על מסכת סוטה לוקטתחסידות מ aShavrick@gmail.com י עקיבא שבריק"נערך ע

ד"פסח תשע

ד"אוצר מנהגי חב

דף ליום דף -נוסף על השיעורים הקבועים -נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה (נא 'עמ' היום יום'מלוח , המנהגים' ס)ליום

. ד"ושכן נהגו משנים בתוככי אנשי חב, [צ"מוהריי]ר "ח אדמו"ק מו"כך שמעתי הוראת כפי המבואר בכמה מקומות בנגלה דתורה -יש לבאר על, ואף שלא אמר הטעם על זה

עד , והענין דסוטה -העומר -העומר או מנחת-בדבר השייכות שבין ימי ספירת, ובחסידות, ט, ועוד שם. תיב' עמ, יח, ע"ר זי"קודש אדמו-אגרות)' וכו" ונקתה ונזרעה זרע"אשר

ג "ח)פי המבואר בזוהר -יש לומר הטעם על, סוטה בימי הספירה' הלימוד במס: עה' עמח בביאור הענין דהעומר הוא מאכל שעורים "כן בדא-ומובא גם, השייכות ביניהם( א, צז

(.וכמו מנחת סוטה

סוטה שסיומה הוא ' וכך גם מס, תורה-העומר היא הכנה למתן-ספירת: ביאור נוסףלעולם ( א, דף ה)הוא רב יוסף האומר שם , בדברי רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא

ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני "שהרי הקב, ילמד אדם מדעת קונופי -לע)ענווה וביטול לבעל הרצון , תורה הוא הקדמת נעשה לנשמע-שההכנה למתן', וכו

' עמ, העומר-ספירת -המועדים -שערי' וראה עוד בס. ח"פ במדבר תשי"שיחת ש (.ב"ש תשמ"וביאור נוסף בשיחת ליל ערב חגה. קמה-קמג

מודגש יותר בכך שמספר הדפים דמסכת סוטה -הקשר דמסכת סוטה לימי הספירה ומובן . וםדף לי, כנגד מט ימי הספירה, מט דפים -העומר -מכוון למספר הימים דספירת

' עמ, ג, ח"התוועדויות תשמ' ס)פרטית -שחלוקת הדפים ומספרם הם בוודאי בהשגחה (.ז"מהתוועדויות תשמ, קמז-קמה' עמ, ל"המועדים הנ-שערי' וראה עוד בס. 352

שגם מסכת שבועות יש לה מספר דפים מתאים למסכת , מה שהעיר במספר הדפים-בספר זכרון)שבועות בימי הספירה 'הנה נמצא בספרים המנהג דלימוד מס, סוטה, (אש-ס אמרי"בתור מנהג בעהמ, ח סדר מנהגי ימי העומר"מהרי-מובא בלקוטי, יהודא

-אגרות)שלומדים מסכת סוטה , הוא[ צ"מוהריי]ר "ח אדמו"ק מו"אבל מה ששמעתי מכ .(עו' עמ, ט, ע"ר זי"קודש אדמו

אך גם , נפוץ יותר -ט דף "משגם בה -המנהג ללמוד בימי הספירה את מסכת שבועות תורה -ישראל-מנהג, (ב-א, כג)עומר -מנחת' ראה בס. סוטה מקובל על רבים' לימוד מס

(.שמא-שמ' עמ)

ואת הדף , סוטה' העומר לומדים את דף השער של מס-ביום הראשון של ספירת' יום ב: שיחות)(. ל"בחו)המועד -הראשון של המסכת לומדים ביום הראשון של חול

, ה"פ במדבר תשמ"ש; אות יג, ג"ש תשמ"ליל ערב חגה; אות טו, י"ש תש"הדחג (אות י

המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד פ "פ עצמו רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה ע"אחד או ע

שנים אל תדברי עם איש פלוני ודברה שנים כיצד מקנא לה אומר לה בפני עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ואם

(א, משנה דף ב. )מת חולצת ולא מתייבמת

ראה חידושים על : פ שנים"רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה ע

פ עצמו דודאי לא "פ שנים ונסתרה ע"אם קינא לה ע יש לחקור: ל"וז. קג' צ ע"ס להצ"הש

בסנהדרין פרק לכאורה. אם גם מותרת לו או אסורה לו. יהושע' כתובתה לר אבדה

ה והיכא דליכא עדי סתירה "י ד"ש ברש"כמש .משמע דמותרת לו( א"ח ע"דף פ)הנחנקין

שנסתרה על פי משמע דקאי בין. ל"לה כתובה שאינה נאסרת עליו עכיש יהושע' לר' כו

י עד "ש שאינה נאסרת עליו לא קאי רק עפ"דמ ז יש לדחות"ועכ. פ עצמו"עד אחד או ע

זמנין ( בתמיה .לדברי רבי אליעזר)הא למשנתינו יש סוף ( ב"ע' דף ב)' בגמ כ"וממש. אחד

ג אינו "יהושע כה' משמע דלר( רהשנסת ואומר ראיתיה)דלא איסתתר ואמר דאיסתתר

אבל לענין ל שאינו כלום לפוסלה מכתובתה"ז יש לדחות דר"וג. עליו כלום ואינה נאסרת

דהא בלאו הכי יכול לגרשה בעל כרחה אלא דזה אינו נפקותא לה. לאוסרה עליו נאמן

הא מיהו .כ בלא כתובה"והפירוש אין לדבר סוף היינו שיכול להוציאה בע .מדינא דגמרא

יהושע סתירה עם ' ז לר"הרי הושוו זל .בה ולא בסתירה. בה ולא בקינוי. רבי יהושע יליף

בסתירתה אינה נאסרת עליו. במשנה ואם לא קינא לה בפני שנים י"קינוי וגבי קינוי פרש

פ שנסתרה "פ עד אחד אע"עצמו או גם ע משמע אפילו קינא לה בינו לבין. ואינו משקה

מסורא לא כ בגמרא מהא דאמר רבי חנינא"מ ג"וכ. נאסרת עליו אינה פ שנים"כ ע"אח

מבואר ' וקאסר לה עילויה כו. 'ו כו"בריה יוסי' ל כר"דילמא קיי' לימא אינש לאיתתיה כו

דאין לומר .פ שנים רק שקינא לה בינו לבינה"נאסרה עליו אף שנסתרה ע דלמשנתינו לא

. זה אינו דסתמא קתני ומסתתראד פ עצמו"כ רק ע"ח מסורא מיירי כשנסתרה ג"דר

פ שנים "ח מסורא מיירי שנסתרה ע"כ דר"משמע ג ז"תקנ' א סי"הרשב' ובתשו

פ עצמו אף שקינא "ע כ בסתירה"כ כמ"א. פ עצמו לא נאסרה עליו"וכיון בקינוי ע .כדלקמן

( 'א א"דף ל)פ מי שקינא "ור. ל"ז סתירה לקינוי כנ"זל דהא הושוו. יהושע' פ שנים לר"לה ע

. ל"נאסרת עליו עכ כלומר משום סתירה שאין בה שני עדים אינה. יהושע' ה ר"ד י"ברש

יהושע בקינא ' משמע דלר. קיצור .פ עד אחד"ע ואפשר לדחות דאתא לאפוקי רק סתירה

מ "אינה אסורה עליו כ בסתירה שני עדים אף שהבעל ראה שנסתרה פ שנים וליכא"לה ע

פ מי "י ר"מ ברש"וכ. חנינא' מ מהא דר"רה וכבסתי מדדריש בה ולא בקינוי בה ולא

סוטה דין ' א מה"ם פ"הן אמת דהרמב .מ אינו מוכרח"ומ(. א"ח ע"דף פ)ובסנהדרין שקינא

שנסתרה עם זה שקינא לה פ שנים וראה אותה "ל קינא לה ע"ש וז"ממ פסק להפך' ח

כול להשקותה אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה שאינו י עליו ושהתה כדי טומאה הרי זו

הוסיף עוד להחמיר ' ובדין ט .מ שם דהיינו לרבי יהושע דהלכה כוותיה"ל ובכ"עצמו עכ פ"ע

