המשפט של בהיסטוריה מחברת סיכום

היסטוריוגרפיה

מי כי להבין צריכים אנו המדינה בהיסטוריה/מדעי מחקר/מאמר קוראים כשאנו יוצר. שהוא העולם תמונת על משפיע – ודם בשר אדם – אותו שכתב

אובייקטיבי! על לגמרי שהוא תחום שום אין – בעולם התחומים כל לגבי נכון זה צבעוני לא הוא שלנו העולם )למשל שלנו המבט מנקודת משפיעים אנו הכל תהיה תמיד המציאות של שלנו הקליטה –כך( אותו רואים אנו אלא

שאנחנו ממה שונה בצורה העולם את לראות ניתן שלא כיוון – מוגבלתרואים.

צורות: קוראים( בשתי שאנו )זו הנוצרת התמונה על משפיעים החוקרים העובדות: רמת.1

המחקר: נושא את בוחר ההיסטוריוןא.זה – הזה המחקר נושא את דווקא בחר החוקר כי לב לשים צריך

מסויים. נושא בוחר תמיד אחד כל – מיוחד משהו לא כל את אספר לא אני – אתמול עשיתי מה אותי ישאלו אםדוג':

מה את בוחרים ההיסטוריונים – שבחרתי חלק רק אלא הדבריםחיים. הם בה ולחברה לתקופה רלוונטי להם שנראה

כמו: שונות בהשפעות תלוי להיות יכול בוחר שההיסטוריון מה :אנשים לחקור אופנה הייתה19ה- המאה עד למשל אופנה

פתאום20ה- במאה אך אצילים, מלכים למשל – חשובים מסויימים אנשים - למשל רגילים אנשים לחקור נהייתה האופנה

שלהם. החיים אורח ואת מסויים בכפר העובדות כל – מגדר חקר לא אחד אף60ה שנות עד: 2דוג'

בזה. התעסקו לא אז אחד אף עניין באמת לא זה אבל היו:גברים בין התרבותיים היחסים את חקרו לא פעם פמיניזם

סימון – מגדר המונח הוטבע זאת לחקור התחילו כאשר – ונשים נעשים אישה, אלא נולדים "לא – זאת ביטאה בובואר דה

אישה". פמיניסטיות: תפיסות שלוש

הנשים זכויות את להשוות ביקש ליברלי: פמיניזם(1 ההצבעה זכות על היה הראשון המאבק – הגברים לזכויות

זילנד. ניו היא בכך שהכירה הראשונה המדינה – לפרלמנט באופן הצביעו וגברים נשים –( 1898) הציונית התנועה

הציוני. לקונגרס שווה אחרי רק הייתה לנשים ההצבעה זכות העולם מקומות ברוב

למלחמה הלכו שגברים כיוון – הראשונה העולם מלחמתבחברה. מקומותיהם את תפסו ונשים

עד לנשים – ההצבעה זכות על רק היה לא המאבק יכלה לא – משפטית יישות הייתה לא המודרנית התקופה

רכוש. בעלת להיות יכלה משפטיות, לא פעולות לבצע פוליטית, בהתחלה הייתה לנשים גברים בין ההשוואה שוויון ומבחינת כלכלית מבחינה אח"כ ורק משפטית

הזדמנויות. על דיברה גיליגן קארול הפסיכולוגית תרבותי: פמיניזם(2

הם הנשים כי לנשים הגברים את להשוות צורך איןש כךשונה! עולם

תרבותי שוני שיש כך על שדיבר הראשון היה הגל הפילוסוף להניק( )ללדת הנשי תפקידן בגלל נשים – לגברים נשים בין

העולם תפסית ולכן – דאגה של שונות תפיסות פיתחו העולם את רואות והן הדדית דאגה של היא הנשים של

מופשטת. בצורה אותו שרואים – מהגברים שונה בצורה – לגברים נשים בין שוויון רוצה לא התרבותי הפמיניזם

גם הוביל זה – לנשים גם יתאים שהעולם רוצה הואלליברליזם.

של ליעד להגיע צריכות לא הנשים רדיקלי: פמיניזם(3 עולם הוא הגברים של שהעולם מראה רק זה כי הגבריםאליו. להגיע שואפות שאנו נורמלי

מה של התרבותיים של לפירוש מסכימים לא הרדיקלים הכל זה – מטבעה דאגנית לא היא אישה – אישה בכלל זה

חינוך. של עניין בזכר, לומדים מדברים – בזכר הוא שהכל מתלוננות

וכו'. הגבר גוף על רפואה

שמעניין במה רק לא תלוי ההיסטוריון זמינות: של עניין כי – הקודמים הדורות את שעניין במה גם אלא אותו

– מידע עליו אין אך לחקור רוצה מאוד שאני משהו יש לפעמים התקופה בני את גם שיעניין צריך היסטוריון שמעניין מה

חומר. זה על ישאירו שהם כדי לחקור רוצה הוא אותה נושא על מסתכל הוא שממנה הזווית את בוחר ההיסטוריוןב.

– זוויות מכמה אותו לתקוף שניתן מסויים בסיפור בוחר שלו: המחקר רק הסיפור את רואה ההיסטוריון )כי שונה סיפור נראה אנו זווית מכל

פעם(. כל הספציפית הראייה מזווית סתם היו לא מכירים שאנו הזמן תקופות כל הזמן: למסגרת חלוקהג.

ההיסטוריה. את כזה באופן לחלק החליטו היסטוריונים זה – קיימות דברים רואה אחד כל – העובדות את רואה ההיסטוריון איך פרשנות: .2

שונה. בצורהההיסטוריה את לנו ומספר שמפרש זה הוא ההיסטוריון רק לא –

– הקולקטיבי הזיכרון ע"י גם מעוצבים החברה של המיתוסים ומזכיר מסויימים דברים משכיח הוא – משלו חיים יש היסטורי לזיכרון אחרים דברים

על6מ אחד היה שהוא למרות למיתוס שהפך לטרון על הקרב למשל קשה. הכי הקרב היה שלא ולמרות המשטרה

שעזרו ויכוח של צמתים 3 של במרכזם עמד לטרון על הקרב כמיתוס: לעצבו

הצבא: בתוך אסטרטגי ויכוח(1את לתעל לאן ידע לא הצבא – קשה מצב היה במלחמה המצב

הירדנים וגם הארץ דרום על איום היוו המצרים שלו. גם הכוח במטכ"ל קבוצות שתי בין ויכוח היה לכן ירושלים על איום היווהכוחות. את לשלוח לאן

ויכוח והיה לירושלים הכוחות את לשלוח החליט גוריון בן בסוף לדרום. כוחות לשלוח שרצה הצבא לבין בינו גדול

לבן אמרה הצבאית האסכולה כל – בלטרון שהפסדנו אחרי לכם" "אמרנו גוריון

יותר שזכור למשהו בלטרון הקרב את הפך הזה הויכוח מאחרים.

הצבא את להכפיף )האם העבודה תנועת בתוך פוליטי ויכוח(2 המדיני(: לדרג

כדי תוך מוקם צה"ל – ישראל של הראשונה המלחמה לרשויות כפוף הוא כי לצבא להבהיר המלחמה, צריך

– המדינה של מכשיר הוא המדיניות, לדמוקרטיה, שהצבאפשוט!. היה לא וזה

אכפת היה שלא והלח"י האצ"ל כמו מחתרות לרסן צריך היה הציבור. מדעת להם

תנועת בתוך הויכוח את )מרד( שהגבירו מרדים שלושה היו העבודה:

של מטה )ראש רמ"א היה הבטחון משרד את שהיה לפניא. שאין החליט גוריון בן – גלילי שמו–מסויים( ארצי אזור כיוון הצבא לבין המדיני הדרג בין שקושר ברמ"א יותר צורך ויגאל גלילי – המטכ"ל ואת הבטחון משרד את כעת שיש של רוחו למורת המבצעים( התפטרו חטיבת )רא ידיןגוריון. בן

צבא יוצאי שהם אנשים בכירים לתפקידים מינה גוריון בןב. מכך וכתוצאה מכך וכתוצאה הפלמ"ח יוצאי ולא בריטניה

פיטוריהם. את מגישים בצבא אגפים מראשי חלק את מפרקים כי מודיע הבטחון משרדהפלמ"ח: פירוקג.

