דרכים אל מודע-העל

:תרגום והד פואטי ל

Vigyan Bhairava Tantra

יעקב לבן 2002חיפה

הקדמה

,קורא יקר מפתחות הנתנים לאלה דווי מפי אהובה האל שיווה בעודה 112

.יושבת על ירכו הינם תמצית הספר שלפניכם , אך אקטואלי כתמיד, ים כך אומר, שנה 5000-בן כ

הספר הנחה ומנחה מחפשי דרך רבים .וייתכן שגם את הבודהא גוטמה סידהרטה בעצמו

,עברנו קתרזיס , לאחר שרקדנו ,נפטרנו מכל המחסומים הגסים בדרכנו לאמת

אנו יכולים לפנות אל המפתחות העדינים ורבי העוצמה ". vigyana bhairava tantra"של ה

,חד אחדנסה אותם א עד אשר המפתח הנכון יפתח את הדלת

.אל עולמך הפנימי ,מבהיקים ומסתוריים ככל שיהיו , זרעים אלה -מפתחות

,עדיין לוחשים את נחיצותו המוחלטת של המאסטר ,אשר יגיש אותם אל פיך

, או אם תרצה .מבין ענפיו העמוסים תגנוב את סודותיהם

,חללים רבים עוד נכונים לך .ים לאין ספוריקומ

. אל תיעצר ואל תמהר

יעקב לבן

:דווי שואלת ?מהו טבעך,הו שיווה

?פלא זה-מהו יקום מלא ?מהו זרע הקיום

?מי ממרכז את מעגל הקיום ?מהם חיים אלו מעבר לצורת הצורות ,כיצד נוכל להיכנס לתוכו במלאות

?לשמות ולתיאורים,מעבר לחלל ולזמן ! יספיקותיבער את

על גרעין : דווי בת זוגו של שיווה שואלת בעדנה וברוך את אהובה את השאלות המהותיותמתוך שאלות אלו תבקע תשובתו של שיווה לא .תמצית החיים ומהות היקום כולו,הקיום

שהיא התגלמות הילד ,פילוסופית אלא בשלל טכניקות שבעזרתן דווי-כתשובה קונספטואלית .כלומר עדות זורמת ובהירה, תיתמר תזדכך ותהפוך לאמת, כולנוהשואל והפתוח ב

:שיווה עונה

,קורנת אחת .1 ההתנסות יכולה לשקוע עליך

.בין שתי נשימות לאחר שהנשימה נכנסת פנימה

–ולפני שהיא יוצאת .הטוב

ד מודעת לרווחים הקטנים בין נשיפה לשאיפה את יוצרת קו מאח.נסי לתפור את נשימתךרווחים אלה הם , בהיותם הזרעים של תהליך הנשימה.הנשימה- למהות הבסיסית של קיומך

פעמים , כשאת חורזת וחורזת את נשימותייך.הכיוון לאינטגרציה של האדם דרך הנשימהחזרי לחרוז בעדינות וזכרי כי החורזת . רבות ייעלם קצה החוט ויתעה בעולם המחשבות

.סופה להיעלם בחריזה האינסופית

,כשהנשימה פונה מפנימה החוצה.2 - ושוב פונה מהחוצה פנימה

-דרך שתי פניות אלו .ממשי

, הפנייה היא חיכוך בין החוץ לפנים וברומן זה ביניהם.הרווח היה נתק בין החוץ והפנים

שתי .עם קצוות מטושטשים ולכן קלה יותר לתחושה, סיבובית, הפניה היא רחבה.ההתעלות .ות את מרחב הנשימה ומתמזגות בעדינותפרבולות התוחמ

, או כאשר הנשימה והשאיפה מתמזגות.3 ברגע זה נגעי במרכז חסר האנרגיה

.המלא באנרגיה

אין הפרדה ברורה בין .כאן יש דגש על התמזגות בין התנועה פנימה והתנועה החוצהית וזורמת סביב התנועה היא מעגל.ממש כמו בריתוך או התמזגות,הנשימה לשאיפה

כלומר בהתמזגות , את המרכז ניתן לחוש טוב יותר כאשר מהירות האוויר נחלשת.מרכזכלומר חלל האפס של , המרכז עצמו הוא צירה של תנועת האוויר.השאיפה והנשיפה

ובחלל זה אין שום מכשול בפני האנרגיה הכללית והיא שופעת פנימה מכל , התופעה .ידמהיכן שהייתה תמ, הכיוונים

