בס"ד

הה י ס ט ו ר י

בית שני

ה י'כת

2012מיקוד קיץ תשע"ב

מרים צגיה בעריכת:

מנחם נגר

2

קץ הממלכה החשמונאית ושלטון הורדוס -פרק ח'

שלבים בעליה של הורדוס למלוכהה

הורדוס היה יהודי ממוצא אדומי. משפחתו הייתה בעלת קשרים עם הרומאים ששלטו בארץ, ובהדרגה הוא תפס את השלטון בארץ ישראל.

כמה תפקידים והוא היה מוכר: לפני שהורדוס קיבל מהרומאים את המלוכה היו לו

הורדוס היה מושל (לא מלך) על גליל, הוא היה תקיף. הוא לא איפשר –מושל בגליל . 1

ליהודים למרוד נגד רומי והרג מורדים ללא משפט.

44הרומאים מינו את הורדוס למפקד צבאי על כל ארץ ישראל בשנת –מפקד צבאי . 2 והוא עזר לרומאים לגבות מיסים האזרחים.

הורדוס ברח לרומא כי הוא פחד מהמלך החשמונאי. הרומאים המליכו –מלך על יהודה . 3

חזר הורדוס לארץ ישראל וכבש אותה 37אותו ברומא בטכס אלילי, למלך על יהודה. בשנת שמונאי. מהלך זה שם קץ לשלטון של בית החשמונאים מידי אנטיגונוס, המלך היהודי מבית ח

שנמשך למעלה ממאה שנה.

הגורמים למינוי הורדוס למלך

הרומאים המליכו את הורדוס, מדוע?הורדוס לא איפשר ליהודים למרוד נגד רומא. הוא הרג מורדים יהודים - היה נאמן לרומא .1

ללא משפט.הורדוס ישלוט בצורה חזקה. כמו שהוא שלט הרומאים קיוו ש –הורדוס היה תקיף וחזק .2

על הגליל.

חשבו והרומאים , ממשפחה אדומית שהתגיירה, הורדוס היה יהודי –מלך יהודים .3 שהיהודים לא יתנגדו לו.

(תקופה ראשונה של הורדוס) יחסו של הורדוס לנתיניו

ם הכוהנים הורדוס מלך על יהודה. בנושא זה נראה איך הוא התנהג עם העם היהודי. ע

והסנהדרין, עם האצילים (העשירים) ועם בית חשמונאי, וגם עם הגויים שגרו בארץ.

רוב העם התנגד להורדוס אבל הורדוס התגבר על כל הקבוצות שהתנגדו לו.

המון העם .א הסיבות להתנגדותו להורדוס:

מי. . לפי התורה מלך צריך להיות ממוצאי יהודי ואילו הורדוס היה ממוצא אדו1 לקח הרבה מיסים ולא נתן זכויות לאנשים. -. הורדוס התנהג באופן קשה עם העם2 . הרומאים עזרו לו להיות מלך, במקום המלך היהודי ממשפחת החשמונאים.3 . הורדוס אהב את הרומאים ורצה שיהודה תהיה חלק מהתרבות הרומאית.4

התגברות הורדוס על התנגדות העם:הוא שסוהר תילב (אכזרי) כולם פחדו ממנו. הוא הכניס אנשים הורדוס שלט ביד קשה .1

בנה.

3

הרג הרבה אנשים. .2

חייב את היהודים להישבע לו שיהיו נאמנים לו. .3

יהיה נאמן לו ויסכים התחתן עם מרים ממשפחת החשמונאית. כך הוא חשב שהעם .4 .שהוא ימלוך

הכהונה .ב

הסיבות להתנגדות הכוהנים להורדוס: ו מבית החשמונאים. הם לא אהבו את הורדוס כי הוא לקח להם את . הכוהנים הי1

הוא היה אחראי למותו של הכהן הגדול החשמונאי.ו ,המלוכה

. הוא פגע במעמד של הכוהנים, הוא לא נתן להם הרבה זכויות והם לא יכלו להתערב 2 הכוהן הגדול. רק דתיים. הוא גם שמר אצלו את בגדי אלא בעניינים מדיניים

:התגברות הורדוס על ההתנגדות של הכהונה

להטביע בבריכה את אריסטובלוס הכהן הגדול הורה הרג חלק מהם. לדוגמה הוא א. החשמונאי, שהיה האח של מרים אשתו (גיסו).

הפסיק את הנוהג שהכהונה עוברת בירושה, הוא מינה כוהנים גדולים כרצונו בדרך כלל ב. לא מתאימים לכהונה.אנשים ש

שמר אצלו את הבגדים של הכהן הגדול.ג.

בית "חשמונאי ג.

הסיבות להתנגדות משפחת החשמונאים . כי הורדוס סילק את משפחת החשמונאים מהמלוכה בכוח. החשמונאים ראו בו 1

וגם שודד הכהונה הגדולה. הוא הרג את מרים החשמונאית ובניה ואת ,שודד של המלוכה הגדול ממשפחת החשמונאים. הכוהן

. כי הורדוס החרים את הרכוש שלהם והוריד אותם ממעמדם המכובד שהיה להם.2

התגברות הורדוס על בית חשמונאיהורדוס נתן פקודה לחיילים שלו להרוג את כל מי ששייך לחשמונאים , כי הם היו המתחרים .1

הרג את מרים אשתו ואת הבנים שלו שלו על השלטון בארץ וגם מפני שהעם אהב אותם. הוא ממרים החשמונאית.

הורדוס הקים קבוצה חדשה במקום החשמונאים, גם בין הכוהנים וגם בין הסנהדרין .2 (החכמים), ולקבוצה החדשה הוא נתן הרבה זכויות כדי שהיו נאמנים לו ולא לחשמונאים.

הסנהדרין ד.

ן (החכמים):להתנגדות חברי הסנהדרי הסיבותחברי הסנהדרין היו תומכים של בית חשמונאי, הם התנגדו להורדוס, כי הוא לקח .א

מהחשמונאים את המלוכה, ואת הכהונה. כי הורדוס רצה להשתלב בתרבות ההלניסטית (היוונית) של הגויים. .ב

כי הורדוס רצה להיות שליט יחיד ולא רצה לנהוג לפי החוקים של החכמים חברי .ג . הסנהדרין

התגברות הורדוס על התנגדות הסנהדרין

כלומר ,חדשה סנהדרין את הסמכות המדינית והשלטונית מהסנהדרין והקים לנט .1

הורדוס לקח מהם את הזכות להחליט בענייני המדינה, והשאיר להם את הסמכות להחליט רק בענייני דת.

4

מדיניות הורדוס כלפי היהודים

בתחום המדיני: ה להיות מושל חילוני ולא דתי.הורדוס רצ .א רצה להיות להשתלב עם התרבות הרומאית ולהיות חלק מהמלכות הרומאית. .ב

היה שליט יחיד. לקח מהכהונה והסנהדרין את הכוח המדיני שלהם. .ג

מבחינה כלכלית:

הורדוס ניסה לשפר את המצב הכלכלי של העם. לדוגמה: שלו.הקים ישובים חדשים. החקלאות השתפרה בזמן .א לאיכרים נתן אדמות. .ב

בשנה שהייתה בצורת, הוא מכר לעם חיטה בזול, וחילק זרעים בחינם והפחית את .ג המיסים.

סיפק עבודה להרבה אנשים בכל המבנים שבנה (ערים, דרכים, בתי המקדש ועוד). .ד

מבחינה דתית:

פעולות שפגעו הורדוס ראה את עצמו, גם כמו "מלך הגויים" וגם "מלך היהודים". הוא עשה ברגשות של היהודים, אך גם עשה פעולות כדי שלא לפגוע ברגשות של היהודים.

פעולות חיוביות מבחינת היהודים:

השתדל לא לעבור על חוקי התורה ליד היהודים. .א הוא אמר בגלוי שהוא נאמן לדת היהודית. לא אכל חזיר ושמר שבת. .ב

יתגייר.ביקש מאחותו לא להתחתן קודם שהחתן שלה .ג

פעולות שליליות מבחינת היהודים:

- עזר וטיפח את האוכלוסייה היוונית הלניסטית בארץ, וחיזק את התרבות הרומאית .א יוונית.

תלה את הסמל של הרומאים (הנשר) על שער בית המקדש. .ב

היה אכזרי ואלים כלפי היהודים. .ג

שפט דיני נפשות לא לפי התורה (הוציא אנשים להורג). .ד

(התקופה השנייה של מלכות הורדוס) דוססוס מלכותו של הורבי

בתחילת מלכותו של הורדוס הוא הצליח לנצח את משפחת החשמונאים ואת כל המתנגדים שלו. הוא גם ביסס את הקשרים שלו עם הקיסר הרומאי אוקטביאנוס.

דוס. אחר כך התחילה תקופה שנייה במלכותו של הורדוס. זו התקופה הגדולה של הור

הוא עשה כמה פעולות חשובות:

כבש שטחים והרחיב את שטח יהודה (ארץ ישראל). •

"שלום -השתלב, ורצה להיות שותף, ב "סדר העולמי החדש" של רומא,שניקרא גם ה • הרומאי".

