ינוליש רד – הימוטנאradiography.0catch.com/anatomy shiloni2.pdf© ¯ © © ¨ ¹ ´...

1

© 2012סוכם על ידי לירון אפשטיין ©

ד"ר שילוני – אנטומיה

עצמות הגוף:

העצמות בגוף מתחלקות לשלושה סוגים:

בעלות קצה מרוחק ומקורב וגוף שיש לו צורה של צינור. – ארוכות .1

עצמות של הגולגולת, האגן, העצמות יותר דקות ולכן יותר שבירות. המבנה שלהן – שטוחות .2

הוא כמו שני דפי פוליו מחוברים.

לא שטוח. אין להן צינור והן לא דקות כמו דפים. למשל חוליות עמוד לא ארוך, – קטנות .3

השדרה.

: אזור חלש medulla: עצם חזקה ומסיבית. פנימי cortexבכל סוגי העצמות יש לנו שני אזורים: חיצוני

ופריך יחסית. ניתן להשוות לכיכר לחם. מבחוץ החלק הקשה והחזק ומבפנים ישנו החלק הרך. בתוך

זו רקמה רקה שבה נוצרים תאי אדם. למשל אצל תינוקות –מח עצם נו מח עצם.המדולה יש

שהוורידים כל כך קטנים ודקים לא תמיד מצליחים להכניס עירויי. לכן, מחדירים למח עצם.

תפקידי העצמות:

יציבות .1

הגנה על איברים פנימיים .2

החזקת משקל הגוף .3

צורת מבנה הגוף .4

תנועה .5

מאגר למינרליים .6

עצם ייצור מח .7

אצל תינוקות העצמות נוצרות ממצב של סחוסים. כאשר התינוק במצב עוברי אין הרבה סידן בעצמות,

הן כמו ג'לי. במהלך השנים הן מקבלות את המינרליים ומתייצבות. את עיקר התופעה ניתן לראות

ת בראש. העצמות נסגרות ולכן הוא כל כך רגיש עד גיל מסוים ואסור לגע 4-5בגולגולת. לאחר גיל

. 17-18אצל בנות, העצמות גדלות עד כשנתיים לאחר הופעת המחזור. וגברים מתפתחים עד גילאים

תן לחזות כמו כן את גובה הילד. במידה ויש הפרש של לום ניתן לדעת מהו גיל העצמות. ניעל פי צי

. התפתחותית. 2 . נפשית;1שנתיים בין גיל העצמות וגיל החולה התופעה עלולה לפגוע בשני אופנים:

אך ניתן לטפל על ידי הורמונים.

2


:עצמות כף היד

( זרת.5( קמיצה; )4( אמה; )3( אצבע; )2( אגודל; )1)

. גליל הוא phalanxבכל אצבע יש מספר גלילים. שהם מרכיבים את המבנה של האצבע. גליל נקרא

(. בכל גליל של distal ,proximalנתחם בין מפרק למפרק. לכל גליל יש שני קצוות: מקורב ומרחוק )

האצבעות הצד המקורב נקרא בסיס והצד המרוחק נקרא ראש. לגליל התיכוני נקרא גליל אמצעי

middle .

אצבעות כף היד יש שלושה גלילים בכל אחת ואילו באצבע אחת יש שניים בלבד. 2-5באצבעות

ות המסרק הן עצמות ארוכות, . עצמmetacarpalמחוזקות על ידי עצמות שנקראות עצמות המסרק

כמו כן גם להן יש בסיס וראש, קצה מרוחק וקצה מקורב. מכיוון שזוהי עצם ארוכה מה שבין הראש

, גוף. bodyלבסיס יקרא

( וניתן לקרוא להן wristנקראת עצמות שורש כף היד ) metacarpal-העצמות שמחזיקות את עצמות ה

קרפליות.

ות. כל העצמות הן עצמות קטנות יחסית עם הרבה זווית על שטחי בשורש כף היד יש שמונה עצמ

הפנים שלהן והן קרובות זו לזו. המטרה: ליצור תנועה סיבובית עדינה ומורכבת.

-נסדר את עצמות שורש כף היד לשתי שורות: שורה הראשונה היא הקרובה יותר לעצמות ה

metacarpal רובה למרכז הגוף ונקראת שורה ונקראת שורה מרוחקת. השורה השנייה היא הק

מקורבת.

שורה מרוחקת:

. trapezium( נקראת 1) metacarpalהעצם שמחזיקה את .1

.trapezoid( נקראת 2) metacarpalהעצם שמחזיקה את .2

.capitate( נקראת 3) metacarpalהעצם שמחזיקה את .3

.hamate( נקראת 5)-( ו4) metacarpalהעצם שמחזיקה את .4

:שורה מקורבת

. מרוב שהיא עצם חשובה scaphoidנקראת trapezium -העצם הראשונה שנמצאת על יד ה .1

. navicula –נתנו לה מספר שמות נוספים: עצם הסירה ו

, עצם הסהר )עקב צורתה(. lunate -בשכנות לעצם הסירה נמצאת עצם ה .2

ופאים . זאת מכיוון שהעצם הזכירה לרtriquetralעל יד עצם הסהר ישנה עצם בשם .3

הקדומים פירמידה משולשת.

.pisiformהעצם הקטנה ביותר נקראת .4

באופן כללי, בין העצמות יש מפרקים ושמות המפרקים שימושיים לא פחות. הם נקראים מפרקים בין

1יש מפרק 1וקוראים להם על פי המיקום שבו הם נמצאים. באצבע inter phalangeal jointגלילים

המפרקים נקראים מפרק בין גלילי 2-5. באצבעות IPJ 1בין גלילי של אצבע לכן קוראים לו מפרק

( ומוסיפים את מספר האצבע וצד היד.DIPJ) distal inter phalangeal jointמקורב/מרוחק,

metacarpalעל פי אותו רעיון, כך נוהגים גם במפרקים על עצמות המסרק והגליל. הם נקראים

phalangeal joint (MPJ ) .וכמובן יש להוסיף את מספר האצבע והצד

3


IP זוהי תמיד האצבע הראשונה. מכיוון ששם יש רק שני גלילים ומפרק אחד. למפרק בין עצמות

וכמובן מוסיפים CMc, בקיצור carpo metacarpal jointיקראו metacarpal -השורש ובין העצמות ה

את מספר האצבע.

