תרבות כמצילת חיים

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

תוכן עניינים

3..................................................................................................הקדמה

5...................................................................................................גטאות

10............................................................................התרבות כמצילת חיים

13......................................................................................התיאטרון בגטו

18...............................................................................שירה ומוסיקה בגטו

23...........................................................................................יומנים בגטו

29........................................................................................עיתונות בגטו

35.......................................................................חינוך ותנועות הנוער בגטו

41...........................................................................................הומור בגטו

46...................................................................................................סיכום

47...............................................................................................המלצות

48..........................................................................................ביבליוגרפיה

כמצילת חיים תרבות

הקדמה

. נעשית בתוך הרחם החשוך ומלווה בכאבים רבים, ירת האדםיצ, היצירה הגדולה מכולן"הדבר אינו חייב להתבטא דווקא . שיצירות גדולות נוצרות דווקא מתוך קושי וכאב, מסתבר

."ישנם גם ייסורים רוחניים שתוכנם הוא מאמץ ומסירות נפש, בייסורים פיזיים ).א, י בברכות ה"לדברי רשב, וארא, "הנתיבות שלום"מתוך ביאור (

דווקא בשעת קושי האדם . מדברים אלו אנו למדים שיצירות גדולות נולדות במאמץ וכאבמתוך הכאב והמצוקה , מחפש את הדרך לפרוק מעל עצמו מקצת מן העול שבנפשו ואז

.האופרות והמחזות הגדולים מכולם, הנובלות, נולדות המנגינות. אשר יעזור לו לצאת מן הקושיכשאדם נתקל בקושי מסוים הוא מחפש משהו או מישהו

ויש אנשים המוצאים את ) חברים, אמא, אבא(יש אנשים הנעזרים באדם קרוב כלשהו מסך הקולנוע , בימת התיאטרון, העזרה דווקא בהוצאת הקושי מתוך עצמם אל דף הנייר

.ודומיהםאנחנו , שנה להקמת הגטאות ועל כן בעלון זה70 אנו מציינים )2009-1939 (השנה

נאחזו תושביו בתרבותם הנעלמת ועסקו , מבקשות לבחון כיצד בתוך כל קשיי הגטו .יצירה ורוחניות, בכתיבה

בעלון זה נסקור כיצד עזרה התרבות לתושבי הגטו להשכיח מקצת צרות היום והכניסה .שמחה ואופטימיות בלבבות, שלווה

.ולו רק לשעתיים

.תיבת העלוןעל העזרה במהלך כ שירה ואורית,תודה לאתי

קריאה מהנה

כרמל וטובה

©כל הזכויות שמורות

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

ל"ש חדוה אייבשיץ ז"למכון ללימודי השואה ע

2009 - ע"תש

כמצילת חיים תרבות

והמשוררים הם מכשפים המאמינים , השירה היא מגיה

.במילה אבא קובנר -

.כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע

שלמה ארצי - }"שדות של אירוסים"מתוך השיר {

והיא הופכת ליותר , ]יש משמעות למוזיקה[בהחלט אני מאמין שבקרוב מאוד אנשים יצטרכו . רוחנית

מוזיקה כדי לקבל איזשהו סוג של למעשה להסתמך על .או הנחיה, או סיפוק, שלוות נפש

ימי הנדריקס'ג -

אתה יכול לאהוב אותם : ריםזה הדבר הנפלא בציו

אתה יכול לאהוב אותם בלי שום צער . בלי להתייאשוהטובים שבהם ממלאים את ליבך שמחה מפני שבהם

וזה התבצע וזה . התבצע מה שניסית אתה תמיד לבצע .היה בסדר אפילו אם אתה לא הצלחת לבצע את זה

ארנסט המינגווי - }"איים בזרם"מתוך הספר {

.תפקידו של האמן הוא ליצור את השמש בשעה שאיננה

רומן רולן - }"אן כריסטוף'ז"מתוך הספר {

.מייסוריי הגדולים אברא שיריי הקטנים

היינריך היינה -

האמנות היא ניסיון ליצור אנושיות לצידה של

.המציאות אנדרה מורואה -

http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A8%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%92%27%D7%99%D7%9E%D7%99+%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A1%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%98+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%95%D7%99%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%9D%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9F+%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%9F%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%96%27%D7%90%D7%9F+%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A3%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94%5D/1/1/0/http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%94%5D/1/1/0/

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

ולעתים , ביוצרו עולם חדש האמן מציל את עצמו

.קרובות את זולתו אנדרה מורואה -

http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%94%5D/1/1/0/

כמצילת חיים תרבות

גטאות כיבוש . פלשו צבאות גרמניה לפולין והחלה מלחמת העולם השנייה1939 לספטמבר 1-ב

גודלה של הקהילה היהודית . פולין יצר שינוי בצעדים שנקטו הגרמנים כנגד היהודיםבפולין וכן צמצום אפשרות ההגירה עם כיבוש שטחים נוספים בידי גרמניה הביאו את

ראש משטרת , ריינהרד היידריך. לבעיה היהודיתההנהגה הגרמנית לחפש פיתרון שונהאין עוד אפשרות : "ניסח את הבעיה היהודית עם כיבוש פולין, הביטחון של גרמניה

הנמצאים בשטחים , לפתור את הבעיה הכוללת של שלושה מיליון ורבע יהודים בקירוב ".ויש צורך בפיתרון טריטוריאלי, בדרך של הגירה, הנתונים לריבונות גרמנית

עוצבות (ששלח היידריך אל מפקדי האיינזצגרופן , באיגרת הנקראת איגרת הבזק כבר) המבצע

צוין כי הפעולה הראשונה שיש לנקוט כלפי היהודים הינה ריכוזם 1939 לספטמבר 21-בלתת , כנראה, ריכוז היהודים בערים יחייב: "והעברתם מן העיירות לערים הגדולות

; שרבעים מסוימים יהיו בכלל אסורים על היהודים, י כלליהוראות מטעמי בטחון משטרתלעזוב את , למשל, לא יינתן להם, וזאת תמיד מתוך התחשבות בצרכים הכלכליים, כמו כן

".'הגטו ולצאת אחרי שעה קבועה בערבים וכוהגטו הראשון . ה תהליך מתמשךיתוהיווצרותם ה, הגטאות לא הוקמו בעת ובעונה אחת

במהלך השנים ו, 1939 לאוקטובר 8- פיוטרקוב טריבולנסקי כבר בשהוקם היה בעיר .1941-1940מרביתם בשנים , שלאחר מכן הוקמו עוד גטאות רבים

.עריה המרכזיות של פולין', הגטאות הגדולים ביותר היו בורשה ובלודזהגטו התקיים במשך . היה הגטו השני שהוקם בפולין והיה האחרון שחוסל' גטו לודזבגטו . וזהו הקיום הממושך ביותר של גטו כלשהו באירופה, נים וארבעה חודשיםארבע ש

הגטו היה . הונהג משטר בידוד והפרדה אשר היה הקיצוני ביותר מבין כל הגטאות' לודזמן החוץ , מוקף חלקו בגדרות עץ וחלקו בחומות אבן, סגור ומנותק לחלוטין מן החוץ

משטרה יהודית עליה , כמו בשאר הגטאות, פעלהשמרו עליו כוחות גרמניים ובגטו עצמו .נרחיב בהמשך

אך ליהודים בודדים ניתנה רשות לצאת ממנו , גטו ורשה היה גם הוא מנותק מן החוץלמרות היותו . למען צרכיהם של הגרמנים

של הגטו מוקף חומת לבנים בגובה מעולם לא היה שרוי , מטריםשלושה

הודים כמה אלפי י: הגטו בבידוד מוחלטורבים , יצאו ממנו מדי יום לעבודות כפייה

.אחרים עסקו בהברחת סחורות ומזוןבנוסף לגטאות הגדולים פעלו ברחבי

אלו היו שונים זה , אירופה גטאות קטנים. מזה מבחינת ממדי הניתוק שלהם

בגטאות אלו לא הקפידו על יצירת הפרדה

יהודים בונים את חומת גטו ורשה

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

חומה סביבם ובחלקם הוקצו ללא גדר או –חלקם פעלו כגטאות פתוחים , מוחלטתמדיניות מתונה זו נבעה . ליהודים שעות בהם יכלו לצאת מן הגטו בכדי להצטייד במזון

.כלל מהיקפו המצומצם של הכוח המשטרתי שפעל במקום בדרךההבדלים במידת סגירותם של הגטאות קבעו במידה רבה את רמת חייהם של היהודים

רופפת יותר יכלו היהודים לסחור מחוץ לגטו בגטאות בהם היתה השמירה. ששהו בהםהיה צורך ממילא לדאוג , לעומת זאת, בגטאות הגדולים. ולפרנס את משפחותיהם

נידונו מאות אלפי אנשים להתדרדרות במצבם בגלל סגירותם שם , לאספקה גדולה יותר .וניתוקם של הגטאות

גטו–התוכנית הגרמנית לפתרון הבעיה היהודית

כניתם לגבי היהודים ושו כל שביכולתם בכדי למנוע מהעולם לגלות את תהגרמנים ע .ובכלל זה את המתרחש בגטאות, ולראות את חיי היהודים בארצות הכבושות

הגטו הוא –כלפי חוץ נהגו הגרמנים להציג את הגטו כפתרון לבעיית רדיפת היהודים כמו כן . עיניהם באין מפריעאזור בו נהנים היהודים מאפשרות לנהל את חייהם לפי ראות

טענו הגרמנים כי הגטו הינו חזרה לצורת החיים אליה היו היהודים רגילים בתקופת ימי מובן שאין מקום אמיתי להשוואה בין . כאשר חיו בשכונות מנותקות מסביבתם, הביניים