בנה הרבה מבנים. •

. כיבוש שטחים והרחבת הממלכה שלו: 1

יהודית. הרומאים הסכימו לכיבושים שלו, הורדוס כבש שטחים רבים והגדיל את שטח המדינה ה כי הוא היה נאמן שלהם.

5

"השלום הרומאי": –. השתלבות הורדוס בסדר העולמי החדש 2הרומאים רצו שכל העמים שהם כבשו, ישתלבו בעולם שלהם, זאת אומרת שיקבלו את ו "הסדר התרבות הרומאית והיוונית. הם קראו לזה "סדר עולמי חדש" או "השלום הרומאי" (א

האוגוסטיאני"). הורדוס רצה להשתלב בתרבות שלהם, ועשה פעולות בשביל זה: בנה הרבה ערים ומקדשים לכבוד הקיסר הרומאי. הוא גם ארגן – בתחום הדתי .א

תחרויות ספורט לכבוד הקיסר. הרומאים כינו אותו בשם, "אוהב הרומאים". במשחקים ובתחרויות, שארגן באו אורחים מרומא.

הורדוס שלט כמו שליט רומאי.. היו לו יועצים מרומא. בארמון שלו – בתחום החברתי .בהכיל לפי התרבות הרומאית. –היו הרבה מסיבות, הצגות, משחקים, ומרוצי סוסים

הבנים שלו קיבלו חינוך רומאי ממורים שבאו במיוחד מיוון ומרומא.

, מקדשים, שווקים, תיאטראות חיזק את הגויים בארץ. בנה להם ערים – בתחום המדיני .ג להצגות. הוא גם תרם כסף לגויים בחוץ לארץ.

המניעים של הורדוס להשתלב בעולם הרומאי:

הורדוס ראה את עצמו כל הזמן חלק מהעולם הרומאי. הוא רצה שגם היהודים ישתלבו • ויהיו חלק מהתרבות הרומאית. הוא רצה שהממלכה שלו תהיה חלק מהעולם הרומאי.

רדוס חשב שיזכה לתמיכת הרומאים אם הוא יתמוך באוכלוסיה היוונית רומאית הו • בארץ, וזה יעזור לו להתגבר על ההתנגדות של היהודים לשלטונו.

הורדוס רצה להראות לרומאים שהוא נאמן להם, על ידי זה שהוא ישתלב בתרבות • שלהם. כך הוא רצה להחזיר להם טובה על זה שהם המליכו אותו.

מפעלי הבניה של הורדוס: . 3

הורדוס בנה הרבה בניינים לכן קראו לו בכינוי "הורדוס הבנאי". סוגי הבנייה שלו: שם גרו חיילים גויים שלו. בחלק מהערים בנה מקדשים -ערים הלניסטיות (יווניות) .א

לאלים הרומאים.למרוצי בערים ההלניסטיות בנה תיאטראות, בנייני ספורט, מגרש –בנייני ציבור .ב

סוסים, מרחצאות ועוד.

בניינים להגנה אישית, וגם להגנה מפני התקפה על ארץ ישראל ועל –מבצרים .ג האימפריה הרומית מכיוון מזרח. לדוגמה, מצדה והרודיון.

בניינים יפים, בירושלים, קיסריה, מצדה ועוד. כך גם חשב להנציח את שמו –ארמונות .ד לדורות הבאים.

בנה נמל בקיסריה כדי לפתח את המסחר הימי עם ארצות אחרות. – לפיתוח הכלכלה .הגם הקים ישובים חדשים, ובנה דרכים חדשות. כל זאת לשיפור הכלכלה ורכישת

נאמנות התושבים.זה היה הדבר החשוב ביותר בכל הבניינים שהורדוס –בנה מחדש את בית המקדש

הרבה יהודים עולי רגל וככה הוא רצה שירושלים תהיה יפה, ואז יבוא אליה בנה.וגם קיווה שהיהודים יאהבו אותו למרות ההתנהגות המסחר והמצב הכלכלי ישתפר.

האלימה שלו נגד חלקים גדולים בעם.

במשך עשר שנים הוא בנה מחדש את בית המקדש הקטן שהיה, והגדיל אותו, הוא בית המקדש היה השקיע הרבה כסף בבניה מחדש של המקדש, ובנה לפי חוקי התורה,

יפה מאוד וגדול. חכמים אמרו שבית המקדש של הורדוס היה נאה מאד. וכך אמרו: "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין יפה מימיו"

המניעים של הורדוס במפעלי הבניה:

הורדוס אהב את התרבות הרומאית, וחשב שהוא יוכל להשתלב ב"סדר העולמי • ו הרומאים.החדש", אם הוא יבנה כמ

הוא חשב שבכך, הרומאים יאהבו אותו ויעזרו לו לשלוט על הארץ. •

רצה שהיהודים והנוכרים (הגויים) בארץ יהיו נאמנים לו. •

רצה כבוד של הרומאים ושל היהודים. רצה לפרסם את שמו ושיזכרו אותו לשנים רבות. •

כל מלך בתקופה שלו בנה הרבה בניינים, אז גם הוא בה. •

6

ן, מבצרים ומחנות צבא להגן מפני אויבים שיכולים להתקיף את ארץ בנה לביטחו • ישראל. הוא גם בנה הרבה בתי סוהר, שם הוא שם את אלה שהתנגדו לו.

דעת החוקרים: לדעת י. לוין המניע העיקרי של הורדוס הוא השתלבות בעולם הרומאי •יקול דעת ובמקובל בו. לדעת א. נצר הבניה של הורדוס מחושבת היטב ומתוך ש

ומשלבת בין הדברים התועלתניים ובין הצבת זכרון. אם נלמד מבניתו על אישיותו, כותב נצר, הרי שהוא היה יסודי, בעל כושר ארגון מעולה ובעל תפיסת עולם רחבה.

:שאלות בגרות

הורדוס ראה עצמו "מלך יהודה והיהודים". הבא שתי הוכחות לביסוס טענה זו. .1של הורדוס המראות על הרצון שלו להשתלב "בסדר העולמי הסבר שלוש פעולות .2

החדש" ("השלום הרומאי"), שהנהיג הקיסר אוגוסטוס.

סוגי בניה של הורדוס, והסבר שני מניעים של הורדוס להקמת מפעלי הבניה. 3הצג .3

הצג שני מעשים טובים שעשה הורדוס לעמו, ושני מעשים רעים של הורדוס מבחינת .4 היהודים.

מעשים חיוביים: -קים לטענה שהורדוס "מלך היהודים"נימו בנה את בית המקדש, וגם בנה חומה מסביב לירושלים להגן עליה. .א שמר על חלק ממצוות התורה. שמר שבת וכשרות.ועזר בשנת בצורת. .ב

ליהודים. הייתה עבודה דאג שהמצב הכלכלי של היהודים יהיה טוב.לא הייתה אבטלה. .ג

נה, והקים ערים חדשות ליהודים, והושיב בהן יהודים.הרחיב את גבולות המדי .ד

התחתן עם מרים שהייתה ממשפחה חשמונאית. .ה

מעשים שליליים: -נימוקים לטענה שהורדוס "מלך הגויים"

חיזק את הנוכרים בארץ ועודד אותם להתיישב בארץ. בנה להם ערים, ומבנים, והם .א שרתו בצבאו.

זאת אומרת בתרבות הרומאית. רצה להשתלב ב"סדר העולמי החדש", .ב

שלט לבד, ונטל מהכוהנים את סמכויותיהם ושמר אצלו את בגדי הכוהן הגדול. .ג

רומית). היועצים, השרים, -החצר של הממלכה שלו הייתה עם תרבות הלניסטית(יוונית .דהיו רומאים. את בית המקדש בנה בסגנון רומאי, ותלה את –והמורים של הבנים שלו

י (נשר) בשער הכניסה למקדש.הסמל הרומא

דרש שישבעו לו שבועת אמונים,דבר שהוא אסור מהתורה.בנה מבצרים ושם בהם את .ה מתנגדיו.

הוא שפט דיני נפשות (למוות) שלא על פי התורה. הרג את אשתו מרים החשמונאית, .ו את שני בניה,ועשירים מירושלים.

דמות שנויה במחלוקת: –הורדוס

וקים בדעתם על אישיותו של הורדוס. יש היסטוריונים הטוענים שהורדוס היה ההיסטוריונים חלמלך טוב, ויש כאלה שאומרים ההיפך. יש להם מחלוקת על הורדוס, האם היה טוב ליהודים או

לא.

הורדוס לא היה מלך טוב. הוא איש של ניגודים. מצד –דעה א' (של יוסף בן מתתיהו) •ם, אך מצד שני היה רשע, רע ליהודים, הרג הרבה אחד עשה דברים טובים וחסדי

אנשים, רדף כבוד. רצח את אשתו ואת שני הבנים שלהם. "...ומשום שהיה מוציא כספים למעלה מיכולתו...היה קשה לנתיניו...חסר רגש וחומד שלטון...העז להמית את

ם להנאת היצר צאצאיו המצוינים...הנאים...והחביבים ביותר על כל... שמיהר להמית שגבר עליו...הרי זה מעשה של נפש רוצח..."

