תכרעמב םידוהיה םייובשה לרוג - word - 3381.pdfder feldzug in polen,...

__________________________________________________________________________ 24/1 ס המרכזי להוראת השואה"יד ושם ביה, ודות השואהמרכז המידע א

גורל השבויים היהודים במערכת

*1939ספטמבר

שמואל קרקובסקי

חיילי הצבא , מאמר זה הוא ניסיון ראשון לתאר את גורלם של כמה רבבות שבויים יהודיים

הנושא לא זכה עד כה . כתוצאה מתבוסת פולין1939אשר נלקחו בשבי בספטמבר , הפולני

פשעי "לו שמעון דאטנר בספרו למעט דפים אחדים שהקדיש , לטיפול ההיסטוריונים

1".העולם השנייה-הוורמאכט נגד שבויי מלחמה של צבאות סדירים במלחמת

בזק לא השאיר תיעוד בנוגע -הצבא הפולני שהובס במלחמת. המקורות שבידינו דלים למדי

ואילו בתעודות המועטות של הממשלה הגולה בלונדון לא מדובר הרבה על גורל ; לשבויים

אשר לתיעוד ממחנות השבויים . למקורות הסובייטיים אין גישה עד היום. יהודייםהשבויים ה

, הלך לאיבוד, שהוא מענייננו, השנייה-החומר מהתקופה הראשונה של מלחמת, הגרמניים

כמקור עיקרי . שנוצלו במשפטי נירנברג, איזכורים מעטים ניתן למצוא בתעודות גרמניות

שנשתמרו בארכיונים , יהודים ופולנים, ת של שבויים לשעברהעדויות והזכרונו, אפוא, נשארים

ניתוחם אמנם אינו מאפשר קביעה מדויקת של נתונים סטאטיסטיים . או שניתן להם פירסום

מלחמה -אך הוא נותן מקום לקביעת עובדות בסיסיות ולתיאור מצבם וגורלם של שבויי

וטטות הסופית של התנגדות כלומר לפני כניעת וארשה וההתמ, 1939בספטמבר . יהודיים

בהודעה 2. איש450,000-נלקחו בשבי עד לאותו יום למעלה מ, שרידי הצבא הפולני

700,000-נמסר על יותר מ, באוקטובר6מיום , מאוחרת יותר של מיפקדת הצבא הגרמני

, 1942 באוגוסט 18-ציין בנאומו ב) Frank(גוברנמאן האנס פראנק - מושל הגנראל3.שבויים

שבויים 400,000-כ, כפייה-שבויים ובעבודות-במחנות, באותו זמן עוד נמצאו בגרמניהכי

בסקירה סודית של לשכת המחקר שליד ממשלת פולין 4.גוברנמאן בלבד-פולניים מן הגנראל

30,000-מהם כ, חיילים פולניים694,000נמסר כי בשבי הגרמני נפלו , 1941משנת , הגולה

פרט לצבא ברלינג (העולם השנייה - על יהודי פולין בצבאות הסדירים בימי מלחמתפרק מתוך מחקר *

המחקר נתאפשר הודות לסיוע מצד . שנעשה במסגרת המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, )מ"בבריה .ב"ובעזרת קבוצת ידידי המכון בגרייט נק שבארה, קרן הזיכרון לתרבות יהודית

1 Szymon Datner, Zbrodnie Wehrmachtu na jeńcach wojennych w II wojnie światowej, Warszawa, 1961, pp. 201-211.

Der Feldzug in Polen, Stuttgart, November 1939, p. 15. 2 3 Andreas Hillgruber, Gerhard Huemmelden, Chronik des Zweiten Weltkrieges, Frankfurt am

Main, 1966, p. 3. 4 Okupacja I ruch oporu w dzienniku Hansa Franka 1939-1945, Vol. 1,. Warszawa, 1972, p.

512.


( והפולני יאן ביגו 6חוזרים ההיסטוריון הגרמני קורט פון טיפלסקירך על מספר זה 5.קצינים

Bigo.(7

הראשון היה . אולם היו חוקרים פולניים שחלקו על מספרים אלה ומצאו שהם מופרזים

כי מספר החיילים הפולניים , הטוען8נויגבאורו-יסלאוו נורביד'ההיסטוריון הצבאי גנראל מייצ

מקבל כמספר ריאלי יותר 9ויטולד בייגאנסקי. איש420,000בשבי הגרמני היה רק

, את המספר הזה מאשר גם החוקר הפולני הנודע של תקופת הכיבוש בפולין; איש400,000

10.יק'סלאוו מאדייצ'צ

נע בין שמונה עד עשרה 1949כיוון ששיעור היהודים בצבא הפולני במלחמת ספטמבר

. 64,000 עד 34,000-יהודיים בשבי הגרמני הגיע לשמספר החיילים ה, אחוזים פירוש הדבר

לפי נתונים של נציגות יהודי פולין הגיע . נראה כי המספר האחרון קרוב יותר למציאות

תוך הפרה גסה , הגרמנים התנהגו באכזריות רבה כלפי כל השבויים11. 61,000 -מספרם ל

12.כזרי הרבה יותראולם יחסם אל השבויים היהודיים היה קשה וא, נבה'של הסכם ג

בעדויות שבויים לשעבר לא ניתן להבחין בקו התנהגות עקבי כלפיהם מצד החיילים הגרמניים

במקרים אחרים גילו , במקרים רבים היתה התנהגות הגרמנים הוגנת. בשעת הכניעה עצמה

אנו קוראים באחת העדויות שנמסרו לארכיון , למשל, כך. כבר ברגע הראשון אכזריות נוראה

):ארכיון רינגלבלום(מחתרי של גיטו וארשה ה

התייחסו אלינו . מגעי הראשון עם הגרמנים לא הצדיק כלל את הדעה שהיתה לי עליהם"...

שוחחו אתנו בידידות והתלוננו על עקשנותה , אפילו נסעו לאט כדי שלא נתייגע יותר מדי, טוב

פומראן והיינו מונעים את די היה בוויתור על גדאנסק ועל חלק קטן זה של (של פולין

13)."המלחמה

לעתים תכופות . במיוחד אל יהודים, אולם היו הרבה יותר מקרים של יחס שלילי אל השבויים

, נאסיילסקי מעיד"). ?אתה יהודי" ("?ביסט דו יודה: "נשמעה מצד הגרמנים השאלה

4ידי השר קוט ביום -אושר על; 1.11.1940 – 1.9.1939פעילות שלטונות הכיבוש על אדמת פולין בתקופה 5

.M-2\187, )ו" אי–להלן (ושם -עותק בארכיון יד, 1941בפברואר 6 Kurt von Tippelskirch, Geschichte des Zweiten Weltkrieges, Bonn, 1956, p. 25. 7 Nauczyciele w hitlerowskich obozach jeńców podczas II vojny światowej, Warsawa, 1967,

pp. 9-10. Mieczyslaw Norwid Neugebauer, Kampania wrześniowa w Polsce, London, 1941, p. 160. 8

9 Witold Biegański, `Polscy jeńcy wojenni w Niemczech, Przyczynek do badań nad ilościa jeńców`, Najnowsze Dzieje Polski 1939-1945, Vol. 7, Warszawa, 1963, pp. 57-68.

10 Czeslaw Madajczyk, Polityka Trzeciej Rzeszy w okupowanej Polsce, Vol. 1, Warszawa 1970, p. 29.

11 News Bulletin, Representation of Polish Jewry, American Division No. 4, October 1939 .M-2\567, ו"אי-עותק ב

שהיו נתונים להשמדה כמעט , אנחנו עדים לאותו יחס אכזרי גם כלפי שבויי מלחמה סובייטיים1941מקיץ 12 .מלאה

.M-10\PH\11-2-2, ו" אי,העתק מצולם, ארכיון רינגלבלום 13


והרי 14.תאלה שהשיבו בחיוב נורו למוו. שתשובתו השלילית לכך היא שהצילה את חייו

:'תיאורו של יוסף זלקוביץ

במקרה של : מזהירים אותנו. ואנו מתחילים לצעוד לאורך הכביש, מסדרים אותנו בחמישיות"

, למרות שלא היו מקרים של בריחות. בו במקום, כל החמישיה תיירה מייד–בריחת אחד

עים סעדנו את הפצו. סתם ככה. בכל זאת ירו השומרים הגרמנים לתוך שורות השבויים

15."וסחבנו אתנו

)ריכוז-נקודות(מעבר -במחנותהופעלה במלוא חומרתה , ובעיקר לשבויים יהודיים, מדיניות הטרור הגרמנית ביחס לשבויים

לעתים , סוהר-בתי, כנסיות, חרושת-המעבר שהוקמו בבתי-הריכוז או במחנות-כבר בנקודות

בדרך כלל החלה . יונים או בכיכרות העירבאיצטד, ספר ולרוב תחת כיפת השמים-בבנייני בתי

, ההפרדה. כבר כאן ההפרדה של יהודים מהמוני החיילים והפעלת היחס המחמיר כלפיהם

שבויים -פי התקנון למפקדי מחנות-נעשתה על, השבויים הקבועים-שנמשכה גם במחנות

יטל וילהלם קי, ידי ראש המטה הכללי של הצבא הגרמני- על1939 בפברואר 16-שאושר ב

)Keitel .(ובאחד הסעיפים , תקנון זה עובד במסגרת התוכניות להכנת הפלישה לפולין

16.העיקריים שבו דובר על החובה להפריד בין השבויים לפי השתייכותם הלאומית והגזעית

הסוהר בשדלץ -ריכוז שבבית-בארכיון רינגלבלום נשתמרה עדות על התנאים בנקודת

)Siedlce( ,בזה הלשון:

לתאים בשביל ארבעה או חמישה אנשים . הסוהר התייחסו אלינו בנוקשות ובאכזריות-יתבב"

אפילו מים לא היו לנו במידה –לא דאגו לסדר כלשהו בהספקת מזון , דחסו למעלה מעשרה

.כי הבארות התייבשו, מספקת

העמידו, בחצר– כאלף איש –הסוהר -כעבור שלושה ימים אספו את כל הפנסיונרים של בית

אין . יהודים-היה זה המקרה הראשון של הפרדה בין יהודים ולא. 'יהודים צאו'בשורות ופקדו

, לא קרה לנו שום דבר רע). אני ביניהם( איש 30שרבים פחדו להודות ויצאו רק , פלא

כפי –השאירו אותנו . הסוהר ואת האחרים שלחו לאיזה מקום-המשכנו לשבת בבית

כאשר . ים וננקה את המחראות שהיו מטונפות נורא כדי שנטאטא את התא–שהסתבר

הוציא , ניגש אלי, יד-כי לרשותי רק את שאיננו גדול יותר מכף, הערתי לקצין המפקד עלינו

. לא היה מוצא. אירה בך, בידיים) המדובר בשתן(אם לא תנקה את זה : את האקדח וצעק

ות כאלה ביצענו במשך עבוד. למזלי חמקתי מהמכה שרצה להוריד עלי וניגשתי לעבודה

הסוהר משלוחי שבויים ויכולתי לראות כי -בינתיים עברו דרך בית. חמישה עד שישה ימים

.1184-0\3, ו"אי, עדותו של מריאן נאסיילסקי 14 .288' עמ, 1970, אביב-תל, ספר יזכור–וירושוב , "מוות והשמדה-מחנות, גיטו, מלחמה"', יוסף זלקוביץ 1516 Service Regulation for the Commandant of a `Main Prisoners of War Camp for Enlisted

Men`. Nuremberg Trial, Case XII, Document Reinecke, No. 62.