גטאות היהודים בימי הביניים לבין הגטאות אליהם הוכנסו היהודים בכפיה בתקופת שלא כמו , בהם לא ניתנה אפשרות לאוטונומיה יהודית בתוך הגטו וכן, טון הנאציהשל

בנובמבר . הגטו הנאצי לא ענה כמובן על צורכי הביטחון של היהודים, בימי הביניים :כתב ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום, זמן קצר לאחר סגירת גטו ורשה, 1940

משום שהגענו למדרגה כה גבוהה , ייםהגטו היום מכאיב הרבה יותר מאשר בימי הבינ" )ג"תשנ, ירושלים, לוחמי הגטאותיד ושם ובית, "יומן ורשימות", עמנואל, רינגנבלום(".כך ועתה הנפילה תלולה כל

אשר ) טרזיינשטאט(דוגמה לדרך בה הסוו הגרמנים את מעשיהם היא הקמת גטו טרזין .כוסלובקיה'הוקם בשטחי הכיבוש הגרמניים בצ

וז היהודים בגטו טרזין היו לריכהראשונה היא : שלוש מטרות

ריכוזם של יהודים בעלי זכויות ומעמד אשר היעלמותם עלולה להוביל לבעיות מצד מדינות

השנייה היא העברת ; העולםיהודים אלה בהדרגה מהגטו

והשלישית ; למחנות ההשמדההיא שימוש בטרזיינשטאט כיישוב לדוגמה בפני דעת הקהל

.יתהעולמכשידיעות על , 1943בסוף שנת

הנעשה במחנות ההשמדה החלו החליטו הנאצים , להתפשט

לקראת הביקור נערכו . להציג בפני ועדת חקירה של הצלב האדום הבינלאומי את טרזין, קפה בית, וכן נפתחו חנויות מדומות, גירושים לאושוויץ ובכך הופחתה הצפיפות בגטו

נערך ביקור הוועדה שתוכנן בידי הנאצים 1944ביולי 23-ב. גני ילדים ועוד, בנק. לאחר הביקור הכינו הנאצים סרט על חיי היהודים בחסותו של הרייך השלישי. בקפידה

ו הגרמנים בגטו בית קפה שהקימ

כמצילת חיים תרבות

ובתוכם כמעט כל אנשי ההנהגה , כשהסתיימה הכנת הסרט נשלחו רוב המשתתפים .להשמדה באושוויץ, בגטו ורוב ילדי הגטו

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

החיים בגטויום -בהתנהלות היום. פיזיים ונפשיים, גטו היתה עמוסה בקשיים רביםהתנהלות החיים ב

.מחלות ורעב, צפיפות–בלטו שלושה קשיים צפיפות

היה קטן בהרבה מכדי להכיל , שהוקם בשכונות ובפרברים המוזנחים באזור, שטח הגטו .ונוצר מצב של צפיפות איומה, את כל האוכלוסייה שהוכנסה אליו

וכך כותב אחד מתושבי הגטו , תנאי הצפיפות היו קשים ביותר, מהלדוג', בגטו לודז :ביומנו

ארבעה מטרים ; החדר לא היה גדול. היינו יחד שלוש משפחות שהן אחת עשרה נפשות". על המיטה ועל השולחן, על הרצפה: שכבנו לישון בשלוש קומות. רוחבו ושישה אורכו

ביום אי אפשר היה להיות בחדר . לההשכיבה לישון והקימה נערכו במשמרות וכן האכיהצפיפות היתה ... עצם הסידור למשכב ארך כשעתיים. מרוב מזוודות וחבילות שמילאוהו

".במקום עשרות אלפים של פולנים באו מעל למאה אלף יהודים, רבה מאוד( )55' עמ, 1999, ישראל, מרכז זלמן שזר ויד ושם, "שואה וזיכרון" ,ישראל, גוטמן

לותתמותה ומח. התאפיינו הגטאות בתנאי סניטציה גרועים במיוחד, בשל היותם אזורים מוזנחים ודלים

ברוב הגטאות שרר מחסור קשה בסבון ובמים ולא היתה אפשרות לשמור על היגיינה הזנחה גופנית זו אף הוחרפה בשל הלחץ הפסיכולוגי והרעב בהם היו שרויים . אישית

ו מחלות מידבקות ומגיפות קשות אשר גרמו לתמותה בשל נסיבות אלו פרצ. תושבי הגטו .רבה בגטאות

הנהגות הגטו עשו מאמצים רבים להתמודד עם המגפות והמחלות הקשות שפקדו את אך מלאי התרופות היה מוגבל ביותר והאמצעים הרפואיים שעמדו לרשותם לא , הגטו

.אפשרו מתן עזרה ממשית רעב

ו קבעו במידה רבה את תנאי הקיום של מספר התושבים ומידת הניתוק של הגטנאלצו , גטו מבודד ומנותק מסביבתו החיצונית, כאמור, שהיה' בגטו לודז. האוכלוסייה

התושבים להסתפק באוכל המועט והירוד שהקציבו להם הגרמנים ורק העובדים .במפעלים בגטו קיבלו תוספת מעטה

.אמצעות דרכי הברחה שונות מצריכת המזון הגיעה ב80%-כ, לעומת זאת, בגטו ורשה – קלוריות 184בידי השלטונות הגרמניים נקבע שיהודי בגטו יקבל מנת מזון יומית של

פחות ! מתצרוכת יומית של אדם בוגר10%-מ

הברחות דרך חומת הגטו

, מכאן שההברחה בגטאות הפכה להכרחשכן אין אפשרות להתקיים לאורך זמן על

המזון . כמות כה מזערית וירודה של מזוןבר בידי מבריחים משני צידי המוברח הוע

, קרקעיות-חומת הגטו דרך תעלות תתסדקים בחומה וכן הוברחו מוצרי מזון

הברחות אלו היו כמובן . מעל החומה

כמצילת חיים תרבות

.כרוכות בסיכון רב ורבים מצאו את מותם מסיבה זו

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

הנהגת הגטו :באיגרת הבזק ששלח ריינהרד היידריך למפקדי האיינזצגרופן בפולין כתב

שתורכב ככל האפשר מאישים , ה יהודית יש להקים מועצת זקנים יהודיתבכל קהיל"במלוא משמעותה של מילה , על המועצה לשאת באחריות... סמכותיים ומהרבנים שנותרו

יש להודיע למועצות על . בדייקנות ובמועד שנקבע–לביצוע כל ההוראות שניתנו ויינתנו , זו ..."לה בהוראות אלהנקיטת אמצעים חריפים ביותר במקרה של חב

)65' עמ, 1999, ישראל, מרכז זלמן שזר ויד ושם, "שואה וזיכרון", ישראל, גוטמן(

הגרמנים ראו . מועצות יהודיות–מועצת הזקנים היהודית ידועה בשמה הגרמני יודנראט כצינור מקשר בין ההנהגה הגרמנית , במועצות יהודיות אלו גוף מבצע להוראותיהם

מועצות יהודיות אלו היו כבני ערובה בידי הגרמנים לביצוע . ת בגטולקהילה היהודיזאת תוך אחריות אישית לעצמם וכן אחריות קולקטיבית , ההוראות שניתנות להם

.ליהודים החיים בגטומן המסמך עולה שניתנה העדפה לבחירה ברבנים ובאישים בעלי סמכות לקחת חלק

. על הציבור היהודי ולהבטיח צייתנות בגטובכדי לנצל את השפעתם הקיימת, ביודנראטרבים הסתייגו מהצטרפות ליודנראט שהיה מוסד אשר חייב שיתוף פעולה כפוי עם

.ושיתוף פעולה זה הרתיע רבים, תוהרשויות הנאציעשו זאת ממספר , עם זאת אותם אישי ציבור שנענו לקריאה להצטרפות ליודנראט

:סיבותדוגמה למקרה מסוג זה התרחש . בכפייה ולא מתוך בחירהמספר ראשי יודנראט מונו .1

עשרה – המשטרה החשאית של גרמניה –שם תפסו אנשי הגסטאפו , במינסקוכל , לקחו אותם לבית הממשל ושם הכריזו שמעתה הם חברי היודנראט, גברים

.עבירה או סטייה מפקודות הגרמנים תעלה להם בחייהם, קיבלו עליהם את התפקיד מתוך אינטרסים אישייםמספר מועט של חברי יודנראט .2

, מתוך תקווה שבכך יחמקו מגזרות הגרמנים ויוכלו להגן בכך עליהם ועל משפחתם .ובין מעטים אלו היו אף כאלה שהיו תאבי שלטון ושררה

וחברי , צינור מקשר בין ההנהגה הגרמנית לקהילה היהודית, כאמור, היודנראט היה .3יבות להצטרף לארגון שיוכל אולי לנצל את כוחו בכדי לשמור על היודנראט ראו חש

.האינטרסים היהודיים ארגון שהיה –" המשטרה היהודית"אחת מן המחלקות אשר פעלו ביודנראט היתה

לא היתה בו האפשרות להתארגנות , ושלא כמו היודנראט, בשליטה גרמנית לחלוטין .עצמית

הוצאת אנשים , כגון החרמת רכוש, דים קשיםעל חברי המשטרה היהודית הוטלו תפקיליווי קבוצות עבודה ובמשך הזמן אף השתתפו חברי המשטרה היהודית , לעבודות כפייה

על אף התפקידים הקשים . בריכוז היהודים לקראת העברתם למחנות הריכוז וההשמדהאותם כמו , היו שחשבו. גם לחברי המשטרה היהודית היו מספר סיבות להתגייס לתפקיד

שבעמדה זו יוכלו להשפיע לטובה ולהקל במעט על חיי , אנשים שהצטרפו ליודנראטאך בנוסף לכך מניע חשוב להצטרפות למשטרה היהודית היה הרצון . היהודים בגטו