בצבא מטות שני שיהיו הגיוני שלא כיוון הפלמ"ח מטה מפורקות. יהיו הפלמ"ח של החטיבות גם הצבא ושאחרי

רבה. מחלוקת מעורר הענייןפוליטיים ויכוחים נחשבו הללו הויכוחים – אז שחיו האנשים בעיני

– העבודה במפלגת שמאלי יותר כפלג נחשב שהפלמ"ח כיוון בארץ אנשים והרבה – וההגנה מהפלמ"ח בא הצבא אנשי וכל

רוצה הוא אלא מהצבא אכפת היה לא גוריון לבן כי האמינוהעבודה. מפלגת את להרוס

לטרון. קרב של המיתוס את החייה זה ויכוח גם השואה(: החדשים)ניצולי העולים מיתוס(3

מהאוניות ישר השואה ניצולי את הביאו כי סיפר הזה המיתוס בקרב. למות

לא הם אבל למלחמה שהצטרפו חדשים עולים היו באמת אמנם בקרב. שנהרג הרוב היו

פוסט גישות כשמתחילות80ה- בשנות מתנפח הזה המיתוס שנעשה העוול את להדגיש ציוניות( שהתחילו )אנטי ציוניות

טענו הם–וכו' שואה, ערבים, נשים ניצולי – מסויימות לקבוצות ישראל שבה לצורה עוגן היה בלטרון השואה לניצולי היחס כי

בכלל זהבשרב(. להלחם אותם )שלחו השואה ניצולי את קלטהלהלחם. גאים שהיו ניצולים היו כי נכון לא

מחקר גם למיתוסים בנוסף להיות חייבשפירא: אניטה של המסקנה העובדות עם ושיתעמת האמיתיות העובדות את שמראה היסטורי

המיתוסים. על מקובלות לא הם אם גם האמיתיות

ושואה: משפט

בארץ השואה עם ההתמודדות סיפור בכל מרכזי תפקיד מילא המשפט – זה. עם להתמודד מהמשפט ביקשה החברה

מישורים: בכמה השואה עם הישראלי המשפט התמודדות המדינה: קום לאחר הראשונות השנים

1949 : העיקרית הסיבה – עם השמדת של הפשע מניעת חוק נחקק עם השמדת נגד אמנה הייתה ובאו"ם לאו"ם הצטרפה ישראל כי הייתה

בגלל חזקה יותר משמעות יש לחוק בארץ כי הבהירו הכנסת חברי –ההיסטוריה.

1951 : ייחודי חוק לא זה – ובעוזריהם בנאצים דין עשיית חוק את להעניש שבא בינלאומי ממהלך חלק הוא ישראל, החוק למדינתשביצעו. הזוועות על הנאצים

המון הגיעו – הרשויות ושל הציבור של – מלמטה מלחץ גם נבע החוק שהיה ברחוב מישהו מזהים היו והם – שואה ניצולי – מאירופה עולים הנאצים( והיו עם פעולה ששיתף יהודי מישהו )למשל לזוועות קשור

זה עם להתמודד איך ידעה לא ברחוב, והמשטרה מהומות מתחילותבעניין. שמטפל חוק שאין כיוון

חוץ יהודים )כולם אנשים63 לדין לפיו הועמדו – החוק שנחקק מאז מעמידים לא60ה שנות ומאמצע זוכו האנשים רוב–ודמניוק( מאייכמן

הראוי הכלי לא הוא שהמשפט תפיסה יש כי הזה החוק על יהודים לדין

בזה. לטפל נוח היה לא לשופטים וגם כזה במצב לטפלהציבור בקרב ולא הכנסת חברי בקרב גדול פולמוס עורר החוק

הזיכרון: מישור השואה: בזיכרון שעסקו נוספים חוקים היו

1951 : ללוחמי זיכרון יום שיהיה – חוק בלי החליטה הכנסת הגטאות.

1953 : מקרטע היה הכל בהתחלה שם - גם ושם יד חוק נחקק השואה. את מתעדים איך ידע לא אחד אף כי

1959 :למעלה במשך – ולגבורה לשואה הזיכרון יום חוק הזיכרון יום את ציינה ולא אונים חסרת הייתה המדינה מעשורזה. את לציין איך ידעו לא הם כי ולגבורה לשואה

ושילומים: פיצויים :בתור מגרמניה כסף לתבוע יכולים אישי באופן אנשים פיצויים

פיצוי.:לאנשים. כספים שתעביר לגרמניה ישראל בין הסכם שילומים

לבין השואה לגבי בציבור שהתקבעה התפיסה בין פער יש שם: שהיה מה לגבי האקדמי המחקר של הממצאים

אומרת אחד מצד – ניגוד בעלת תפיסה המקובלת: התפיסה לא וגם לעזור כדי השואה בזמן כלום עשתה לא ישראל שמדינת

כיום וגם ניצולים של טובה קליטה הייתה לא – השואה אחריכסף. לקבל וכדי פוליטי הוא בשואה שנעשה היחיד השימוש

יש לטענתם – המקובלת לתפיסה מתנגד האקדמי: המחקר הזה. האסון עם להתמודד יכולת חוסר

בדיוק השופטים פשוט – בשואה זלזול שום היה לא כי טוען המחקר שהיו למרות הזה הדבר עם להתמודד הצליחו לא החברה כמו

חוקים. בגרמניה, שם הולך בדיוק מה ידע לא הרי אחד אף – השואה בזמן

לא אחד שם, לאף שקורה למה להאמין החלו שאנשים אחרי וגםהעניין. היקף מה מושג באמת היה )צנחנים, רכבות השואה בזמן לעזור היישוב של הירואים נסיונות היו

ע"י עלוב, נשלט היה בארץ היישוב כי לזכור צריך ילדים( אך להוציא וכמו אותם שהעסיק היחידי הדבר היה לא והשואה הבריטי השלטון

הנאצים. מול סיכוי להם היה לא כן והם – הגטאות לוחמי היו לארץ שעלו הראשונים – השואה אחרי הזו התפיסה השתרשה גם לכן – לטבח כצאן המונח את תבעו אמרו הלוחמים – אחר דבר שום הכירו לא הם כי – הציבור בקרב זה לוחמה כי האמין הציבור לא, אז והאחרים נלחמנו אנחנו – להם

מלהיב. חש הציבור רוב – סטרים המיין לא הוא הגאטות לוחמי של היחס

כן כמו – הניצולים עם להתמודד איך ידעו מבוכה, לא תחושת שלהם, וגם בחיים להמשיך רצו הם – לדבר רצו לא עצמם הניצולים

בוף בלי להקשיב יכלנו העולם( לא יהודי לשאר )בדומה אנחנושלהם. לסיפורים

יותר שייכים יותר מרגישים הניצולים – שוקעים הדברים הזמן עם ולא מזדקנים כשהם במיוחד – לדבר מתחילים הם ואז פתוחים

שישכחו רוציםלא אייכמן הקאפואים, כי ממשפטי שונה היה המשפט אייכמן: משפט

המשפט: עם להתמודד לשופטים קל יותר היה יהודי היההיה הוא )האם הקאפואים לגבי כמו מוסרית דילמה הייתה לא

אחרים(. ליהודים לעזור ניסה שפשוט או בהמהאייכמן. למשפט שנלוו פוליטיות מלחמות היו לא

שקרה מה על לדבר חובה ואפילו לגיטימציה נתן אייכמן משפט של הרדיפות מסכת כל של עדויות111ל במה - פתח בשואה החלו אנשים כאשר – הסופי הפתרון ועד השלטון מתחילת הנאצים

לשואה. הישראלית החברה יחס את שינה זה זה על לדבר החברה של היחס לשינוי הטריגר היה אייכמן משפט כי מאמין לאקידר:

ויכלו אנשים אצל כבר התבשל והכל1961 כבר הייתה השנה כי אלא –לזה. להתייחס להתחיל

העותמני המשפט

העותמנית: האימפריה של בהקשר למדינה דת בין היחסים על נדבר למערב בנדידה ומתחילים אסיה ממזרח מגיעים העותמנית התורכים –

מפילים15ה במאה דבר של ובסופו התיכון מהמזרח חלקים על משתלטים

קונסטנטינופול הבירה את הביזאנטית. הופכים האימפרייה אתלאיסטנבול.

