'גשנה יבול של עצי אבוקדוהשפעת ממשק ההשקיה על :לתכנית מחקרשנתי דו"ח

Effect of irrigation management of yield of avocado trees

מו"פ צפון; מוטי פרס, ראובן דור, נאור עמוס, לוי מנשה,נוי, רמי ברזיו, -הדר כהן, יעל בר, אבנר זילברצוות המחקר:

.שה"מ - מיקי נויהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי; כפיר נרקיס, , שמואל אסולין

תוכן עניינים

2 .................................................................................................................................................... תקציר

3 ...................................................................................................................................................... מבוא

4 ........................................................................................................................ המחקר מטרות

4 ......................................................................................................................................... העבודה שיטות

6 ................................................................................................................................................... תוצאות

6 ....................................................................................................................'ג שנה 2016 יבול

7 ...................................................................................... בצמח המים ומצב העונה במהלך המים מנות

8 .................................................................................................. בקרקע החמצן וריכוזי המים מתח

9 ........................................................................................................... בקרקע מזון יסודות ריכוז

9 ........................................................................................................................................................ דיון

11 ................................................................................................................................................. מסקנות

12 ........................................................................................................................................ ספרות רשימת

13 .................................................................................................................................................. איורים

2

תקציר

הסיבות לפריון הנמוך של .ובעית הסרוגיות גידול אבוקדו בישראל ובעולם היא יבול הפירות הנמוךהבעיה המרכזית של

עצי אבוקדו אינן ברורות, ולמרות מחקרים רבים ואינטנסיביים, היבולים בעשרים השנים האחרונות לא חצו את "מדרגת"

טי הענף בישראל ובעולם מייחסים לפוריות טון לדונם בממוצע רב שנתי )בזן האס(. חלק גדול מהחוקרים ומקברני 2

להגדיר בניסוי שדה את ממשק יתההמטרה הכללית של מחקר זה הי .הנמוכה נשירה חזקה של פרחים, חנטים ופירות

משטר: )א( בחינת יו. המטרות הפרטניות השל פירות אבוקדוגבוה להשגת יבול ההשקיה המיטבי לאורך העונה הנדרש

תוח פי )ג( -ו ההשקיה המיטבי לאחר שלב נשירת הפירות; משטרההשקיה בשלב המשפיע על נשירת פירות; )ב( בחינת

( מנת השקיה בהתאם לדיות שנמדד בעצים שגדלו 1)הטיפולים במחקר זה היו: .כלים לבקרת ההשקיה בתנאי שדה

, 1( עד ראשית אוגוסט זהה לטיפול 3מטיפול הייחוס, ) 150%( מנת השקיה של 2) בליזימטרים בחוות עכו )טיפול ייחוס(,

40בעומק של המוצבים תחילת השקיה כאשר מתח המים הנמדד באמצעות טנסיומטרים ( 4), 1מטיפול 75%לאחר מכן

פסקל. מנת -מגה 0.7-סנטיבר, או כאשר פוטנציאל מים בגזע מגיע לערך של 80מגיע למתח של תחת לטפטפות ס"מ מ

מטיפול הייחוס, תחילת השקיה ותדירות 75%מנת השקיה של (5), 1ות ההשקיה לאחר מכן כמו טיפול המים ותדיר

מים המנת את טיפולים הבוחנים 3(, 4, 1טיפולים הבוחנים את מועד תחילת ההשקיה ) 2 סה"כ:. 1ההשקיה כמו טיפול

(.3, 1העונה )טיפולים הבוחנים את מנת המים בסוף 2(; 5, 2, 1העונה )כל במהלך

השפעת מנת ההשקיה על מספר ומשקל הפירות הממוצע היתה מובהקת סטטיסטית. היבול בחלקה היה גבוה

מאי( 1 –)תחילת השקיה מאוחרת 4(. היבול הנמוך ביותר היה בטיפול 1טון לדונם בטיפול הייחוס )טיפול 3.1 –והגיע ל

בטיפול הייחוס(. 396 –פירות לעץ בהשוואה ל 256ספר הפירות )והגיע "רק" לשני טון לדונם, תוצאה של ירידה במ

–, ו 2.6( במהלך כל העונה היו 5טיפול - 75%( או נמוכה )2טיפול - 150%היבול בחלקות שהושקו במנת מים גבוהה )

שני של מטיפול הייחוס( בחלק ה 75%(. הפחתה במנת המים )1טון לדונם, בהתאמה )לא שונה סטטיסטית מטיפול 2.4

טון לדונם(. אולם, חלק מהתהליכים הם רב שנתיים ולכן סביר 2.6( לא הביאה לירידה מובהקת ביבול )3העונה )טיפול

.הבאות ( תבוא לידי ביטוי בשנים4-ו 3, 5או תקופתית )טיפולים \להניח כי ההשפעה של טיפולי העקה השנתית ו

. מתח המים (MDS) הכיווץ המרבי של הגזע(, SWP)טיפולי ההשקיה השפיעו על פוטנציאל המים בגזע

פיתוח כלים בקרקע שנמדד באמצעות טנסיומטרים וריכוז החמצן בחללי הקרקע. תוצאות אלו עשויות להוות בסיס ל

לבקרת ההשקיה בתנאי שדה )מטרה ג'(.

המסקנה המרכזית ממחקר זה היא כי ניתן להכפיל את יבולי האבוקדו מזן "האס" במטעי ישראל באמצעות

)כל טיפת מים מכילה את כל דישון רציףאופטימיזציה של ממשק ההשקיה והדישון הכולל: )א( איכות מי ההשקיה; )ב(

ה בקרת הדשיי; )ד( על הדשייה באביב המוקדםדגש ; )ג( העונהכל מהלך ב מרכיבי המזון החיוניים לצמח, כןלל זרחן(

.ושימוש ברגשים צמחיים

3

מבוא

אבוקדו הוא גידול חשוב מאוד בישראל ובשנים האחרונות קיימת מגמה ברורה בכל העולם )כולל בישראל( של עלייה

בהיקף הנטיעות. מומחי שיווק מעריכים כי הפוטנציאל העולמי לפרי זה רחוק מאוד ממיצוי ולכן אין סכנה של הצפה

הבעיה המרכזית של גידול אבוקדו בישראל ם הנטועים. בעקבות העלייה בכמויות המשווקות הצפויות עם העלייה בשטחי

בדרך כלל נמרץ, אולם . הצימוח הווגטטיבי של עצי אבוקדו הואובעיית הסרוגיות ובעולם היא יבול הפירות הנמוך

הסיבות לפריון הנמוך של עצי אבוקדו אינן ברורות, טון לדונם בלבד. 1-2-למרות זאת, יבול הפירות הוא נמוך ומגיע ל

טון לדונם בממוצע 1.5ולמרות מחקרים רבים ואינטנסיביים, היבולים בעשרים השנים האחרונות לא חצו את "מדרגת"

רב שנתי )בזן האס(. חלק גדול מהחוקרים ומקברניטי הענף בישראל ובעולם מייחסים לפוריות הנמוכה נשירה חזקה של

חוסר יכולת של הצמח לספק מים ויסודות מזון לל , כנראה בג(Garner&Lovatt, 2008)פרחים, חנטים ופירות

חיוניים בפרקי זמן קצרים וקריטיים למבלעים חזקים אלו

(Whiley, 2002; Whiley&Wolstenholme, 1990; Wolstenholme, 1986).

ירדן שמטרותיו היו לבחון את ממשק העמק צמח, ניסוי בכלים )ליזימטרים( בבוצע 2010בשנת שהסתיים במחקר

–תדירות ההשקיה הגורמים הבאים: )א( במחקרים אלו נבחו ההדשיה הנדרש להשגת יבול גבוה של פירות אבוקדו.