ואוקראינים קיבלו את התאים " פולקסדויטשה. "הגרמנים לא מתנהגים אל כולם באופן שווה

הפולנים את הפחות גדולים והיהודים נאלצו להסתפק , כלומר את הגדולים, הטובים ביותר

... מסדרונותב

אולי שלוש פעמים קיבלנו איזה מרק . הסוהר רעבנו פשוטו כמשמעו-כל זמן היותנו בבית

, איש2,000שלנו למשלוח של " מטאטאים"ערב אחד צירפו את קבוצת ה. לחם-ופעם פרוסת

]...Wegrowiec[והעבירו אותו בכיוון ונגרובייץ , מוקף חיילים מזוינים

. במשך כל הלילה עד לצהרי היום הבא–מעייפות ומרעב , חיים ספק–משדלץ הובילו אותנו

. יריות10שמעתי אותו לילה . נורה במקום. כדי לנוח קצת, מי שאפסו כוחותיו וישב בתעלה

כשנודע , האיכרים בסביבה. כדי לתת לנו לנוח, כעשרה קילומטרים לפני ונגרובייץ התעכבו

אולם אחרי . הגרמנים לא התנגדו לכך; בינינוהביאו חלב ולחם וחילקום , להם על השבויים

לקחו את המזון והודיעו שהם יחלקו אותו , כשראו כי הדבר נעשה בלי סדר כלשהו, מה-זמן

עמדתי גם . על כולם להתייצב בשורה וכל אחד ניגש וקיבל את המגיע לו, אפוא, ציוו. בעצמם

לגרמני . ייל המחלק שאני יהודי לח– פוזנאי –העיר אחד השבויים , כשהגיע תורי. אני בתור

' פיר יודן גיבט אס קיין ברוט אונד מילך'. אישרתי. שאל אותי קשות–?' יודה'. זה הספיק

באחד הימים . כך היה עם שאר היהודים. וגירש אותי, צעק) 'בשביל יהודים אין לחם וחלב'(

ראה זאת . בריםהתחלתי לצלוע ובקושי יכולתי ללכת עם הח, נפצעתי ברגלי בצורה חמורה

, ניצלתי רשות זאת. הטראנספורטפירר וציווה עלי לשבת על אחת העגלות שנתלוו אלינו

לרוע מזלי . הן היו מכוסות דם; כדי לתת מרגוע לרגליים הכאובות, התיישבתי וחלצתי נעל

היפנה אלי את הרובה , הוא הוריד אותי מן העגלה. ראה זאת הגרמני שחילק את הלחם

התחיל לדחוף אותי לעבר ההולכים , )'יהודי, אתה יכול לרוץ'(' יודה, נסט לאופןדו קא': וצעק

במאמץ רב ביותר חמקתי מתקיעת הכידון והתחלתי . מטר500-שהיו מרוחקים כ, קדימה

, אף צעד' שומרי היקר'לאורך למעלה מעשרה קילומטרים לא סר מעלי . בלית ברירה, לרוץ

כאשר עברו הפרשים הגרמניים דחף ; ידונו את מעיליחתך בכ, איים עלי ללא הרף בירייה

. הגעתי לוונגרובייץ, פוסק במוות-תחת איום בלתי, במצב זה. שידרסו אותי, אותי בין הסוסים

היו מעמידים , כשגילו הגרמנים שבוי יהודי, בגראבוב... רציתי לבכות מכאב, הייתי כולי שבור

17."...אותו למשך למעלה מחצי שעה בתעלה מלאה מים

שבנפת ) Krośniewice(הספר בקרונשנייביצה -מעבר שהוקם בבניין בית-על המצב במחנה

:מעיר דויד לייזר) Kutno(קוטנו

כי מלבד מנות לחם קטנות פעם , הספר התחיל רעב נורא-כאשר העבירו אותנו לבניין בית"

, נעליים, אייםהפולנים התחילו להחליף בחשאי את חפציהם הצב. ביום קיבלנו רק מרק מימי

–כן פנו אל הגרמנים והצביעו -אחרי. במזון אצל האוכלוסייה האזרחית, מעילים ושמיכות

ציוו על היהודי לחלוץ את נעליו ולתת , כמובן, הגרמנים. ליהודי זה יש נעליים ולי אין, הנה

.שם, ארכיון רינגלבלום 17


וככה נשארנו תוך . המעילים והחפצים האחרים, כדבר הזה קרה עם השמיכות. אותן לפולני

אפילו , על שכבה דקה של קש, ישנו על הרצפה. מעילים ואפילו מדים, כמה ימים בלי נעליים

18".מייד התנפלו עלינו הכינים וסבלנו לא כל כך מרעב כמו מקור וחרקים. ללא שמיכת חייל

ב ' בספטמבר מהאיזור שבין סוכאצ19-יוסף ברגר היה בין אלפי החיילים שנלקחו בשבי ב

)Sochaczew (ירארדוב 'וז)Zyrardów( , אחרי התבוסה ליד הנהר בזורה)Bzura .( הוא

כי מייד אחרי הכניעה התחילו הגרמנים להפריד בין השבויים לפי השתייכותם , מוסר

שהאשים את היהודים ברצון , היהודים שהופרדו נאם קצין גרמני1,500בפני . הלאומית

, יהודים-יהודים ולא, דול של שבוייםהמון ג. התחילה התעללות ביהודים. לכבוש את ברלין

. השמים על מגרש האיצטדיון המקומי-שהוקמה תחת כיפת, ירארדוב'גורשו לנקודת ריכוז בז

ימים ללא מזון ונשארו בחיים בזכות דברי אוכל שזרקו להם מעל 10הם הוחזקו שם במשך

ביהודים ואילצו התעללו במיוחד , הכיפורים-בו חל יום, בספטמבר24-ב. לגדר אנשי המקום

הנסיעה ארכה . יראדרוב הביאו את השבויים למחנה קבוע'מז. אותם לנקות מחראות בידיים

ולא נתנו להם לצאת אפילו לעשיית , דחוסים מאוד, בקר סגורים-הם הובלו בקרונות. ימים10

19.צרכים

. יכרמוסר בעדותו שלמה שטרי, החרושת-באחד מבתי, ירארדוב'ריכוז שנייה בז-על נקודת

של 51-קצין מטה הגדוד ה, )Mikulski(כראש המחנה מינו הגרמנים את מיכאל מיקולסקי

מיקולסקי סירב והכריז בפני . פי השתייכות לאומית-נאמר לו לערוך הפרדה על. הרגלים-חיל

כותב על . את ההפרדה ערכו אפוא הגרמנים עצמם. כי במחנה נמצאים רק פולנים, הגרמנים

:כך שטרייכר

קראו לכל אחד . לפי אולמות, יע הקצין הגרמני וציווה לערוך רשימה שמית של האנשיםהג"

פולני להוריד -אלא גם ציוו על כל אחד בעל שם לא?', אתה יהודי'לא רק שאלו . ודיברו אתו

".את המכנסיים

בין . יהודים ופולנים, מה בריחה של כמה שבויים-הקצין הפולני מיקולסקי אירגן כעבור זמן

20.ורחים היה גם שלמה שטרייכרהב

כותב , למשל, כך. מעבר נודע לנו גם מעדויות אחרות-על התעללות בשבויים יהודיים במחנות

, 22ב'שלמה גרובר על המחנה בסוכאצ, Radom(21(יוסף רזניק על המחנה בראדום

ל רצח בכמה עדויות נמסר גם עLomza.(23(ה 'הריכוז בלומז-וירחמיאל שיפאצקי על נקודת

מספר על רצח המוני של , בספטמבר28-אשר נלקח בשבי ב', משה אלשוויץ, למשל. שבויים

.3/2841-0, ו"אי, עדותו של דויד לייזר 18 .3/447-0, ו"אי, אזרחי-עדותו של יוסף ברגר 19 .3/2118-0, ו"אי, עדותו של שלמה שטרייכר 20 .33/294-0, ו"אי, עדותו של יוסף רזניק 21 .16/459-0, ו"אי, של שלמה גרוברעדותו 22 .M-1\E-1581, ו"אי, עדותו של ירחמיאל שיפאצקי 23


שבויים שנמצאו במקום רצחו 1,200מתוך ; )Zambrów(הריכוז בזאמברוב -שבויים בנקודת

24. 250הגרמנים

"סטאלאג "–מחנות לחוגרים ם קבועים שנקראו סטאלאג שבויי-המעבר הועברו החוגרים למחנות-הריכוז ומחנות-מנקודות

במחנה השבויים השלטון היה בידי המפקד ). Mannschaftsstammlager-קיצור מ(

)Lager-Kommandant( ,על פי רוב בדרגת אוברשט , קצין הוורמאכט)משנה-אלוף .(

על ). Abwehroffizier(ובו מילא תפקיד מיוחד קצין המודיעין , למפקד היה מטה גדול למדי

שהיו מאורגנות בגדודי קלעים , ות הופקדו יחידות סדירות של הוורמאכטהשמירה במחנ

, על השבויים שהופנו לעבודה מחוץ למחנה שמרו). Landesschützenbatallion(ארציים

שגוייסו מן העתודה ) Hilfs-Wachmannschaften(עזר -גם כוחות, מלבד חיילי הוורמאכט

בפיקוח , )Arbeitskommandos(עבודה -תשבויים אלה היו מאורגנים בפלוגו. האזרחית

25.במחנה עצמו הועסק רק חלק מפלוגות אלה. מיפקדת המחנה

:הופנו לרוב אל המחנות הבאים, החוגרים, השבויים היהודיים

IA - שטאבלאק )Stablack (–פרוסיה המזרחית

IB - הוהנשטיין )Hohenstein (–פרוסיה המזרחית

II A - נוי בראנדנבורג )Neu Brandenburg (–פומראניה

II B - האמרשטיין )Hammerstein (–פומראניה

II D - שטארגארד )Stargard (–פומראניה

III A - לוקנוולדה )Luckenwalde (–איזור ברלין

VI A - האמר )Hamer (–וסטפאליה

VI C - ראטהורן )Rathorn (–וסטפאליה

VI D - דורטמונד )Dortmund (–וסטפאליה

VII A - מוסבורג )Moosburg (–באוואריה

VIII B - לאמסדורף )Lamsdorf (–שלזיה עלית

XI A - אלטנגראבוב )Altengrabow (–ליד האנובר

XII A - לימבורג )Limburg (– איזור ויסבאדן )Wiesbaden(

XII B - פראנקנטאל )Frankenthal (–איזור ויסבאדן

XIII D -נירנברג

XVII A -ייזרשטיינברוך ק)Kaisersteinbruch (–איזור וינה

XVII B -וולס / פרנאו)Pernau\Wels (–איזור וינה

.M-1\E-1434, ו"אי', עדותו של משה אלשוויץ 24

25 Stanislaw Senft, Horst Wiecek, Obozy jenieckie na obszarze Slaskiego Okregu Wehrmachtu 1939-1945, Wroclaw, 1972, pp. 13-14.