הכלכלית, הקדמה מבחינת גם אלא בגודלה רק לא ענקית אימפריה זוהי מדעית, אוכל..

שמגיעים עד1917 עד1517מ בא"י שולטת העותמנית האימפריה חלקים ממנה ונחלשת, נופלים הולכת האימפריה בהדרגה – הבריטים

הראשונה. העולם במלחמת סופית ונופלתבמדינה משפט – משפטית מבחינה מעניינית העותמנית האימפריה

דתית:מוסלמים האנשים רוב – ומוסלמית דתית מדינה היא האימפריה

הדתיות. המצוות את ומקיימיםהעליונה הדתית הסמכות הוא – החליף הוא העותמנית המדינה ראש

המדינה(. )שליט המדינית הסמכות הלכה( וגם )פוסקלהתנהג איך למאמיניה - מורה הלכה דת היא יהדות כמו איסלאם

למדינת טובה דוגמא היא העותמנית האימפריה – החיים רובדי בכל בהצלחה ופועלת שנים מאות לאורך מתקיימת היא – מוסלמית הלכה

כזו. חיים בצורת ומעוניינת דתית שהאוכ' היא כיווןבממשלה יושב היה החשוב ההלכה פוסק הפוליטית ברמה.הדתית שהחברה האיום ממידת רבה במידה מושפע ההלכה חידוש

מקדמים הלכה פוסקי – האיסלאם על גדול איום היה לא כאשר – חשה של בתקופות אותה, אבל ומשנים לחשוש בלי ההלכה את ומפתחים

לחדש. פוחדים הלכה פוסקי – הדת על ואיום חילוןבתוכה החיים למיעוטים לתת בנוח חשה העותמנית האימפריה

ועליונות כוח של מעמדה זאת עשו בהתחלהמשפטית: אוטונומיה התהפך זה המוסלמי( ולבסוף המשפט תחת להיות ראויים לא )הזריםלזרים. ככוח ושימש

חייבת והיא מדינה כל קודם היא הלכה מדינת שזו למרות אך כי לעשות שקשה משהו – לתושבים ובטחון תשתיות לספק

המתחדשת לחברה מתאימים ולא מיושנים הם המשפטט/ההלכה שחידשו הלכה פוסקי באמצעות ומעשים החלטות מיני כל הכשירו לכן –

לתקופה שיתאימו משפטיות, תקנות פיקציות מיני כל וע"י ההלכה אתחיים. אנו בה

היא שהחברה כיוון למשפט החברה בין מתח אין כי לציין חשוב כדי ההלכה את לחדש חוששים לא ההלכה פוסקי ולכן המשפט

תקין. באופן המדינה את לנהללהסתבך: מתחילים הדברים בזמן מתקדמים כאשר

חילון של התחלה הייתה התורכית: החברה בתוך מתחים - וכו'. שונה הדת, מתלבשים צו לפי בדיוק לא להתנהג מתחילים החלה באירופה – פוליטיות השפעות גם יש החילון לתופעות במרכז, זוהי האדם את המעמידות הרנסנס/נאורות תקופת את לעצמו לעצמו, מעצב ריבון הוא שהאדם שאומרת תפיסה מושגים אותו, נוצרו להכריח שיכול חיצוני כוח שום ואין החיים

עם התנגש מאוד וזה – מודרנית ומדינה החוק שלטון כמו אורח על ערעור יש – העותמנית באימפריה הישנה המסגרת

מסגרות2 בין התנגשות ויש האמונה הדתי, על החיים שהיא המודרנית המדינה – החיים את לנו שמכוונות נורמטיביות

הדתית המסגרת את שני החיים( ומצד את לנו )מכוונת טוטאליתהחיים. את לנו שמכוונת הלכתיתהעותמנית: באימפריה גם צף הזה המתח

המדינה( )מנהיג החליף – למשל פרקטי: כמתח כל קודם מנוגד שזה דתי( אמר )מנהיג דמשק, והשייח את לכבוש רצה

ופשוט פיקציה עשו הם מוסלמים, ואז לכבוש אסור כי להלכהאותם. לכבוש שיוכלו כדי מוסלמים לא הם דמשק תושבי כי טענו

התאורטית: ברמה מתח צף מודרנית נעשתה כשהמדינה מדינה לבין אנשים ע"י שנשלטת חילוני כרעיון המדינה בין מתח

הסמכות. מקור הייתה השאלה – האל ע"י שנשלטת הלכתיתלמעצמות העותמנית האימפריה בין ענק פער נוצר

וכעת ומתקדמת מוצלחת הכי הייתה תמיד האימפריהאירופאיות: חופש - נוצר מהחילון שכתוצאה ורואים אירופה על מסתכלים הם

נובע זה כל – טכנולוגיות בכלכלה, קדמה, מדע, התפתחויות ששולט דבר שום ואין רציונאלי, תבוני הוא האדם כי מהתפיסה

חדשות עולם תפיסות לאמץ צריכים עכשיו התורכים – עליוהאירופאים. של ברמה להיות כדי להם ומנוגדות

לא: אבל באימפריה פיצוץ יהיה כי מצפים אנו לכאורה אחד מצד – קצותיו משני החבל את לאחוז מנסה האימפריה

משפטיות, – המערב נוסח רפורמות לעשות מנסה מדינה להשאר מנסה היא שני וכ', מצד מנהליות, חינוך

העותמנית. התרבות את שמשמרת מוסלמיתהפיקציות כל את למקסימום עד מותחת היא זאת לעשות כדי

עם יצירתיים ממש להיות צריכים ההלכה פוסקי–)שהוזכרו( למודרנה. שתתאים יצירתית פרשנות

וריבית, בהלכה אשראי מצריך מודרנית לכלכלה מעברדוג': ועוקפים תקנות מיני כל עושים ההלכה פוסקי ריבית, אז אסור

הריבית. איסור את הכלכלה בחוזים, אבל מכירה לא המוסלמית ההלכהדוג':

הפרת של לנוהל הסכימו הלכה פוסקי לכן – חוזים על מבוססתחוזים. בכלל שיהיו בלי חוזה את משנים לא הם עוד שכל מנק' הנחה יצאו פשוט הם

הם כי בסדר זה הפרוצדורות את רק אלא המהותי הדיןההלכה. על שומרים עדיין

שני עוד לעשות צריכים היו והתורכים הספיק לא זה כל דברים:

הקודקס את למשל מאירופה: שלמים חוקים ייבואא. לתרבות התאמה אלו לחוקים ועשו19ה במאה הצרפתי

העותמנית. העותמנית באימפריה הרפורמות )כל מבניות רפורמותב.