-08, גמר השקיה בשעות (Irg2) בינונית )אחת ליום ;, לפי מנת המים הכללית((Irg1)השקיות ביום 30-10גבוהה )

ריות שהתקבלו קליטר לצמח. התוצאות העי 100-ליטר ו 200 -)ב( נפח מצע -(; ו (Irg3)(; ונמוכה )כל יומיים0900

היו:

הפריחה והחנטה היו טובות והשפעת הטיפולים עליהם )טיפולי השקיה ונפח כלים( הייתה שנת יבול מלאה. 2010שנת .א

עצמת הנשירה הייתה בתלות לטיפולים לפי הסדר: הייתה זניחה. באמצע יוני החלה נשירה חזקה של פירות צעירים.

Irg3>Irg2>>Irg1 :100וכןL>200L ,ההשפעה העיקרית של הטיפולים )משטר השקיה, נפח מצע( על יבול . מכאן

על כמות הפירות שנשרה )מחצית יוני עד בעיקר טיפולים בניסוי השפיעו ההפירות הייתה מובהקת אבל לא ישירה.

ק"ג 30-ליטר ו 200ק"ג לעץ במיכל של 40פירות של עצים שהושקו בצורה אופטימלית היה יבול ה מחצית יולי(.

טון לדונם בעצים במיכל 3.3-ו 4.4עצים לדונם היבול של עצים אלו הוא 111ל'. בחישוב של 100בעץ במיכל של

והוא תוצאה ישירה של טון לדונם( 2-1ל' בהתאמה. יבול זה גבוה בהרבה מהיבול המקובל בישראל ) 100-ו 200

הפחתת הנשירה באמצע יוני.

, המאופיינת בקצב "שלב קובע" זה של היבול באבוקדו קשור כנראה לתהליך פיסיולוגי בהתפתחות המוקדמת של הפרי .ב

גידול מהיר מאוד. קצב הגידול המהיר בשלב הראשון הוא תוצאה של תוספת תאים חדשים במקביל לגידול של תאים

. (Cowan et al., 1997; Dahan et al., 2010) בשלב השני מאופיין בגידול של תאים קיימים בלבד קיימים ואילו

יתכן כי עקת מים או מחסור ביסוד מזון כלשהו הנובע מהירידה בפעילות השורשים גרמו לנשירת פירות הצעירים לכן,

בהם עקת המים הייתה חזקה יותר. בטיפולים

MJ/kg 8 -דו )חלבונים, שומנים וסוכרים, כולל בזרע( מוערכת בכמות האנרגיה בפירות אבוקכ .ג

(Wolstenholme, 1986) 320ק"ג לעץ היא מעל 40ומכאן האנרגיה הנדרשת ליבול של MJ דהיינו, מעל ,

35,000 MJ לדונם. שיעור הקרינה הפוטוסינטטית(PAR) המצטברת מחודש מרץ עד דצמבר בעמק הירדן הוערכה

)נתוני השירות המטאורולוגי( ומכאן, כמות האנרגיה האצורה בפירות של עצים שהושקו בטיפול MJ 6,000,000 -בכ

שהוא מסמן את הגבול להיות מהקרינה הפוטוסינטטית. זהו ערך גבוה מאוד יחסית, ויכול 1.2% -הסתכמה כהמיטבי

סוי על עצמת הנשירה מצביעה על העליון של היבול המרבי של עצי אבוקדו. ההשפעה המובהקת של הטיפולים בני

4

התפקיד של משטר ההשקיה ונפח בית השורשים בתהליכים אלו. עלים צעירים ופירות מהווים מבלע חזק לסוכרים

ולכן ייתכן כי בדומה לירידה בקצב התעבות הגזע שנצפתה בניסוי, גם כמות הסוכרים שנעה למערכת הלא

(. ולכן, ת מבלעים חזקים בנוף )גלי לבלוב, פריחה, התפתחות פריפרודוקטיבית )שורשים( ירדה בתקופה של הופע

.(Ploetz et al., 1991) הגידול של מערכת השורשים הפוכה מזו של הנוף כפי שנמצא גם במחקרים אחריםמחזוריות

לחישוב מקדם ההשקייה האופייני לגידול )מנת מים בהשקיה Penman-Monteithקובל להשתמש במשוואת מ .ד

הם רק גובה נוף, Penman-Monteithמחולקת באוופוטרנפירציה הפוטנציאלית(. מאפייני גידול המוגדרים במשוואת

והתנגדות הנוף למעבר מים )מושפע את מידת ההחזריות של משטח או גוף( המבטא גודל חסר ממד - albedo) אלבדו

מתכונות העלווה כגון שטח עלווה, מספר הפיוניות וגדלם וכ"ו(. מכאן, ההתייחסות לצמח היא כאל אוסף צינורות

פסיביים כאשר הצמח משפיע רק על מספר הצינורות )שטח נוף( וקוטרם )התנגדות למעבר מים(. מקדמי גידול אלו הם

פרי על צריכת המים \השפעה של תהליכים פיסיולוגיים כגון פריחה, חנטה ותפתחות זרעפשטניים, ללא התייחסות ל

ולכן יכולים לאפיין רק גידולים פשוטים )עשבוניים( ומשום כך, ההתאמה שלהם לשימוש בעצים עם פירות היא

התפתחות פרי או זרע בעייתית. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים כי ההשפעה של תהליכים פיסיולוגיים ייחודיים כגון

ולכן לא ניתן להזניחם. על צריכת המים היא משמעותית מאוד

היא למשטר ההשקיה היא בקרקע חרסיתית יםאבוקדו הגדלהבוחן את התגובה של עצי מחקר אחת הבעיות החשובות בכל

של טמפרטורות קרקע ועל רקע בתחילת האביב רוויה במים הקרקע ,בשנת גשמים רגילה עיתוי תחילת ההשקיה באביב.

מוקדם ככל . ז.א. מחד, קיימת שאיפה להתחלת ההשקיה והדישוןרקרות יש חשש סביר כי השקיה תגרום למחסור באווי

האפשר )תחילת מרץ( על מנת להבטיח מים ויסודות מזון לפרי המתפתח, ומאידך, השקיה מוקדמת על רקע של קרקע

יזוספירה ולפגיעה חמורה בעץ. מכאן, בחינה של עיתוי תחילת ההשקיה רוויה וקרה עלולה לגרום למחסור בחמצן בר

שלב המשפיע על ב, במיוחד מחקר הבוחן את התגובה של עצי אבוקדו למשטר ההשקיהתוספת הכרחית לבאביב היא

)מטרה א'(. נשירת פירות

מטרות המחקר

להשגת יבול להגדיר בניסוי שדה את ממשק ההשקיה המיטבי לאורך העונה הנדרש המטרה הכללית של מחקר מוצע זה היא

המשפיע מאי(-המוקדם של העונה )מרץ ההשקיה בשלבמשטר . המטרות הפרטניות הן: )א( בחינת של פירות אבוקדוגבוה

פיתוח כלים )ג( -ו ; ()יולי עד סוף העונה ההשקיה המיטבי לאחר שלב נשירת הפירות משטרעל נשירת פירות; )ב( בחינת

לבקרת ההשקיה בתנאי שדה.

העבודהשיטות

הניסוי התבצע במתכונת של בלוקים באקראי בחמש חזרות. בכל חזרה היו שלוש שורות של שישה עצים כאשר היבול

העצים בחלקה נטועים על גדודיות נמדד רק בארבעה עצים מאמצע השורה האמצעית )שאר העצים שמשו כעצי גבול(.

עם עצי אטינגר כמפרה )עץ שלישי כל 117עצים לדונם(. כל הכנות על דגניה 41.7מטר ) 6X4ומרווח הנטיעה הוא

.1 איורמוצגים ב 2016התנאים המטאורולוגים )נתוני השירות המטאורולוגי( באיזור הניסוי במהלך אביב שלוש שורות(.