. הנאמן אצלו כבי תרי אסורה עליו אף שלא ראה בעצמו פ עד אחד"אפילו נסתרה ע

ז "תקנ' סי' בתשו א"ד הרשב"ולענ. ופשוט הוא' י שם כ"ח והב"קע' ע סי"הטוש פ"וכ

ו אמר "י בריה"הא ר' א מצוה לגרשה ק"הרשב ש"דמ. ל כן"י שם לא ס"שהביא הב

כ "אע .ו"י קט"ע סס"כ הטוש"משמע איסור גמור ולא מצוה לבד וכ .ומיתסרא עליה

פ שני "אלא כשהסתירה היה ע ו לא אמר דמיתסרא עליה"י בריה"ל דאף ר"א ס"הרשב

בעל אבל כשגם בסתירה ליכא עדים רק שה. לבינה עדים רק שהקינוי היה בינו

להכי . ש"אליעזר יעו 'ו אף לר"י בריה"שנסתרה לא מיתסרא עליה מדינא אף לר ראה

א היינו דינו "כמו שתפשו האחרונים דדינו דהרשב ולא. א דרק מצוה לגרשה"קאמר הרשב

ו מיירי שיש "בריה י"ו ר"א. דאם כדבריהם איד קאמר שהוא רק מצוה. ו"בריה יוסי' דר

פ עצמו "מיירי דהקינוי והסתירה שניהם רק ע א"והרשב. אעדים בסתירה ואז אסורה מדינ

ד "שלפ ומאחר דמוכרח. א רק מצוה לגרשה"ו כ"י בריה"עליו גם לר לכן לא אסורה

יהושע ' כ לר"כ כמ"א. פ עדים"שע פ עצמו לא נאסרה עליו כסתירה"א סתירה דע"הרשב

עליו שנים נאסרהפ "כ ע"פ שנים דוקא אם הסתירה ג"קינא לה ע ל בודאי כן דאף אם"י

ל דלא נאסרה עליו "י אבל אם אין שני עדים בסתירה אף שהבעל ראה שנסתרה

וליכא ' בזמן הזה כו' לימא כו ח מסורא לא"ש בגמרא דהא דר"א ממ"וראיה להרשב .מדינא

אפילו בזמן הבית שיש כ"פ עצמו א"כ רק ע"ואם מיירי שהסתירה ג. למיבדקה מי המרים

א עדים "כ צריך לר"ו ג"י בריה"דהא גם לר .ר להשקותהמים המרים לא היה אפש

וליכא עדים יהושע בקינא לה בפני עדים' וכמו לר. א להשקותה"לאו א ואם. בסתירה

' א דין ח"ם פ"ש הרמב"כמ. ונאסרה עליו א להשקותה"בסתירה רק הבעל ראה הסתירה א

עדים בסתירה נה וליכאו בקינא לה בינו לבי"י בריה"אליעזר אליבא דר' לר כן. ב"ל ס"כנ

הא אפילו יש מים המרים . 'ליכא מי המרים כו כ איך אומר והאידנא"וא. רק שראה בעצמו

עדים כדין רק הקינוי פ שני"ל דמיירי שהסתירה היה ע"אעכצ. א להשקותה"א בזמו הבית

אליעזר ' י מי המרים לדברי ר"היה אפשר למיבדקה ע כ בזמן הבית"ע. היה בינו לבינה

כ עכשיו דליכא "משא פ שנים"פ עצמו ומשקה לה ע"ל מקנא לה ע"ו דס"י בריה"דר אאליב

כ "א. פ שנים"ח מסורא מיירי שהסתירה היה ע"דר כ"וכיון שע. מי המרים תשאר באיסורה

ו אין "י בריה"דגם לר א"ל להרשב"פ עצמו ס"כ ע"פ שנים רק ג"הסתירה לא היה ע אם

ד "ק ל"ו ס"י קט"ח סס"והחמ. דין עוברת על דתכ רק מצוה לגרשה. חיוב מדינא לגרשה

ש וזה דוחק "ע' עדים כו והיא תסתיר עצמה בפני' מאד לפרש הטעם דבזמן הזה כו נדחק

ו תירץ דבזמן הבית אילו הודית "י קט"ח סס"גם בב .ס כלל"הש' גדול ואינו במשמעו

בגמרא כלל נשמע וחידוש דין זה לא. רק שאמרה שלא נטמאה היו משקין אותה שנסתרה

ט "וכאשר כתבתי כן פירש בתוי. שני עדים פ"יהושע לעולם אין משקין לה אלא ע' דלר

אותה ם וראה"ש הרמב"פ שנים דלא כמ"ע' יהושע אומר כו' ה ר"בד ק דסוטה"רפ

ח מסורא כשנסתרה בפני שנים וכמו "דר הרי מוקי הא. ש"ע' שנסתרה דמאי בזמן הזה כו

ותירוצו דוחק וזה 'א לי אמאי אמרינן בגמרא בזמן הזה כודכתב ואכתי קשי אלא. שכתבתי

ש לדייק "אבל לפמ. כ אסורה עליו"עצמו ג פ"ל בפשיטות דאם נסתרה ע"משום דס

ומדברי .מ"א מצוה לגרשה לכן לק"ג אינה אסורה מדינא כ"דבכה א"מתשובת הרשב

ר לאשתו וקרוב אני בעיני לומר דמי שאמ ל"שהרי כתב וז. א משמע כן"תשובת הרשב

פ שמדין תורה אינה "אע תסתתרי עם פלוני אלא בעדים ונסתתרה בפניו בלא עדים לא

ליה שמואל לההוא סמיא אי מהימן לך כבי תרי זיל מ מצוה לגרשה דהא אמר"מתגרשת מ

ה כל "מיתסרי אפ ג דאיתא דאמרינן לא"אלמא אע( א"ו ע"דף ס)ג דקדושין "פ אפקה

ולכאורה דבריו נפלאים דמה לו להביא ממרחק ל"ה עכדמהימן ליה כבי תרי מצוה לגרש

מהימן ליה כ ראיה מוכרחת דשם"דאין זה כ. ראיה מהא דאי מהימן לך לחמו להביא

שזינתה דדילמא רק נשתגעו יחד אבל הכא אף שנסתרה אינו ברור. שבודאי זינתה

וכמו .מסוראלו להביא ראיה מוכרחת לדבריו מהא דרבי חנינא והרי היה. בחיבוק ונישוק

פ "י קינוי וסתירה שע"דאסורה לו ע ו"י קט"ע סס"א והטוש"ד מה"ם ספכ"שפסקו הרמב

קאי רק חנינא מסורא לא' ל דר"א ס"ל דהרשב"ו עכצ"א. לגרשה ועדיף ממצוה. עצמו

אבל . אליעזר' ו אליבא דר"י בריה"ר שאז דוקא אסורה לו לדברי. כשנסתרה בפני עדים

מצא להביא לכן לא. ו"י בריה"עצמו אינה אסורה עליו כלל אף לרפ "ע כ"בשהסתירה היה ג

. ג"י קל"ן סס"להרמב' תשו' וע. 'סמיא כו ראיה לדינו רק מהא דאמר ליה שמואל לההוא

פ עצמו "ע פ עדים ובין סתירה"ל לחלק בין סתירה ע"א ס"כ הרשב"דע וכיון דיצא לנו

א "ב לא יסבור הרשב"ל ס"הנז' דין ח סוטה' א מה"ם פ"ל דגם בדינו דהרמב"מעתה אפ

עוד ש"אך במ. ע"ג והטוש"ם והסמ"ודאי חלילה להורות נגד הרמב מ למעשה"ומ. כוותיה

' ש סי"הביאו הב' פ' סי' בתשו ל"ש מהרמ"בזה יש עוד צד להקל עפמ' ם בדין ט"הרמב

נאמן ואם עד אחד מעיד על כיעור אינו חייב לגרשה אפילו הוא ל"ה וז"ק כ"ו ס"ו ס"קט

מ "ד מהר"ל אף לפ"ל דר"במהרמ ש"וע. ש"ל הב"ח עכ"קע' ועיין סי. בעיניו כתרי

א דכיעור "כ בע"אעפ. פ"נאסרה על בעלה בלא קדל בהשאלתות דבשני עדי כיעור

' ש ועיין סי"ש הב"ואף שמ .כ כאן"ל כמ"כ י"וא. נאסרה עליו אף אם נאמן בעיניו כתרי לא

ל שזהו "י. ח"ח ס"קע' דין זה שהוא המבואר בסיל ל"ח כוונתו לחלק בין דינו דמהרמ"קע

א "ש שהרשב"אבל לפמ .ם בראה בעצמו שנסתרה"ל דאין שום חולק על הרמב"דס מפני

א עד הנאמן בעיניו העיד לו על הסתירה אולי "בעצמי כ כ בלא ראה"חולק גם על זה א

חק אפשר להקל בשעת הד .פ עצמו"ובאם היה הקינוי והסתירה הכל רק ע. להקל יש

.א"הגדול כהרשב

ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין "אכי לא ינוח שבט הרשע על ' מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאיוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים ' גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר ר

ושרות איני והא סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת

ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא (א, בדף ' גמ) .בזוג ראשון הא בזוג שני

כי לא ינוח שבט הרשע על ' אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאל פירשו פסוק זה על "רז :ל"וז. ג,קכה, ראה ספר חזה ציון על תהלים :קיםגורל הצדי

ושלכן לצדיקים אין מזווגין להם אשה , מה שאין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיוכי שרוי בלא זה , שלום ברנה טובה, ט"וזהו נוטריקון של שב. מרשעת ושרוצה לשלוט עליו

וכשיהיה זה ברשע לא ינוח זה על . אה לו זהי אשה ב"נמצא שע, ל"השרוי בלא אשה כשז .מזווגה להם' ולכן אין ה, הצדיקים

תנינן , "ה רעי"יהו: "דבר אחר :ל"וז. ב,ב קע"ראה זח :וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

, הכא תרין גוונין אינון. דקשין מזונותיו דבר נש קמי קודשא בריך הוא כקריעת ים סוףועל דינא , בגין דקודשא בריך הוא כל עובדוי בדינא וקשוטחד . ותרווייהו בארח קשוט

לצדיקי , ובכל יומא ויומא ובכל זמנא וזמנא דן כל עלמא בדינא, וקשוט אתקיים כל עלמאוכד איהו ". ה צדקות אהב"כי צדיק יהו( "שם יא ז)כמה דאת אמר , ולרשיעי ולכל בני עלמא

כדין קשה בעינוי למיהב לון , ין קמיהדן בני נשא וחמי בני נשא כמה חייבין וכמה חטאואיהו עביד עמהון לגו . בגין דאית ליה למיזן חייביא ולאינון דחטאן, מזונא בכל זמנא

( א עמין ובני"ס)דאתמשך ואתנגיד על כל , וזן ומפרנס לון כפום חסד עלאה, משורת הדיןולכל , אינון בני עלמא לצדיקי ולחסידי ולרשיעי ולכל, וביה איהו זן ומפרנס לכלא. בני עלמא

ולא אשתאר בעלמא דאיהו . מקרני ראמים עד ביצי כלמי, חיון ובעירי חקלא ועופי שמיא .אף על גב דקשה קמיה לפום עובדין דבני עלמא כקריעת ים סוף, לא זן ומפרנס לכלא

הקורא למי הים וישפכם על ", "גוער בים ויבשהו"והכתיב ! ?וכי קריעת ים סוף קשה קמיהואת אמרת דקריעת , כלא קמיה כאין הוא חשיב, והא כיון דסליק רעותא קמיה, "הארץ פני

ובעא קודשא בריך הוא למקרע , אלא בזמנא דישראל אעברו לגבי ימא. ים סוף קשה קמיה, ובעא דינא מקמי קודשא בריך הוא, אתא רהב ההוא ממנא דעל מצרים, לון ימא דסוף

, ולמקרע ימא לישראל, עי למעבד דינא על מצריםמאריה דעלמא אמאי את ב, אמר קמיהאלין בגלוי , ז"ז ואלין פלחי ע"אלין פלחי ע, וכל ארחך בדינא וקשוט, הא כלהו חייבין קמך

בההיא שעתא הוה קשה . אלין אושדי דמין ואלין אושדי דמין, עריות ואלין בגלוי עריותויאמר ( שמות יד טו)כתיב ד, והא ישראל הוו נטלי על ימא. קמיה למעבר על ארח דינא

והוה קשה קמיה למעבר על דינא , ה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו"יהו .ולמקרע לון ימא דסוף

דאקדים בצפרא למעבד פקודא , ואלמלא דאשגח קודשא בריך הוא בזכות אברהםן דבכל בגי, כלהו אתאבידו בימא, כדכתיב וישכם אברהם בבקר, דמאריה ורעותא דיליה

מאי דכתיב ולא קרב זה , דתנינן. ההוא ליליא בדינא הוה קודשא בריך הוא עלייהו דישראל, מלמד דאתו מלאכי עלאי לשבחא בההוא ליליא קמי קודשא בריך הוא, אל זה כל הלילה

מיד ולא קרב זה אל זה , עובדי ידי טבעין בימא ואתון משבחן קמאי( א בני"ס)אמר לון וכי , אשגח קודשא בריך הוא בזכותא דאברהם, כתיב ויהי באשמרת הבקר מה. כל הלילה

כדין אהדר ימא , כדכתיב וישכם אברהם בבקר, דאקדים בצפרא למעבד רעותיה דמאריה

, לתנאו, ותנינן לאיתנו, דכתיב וישב הים לפנות בקר לאיתנו, וערקו מיין קמייהו דישראל, כתיב הכא לאיתנו, לאיתנו, עלמא לההוא תנאי דהתנה עמיה קודשא בריך הוא כד ברא

בההוא זמנא דאקדים אברהם , ועל דא לפנות בקר, וכתיב התם משכיל לאיתן האזרחיועל דא קשה , (הכא ויהם את מחנה מצרים), כדין אתקרע ימא, למעבד רעותא דמאריה

.הוה קמיה קריעת ים סוף

מה קריעת ים סוף קטיל . כגוונא דא קשין זווגין קמי קודשא בריך הוא כקריעת ים סוףמוציא ( "שם סח ז)אוף הכא בזווגין כתיב , לאלין בהאי סטרא ומקיים לאלין בהאי סטרא

ולזמנין לחייבא ; מיית האי ויהיב אתתיה להאי; ותנינן בכי ושירות, "אסירים בכושרותומה דאתערו . וכלא הוא בדינא, אבל רזין סתימין אינון בכלא. מזדמנא ליה אתתא מעליא

, ההוא דקאים לפני, לפני, לפני ולא מלפני, ומה דאתערו. ודאי הכי הוא, ברייא בהאח, ועל דא לא אמרו דקשין זווגין לקודשא בריך הוא, ושמש קמיה, קמיה דקודשא בריך הוא

דהא לאו , ולהאי קשיין כל הני, אלא לפני, וכן קשין מזונותיו של אדם לקודשא בריך הואברשותא , (ג אבל אף על גב דאיהו עביד"א ל"ד), ב דאיהו עבידאף על ג, ברשותיה קיימי

.אחרא עביד

תרגום

ר אחר ה ב רוך הוא כמו קריעת ים סוף -רעי ' ד דוש ב ם לפני הק ל אד שים מזונות ש ק נינו ש . שנים אן הם שני גו ת, כ ך אמ ר ם בד .ושניה

ת אמ רוך הוא בדין ו דוש ב ל הק יו ש ל מעש כ ד בשביל ש ח עולם, א ל ה ת מתקים כ אמ , ועל הדין והעולם בדין ל ה ת כ ן א ל זמן וזמן ד יום ובכ ל יום ו ל ב , ובכ ת כ עים וא רש ת ה ת הצדיקים וא ני א

עולם נאמר , ה קות אהב' כי צדיק ה( תהלים יא)כמו ש ם . צד ה בני אד ם ורוא ן בני אד הוא ד וכשניו אים לפ ה חט עים וכמ ה רש ל זמן, כמ זון בכ ם מ ה בעיניו לתת לה ש ת , אז ק כי יש לו לזון א

חוטאיםה ם ש ת אות עים וא .רשם לפנים משורת הדין ה ה עמ ע על , והוא עוש ך ונשפ נמש ליון ש ע ד ה ס ה כפי הח ן ומפרנס אות וז

ל עמים ובני)כ עולם( ה ת הכל, בני ה ן ומפרנס א ת, ובו הוא ז ת א ת החסידים וא הצדיקים ואעים רש עולם, ה ם בני ה ל אות ת כ מים, וא ה ועופות הש ד ל החיות ובהמות הש ת כ מקרני , וא

ת ה , ראמים ועד ביצי כנים ן ומפרנס א אינו ז עולם מי ש ניו, כלולא נשאר ב ה לפ ש ק , אף על גב שעולם .כקריעת ים סוף, לפי מעשי בני ה

ניו ה לפ ש תוב , וכי קריעת ים סוף ק הקרא למי הים ( עמוס ט), גוער בים ויבשהו( נחום א)והרי כץ אר ניו, וישפכם על פני ה צון לפ לה ר ע ן ש שוב, והרי כיו ניו כאין הוא ח ה אמרת , הכל לפ ואת

ניו ה לפ ש קריעת ים סוף ק !?שלא ת ים סוף, א ם א רוך הוא לקרע לה דוש ב ה הק צ ברו לים ור אל ע ישר א , בזמן ש אותו , רהבב

רוך הוא, ממנה על מצרים דוש ב ניו. ובקש דין מלפני הק עולם, אמר לפ ה , רבון ה ה רוצ ה את למאל ת הים לישר ניך, לעשות דין על מצרים ולקרע א עים לפ ל ד , הרי כלם רש תוכ אמ ? רכך בדין ו

לות בים ומז לות, אלה עובדי כוכ בים ומז יות. ואלה עובדי כוכ יות, אלו בגלוי ער . ואלו בגלוי ערמים מים, אלו שופכי ד .ואלו שופכי ד