XVII C - מארקט פונגאו )Markt Pongau (–איזור וינה

הטרור והעבודה . מבחינת תנאי האיכסון והתזונה. בכל המחנות האלה נעשתה הפרדה

.הריכוז הגרמניים-האסירים במחנותהקשה היו חיי השבויים היהודיים דומים לחיי

איכסון

, מחוממים- באוהלים בלתי1940/1939ברובם הגדול עברו השבויים היהודיים את חורף

.בתנאי צפיפות גדולה וללא סידורים סאניטאריים כלשהם

השמים ורק כעבור זמן - שטאבלאק הוחזקו השבויים בהתחלה תחת כיפתI A" סטאלאג"ב

, שעמדו על קרקע חמר ספוגת גשמים–אוהל אחד למאה איש בערך –מה הועברו לאוהלים

במחנה 27. מארקט פונגאוXVII C תנאים דומים שררו במחנה 26.ומשום כך גם שקעו בבוץ

VI Aמחנות 28. האמר ישבו באוהלים יהודים ופולנים כאחד VII Aמוסבורג ו -XI A

II D במחנה 29.ים של כפור גדולאלטנגראבוב ישנו השבויים על אדמת האוהל אפילו בימ

שלא עמדו , השבויים קיבלו גם שמיכות דקות. שטארגארד סיפקו לאוהלים קרשים וקצת קש

קייזרשטיינברוך ישנו השבויים באוהלים על מצע X VII A במחנה 30.בפני הקור והרטיבות

שבו , סדורף לאמVIII Bהשבויים הגדול - לא טובים מאלה בהרבה היו התנאים במחנה31.קש

ללא מצע , איש בכל מבנה800 עד 700-כ, שבויים יהודיים במבני אורוות5,000-הוחזקו כ

32.כלשהו

מזוןלפי חישובי לשכת המחקר שליד . ובמחנות שרר רעב מתמיד, השבויים קיבלו מזון דל מאוד

ם השבויי. קלוריות ליום2,200-2,400-הממשלה הגולה בלונדון הסתכם ערך המזון ב

' גר350 –לחם , )1/6( גרם 30 –בשר : הפולניים קיבלו בממוצע את המנות היומיות הבאות

' גר35 –שומן , )1/2(' גר600 –אדמה -תפוחי, )3/4(' גר150 –ירקות טריים , )1/2(

: הלשכה קובעת). המספרים בסוגריים מצביעים על היחס למנות שקיבל החייל הגרמני) (1/2(

גורם להרזיה או להתנפחות מרעב , )'ק' ש–של השבויים הפולניים (יק מספ-המזון הבלתי"

תזונת השבויים 33".והשלפוחית ולצפדינה) שלשול( למחלות הקיבה –והמרק המימי

על המצב במחנה שטאבלאק ניתן לעמוד מעדות . היהודיים היתה גרועה הרבה יותר מזה

:שנמסרה בארכיון רינגלבלום

.שם, ארכיון רינגלבלום; שם', שוויץאל 26-תל, ספר זכרון לקהילת ויילון" איבערלעבונגען פון א וויעלונער קריגסגעפאנגענעם", לייב העלפגאט-אריה 27

.380-384' עמ, 1971, אביב .579' עמ, 1968, אביב-תל, אנק בספר קהילת קונין בפריחתה ובחורבנה'עדותו של אברהם אובאז 28 .שם, רזניק 29 .3/2124-0, ו"אי, עדותו של רומאן פישר 30 .3/2292-0, ו"אי, עדותו של אריה הלפגוט 31 .16/25-0, ו"אי, עדותו של מיכאל פינגר 32 .212' עמ, 5כהערה 33


חילקו 12-ב, ) גרם המנה350 עד 250(ת קפה ולחם לכל היום בבוקר נתנו קצ4בשעה "

ערב -לארוחת. ולפעמים צפו בו שרידי כוסמת מהסוג הגרוע ביותר, בדרך כלל של כרוב, מרק

34.מלבד זאת חילקו מנות עלובות של נקניק וריבה. נתנו שוב קפה

ר כקרח בדרך כלל השבויים שתו תה ק. אנשים6-8במחנה לאמסדורף חילקו כיכר לחם בין

גרם לחם עם ריבה 150 במחנה אלטנגראבוב קיבלו היהודים 35. מרק של גזר–ופעם ביום

VI C גרוע מזה היה המצב במחנה 36.צהרים בדרך כלל מרק של כרוב-ליום ולארוחת

רעב - מנות37. אנשים לשתי יממות5- צנצנת מרק ל1/2-חילקו כיכר לחם מעופש ו; ראטהורן

38.לו השבויים היהודיים במחנה האמרדומות קיב

התעללות בשבוייםההתעללות , פוסקות-הרדיפות הבלתי, גרוע מהקור והרעב היה היחס האכזרי אל השבויים

:והעינויים

חשופים לאכזריות , משנה של הצבא הגרמני-בפיקודם של טוראים וקציני, החוגרים במחנות"

התעללות ואימוני עונשין הם מעשים , של הכאותמקרים . 'האימון'לפי השיטות הידועות של

IA IB, XIII A, VIII C, II C ."39, זה נוגע למחנות. יום-של יום

היה מצב השבויים הפולניים שהופנו לעבודה , מבחינת התנאים והמזון, הרבה יותר טוב

ם את השבויים היהודיי. אף מקרי ההתעללות בשבויים היו פחות תכופים. במשקים חקלאיים

העיד . אלא לעבודות הגרועות ביותר בכבישים ובבניין, לא היפנו בדרך כלל לעבודה חקלאית

:יוסף צינובייץ, בין היתר, על כך

הגרוע ביותר היה שכבר שם עשו הבדלה והפרידו בין היהודים ובין . VI C' סטאלאג'זה היה "

י מצבנו יהיה שונה מזה ככה שהיחס אלינו השתנה מייד ועל כל צעד הדגישו כ, יתר השבויים

למה שקראו , את הפולנים שלחו בקבוצות לעבודה בכפרים, למשל. של יתר השבויים

ואילו , קיבלו הכל, היו כמעט חופשיים, עבדו, שם גרו אצל איכרים גרמניים'; קומאנדו'

אחרי . סוף-בעבודה של שעות אין, תמיד רעבים, מעונים, סגורים, היהודים נשארו במחנה

40".מן רבים התמוטטו והחלשים יותר נשברו לחלוטיןאיזה ז

זיסקינד מעיד על תנאים קשים מאוד של שבויים יהודיים שהופנו ממחנה אלטנגראבוב

כעבור זמן . הם הוכו בלי הרף בזמן העבודה. חרושת לסוכר באיזור ברלין-לעבודה בבית

.שם, ארכיון רינגלבלום 34 .שם, פינגר 35 .16/447-0, ו"אי, עדותו של פינקוס זיסקינד 36 .3/3009-0, ו"וי, עדותו של יוסף צינובייץ 37 .שם, אנק'אבוואז 38 .212' עמ, 5כהערה 39 .שם, צינובייץ 40


ה שעות ליממה עשר-ושם עבדו בבניית רשת המים שתים, )Dessau(הועברו לדסאו

41.בתנאים קשים

בדרך היכו . במחנה שטאבלאק בחרו מדי יום שבויים לעבודות בניין שונות מחוץ למחנה

אשר התעללו , ")מייסטרים("בעבודה שמרו על השבויים אזרחים גרמניים . אותם באכזריות

או במחנה זה מתו כל יום מאפיסת כוחות . והיכו על ראשיהם במקלות עבים, בהם קשות

42.עשר איש-הכאות עשרה עד חמישה

:השבויים בשטארגארד כותב בזכרונותיו הפולני מיקולאי צאבאן-על התנאים במחנה

בהם , רק התחילו לבנות את המחנה ובמקום האוהלים). 1939(זה היה בראשית דצמבר "

ת בבנייה השתמשו בשבויים פולניים ולעבודו. צריכים היו להקים צריפים, גרנו בהתחלה

אותם החזיקו בשדה מיוחד ולא הירשו לאיש , שבויים יהודיים–המפרכות , הקשות ביותר

.להתקרב אליהם

את אלה שנטו . שזכו מייד ליחס מיוחד, שדה מיוחד פתחו גם בשביל האוקראינים והליטאים

אחרי כניעת צרפת צורפו . הוציאו מהמחנה אחרי איזה זמן קצר" פולקסליסטה"להירשם ב

בהתחלה החזיקו כל קבוצה בנפרד ולכל אחת התייחסו . צרפתים וכושים, רוקאיםלמחנה מא

.בצורה אחרת

, ההתנהגות כלפי מרוקאים היתה גרועה מזה; הכאת שבוי פולני או צרפתי היתה דבר נדיר

זה נגע לא . אתם התנהגו הגרמנים רע מאוד מלכתחילה... והגרוע ביותר היה היחס ליהודים

כיים ואחרי כן 'בדומה לכך התנהגו קודם עם היהודים הצ; ים ממוצא יהודירק לשבויים הפולני

הלבנים , הסוודרים, כאשר הגיע הקור לקחו מהם את המעילים. עם היהודים הצרפתיים

גרוע מזה , המזון הרע. מנייר, החמים ואת השמיכות ונתנו להם בתמורה שמיכה אחת בלבד

הביאו אותם עד מהרה , ריקת חומרי בנייןוהעבודה המפרכת בפ, שקיבלו שבויים אחרים

כל בוקר היתה באה עגלה . כאשר התחיל הקור התחילו גם מקרי המוות. כוחות-לאפיסת

בקור גדול יותר באה . מאוהל אחד20לפעמים עד , לשדה השבויים ומטעינה את הקפואים

כל בוקר היו . היהודים היו עסוקים בבנייה כל זמן שהקור איפשר לעבוד. העגלה פעמיים ביום

43".נאלצים להתאמן בהשגחת גרמנים עד כלות הכוחות

. שנערכו פעמים אחדות ביום בליווי התעללות, עינוי נוסף לשבויים היהודיים גרמו המיסדרים

: על כך קוראים באחת העדויות

היו , דומני, פיקוחים אלה. כדי לספור את היהודים, הגרמנים ערכו כמעט כל יום מיסדרים"

וכיוון , כלל בשעה חמש בבוקר-הם נערכו בדרך. סון גרוע יותר מאשר המעילות של המפקדא

פעם היו בפלוגתי . היינו חשופים לסכנת הצטננות קשה, שכמעט כולנו היינו חסרים נעליים

.שם, זיסקינד 41 .16/331-0, ו"אי, עדותו של שמעון סוזאן 4243 Mikolaj Caban, Powrót zza rzeki Styks, Warsawa 1964, p. 84-86.