תנזימאת'(: נקראו למורניזציה קשורות שהיובתי עם מודרנית מדינה לנהל ניתן לא כי ראו הם למשל

מקימים הם19ה המאה באמצע ולכן – בלבד דתיים דין שנקראים המדינה מטעם אזרחיים משפט בתי מערכת

הניזאמיה. של משפט בתיהמשפט לבתי שונות ערכאות מיני כל מקימים השנים עם

עליון בימ"ש – באירופה המודל לפי האזרחייםבצרפת(. )כמו הקסציה שיטת של באיסטנבול

היו לא אבל משפט בתי הוקמו – נוספת בעיתיות הייתה שופט היה הוא הקאדי של תופעה היתה לכן – שופטים

הניזאמיה של משפט בבית שופט היה שבבוקר דתידתי. דין בבית ובערב

המדינה. של למשפטים פקולטה מקימיםשל המשפט לבתי הולכים הנושאים בכל כי החליטו

וילדים, ומשפחה הורים של בנושאים ורק המדינה היו ומוסלמים נוצרים הדתיים)ליהודים הדין לבתי הולכים

האלה(. לעניינים נפרדים דין בתיניסו הם אמנם – דין אין הניזאמיה של המשפט לבתי

– מספיק היה לא זה אך אחרות ממדינות חוקים לאמץ היו הם כי ידעה )שרע( היה הדתיים הדין בבתי לשופטים

בבתי החילונים השופטים זאת הלכה, לעומת פוסקי ההלכה של קודיפיקציה עשו הניזאמיים המשפט

המוסלמית, ההלכה את לקחו – מג'לה – המוסלמית לפי זה את האזרחיים, וסידרו הנושאים את במיוחד מה לקחת ניסו– ספרים. 16 של אחד בקובץ נושאים

לעשזור וכדי חיים הם בה לתקופה להם שמתאיםלשפוט. החילונים לשופטים

המדינה של במובן חילוניים דין בתי הם הניזאמיה המון משנים העותמנים – מהותית מבחינה לא אך

נשארים עדיין אך רפורמות, תנזימאת דברים, עושים. מאוד ומגמישים מותחים אותה ההלכה במסגרת

ומוקמת נופלת העותמנית האימפריה הראשונה העולם מלחמת אחרי וסטודנטים צבא אנשי ע"י מוקמת זו מדינה– תורכיה – חדש מדינה

– למדינה דת בין הפרדה – חדש פטנט להם ומהפכנים.יש צעירים הם האלה המשפטיים השינויים את – בדת לתמוך אסור למדינה לכתיב הערבי הכתיב את מחליפים – תרבותיים בשינויים מלוייםהאלה. השינויים את אוהב לא התורכי שהעם היא - הבעייה אירופאי

המנדטורי: המשפט

1917 : לחלק מחליטות אירופה נופלת, מעצמות העותמנית האימפריה ובסוף התורכים נגד קשים קרבות א"י, היו את לוקחת בריטניה – לעצמן מדינות

לירושלים. מגיע ואלנבי הארץ דרום את כובשים הבריטיםהבריטי: המשטר של החוקתית המסגרת

המשפט וחל – צבאי כובש ככוח שלטו הם – צבאי ממשל היה– 1920 עד הבינלאומי. הדין לפי הצבאי

1920 – שולחים – אזרחי בממשל הצבאי הממשל את ממירים האנגלים הראשון( )הנציב סמואל - הרברט הלורד בראשות יהודית ממשלה לארץ

בלפור. הצהרת - בעקבותהאו"ם( של )סוג הלאומים חבר מוקם הראשונה העולם מלחמת בעקבות

מעצמה ע"י שנשלטות המדינות כל – משהו לשנות שצריך הבנה והייתה הבינלאומית הקהילה כאשר בינלאומית בחסות יהיו שלהן השטחים –

ותחת מוגבלת לתקופה במדינה למשול למעצמה הרשאה נותנתמנדט(. בעצם )זה מסויימים תנאים

בשלות תהיינה האירופים הכוחות ע"י שנשלטות המדינה כי הייתה ההנחה המדינה דרגת לפי לקטגוריות חולקו המנד עצמאיות. כתבי ויהיו מתישהו

שנשלטת.שינה באמת לא זה הבריטים מבחינת : 1922 בשנת רשמית החל המנדט

הם בפועל אבל הבינלאומי החוק תחת היו הם חוץ כלפיי לכאורה כי כלוםהבינלאומי. ולחוק למנדט להתייחס בלי שלטו

לחפש מה לה אין כי הבינו הבריטים השנייה העולם מלחמת מסוף פה:

להם. ולדאוג מקום להם למצוא צריך מאירופה: פליטים אלפי מאותא.

מכוחה. חאבד החלה הבריטית האימפריהב.

סיבה להם אין כי הבינו והבריטים ליהודים הערבים בין ויכוחים החלוג.זה. עם להתעסק

של משפט מערכת וקיבלו הגיעו הבריטים המשפט: של האנגליפיקציה עניינים: שני בין ניגוד של מצב פה נוצר – העותמנים

חלק שלו: המשפט את להביא רוצה חדש שלטון כל כמו הבריטיםא.במשפט. גם לשלוט זה מהריבונות

לא הם למחר: מהיום במשפט שינויים לעשות ניתן שלא להם ברור זהב. את מכירה האוכ' לא כי עותמני משפט של שנה400 לבטל ישר יכלו

ובוהו. תוהו ויהיה החדש המשפטהם – קודם פה שהיה המשפט את השאירו קודם שלטון, הם כל כמו לכן

האנגלי. המשפט את להכניס מאשר יציבות על לשמור העדיפוהמנדט תקופת כל לאורך הייתה כי מציינים החדשים ההיסטוריונים

החלה הזמן ועם והדרגתית איטית הייתה היא בהתחלה – אנגליפיקציה.30ה- בשנות מדרגה וקפצה יותר מהר להתפתח

:יציבות, לא על לשמור רצו כי המשפט את שינו לא הבריטים בהתחלה חברה תלוי הוא המקובל שהמשפט הבינו הם וכי העם את לעצבן

להתייחס צריך כי מאמינים הם לחברה( וכך ומתאים והיסטוריה)מתפתחאחרים. על אותה להפיל ולא משפט שיטת לכל

האנגלי המשפט כי חשבו לא הם – גזענות של פן גם היה שני: מצד העלובים. והערבים ליהודים מתאים

מייד: שינו זאת בכל שהאנגלים דברים שני יש הדברים וכל חדש בית בעל יש כי מבהירים הציבורי: במשפט נושאיםא.

חלק – המדינה נגד עבירות מיני וכל במועצתו המלך )דבר החוקתייםברורים.. כללים הפלילי( קובעים מהדין

וכו'. הימורים זנות איסור מוסר: של בעבירות הקשורים שינוייםב.מכר, חוקי משנים המסחרי: החוק את שינו גם הם שנתיים/שלוש תוך

עושים והם לאנגליה כסף להזרים כדי תזרום הכלכלה כי רוצין תאגידים, הםתצליח. שהכלכלה מעוניינים הם גם כי היהודים עם בשת"פ זאת

משפחה/חוזים/נזיקין(. פרטי במשפט נוגעים לא( לא) המנדט ממשלת של חוקים ע"י )האנגליפיקציה( נוצרת הללו השינויים

המלך )דבר נשאר הקודם שהמשפט הוא הבסיסי הכלל–בפסיקה( האנגלי. למשפט פונים – חוסרים יש אם במועצתו( אך

לכן זמן הרבה פה להשאר הולכים הם כי הייתה האנגלים של התפיסה 10 שעוד בטוחים הם – הבריטי בממשל חקיקה של התחלה יש כי רואיםהחוקים את נשנה שנים

בריטים חוקים ויותר יותר יש – מעמיקה האנגליפיקציה הזמן שעובר ככל את יותר וקבל השלטון את להכיר האוכ' מתחילה – עותמנים חוקים במקום

– המשפט את לעדכן תמיד צריך הזמן עם כן, הרי השלטון. כמו של המשפטשלהם. התפיסות עפ"י זאת עושים והבריטים

כי מציין קידר) אנגליפיקציה מבחינת מדרגה קפיצת יש שנה20 אחרי הזמן בערך זה שנה20ו להסתגל האוכ' צריכה כי מקום בכל טבעי זה