בה ניתנת אפשרות להשגת מזון ולהגנה מפני יציאה , להיות חלק ממסגרת מוגנת .לעבודות הכפייה

כמצילת חיים תרבות

, טרה היהודית היו שפעלו בציות גמור לפקודות הגרמניםבין האנשים שלקחו חלק המשאך היו גם כאלו שניסו להקל על חיי היהודים ויש שאף הרחיקו ולקחו חלק במרידות כנגד

דוגמה לכך היא החלק שלקחו שוטרים במשטרה היהודית במרד כנגד , הגרמנים .הגרמנים בגטו קובנה

זאת כדי לענות על מספר צרכים , חברי יודנראט רבים פעלו לפיתוח תעשייה בגטו :חשובים של הקהילה בגטו

הצורך למצוא תעסוקה שתאפשר מחיה .1 .להמוני התושבים בגטו

בכדי להוכיח את יעילותם של יושבי הגטו .2ובכך למנוע את שילוחם למחנות

פעלו חברי יודנראט רבים , ההשמדההם סברו . לפיתוח עבודה יצרנית בגטו

לחמתי ותרומה שעזרה במאמץ המלפיתוחה של גרמניה יועילו לקהילה ויביאו את הגרמנים לתובנה שהיהודים מועילים , להם ומכאן שכדאי להשאירם בחיים

,בוכניה .לפחות לעת עתה ,חברי המשטרה היהודית

מתוך כוונה ליצור תחושה של , פעלו חברי יודנראט רבים לפיתוח תרבות בגטו, כמו כןעט את קשיי היום יום המקיפים חיים נורמאלים שתעודד את תושבי הגטו ותשכיח מהם מ

.אותם אףתיםיולע, ספר וגני ילדים יודנראטים רבים נלחמו בכדי להקים מוסדות לימוד כגון בתי

על אף שהדברים נראים חסרי היגיון . מקהלה ותיאטרון, דאגו להקים בגטו תזמורתחיי היודנראטים היטיבו להבין את הצורך של האדם ב, כשהרעב והמוות שולטים סביב

.תרבות ומחשבה :ביומנו, יושב ראש היודנראט בגטו וורשה, רניאקוב'על כך כתב אדם צ

פתיחות חגיגיות , רבים מעלים נגדי טענות על שאני עורך שעשועים לילדים"אוניה טובעת ורב החובל : אני נזכר בסרט. 'שמנגנת תזמורת וכו, של גינות

אני . אז שתנגן'ורת הג מצווה לתזמ– לשם עידוד רוחם של הנוסעים – ".החלטתי לחקות את רב החובל הזה

( )320' עמ, ט"תשכ, ירושלים, יד ושם, "יומן גטו ורשה", אדם, רניאקוב'צ

רניאקוב'אדם צ

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

התרבות כמצילת חיים

מתי ואיך היא , את הרוח שבונה את האדםמחפש הרב חיים סבתו, "בואי הרוח"בספרו .מתעצבת

סיפורו הוא כעולה חדש בישראל על רקע סיפור , סבתו מספר בעצם את סיפורו האישי –סבתו מספר על שאלה שנשאל .משפחתו בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה

אמי זכרונה , אבל אני אוהב שירים, לא "–ותשובתו המיידית היתה " ?האם הוא משורר" של מה כוחם–" בשירים יש המון כוח. לברכה היתה משוררת והיתה קוראת לנו שירים

מה כוחה של אומנות אמת שנחצבת מנימי נפשו של האדם ? השירים ושל הסיפוריםהמילה רוח בשמו . זה מתבהר למספר ולקורא בהמשך? לשמור על רוחו כדי שלא ימוט

זוהי רוח מיוחדת שהופכת למוטיב דומיננטי , של הספר כתובה בהא הידיעה כלומרלא ידעתי "– של התרבות היהודית ששזור בכל הספר ואשר מוטען מהרבדים השונים

נשדדו ממני ימי ... סבל שישדוד ממני את ילדותי התמימה, איזו תקופה אני מתחילרק כמה פינות נשארו . געגועי לדף הגמרא, ליבי המלא אהבה לאמא, נערותי הפורחים

דף גמרא , רגעי חיים כשנחבאתי באורווה על האבוס וקראתי את המכתבים של אמא, ליאלו הדברים אשר שמרו על שפיות דעתו ).99' עמ" (אורח חיים"ובסימן ב" מציעאבבא"

.והחזיקו אותו בחיים תקופה כל כך ארוכה לוגותרפיהאשר ייסד את ה, וינאי יהודי פסיכיאטר ונוירולוג רופאויקטור פראנקל שהיה

הנחשבת לאסכולה הוינאית השלישית , אקזיסטנציאליסטישיטת הניתוח הו של הפסיכולוגיה האינדיבידואלית וזיגמונד פרויד של פסיכואנליזהאחרי ה (פסיכותרפיהב

מחנה את חוויותיו כאסיר ב" האדם מחפש משמעות"ר בספרו הנודע תאמ, )אלפרד אדלר, פראנקל. משמעות החיים ומתאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת נאצי השמדה

נחשב לפורץ הדרך לגישת , הפסיכולוגיה ההומניסטיתשנמנה עם אסכולת .האקזיסטנציאליזם כאמצעי בפסיכותרפיה

לאחר ארצות הברית ולהגר לוינהנקל יכול היה לעזוב את אאף שפר, השואהבתקופת בתוקף תפקידו כראש , שאר שם ולגונן על הוריויהוא בחר לה, שקיבל אשרת כניסה אליה

הוא ) 72' עמ" (השאיפה למשמעות"בספרו . היהודיבית החולים בנוירולוגיההמחלקה לם מה שחיזק אותו לקבל את ההחלטה הרת הגורל לא מספר שלאחר היסוסים רבישאביו מצא בבוקר , עשרת הדיברותהיה שבר שיש של , להותיר את הוריו מאחוריו

שבו חרוטה האות , שנשרףבית הכנסתבמקומו של , רת הכניסהשקיבל את אש .כיבוד הוריםהמסמלת את הדיבר של

ומאוחר טטרייזינשטאגטו ל, בשל יהדותו, נאציםמאוחר יותר נשלח פראנקל על ידי העד , כרופא כללי במרפאהט הוא עבדאבטרייזינשט. אושוויץיותר למחנה ההשמדה

על מנת לעזור , שהבחינו בכישוריו בפסיכותרפיה והוא התבקש להקים יחידה מיוחדתמאוחר יותר הקים יחידה כדי למנוע מקרי . למגיעים חדשים להתגבר על ההלם הראשוני

, אך ברוב זמנו במחנה הריכוז הוא היה אסיר מן השורה. בקרב האסיריםהתאבדות .ומילא תפקידים פיזיים כמו חפירת חפירות והנחת מסילות לפסי רכבת

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%98%D7%A8http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%96%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A8http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%93%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%96%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%90%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%98%D7%95_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%98http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

כמצילת חיים תרבות

סיבלו . הושמדה, פרט לאחותו, אך כמעט כל משפחתו, פראנקל שרד את השואהקדמת שהתפתחה כבר בגיל במחנות הריכוז וההשמדה העצים את תפיסתו המו

כדי להתגבר על , מציאת משמעות לחייו, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, הנעוריםמספר " האדם מחפש משמעות"בספרו המפורסם ביותר . טראומות ומצבים קשים

היה צועד לעתים מחוץ , האישית בתנאים הקשיםשפיותופראנקל כי כדי לשמור על כדי ". החוויות הפסיכותרפיות במחנות ריכוז"למרפאתו ונותן הרצאה לקהל דמיוני על

סיפר כי מה שהחזיק אותו , להמחיש שהמתיחות שבין שאיפה להגשמה הינה חיוביתהיה הרצון העז לשחזר , הטיפוסבחיים במחנה הריכוז ועזר לו להתגבר אף על מחלת

לטענתו . שאבד באושוויץ" מבוא ללוגותרפיה: הרופא והנפש"ולפרסם כתב יד של ספרו הם לא יכלו , ועל אף שהנאצים יכלו לשלוט בגופו, בני האדם הם חופשיים בבסיסם

.שאת החופש שלה לא יכלו לשלול ממנו, לשלוט בנפשואו יותר נכון הרצון העמוק , ביותר של האדםהדחף העמוק, על פי תפיסתו של פראנקל

והבנה זו היא היא , הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, ביותרפראנקל טוען שהאדם . הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו

רות וחוסר סובל מתחושת עק, אך איבד את התכלית, המודרני שיש בידו את האמצעיםתחושה . שעמוםשהסימפטום הראשי שלה הוא , "ריק קיומי"משמעות שהוא מכנה בשם

אותו ריק קיומי . התמכרותו, תוקפנות, דיכאוןנקל במשולש של אשבאה לידי ביטוי לפי פרנקל ברגע שהאדם ימלא אאליבא פר. גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות

, אליו יוכל להתכוון, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, לעצמו את הריק הפנימי שלוהדבר יגלה את הוויתו האנושית , ובו יוכל לשכוח את עצמו, ושלקראתו יוכל לחתור

. והבעיות שליוו אותו יפתרונוירוזותורוב ה, אמיתיתההתבטאה מציאת המשמעות לחיים בתנאים הקשים של הגטאות בתקופת המלחמה

, ה לחיים הפיסיים אלא לחיים הרוחנייםואין הכוונ" המשיך ולחיות"בעיקר בניסיונות ל, הופעות, ללכת להצגות, שירים, עיתונים, להמשיך ולכתוב יומנים, להמשיך וליצור . לשיר ועוד, להקים מקהלותי הנאצים ל יד האדם הוצא להורג ע–" חיי נצח"סיונות אלו לאנשים ילעיתים נותנים נ

