2 2013פרדס,

מבנה ההרצאה א. מהי תשישות חמלה, ביטוייה ומרכיביה:

Burnout)שחיקה )–

(Secondary Traumatization)טראומטיזציה משנית –

(Compassion Satisfactionסיפוק )–

גורמי סיכון

מחקרים3ב. תשישות חמלה בראי תיאורית ההתקשרות-

ג. המלצות

3 2013פרדס,

Compassion Fatigueההיסטוריה של המושג -

(1992"תשישות החמלה" -ג'וינסון )

The cost of caring"( –"1995פיגלי )

4 2013פרדס,

שחיקה .1

"תשישות פיזית, רגשית ומנטאלית הנובעת ממעורבות ארוכת טווח

במצבים תובעניים רגשית"

Pines & Aronson,1988

אפיוני שחיקה-

. עייפות והתרוקנות מצברים 1

. דה-פרסונליזציה2

.ירידה במסוגלות3

Maslach(1976, 1982)

5 2013פרדס,

טראומטיזציה משנית .2

"תגובה טבעית התנהגותית ורגשית לחשיפה לאירועים

טראומטיים שנחוו על ידי אחרים. הסטרס הנובע

מהרצון לסייע לזולת הסובל כתוצאה מחוויה

(1995טראומטית ומהעזרה הניתנת לו" )פיגלי,

ביטויים דומים לטראומטיזציה ראשונית. שלוש קטגוריות-

עוררות יתר3. . הימנעות2. חודרנות 1

קיים הבדל בין שחיקה לטראומטיזציה משנית:

בביטויים, קצב התפתחותם וההתאוששות מהם.

6 2013פרדס,

Compassion Satisfaction .3

ההנאה שאתה מפיק מלעשות היטב את עבודתך" " (1999(Stamm ,

מדידה של תשישות חמלה?

Proquol (professional quality of life)

www.isu.edu/bhstamm/tests.htm("אפשרויות ל"בחן את עצמך)

Compassion Fatigue = Secondary Traumatization + Burnout

( +Decreased )Compassion Satisfaction

8 2013פרדס,

?האמפתיה: חרב פיפיות

"יש מחיר לאכפתיות. אנשי מקצוע המאזינים לסיפורים של פחד, כאב וסבל יכולים להרגיש רגשות דומים

משום שאכפת להם...

באופן אירוני המטפלים היעילים ביותר, הם גם אלה הידבקות רגשית. הפגיעים ביותר להשפעה זו של

בעלי היכולת העצומה להרגיש ולבטא אמפתיה, ( 1995נתונים בסיכון מוגבר..." )פיגלי,

האכן?

אמפתי שהמטפל ככל כי מראים עדכניים מחקריםוצמיחה, סיפוק שיחווה הסיכויים רבים יותר

9 2013פרדס,

גורמי סיכון לתשישות חמלה

אפיוני המטפלמטפלים צעירים וותק נמוך•טראומות לא מעובדות•לחצים בהווה•

אפיוני המטופלים היקף החשיפה •גיל המטופלים•מצב המטופל/מחלות מתמשכות/מסכנות חיים•

גורמים בתפקיד וארגוןתנאי עבודה, עומס מקרים, עמימות, קונפליקט

והעדר גיוון(, בידוד role conflictתפקודי )

10 2013פרדס,

בטחון בהתקשרות

אישיותי

בטחון הקשרי-

תמיכת מדריך, עמיתים, משפחה

ויסות רגשי

מוטיבציה

תקווה

שחיקה

טראומטיזציה

סיפוק

ההתקשרות תיאורית בראי חמלה תשישות

מהם הגורמים המנבאים את הסיכון לשחיקה מה מנבא חוויה של סיפוק? וטראומטיזציה משנית?

בהנחיית פרופ' מיקולינסר

11 2013פרדס,

הימנעות נמוכה

Avoidant-Dismissing

Fearful-Avoidant

הימנעות גבוהה

רצף דו-מימדי- חרדה והימנעות בהתקשרות

Secure Preoccupied

Experiences in close relationships- Brennan et al, 1998

חרדה נמוכה

חרדה גבוהה

12 2013פרדס,

שלושה מחקרים- שילוב מתודולוגיות 1מחקר

מתנדבים )מבתי חולים, הוספיס, אגודה למלחמה בסרטן, 150מדגם - עמותת אי. אל. אס, סל"ע- סיוע לעולה במשבר, יחידות

שיקום ועוד(.

