Lucas Cranach the ElderMartin Luther, 1529Galleria degli Uffizi, Florence

מרטין לותר והרפורמציה

הצטרף לותר למסדר על שם 1505. בשנת 1483-1546מרטין לותר מחולל הרפורמציה בגרמניה

(Turmerlebnis ). חווית המגדל (Wittenberg) החל להרצות באוניברסיטת ויטנברג 1508אוגוסטינוס ושנתיים לאחר מכן הוסמך לכמורה. בשנת

הביאה אותו להכרה שאמונה, ולאו דווקא ליטורגיה או פולחן היא המפתח לגאולה. לפי גירסה אחרת הספק החל לחלחל בו 1515ו-1512שהתרחשה בין

בהפצת האינדולגנציות )כתבי מחילה( לצורך מימון 1517בעת ביקורו במדרגות הקדושות ברומא. המשבר הפנימי העצים עם פעילותו של יוהן טצל בשנת

התזות שלו נגד מוסד המחילה אותן 95שיפוץ כנסיית פטרוס ברומא. פעילות זאת בחסותו של האפיפיור ליאו העשירי הניעה את לותר לחבר ולפרסם את

בויטנברג. הכמורה הקתולית המקומית ניסתה לעצור את פעילותו של לותר על ידי כפייה של תקנון הנזירות, ( Schlosskirche )תלה על כנסיית המצודה

הוא קורא תיגר על מרות 1519 בשנת (Johann Eck)אך נסיונות אלה כשלו, מכיוון שלותר זכה לתמיכתם של אחיו הנזירים. בוויכוח עם יוהן אק

האפיפיור. השבר המוחלט התרחש שנה לאחר מכן עם פרסום שלושה חיבורים שלו. בראשון הוא קרא לנסיכים בגרמניה לערוך רפורמה בכנסייה

שבתחומם, בשני הוא תקף את האיסור שחל על החילוניים, כלומר על אלו שלא קיבלו הסמכה לערוך את המיסה האויכריסטית, בשלישית קבע שאמונה,

45 , שבה קבע ש-’Exsurge, Domine( באנציקליקה )איגרת רועים( 'קום, האדון' ובלטינית 1520ולא מצוות היא העיקר. האפיפיור הגיב באותה שנה )

. 25.5 בוורמס , אך סירב להופיע, והוקע ככופר ב-(Diet) הוחרם לותר. הוא הוזמן לשאת את דברו באסיפת הנסיכים 1521מן התזות הן כפירה. בשנת

שם החל לתרגם את הביבליה לגרמנית כשהוא מגדל זקן ושיער עבות. כן נשא (Wartburg)כמורד בקיסרות בילה את שמונה החודשים הבאים בורטבורג

בגרמנית 'האביר גאורג'. בתקופה זאת התפשטו רעיונותיו לעיתים בצורה קיצונית הרבה יותר ממה שרצה. הרס המזבחות הביא Junker Jörgאת השם

ולהשלטת סדר. מאוחר יותר ביטל לותר את מנהג המיסות הפרטיות ואת הווידוי. כתביו זכו להצלחה גם 1522לחזרתו לויטנברג בשנת

קרא לותר לנסיכים הגרמנים לדכא את המרד ובכך איבד מעט מן הפופולריות שלו. תמצית 1524-1525מחוץ לגרמניה. בעת מרד האיכרים בשנים

באוזני הקיסר 1530האמונה החדשה שנכתבה על ידי מלנכתון בהדרכתו של לותר ואשר נשאה אופי מפוייס יותר , נקראה בשנת

קארל החמישי באסיפת צירים של אאוגסבורג, אך לותר לא היה מוכן לשמוע על חזרה לכנסייה הקתולית.

התזות )בלטינית(95

Lucas Cranach the Elder,Martin Luther as „Junker Jörg“, 1522Weimarer Stadtschloss

Ferdinand PauwelsLuther posting his 95 theses in 1517, 1872

Exsurge, Domine

Luther burning the Pope's bull in front of the east gate of Wittenberg in December 1520.

לותר ביסס את הזרם הפרוטסטנטי על שלושה עקרונות יסוד: האמונה לבדה, כתבי הקודש לבדם, החסד לבדוקובע כי רק האמונה היא הגואלת את האדם, ולא המעשים. הנצרות הקתולית הדגישה באותה תקופה את המעשה. ( Sola Fideעקרון האמונה )

בסקרמנט הווידוי, למשל, הדגישה הנצרות הקתולית את קיום העונש לכפרת העוונות )למשל תפילה או מסע צליינות(, ולא את החרטה הכנה בעת הווידוי. אמנם, היו גם קתולים שטענו כי אדם המשלם על חטאיו בלי להתחרט עליהם, חטאיו אינם נמחלים, אך הכנסייה הקתולית ניסתה להקל על מאמיניה

ולקרבם אל הכנסייה. לותר, לעומת זאת, טען כי רק המאמינים האמיתיים, שכל מאודם נתון לקיום רצונו של האל, הם נוצרים אמיתיים. בעוד שהכנסייה הקתולית ניסתה להרחיב את קהל מאמיניה ככל האפשר, צימצם אותו לותר ל"כנסיית הרוח" - המאמינים הטהורים בלבד.