לה(. שלוקח שנה: 20 חיכו שהם ספציפית סיבה יש המנדט על כשמדברים

אחד רעיון רק הייתה הציונות – הזוי כרעיון נתפסת הציונות20ה שנות עד ולא באירופה להשתקע מעדיפים אנשים – יהודי ליישוב רעיונות הרבה מתוך

והאנטישמיות עלייה ומכסות המעברים על ההגבלות כל בפלשתינה. אחרילא"י. העליות והחלו בסיס לו שיש היחידי הרעיון להיות הפכה הציונות

והחמישית הרביעית אך קטנות מאוד הראשונות – עולה בסדר היו העליות – כסף המון עם שהגיעו וארה"ב, אנשים מגרמניה ענק עליות היו

שהיה הקודם המשפט – וכלכלה בחקלאות בתעשיה פיתוח והחלהאלה. השינויים לכל מתאים לא כבר בארץ

רצו והתושבים – השתנתה התרבות כל – השתנתה הכלכלה רק לא האלה התפיסות על לשמור וכדי באירופה להם שהיו כמו תפיסות

חוק! שלטון צריךגדולים שינויים ונוצרים – באירופה כמו משפט פה שיעשה לשלטון פונים הם

הכנסה(. מס )פח"פ, פקודת מאודומפרשים לאקונות מוצאים פתאום – בפסיקה אנגליפיקציה גם יש כן כמו

שינו הם – הכל לדחוף החלו האנגלים פתאום הסכר כבר וכשנפרץ חקיקה אצל רציני בלבול שיצר מה – המשפט ענפי כל ואת הפרטי המשפט את

להשפט. הולכים הם חוק איזה לפי ידעו לא הם האוכ' כיהמשפט על רבה במידה שמבוסס משפט פה היה המדינה בהקמת

המנדטורי.

היהודי היישוב של מנק' מבט המנדטורי המשפט

משפטיים. מוסדות מקים היהודי היישוב העותמנית התקופה בשלהיי כבר גם – טוב דבר הוא הבריטי שהמשפט חשבו היהודים – חוק שומר היה היישוב

יהודיים. משפטיים מייזמים חשבון על זה אם בארץ היהודים החיים מרקם לתוך המשפט של חדירה יותר יש השנים עם

המשפט. ע"י מנוהלת ויותר יותר ונהיית הולכת והחברה

משפטיים מוסדות לכונן עיקריים גורמים שני : תעשייתית, מקימה מודרנית, חברה חברה היא בארץ החברה צורך: .1

הגיינה, כלכלה, מדע. על מפעלים, שומרים בתי של מערכות להקים ניסיון יש ולכן משפט צריכה מודרנית חברהיהודיות: אוטונומיות משפט

העברי: השלום משפט בתיא.ובכל בת"א ( - מוקמת1909) העותמנית בתקופה כבר מוקמת

יהודית משפט בתי מערכת ליצור הייתה הכוונהבארץ. היישובים הכוונה–פלילי( )לא יהודים בין פרטיים סכסוכים נידונים שבו

.2 רק היו ובינתיים ערכאות3ל הייתההמערכת – שנדדו כאלה והיו קבע יושב ביהמ"ש בהם מקומות יש

היישוב. נכבדי ע"י הוקמהמכירים המנדטורי המשפט וגם העותמני המשפטט גם

בתור בזה מכירים למשל האנגלים כבימ"ש בדיוק לא – זו במערכת אין–תוקף( ולקבל כזה פס"ד עם לבימ"ש להגיע בורר)ניתןלסייע. כדי מגדרם ייצאו לא פשוט זה, הם עם בעייה לאנגלים

ביישוב הייתה – היהודי היישוב מרשויות חלק היא המערכת ועדות היו הערים ממשלה(, וברשויות )מעין נבחרים איספת היהודי

היישוב ממוסדות תקציב קיבל העברי השלום משפט – קהילתיותמיסים(. שילמו )היהודים

השלום משפט בתי שמערכת היסטוריים, למרות מחקרים לפי חדה ירידה הייתה היהודי היישוב ע"י ממומנת הייתה העברי

– העברי השלום משפט בבתי האוכ' היהודית של בשימושהבריטיים. המשפט לבתי ללכת העדיפו היהודים

הרבניים: הדין בתיב.המשפט ממערכת חלק רק אלא אוטונומית מערכת היו לא הם

וירושה. משפחה בעניניי רק בסמכותם שהכירה – הבריטיתאבל האלה הדין בבתי הנידון מהתוכן אכפת היה לא לבריטים

את יתאימו הדין שבתי רצו – מהפרוצדורה להם אכפת הוגנת, החוק)פרוצדורה שלטון של המודרני לעולם הפרוצדורה

ערעור(. טיעון, ערכאת זכות תהיה לכולם

של שלם גוף יצרו הם הרבנים אצל כעס עורר זה שבהתחלה למרות בקרב–לערעורים. דין בית יצרו הם כן דין( וכמו )סדרי תקנות יהודית אוטונומיה כמבטא נתפס המוסד היהודי הציבור

לאומית. ההסתדרות: של החברים משפטג.

ההסתדרות עובדים. חברי כמפלגת– 1920ב מוקמת ההסתדרות של הכוונה ע"י ביניהם פרטיים סכסוכים על הסתדרות חברי שופטים

ההסתדרות.ההסתדרות של החברים במשפט המשפטיזציה מאוד מורגשת –

על ולדבר דין עורכי עם לדיונים להגיע התחילו אנשים פתאום אמור זה כי ההסתדרות חברי את שעצבן מה קשיחים תקנונים

חברים. משפט להיות אידיאולוגיות: .2

טענה הוא מראשית הציונית התנועה את שמלווה העיקרי הפולמוס תרבותית. בתחייה מלווה להיות חייבת בארצו היהודי העם שתחיית

התחייה את להקדים חייבת התרבותית ושהתחייההמדינית/לאומית/מעשית.

שתחיית אמרו מוקדמת בתקופה – משפטי ענף היה הזה לפולמוס לא אנו כי – המשפט בתחיית מלווה להיות צריכה בארצו העברי העם

את שתבעו אלו )הם עם שנקים אחרי זר במשפט להשתמש יכולים לו היהודי, שיש העם תחיית דווקא כי להיות יכול עברי(.לא משפט המונח

שנים, לא אלפי לאורך וקודקסים משפטט של כך כל גדולה היסטוריהמשפטית. בתחייה מלווה תהיה

שלה: כמיינסטרים הזה הרעיון את שלקחה קבוצה הייתה אגודה מקימים חילונים יהודים משפטנים שני– 1917 דצמבר

אחד של הרעיונות חסידי היו הם –העברי" המשפט "חברת שנקראת את לעצב וכך העברי המשפט את להחיות היה הרעיוןהעם.