ניו ה לפ ש יה ק ה ה ע ה ש ך הדין באות ר יו נוסעים על הים. לעבר על ד אל ה תוב , והרי ישר כ שר ה( שמות יד) עו' ויאמ אל ויס ל בני ישר י דבר א ה מה תצעק אל ל מש ניו לעבר . א ה לפ ש יה ק וה

ת ים סוף ם א הקדים , על הדין ולקרע לה ם ש ה רוך הוא בזכות אבר דוש ב השגיח הק לא ש ואלמר לעשות מצות רבונו ורצונו תוב , בבק ר ( בראשית כב)ככ ם בבק ה יו אובדים -וישכם אבר כלם ה

ל אותו ה , בים בכ אלמשום ש רוך הוא בדין על ישר דוש ב יה הק .לילה ה

נינו ש ל הלילה, ש ה כ ל ז ה א רב ז תוב ולא ק כ ליונים לשבח באותו , מה ש או מלאכים ע ב מלמד שרוך הוא דוש ב ם, לילה לפני הק ני)וכי : ואמר לה ם משבחים ( ב די טובעים בים ואת מעשי י

ני ל הלילה -מיד ! ?לפ ה כ ל ז ה א רב ז תוב. ולא ק ר? מה כ ת הבק דוש . ויהי באשמר השגיח הקר ל הקדים בבק ם ש ה רוך הוא בזכות אבר ר, עשות רצון רבונו ב ם בבק ה תוב וישכם אבר אז . ככ

זר הים אל, ח רחו המים מלפני ישר .ובתוב כ נו , ש ר לאית ב הים לפנות בק נינו. ויש נו , וש התנה עמ, לתנאו -לאית דוש לאותו תנאי ש ו הק

עולם ת ה א א ר ב רוך הוא כש נו . ב נו , לאית אן לאית תוב כ ם , כ תוב ש ן ( תהלים פט)וכ משכיל לאיתחי זר א ר, ה ה לפנות בק ם לעשות רצון רבונו אז נקרע, ועל ז ה הקדים אבר , הים באותו זמן ש

ים) ם את מחנה מצר אן ויה ניו קריעת ים סוף( כ יה לפ ה ה ש כן ק .ולרוך הוא כקריעת ים סוף דוש ב שים הזווגים לפני הק ת אלה . כמו כן ק רג א מה קריעת ים סוף ה

ה ת א , בצד הז אן בזווגים -לה בצד ההוא וקים א תוב , אף כ מוציא אסירים ( תהלים סח)כרות נינו , בכוש ה. בכי ושירות -וש ת ז ה, ממית א ת אשתו לז נת , ונותן א ע מזדמ ש ר מים ל ולפע

ה ה מעל ר . אש ל סודות נסת ה. והכל הוא בדין, ים הם בכלאב ז העירו החברים ב ך , ומה ש ודאי כ .הוא

ני העירו לפני ולא מלפ עומד לפני -ומה ש רוך הוא, לפני אותו ש דוש ב ל הק ניו ש ניו, לפ . ושמש לפך לא א דושועל כ שים הזווגים לק ק רוך -מרו ש דוש, הוא -ב ם לק ל אד יו ש שים מזונות -וכן ק

רוך לא לפני, הוא-ב ל אלה, א שים כ ה ק ז ם הם עומדים, ול הרי לא ברשות הוא . ש אף על גב שה ל אף על ג ), עוש האב הוא עוש ה( ב ש ת הוא עוש ר שות אח .בר

להבין :ל"וז. צ' ע ל"מארז הזקן ר"אדמו מאמרי ראה: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

שפחות ואלף עבדים אלף לה 'שהי מטרוניתא דההיא ומעשה 'כו ס"כקי שקשה הזווג ענין

שרצתה היינו י"ר ובין בינה 'שהי הויכוח ביאור .כידוע 'הי וכן לזווגם תוכל שלא י"ר ל"וא

כפי יעשה שאם הטבע פ"ע שמתנהגים ד"ושא מ"מו כמו בטבע כ"ג נתלבש שהזווג לומר

דהיינו הטבע מן למעלה הם הזווגים באמת אבל. וכדומה מ"המו לו יצליח הטבע

כאשר דהיינו הטבע פ"ע 'הי שאם לזה הוראה 'הי מעשה ואותה כלל בטבע נתלבשו שלא

עבדים באלף השוה מזג למצוא יכולה היתה כלל שוה טבעם 'הי שלא או השתוו בטבעם

ק"שב לפי הוא זווגם בידה עלה שלא מה אך, זולתו עם שוה' א 'שיהי שפחות ואלף

ולא שיהיה כך 'שיהי וגוזר מכריז ק"הב 'פי, בדרך הטבע לא לפלוני פלוני בת מכרזת

פ"ע ולא דשדכן שקרים י"ע נגמרים השידוכים כל זה ולטעם, סיבה פ"ע הדבר התנהגות

מ"מו כמו האמת פ"ע 'יהי לא ולמה ,לעולם מזדווגין 'הי לא האמת מגיד 'הי שכאשר האמת

הטבע סיבת אין בטבע הזווגים נתלבשו שלא לפי הוא הענין אך 'כו יקח כי נאמר הרי

, 'כו הטעות פ"ע האונאה והוא קיומה הטבע היפוך י"ע אלא מקלקלת אדרבה מקיימת

וידוע פרט בכל הטבע וסיבות אנושי השכל נשפע מהם הטבע מקור המזלות שהרי

יוכלו לא הזיוגים כמו לשלוחים ניתן לא ואשר בלבד ושלוחים מלאכים הן ושרים דהמזלות

השכל טעות פ"ע אלא הזווג יוגמר הטבע ודרך שכל פ"ע לא כ"וע, להנהיגם המזלות

נמוך שקרדבר כמו השכל שטעות פ"ואע, לגומרה בשכל כח אין כי .שקר לו ושמגיד

לא השכל מן בלמעלה הזווגים ששרש מפני אבל, והאמת השכל מן 'בהשתל במדריגה

באמרו לה שמרמז וזהו. ל"כנ אותו ומטעה להשכל שמנגד בדבר א"כ להתלבש יוכל

הכרוז והוא בעצמו אלא ומזלות כמלאכים השפע שלוחי ולא 'פי זווגים מזווג ה"הקב

ולנהוג בשכלם להלבישנו העבדים יוכלו שלא בעצמו המלך גזירת כדוגמת ק"ב שמכרזת

שהזווג וזהו, ל"וד חכמתו כפי עושה השליח לשליח הניתן דבר כ"משא שכלם פ"ע הגזירה

.'השתל 'מס למעלה בה והקריעה 'מל מדת ס"י כי ס"כקי קשה

:ל"וז. רלד' א ע"ה ח"הזקן תקסר "ראה מאמרי אדמו :וקשין לזווגן כקריעת ים סוףי דיושר "או' מבחי הענין הוא דהנה ישראל שרשם. 'כו ס"ל קשה לזווגם כקי"וזשרז

י התורה "לקיום ההשתלשלות העולמות דוקא והיינו ע י מלמעלה למטה"שממשיכים אאור ישר מלמעלה למטה שיתקיימו העולמות דוקא שזהו ענין ברכת ומצות ממשיכים עליו

דוקא י מלמעלה למטה"שממשיכים שפע הא' ה כו"אמ' מברכים ברוך אתה הויש המצותהוא המשכה י כל מעשה המצות כמו ציצית ותפילין ודומיהן ולכך מברכים ברוך"ע

צ בחורב "לקבל את התומ והנה כשנצרכו ישראל .כנודע' הוי' מלמעלה למטה אל בחיתחלה לעבור בתוך הים ביבשה הוצרכו ל"י מלמעלה למטה כנ"המשכת או' שהוא בחי

ש "וכמ' אח מטך ונטה את ידך על הים ובקעיהו וגו ש הרם"שיבקעו המים לפניהם כמ' ע הי"ב קרעים להיות לכל שבט בפ"ל שנקרע הים לי"כדדרז 'ס לגזרים כו"לגוזר י' דעגולי ח"הא' ם דהיינו בחי"דעגולי' ם הוא מל"מימינם ומשמאלם כו׳ והיינו שהי לחומה

' שיהי' הים ביבשה כו י דיושר לעבור בתוך"ז היו צריכים ישראל שנמשכים מאו"ע ל"כנח דעגולים "י דיושר כובש את הא"האו 'ב קרעים דהיינו שיהי"ם נקרע ונבקע לפניהם לי"הי

ח "ב קרעים דהיינו שנתבטל הים הוא א"דעגולים לי ח"י דיושר קרע את הא"עד שהאב שבטים "ב קרעים עד שכל הי"י דיושר שנקרע לי"ישראל הוא או דעגולים לגמרי מפני

וקורעו 'י דיושר את העגולי"וכנודע שבדרך ההשתלשלות בוקע או' בתוכו ביבשה כו עברוס שנעשה "נס דקי' זה הי אבל' ד דעגולים כו"חב' ר דעגולים בחי"קרעים בלבד היינו בג' בג

קרעים ונתבטל לגמרי מפני ב "שנקרע לי העולמות דהיינו' בהשתלשלו' דבר חדש שלא היח "ב קרעים שהוא או"ז שכבשוהו לי"ל ועי"לגמרי כנ י דיושר שכבש אותו"ישראל הוא א

כ לקבל "יוכלו אח 'י דיושר מושל עליו כו"י דיושר עד שאו"מפני או שנתבטל לגמרי 'דעגוליקשה ש"וז. ל"ל וד"י למטה המה התורה ומצות כנ"א 'התורה בחורב להמשיך בחי אתח דעגולים עד "הא י דיושר את"זה קשה מאד שיכבוש הא 'שבאמת הי 'פי, ס"ווגם כקילז

ח דעגולים "בהיות שרש הא 'כו ב קרעים"ח דעגולים נתבטל לגמרי מפניו שנקרע לי"שהאח דוקא "כי נעוץ תחילתן בסופן דוקא היינו בא י דיושר"הוא הגבה למעלה מאד נעלה מאו

דעגולים לכך נעוץ בו התחלה והראש דוקא 'מל 'בחי שהוא ל"שהוא הסוף כל דרגין כנזה באמת 'והי. ל"ד לכך אין נעוץ בו התחלה כנ"אינו התכלית וסוף דכ י"כ הא"משאכובש את י"ראוי להיות האו' כדין האמיתי שמצד שרשם של שניהם האמיתי לא הי שלאש ואל אישך "דהיינו מ ס"כ קשה לזווגם ממש כקי"וכמ. ל"זה קשה מאד כנ 'ח לכך הי"הא

ראוי להיות להיפך שהיא נעלה ממנו 'תשוקתך והוא ימשל בך שמצד שרשם האמיתי היח "א 'שנעוץ בה התחלה דוקא שהוא בחי מצד שרשה הנעלה שהיא סוף כל דרגין

השוה בשניהם 'ממש שזהו עניו א ס"לכך קשה לזווגם כקי ,כנודע( 'דעגולים או דיושר כו)בהיות ידוע שאלה 'וכ 'יתי שנעשה כך שלא כדין האמיתיהאמ אך הטעם, ממש

ושם מה 'ן דאצי"דתוהו הוא עולם הנקודים נפלו דרך שבירה לב 'איקדמ המלכיםה הוא "מ ל שם"לכך לפי שעה צ 'ואלפי שני דהוי עלמא כ 'והמברר אותו בכל משך הוא

אזי 'ורירהבי ותכליה כל ל בגמר"ל אבל לע"ו כנתשהוא המברר או ן"ב 'המושל על שתסובב גבר 'ב נקב"ח עט"ש א"בעלה כמ ה"ג שלמעלה ממ"ס 'ן לשרשו ש"ב 'יתעלה ש

ב אזי "ע 'ג יתעלה במקורו ש"ס 'ה וש"מ 'שלמעלה מן ש ג"ס 'ן לשרשה ש"ב 'שתתעלה שקדם 'וב ומקדם אשר לא נעשה שיוולדו נשמות חדשות ממש מבחיכתש יקוים המקרא

בשבירה כלל ש אשר לא נעשה שלא היו"בה שבירה מעולם וז 'שלא הי 'עולם העקודי הואבשבירה שזה נעשה ולא שיתבררו נשמות הישינות שהיו)ממש 'התחדשו 'שהוא בחי

ה שנקבה "מ 'שלמעלה מן ש ן למקורה"ב 'ה המברר אבל תתעלה ש"מ 'י ש"עתה עכי מה הוא 'כו 'להיות כך שהוא ימשול עלי אבל עתה לפי שעה הוצרך, ('ותסובב גבר כשנקרע מפני ישראל שהלכו ס"קי 'ולכך הי 'ווג ך"ימשל ב והוא 'ן וכדכתי"ב 'מברר את ש

.ל"ל וד"ל והכל מטעם הנ"כנ 'ח דעגולי"י דיושר את הא"שגבר האו בתוך הים ביבשה

:ל"וז. ר האמצעי פרק לב"ראה שער האמונה לאדמו: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

הפך ים ' ס נאמ"ס דוקא דהנה בקי"המאמר דלעיל שקשה לזווגם כקי ואחר כל זה יובן עניןל כמו שהמים היו מקיפים על הארץ ושרשם למעלה היינו ענין "ד הנ"דהיינו ע' ליבשה כו