נקבע עקום התאחיזה 2015בקיץ .חרסית, בעיקר מונמורילוניט 60%מכילה היא סחף גרומוסול ההקרקע באתר הניסוי

למים של קרקע הניסוי. שלוש שורות של טפטפות הוצבו בשדה סמוך לחלקת הניסוי וטנסיומטרים דיגיטליים הוצבו

ס"מ מתחת לטפטפות. החלקה הושקתה עד לרוויה במשך שבועיים וכאשר מתח המים בטנסיומטרים ירד עד 20בעומק של

5

סנטיבר(, 80עד 0פס נותקו בהדרגה חלק מהטפטפות. כאשר מתח המים בטנסיומטרים הגיע לערך שנקבע מראש )לא

נלקחה דגימת קרקע מאזור החרס של הטנסיומטרים. הקרקע נשלחה לבדיקת תכולת המים ומתח המים שנמדד

2 איורמוצג בהמים של קרקע הניסוי בטנסיומטרים מייד לפני דיגום הקרקע נקבע כמתח המים המייצג. עקום התאחיזה ל

.10% –מיליבר( של כ 800 –שבה כמות המים הזמינים בקלות )מתח מים נמוך מ מצביע על קרקע אחידת גרגר

היו: 2016הטיפולים בשנת

תחילת השקיה כאשר מתח )טיפול ייחוס(, לדיות שנמדד בעצים שגדלו בליזימטרים בחוות עכו ( מנת השקיה בהתאם 1)

השקיה ,יברסנט 20תחת לטפטפות מגיע למתח של ס"מ מ 40בעומק של מדד באמצעות טנסיומטרים המוצבים המים הנ

;ומייםכל י

;1ותדירות ההשקיה כמו טיפול מטיפול הייחוס, תחילת השקיה 150%( מנת השקיה של 2)

;1מטיפול 75%, לאחר מכן 1( עד ראשית אוגוסט זהה לטיפול 3)

מגיע תחת לטפטפות ס"מ מ 40בעומק של המוצבים ה כאשר מתח המים הנמדד באמצעות טנסיומטרים תחילת השקי( 4)

מנת המים ותדירות ההשקיהפסקל. -מגה 0.7-בר, או כאשר פוטנציאל מים בגזע מגיע לערך של סנטי 80למתח של

;1לאחר מכן כמו טיפול

;1מטיפול הייחוס, תחילת השקיה ותדירות ההשקיה כמו טיפול 75%מנת השקיה של (5)

, 2, 1העונה )כל מים במהלךהמנת את טיפולים הבוחנים 3(, 4, 1טיפולים הבוחנים את מועד תחילת ההשקיה ) 2 סה"כ:

.(3, 1מים בסוף העונה )המנת את טיפולים הבוחנים 2(; 5

ליטר לטפטפת במרווח של חצי מטר. הדישון היה רציף במהלך כל 1.6שלוחות טפטוף לעץ, ההשקיה היתה באמצעות שתי

ההשקיות וכמות הדשן לכל הטיפולים הייתה זהה שמשמעותה ריכוזי הדשן בתמיסת ההשקיה ירדו עם עליית מנת ההשקיה

כימיים" בתוספת יסודות קורט "מתוצרת "דשנים וחומרים5-2-5)כמות קבועה, ריכוז משתנה(. הדשן בניסוי היה "גופר

מ"ג לליטר , בהתאמה. 50 10, 40(. ריכזי חנקן, זרחן ואשלגן במי ההשקיה היו: 3%)

דיגיטליים שהוצבו מעקב אחר פוטנציאל המים בבית השורשים בעזרת טנסיומטרים -טנסיומטרים מדידות ומעקב:

ס"מ ניצב 30בנוסף, בוצעו מדידות של מתח מים בקרקע באזור הטפטפת, בשתי חזרות. ס"מ 60 –ו 40, 20בעומק של

בכל טיפול – דנדרומטריםס"מ. 06-ו 04, 02מדדו שלושה עומקים נס"מ ניצב לטפטפת. בכל מיקום 60 - לטפטפת ו

6ה"כ שונים )ס רגשים בבלוק נפרד וכללה שלושה תחנה הוצבה, כל פיטקמוקמו שתי תחנות של דנדרומטרים תוצרת

, 20-40, 0-20וקרקע )עומק )עדיין לא התקבלו תוצאות הבדיקה עד תאריך כתיבת הדו"ח( דיגום עלים רגשים לטיפול(.

בדיקת ריכוזי יסודות .6201 ספטמבר סוףבנעשה )ס"מ מהטפטפת 60 –ו 30ס"מ מהטפטפת, מתחת ובמרחק של 60-40

יער. -נעשתה במעבדת שירות השדה בנוה (EC, Na, Cl)ומרכיבי מליחות P, K, Ca, Mg)3NO-, N4NH-(N ,המזון

ריכוזים של תכולת הזרחן בקרקע נבדקה בשיטת אולסן,

, K, Ca, Mg, Na, Cl3NO-, N4NH-pH, EC, N נבדקו בעיסה רוויה )שיטת פסטה( בשיטות המקובלות של מעבדות

שירות השדה בישראל.

ס"מ מהטפטפת ליד הגזע בכל 10-ס"מ כ 40 -ו 20מוקמו בעומקים KE-50חיישני חמצן מסוג – בקרקע חמצן יריכוז

הטיפולים. חיישנים אלה חוברו לאוגר נתונים ועקבו אחר השינוי בריכוזי החמצן בבית השורשים בתדירות של קריאה כל

שעות. 3

.יבמהלך הניסונבחנה מים בגזעהפוטנציאל השפעת טיפולי ההשקיה על - מדידות פיסיולוגיות

6

כל עץ מ. הפירות 2015נובמבר אמצעבבכל אחד צמהטיפולים בכל בלוק האמצעית בשורה עצים ארבעההיבול נאסף מ

.נאספו, נספרו ונשקלו

לחוות המטעים בעכו והם מהווים בסיס לניסוי דישון. בשישה עצי אבוקדו שגדלו בצמח 30הועברו 2013בקיץ

אוטומטיות לאיסוף וניטור התשטיפים כך שניתן לחשב ישירות את הדיות )מנת מים בהשקיה פחות עצים הותקנו מערכות

לדיות נקבעה )טיפול ייחוס( 2016 מנת המים בשנת נפח התשטיף( של עצים בגודל דומה לזה של עצי ניסוי ההשקיה.

.שנמדד בניסוי הליזימטרים

תוצאות

'גשנה 2016 יבול

3.1 –השפעת מנת ההשקיה על מספר ומשקל הפירות הממוצע היתה מובהקת סטטיסטית. היבול בחלקה היה גבוה והגיע ל

מאי( והגיע "רק" 1 –)תחילת השקיה מאוחרת 4היבול הנמוך ביותר היה בטיפול (.1)טיפול הייחוסטון לדונם בטיפול

היבול בחלקות בטיפול הייחוס(. 396 –פירות לעץ בהשוואה ל 256לשני טון לדונם, תוצאה של ירידה במספר הפירות )

טון לדונם, 2.4 –, ו 2.6היו ( במהלך כל העונה 5טיפול - 75%( או נמוכה )2טיפול - 150%גבוהה ) שהושקו במנת מים

( 3מטיפול הייחוס( בחלק השני של העונה )טיפול 75%. הפחתה במנת המים )(1טיפול בהתאמה )לא שונה סטטיסטית מ

טון לדונם(. אולם, חלק מהתהליכים הם רב שנתיים ולכן סביר להניח כי ההשפעה 2.6)לא הביאה לירידה מובהקת ביבול

הקטיף היה מוקדם יחסית הבאות. ( תבוא לידי ביטוי בשנים4-ו 3, 5או תקופתית )טיפולים \של טיפולי העקה השנתית ו

אחוז בהשוואה לקטיף בעונה הרגילה. 15-20(, לא סלקטיבי ולכן סביר להניח תוספת יבול של 2016נובמבר 8-9)

, ייתכן כי קטיף מאוחר הנהוג בחלקות המסחריות מביא לפגיעה ביבול השנה העוקבת. לחילופין