7

הורדוס לא היה מלך היהודים ולא היה מלך של הגויים. הוא –דעה ב' (של גדליה אלון) •היה מלך אכזר ורשע. "...אלא עריץ סתם...חיזק את היסוד הזר שבמלכותו, שסמך

עליהם יותר מאשר על "בני עמו"..."

הורדוס היה מלך ישראל. אהב את היהודים ורצה שהם יאהבו –ט) דעה ג' (של א. שלי •אותו. עשה הרבה פעולות חשובות ליהודים. דאג לכלכלה, הגדיל את שטח המדינה,

דאג לביטחון בארץ. המצב היה טוב כמו בזמן של דוד המלך. "...ראה ש...אהבתו בתפקידו...משימה יהודית. האכזריות שנהג ...אסור שתטעה אותנו...בעל רג

למרים החשמונאית...עשה האיש גדולות ...הישגיו המדיניים לא היו פחותים מהישגיו של דוד המלך...הוא הניח אחריו ירושה מדינית גדולה...מנהיגי האומה הפרושים

...השכיחו בכוונה את זכרו מלב האומה...עד שלא נישאר אלא השם "הורדוס הרשע" ון בן זמננו חייב לכנותו בשם: "הורדוס מלך ישראל".ו"העבד האדומי"...אבל היסטורי

שאלות לחזרה

ציינו שתי קבוצות בעם היהודי שהורדוס פגע בהם, וכתבו בקצרה מה הייתה הפגיעה .1 בכל אחת מהקבוצות שציינת.

הצג שתי עמדות של הסטוריונים על דמות הורדוס. .2

היהודים.הצג שתי פעולות של הורדוס שניתפסו כחיוביות בעיני רוב .3

מדוע ראה הורדוס בכהונה אויב של שלטונו, מה עשה כדי לפגוע בה. .4

יש הסטוריונים הרואים בהורדוס "מלך היהודים", ויש הרואים בו "מלך הגויים". הבא .5 שתי דוגמאות לטענה שהוא מלך היהודים ושתי דוגמאות לטענה שהוא מלך הגויים.

התגבר על המתנגדים לו מקרב (מתוך) ציינו והסברו שלוש פעולות של הורדוס כדי ל .6 העם.

8

הניסיון הראשון של שלטון רומאי ישיר על יהודה -פרק ט' קופת הנציבות הראשונהת

44 -41מלכות אגריפס:

אגריפס היה הנכד של הורדוס ומרים החשמונאית. הוא גדל ולמד ברומא, והיה דמות מקובלת הגולן והבשן. - הוא מונה למושל 37ת שם. בשנ הוא מונה למושל גם על הגליל ועבר הירדן. 39בשנת

להתמנות לקיסר רומי, ובזכות זאת, הוא קיבל מקיסר רומא בשנת לקלאודיוסאגריפס עזר את המלוכה על יהודה , וכך הפך למלך חסות על כל השטח עליו מלך פעם הורדוס. 41

לכת אגריפס:שיקולי רומא בהמ . כישלון שלטון הנציבים, שלא הצליחו לשמור על שקט ביהודה1 . אגריפס הוכיח נאמנות לרומאים, והיו לו קשרים טובים עם הקיסרים.2 נכד של הורדוס ומרים החשמונאית. -. היה צאצא לבית חשמונאים 3 . בזכות קשריו הטובים עם יהודי ארץ ישראל ויהודי התפוצות.4

ם לרווחת התושבים היהודים (אגריפס והעם):ביטויימפרובינקיה מנוצלת לרעה ע"י הנציבים,לממלכת -פר את מעמדה המדיני של יהודהי. ש1

חסות. הגדיל שטחה לגודל שהיה גם בימי הורדוס. -. שפר מעמדה הטריטוריאלי של יהודה2ם, אך הופסק ע"י ניסה להקים חומה מסביב לירושלי - . חזק את כוח ההתגוננות של העם3

הקיסר. . בטל חלק מהמיסים ועשה הקלות במיסים אחרים.4 הפך אותה בחזרה לעיר הבירה במקום קיסריה, ולמקום מושבו. -. חיזק את מעמד ירושלים5היה זהיר במצוות התורה: השתתף בביכורים, העלה זבחי תודה -. התנהגות דתית מכובדת6

ם) דמויות של בני אדם. היו קשרים טובים עם העם במקדש, לא הטביע במטבעות (בירושלי בזכות היותו צאצא של בית חשמונאי.

. חיזק את מעמד החכמים הפרושים, וקיים את מצוות "הקהל".7

יחס העם אל אגריפס היהודים אהבו את אגריפס המלך, כי התייחס אליהם בצורה יפה ולא היה אכזר כמו הורדוס.

"שום תשים עליך מלך...מקרב -ר הוא קרא בתורה את הפסוקמסופר שבמעמד "הקהל", כאשאחיך,תשים עליך מלך..." הוא פרץ בבכי, בגלל מוצאו הנוכרי למחצה. העם ניחם אותו

"אחינו אתה". עם זה חלק מן החכמים התנגד לאגריפס בגלל מוצאו הנוכרי למחצה. -במיליםם בזמן הנציבים היו רבות יותר, וגם בגלל הכוהנים התנגדו לאגריפס בטענה שהסמכויות שלה

שאגריפס שמר אצלו את בגדי הכהונה, כפי שעשה הורדוס.

יחס לנוכרים: הוא רצה לרכוש גם את נאמנות הנוכרים ולכן:בנה בערים הנוכריות תיאטראות, מרחצאות וארגן לנוכרים תחרויות -. בנייה הלניסטית1

ספורט. הטביע במטבעות בערים הנוכריות את דמות הקיסר. -. נתן כבוד לקיסרות רומא2 . המשיך את שירות החיילים הנוכריים בצבאו.3

9

למרות היחס החיובי של אגריפס לנוכרים, כאשר הוא מת, הם גידפו אותו ואת משפחתו ושמחו

מאד שהוא מת.

חברתיות -התפתחויות תרבותיות –פרק י'

בתקופת הורדוס והנציבים

שמה הטוב של הכהונההידרדרות

הגורמים:

יחס הורדוס והנציבים לכהונה והכוהנים. –גורם חיצוני •

התנהגות הכוהנים עצמם. –גורמים פנימיים •

התנהגות הכוהנים:

היו בעלי ביטחון עצמי למרות ביקורת העם .1 השתייכו לכת הצדוקים. ואילו רוב העם היה מהפרושים. .2

פסקו דיני נפשות נגד דעת החכמים. .3

נחשבו משתפי פעולה עם הרומאים .4

דאגו לאינטרסים הפרטיים שלהם .5

הטיפו להקריב קרבן לשלום הקיסר. .6

לקחו לעצמם משרות והתעשרו על חשבון העם. .7

התנהגו בהתנשאות וביזו את העם .8

הקפידו על טומאה וטהרה ולא על מוסר חברתי .9

"כוהנים מטעם" -נחשבו ל .10

ידי החכמים.מונו על ידי הנציבים או הורדוס ולא על .11

כתוצאה מהתנהגות זו חל משבר חמור בין העם והכוהנים: העם זלזל בכהונה ושנא את הכוהנים .א מתח בין העם והכוהנים .ב

האשמה כלפי הכוהנים שהם מועלים בתפקידם ומטמאים בכוונה קרבנות כדי לזכות .ג בהם.

בית המקדשהעם. היה קשה הדוק למקדש, עד הורדוס, שימש המקדש כמרכז רוחני, לאומי וחברתי של

רבים עלו לרגל, גם מן התפוצות. המקדש היה יפה מאוד וגיבש את העם. אולם מתקופת הורדוס והנציבים יורד מעמד המקדש.

:הגורמים לכך גורמים הקשורים לחכמים, לחברה ולדת (גורם פנימי). .א

התנהגות מוסרית וחברתית שלילית של הכוהנים. .1קניות –זמן העלייה לרגל, הייתה בעלת אופי של פסטיבל האווירה בירושלים ב .2

ומכירות ופחות דגש על החוויה הדתית. גורמים מדיניים וחיצוניים. .ב

הורדוס העביר את עיר הבירה מירושלים לקיסריה. .1 הנציבים הפכו את קיסריה למרכז הכלכלי המנהלי של ארץ ישראל. .2

לית המתחרה על ההנהגהיקבוצת ע –החכמים

10

וצאה מירידת מעמד הכוהנים, עלה מעמד החכמים, והם התחילו להנהיג את העם גם כתמבחינה רוחנית. הם הפכו למנהיגים דתיים ואנשים פנו אליהם בשאלות הלכה ולא לכוהנים.

יהודים פונים אליהם גם בשאלות פוליטיות וכך הם הופכים גם למנהיגים פוליטיים והם ייצגו את העם בפני השלטונות.

עד הלל הזקן, ענייני טומאה וטהרה היו שייכים רק לכוהנים, מהלל הזקן גם החכמים החלו לפסוק בעניינים אלה.