כ כאשר הפך ים ליבשה זהו כמו שצוה יקוו "שמים שקדמו לארץ בסדר ההשתלשלות ואת התגלות היבשה שהוא הארץ וירדו למטה שהגבוה הושפל וירד למטה להיו' המים כו

ס שהפך ים ליבשה הרי הים "בקי' למעלה שזהו הגבהת השפל שעלה למעלה וכך הישהוא הגבוה הושפל למטה להיות התגלות היבשה בתוך הים שזהו העלאת והגבהת השפל ונמצא זהו כמשפיל גבוהים ומגביה שפלים בבת אחת ולמעלה הרי הוא ענין

ארץ עילאה וירידת הגבוה והשפלתו שהן השמים שקדמו הגבהת השפל במדרגה שהוא הס לפי שנס "כ אמר שקשה לזווגם כקי"ל וע"תחלה כנ' לארץ מפני שהארץ קדמה במח

ס היה קשה מכל הנסים מפני שקשה הדבר מאד להשפיל הגבוה ולרומם ולהגביה "דקיאת המקבל שהוא התלמיד ' הדבר להגבי' מ שקש"הנמוך ברגע אחת וזהו כמו עד

י "כמו שמואל דיתיב קמיה ר)ג "ולהשפיל את המשפיע שהוא הרב שיקבל מן התלמיד וכהולרומם את האשה ולהוריד להשפיל האיש המשפיע ' או כמו שקשה הדבר להגבי( תלמידו

ע "עו' כמו בחינת מקבל מאשתו שזהו היפך הסדר דהשתלשלות העולמות בבחי' שיהיש והוא ימשול בך "למעלה והמקבל למטה כמשהוא בחינת משפיע ומקבל שהמשפיע ודאי

המקבל מושל במשפיע זהו קשה מאד ' ולהיות כל איש שורר בביתו ולהפוך זה הדבר שיהיפ שראוי להיות כן מצד שיש יתרון מעלה במקבל שהמשפיע צריך לקבל הימנו כענין "אע

' ח יהי"ל דא"לע' ח דארץ נעוץ בתחלתן שלמעלה מן המשפיע וכמו שיהי"דאו' ארץ קדמ' וכמו שאמר לאברהם כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקול)ב נקבה תסובב גבר "עטה שומע בקולה "מ' להיות אברהם בחי' למעל' ן הגביה"ב' מקבל בחי' בחי' פ ששר"אע

( ל"א וד"ש במ"כמ' ב כו"ח עט"א' ב שאז יהי"והוא לפי ששלשה האבות הטעימן מעין העוה' שהמשפיע עיקר והמקבל טפל וכמו שמים שנקאך לפי סדר ההשתלשלות דעכשיו

ס "קשה מאד נס דקי' כ הי"ל ע"כנ' ש בראשית ברא כו"משפיע לארץ לפי שקדמו כמל ולא עכשיו "לע' זה יהי' פ שארץ קדמ"להשפיל ולהוריד הים המשפיע ולהעלות לארץ ואע

גלוי קשה זהו בהעלם עדיין ושיבא לידי' דעכשיו מה שנעוץ תחלתן בסופן דוקא וסוף כווזהו שאמר ( ן"ב' בחי' דזהו למשול בשם אלקי)הדבר יותר מכל הנסים שהן בהיפוך הטבע

כ עכשיו כמו "ס דהזיווג עכשיו לזווג נשמות זכרים בנשמות נקבות קשה ג"לזווגן כקי' דקשה העליון ונשמות "דכר שם מ' ס דוקא לפי ששרש נשמות הזכרים מבחי"קשה נס דקי' שהי

ארץ לגבי שמים או ' שזהו סופא דכל דרגין כמו בחי' ן דאצי"ב' נוקבא בחי' הנקבות מבחימקבל מדכורא ' הנוק' כ עכשיו בחי"ע' אסתר קרקע עולם היתה כו' וכמו שאמר)ל "ים כנ

חידוש יש ' ש אשה כי תזריע וילדה שהוא בחי"ן שלה כמ"אך מה שיש בה כח להוליד במהתחדשות גמורה מאין כמו שכח הצומח שבארץ ' הוא בבחי' מאין ממש כידוע שכל תולד

כ "ל בארץ וא"כנ' מצד שנעוץ תחלתן כו' ל זהו יש בהעלם בעצמ"מאין כנ' מחדש הצמיחמהזכר בכח חידוש ' למעל' כמו שהיא בשרש' הנוק' נ צריך להעלות לבחי"בזווג נשמות זו

' עכשיו דנוק' הגבוהדכר שהוא ' א שיורידו וישפילו לבחי"א להיות עליה זאת כ"וא' התולדד דדכורא וכן אמר והוא "א לאשה שתזריע ותלד בלי קבלת מ"בחינת מקבל מדכורא כי א

ס דוקא כי צריך להשפיל המשפיע ולהעלות המקבל "כ הזיווגים קשה כקי"ל ע"ימשול בך כנ' שיהי' נ להעלות לנוק"כ צריך בזווג זו"י שהוריד ובקע הים כמ"ע' היבש' ס שנתגל"כמו קי

שהוא הדכר ' ל ולהשפיל הגבו"שנעוץ סופן בתחלתן כנ' למעל' כח להוליד מצד שרשבה ן שלה "בזכר ותקבל כח המוליד במ' ואחר הזווג להיפך שלא תמשל הנקב)אז יזדווגו

וזהו שאמר דרכו של איש לחזר אחר אשה מפני שבשרשה ( ד דוקא"כח המוליד דמ' מבחי' ב נקב"ח עט"ל דא"ל אל המשפיע כמו לעהיא עיקר המשפיע והוא נמשך אחריה כמקב

פ נוקבא מקבל מדכורא "אך אין זה מתיישב לנכון עדיין דעכשיו עכ)ל "וד' תסובב גבר כוכ למה "ד א"בחידוש גמור מאין זהו רק מכח המוליד שבטיפת מ' ש אשה כי תזריע וילד"ומ

לנמוך ' לל ולא העלאכ' לגבו' קשה לזווגן להעלות לנמוך ולהוריד לגבוה הרי אין כאן ירידל ובזווג "לע' מן הזכר גם עכשיו כמו שיהי' גבו' בשרש' אם לא שנאמר להיפוך מפני שהאש

כ "משפיע וא' לנמוך שהוא הזכר שיהי' והעלא' לגבו' להיות מקבל זהו יריד' הרי יורדת למטבלא לגבוה הוא מה שאין שלימות לדכר ' ל דיריד"בהיפוך ממש אלא צ' ס אדרב"אין זה כקי

לדכר רק ' מכח עצמו וכן אין נותנין פרנס' ב וכח המוליד יהי"ח עט"ל א"משום דלע' נוקן שלה גם עתה "שתסובב לגבר במ' לנמוך היינו בנוק' והעלא' בשביל אשתו זו ביתו כו

ש ויקרא שמם אדם כללא דדכר "וכמ' ן עד שאין שלימות לאדם בלא נוק"ד מברר למ"דמפ המבואר "ויובן זה ע( )'י כו"ח למעלה מאו"תחלתן בסופן דאו והיינו מפני שנעוץ' ונוקאשה ' שנק' מל' יותר מבאיש שהוא בבחי' באש' ניתנ' יתיר' דבינ' א בענין גן נעול כו"במ

הדיבור ' ז אמר בזאת יבא והוא בחי"שע' הירא' קרינן לה וכן בבחי' פ מל"ותשבע' יראת הפ "עצמה וכתורה שבע' העיקר מצד כח המל על' מרוב' תוס' פ שנעש"דמובן משם עכ' כו

שבכתב כלל וכציור הולד ' כ שאין זה בתור"נוספים על תושב' שמתחדשים בה דינין הרבעכשיו ' והנ( ש"ע' חדש בדיבור כו' ד וכן התוס"מרובה על עיקר כח טיפת מ' באברים בתוס

ות נעוץ בתחלתו ג להי"ארץ וכה' סופא דכל דרגין הנק' המל' בזמן הגלות עדיין לא עלת' כו' ש ותרם התיב"בפנימיות הכתר כידוע וכן מ' המל' כ עול"פ שכל יו"אע)ל "ממש כנל "כ הוא מעין דלע"הפנימיות שלה לבד מפני שכל יו' זהו בבחי' כו' בחדש הז' ותנח כו

נ כל "יחוד דזו' א והוא בחי"מקבל מז' אבל בחיצוניות היא בחי' שבת שבתון כו' שהרי נקהמלכות מקבלת ' אלא בחי( 'ט כו"ן דוקא כידוע וגם בשבת וי"ה מברר לב"מד' השנ

וכמו משל הדבור שמקבל מן ' ש מה שמו ומה שם בנו כו"א שבו מוחין דאבא כמ"מבחינת ז' מגיד ל' וזהו מגיד מראשית אחרית פי' המדות שבלב שבהם אור השכל וחכמה שברא

ש ראשית "ראשית כמ' מ נק"ליש מהגם שמאין תמצא ' מההעלם לגלוי והחכמ' המשכמקור ' ס שבהעלם אור הכתר כידוע והוא הנק"חכמה לפי שבה ראשית הגלוי אור דא

' כ לא תעל"אחרית סופא דכולא וא' שנק' המל' הראשון להאיר ולהמשיך אור ושפע עד בחי' ש מגיד מראשית אחרית ונק"ראשית וז' שנק' יותר ממקור הראשון שהוא החכמ' המל

ל והמופת לזה הנה אנו "ן כנ"ה שמשפיע לב"והיינו בכלל ענין שם מ' וסיומא כו שרותאפ שיש בה כח החידוש לחדש ולהצמיח יש מאין ממש "דאע' רואים למטה בארץ התחתונ

מ לא תוציא צמחה מצד עצמה רק כשיומשך עליה מטר מן השמים והרוה את "ל מ"כנוכמו מי התהום שעולה ( 'באו כורק הספיחים שמאליהם י)הארץ והולידה והצמיחה

ד שהמה "מ' והיינו כמו בחי( 'ע הרי נהר יוצא מעדן להשקות את הגן כו"וגם בג)' ומשקה כון דאשה להוליד מצד עצמה "פ שיש כח במ"התולדה של הולד אע' עיקר הגורמים בחי

ל וכן בלבנה שמקבלת מאור השמש אז יש בכח אורה לפעו)ל "כנ' ש אשה כי תזריע כו"כמוכך בלא מטר לא ( ל"א בענין סיהרא לית לה מגרמה כלום וד"ש במ"פעולתה בארץ כמ

כמו שהנקבה לא תוליד מעצמה ' פ שיש בכחה להצמיח כו"תוציא הארץ צמחה כלל אעל וזהו מגיד מראשית "ד דדכורא מטעם הנ"פ שיש בה כח המוליד בלתי שתקבל ממ"אע

וכמו ' שפיע ועל כן אמר והוא ימשול בך כון והוא עיקר המ"ה מברר לב"אחרית דוקא דמש אני אענה את השמים והם "משפיע והארץ מקבל וכמ' בשמים וארץ עכשיו דשמים נק

.ל"ל וד"יענו את הארץ וכמו והרוה את הארץ והולידה כנ

ועתה :ל"וז. עה' ו ע"צ תרט"ר הצ"מאמרי אדמו ראה: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

' הנה ים ויבשה הוא בחי, ל ענין ים ויבשה"ומתחלה י, הפך ים ליבשה' ס שהי"ל ענין קרי"יעלמא דאתכסייא ויבשה הוא עלמא ' ים הוא בחי, עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא

הוא שהברואים שבים אינם נראים לחוץ ' והנה ההפרש שבין ים ליבשה בגשמי, דאתגלייאא להם לחיות ביבשה "תם וקיומם הם בתוך הים דוקא ואוגם חיו, כי הים מכסה עליהם

והיינו לפי שהם בטלים למקור התהוותם , שכיון שהם פורשים מן הים מיד הם מתיםגילוי לזולתו ' ודיבור כי הדיבור של האדם הוא בבחי' ענין מח וזהו. וחיותם בתכלית הביטול

לה עלמא דאתגלייא הוא וכך למע, מתאחד עם עצם הנפש' כ המח"משא' ונעשה נפרד כו' ש בדבר ה"דיבור וכמ' יש ודבר נפרד והיינו לפי ששרשן מבחי' מה שנעשו העולמות בבחי

כמו שאנו רואים למטה שהדיבור נעשה נפרד , נפרד' כ נעשו בבחי"שמים נעשו ועמ דברה תורה "מ, הגם שלמעלה אינו שייך זה כי אין לך דבר שחוץ לעצמותו, מהאדם

אבל באמת אינן , דיבור עליון נראים ליש ודבר נפרד' כ מה שנתהווה מבחי"עו, א"כלשון בנאבל ', יש ודבר נפרד כו' דיבור נראים לעינינו בבחי' י שנתהווה מבחי"נפרדים כלל רק ע

כ הם בטלים בתכלית "וע' מח' עלמין סתימין שנתהווה מבחי' עלמא דאתכסייא זהו בחילמעלה וכך. 'נוני ימא כו' נק' פש וזהו שהמלאכישמתאחדת עם עצם הנ' הביטול כמו המח