.2016בשנת שגיאת התקן לכל טיפול( –)בסוגריים ל הפירות לעץ השפעת טיפולי ההשקיה על מספר ומשק . 1טבלה

רות ימשקל פ פירות לעץ טיפול

)ק"ג(

יבול מחושב פרי ממוצע )ג'(

לדונם )טון(

1

2

3

4

5

6201ממוצע

2015ממוצע

2014ממוצע

396 (29.6)

339 (24.7)

340 (33.1)

256 (18.7)

347 (44.8)

334

272

291

73.9 (4.37)

63.3 (4.08)

62.3 (5.45)

48.0 (2.80)

56.8 (6.49)

60.6

46.4

52.7

195 (6.3)

193 (6.0)

191 (5.0)

196 (7.5)

185 (12.4)

192

202

167

3.1

2.6

2.6

2.0

2.4

2.5

2.2

2.1

1F טיפולים

LSD0.052

0.0489

136.1

0.0223

21.12

0.0947

31.8

.)difference significant Least( ההבדל המובהק הקטן ביותר – 2 רמת מובהקות סטטיסטית: – 1

7

מספר , בהתאמה. 4 –ו 3באיורים תגמוצ 2014-16בשנים מספר ומשקל פירותהשפעת הטיפולים בניסוי על

ירידה וה (3איור ) היה הנמוך ביותרבנפרד בכל טיפול ( ו1)ממצוצע לכל הטיפולים, טבלה 2015בשנת הפירות לעץ

הייתה שנת היבול הראשונה, 2014שנת (.3, איור 5-ו 4, 3במספר הפירות בלטה במיוחד בטיפולי העקה )טיפולים

משקל הפרי הממוצע היה נמוך יחסית בהשוואה לשנים שבאו לאחר וכתוצאה מכךמפותחים מספיק העצים היו עדיין לא

ובסיכומו של דבר משקל הפירות הממוצע לעץ העלייה ב אוזנה באמצעות 2015. מכאן, הירידה במספר הפירות בשנת מכן

נמצא קשר הפכי מובהק בין משקל 2016גם בשנת (. 4)איור 2014היה גבוה בהשוואה לשנת 2015בשנת היבול

נהה מתותהירידה במשקל עם העלייה במספר הפירות הי ,2015דומה לשנת באולם הממוצע לבין מספר הפירות הפירות

(. 5 איור)קו מרוסק ב 2014לשנת בהשוואהיחסית

ומצב המים בצמח מנות המים במהלך העונה

6 –ו 5, 4, 3, 2, 1תנו לעצים מטיפולים ם שנכמויות המימ"מ ו 280הייתה 2015-6כמות המשקעים שירדה בחורף

השקיה היומיות מנות מ"מ, בהתאמה. 860 –ו 920, 980, 1560, 1120)קטיף( היו: 2016עד נובמבר 2015 נובמברמ

איור( מוצגות בPenman-Monteith ,M-Pמשוואת )חישוב באמצעות לדיות הפוטנציאליבהשוואה 2016במהלך שנת

רמת הקרינה ( בעוד ש220-184באוגוסט, ימים 7ביולי עד 2)מנת המים המרבית בניסוי נתנה באמצע הקיץ עליון. 6

( 230-180אוגוסט )ימים -, הטמפרטורה המירבית בחודשים יולי (200-150יולי )ימים -המירבית היתה בחודשים יוני

מקדמי השקיה )מנת השקיה (. 240-110גבוהה יחסית בין אמצע אפריל לסוף אוגוסט )ימים וההתאדות המירבית הייתה

תחתון. 6 איורמוצגים ב לטמפרטורת האויר( בהשוואה בדיות הפןטנציאלימחולקת

פונציאל מים בגזע

מקובלות בדרך כלל ככלי מהימן (SWP – Stem Water Potential) הצהרייםבשעות פוטנציאל המים בגזעידות של מד

2, 1 טיפוליםעצים מפוטנציאל המים של . (Naor, 2006)ובדוק לבקרת השקיה בלאפיון מצב המים של הצמח ואמצעי טו

אולם מסוף פברואר הם ירדו ונשארו בערכים נמוכים גבוהים יחסית היובפברואר( 19הוא 50)יום בתחילת העונה 4-ו

-ו 20, 19, 9תאריכים חודש אפריל )עליון(. מספר ארועי קיצון אקלימיים ב 7)איור פסקל-מגה -0.52 -ל -0.30)בין

גדולה בדרישה , בהתאמה( גרמו לגדעון מים אטמוספרי חריף שהביא לעלייה 117 –ו 111, 110, 100אפריל, ימים 26

(. 117 –ו 111פוטנציאל מים בגזע נמדד רק בימים , 7איור י שהשתקף בעלייה החדה בפוטנציאל המים בגזע )פלמים כ

מטיפול הייחוס( היה נמוך במקצת בהשוואה לעצים מטיפול הייחוס 150%) 2פוטנציאל המים בגזע של עצים מטיפול

עד אמצע מטיפול הייחוס( 75%) 5פוטנציאל המים בגזע של עצים מטיפול ( במהלך כל תקופה זו )אינו מוצג(.1)טיפול

( עד סוף העונה ההבדל 151למאי )יום 31 –מאי היו דומים לאלו של עצים מטיפול הייחוס )אינו מוצג(, אולם החל מה

תחתון(. 7)איור משמעותי ומובהק סטטיסטית בין הטיפולים היה

השפעת טיפולי מדןלאטוב יכללשמש כולות יהמים בגזע במהלך היום מדידות רציפות של פוטנציאל

השפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל מים בגזע . במהלך יום נתון שינויים בתנאי האקלים על מצב המים בצמחהשקיה ו

באוגוסט( מוצגים 10 –ביוני ו 15בשני ימים מייצגים ) (VPD)במהלך יום ללא השקיה בהשוואה לגרעון מים האטמוספרי

השפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל המים בגזע הייתה מובהקת )סטטיסטית( בשעות )עליון ותחתון, בהתאמה(. 8באיור

פסקל(. 0.8-עליון( אולם כל הערכים המדודים היו נמוכים מערך הסף המקובל ) 8, איור 13:00 –ו 11:00הצהרים )

פה משעות הבוקר, צי, ז.א., עלייה ר VPD –בגזע במהלך יום זה היו דומים לשינויים ב כללית, השינויים בפוטנציאל המים

באוגוסט היה שונה 10ביום VPD –המהלך היומי של ה עליון(. 8פה לאחר מכן )איור יוירידה רצ 11:00שיא בשעה

( על פוטנציאל 5 –ו 3. 2. 1ולים )תחתון(. השפעת הטיפ 8ובהתאמה, גם השינויים היומיים בפוטנציאל המים בגזע )איור

8

. פוטנציאל המים בגזע של צמחים שהושקו 15:00ועד השעה 09:00המים בגזע היתה מובהקת ומשמעותית החל מהשעה

13:00פסקל בשעה 0.97-, לשיא של 11:00פסקל בשעה 0.8-( הגיע לערך הסף של 5)טיפול 75%במנת מים מים של

במהלך אותו יום היו 3 -.ו 2. 1. ערכי פוטנציאל המים בגזע של צמחים מטיפולים 15:00פסקל בשעה 0.9-ולערך של

ואולי גם 15:00עד שעה 11:00סבלו מעקת מים החל משעה 5צמחים מטיפול אפשר להניח כי נמוכים מערך הסף. מכאן

הייחוס )מנת מים זהה לטיפול מטיפול 75% –ירדה החל מהראשון לחודש אוגוסט ל 3מאוחר יותר. מנת ההשקיה בטיפול

( בתאריך המדידה. 1( אולם ערכי פוטנציאל המים של עצים מטיפול זה היו דומים לאלו של טיפול הייחוס )טיפול 5

דנדרומטרים

היה נמוך ( 110אפריל, יום 19בראשית העונה )עד (MDS – Maximum Daily Shrinkageגזע )הכיווץ המרבי של ה

