ÁÓ†˙¢¯Ó¯ ¯˜ÁÓÈÏÈ·˘ ˙¢ÙÂÓ†ÔÂÎÓ a2 רקח יורקה ירקחמה...
TRANSCRIPT
1
דברי פתיחה˜ү٠‰¯·¯· ¯¢„¯˜ÁÓ‰ ˙¢¯ ˙Ï‰Ó ¨
הקיץ נגמר, הכינוסים מאחורינו (הכינוס הבינלאומי הרביעיבהכשרת מורים, הכינוס על חינוך יהודי, הכינוס של האגודההישראלית לחקר החינוך ועוד כינוסים בארץ ובחו"ל), ואנחנומתחילים שנה אקדמית חדשה, מלאים במרץ ובתכניות. לציוןפתיחת הפעילות של הרשות בתשס"ג, אנו מציגים לפניכם את
.˘·ÁÓ ÈÏȘ¯איגרת מס' 8 של כמו בחוברת הקודמת, החוברת הנוכחית מחולקת לארבעה
תמצאו שני מאמרים אשרמשדה המחקרמדורים. במדור מתייחסים לגישות מתודולוגיות פחות ידועות בתוך הפרדיגמהשל המחקר האיכותי. במאמר הראשון מציגה ד"ר עיריתקופפרברג היבט אחד מתחום חקר השיח, ואילו במאמר השני,
ד"ר איתן מכטר מפגיש אותנו עם האנתרופולוגיה החזותית.מסכמתבמכללות הפעילות המחקריתבמאמר הראשון במדור
ד"ר ג'ודי גולדנברג את הפעילות המחקרית במכללות לחינוךמאז תש"ן מנקודת מבטה של ועדת המחקר הבין-מכללתית במכוןמופ"ת. שני המאמרים הבאים במדור זה משקפים מציאות שבהקצב ההתפתחות של העשייה המחקרית במכללות אינו אחידבקרב מוריהן. ד"ר רפאל ירחי מתאר את הפעילות המחקריתהצנועה, אך המתפתחת, במכללת ליפשיץ. ד"ר מרים וליצקרמציגה מקום אחר ברצף ההתפתחות - היא מתארת את הפעילותהמגוונת והרב תחומית של יחידת המחקר המבוססת במכללת
אורנים., ד"ר ברכה אלפרט,קבוצת העניין במחקר האיכותיבמדור
המרכזת החדשה של קבוצת העניין, מתארת את הפעילות
A˙ÂÈÎ˙† ÁÂ˙ÈÙ† ¯˜ÁÓφ ¯ÙÒ† ˙È·˙ÂÏÏÎÓ·†‰‡¯Â‰Â†ÍÂÈÁ†È„·ÂÚ†˙¯˘Î‰·
˙¢ÙÂÓ†ÔÂÎÓ
≤∞∞≤ ¯·Ó·Â ¨‚¢Ò˘˙ ÂÏÒÎ≠Ô¢Á
Ó̄˙È˙ÏÏÎÓ†ÔÈ·¯˜ÁÓ†˙¢¯
דברי ברכהı¯Ù≠Ô· ÌÈ¯Ó ßÙ¯ٯ˜ÁÓ‰ ˙¢¯ ¯¢ÂÈ ¨
כפי שניתן ללמוד מתוכנה העשיר של חוברת זו, פעילות מחקרית ענפהמתבצעת במכללות להכשרת מורים.
תנופת המחקר באה לידי ביטוי גם בהשתתפות הערה של חוקריהמכללות בכינוסים אקדמיים בישראל ומחוצה לה. המחקר במכללותרכש מקום נכבד במערך המחקרי בישראל ועוד ידי החוקרים נטויות.רשות המחקר הבין-מכללתית הציבה לעצמה מטרה לעמוד לרשות
החוקרים ולסייע להם ככל יכולתה.נשמח לקבל את הצעותיכם והערותיכם הנוגעות לפעילות הרשות
ולהרחבת אופקי הסיוע שהיא מציעה.
‰ÈȯÂÙ ‰ÂÂÏ˘ ¯˜ÁÓ ˙˘ ˙ί··
2...................................חקר השיח: גבולות התחום והשלכות לחינוךFiction or faction?...............................4אתנוגרפיה חזותית:
הוועדה הבין-מכללתית למחקר במכון מופ"ת7........................................................................תמונת מצב רב-שנתית
הפעילות של יחידת המחקר במכללה האקדמית הדתית9...............................................................................ע"ש רא"מ ליפשיץ
10.........................................היחידה למחקר והערכה במכללת אורנים13........................................................................כתיבה במחקר איכותי
הפעילות המתוכננת של רשות המחקר הבין-מכללתית15..........................................של מכון מופ"ת בשנת הלימודים תשס"ג
17................רשימת החוקרים שזכו בתמיכת הוועדה הבין-מכללתית20..........................................................................................סקר צרכים
מה באיגרת?
∏ ßÒÓ ˙¯‚ȇ
¯˜ÁÓ¯˜ÁÓÈÏÈ·˘ÈÏÈ·˘
בקבוצת המשנה בנושא "כתיבה במחקר איכותי". במדור האחרון,, תמצאו דיווח על הפעילות המתוכננת שלחדשות רשות המחקר
רשות המחקר בשנת הלימודים תשס"ג, תזכורת לגבי הגשת הצעותלמחקרי גישוש, שמות הזוכים לתמיכת ועדת המחקר הבין-מכללתית לשנת הלימודים תשס"ג והודעות אחרות. בסוף האיגרתכללנו שאלון לבדיקת הצרכים של מורי המורים שעוסקים במחקראו מעוניינים לעסוק במחקר בעתיד. תשובותיכם לשאלון זה יסייעולרשות המחקר לתכנן פעילויות רלוונטיות ולספק שירותים נחוצים
לחוקרים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. שיצאה לאור ביוני 2002 זכתה˘·ÁÓ ÈÏȘ¯איגרת מס' 7 של
להדים חיוביים מאוד, ואני מקווה שתמצאו עניין גם באיגרת זו.האיגרת הבאה מתוכננת למאי 2003. הנכם מוזמנים לתרום להמאמר קצר על מחקר שערכתם, על סוגיה מתודולוגית שמעניינתאתכם, על פעילות מחקרית מיוחדת במכללה, על כינוסיםמקצועיים שבהם השתתפתם או על פרסומים חדשים. היקףהמאמר הרצוי הוא בין 500 ל-1000 מילים. במקרים מסוימיםיתקבלו מאמרים החורגים מהיקף זה. יש לשלוח את החומר בשניעותקים עד 15 בפברואר 2003 אל: רשות המחקר הבין-מכללתית,
מכון מופ"ת, ת"ד 48538, תל אביב 61484.לפרטים נוספים, ניתן לפנות לתמרה שלום בטלפון 03-6901429
[email protected]או בדואל:
ד"ר ברברה פרסקועורכת: בלה טאובר עיצוב גרפי: עדי רופאעריכה לשונית:
2
במאמר זה ננסה להגדיר את גבולות התחום המחקרי הקרוי חקרבהשיח. כמו כן, נתייחס להשלכות אפשריות שיש לתחום זה על חקרהחינוך בכלל ועל הכשרת מורים בפרט. נוסף על כך, נציע מקורותספרותיים רלוונטיים למושגים שיוגדרו במאמר. עיון בספרות עדכניתמראה שהתשובה לשאלה מה הם גבולות חקר השיח היא משימהמורכבת מאוד. זאת משום שקיימות גישות רב-תחומיות רבות לחקר
(& van Dijk, 1997; Jaworskiהשיח המציעות תשובות שונות (Coupland, 1999; Schiffrin, Tannen & Hamilton, 2001.
כדי להגדיר את גבולות התחום נעזר במשולש המשמעות. למשולש.(Smith, 1997)דמיוני זה שלושה קטבים: שפה, מוח והקשר
התייחסות למשולש מאפשרת להגדיר את מיקומם של תהליכי יצירתמשמעות בתחומי דעת שונים במדעי הרוח והחברה, כגון תהליכיבניית ידע, בניית ממדים אפקטיביים וקוגניטיביים של האני ותקשורתבין אישית. היכן, אם כן, נוצרת המשמעות בתחום חקר השיח? האםהיא נוצרת בשפה שאנו משתמשים בה? במוח האנושי? אולי היא
מצויה בהקשר הסובב אותנו? (שם, עמ' 20)בסיוע המשולש נגדיר את המאפיינים המשותפים לכל הגישות לחקר
השיח.ראשית, גישות אלה מתמקדות בקוטב הלשוני של המשולש, כלומרבשפה שבה ממוקמים תהליכי יצירת המשמעות. מאפיין שני שלהגישות לחקר השיח הוא הגדרת הזיקה של שפה להקשר נתון. כלומר,כל הגישות לחקר השיח מגדירות את הזיקה שלהן לממדי הקשרחברתי, תרבותי, ו/או היסטורי נתון. גישות מבניות לחקר השפה,לעומת זאת, מסתכלות פנימה אל תוך המערכת הלשונית הסגורהובוחנות את רכיבי השפה השונים (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה,וסמנטיקה) ואת הקשרים ביניהם. המערכת סגורה מפני שהיא לרוב
איננה מתייחסת להקשר שבו היא מתפקדת.ניתן לחקור שיח בהקשר יום יומי חברתי בבית, בחוג החברים
(Eggins & Slade, 1997) ובהקשר של מקום העבודה Drew &)(Heritage, 1992; Sarangi & Roberts, 1999. ספרם של דרו
הוא ציון דרך בתחום חקר(Drew & Heritage, 1992) והריטג' השיח, משום שהוא מגדיר לראשונה את המאפיינים הייחודיים שלשיח במקום העבודה, שהוא לרב מכוון מטרה, מתוכנן יותר ואסימטרי.מחקר שנערך בעשר השנים האחרונות מראה שסוגות שונות של שיחבמקום העבודה (למשל, שיח בתחום המשפט, הרפואה, החינוך,והמדיה) נבדלות זו מזו משום שההקשר שונה ומטרות המשתתפים
¯˜ÁÓ‰ ‰„˘Ó
אף הן שונות. בתוך כל סוגה ניתן כמובן לאתר תת-סוגות. לדוגמה,אם נבחן את השיח בתחום החינוך, ניתן להגדיר בו תת-סוגות שונותכשיח כיתה, שיח מורים, שיח ייעוצי ועוד. את תת-סוגות אלה ניתןלמיין גם כן. שיח כיתה למשל, ניתן להגדרה כשיח כיתה פנים אל
פנים, שיח כיתה מקוון ועוד.גם הגדרת כיוון הזיקה של השיח להקשר, כפי שמציגות אותה הגישותהשונות, איננה חד-משמעית. יש גישות המתארות הגדרה חד-כיוונית,כלומר ההקשר מעצב את השיח ומשפיע עליו. דוגמה לגישה מעין זונמצא במחקריו של פוקוט המתמקד בהשפעת ההקשר ההיסטורי על
. ראו גם ניתוח ביקורתי אצל(Foucault, 1973, 1978)השיח . גישות אחרות(Holstein & Gubrium, 2000)הולסטיין וגובריום
מתארות השפעה דו-כיוונית. כלומר, קיימים יחסי גומלין בין השיח.(Linell, 1998)וההקשר באופן שבו אחד בונה את האחר
אשר לקשר בין השפה והמוח - גם כאן אין הסכמה. יש גישותהמגדירות את השיח כמראה המשקפת את משמעות החייםהמנטליים; אחרות מגדירות את השיח כסדנה שבה נבנית המשמעותשל החיים המנטליים. יש גם גישות המשלבות את שני ההיבטים,כלומר בוחנות כיצד השיח משקף ממדים תוך-אישיים ובו בזמן גםמאפשר בנייה משותפת של ממדים בין-אישיים (ראו סיכום אצל
Linell, 1998.(מתוך מבחר הגישות נבחן שתי גישות לחקר השיח שמצוטטות
conversationבשכיחות גבוהה בספרות המקצועית. חקר השיחה (analysis,הוא גישה ששורשיה נטועים בפנומנולוגיה, סוציולוגיה (
פילוסופיה ואתנומתודולוגיה. גישה זאת מתמקדת בשיח דבור, בעיקרכדי לראות כיצד משתתפים בשיח בונים במשותף את החייםהחברתיים והמוסדיים בהקשר מקומי בתוך מארג תורי הדיבור
. גישה שונה(Have, 1999; Sacks, 1992)שמוקלטים ומתועתקים לחלוטין היא גישתו של פוקוט שאינו בוחן שיח ברמה המקומיתהאמפירית המבוטאת בתעתיקי שיחות, אלא ברמת המקרו. לגביפוקוט, שיח הוא כלי מופשט שבאמצעותו תהליכים היסטורייםמשפיעים על המציאות החברתית (ראו סיכום והשוואה בין שתי
.(Holstein & Gubrium, 2000)הגישות אצל הולסטיין וגובריום
מהי תרומת חקר השיח לחינוך?
