האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית?

Post on 11-Jan-2016

66 Views

Category:

Documents

9 Downloads

Preview:

Click to see full reader

DESCRIPTION

האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית?. מציג: ד"ר רועי דודזון , אוניברסיטת חיפה. צוות המחקר. חברי הצוות ד"ר יובל דרור עו"ד דידי לחמן-מסר מר פנחס לנדאו ד"ר לינדה עפרוני מר אורן פרסיקו ראש הצוות ד"ר רועי דודזון עוזרת מחקר גב' נועה בלומנטל - שופרוני. חשיבותו הגוברת של מידע כלכלי. - PowerPoint PPT Presentation

TRANSCRIPT

האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית?

מציג: ד"ר רועי דודזון, אוניברסיטת חיפה

חיפה אוניברסיטת

ommunicationUniversityofHaifa, Departmentof

חיפה אוניברסיטת

ommunicationUniversityofHaifa, Departmentof

צוות המחקרחברי הצוות•

ד"ר יובל דרור–עו"ד דידי לחמן-מסר–מר פנחס לנדאו–ד"ר לינדה עפרוני–מר אורן פרסיקו–

ראש הצוות•ד"ר רועי דודזון–

עוזרת מחקר•גב' נועה בלומנטל-שופרוני–

חשיבותו הגוברת של מידע כלכליהאופן בו מידע כלכלי מוצג לקהל משפיע על •

קבלת ההחלטות שלורציונליות מוגבלת–

"הסטת סיכונים" – שינויים בשוק העבודה, •בשירותי הרווחה והבריאות, בתעשייה

הפיננסית מעבירים סיכונים מגופים קולקטיביים ליחיד

מצופה מהאזרח לקבל החלטות כלכליות –משמעותיות באופן עצמאי

צמיחה בהיקפי הסיקור של סוגיות כלכליות•

היצע כלכלי גדול

עיתונים כלכליים יומיים3•

מוספי כלכלה יומיים בשניים משלושת •העיתונים היומיים מרובי התפוצה

מהדורות כלכליות יומיות בשניים משלושת •ערוצי הטלוויזיה

זה הרבה או מעט?–

הרבה מאוד

במונחים •היסטוריים

היקפי •העיסוק

היחסיים גדלו מאוד

באינטרנט: •כלכלה

ופיננסים; בדפוס: צרכנות

הרבה מאודבמונחים •

השוואתייםהחשיפה •

לעיתונות כלכלית ייעודית

גדולהמספר הכותרים •

היומיים שעוסקים

בכלכלה גדול מאשר בכלכלות מפותחות רבות

אחרות

מאפייני קהל מהאוכלוסייה הבוגרת מדווחים על חשיפה 14.5%•

יומית לעיתונות כלכליתיותר משכילים מהממוצע, יותר אמידים מהממוצע, –

גברים יותר מנשים

מדווחים על חשיפה לחדשות כלכליות 45%כ-•בתקשורת הכללית

דומה בהרכבו לקהל הצורך חדשות כלליות–

רחש הקהל הישראלי אמון רב יותר לתוכן 2009ב-•בנושאי כלכלה וחברה מאשר לתוכן חדשותי כללי

( 2009דודזון, צפתי וטוקצ'ינסקי, )

עיתונות חופשית

1947דו"ח האצ'ינס, ארה"ב, • ונבון מקיף"העיתונות מספקת דין וחשבון אמיתי, •

שנותן להם משמעות ]...[ הקשרשל אירועי היום בומהווה פורום להחלפת דעות וביקורת"

העיתונאי "צריך להיות זהיר וכשיר. הוא צריך •צריך להעריך על אלו מקורות ניתן לסמוך. הוא

על פני שמועות. הוא צריך להעדיף תצפית ישירהלדעת אלו שאלות לשאול, על מה להסתכל ומה

אותו לעשות חובה להכשיר לדווח. למעסיק שלו יש את העבודה כפי שהיא צריכה להיעשות".