קובע כי אין לאדם כל יכולת להשפיע על גורל נשמתו. האל קבע עוד מראשית הימים מי מבני האדם ייגאל ומי לא, בצעד ( ( Sola Gratiaעקרון החסד המכונה פרדסטינציה, או גזירה קדומה. אך הגאולה אינה חסרת היגיון, אף על פי שהיא שרירותית. בני אדם שזכו בחסד האלוהי אינם יכולים אלא להיות

מאמינים אדוקים ולמלא את רצונו של האל. האמונה אינה בחירה חופשית של האדם, אלא חלק מהמנגנון האוטומטי של הגזירה הקדומה. כשלעצמו, אין האדם יכול אלא לחטוא. בזכות חסד האל, ניתן לאדם למלא את רצונו של האל. עקרון החסד ביטל את הצורך בתיווך הכנסייה בקשר בין אדם לאלוהיו. תיווך

זה הוא אחד מעקרונות היסוד של הנצרות הקתולית: אין גאולה מחוץ לכנסייה, ורק דרך הטקסים שמנהלים כמרים מוסמכים אפשר לזכות לחסד האלוהי. הקשר הישיר שהציע לותר, בין האל לאדם, פטר את הכנסייה הלותרנית מהצורך להפוך את הכמרים ל'מכשפים', המשתמשים באמצעים מאגיים להעברת

חסד.

קובע כי הסמכות העליונה לענייני נצרות נמצאת בכתבי הקודש, ולא באנשים בשר ודם - גם אם הם ( ( Sola Scripturaעקרון "כתבי הקודש לבדם"כוהנים. תפישה זו מנוגדת לעמדת הכנסייה הקתולית, הקובעת כי לכנסייה יש מונופול על פרשנות כתבי הקודש. התיאולוגים הקתולים עסקו בהתאמת כתבי הקודש לכתבי הפילוסופיה והמדע, ובתקופתו של לותר כבר הייתה התיאולוגיה הקתולית סבוכה למדי ובלתי נגישה להדיוטות. לותר צידד בקריאת פשט של

כתבי הקודש, וטען שכל אדם יכול להבין אותם. הוא חתר לקרב את הטקס הדתי לעם ותירגם את כתבי הקודש ואת נוסחי הטקסים הנוצריים לגרמנית )אחר-כך באו תרגומים ללשונות אירופיות נוספות(. בנוסף השתנה גם מבנה הכנסייה ללא היכר. הסגנון הקתולי המפואר של ימי הביניים נזנח, וכל חלל ציבורי

יכול היה לשמש כנסייה. הכמרים עמדו כשפניהם לקהל, בניגוד לסגנון הקתולי שבו הכומר עומד על במה כשגבו לקהל ומדקלם טקסטים בלטינית. קירוב הדת לציבור ושחרור המאמינים מתיווכה הפרוצדורלי של הכנסייה היו מהפכה חסרת תקדים בחיים הדתיים באירופה ועורר חרדה של ממש במוסדות הכנסייה

הקתולית.

גם מבחינה חזותית, עוררה הנצרות הפרוטסטנטית מהפכה רבתי. הקתולים נהגו לבנות כנסיות מפוארות בהן אמנות מונומנטלית אשר נועדה להסביר למאמין את עקרונות האמונה דרך הוויזואליה וליצור הזדהות עם ישוע והקדושים. כנסיות פרוטסטנטיות בראשית דרכן לא הכילו כל אמצעי אמנותי ציורי מסוג זה.

למעשה, בגרמניה נודעה בראשית דרכה השפעה כמעט איקונוקלסטית על האמנות.

באיגרת אל העברים שהמסורת הנוצרית מייחסת אותה לפאולוס )שאול התרסי( מצטט הכותב את

JKסוIגHים הנביא חבקוק : ן הLנ Hמ K Kו Mנ K אNינ LחJנו LפJשHQי בKוI. אOבPל אOנ JאHם יסKוIג לIא רPצJתPה נ Mה ו PתוI יחJי Kנ יק בMKאSמו HK "צLד

."QשMפMK KעLת הLנ JשQו Pה לJשNQם י Kנ Nי הPאSמו JKנ HKי אHם ב KוIן, כ (38-39)האיגרת אל העברים י, אSלNי אOבLד

Mה "במקור: " PתוI יחJי Kנ יק, בMKאSמו HK JצLד LפJשQוI בKוI; ו PשJQרPה נ JלPה, לIא-י KפVה עNK )חבקוק ב, ד(הHנ

( Sola Fideעקרון האמונה )

St. Paul

Albrecht DürerHand Study with Bible

חזון יוחנן, הנקרא לעתים גם ההתגלות של יוחנן או ספר ההתגלות, הוא הספר האחרון

בברית החדשה, המתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני

שישוע ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר,

" -חזון יוחנן ביוונית(, נגזרת המילה "Αποκάλυψη του Ιωάννη"אפוקליפסי טו יואני" )

המודרנית אפוקליפסה, המציינת את סוף העולם. לפי המסורת

הנוצרית, מחבר הספר הוא יוחנן כותב הבשורה, המזוהה על פי המסורת הנוצרית עם

יוחנן בן זבדי, אחד משנים עשר השליחים, שכתב גם את הבשורה על-פי יוחנן ואת איגרות

יוחנן שבברית החדשה.