כאשר כל הנשיפה בחוץ ונעצרת מעצמה.4 ,או כל הנשימה בפנים ונעצרת

.העצמי הקטן נעלם, בכזאת הפסקה כללית .זה קשה רק עבור אלו אשר אינם טהורים

זהו אירוע כל כך נדיר המעיד על פתיחות עצומה .אין זה חשוב למה נעתקה הנשימה

מורה הזן שלך , סכנה מתקרבת, ל עיניךנוף נפתח אל מו, המציאות משנה מהלך.למציאות, תחושת פליאה.הארה,המוח מת ואינו מסוגל לתפוס, מכה אותך נמרצות ברגע בלתי צפוי

?האם תרשי לה להתמוסס אל כל יומך

.הקדימי שכל למחשבה, תשומת הלב בין הגבות.5 תני לצורה להתמלא במהות הנשימה עד לקודקוד הראש

.ולזרום מטה כאור

.משמשת כגורם מאחד למבט המפצל,מכורתן של העיניים, ין השלישיתהעהצורה מתמלאת באנרגיית החיים ,הכללי קודם לפרטי,מרגע שהדואליות נעלמת בתוך האחד

.ומציפה אותך כקנקן השופע מפייתו בשל גודש הנוזל .את נשטפת באור כמו עומדת תחת מקלחת של אנרגיית היקום

,יום-בפעילויות היוםכאשר את עסוקה .6 שימי לב לרווח בין שתי נשימות ובתרגול זה תיוולדי מחדש

.בתוך ימים ספורים

.התופרת החשאית רוקמת את טלאי אחדותה בעודה בעולם נשלמה הגלימה

.והנה היא פוסעת לחזית הבימה

כאשר הנשימה העדינה דרך העין השלישית.7 ,מגיעה ללב הקיום בעודך נרדמת

.גברת החלומות והמוות עצמואת

, במסירות טוטלית .8 התרכזי בשתי צומתי הנשימה

.ודעי את היודע

את הופכת את פיתולי הנשימה למרכז לבך בלא מבדיל באהבה גדולה .ואז ידיעתך אחת ושלמה

.שכבי כמתה.9 .הישארי כך, זועמת בכעסך

.או בהי בלי להניד עפעף .למציצה או מצצי משהו והפכי

.תחיי לראשונה, אם תמותי

.אהבה מתוקה תעלה כעשן, אם תהיי כעס .גם בנפנופם תראי את הרצוף, אם תשוקת עפעפייך תקפא

.השכחה הזוכרת תעטוף אותך, אם אחת את במוצצך

.היכנסי ללטיפה כחיי נצח,נסיכה מתוקה,כאשר ילטפך.10

.ת ההווה עוצרת באווירהזמן נעצר וטיפ, אם תפסעי לתוך הליטוף

עצרי את דלתות החושים.11 .בחושך נמלה זוחלת

.אז

.את הולכת ונעלמת בדגדוג רגליה הממהרות של נמלה זריזה על עורך .כל דלת שתותירי פתוחה מחכה לך