4


:עצמות האמה

ות שמחזיקות את שורש כף היד ומחברות בין המרפק לשורש כף היד. באמה עצמות האמה הן עצמ

. אפשר לחלק את bodyיש שתי עצמות , שתיהן הן עצמות ארוכות ובשתיהן החלק המרכזי נקרא גוף

העצמות לשלושה שלישים:

הגוף –המרכזי .1

קשור לשורש כך היד –המרוחק .2

במרפק –המקורב .3

יא העצם שבאזור של שורש היד והיא מאוד עבה )יחסית לשניה . הradiusלעצם הראשונה קוראים

. שאר styloid process of radiusנקראת radius-שהיא דקה(. הנקודה הבולטת בצד של עצם ה

styloid -(. הסיבה שיש לnavicula -נאחז בעצמות השורש )בעיקר ב radius-השטח המפרקי של ה

process רבות )בגלל הבליטה שלו(. השליש המרוחק עבה יחסית שם זה מפני שהוא נוטה להישבר

לגוף העצם.

לעצם הרדיוס באזור המרפק, הקצה העליון הוא שטוח ומסביבו כמעין טבעת. קוראים לו ראש

הרדיוס. מתחת למישור של ראש הרדיוס העצם קצת יותר דקה, לכן קוראים לה צוואר הרדיוס.

ו במקצת. החלק הקדמי של עצם הרדיוס מעט יותר הצוואר צמוד לראש הרדיוס אך מרוחק ממנ

.tuberosity of the radiusמרוחק מהצוואר, יש גבשוש שקוראים לו

. גם היא מחולקת לשלושה שלישים. גם שם יש בליטה, בחלק המרוחק ulnaהעצם השנייה נקראת

לעיתים דחופות. . גם לה יש שם מפני שהיא נשברתstyloid process of ulnaשלה וקוראים לבליטה

נקרא ulna -נמצא במרפק. הקצה המקורב ביותר של עצם ה ulna -השליש המקורב של ה

olecranonבשליש המקורב של ה .- ulna יש בליטה לכיוון קדימה שנקראתcoronoid process מכיוון .

-ל coronoid process -לכיוון קדימה לא נוכל להרגיש אותו או למשש אותו. בין ה שהוא בולט

olecranon נוצר שקע ולו קוראיםtrochlear notch בשליש המקורב של ה .-ulna יש גבשוש והוא

. הוא מהווה בסיס לשרירים והוא tuberosity of ulnaוהוא נקרא ulna -במישור הקדמי של הנמצא

ראש עצם יש שקע נוסף שנמצא צמוד לעצם הרדיוס, ל ulna -חייב להיות חזק. בשליש המקורב של ה

. radial notch of ulnaהרדיוס, והוא נקרא

radial notch ofכאשר אנו מסובבים את האמה, הראש של הרדיוס מסתובב בתוך השקע שנקרא

ulna.

5


:עצם הזרוע

. היא עצם ארוכה והגוף שלה במרכז. יש לה שלושה שלישים:humerusעצם הזרוע נקראת

גוף –המרכזי .1

כתף –המקורב .2

מרפק –ק המרוח .3

המרוחק:

. מכיוון שיש שניים, יש שתי condyle of humerusיש התבלטויות משני ציידי העצם, קוראים להן

והמרוחקת מהגוף medial condyleשמות שונים. הבליטה שנמצאת קרובה למרכז הגוף נקראת

epicondyle. בכל אחת מהן יש בקצה שלהן גבשושית שקוראים לה lateral condyleנקראת

(medial, lateralמעליהן נראה כמעין "צוואר" ל .)- humerusזה בעצם המקום בו נגמר הגוף של ה .-

humerus ומתחילה ההתרחבות בסמוך למרפק וזה נקראsupracondylar crest (medial, lateral .)

של המרפק יש את השטח עם מפרקי עצמות האמה. את השטח הזה אנו humerus -בקצה של ה

capitelum, הצד הלטרלי שנקרא trochlea( שנקרא ulna -חלקים לשניים. הצד המדיאלי )מול המ

תופסת את רוב השטח trochlea -במבט לאחור, ה)זהו הצד של השטח המפרקי עם ראש הרדיוס(.

. humerus -של ה

.olecranon fossa of humerusיש שקע בתוך העצם והוא נקרא

המקורב:

. יש לו צורה של כיפה והוא נכנס למפרק humerus -קוראים ראש ה humerus -של ה לקצה המקורב

של הכתף כמו מכתש ועלי. הגבול של הכיפה של הראש נקרא צוואר אנטומי. לעומת זאת, המקום

. בין surgical neck of humerusומתחילה ההתרחבות שלו נקרא humerus -שבו מסתיים גוף ה

גדולה וקטנה. –יש שתי התבלטויות humerus -טומי, בדופן הקדמית של ההצוואר הכירורגי לאנ

השנייה קטנה יותר ונמצאת מדיאלית יותר greater tubercleהגדולה היא החיצונית יותר וקוראים לה

intertubercle. בין שתי הגבשושיות הללו עוברת תעלה שקוראים לה lesser tubercleוהיא נקראת

grooveתעלה עוברים גידים של שרירים וגם עצבים. . בתוך ה

6


:scapula –עצם השכם

יש לה צורה של משלוש. היא עצם שטוחה, דקה מאוד והיא צפה על השרירים של הגב. scapula -ה

. inferior angle of scapulaשלושה קודקודים ושלוש פאות. הקודקוד התחתון נקרא ה כמו כן יש ל

בצד scapula -. היא נמצאת בחלק העליון של הsuperior angle of scapulaהזווית השניה נקראת

המדיאלי, הצד שקרוב לעמוד השדרה. הזווית השלישית נמצאת בצד הלטרלי בתוך הכתף. יש לה

. glenoid cavity of scapula. היא נקראת humerus -שקע כדורי שלתוכו נכנס ראש ה

. הגבול השני medial margin of scapulaוד השדרה נקרא הגבול, לאורך הצד המדיאלי, הסמוך לעמ

. glenoid cavity -ומחבר בין הזווית התחתונה לבין ה lateral margin of scapulaנקרא גבול לטרלי

. הדופן הזאת מחברת בין הזווית superior margin of scapulaהדופן העליונה והאחרונה נקראת

. glenoid cavity -העליונה ל

משולש יש צורה מכופפת, עצם השכם היא בצורה כפתית כי היא יושבת על צלעות בית החזה. ל

. לכן, לשקע subscapularהוא קעור ובתוך השקע נמצא שריר שנקרא scapula -החלק הקדמי של ה

. subscapular fossa of scapulaקוראים

הוא נמצא superior notchיץ שנקרא , יש חרsuperior margin -לאורך הגבול העליון שלה, לאורך ה

י לבין המדיאלי )קרוב יותר לכתף(. מהחריץ הזה יש על הגבול העליון שלה בין השליש הלטרל

ומשמש נקודת אחיזה לשרירים. coracoid processטות לכיוון קדימה של זיז שנקרא לבהת

neck of ותר דק נקרא, החלק היglenoid cavity -: בבסיס של הscapula -בחלק האחורי של ה

scapulaבמבט מאחורה רואים את ה .- spine of scapula כמו חוט השדרה של ה- scapula שיוצא

בין השליש העליון לשני השליש האחרים. הוא הולך לכיוון לטרלי scapula -מהגבול המדיאלי של ה

ולמעלה.