ספר זה מסתיים במלים:

יף עPלPיו HסIם, יוMיהNלOיף ע HסIם יוHא QישHה: אMK פMר הLז NKסLת הLאK Jבו HKבJרNי נ י שMQשKQוIמNעL אMת ד Hל מPכJKיד בHעNי מHכIנPא

IKאת, יגJרLע KאPה הLז JKבו בJרNי סNפMר הLנ HK ד Hע מLרJם יגHא QישHאJ MKה. ו פMר הLז NKסLKת בIבוK JKתו KוIת הLכ כ LKמLת הMים אHהIלSא

MKה. הLמNKעHיד אMת פMר הLז NKסLKים בHבK JKתו בPרHים הLכ JK ן הLד Hמ ,QשMדIKקLיר הHעNמK HKים ו הPאSלIהHים אMת חMלJקוI מNעNץ הLחLי

LעK NשQו KעL. חMסMד הPאPדוIן י NשQו Pא הPאPדוIן י ן. בKוIא נ NמPר." אNהLא מPKי בH MKה אוIמNר: "אPכNן, אOנ בPרHים הPאNל JK הLד

ן NמPים. אHQשIדוJKקLל הPK (18-21. )חזון יוחנן כב, עHם כ

"כתבי הקודש לבדם" - על פי Sola Scriptura משפטים אלה תומכים בעקרון ה-

הלותרניזם, התנ"ך והברית החדשה הם יצירה אלוהית ומקור כל התובנה האלוהית

והכתובים הם הבסיס היחיד לאמונה והם הסמכות הבלעדית בכל נושאי דת ואמונה.

Jost Amman, Early wooden printing press, depicted in 1568

. 1456 הומצא הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג. הספר הראשון שהודפס בשיטה זו היה התנ"ך בשפה הלטינית, 15באמצע המאה ה-תרגום התנ"ך לשפת הדיבור והדפסתו גררו עלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב, השכלה נרחבת לכל שכבות החברה, כולל

המעמד הנמוך. ירידה בכוחה של הכנסייה בגלל נגישות רבה יותר לספרי הקודש והפצת דעות נגדה ונגד השלטון, שהביאו להתפשטות הנצרות הפרוטסטנטית

scan of title page of Biblia: Dat ys De gantze Hillige Schrifft Vordudeschet dorch D. Mart. Luth .Vth der lesten Correctur mercklick vorbetert. Magdeburg: Michael Lotter, 1554 .

Gottfried Wilhelm Leibniz Bibliothek - Niedersächsische Landebibliothek Hannover

Luther Bible, 1534Stolbergische Bibliothek Wernigerode

Albrecht DürerSelf-Portrait in a Fur-Collared Robe, 1500Oil on lime panel, 67,1 x 48,7 cmAlte Pinakothek, Munich

( נחשב כגדול הציירים ואמני התחריט ברנסאנס 1471-1528אלברכט דירר )

הגרמני, ובשל רבגוניותו וחידושיו בתחומי האמנות והמחקר התאורטי כונה גם

"לאונרדו של הצפון".

ואילך ניכרים ביצירתו של דירר רישומי המשבר הדתי של תקופתו 1513מ-

והמאבק בין הכנסייה ובין ההומאניזם. עם התפתחות הרפורמציה הפך לחסידו

של לותר אף שככל הנראה נשאר חבר אדוק בכנסייה הקתולית. ככל משכילי

הדור היה מחשיב את הצד המדיני של התנועה החדשה פחות מ"חירותו של

האדם הנוצרי", מזיקתו האישית של הפרט לאלוהיו.

Martin Luther Von dem babylonischen Gefängnis der Kirche (On the Babylonian Captivity of the Church) Wittenberg, 1520, full-page woodcut portrait of Luther.

This work, which features Martin Luther's portrait, first appeared in Latin and was directed against Catholic sacramental teaching. Of the seven sacraments, Luther considered only baptism and communion, and to some degree, confession, sacraments of Christ. In the case of communion, he rejected the notions that it was a sacrifice to God and that the elements

are transformed (transubstantiation) .