-ה מתאריך זה (, אולם עליון 9איור )גבוהים VPDולא הושפע מאירועי קיצון אקלימיים שהתבטאו בערכי יחסית

MDS פוטנציאלית דיותכתגובה לשינויים אקלימיים )טמפרטורת אויר, החל לעלות בכל הטיפוליםP-M, רק- VPD

היו דומים בימים עם תנאי אקלים רגילים (4של צמחים ללא השקיה )טיפול MDS –ערכי ה . עליון( 9מוצג באיור

היה בולט MDS -(, אולם בימי קיצון אקלימיים ההבדל בערכי ה 1לערכי שנמדדו בצמחים מטיפול הייחוס )טיפול

( היו דומים 5של צמחים שהושקו במנת מים מופחתת )טיפול MDS –ערכי ה בתחילת העונה עליון(. 9ומשמעותי )איור

היו 5בצמחים מטיפול MDS –שנמדדו בטיפול הייחוס אולם מאמצע אפריל נוצר הבדל וערכי ה MDS –לערכי ה

–חצו את סף ה 5של צמחים מטיפול MDS –ערכי ה תחתון( 9, איור 180מראשית יולי )יום )לו מובהק(. גבוהים יותר

–. עד הראשון לאוגוסט ערכי ה (Fernández&Cuevas, 2010)כסף נזק מיקרומטר המקובל אצל חלק מהחוקרים 200

MDS 9אולם עם הפחתת מנת ההשקיה )מסומן בחץ, איור היו דומים לאלו של טיפול הייחוס 3של צמחים מטיפול

MDS –ערכי ה מיקרומטר. 200 –יום חצו את סף ה 20 –עלו ואחרי כ 3של צמחים מטיפול MDS –ערכי ה תחתון(

. 1( היו נמוכים או דומים בהשוואה לצמחים מטיפול 1מטיפול 150%) 2של צמחים מטיפול

-, עלייה ב Silber et al (2013)מבלע בצמח -גידול הגזע באבוקדו הוא תהליך מחזורי המושפע מיחסי מקור

TGR דול הגזע נובעת מגלי לבלוב היא תוצאה של תנועת מוטמעים מהנוף לכיוון מערכת השורשים בעוד שירידה בקצב גי

מיקרון (TGR – Trunk Growth Rate;קצב הגידול היומי של הגזע בחלק הראשון של העונה ולאחר מכן מעומס הפרי.

מוצגים 4 –ו 1אחרים )רק טיפולים עצים מטיפוליםבאפריל היה דומה לקצב הגידול של 10 4ליום( מעצים מטיפול

עצירת המים הביא לירידה משמעותית ומובהקת קצב גידול הגזע. עם תחילת ההשקיה עליון( אולם המשך 10באיור

( קצב גידול הגזע של 136במאי הוא יום 15ומאמצע מאי ) 4בראשון למאי עלה קצב גידול הגזע של צמחים מטיפול

5 –ו 3, 1צים מטיפולים עליון(. קצב גידול הגזע של ע 10)איור 1דומה לזה של צמחים מטיפול טיפול זה היה צמחים מ

תחתון(, אולם החל ממועד זה נוצר הבדל משמעותי 10ביולי, איור 28 –הוא ה 210היה דומה עד סוף חודש יולי )יום

, במיוחד בחודשים אוגוסט 1היה נמוך בהשוואה לזה של עצים מטיפול 3ומטיפול 5וקצב גידול הגזע של עצים מטיפול

)הפחחת מנת המים ל 3תחתון(. בתקופה זו קצב הגידול של עצים מטיפול 10ספטמבר, איור 16הוא 260וספטמבר )יום

שקיבלו מנת מים זהה כל השנה(. ייתכן מאוד כי הנוף 5מהראשון לאוגוסט( היה נמוך בהשוואה חעצים מטיפול 75% –

.3לעצים מטיפול בהשוואה היה קטן יותר ומותאם טוב יותר למנת המים המוקטנת 5מטיפול עציםשל

בקרקעוריכוזי החמצן מתח המים

4 – 1( בטיפולים 2016 אפריל-ינוארס"מ בראשית העונה )חודשים 60 –ו 40, 20בעומקים מתחת לטפטפת מתח המים

לא השקה בתקופה זו )תחילת השקיה בראשון למאי( במהלך תקופה זו 4טיפול מה.בהתא ,עליון ותחתון 11 איורמוצג ב

פסקל -קילו 10 –ו 20, 60 –ולכן מתח המים עולה מאוד בין אירועי הגשם בחודש פברואר ומגיע לערכים גבוהים מ

9

שקיה בטיפולים . הה, תחתון(11איור פברואר, 22, 53יום סנטימטר מתחת לטפטפת, בהתאמה ) 60 –ו 30, 0בשכבות

ולכן מ"מ 20 –( נתנו כ 52לפברואר )יום 21( ועד לאירוע הגשם בתאריך 46לפברואר )יום 15האחרים החלה בתאריך

ההשקיה (. 11מוצג באיור 4 –ו 1)רק מתח המים בעצים מטיפול 4מתח המים בטיפולים האחרים נמוך בהשוואה לטיפול

60 –ו 30ס"מ ובמרחק של 60-20בעומק התייבשות אחר מכן עד סוף העונה. ה בעת אירועי גשם וחודשה כשבוע לנפסק

עד תחילת ההשקיה בראשון למאי. בחודש אפרילגרם לעלייה במח המים 4טיפול בצים ס"מ מע

מדידה ישירה של ריכוז החמצן במים איננו פשוט ולכן נהוג לאמוד את ריכוזי החמצן באמצעות מדידה של ריכוזי

הניסוי )קרקע סחף אחידת קרקעפיסיקליות של תכונות הריכוזי החמצן בחללי הקרקע הושפעו מההחמצן בחללי הקרקע.

( משקפים מציאות 12)איור החמצן בחללי הקרקע יריכוזומטיפולי ההשקיה בניסוי. (10%גרגר, כמות מים זמינים של

. ז.א., ירידה בריכוזי החמצן בזמן ההשקיה )עצמת הירידה תלויה 11הפוכה לקריאות הטנסיומטרים המוצגים באיור

ס"מ( היתה גדולה בהשוואה לשכבה 20( ועלייה עם סיומה. המשרעת בשכבה הקרקע העליונה )12בכמות המים, איור

עלייה (. 12התחתונה )איור ס"מ( וריכוזי החמצן בשכבה העליונה היו בדרך כלל גבוהים בהשוואה לשכבת 40) התחתונה

13במנת ההשקיה בהמשך העונה הביאה לירידה בריכוזי החמצן בחללי הקרקע והגדלת המשרעת כפי שמשתקף מאיור

מנת השפעת מוצגים(. 2 –ו 1יסוי )רק טיפולים המתאר את ערכי המינימום היומיים של ריכוזי החמצן בחללים במהלך הנ

3.75: 5מ"מ ליום, השקיה כל יומיים; טיפול 7.5: 2מ"מ ליום, השקיה כל יומיים; טיפול 5: 1טיפול ) המים בהשקיה

כאשר . 14מ"מ ליום, השקיה כל יומיים( בראשית חודש אוגוסט על התנודות בריכוזי החמצן בחללי הקרקע מוצגת באיור

, ריכוזי החמצן בחללי שכבת הקרקע של הקרקע גדולה מיכולת הספיגה היתה (2מ"מ, טיפול 15מים בהשקיה ) מנת

מיד עם סיום ההשקיה לערך ההתחלתי שלהם. ועלו)שעה עד שלוש שעות( לזמן קצר מאוד ירדוס"מ( 20עליונה )ה

תחתון( וסביר מאוד להניח כי אפילו במנת 14 קטנות בהרבה )איורהיו התנודות בריכוזי החמצן בשכבת הקרקע התחתונה

ת נוצר מצב זמני , זאת למרות שבקרבה המיידית לטפטפבית השורשים מחסור בחמצן לעץ היהמ"מ( לא 15מים גבוהה )

של מחסור בחמצן.