ר התנינים "ש במד"וכמ, נוני ימא' דהנה המלאכים נק, בשם ים' עלמא דאתכסייא נק' והענין הוא דהנה מצינו שהמלאך יכול לומר על עצמו שם ה, זה מיכאל וגבריאל, הגדולים

יך יכול לומר המלאך ולכאורה א', בי נשבעתי נאום ה, הדובר אליה' ש ותקרא שם ה"וכמאזי הוא , וכד איהי שליח מלעילא, שליח' אך הענין הוא לפי שהמלאך הוא ל', ע שם ה"ע

לפי , ביטול במציאות ממש' עד שאינו תופס מקום כלל בבחי' בטל בתכלית הביטול לאלקו' לפי שהוא בטל לשם הוי' כ יכול לומר בי נשבעתי נאם ה"ס וע"שמאיר בו הארת אוא

המלאך בשם נוני ימא ' ולכך נק, י"דובר רק שהדיבור יוצא ע' וכאילו שם ה, המאיר בושכמו דגים שבים הם בטלים בתכלית להים ומובלעים בים ואף שהדגים הם בריאה

מ "מ' כו' וכך המלאכים אף שהם נבראי', עם המים כו' מ הם מתאחדי"מובדלת מהמים מ. 'כו' ויכול לומר אני ה, ע כלל"מרגיש אעד שאינו ' הם בטלים בתכלית הביטול ממש לאלקו

' והנשמה שבו הוא מבחי' שם אד' ד והיינו שהגוף שלו הוא מבחי"א' הוי' מלאך בגי וזהו

ודוגמא לזה מצינו במשה ', כו' כ יכול לומר אני הוי"וע, ד"בא' שילוב הוי' וזהו בחי', שם הויכי , המדבר לבד' וא היוהנה משנה תורה אמר משה כאילו ה, שאמר ונתתי מטר ארצכם

הוא המדבר ' אל משה שה' וידבר ה' משנה תורה חלוק משאר הספרים כי בתורה כתי', ל ונתן הוי"כ איך אמר ונתתי מטר והול"כ במשנה תורה שמשה הוא המדבר וא"משא

השכינה מדברת מתוך גרונו של משה ' עד שהי' בתכלית הביטול לאלקו' אלא לפי שהיעלמא ' מבחי' והיינו לפי שמשה הי, הדיבור שלו כלל' שלא הי כ אמר ונתתי לפי"וע

ענין עלמא וזהו. 'בתכלית הביטול כו' כ הי"וע, ש כי מן המים משיתיהו"דאתכסייא וכמביטול במציאות ' שבאותו עולם הם מכוסים ונבלעים שם בבחי' דאתכסייא דהיינו שהנבראי

הנה ', כו' י עלו במח"כי שורש נש והנה הנשמות אף ששרשן למעלה מהמלאכים', ממש כווזהו ענין עלמא דאתגלייא דהיינו ', נפרד כו' ב ונעשים בבחי"כ ירדו למטה בגוף ונה"אעפי

מן העפר וגם ' ש הכל הי"שביבשה אף ששורש התהוותם הוא מהיבשה וכמ' שהברואים מ אינ"מ, לחם[ תוציא]ש ארץ אשר ממנה "כ מן האדמה וכמ"כ עיקר חיותם הוא ג"אח

כי ברואים שביבשה יכולים לפרוש , נפרד מהיבשה' כ עם היבשה והם בבחי"מתאחדים כ', שעה אחת כו' ואינם כמו דגים שאינם יכולים לחיות כלל בלא הים אפי, י ארבין"כ לים ע"ג

וזהו ', נפרד כו' בבחי' והנה הארץ תוציא צמחה למעלה ונראי', כ ברואים שביבשה כו"משא' מ נראים ליש בחי"מ, עילאה' מח' הנשמות שאף ששרשן מבחי כ למשל כמו ענין"ג

כ "אעפי והנה. כ בתכלית הביטול כמו המלאכים שהם בתכלית הביטול"ואינם כ, נפרדים, כי יתרון האור מן החשך דוקא, יש מעלה בעלמא דאתגלייא מה שאין בעלמא דאתכסייא

ש תנה הודך על "וכמ בקשו את התורה' וזהו שהתורה ניתנה למטה דוקא כי המלאכיאתכפייא ' י בירור בחי"ע, כי יתרון האור מתוך החשך דוקא, השמים ולא ניתנה להם

ארץ מלשון ' וזהו שנק, ז נעשה יתרון אור"פירוד עי' ב דוקא שהוא בבחי"ואתהפכא מנהוגם מלשון רצוא אם רץ , שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה' ל למה נק"וכמשארז, רצון

וזהו ארץ לא שבעה . 'ז דוקא נעשה רצון ותשוקה לעצמותו ומהותו כו"שעי, חדלבך שוב לאוארץ לא שבעה מים כי הרצוא הוא לעצמותו ומהותו , עלמא דאתכסייא' מים הוא בחי, מים

וזהו , ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ"ת וכמ"ע ולא בגעה"ואינו רוצה לא בגה', כו' כ הנשמות נק"וע, ('ס שמאיר בעלמא דאתכסייא כו"דהיינו מהגילוי אא)לא שבעה מים

ש "עומדים וכמ' כי המלאכים נק, ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה"מהלכים וכמ, מ הם עומדים תמיד במדריגה אחת"שאף שהם בתכלית הביטול מ, ויעמידם לעד לעולם

', אחר עילוי כומהלכים שעולים תמיד במדריגה אחר מדריגה בעילוי ' כ הנשמות נק"משאנמצא שיש מעלה בזה מה שאין בזה ויש מעלה בזה ', ב כו"י בירור הגוף ונה"וזה דוקא ע

נפרד ' ואינם בבחי, מעלה בעלמא דאתכסייא לפי ששם בתכלית הביטול, מה שאין בזהומעלה בעלמא דאתגלייא שיתרון האור מתוך החשך , מה שאין זה בעלמא דאתגלייא, כלל

הגילוי שבעלמא ' המעלות שיהי' ב' היינו שיהי, מדריגת הפך ים ליבשה ענין והנה. דוקאבהם הגילוי ' כ יהי"נפרדים ואעפי' דאתכסייא בעלמא דאתגלייא ממש כמו שהם בבחי

ים ' גילוי בחי' י הלכו ביבשה בתוך הים דהיינו שהי"ש ובנ"וכמ, שבעלמא דאתכסייא ממשבהם הגילוי שבעלמא ' כ הי"ואעפי, כ"ג ר"בהם יצה' ביבשה ממש כמו שהיו נפרדים והי

גילוי גדול כזה מעלמא דאתכסייא בעלמא ' וכדי שיהי', דאתכסייא וכמו שאמרו זה אלי כועלמא דאתכסייא לעלמא ' דאתגלייא הוצרך להיות המשכה גבוה שלמעלה מבחי

ע "ד ,ת"ע וד"דיעות ד' בחי' ב' כי אל דיעות הוי' הענין הוא דהנה כתי ושורש. דאתגלייא, כלא חשיב ממש' הוא מלמעלה למטה שלמעלה הוא היש ולמטה הוא האין שכולא קמי

ת הוא מלמטה למעלה "וד, ע ביטול במציאות ממש"יחו' עלמא דאתכסייא בחי' וזהו בחית "יחו' שהבריאה הוא מאין ליש שלמטה הוא היש ולמעלה הוא אין לפי שאינו מושג בבחי

' אך כדי שיהי, יש' כ הוא בחי"הוא בטל אך אעפישהוא רק ביטול היש לאין שהיש הגילוי ' ת שיהי"מאיר ביחו' ע יהי"יחו' ת בחי"מאיר בד' ע יהי"הדיעות שד' התחברות ב

י "הדיעות זהו ע' התחברות ב' וכדי שיהי', פ השתלשלות כו"למטה כמו למעלה שאין זה ע, ר"ג מדה"הוא מקור יכי שם אל , הדיעות' ס שלמעלה מב"הארת אוא' שם אל שהוא בחי

' י הארת שם אל יכול להתחבר ב"וע, מי אל כמוך נושא עון' אל רחום וחנון כו' ש ה"וכמלמטה ' כמו שמצינו גבי משה שאף שהי, ת ממש"ע בד"ד' גילוי בחי' הדיעות כאחד שיהי

חלוק מכל ' דהנה נבואת משה הי, יותר מכל הנביאים' כ השיג בעולם האצי"בגוף אעפידהנה שאר הנביאים כשהיו צריכים להתנבאות היו צריכים שיהיו בטלים , ביאיםשאר הנ

ולא היו מרגישים בשעת מעשה שום חיות כלל ' בהם הפשטת גשמי' ממהותם מכל וכל והי( ע"ד' ששורש הנבואה מבחי)הגוף כמו שהוא נפרד יכול לקבל את הנבואה ' לפי שלא הי

', ה נפלה עליהם וארכבותיו דא לדא נקשן וכוש בחברי דניאל אבל חרדה גדול"וכמ, כלל' ה הי"כ משה ע"משא, ביטול במציאות ממש' כ היו צריכים להתפשט מהגשמיות בבחי"וע

ש פה אל פה "צריך להבטל מכל וכל וכמ' ולא הי', מקבל את הנבואה כמו שהוא בגוף כוש מן "כסייא וכמעלמא דאת' מבחי' והיינו לפי שמשה הי', אדבר בו ומראה ולא בחידות כו

עלמא דאתכסייא בעלמא ' המים משיתיהו וירד למטה בעלמא דאתגלייא שהוא חיבר בחיוגם ששורש הנבואה שלו ', יכול לקבל את הנבואה כמו שהוא בגוף כו' כ הי"דאתגלייא ע

ל כל הנביאים נתנבאו בכה "וכמשארז, הדיעות' יכול לחבר ב' ממקום גבוה מאד שהי' היס "וכך ישראל בשעת קי', יכול לקבל את הנבואה כמו שהוא כו' כ הי"ע ,משה נתנבא בזה

, הגילוי למטה בעלמא דאתגלייא כמו שהוא בעלמא דאתכסייא' הדיעות והי' חיבור ב' הי' א הי"ש זה אלי שכ"וכמ', השתלשלות הארה מעצמותו כו' מאיר למעלה מבחי' לפי שהי

[ אתגאי על גיותניא]כי גאה גאה ' י מבחיהגילו' והיינו לפי שהי, מראה באצבעו ממש זהכ "ע', וכו' שם הוי' למעלה מבחי' ש עד יעבור עמך ה"וזהו מ, סובב וממלא' למעלה מבחי

הגילוי ' ס לפי שהי"וזהו ענין קשה כקרי, היו יכולים לקבל את הגילוי כמו שהם נפרדיםכ "משא' רה כוזיו והא' כי שרש בריאת העולמות הוא רק מבחי, למעלה מן השתלשלות

וידגו הוא ' פי, וזהו ענין וידגו לרוב בקרב הארץ', ס הוא המשכה מעצמותו ומהותו כו"קריבקרב הארץ דוקא ' דגים שבים יהי' עלמא דאתכסייא וביחד שבחי' דגים שבים בחי' בחי

אחד הוא , וזהו ענין אחד ועד', בעלמא דאתגלייא כו' דהיינו שהגילוי דעלמא דאתכסייא יהיע ביטול "יחו' שהוא בחי, ש יקוו המים אל מקום אחד"וכמ, עלמא דאתכסייא' בחי

' גילוי בחי' וכדי שיהי, ביטול היש לבד' ת בחי"עלמא דאתגלייא יחו' ועד הוא בחי, במציאותהגילוי ' ז יכול להיות שיהי"ועי', עצמותו ומהותו כו' יחיד שהוא בחי' י בחי"אחד בועד זהו ע

ש אומרים שמים נבראו תחילה "ב' כ מה שמצינו בגמ"זהו ג והנה. 'למטה כמו למעלה כוה אומרים ארץ נבראת תחלה "וב, את השמים ואת הארץ' שנאמר בראשית ברא אלקי

ש בן יוחאי אומר תמה אני על אבות העולם "ור, ארץ ושמים' אלקי' שנאמר ביום עשות הויש "והיינו שב, הם יעמדו יחדיונבראו שנאמר קורא אני עלי' שמים וארץ כא, האיך נחלקו

ואדרבא , עלמא דאתכסייא' אומרים שמים נברא תחילה כי שמים היינו שם מים שהוא בחיכ "וע', עלמא דאתכסייא כי שמים היינו מים אשר מעל השמים כו' שהוא למעלה גם מבחי

נוני ימא ' הוא אומר שמים קדמו לפי שבעלמא דאתכסייא שם הוא הביטול בתכלית ונקש ואדם עליה "ה אומרים ארץ נברא תחילה שעיקר המכוון הוא בשביל הארץ וכמ"וב, ארב

ולכך לא ניתנה התורה למלאכי השרת כי , והיינו כי יתרון האור מתוך החשך דוקא, בראתיכי , ז נעשה יתרון האור דוקא"ר וחשך עי"י יצה"והיינו לפי שדוקא ע, ר יש ביניכם"כלום יצה