כתביו של דירר מצביעים על אהדתו לרעיונותיו של מרטין לותר, אף שלא ברור כאמור אם נטש אי פעם את הכנסייה "ויעזור לי האל שאוכל ללכת לד"ר )תרגום חופשי( על רצונו העז לצייר את לותר 1520הקתולית. דירר כתב ביומנו ב-

מרטין לותר. בכוונתי לחרוט את דיוקנו על גבי צלחת נחושת כדי לשמר לנצח את דמותו של האדם הנוצרי שעזר לי כתב דירר " בשל אמונתנו הנוצרית אנו חווים לעג וסכנה, אנו 1524להתגבר על קשיים רבים כל כך". במכתב מ-

Johann במכתבו לידידו 1530 כותב ב- מושמצים ונחשבים כופרים. ואפשר שהמשפט הזה אומר יותר מכל- פירהיימרTscherte אני מודה שבתחילה האמנתי בלותר, כמו אלברט זכרונו לברכה ... אבל כפי שכל אחד יכול לראות, המצב"

רק הולך ומחמיר." נירנברג, שהייתה מרכז הומניסטי, ומהמקומות הראשונים שקיבלו בברכה ובחום את עקרונות הרפורמציה של מרטין לותר, איפשרה לדירר את הגישה לתיאולוגים ומלומדים, בכללם ארסמוס, פיליפ מלנשטון, ויליבלד

ממנו קיבל דירר את 'גלות בבל' של לותר פירהיימר, שלכל אחד מהם ייחד דירר תמונת דיוקן וקורנליוס גרפאוס . 1520ב-

Albrecht DürerPhilipp Melanchthon, 1526Museum of Fine Arts, Boston

Albrecht DürerWillibald Pirckheimer, 1524British Museum , London

Albrecht DürerDesiderius Erasmus, 1526Victoria and Albert Museum , London

DÜRER, Albrecht, The Last Supper, 1523 , Woodcut, Graphische Sammlung Albertina, Vienna

בחיתוך העץ 'הסעודה האחרונה'

זרועים רמזים לאהדתו של 1523מ-

דירר את הרעיונות הפרוטסטנטים

בתחילתה של הרפורמציה.

באופן מסורתי ציורי הסעודה האחרונה

מתמקדים בלחם, בקרבן הפסח,

ובסימונו של יהודה איש קריות כמי

שהולך להסגיר את ישוע.

דירר מניח את כד היין לצד ככרות

הלחם רמז לכך שבטקס ההתייחדות

Communion) הפרוטסטנטי ניתן )

יין בנוסף ללחם הקודש לכלל

המאמינים. )אצל הקתולים יין נלגם

על ידי הכמרים בלבד(. אין זכר לקרבן

הפסח. הצלחת המרכזית ריקה – רמז

לכך שהפרוטסטנטים מדגישים את

תחייתו של ישוע ולא את קורבנו. סביב

ישוע אחד עשר תלמידים ולא שנים

עשר. יהודה איש קריות אינו מופיע כאן.

זהו הרגע בו ישוע מעביר לתלמידיו את

Hי המסר : KתJבLהPאMQש IמוJK Mה; כ Mה אMת ז K ז אMהSבו

Mה. Mה אMת ז K ז Mם אMהSבו KתLם אLK J ג PKך אMתJכMם כ

Pן יג, Hי יוIחPנ Kל־פLה עPרIוhשJKבL(34)ה

Albrecht DürerSt Philip,1526Engraving, 122 x 76 mmMetropolitan Museum of Art, New York

1523את תמונתו של פיליפוס הקדוש השלים דירר ב-

. יש הטוענים כי באווירת הרפורמציה 1526אך פרסמה רק ב-

חש אי נוחות עם ציורי קדושים. גם אם דירר לא היה איקונוקלסט,

בשנותיו האחרונות הוא העריך וחקר את תפקידה של האמנות בדת.

Albrecht Dürer, The Four Holy Men, 1523-1526Oil on lindenwood, 215 x 76 cm (each panel)Alte Pinakothek, Munich

את האחרונה ביצירותיו הגדולות היא 1526על רקע כל זאת השלים אלברכט דירר ב-

תמונת 'ארבעת השליחים' )יוחנן האוונגליסט, פטרוס, פאולוס ומרקוס האוונגליסט(

ציווה אותה דירר בתוך מסגרת ועליה כתובת ארוכה, לעיר 1526עליה עבד זמן רב. ב-

נירנברג. הדמויות מתנשאות מעט מעל גובה קומת אדם.

שמה של התמונה 'ארבעת השליחים' ניתן לה חרף נוכחותו של מרקוס האוונגליסט אשר

המסורת אומרת שהיה תלמידו של פטרוס ולא נמנה עם השליחים.

נראה שהשם הראוי לה יותר הוא 'ארבעת הקדושים'.