והוא נקרא כך בגלל angle of acromionשנמצא בכתף נקרא spine -הקצה הלטרלי ביותר של ה

. acromionממשיך ועושה סיבוב קדימה והוא נקרא שם spine -שההמשך של ה

supraspinatusנקרא spine-ושני שליש. השליש שמעל המחלק את החלק האחורי לשליש spine -ה

fossa והחלק שמתחת ל- spine נקראinfraspinatus fossa.

clavicula: –עצם הבריח

היא עצם ארוכה שמחברת בית הכתף לעצם החזה. יש לה שתי קצוות. לקצה הקרוב לכתף קוראים

acromial extremity שמתחבר ל- acromion קוראים . לקצה השניsternal extremity שמתחבר

וקוראים למפרק: acromion -. יש חיבור בין עצם הבריח לsternum –לעצם החזה

acromioclavicular joint (ACJלמפרק השני שמתחבר בין ה .)- clavicula :לעצם החזה נקרא

sternoclavicular joint (SCJ.)

. coracoid process -יותר גבוה מה acromion -*ה

7


:כפות הרגלים

יש שלושה 2-5-(. כמו ביד, בכל אבצע ב1-5בכפות הרגלים יש חמש אצבעות והן ממוספרות )

ולגליל proximal phalanx, לגליל המקורב קוראים distal phalanxגלילים. לגליל המרוחק קוראים

חק.יש שני גלילים מקרוב ומרו 1. לאצבע מספר middle phalanxהאמצעי קוראים

metatarsalכמו ביד, כל . metatarsal bones -ת של הרגלים מוחזקות על ידי האצבעות הועהאצב

tuberosity of 5th( מאוד בולט והוא נקרא 5) metatarsalהבסיס של מותאמת לאצבע אחרת.

metatarsal boneבל שם כי הוא נשבר לעיתים קרובות. י. הוא ק

. בשורש כף הרגל יש מספר עצמות. יש שורה של עצמות tarsusהעצמות של שורש כף הרגל נקראת

: metatarsal -שמחזיקות את ה

. medial cuneiform( נקראת 1) metatarsalהעצם שמחזיקה את .1

. intermedial cuneiform( נקראת 2) metatarsalהעצם שמחזיקה את .2

.lateral cuneiform( נקראת 3) metatarsalהעצם שמחזיקה את .3

. היא cuboid bone( יחד היא גדולה מכולן ונקראת 5)-( ו4) metatarsalעצם שמחזיקה את ה .4

. cuneiform -גם בולטת אחורה מעבר לקו של ה

. על ידי כך נוצר navicular -ושם נכנסת עצם ה cuneiform -יש חלל שנוצר מאחורי עצמות ה .5

"קו ישר" בין חמשת העצמות.

-. היא נמצאת בזווית ביחס לעצמות הcalcaneusשל העקב נקראת באזור של העקב, העצם הגדולה

metatarsal וביחד הזווית יוצרת קשת שנקראתplantar ניתן לראות רק במבט מהצד(. החשיבות(

כמעין קפיץ. –של הזווית היא לבלימת זעזועים

של גיד אכילס. ושם נמצאת האחיזה tuberosityנקרא calcaneus -החלק האחורי ביותר של עצם ה

. tarsus -לבין עצמות ה tuberosity -זה בין ה calcaneus -הגוף של ה

יש שלוש נקודות מפרק כדי calcaneus -. בינה לבין הtalusיש עצם שנקראת calcaneus -מעל ה

ויש לו navicular -יש עוד מפרק עם עצם ה talus-ל ליצור את התנועה המעגלית של הקרסול.

היא עצם מאוד חשובה )לא כי היא נשברת, היא בדרך כלל talus -עצמות השוק. עצם המפרקים עם

זהו המקום הכי דק בעצם והוא נמצא talus-לא נשברת( כי המפרקים שלה חשובים. הצוואר של ה

יש גבשושית talus-. בחלק האחורי של הnavicular -בחלק הקדמי שלה. לא רחוק מהמפרק עם ה

.posterior process of talusקטנה שנקראת

8


:עצמות השוק

)הדקה fibula -)החזקה והשמנה יותר( ו tibiaעצמות השוק הן שתי עצמות ארוכות שקוראים להן

ניהן(.מב

Tibia :

עצם ארוכה, הגוף במרכז ומשני צידי הגוף יש קצוות. בקצה המרוחק, זה שנמצא בקרסול, בצד

inferiorנקרא tibia -החלק של ה שאר. medial malleolusהמדיאלי שלו יש בליטה ולה קוראים

articular surfaceזהו שטח פנים עם ה .- talus .

, בברך, מאוד רחב והוא נוצר על ידי שתי בליטות גדולות. בצד המדיאלי tibia -הקצה המקורב של ה

ביניהן נוצר מישור . lateral condyle -ובצד השני ממול יש את ה medial condyleהבליטה נקראת

. באמצע המישור, יש בליטה שנקראת superior articular surfaceאו tibial platoשנקרא

intercondylar eminence . היא עשויה "משפיצים" כאשר גם כן יש לנוmedial intercondylar

tubercle וכמו כן ישlateral intercondylar tubercle לרצועות של הברך. . הם מהווים נקודות אחיזה

. tuberosity of tibia, החלק הקדמי יש בליט וקוראים לה tibia -בשליש המקורב של ה

יושבים המיניסקוסים, אלו אותם סחוסים שחשובים לבלימת זעזועים של הברך. tibia -על מישור ה

רלי שנקרא ומיניסקוס שני יושב בצד הלט medial facetמיניסקוס אחד יושב בצד המדיאלי שנקרא

lateral facet בין שני המשטחים יש את השפיצים. אצל זקנים הסחוסים נשחקים ואז העצמות .

נשחקות גם הן.

Fibula:

. היא הרבה יותר דקה ממנה. זאת עצם ארוכה לכן הגוף נמצא tibia-נמצאת בצד הלטרלי של ה

lateralצד הלטרלי שנקראת בשליש המרכזי ויש לה שני קצוות. המרוחק, בקרסול, יש לו בליטה ב

malleolusבחלק המקורב בסמוך לברך שם החלק נקרא ראש ה .- fibula החלק שלפני הראש נקרא .