ריכוז יסודות מזון בקרקע

ושל גורמי יסודות המזוןשל יםהריכוזמנות המים השונות בניסוי השפיעו על נפח הקרקע המורטב וכתוצאה מכך גם

התנועה של זרחן ואשלגן בקרקע מתבצעת בעיקר באמצעות המליחות היו תלויים במרחק האנכי והאופקי מהטפטפות.

ריכוזי הזרחן והאשלגן . לכן,קצב הדיפוזיה של מים בקרקע גבוה במספר סדרי גודל מזה של זרחן ואשלגןמנגנון דיפוזיה ו

(. כמות הדשן שסופקה לכל הטיפולים הייתה אחידה )כמות 16, 15ור הקרוב לטפטפת )איורים היו גבוהים יותר באיז

קבועה, ריכוז משתנה( ולכן הירידה בריכוזי הזרחן והאשלגן עם הירידה במנת המים מצביעה על ההשפעה של תכולת

גבוהים מאשר היו ( 5ה )טיפול נמוכהרטיבות הבתכולת והמגנזיום הרטיבות על זמינות יסודות המזון. ריכוזי הסידן

ולכן סביר להניח כי קצב ראציות הקיבוע )בעיקר שקיעה( היו ( , אינו מוצג2או טיפול 1גבוהה )טיפול הרטיבות הבתכולת

באיזור הקרוב לטפטפת יםגבוה יוה. גם הריכוזי של אמון וחנקה 2או טיפול 1בהשוואה לטיפול 5גבוהים ייותר בטיפול

וגם של סידן הריכוזים של מרכיבי מליחות כנתרן וכלוריד לעומת זאת, (.אינו מוצג) הטיפולים בניסוימ והושפע םוה

(. 17בשולי איזור ההרטבה של הטפטפות )איור ומגנזיום היו גבוהים יותר

דיון

בבירור כי ניתן מצביעים . יבולים גבוהים אלו היבולים בחלקת הניסוי היו גבוהים מאוד יחסית למקובל במגזר החקלאי

י של גידול זה. ההבדלים רמיצוי הפוטנציאל האפשלבישראל ולהגיע מזן "האס" לשבור את "תקרת הזכוכית" של יבולי

10

איכות מי ממשק ההשקיה והדישון המקובלים במגזקר בחקלאי היו: )א( הממשק במחקר הנוכחי לבין המשמעותיים בין

בכל יסודות המזון החיוניים ,דישון רציף; )ב( מסחרייםהמטעים רוב הקולחים בלעומת ההשקיה: שפירים בחוות עכו

דישון חלקי לעומת מחקר הנוכחיב העונה )כל טיפת מים מכילה את כל יסודות המזון לצמח(כל מהלך ב )כולל זרחן( לצמח

נסיון חקלאיאו \ו המלצות מדריכיםדגש על הדשייה באביב המוקדם בניסויים, השקיה לפי (ג; )מסחרייםהבלבד במטעים

שימוש ברגשים קרקעיים לעומת ה ושימוש ברגשים צמחיים בניסוייםדגש על בקרת הדשיי; )ד( במטעים מסחריים

אחת המסקנות החשובות העולות מתוצאות השנה הנוכחית היא כי בממשק .)טנסיומטרים בעיקר( במטעים מסחריים

ת.להקטין מאוד את תופעת הסירוגיו הדשיה מיטבי ניתן

מלא והיא אופיינה במספר פירות ןהיתה שנת היבול הראשונה, העצים היו עדיין לא מפותחים באופ 2014נת ש

מספר הפירות בשנה לאחר מכן ג' לפרי(. 167פירות לעץ( ובמשקל פרי נמוך יחסית ) 291גבוה )ממוצע לכל הטיפולים:

(. בשנה הנוכחית 1במקצת אבל היבול הממוצע עלה כתוצאה מעלייה במשקל הפרי הממוצע )טבלה בכל הטיפולים ירד

פתיחה מאוחרת של ההשקיה ק"ג לעץ(. 61 –פירות ו 334מספר ומשקל הפירות עלו לשיא )ממוצע לכל הטיפולים של

(, בעוד שהפחתה קבועה של מנת בעיקר בגלל ירידה במספר הפירות) לפחיתה מובהקת ביבול ה( הביא4מאי, טיפול 1)

אבל היבול המצטבר (1)טבלה בניתוח שנתי ( לא השפיעה סטטיסטית על היבול5מטיפול הייחוס, טיפול 75%המים )

( גרמה אמנם 4פתיחה מאוחרת של השקיה באביב )טיפול בשלוש שנים היה נמוך יותר )מובהק סטטיסטית, אינו מוצג(.

ההשפעה על מצב המים בעץ כפי שנמדד באמצעות תא פרט לימי קיצון, (, אולם 11ור אי) לעלייה במתח המים בקרקע

מיוחסות MDSובמידה פחותה SWP, בהתאמה(. מדידות עליון 9עליון ואיור 7 איורקטנה )לחץ או דנדרומטרים הייתה

ם השפיע על פחיתת היבול ולכן ייתכן כי גורם אחר פרט למי (Naor, 2006; Silber et al, 2013b)למצב המים בצמח

רציף )הדשייה( כל העונה ולכן פתיחה מאוחרת של ההשקיה הייתה מלווה בדישון בטיפול זה. הדישון בניסוי הנוכחי היה

מאוחר. בניסוי מקביל )ניסוי ליזימטרים, עכו( נמצא כי דישון רציף )כולל בחורף( הביא לעלייה משמעותית במספר

הייתה תוצאה של מחסור ביסוד מזון כלשהו ולא של מים. ייתכן כי 4כי ירידת היבול בטיפול וביבול ולכן ייתכן הפירות

קשור גם הוא למחסור ביסוד מזון.עליון 10 איורהמוצג ב 4טיפול ב( TGRגזע )הקצב גידול הירידה ב

נתוני עקום התאחיזה למים של הקרקע חשובים והכרחיים לקביעת משטר ההשקיה )תדירות ספיקת ופירוס

התכונות הפיסיקליות של קרקע הניסוי )קרקע סחף אחידת גרגר, כמות טפטפות(. עקום התאחיזה למים משקף היטב את

החללים (.12וזי חמצן בחללי הקרקע )איור ( וריכ11)איור , כפי שנמדד גם באמצעות טנסיומטרים (10%מים זמינים של

בעקבותיה מביאה ההשקיה עודפת וציבור החקלאים חושש בדרך כלל מ בקרקע יכולים להכיל יחסים שונים של מים ואויר

או \הצפה ובתנאי השקיה אופייני לחמצן או ב סור באוויר. מחלעקת חמצן ולהתנוונות הצמחעלולה לגרום מחסור באוויר ו

פיזור לא וב התפשטות מים ממקור נקודתי )טפטפת(מערכת טפטוף מאופיינת ב .רווי במים הקרקע שר כל חתךהמטרה כאב

.14הפי המוצג באיור אחיד של מים במרחב ולכן מחסור באוויר איננו ראלי

הקליטה של מים ויסודות מזון על ידי הצמח גורמת לירידה בתכולת המים ובריכוז יסודות המזון באזור הקרוב

ירידה . ה(Depletion Zone) עובי של חלקי מילימטר עד סנטימטרים בודדים מהשורשוי בר בלתי רואיזוויוצרת לשורש

בתכולת המים באזור הבלתי רווי גורמת לירידה משמעותית בקצב הדיפוזיה ובתנועה המסית של מים ויסודות מזון אל

בתנאי אקלים קיצוניים המאופיינים בגרעון .מערכת השורשים השורש ומגבילה את הקליטה של מים ויסודות מזון על ידי

חיצונית למעבר מים בשכבת ההתנגדות ה, 18המוצגים באיור ( גבוהיםP-M( ובדיות פוטנציאלי )VPDמים אטמוספרי )