כלים -

(-E.C.R) בטחון בהתקשרות•

בטחון בתמיכה של מדריך, עמיתים חברים ומשפחה. •

, תקווה ( V.F.I ), מוטיבציהN.M.R)היכולת לווסת רגשות שליליים )•

. Pro-QOL)תשישות חמלה )•

13 2013פרדס,

–מחקר יומן2מחקר

מתנדבים 54- מדגם

- שאלון אחרי כל מפגש במשך חודשיים. מהלך

בשאלון נשאלו על מצבו ותגובותיו של מקבל הסיוע, על נסיבות משתנים מקבילים למחקר (המפגש, ועל תגובותיהם למפגש

1 )

14 2013פרדס,

- ההשפעה של הטרמה של בטחון 3מחקר בהתקשרות

מתנדבים חולקו אקראית לשתי קבוצות110- מדגם

--מהלךמהלך

הטרמה של ביטחון בהתקשרות באמצעות דמיון מודרך- •"מישהו שאתה מרגיש בטוח במחיצתו" )קב' הניסוי( לעומת

"אדם שאתה מכיר" )קב' הביקורת(.

תרחיש של סיוע לאדם במצוקה )זהה בשתי הקבוצות(•

הועבר שאלון פוסט- סימולציה בו נשאלו על תגובותיהם •לתרחיש, על רגשות כלפי מקבל הסיוע ונכונות לסייע לו.

15 2013פרדס,

ממצאים

ביטחון בהתקשרות מהווה משאב הממתן את הסיכון לשחיקה •וטראומטיזציה משנית ומגביר את הסיכוי לחוויה של סיפוק.

חרדה בהתקשרות קשורה לסיכון מוגבר לשחיקה וטראומטיזציה •משנית

ככל שמעניק הסיוע נמנע בהתקשרות, כך חווה פחות סיפוק )יש •מחיר לסגירת ה"ברז" של רגשות חום וחמלה-"לא נוגע, לא פוגע"(.

16 2013פרדס,

ממצאים - המשךהעלאת ייצוגים של בטחון בהתקשרות תרמה לירידה בחשש •

משחיקה ומוטרדות ולעלייה בהערכת סיכוי המטופל להיעזר בתמיכה ובציפיות לסיפוק.

נמצאה אינטראקציה בין הימנעות בהתקשרות אצל מעניק •הסיוע לבין תפעול של בטחון בהתקשרות בניבוי התגובות

לסימולציה של הענקת עזרה

בטחון בתמיכת מדריך, צוות, חברים ובני משפחה ממתן את •הסיכון להתפתחות תשישות חמלה ומעלה את הסיכוי

לסיפוק.

17 2013פרדס,

דיון - כיוונים למחקר עתידי

על מנת לחקור את תגובות מטפלים, אין להסתפק בתמונת מצב •סטטית בנקודת זמן אחת.

יש לבחון את האפיונים הייחודיים, הדינאמיקה ויחסי הגומלין בקשרים •מתמשכים)בהשוואה להתערבויות קצרות( ובטיפולים ארוכי טווח

חשוב לבחון סוגיות הנוגעות לעבודה של מטפלים בצוותים העובדים •, A.L.S., H.I.V עם אוכלוסיות שונות )אונקולוגיה, טיפול פליאטיבי,

גריאטריה וכד(.

caregivingיש להעמיק בחקר ההשלכות החיוביות והשליליות של •

18 2013פרדס,

המשך דיון- השלכות חיוביות על המטפל

: צמיחה פוסט-טראומטית

שינויים חיוביים בתפיסה העצמית 1.

שינויים ביחסים בין- אישיים 2.

שינויים בתפיסות לגבי החיים.3.

Calhoun & Tedeschi, (2013). Post-traumatic growth in clinical practice

השלכות שליליות וחיוביות יכולות להתקיים זו לצד זו.