וף. אנו יודעים זאת מפני ן תפקיד אמיתי בנשיאת המשקל של הגאי fibula -. לעצם הfibula -צוואר ה

ת ליציבות. הקרסול לא יכול שלפעמים צריך לחתוך מהעצם והאדם ממשיך לחיות כרגיל. היא עוזר

.fibula -להתקיים ללא החלק המרוחק של ה

:עצם הפיקה

)במבט tibia -. בשטח הקדמי של הברך, בקצה המרוחק של הpatellar surfaceעצם הפיקה נקראת

ואחוזה אליה בגידים ורצועות. זוהי עצם נוספת, tibia -מקדימה(. הפיקה היא עצם שצפה על ה

sesamoid bone זו עצם שנוצרה בנקודות שיש הרבה רצועות וגידים. היא נוצרת עם השנים ויש ,

הכי גדולה בגוף ויש לה צורה של sesamoidאותה בהרבה מקומות בגוף. עצם הפיקה היא עצם

טרפז שהחלק העליון קצת יותר גדול מהתחתון.

9


:femur –עצם הירך

המרוחק בברך יש התבלטויות משני עצם ארוכה. בקצה היא העצם הכי גדולה בגוף והיא femur -ה

condylar. החלק הבולט ביותר בכל medial/lateral condylar of femurדי העצם וקוראים להם צ

יושב על המיניסקוס הלטרלי ולהפך. lateral condyle -(. הlateral, medial) epicondylarנקרא

. בכיפוף של הברך נכנס intercondylar fossaקרא שנ condyles-במבט מאחורה, יש שקע בין ה

.tibia -של מישור ה הגבעהלשקע הזה

מכתש ועלי. ן הירך לאגן הירכיים יש מפרק מסוגנמצא באגן הירכיים. בי femur -הצד המקורב של ה

. החלק head of femurדור שנכנס לתוך האגן נקרא כוהחלק העגול בצורת femur -אז העלי הוא ה

שלפני הראש נקרא צוואר עצם הירך. לרוב, הזקנים שוברים את צוואר הירך. הצר

. אחד הסימנים לשבר היא שהזווית º120בין הציר של הגוף לבין הצוואר של ראש הירך יש זווית של

greaterנעשית קטנה יותר. יש שתי בליטות של עצם הירך. בצד החיצוני יש גבשוש גדול והוא נקרא

trochanter בצד הפנימי, נמוך יותר יש את הו- lesser trochanter הקו שמחבר ביניהם נקרא .

intertrochanteric line.רק מקדימה אפשר לראות בבירור את הקו. מאחורה הוא פחות בולט .

10


:pelvis –אגן הירכיים

לושה מרכיבים. יש לו צורה של חגורה, לכן, קוראים לו חגורת אגן הירכיים. החגורה הזאת בנויה מש

והוא שייך לעמוד השדרה. שני המרכיבים האחרים נמצאים sacrum -של האגן נמצא הבחלק האחורי

. coxaוהם נקראים sacrum -משני צידי ה

אגן הירכיים שונה בין גברים לנשים, יש הבדל במידות. ניתן לבצע מדידות של אגן הירכיים על ידי

שנמצא מאחורי sacrum-חתך אמצע של האגן ומעבירים קווים מהשתי מדידות אופייניות. משרטטים

pubisשנמצא קדמי לאגן. נקודת האמצע הקדמית של האגן הירכיים נקראת pubis -האגן, עד ל

symphysisהלא הוא הסחוס שמחבר בין ה ,- coxa השמאלית לימנית. המדידות שאפשר לבצע הן

(.outletיציאה= ,inletהכניסה לאגן והיציאה ממנו )כניסה=

(. סה"כ יש שלושה SIJ) sacro iliac jointקוראים coxa -לעצמות ה sacrum -למפרקים שבין ה

מתרחב, העצמות -חשוב מפני שבלידה הסחוס מתנפח pubis symphysis -סחוסים. סחוס ה

מתרחקות זו מזו ומאפשרות את תהליך הלידה.

ורכבת משלוש עצמות. שלושתן נפגשות זו עם זו מ coxaנכנס ראש של עצם הירך. כל coxaלכל

שזהו השקע שנכנס לתוכו ראש עצם הירך. בתוך השקע יש את acetabulum -ליצירת השקע של ה

. העצם שבונה את iliumנקודת המפגש של שלושת העצמות. העצם שבונה את החלק העליון נקראת

נקראת coxa-הקדמי תחתון של ה והעצם שבונה את החלק ischiumהחלק האחורי תחתון נקראת

pubis.אצל תינוקות יש רווחים בין העצמות ובזמן הגדילה הן מתאחות .

Ilium:

בחלקו acetabulum -. גוף העצם הוא זה שמרכיב את הcoxa-היא בונה את החלק העליון של ה

רכב (. רוב השטח מוala) wingי כך שקוראים לה כנף דהעליון. שאר העצם מאוד דקה. עד כ

. נותנים חוזק לכנף iliac crest. השוליים של הכנף הם עבים וחזקים ונקראים ilium -מהכנפיים של ה

הדקיקה.

anteriorיש מספר נקודות ציון. בחלק הקדמי יש שתי בליטות. לעליונה קוראים iliac crest -ב

superior iliac spine לנקודה התחתונה שבולטת מקדימה קוראים .anterior inferior iliac spine .

posterior inferior iliac -ו posterior superior iliac spineבחלק האחורי גם יש שתי נקודות בולטות:

spineבחלק האחורי מדיאלי של עצם ה .- ilium יש בליטה גדולה שנקראתiliac tuberosity והיא זו

sacro iliac joint (SIJ.)שיוצרת את המפרק

Ischium:

-נמצאת בצד האחורי תחתון של האגן. הגוף של העצם זהו החלק העבה שלה והוא זה יוצר ב

acetabulum את החלק אחורי תחתון. ל- ischium יש קרן שהולכת מה-acetabulum לכיוון קדימה

יש בליטה ischium -. בצד האחורי של הramus of ischium. לקרן קוראים pubis -לפגוש את עצם ה

יש שפיץ ischium -. בחלק האחורי עליון של הischial tuberosityושמנה שקוראים לה רחבה

נקראת ischial tuberosity -לבין ה ischial spine -. הקשת שנמצאת בין הischial spineשקוראים לו

lesser sciatic notch לקשת היותר גדולה קוראים .greater sciatic notchצרת . היא קשת גדולה שנו

.ischial spine -לבין ה posterior inferior iliac spine -בין ה

11


Pubis:

-. גוף העצם זהו החלק שמרכיב בacetabulum-עצם שנמצאת בחלק הקדמי תחתון של כל ה

acetabulum את החלק תחתון קדמי. הפינה הקדמית ביותר של ה- pubis נקראתpubis tubercle

יש קרניים. הקרן העליונה pubis -השני את הסחוס. גם ל pubis tubercle -והיא הזאת שיוצרת עם ה

. הקרן התחתונה superior pubis ramusונקראת pubis tubercle -עד ל pubis -עוברת מהגוף של ה

.ramus of ischium -לכוון ה pubis tubercle -והיא יוצאת מה inferior pubis ramusנקראת

דרכו עוברים גידים ונימים. – obturator foramenבין הקרניים והוא נקרא נוצר חור שהוא המפגש

12


:עמוד השדרה

עמוד השדרה בנוי מחוליות חוליות שיושבות זו על גבי זו ויוצרות צורה של עמוד.