פוינטליזם–מאפייני תוכן פרסונליזציה •

)לעומת עיסוק מצומצם

בתחקירים(

מאפייני תוכן – פוינטליזם

הסיקור הכלכלי בתקשורת הכללית מייחד •משאבים ניכרים לסיקור יומי של שוקי ההון

שינויים במדדי הבורסה מדווחים בתדירות גבוהה –במהלך היום

הסיקור נוטה להתמקד בטווחי זמן קצרים מאוד; –ההקשר הרחב יותר לא מובהר

בעיתונות הדפוס• בין תנודות בורסאיות לבין 2011נמצא קשר שלילי ב-–

היקפי הסיקור; בשבועות שלאחר ירידות חדות הסיקור גובר, בשבועות שלאחר עליות הסיקור פוחת

מאפייני תוכן – המחאה

הביאה לשינויים ארוכי 2011האם מחאת קיץ •טווח בהיקף הסיקור של סוגיות כלכליות?

לאחר המחאה העיסוק בכלכלה ופיננסיים ובעבודה –ורווחה גבוה יותר בעיתונות הדפוס וברשת

אין שינוי בהיקפי העיסוק בחינוך ובבנייה ודיור–גם כאשר עיתונות כלכלית מבקרת את הקיים היא –

עוסקת בקידום האינטרסים של העשירונים (אורן פרסיקוהעליונים )

מאפייני תוכן – המחאה

מקור: עיבוד לנתוני "יפעת מחקרי מדיה"

האם בעקבות מחאת • השיח 2011קיץ

השתנה?

באופן חלקי בלבד–

העיסוק המוגבר –מתמקד במושגים שתנועת המחאה

קידמה; למשל, "יוקר המחייה"

לינדה עפרוני:–אך לא בפתרונות

מרכזיים שהמחאה לא

העלתה; למשל, "תוספת יוקר"

האם בעקבות • 2011מחאת קיץ

השיח השתנה?באופן חלקי •

בלבדיותר ברשת •

מאשר בדפוסיותר בעיתונות •

הכלכלית מאשר בכללית

בעיתונות •הכללית

הפופולארית העיסוק בסוגיות

המחאה נעלם כמעט כליל

סיקור דו"ח הביניים של ועדת הריכוזיות

•The Marker פרשנויות 3–

אוהדת

ידיעות אחרונות•פרשנות אוהדת –

ומסויגת

מעריב• ביקורות 3–

חריפות של העיסוק

בריכוזיות ושל הוועדה

מעמד העיתונאי/ת"זו אינה התודעה אשר קובעת את ההוויה אלא הקיום החברתי •

(יובל דרוראשר קובע את התודעה" )קרל מרכס מצוטט ע"י לא יכולים עורך בכיר באחד העיתונים היומיים: "הרוב המכריע •

או לוותר להתעסק בדברים אחרים . הם צריכים להתפרנס מזהעל הרבה דברים כדי להתעסק בתחום. וגם ]זה[ מקצוע שבו

. זאת אומרת, היום אתה פה מחר המוביליות היא לא נורמליתאתה שם, אתה לא יכול לבנות על התפקיד הזה, על המקצוע הזה

אני לא מכיר הרבה אנשים שיוצאים לפנסיה לטווח ארוך, ו...מהמקצוע הזה. זאת דרך אגב אחת הסיבות ]שיש לי עיסוק צדדי

לא תקשורתי[, אתה כבר נחשב 40מעין תעודת ביטוח כזו. זה מקצוע שבו בגיל

ל...קשיש ]...[ הוא לא מתגמל. בקיצור, ]...[ ומצד שני הדרישות מהעובדים הן מטורפות. כתב למשל, כתב מתחיל, הוא לא חייב

שנים במקצוע, כל עוד 7, 6, 5להיות מתחיל ממש, כתב שהוא , מרוויח משכורת ממוצעת במשק טלנטהוא לא בכיר או איזה

ללא 24כתב עובד, מילולית, שעות. 24במקרה הטוב אבל עובד (2009." )ראיון, אוגוסט מנוחה