אך זהו , יתרון האור מתוך החשך דוקא' הוא עיקר המכוון שיהי במחשבה ארץ קדמה שזהי אומר תמה אני על "אך רשב, ויש מעלה בזה, פ סדר השתלשלות שיש מעלה בזה"רק ע

נבראו לפי שלמעלה מסדר ' קורא אני עליהם יעמדו יחדיו שכא' אבות העולם שהרי כתיי שבעלמא דאתכסייא בעלמא ממש ויכול להיות הגילו' השתלשלות יכול להיות שניהם כא

' והענין הוא דהנה כתי, בזכות יעקב' ס הי"ר שקי"ש במד"כ מ"יובן ג ובזה. 'דאתגלייא כוהתפשטות ' אברהם שהוא בחי' והנה הגדול הוא בחי, האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון

בעלמא גילוי זהו רק ' ס בבחי"והנה מה שמאיר אא, גילוי' ס בבחי"שמאיר אא' גדולתו ית, כ הברואים שבים הם בתכלית הביטול"גילוי וע' ס בבחי"דאתכסייא ששם מאיר אא

עלמא דאתגלייא ששם ' שהוא בחי' גבורות וצמצומי' יצחק שהוא בחי' והגיבור הוא בחייעקב שמחבר ' והנורא הוא בחי', נפרדים כו' ז נעשים בחי"ס בגילוי עד שעי"אינו מאיר אא

הקווין כי קו האמצעי עולה ' ת שמחבר ב"ת' קו האמצעי בחי' וא בחיכי יעקב ה, אלו' בחי' ב, ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו"וכמ, אלו' בחי' כ יכול לחבר ב"וע, עד הכתר

שלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ' שכדי שיהיעמו שמאיר עליהם אור הגבוה י המשל ופחד"שהם שני הפכים וכדי שיתחברו זהו ע

כי , גבוה מאד' י והנורא אל אליון שהוא בחי"וכך ע', ז יכולים להתחבר כו"כ עי"משניהם עאלו וזהו כמו ענין ' הפכי' כ יכול לחבר ב"ת שעולה עד הכתר ע"ת' ו דוהנורא שהוא בחי"וי

כ אמר "וע ,דיעות עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא' כ התחברות ב"ג' ס ממש שהי"קרי, בזכות יעקב לפי שהוא מדריגת יעקב' ס הי"ע אומר שקרי"שר( ג"ך' שמות פ)ר "המד

קשה דלכאורה בריאת יש ' ס הי"ש שקרי"יובן מ ובזה. הפכים אלו' שיש בכחו לחבר בזיו והארה בעלמא שאינו ' והיינו לפי שבריאת יש מאין הוא רק מבחי, מאין הוא יותר פלאהביטול שבעלמא ' דיעות שיהי' ס שהוא התחברות ב"כ קרי"משא, 'נוגע אל עצמותו כו

שני הפכים אלו בנושא אחד ' וכדי שיהי, דאתכסייא בעלמא דאתגלייא שהם שני הפכיםפ סדר השתלשלות "א להיות ע"נפרד שא' בחי' ממש ביטול שבעלמא דאתכסייא וגם שיהי

, ס"ה מעצמות אאי המשכה שלמעלה מסדר השתלשלות שהוא המשכ"הוצרך להיות עלפי שהוא חיבור שני , וזהו קשה דהיינו המשכה מעצמותו שלמעלה מסדר השתלשלות

ס מהו ענין הזיווגים "ל מה שאמרו קשה לזווגם כקרי"ועתה י. ל"וד' הפכים בנושא אחד כווהנה מתחלה כדי , בשם לידה' נק[ ס"קי]פ קבלה "הוא דהנה ע והענין. 'כ כו"שקשה כ

לידה ' שגם הזיווג שהוא בחי' ולזה א', עיבור וזיווג כו' בחי' צריך שיהי לידה' בחי' שיהי' בחי' שיש ב, כי על כל כבוד חופה' והענין הוא דהנה כתי, ס שהיא הלידה"כ כקרי"קשה ג

כבוד זהו ענין ' בחי' וענין ב, כבוד חתן וכבוד כלה' כבוד עילאה וכבוד תתאה שהוא בחידיבור ודיבור ' ח הגם שהתהוות העולמות הוא מבחי"כ' ע הוא שכולא קמי"ד, ת"ע וד"ד

ת הוא "וד, ח"כ' כ כולא קמי"אך באמת למעלה אין לך דבר שחוץ מעצמותו וע, נעשה נפרדמקום ' אי' כ וכתי"ש מכה"וזהו מ. כבוד' בחי' וזהו ב', שנראה העולם ליש ודבר נפרד כו

מקום כבודו ' אי' ילאה הוא בבחיוכבוד ע, א כבודו"והיינו שכבוד תתאה הוא מכה, כבודוי "זהו ע, ת"ע בכ"כ' הגילוי מבחי' וכדי שיהי, ע"ע וממכ"סוכ' וזהו בחי', שאינו מושג כלל כו

ז "כבוד ועי' הבחי' מקיף הכללי שלמעלה מב' ש כי על כל כבוד חופה שהוא בחי"חופה וכמת קארי "א ידום נהוש למען יזמרך כבוד ול"וזהו מ, ת"ע בכ"כ' יכול להיות הגילוי מבחי

כ קשה לפי "ת זהו ג"ע בד"ד' ת בחי"ע בכ"כ' המשכה מבחי' והנה כדי שיהי, ע"תדיר לנהו

, ס"י חופה מקיף הכללי וזהו קשה לזווגם כקרי"שהוא למעלה מהשתלשלות שהוא עוהיינו לפי שענין הזיווגים , (ס בכף הדמיון לבד"שהוא רק כקרי)ס יותר קשה "כ קרי"ואעפ

ס הוא "אבל ענין קרי, ('ע במל"ח' דהיינו מבחי)ת "ע בכ"משכה למעלה כהוא רק הלפי שכל שצריך לירד , כ הוא יותר קשה"ש זה אלי וע"ז הגשמי וכמ"המשכה למטה בעוה

.'למטה יותר מוכרח שההשפעה נמשך מלמעלה יותר כו

ל "שארז וזהו :ל"וז. קנ' ט ע"ראה תורת שמואל תרכ: וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

ל דהתורה "אך הענין הוא כנ, ס לזיווג"אינו מובן מה שייך קרי' דלכאו, ס"קשה לזווגם כקריי "אבל נש, מקבל' שהיא בחי' נוק' מאורסה לפי שהתורה נקראת ראשית שהיא בחי' נק

וכן . תענוג עליון שהוא למעלה מחכמה' אשר בחי' שהוא לי ראש הם ממשיכים בתורה בחיאינו מובן שהרי שבת מקדשא וקיימא ומהו ' דלכאו, את יום השבת לקדשוז כתיב זכור "עד

' מוחין דאבא והוא בחי' שבת בראשית שהוא בחי' אלא הענין הוא דשבת נק, לקדשוש וקראת "תענוג עליון וכמ' חכמה מבחי' זכור שממשיכים בבחי' י הם בחי"אבל נש, מקבל

וזהו ', כו' בחכ' הוי' חכ' וא בחישה' למעלה משם הוי' לשבת ענג אז תתענג על הויי "ה כנס"ל הקב"ז א"ה לכולם נתת בן זוג ולי לא נתת ב"ל אמרה שבת לפני הקב"משארז

י "מקבל שנש' בחי' נוק' דכר ושבת היא בחי' י הם בחי"בן זוגך משמע שנש, בן זוגך' יהיים ' בבחי ז הוא"ועד. 'זיווג זכור את יום השבת כו' שבת בחי' ונק, הם ממשיכים בשבת

ים וממשיכים בים לפי שים הוא ים סוף ' י הם למעלה מבחי"והיינו לפי שנש, זיווג' סוף שנקים ' אם נפרש שים הוא בחי' ואפי', א כו"ז' י הם בבחי"ונש' מל' סופא דכל דרגין שהוא בחי

זכור את יום השבת לקדשו ' ל בפי"כנ' חכ' י הם למעלה גם מבחי"כ שרש נש"אעפי' החכ .זיווג' ס בחי"קי' ולכן נק', חכמה כו' יכים בבחישממש

ל"רז אמרו :ל"וז. קלג 'ד ע"ראה ספר המאמרים תרנ :וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

גילוי 'הי ס"דבקרי הענין אך. סוף ים בקריעת הקושי מהו להבין וצריך ס"כקרי לזווגם קשה משום ולא כביכול קשה וזהו הטבע שנשתנה עד השתלשלות בסדר מהשתלשלות למעלה שייך אינו הטבע שינוי גם וממילא הטבע את ברא הוא שהרי ו"ח קשה הוא הענין שעצם

והיינו, כביכול קשה זה נקרא בתחלה שנתהוה מכפי שינוי, שזהו מפני אלא, ו"ח קושי בזה השתלשלות מסדר למעלה וגם, קשה אינו מאין יש בריאה ענין דהיינו ע"מצ דהשתלשלות

. כביכול קשה 'בחי זהו בהשתלשלות מהשתלשלות למעלה 'בחי שיאיר אבל. קשה אינו הנהגת סדר שנתבטל עד 'השתל בסדר 'השתל מסדר למעלה גילוי 'הי ס"בקרי והנה

ס"אוא גילוי 'בחי הוא סוף ים קריעת ענין עצם וגם, ליבשה ים שהפך ההשתלשלות משה ויט ה"בד לקמן שכתוב מה עיין) בעולם בגילוי למטה שהאיר 'השתל מסדר שלמעלה

הנשמות לידת דזמן כידוע הנשמות לידת הוא ס"דקרי וזהו ,ע"בבי אצילות גילוי ונוהיי( 'כו הנשמות שרדש ע"בבי אצילות בחינת גילוי הוא הנשמות לידת וענין, חפס של בשביעי הוא 'מהשתל למעלה 'בחי גילוי והיינו, ע"בבי למטה ונמשכו דאצילות הכלים מפנימיות הוא

פנחס בזהר ש"כמ הלידה קושי בשם הנשמות לידת ענין בזהר 'נק ולכן, 'השתל בסדר ל"הנ מאמר על באריכות ז"בבה ש"ועמ, רחהש אילת בענין הראשון ודשחוב פ"ע ט"דרמ

בסדר 'השתל מסדר למעלה גילוי שהוא ינמפ קשה 'נק ס"דקרי הווז, לשם ובהגהות .'השתל

: ל"וז. אגרא דפרקא אות רו ספר ראה: בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני

ודקדקו קמאי , ת פלוני לפלוני"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזין ברקיע ב"אמרו רז, י"ת לפלונ"ל פלוני"ובתראי למה מכריזין בלשון הזה שאין מזכירין את האשה בשמה והל

, 'א מזמור שיר ליום השבת כו"ח ע"י דברי הזהר תרומה דף קל"ל שיצדק הדבר עפ"ונודא איהו מזמור שיר ולא ' תושבחתא דא עלמא תתאה קא משבח לגבי עלמא עילאה וכו

ואשכחן בכמה אתר דעלמא תתאה לא סליק בשמא ואתיא סתם ', כתיב מאן קאמר ליה וכוכולהו סתים שמא ולא ', וכגון ואל משה אמר עלה אל ה, וכגון ויקרא אל משה, כגון האי

, רגא עילאה ולגבי דרגא עילאה איהו לא סליק בשמאאלא בגין דאית ביה ד, סליק ביההרי . ל"נהורא דשרגא לא סליק ביממא בנהורא דשמשא ועל דא לא סליק בשמא עכ

כ גם הנשמות הנולדים מזיווג העליון "ע, נוקבא לא סליקת בשמא, דבאתר דדכורא, לפניךון שמכריזין שם כ כי"ע, דנוקבא לא סליקת בשמא באתר דדכורא, כ כך"ן הוא ג"זיווג זו

. והבן, י"הנה הנוקבא לא סליקת בשמא ואומרים רק בת פלונ, י"הבעל שאומרים לפלונ

ל "כי הנה רז: ל"וז. ראה שער הגלגולים הקדמה כ :הא בזוג ראשון הא בזוג שני

כי יש , ק דסוטה על פסוק אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"אמרו בפ' וב' כי אין הבנת זווג א, דע', איירי בזווג ב, ש וקשה לזווגם כקריעת ים סוף"מו. 'וב' זווג א

כמו שראינו בעינינו מעשים בכל , כי כמה זווגים שניים הם טובים מן הראשונים, כפשטועל פסוק אם בעל אשה הוא , ש הסבא דמשפטים בזהר"במ, אבל באור הענין הוא יובן. יום

ל כי אז היא הפעם "ר, כי כאשר האדם הוא חדש, דע, והענין הוא. ויצאה אשתו עמו, וכשיגיע זמן לקיחתו אותה, ואז בת זווגו נולדת עמו כנודע, ז"הראשונה שבא בעוה

, ואמנם אם האדם הזה חטא איזה חטא. בלי שום טורח כלל ועיקר, מזדמנת לו ברגעכנזכר בסבא ,אלא שהוא מאותם שכתוב בהם ויצאה אשתו עמו, והוצרך להתגלגל בסבתו