הכוהנים הפכו להיות "טכניים" בלבד, זאת אומרת, מבצעי תפקידים, בלי היכולת להשפיע ולשמש כדמות רוחנית מנהיגה. במקומם באים החכמים. החכמים אף אמרו לכוהנים מה

ט ומה לפסוק.להחליבנגע צרעת,לפי התורה, הכוהן הוא הפוסק אם האדם טמא או טהור. על זה דרשו –דוגמה

החכמים, שהם אלה שיאמרו לכוהן האם להכריז "טמא או "טהור". הכוהנים ביצעו פעולות הקשורות לבית המקדש אך אינם מנהיגים רוחניים. זו אחת הסיבות

מים לא ציפו מהכוהנים שישנו את דרכיהם, כי לא האמינו שהחכמים תפסו את מקומם, רוב החכשאכן הם יעשו זאת. חלק קטן מהחכמים ביקר קשות את התנהגות הכוהנים כי ציפו מהם

להתנהג יפה יותר. החכמים נאבקו כדי לקבל מהכוהנים תפקידים וסמכויות שהיו עד אז שייכים לכוהנים כגון:

מנהיגים והם צריכים ללמד תורה. הם החוליה בשרשרת החכמים טענו שהם ה –א. לימוד תורה המסורת.

משה קיבל תורה מסיני ... ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (החכמים)."החכמים תפסו גם את מקום הכוהנים כשופטים. (אם יש הוראה בתורה, שצריך –ב. משפט

כהן במשפט, אז יצרפו כהן אחד למשפט).תחילים להחליט בענייני טהרה שהיו עד אז בתחום הבלעדי של החכמים מ –ג. טהרה הכוהנים.

החכמים טענו שהנבואה פסקה והם המנהיגים מעכשיו. לעומת זאת כת –נבואה .ד"מדבר יהודה", טענה שהנבואה לא פסקה והיא שייכת לכוהנים, למרות עמדת החכמים

להתגלות לאנשים שהנבואה פסקה, טענו אנשי כת יהודה שלפעמים הקב"ה יכול קול".-באמצעות "בת

דמותם ופועלם של חכמים

האישיות של הלל יכולה לשמש אב טיפוס מובהק לדורות של חכמים שכן הללו ניסו לעצב את דמותם הרוחנית בהשראתו. הלל עלה לא"י מבבל בימי הורדוס (בתקופת הורדוס בלטה דמותו

ון והוא קיבל את הנשיאות מבני בתירא.של הלל הזקן), תלמיד מובהק של שמעיה ואבטלימעמדו מתבטא באמרה " בתחילה שנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה

ונשכחה. עלה הלל הבבלי ויסדה". מוסרית הגבוהה של החכמים משתקפת בערכים בהם האמינו ופעלו לפיהם:- דמותם הרוחנית

התמידו בלימודי תורה. - .אהבת התורה1 "הלל אומר הווה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום" -אהבת הבריות. 2 "אם אין אני לי מי לי". -.קבלת אחריות על פעולותיך3 .סובלנות וסבלנות 4

תרומת הלל בתחום ההלכה

פיתוח דרכי פרשנות (מידות שהתורה נדרשת בהם). "מפתח" חדש ממנו ניתן להסיק • …ם הבנת הכתוב בתורה: היקש, גזרה שווה קל וחומרמסקנות בדרך הגיונית לש

התקנת תקנת "פרוזבול" , כדי לשמר את מצוות שמיטת כספים על אף שגרמה • לקשיים חברתיים כלכליים.

בית הכנסת

בית הכנסת החל תופס מקום מרכזי בחיי העם במקום המקדש. גם לימוד התורה תופס את הרוחני הוא לא רק במקדש אלא גם בבית הכנסת, מקום הפעילות בבית המקדש. כך שהמרכז

בזכות הפעילות הרוחנית של לימוד תורה ותפילה.

11

בבית הכנסת, כל אחד הרגיש שווה עם חברו, כי כל אחד שווה במנייין ואין הבדלי מעמדות.בבית הכנסת החלה גם פעילות חברתית ולא רק דתית. התכנסויות חברתיות, מוסדות צדקה,

ר שונים שעזרו לצרכים שונים. בית הכנסת הוסיף על האווירה הדתית רוחנית של מוסדות ציבו המקדש. בתקופה זו, היה בית הכנסת כתוספת ולא במקום המקדש.

גורמים לעליית מעמד החכמים:ירידת מעמד הכוהנים בגלל השחיתות והגזל לעומת דמותם המוסרית של .א

החכמים (ענוותנותו של הלל). הכוהנים בענייני הפסיקה וההוראה על ידי החכמים. הפקעת סמכות .ב

עליית מעמד בית הכנסת כמרכז דתי וחברתי, בראשו עמדו החכמים. .ג

סמכות החכמים נבעה מכוח גדלותם בתורה ולא מכוח מינוי. .ד

בזכות אישיותם הגדולה של החכמים כמו הלל ושמאי. .ה

.עממיותם של החכמים לעומת האליטיזם (עליונות) של הכוהנים .ו

החכמים הסתמכו על דעות מקובלות ועל מנהיגים מוכרים, כאשר תיקנו תקנות. .ז

הפקעת הסמכות הבלעדית של הכוהנים בענייני טהרה. .ח

דתית של הכהונה הגדולה –ביטויים לירידה המוסרית גזילת מעשרות מן הכוהנים הפשוטים. .א שימוש בשררה לסחיטת כספים .ב

זלזול בלימוד תורה .ג

ב כך מינוי הכוהנים שלא על פי כישוריהם.מסחר בכהונה, ועק .ד

התנשאות על פני העם וביזויו, בעקבות הפערים החברתיים .ה

שיתפו פעולה עם הרומאים (כוהנים מטעם). הורו להקריב לפסלים. .ו

טימאו קרבנות בכוונה, כדי להשתמש בהם לצרכיהם. .ז

טבלת השוואה של הפעילויות שנערכו בבתי הכנסת לעומת מקדש

בית הכנסת מקדשבית ה

קריאה בתורה, -עיסוקי קדושה רבים ומגוונים עבודת הקרבנות -עיסוקי קדושה יחידיםבית מדרש, בית דין, ארגוני צדקה וכמובן

תפילה בציבור.

רק אנשים מיוחדים (כוהנים) יכולים לעבוד בבית המקדש.

אנשים שונים (ילדים, נשים וגברים) משכבות ת הכנסת. העם שונות פועלים בבי

התכנסות של העם רק בזמנים מיוחדים (שלושת הרגלים)

התכנסות מידי שבת, מידי יום ואפילו יותר.

12

הסיבות למרד הגדול ונסיבות פריצתו -פרק י"א

לספירה) 44-66(

בים לאחר מות אגריפס חזרה יהודה למעמד של פרובינקיה רומאית. זאת אומרת לשלטון הנצי ולשלטון רומאי ישיר.

יהודים לנוכרים בין יהודים ליהודים, בתקופה זו היו הרבה מריבות, והתנגשויות אלימות בין יהודים לרומאים. ההתנגשויות האלה היו הגורמים למרד הגדול.ובין

התנגשויות בין יהודים ליהודים:

דוגמאות:הנים הגדולים נהגו לגזול את הכו -מתח בין הכהונה הגדולה לבין הכהונה הפשוטה .1

המעשרות של הכוהנים הפשוטים. הלווים דרשו שגם הם ילבשו בגדים לבנים כמו -מתח בין הכוהנים לבין הלויים .2

הכוהנים.( הכוהנים ראו בכך פגיעה במעמדם וייחודם) : הכוהנים נתפסו כמשתפי פעולה עם רומא, וגם מתח בין העם לבין הכהונה הגדולה .3

בצע ובהתנשאות , ולכן העם שנא אותם. כרודפי התחרו בניהם על ההנהגה הדתית -מתח בין הכהונה הגדולה לבין החכמים .4

והחברתית בעם. החכמים לקחו את תפקידיהם (הוראה והלכה, משפט וטהרה), ומצד שני, הכוהנים זלזלו בחכמים.

הפערים הכלכליים בין העשירים לעניים גדלו. היו - מתח בין העניים לבין העשירים .5הרבה מעשי עושק של העניים ע"י העשירים (איכרים בחובות שנושלו מאדמותיהם,

אבטלה בירושלים), והרבה מעשי שוד של העשירים ע"י העניים בגלל האנרכיה בירושלים. ששררה

: רומאחברתיות שונות לגבי היחס לשלטון -מתח בין קבוצות פוליטיות .6 הכהונה הגדולה, החכמים, מנהיגי העם והעשירים. הם תמכו בהמשך -המתונים שלטון רומא, והתנגדו לקריאות המרד. לדעתם אין סיכוי לנצח את רומא במלחמה, ולכן צריך להשתמש בדרכי שלום.

אסיבית (אי תשלום קראו לעם להתנגד לשלטון בצורה פ -הקנאים מיסים)ואקטיבית (בפעולות מרד).לדעתם, כניעה לרומא זו כמו בגידה בה' ולכן צריך להלחם בהם עד שיסתלקו.