.ל לזכור אותו לעדכביו ודרכם נוהגיגיו נשארו עימנו בכת, מחשבותיו, אולם דמותו , הקוראים,במהלך קריאה של יומן פרטי כמו יומנה של אנה פראנק ניתנת לנו

אנו חשים קרבה והתחברות , הלגיטימציה לקחת חלק בחוויות והסיטואציות שחוותה אנהאנה שמעידה על עצמה –" קייטי("הנמען , כי אנו יוצאת דופן לדמות שמצהירה לא פעם

מחליטה להקדיש את המלל בכתיבתה ביומן כמכתבים , שת בדידות חבויה בהכי תחו שחי ריודעים עליה יותר מכל אדם אח ,)שלכאורה יועדו לידידה טובה שעונה לשם זה

.פרה לאף אדם אחרישכן ביומנה כתבה דברים שלא ס, לצידה, גטאותבעלון זה ננסה להציג מגוון מאותם חיי תרבות המצילים את חיי היהודים ב

משכיחים מהם את מאורעות התקופה ושומרים על רוחם כמו גם , הנותנים טעם לחייהם .על גופם

התרבות כמצילת חיים בגטו

ומה עיננו –חלפה שנה ". לגנס, התחשק לו", אשתקד אמרו שהתיאטרון הוא קפריזה שלי", ן הקטןהתיאטרו. היתה זו דרישת החיים. לא היתה זו סתם קפריזה של גנס? רואות

רביה קלה של –ואחר כך , הקונצרט השני, אקדמיית האבל הראשונה, הקונצרט הראשון בתי ספר גדולים –ונוסף על כך , הצגות גדולות–ולאחר מכן , המשטרה ושוב רביה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9Dhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9Fhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AAhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

אגודת . בפעם הראשונה בתולדות וילנה זכינו לתוכנית לימודים שכולה יהודית. בווילנההדאגה . חיים יהודיים רחבי היקף, מעונות יום גדולים, דים גדוליםמעונות יל, סופרים גדולה

חיי הרוח עומדים . שעוד לא היתה כמוה בחיי וילנה היהודית, שלנו לילדים הגיעה לדרגה .וכבר נערכו אצלנו תחרויות ספרותיות, על רמה גבוהה

ר מן חפצנו לתת לאדם את האפשרות להשתחר. פשוט מאוד? כיצד עלה הרעיון בדעתנוגופינו נתון . ימים קשים ושחורים עוברים עלינו. ואת זאת השגנו. הגטו למשך שעות אחדות

אלה –עבודה ומשמעת : גופנו יודע כיום הזה. ואילו את רוחנו לא הצליחו לשעבד–בגטו ,108, 79' עמ, 1965, מרחביה, "להבות באפר", אק'קה קורצ'רוז(."הרוח יודעת על עמל קשה יותר. מקיימים את הגוף

, בעקבות הקמת הגטאות ניטעה בציבור היהודי תחושה שצפויה לו מסגרת חיים קבועהאשליה זו השפיעה רבות על התפתחות . וכך נוצרה אשליה של התנהלות חיים נורמאלית

.ות בגטובהתרעם מיד . אנשי מדע ואמנים בתחומי האמנות השונים, בקרב שוכני הגטאות היו אנשי רוח

, ציירים ציירו את החיים בגטו, ים פעילות תרבותית ואמנותיתיהודהגיעם לגטו יזמו המוסיקאים חיברו יצירות מוסיקליות וכמובן הועלו הצגות תיאטרון ומופעים מוסיקליים

.שוניםבתחילה התקיימה הפעילות במחתרת ובהמשך ברוב המקרים בהסכמת שלטונות הגטו

.חיי התרבות והספורט בגטושלקחו על עצמם את ארגון בעשייה האמנותית עוד דרך לשמור על שקט וליצור , מפקדי הגטו, לעיתים ראו הגרמנים

ליוצרים ולמבצעים לעומת זאת אפשרה . לקהל האסירים" נורמאליים"אשליה של חיים למותר . הפעילות האומנותית לשכוח ולו לשעה קלה את קשיי הקיום ואימת השילוחים

לעיתים הוכנסו בתוך . הפעילות והמופעים נערכו לאחר יום עבודה קשהלציין שכלאחד התסכולים . או תיאורים של המצב הקשה בגטו, ביטויי מחאה, באופן סמוי, היצירות

הגדולים של המבצעים היה שילוח של חלק מהמשתתפים בטרנספורטים באמצע .ההכנות למופעים

פות באירועים אלו היתה נחלתם של למרות הפעילות העשירה יש לציין שההשתתכיוון שלא היו מספיק מקומות אך בעיקר מכיוון שהאנשים . מעטים בלבד מתושבי הגטו

.היו טרודים במאבק ההישרדות היום יומיגם "–" להיות שחקנית"נאווה שאן שהיתה שחקנית ידועה בגטו טרזין כתבה בספרה

מה באותו יום אינה הופעתם האמנים וגם הצופים לא ידעו אם ההופעה על הב ".האחרונה

באופרת הילדים " אנינקה"שיחקה את התפקיד הראשי של הילדה , גרטה הופמייסטר היא ענתה חד וחלק, כשנשאלה מה היתה בשבילה המוסיקה בטרזין". ברונדיבאר" "!מוסיקה היתה חיים! מוסיקה"

למרות הכל הם ניסו הגירושים מן הגטו והרעב הכבד שיבשו את עבודת האומנים אבל – וכתב ביומנו 1942 ביוני 9-ב' דוד שירקוביאק צפה ברוויו בגטו לודז. להמשיך ולפעול

העיקר שבמשך שעתיים . רק הריקודים מוצלחים. פרט לבדיחות על הגטו אין מה לראות"... " הפסקתי לחשוב על אוכל או רעב

. עיקר בתקופות של גירושיםב, בכמה גטאות הובעו מחאות כנגד הפעילות התרבותיתזמן , 1942בווילנה הפגינו רבים לאחר הופעת הבכורה של התזמורת הסימפונית בינואר

המפגינים נשאו כרזות שבהן נכתב . 1941קצר לאחר האקציות האכזריות שנערכו בסתיו ". ריקוד בין מתים"גם בוורשה מחו רבים נגד ". בבית קברות אין עורכים הצגות תיאטרון"

כמצילת חיים תרבות

אפילו לא בתקופת הגירושים וביומנים אישיים יש , לא נשמעו מחאות פומביות' בלודז .מי שהתנגד לפעילות התרבותית פשוט לא השתתף בה. התייחסות מועטה לנושא זה

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

התיאטרון בגטו

הציגו ,שחקני תיאטרון קיימו ערבי שירה. בתחום התיאטרון התקיימה פעילות מגוונת אצל – הקימו תיאטראות בובות, פרטואר העולמי למבוגרים ולילדיםמחזות ידועים מהר

בעזרת . מילאו בובות פשוטות שיוצרו מסמרטוטים תפקיד בידורי וחינוכי, הילדים הקטנים. הבובות לימדו את הילדים המפוחדים והמבולבלים כללי ניקיון ועקרונות חיים בצוותא

כאחת הדרכים להנחלת , רועים שוניםהצגות הועלו בבתי הילדים גם לקראת חגים ואי .החינוך היהודי

האולמות היו מלאים אפילו , התיאטראות משכו המוני אנשים שרצו לברוח מצרות היומיוםלעיתים קשה כל . ו האנשים לשלם מכספם המועט תמורת כרטיסי הכניסהנתבקשכאשר

טרון או כך היה להשיג כרטיסי כניסה ורק בעזרת קשרים הדוקים עם אנשי התיא :'ר בכרוניקה של גטו לודזתוא כמו שמ,היודנראט ניתן היה להיכנס

על מופעים הקורא לעתיד של השורות הללו יגיב אולי במנוד ראש נוכח ידיעות כה תכופות"כי מצבם של תושבי הגטו לא , אף ייתכן שהוא יאמר לעצמו. למיניהם ואירועים חברתיים

מחובתו של רושם הכרוניקה . היו כה עשירים ותוססיםאם חיי החברה , היה כלל כה טראגיעד למבצעי , קיימת היתה בגטו, כידוע. להקדיש קצת תשומת לב לאותן התופעות המוזרות

קונצרטים סדירים והצגות רביו . פעילות קבועה של בית התרבות, 1941הגירוש של שנת רשות הכניסה ניתנה . וכנושא חיי התרבות בגט, אחדות אורגנו בידי הנהלת בית התרבות

אומנם הקונצרטים וההצגות לא היו מסוגלים להשביע את . תמורת כרטיס בתשלום, לכל איש 500-כי האולם בבית התרבות יכול להכיל כ, הרעב לתרבות של אוכלוסיית הגטו

..." כך שהשגת כרטיס כניסה הפכה שוב לעניין של קשרים עם האנשים הנכונים, בלבד )318, 180 ,158' עמ, ח"תשמ, ירושלים, " כרך א–' כרוניקה של גטו לודז" ,יוסף, קרמיש(

התרחבות מופעי –התפתחות התיאטראות בגטו באה לידי ביטוי בשלוש צורות עיקריות היווצרות פעילות תיאטרלית בחסות ארגוני העזרה העצמית היהודית , הבמה האישיים

.והופעת התיאטרון הממוסד

םמופעי הבמה האישייקפה משכו אליהם קהל רב גג ובבתי בעליות, המופעים האישיים שהתקיימו בדירות

על היודנראט ועל , מופעים אלה הורכבו בעיקר מקטעי בידור והומור על חיי הגטו. ומגווןשם , סופרים ודומיהם, כמו כן היו בתי קפה בהם התאספו אנשי אינטליגנציה. הגרמנים