הנה האדם הזה , שתחזור להתגלגל עמו לטובתו, שמגלגלים גם לבת זווגו, דמשפטיםלפי שכיון , אלא אחר טורח גדול, אינה מזדמנת לו ברגע, כשיגיע זמן לקיחתו אותה

, ורוצים למנוע אותה ממנו, יש מקטרגים עליו למעלה, שנתגלגל על סבת איזה עוןכי , והוא באופן הנזכר, קשה לזווגם כקריעת ים סוף, מרוז א"וע. ומכניסים בהם קטטות

אלא שכבר נזדווגה לו פעם אחרת , ל כי היא בת זוגו האמיתית"ר, הוא נקרא זווג שניאבל הזווג הוא , כי האשה היא עצמה ראשונה, ועתה בזה הגלגול נקרא זווג שני, בתחלה

, ובזה יתבאר לך. הזווג ולא לאשה שחוזר אל, אלא זווג שני, ולזה לא אמרו זווג שנית. שניולפעמים אינו נושא אשה , איך לפעמים נושא אדם אשה ברגע בלי שום טורח וקטטה כלל

וזה יורה על היות , ואחר שנשאה הם בשלום ושלוה, י קטטות גדולות עד שישאנה"אלא עאחר לא היה שלום ביניהם, ואלו לא היתה בת זוגו', אלא שהוא זווג פעם ב, זווג גמור

.שנשאה אותה

בענין : ל"וז. מעין ב נהר סה, ראה חסד לאברהם :הא בזוג ראשון הא בזוג שני

ובזה יש מהם , הזיווג נפל טעות גדול בדעת המון העם בחשבם היות הזיווג כפי כחו ואונוויש שנתנו עיניהם במשפחה היותם , ויש שנתנו עיניהם ביופי, שנטו אחר הבצע והממון

וקרוב אצלי לומר היות הדבר הזה , ין ספק שכל הדברים האלה בלתי הגוניםוא, בעלי זרוע, אם שנאמר שרוב בני דורינו זה בלתי הגונים ואין מי שיטול בת זוגו, דרכים' מתנהג על ב

או שנאמר . וכענין שמא יקדימנו אחר ברחמים, והכל לפי המקרה כענין וארבתם בכרמים

ברוך הוא מוריש זה כדי שישא זאת ומעשיר זאת שימצא גם עתה נשמות הגונות והקדושוגורם הדברים בענין שיהיה מחשבת בני אדם הרעה והבלתי הגונה , כדי שתנשא לזה

ואולם מן הדברים הקשים אשר יקשה בזה הוא מה . מסכמת עם גזירת חכמתו יתברךאדם אלא אם הגזירה אמת שאין מזווגין לו ל, ל בענין בת תלמיד חכם"שהחמירו רבותינו ז

ועוד קשה לי מאד וכי כל בני אדם . ח שקר"לפי מעשיו או בת זוגו החריצות לישא בת תומצאתי בזוהר לך לך . יכולין לישא בת תלמיד חכם אם כן מה יעשו שאר בנות ישראל

אמר רבי חייא מאן דאכשרן עובדוי באן אתר יתבע ההוא , פירשו הענין זה קצת ואמרון לעולם ימכור אדם מה שיש לו וישא בת תלמיד חכמים דתלמיד ל תנינ"א, זיווגא דיליה

' הא, דברים' והנה השכלת המאמר הזה תלוי בב. חכם פקדונא דמאריה אתפקדון בידיהבזוהר גם כן בפרשת לך ' וכן פי, מה שאמרו במסכת סוטה כאן בזיווג ראשון כאן בזיווג שני

יווגין ואי תימא הא תנינן לית זיווגא לך דמסיק הדרוש הזה אמר הקדוש ברוך הוא מזווג זאלא לפום אורחא דבר נש הרי איהו וודאי זכי ועובדוי מתכשרין זכי לההוא דיליה

והיא כי האדם ישיג בת זוגו על אחד ' ויובן ענין זה בהקדמה א. לאתחברא ביה כמה דנפיקבו נשמה הוא כי האדם שיהיה' הפן הא, משני פנים ויאבד בת זוגו על אחד משתי פנים

וזכה איש זה במעשיו והשיג בת זוגו טהורה ונקיה שלא נגע , חדשה שלא נתגלגלה כללוזיווג זה יהיה כענין זיווג האבות אברהם , כ חדשה שלא נתגלגלה מעולם"והיא ג, בה אדם

הוא האדם שנתגלגל וזכה שקודם גם כן היה ראוי ' הפן הב, ושרה ויצחק ורבקה וכיוצאאו כפי גזירת , גל הוא נתגלגלה בח זווגו עמו להשלים חוקם עמו כראויוהגון וכמו שנתגל

והנה זו מגולגלת והוא מגולגל והם , חכמתו אל הגלגול כאשר נתבאר במקום אחרועל כזה פירש התיקונים כי יש צדיק שהשעה עומדת לו , כ וזיווגם עולה יפה"מזדווגים ג

, ה עם צפורה"וממין זה משה רבינו ע ,דהיינו צדיק שבת זוגו עומדת לו ומתגלגלת עמו, פנים שיאבד בת זוגו' ויש ב. ורבים כמוהם, חנינא בן דוסא ובת זוגו' ור, ודוד עם בת שבע

והוא לא נמצא בו זכות , הוא מי שנתגלגל להשלים עניינו ובת זוגו זכתה ונשלמה כבר' האהאמנם , בתיקונים' פיוזהו צדיק שאין השעה עומדת לו וכן , להכריחה להתגלגל לתועלתו

ואפשר לפעמים . אחר שישלים חוקו בעולם הזה תחזיר עמו והיא מצפה וממתנת לווהיינו שאנו רואים כמה , שבזקנותו תתגלגל הכל כפי כשרון מעשיו וגזירת חכמתו

שנושאים בתולות נערות בזקנותם וזוכים אז אל השלום וקיום הבית ונחת רוח מורה שהיא מי שאבד אותה מכל וכל ואין לו בת זוג כלל והם אותם שמתו בלא בנים הוא' הב. בת זוגם

ונתגלגלו על ידי אחיהן שהרי אלו נקראים אחרים ואין , ונתיבמו נשותיהן והם נטעו בהןבזוהר בכמה מקומות ובפרט בפרשת משפטים ' להם בת זוג כלל אלא דרך חטיפה כדפי

הוא מי שהרשיע הרבה ' הא, ו לזמן מהפנים אחרים שיאבד האדם בת זוג' ויש ב. בסבא' ויחלק לב, וקלקל מעשיו שזה לא יזכה אל בת זוגו עד שתשוב בתשובה שלימה כראוי

פנים אם שתנתן בת זוגו לאחר ויקח אותה מיד אחר אלמנה וזה לכובד עוונו שלא נשארה , ן הילדותוכפי הנראה מן התיקונים שיהיה העון פרטי לזה עון הניאוף בזמ, בת זוגו אליו

וממין , כמו שלא שמר הטיפה הראשונה לבת זוגו כן היא לא נשמרה לו ונתנה לאחר ממשוזה מרוב צדקת דוד , זה דוד עם בת שבע אלא שנשמרה לו שמעולם לא נגע בה אוריה

או שלא תנתן לזולתו אלא היא מצה שמורה לבעלה עד עת , בשמירתו את טיפתו בהתראלו הבדל גדול שזו שנתנה לאחר קשה מאד לזווגן מפני ויש בין שנים. זכותו ויקחה

, בזוהר' אף על פי שהכל דין ומשפט כדפי, שצורך לדחות נפש מפני נפש וקשה לפניואבל אם לא נתנה לאחר לא יחויב שידחה נפש מפני נפש , והיינו אוריה שנדחה מפני דוד

ד על כמה נשים שהאדם כענין שנשאת בת שבע לדו, שיכול לישא אותה על נשיו לו לאשההשנית הוא שקלקלה היא מעשיה ואינה ראויה לו והיא אסורה ביד . נושא נשים רבות

ואז תזכה אל בן זוגה אחר דחיית נפש מפני , אדונים קשים עד שובה ממעשיה המכועריםאם לא [ יזכו( ]יזכה אדם)פנים אלו אפשר שלעולם לא ' וב. נפש שאי אפשר בענין אחר

ויש פן אחר קשה מהכל והוא שיאבד אדם בת זוגו לעולם ולעולמי עולמים . ישוב בתשובה, והוא אדם שיגרש אשתו כי זה ידחה אותו מעמו, והוא על שני דרכים גם כן מפני קלקולה

ואם יהיה מצד ערות דבר שהיא אסורה לו וגרשה כדין אז היא מתגרשת ועליה נאמר , ואז לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה ,אחר ודאי בלי ספק, והלכה והיתה לאיש אחר

' ד ב"אבל אותה שהיא ע, לוינוס איש כפר אונו מלעיג' בזוהר בסבא שהיה ר' ועל כזו פיוהאחר , שנתגרשה מפני רשע מעשיו והיא צדקת אדרבה אינה יורדת אלא נתנת לאחר

, יועמה וזו אינה מתגרשת מהאחר אלא האחר נדבק בה לתועלתיו עם צדקו מעש, עולהומטעם זה . ולזה אמר הכתוב ושנאה האיש האחרון יש אחרון שונא ויש אחרון שאינו שונא

תקנה תורה מי סוטה שאם קלקלה לא תתגרש אלא תשתה ותמות ותתגלגל ותחזור אל וגירושין אינו כן אלא אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שממש מפריד דו , בעלה הראשון

ל במסכת סוטה אמר "וז, ו זו נשכיל המאמרים הנזכריםואחר שהקדמנ. פרצופין עד עולםשמואל בר יצחק כד פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא ' ר

אמר רבה בר בר חנא אמר , לפי מעשיו שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקיםביתה מוציא אסירים יוחנן קשה לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים' ר

יום קודם יצירת ' יהודה אמר רב מ' איני והאמר ר, אל תקרי מוציא אלא כמוציא, בכושרותלא קשיא הא בזיווג , הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני

והנה להיות ענין הסוטה מעשיה מקולקל ערות דבר שמפריד . ל"עכ, ראשון הא בזיווג שניאילו היה הדבר מתתקן על ידי גט היה הזיווג מתבטל מעיקרו ונפש , זוגו מתחת בעלה בת

ולכן טוב לתקנה על ידי מי סוטה שאם טהורה היא הרי טהור עם , זו מובדלת מבעלהל ונקה האיש "ואם טמאה היא והוא טמא אין המים בודקין כדפירשו רבותינו ז, טהורה

אם טהור הוא והיא טמאה המים הורסים בניינה אבל , ולכך טמא עם טמאה' מעון וגווהיא באה לידו בסוף או מתה בעוונה ושם ממתנת לו הכל כפי ' וחוזרת ונבנית פעם ב

אין ' ולכך כי פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי לתת טעם הענין כדפי, גזירת חכמתו יתברךעם טמאה שנאמר מזווגין אשה לו לאדם אלא לפי מעשיו דהיינו טהור עם טהורה או טמא

ל "וקשה לזווגן כקריעת ים סוף הטעם משום דר. 'והיינו טעמא דסוטה כדפי' כי לא ינוח וגוד דהכי פירושו כי היות "והשתא קס, יוחנן לא אמרו אלא בזיווג שני כדמסיק לקמן' ור

שהנשמות זכרים ונקבות טהורות עם טהורות וחצונות עם חצונות עם כל זה אחר שהם והקשה שהרי גם , לם ברדתם למטה קשה לזווגן כקריעת ים סוף כדמסיקנפרדות בעו

יום קודם יצירת הולד דהיינו בעת הזרעת ' בערך עולם השפל הם מזדווגת כמו שאמרו מהטפה ההיא שמעלה אותה למעלה המלאך ששמו לילה ונותן בה הקדוש ברוך , הטפה

האב והאם וקידושם בשעת הוא נשמה הראויה אליו אם טהורה אם בינונית כפי כוונתאי אפשר להכריז פלונית לפלוני ' פי, מיד אמר הקדוש ברוך הוא בת פלוני לפלוני, תשמיש

אמנם היא מוכנת ביד הקדוש ברוך הוא אם , שהרי עדיין אין לה גוף ומדרך הזכר להקדיםואם בלתי , טהורה לתת אותה ביד פלוני תלמיד חכם ששם פקדונות שלו כאשר נבאר

ועל סיבה זו מכריז הקדוש ברוך הוא בת פלוני לפלוני , ה היא ביד שאר עמי הארץטהורכלומר אותה הנשמה העתידה לבא בפלונית נקבה מזומנת לפלוני זה דהיינו טיפה זו

ואין , אם כן הרי שהם מזדווגין ועומדים, שכבר נגזרה עליה וגלוי לפניו גוף זה ונשמה זווקודם זה קשה מפני רצון הבורא עשויה על כל וטבע .לפרש שעל זיווגם אחר כך קאמר

ותירץ שאין פירוש הענין כד סלקא , המציאות מורה שמזדווגין בקל ולמה יכבד עניינםהזיווג האחד הוא הראשון דהיינו , דעתך המקשה אלא הכי פירושו שהם שני מיני זיווגים