(2012)דודזון ומאיירס,

מעמד העיתונאי/תשכבה מצומצמת של עיתונאים ומגישים משתכרים •

היטבעבור רבים, הכנסה נמוכה ביחס לתובענות הגבוהה •

של העיסוקשעות ארוכות–

זליגה לתוך חיי המשפחה–

העסקה חלקית קצרת טווח•העסקה במקביל•עיתונות כעיסוק לצעירים; כקרש קפיצה לעיסוקים •

אחרים; תלות בסובסידיות מידע; הטמעת "רוח המו"ל"

יזמים כפויים

מעמד העיתונאי/ת

(פנחס לנדאוהמעטפת הארגונית )•העיתונות כמקצוע?–

הכשרה מקצועית מקדימה?•?on the jobהכשרה •מסלולי קידום ברורים?•התמוססות המסגרות הבלתי פורמליות•

"אם נכון שסופרמרקטים המשקיעים יותר בהון •האנושי שלהם מצליחים יותר ממתחריהם, על אחת כמה וכמה נכון הדבר בתחום המתיימר

להיות מקצוע, אף שרבים מבעליו מתייחסים אל העיתונים שלהם כאילו היו פסי ייצור בבתי

החרושת החדשים של סין." )לנדאו(

למעסיק שלו יש "חובה להכשיר

אותו לעשות את העבודה כפי שהיא

"צריכה להיעשות

מאפיינים מוסדיים

(2011שוק תקשורת ריכוזי )אגמון וצדיק, •רווי בבעלויות צולבות–רווי בבעלויות אלכסוניות–האינטרנט לא יצר ספקי תוכן עיתונאיים חדשים –

משמעותיים

אמצעי התקשורת הכלכליים חלק מקבוצות •תקשורת גדולות יותר

השידור הציבורי-ממשלתי מנוון•

תקשורת כלכלית חופשית:היבטים כלכליים ומבניים

מציגה: עו"ד דידי לחמן-מסר

חיפה אוניברסיטת

ommunicationUniversityofHaifa, Departmentof

חיפה אוניברסיטת

ommunicationUniversityofHaifa, Departmentof

סוגים של תקשורת כלכלית: מגוון אפשרויות

למטרת רווחבבעלות גורמים הפועלים : תקשורת מסחריתא. בין אם הם בעלי תחומי פעולה אחרים ובין אם ממוקדי תקשורת

עיתונות יומית : כחלק מחדשות כלליות או כעיתון/מוסף מתמחה•מגזין שבועי/חודשי מתמחה•ערוצי אינטרנט•ערוצי רדיו וטלוויזיה מסחריים: מהדורות חדשות, תחקירים ועוד•

: תקשורת שאינה פועלת למטרת רווחתקשורת לא מסחרית ב.

שידור ציבורי •תקשורת מבוססת על פילנתרופיה•

ההבדל הבולט: פונקצית המטרה, מקורות המימון והיקפם

עקרונות המודל העסקי של תקשורת כלכלית מסחרית

הוצאות גבוהות על קיום מערכת מקצועית של צד הוצאות - •עיתונאים ותחקירנים בעלי הבנה ומומחיות כלכלית-פיננסית

)הוצאות קבועות( מאופיין בחוסר וודאות ותלוי בגורמים צד ההכנסות -•

חיצוניים:

הכנסות מפרסומת - שוק נפרד עם מאפיינים משלו: מושפע 1.מנסיבות חיצוניות, ואינו גדל ביחס ישיר למספר השחקנים

הכנסות ממנויים - תלות בגודל השוק,חסרון לשוק קטן, 2.תחרות עם ערוצי האינטרנט ועם חינמונים...

הערה: ריבוי שחקנים כערך של תחרות וחופש ביטוי עלול לפגוע בוודאות של מקורות מימון של השחקנים השונים, אך גם למונופול או למספר מצומצם

של שחקנים יש השלכות...

התוצאה: השפעת אינטרסים מסחריים ואחרים

: יתרון מובנה למפרסמים במצב של ריבוי כלי תקשורת בשוק קטן•)הגופים המסוקרים( העלול ליצור פתח ללחצים גדולים יותר מאשר

בתחומי סיקור אחרים כגון פוליטיקה או תרבות.