,על מיטה או כסא.12 ,תני למשקלך להיעלם

.מעבר לשכל

.גלי משקלו שוככים לאיטם,בנוח גופך תם שוככים המולות השכל א

.ואת רואה את קרקעיתו של האגם חסר הקרקעית

או דמי את המעגלים בעלי חמשת הצבעים.13 .אשר לזנב הטווס כחמשת חושייך בחלל בלי סוף

,עתה תני ליפים להתמוסס בפנים בהתאם - בכל נקודה בחלל או על קיר

.עד שהנקודה נמוגה .אז משאלתך לאחר מתאמתת

. יך קשת צבעים העוטפת את כולךחוש

הנה הקשת משוחה על קיר ואת שוחה לאורך יופיים של הצבעים .ואינך יודעת אנה את באה

.נותרת הידיעה

,כל תשומת לבך בחוט העצב.14 ,עדין כחוט לוטוס .בציר עמוד השדרה

.בכך השתני

, תשומתך במיתר רועד גבעול עצבייך המסועף

.העליםואת לוטוס אלף

בסוגרך את שבעת פתחי ראשך.15 ,בידייך

.החלל בין עיניך נעשה חובק כל

הביטי פנימה כשכל פתחי ראשך חסומים ואת רכב קוסמי משייט

.באפילה הערנית

,כשכל חושייך ספוגים בלב,ברוכה.16 .את מגיעה למרכז הלוטוס

, טמני העין בלב

.ניתואת כולך ראייה פועמת וריח

,בלי לשים לב לתנודות השכל.17 - הישארי במרכז

.עד אשר

מראה מבהיקה בה נראות פנייך הראשונות מבעד לתנודות המטוטלת

.של השכל המתנדנד

.הביטי באהבה בחפץ כלשהו.18 .אל תפני לאחר -כאן במרכז החפץ

.הברכה

? האם תוכלי לאהוב כד , במרכזו

,בו אינך דבר אחר ,אף לא גבולותיו

.את שוקעת ואינך עוד

,בלא תמיכה לרגליך או ידייך.19

.שבי רק על ישבנך .המרכוז, לפתע

.את אחת עם האדמה,מתנדנדת על ישבנך

.חווי,מתנדנדת בקצב , ברכב נע.20 בתתך לעצמך , או ברכב נח

.לסובב במעגלים איטיים סמויים

,אוטובוס כאן את נעלמת בשקשוק ה .נכנעת כליל לטלטוליו

דקרי איזה חלק מצורתך מלאת הצוף.21 ,בעזרת סיכה

היכנסי בעדינות לדקירה .והטוהר הפנימי יציפך

.את מוציאה את הפקק מאמבטיית המחשבות

תני את תשומת לבך במקום בו .22

את רואה התרחשות מן העבר ,ואפילו צורתך

,וניה העכשווייםאשר איבדה את אפי .ניתמרת

, על במה שכוחה זיכרון מציף אותך

. את אינך עוד

.הרגשי חפץ לפניך.23 .הרגשי את העדר כל החפצים מלבד זה

,אז ,כשאת מניחה הצידה את הרגשת היש והרגשת האין

.ממשי

.לא יש וגם לא אין

,כאשר מצב רוח נגד או בעד מישהו עולה.24 ,יכי אותו על האדםאל תשל

.אלא הישארי במרכז

קיר הזכוכית הנצבע בסערות -האם את רואה את שכל המפריד בינך לבין העולם או שאת עדיין לא מבינה