עמוד השדרה מחולק לפי מספר אזורים:

חוליות 7. ישנן Cותן באות נסמן א – cervical vertebralחוליות צוואר – עמוד שדרה צווארי .1

)מלמעלה למטה(. C7עד C1-צוואר ולכן הן יסומנו מ

חוליות. כמו כן הן 12. יש tנסמן אותן באות – thoracic vertebral חוליות בית החזה .2

.dלכן הם יכולות להיות מסומנות גם באות dorsalנקראות חוליות

. ישנן חמש חוליות כאלו.Lבאות נסמן אותן – lumbar vertebral חוליות מותניות .3

4. Sacrum – הן חמש חוליות מחוברות, נמצאות באגן ונסמן אותן באותS .

.Coבממוצע יש שלוש חוליות נסמן אותן באותיות – coccyx עצם הזנב .5

חוליות בעמוד השדרה. 32סה"כ יש בממוצע

וצר קשת בחלק הקדמייש מספר עקומות בעמוד השדרה. בחלק הצווארי והמותני, עמוד השדרה י

שנקראת יש קעירות והיא קבועה אצל כולם sacrum -. לעומת זאת, בחלק הגבי ובlordosisשנקראת

cifosis ..המצבים הללו הם מצבים אנטומים רגילים

חוליה אופיינית:

הוא מהווה vertebral bodyלכל חוליה יש גוף שנמצא בחלק הקדמי של החוליה. גוף החוליה נקרא

דרכו עובר חוט vertebral foramen עיקר המסה של החוליה. בחלק האחורי יש נקב גדול שנקראאת

השדרה.

מכיוון שהנקב סגור כדי ליצור לחוט השדרה הגנה יש קשתות משני צדי הנקב. לקשת הקדמית

ס )ימין ושמאל(. החשיבות שלהן הוא איזון, יציבות, בסי pedicleשנמצאת משני צדי הנקב קוראים

לתוספות, ברגע שהיא נשברת יכולה החוליה לזוז ממקומה. הקשת האחורית משני צדי הנקב נקראת

lamina .)ימין ושמאל(

יש מספר זיזים בחוליה:

. הזיזים האחוריים spinous processנקרא lamina -הזיז האחורי שיוצא מנקודת המפגש של שתי ה

-ל pedicle-ם יוצאים הצידה מנקודת המפגש בין הנקראים זיזי רוחב, אחד מימין ואחד משמאל. ה

lamina הזיז הרוחבי נקרא .transvers process ימין ושמאל(. כל הזיזים הללו הם נקודות אחיזה(

לשרירים.

. זהו זיז זוגי מימין ומשמאל שעליו יש משטח מפרקי superior articular processיש זיז נוסף שנקרא

. lamina -הוא יוצא מאזור ה למפרק עם החוליה השכנה.

. בדיסק יש אזור חיצוני שנקרא intervertebral discבין כל שני גופי חוליות יש סחוס והוא נקרא

annulus fibrosus והוא נמצא בהיקף. במרכז הדיסק יש חומר יותר רך דמוי ג'לטין שנקראnucleus

pulposusדרה. שמהווה בולם זעזועים של עמוד ה. במבט מהצד, בין כל שתי חוליות עובר הדיסק ש

כמו כן, נוצרים פתחים בין החוליות. השורשים של העצבים עוברים בפתחים אלו. הפתחים נקראים

intervertebral foramen הם נוצרים מכך שיש שקע בחלק התחתון של כל .Pedicle לשקע קוראים .

inferior vertebral notch הוא נמצא בתחתית של כל .pedicle גם בחלק העליון של כל .pedicle יש

.superior vertebral notchשקע

13


חוליות לא אופייניות:

חוליות צוואר:

הוא הכי ארוך. C7של spinus process -הולך ומתארך כך שה spinus process -בחוליות הצוואר ה

-שנמצא בבסיס של ה. זהו נקב transvers foramen -דבר נוסף מיוחד אצל החוליות הללו הוא ה

transvers process זה קורה עד .C6בנקב הזה עובר עורק שמגיע אל המוח והוא נכנס לצוואר מ .-

C6 .

החוליות הראשונות של הצוואר:

C1 – נקראת גםatlas על פי אטלס של המיתולוגיה היוונית שהחזיק את כדור הארץ. החולה הזו

ן גוף. היא כולה קשת, מעגל אחד גדול. במקום גוף החלק מחזיקה את הגולגולת. לחולית האטלס אי

–. לקשת שנוצרת מקדימה קוראים קשת קדמית lateral massהחזק נמצא בשני הצדדים והוא נקרא

anterior arch לקשת שנוצרת מאחורה קוראים .posterior arch ,יש שתי גבשושיות זעירות .

. השנייה יוצאת anterior tubercleקוראים לה הראשונה יוצאת בקו האמצע של הקשת הקדמית ו

. posterior tubercleמנקודת האמצע של הקשת האחורית וקוראים לה

superiorיש משטח מפרקי מלמעלה שעליו יושבת הגולגולת. המשטח נקרא lateral massעל כל

articular facet for occipital condyle בחלק התחתון של כל .lateral mass יש גם משטח מפרקי

lateral. יש עוד שפיץ קטנטן בחלק הפנימי של כל inferior articular facet for axis (c2)שנקרא

mass והוא נקראtubercle for transvers ligament שם נאחז ה- transvers ligament רצועה ,

–לשניים vertebral foramen -רוחבית שהולכת מגבשושית אחת אל השנייה. היא מחלקת את ה

קדמי ואחורי.

Axis – הלוא זוהיC2 יש לה גוף, בחלק הקדמי עליון של הגוף יוצא זיז גדול שדומה לשן והוא נקרא .

densהוא נכנס לתוך החלק הקדמי של ה .- vertebral foramen של האטלס. בחלק העליון יש שטח

. שם יש inferior articular facetתחתון וכמו כן יש גם בחלק ה superior articular facetמפרקי

יהיה מפוצל. spinous process -. יכול להיות שהC3מפגש עם

גביות:חוליות

superiorש גם חיבור לצלעות. המפרק הראשון שאוחז בצלעות נקרא ות, יייניבשונה מחוליות אופ

costal facetבמבט מהצד אפשר לראות את ה .- inferior costal facet , נקודת מפרק שנייה למפגש

transvers costal. היא נקראת transvers process -הצלע. נקודת מפגש שלישית נמצאת בסיס של ה

facet .