.עה גבוהה יותרהקפידו השחקנים על איכות הופעם זאת ניתן . רוב העדויות הקיימות על תיאטרון ומופעים נוגעות לתיאטרון הממוסד

:כגון עדותה של מרי ברג, למצוא עדויות מעטותעל שירות , ברחוב לשנו מושרים מדי יום ביומו פזמוני סטירה על המשטרה' קפה אמנות'ב"

... על הגסטפו–חוכמים מתוך צירופים מ–ואף ', ריקשות'ה, האומניבוסים, בתחילה לא יכולתי לשאת את בדיחותיהן. הצגות ההומור זוכות תמיד להצלחה רבה

כי בהן בלבד , קמעה נוכחתי אך קמעה, שנסובו על המאורעות הטראגיים ביותר בהווי הגטו

כמצילת חיים תרבות

המייצגות את מנהיגי הקהילה ונשיאי , יש ומובאות בהן בובות. נמצאת תרופה לתחלואינו )33' עמ, 2000, ישראל, יד ושם, "בין תמולנו למחרנו", )עורכת(ספירה , רפפורט(."ות והמוסדות השוניםהמחלק

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

התיאטרון בחסות מוסדות העזרה העצמיתבגטאות התפתחה פעילות תיאטרלית ענפה שהיתה פרי יוזמתם של אישי ציבור ופעילי

להכשרות של תנועות ר הוזמן השחקן והבמאי משה פולב1940בקיץ ' בלודז. מפלגותבתוך זמן קצר הקים תאטרון חובבים . הנוער כדי להקים חוגי דרמה בקרב הצעירים

".אוונגרד"המופעים : התיאטרון שהתקיים בחסות מוסדות העזרה עצמית היה שונה לחלוטין

ההצגות כללו יצירות של שלום . לאומי-התקיימו במטבחים הציבוריים והיו בעלי אופי יהודי, היו נתונות לפיקוח ציבורי ההצגות. פרץ ועסקו בחגים ובמסורת היהודית. ל.ם ויעליכ

שלא כמו המופעים האישיים בהם לשחקנים היתה יד יותר חופשית בנוגע לנושאים בהם התיאטרון תחת חסות מוסדות העזרה העצמית פעל ללא מטרות רווח אלא . הם עוסקים

.בכדי לספק פרנסה לשחקניםת לתיאטרון בחסות מוסדות העזרה העצמית הוא סיפור התיאטרון בבית אחת הדוגמאו

הורשו להסתובב עד , הילדים בגטו למדו במוסד חינוכי .היתומים בגטו טרזיינשטאט בחופשיות ואף הורשו להעלות מחזות וקברטים כדוגמת ברונדיבר 20:00השעה ר סמל למאבקם בתקווה היתה האופרה ברונדיב, עבור כל שוהי וניצולי הגטו. ונוספים

על ידי צוות שחקנים , פעמים55האופרה הועלתה בין כותלי הגטו . לניצחון שיגיעאך הצוות של השחקנים הראשיים , שהתחלף עם הטרנספורטים לעבר מחנות המוות

. ההצגות55זכה לשרוד ולהשתתף בכל ע לגטו אחד המדריכים בבית היתומים הגי . ביותרמעניין ת המחזהאסיפור העל. בגטו הגיעה האופרה לכדי הפקה מושלמת.ואיתו עותק כתוב של האופרה, טרזינשטאט

כלי נגינה הוגנבו פנימה ומיני בדים וחפצים , הגטו כולו רחש פעילות סביב האופרהשימשו כתפאורה מאולתרת

.וכתלבושותעלילת האופרה מגוללת את סיפורם של שני ילדים קטנים אשר

נודדים אל העיר אימם חולה והם הגדולה בניסיון להשיג עבורה

. שיחזק ויבריא את אימם, חלבזמר , בעיר הם נתקלים בברונדיבר

, רחוב המתפרנס משירתואך הזמר , ומבקשים לחקותו

מתרעם כנגד התחרות הצפויה באים , בלילה. ומגרש את הצמד

חתול , לנחם את הילדים ציפורוכלב ומבטיחים לעזור להם

אך , ברונדיבר פותח את מופעו כרגיל, למחרת בבוקר. חד עם כל ילדי העירבמשימתם י .החיות וילדי העיר מגרשים אותו ומפנים את המקום עבור שני הילדים

ילדי בית היתומים בגטו טרזיינשטאט בהצגה

אך במאמץ , וגונב לשני הילדים את הכסף שקיבלו, ברונדיבר מתעצבן על גזילת פרנסתואשר , הכסף לידי הילדיםמשותף מגרשים ילדי העיר והחיות את ברונדיבר ומשיבים את

שיר . ובידיהם החלב שיחזקה ויביא אתה לקו הבריאות, חוזרים אל זרועות אימם החולה .ניצחון המשותף על בעל השפםל, נתן תקווה וכוח, הניצחון אותו שרים כולם ביחד

כמצילת חיים תרבות

התיאטרון הממוסדקיימים המקורות ה, דומקורות בנוגע לתיאטרון הממוסד ברוב הגטאות הינם דלים מא

בגטו ורשה אפשרו הגרמנים פתיחת . ווילנה' לודז, מתייחסים בעיקר לגטאות ורשה נפתח תיאטרון נוסף 1941בשנת ". אלדוראדו" ונקרא 1940תיאטרון אשר נפתח בשנת

בשני תיאטראות אלו הועלו הצגות ביידיש וכמו כן הוקמו ". העזאזל החדש "–בגטו ורשה דבר , תיאטראות אלו התקיימו למטרות רווח. פולניתתיאטראות בהם הועלו הצגות ב

.שהשפיע על התכנים שהוצגו ועל רמת המופעאסרו הגרמנים , 1940אשר גם בו החל התיאטרון הממוסד לפעול בשנת ', בגטו לודז

.להציג מחזות שלמים ועל כן נאלצו השחקנים להציג מערכונים או מערכות מתוך מחזותשכן היו שטענו , ה התקוממות כנגד הקמת תיאטרון בגטובגטו וילנה הורגשה בתחיל הועלתה בכל זאת ההצגה 1942אך בשנת , "בית קברות"שאין מקום לתיאטרון ב

ובהמשך אף ניתנה תמיכה רבה בקרב יושבי הגטו , הראשונה וריככה את ההתנגדותבוילנה השתמשו אנשי התיאטרון בשפה העברית בהצגות . להמשך פעילות התיאטרון

.בכדי לנסות ולהנחיל אותה לתושבי הגטורופא בגטו וילנה , צקי'מארק דבורז, "ירושלים דליטא במרי ובשואה"כך תיאר בזיכרונותיו

המחזה הועלה בתיאטרון העברי בגטו ". היהודי הנצחי "את המחזה, מחתרתוחבר הוהיה יוצא דופן לא רק בשל שמו אלא גם , 1943ביוני וילנה בימיו האחרונים של הגטו

.בשל תוכנו ואופיו מפעיליו היו חברי אגודת ,העברי היה אחד התיאטראות שפעלו בגטו וילנה התיאטרון

-ביניהם מרדכי טננבוים, י האגודה היו רבים מאנשי המחתרתבין חבר". הברית העברית" במטרה להגביר את 1941האגודה נוסדה בסתיו . צקי'ומארק דבורז אבא קובנר, תמרוף

האגודה קמה על רקע . ציוני בפעולות חינוכיות ותרבותיות לימוד העברית ולצקת תוכןארגון גג . ציוניים-ם לחוגים אנטיבין חוגים ציוניי, החינוך בגטו מאבקים פוליטיים על אופי

צקי וחבריו האמינו כי 'דבורז. אירועים תרבותיים מגוונים בשפה העברית זה ריכז תחתיויוקם חיץ שיגן מפני חיי הגטו העלובים ויביא לתחושת , העברית החיה באמצעות המילה

, ארגנה בין השאר מסיבות לכבוד החגים" הברית העברית. "ולאומית חירות אישית. ך"שירה עברית והקראת קטעים מהתנ, )הרצאות מדעיות כולל(הכוללות הרצאה

:לפופולארית" הברית העברית "צקי מתאר כיצד הפכה פעילות'דבורזומספר הצמאים למלה העברית ולבת , עד מהרה נתחבבו המסיבות הללו על ציבור הגטו"

ר המאזינים הגיע לשש מאות שמספ היו מקרים..] .[ישראל כה גדול היה קול רחוקה מארץ ".איש

של הגטו צריכה עד ליומו האחרון"שהאמינו כי , "הברית העברית"בהתאם לעקרונות הועלה , "שמע בו המלה העבריתילה

בשפה " היהודי הנצחי"המחזה השחקנים של המחזה היו . העברית

חברי תנועות הנוער אשר בתום יום . בתיאטרון עבודה מפרך הלכו לשחק

השחקנים היתה מרים גניאנסקי בין .שנהרגה מאוחר יותר כפרטיזנית

במחזה " הברית העברית"בחירת מטרת. אינה מקרית" יהודי הנצחי"ה

יצירה שתהא "ההחלטה היתה להציג

בגטו שהועלתה "י" הנצח היהודי ההצגה

http://www1.yadvashem.org/education/newsletter/hebrew/fifteen/picture.htm#Stay_Put#Stay_Put

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

.צקי'כך טען דבורז, "הגאולה קשורה בבעיות מלחמת השחרור של היהודים ותקוות, )1872-1959(ידי דוד פינסקי על20-ה נכתב בראשית המאה" היהודי הנצחי"המחזה

, 1919במוסקבה בשנת " הבימה "והועלה בתיאטרון, מגדולי מחזאי היידיש של המאהבגטו החליטו משלא נמצא עותק של המחזה. ישראל עוד טרם עלה התיאטרון לארץ

. ושירים עד שיצרו מחזה המורכב מכמה מערכות, צקי וחבריו לנסות ולשחזרו'דבורז המחזה ירומם את רוחם של בני"קדו רבות על שיפור העברית והאמינו כי החברים ש

נתפרו מציציות והתלבושות, את ההצגה ליוותה תזמורת ומקהלה". הנעורים בגטו .כך שהעניקו לשחקנים מראה המזכיר יהודים בתקופת בית שני, וטליתות

)235' עמ, א"תשי, ישראל, ישראל הוצאת מפלגת פועלי ארץ, "הירושלים דליטא במרי ובשוא" ,מארק, צקי'דבורז(

התרבות בגטו בכלל והתיאטראות בפרט היו נחוצים לאוכלוסיית הגטו בכדי לשכוח מעט כרוניקה של גטו "דוגמה לכך מתוארת ב. בכדי להפיג את המתח, ת שסביבמן האסונו

:''לודזלפטפט שוב , הרחק מן האווירה הקודרת של בית האסורים, לשבת שוב באולם תיאטרון"...