: חשש ממונופול. גם לריכוזיות בשליטה על במצב של מיעוט שחקנים אמצעי תקשורת שונים יש השלכות על עצמאות הסיקור הכלכלי.

התוצאה: האינטרסים של הגורמים העסקיים-המפרסמים •המסוקרים בתקשורת הכלכלית, כמו גם האינטרסים המסחריים

האחרים של הבעלים, עלולים להשפיע על מידת החופש והעצמאות של כלי התקשורת, במישרין או בעקיפין.

האם ניתן לקיים תקשורת כלכלית חופשית במודל של עסק התהייה:•מסחרי הפועל להשאת רווחים? מהו אינטרס הבעלים? מעמד?

רווחים? ערכים?

תקשורת ציבורית: חלום ומציאות

התשובה המקובלת: שידור ציבורי, תקשורת ציבורית •שהבסיס להכנסותיה תשלום על ידי הציבור

המבנה הקיים בישראל: מימון על ידי הציבור, אישור •תקציב ומינויים על ידי הממשלה, כ"נציג הציבור"

התוצאה: הגורם הפוליטי מקבל )במימון הציבור( יכולת להשפעה •ישירה על כלי התקשורת ואינו חפץ לשחרר את אחיזתו הפוליטית

)תיקון חוק רשות השידור כמשל(

התוצאה: על המסך ומאחוריו ניכרים לחצים פוליטיים •על תוכן השידורים בכללותם - סיקור כלכלי יחסית

מועט...התהייה: האם ניתן לבסס מודל של תקשורת ציבורית •

לא פוליטית? למי יש אינטרס לקיימו?

המודל החדש: תקשורת מבוססת פילנתרופיה

בשנים האחרונות מתפתח מודל של תקשורת •חופשית שמקורות המימון מפילנתרופיה

הדוגלת בחופש ביטוי

המודל: מועצה ציבורית מורכבת מעיתונאים •ובעלי ידע עסקי כדוגמת מודל הגרדיאן, או

אחרים

הקושי: מקורות המימון מותנים בהיקף •התרומות...

מסקנות:מהתבוננות בתקשורת הכלכלית בישראל עולות מסקנות נוגות:

המודל הכלכלי לקיומה של תקשורת מסחרית אינו מבסס •עצמאות: התלות במימון גורמים מסחריים מסוקרים לצד קיומם של אינטרסים כלכליים של הבעלים עלולים לפגוע

בוודאות גבוהה בעצמאות הסיקור התקשורתיהמודל של תקשורת ציבורית הקיים בישראל אף הוא לא מקדם •

תקשורת כלכלית חופשיתהמודל הפילנתרופי: מעודד אך לא מבוסס כלכלית•: ספק רב אם קיים מודל כלכלי מבוסס לקיומה של המסקנה•

תקשורת כלכלית חופשית בשוק קטן וזו תלויה בעיקר במערכת או בקיומו של הנדיב הלא הערכים של הבעלים או השלטון...

ידוע...

אלטרנטיבות?

פונה לקהל הרחב; לא •מתמקד רק בשוק ההון ולא

מתמקד רק בהתפתחויות קצרות טווח; עיתונות

חוקרת–NPR( Planet Money)(בלוג בנקאותגרדיאן )–פרופבליקה )–

Wall Street Money Machine

)

מסקנות

צורך בארגוני תקשורת ציבוריים שישקיעו 1.משאבים ניכרים בעיתונות כלכלית )דמי אגרה,

פילנתרופיה( –ריבוי לוגיקות מוסדיות

חיזוק מעמדם של עיתונאים מול המו"ל, 2.היחצ"נים ומקורות אחרים – "ארגון העיתונאים

בישראל" כצעד ראשון בכיוון הנכון

השקעה בהכשרה מתמשכת של עיתונאים 3.כלכליים

תודה רבה!

לביקורות, תגובות, הערות - roei@com.haifa.ac.il

top related