מהשורש לנוף רש וואל השאת תנועת מים עלולה להגביל ההתנגדות הפנימית למעבר מים בצמח ו שורש-הביניים קרקע

מאי( כתלות -מציג את הדיות המדוד בניסוי ליזימטרים באביב המוקדם )אפריל 19איור .עלולה לגרום עקת מים בצמחו

11

עולה (מ"מ 5 – נמוך מפוטנציאלי דיות )בתנאי אקלים רגילים הדיות המדוד בתקופה זו. (P-M)בדיות הפוטנציאלי

(. לעומת זאת, בימים המאופיינים בדיות פוטנציאלי גבוה 19)קו מרוסק, איור פוטנציאליבדיות ה לינארית עם העלייה

חשוב לציין (.19, איור 1.3 –בהשוואה ל 0.6נמוך מהשיפוע בימים רגילים )עולה בשיפוע דיות המדודה (,מ"מ 5 עלמ)

כי מדידות אלו בוצעו בעצים שגדלו בליזימטרים וסביר מאוד להניח כי היריה בדיות של עצים הגדלים בקרקע תהיה

אפריל מוצגות באיור 28-20ופוטנציאל מים בגזע בימים (MDS)מדידות של הכיווץ המירבי של הגזע משמותית יותר.

2.3 –ו 2.8של VPDקיצוניים )ערכי מאוד היו (117 –ו 111מים )י באפריל 27 –ו 22תנאי האקלים בימים . 20

( כפי שהשתקף גם במדידות פוטנציאל המים ובכיווץ 18איור , בהתאמה, מ"מ 9.1 –ו 9.0של P-Mקילופסקל וערכי

לבין עצים 1 בין עצים מטיפול MDS –(. ראוי לציון כי בימים רגילים )אקלים נורמלי( ההבדל ב 20בגזע )איור המירבי

היה מאוד משמעותי ומובהק סטטיסטית. MDS –היה קטן ולא משמעותי בעוד שבימי אקלים קיצון ההבדל ב 4מטיפול

חיצונית למעבר מים ההתנגדות משקפת כנראה עלייה ב 117 –ו 111בעצים שתולים בשדה בימים MDS –העלייה ב

שצוינה לעיל. לעומת זאת, לתנועת מים לצמח למעבר מים בצמחהתנגדות הפנימית בו שורש-בשכבת הביניים קרקע

בין צמח הגדל MDS –השתול בליזימטר ומושקה ברציפות )השקיה כל שעה( אין כמעט התנגדות חיצונית ולכן ההבדל ב

. ההתנגדות הפנימית למעבר מים בצמחבין ההתנגדות החיצונית לבין בידוד בקרקל לבין צמח הגדל בליזימטר מאפשר

משמעותית וחשובה יותר קרקע -כבת הביניים שורששהמסקנה מכאן היא כי ההתנגדות החיצונית למעבר מים לשורש ב

מההתנגדות הפנימית.

מסקנות

ניתן להכפיל את יבולי האבוקדו מזן "האס" במטעי ישראל באמצעות אופטימיזציה של ממשק ההשקיה והדישון (א)

כל מהלך ב , כולל בזרחןבכל יסודות המזון החיוניים לצמח ,דישון רציף( הכולל: )א( מי השקיה באיכות טובה; )ב

.ה ושימוש ברגשים צמחייםבקרת הדשיי; )ד( דגש על הדשייה באביב המוקדם; )ג( העונה

ההתנגדות ( גבוהיםP-M( ובדיות פוטנציאלי )VPDבתנאי אקלים קיצוניים המאופיינים בגרעון מים אטמוספרי ) (ב)

סביר להניח . עקת מים בצמחלהפנימית למעבר מים בצמח מגבילה את תנועת מים מהשורש לנוף ועלולה לגרום

ההשפעה של תנאי קיצון על צמחים בקרקע תהיה חמורה בהרבה )תוספת של התנגדות חיצונית לתנועת מים כי

.שורש(-בשכבת הביניים קרקע

השקיה עודפת וציבור החקלאים חושש בדרך כלל מ ונים של מים ואוירהחללים בקרקע יכולים להכיל יחסים ש (ג)

חמצן או ב סור באוויר. מחלעקת חמצן ולהתנוונות הצמחעלולה לגרום מחסור באוויר ובעקבותיה מביאה ה

מערכת טפטוף מאופיינת .רווי במים הקרקע המטרה כאשר כל חתךבאו \הצפה ובתנאי השקיה אופייני ל

בתנאי הגידול האבוקדו בישראל פיזור לא אחיד של מים במרחב ולכן וב ר נקודתי )טפטפת(התפשטות מים ממקוב

מהווה סכנה ראלית.מחסור באוויר איננו ה

12

רשימת ספרות

Dahan, Y. Rosenfeld, R, Zadiranov, V. Irihimovitch, V. 2010. A proposed conserved role for an

avocado fw2.2 gene as a negative regulator of fruit cell division. Planta 232, 663-676.

Fernández, J.E., Cuevas, M.V., 2010. Irrigation scheduling from stem diameter varia-tions: a

review. Agricultural Water Management 150, 135–151.

Garner, L.C. and Lovatt, C.J. 2008. The relationships between flower and fruitb abscission and

alternate bearing of ‘Hass’ avocado. J. Amer. Soc. Hort. Sci., 133, 3-10.

Michelakis, N., Vougioucalou, E., and Clapaki, G. 1993. Water use, wetted soil volume, root

distribution and yield of avocado under drip irrigation. Agric. Water Manag. 24, 119-131.

Naor, A., 2006. Irrigation scheduling and evaluation of tree water status in deciduous orchards.

Horticultural Reviews, 32, 111–165.

Ploetz, R.C., Ramos, J.L., Parrado, J.L., Shepard, E.S. 1991. Shoot and root growth cycles of

avocado in South Florida. Proc. Fla. State Hort. Soc. 104, 21-24.

Salgado, E., and Cautín, R. 2008. Avocado root distribution in fine and coarse-textured soils

under drip and microsprinkler irrigation. Agric. Water Manag. 95, 817 – 824.

Silber, A., Israeli, Y., Levi, M., Keinan, A., Chudi, G., Golan, A., Noy, M., Levkovitch, I., Kfir, N.,

Naor, A., Assouline, S. 2013a. The roles of fruit sink in the regulation of gas exchange and

water uptake: a case study for avocado. Agricultural Water Management, 116, 21-28.

Silber, A., Naor, A., Israeli, Y., Assouline, S. 2013b. Combined effect of irrigation regime and

fruit load on the patterns of trunk-diameter variation of 'Hass' avocado at different

phenological periods. Agricultural Water Management, 129, 87-94.

Whiley, A.W. 2002.Crop management. In: Whiley, A.W., Schaffer, B., Wolstenholme, B.N.

(Eds.) The Avocado: Botany, Production and Uses. CBI Publishing, New York, pp. 231-

258.

Whiley, A.W., Wolstenholme, B.N. 1990. Carbohydrate management in avocado trees for increased

production. S. Afr. Avocado Grower’s Assoc. Yrbk. 13, 25-27.

Wolstenholme, B.N. 1986. Energy costs of fruiting as a yield-limiting factor with special reference

to avocado. Acta Hortic. 175, 121-126.

13

איורים

טמפרטורת אויר ממוצעת וקרינה גלובלית; עליון:. 6201 שנתמהלך ב)נתוני השירות המטאורולוגי( לימייםקאנתונים .1 איור

.)VPD) בלחץ אדים מרביוגרעון (Monteith-Penmanשוואת )מ דיות פוטנציאלי תחתון:

ימים מתחילת השנה

14

עקום . 2 איור

התאחיזה למים של קרקע הניסוי בעכו.

מציינים את שגיאת הניסוי של כל קוים אנכיים .2014-16בשנים השפעת טיפולי ההשקיה על מספר הפירות . 3 איור

טיפול.