יוחנן האוונגליסט

פטרוס

פאולוס

מרקוס

יוחנן האוונגליסט הקיצוני משמאל אוחז את הברית החדשה וקורא ממנה את המשפטים הראשונים מן הבשורה שלו, מאחוריו נמצא פטרוס )שמעון בר יונה(, התלמיד שקיבל מידי מורו את מפתחות השמים. בפאנל השני מרקוס האוונגליסט עומד מאחור ואוחז מגילה. הקיצוני מימין הוא פאולוס )שאול התרסי(, אוחז בספר סגור של הברית החדשה ונשען על גבי חרב - רמז

להוצאתו להורג בעריפת ראשו .

ארבעת השליחים הללו מגלמים על פי דירר את ארבעת סוגי האופי האנושי )המזג

האנושי או הטמפרמנט( : דירר גילה עניין מתמיד ברפואה ובמחקר הפסיכולוגי, משום

שחשב כי האדם הוא ישות מסתורית , והיה מהרהר שוב ושוב במסתורין האלה.

הטמפרמנט, מכלול הגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים של האדם, העסיק את האדם

משחר ההיסטוריה. כבר ביוון העתיקה הניח היפוקרטס את קיומו של איזון בין גוף

לנפש, שהעדרו מסביר את מקורן של המחלות. להיפוקרטס מיוחסת תיאורית ארבע

הליחות, המחברת בין ארבעה ארכיטיפים של טמפרמנטים אנושיים, לבין מצבו הפיזי

של אדם, עונות השנה וארבעת היסודות.

מהם ארבעת הטיפוסים של הטמפרמנט האנושי?

– בוטח, חברותי וחובב תענוגות, אימפולסיבי ואופטימי. קשור טמפרמנט סנגוויני

לכבד, מזוהה עם אלמנט האוויר, האביב והצבע האדום.

– מלא אמביציה וכושר מנהיגות. אמיץ, אנרגטי ודומיננטי. קשור טמפרמנט כולרי

לכיס המרה ומזוהה עם הקיץ, אלמנט האש והצבע הצהוב.

– מופנם, מהורהר וזהיר. מזג יצירתי ונוטה לדיכאונות. קשור טמפרמנט מלנכולי

לטחול, מזוהה עם אלמנט האדמה, הסתיו, והצבע השחור.

– בלתי אמוציונלי, רגוע ושקט. נמנע מעימותים ומעשיה. קשור טמפרמנט פלגמטי

למוח ולריאות, מזוהה עם החורף, אלמנט המים והצבע הלבן.

Personification of the four temperaments: Sanguine, Choleric, Melancholic, Phlegmatic .Title page of Adraien collaert & maarten de vos, Septem Planetae (The Seven Planets) (1581).

האדם החם ואוהב החיים, מלא תקווה ושלם עם בעל המזג הסנגוויני, יוחנן הוא

עצמו. לחייו האדומות תואמות את גלימתו האדומה, המלאה והשופעת, ואת התלתלים

הערמוניים המעטרים את ראשו היפה. כיאה למי שכתב אחד מספרי הבשורה הוא

מחזיק את ספרו בידו

Dürer Albrecht ,Study to the Four Apostles ,

John the Evangelist

אוחז באדישות את מפתח האפיפיורות. הוא עומד בעל המזג הפלגמטי, פטרוס,

כשראשו הקירח זוהר, פניו חסרי הבעה וגופו נחבא מאחורי כבדותו המרשימה

של יוחנן. )יש איזו שנינות מרושעת בהפחתת דמותו של פטרוס התוסס, שמונה

לשומר המפתחות(.

Dürer Albrecht ,Study to the Four Apostles , head of Peter

Cabinet des dessins (Musée Bonnat)

בידו האחת הברית החדשה והשנייה אוחזת בעל המזג המלנכולי, פאולוס הוא האדם

בניצב חרבו*. הוא סוקר אותנו בחשדנות מזווית עינו. גאולתו של פאולוס מתבטאת בעושר

מלבושיו הלבנים והשופעים הנופלים בקפלים עמוקים , מוצלים. הצללים הם חלק מן

האופי המלנכולי, ועם זאת יש בהם גדולה

*לפי המסורת הוצא פאולוס להורג באיבחת חרב. )חרב לידו היא סמלו באמנות( החרב מופיעה באיגרת KוIת".: 12אל העבריים ) שלא ידוע מי כתבה( ד, HיפHי Kב פMרMחNא מK JחLד הו KפוIעNל, ו JKבLר הPאSלIהHים חLי ו "שMQהOרNי ד

Dürer Albrecht ,Study to the Four Apostles , Paul

עיניו הזועמות בורקות הוא מביט הלאה לצד ימין בעל המזג הכולרי, מרקוס הוא

כאילו הוא מקדם את פני הסכנה. בידו מגילה של הבשורה אותה כתב.