מעשיהם ולא נתנו את בת זה שהוא בת פלוני לפלוני בעת שלא נשתנה דינו שלא שינו את יוחנן שקשה ' ל ור"ש ר"וז, זוגו לאחר שזיווג זה קל ואינו כבד ולא קשה אלא עשוי מאליו

בזוהר לך לך ' וכן פי, היינו מקום שצריך לדחות נפש מפני נפש, לזווגן כקריעת ים סוףזה בדין ועם כל , והיינו זיווג שני שנדחה זה האחר שאינו בת זוגו מפני זה שהוא בת זוגו

ונדחין , דין במצרים ורחמים לישראל, אף על פי כן קשה לפניו כקריעת ים סוף, ובמשפטוהיה אפשר שיאריך ימים , אף הכי דין בזה ורחמים בזה בענין אחד, המצריים מפני ישראל

וכן דרשו במדרש , כך המצריים עדיין לא נתמלא סאתם, יותר אלו לא היה נדחה מפני זהוהיינו נמי לפי מעשיו כי כשהטיב , ירות דהיינו בכי לנדחה ושירות לנושאבכושרות בכי וש

ובזה נשלם ביאור המאמר ונשלם הדיבור , מעשיו נתנו לו בת זוגו אף אם היתה ביד אחרהוא שהנשמות הזכרים והנקבות כאשר יזדווגו ישתוו בהכרח ' הדבר הב. האחד שייעדנו

אז לא , אל הנפש ולא אל הרוח ולא אל הנשמהוהענין הוא כי בהיות הזכר זוכה , מוכרחשאי אפשר להזדווג בנפש רוח , ינתן לו בת זוגו אם לא שתהיה כמוהו שיש בה נפש לבד

נשמה וכיוצא אם לא יחסר לזה ויחסר לזה הרי אינם במאזנים לעלות והיינו ממש לפי תיחדים זכר וכאשר יהיה באדם נפש רוח נשמה אז יזכה בת זוגו בשלימות שאז מ. מעשיווהנה הנקבה אין בה בקטנותה כשהיא בת , נפש בנפש רוח ברוח ונשמה בנשמה, בנקבה

וברוב הנשים כשרות ואינם כאדם שמוציא עצמו , ב שנה כח להוציא עצמה מרשות קונה"יולכך רווק שלא טעם טעם חטא משובח , ח לחופה"ג שנה עד בן י"מרשות קונה מבן י

ולכך הנפש הנקבה היא בפקדון בהיותה בפקדון משובחת , ל"ביותר כדפירשו רבותינו זביד מי שמושך אותה מלמעלה בטהרה כי כפי כשרון המעשים כן האדם מלמעלה מושך

ואותה נשמה טהורה ונקיה שבנקבה אין מי שימשוך אותה בטהרה ויפקד , נשמה לולדעם אשתו ח והעוסקים בתורה ובמצות בטהרה ומזדווג "בידו נקייה וטהורה אלא ת

ועתה . בקדושה ועל ידי כך מושך אותם הנשמות וזוכה להיות לו חתן תלמיד חכם והגוןונודע שמי שמוכשר ' בזה יובן המאמר שהעתקנו למעלה באמרו מאן דמתכשרן עובדוי וגו

אם כן באן אתר יתבע כי אין , במעשים טובים וכשרים הוא זוכה אל הנפש ורוח ונשמהדיין אפשר שתהיה בת זוגו פקדון ביד אחר או ביד בעל מעשים הכוונה שיקח שם ממש שע

לכך אמר יתבע אם , ל"רבותינו ז' כדפי' הגונים רבים כגון גבאי צדקה ומלמדי תינוקות וגוכי פעמים לסיבת הממון כמו ' ותירץ הענין תנינן לעולם ימכור אדם וגו, יעלה בידו זה או זה

ולכך אמר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא , שהקדמנו לעיל יחפצו מוהר ומתן הרבהוהטעם פקדונא דמאריה דהיינו אותה הנשמה הנקיה נתונה שם בפקדון , בת תלמיד חכם

ודע גם כן כי כאשר יזדווג האדם עם אשתו . שאינם נמסרות אלא ביד תלמיד חכם' כדפיהנה אז , שהלהמשיך נשמה קדו' בה' לשם מצוה בקדושה ובטהרה וכוונה שלימה ליחד ו

ומה גם אם קדם אל , בודאי ימשוך משך נשמה קדושה ועליונה מתוך נשמות קדושותועל ידי יחוד כוונת , הזיווג תפלה נחמדה ויתהווה ממעשיהם הגופניים גוף מובחר לנשמה

והכוונה הזו , נ"נשמתם הפנימיות ימשיכו משך רוחניות עליון שבו יהיו מתלבשים הנר, ה אשר מעלה אותו המלאך הממונה על ההריון לפני האל יתברךהנבחרת היא סוד הטיפ

ל הרוחות "שאינה הטיפה הגשמיות כענין שפירשו בזוהר בענין הקרי ונגעי בני אדם ר

. שהעבור הוא מהתאוה ההיא שהאדם מתחמם בו ומזריע' ופי, רעות המתעברים מהקריתה תקבל הנשמה והנה כאשר תתעלה הכוונה הנזכר לפני האל יתברך אז כפי הכנ

כדי , ל לעולם ישא אדם בת תלמיד חכם"ולזה הזהירו רבותינו ז, הראויה להתלבש בהותכוון דעתה לשם שמים וזהו סוד המקדש עצמו בשעת , שתהיה נשמתה זכה וברה

' ולכך בעילת המעוברת והמניקה אינו נקרא זרע לבטלה כי בטוב כוונתו יתייחדו ו, תשמישועיין מה , ואברהם יוכיח שהיה מוליד נשמות לגרים, מעשה המצותהעליונים כשאר ' עם ה

.ל"א וזמש"שכתבנו בעין יעקב נהר י

אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא

במענה ! שלום וברכה: ל"וז. רסד, ב"ראה אגרות קודש ח: בזוג ראשון הא בזוג שני

:על שאלתו וזה תוכנה

ד "ד החוקרים יש בזה בחירה חפשית ולפ"אשר לפ, מצאתי מחלוקת בענין הזווגים( א .ושאלתי איך היא הכרעת תורת החסידות בזה. המקובלים הוא בגזירה

פעולת ההשתדלות בזה האם כ מהו "וא. ח שענין זה הוא בגזירה"מ בדא"משמע בכ( ב . ל"והנה לא ציין במכתבו המקומות ששם מצא את כהנ .זהו רק עשית כלי והלבשה בטבע

ואשר שאלתו , ל בכל אחת מהם גופא"גם לא זכר החילוקים שיש בשתי שיטות הנואבוא בהצעת השיטות בזה .הראשונה נוגעת בהלכה למעשה ונפסק כבר הדין בפוסקים

.ל"ובמילא יבואר כהנ

מצינו בזה כמה , בענין הזווגים אם הבחירה חפשית בהם לגמרי או במקצת או כלל לאסוטה ( ב, יח)ק "ל במו"ובכללות מיוסדים הם ותלוים באופן פירוש דרז, חילוקים ושיטות

, רכט. ב, רז. ב, צא)א "זח( ח"פ ס"ר)בראשית רבה ( ב, יב)ב "ב( א, כב)סנהדרין ( א, ב) (.י לעיין בו"מציינים למדרש תהלים אבל אינו תח)ועוד ( ב, רפג)ג "זח( ב, קע)ב "זח( א

-שישאנה ק גוזרת בת פלוני לפלוני ואין רחמי אחר מועילים אלא"ב( א :והשיטות בזה ' ס)כ מגרשה או מת ונישאת למי שנגזרה לו "למשך זמן מה אבל לא יבעלנה ואח -האחר

ז כדי שלא "בכ, סידים באיזה זיווג מדברח' בס' והנה אף שלא פי -( שפג' חסידים סי .ל דכוונתו הוא דוקא בזווג ראשון"י, ק וסוטה"להרבות מחלוקת בין הסוגיא דמו

ס מתגרשת או מת בעלה ונישאת לבן "תפלת אחר מועלת שישאנה ויבעלנה אבל סו( ב (.ק"ן במו"ר, ראשון של אזולאי' שם לפי)זוגה

מדלא , ק"ף במו"י על הרי"רש)בטל הגזירה לגמרי אבל התפלה יכולה ל, ק גוזרת"ב( גא מדמדמה לה להפיכת הולד מזכר לנקיבה , כב' סנה' תוס. פירש שאינו אלא לזמן

(.ק"ס מו"על הש' צ בחי"מ דעת הצ"וכ. דלגמרי הוי

, בת פלונית' ק שתהי"אבל אם בחר לישא נגזר מהב, בחירה חפשית היא לישא או לא( ד (.א' ב סי"ץ ח"תשב)' ל שיטה שני"אבל אין זיווגן מתקיים כנ, קדימוואחר ברחמים יכול לה

שמצד טבע תולדתו קרוב , מצד הטבע' אינו ענין של גזרה אלא רק נטי' ק יוצאת כו"ב( המ דעת "כ)ונקל הוא שיבחר בבת פלוני מצד טבע שלה אבל הבחירה חפשית הוא בזה

זה דבת ' והנה לפי פי (.קנט' סי ת שלו"וראה שו, ח משמונה פרקים שלו"ם רפ"הרמבל הן בזווג ראשון הן בזווג "פלוני לפלוני הוא משום קורבתם מצד טבע תולדתם הרי כן צ

ל יציאת בת קול גם "צ' ל דמצד הטבע הי"וי -. ש הוא לפי מעשיו"ל דזוו"ולמה אמרז, שניויש )מעשיו אבל מצד הענין דשכר ועונש נשדד הטבע ואין מזווגין אלא לפי , ש"בזוו

ש צריך "אלא שמתחלה גם בזוו( ץ"ם בתשובתו הובא בתשב"הרמב' להעמיס זה בלכיון שהוא ענין של ' כי בזה אין שייך הכרח מלמע, להחליט בבחירתו אם חפץ לישא אשה

, יבמות סא)כי לא טוב היות האדם לבדו , ר"ש וגם אם כבר קיים מצות פו"מצוה גם בזוו (.ב

כוונתם על , ק יוצאת בזווג ראשון"ל דב"ומשארז, פי מעשיו של אדםכל הזווגים הם ל( ו (.ב"ושכ' עקדה שער ח)הגוף והנפש , התחברות החומר והצורה

כשבאה ' בפעם הא( א, ץ לסוטה ב"ומקצתו הובא ביעב)ל "פ המבואר בכתהאריז"ע( זאז יכולה ועד] -ק יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני וכשיגיע זמן לקיחתו "הנשמה לעולם ב

ברגע מזדמנת לו בלי עמל ובלי -([ ב, א עג"זח)ובת שבע ' אשת אחר וכמו אורי' שתהיויכול אחר שאין לו בן זוג ] -אבל לפעמים לא יזכה ואז אינו לוקח את בת זוגו , טרחא

אמנם מזדמנת -([ א הובא במדרש תלפיות ענף זווג, רכט. ב, א צא"זח)לקדמו ברחמים ויאבד בת זוגו ויקח ( מרע לטוב או להיפך)ולפעמים תתחלף נשמתו , ולו אשה לפי מעשי

והנה לפעמים יתגלגל כדי ליקח את בת זוגו או . אחרת לפי שאין זה האיש הראשוןאבל כיון שחטא , שמתגלגל לסבות אחרות ויש לו זכיות רבים שמגלגלים גם בת זוגו עמו

שער )ס "זווג וקשה לזווגם כקרי והוצרך להתגלגל יש לו מקטרגים המונעים לו מאותוואם לא ( הלקוטים תהלים מח' ת וס"ג ל"הגילגולים פי' ס', כ' הגילגולים הקדמה ח

ולכן קשה לזווגם כיון , מזווגים אותו עם מגולגלת שגם לה אין בן זוג, נתגלגלה בת זוגו' ס)קרובה אליו מצד שרשם ' אבל צריך שתהי( ויצא' הליקוטים פ' ס)שמשונים בטבע

ל לוקח אשה כפי השתדלותו בסוד וחטפתם "א שאם אין מגלגלין את הנ"וי( הגילגולים שםבשם רבנן קשישאי ' הגילגולים הקדמה ח' בני אהרן על ש)לכם מן הכרמים איש אשתו

(.ל"דמטו בה בשם האריז

ונפסקה הלכה למעשה דבכל . ל דבכל הזווגים יכול אחר לקדמו"המורם מכל השיטות הנ .ובמילא יש מקום להשתדלות, מ מטעם זה"מארסין נשים בחוש' יהיאופן ש

וכללות , ר"פ אתע"ה אנכי דשחהמ"ש וחילוקם בד"הענין דזווג ראשון וזוו' ד העבודה נת"עש לפי מעשיו "וזוו, גאולה ראשונה, ת"ע שקודם אתדל"ע אתדל"הו' ר מלמע"הביאור דזוו

.לתר לתשובה לאלתר לגאולהבברכת לא, ת גאולה אחרונה"ע שאחר אתדל"אתדל

הרב מנחם שניאורסאהן