תחום חקר השיח הוא שדה מחקר המאפשר בדיקה מעמיקה שלשינוי בתהליכי למידה ובהתפתחות מקצועית בחינוך בכלל ובמכללות
חקר השיח: גבולות התחום והשלכות לחינוך
‚¯·¯ÙÙ˜ ˙ȯÈÚ ¯¢„ ¨ÍÂÈÁÏ È˜ÒÈÂÏ ˙ÏÏÎÓ
3
להכשרת מורים הפועלות בהקשר רב-תרבותי ורב-לשוני של החברההישראלית. בדיקה כזאת יכולה להיעשות במגוון שיטות מחקר
(Titscher et al., 2000)הבוחנות תהליכים מקרוב כדי לדעת כיצד ומתי מתחוללים שינויים בחינוך ומהי תרומת המשתתפים. כמו כן,עשוי מחקר כזה להאיר את הדרך שבה העשייה החינוכית מושפעתומשפיעה על ההקשר במהלך פעילות הגומלין בין המשתתפים בשיח
החינוכי.
הערות
קיים פולמוס בתחום חקר השיח הנוגע להגדרת סוגות שיח1.והגדרת גבולותיהן כפי שמסתמן בדוגמה שהבאנו (ראו סיכום
Georgakopoulou, 2001.(
2. להלן רשימת מקורות המתמקדים בסוגות שיח שונות בתחום, שיח בהכשרת מורים(Horn, 2000)החינוך: שיח מורים
,(Thornborrow, 2002)(קופפרברג וגילת, בדפוס), שיח כיתה .(Celce-Murcia & Olshtain, 2000)ורכישת שפה
מקורות
. תלגשרים נרטיביים-מטפוריים בתקשורת בין אישית: הסיפור האישי ככלי בהכשרת מוריםקופפרברג, ע' וגילת, י' (בדפוס). אביב: מכון מופת.
Celce-Murcia, M. & Olshtain, E. (2000). Discourse and content in language teaching: A guide for language teachers.Cambridge, UK: Cambridge University Press.
Drew, P. & Heritage, J. (1992). Analyzing talk at work. In: P. Drew & J. Heritage (Eds.), Talk at work: Interaction ininstitutional settings (pp.1-65). New York: Cambridge University Press.
Eggins, S. & Slade, D. (1997). Analysing casual conversation. London: Cassell.
Foucault, M. (1973). Madness and civilization: A history of insanity in the age of reason. New York: Vintage.
Foucault, M. (1978). The history of sexuality (Vol. 1). New York: Vintage.
Georgakopoulou, A. & Goutsos, D. (2000). Revising discourse boundaries: The narrative and non-narrative. Text, 20,119-133.
Gunnarsson, B., Linell, P. & Nordberg, B. (Eds.) (1997). The construction of professional discourse. U.K: Longman.
Have, P. ten, (1999). Doing conversation analysis: A practical guide. London: Sage.
Holstein, J. A. & Gubrium, J. F. (2000). The self we live by: Narrative identity in a postmodern world. New York:Oxford University Press.
Horn, R. A. (2000). Teacher talk: A post-formal inquiry into educational change. New York: Peter Lang.
Jaworski, A. & Coupland, N. (Eds.) (1999). The discourse reader. London: Routledge,
Linell, P. (1998). Approaching dialogue: Talk, interaction and context in dialogical perspectives. Amsterdam: JohnBenjamins.
Psathas, G. (1995). Conversation analysis. The study of talk in interaction. Thousand Oaks, CA: Sage.
Sacks, H. (1992). Lectures on conversation. Edited by G. Jefferson, with introduction by E.A. Schegloff. Oxford:Blackwell.
Sarangi, S. & Roberts, C. (1999). Introduction. In: S. Sarangi & C. Roberts (Eds.), Talk, work and institutional order(pp.1-57). Berlin: Mouton de Gruyter.
Schiffrin, D. (1994). Approaches to discourse. Cambridge, MA: Blackwell.
Schiffrin, D., Tannen, D. & Hamilton, H. E. (2001). The handbook of discourse analysis. Malden, MA: Blackwell.
Smith, L. D. (1997). Historical and philosophical foundations. In: C. Mandell & A. McCabe (Eds.), The problem ofmeaning: Behavioral and cognitive perspectives (pp. 15-79). Amsterdam: Elsevier.
Titscher, S., Meyer, M., Wodak, R. & Vetter, E. (2000). Methods of text and discourse analysis. London: Sage
Thornborrow, J. (2002). Power talk: Language and interaction in institutional discourse. London: Longman.
Tracy, K. (1998). Analyzing context: Framing the discussion. Research on Language and Social Interaction, 31, 1-28.
van Dijk, T. A. (Ed.) (1997). Discourse studies. (Vol. 1-2). London: Sage.
4
מה? מי הוא המתבונן הפוטנציאלי, ואילו משמעויות משתקפותמומשתכללות באקט הצילום, כמו בפעולת ההתבוננות?
הקורא מוזמן לשחזר בעיני רוחו תמונות מהלינץ' ברמאללה ומפגיעתהמטוסים בבנייני התאומים בניו יורק ולשאול באיזו מידה יש בהןמידע חדש, באיזה אופן ומשתכללות תובנות קיימות. באיזו מידההתובנה מותנית בכוחה הספקטקולרי של המצלמה, בכוונה של המפיקלשדר את התמונות עשרות פעמים ושל המתבונן לשכלל את התובנהדרך הממד המוחשי-הוויזואלי. במובן זה, הצילום מעורר את
האימפולס האתנוגרפי החקרני, יותר משהוא מספק לו מענה.
כוחה של ההבנה החברתית האיכותית הוא ביכולתה לגלם אתה"כללי" ב"פרטי". המצלמה מעצימה את היכולת של הסובייקטיםלהזדהות עם תמונת מציאות ולהלביש או להעתיק אותה לתובנותקיימות או לסיטואציות דומות. זוהי אתנוגרפיה שבה התוצר
והתהליך, עבודת השדה ואופן הפירוש אינם מופרדים.פעולת הצילום כוללת לעתים קרובות את אקט הפירוש: כשעבודתהשדה נדחית לרגע ההתבוננות של הצופה בתמונה. השדה נמשךמהאובייקט המצולם עד לתערוכה או הסרט האתנוגרפי. אקט הצילוםמחבר אותם למרחב אינטרסובייקטיבי ודינמי שבו האובייקטוהסובייקט, המצולם והצופה, מחליפים ומשנים פוזיציות. האובייקטהמצולם לעתים קרובות מזמן את הצופה להתבוננות רפלקטיביתביחס לפעולותיו שלו, הנחות היסוד שלו ביחס למציאות ולאופניהייצוג נבדקות מחדש, והוא הופך לשדה המחקר של עצמו (אלבז
לוביש, 2001).
צבר בן יהושע (2001) רואה כמשימה המרכזית של האתנוגרף, הנתקלבתרבות מרומזת ורבת רבדים, להפוך אותה לברורה ולייחס מעשים,פעולות או אמירות של נחקרים לתרבותם. היא מוסיפה כי תרבותיכולה להיות מוגדרת כמערכת של ידע ומושגים וכמו כן כמערכתחומרית של חפצים וטכנולוגיות, השייכת לקבוצה מסוימת.האתנוגרפיה החזותית אינה מבקשת להגדיר תרבות באמצעותמושגים או חפצים, אלא לייצגה. האתנוגרף מצמצם את היומרה שלהגדרת התרבות למשימה של פירוק אופני הייצוג שלה. הזרות שלהאתנוגרף, כמי שבא מבחוץ ומתגבר על ההטיה התרבותית שלו,אינה חריפה כל כך. החומרים הוויזואליים יכולים לפרוץ אתההשקפות או את הניתוח של האתנוגרף ולהגיע כחומר חי למרחבמחודש, אינטרסובייקטיבי, שבו הצופה הוא אתנוגרף נוסף, כפי שהוא
אובייקט של חקירה עצמית.מבחנו של האתנוגרף הוויזואלי הוא לאו דווקא בהליכה על החבלהדק של זרות וקירבה לשדה המחקר, אלא בעיקר ביכולת לעוררבצופה אותו אימפולס אתנוגרפי - לזמנו לשדות המחקר כפרשן ולפתח
Fiction or factionאתנוגרפיה חזותית: ?
¯ËÎÓ Ô˙ȇ ¯¢„ÌȯÂÓ ˙¯˘Î‰Â ·ÂˆÈÚÏ ‰„˜ ¢ˆÈ ˙ÏÏÎÓ ¨
מאמר קצר זה נועד לזמן דיון באתנוגרפיה מסוג חדש, ככלי המבקשלהתעלות לדרגת שיטה.
השיטה מציעה נקודת מפגש בין ייצוג מטפורי לדיסקורסיבי, ביןמדעי לאמנותי, בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, בין עובדתילמדומיין. האפשרויות הטכנולוגיות החדשניות בתחום המדיה,המולטימדיה והמחשב, מציבות אתגר חדש לדיון מתודולוגיואפיסטמולוגי ביחס לדרכי החקירה, ההבנה וייצוג המציאות. המאמראינו מציע מדריך הפעלה לשיטת המחקר החדשה, שהרי זו עדייןבתהליכי גיבוש ושינוי על הגבול המיטשטש שבין ידע מדעי ואמנותי,אלא להעלות שאלות המתבקשות מתוך סוגת המחקר האתנוגרפית-
ויזואלית.
אתנוגרפיה ודימוי
,Atkinson, 1995) & (Hammersleyעל פי המרסלי ואטקינסון אתנוגרפיה היא שיטה שבה החוקר החברתי משתתף באופן גלוי אוסמוי בחיי היום יום של קבוצת אנשים לפרק זמן מוגבל: צופה,מאזין, שואל שאלות ומקבל מידע, הכול כדי להאיר את נושא מחקרו.הגדרה מסורתית זו לאתנוגרפיה מתמקדת בסדר הפעולות שעל
Doing Visual, בספרה (Pink, 2001)האתנוגרף לבצע. פינקEthnographyמציעה הגדרה חלופית, שלפיה אתנוגרפיה היא שיטת ,
מחקר המבוססת על ההתנסות, הפירוש והשחזור של תרבויות. במקוםלראות את איסוף המידע כמשימה מרכזית, מעמידה פינק במרכזאת התהליך של יצירת הידע וייצוגו תוך התבססות על ניסיונו שלהאתנוגרף. אין לאתנוגרפיה ויזואלית יומרה להציג את המציאותבאופן אובייקטיבי "אמיתי", אלא להציע גירסה של התנסותאתנוגרפית על אודות המציאות החותרת להיות נאמנה לקונטקסטוהאינטרסובייקטיביות שבתוכה הידע התרבותי נוצר. מנקודתהתבוננות זו על האתנוגרפיה, ברור כי מקורות ההשפעה על אותההתנסות, שלא לומר חוויה, אינם מוגבלים לפיסות מידע הניתנותלרישום, אלא ובעיקר לאובייקטים ולדימויים ויזואליים המכונניםאת ההתנסות התרבותית-חברתית. נשאלת השאלה עד כמה השחזורהוא של האתנוגרף עצמו וממילא מייצג את חוויתו הפרטית ולא את
הקונטקסט התרבותי ואת שדה המחקר?