לJאPכHי Lמ LחNלIQי שH Jנ PKבHיא: "הHנ K הLנ Pהו HKישLQעJי Kב ב PKתו LKכ KעL הLמPKשHQיחL בMKן־אSלIהHים. כ NשQו LKת בJKשhוIרLת י JחHל KתKוIתPיו". ל HסJמ K LשJKQרו J יהוה, י רMך MK K ד Kו Lנ Kר פPKב JדHKמLKא בNרIל קוIקו.P MKך רJכ Lה דPK KפHנ P ו Mיך Hי לJפPנ Kל־פLה עPרIוhשJKבLה(

(1-3מLרJקוIס א,

Dürer Albrecht ,Study to the Four Apostles , head of Mark

Cabinet des dessins (Musée Bonnat)

בדרך כלל, סמלו של יוחנן הוא הגביע שבו השתמשו ישוע ותלמידיו בסעודה

האחרונה ובו משתמשים באופן סמלי בטקס אכילת לחם הקודש.

דירר חורג מן המסורת ומשתמש בספר הבשורה של יוחנן כסמלו.

PKבPר בעמוד הפותח רואים את המלים הראשונות בספר : JהLד PKבPר, ו Pה הLד "בJKרNאשHQית הPי

PKבPר" Pה הLד NאלIהHים הPי Pה עHם הPאSלIהHים, ו מבט מקרוב (. 1)הבשורה על פי יוחנן א, הPי

מגלה כי הן כתובות בגרמנית ולקוחות מתרגומו של לותר לתנ"ך- אות נוסף

לאהדתו של דירר את הפרוטסטנטיות

בPKה נוIסMפMת HKס Hם מLK " ג

K ים אPנו Hיד HמJתLמ

לJהוIדוIת לNאלIהHים:

LKאOשMQר קHבLKלJתMKם אMת כ

JKבLר אSלIהHים ד

,K Pנו KתHאNם מMKתJעLמJKQשMQש

קHבLKלJתMKם אוIתוI לIא

Nי אPדPם, JKנ HKדJבLר ב כ

Kא JKפHי שMQהו PKא כ אMל

JKבLר בMKאSמMת - ד

PKבPר אOשMQר אSלIהHים, הLד

LKם בPKכMם וIעNל ג Kפ

Hים". ינ HמOאLKמLה

Kל MKרMת שPQאו ג Hפאולוס()א(

Pה אMל הPרHאשQוIנ

HיקHים, ב, לוIנ PKסM KתL13ה)

לא קיימת מסורת איקונוגראפית של ציור ארבעת הקדושים הללו יחדיו, קודם זמנו של דירר,

אך לאור השקפת עולמו של לותר על עליונות ספרי הבשורה ומקומם בהוויה הנוצרית ניתן

להבין את ההיגיון שבבחירת הדמויות וארגונן על גבי הבד. יוחנן משמאל ופאולוס מימין הן

הדמויות הדומיננטיות בקומפוזיציה, גדולות יותר ומוארות יותר מאשר פטרוס ומרקוס

הנמצאים ברקע. גלימותיהם הגדולות והספרים הגדולים שבידיהם מכסים במידה רבה את

שתי הדמויות שברקע. פטרוס אינו רק מחברן המשוער של האיגרות הנחשבות בעיני לותר

" לצד פאולוס ויוחנן הוא גם השליח שקיבל לידיו את המפתחות של הכנסייה מידיו של ישוע:

Hי נ Oם אLגJ ים. ו LמPKQשLKבMQי שHבPא אPK P, אMל PKה לJך HKל PדPם ג HKי לIא בPKשPQר ו Pה, כ P שHQמJעוIן בLKר־יוIנ KעL: "אLשJQרMיך NשQו אPמLר לוI י

P Nן לJך KתMא .PיהMלPע K JבJKרו JשLQעOרNי שJQאוIל לIא יג PKתHי ו Mה אMת קJהHל MKה אMבJנ Kר הLז Kו JעLל הLצ NKיפPא ו Pה כ KתLי אHK P כ אוIמNר לJך

Hיר KתL KתMKQה שLל מPכJ ים, ו LמPKQשLKר בK Mה אPסו MאSסIר עLל הPאPרMץ יהJי KתMKQה שLל מPכJ ים ו LמPKQשLת הK JחוIת מLלJכו KתJפLת מMא

ים." )הבשורה על פי מתי, טז, LמPKQשLKר בP KתVה מM פטרוס מוגדר כבישוף- (. 17-19עLל הPאPרMץ יהJי

ואפיפיור- ראשון של רומי. סמל השלטון של כל האפיפיורים הם אותם מפתחות השמיים

שהבטיח ישוע לפטרוס. אך דירר מגמד את חשיבותו-

הוא שני ליוחנן עיניו מופנות לספר הבשורה על פי יוחנן.

KעL משלוש הדמויות האחרות מרקוס הוא זה שבשורתו פותחת במלים NשQו LKת בJKשhוIרLת י JחHל Kת"

ולמרות שכתב את כל קורותיו של ישוע (. 1הLמPKשHQיחL בMKן־אSלIהHים" )הבשורה על פי מרקוס א,

גם הוא צריך להתבונן בפאולוס, אשר באגרותיו סיפק את 'המפתחות' להבנת הכתובים.