קבוצת לוחמים קיצוניים בתוך הקנאים (הם נקראו כך בגלל - הסיקאריקים פגיון הקצר שנשאו איתם שנקרא בלטינית "סיקה"). ה

החכמים סברו שהנבואה כבר נפסקה, והנביאים טענו, כמובן, -מתח בין החכמים לנביאיםשהם בקשר עם ה'. רוב הנביאים האמינו שהגאולה תגיע ממש בקרוב, וכדי לזרז אותה צריך

למרוד ברומא. לעומתם, רוב החכמים האמינו שהגאולה תבוא כשיגיע זמנה ועד אז צריך לחכות ומא.ולסבול את ר

13

התנגשויות בין יהודים לנוכרים

:הגורמים להתנגשויות : הבדלים תרבותיים ודתיים .1

הנוכרים היו עובדי אלילים והקימו מקדשים בערים לאלים שלהם. היהודים האמינו באל - דתיים אחד וחשבו, שהמקדשים האליליים מטמאים את הארץ.

הנוכרים מאמינים בתרבות ההלניסטית והיהודים מתנגדים להשתלב בעולם -תרבותיים ההלניסטי.

:הנציבים גייסו נוכרים לצבא ואלה הציקו הקשר החזק בין הנציבים הרומאים לנוכרים. 2 ליהודים.

היהודים חשבו שכל ארץ ישראל צריכה להיות שייכת להם - מאבק על בעלות על קרקעות. 3 ם יתנו שטחים לנוכרים. והתנגדו שהרומאי

כל מיני הסדרים שקבעו הרומאים, - מאבק על מעמדם של היהודים בערים המעורבות .4הפכו את הערים שהיו פעם בשליטה יהודית, לריבונות נוכרית. הנוכרים נהנו מתמיכת הנציב הרומאי והרשו לעצמם להתגרות בשכניהם היהודים (הקמת מקדשים למשל). כשהיהודים

נו לנציב על הנוכרים,הוא תמיד הכריע לטובת הנוכרים, וזה הרגיז את היהודים עוד יותר התלונ והם יצאו למאבקים על זכויותיהם.

: עימותים בין יהודים לנוכרים

דוגמאות:הנוכרים הקיצוניים בקיסריה חסמו את הכניסה לבית הכנסת ע"י -עימות דתי בקיסריה .1

נות את המקום מהנוכרים אך לא הצליחו והתלוננו הקמת בית מלאכה. היהודים ניסו לק -ההתנכלויות החריפו לנציב. הוא דרש שוחד ואחרי שקיבל אותו עזב את קיסריה.

הנוכרים בנו מזבח ליד בית הכנסת והקריבו בו ציפורים בשעת התפילה. פרצו מריבות העיר. אלימות ובסוף היהודים יצאו מהעיר בצעדת מחאה עם ספרי התורה ועזבו את

היהודים בעבר הירדן הסתכסכו עם הנוכרים שם, -מות טריטוריאלי בעבר הירדןעי .2פילדלפיה. כל צד רצה להשתלט על המקום. הסכסוך החריף ויהודים - במקום הנקרא

קיצוניים הרגו רבים מהנוכרים. הנציב פאדוס כעס שהיהודים לקחו את החוק לידיים אחד הרג ושניים הגלה. - אנשים שהיו אחראיים למהומות 3ותפס

נוכרית ויהודית - קהילות 2קיסריה הייתה עיר מעורבת והיו בה - עימות בקיסריה .3קבוצות אלו פרץ סכסוך שגרם 2שקיבלו כל אחת רשות מרומא לחיות על פי דתם. בין אולי כי היהודים דרשו שוויון -למריבות מדי יום. לא ברור בדיוק למה פרץ הסכסוך

הם רצו לבטל את האופי ההלניסטי של העיר ואת המקדשים האליליים. זכויות או ש מהלך העניינים:

אנשי הצבא הרומי התערבו לטובת הנוכרים בפקודת הנציב פליכס. הם תפסו •אנשים שאחראים למהומות, הכו אותם בשוט וכלאו אותם, אך הסכסוך לא

פסק.

יצא אל השוק וביקש פעם אחת כשהיהודים גברו על הנוכרים, הנציב פליכס •מהיהודים לעזוב את קיסריה, הם סירבו , והוא שילח בהם את חייליו שהרגו

אותם ושדדו את רכושם.

לבסוף הנציב שלח את נציגי הנוכרים והיהודים למשפט אצל הקיסר נירון ברומא. והוא פסק לטובת הנוכרים, ושהיהודים כבר לא אזרחים שווי זכויות בעיר.

14

:התנגשויות בין יהודים לרומאים דוגמאות:

פגיעה דתית. 1א. בחג פסח אחד, חייל ממצודת אנטוניה (הייתה ליד המקדש) עשה מעשה מבזה שפגע

בקדושת המקדש. היהודים ביקשו מהנציב להעניש אותו ונערים זרקו אבנים על הצבא הרומי. הודי, הם התחילו לברוח ונהרגו יהודים הנציב שפחד ממרד שלח את חייליו לפגוע בהמון הי

רבים. -ב. הנציב פלורוס שדד את אוצר המקדש. צעירים יהודים רבים עברו בעיר ואספו נדבות ל

"פלורוס העני". הוא נעלב, ושלח את חייליו להרוג. בהמשך ניסה להשתלט על הר הבית אך היהודים הצליחו לעצור אותו והוא ויתר.

תיתפגיעה חבר. 2

הנציב פליכס היה ידוע בתור אכזר ומושחת ובתקופתו גברה ההשפעה של גורמים קיצוניים. הוא הרג את המורדים שנתפסו והתאכזר אל תושבי הערים שלהם. זה עורר הפרות סדר רבות,

והביא לעליית קבוצת הסיקאריקים. הם פעלו לא רק נגד רומא אלא גם נגד היהודים שנחשבו עם הרומאים (משפחות כהונה גדולה ועשירים). משתפי פעולה

פגיעה כלכלית.3הנציבים רק חשבו כל הזמן איך הם יכולים להתעשר ומהר. הם הטילו מיסים כבדים (בעיקר

הנציב פלורוס), וכתוצאה מכך הרבה יהודים ברחו לחו"ל. הרבה מהיהודים שנשארו בארץ היו מובטלים ועניים

"מרד הגדול": -סיכום הסיבות ל

מאז כיבוש הארץ ע"י הרומאים היהודים שאפו להחזיר -א. שאיפה לחירות מדינית ודתיתלעצמם את העצמאות המדינית והדתית. שלטונו של אגריפס הראשון נתן להם תקווה לכך.

והאכזבה שלהם. רבים מהמוני העם החזרה לשלטון נציבים לאחר מכן, הגדיל את התיסכול תמכו בקנאים שנאבקו למען החירות (גורם מדיני ודתי).

היו הרבה התנגשויות אלימות בין יהודים -ב. החרפת היחסים בין הנציבים הרומאים ליהודיםלרומאים בתקופת הנציבים האחרונים, בגלל התנכלויות לא מוצדקות של הנציבים. ההיסטוריון

יתיהו מאשים בעיקר את פלורוס שהיה הנציב האחרון לפני המרד. הוא טוען שהוא יוסף בן מת בכוונה עורר את המרד מפחד שהיהודים יתלוננו עליו לקיסר לאחר תום כהונתו.

הקנאים לא היו מוכנים להשלים עם השחיתות והאכזריות הזו. (גורם מדיני)העדיפו את טובת האוכלוסייה הנוכרית הנציבים -ג. הידרדרות היחסים בין הנוכרים ליהודים

בארץ, הם תמיד פסקו לטובת הצד הנוכרי במשפט. החיילים הנוכרים ניצלו את מעמדם והציקו ליהודים. ההתנגשויות האלימות קרו בערים הנוכריות.היהודים הבינו שכדי לסלק את הנוכרים

דתי) -ואת תרבותם ההלניסטית צריך למרוד ברומאים. (גורם מדיניהלכות ( דברים ) כדי לצמצם עד כמה שאפשר את 18בתקופה זו פרסמו חכמים מבית שמאי

הקשר בין היהודים לנוכרים.בעם. האבטלה גדלה גדל הפער הכלכלי חברתי בין השכבות- ד. החרפת המצוקה הכלכלית

והנציבים גבו מיסים רבים, והיו הרבה מעשי שוד. ד הרומאים ונגד היהודים העשירים. הם קיוו שסילוק העניים התחברו אל הקנאים שפעלו נג

כלכלי) –רומא מהארץ יביא לשיפור מצבם הכלכלי והחברתי. (גורם חברתי

15

: התפיסה הדתית של קנאים

א"י שייכת רק לעם ישראל לפי התורה, ושלטון -כניעה לשלטון זר היא חילול ה'. 1 זר, זה התגרות בשלטון באל.

כניעה לקיסר רומא היא בגידה בה': עם ישראל -ת היא עקרון דתי חשובהחירו. 2 הוא עבד ה' בלבד ולא עבד של אנשי בשר ודם שהם בעצמם עבדי ה'.

, כלומר למרוד הגאולה קרובה וצריך לקרב אותה ואת שלטון ה' בצורה פעילה. 3 ברומאים.