למה כואב לך ?כשאת מכה בכיוון העולם

,בדיוק ברגע כשעולה בך דחף לעשות משהו.25 .עצרי

ול האגומודעות לזרע הדחף היא תהליך הברירה נט .היחידי בין עשיות שונות

התרוצצי עד להתשה מוחלטת.27 ,ואז

,בנפלך לאדמה .בנפילה זו היי שלמה

, את רוצי רוצי

.הנפילה תקרה מעצמה .ריצה טוטלית מביאה לנפילה טוטלית

.טוטליות מביאה להיעלמות

הניחי שכל הכוח והידע שלך.28 .אוזלים לאיטם ,ןברגע הכיליו .התעלי

,עם היעלם התכולה .נראה כי גם המכל איננו

.ועדות אינסופית רואה את כל זה

.ההתמסרות משחררת .29

?מי נותר לאחר שמסרת את כל כולך

,כשעינייך סגורות .30 .צפי בישות הפנימית שבתוכך לפרטיה

.כך ראי את טבעך האמיתי

!הקוסמוס הפנימי הרב שכבתי חסר הקרקעית או הגג ! הו ! ! !אני באה

התבונני בקערה.31 .מבלי לראות את שולי החומר

.ברגעים מספר תהיי מודעת

ראי כאילו בפעם הראשונה.32 .אדם יפה או חפץ פשוט

, מבט רענן ונקי .כל רגע מחדש

פשוט אם תביטי.33 ם הכחוליםבשמיי

- מעבר לעננים .שלווה

מזון כחול לעינייך השוטף את כולך .ואת נצבעת ואובדת

הקשיבי.34 כאשר התובנה הנסתרת התכליתית

.נאמרת אליך ,מבט נייח בלא מצמוץ

.בבת אחת היי חופשייה לחלוטין

,התוכלי להיות עמק בו מהדהדות

לחישות האהבה ?של הגורו

משפת באר עמוקה .35

הביטי ביציבות לעומקה –עד אשר

.הפליאה

,הביטי בחפץ כלשהו .36 ,לאיטך הסירי מבטך ממנו

,לאיטך הסירי מחשבתך ממנו .אז

דמייני את אותיות שפת אמך,דווי.37 .בתוך מוקדי המודעות מלאי הדבש

,בתחילה כאותיות ,לאחר מכן עדינות יותר כצלילים

ר כעדינות ביותר כהרגשותלאח ,בהניחך אותם בצד , ולבסוף

.היי חופשייה

טבלי במרכז צליל.38 .כמו למשל בצליל המתמשך של מפל מים

,כשאצבעותייך באוזנייך , או .שמעי את צליל הצלילים

, כוונני צליל .39 ,למשל אום

.באיטיות ,כשהצליל מגיע למלאות

.כך גם את

בתחילתו ובעידונו ההדרגתי .40 ,של צליל אות כלשהי

.התעוררי

, בהאזנה לכלי מיתר .41 :שמעי את הצליל המורכב המרכזי

.זו נוכחות בכל

,כוונני צליל בקול רם .42 ואז החלישי את הקול יותר ויותר

כשרגש מעמיק .לתוך ההרמוניה השקטה הזו

,כשהפה פתוח קמעה .43 .התרכזי באמצע הלשון

,כשהשאיפה נכנסת בשקט פנימה , או " .הה"הרגשי את הצליל

,התמקדי על הצליל אום .44 .'או מ' בלי א

" .אה"בשקט כוונני מילה שמסתיימת ב.45 "ה" -אז ב

,ללא מאמץ .הספונטניות

י לחץ "בחסימת האוזניים ע.46 ,י כיווץ "ופי הטבעת ע

.היכנסי לצליל

,היכנסי לצליל של שמך .47 ,ודרך הצליל הזה

. כל הצלילים

,בתחילת האיחוד המיני .48 ,שימי לב לאש התחילית

המשיכי כך .והימנעי מן הגחלים בסוף

כאשר בחיבוק כזה.49 ,חושיך רועדים כעלים

.היכנסי לרעידה זו

,ד אפילו בהיזכרך באיחו.50 ,בלי לחבק ממש

.התמורה

כשאת שמחה בראותך חברה.51 ,לאחר זמן ארוך

.התמזגי בשמחה זו

,באכילה או בשתייה .52 ,ההפכי לטעם של המזון או המשקה

.והיי מלאה

,הו בעלת עין הלוטוס .53 ,מתוקה למגע

,טועמת , רואה , כאשר את שרה היי מודעת לכך שאת הווה

.י את הנצחי וגל

,כאשר הסיפוק מתגלה .54 ,בכל מעשה

.ממשי את זה

,ברגע ההירדמות .55 כאשר השינה עדיין לא הגיעה ,והעירנות החיצונית מתפוגגת

–בנקודה זו .הקיום מתגלה

, אשליות מוליכות שולל .56 ,צבעים חוסמים

.אפילו החליקים בלתי נתנים לחלוקה

,במצבי רוח של תשוקה קיצונית .57 .היי בלא הפרעה

מה שנקרא יקום .58 ,נראה כמו קוסמות

.סרטים ,על מנת להיות שמח

.הבט בו כך

, הו אהובה .59 ,שימי לב לא לתענוג ולא לכאב

.אלא למה שביניהם

חפצים ותשוקות קיימים .60 .בי כמו באחרים

.להיתמר בקבלה זו הניחי להם

כמו שגלים באים עם מים.61 ,ולהבות עם אש

.כך אנו גלי המציאות

,להיכן ששכלך תועה .62 ,החוצה או פנימה ,במקום זה ממש

.זה זה

כאשר את מודעת בחיוניות.63 ,דרך איזשהו חוש מסוים

.השארי במודעות

,בתחילת התעטשות .64

,בעת פחד , בחרדה

,מעל תהום ,על גלי הקרב

,בסקרנות עזה ,בתחילת רעב ובסופו .היי מודעת ללא הפסק

טוהר תובנות אחרות.65 .מזוהם עבורנו