Vicarious )אמפתיה מנבאת צמיחה בקרב מטפלים

growth)

Brookhouse et al, (2011) Vicarious Exposure to Trauma and Growth,

19 2013פרדס,

?חמלההאם אפשר לטפח

"קיימים, בעצם, שני סוגי רחמים. האחד, פחדן ורגשני, אינו

למעשה אלא קוצר רוחו של הלב, שאחד רצונו - להשתחרר

מהר ככל האפשר מן ההשפעה הבלתי נעימה של מצוקת

הזולת, רחמים שאין בהם שמץ השתתפות בצער ואינם אלא

הגנה אינסטינקטיבית על נפשך מפני סבל הזולת. ואילו הסוג

השני,שרק הוא נחשב באמת, הוא סוג של חמלה לא

רגשנית, כי אם יצירתית, שרצונה נהיר לה והחלטתה נחושה

לעמוד בכל, בסבלנות ובסובלנות, עד כלות הכוחות ואף

למעלה מזה" 

. 1984),תרגם צבי ארד, הוצאת זמורה-ביתן, תשמ"ד-1939סטפן צוויג, קוצר רוחו של הלב (

20 2013פרדס,

תכניות למטפלים-דוגמאות

Mindfulness & Mindfulתכניות מבוססות מיינדפולנס •

Communication )

עקרונות גוף-נפש•

Sharing narratives/Appreciative Inquiry/Expressive)גישה נרטיבית )•

writing

התחדשות בחיק הטבע- "בשבילי הנפש" •

Balint groups))קבוצות באלינט •

21 2013פרדס,

מכשולים ואתגרים

פחדים מחמלה בקרב מטפלים:

פחד מחמלה כלפי אחרים •

פחד מחמלה מצד אחרים כלפינו •

פחד מחמלה לעצמנו•

רק התפייסותנו עם עצמנו, קבלת מוגבלותנו וחמלה כלפי עצמנו עשויות לאפשר את החמלה היצירתית, שמטפחת חוסן

וצמיחה.

, כלפי חמלה בה אין אם שלמה לא החמלהלעצמנו

Chiron, The wounded healer

Gilbert et al, 2011

22 2013פרדס,

המלצות

ברמה של הפרט

Awareness - מודעות•

Balance איזון -•

- Connectionשותפות•

Gentry (2002); Saakvitne & Pearlman (1996)

ברמה של הארגון

הכשרה•

הדרכה•

קבוצות עמיתים•

“To be affected but not infected”

“Pain is inevitable, suffering is optional” Frankl

23 2013פרדס,

ReferencesBaranowsky, A. (2002). The silencing response in clinical practice: On the road to dialogue. In Figley, Charles R. (Ed.), Treating

compassion fatigue (pp.155- 170). N.Y.Brunner Routledge.

Boleyn-Fitzgerald P,(2003) Care and the problem of pity. Bioethics 17 (1)

Brockhouse et al (2011). Vicarious Exposure to Trauma and Growth in Therapists: The Moderating Effects of Sense of Coherence, Organizational Support, and Empathy, Journal of Traumatic Stress, Vol. 24, pp. 735–742

Craig, C.D., & Sprang, G. (2010). Compassion satisfaction, compassion fatigue, and burnout in a national sample of trauma treatment therapists. Anxiety, Stress, & Coping, 23(3), 319-339.

Figley, C. R., (1995). Compassion Fatigue: Coping with secondary traumatic stress disorder in those who treat the traumatized. New York: Bruner/Mazel.

Frankl, V. (1963). Man’s Search for Meaning. New York: Washington Square Press

Gentry, J. E. (2002). Compassion Fatigue: A crucible of transformation.” Journal of Trauma Practice,

Gilbert, P., McEwen, K., Matos, M., & Rivis, A. (2011). Fears of compassion: Development of three self-report measures. Psychology & Psychotherapy, 84, 239-255

Krasner et al. (2009). Association of an Educational Program in Mindful Communication with burnout, Empathy & attitudes among primary care physicians. JAMA. Vol. 302 (12) pp 1284-1293

Linley, P.A., & Joseph, S. (2007). Therapy work and therapists’ positive and negative wellbeing. Journal of Social and Clinical Psychology, 26, 385-403.

Martin, P. (2012), Celebrating the wounded healer, Counseling Psychology Review, Vol. 26 (1), 10-19

Mikulincer, M., Shaver, P. (2007). Attachment in Adulthood: Structure, Dynamics, and Change. New-York, The Guilford Press

Saakvitne, K.W., & Pearlman, L.A. (1996) Transforming the Pain: A Workbook on Vicarious Traumatization. New-York: Norton.

epardess@gmail.com תודה