במילים אחרות, כיצד ניתן לשמר את החוויה, ההקשר התודעתיוהממד הנרטיבי מבלי להימצא במשבר ייצוגיות חריף או בלשונו של
The impossibility of knowing: (Fernandez ,1995)פרננדס other minds’ מקאייר .(McQuire, 1998)טוען, כי הצילום אינו
רק תוצר של סביבה חברתית או תרבותית אלא מעורר ומשכלל אתאופני ההבנה של המצולם, המצלם והמתבונן באותה סביבה. לדעתו,הצילום מעמיד במרכז הדיון שאלות כגון: מה מצולם? כייצוג של
5
רגישות לאופני ייצוג תרבותיים, תוך שהוא מברר את מידת ההזדהות(,Spradleyעמם. במובן הזה מתבצעות פעולות המחקר של ספרדלי
באופן פחות מתוכנן מכפי שנקבע עבור אתנוגרפיות לא1980 ,1979)ויזואליות, שכן ניתן לקבוע את המצב החברתי הנחקר בדרכים שונות
והמצב משתנה בכל פעם מחדש.כך, למשל, מוגדרים הגבולות המחקריים מחדש כאשר קולו שלהמשורר ארז ביטון נשמע על רקע תמונתה של זוהרה, זמרת החצרשל מלך מרוקו, היושבת על מיטת סוכנות בסרט בסדרה "תקומה"המוקרן בכיתה במכללה להכשרת מורים. האם זוהרה היא שדההמחקר או הקוראים שיחפשו את הקטע המדובר בסדרה או שמא
שירתו של ארז ביטון? כיצד ניתן "לצפות" במצב זה?כיצד ניתן לצפות בשבר התרבותי של חלקים רחבים מעולי ארצותהמזרח? הייצוג האתנוגרפי שלו חייב לכלול מוקד הזדהות. "הכללי"מגולם "בפרטי" באמצעות תמונות המציינות את בחירתו שלהאתנוגרף הוויזואלי באובייקט המצולם ובהקשר ש"יצר" עבורוכשקבע את זווית הצילום. באתנוגרפיה ויזואלית יכול הצופה לפתחאמפתיה לאמירה האתנוגרפית כיוון שהיא אמינה בעיניו, והוא יכולאף לדחותה. הקשר בין הצופה לחוקר נעשה בלתי אמצעי, כך
ומהימנות בין-אישית מסוג(face validity)מתקבלת תקפות נראית חדש.
ניתן לומר אם כן, כי האתנוגרפיה הוויזואלית שתפנית יותר ויומרניתפחות, שכן החלטה ביחס לגילוי התרבותי העולה מן השטח אינהמשאירה את הקורא מחוץ לדיון. הוא שותף לדיון מעצם נוכחותוהבלתי אמצעית בשדה. החוויה האנתרופולוגית מועצמת כיוון שהיאביקורתית, אישית, מכילה יסודות תיאוריים ומעל הכול - נושאת
אופי נרטיבי שפועל על החושים ומעורר אותם.
המדיום הוא המסר
עמד על המתח שבו מצויים חוקרים,(MacDougall, 1997)מקדוגל בעיקר אנתרופולוגים, בין הריאליזם המדעי-פוזיטיביסטי לביןהמגמות הנרטיביסטיות, בבואם לקבוע עמדה ביחס לאתנוגרפיהויזואלית. לדעתו, השימוש באמצעים ויזואליים יגבר, אך יחריף גםהפיצול בין הפוזיטיביזם המסורתי למגמות הפוסט מודרניות בחקר
ושוורץ(Prosser, 1996)התרבות. כך למשל חוקרים כמו פרוסר (Schwartz, 1993)רואים את התרומה של האמצעים הוויזואליים
קורא(Harper, 1998)רק לתחום התיעוד ואיסוף מידע. הרפר להגדרה מחדש של היחסים בין חוקר לאינפורמנט בדרך ליצירתאתנוגרפיה חדשה. המרואיין יכול לכוון את החוקר לפרש קטעיםמצולמים שמקורם בהקשרים ובזמנים אחרים, אך הרלוונטיות שלהםנקבעת בידי הנחקר המציע את פרשנתו וזו הופכת לחלק ממושאהמחקר. באותו אופן רואה הרפר חשיבות בהבניה משותפת שלמשמעות לייצוג של המציאות בתמונה על ידי האתנוגרף/צלם והצופה,שהרי שניהם מביאים עמם את עבודותיהם ואת ההטיות המבורכותשלהם לזירת הצילום ומרחיבים אותה כל פעם מחדש, כפי שתמונות
נבחנות אחרת בכל הקשר של זמן ומקום.
מה אם כן הופך את החומר המצולם (הפירוש שלו שאף הוא לעתיםמצולם והדיון סביבו שעשוי להיות מתועד) לסיטואציה אתנוגרפיתמתמשכת? האם תמונות משפחתיות מטיול הן בבחינת חומר
סבורה שהכלל בקביעת ערכו של חומר(Pink, 2001)אתנוגרפי? פינק (,Luryמצולם חייב להיות הידע שניתן לחלץ ממנו. על פי לורי
, האתנוגרפיה הוויזואלית מאפשרת צורה חדשה של הבנה ביחס1998)למציאות האנושית הנחקרת. התמונה היא לא רק אופן ייצוג נוסף,אלא מלמדת אותנו דרך חדשה של הסתכלות והתבוננות. ניתן להמשיל
חידוש זה לתרומת צילומי הרנטגן לכושר האבחון הרפואי.
נוכחותו של הצופה בזירה המצולמת ויכולתו לבחון מחדש את הזיקהבין מראה, תצפית ו"אמת", מכוננות ידע חדש שיצעיד את לימודי
התרבות ואת מדעי החברה למחוזות חדשים.
ביקורת
שתי בעיות עולות במסגרת הביקורת על האתנוגרפיה הוויזואלית,מעבר לטענות הפוזיטיביסטיות הקלאסיות בדבר המהימנות והתוקף
או שאלת הייצוגיות. טוענת, כי שוב פועלת קללת "המדיום הוא(Fabian, 1983)פביאן
המסר". הפעם, באופן שבו התמונה מצולמת או נצפית יש יומרהלהיות המציאות או האמת ... האם מה שמופיע בתמונה גם נוצר עלידה? עד כמה מכוננת העדשה את המציאות, המסגרת את התמונה,התערוכה את האמן, וכולם יחד את "המציאות"? האתנוגרפיההוויזואלית מחריפה שאלות אלה אך אינה מחדשת, שהרי בתחוםהאפסטימולוגי של אופן הכרת המציאות נדמה שהתרחקנו מהניסיוןלקבוע אמת אבסולוטית אחת, אך שכללנו באמצעים טכנולוגייםאת יכולת הייצוג. לא עוד הכומר הטוען לאמת באוזני מי שאינומסוגל לקרוא את כתבי הקודש האנתרפולוגיים, אלא כניסה שלצופה לחוויית ייצוג קמופלאז'ית משותפת. המדיום לעולם יכיל אתהמסר, השאלה היא מי שותף במדיום, מי רוצה להראות וממהמבקשים למנוע ייצוג. טענה נוספת של פביאן היא כי האתנוגרפיההוויזואלית אינה חוקרת "עם" אנשים, כפי שריאיון אתנוגרפי אותצפית משתתפת מצליחים לעשות, אלא "על" אנשים. התמונה היאסוג של התבוננות פטרונית על אנשים דווקא כאשר המחקרהאנתרופולוגי נגמל מצורות מגוונות של התנשאות שהיו חלק ממחלותהילדות שלו. אתנוגרפיה ויזואלית מעלה שאלות אתיות נוספות, כךלמשל מתבטלת האפשרות לממש את עקרון האנונימיות של נחקרים,שהרי את הדמות המצולמת לעולם יזהו ויכירו צופים פוטנציאליים.
, הסבור כי באתנוגרפיה(Jenks, 1995)בעיה נוספת מעלה ג'נקס ויזואלית המחשבות אינן ניתנות לייצוג חזותי בקלות. האובייקטיםמצולמים היטב, אך המצלמה מייצרת דימוי ומתקשה לייצג אופןתודעה - היא מזמנת פרשנות אך אינה מגוללת אותה כפי שעשוי
(,Rubyטקסט כתוב לעשות. זו הסיבה לכך שאתנוגרפיות ויזואליות (1982; Stirling, 1998; Pels, 1996; Pink, 1997ישאפו לשאת אופי
טריאנגולרי, תסריט פרשני מלווה קטעי ריאיון המלווים צילום חי
6
מקורות
. לוד: הוצאת דביר.מסורות וזרמים במחקר האיכותיאלכסנדר, ח' (2001). מחקר אסתטי בחינוך. בתוך: נ' צבר בן יהושע (עורכת).
. לוד: הוצאתמסורות וזרמים במחקר האיכותיצבר בן יהושע, נ' (2001). אתנוגרפיה בחינוך. בתוך: נ' צבר בן יהושע (עורכת). דביר.
Banks, M. (1992). “Which films are ethnographic films. In: P.I. Crawford & D. Turton (Eds.), Film as ethnography.Manchester: University of Manchester Press.
Banks, M. (1998). Visual anthropology: Image, object and interpretation. In: J. Prosser (Ed.), Image-based research: Asourcebook for qualitative researchers. London: Falmer Press.
Fabian, J. (1983). Time and the other: How anthropology makes its object. New York: Columbia University Press.
Fernandez, J. (1995). Amazing grace: Meaning deficit, displacement and new consciousness in expressive interaction.In: A. Cohen & N. Rapport (Eds.), Questions of consciousness. London: Routledge.
Hammersley, M. & Atkinson, P. (1995). Ethnography: Principles in practice. 2nd edition. London: Routledge.
Harper, D. (1998). On the authority of the image: Visual methods at the crossroads. In: N. Denzin & Y. Lincoln (Eds.),Collecting and interpreting qualitative materials. London: Sage.
Jenks, C. (1995). Visual cultures. London: Routledge.
Lury, C. (1998). Prosthetic culture: Photography, memory and identity. London: Routledge.
MacDougall, D. (1997). The visual in anthropology. In: M. Banks & H. Morphy (Eds.), Rethinking visual anthropology.London: New Haven Press.
McQuire, S. (1998). Vision of modernity: Representation, memory, time and space in the age of the camera. London:Sage.
Pels, P. (1996). EASA newsletter, 18. http:// www. ub.easa. netethic. htm.
Pink, S. (1997). Woman and bullfighting: Gender sex and the consumption of tradition. Oxford: Bery.
Pink, S. (2001). Doing visual ethnography. London: Sage.
Prosser, J. (1996). Image-based research: A sourcebook for qualitative researchers. London: Falmer Press.
Ruby, J. (1982). Ethnography as Trompe L’oiel: Film and anthropology. In: J. Ruby (Ed), A crack in the mirror:Reflexive perspectives in anthropology. Philadelphia, PA: University of Pennsylvania Press.
Schwartz, D (1993). Superbowl xxvi: Reflections on the manufacture of appearance. Visual Sociology, 8(1), 23-33.
Spradley, J.P. (1979). The ethnographic interview. New York: Holt, Rinehart & Winston.
Spradley, J.P. (1980). Participant observation. New York: Holt Rinehart & Winston.
Stirling, P. (1988). "Turkish Village." http: // lacy. Ukc. ac.uk/ ltvillagel stirling Contents html.
וקטעי ארכיון. בדרך זו ניתן לייצג יותר מאופן ייצוג ודימוי אחדובוודאי לשכלל ולהבנות דימויים חדשים ורלוונטיים.
ניתן בהקשר זה להוסיף את כוחו של הממד החזותי לזמן ייצוג אסתטישל המציאות ולקרב את הרגש וההכרה לאמת, ליופי ולטוב. הבנתהפעילות החברתית במונחים אמנותיים ודוקומנטריים מרבה את
אפשרויות הגילוי באמצעים מטאפוריים ולא רק דיסקורסיביים.אלכסנדר (2001) מציע את תפיסת הטוב כעיקרון ממזג בין עובדות
ורגשות, בין השאר על ידי הכרת התלות בין האמת, הטוב והיפה.אתנוגרפיה חזותית מאפשרת לכונן את הטוב באמצעות המדע
והאמנות כיסודות משלימים שאין ביניהם סתירה אימננטית.
http: //www.lucy.ukc.ac.ukhttp://www.Soc.Surrey. ac.uk /sru/srun11.htmlhttp:// www.rsl. ox. ac.uk /isca/
http://www.2.ncsu.edu/unity lockers/project/meridian/Feat3/gender/html
http:// www.temple.edu /anthro/ ruby
אתרים
7
ה
˙ÂÏÏÎÓ· ˙ÂÏÈÚÙ‰
הוועדה הבין-מכללתית למחקר במכון מופ"ת
תמונת מצב רב-שנתית
‚¯·„Ï‚ È„Âß‚ ¯¢„˙ÂÈÙÏ˙ ÍÂÈÁÏ ‰ÏÏÎÓ‰ ¨
הוועדה הבין-מכללתית למחקר הפועלת במכון מופ"ת מסייעת לסגל המורים במכללות להכשרת עובדי הוראה לערוך מחקרים בנושאיםרלוונטיים להכשרת כוח אדם להוראה ובנושאים דיסציפלינריים. כמו כן תומכת הוועדה בהערכה של תכניות פיתוח ויוזמות חינוכיות
המתבצעות אף הן בידי סגל ההוראה במכללות.