אחד. costal facetיש T12 -ב

הזיז האחורי הולך כלפי מטה וזה גורם לזה שהקצה התחתון שלו נמצא בגובה של חוליה שמתחתיו.

14


:sacrum -ה

-חוליות. הסחוסים הפכו לעצם. האיחוי של ה 5הוא איחוי של sacrum -ים בין החוליות. האין דיסק

transvers process ( יצר צורה של כנףala לעצבים שדרכם יצאו שורשי העצבים קוראים .)sacral

foramina .

הכי קדמית . זוהי נקודת ציון אנטומית כי היא promontoriumנקרא S1החוליה החלק הרשמי של גוף

-. משני צידי הכנפיים של הsacral canalקוראים sacrum -בעמוד השדרה. לתעלה שעוברת בתוך ה

sacrum מאחורה יש התעבות שקוראים להsacral tuberosity יש עליה משטח מפרקי .anterior

surface שיוצר את המפרקsacro iliac joint (SIJ.)

עצם הזנב:

. גם היא איחוי של מספר חוליות. בחלק העליון של החוליה sacrum -היא נמצאת בתחתית ה

.coccygeal hornהראשונה של העצם יש קרניים ולהם קוראים

15


:sternum –עצם החזה

היא מחולקת לשלושה חלקים:

manubrium –חלק עליון .1

body –חלק אמצעי .2

. xiphoid –חלק תחתון .3

-אמת שלושה חלקים ובגיל מבוגר יותר היא מתגרמת. הזוהי עצם שטוחה שאצל תינוקות היא ב

manubrium מחובר לגוף ה-sternum מתגרם גם ה 40ובגיל- xiphoid.

Manubrium:

. jugular notchצלעות. הצלע העליונה ביותר יש לה שקע שנקרא 8יש לו צורה של מתומן עם

(. שתי הצלעות SCJ) sterno clavicular jointהצלעות הסמוכות לשקע הזה יש בהן את המפרק

הצלעות ששום דבר לא מתחבר 2. אחר כך 1שם מתחברים הסחוסים של צלע –הבאות במתומן

. אותה צלע היא נקודת 2אליהן. אחריהן יש צלע אופקית שמשני צידה מתחברים הסחוסים של צלע

-וה sternum -הצד )גוף ה. נוצרת זווית ביניהן במבט מsternum -לגוף ה manubrium -החיבור בין ה

manubrium קצת אלכסוני( לזווית הזאת קוראיםangle of sternum .או על שם לואיס

:sternum -גוף ה

.2-7זו עצם שטוחה אליה מתחברים הסחוסים של צלעות

:צלעות

. sternum -צלעות הראשונות קוראים צלעות אמיתיות )העליונות(. כי הסחוס שלהן מגיע ל 7 -ל

, כי הסחוס שלהן מתחבר לסחוס של הצלע false ribsת צלעות מדומות ונקרא 8-10לעות מספר צ

כי הן לא מתחברות לשום עצם. floating ribsת צלעות חופשיות, צפות ונקרא 11-12שלפניהן. צלעות

הצלעות יוצאות מהחוליות הגביות במסלול שכיוונו אחורה והצידה ואחר כך הכיוון משתנה כלפי

angleימה ולמטה. נקודת השינוי הזאת נקראת זווית הצלע. המקום שבו הצלע משנה את כיוונה קד

of rib .

לכל צלע יש ראש וצוואר. ראש הצלע נוגע בגוף החוליה, הצוואר של הצלע זה החלק הצר בסמוך

עלה . בחלק התחתון של כל צלע קיימת תtubercleלראש. בין הצוואר ובין זווית הצלע יש גבשוש

. בתוכה עוברים עורק, עצם ווריד. costal grooveשנקראת

superior/inferiorנקודות אחיזה. הראשונה והשנייה נמצאות על ראש הצלע ונקראת 3לכל צלע יש

articular facet of vertebral body .הנקודה השלישית נמצאת ב- tubercle של הצלע ונקראת

articular facet for transvers process .

. הנקודות של החיבור בין costal cartilageבכל הצלעות החלק הקדמי שלהן הוא סחוסי הוא נקרא

. החיבור בין costo chondral junctionאו costo cartilage junctionהחלק הגרמי לסחוסי נקרא

. sterno chondral junctionנקרא sternum -הסחוס לצלע לבין ה

צלעות. 12-להם יותר מיש אנשים שיש

16


:עצמות הגולגולת

עצמות הגולגולת ועצמות הפנים הן עצמות מורכבות. אצל תינוק העצמות לא מחוברות ויש פתחים בין

חודשים. אפשר לעשות אולטרסאונד עד שהעצמות נסגרות. עצם 8העצמות. האיחוי קורה לאחר

ם הפרונטלית, משני צדי הגולגולת יש את . מאחורי העצfrontal boneהמצח נקראת עצם פרונטלית

. יש עצם גדולה באזור occipital boneעצם העורף ונקראת -. העצם שנקראת מאחור parietalהעצם

. temporal boneשל הרקות והיא נקראת

אצל תינוק חשוב שיהיו רווחים על מנת שיהיה מקום למוח לגדול וגם בגלל האגן בלידה. הרווחים

קלינית לכן חשוב לזהות אותם:חשובים גם

. coronal sutureנקרא parietal bone -ל frontal bone -התפר בין ה .1

.occipital bone -ל parietal bone -והוא נמצא בין ה lambdoid sutureהתפר השני נקרא .2

. temporal bone -ל parietal bone -הוא בין ה squamous sutureהתפר הבא נקרא .3

. הוא מחלק את parietal -והוא נמצא בין שתי עצמות ה sagittal sutureון נקרא התפר האחר .4

העצמות לימין ושמאל.

בנקודות חיבור של שני תפרים נוצר מפרס. אצל תינוק אפשר להרגיש את המרפס. המרפס הגדול

. המרפס הגדול זה מפגש של התפר הקורונרי עם bregma/anterior fontanelנקרא מרפס קדמי

. זוהי נקודת הצומת בין התפר הסגיטלי lambda/posterior fonatanelהסגיטלי. המרפס השני נקרא

ללמבואיד. המרפס האחורי נסגר בגיל חצי שנה. על ידי זה שממששים את המרפסים אפשר לדעת

מה קורה במוח.

Frontal bone:

את השטח של היא מכסה נמצאת באזור המצח, כמו כל עצמות הגולגולת היא עצם שטחה ודקה,

המצח ואת הגג של ארובת העיניים. בקו האמצע במצח התחתון יש מישור על העצם והוא נקרא

glabella מאחוריה העצם יוצרת שני חללים מלאים באוויר. אלו הם הסינוסים הפרונטלים )אחד מימין .