, להציג שמלה חדשה ותסרוקת נאה, לפלרטט, ולם הכניסה לבית התרבותאבהפסקה ב ."הרי זה צורך אנושי שלא ניתן לדכאו

, ז"תשמ, ירושלים, ושםדי, כרך ג– "'כרוניקה של גטו לודז", )עורכים(יוסף , רב, אריה, מנחם בן( .)305' עמ

לא מתח ביקורת על , התיאטרון הממוסד כמעט ולא ביטא את הלך הרוחות בגטוהאומנים נזהרו מאוד לא . היודנראט ובוודאי לא התייחס לשליטים ולרוצחים הגרמנים

עקב כך , י מוסדות השלטוןל ידוכל קטע צונזר ע, ת המתרחש בגטולבקר ולא לתקוף א .בעיקר לאמצעי לבידור קל והפגת מתחים הפכו התיאטראות

רומקובסקי ואנשיו לפעילות התיאטרלית היתה השפעה ' לחסות שהעניקו בגטו לודז וכן, בדרך כלל הוצגו קטעים ישנים וחביבים מהעבר. שלילית על רמת המופעים ואיכותם

.מערכונים שכותביהם נזהרו שלא לבקר את שליטי הגטו ואת מדיניותםהיא לא ביטאה את תחושות . הפעילות התיאטרלית לא היתה אמנות במובנה האמיתי

נהנו , בגטו וילנה למשל. את ביקורתו ואת כאבו, ואף לא הציגה את התלבטויותיו, הציבוראלא , שה רק מפלט מהמציאותהיוצרים מחופש יחסי והפעילות התיאטרלית לא שימ

החסות חיזקה והיטיבה עם היוצרים . ביטאה את ההתמודדות עמה ואת עיבודהדבר שעודד ושמר על חוסנם הרוחני של , והתוצאה היתה עושר תרבותי במגוון נושאים

אולם כבלה ודיכאה את , הקלה החסות על היוצרים מבחינה חומרית' בלודז. התושביםגם . 'ת אין לזלזל ולהקל ראש בפעילות התיאטרלית בגטו לודזעם זא. חופש היצירה

העלתן של הצגות ישנות וביצוען של יצירות מוזיקליות בתנאי הגטו דרשו מהיוצרים לגייס הקהל נהר למופעים השונים מרצונו החופשי ושילם בעבור . כוחות נפש לא מבוטלים

בעיקר של הצעירים להפיג , הפעילות ענתה על הצורך הבסיסי של התושבים. הכרטיסים .את השגרה הקודרת והטראגית של חיי היום יום

עמדת השלטון וההנהגההגרמנים לא הקשו . עמדתם של הגרמנים כלפי התיאטראות בגטו לא היתה אחידה

כלל ניתנה אפשרות לקיים פעילויות באופן בולט על קיום תרבות יהודית בגטו ובדרךבעקבות כך שהגרמנים לא פרסמו . י הצנזורה הגרמנייםתרבותיות כשאלה שמרו על חוק

המדיניות בנוגע לקיום , כל פקודה האוסרת קיום פעילות תרבותית עצמאית בגטובעוד . ומכאן נוצר הבדל בין הגטאות, פעילויות מסוג זה נקבעה בידי הרשויות המקומיות

http://www1.yadvashem.org/education/newsletter/hebrew/fifteen/picture.htm#Stay_Put#Stay_Put

כמצילת חיים תרבות

היו גטאות , דשבגטאות מסוימים התאפשר קיום התיאטרון ואף התקבל בברכה ובעידו . בהם הוצא התיאטרון היהודי אל מחוץ לחוק

עמדתם של חברי היודנראט כלפי הפעילות התרבותית לא באה לידי ביטוי בתקופה לאחר . אז היו חברי ההנהגה עסוקים במילוי פקודות הגרמנים, הראשונה של הגטאות

חיי התרבות שהתייצבו החיים בגטאות ניסו היודנראטים לקחת סמכות על המתרחש בהם דאגו לאישורים המתאימים מהגרמנים להקמת תיאטרון . ובכך לשלוט במתרחש בגטו

במקביל פעלו היודנראטים לצנזורה על . ודרך ההצגות ניסו להעביר לציבור מסרים שההצגות לא יפגעו במעמדם –ההצגות בכדי שלא יפגעו בגרמנים ואף חשוב לא פחות

.של חברי היודנראט עצמםמה לכך ניתן לראות בתיאטרון דוג

התיאטרון בגטו . 'שהוקם בגטו לודזשהיה , נוסד בידי משה פולבר' לודז

בתיאטרון שהקים . שחקן ובמאיוהם , שחקנים18פולבר השתתפו

ד בין יושבי והעלו מופע שהצליח מא .הגטו

הצלחת המופע הגיעה לאוזניו של חיים , יושב ראש היודנראט בגטו

א העלה שוב את והו, רומקובסקיהמופע וצפה בו יחד עם בכירי

ההצגה עוררה את זעמו של . הגטושכן הוא זיהה בה , רומקובסקי

ביקורת עקיפה כנגדו וכן הלך רוח לא צריך ... לסגור את התיאטרון"הוא פנה לאחר מעוזריו ואמר כי יש . של מהפכנותבסקי לאפשר את קיומו רק לאחר לחצים ושידולים רבים הסכים רומקו". תיאטרון בגטו .אך זאת כמובן בפיקוחם של היודנראט ושל המשטרה היהודית, של התיאטרון

,ראש היודנראט, חיים רומקובסקי 'יושב בקהל בהצגת ילדים בגטו לודז

בהופעה . גם ההצגה השנייה של הרביו מטעם משטרת הסדר זכתה להצלחה סוחפת"ההצגה הבאה צפויה . ורבים מנכבדי הגטו' אהרן יעקבוביץ, חגיגית זו היו נוכחים דוד גרטלר

".אם רק יחלים עד אז, שלישית זו יהיה נוכח הנשיאמצפים שבהצגה . בשבת כרך –' "כרוניקה של גטו לודז", )עורכים(יוסף , אריה ורב, בן מנחם: מתוך. 1943 ביוני 10', יום ה(

)308' עמ, ז"תשמ, ירושלים, יד ושם, ג

. התקיימו בגטאות רבים גם חוגי דרמה לילדים ולמבוגרים, בנוסף למופעים שהועלו בגטומלבד . והיתה בו חשיבות רבה, תיאטרון היווה מרכיב חשוב בחייהם של יהודים רביםה

ההצגה מאפשרת את הבריחה , אם בגלוי ואם בסמוי, המסרים והביקורות שהועברושהחיים מתנהלים כהרגלם , אפילו אם לשעתיים בלבד, את העמדת הפנים, לעולם אחר

. ואין מקום לדאגה

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

שירה ומוסיקה בגטו

מספיק להעיף מבט חטוף על חיי , יקה נמצאת בדמם של היהודים מאז ומעולםסהמוהרוח והתרבות היהודיים לפני המלחמה כדי להבין את המקום החשוב שתפסה

על כן ברור היה שהיהודים יביאו חלק משפע זה אל חייהם , יקה בחיי היהודיםסהמו .בגטו

, יקהסת הפעילות הענפה בתחום המוהתנאים הקשים בגטו לא מנעו ואולי אף עודדו אב "מקהלות וכיוצ, פעילות אשר כללה גם פעילות ציבורית ענפה של תזמורות סימפונית

כתיבת שירים , הופעות רחוב, נגנים בודדים, וכן פעילות פרטית של מוסיקאים בודדים .למגירה ועוד

יקה סוחה של המובכ. יכולה להוות מקום מקלט לאנשים רבים, על כל צורותיה, יקהסהמומן הצד . יום שסביבו את קשיי היום, ולו רק לרגע, להרגיע את האדם ולהשכיח ממנו

יקה כצורה לפורקן סהזמרים והמשוררים אשר להם שימשה המו, היו הנגנים, הפעילמן הצד הסביל היו האנשים המגיעים לשמוע את היוצרים . רגשות דרך מילים ודרך נגינה

תנתק מהסובב אותם ואף לחוש תחושת נורמאליות כלשהי ובכך לאפשר לעצמם לה .בחייהם

פרוץ המלחמה הוביל לאבטלה בקרב מאות מוסיקאים יהודים אשר הועסקו

הריכוז בגטאות . קודם לכן בידי הפולניםוהוביל לכך , אף החמיר את המצב

זמרים , להקות קטנות, שמוסיקאים רבים ,קפה בבתי, ונגנים החלו להופיע בדירות

במופעים בחדרי אוכל שנפתחו לסייע לסובלים ממחסור ובעליות גג בכדי

בנוסף על אלה היו . להרוויח את לחמםאשר הופיעו , וביניהם ילדים רבים, אנשים

ברחוב בשירה או בנגינה בכדי לקבץ . נדבות ולהשיג מעט אוכל

התרבות בעוד בית , שירתם של זמרי הרחוב היתה נחלתן של כל שכבות האוכלוסייהמסורת זמרי הרחוב היתה . היה בהישג ידם של חוגי האינטליגנציה והנוער המשכיל, בהם ילדים, זמרים ונגניםוהי. נפוצה בפולין גם לפני המלחמה והוסיפה להתקיים בגטו