המדינה. של המשפטנבנה שלא סיבה שין אמרו – ואיזנשטדט איינשטין היו האנשים

– להלכה מחוייבים לא הםאבל: היהודית. מהמסורת המשפט את שלא המודרנית, ומה למציאות מתאים שזה ככל מההלכה ייקחו הם

נמציא. או זר ממשפט נשנה, נביא – מתאים

על נדלקים בארץ המשפטנים וכל ממוסקבה לארת מגיעים הם המשפטית מהקהילה חלק עצמו שרואה משפטן וכל שלהם הרעיוןהעברי. המשפט לחברת מצטרף בארץ

מעשית מבחינה שלה הכוח חוסר הייתה החברה של הבעייתיות לתרגם ספרים,התחילו כנסים, הוציאו עת, עשו כתבי הוציאו הם –

נוסף בי"ס הקימו יוסטיניאנוס, הם של יוריס הקורפוס את הגבוה ביה"ס –המנדט( משפט)של משיעורי חוץ בארץ למשפטים קרטע הזמן כל הוא אך– 1934ב הוקם – בת"א וכלכלה למשפט

הלשכה. לבחינות לגשת להם נתנו לא המנדט –השלום במשפט כמו העברי המשפט בחברת בעייה רואים –

לעשות מצליחים לא הם בפועל אבל יופי והכל איתם מסכימים כולם פשוט השלושים בשנות שאנשים כיוון הצליח לא זה כל – כלום

הצליחה לא גם ולכן העברי השלום משפט לבתי הלכו לאהעברי. המשפט חברת

בריטיים? משפט לבתי הלכו כולם למה היהודים(: כוח)מלחמת של סיבות.1

העברי. השלום משפטט את אהבו לא ביישוב האליטות ככלאותו. אהבו לא הדין בתיבעורכי צורך היו לא בהם להדיין כדי כי – אותם אהבו לא משפטנים גם

דיין.מידי. יותר מהם התלהב לא גם המנדטהמנדט. של משפט לבתי ללכת העדיפו היהודיות הרשויות ראשי גםהאונ' העברית – העברי המשפט חברת של ביה"ס לגבי דבר אותו

טרפדו ולכן ההשכלה על מונופול דיקן( רצו שהיה זמורה )משה פקולטה הייתה לא בכלל שבאונ' העברית ביה"ס)למרות של מהלכים

למשפטים!!( פנימיים(: )לחצים יותר עמוקה סיבה.2

הזמן כל היו התרבותי(: )הקטע הציונית בתנועה ה-ויכוח היה זה זו התרבותי)מה בנושא לדון כל קודם שצריך שאמרו ציוניות קבוצות אחד של האופוזיציה הייתה זו –יהודית?( זהות זו יהודית, מה תרבותהעם.

עברי משפט על לחשוב עכשיו זמן שאין אמרו הציונות: היה השני הצד להתעסק רצתה לא הציונותליהודים. מחייה תנאי על לחשוב כשצריך

הכי – המדינית במסגרת אלא ומשפט תרבות,דת של בעניינים את יפתחו כבר לבד והם מדינה ליהודים לבנות כל קודם זה חשוב

שלהם. התרבותזמן שאין שאמרה זו היא הציונות – העברי המשפט חברת לגבי

היה לא זה – העברי השלום משפט בתי לגבי בזה, אבל להתעסק והעדיף לשם ללכת רצה לא עצמו העם אלא – לציונות ממש קשור

הבריטיים. של המשפט בתי אתפנו וכו'( לא היהודית הסוכנות – הלאומיים )המוסדות הציוניות הרשויות

- המנדטוריים המשפט לבתי פונים אלא העברי השלום למשפט בכלל ביניהם – חשובים דברים הרבה לנו תורמים שהאנגלים חשבו הם

החוק, יש לפי נעשה מסודרת, הכל חקיקה החוק, מחלקת שלטון גם מאוד חשוב וזה יציבות מעניק זה – מסודרת משפט בתי מערכת

יהודים. שאינם שופטים יושבים המשפט בבתי אםהרבה האנגלית המשפט בתי מערכת כך: חושב היהודי היישוב גם

יסתיים! ואיך הדיון יתחיל איך ויודע לשם מגיע - אתה ויציבה ברורה יותר משפט לבתי הלכו וכשהם הכסף היהודי ליישוב היה חשוב יותר והרבה

בבתי כמו ולא מדברים הם מה על יודעים השופטים כי ידעו הם אנגליים חוקים היו ולא צדק על מבוסס היה שהכל העברי השלוום משפט

הלכו הם גדולים בדברים – כך עשו היישוב שכבות כל – ותקדימיםהשלום. משפט לבתי הלכו הם קטנים בדברים ורק לבריטיים

בפועל: הצליחה לא העברי המשפט שחברת הסיבות שלו שהליבה מתוחכם משפט צריכה מודרנית חברה ההלכה: של הצורה.1

הקודקסים וגם שו"תים על מבוססת שההלכה היא הבעייהחקיקה! היאמודרנית. חקיקה כמו בנויים לא המעטים

פרקטית מבחינה גם – היהודית להלכה קודיפיקציה לעשות בעייתי מאוד לא הזמן שכל כך על מבוססת ההלכה כל הרי – מהותית מבחינה וגם

ואלו )אלו חשובים דברים אמרו וכולם הלכה פוסקי המון והיו ריבונות הייתה שזה ולומר אחת הלכה לקחת פתאום אפשר איך אז–חיים( אלוהים דברי

נכון? לא השאר וכל החוק

הלכות ציבורי, אין משפט אין מאוד: רבים בתחומים ההלכה שתיקת.2 העולם בכל יהודים האמנציפציה כל שעם היא דמוקרטיה. הבעייה בנושא

של התפתחות אין ולכן זרים משפט לבתי אלא דין לבתי יותר פונים לאהאלה. בנושאים ההלכה אנו כאשר דווקא חדשות, אבל הלכות ליצור ניתן פרקטית מבחינה לכאורה יוצרים ולא מהחידוש )הרבנים( מפחדים ההלכה לחידוש, פוסרי זקוקיםחדשות. הלכות

כזה דבר אין מההלכה: חלק רק לקחת אפשר שאי מטעם התנגדות.3 דתיים בין שמבדיל המ בדיוק זה – לנו שמתאים מה רק שלוקחים

המשפט של הפרוייקט של הרעיון כי הייתה למסורתיים/חילונים, הטענהבסדר. לא וזה לחילונים דתיים בין הבדל של זה מרעיון נולד העברי

יוצר זה – אדם כל ולא הלכה פוסקי רק זה הלכה לפסוק שיכול מי.4מודרנית. במדינה המשפט במערכת גדולה פרקטית בעייה

שיש כך על לדבר שלא הדתית החברה בתוך ויכוח רק היו ההלו הסיבות כל אנגלרד( של עמדתו) חילוני רוב ישראל במדינת

היהודית ההלכה בין גדול הבדל אין כי אפשרי כן שזה אמר אלון: של עמדתו מיעוט(. הוא עכשיו רוב היה המדינה בעולם. )בקום המשפט שיטות לשאר

סמכותם לקבל מוכנים לא הם כי ואמרו לתמונה החילונים גם נכנסו זה אחרי שמתאימים מודרניים חוקים לחוקק להם יעזור לא שזה כיוון הלכה פוסקי של

– הלכה לפוסקי הולכים לא אם – נוסף ויכוח החל ואז – מודרנית במדינה שפשוט כאלה היו אבל האירופי למשפט ללכת צריך כי אמרו חלקנלך? לאן

ללכת שצריך שאמרו כאלה הגרמנית, היו מהחוקה דברים לקחת התנגדו התווכחו פשוט המלומדים – נחות משפט זה כי אמרו וחלק – מזרחי למשפטהחלטות! לשום הגיעו ולא ערב ועד מבוקר

את שיהפוך מה כי החליטו היישוב וכל המלומדים כל דבר של בסופו דברים: שני זה לעברי שלנו המשפט

חוקים מעתיקים לא בעצמנו: זה את ועושים עברים אנו כי העובדה.1בעצמנו. הכל ועושים אחרות מתרבויות שלמים

מחוקים חלקים חלקים ניקח אם משנה לא בעברית: החוקים כתיבת.2לעברית. אותם נתרגם זרים, תמיד

הישראלי: במשפט והמשכיות שינוי

זה של ההצלחה חוסר לבין עצמאית עברי משפט למערכת הרצון בין המתח היום. עד אותנו מלווה

ביטוי: לידי בא שהמתח נושאים שני הישראלי: במשפט והמשכיות שינוי.1

הקמת ערב וגם המנדט בתקופת התקיים המשפט על תרבותי ויכוח התפיסות ברוח לחקיקה הצעות מעט לא היו כאשר ואחריה המדינה

העברי. המשפט חברת של התברבותיות :'על להסתמך רצו ממש הם – הירושה לחוק הצע"ח הייתהדוג

שבכור כזה דבר יורשו, ואין בנות )גם שינויים שני עם הזה בעניין ההלכהכפליים(. יורש

חייב יהודית במדינה שחוק אמרו שהם כיוון להצע"ח התנגדו הרבנים לזמנים אותו להתאים תקנות ובעזרת ההלכה כמו בדיוק להיות

התנגד המשפטים משרד – עצמו החוק את לשנות ולא מודרניםיורשות. לא שבנות בחוק כתוב שיהיה

בדרך ללכת המשפטים למשרד גרמו הירושה חוק כמו בעיות זה עושה המשפטים שמשרד מה אז–היהודית! מההלכה שמתעלמת

למשל – זכרון של מיוחדים סימנים מיני בכל היהודית ההלכה את מכניס משפט של מחלקה שיש העניין להצע"ח, עצם הסבר החוק, דברי שם

יוצאים כולם - וכך עברי ממשפט כלום אין בתוכן בפועל אבל עברי דין בפסקי ושמזכירים בעליון דתי שופט שיש חשוב גם זה–מרוצים.