במשך כ-14 שנות פעילותיה תמכה הוועדה ב-270 הצעות מחקר. בשנים האחרונות יצאו לאור שתי חוברות הכוללות את תקצירי עבודותיהםשל חוקרים שסיימו מחקרים שוועדת המחקר הבין מכללתית במכון מופ"ת תמכה בהם. חוברות אלה מצויות בספריות המכללתיות ובמרכזהמידע של מכון מופ"ת, וכמו כן ניתן לקבל חוברות אלה במכון מופ"ת. דוחות המחקר המלאים מוצגים בחדר העיון במכון מופ"ת, לעיונם
ולשימושם של מורי המכללות.
סיכום קצר של העשור האחרון מצביע על העלייה המתמדת בהיקף הצעות המחקר המוגשות לוועדת המחקר מדי שנה, ועל השיפור באיכותההצעות, כפי שניתן לראות בעלייה באחוז המחקרים המאושרים מדי שנה. הגרף הבא מציג את מספר המחקרים שבוצעו באישורה שלהוועדה הבין מכללתית בין השנים תש"ן לתשס"ב. כפי שניתן לראות, היקף המחקר גדל משמונה מחקרים בשנת תש"ן ל-32 מחקרים בשנת
תשס"ב.
שנת ביצוע המחקר
מספר מחקרים שבוצעו באישורה של הוועדה הבין-מכללתית למחקר, לפי שנה
תשס"בתשס"א
תשנ"חתש"סתשנ"זתשנ"ט
תשנ"ותשנ"גתשנ"ה
תשנ"בתשנ"א
תש"ן תשנ"ד
8
הגרף השני מתייחס לאחוז ההצעות שאושרו במהלך השנים תשנ"ז-תשס"ב מתוך סך כל ההצעות שהוגשו לוועדה.
כפי שניתן לראות מגרף זה, אחוז ההצעות המאושרות בשנים האחרונות הוא בין 59%-80%. אחוז גבוה זה מעיד על איכות ההצעותהמוגשות לוועדת המחקר הבין מכללתית, ועל נכונותם החוקרים לתקן ולשפר את ההצעות על פי המלצות חוות הדעת של השופטים, כדילזכות באישור ועדת המחקר ובתמיכתה. מניסיון אישי של עשר שנות חברות בוועדת המחקר, ניתן בהחלט להצביע על עלייה ברמת הצעות
המחקר המוגשות לוועדה ועל הגיוון הרב בנושאי המחקר.
תחומי המחקר העיקריים שאושרו במהלך השנים
48% מן המחקרים שמממנת ועדת המחקר הבין מכללתית עוסקים בהכשרת מורים ובפיתוח מקצועי של המורה. 24% מן המחקריםעוסקים בסוגיות בחינוך. 14% מן המחקרים חקרו את תהליך האקדמיזציה בעולם המכללות, ו-6% מן המחקרים קשורים במחשביםותקשוב בחינוך. 8% הם מחקרים דיסציפלינריים, הקשורים בנושאי לימוד ספציפיים שנלמדים במכללות. ועדת המחקר דנה בכל הצעתמחקר לגופה, ואינה שומרת על פיזור קבוע בין נושאי המחקר. לכן, מרצה יכול להגיש הצעת מחקר בכל תחום, והצעתו תישפט לפי איכות
המחקר המוצע, ולא לפי הנושא.
לעשייה המחקרית של מורי המכללות תרומה רבה ביצירת ידע חדש ועדכני המתווסף לגופי ידע קיימים בנושאי הכשרת מורים, חינוךונושאים נלווים.
הצגת דוחות המחקר המלאים בחדר העיון במכון מופ"ת ופרסום נושאי המחקר באתר האינרנט של מכון מופ"ת מאפשרים לחוקרים מכלמכללה להכיר את הפעילות המחקרית הנעשית במכללות אחרות. שיתוף פעולה בין החוקרים יביא לידי הרחבת מעגל התורמים לעשייה
המחקרית ולהתפתחות סגל ההוראה בפרט ומערכת ההכשרה בכלל.
* * *
ניתן להגיש עד לתאריך 15.11.02מחקר גישושהצעה לביצוע
היקף ההצעה 3-2 עמודים ויש לכלול בה: שם ותואר מגיש ההצעה, שם המכללה שבה הוא עובד, תפקידו
במכללה, נושא המחקר וחשיבותו, רקע עיוני קצר, שאלות המחקר, מתודולוגיה, פירוט התקציב הדרוש
גובה התמיכה נע בין 4,000-2,000 ש"ח
להגשת הצעות ולקבלת מידע נוסף ניתן לפנות למשרדי הרשות:[email protected] דואר אלקטרוני:
°˙¯ÂÎÊ˙°˙¯ÂÎÊ˙
תשנ"זתשנ"טתש"סתשס"אתשס"ב תשנ"ח
היקף אישור הצעות שהוגשו בחלוקה לשנות לימוד
סה"כ מחקרים שהוגשו סה"כ מחקרים שאושרו
9
יחידת המחקר של מכללת ליפשיץ הוקמה והחלה את פעולתה בשנתיהלימודים תשנ"ז. כוח האדם ביחידה כולל את ראש היחידה ויועצתלעיבודים סטטיסטיים. בשנת תשנ"א הוקצתה לאחד המורים 1 ש"שכדי לעסוק במחקר. יחידת המחקר מצומצמת בכוח אדם, אם כיקיימת מודעות לכך שיש להרחיבה ולהקצות שעות תקן למורים
שיעסקו במחקר חינוכי.תפקידה של יחידת המחקר הוגדר כעידוד מורי המכללה לעסוקבמחקר. לשם כך הוקצה סכום צנוע כמענק מחקר מטעם המכללה,שיעמוד לרשותו של מורה שהצעת המחקר שלו אושרה על ידי יחידתהמחקר. ראש יחידת המחקר עוסק אף הוא במחקר ופרסם במהלךשנים אלו כמה מחקרים בכתבי העת וכדוחות מחקר. חלקמהפרסומים עסקו בבדיקת תכניות להכשרת מורים בקהילות יהודיותבאירופה ובחבר המדינות והוזמנו ומומנו על ידי קרן פינקוס. כמו
כן, נערך מחקר מעקב על תכנית המצוינות בשנת תשס"א.בשנת תשנ"ז הועלה לראשונה נושא המחקר במכללה בפומבי בפנימורי המכללה ביום עיון בהרצאה של מומחה למחקר פעולה. במשךהשנים פנו מורים אחדים ליחידת המחקר לבירור אפשרות של עריכתמחקר אמפירי. חלקם הגישו הצעות מחקר, אולם הן לא נמצאובשלות מבחינה מתודולוגית. בשנתיים האחרונות קיבלו שני מוריםמענק מחקר מטעם המכללה. בשנת תשס"ב היינו משופעים בפעילויותאחדות במכללה, כולל דיונים במינהל הפדגוגי של המכללה עלמחקרים מוסדיים שהמכללה אמורה להזמין לצורך בדיקת פונקציותשלה. פעילויות אלה מעידות על התגברות התודעה בדבר חשיבותהמחקר החינוכי בקרב מורים במוסד ובקרב הנהלת המוסד. עדותלכך ניתן למצוא בהתבטאויות שונות ובפעילויות שהתרחשו בתשס"ב.
הפעילויות של שנת תשס"ב
- בסוף סמסטר ראשון, בערב עיון, הוקדשפאנל דיון מחקרי£מושב לפאנל של שלוש הרצאות של אנשי מחקר: ד"ר שושנהקיני ממכללת קיי הרצתה על מודלים של מחקר פעולה; ד"ר רפיהכהן ממכללת דוד ילין הרצה על מחקר פעולה וסמינריון מחקריבמכללה וד"ר רפאל ירחי הרצה על מודל של מחקר אמפיריאוניברסלי שניתן להחיל גם על מקצועות נלמדים במכללה שאינםבתחום החינוך, כמו חלק ממקצועות היהדות, היסטוריה וכדומה.
- שני מורים במוסד קיבלו תמיכה כספיתמחקרי מורים נתמכים£מהקרן לעידוד מחקרים של מורים של מכללת ליפשיץ, בהמלצת
יחידת המחקר.
- מורים אחרים במכללה נמצאו עוסקים ביוזמתםמחקרי מורים£במחקר אמפירי המתבטא במעקב ובבדיקה מעריכה של נושאיםשונים, ביניהם: מעקב אחר בוגרי מכון שבדרון (שנות השבעיםשל המאה העשרים, שקדם למכונים התורניים), סקר הדרכהפדגוגית, מעקב אחר קורס סדנה בהוראה של צוות בהוראתהתפילה + מחשב, בניית שאלון סדרי תפילה עם תלמידי הקורס,שהונחו לבדוק את סדרי התפילה בבתי הספר שבהם הם פועלים.חלק מהמחקרים האלה כבר התפרסמו או עומדים להתפרסם
בכתב עת בארץ ובחו"ל.
- שני נושאי מחקר מוסדיים נידונים ונבדקיםמחקרים מוסדיים£ביחידת המחקר. הראשון, בדיקת "שביעות רצון של הסטודנטיםכלקוחות של מוסד ההכשרה" נדון בשלושה מושבים של המינהלהפדגוגי בשנת תשס"ב. הנושא השני מופעל במסגרת החוג לחינוך,שבו מבקשים לבדוק את "התאמת הקורסים של מורי החוג לחינוךבמכללה לפרמטרים שבטופס הערכת המתמחה בהוראה, כפישנקבע על ידי משרד החינוך והתרבות". השאלון חובר ביחידתהמחקר והוגש למורים במסגרת הפעילות סביב שבת מכללה,
פרשת בלק.
- כמה מורים של מוסדנו הגישו ניירותיהםהרצאות בכינוסים£בכינוסים בינלאומיים בשנה האחרונה: בכינוס הבינלאומי הרביעילהכשרת מורים שהתקיים במכללת אחוה, בכינוס בחינוך יהודישנערך באוניברסיטאות חיפה וירושלים, בכינוס של אוניברסיטתתל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן ובכינוס איל"ה
שהתקיים באוניברסיטת בר אילן בתשס"ג.
עם ההתעוררות המעודדת של תודעת המורים כלפי נחיצות הבדיקהוהחקר בחינוך, עדיין אנו רחוקים מלקיים בתוכנו צוות חוקריםמיומנים במחקר אמפירי חינוכי. הלוואי ויקום במוסדנו צוות מחקרמיומן לבניית הצעת מחקר רב היקף בנושאים חינוכיים. לקראת
, גדל הצורך.M.Edהיערכות המוסד לבניית תכנית לימודים לתואר במורים העוסקים במחקר כדי להנחות את התלמידים לתואר זהלעסוק בלימודיהם במחקר. ייתכן שמהלך זה יביא להתפתחות של
המחקר החינוכי במוסדנו.