והנוכרים פוגעים בכבוד הדת הנציבים - החירות היא תנאי לקיום מצוות. 4 היהודית. (הפגיעות: שוד אוצר המקדש, מינוי כוהנים גדולים, שמירת בגדי הכהן הגדול ע"י הנציב, הכנסת מטבעות אליליים, גזירת הפסל של קליגולה). הקנאים חששו שהמצב ידרדר והרומאים ימנעו מהיהודים לקיים מצוות. -לא היו מוכנים לקבל את המצב בו קיים פער בין המציאות הקשה הקנאים שעם ישראל הוא עם הבחירה. המצב - שעבוד ע"י רומא, לבין התפיסה האידיאלית הלא נורמאלי הזה היה אחד הגורמים לפרוץ המרד הגדול (גורם מדיני דתי)

:התפיסה החברתית של הקנאים

. (המצוקה הכלכלית שוויון מעמדי והסתייגות מרכוש ומכסף -רתי הקייםשינוי הסדר החב. 1 גרמה לאנשים לאמץ תפיסה זו, ולראות במרד הזדמנות לשינוי הסדר החברתי הקיים).

. (מטרת המהפכה החברתית מהמהפכה השלטונית חשובהמהפכה החברתית היא חלק . 2ל את המצוקה הכלכלית של העניים. היא לבטל את הפילוג שקיים בין העניים לעשירים, ולבט

לאחר סילוק הרומאים ע"י מרד המצב הכלכלי של העניים ישתפר). העשיר) ששרר בכהונה הגדולה ובמקדש -שינוי המשטר האוליגרכי (שלטון של המיעוט. 3

לאפשר גם למשפחות כהונה אחרות לקבל תפקידים במקדש.עשיית צדק חברתי, ולכן בצד הפעולות בקיצור: שאיפות לשחרור לאומי שהתחברו לרצון ל

כלכלי). -חברתי. (גורם חברתי - רומאיות היו גם פעולות עם אופי מהפכני - האנטיבתקופת הנציבים האחרונה, התגברה השנאה בקרב -פילוג חמור בעם היהודי .ה

היהודים בין אלה שתמכו בהמשך השלטון הרומי, לבין היהודים שהתנגדו לרומאים. כלכלי בין העניים (תומכי המרד) לבין העשירים (מתנגדי -ם פילוג חברתיבנוסף היה ג

המרד). זה הביא להקצנה בקנאות היהודית. המתונים (המשפחות המיוחסות והעשירות) ניסו להרגיע את העם ואמרו שצריך לפעול בדרכי שלום, ולעומתם הקנאים

גד המתונים ששיתפו פעולה ובני המשפחות העניות פעלו יחד במרד גלוי ברומאים וגם נעם הרומאים הכובשים. הם האמינו שרק מרד ברומאים יביא לשיפור חברתי ולאחדות

(גורם חברתי).

:האירועים שהובילו לפרוץ המרד הגדול (באופן ישיר) הקיסר פסק לטובת הנוכרים. 66בשנת החלטת נירון, קיסר רומא, בעניין העיר קיסריה: .1

.הגפרור שהצית את אש המרד -תיהו ההחלטה הזו הייתהלפי יוסף בן מת שוד אוצר המקדש ע"י הנציב פלורוס: . 2

הגיע הנציב לירושלים ושדד את המקדש. זה גרם למהומה רבה והוא שלח 66בשנת •את חייליו שהרגו את היהודים ובזזו את רכושם. הוא ניסה לעלות להר הבית אך נעצר

השאיר בירושלים גדוד אחד וחזר לקיסריה. ע"י היהודים והוא ויתר, ו

פלוגות רומאיות ששלח 2למחרת דרש מתושבי ירושלים לקבל את פניהם של •מקיסריה, מעשה שיסמל את הכניעה שלהם. בשלב זה התחיל מאבק בין ההנהגה

המתונה לבין הקנאים על לב העם. הכוהנים ניסו לשכנע את העם שיקבלו את הדרישה של הנציב.

(בנו של אגריפס הראשון) ניסה לשכנע את העם לנהוג בהבלגה ולשלם אגריפס השני לרומא. העם משתכנע בתקווה שאגריפס יפעל בדרך מדינית להדחת מס העובדאת

16

פלורוס.

. לאחר שהם רואים שהוא לא עושה זאת הם התרגזו ודרשו ממנו שיעזוב את ירושלים • התחזק מאד מעמד הקנאים. בשלב זה

-בעיות פנימיות וחיצוניות באימפריה הרומית. 3האימפריה הרומית הייתה עסוקה במלחמה עם הגאלים והקלטים, והיהודים רצו 66בשנת *

לנצל זאת כדי להכריז על מרד. ה נגד רומא. * רומא הובסה ע"י הפארתים במזרח. והיהודים קיוו שהם יצטרפו אליהם במלחמ

*היו בעיות פנימיות ברומא והשליט היה נירון "המטורף", והיהודים קיוו שזה יעזור להם לנצח. -טבח הדדי בערים המעורבות .4

קצת לפני הכרזת המרד ערכו הנוכרים טבח גדול בתושבים היהודים בקיסריה, וזה 66בשנת הוביל להתנקשויות בכל הערים המעורבות.

נימוקים של אגריפס השני נגד המרד:ה

המתונים הזמינו אותו לירושלים כדי שיתמוך בהם כנגד הקנאים ויזהיר את העם מפני מרידה ברומא. הוא נשא נאום ובו ציין את הסיבות הבאות:

. המצדדים במרד הם בני נעורים שאינם צופים את התוצאות ההרסניות.1 ש כלפי הנציבים נגד השלטון הרומאי כולו.. אין זה נכון להפנות את הכעס שי2 . יש לצפות שהנציבים יוחלפו בטובים מהם.3זמן זה היה כאשר פומפיוס עלה על הממלכה -. עבר הזמן של השאיפה לחירות4

החשמונאית.אך אפילו אז אבות אבותינו שהיו גדולים וטובים ממנו בכוחם ובעושרם לא הצליחו לעצור את צבא רומי.

ים חזקים מהיהודים נכנעו לרומאים. עמ5 אין להם כלי נשק ומספיק כסף. -. אין בידי היהודים אמצעים ומשאבים למלחמה6 . חומות ירושלים לא יגנו על המורדים7 . אין לצפות לעזרה מאחרים.8 . הצלחת הרומאים היא עדות לעזרת ה' ברומאים. לכן מרד ברומאים, זה פגיעה בה'.9

למשל לחלל שבת. -יצטרכו היהודים לעבור על חלק מהמצוות. בכדי להלחם 10 . המרד יגרום לחורבן הבית.11 . תוצאותיו של המרד ישפיעו לרעה גם על יהודי התפוצות,וגם הם יסבלו מן המרד.12

17

כיצד התאוששה היהדות מהמשבר של חורבן הבית? –פרק י"ג הנבנתה תרבות יהודית חדשה מתוך החורבן?

תוצאות המלחמה:

בתחום החברתי:היו הרוגים רבים. שבויים נשלחו לעבדות או לשמש כגלדיאטורים. – דלדול האוכלוסייה .א

למרות זאת היו היהודים עדיין הרוב בארץ.

רם. כוהנים ועשירים ירדו מגדולתם ועוש – היעלמותם של כיתות ומעמדות חברתיים .בהתעשרו. הצדוקים והאיסיים נעלמו. שרידי האיסיים -משתפי הפעולה עם הרומאים

עברו לנצרות.

בתחום הכלכלי:

הרס שדות וישובים,היו ערים שלא יושבו מחדש (ירושלים ,יודפת ועין – דלדול היישוב .ג גדי).אדמות חקלאיות נהרסו, או שהוחרמו על ידי הרומאים.

יהודים איבדו את הקרקעות לטובת הרומאים. ישנה – שנוי הבעלות על הקרקעות .ד הערכה, שרק המורדים איבדו אדמותיהם.

לפעמים קיבלו הבעלים הראשונים את אדמתם בחכירה והם נאלצו להיות אריסים לבעלים החדשים.

הרבנים אסרו רכישת קרקעות שנלקחו מיהודים אחרים. אחר כך בוטלה תקנה זו מפני או נוכרים והם רכשו את האדמות, ומפני זה חששו החכמים. שבמקום יהודים, ב

למען מקדש יופיטר ברומא. – מס היהודים .ה

בתחום המדיני:

נתמנה נציב מהמעמד הסנטורים והוצבו חיילים רומאים במקום נוכרים. – מעמד יהודה .ויות. נשללו הזכו –השינויים האלו התקבלו בחיוב על היהודים. ליהודים שנחשדו במרידה

האוטונומיה המשפטית נשללה מהיהודים לתקופה קצרה, אך האוטונומיה הדתית נשארה. וכמו כן הוטל מס שניקרא "מס היהודים". הכספים של מס זה נלקחו למקדש

יופיטר ברומא.

בתחום הדתי:

אילו חללים נוצרו בחיי האומה והשפיעו על רוחו של העם ועל התנהגותו? ארבעה יסודות מחייה של האומה: המקדש, ירושלים, הסנהדרין והכהונה". "עם החורבן נעקרו

ירדה בגלל יוזמות של : - התבטלה הכהונה הגדולה .ז

הם חשבו שהעם היהודי יתפורר וייעלם ללא הנהגה של הכוהנים. -. הרומאים1 ראו בכהונה גורם שרוצה שליטה בלבד. –. היהודים 2

ולה השכבה של החכמים.עם ירידת הכהונה עאבד - היא הייתה תלויה בקיומו של בית המקדש, "אבד המקדש –התבטלה הסנהדרין .ח

הסנהדרין".בלי בית מקדש אין סנהדרין. הסנהדרין הייתה עד אז המוסד המרכזי של אומה, היא קבעה הלכות והנהיגה את העם.