.מטבעותמספר ששרו וניגנו ברחוב ובחצרות בתקווה שיקבלו בשירתם על המאורעות התפרסמו בעיקר שני זמרי רחוב שהגיבו' בגטו לודזשמו של האחד . ושילבו בה ביקורת וסאטירה על רומקובסקי ועל מנגנונו, האקטואליים

אלתור שנור כינה אותו . אינו ידועמיד נושא היום או ) הופכות(יצירותיו ... שהוא כמעיין המתגבר... 'היהודי הקטן השחור'" " '...שירו של יום בגטו'

ילדים מנגנים ברחובות הגטו

כמצילת חיים תרבות

העיד שהזמר היה פעיל בעיקר בתקופת ההפגנות בקיץ , הגטומניצולי , יעקוב רוטנברגנהג לעמוד על שרפרף , האיש שהיה נמוך קומה ורזה בצורה יוצאת דופן. 1940ובסתיו

שבהם מתח ביקורת חריפה על רומקובסקי ועל מדיניותו וקרא לציבור , ולשיר את שיריונראה . טוגת ניהולו של הבאחד משיריו הוא קרא למשה מרין ליטול על עצמו א. להפגין

.שהוא לא החזיק מעמד זמן רב ונעלם מרחובות הגטושהיה לפני המלחמה , יליד אופטוב, )1910-1972(הזמר האחר היה יענקל הרשקוביץ

, הרשקוביץ השתמש במנגינות מוכרות וחיבר להן מילים חדשות. חייט עני וחסר השכלהעטף אותה בהומור וברמזים וכך , ורתוהוא לא הגזים בביק. שבהן הגיב על המאורעות

התיר לו לשיר ותמך , אפילו רומקובסקי שהיה רגיש מאוד לביקורת כלפיו. הצליח לשרוד : תיאר את הרשקוביץ ביומנו כטרובדור של הגטו, אוסקר רוזנפלד. בו מדי פעם

אבל , הם עצמם רעבים וסובלים. עמך, רובם אנשים עניים, ההמון מסביבו, הוא שר ברחוב" ..."קיבצו כמה גרושים על מנת לתת אותם לזמר שלהם

)480' עמ, ה"תשס, ירושלים, יד ושם, "אחרון הגטאות בפולין"' לודז, מיכל, אונגר(

נאטיצן פון ", ניתן לקרוא על מצבם של המוזיקאים גם בספרו של עמנואל רינגנבלום ":ווארשעווער געטא

) שעשועים (מוזיקאים בעלי שם מצאו עבודה במקומות"תמורת כל ... עובדים' יקאים מלודזסהמו... שנפתחו

הם רעבים ... תרומה שהיא שבעלי הבית משלשלים לידםמוזיקאים אחרים ארגנו ... ללחם אם אינם מקבלים נדבות

האוויר כל עוד מזג, להקות קטנות הנודדות מחצר לחצראך לעתים , לעתים עולה בידם לקבל מעט כסף. הוא חםבימי החורף לא יכלו . חוזרים הם בידיים ריקותקרובות

, עם כינורותיהם, אחדים מהם נראו ברחובות. לעבוד כלל ."קופאים מקור ופושטים יד

אנו מוצאים כמעט בכל דיווח ' בכרוניקה של גטו לודז, יומי דיווחים על קונצרטים אשר התקיימו בבתי תמחוי

בינואר 19' יום א– הלדוגמ .ב"וכיוצ, בתי יתומים – רסיטל לזמרה 1941

"נגני רחוב בגטו ורשה

התקיים , 41 זגיירסקה וב ברח2 פרבאולם מטבח מסניקודם ' ה, היום רסיטל לזימרה של הטנור המוכשר

, ייקובסקי'צ, ורדי, יני'הושמעו אריות מאופרות מאת פוצ. ליווה תיאודור רידר... שטיימן ."הקהל הרב זיכה את המבצע בתשואות רמות. ליאונקבלו ומיידבר

, ז"תשמ, ירושלים, ושםדי, כרך א– "'כרוניקה של גטו לודז", )עורכים(יוסף , רב, אריה, מנחם בן( )31' עמ

פעלו בגטו תזמורות מקצועיות , בנוסף לפעילות המוזיקלית שפעלה באופן פרטי .וילנה ועוד', לודז, כמו התזמורות הסימפוניות בגטו ורשה, ומאורגנות

התזמורת ניגנה . סימפונית בניצוחם של מנצחים נודעיםבגטו ורשה הוקמה תזמורת בתנאים קשים ביותר בשל הקור העז ששרר בגטו ולעתים אף ניגנו חברי התזמורת

הפסיקו השלטונות את פעילות 1942בשנת . כשהם לבושים כפפות ומעילים עבים .יצירות של מלחינים גרמנים, על אף האיסור, התזמורת מפני שזו השמיעה

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

בתיאטרון הושמעו שירים עממים רבים , וילנה פעלו תזמורת ומספר מקהלותבגטו כמאההוצגה בגטו אופרה לילדים ואף הוקם קונסרבטוריון ובו למדו , שנכתבו בגטו

.תלמידיםאת הפעילות המוזיקלית בגטו , יושב ראש היודנראט, ארגן חיים רומקובסקי' בגטו לודז

ת מיוחד בו הופיעו התזמורת הסימפונית של הגטו בגטו הוכן בית תרבו. באופן מסודר .ואף מקהלה

קונצרט ראשון של התזמורת 3קרבייצקה ' התרבות ברח היום התקיים באולם בית"היצירות שבוצעו היו אוברטורה מאת בלה ) Bajgelman(בייגלמן ' הסימפונית בניצוחו של ד

דימנט ' גב... יר ערש מאת בייגלמןוש' שבת נאכן קיגל, 'סוויטה אוריינטלית מאת פופי, קלר)Dimant( ,לאחר סיום הקונצרט . ביצעה כמה פזמונים יהודיים מרגשים, בליווי התזמורת

...נשא כבוד הנשיא רומקובסקי נאום לפני הקהל על האירועים האקטואליים ועל תוכניותיו שהיתה ',עונג שבת'מנחת , זו הפעם החמישית, מסארסקה התקיימה היום' באולם ברח

". מוקדשת לקריאה ולשירה, ז"תשמ, ירושלים, ושםדי, כרך א– '"כרוניקה של גטו לודז", )עורכים(יוסף , רב, אריה, מנחם בן(

).60' עמ

האנשים מחפשים את פינת השפיות , מדהים' הקונצרטים בגטו לודז" מבול" – 1941 ץבמר" מבול" אחת לה דוגמ."רוח"ומוצאים אותה ב" נורמאליות"וה

. בחודש התקיים בבית התרבות קונצרט סימפוני לפועלים של הרסורטים לעבודה11ביום "נערכה הופעת הכנרית רוטשטאט יחד עם קונצרט סימפוני , ביום חג פורים, לחודש23-ב

נערכה אותה , ץ במר15-בשבת ב. 'זמיר'בניצוחו של בייגלמן ובהשתתפות מקהלת ההופעה זו נשאה אופי חגיגי במיוחד . הנשיא בראשוד כבעם, התוכנית לאורחים מוזמנים ארגנה מחלקת בתי הספר הופעה ץ במר17-ביום ה. בערב10והיא התארכה עד השעה התקיימו קונצרטים סימפוניים לפועלים ץ במר22- ו20, 18-ב. מוסיקלית לילדים הלומדים

שהוקדש , צוחו של רידר נערך קונצרט סימפוני בניץ במר22ולבסוף ביום , של הרסורטים ."יקה קלאסיתסלמו, ז"תשמ, ירושלים, ושםדי, כרך א– '"כרוניקה של גטו לודז", )עורכים(יוסף , רב, אריה, מנחם בן(

).85' עמ

כמצילת חיים תרבות

'תזמורת בגטו לודז

שוכני המחנה הקימו , יקהסבגטו טרזיינשטאט היתה פעילות מאורגנת היטב בתחום המו .ערבי שירה ואף העלו אופרות, נצרטים סימפוניים וקאמרייםערכו קו, תזמורות ומקהלותהפעילות התרבותית השרתה על אנשים תחושה של שגרה ושל , כפי שניתן לראות

, יקה ולא על המתרחש ברחובות הגטוסאנשים יכלו לדבר ולחשוב על מו. נורמאליות .לולםאנשים התאספו יחד לפעילות תרבותית בתחושה שהחיים יכולים לחזור למס

כמו כן ההתאספות לפעילות תרבותית הביאה עימה הזדמנות להתעדכן במתרחש מפי .מפי הנהגת הגטו, ל"כפי שניתן לראות בקטע הנ, מכרים ואף

כתיבת שירים נעשתה בידי משוררים ידועים ומוכרים . תחום נוסף הוא כתיבת השיריםמו מילים חדשות ללחן מוכר לעיתים הותא .בגטו אך גם בידי יהודים רבים שכתבו לעצמם

עדות , לשם פורקן רגשות ואולי אף בכדי להשאיר משהו אחריהם, לעיתים הולחנו מחדש .למתרחש בגטו

, השירים שנכתבו בגטו עסקו לעתים בחיי הגטו עצמם אך יכלו לעסוק גם בכל נושא אחר .משפחה ועוד, חלומות, כגון החיים שלפני המלחמה