הפעילות של יחידת המחקר במכללה האקדמית הדתית
ע"ש רא"מ ליפשיץ
ÈÁ¯È χٯ ¯¢„ıÈ˘ÙÈÏ Ó¢‡¯ ˘¢Ú ÌȯÂÓÏ ˙ÈÓ„˜‡ ‰ÏÏÎÓ ¨
10
ה
היחידה למחקר והערכה במכללת אורנים
¯˜ˆÈÏ ®È„Ó© ÌÈ¯Ó ¯¢„˙Ȉ·Ș‰ ‰ÚÂ˙‰ ¨ÍÂÈÁÏ ˙ÈÓ„˜‡‰ ‰ÏÏÎÓ‰ ≠ Ìȯ‡ ¨
היחידה למחקר והערכה במכללת אורנים הוקמה בשנת 1998ומטרתה לעודד את הסגל להצטרף למעגל החוקרים הפעילים, כחלקמהתפתחותם האישית והמקצועית ומקידומם. זאת בעקבות תהליכי
ולקראת תואר.B.Edהאקדמיזציה של מכללת אורנים (לתואר M.Ed.והקידום המקצועי-אקדמי של הסגל, שקריטריון חשוב לכך (
הוא מחקר ופרסום אקדמי. התפיסה המובילה היא שפיתוח קהילייתחוקרים לומדת ישפר את איכות העבודה האקדמית, יקדם וייעל את
העשייה החינוכית ואת תהליכי ההכשרה להוראה.היחידה מקיימת קשר שוטף עם ההנהלה של מכללת אורנים, עםמרכזי חטיבות, חוגים ומסלולים ועם סגל המורים. במסגרת היחידהנערכים מחקרים ממגוון תחומים - הן דיסציפלינריים (במדעי הרוחוהחברה ובמדעים מדויקים) והן מחקרים חינוכיים (לרבות חקר
החינוך הקיבוצי).היחידה למחקר והערכה באורנים מתפקדת כמודל ריכוזי משתף -צוות חוקרים גרעיני, המרכז סביבו חברי צוות חוקרים נוספים (שמאי,
כפיר, ליבמן וקינן, 2000).
מטרות
המטרה העיקרית של היחידה למחקר היא לעודד תרבות מחקריתבמכללה שתתרום לצמיחה אישית ומקצועית של סגל המורים; ליצורתשתית מחקרית זמינה ומזמנת לפיתוח מיומנויות המחקר שלהמורים; לעודדם ליזום, לפתח תכניות, לחקור, לפרסם ולבצעמחקרים משותפים עם מוסדות מחקר ועם חוקרים בארץ ובחו"ל.
מבנה
ביחידה למחקר והערכה במכללת אורנים פועלים חמישה גופיםבראשות ראש היחידה: ועדת מחקר, צוות סיוע, צוות מחקר, ועדת
הכינוס השנתי וועדת המשוב לאיכות ההוראה.
פעילויות
להלן תיאור פעילויות היחידה (פירוט נוסף מופיע באתר היחידה:http://www.oranim.ac.il/oranim2000/research(
א. ועדת מחקר
ועדת המחקר של היחידה מונה שבעה אנשי סגל, נציגי התמחויותשונות, בריכוז ראש היחידה. הוועדה פועלת במסגרת תקציב שנתישאישרה הנהלת אורנים. מועד הגשת הבקשות - בתום סמסטר א'
מדי שנה.
פעולות הוועדה:
טיפול בהצעות מחקר ובתכניות עבודה שהגישו מורי המכללה,£לשם קבלת מענק כספי למימוש המחקר או הפרויקט שביוזמתם(כל הצעה מועברת לחוות דעת מקצועית של שני מעריכים); דיוןבהצעות ובהקצאת מענקים הן למחקר ולפיתוח פרויקטים (עבורהוצאות לאיסוף נתונים ועיבודם, עריכה לשונית, תרגום, חומריםלניסויים, שכר לעוזרי מחקר) והן לפרסום בכינוס מדעי בארץ או
בחו"ל. הוועדה תומכת מדי שנה בכ-30 מחקרים ופרויקטים.
קביעת דפוס להצעת מחקר או לתכנית המוגשת לוועדה, וכן£קריטריונים להערכתה ולאישורה.
הקצאת מענק כספי מקרן קל"ס (קרן לקידום סגל) לעידוד לימודי£דוקטורט.
ב. צוות סיוע
היחידה למחקר והערכה מזמנת לסגל אורנים תשתית מחקרית תומכתבאמצעות צוות סיוע, המשמש מרכז לוגיסטי ומציע ייעוץ והכוון
למורים במסגרות אחדות: - סיוע אישי בתכנון מחקר, בחיבור הצעת מחקרייעוץ מתודולוגי£
או תקציר לכינוס אקדמי וייעוץ על עיבוד נתונים (סטטיסטיואיכותני).
(56 שעות) נערכת מדי שנה בהנחיית ראש היחידהסדנת מחקר£כדי להכשיר מורים חוקרים עצמאיים (סדנה מקבילה ניתנת גםלסטודנטים). הסדנה כוללת הדרכה (אישית, צוותית ובמליאה)במתודולוגיית מחקר (במתודה כמותית ואיכותנית), הדרכהבחיפוש במאגרי מידע, בכתיבת הצעות מחקר ודוח מחקר, בפיתוח
כלי מחקר ובביצוע המחקר.
(מדי ארבעה עד שישה שבועות) לכינוסיםקול קוראפרסום £ולקרנות מחקר ממקורות מימון חיצוניים בארץ ובחו"ל (במכתביםאישיים למורים, בעלון "מה נשמע" של אורנים, באתר האינטרנטשל היחידה), ועידוד לפנות לגורמי חוץ אלה. במידת הצורך, ניתן
סיוע והכוון בבניית הצעת המחקר או התקציר הנדרשים.
במכון מופ"ת, לסיועוועדת המחקר הבין-מכללתיתהפניה ל£בחיבור הצעות מחקר ובשליחתן.
//:http (אתר האינטרנט של היחידה למחקר והערכה£
www.oranim.ac.il/oranim2000/research(ובו פירוט על פעילויות היחידה, אפשרויות תמיכה וייעוץ מתודולוגי, קישורלמרכז המידע של מכון מופ"ת, לספריית אורנים ולמאגרי מידע,
11
נוהלי ועדת מחקר וקרן קל"ס וטופסי בקשה למענק, קריטריוניםלהערכת הבקשה, פרטים על הכינוס "מורים חוקרים באורנים",על השתלמויות מחקר ופורום מחקר המתקיימים במסגרתהיחידה, קול קורא מעודכן בנושאי קרנות מחקר וכינוסים, מידעעדכני על צוות המחקר ונושאי המחקר ומידע על הוועדות השונות
הפועלות ביחידה.
לצוות המחקר ולמורים המתעניינים בנושאיםפורום מחקר£המוצגים. מדי שנה נערכים שלושה-ארבעה מפגשים ביחידהלמחקר והערכה כדי לגבש גרעין של קהיליית חוקרים לומדת,שיעצים את איכות הפעילות המחקרית באורנים ויתרום לקידום
המורים החוקרים ולתחושת שייכותם לגרעין זה.
בשיח העמיתים-חוקרים מציג כל חוקר/צוות בקצרה את מחקרוומעלה בפני הפורום סוגיות, התלבטויות ושאלות שעלו במהלךהמחקר. הפורום הוא במה להחלפת דעות ורעיונות, לקבלת תמיכהומשוב בונה מהעמיתים לצד הצעות לפתרונות אפשריים. הניסיוןהפרופסיונלי ומגוון ההתמחויות ונקודות הראות של החוקריםמהווים תשתית מעשירה להפריה הדדית, לזרימת ידע ומנוף
לשיפור.
ו"מחקרSPSS, כגון "סדנת מחקר", השתלמויות לקידום המחקר£פעולה".
המציעה סיוע לחוקריםהפניה לרשות המחקר של מכון מופ"ת £במגוון תחומים, באמצעות מאגר יועצים אקדמיים
מאוניברסיטאות בארץ.
עומדת לרשותמעבדת המחשבים של היחידה למחקר והערכה£הסגל לצורכי חיפוש במאגרי מידע וניתוחים סטטיסטיים
).SPSS(מותקנת בהם תוכנת
לעוזרי מחקר ומתמחים לצורכי עיבוד סטטיסטי,הכוונת חוקרים£הקלדת נתונים, שיקלוט או תרגום.
ג. צוות מחקר
צוות המחקר של היחידה מונה כעשרים חוקרים ממגוון מתודותמחקריות ודיסציפלינות, הפועלים בצוותים של שניים-שלושהחוקרים. מדי שנה נערכים במסגרת זו כעשרה מחקרים. רוב המחקריםהם פנים-מכללתיים, ומטרתם ללמד על אפקטיביות הפעילותהפדגוגית והאקדמית באורנים, לשפרה ולייעלה, וליישם את המסקנות
וההמלצות בתהליכי קבלת החלטות עתידיים.נושאי המחקר הם פרי יוזמות ורעיונות שנתקבלו מהנהלת אורניםומראשי חטיבות, מסלולים וחוגים. היחידה מדווחת לבעלי הענייןעל מהלך המחקר ותוצאותיו ומפרסמת דוח מחקר פנימי, לעתים גם
בתפוצה חיצונית. נושאי מחקר לדוגמה:עמדות/שביעות רצון של סטודנטים שנה ד' ובוגרי אורנים כלפי£
תכנית הכשרתם
האפקטיביות והתוקף של ראיונות הקבלה ככלי מיון וכמנבא£הצלחה בלימודים ובהוראה
מניעי סטודנטים לבחירת הוראה כמקצוע התמחות, לפנייה£הלימוד לאורנים ולבחירת מסלול
הערכה מעצבת של "פרויקט המניפה" (ארגון הלימודים מחדש£בבי"ס עי"ס) והתפתחות מקצועית של המשתלמים
הכשרת מורים מהמגזר הערבי במכללה יהודית רב-תרבותית£(אורנים)
מחקר מלווה של האחדת לימודי היסוד באנגלית£
הערכה מעצבת של ההדרכה הפדגוגית והליווי הדידקטי£
הערכה מעצבת של תפקוד היחידה למחקר והערכה.£
מחקרים רב-שנתיים:
מגמות דמוגרפיות והשכלתיות בקרב אוכלוסיית המתקבלים£לאורנים במסלולי לימוד שונים
מאפייני המחשוב ויישומיו בקרב הסטודנטים, לפי שנת לימוד£ומסלול לימוד
ליווי פרויקט "הכיתה המתוקשבת" - מנקודת מבט של הסגל£והסטודנטים
ליווי הקמת חטיבת מח"ר (מדעי החברה והרוח) העל-יסודית£במכללה.
צוות המחקר מעורב גם במחקרי הערכה חיצוניים של תכניותופרויקטים, שהופנו ממסגרות חינוכיות, כגון: משרד החינוך, משרדהבריאות, מועצות מקומיות, מוזיאונים, בתי ספר או רשתות חינוך.
ד. ועדת הכינוס השנתי "מורים חוקרים באורנים"
הכינוס המדעי השנתי "מורים חוקרים באורנים" משמש חלון ראווההמציג את פעילויות המחקר והפיתוח של הסגל (כ-80 מציגים מדישנה), בפני קהיליית אורנים, וכן בעלי תפקידים ומורים במערכת
החינוך, במכללות ובבתי-ספר.התכנית כוללת הרצאות אורח (בפתיחה ובנעילה), הרצאות קצרותבמושבים מקבילים, סימפוזיון, שולחן עגול, סדנה ותערוכת פרסומיםשל סגל אורנים - ספרים, מאמרים בכתבי עת, חומרי למידה שפותחו,
תצוגת פרויקטים ממוחשבים ופוסטרים.הוועדה האקדמית המארגנת מונה שמונה אנשי סגל מדיסציפלינות
שונות, בריכוז ראש היחידה.ועדת הכינוס אחראית להפקתו: קביעת הנחיות לתקצירים,קריטריונים להערכה, אישורם/דחייתם/בקשות לתיקונים, מיונםלמושבים, וכן ארגון לוגיסטי, לרבות הוצאת ספר הכינוס, הכולל את
התקצירים.באתר הכינוס (בתוך אתר היחידה) מוצגים הרציונל, קול קורא,התכנית, תמונות ממהלך הכינוס, תקצירים ודף משוב על הכינוס.
12
ה. ועדת המשוב לאיכות ההוראה
היחידה למחקר והערכה אחראית להפקת משוב הסטודנטים עלאיכות הקורסים וההוראה. המשוב נערך פעם בשנתיים, בכל סמסטר,ומשמש להערכה מעצבת של הקורסים וכמנוף לשיפורם לקראת תכנון
עתידי של ההוראה בהם.ועדת המשוב מונה חמישה אנשי סגל (בריכוז ראש היחידה), ודנהבסוגיות הקשורות לתהליך המשוב, כמו: עיצוב השאלון, הכנתהסטודנטים והמורים לקראתו, נוהלי העברתו, עיבוד הנתונים ואופן
הלמידה מהממצאים, בהתייחסות דיפרנציאלית לסוג הקורס (לפיאופיו ומספר המשתתפים בו).