ארבעת השליחים יוצרים יחדיו מכלול אחד, כפי שארבעת סוגי האופי מצטרפים יחדיו

אצל כל אדם. הציור מהנה בדרכים רבות, הוא מלא, חזק, והמודעות החללית שבו

הופכת אותו כמעט לפיסולי. ארבעת השליחים ניצבים כנגד רקע שחור, מעורר כבוד

באינדיווידואליות שלהם ובחברות שביניהן.

At the bottom of the two panels are lengthy Biblical inscriptions, selected by Dürer and copied by the calligrapher Johann Neudörffer.

These begin with a warning against the dangers of false prophets: `All worldly rulers in this threatening time, beware not to take human

delusion for the Word of God. For God wishes nothing added to his Word, nor taken from it .’

HKי בנוסף מופיעים ציטוטים מן הברית החדשה בגרמנית כפי שלותר תרגמה. תחת תמונתו של מרקוס מופיעים הפסוקים : " KחL, כ K לJכPל רו ינו HמOאL Kל תLי, אLבK אOהו

KשQ בPKשPhר, KעL הLמPKשHQיחL בPKא בHKלJבו NשQו HKי י KחL הLמKוIדPה כ PKל רו KחL אSלIהHים: כ K אMת רו HKירו Lכ Kה תM PKז K לPעוIלPם. ב PצJאו JבHיאNי שMQקMר רLבHKים י HKי נ KחוIת אHם מNאSלIהHים הNן, כ K אMת הPרו אHם בLKחOנו

PKעNת הHיא בPKעוIלPם" KכJבPר כ PבוIא, ו Kי תHK KחL צוIרNר הLמPKשHQיחL אOשMQר שJQמLעJתMKם כ KעL לIא מNאSלIהHים הHיא. זוIהHי רו NשQו JKי PKה מוIדPה ב Mנ KחL אOשMQר אNינ JכPל רו Pן מNאSלIהHים הHיא; ו MKרMת יוIחPנ ג Hא(

Pה, ד, ( 1-3הPרHאשQוIנ

JKפHים, מLמJרHים אMת ודבריו של פאולוס : גLד Jים, מH Hים, שLQחJצPנ JתPנ LKאLו ף, ג MסMK PשHQים אוIהOבNי עLצJמPם, אוIהOבNי כ K הPאOנ HKי יהJיו HKים קPשHQים, כ נ LמJ K ז PבוIאו ים י HמPK P: בJKאLחOרHית הLי LKע לJך JזIאת ד "ו

KגוIת יוIתNר LעOנו Kים תHבOהIים, אוHירHהJ Hים, י וIחOז Kים, פ HדJגIוKב, בIי טוNאJ PרHים, שhוIנ Hים, הוIלJלHים, אLכJז לJשHQינ Lים, מHK Hי מHתJרLצ KתJלHKב, בNי לNחK רNי קJדVשPKQה, קJשQו JסLה, חPבIי טוN Kי JKפו Hי הוIרNיהMם, כ Kפ

ים HדJכIלוJ Hים ו KתPבJים לHבJK LKנ PשHQים אOשMQר מHתJג MKה. הNן מHקHKרJבPKם בPKאHים הPאOנ PהK. הHתJרLחNק מNאNל KפJקPתJKים בHרJפIוK J כ ים, אLך LמPQת שLאJי ירNלOעLKה בPרIאוJכHים, לHהIלSת אMים אHבOהIם אוNהMKQשHמ

יעLת הPאSמMת. HדJ HKיעL לHכJלLל י JכוIלוIת לJהLג Pן י LעLם אNינ Kף פLאJ יד ו HמP Kת תIדוJמIוK LאOווIת, הLל Kי תN ינ Hל מPכJKת בIעוJתH Jנ KסוIת חOטPאHים ו ילוIת, עOמו HסJK PשHQים כ PKה אMל טHימוIתNיאוIס ג, נ Hי Kל הLשJKQנ MKרMת שPQאו ג Hא(

1-7)

PקHים תחת תמונתו של פאולוס מופיעים דברי ישוע : JאוIהOבHים בHKרJכוIת שPQלוIם בLKשJKQו JKלHימוIת ו KשNQי ג J לJבו NKך ן הLסKוIפJרHים הPאוIהOבHים לJהHתJהLל Hמ K PKהOרו KבJלLמJKדוI אוIתPם אPמLר: "הHז " ו

Kר יוIתNר." Mה חPמו MKה יהJי Pם שMQל אNל ינ HK NKל לJמLרJאHית עLין. ד Lל KפJתHהJים לHיכHרOאLמK נוIת ו PמJלLאPי הN KתPKת בMים אHעJלIוKבLת; הIדוK עו JKסLKים ב HדPKבJכH KמJקוIמוIת נ MסMת ו JKנ Nי הLכ KתPבJKים בH KמוIשPQבHים רHאשQוIנ ו