ולבסוף –עשיתי אפוא את הכל כדי לשחרר אותם מלהתייצב למסדר ; כמה חולים קשים

התחיל להשתולל ולצעוק , עלה משהו בראש הגרמני המפקחאבל ביום הביקורת . הצלחתי

ולבסוף שלח חיילים ואלה גירשו במקלות ובכידונים את היחפים והלבושים , שחסרים אנשים

44".למחצה לכיכר המכוסה כפור לבן

שבוי לשעבר במחנה , מעיד מיכאל פינגר. משטר של טרור שרר גם בזמן העבודה

. החרושת לסוכר בהטענת סלק-או לפינוי השלג ולעבודה בביתאת היהודים הוצי: "לאמסדורף

45".מי שאכל סלק נורה במקום

) Insterburg(השבויים באינסטרבורג -תנאים קשים ביותר שגבלו בסאדיזם שררו במחנה

לפעמים היו כאן קרבנות אחדים . היכו ורצחו, ללא כל סיבה עינו שבויים; )פרוסיה המזרחית(

46. 70נשארו בחיים , חודשים10בויים יהודיים שהיו במחנה זה במשך ש400מתוך . ביום

להחמרת מצבם של השבויים היהודיים הביאה ההתנהגות התוקפנית של חלק מהשבויים

פרעות אלה . תופעה ללא תקדים עד אז, שבויים-הפולניים אשר אירגנו פרעות בכמה מחנות

הרוח -אולם גם כתוצאה של הלכי, פרצו בחלקן ביוזמת המיפקדה הגרמנית של המחנה

והעמדה האדישה של הרוב , האנטישמיים בקרב חלק ניכר של שבויי המלחמה הפולניים

המקרים . שטאבלאקI Aיהודיות החמורות ביותר היו במחנה -ההתפרעויות האנטי. המכריע

על כך נמסרה . בשעת ביצוע ההפרדה, הראשונים אירעו זמן קצר אחרי הבאת השבויים

:ות הבאההעד

. 'יהודים צאו'ציווה בפולנית , בשם אפל, העמידו את כולם בשורות ואחד החיילים הגרמניים"

מדים , המעילים, את הנעליים' ארים'פנה אלינו בדרישה למסור ל, כאשר יצאנו מן השורות

אחדים . הודעה זו עוררה ביהודים יאוש ודיכאון רב. 'אחרת הם בעצמם יקחו '–' חמים וכד

– מתוך אותה מטרה –אחרים השתדלו , כדי שלא ירצו בהם, ו לעשות חורים במעיליםהתחיל

התפר שלי והציע בתמורה -אלי ניגש אחד ודרש את נעלי. להחליף את נעליהם בגרועות יותר

: כי פתאום שמעתי קוראים, לא הזדרזתי לביצוע העסקה וטוב עשיתי. את נעליו הקצרות

. שהכיר אותי מווארשה, מאחורי עמד חייל פולני–' ייםמעל גופתו תקחו ממנו את הנעל'

את הנעליים לא מסרתי והודות לכך מנעתי מעצמי הרבה ; משענת זאת חיזקה את התנגדותי

.מחלות

... אחרי שוד רשמי זה הקימו פלוגות יהודיות וקבעו עבורן רובע מיוחד של אוהלים לשיכון

לו חברינו לבקש אפשרות להשלים את בהדרגה נעשה קר יותר ולעתים קרובות יותר הח

נעשו – בהתחלה ספוראדיות –ההתנפלויות על הרובע שלנו . מדיהם על חשבון היהודים

.שם, ארכיון רינגלבלום 44 .שם, פינגר 45 .53' עמ, 1956, אביב-תל, ון' בספר הזכרון לקדושי ביעז,עדותו של נתן פעססע 46


קבוצות שלמות פרצו לאוהלינו ושדדו לא רק . חזקות תכופות יותר ולבסוף פרץ פוגרום אמיתי

47".יםשעונים וחפצים אחר, בגדים חמים יותר אלא באותה הזדמנות גם עטים נובעים

ייתכן שכתוצאה . הפעם אירגנו השבויים היהודיים הגנה. כיפור-התפרעות נוספת היתה ביום

. מכך באה התערבות השומרים הגרמניים שפתחו באש ממגדלי הפיקוח והמיתו יהודי אחד

בניסיון לארגן הגנה , מאותו זמן הציבו השבויים היהודיים משמרות קבועים לפני האוהלים

48.העולים עליהם בהרבה במספרם, יות הפתאומיות של חבריהם לנשקמפני ההתנפלו

קושי רציני במצב השבויים היהודיים נעוץ היה בכך שלא היתה להם הזכות למלא תפקידים

כל התפקידים האחרים ניתנו לעתים תכופות . מלבד זה של מפקד השבויים היהודיים, במחנה

-בלטו בעיקר כמה קציני. כדי להתעלל ביהודיםשניצלו כל הזדמנות , לאנטישמיים מובהקים

על כך ניתן ללמוד מהעדות . משנה שפיקחו על מטבחי השדה והיו אחראיים להספקת מזון

: הבאה

אשר ראה במצב שלנו , מפקד השדה היה חייל פולני. כמה מלים על הספקת מזון ליהודים"

שאחדים מצאו , ביא לידי כךאיומים ומכות ה, בעזרת הפחדות. אפשרות לגרוף לעצמו רווחים

בגלל חוסר . ערך במחירי מגוחכים-הציעו לו מתנות או מכרו לו דברי, לנכון להתרפס לפניו

– מארק הקילו וטבק 8-לחם שנמכרו ב-מזון באוהלים היהודיים הופיעו למכירה כיכרות

הטבחים ... ורשם על חשבון אוהלים יהודיים יותר משנתן, גניבות שביצע מפקד השדה

הפולניים יכלו לספק ליהודי ללא עונש לא רק סירים עם מאכלים גרועים ביותר אלא לתת את

49".בהשאירם את מה שבתחתית בשביל אנשיהם, המרק המימי מלמעלה

כבר בימים הראשונים של אוקטובר , נוי בראנדנבורג הורתה המיפקדה הגרמניתII Aבמחנה

את המדים ואת החפצים האישיים של השבויים רשאים לקחת" אריים"כי השבויים ה, 1939

:על התגובה לכך כותב חיים יוסף קפלן. היהודיים

הפילו , החברים לקרב של אתמול התנפלו מייד על חבריהם, לא צריך היה לחכות הרבה זמן"

החלו לקרוע מעליהם את , אותם לארץ ובלי לחכות עד שהם יחליפו את בגדיהם בעצמם

50."יים וכובעיםנעל, המדים, המעילים

ובהיותם יחפים ועירומים למחצה ; לאלה שנשדדו מהם שרידי המדים ניתנו אוהלים נפרדים

.ורבים מהם קפאו למוות, הופנו לעבודה

שחרור שבויים משטחי הכיבוש הגרמנימשלוח . תושבי השטחים הכבושים, החל שחרור השבויים היהודיים1939בסוף שנת

ובתחנות היו מקבלים אוכל , בדרך כלל לא צוידו במזון יבש. איומיםהשבויים נערך בתנאים

.שם, ארכיון רינגלבלום 47 .שם', אלשוויץ; M-1\E-244, ו"אי, עדותו של מנדל ליפשיץ 48 .שם, ארכיון רינגלבלום 49 .3/3504-0, ו"אי 50


לרוב מנה אחת חמה , שלושה ימי נסיעה ובמנות קטנות יותר מאשר במחנות-אחרי שניים

, מחוממים-משא לא-השבויים הוסעו בקרונות). מרק סלק בלי בשר ושומן(ביום

51. צלזיוס°20-בטמפראטורה נמוכה מ

IAבמחנה , למשל, כך. 1940ורבים מהם שוחררו רק במארס ; חודשיםשחרור השבויים ארך

52.ורק אז שוחררו השבויים משטחי הכיבוש, במארס22-נערכה סלקציה ב, שטאבלאק

הם נמצאו במצב של . 25,000-30,000-המספר הכללי של שבויים משוחררים נאמד ב

שנדבקו בה , הם חולי שחפתבחלקם פצועים ובעלי איברים קפואים ורבים מ, כוחות-אפיסת

53.במחנה השבויים

. השדה הגדולות-הריכוז העיקרי של שבויים משוחררים היה בווארשה ובכמה מקומות בערי

באחד . וינט'ועזרה ניכרת הושיט הג, במשוחררים טיפלו האוכלוסייה היהודית והיודנראטים

: נאמר1940 לאוקטובר1939וינט לתקופה שבין נובמבר 'הדוחות על עבודת הג

הצלת –וינט במפתיע בפני תפקיד רציני 'בחודשי החורף של השנה שחלפה הועמד הג"

אשר הגיעו לווארשה או לערים גדולות אחרות במצב נורא , אלפים רבים של שבויי מלחמה

איסוף בגדים וסיוע כספי לכיסוי הוצאות , שחייב ארגון מיידי של עזרה בצורת איכסון זמני

בחודש פברואר בלבד סיפקו בנקודה שאורגנה במיוחד בשביל שבויים . הנסיעה הביתה

. איש259- מקומות שינה ובגדים ל502, ארוחות4,201) 34ברחוב שווינטויראסקה (

54".בחודשים אחרים היה מספר הנעזרים בנקודה זו עוד גדול מזה

ם למשפחותיהם חזרו השבויים המשוחררי, וינט'אחרי קבלת העזרה מצד היודנראט או הג

.ולא נמלטו מהגורל שפקד את האוכלוסייה היהודית בפולין הכבושה, לגיטאות

המועצות-השמדת השבויים מהשטחים שסופחו לבריתאת המספר . שונה מזה היה גורל השבויים תושבי השטחים שנכבשו בידי הצבא האדום

ובייטית לכל תושבי עם הענקת האזרחות הס. 20,000-הכולל של שבויים אלה יש להעריך ב

. השטחים האלה התעוררה בעיית השבויים בני המקום שנפלו בשבי הגרמני כחיילים פולניים

וקרוב לוודאי שנפלה הכרעה בדבר , גרמניות-ללא ספק התנהלו בנושא זה שיחות סובייטיות

ועברו ה, יהודים ופולניים, מספר לא גדול של שבויי הצבא הפולני, על כל פנים. חילופי שבויים