לסיכום, פעילות היחידה למחקר והערכה באורנים מכוונת להשתתתתרבות מחקרית ולגיבוש קהיליית חוקרים, כחלק מההתפתחותהמקצועית של הסגל, המובילה להרחבת אופקים ולהפקת תובנותמקדמות, וגם כחלק מהצמיחה האקדמית של המכללה ומהשבחת
איכות ההכשרה בה.
במה חדשה לפרסום מחקרים בחינוך‡¯Â˜ Ϙ
מכון מופ"ת הקים במה לפרסום מונוגרפיות מחקריות בתחום החינוך. במסגרת זו ייצאו לאור כמה מונוגרפיות בשנה (כל אחתבהיקף של 150-80 עמודים), פרי עטם של חוקרים הנמנים עם סגל המורים הקבוע במכללות. הנושאים שבהם עוסקות
המונוגרפיות יוכלו לתרום למערכת החינוך בתחום מחשבת החינוך וההכשרה להוראה.
המונוגרפיה הראשונה "משוב דיאלוגי בכתב", יצאה לאור לקראת סיום שנת הלימודים תשס"ב. המונוגרפיות הבאות מצויותבשלבים שונים של עריכה והפקה:
π סגנונות הקיום(Modes of Existence) MoEמתאוריה ליישום בהכשרת מורים ובשדה החינוך, ד"ר רבקה רייכנברג, ד"ר ,רחל שגיא
πד"ר יהודית ויינברגרהוראה לקראת פיתוח החשיבה במוסדות להכשרת מורים ,
π :עמיתות מכללה-שדה, ד"ר מיכל צלרמאייר, עידית טבקמחקר פעולה כמרחב לבניית קהילה מקצועית לומדת
ציבור מורי המכללות מוזמן להצטרף למסגרת זו.
ניתן להגיש לוועדת המכון מונוגרפיות של מחקרים בין שנערכו בתמיכת ועדת המחקר הבין-מכללתית במכון מופ"ת, בין שזכולתמיכת יחידת המחקר המכללתית, ובין שנערכו באופן עצמאי.
פרופ' אהרן שי (יו"ר), ד"ר צביה מרקוביץ, ד"ר ברברה פרסקו, יהודית שטיימןחברי הוועדה הם:
חוקרים המעוניינים לפרסם את מחקריהם מתבקשים להגישם לידי
יהודית שטיימן, מכון מופ"ת, ת"ד 48538, תל אביב 61484
טל': 03-6901483 פקס': 03-6901449
במה חדשה לפרסום מחקריםעל המעטפה יש לציין:
מועד הגשת הצעות לפרסום מונוגרפיות בשנה"ל תשס"ג יום רביעי, כ"ז בטבת תשס"ג, 1 בינואר 2003
נוהל הגשת הצעהנא לצרף את המסמכים האלה:
המחקר (בארבעה עותקים)£
הצעה להרחבת המחקר לכדי מונוגרפיה (ספר מחקרי) שתכלול התייחסות לנקודות האלה: התאמת הפרק התאורטי,£הניסוח והמערך המחקרי לפרסום כספר וציון חשיבות המחקר והשלכותיו
קורות חיים, שם המכללה שבה מלמדים ורשימת פרסומים£
13
È˙ÂÎȇ‰ ¯˜ÁÓ· ÔÈÈÚ‰ ˙ˆÂ·˜
ב
כתיבה במחקר איכותי
˯Ùχ ‰Î¯· ¯¢„ÍÂÈÁÏ Ï¯· ˙È· ˙ÏÏÎÓ ¨
במכון מופ"ת פועלת זו השנה השלישית קבוצת עניין בתחום המחקרהאיכותי, שחבריה הם מרצים במכללות ובאוניברסיטאות בארץהמתעניינים והעוסקים בתחום. בקבוצה דנים בנושאים ומלבניםסוגיות באמצעות מפגשים במכון, ימי עיון, כינוסים ודיאלוג באתרייחודי באינטרנט. את הקמת הקבוצה יזמה פרופ' נעמה צבר בן-יהושע וד"ר מירה קרניאלי ממכללת אורנים ריכזה אותה בשנתייםהראשונות לפעולתה. החל משנת תשס"ג תרכז את הקבוצה ד"רברכה אלפרט ממכללת בית ברל. הקבוצה כוללת שש קבוצות משנהאשר חבריהן נפגשים כמה פעמים בשנה ודנים בנושאים הקשוריםלתחום מחקרם: מחקר פעולה, חקר השיח, אתנוגרפיות, גישה פרשנית,
הוראת מחקר איכותי וכתיבה במחקר איכותי.
יוצגו דיווחים על פעילות קבוצת העניין, ובכל פעם˘·ÁÓ ÈÏȘ¯ב
תתואר בהרחבה פעילות של קבוצת משנה אחרת. להלן תיאורעבודתה של קבוצת העניין בנושא: כתיבה במחקר איכותי.
קבוצת עניין: כתיבה במחקר איכותי
לנוכח ההתעניינות של חוקרים ושל תלמידים במחקר איכותיוההתנסות במהלכי איסוף נתונים איכותיים ופרשנותם, עולה וגוברהצורך להכיר אפשרויות ולפתח כישורים שיסייעו לכתיבה של הדוחאו המאמר המחקרי האיכותי. חוקרים רבים שאספו במרץ רב אתהנתונים האיכותיים והשקיעו מחשבה רבה בשאלות המחקר ובגיבושממצאיו מתקשים לפרוץ את שלב הכתיבה ולהביא את עבודתםהמחקרית לכלל הפקת תוצר שיהיו בו תרומה לידע ועניין לחוקריםולאנשי מקצוע. בתהליך מורכב זה עסקה קבוצת העניין "כתיבהבמחקר איכותי". אף כי סדר היום למפגשים לא נקבע מראש אלאהתפתח מתוך המפגשים, התבררו סוגיות חשובות שעמן מתמודדים
חוקרים איכותיים.סוגיה אחת נוגעת ל"קול המחבר" העולה מן הטקסט הכתוב. עיוןבקטעים מתוך מאמרים איכותיים ובמקורות על כתיבת מחקראיכותי העלה סגנונות שונים שבהם בא קולו של המחבר לידי ביטויבמידה שונה של מרכזיות ובולטות. הסגנון הרווח הוא זה המקובלבמחקרים אתנוגרפיים שבהם שפת הדיווח על המחקר היא פורמליתלמדי; החוקר נשאר אנונימי ומרוחק תוך שהוא מציג את נתוניו ודןבהם באופן ענייני הדומה לזה המקובל בדיווחים על מחקריםכמותיים. אולם, בטקסטים רבים תופס המחבר מקום מרכזי למדי:
הוא משתף את הקוראים באינטראקציות הייחודיות שהיו לו עםהשדה הנחקר מעצם היותו "מכשיר" אנושי ייחודי, ומדווח עלההשפעות ההדדיות של נחקריו ושלו על התופעות שעולות ומתפרשות.דרך נוספת לנוכחות בולטת של החוקר היא בסגנון כתיבה ייחודישל הדוח או של המאמר הסופי. יש מחברים הנותנים דרור ליכולותהביטוי ומשלבים אמצעים לשוניים וספרותיים מגוונים בטקסטהכתוב. בקבוצה עלתה שאלה "פרקטית": עד כמה תלמידים הכותביםעבודות לתארים מתקדמים יכולים להרשות לעצמם חופש בכתיבהובפריצה של הסגנון המקובל גם בכתיבה במחקר איכותי על מרביתהסוגות שלו. בדיון הייתה נטייה להסכים שלגבי תלמידי מחקר,המנחים לתואר האקדמי הם הסמכות המייעצת והקובעת, אולם
כותבים מנוסים, טוב שייחשפו לאפשרויות מגוונות ויתנסו בהן.
הסוגיה השנייה שבה עסקנו בקבוצת העניין הייתה כיצד לבנות אתדוח המחקר האיכותי. בדומה לקול המחבר, ניתן להצביע עלאפשרויות שונות ומגוונות גם בכל הנוגע למבנה של עבודת מחקראיכותי. האוטונומיה של הכותב במחקר האיכותי לארגן את החומרהתאורטי והאמפירי ואת הצגת הממצאים בדרך ייחודית למדי, ולאעל פי תבנית קבועה מראש כמו במחקר כמותי, היא יתרון אך היאגם קושי. היתרון הוא ביכולת של הכותב לשקף באופן הטוב ביותרבעיניו את תובנתו ואת פרשנותו באמצעות קביעת הנושאים, ניסוחהכותרות וקביעת הרצף. הקושי הוא בריבוי האפשרויות לארגן את
החומר הכתוב ובצורך לבחור ביניהן את הטובה ביותר.
סוגיה נוספת שעלתה לדיון הייתה המעבר מכתיבת דוח מחקר מלאלכתיבת מאמר בהיקף המקובל בכתבי עת. חוקרים רבים משקיעיםזמן רב בהפקת עבודות עבות כרס, אם כעבודות תזה לתואר שניושלישי, או כדוחות מחקר ומונוגרפיות במרכזי מחקר שבמסגרתםנערך המחקר. לעתים קרובות הם מתבקשים, למרבה תסכולם,לצמצם את עבודותיהם כדי שניתן יהיה לפרסמן בבמות אקדמיות.הקושי העיקרי הוא בשאיפה להציג את כל הממצאים ולא לאבדמידע, ובד בבד לקצר את היריעה כנדרש בכתבי עת אקדמיים, למשל,ולהתמקד בעניין אחד. במחקר איכותי קושי זה הוא כפול ומכופל
),thick descriptionלעומת מחקרים כמותיים. ה"תיאור הגדוש" (שהוא מאבני היסוד של הפרשנות האיכותית, דורש רוחב יריעה.חוקרים איכותיים נדרשים לעבודת ניפוי חומר נמרצת החל משלבהכתיבה: מיון ובחירה של קטעי ראיונות, ניפוי קטעים מתצפיות,
14
בחירה בטקסטים מייצגים ליצירת האמינות של המחקר, ועוד.הצמצום הנוסף לצמצום הראשוני הנדרש לצורך פרסום יוצר בעיותרבות בכתיבה וביניהן: דחיסת מידע רב מדי לטקסט, חוסרקוהרנטיות, השמטת דוגמאות חיוניות, ניפוי וברירה של הרקעהספרותי בניסיון להתאימו לממצאים המוצגים ושימוש במושגים"שקופים" שיהיו ברורים לקורא. בעיות אלו עולות תוך כדי התפתחותמאמר שעבר משלב היותו דוח מחקר מלא לכלל מאמר שצומצם עלפי הערות קוראים חיצוניים (המאמר הוצג על ידי שתי חוקרותממכללת לוינסקי במפגש הקבוצה). נראה שאפשרות אחרת להתמודדעם בעיות הצמצום היא למקד את הכתיבה בנושא אחד בלבד מביןהנושאים הרבים המוצגים בדוח המחקר או לכתוב יותר ממאמר
אחד, לפי הנושאים שבהם עסק המחקר.
שתי סוגיות מעניינות שעלו לדיון בקבוצה קשורות לשימושיהטכנולוגיה בתהליכי חקירה וכתיבה. בהקשר אחד, הוצגה החקירהשל כתב שיח מתוקשב בסדנה. שתי חוקרות ממכללת לוינסקי אספוכתבי שיח במסגרת סדנת סטאז' שבה מנהלות הסטודנטיות והמנחותשיח מתוקשב ובנוסף מקיימות מפגשים פנים אל פנים. כמותהתקשורת רבה וכתב השיח הוא א-פורמלי. הדיון המתפתח בפורוםהוא דגם ייחודי של למידה שיש בה גיבוש אוטונומי של דעה אישיתויצירת ידע. לאורך כל תהליך המחקר יש צורך בהכרעות הנוגעותלאופי הנתונים, לכלי המחקר ולדרך איסוף הנתונים. אולם בהקשר
לניתוח, לפרשנות ולכתיבת הדוח הסופי חשוב במיוחד לבחור אתהמיקוד של המחקר ואת הנושא שיכוון אותו. סביבות למידהמתוקשבות והמסרים המועברים בהן מאפשרים לנתח סוגיות רבות,כמו למשל התפתחות חשיבה רפלקטיבית, או הייחודיות של השיח
שהמדיום מזמן.