נותנים – זה את קורא לא אחד שאף למרות עברי ממשפט קטעיםתרבותית. מבחינה ביטוי העברי למשפט

שהנה להראות מנסים זה ואחרי חוק שמנסחים – עכשיו שעושים מה כל שרצתה העברי המשפט לחברת מנוגד זה העברי למשפט דומה הוא

לתקופה אותה ולהתאים אותה ולשנות ההלכה את לקחת באמתהמודרנית.

זה לחקיקה נכנס לא העברי והמשפט התרבות עניין שכל העניין – קיים היה לא מקורי ישראלי משפט בלעצב שהצורך אומר לא

המשפט שזה אחרות בדרכים הראנו אך קיים היה הזמן כל זה להפך – שלנו

בעברית. כתוב הכל

חוקה תחוקק מודרנית שמדינה מקובל המודרני העולם בכל זה. את עשינו אנחנו וגם – אזרחי וקודקס

לבד, הכל על אחרות, חשבנו מעדות שלמים חוקים העתקנו לא לבד. זה את בנינו

נכון היה – זר למשפט כפוף יהיה הישראלי שהמשפט התנגדות את לקחנו המדינה את הקמנו כאשר – האנגלי למשפט בעיקר

למשפט אותנו שחיברו צינורות3 בו היו אך – המנדטורי המשפטהאנגלי:

המשפט בתי את חייבו הם באנגליה: משפט בתי של תקדימים בתי האם – היום עושים מה השאלה המנדטוריים. ועלתה

משפט בתי של לתקדימים מחוייבים הישראלים המשפטאנגליים?

אנגליים. לתקדימים כפופים שלא אמרו המשפטנים: רוב:אותו. לקיים חייבים ואנו החוק זה מנגדשבתי – נ' בקר כוכבי בפס"ד פסק העליון דבר: של בסופו

אחרי שניתנו אנגליים לתקדימים כפופים לא בארץ המשפט הם כי מחייבים הקודמים כל–( 14.5.48) תש"ח ה' באייר

מנדטורי. משפט עדיין היו את גם בסוף אז שנה12 רק חיים תקדימים מזה חוץ

כמחייבים. לראות הפסיקו המנדט של התקדימים :לצורך כי קבעו המנדט מתקופת פקודות הרבה חקיקה

האנגלי. למשפט ללכת צריכים השופטים– החוק פרשנות עדיין הייתה לא )כי פרקטית בעייה פתר זה הראשונות בשנים

ישראלית( ופסיקה חקיקה – חדשה אזרחית חקיקה מםעל החל– 60ה שנות במהלך אך

החוזים, מקרקעין,מתנה,ירושה,מטלטלין,פק' הנזיקין חוק אנגליים חוקים צריך לא כבר שעכשיו באקדמיה דיון החל

לא קיימים שהחוקים למרות – וטדסקי ברק של העמדה) שמפנה סעיף יש אם כי טענו בהם(. אחרים נשתמש

לגאווה הכבוד כל ועם – לעשות מה אין אנגלית לחקיקה זה ואם האנגלי למשפט לפנות בפרשנות צריך הישראלית

הסעיף. את לבטל צריך לנו מתאים לא

והמשפט השלטון לפק' סדרי תיקון הכניסה הכנסת – 1972 של ההפנייה סעיפי כל את בטלים)ביטלו הס' האלה שכל שקבע

פרשנות(.המשפטט כי קובע : 1922 במועצתו המלך לדבר 46 סימן

על לאקונה של במקרה אבל המנדט בתקופת נשאר התורכי הכי הדרך הייתה זו – אנגלי למשפט לפנות המנדטורי השופט מצאו הזמן כל האנגלים השופטים כי – אנגליפיקציה של גדולה

האנגלי. למשפט לפנות דרך אין הס' קיים אם גם כי שטען ברק – מנוגדות דעות שתי היו לאקונות, פרידמן אין כי וגם האנגלי למשפט לפנות מה

למשפט לפנות צריך הס' קיים ואם לעשות מה אין כי שטען המלך לדבר46 סימן ובוטל חוק היה האנגלי! בסוף

!במועצתו לשפוט חייב השופט – לקונה תהיה וכן שבמידה אמרו ואז

אמרה והכנסת – היקש ולעשות והיושר הצד לעקרונות ולפנותהיהודים. ולמקורות ישראל למורשת פונים לאקונה יש שאם

זה אבל – והיושר הצדק עקרונות מהם ידע באמת לא אחד אף להכניס החל המחוקק80ה בשנות פתאום – חדש עידן סימל

אנחנו עכשיו כי העניין את סימל אולי וזה – לחקיקה תרבותהמדינה(. בהקמת כמו )לא בתרבות להתעסק ויכולים בטוחים

שלא העיקרית הסיבה היה תרבות ממאבקי הפחד – החוקה על הויכוח.2 מדינה זה - כי חוקה שתהיה בטוחים היו כולם חוקה. בהתחלה נחקקהההרהורים: מתחילים אז אבל חוקה וצריך מודרנית

זמן. המון ייקח שזה אמרו הם לחוקה: התנגד המשפטים משרד כלא.

המפלגות הדתית(: והציונות )מפאי התנגדו החברתיות האליטותב. לא השולטת המפלגה כי לחוקה, הטענה עקרוני באופן מתנגדות לא

לחוקה התנגדו במפאי – מדוייקת לא אותה יגביל זה כי חוקה רצתה טובים יותר עמוקה. )אנחנו מאוד דמוקרטית תפיסה מתוך משוריינת יותר חשובים דברים שיש אמר גוריון בן כן שלנו??( כמו מהילדים לא אחד אף כי חוקה שתגרור תרבותי ויכוח מאשר איתם להתעסק

הציונית( הדעה )המשך שלו מאמין האני על לוותר יסכיםחוקה: צריך כן למה סיבות גם יש

להצליח יכולות שלא וחלשות קטנות קבוצות על להגן כדי.1 הצוענים בממשלה. לשמל ייצוג להן שאין – אמיתית בדמוקרטיה

באירופה. לנוער לחינוך תהפוך היא כי אמרו חוקה שרצו אנשים לממלכתיות: חשש.2

ולכולם.