המועצות כעבור זמן קצר והם -את השבויים האלה שחררו שלטונות ברית. המועצות-לברית

.אחדים נאסרו לאחר מכן ונשלחו למחנות. חזרו לבתיהם

אשר היה בין הבודדים שהוחלפו בחיילי הצבא הפולני ממוצא , מעניין סיפורו של זאב וינאוור

כקצין בגדוד 1939-וינאוור לחם ב. תהמועצו-שנפלו בשבי ברית) פולקסדויטשה(גרמני

.212' עמ, 5כהערה 51 .שם, ליפשיץ 52 .212' עמ, 5כהערה 53 .M-10\PH\17-1-1, ארכיון רינגלבלום 54


הגיע לביאליסטוק במסגרת 1940במארס . אחרי כן ישב בשבי במאגדבורג. 33הרגלים

הוא , זמן קצר לאחר מכן טפלו עליו אשמת ריגול. המועצות-שבויים בין גרמניה וברית-חילופי

בוורקוטההדין בשילוח למחנה -בעקבות ערעור הוחלף גזר. נאסר ועונה ונידון למוות

)Vorkuta (סטאלין גויס לצבא האדום ולבסוף הועבר -עם שחרורו כתוצאה מהסכם שיקורסקי

55.לצבא הפולני והשתתף בקרבות על כיבוש ברלין

לא ידוע מתי נפלה בגרמניה ההכרעה על חיסולם הפיסי של שבויים יהודיים מהשטחים

כאשר , 1939יל כבר בדצמבר הרצח ההמוני של שבויים אלה התח. המועצות-שסופחו לברית

השבויים -ממחנות. ס. מהם ממשלוח ראשון שהועבר בליווי אנשי ס200הוציאו להורג

בנסיעה שארכה שלושה שבועות מתו שבויים ). Wlodawa(הגבול ולודאווה -בגרמניה לתחנת

ביער בין התחנות ולודאווה . או נשארו עם איברים קפואים, רבים אחרים קפאו למוות, מרעב

אחרי שהובלו השבוים . וסוביבור נצטוו השבויים לצאת מן הקרונות ולקחת אתם את המתים

היודנראט . הרוגים120במקום נשארו . יריה-באש ממכונות. ס.ס-ליער פתחו עליהם אנשי ה

לקחת את הפצועים ולקבור , תמורת תשלום, מוולודאווה קיבל רשות מהשלטונות הגרמניים

ערך פנקס , מנדל מורגנשטרן, הרב המקומי. היהודי בוולודאווההעלמין -את החללים בבית

56.סמך מיסמכים שנמצאו ליד הגופות-שמות והשתדל לקבוע את זהותם על

בינואר התחילו במסע 14-ב. שבויים800 הביאו ללובלין משלוח נוסף שמנה 1940בינואר

לביאלה ) Parczew(ב 'ופארצ) Lubartów(דרך לובארטוב , קילומטר120רגלי לאורך

ושם , לשבויים הודיעו שמובילים אותם לגבול הסובייטי). Biala Podlaska(פודלאסקה

. יריה-כמאה איש עם מכונות, .ס.ס-את הקבוצה ליוותה יחידת פרשים של ה. יימסרו לרוסים

בלילה איכסנו את השבויים באורווה . לפני לובארטוב פתח הליווי באש והרג שבויים רבים

ב ובדרך שוב פתחו עליהם 'למחרת הוליכו אותם בכיוון פארצ. הכנסת המקומי- ובביתעזובה

האוכלוסייה . 400ב רק 'הגיעו לפארצ, שבוים שיצאו מלובלין880מהמספר הכולל של . באש

:אריה הלפגוט, היהודית במקום השתדלה לארגן עזרה בשבילם ועל כך מספר אחד הניצולים

-כדי לנהל משא, ב יצאה לעומתנו משלחת יהודית'קרב לפארצכאשר מיצעד המוות שלנו הת"

הם ידעו שהם . שהרי יכלו למות יחד אתנו, לבם-התפלאנו על אומץ. ומתן עם תליינינו

כן ראו כחובתם להציל את מה -פי-על-אף, בכל הסביבה ידעו על גורלנו. מסכנים את חייהם

57...".שניתן

לרבות , כסף תמורת היתר לספק לשבויים מזון. ס.ס-ב לאנשי ה'לפי הלפגוט נתנו יהודי פארצ

ב להוציא 'שממנו הצליחו יהודי פארצ, הכנסת המקומי-בלילה סגרו אותם בבית. אוכל חם

. סיפקו להם בגדים אזרחיים והסתירו אותם בבתי יהודים מקומיים, שבויים40-בגנבה כ

.1381-0\3, ו"אי, עדותו של זאב וינאוור 55 .33/53-0, ו"אי, תולדות יהודי ולודאווה בעת הכיבוש הנאצי, אלמוני 56 .3/2181-0, ו"אי, הלפגוט 57


הקברות - שנקברו בבית אנשים נוספים116ב שוב פתחו הגרמנים באש והרגו 'בדרך מפארצ

שם הוכנסו למחנה ושוחררו באמצע ; רק מעטים הגיעו לביאלה פודלאסקה. היהודי המקומי

58. 1940שנת

כפייה ליהודים - הובאו כאלף שבויים ממחנות בגרמניה למחנה החדש לעבודת1941בינואר

ני את פ. ס.ס-שהוקם בביאלה פודלאסקה ואשר עמד תחת פיקוחו של ה, )יודנלאגר(

, המועצות במסגרת ההסכם לחילופי אוכלוסין-שהיו משוכנעים שהם נוסעים לברית, השבויים

נתונים היו השבויים , במחנה. שמייד עם בואם היכתה ורצחה רבים מהם, .ס.קיבלה יחידת ס

-עזר ל-אוקראינים בשירות, במשטר עינויים קשים ובמיוחד סבלו מאכזריותם של השומרים

. הבהרות-רואה הירודים פשטה מהר מאוד הכינמת ופרצה מגפת טיפוסעקב תנאי התב. ס.ס

עזרה מסוימת בתרופות ויעוץ . שבויים200-תוך שלושה חודשים מתו ממגפה זו למעלה מ

יהודי המקום גם הצליחו לארגן בריחה . רפואי מוגבל הושיט היודנראט בביאלה פודלאסקה

.של מספר שבויים

נה בביאלה פודלאסקה ואת השבויים העבירו למחנה חדש חיסלו את המח1941 במאי 15-ב

בשעת הורדת השבויים בכניסה למחנה התברר כי מקרון אחד ). Końskowola(בקונסקוולה

מהם נרצחו בו 12- השבויים שנשארו בקרון ו41הגרמנים עינו את . נמלטו ארבעה אנשים

את . 1942ד מאי במחנה חדש זה עבדו השבויים בסלילת כביש וישבו שם ע. במקום

וגורלם היה כגורל יהודים אחרים באותו ) Budzyń(הנשארים בחיים העבירו למחנה בבודזין

העבירו את מעט השבויים הנותרים למחנות , 1944באביב , אחרי פינוי בודזין. מחנה

Berlitz(וברליץ ) Gross-Rosen(רוזן -גרוס, )Plaszów(פלאשוב , )Wieliczka(קה 'בווייליצ

59.ק מעטים נשארו בחייםור, )

משלוח . שבויים3,500-הוקם מחנה גדול ובו ישבו זמן ממושך כ, 7ברחוב ליפובה , בלובלין

ובמארס אותה שנה הגיע משלוח נוסף 1940הגיע לשם בפברואר , איש1,357שמנה , גדול

פל בשבויים טי. קבוצות קטנות יותר הופנו לשם במשך כל חודשי השנה. שבויים1,810של

" ועדה מיוחדת לעזרת שבויי המלחמה ומפונים“ שהקים לתכלית זו, היודנראט בלובלין

התנהלה כאן אף פעולה מחתרתית אינטנסיבית 60.בראשות משה אייזנברג ומאיר רוטבאום

אולם , שבויים ברחו מהמחנה400-כ. ידי ארגון תנועת ההתנגדות בהנהגת רומאן פישר-על

כמאה איש הצליחו לברוח לפארטיזאנים ובמשך קרוב לשנתיים . רובם נתפסו והוצאו להורג

3-השבויים שנשארו הוצאו מהמחנה ב. שפעלו באיזור לובלין, לחמו ביחידות יהודיות

.33/53-0, ו"אי, יוסף גרוספלד; שם, הלפגוט; 3/1844-0, ו"אי, עדותם של נחום פרלמן 58

עדות בערל גאלדבערג בספר פנקס . 16/382-0, יצחק רזניק; סוזאן; שיפאצקי';אלשוויץ: ו"עדויות באי 59 .439' עמ, 1957, אביב-תל, זשעטל

.6/9-0, ו"אי, 1.9.1939-31.8.1940ח מפעולתה לתקופה "דו, בלובלין" המועצה היהודית" 60


ונורו למוות לפני המשרפה במיידאנק במסגרת האקציה לחיסול מחנות 1943בנובמבר

Erntefest."61 "–העבודה היהודיים

"אופלאגים "–מחנות לקצינים אינו עולה על אלף , כנראה, מספרם. קשה לקבוע כמה קצינים יהודיים נפלו בשבי הגרמני

.שכן אחוז הקצינים היהודיים בצבא הפולני היה קטן הרבה יותר מזה של החוגרים, איש

שבויים , על יחסם המשתנה של הגרמנים כלפי השבויים ניתן ללמוד מעדויותיהם של הקצינים

מעיד על , למשל, שמואל אורלובסקי. שתואר גם בעדויותיהם של שבויים חוגריםכפי , לשעבר

ואילו אחרים מעידים על טרור שהופעל 62,יחס הוגן כלפיו כאשר נלקח בשבי בהיותו פצוע

כן שונות העדויות המתייחסות לתקופה הראשונה . נגדם החל מהרגע שנפלו בידי הגרמנים

יהודים , מספר על קצינים יחפים ועירומים) Sohn-Sonecki(סונצקי -זן. השבויים-במחנה

כתוצאה . במחנה קייזרשטיינברוך ליד וינה, צלזיוס°6שנאלצו לרוץ בקור של מינוס , ופולנים

ריאות הקצין השבוי -כך מצא את מותו מדלקת, מכך שילמו רבים מהם במחלות ואף בחייהם

, יהודים כפולנים, גן לקצינים שבויים לעומת זאת מעיד הנריק בלדר על יחס הו63.פלדבלום