18

י. שניהם היוו את עד החורבן הם היו מרכז העם היהוד – נחרבו המקדש וירושלים .טמרכז האמונה. קשה היה להשלים עם חורבנם. בלעדיהם. היה ייאוש ואדישות. החיים ללא מקדש נראו פגומים, ולא הייתה אפשרות לכפר על עוונות, ולהגיע לשלמות. בלי

המקדש וירושלים לא היה טעם לחיים, וההרגשה הייתה שהקב"ה עזב את בניו.

: תפקיד המנהיגיםתקופת החורבן, היה למנהיגים תפקיד חשוב ביותר, לעודד את העם ולהוכיח שיש עדיין ב

קשר בין ה' והעם למרות החורבן, ושיש קיום לישראל גם בלי העבודה במקדש. המנהיגים היו צריכים למצוא דרכים אחרות לכפר על עוונות ולהיטהר.

. מה היה חלקו של ריב"ז בשיקום האומה

את החשיבות של: הוא הדגיש במקום קרבנות, לכפר על עוונות. - גמילות חסדים .1 במקום קרבנות במקדש. -תפילה .2

לימוד תורה. .3

ריב"ז ביבנה:

מדוע ריב"ז בחר דווקא ביבנה?

שם ישבו עוד קודם לכן חכמים. .1 ידי הרומאים- הוא נשלח לשם על .2

במקדש. הוא הקים שם בית מדרש שהפך במשך הזמן למוסד במקום הסנהדרין הוא הפך את החכמים למנהיגים בלעדיים.

הוא היה "נשיא" בעל תואר "רבן", יש אומרים שלא היה בעל תואר רשמי. בכל מקרה לא כולם הכירו במנהיגותו.

הגורמים שהתנגדו לו:

. לא רצו לאבד את מעמדם לטובת החכמים.1 -א. הכוהנים קדש, הוא טען שהם דואגים לעצמם בלבד. . ריב"ז ביקר אותם בזמן המ2

משפחה מכובדת, שחשבה שההנהגה היא שלהם. –ב. בני בתירה מדוע התנגדו? -ג. חכמי תורה

. כי לא רצו להכיר במרכז החדש ביבנה על חשבון ירושלים,1 ים באמצע המרד).. התנגדו לעמדתו של ריב"ז בזמן המרד, (הוא יצא מירושל2 . חשבו שרבן גמליאל הוא היורש הלגיטימי.3

עמדת הרומאים כלפי ריב"ז. לא הכירו בו רשמית אך לא הפריעו לפעולותיו. הרומאים לא דאגו ליצור הנהגה חדשה מתוך

אמונה שכך לא תהיה לאומיות יהודית.

תקנות ריב"ז:הקטגוריות של שנתעוררו עקב החורבן. סוגי תקנות שבאו לענות על הבעיות והצרכים 9

: התקנות א. זכר למקדש ב. הצורך להסתגל לחיים בלי מקדש ובלי קורבנות.

19

ג. ההכרח לבטל מצבים שונים שנוצרו עקב אי קיום המקדש. ד. לסייגים, הבאים למנוע עשיית חטאים הקשורים לעבודה במקדש, למקרה שבית

דש ייבנה.המק ריב"ז ראה צורך להתאים את המצוות לרוח הזמן. הוא ובני דורו לא ידעו, כמה זמן יישאר

המקדש בחורבנו.

התקנות

התחום –הקטגוריה התקנה

. תקיעה בשופר בשבת של ראש השנה.1

זכר למקדש

. נטילת לולב מחוץ למקדש2

זכר למקדש

סייג .עד סוף ט"ז בניסן –. אכילת חדש 3

ביטול מצבים שנוצרו עקב אי קיום המקדש מקבלים עדות כל היום. –. עדות החודש 4

להסתגל לחיים בלי מקדש . מתן עדות בפני בי"ד גדול .5

אלא רק על –ידי עדי החודש - . איסור חילול שבת על6 החודשים תשרי וניסן.

ביטול מצבים שנוצרו עקב אי קיום בית המקדש

זכר למקדש יחפים גם מחוץ למקדש. –והנים . ברכת כ7

תרומה של רבע דינר, במקום הקרבן –. חובות הגר 8 . על התקנה התשיעית של ריב"ז חלוקת הדעות:9

"רב פפא אמר: כרם רבעי". "רב נחמן אמר: לשון זהורית" (ראש השנה ל"א)

להסתגל לחיים בלי מקדש ובלי קורבנות

ישה חיובית. הוא פעל נגד ייאוש ואדישות והאמין שהמקדש ייבנה במהרה. ריב"ז היה ריאליסטי ובעל ג

הוא לקח את הפיקוד על האומה,בשעה קשה והיה אופטימי בקשר לעתיד העם. הוא היה החלוץ בשיקום האומה. הוא החל לבנות מסגרת של שיקום האומה בשעה הקשה, וכך הבטיח את קיומו של העם

ות. לדורות, במשך כול שנות הגלחיל", עם -"ברור–ריב"ז הקים את המרכז ביבנה שהחליף את ירושלים. הוא נאלץ לפרוש וללכת לישוב

התחזקות מעמדו של רבן גמליאל.

שאלות:שתי המגמות המרכזיות בתקנות רבן יוחנן בן זכאי היו, יצירת "זכר למקדש" והסתגלות לחיים ללא

מקדש.הכל -מתקנות רבן יוחנן בן זכאי. (בסךיים שתממגמות אלו באמצעות אחתהדגם כל .1

עליך להתייחס לארבע תקנות. מן הקבוצות בעם, שהתנגדו לרבן יוחנן בן זכאי, והסבר את נימוקיהן שלושציין .2

20

רבן גמליאל וגיבוש המרכז ביבנה –פרק י"ד

מנהיג המרכז ביבנה: –רבן גמליאל לספירה. הוא זכה להכרה גדולה 100 - 80גמליאל, שנים יבנה הגיעה לשיאה בתקופת רבן

יותר מזו של ריב"ז, הסיבות: היה מצאצאי בית הלל .א ידי הרומאים-הוכר רשמית, על .ב

נהנה מתמיכת כל החכמים וכל שכבות העם .ג

השתתפות משפחתו במרד .ד

ישראל ובתפוצות, שתרמה לביסוס מעמדו.- פעילותו הרבה במסעות בארץ .ה

המנהיג. –(הסנהדרין) והיה ראש היהודים –בראש ,בית הדין הגדול" רבן גמליאל עמד

הוא ראה עצמו מוסמך לקבוע בעניינים חילוניים כלליים בתוקף היותו מנהיג, וגם בעניינים דתיים, בתוקף היותו אב בית דין. (אב"ד). וכל זה בארץ ישראל ובתפוצות.

א. ביקורים :ידי- רבן גמליאל פיקח על הקהילות על

ב. הסמכת רבנים ג. שיגור שליחים.

פעולותיו ביבנה:

"מיהו יהודי" - . קביעת גבולות ברורים בשאלה1

. בדורות הקודמים, היהדות הייתה מפוצלת, רבן גמליאל וחכמי דורו פעלו לגיבוש העםלכיתות (פלגים) שונות. עובדה, שבמרד, ראינו קבוצות שונות שנלחמו האחת כנגד השנייה. אחת הסיבות לכך היא, שלא הייתה סמכות מרכזית אחת שתשלוט על כולם ושכולם יסורו

למשמעתה.ללכד את העם ולבטל את הפרושים, נשארו פחות פגועים, והם ניסו –לאחר החורבן

הכיתות. העם הבין זאת ושיתף פעולה. העם הבין את הנקודות הבאות: יש חשש שהיהודים והיהדות יאבדו מן העולם בגלל חורבן ירושלים והמקדש, ובגלל .א

מספר ההרוגים הרב. המשיח לא בא, ולעומת זאת רומא ניצחה. .ב

הנוצרים הרחיבו פעולותיהם בקרב היהודים. .ג

– קת הנוצרים היהודיםהרחא. מדוע פעלו החכמים נגדם?

החכמים פעלו להרחקת הנוצרים היהודים, שהיו עד אז בתוך היהדות, מתוך הסיבות הבאות:היה צורך לאחד את העם, בעיקר לאחר החורבן שזו הייתה תקופה של התפוררות .א

וחולשה. ישו.התעמולה הנוצרית התגברה עקב החורבן, כהוכחה להתגשמות תורת .ב

בשעת המרד, הוציאו את עצמם היהודים הנוצרים מן הכלל, והלכו לעבר הירדן. .ג

החכמים והיהודים ראו בפעילותם הנ"ל של הנוצרים, בגידה ביהדות ולכן חוברה נגדם "ברכת המינים": "ולמשומדים אל תהי תקווה, אם לא ישובו לתורתך, הנוצרים והמינים כרגע

ע זדים". יאבדו... ברוך אתה ה' מכני

21

פעולה נוספת להרחקת השפעת הנוצרים הייתה:

. החכמים החליטו על חיתום התנ"ך ועל איסור קריאה בספרים חיצוניים. חתימת כתבי הקודשיתכן והכוונה הייתה לא במובן של קריאה ממש, אלא האיסור להאמין שהספרים החיצוניים הם

קדושים כמו התנ"ך. שיר השירים וקוהלת ,ובסופו של דבר הם הוכנסו –הספרים היה ויכוח בין חכמים לגבי

ל"כתובים". כל ספרי הנוצרים נאסרו באופן חמור. –בכל מקרה

הגיורב. למרות מצבה הקשה של האומה היהודית, נמשכה תנועה של התגיירות. בין החכמים היה ויכוח

בעד ונגד קבלת גרים. רוב החכמים היו בעד קבלת גרים.