ולבסוף, חוקר מאוניברסיטת תל אביב הציג בקבוצה מחקר שבונעשה שימוש בווידאו ככלי מחקרי. תיעוד תצפיות בווידאו נפוץבמחקרים איכותיים רבים, והשימוש בכלי זה מקובל בעקבותהתפתחויות בתחום הדיגיטציה. קידוד הווידאו מאפשר לבצעמניפולציה בזמן ובמרחב ולהפוך את הווידאו לנתונים שניתן להפיקמהם משמעות. בהקשר לכתיבה, נשאלת השאלה כיצד מייצגיםבטקסט כתוב תהליכים בזמן ובמרחב וכיצד ניתן לדווח על ממצאים
חזותיים בדוח מחקר סופי המופיע כטקסט כתוב?
הכתיבה יוצרת מצב של התלבטות וצורך בקבלת החלטות לגביבחירה, סינון, ניפוי והצגה של מרכיבי הטקסט הסופי שייצג אתהמחקר. זהו שלב קשה כפי שממחישות כמה מן הדילמות שהוצגולעיל. בקבוצה הועלו רעיונות והמלצות בסוגיות אלה, ואם כי לאניתן לקבוע תמיד כללים ברורים ומוחלטים, הרי מדובר בסופו שלדבר בתהליך יצירתי; יש חשיבות רבה בעצם בחינת הדילמות
ובחשיפת מגוון האפשרויות להתמודדות ולהכרעה.
להלן רשימת הפעילויות של מכון מופ"ת בנושא המחקר, כפי שהתפרסמו בחוברת כינוסים:
יום שלישי, 11 במרס 2003 ,תרומת המדריך הפדגוגי החוקר להכשרת 'מורה חוקר' יום עיון של רשות המחקר בנושא:
יום שלישי, 19 בנובמבר 2002הנושאים יפורסמו במהלך השנה: ימי עיון של קבוצת עניין במחקר האיכותי:יום ראשון, 16 בפברואר 2003
יום ראשון, 11 במאי 2003
רשת אורט ד"ר ענת רביב, מרצה: ,שילוב בין שיטות מחקר איכותיות וכמותיות מפגש בנושא:יום ראשון, 17 בנובמבר 2002
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, התנועה הקיבוצית ד"ר צביה מרקוביץ, מרצה: ,היערכות לקראת מחקר מפגש בנושא:יום ראשון, 17 בנובמבר 2002
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, ד"ר קארי סמית, מרכזת:,הערכה ככלי לשיפור תהליכים במכללה צוות חשיבה:התנועה הקיבוצית
מכללת לוינסקי לחינוך ד"ר שרה שמעוני, מרכזת: ,ראשי יחידת המחקר פורום:
פעילויות רלוונטיות במכון מופ"ת
15
. קול קורא כבר יצא בתחילת ספטמבר.תמיכה במחקרי גישושπתכדי שלא תשכחו אותו, כללנו אותו גם באיגרת זו. (שימו לב:המועד שנקבע להגשת ההצעות הוא קרוב מאוד - 15 בנובמבר2002). המענקים יועמדו לרשות החוקרים שהצעתם אושרהמתחילת חודש פברואר עד סוף חודש אוגוסט 2003. זאת הזדמנותלגשש לכיווני מחקר אפשריים, לפתח כלי מחקר, לערוך ניסוי
ראשוני ועוד, לפני שיוצאים לדרך אל מחקר "אמיתי".
πמקורן שלהמשך והרחבה של התמיכה במחקרים יזומים .היוזמות למחקרים אלה הוא מכון מופ"ת והגף להכשרת מוריםבמשרד החינוך. שני מחקרים שפעלו בשנת תשס"ב נמשכים גםבשנת תשס"ג: (א) בדיקת התכניות להתפתחות הפרופסיונליתשל מורים הקיימות במכללות; (ב) המחקר בנושא רב-תרבותיותבהכשרה להוראה. נוסף על פרויקטים אלה, שלושה מחקריםחדשים וחשובים יוצאים לדרך: (א) בדיקת דרכי ההערכה שלעבודת הסטאז'ר בהוראה; (ב) מחקר משותף של מכון מופ"תומכון סאלד בנושא הכשרת מורים לתרבות הארגונית של ביתהספר; (ג) מחקר על תפיסת דמות המורה ומשמעותה בהכשרהלהוראה. המחקר האחרון התפרסם בקול קורא של רשות המחקרבחודש יוני. בראשית אוגוסט התקבלו שש הצעות מחקר מ-14חוקרים ב-11 מכללות. שמות הזוכים מתפרסמים בימים אלה.
בשנת תשס"ג נמשיך במגעים עם גופים אחרים על מנת לגייסשותפים למחקרים נוספים בעתיד.
πפרט לשינוייםמתן ייעוץ מתודולוגי באמצעות מאגר יועצים .קלים ברשימת היועצים, פעילות זאת תימשך גם בשנה זו.
πבעשור האחרון דנים רבות ב"מורה החוקר". ביום העיוןיום עיון .של רשות המחקר שיתקיים בחודש מרס 2003 נבחן את פעילותושל "המדריך הפדגוגי החוקר" ונדון בקשר בינו לבין ההכשרה
של המורה החוקר.
πכפי שיכולתם לדעת מאיגרת מס' 7 - רשות המחקר,הפקת ספר .ביוזמת ד"ר רוני לידור, מנהלה לשעבר, מכינה אסופת מאמריםמחקריים להדגמת שיטות מחקר שונות ושיקולים מתודולוגיים
בעריכת מחקרים בהכשרת מורים.
הפעילות המתוכננת של רשות המחקר הבין-מכללתית של מכון מופ"ת
בשנת הלימודים תשס"ג
˜ү٠‰¯·¯· ¯¢„ ¯˜ÁÓ‰ ˙¢¯ ˙Ï‰Ó ¨
¯˜ÁÓ‰ ˙¢¯ ˙¢„Á
תכנית הפעילות של רשות המחקר בשנה החדשה מתאפיינת הןבסימנים של המשכיות והן בסימנים של התחדשות.
מה חדש?
בשלב זה מתוכננות שלוש פעילויות עיקריות:
πבראשותה של ד"רחידוש הפורום של ראשי יחידות מחקר שרה שמעוני ממכללת לוינסקי. קשר מקצועי קבוע בין ראשייחידות המחקר, ובינם לבין נציג רשות המחקר, עשוי לתרוםלהשגת היעד המשותף לכולם, קרי, קידום מחקר בקרב מוריהמורים. בביקורים סדירים במכון מופ"ת, נציגי המכללות יכירוטוב יותר את השירותים הניתנים לחוקרים ויוכלו להעביר מידעזה אל החוקרים במוסדותיהם. הם יוכלו ליזום פעילויות נוספותשל מכון מופ"ת בכלל ושל רשות המחקר בפרט, שעשויות לתרום
להתפתחות התרבות המחקרית במכללות.
קוראים יקרים! דאגו שיהיה לכם נציג בפורום חשוב זה!πארגון מפגש הדרכה למורים המעוניינים להכין הצעת מחקר.
יוזמה זו משותפת לרשות המחקר ולוועדת המחקר הבין-מכללתית. המפגש מיועד למורים שיש להם רעיון למחקר ורוציםלהגיש הצעת מחקר לוועדת המחקר הבין-מכללתית או לגורםאחר, אבל אין להם ניסיון רב בהכנת הצעות מחקר ולכן הםזקוקים להדרכה. את המפגש הראשון תעביר ד"ר צביה מרקוביץממכללת אורנים, והוא יתקיים ב-17 בנובמבר 2002 בין השעות16:00-13:00. בהתאם להיענות המורים נשקול קיום מפגשים
נוספים בסמסטר ב'.
πאחת הטענותהכנת מאגר מידע על קרנות מחקר בארץ ובעולם .שהשמיעו באוזני בשנה הקודמת היא שקשה למצוא תקציביםלמחקר. בשנה זו ננסה לארגן רשימה של קרנות מחקר המתאימות
לתחומי עניין של מורי מכללות רבים.
מה לא נשתנה?
פעילויות רבות שהפעילה רשות המחקר בשנת תשס"ב ימשיכו לפעולגם בשנת תשס"ג. ייתכן שיחולו בהן שינויים "קלים".
16
πבשנת תשס"ג נוציא לאור את"הפקת האיגרת "שבילי מחקר .האיגרת של רשות המחקר פעמיים בשנה. תקוותי היא שהאיגרתתתרום להגברת העניין במחקר בקרב מורי המורים ותשמש במהלדיונים בסוגיות מחקריות רלוונטיות לכל מי שעוסק במחקר
בהכשרת מורים ובחינוך.
πישיבות דו-שנתיות של ועדת ההיגוי של רשות המחקר.
כולכם מוזמנים לנצל את השירותים שרשות המחקר מציעה לחוקריםולהשתתף בפעילויות השונות שהיא מארגנת. מיפוי הצרכים של מוריהמורים יסייע לנו לתכנן את עבודתנו ביתר יעילות, לכן חשוב שתמלאואת השאלון שבסוף האיגרת ותחזירו אותו לרשות המחקר בהקדם.כמו כן, רעיונות לפעילויות אפשריות של רשות המחקר יתקבלובשמחה. הדרך הטובה ביותר להעביר אלי את הרעיונות שלכם היא
[email protected]באמצעות הדואר האלקטרוני:
ÆÆÆıÂÚÈÈ ˙Ú˘
גם השנה, כבשנים הקודמות, יעמוד מאגר היועצים של רשות המחקר הבין-מכללתית לרשות סגל החוקריםבמכללות להכשרת עובדי הוראה.
מהו מאגר היועצים?
על מנת לסייע לחוקרים מקרב סגל המכללות להכשרת עובדי הוראה הוחלט, מיד עם הקמתה של רשות המחקר הבין-מכללתית, לקבץ יחדיו מומחים מתחומי מחקר שונים, שיעמדו לרשות חוקרי המכללות בשלבים השונים של עריכתמחקר. מאגר יועצים זה הוא גוף דינמי הנתון לשינויים על-פי צורכי החוקרים בשטח ובאישור הנהלת הרשות. עשרותחברי סגל מהמכללות השונות כבר ניצלו את השירות המוצע, ואנו מעודדים אנשים נוספים לפנות ולהרחיב את מעגל
המשתמשים.
לידיעתכם - קבלת הייעוץ אינה כרוכה בתשלום!
כיצד פועל הליך קבלת הייעוץ?
חברי סגל המכללות שמעוניינים להסתייע במאגר היועצים, מוזמנים להתקשר אל רשות המחקר במכון מופ"ת.אל הפונים תישלח רשימה של היועצים ותחומי הייעוץ שלהם וטופס בקשת ייעוץ.
את הטופס המלא יש להחזיר אל משרדי הרשות בהקדם האפשרי.ספח אישור הבקשה יישלח אל הפונה ועליו יצוינו אמצעי ההתקשרות עם היועץ המבוקש.
בשלב זה, ההתקשרות מתבצעת עם היועץ ישירות כאשר למפגש הראשון יש להביא את ספח האישור - ללא האישורהחתום לא יוכל הפונה לקבל ייעוץ!
במהלך שנת לימודים אחת זכאי כל חוקר לקבל ייעוץ משני חוקרים שונים.שימו לב!משך הייעוץ המאושר הוא עד 5 שעות מכל יועץ.