זווית שנוצרת בגג ואחד משמאל(. הם קשורים בתעלות אל מערכת הסינוסים של עצמות הפנים. ה

. בקו של גג ארובת orbital surface of frontal boneארובת העין על ידי העצם הפרונטלית נקראת

. supraorbital foramenהעין יש נקב

Parietal bone:

עצם שטוחה, קעורה, משני צדי הגולגולת.

Occipital bone:

אבל יש לה גם parietal -א המשכי לעצם הנמצאת בחלק האחורי באזור העורף. יש לה חלק דק שהו

. דרכו foramen magnumחלק עבה בבסיס הגולגולת. בבסיס הגולגולת במרכז העצם יש נקב גדול

נמצא משטח מפרקי foramen magnum -נעשה החיבור בין מוח הגולגולת למח השדרה. משני צדי ה

foramen magnum -שנמצא קדמית ל )אחד מימין ואחד משמאל(. החלק occipital condyleלאטלס

. הקו באמצע באזור העורף בדיוק basilar part of occipital boneבבסיס הגולגולת נקרא חלק בזילרי

באזור שהעצם משנה את אופיה מעצם דקה לעצם עבה, יש התבלטות גרמית ולבליטה קוראים

external occipital protuberance .ים יש מקום שנקרא בדיוק במקום הזה אבל מבפנinternal

occipital protuberance זוהי נקודה שבה נפגשים כמה ורידים של הגולגולת, הם יוצרים תעלה .

. SSS ,superior sagittal sinusבגולגולת לפי המסלול שלהם. הוריד שהולך מהנקודה למעלה נקרא

עלה שהולכת לשני הצדדים . התgroove for occipital sinusהתעלה שיורדת כלפי מטה נקראת

. groove for transvers sinusנקראת

17


Temporal bone:

נמצאת באזור של האוזן/הרקה. יש חלק שטוח שהוא המשכי לעצמות השטוחות של הגולגולת. הוא

שכבות של עצם רכה ביניהם מח עצם(. על החלק הזה יש חריצים שבהם 2. )squamous partנקרא

. זו הסיבה לכך שבדרך כלל שילד נופל על groove for mid Temporal arteryי עובר העורק הטמפורל

לחץ של אצבע אחת יכול לעצור את הדימום. השברים בדרך כלל קלים –הראש הוא מדמם בצד המון

.לא נגרם נזק למוח, זהו עורק שטחיו

צא בחלק האחורי והוא נמ temporal bone -, הוא חלק עבה מאוד של הmastoidהחלק השני נקרא

הוא זיז מאוד חשוב לתהליך של דלקות באוזן mastoid process -תחתון של העצם, מאחורי האוזן. ה

יש חללים קטנים שנמצאים בקשר עם mastoid -התיכונה. כי באוזן התיכונה יש חלל וגם בתוך ה

-תאים של ההחלל של האוזן התיכונה. לכן, דלקת של האוזן התיכונה יכולה להתפשט לתוך ה

mastoid ומשם אם לא מטפלים הדלקת יכולה להתפשט למוח, וזו הסיבה שדלקת אוזניים היא מחלה

מסוכנת.

הדלקת התפתחה, אפשר לראות אצלם שהאוזניים "עומדות" אם , mastoiditisאצל ילדים שיש להם

ניקוז מוגלה דרך חור . במידה ואנטיביוטיקה לא עוזרת עושים mastoid -וזהו סימן שהדלקת חדרה ל

קטן בגולגולת.

. זהו הפתח external acoustic meatusיש את הפתח של האוזן והוא נקרא mastoid -לפני ה

. דבר נוסף mastoid -החיצוני של תעלת השמע. הוא בחלק התחתון של העצם הטמפורלית, קדימה ל

והי שלוחה של עצם דקה של . זzygoma arch –שיש בעצם הטמפורלית זוהי הקשת הזיגומטית

. zygoma -קדימה למפגש עם עצם ה external acoustic meatus -העצם הטמפורלית שיוצאת מעל ה

. בבסיס של הקשת ולפני zygomatic processלכן, קוראים לה קשת הזיגומה. בחלק הטמפורלי יש זיז

. זהו mandibular fossa of temporal boneיש שקע שנקרא external acoustic meatus -קדמית ל

השקע שלתוכו נכנסת שלוחה של הלסת התחתונה.

external -(. בתחתית הTMJ) temporo mandibular joint -בדיוק במקום הזה נמצא המפרק ה

acoustic meatus יוצא זיזstyloid process of temporal bona הוא מהווה נקודת אחיזה להרבה .

שרירים בצוואר.

. יש לה צורה של פירמידה שוכבת. petrous part of temporal boneצם חזקה מאוד שנקרת יש ע

והקודקוד נמצא בקו האמצע external acoustic meatus -הבסיס שלה נמצא בצד הלטרלי איפה שה

של בסיס הגולגולת. זו צורה של פירמידה שוכבת ולכן נקראת הפירמידה. היא עצם עבה וחזקה כי

ה לשמור על האוזן הפנימית שכוללת את איבר השמע ואיבר שווי המשקל. היא צריכ

:sphenoid -עצם ה

זוהי עצם מורכבת ומסובכת. במרכז העצם נמצא הגוף שלה והוא מכיל כמה יחידות. משני צדי הגוף

נמצא בקו האמצע של sphenoid -יוצאות "כנפיים" ובתחתית הגוף גם יוצאות שלוחות. הגוף של ה

גולגולת בבסיס הגולגולת.ה

. מתחתיו יורדים שני זוגות של "וילונות" )שניים מימין ושניים sphenoid sinus -קדמית לגוף נמצא ה

medial part of pterygoid. לווילון בצד המדיאלי קוראים pterygoidמשמאל(. "הווילון" נקרא

process .ולהפך

18


ף יש גבולות מקדימה ומאחורה. . באוכsella turcicaרכי נקרא אוכף תו sphenoid sinus -הגג של ה

. על הקיר dorsum sella. לקיר האחורי קוראים tuberculum sellaהקדמי של האוכף נקרא הקיר

ויש גם על הקיר anterior clinoid processהקדמי והאחורי יש ידיות. הידיות על הקיר הקדמי נקראת

)לכל אחד מהם יש ימין ושמאל(. posterior clinoid processהאחורי

chiasmatic. קדמית לקיר הקדמי יש שקע שלו קוראים clivusמאחורי הקיר האחורי יש חלק שנקרא

groove שם עצב הראייה עושה הצטלבות. העצם שבא מעין ימין פוגש את העצב שבא מעין שמאל

וחלק מהסיבים הולכים למח הימני וחלק למח השמאלי.

lesser wing of. יש כנפיים קטנות שהן יותר קדמיות והן נקראת י הגוף יוצאות "הכנפיים"משני צד

sphenoid bone מאחורי הכנפיים הקדמיות יש את הכנפיים הגדולות שנקראת .greater wing of

sphenoid bone .