Wiessenhen.(64( ויסנהן – 742בתקופה הראשונה במחנה

חלק מן הקצינים היהודיים ושלחו 1940ממחנות אחדים שחררו במחצית הראשונה של

שברבים מהם 65,אולם רוב הקצינים נשארו במחנות. אותם לבתיהם בשטחי הכיבוש הגרמני

בין הרשומים . רישום כל היהודים במשמעות חוקי נירנברג1939התחיל כבר בדצמבר

הרישום נערך תוך אדישות גמורה מצד הקצינים . גדול היה מספר המומרים, כיהודים

צפייתי למחאה מצד הקצינים הפולניים וקרה : "יעקב לוויטין, בין היתר, מעיד על כך. הפולניים

אשר ניסו להסתיר את מוצאם מפני הפולנים הם שהלשינו על הקצינים היהודיים. ההיפך

אחרי הבריחה הצליח להגיע לשטחים שנכבשו 66".זה עודד אותי לברוח מהמחנה. הגרמנים

המועצות ולחם -ובמרוצת הזמן גויס לצבא הפולני שהוקם בברית, המועצות-ידי ברית-על

".וארשה"כטייס בחטיבה

את היהודים הביאו . הפולני נערכו סלקציות בכל מחנות הקצינים של הצבא1940במשך

, אחרי תקופה קצרה במחנה זה נשלחו אנשים למחנות אחרים. למחנה המעבר בהאמרשטיין

-80' עמ, 1977, אביב-תל, 1942-1944לחימה יהודית בפולין נגד הנאצים , לפרטים ראה שמואל קרקובסקי 6195 ;296-308 .3/2936-0, ו"אי, שמואל אורלובסקי' עדותו של פרופ 6263 Jósef Sohn-Sonecki, Bylem jeńcen Wehrmachtu, Warsawa, 1965, p. 81) סונצקי- זון–להלן.( .3/2934-0, ו"אי, )הנריק בלדר(עדותו של צבי מנחמי 64 .3/2560-0, ו"אי, עדותו של דוד קינדלר 65 .3/1856-0, ו"אי, עדותו של יעקב לוויטין 66


כנראה לשם –" הכנה למיצעד" מה שקרוי היה –ולעתים קרובות הועברו ממחנה למחנה

ישבו הקצינים 1940לבסוף הפסיקו הגרמנים פעולה זו והחל מסתיו . ריכוזם במקום אחד

67.שבויים-דיים במספר מחנות קבועים לקציניםהיהו

אפשר להצביע על הגורמים שהניעו את מיפקדת -מפאת חוסר תיעוד גרמני מתאים אי

אולם אין ספק כי בדרג מסויים נפלה . השבויים לחדול מריכוז הקצינים היהודיים-מחנות

ב הקצינים הופנו רו. ההחלטה שגורל הקצינים לא יהיה כגורל השבויים היהודיים החוגרים

במחנות ). Dössel(ודסל ) Dorsten(דורסטן , )Woldenberg(למחנות לקצינים בוולדנברג

בדרך זו הוחמר . כלומר הקציבו ליהודים צריף נפרד או חלק של צריף, אלו הוקמו גיטאות

-כותב זון, למשל, על המחנה בדורסטן. במידה ניכרת מצב היהודים בהשוואה לכלל הקצינים

רוקנו והכינו בשביל הקצינים , מלאכה-אשר עד כה שימש כבית, את הגרוע בצריפים: "קיסונצ

על רופאים בקרב הקצינים היהודיים 68".הוא היה בלי ביוב וללא הספקת מים. ממוצא יהודי

69.נאסר לעבוד באגף החולים של המחנה

, לנשק לשעברהיהודים סבלו קשה מבחינה נפשית לנוכח התעללות מצד רבים מחבריהם

– ONR" (המחנה הלאומי הראדיקאלי"ובעיקר , שהיו נתונים להשפעת קבוצות אנטישמיות

Obóz Narodowo-Radykalny( ,והרי עדותו של מאריאן פאלנקר:

כבר הורכב . הקצינים היהודיים חזרו למחנה וולדנברג בערך שלושה חודשים לאחר הקמתו"

מחנה זה היה גדול . 'אבווהר'ותו הנאמנה של ההשלטון העצמי של קצינים פולניים בחס

יחסם של המוני הקצינים הפולניים כלפי , למרבה הצער. שבויים7,000היו בו ; יחסית

הכרתי רק מקרים אחדים של . מעטים היו היוצאים מן הכלל. היהודים היה דוחה ואפילו עוין

מתפשר -ויים גילו יחס בלתיוכלל השב' השלטון העצמי'. התיידדות קצינים פולנים עם יהודים

70".כלפי החברים היהודים

בקרב השבויים הפולניים במחנה וולדנברג מעיד גם הקצין הפולני יוזף ONR-על השפעת ה

השתדל אפילו להחרים את , הפיץ אנטישמיותONRארגון ): "Bohatkiewicz(' בוהאטקייביץ

71".ידי הגרמנים לצריף מיוחד-לשהוכנסו ע, אלה שקיימו קשרים הדוקים עם חברים יהודים

:פצקי'יאן ז, מאשר זאת קצין פולני אחד

- במרצו ובקולניותו והיתה לו השפעה גדולה בקרב קציניONR-בתחום הפוליטי בלט ה"

הגרמנים הפיצו במחנה את התורה הגזענית שלהם רק . המילואים הצעירים וצבא הקבע

67 W. Kowalczyk, S. Kotarski, et al. Nauczyciele w hitlerowskich obozach Jeńców podczas II

wojny światowej, Warszawa, 1967, p. 29 .3/1287-0, ו"אי, עדותו של מאריאן פאלנקר. .118' עמ, שם, סונצקי-זון 68 .122' עמ, םש 69 .שם, פאלנקר 70

Jósef Bohatkiewicz, Oflag II C Woldenberg, Warszawa, 1971, p. 105. 71


אולם הפאשיסטים המקומיים שלנו , יף אחדכעילה לריכוז הקצינים ממוצא יהודי בחצי צר

72".להתקוטט אתם ואפילו להטיל עליהם חרם חברתי, הירשו לעצמם ללעוג ליהודים

אחד המארגנים העיקריים של חרם זה ושל הפעולה האנטישמית במחנה וולדנברג היה

Kazimierz(מיכאלובסקי ' קאזימייז' פרופ, הארכיאולוג והאגיפלטולוג הידוע בפולין

Michalowski .(המחנה קולונל -בין המתנגדים החריפים להלך רוחות אנטישמי זה היה זקן

Szalewicz.(73(' שאלביץ

:סונצקי-על המצב במחנה לקצינים בדורסטן כותב זון

מרגלים אשר נרשמו , שכן במחנה הופיעו בוגדים, אנו חייבים להיות זהירים בהבעת דעה"

ידי -הם נתפסים לכל מלה שנאמרה על, ילאו תפקידי ריגולומ" פולקסדויטשה"ברשימות ה

.זהירות-מישהו מאתנו מתוך אי

אותם אנשים התחילו בהסתה אנטישמית שהתגברה ומצאה קרקע פוריה בעיקר בקרב

שהועסקו ', כתבים'אליהם השתייכה גם קבוצת ה. הקצינים הצעירים של איזור פון ופומראניה

תרמו להשפעות הנאציות והכשירו את **'אוזון' וזו של ה*יתהמסורת האנדק. בלשכה הגרמנית

באחד מימי יוני נצטוו יהודים ופולנים ממוצא . הקרקע להתפשטות סיסמאות אנטישמיות

ציות לצו היה כרוך -אי. להתייצב למחרת במיפקדה, בני דור שני או אפילו שלישי, יהודי

אלא גם על אלה שמזה זמן , הודייםפחד נפל לא רק על הקצינים הי. בעונשים קשים ביותר

רב ניתקו כל קשר עם מוצאם היהודי ולפי התקנות הנאציות הדראקוניות נעשו פתאום

74".לא ידוע אם היוזמה לצו זה היתה פולנית או שהיתה לכך השפעה גרמנית. ליהודים

רצו לא , הגנראל היחידי ממוצא יהודי, )Stanislaw Mond(את המומר סטאניסלאוו מונד

הושיבו את , לפיכך, אך גם בין הגנראלים הפולניים לא היה לו מקום, להושיב בין יהודים

ביקר אצלנו היהודים יותר מאשר , הרגיש כיהודי, במחנה, שם. "הגנראל מונד בחדר נפרד

במכתב ששלח לחבר המועצה הלאומית הפולנית 75. מעיד יצחק שפרכר–" אצל הפולנים

, זמן קצר לאחר שחרורו מהמחנה, 1945 במאי 24-ב, שווארצבארט) יצחק(איגנאצי , בגולה

הן מצד הגרמנים והן מצד , עבר עלי גיהנום עלי אדמות, בשבי: "כתב הגנראל מונד

76".חברים

לאחר שתיאר . לא כל הקצינים הפולניים היו נתונים להשפעתן של קבוצות אנטישמיות

:ה וולדברג מסכם רפאל לוץתופעות שונות של גילויי אנטישמיות במחנ

72 Jan Rzepecki, Wspommienia I przyczynki historyczne, Warszawa, 1956, p. 300-301. .79, 65' עמ, 1976, אביב-תל, בדיוטה השלישית, רפאל לוץ 73

Narodowa Demokracja - ND)* (–דמוקרטית ימנית בעלת אופי אנטישמי קיצוני- מפלגה לאומית. ** ) Obóz Zjednoczenia Narodowego - O.Z.N. (–" המחנה לאחדות לאומית ."