[email protected] דואר אלקטרוני:
ת"ד 48538, תל אביב 61484
טל': 03-6901429 פקס': 03-6901449
17
רשימת החוקרים שזכו בתמיכת הוועדה הבין-מכללתית במכון מופ"ת -
לשנת הלימודים תשס"ג
שם המחקרהמכללהשם החוקר
בלהה אדמנית
ד"ר איתן אלדר
ארד רבקה
ד"ר תמר אריאב
ד"ר דליה עמנואל
ד"ר ניסים בן ג'ויה
ד"ר מריטה ברבש
ד"ר אירנה גורביץ
דבורה גורב
ד"ר בלהה בשן
עידית פסטרנק
ד"ר מיכל גוברין
עדנה גרין
ד"ר עפרה גפני
מירי גץ
דבורה גסר
ד"ר יונינה דור
ד"ר אהרון דיין
יעל הילרוביץ
ורד תמיר
ד"ר רות זוזובסקי
גילה זליקוביץ
ד"ר סמדר דוניצה-שמידט
האלה חבאיב
עבדאללה טרביה
ד"ר מחמוד חליל
דאוד עתאמנה
המכללה לחינוך תלפיות
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללת בית ברל לחינוך
המכללה לחינוך ע"ש קיי
מכללה אקדמית אחוה
המכללה לחינוך תלפיות
מכללת אמונה
המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללת סמינר הקיבוצים
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך,
התנועה הקיבוצית
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
מכללה אקדמית אחוה
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללה ללימודי השריעה והאיסלאם
מכללת סכנין
"סדר נשים" - יחידת לימוד ניסיונית בתושב"ע, ביקורת
והערכה
מעורבות בספורט ונטייה לאלימות אצל בני נוער
השפעת רמת התקווה של המורה על תרומתה לתהליך
ההסתגלות של התלמיד ועל הקנייתה בתהליך החינוכי
מורים מאמנים בבתי ספר לפיתוח מקצועי (בפ"מ): מחקר
הערכה של תפיסות, ביצוע ותרומה
השפעה של פעילות גופנית על שיפור ביציבה אצל הקשיש
תרומת הלומדות בלימוד גיאומטריה - שימוש סלקטיבי
על פי רמת הלומד
הערכת טיפול באמצעות בעלי חיים לשיפור התקשורת
הבין-אישית במסלול החינוך המיוחד
היבטים של תיאטרון יהודי
נשירה בעיני נושרים
הקשר בין יכולת תפקודית במים לבין יכולת תפקודית
ביבשה אצל ילדי גן בעלי נכות גופנית
סטודנטיות מתנסות במחקר פעולה: השפעת ההתנסות על
התפתחותן המקצועית והאישית
הפער בין הגישה הביקורתית למקרא הנלמדת באורנים
לבין ההוראה של מורים בוגרי אורנים בבתי הספר
עמדות מורים וסטודנטים לחינוך גופני במכללות בישראל,
בנושאי החובה של המקצועות המעשיים
אבני דרך בפיתוח קורס ייחודי: "הפורטפוליו המקצועי -
כרטיס הביקור לעולם המקצועי"
בדיקת עומק של תכנית הכשרת המורים: יעדים, מרכיבים,
הקצאת זמן ודרכי הוראה
לחץ ושחיקה אצל גננות במגזר הערבי בישראל
כיתה רפלקטיבית: מורים ותלמידים כותבים רפלקציה
ביומנים ומשפרים יכולות מטה-קוגניטיביות, האומנם?
18
שם המחקרהמכללהשם החוקר
עידית טבק
חיותה רגב
שרה ציוני
ד"ר ריקרדו טרומפר
ד"ר גילי יוסף
ד"ר ג' האד חג' יחיא
עות'מאן תאיה
ד"ר יפעת רחל
שרה זדונאיסקי-ארליך
לילך לב ארי
מאיה מלצר-גבע
ד"ר דוד מיטלברג
ד"ר לאה וולנטינה לבריק
ד"ר יואב מקל
ד"ר אילנה מרגולין
ד"ר מיכל צלרמאייר
ד"ר סלינה משיח
ד"ר פאדיה נאסר
ד"ר עבד אלפתח נאסר
ד"ר יעל נץ
דסי סגל
סמדר בן-פורת
קאופמן אורית
ד"ר ענת סטבנס
ד"ר יעקב גרוס
חנה צימרמן
ד"ר אהרון סיוון
ד"ר יצחק וינשטיין
מכללת לוינסקי לחינוך
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך,
התנועה הקיבוצית
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
מכללת בית ברל לחינוך
מכללת בית ברל לחינוך
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך,
התנועה הקיבוצית
מכללה אקדמית למורים ע"ש רא"מ
ליפשיץ
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
מכללת לוינסקי לחינוך
המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין
מכללת בית ברל לחינוך
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך,
התנועה הקיבוצית
מכללת בית ברל לחינוך
מכללה לחינוך לתיירות ולספורט אוהלו
בניית תרבות של חקר באמצעות מחקר פעולה
תיקונן של מסגרות התפיסה החלופיות של פרחי הוראה
לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בקשר למושגים
בסיסיים באסטרונומיה
השפעת פעילות גופנית במאמץ מתון על המצב הדלקתי
ועל הירידה בתנגודת החיסונית בחולי המודיאליזה
עמדות הורים ערבים כלפי ילדיהם המפגרים בכפר, בעיר
ובעיר מעורבת בישראל
השיח הפדגוגי בגן - סוגים, מאפיינים והשלכות על
התפתחות הילד
שביעות רצון מתכנית ההכשרה במכללת אורנים, תרומתה
להשתלבות בעבודה בקרב בוגרי אורנים
השפעת השימוש בהנעה סלקטיבית של ריכוז קשב
הסטודנטים, על טיפול בתפיסות שגויות בהוראת
מתמטיקה ומדעים
השפעת דיבור בעת פעילות גופנית תת-מרבית על התגובות
הפיזיולוגיות של המתאמן
העמיתות בין המסלול לבית הספר היסודי במכללת
לוינסקי לבין בתי הספר המאמנים כרשת - מחקר עצמי
של בעלי עניין
סוכני חיברות פוליטיים: הילד הישראלי המדומיין ב/
ושבועוני הילדים בישראל, 1967-1948
מורים וחינוך סביבתי: השקפות מורים לגבי סוגיות
סביבתיות
השפעה מידית של פעילות אירובית חד פעמית על גמישות
קוגניטיבית בגיל המבוגר
השפעת מודל המשלב ייצוג כמותי-תבניתי, ייצוג מילולי
וייצוג סמלי על למידה משמעותית של החשבון בקרב ילדי
כיתה א'
השיח המדעי במהלך למידה בדרך החקר בגן ילדים
השפעת תזונה עתירת שומן ועתירת פחמימות על הנצילות
השרירית
19
שם המחקרהמכללהשם החוקר
ד"ר עמרי ענבר
ד"ר מירה פוירשטיין
ד"ר יהודית וינברג
ד"ר ורד מנצ'ל
מרגלית סטינגר
נילי פלטי
ג'ויס ענבי
תאיה עותמאן
ד"ר עמוס פלישמן
פרופ' יצחק פרידמן
ד"ר יעל פישר
ד"ר פנינה פרנקל
ד"ר עירית קופפרברג
יצחק גילת
ד"ר אפרת קס
ג'מיל אבו עג'אג'
ד"ר ארז סדריק מילר
ד"ר אריאלה קרסני
ד"ר רבקה רייכנברג
ד"ר חרותה ורטהיים
ד"ר רוני ריינגולד
ד"ר נירה רייס
ד"ר רותי לוי
ד"ר רוקסנה רייכמן
ד"ר נתן שחר
קלאודיה גלושנקוף
רינה שלף
יעקב שפירא
ד"ר ראג'ח שרקייה
ד"ר עזאם עבדאלסלאם
מכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון
וינגייט
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללה אקדמית אחוה
מכללה אקדמית אחוה
מכללה אקדמית אחוה
מכון סאלד
מכללה אקדמית אחוה
מכללת לוינסקי לחינוך
מכללת לוינסקי לחינוך
מכללה אקדמית אחוה
מכללת גורדון לחינוך
מכללת בית ברל לחינוך
מכללה אקדמית אחוה
מכללת גורדון לחינוך
מכללת לוינסקי לחינוך
מכללת סמינר הקיבוצים
מכללת אפרתה
מכללת בית ברל לחינוך
אוניברסיטת תל אביב
השפעת הרחבה מלאכותית של כלי דם כליליים על
תגובות קרדיופולמונריות במאמץ
פיתוח חשיבה בהוראה-למידה בקרב סטודנטים להוראת
מדעים ומדיה
עמדות מנהלים בנושא שילוב הילד בעל הצרכים
המיוחדים במגזר הבדואי
התמודדות של מורים עם ילדים בעלי אוטיזם
מודל פירמידת ניהול
טיפוח תובנות של הערכה חלופית על ידי חשיפה של ידע
ואמונות סמויות בתהליך של פיתוח קריטריונים
התפתחות האני המקצועי של סטודנטים להוראה מנקודת
מבט של שיח נרטיבי-מטפורי
תהליך הבחירה המקצועית של מורים בחינוך המיוחד
במגזר הבדואי
התפיסה הסטריאוטיפית של דמות האישה, כפי שהיא
משתקפת בספרות ילדים
לקראת פרופיל של מדריך פדגוגי פרופסיונלי
"פוליטיקה של הזהות" כשלב ראשון של הכשרת מורים
רב-תרבותית דמוקרטית-ליברלית, המתבססת על פדגוגיה
ביקורתית
רב-תרבותיות הלכה למעשה: תכנון ויישום גישות רב-
תרבותיות במכללות להכשרת מורים
מקומה ותפקידה של הגננת בחיי המוזיקה בגן הילדים
הערכת פרויקט לימודי בנושא תגבור מיומנויות יסוד:
הבעה והבנה באמצעות שיעורי תנ"ך
התקבולת הכיאסטית או המבנה המעגלי כאמצעי ללימוד
והוראה של חמישה חומשי תורה כמכלול אחד
אפיון פעילות חלבוני הצ'פרונינים ממיטוכונדריה
ומכלורופלסט
20
לסקר צרכים
¨·¯ ÌÂÏ˘ ÌȯÈÓ҉ ˙ÂÏÏÎÓ‰ ȯÂÓÏ
על מנת שנוכל ברשות המחקר לשרת אתכם ביתר יעילות בעיסוקכם המחקרי, חשוב לנו לדעת מה הם צורכיכם במוסדות השונים. לשם כך,אנו עורכים סקר צרכים. הנכם מתבקשים למלא את השאלון* ובכך לעזור לנו להיערך לפעילות מגוונת ורלוונטית, אשר תקדם ותשפר את
העשייה המחקרית בעתיד. יש להחזיר את השאלון המלא בהקדם אל: תמרה שלום, מכון מופ"ת, ת"ד 48538, תל אביב 61484.
מגדר: א. זכר ב. נקבה1.
שם המוסד שבו אתה מועסק:2.
מספר שנות ותק במוסד להכשרת מורים:3.
תואר אקדמי: א. תואר ראשון ב. תואר שני ג. תואר שלישי ד. אחר4.
תחום ההוראה העיקרי: א. מדעי החינוך ב. התמחויות ג. פדגוגיה ד. אחר5.
תחום המחקר:6.
סוגי המחקר שאתה עוסק בהם: א. עיוני ב. כמותי ג. איכותי ב. הערכה ד. אחר7.
פרט:
מה ניסונך במחקר? דרג את עצמך ברצף הבא8.
א. כן ב. לא ב. לא יודעהאם במכללה/בסמינר שלך מורה יכול לקבל ייעוץ מתודולוגי?9.
א. כן ב. לא ב. לא יודעהאם במכללה/בסמינר שלך מורה יכול לקבל סיוע סטטיסטי?10.
על מנת לדעת מי צריך מה ואיך, חשוב לנו לקבל מעט מידע על הרקע שלך:
123456
באיזו מידה המסגרות הבאות לקבלת סיוע מתאימות לסגנון הלמידהב.שלך ולצרכים שלך?
מפגש אישי עם יועץ
ייעוץ באמצעות האינטרנט
למידה באמצעות חומרים כתובים
מפגש קבוצתי עם מומחה
סדנת לימוד לאורך סמסטר
יום עיון בנושאים מתודולוגיים
הצעות נוספות:
לא כל כךמתאימהמתאימה
בכלל לאמתאימה
מתאימהמסגרת הסיועמאוד
הכנת הצעת מחקר
איתור קרנות למימון מחקר
תכנון התקציב הדרוש
הכנת כלי מחקר
חיפוש פרטים ביבליוגרפיים
עיבודים סטטיסטיים
ארגון נתונים איכותיים
הכנת דוח מחקר
כתיבת מאמר מדעי
התאמת מאמר לכתבי עת באנגלית
עריכה לשונית בעברית
תרגום לאנגלית
מידע על כינוסים בארץ ובחו"ל
מעונייןמאוד
לא כל כךמעונייןמעוניין
בכלל לאמעוניין
נושא
מה הם הצרכים שלך במחקר?
א. באיזו מידה היית מעוניין לקבל סיוע או ייעוץ בכלאחד מהנושאים הבאים?
חוקר מנוסה חוקר מתחיל
השאלון נכתב בלשון זכר לנוחיות הכתיבה, אך תוכנו מתייחס לנשים ולגברים כאחד.*