בעו את התנאים להצטרפות ליהדות, ואת מקומו של הגר בקהילה היהודית. הכול החכמים ק פושטין לו יד להכניסו תחת כנפי השכינה". –לפי הכלל: "גר שבא להתגייר

פעילות החכמים בשאלת הגיור היא חלק מפעילותם לקביעת גבולות, ברורים בנושא "מיהו יהודי".

דה (איחוד הפסק). הפיכת המערכת הלכתית למערכת אחי2

לאחר החורבן, הורגש צורך לקבוע הלכה אחת מחייבת בכל נושא, ולא כמו שהיה לפני החורבן שהיו הרבה דעות, היו הרבה פירושים לתורה ולהלכה, וכל קבוצה חשבה שהפירוש שלה הוא הנכון. עד אז היה חופש ההוראה בעם, וחופש פסיקה. חופש זה עלול היה לפגוע

העם. באחדות

: החכמים החליטו לעשות מס' פעולותלקבוע דעה אחת מחייבת בענייני הלכה . הם עברו על ההלכות ובדרך כלל קבעו את .1

הלכה לפי בית הלל וכן לפי הרוב. לאסוף חומר של דברי חכמים על ההלכות, כי היה חשש שבעתיד הכול ייעלם. .2

המאבקים בתוך ציבור החכמים עקב "איחוד הפסק"

חכם ידוע. התנגד לרבן גמליאל . –. עקביא בן מהללאל אהוא סירב לקבל את דעת הרוב ולכן נודה, וכך הפסיד מינויי של אב בית הדין. "...אמרו לו

עקיבא, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך לאב בית דין לישראל". - חכמים:

גד לדעת הרוב ולכן נודה, מקרה גם הוא חכם גדול אך התנ –רבי אליעזר בן הורקנוס .במפורסם הוא עניין "תנורו של עכנאי". ר' אליעזר קבע שהתנור טהור, בעוד שהחכמים

קבעו שהוא טמא, ר' אליעזר עשה מעשי ניסים שונים כדי להוכיח את צדקתו.

אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה. -"אמר להם (רבי אליעזר): אין מביאים ראיה מן החרוב." -לו: אמרו

אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. –אם הלכה כמותי - "חזר ואמר להם: אין מביאים ראיה מאמת המים". -אמרו לו:

מה לכם אצל -מן השמים יוכיחו. יצאה בת קול ואמרה: -אם הלכה כמותי -חזר ואמר להם: רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום".

אך החכמים לא קיבלו את דעתו למרות הניסים. הם טענו שיש לקבל את דעת הרוב, ולכן הוא נדחה.

"לא בשמים היא". אמנם בהר סיני נתקבלה התורה וההלכה , אך הכלל הוא –לפי דעת הרוב –פי "כלים אנושיים ורציונאליים" -"אחרי רבים להטות". החכמים קבעו שגישתם נקבעת על

ניים). (הגיו

22

מלבד הסיבה התיאולוגית (הדתית), היה גם חשש שהנוצרים היהודים ("המתנבאים"), יפלגו את העם, ולכן נקבע שבית הדין הוא הסמכות הקובעת בכל מקרה.

הוא נאבק נגד רבן גמליאל בעניין לוח השנה. רבן גמליאל קיבל "עדות –ר' יהושע .ג

ושע שדעתו הייתה הנכונה, לקבל את חודש" מוטעה, ולמרות זאת אילץ את ר' יההלוח שהוא (רבן גמליאל) קבע. בסופו של דבר הלך ר' יהושע אל רבן גמליאל עם

"מקלו ומעותיו בידו", ביום כיפור (לפי חשבון ר' יהושע) ובכך הראה את "כניעתו" לרבן גמליאל.

ידי! רבי בחכמה, אחר כך עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום, רבי ותלמ

ותלמידי שקבלת דבריי."שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות

בחשבונך...נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות א בשלום, רבי ותלמידי! רבי בחכמה, בו - בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו. אמר לו:

שקבלת את דברי". - ותלמידי

אנו מחויבים לשמור על החגים, אך לגבי מועדם, זה עניין של חכמים ולא של –לפי רבי עקיבא השמיים לקבוע. כך גם חשב ר' דוסא בן הרכינס.

בקביעת סמכות כל הוויכוחים בין רבן גמליאל והחכמים שהוזכרו, מראים על הקושי –לסיכום

הרוב, והשלטת הלכה אחידה, ר' גמליאל עמד בתוקף שיש לשמור על עמדת הרוב. הוא עצמו שילם במשרתו כאשר ניסה לכפות את סמכותו כנשיא, על עמדת הרוב של בית הדין.

כיצד? –. עבודת האלוקים בלי המקדש 3

ידי - ה להתגבש עלבמקום "העבודה" (הקורבנות) במקדש, נקבעה התפילה. התפילה החל חכמים בתקופה זו. כמו כן החגים קיבלו צביון אחר בלי קשר למקדש.

יום הכיפורים:

חכמים קבעו את עקרון "התשובה" כעיקרי ביום זה, במקום הקורבנות. יוצא מכך: העם אינו זקוק לקורבנות כדי להיטהר. .א של הכוהן הגדול. הקשר בין העם וה' נעשה אפילו ישיר יותר, כי אין את התיווך .ב

לאחר החורבן, ממלאת "התשובה" חשיבות רבה של כפרה וטהרה

חג הפסח: במקום קרבן פסח, קבעו חכמים את אכילת המצה, סדר ליל פסח, הלל וקריאת ההגדה.

כיום אנו חוגגים את חג הפסח כפי שהוא עוצב בזמן רבן גמליאל "רבן גמליאל היה אומר: כל ם אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה ומרור".שלא אמר שלושה דברי

:סדרים חדשים לעבודה שבלב

חכמים מיסדו את התפילה והפכו אותה למוקד החיים, במקום הקורבנות במקדש. עבודה שבלב ידי:-במקום עבודה במקדש. החכמים עשו זאת ע

קביעת נוסח התפילה .א קביעת מועדי תפילה קבועים. .ב

ר אומר: העושה תפילתו קבע, אין תפילתו תחנונים". "רבי אליעז

:לימוד תורה

בדור יבנה העלו את ערך לימוד התורה, גם ביחידות וגם במניין. השכינה ששרתה במקדש, שורה בקרב לומדי תורה.

קביעות נוספות של חכמים היו בענייניים: צומות, מאכלות, קשרים עם גויים ומנהגים שונים.

23

:רבן גמליאל מהנשיאות הדחת

א. תקיפתו : הסיבות ב. מאבקיו התכופים עם החכמים בעניין הגבלת חירות ההוראה והכרעה ההלכתית.

ג. רצונו לכפות דעתו על הרוב. ד. הוא העדיף את סמכות הנשיא על פני סמכות הסנהדרין

.במקומו מונה ר' אליעזר בן עזריה

ם עם רבן גמליאל, הם הרגישו שכל פעולותיו של רבן גמליאל, היו אחר כך התפייסו החכמי לטובת העם ולא לטובתו הפרטית.

רבן גמליאל קיבל בחזרה את הנשיאות, ואילו ר' אליעזר בן עזריה מונה לאב בית דין. ומאז התבסס רעיון השניות בהנהגה. (שיש שני מנהיגים).

המרכז לאחר מות רבן גמליאל

. לא ברור מי המשיך אותו. ישנה דעה שעד מרד בר כוכבא (בשנת 117 -טר ברבן גמליאל נפ ) לא עמד חכם אחד בראש ההנהגה. 132

מקומה של יבנה בתולדות היהדותהתקופה של יבנה חשובה ביותר בתולדות היהודים. צמחה בה היהדות –לפי ד. גולדבלט

תלמודית. בית הכנסת נוסד בתקופה זו. –ההלכתית שת האמיתית של יבנה היא: השפעת יבנה על החיים בעתיד עם המשנה. החכמים המור

והלכותיהם וכל ספריהם.יבנה השפיעה על הגלות היהודית. היא סיפקה כושר עמידה –לפי הספר "מירושלים ליבנה"

בגולה והסתגלות למצב החדש כמו שהדור של יבנה עמד בו. היהודים, כמו ביבנה, כך בכל לו להגיע למסקנה שחיים יהודיים יכולים לפרוח בכל מקום ובכל זמן למרות החורבן הגלות, יכ והאסונות.