd=1.48)
ערביםמסגרת
M=3.76(Sd=1.16
)
לא נמצאו הבדלים
M=3.55(Sd=1.13)
יהודים
בניגוד למצופה, לא נמצא שיפור מובהק בתפיסת הסטריאוטיפים בבתי •הספר הדו-לשונים על פני בתי הספר החד-לשוניים, אולם כיוון
הממצאים כן מצביע על יתרון לבתי הספר הדו-לשוניים.
זהות חברתית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות
0
1
2
3
4
5
6
7
חד-לשוני דו-לשוני
ערביםיהודים
הערכה עצמית סמויה כפונקציה של מסגרת חינוכית ותרבות
0
1
2
3
4
5
6
7
חד-לשוני דו-לשוני
ערביםיהודים
הסברים אפשריים
לשוניות מעצים ומבליט את ההבדלים - המפגש האינטנסיבי במסגרות הדו•האפריוריים הקיימים בין התלמידים היהודים והערבים מעצם השתייכותם
לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס שונה.
בקונטקסט כזה המנגנון הדומיננטי המשפיע על גיבוש הזהות החברתית הוא •השוואה חברתית.
אשר תופסים את היהודים כגבוהים מהם בסטטוס התלמידים הערבים•החברתי מבצעים השוואה כלפי מעלה, דבר אשר מחדד את הפערים בין שתי
הקבוצות ומדגיש את הסטטוס הנמוך של החברה הערבית ביחס לחברה היהודית.
מצליחים לשמור על תחושת זהות חברתית חיובית, משום התלמידים היהודים•שהם מבצעים תהליך של השוואה כלפי מטה אשר מדגיש את הסטטוס הגבוה
של החברה היהודית ביחס לחברה הערבית.
מגבלות המחקר איננה מספיק מדויקת וכן IAT ה- גרסת הנייר ועיפרון של•
נעשתה בקבוצות גדולות מדי.לא נמדדה תפיסת הזהות החברתית הגלויה.•ייתכן ומדד "תפיסת הסטריאוטיפים של קבוצת החוץ כלפי •
קבוצת הפנים" מורכב מדי לילדים בגילאים האלו.מספר הנבדקים בקבוצות הדו-לשוניות היה קטן יחסית.•לא נערכה התאמת נבדקים לפי משתני רקע.•
מחקר ההמשךמחקר ההמשך יכלול מדגם יותר גדול של ילדים מבתי הספר •
הדו-לשוניים.הכלים הסמויים יועברו באופן פרטני וממוחשב )תלוי במשאבים של •
ביה"ס(.לשם דירוג תלמידים בכמה מדדים: מוטיבציה הערכת מורים תתבקש •
ללימודים, יכולת לימודית, מיומנויות חברתית וכו', על מנת לבדוק את השערת ההשוואה החברתית כלומר את המיקום היחסי של התלמידים
הערבים לעומת התלמידים היהודים )מבחינת שוויון וסטטוס(.: למשל מספר השנים בהם נמצאים הילדים משתני הרקעתורחב בדיקת •
במסגרת דו-לשונית, כמו גם המעמד הסוציו-אקונומי והשכלת ההורים לצורך התאמת קבוצות ביקורת.
: משתנים נוספים שבהם יושוו הערבים בשתי הרחבת המשתנים התלויים•המסגרות:
חרדה חברתית מיהודים.•אסרטיביות.•אוטונומיה.•
מחקר אורך עתידי במחקר הקרוב נשמור אפשרות לאתר •
את התלמידים בשלבים מאוחרים יותר לצורך ביצוע מחקר אורך.
מחקר אורך חשוב שכן ייתכן שלטווח •הקצר התלמידים משלמים מחיר
פסיכולוגי על חשיפה מוקדמת לקבוצת הרוב, אך יכול להיות שההשלכות
החיוביות יבואו לידי ביטוי בשלבים בטווח הארוך.
!תודה