,לאמיתו של דבר .דעי לא כלום הוא טהור או מזוהם

היי אותה המשתנה.66 ,ביחסך לחברה או זרה

.בכבוד ובזלזול

,וי כאן היא ממלכת השינ.67 ,שינוי

.שינוי .דרך השינוי כלי את השינוי

,כמו שתרנגולת היא אם לאפרוחיה .68 ,היי אם לידיעות מיוחדות

,לעשיות מיוחדות .במציאות

,מאחר שבאמת שעבוד וחופש הם יחסיים .69 .מילים אלו מיועדות לאלה המפחדים מן העולם

.העולם הזה הוא השתקפות שכלית שאת רואה שמשות רבות במים כמו

,משתקפות משמש אחת .כך ראי את השעבוד והחופש

ראי מהותך כקרני אור.70 ,מתחנה לתחנה במעלה עמוד השידרה

.כך חיוניות עולה בך

,או בחללים בין התחנות .71 .הרגישי זאת כברק

הרגשי את היקום .72 .כנוכחות מאירה ונצחית

יץ כשאת רואה בק.73 ,את כל השמיים בהירים בלי סוף

.הכנסי לבהירות זו

ראי כל חלל, שאקטי .74 כאילו כבר ספוג .בראשך בברק

,בהליכה .75 ,בשינה ,בחלום

.דעי עצמך כאור

, בגשם בלילה שחור .76 היכנסי לשחור .כצורת הצורות

,ירח כאשר אין לילה שחור חסר .77 ,עצמי עינייך ומצאי שחור לפניך

.ראי שחור , בפתחך עינייך . כך הפגמים נעלמים לעד

,בכל מקום בו תשומת לבך מתעוררת .78 ,ברגע זה ממש

.חווי

התמקדי על אש.79 עולה דרך דמותך מבהונותייך למעלה

עד אשר הגוף נשרף לאפר .אבל את לא

האשליות מדטי על עולם.80 ,כנשרף לאפר

.אנושית –והפכי לישות על

,כמו שמבחינה סובייקטיבית .81

אותיות זורמות למילים ומילים למשפטים ,ומבחינה אובייקטיבית

,מעגלים זורמים לעולמות ועולמות לעקרונות .גלי לבסוף את כולם נפגשים בקיומנו

:הרגשי .82 –פנימיים איברים, עצמיות , מחשבות

.אני

,לפני תשוקה ולפני ידיעה .83 ?איך אוכל לומר שאני קיימת

.ראי אותן חולפות .התמוססי ביופי

,זרקי הצמדות לגוף הצידה .84 .בהבינך שאת בכל מקום

–הוא אשר בכל .שמח

כלום –חשיבה על לא .85 תפרוץ גבול .האני המוגבל

ופסת משהונניח שאת ת.86 ,מעבר לתפיסה ,מעבר לאחיזה

-מעבר לאין .את

.אני קיימת .87

.זה שלי .זהו זה

.אפילו בכך דעי ללא סוף ,הו אהובה

.י ידיעה "כל דבר נתפס ע.88 .האני זורח בחלל מעבר הידיעה

תפסי ישות אחת .כיודע וידוע

,אהובה .89 ברגע זה הניחי

,לשכל ,יעה יד

,נשימה ,צורה

.להיות כלולים

,נוגעת בעינייך הסגורות כנוצה .90 הקלות שביניהן נפתחת ללב

.ומשם מחלחלת ליקום

,דווי החביבה .91 היכנסי לנוכחות החללית

הפרושה הרבה מעל ומתחת .לצורתך

שימי תודעתך בדקות.92

שאין לבטאה במילים . מעל מתחת ובתוך לבך

החשיבי כל שטח.93 של צורתך הנוכחת

.כחללי לאין סוף

חושי.94 ,עצמך

,עצמותייך ,בשרך ,דמך

.רוויים בתמצית הקוסמית

הרגשי באיכויות הדקות של יצירתיות.95 מחלחלות לשדייך

.ורוקדות תצורות עדינות

,התנחלי לך במקום מרווח לאינסוף .96 .בתים , גבעות ,נקי מעצים

.אז בא סוף ללחצי השכל

החשיבי את כדור הארץ.97 .כגוף האושר שלך

בתנוחה נוחה.98

פשטי בהדרגה חלל בין המרפקים .לתוך שלווה גדולה

הרגשי עצמך.99 מתפשטת בכל הכיוונים

.קרוב , רחוק

הערכת האובייקטים והסובייקטים.100 זהה עבור המואר

.וזה שאיננו :הראשון גדולתו אחת

הוא נותר במצב הרוח הסובייקטיבי .ואינו אובד באובייקטים

:האמיני .101 ,יודעת כל ,חזקה מכל .מגעת כל

דמייני רוח בתוכך.102 ומסביב לך

עד אשר כל היקום .רוחני

עם כל תודעתך.103

,בתחילת תשוקה ,ידיעה .דעי

!הו שאקטי .104 ,כל תפיסה מיוחדת היא מוגבלת

.יכולת –נעלמת בכל

.באמת הצורות לא נפרדות .105 הישות הנמצאת בכל .וצורתך אינן נפרדות

.תפסי הכל כעשוי מתודעה זו

הרגשי תודעת כל אדם.106 .כתודעתך את

,השליכי דאגה לעצמיות , בכך .הפכי לכל ישות

תודעה זו קיימת.107 כמו כל יישות

.ודבר מלבדה לא קיים

תודעה זו .108 .היא רוח ההדרכה של כל אחד

.היי תודעה זו

נניח שצורתך הפסיבית .109 - היא חדר ריק עם קירות מעור

.ריק

.שחקי , נהדרת .110 העולם הוא קליפה ריקה .בה שכלך משתובב לנצח

,סוכר –בעלת לב .111 ,מדטי על ידיעה ולא ידיעה

קיום ולא קיום ואז שימי שניהם בצד

.למען תהיי

,היכנסי לחלל .112 ,ללא תמיכה

,נצחית .יציבה

-סוף -