בארץ: המשפט מערכת הקמת

הישראלית החברה והיומיומי: הפוליטי בשיח מוכרת מאוד טענה ישנה – החוק שלטון של הבנה ואין החוק את מכבדת לא – לגליסטית לא היא האנשים רוב כי היא ערכים, הסיבה אזרח, אין להיות זה מה של הטמעה איםן

כמו לגליסטית מסורת אין ששם ערב ומארצות אירופה ממזרחי לפה הגיעו רגילים היו האלה המדינות מכל שהגיעו היהודים כן המערבית, כמו בתרבות

החוק. את לעקוף ניסו ותמיד רע הוא והשלטון שנוא דבר זה המשפט שמערכת מאוד וקשה החברתי המצב גם קשה, כך הוא בארץ הבטחוני המצב כן כמו

כזה. במצב אדם זכויות על לשמור:לכך: סיבות נכונה. כמה אינה הטענה עובדתית מבחינה קידר

את שהנחו אלו הם המודרנים הרעיונות המודרנית: הציונית התנועה.1 רק )לא מודרניים ברעיונות באמינו בתנועה הציונית. האנשים התנועה עם מתוחכם משק הקימו – כלכלית מבחינה גם למשל–מדינית( מבחינה – מודרניות היו פוליטיות הגיינה, תפיסות מודרנית, מבחינת כלכלה

חוק. דמוקרטיה,שלטון שמורגלת חברה אנו הלכתיות: מסורות לה שיש שנים אלפי של חברה.2

להתקין מוסדות שיש בכך החוק, מורגלים בפרשנות בחק, מורגלת לחיות ודאגו אוטונומיות היו היהודיות הקהילות כן שיפוט. כמו ומוסדות תקנות העותמנית בתקופה הקהילה. כבר של החלטות בקבלת השתתפו – לעצמן

היהודים – המנדט שבתקופת ובטח ובטח מודרניות רפורמות פה היוכנכס. האלה התפיסות את מקבלים

כל לפני שם בחרו נשים דמוקרטית: היא מראשיתה הציונית התנועה.3 היישוב, הייתה קבוצות כל השתתפו הזמנית המדינה במועצת העולםףהזמנית. המדינה למועצת דמוקרטית הצבעה

ביטוי: לידי באה הדמוקרטיה

של סוג ואיזו דמוקרטיה של בשאאלה בארץ שנערך ענק בדיון המפלגות ובכל העיתונות בכל ויכוח היה – שתהיה רוצים אנו דמוקרטיה

מלכתחילה! דמוקרטי דיון היה – הבחירות שיטת להיות צריכה מהישראל מדינת – מהתחלה כבר החוק שלטון פה היההחוק: שלטון

עדיין במדינה חירום מצב שהיה ולמרות קשה מאוד במלחמה הוקמה מבטלים החוקים)בד"כ את השעו ולא המשפטית המערכת על שמרוחירום(. בשעת חוקים

ביהמ"ש נפתח המלחמה למרות המדינה של הראשון בשבוע בשטח עדיין הייתה לא בכלל שירושלים למרות בירושלים במחוזיישראל.

בג"צ. בלי יישארו לא שאנשים כדי בת"א יהיה שבג"צ עשוערבים של בתים שבוזזים חיילים עם עושים מה שאלה הייתה

האזרחים שכל אמר שיפוט קצין שהיה אלון – מבתיהם שברחוהצבאי. החוק לפי אותם לשפוט וניתן במילואים ייחשבו

כתוב יהיה שהכל – החוקיות עיקרון את לקיים מאמץ כל נעשה – החדשים החוקים כל את שפרסם רשמי עיתון הוציאו שבוע כל

מהתחלה. כבר כבר זה על מקפידים המשפט: מערכת עצמאות המשפט. במערכת מתערבים לא כי ברור היה מהתחלה

לא שופטים שמינו אלו הם והממשלה הכנסת1953 שעד למרות הוועדה עם שופטים מינוי חוק היה מכן פוליטיים! לאחר מינויים היו

שופטים. למינוילכל – המשפטיים היועצים – המשפטית הפקידות של עצמאות

לפטר שיכול לשר כפופים הם אחד מצד – כובעים שני היו היועמשים של ליועמש כפופים היו הם מקצועית מבחינה שני אותם, מצדהממשלה.

פרשיות: בשתי– 1948ב כבר נקבעה היועמ"ש עצמאותריגול על שנתפסו בריטים אזרחים שני סילבסטר: פרשת

שלא דרשו הם זעמה ואנגליה לדין אותם ירדן, העמידו לטובת מטרה השגנו – הספק מחמת שניהם את אותם. זיכו ישפטו לדין אנשים שמעמידה חוק מדינת שאנו לעולם הראנו – ענקית

צריך. אם מזכה וגם

להורג שהוצא טוביאנסקי מאיר סרן טוביאנסקי: פרשת חשבו המודיעין(כי שירותי ראש בארי איסר )ע"י שדה במשפט

גוריון בן התגלתה הבריטים. כשהפרשה לטובת ריגל שהוא מעניין שלא ואמר זכאי אותו ומוציאים המדינה כל לפני מתנצל

למרות המודיעין שירותי ראש את לדין יעמיד שהיועמש – אותובתקשורת בלאגן יצור שזה

משפטיזציה:

ובמעורבות המשפט של בכוח המשפט, ולעלייה של לעלייה היא הכוונה .80ה שנות בסוף קורה ובתרבות. זה בחברה המשפטט

– החברתיים חיים וגוברת הולכת מעורבות.1למשל – בהם התערבו לא שקודם בדברים מתערבים משפט בתי

המשפחתי. בתא התערבותפוליטיות, ומדיניות בשאלות לעסוק מוכנים המשפטט בתי כן כמו

וכו'(. ציבור אנשי של )התנתקות, חומה, מינויים יושב היה לא היועמ"ש פעם משפטי: ייעוץ של וגוברת הולכת מעורבות.2

הכל. לגבי ומייעץ ממשלה בישיבות יש אחד לכל – העסקי בסקטור משפטי, גם יועץ יש גוף ולכל דבר לכל היוםמשפטי. יועץ

משפטט על מדברים היו לא פעם בתרבות: משפטט של הבולטות.3 הם משפט אנשי – המשפט מעולם רכילות יש בעיתון. היום או בתקשורת

התיקים במספר המשפטים, עלייה לימודי בהיקף עלייה סלבריטאים, ישלביהמ"ש. שמוגשים

כי מציין קידר אבל לישראל בלעדית היא התופעה כי אומר במאמרו אלמוג עוז מדינת המודרנית המדינה היות בגלל העולם בכל מוכרת היא זו תופעההחיים! תחומי בכל מעורבת – רווחה

המשפטי בתחום גם וכמובן הפוליטי הכלכלי, בתחום בתחום מתבטאת המדינה בחוקים, מוסדר והכל למוות ועד מהלידה העניינים כל מתערבת המדינה אם –

לאן – מסויימת זכות ממך שוללת המדינה יתערבו! אם המשפט בתי שגם הגיונילביהמ"ש? לא אם תפנה

ונראה – משפט בתי של אחת פירמידה רק יש כי יותר בולט נראה זה בארץ הדברים בכל מתערב בג"צ כאילו

למדינת רק קשר בלי המשפט עליית מתחילה70ה משנות העולם בכל שינויים הרבה היו – הישן הסדר התמוטטות של בהקשר גם אלא רווחה

בעולם:הוריות. חד משפחות ביחדף מחייה גירושין, צורות – במשפחה שינוייםהיו אנשים – יציבה מאוד חברה הייתה פעם – העבודה בחברת שינויים

יותר אין80ה שנות מאז עבודה. אבל באותה החיים כל כמעט עובדים הלאה. זה יהיה מה יודעים ולא קבועה עבודה יותר תעסוקתי, אין בטחוןבכלכלה. החיים, פוגע כל שלך התכנון בכל פוגע

העולם. בכל טכנולוגיים שינוייםכי דבר בשום בטחון לי אין אם כי – במשפט עלייה יש זה לכל במקביל

במשפט. מסויימים משחק כללי לי שיהיו לפחות משתנה הכל לתת תשובות יהיו למשפט כי בטוחים ואנו אותנו אכזבה הפוליטיקה

לנו!אני) המשפט את כמחזקים נראים שלכאורה למרות האלה התהליכים

כי – במשפט פוגעים בעצםהמשפט( את ואוהב הפוליטיקה את שונא הוא המדינה את לנהל ממנו מבקשים אנו ואם ממלכתית רשות הוא משפט

תרד! שלו הפופולריות ואז נטרלי להשאר יכול לא