.110-111' עמ, שם, סונצקי-זון 74 .3/820-0, ו"אי, עדותו של יצחק שפרכר 75 .M-2\117, ו"אי 76


-לפיה היה כל מחנה, כאן אני חושש שהטעיתי את הקורא בציירי לפניו תמונה כוללת"

.השבויים שלנו שקוע בתהום האנטישמיות ובערפילי האמונות התפלות והמסתורין

בעיקר בשל נסיבות המקום , והם דיכאו את רוחנו, גילויים של אנטישמיות לא חסרו, כמובן

אהדה -לעומת זאת אירעו לעתים קרובות מקרים בהם הביעו קצינים פולניים רחשי. והזמן

ידידות לבביים ומרגשים עם אחדים -אף קשרו קשרי, כנים לקבוצת היהודים המבודדת

77...".מאתנו

78.בהמשך מביא לוץ כמה דוגמאות של יחס טוב מצד קצינים פולניים לחבריהם היהודים

ים יהודיים מחוץ לגיטו הודות ליחסם הטוב של ידידים מבין במקרים נדירים נשארו קצינ

הקצין , למשל. שעזרו להם להסתיר את מוצאם מפני שלטונות המחנה, הקצינים הפולניים

היה בין היהודים המעטים מאוד במחנה וולדנברג , מאריאן פאלנקר, היהודי שהוזכר כבר

ידידו הסגן סיקסטוס גוזה וזאת אך ורק הודות לעזרת , שנשארו מחוץ למחנה הגיטו

)Sykstus Guza.(79

וכן , לאומי-השבויים הביאו החבילות מן הצלב האדום הבין-הקלה מסוימת במצב הקצינים

דבר זה 80.שתמורתו אפשר היה לעשות קניות בקאנטינה, התשלום ששולם במטבע המחנה

.לא היה נהוג במחנות לחוגרים

התרבותית והלימוד העצמי שכלל קורסים בתחומים גורם חשוב בחיי השבויים היתה הפעולה

ובו , רפאל לוץ הקים במחנה וולדנברג חוג ללימוד השפה העברית. וחוגים אמנותיים, שונים

81.בחגים היהודיים ארגנו בכמה מחנות תפילה בציבור. השתתפו גם כמה קצינים פולניים

יכלו הקצינים לקיים קשר , ושהכאשר עוד היו קיימים גיטאות בפולין הכב, בשנים הראשונות

ובגיטאות מסוימים השתדלו היודנראטים לארגן עזרה , מכתבים עם משפחותיהם

:הסדר-פקיד בכיר בשירות, על עזרה כזאת בגיטו וארשה כותב יוסף רודה, למשפחותיהם

טיפלה בהן ; של שבויים המלחמה היו רשומות בקהילה– בעיקר הנשים –המשפחות "

, )שטיפלה בעניינים אלה בלבד, ר פראגר"ד, בפרט פקידה אחת(בורית מחלקה לעזרה צי

היו רשומות שם כמאתיים נשים . ששילמה סכומים קטנים והשיגה עבורן מזמן לזמן הקצבות

משנה וחיילים יהודיים מן הצבא הפולני שוחררו -קציני. או אמהות של קצינים) גם עם ילדים(

82".1940מהשבי הגרמני במשך שנת

גיטו וארשה נעשה ניסיון להציל את משפחות הקצינים השבויים מגירוש לטרבלינקה בקיץ ב

:ועל כך כותב רודה, 1942

.77' עמ, שם, לוץ' ר 77 .77-84' עמ, םש 78 .שם, פאלנקר 79 .שם, שפרכר 80 .שם, שפרכר; 88-92' עמ, 1965יולי ', ד, ילקוט מורשת, "פולני בבי הנאצי-קצין יהודי", רפאל לוץ 81 .135-136' עמ, 6/102-0, ו"אי, זכרונות יוסף רודה 82


ובהן שם , אלה שהיו במחנות שלחו כבר בחודשים הראשונים לשבי הצהרות מודפסות"

ולמטה הובא העתק מהפקודה , מספרו במחנה והגדרת המחנה, דרגתו הצבאית, השבוי

למשפחות חיילים , בכל ארץ כבושה, ג המבטיחה חסינות בנפש וברכוששבחתימת גרינ

מהחרמות , בעיקר מדובר בפקודה זאת על שחרור מעבודות כפייה. הנמצאים בשבי בגרמניה

, הסדר בשאלה-עם התחלת הפינוי פנו למיפקדת שירות, עתה). Aussiedlung(ומפינויים

ראש הרפראט היהודי – Karl Brandt[בראנדט . מה עליהם לעשות והאם יוצאו מהפינוי

המגיעות , ציווה להוציא מייד הודעות חסינות, אשר טיפל בעניין] ק' ש–בגסטאפו בווארשה

, מחלקת העזרה הסוציאלית בקהילה שלחה את הרשימה המלאה של הנשים. לאנשים אלה

זה על בסיס. ההורים והילדים והבריחה בהזדמנות זו משפחות של שבוים שהיו ברוסיה

רגועים , הודעות חסינות ובעליהן חזרו לבתיהם עם החותמת המאגית600-800הוצאו

אפילו על ידי , ומאמינים כי פקודת גרינג היא חוק מחייב ויכובד על ידי השלטונות הגרמניים

83".גם בעת פינוי', פוליציי-זיכרהייטס'ה

השבויים ניספו בתאי הגאזים -ידי הגרמנים ומשפחות הקצינים-הודעות החסינות לא כובדו על

הידיעות על חיסול הגיטאות הגיעו למחנות השבויים והישרו . יחד עם שאר תושבי הגיטאות

היתה גם סכנה ממשית שהגרמנים ירצחו את הקצינים . על הקצינים היהודיים יאוש ודיכאון

הסכנה להודיע על, שאמנם הצליח, הקצין רפאל לוץ עשה ניסיון. היהודיים השוהים בשבי

הודות לעזרת הקצין הפולני בוגדאן מאנקובסקי . לאומי-לעולם החופשי ולצלב האדום הבין

)Bogdan Mańkowski ( הגיעו ליצחק שווארצבארט ומשה שרתוק)מכתבים הקוראים ) שרת

אלא שקשה לקבוע באיזו מידה אמנם הביאה ההתערבות שלהם אצל נציגי , להתערבות

84.קציני הצבא הפולני, תעניינות מצדם בגורל השבויים היהודייםלאומי לה-הצלב האדום הבין

מצבם היציב יחסית של השבויים במחנות הורע בחודשים האחרונים של המלחמה כאשר

-כתוצאה מהתקדמות צבאות בעלות, הגרמנים העתיקו את מחנות הקצינים לפנים הארץ

: עדי המוות ממחנות הריכוזהפינוי בוצע באופן דומה למיצ. הברית לעבר גבולות גרמניה

התעללו בהם וירו בחלשים , הרעיבו אותם, הריצו את השבויים לאורך מאות קילומטרים

בינואר החל הפינוי של המחנה 22-ב, למשל, כך. וחולים שלא הספיקו להדביק את הטור

במארס 10-רק ב, תורינגיה ואיזור הסן ושם, השבויים צעדו ברגל דרך שלזיה. בלאמסדורף

חלק . התחיל פינוי המחנה בוולדנברג1945 בינואר 24- ב85.הסתיים הפינוי, 1945

הנותרים הועברו בתנאים קשים , ידי הצבא האדום-מהשבויים שוחרר עוד באותו חודש על

86.ממחנה למחנה עד כניעת הרייך השלישי

:אחרי הכניעה נערכה במחנות הקצינים רשימה של מספר היהודים המשוחררים

.שם 83 .94-99' עמ, בדיוטה השלישית 84 .M-2\116, ו"יא, רשימות שמיות של שבויי מלחמה 85 .שם, אורלובסקי; שם, פאלנקר 86


93 – דורסטן – VI Bלאג אופ

44 – דסל – VI Cאופלאג

Erfurt (– 8(ליד ארפורט ) Morlsdorf( מולסדורף IX Cאופלאג

Lübeck (– 5(ליד לובק , )Bad Schwartan( באד שווארטאן X Cאופלאג

VI B – 4אופלאג לאנשי חילאויר

12 –בלזן -ליד ברגן, )Fallingbostel( פאלינגבוסטל XI Bאופלאג

ומספרם 87,שכן חלק מהשבויים עזבו את המחנות מייד עם השחרור, אין אלה נתונים מלאים

.שבויים נפלו קרבן לברבאריות הנאצית בעת הפינוי-כן אין לדעת כמה קצינים-כמו. אינו ידוע

מעצר בהונגאריה-מחנות

, גריהשרידי היחידות הפולניות שהובסו בקרבות באיזור לבוב השתדלו להגיע לגבול הונ

ידי -מסרו את נשקם ונעצרו על, בהגיעם. קארפטית-וחלקם אכן הצליח לעבור לרוסיה התת

150-לפי העדויות המצויות הגיע מספר היהודים בין החיילים הפולניים העצורים ל. ההונגרים

88. חוגרים250- קצינים וקרוב ל180-

רכו ההונגרים הפרדה ע1941באוגוסט . הוחזקו היהודים יחד עם הפולנים1941עד שנת

באוגוסט העבירו את היהודים 22- ו21בימים . המעצר על בסיס חוקי נירנברג-במחנות

.שם הקימו מחנה מיוחד בשבילם, )Vámosmikola(למחנה חדש בוואמושמיקולה

ראשי . אבל היה שלטון עצמי של שבויים, מיפקדת המחנה בוואמושמיקולה היתה הונגרית

. כל אחד תקופה מסוימת, באכמן וטמפלר, היו הקצינים מנדלבאוםהמחנה מטעם השבויים

ללא הפליה לעומת החיילים , היה היחס לחיילים היהודיים העצורים תקין1944עד אביב

יהודים קיבלו רק לעתים נדירות ; פרט להגבלה בחופש תנועה מחוץ למחנה, יהודיים-הלא

ים לא השלימו עם ההפרדה וחיפשו החיילים היהודי. היתר לטיול של כמה שעות בעיירה

הקצין הנריק רייכמן הצליח להעביר מכתב אזעקה . דרכים להודיע על כך לעולם החופשי

6במכתב מיום ) Banaczyk(יק 'באנאצ, הפנים הפולני-לשווארצבארט שהודיע על כך לשר

:בין היתר, שווארצבארט כתב. 1943בנובמבר

25קיבלתי מכתב מיום , עתה במחנה ואמושמיקולה, מןר הנריק רייכ"ד, מקצין הצבא הפולני"

, עשו את הכל שביכולתכם כדי לחסל את מחנה הגיטו המביש': הוא כותב. 1943באוגוסט

תוך שיתוף פעולה מסוים של יחידים מבני ארצנו , למרבה הצער–המאורגן על יסודות נאציים

89."' בו אנו נמצאים מזה שנתיים מבודדים מהעולם החיצוני–

עם מינויו של קולונל אוטאשי , 1943תנאי היהודים העצורים שופרו במידה ניכרת בסוף

.M-2\116, ו"אי 87הנריק ; 3/2275-0, מיכאל באלדינגר; 3/1402-0, רומאן סטיל; 16/126-0, בנימין טאושטיין: ו"עדויות באי 88

.M-2\435, רייכמן .M-2/72, ו"אי 89


)Utassy ( למפקד ההונגרי של מחנה המעצר במקומו של קולונל בלו)Bello .( אוטאשי נתן

התחילו להעביר , ואכן. יותר חופש לחיילים היהודיים ונקט באמצעים לחיסול המחנה הנפרד

למפקד המחנה מונה . משלוחים גדולים של פולנים ולמחנה ניתן אופי מעורבלוואמושמיקולה

עמדה חיובית כלפי . שאף הוא היה נוח ליהודים, )Florek(קולונל פלורק -לויטנאנט, פולני

אשר החליף כעבור זמן את , )Béla Tucsányi(אני 'יהודי המחנה נקט גם קולונל בלה טוצ

.אוטאשי כמפקד המחנה

הופסקה הכוונת הקצינים . 1944 במארס 19-ם כניסת הגרמנים להונגריה בהמצב הורע ע

הרעה נוספת במצב חלה . הפולניים לוואמושמיקולה ולא ניתנו עוד רשיונות יציאה מהמחנה

המפקד ההונגרי החדש של ). Szálasi(ידי סאלאשי -אחרי הדחת הורטי ותפישת השלטון על

בוואמושמיקולה . פולנים ואפילו לשוחח אתםהמחנה הטיל איסור על היהודים להתקרב ל

שעד אז היה בתחום טיפולו , למחנה היהודי. ליהודים ולפולנים–הקימו שני מחנות נפרדים

התחילו להעביר פליטים יהודיים שהגיעו מפולין הכבושה דרך , של המיניסטריון לענייני צבא