(38-40)הבשורה על פי מרקוס יב,

K עLל עLצJמPם וכן PבHיאו Jי Pה אוIתPם, ו K בPKאPדוIן אOשMQר קPנ Jרו KפJיכJ KוIת ו Hי נ PסJרLת הIרוIוKאי תLQשOחLKב K Hיסו LכJנ K י PKלו K מוIרNי שMQקMר. הLל NיכMם יהJיו NKינ LKם ב JKשNQם שMQג K בPKעPם, כ JבHיאNי שMQקMר הPיו LKם נ " אOבPל ג

MKחSרPץ מHקMKדMם, PטPם שMQנ KפJQשHב מNK Pם לIא יתJעLכ נ JמPאJ K בPKכMם; ו JיסJחOרו Pב ו PKז K כ בJKרו LדJ PתPם לLבMKצLע י KבJתLאOו J הPאSמMת. ו רMך MK LKף ד JגVד Kם תPלPלJגHבK K אLחOרNי תKוIעOבוIתNיהMם, ו NלJכו HתJאIם. רLבHKים י Kן פ PדJבPא

Kם". Pנו Pם לIא י נ PדJבPאJ PKה, ב, ו Hי MטJרוIס הLשJKQנ Kת פMרMK ג H(1-3)א

התמונה נחשבת לצוואתו

של דירר לא רק מבחינה

אמנותית, אלא גם מבחינה

מדינית, שכן הכתובת שעליה

מכילה אזהרה לשליטים

החילוניים שלא יחשבו את

חולשת האדם לדברי

אלוהים חיים. בדברים אלה

יש אולי משום רמז שדירר,

כרבים מחבריו ההומניסטים,

התאכזב בינתיים מן

הרפורמציה, לאחר

שנשתלבו בתנועה הדתית

גורמים מדיניים ומעמדיים.

ועם זאת, תמונתו של דירר

אינה מכוונת נגד שום צד,

אך יש בה משום מחאת

ההוגה נגד השחתת

הרעיונות במציאות, דאגה

מפני הפנטיות הדתית.

Altes Rathaus von Nürnberg (Town Hall of Nuremberg)

6תמונה זו של דירר צויירה ביוזמת האמן, ללא הזמנה. היה זה דירר שביקש להעניקה לנירנברג עיר הולדתו. ב

הציע האמן את תמונת ארבעת השליחים לפרנסי עירו: )תרגום חופשי( 'מזה זמן רב שאני 1528באוקטובר

מבקש לכבד את הוד מעלתכם ולהציע כמה מעבודותי הצנועות כמזכרת. אך 'חוסר המשמעות' ו'חוסר

השלימות' שלהן מנעו ממני מעשות זאת עד כה... עתה משהשלמתי תמונה זו אשר העבודה עליה הייתה כרוכה

בתלאות רבות יותר מכל יצירה אחרת חשבתי שאין נכון יותר מאשר להשאירה בידיכם למזכרת'.

כשם שנהוג היה בערים רבות באיטליה להעניק לבניין העיריה יצירת אמנות שתסמל את ה'שלטון הטוב' , כך

ביקש דירר לכבד את עיר הולדתו בתמונה אותה ייחד מראש למטרה זו.

מועצת העיר קיבלה את התמונה בתודה ותלתה אותה באולם הישיבות הראשי שלה. דירר תוגמל בסכום נכבד

, כשתחת איומי 1627 פלורינים. ארבעת הדמויות המונומנטאליות נותרו בבניין עיריית נירנברג עד 100ביותר של

דיכוי מצד הקתולים )מלחמת שלושים השנים( נאלצו למוכרה לנסיך הבוחר של בוואריה, מכסימיליאן הראשון,

שהיה ממעריציו הגדולים של דירר. באותו מעמד חתך מכסימיליאן את הרישומים שבתחתית התמונות ושלחם

חזרה לעיר נירנברג, שכן הם נחשבו למינות ופגיעה בריבונות הקתולית.

העבירה אותם עיריית נירנברג למוזיאון במינכן שם החזירו אותם למקומם. 1922ב-

http://en.wikipedia.org/wiki/The_Four_Apostles

http://smarthistory.khanacademy.org/durer-four-apostles.html

http://www.wga.hu/html_m/d/durer/1/10/5_4holy.html

http://www.themasterpiececards.com//Famous-Paintings-The-Four-Apostles

http://www.artway.eu/content.php?id=1038&lang=en&action=show

http://jslingerland.wordpress.com//the-four-apostles-by-albrecht-durer/

http://en.wikipedia.org/wiki/Martin_Luther

http://en.wikipedia.org/wiki/Protestant_Reformation

:מקורות

עריכה: אסף פלר

שלום לך,

אני מזמין אותך לבקר

באתר המצגות שלי

ולהנות ממצגות נוספות

להתראות, אסף פלר

http://assaffeller.com