טיפולים

ץע

לת

רופי

ר פסמ

15

. 2014-16משקל הפירות בשנים השפעת טיפולי ההשקיה על . 4 איור

קוים אנכיים מציינים את שגיאת הניסוי של כל טיפול.

יםמוצג 2014-15 ליבול והרגרסיה שחושב יקו .הקשר בין משקל לבין מספר הפירות בכל עץ בטיפולים השונים. 5 איור

(.יםמרוסק יםלהשוואה )קו

טיפולים

םונ

לדג

"ק(

לבו

י(

מספר הפירות לעץ

םר)ג

י ר פ

לקש

מ(

16

משוואת לפי דיות הפוטנציאליבהשוואה ל 6201במהלך עונת 5 –ו 2, 1בטיפולים מנות השקיה יומיות עליון: .6 איור

Monteith-manPen (M-P)מקדמי השקיה )מנת :תחתון ;. קו מקווקו מציג את נתוני הדיות שנמדדו בניסוי ליזימטרים

מפרטורת האויר. לט( בהשוואה דיות פוטנציאלי\השקיה

ימים מתחילת השנה

תמי

יו ה

קיש

הם

דקמ

רוי

את

רטו

רפמ

טטמפרטורת אויר

2

1

5

(Kc) (o

C)

מ"

מ(

תמי

יוה

קיש

הת

מנ(

P-M

17

(.(VPDלגרעון מים האטמוספרי בהשוואה השפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל מים בגזע בשעת הצהריים. 7 איור

סוף תחתון:; למאי( 1) 4, חץ מסמן את מועד תחילת ההשקיה בטיפול אפריל( 10הוא 100)יום ראשית העונה : עליון

*** מציינים רמת -*, ** ו מציינים את שגיאת הניסוי של כל טיפול.קוים אנכיים (.ביולי 8הוא 190ונה )יום עה

, בהתאמה.0.001 –ו 0.01, 0.05 של (Prob>F)מובהקות

ימים מתחילת השנה

18

השקיה בהשוואה לגרעון מים האטמוספרי מהלך יום ללא בהשפעת טיפולי ההשקיה על פוטנציאל מים בגזע . 8 איור

VPD) .)(. קוים אנכיים מציינים את שגיאת 223)יום 2016אוגוסט 10יום תחתון:(; 167)יום 2016יוני 15: עליון

, בהתאמה.0.001 –ו 0.01 ,0.05של (Prob>F)*** מציינים רמת מובהקות -הניסוי של כל טיפול. *, ** ו

19

לגרעון בהשוואה (MDS: maximum daily shrinkage)על הכיווץ המרבי של הגזע השפעת טיפולי ההשקיה. 9איור

– 1טיפול אפריל(, 10הוא 101ראשית העונה )יום : עליון .)ממוצעים שבועיים( 2016בשנת (VPD)המים האטמוספרי

תחתון:; 4חץ מסמן את מועד תחילת ההשקיה בטיפול ,2016מאי 1מועד תחיל השקיה ביום – 4טיפול ייחוס, טיפול

החל 1מטיפול 75% –הפחתה במנת המים ל – 3טיפול ייחוס, טיפול – 1טיפול ,באוגוסט( 28הוא 240סוף העונה )יום

.1מטיפול 75% – 5טיפול ,1מטיפול , מסומן בחץ(214אוגוסט )יום 1 –מ

ימים מתחילת השנה

20

בהשוואה 2016שנת ךבמהל Trunk Growth Rate))קצב הגידול היומי של הגזע על . השפעת טיפולי ההשקיה10 איור

: סוף תחתון; 4לבין טיפול 1: תחילת עונה, השוואה בין טיפול עליון .)ממוצעים שבועיים( לטמפרטורת האויר היומית

.5וטיפול 3לבין טיפול 1עונה, השוואה בין טיפול

ימים מראשית השנה

21

בראשית העונה. עמודות מציינות 4 -ו 1ס"מ מתחת לטפטפת של טיפולים 60 –ו 40, 20. מתח המים בעומקים 11 איור

אירועי גשם.

ימים מראשית השנה

(kP

a(

מת

חמ

םי

םש

גם

ש ג

22

( על ריכוזי החמצן בחללי הקרקע בחלק הראשון של העונה. 4 –ו 2, 1השפעת מנות המים בהשקיה )טיפולים . 12 איור

גשם.עמודות מציינות אירועי ס"מ מתחת לטפטפת. 40עומק תחתון:ס"מ מתחת לטפטפת; 20: עומק עליון

ימים מתחילת השנה

םש

ג

23

)טיפול 1טיפול : עליון( על הריכוז המזערי של חמצן בחללי הקרקע 2 –ו 1השפעת מנות המים בהשקיה )טיפולים .31 איור

הייחוס(.מטיפול 150%) 2טיפול תחתון:; הייחוס(

ימים מתחילת השנה

24

מ"מ ליום, השקיה כל יומיים; 7.5: 2מ"מ ליום, השקיה כל יומיים; טיפול 5: 1טיפול ) מנת המים בהשקיההשפעת .14 איור

20שכבת הקרקע העליונה ) עליון:מ"מ ליום, השקיה כל יומיים( על התנודות בריכוזי החמצן בחללי הקרקע. 3.75: 5טיפול

ס"מ. 40שכבת קרקע : תחתוןס"מ(;

So

il w

ate

r te

nsi

on

(m

ba

rs)

DOY

ימים מתחילת השנה

25

. על ריכוזי זרחן ואשלגן בקרקעוהעומק )מתחת לטפטפת( ( 5 –ו 2, 1שפעת טיפולי ההשקיה )רק טיפולים ה. 15איור

. 0.05של (Prob>F) רמת מובהקות ןמציי * קוים אנכיים מציינים את שגיאת הניסוי של כל טיפול.

)עומק קרקע )ס"מ

26

קוים אנכיים מציינים את ( כתלות בעומק ובמרחק מהטפטפת. 5 –ו 2, 1ריכוזי זרחן ואשלגן ממוצעים )טיפולים . 16איור

. 0.001של (Prob>F) *** מציין רמת מובהקות שגיאת הניסוי של כל טיפול.

)מרחק מהטפטפת )ס"מ

27

( והעומק )מתחת לטפטפת( על ריכוזי כלוריד ונתרן בקרקע. 5 –ו 2, 1שפעת טיפולי ההשקיה )רק טיפולים ה. 17איור

.0.01של (Prob>F) ** מציין רמת מובהקות קוים אנכיים מציינים את שגיאת הניסוי של כל טיפול.

עומק קרקע )ס"מ

רט

לי ל

"גמ

עקרקב וז

יכר

(

28

)משוואת פוטנציאלי דיות . 18איור

VPD)) ( וגרעון מרבי בלחץ אדיםPenman-Monteith .2016אפריל -בחודשים מרץ

. 2016 אפריל-עכו בחודשים מרץבניסוי ליזימטרים ( לדיות המדוד P-M)משוואת פוטנציאלייות הדהתלות בין ה .19איור

r2=0.82; -2.8(0.54)+1.3(0.12)* x); - מ"מ 5 -פוטנציאלי נמוכים ממחושב לערכי דיות קו מרוסק: קו רגרסיה

, שגיאת r2=0.62; 0.4(0.05)+0.6(0.07)* x) - מ"מ 5 -פוטנציאלי גבוהים מקו רציף: קו רגרסיה מחושב לערכי דיות

תקן בסוגריים.

ימים מתחילת השנה

מ"

מ(

ודדמ

ת

יוד

אבוקדו ליזימטרים עכו 6102

(

29

28-20בימים (MDS-Lys)ובעצים מטיפול הליזימטרים 4 –ו 1בעצים מטיפול כיווץ המרבי של הגזע. 20איור

את שגיאת הניסוי של כל קוים אנכיים מצייניםאפריל(. 27 –ו 21אפריל בהשוואה לפוטנציאל המים בגזע )רק ימים

.0.05של (Prob>F) * מציין רמת מובהקות טיפול.

ימים מתחילת השנה