.נייני פניםוהוא הועבר לפיקוחו של המיניסטריון ההונגרי לע, סלובאקיה

את . שהפך למיצעד מוות, התחיל הפינוי ממחנה ואמושמיקולה1944 בנובמבר 19-ב

מעבר בקרבת -ומשם העבירו אותם למחנה) Kamárom(העצורים הריצו בתחילה לקומארום

הקצין . לא ידוע כמה מהמפונים ניספו בדרך. אחרי זמן קצר החל המיצעד לגרמניה. מקום

לא יכול היה לעמוד בקשיי מיצעד המוות ובלע , )Drohobycz(הוביץ יוצא דרו, אוסקאר פישר

קייזרשטיינברוך , )Gensgahen(שרידי הניצולים פוזרו במחנות השבויים בגנסגאהן . סם

אשר , קצינים44, שאליו הגיעה הקבוצה הגדולה ביותר) Luckenwalde(ולוקנוואלדה

, היו עמנואל ויינברג, ות קצונה גבוהותבעלי דרג, בין המשוחררים. ידי הרוסים-שוחררו על

, אברהם שפילריין, משה ראבאך, איגנאץ פנציאס, שמואל גולדברג, סטאניסלאוו גורובסקי

90. קצינים זוטרים36מארק טראו וכן , איזידור טמפלר

.לגבי מספר הניצולים ממחנות אחרים ומספר אלו שנרצחו ומתו אגב הפינוי אין בידינו נתונים

עצר בליטאמ-מחנות. ידי הליטאים-שם מסרו את נשקם ונעצרו על, חיילים פולניים עברו את גבול ליטא14,000-כ

ההיסטוריון הפולני פיוטר לוסובסקי כותב על יחס הוגן של השלטונות הליטאיים כלפי החיילים

לעומת זאת מעיד ברוך מאדאנסקי על יחס 91.הפולניים העצורים ועל רצון להקל את מצבם

הליטאים לא ערכו הפרדה גזעית ומצב , על כל פנים92.וין של חיילים ליטאיים ליהודיםע

הממשלה הליטאית היתה . היהודים לא נבדל בהרבה ממצב חבריהם לנשק הפולנים

.שם, רייכמן; M-2\421, ו"אי, םתכתובת עם ניצולי; M-2\136, ו"אי, ח על יהודים בצבא הפולני"דו 9091 Piotr Lossowski, `Internowanie zolnierzy polskich na Litwie w latach 1939-1940`,

Wojskowy Przeglad Historyczny, No. 4, Warszawa 1971, pp. 59-77. .M-1\E-1792, ו"אי, עדותו של ברוך מאדאנסקי 92


מעוניינת בחיסול מהיר של המחנות וכעבור זמן קצר מאוד החל השחרור ההדרגתי שנמשך

93. 1940עד קיץ

בשבי הסובייטי-כ, לפני נתונים פולניים, פולין לשעבר לקח בשבי-צבא האדום שנכנס לשטחי מזרחה

-כי בין שבויים אלה היו כ, אפשר להניח94. קצינים10,000-ביניהם כ, חיילים250,000

. יהודים25,000 עד 20,000

אולם עד מהרה . בהרבה מקומות שחררו הרוסים את השבויים ועודדו אותם לחזור לבתיהם

הפסיקו נוהג זה ופאטרולים סובייטיים החזירו –ראה כתוצאה מהוראות חדשות שקיבלו כנ–

יהודים , מספר לא גדול של שבויים95.לשבי אפילו את המשוחררים שנמצאו בדרך לבתיהם

קרוב לוודאי תמורת שבויים אוקראינים או , העבירו הרוסים לידי הגרמנים, ופולנים

96.ביילורוסים

מעבר שהוקמו מייד בשטחי המזרח של פולין -ים הופנו בתחילה למאות מחנותהמוני החוגר

השבויים נדחסו . התנאים במחנות אלו היו קשים מאוד. לשעבר וכן באוקראינה ובביילורוסיה

ישנו על הרצפה וקיבלו מזון דל , בצריפים נטולי סידורים סאניטאריים או בכנסיות ומנזרים

14,000שם נמצאו ) Sheptovka(גדולים היה בשפטובקה המעבר ה- אחד ממחנות97.מאוד

גרם לחם ליום ומעט מרק שחולקו בתור 200-המזון במחנה זה היה מורכב מ. שבויים לערך

.שנמשך שעות

לחצי , בעיקר בצפון הרחוק, כפייה-המעבר שלחו את השבויים למחנות של עבודת-ממחנות

שם עבדו באותם התנאים שחלו על , )Donbas(ולמחצבות באיזור דונבאס ) Komi(האי קומי

המעבר -התזונה היתה טובה יותר מאשר במחנות. כפייה-אסירים סובייטיים שנשלחו לעבודת

אבל מותנית בביצוע הנורמה בעבודה , ) גרם לחם900בכמה מחנות המנה היומית היתה (

ה וסבל דל" מנת עונש"במקרה של פיגור בעבודה היה השבוי מקבל . קשה ומפרכת מאוד

98.מרעב

יהודים ופולנים . ולא היו התעללויות בשבויים, במחנות הסובייטיים לא היתה הפרדה גזעית

הרוב המכריע של החוגרים שוחרר אחרי ההסכם . גורל שווה היה להם בתנאים שווים

.1941שנחתם בין הממשלה הפולנית הגולה ובין הממשלה הסובייטית ביולי

.91ראה הערה 9394 Facts and documents concerning Polish prisoners of war captured by the U.S.S.R during

the 1939 campaign, February 1946, London, p. 15 ) להלן– Facts and documents.( .158-163' עמ, 1959, אביב-תל, ספר זכרון לקהילת ראקוב, "בשבי הרוסי ובצבא הפולני", שמואל אבני 95, ו"אי', ב' עדותו של הרופא י. 3/1607-0, ו"ראה עדותו באי, ארתור בר' לה שהועברו לגרמנים היה פרופבין א 96

2/235-M ;3/2153-0, ו"אי, עדותו של שלמה שטוקפיש ;Facts and documents pp. 15-18. 97 Facts and documents, pp. 15-18.

.שם, אבני; 472-473' עמ, 1971, אביב-תל, עדותו של משה פלדמן בספר גניוושוב 98


כמה אלפים מהם הוכנסו למחנות . יכר מאוד מהקצינים השבוייםשונה היה הגורל של חלק נ

המועצות -גרמניה וברית). Katyn(כולם נרצחו ביער בקרבת קאטין . באיזור סמולנסק

חשיפת הקברות של הקצינים הנרצחים הביאה לניתוק . האשימו זו את זו בביצוע הפשע

בין ההיסטוריונים בארצות . המועצות-היחסים בין הממשלה הפולנית הגולה וממשלת ברית

.ידי השלטונות הסובייטיים-כי פשע זה נעשה על, המערב גברה הדעה

אין ספק שהגיע לעשרות רבות . לא ניתן לקבוע את מספר היהודים בין השבויים שנרצחו

Amtliches Material zum Massenmord von` –בפירסום הרשמי הגרמני . ואפילו למאות

Katin` , 1943 ביוני 7-שזוהו עד ה, גופות של נרצחים4,243כיל נתונים על המ1943משנת

ברשימה הנזכרת . אפשר להטיל ספק ביהדותם-מצויים עשרות שמות של קצינים שאי,

, מאוריצי אפשטיין, ליאון גליקמן, אברהם אנגל, מופיעים שמות הקצינים יצחק גולדוויכט

אברהם , ליאון מארגוליס, שמואל רוזן, קארול כץ, יואכים שראאר, הטייס יעקב וונציהר

ברוך , דויד גודל', ויגדורוביץ–' הרופא הירש אושרוביץ, שמואל גולדשטיין, נירנברג

יעקב , ישראל הירשטריט, שמואל קאלווארי, אברהם וייצנפלד, שמואל פרשט', שמואלביץ

לומון יעקב סא, משה לאנדאו, פיוול ברנשטיין, סימון הופפנשטאט, יצחק גוטמן, פרידסון

הילארי , מארקוס הירש לוינדר, דויד שארהאפט, שמואל לנקין, יוליאן ליצנשטאט, אוסנוס

99.שמעון שמרנר ואיזאק פרנקל, פרץ

חבר הוועדה , )Mackiewicz(' על היהודים ברשימת הנרצחים בקאטין כותב יוזף מאצקביץ

:ידי הגרמנים לקאטין-שנשלחה על

הוא , ולו בעקיפין, ור נוסף על הזהות של האשם האמיתיהשופך א, גילוי חדש בקאטין"

כאשר . המספר הגדול של שמות יהודיים המופיעים ברשימת הקרבנות שפירסמו הגרמנים

מספר של : "... עיינתי ברשימות אלו לא יכולתי לעצור בעדי ואמרתי לקצין הגרמני שעמד לידי

".?אתהאם כדאי להדגיש ז. כך הוא, כן. ?שמות יהודיים כאן

-מי שמודע לתעמולה העיוורת והמטורפת האנטי. רק ציינתי עובדה, אני לא הדגשתי זאת

יהודית יכול לשער לעצמו עד כמה נרתעו מפירסום שמות יהודיים רבים ברשימת הקרבנות

100".של קאטין מפיצי התעמולה שזיהתה בעקשנות את הבולשביזם עם היהדות

נשארו , אולי לא יותר ממאות אחדות, רק מעטים מאודמן החיילים היהודיים בשבי הגרמני

שנשלחו לבתיהם בסוף , השבויים25,000-30,000. העולם השנייה-בחיים אחרי מלחמת

כמה אלפים נורו . השמדה-ניספו לאחר מכן בגיטאות או במחנות, 1940 ובתחילת 1939

.משלוחיםאלפים נוספים מתו מרעב ועינויים בעת ה. במיידאנק ובמיצעדי המוות

99 Amtliches Material zum Massenmord von Katyn, Berlin, 1943, pp. 167-273 100 Joseph Mackiewicz, Wood Murders, London, 1951, p. 158


, מהם10,000לפחות . לעומת זאת ניצל הרוב המכריע של שבויים אשר היו בידי הסובייטים

המשיכו במאבק , המועצות-שגוייסו מחדש לצבא האדום או ליחידות הפולניות שהוקמו בברית

.נגד גרמניה הנאצית

.241 – 215' עמ, ח"תשל, ב"י, יד ושם קובץ מחקרים :מקור

תכרעמב םידוהיה םייובשה לרוג - word - 3381.pdfder feldzug in polen,...

Documents