: בשם ֵאוָה ִּפיקֹוָבה מנימבורג12 כתבה ילדה בת אותו, "הפחד"שיר שנקרא ,דופק לבי עדיין, אני עוד חיה ;לגטו בא הפחד החדש והאיום"

.אך חברתי כבר בעולם אחר ,המגפה אשר פשתה בנו מאין, אולי גם טוב יותר למות יום-המוות הקוצר בחרמשו יום

?רע יותראדע עכשיו מה טוב מה .גדולים וגם קטנים ואין מפלט ממנו

, אנחנו עוד רוצים לחיות–! אלי, לא, לא .לב האבות הולם בחרדה .אל תדלל כל כך את שורותינו –האם כבשה פניה בידיה

.אנחנו עוד צריכים עולם אחר לבנות ,יד טיפוס נוראה חונקת את ילדה ." רבה עוד מלאכתנו–יפה וטוב יותר .גוזל המוות חיש את ילדיה

( )הוצאת מורשת, " פהאין פרפרים "מתוך

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

:' נוספת המתוארת בכרוניקה של גטו לודזהדוגמ זהו הפזמון החוזר של להיט הגטו המושר לפי לחן של –עם גייט א יעקע מיט א טעקע "

המהווה פרודיה של הגרמנים שהגיעו לכאן לאחרונה ,'המכונת יריי'הזמר הצבאי הנפוץ לרעבונם , לטוב ולרע, ור לתלאותיהםמתייחס בהומ', יקים'והקרואים בעגת היהודים

לועגים להם מעט ולעיתים אף מנצלים את תמימותם ' ילידים'ה. ולחיפושיהם אחר המזוןהמטיילות בסמטאותיה , הפזמון מספר על נשים. ואת חוסר התמצאותם בתנאים הקיימים

וצות הנודע בח' טרובדור'מחבר הפזמון ומבצעו הוא ה. כשהן לבושות מכנסיים, של בלוטיאשתקד הלחין את הפזמון הידוע והאקטואלי בשם . אשר היה בעבר חייט, הרשקוביץ, הגטו

5ומביצועיו התפרנס חודשים אחדים ואפילו זכה לקבל תרומה של ' רומקובסקי חיים'בפעם אחרת קיבל . אשר הזדמן במקרה בין קהל המאזינים, מארקים מידי הנשיא עצמו

כאשר ביצע את פזמונו לפני החגים בחזית , ות מידי הנשיאשל הגטו חבילת מצ' טרובדור'ה, כעת עשה הזמר שותפות עם פלוני. בה ביקר באותה שעה הממונה על הגטו, של חנות

וכך זוכה . הווינאי מלווה בגיטרה או בקתרוס. סוכן נוסע לשעבר, קרול רוזנצווייג מווינה ..."חה גדולה בקרב האספסוףלהצל, חייט מבלוטי וסוכן נוסע מווינה... הצמד המוזר

).274' עמ, ז"תשמ, ירושלים, יד ושם, "' כרך א–' כרוניקה של גטו לודז", יוסף, אריה ורב, מנחם בן(

לעיתים מנצלים ראשי היודנראט את בימת הקונצרטים לפנייה אל אנשי הגטו בכדי :ה לדוגמ,להעביר מסרים כאלה או אחרים

בו פנה בין היתר לאוכלוסייה , הנשיא נאום' ע כבבשעת הקונצרט בבית התרבות השמי", כמו גם על ההוראה בדבר האפלת הדירות, בקריאה לשמור בקפדנות על שעת העוצר

בקשר למקרים האחרונים . ולשתף פעולה עם אנשי משטרת הסדר במלחמה נגד ההברחותמיותרים קרא ראש מועצת היהודים להימנע מטיולים , של מוות ביריות ליד גדרות התיל

)119' עמ, שם( ."ברחובות הנמצאים על הגבול

בשנים הראשונות לקיום . מתוארים אירועים תרבותיים רבים" 'כרוניקה של גטו לודז"ב, זאת לצד ידיעות על מחלות, הגטו ניתן לקרוא על קיומם של קונצרטים ורסיטלים רבים

תדלדלות הידיעות על במרוצת שנות קיום הגטו מ. תמותה וגזרות קשות מפי הגרמניםנופל דבר בגטו והיהודים מחויבים לרשום 1944 עד שבינואר, קונצרטים ואירועי תרבות

–את כל כלי הנגינה שבידיהם

כמצילת חיים תרבות

!מודעה" ! חובת רישומם של כלי נגינה:הנדון

, 1 דבורסקה ובלפי הוראת השלטונות תובע אני בזאת מתושבי הגטו למסור במזכירות ברחהחל מיום , ההודעות על כלי הנגינה חייבות להימסר .ינה הנמצאים ברשותםעל כל כלי הנג

והן תתקבלנה , ועד בכלל1944 בינואר 21', ולא יאוחר מאשר עד יום ו1944 בינואר 18', גללא , 20 בבוקר ועד שעה 8משעה , ל"במשך אותם הימים במזכירות הנשיאותית כנ

.הפסקה . עליה עורריןשאין, רישום כלי הנגינה הוא חובה

רומקובסקי' ח)-( 17.1.1944 גטו –ליצמנשטאט "ראש מועצת היהודים בליצמנשטאט

)55' עמ, ז"תשמ, ירושלים, יד ושם, ' כרך ד– "'כרוניקה של גטו לודז", יוסף, אריה ורב, מנחם בן(

– יוצאת כבר הפקודה למסור את כלי הנגינה 29.1.1944-שבועיים לאחר מכן ב" :וזה לשונה, התביעה למסור את כלי הנגינה שנרשמו יעהכעת הופ

' למסור אותם ביום א, אשר רשמו את כלי הנגינה שלהם, נתבעים כל אלה1.1.44-בהתאם להודעתי מ ).אולם תצוגות לשעבר (32גבניצקה לובברח, 16 עד 8 בין השעות 30.1.44

רומקובסקי' ח) -( 29.1.1944 גטו –ליצמנשטאט " היהודים בליצמנשטאטראש מועצת

)92' עמ, שם(

כלי נגינה שהוחרמו מיהודים

ץבמר. למעשה קץ לפעילות המוסיקלית הוראה זו שמהגרמני צעיר שתפקידו היה " מומחה" הגיע לגטו 1944

מנצח התזמורת , על דוד בייגלמן. את כלי הנגינה" לקנות"בהליך . הוטל למסור את כלי הנגינה לגרמני, הפופולרי

כלי הנגינה שנאספו משפיל העריך הגרמני את עשרות 2,400-ב, ביניהם כמה כלים מיוחדים ויקרים, בגטו

. סכום מגוחך בהתחשב בערכם האמיתי–מארקים החרמת כלי הנגינה עצרה בעצם את הפעילות המוסיקלית בגטו ונטלה מהיהודים את אותה מעט שמחת חיים שהביאה המוסיקה לתושבי הגטו מכאן ואילך בקוראינו את

והדיווחים נעשים קשים " רוח"עלמת מהעין ההכרוניקה נ .וכואבים

ע השואה ללימודי ן ז"המכו אייבשיץ חדווה ל"ש

יומנים בגטו

.1943 ביולי 12, פשט"מצב . אני מתחילה עתה בכתיבת יומן

י אם אשוחח לאולי יוקל . רוחי היום קשהאין . לכל אחד צרותיו שלו, אך; עם מישהו

זו הסיבה שאני אוחזת . טעם להכביד ."וכותבת, בעט

הוצאת , "שנים נוראות", בקהר, רפפורט-ברקאי( ).9' עמ, 1986, ישראל', בר כוכבא'

, לאורך כל שנות המלחמה וברוב הגטאות יומן אישי .נכתבו מאות ואלפי יומנים

, תנאי המחייה הבלתי אפשריים שהיו בגטו וסכנת המוות התמידית שריחפה מעל ראשםבהעלאת דברים יצרו לחץ נפשי עצום על היהודים ששהו בו ואלו מצאו פורקן לרגשותיהם

מבוגרים , לאחר סיום המלחמה נמצאו עשרות יומנים שנכתבו על ידי ילדים. על הכתב, בעלי השקפות פוליטיות שונות, דתיים וחילוניים, יהודים פשוטים ומשכילים, ובני נוער

. היומן האישי מהווה מסמך היסטורי ייחודי. אישי ציבור בולטים ועודמסמכים (לומדים עובדות היסטוריות יבשות ומדויקות שלא כמו מקורות המידע מהם

פותחים היומנים שנכתבו , )'חומרים בירוקרטים כאלו ואחרים וכדו, עיתונים, נאצייםאמנם אי אפשר לסמוך על היומנים כמקור . בתקופת השואה חלון לליבם של היהודים

, על הפחדים- אך ניתן ללמוד מהם על רגשותיהם של היהודים נוכח השואה, היסטורילעיתים ליומנים תפקיד חשוב אף . הדאגות וההתמודדות עם המאורעות, המחשבות

עיירה או , כאשר מספר דפי יומן ששרדו הינם העדות היחידה לקיומה של משפחה, יותר .קהילה כלשהי ולהשמדתה

. כתיבת יומן הנעשית סמוך לזמן האירוע הינה בעלת חשיבות רבה לקוראים בדיעבד .ומעניק את נקודת מבטו למציאות, ללא התערבות חיצונית, מגולל את סיפורו בהכות

ולחוות ולו במעט את חיי גטוההקריאה ביומן מאפשרת לקורא להציץ מעבר לחומות , הקוראים, היומן מעניק לנו. נערה או בוגר, היומיום דרך נקודת מבטו הייחודית של נער

נוערהלצדדים הרגישים של ףלהיחשהזדמנות . להתבגר בין חומות הגטוהםשנכפה עלי

את