. orbital surface of grater wingהחלק הלטרלי יותר בארובת העין זאת הכנף הגדולה, וקוראים לה

orbital surface of lesserהחלק השני שנמצא בארובת העין הוא החלק של הכנף הקטנה והוא נקרא

wing בין הכנף הגדולה לקטנה יש חריץ שנקרא .superior orbital fissure דרכו עוברים עצבים .

הכנף הקטנה בתוך . הנקב שנמצא בתוךinferior orbital fissureשמתחברים לעין. כמו כן יש גם

ודרכו עובר עצב הראיה. הכנף הגדולה מגיעה עד לצד של הגולגולת optic canalארובת העין נקרא

והיא מייצרת חלק מהצד החיצוני של הגולגולת.

19


:עצמות הפנים

Mandibular:

עצם הלסת התחתונה. הגוף שלה זה החלק שמתחת לשיניים. משני צדי הגוף יוצאת קרן לכיוון

משני הצדדים. ramus of mandibularאחורה ולמעלה. הקרן הזאת נקראת

. החלק הרחב בקו האמצע של הגוף angle of mandibleהמקום שממנו יוצאת הקרן מהגוף נקרא

. התעבות של העצם. משני צדי הסנטר קיים נקב בתוך העצם mental protuberance –נקרא סנטר

עובר העצב שמעצבב את הלסת התחתונה.. שם mental foramenוהוא נקרא

דיבולה העצם היא ספוגית, היא מאוד חלולה )החלק העליון של הגוף( והוא נקרא נעל הגוף של המ

alveolar part (crest) יש בו –. זה החלק שבו שוקעות השיניים התחתונות. החלק העליון של הקרן

. הוא יוצר את head of ramus of mandibleדיבולה נשני זיזים. הזיז האחורי יותר נקרא ראש המ

(. מתחת לראש יש חלק שהוא צר יותר והוא נקרא הצוואר. TMJ) tempo mandibular jointהמפרק

. mandibular notch. בין הזיזים יש שקע שנקרא coronoid processנקרא ramus -הזיז הקדמי ב

.ramus -השקע של ה

Maxilla:

ו הגוף של העצם הוא החלק העבה ויש בו שטח של עצם ספוגית שנקרא הלסת העליונה. גם בעצם ז

alveolar process ובתוכו שוקעות השיניים העליונות. לעצם ה-maxilla בחלק התחתון של האף יש

. משני צידי האף מתחת לארובות העיניים בתוך העצם anterior nasal spine of maxillaבליטה

)ימין ושמאל(. maxillary sinusמלאים באוויר. לכל אחד מהם קוראים המקסילרית קיימים שני חללים

הסינוסים קשורים אל מערכת מערות הפנים כך שדלקת יכולה לעבור בקלות מאחד לשני. יש נקב

דרכו עובר העצב שמעצבב את כל החלק הקדמי של infraorbital foramen of maxillaשנקרא

ת הפנים.הלחיים כמו כן הוא אחרי על הבעו

zygomatic –שולחת שלוחות למספר כיוונים. השלוחה לכיוון העצם הזיגומטית maxilla -עצם ה

process of maxilla השלוחה לכיוון העצם הפרונטלית .frontal process of maxilla החלק בארובת .

החלק הקדמי של . המקסילה מרכיבה את orbital surface of maxillaנקראת maxilla -העין ששייך ל

החך.

Zygoma bone:

נמצאת משני צידי הלחיים. ויש לה מספר שלוחות:

.temporal process of ztgomatic boneשלוחה לכיוון העצם הטמפורלית .1

.frontal process of zygomatic boneשלוחה לכיוון העצם הפרונטלית .2

.orbital surface of zygomatic boneהחלק בארובת העין שמורכב על ידי העצם הזיגומטית .3

20


Ethmoid bone:

נמצא בקו האמצע בבסיס הגולגולת מאחורי הגוף. יש לה צורה של צלב. המשטח שיורד אנכית

. זוהי המחיצה שיורדת במרכז קו האמצע של הגוף. החלק perpendicular plateבמרכז הצלב נקרא

טח אופקי מלא חורים למעבר הסיבים של עצב זהו מש cribriform plateהאופקי של הצלב נקרא

cribriform plate -הריח. החלק העליון של הצלב זוהי בליטה שנמצאת בחלק הקדמי ולמעלה ב

.concha -. ממנה יוצאות הcrista galliונקרא

יון של ל. החלק העethmoid -שייכים לעצם ה middle nasal concha -וה superior nasal conch -ה

. ההמשך vomer -והחלק התחתון שייך לעצם ה perpendicular plate -האף עשוי על ידי ה מחיצת

והוא מהווה את החלק התחתון של מחיצת האף. vomerנקרא perpendicular plate -התחתון של ה

Lacrimal bone:

בתוכו יושב נמצאת בזווית המדיאלית של ארובת העין משני צדי האף. לעצם זו יש שקע, היא קעורה, ו

שק הדמעות.

Nasal bone:

עצם האף, מהווה את החלק העליון קדמי של האף, ההמשך שלה הוא סחוסי.

Vomer bone:

. ethmoid-של ה perpendicular plate -היא המשכית ל

Palatin bone:

יש לה שלושה חלקים:

.vomer -לוהוא מהווה המשך perpendicular plate of palatin boneהעליון והדק .1

המשך של החך הקשה. horizontal plate of palatin boneהתחתון והעבה .2

3. Inferior concha.

ת:להפתחים בבסיס הגולגו

יש מספר פתחים. החשובים שמחברים את המוח אל העצבים שיוצאים ממנו:

1. Foramen magnum – .הגדול ביותר בעצם האוקסיפיטלית דרכו יוצא חוט השדרה

2. Foramen lacerum – נקב שנמצא בין עצם הטמפורלית לבין האוקסיפיטלית בבסיס

הגולגולת.

3. Foramen ovale – נקב שנמצא לטרלית לקודם והוא בתוך ה- sphenoid.

4. External acoustic meatus – .פתח בעצם הטמפורלית לתעלת השמע

5. Carotid canal – הפתח החמישי נמצא בעצם הטמפורלית, לטרלית ואחורנית ל- foramen

ovale.

21


פוטוגרפיה

מושגים:

יש לו ממדים של משקל ונפח. -חומר

לא חומר, זוהי יכולת לייצר עבודה. – אנרגיה

זהו מכלול הידע שיש לנו היום על תופעה מסוימת, באופן ודאי, התאוריה תופרך – תאוריה מדעית

ותהיה תאוריה מדעית חדשה ותבטל את הקודמת לה.

האנרגיה ששומרת על האלקטרון במרחק מסוים. -אנרגית הקשר

דוחף החוצה. – כוח צנטריפוגלי

דוחף פנימה. – כוח צנטריפטלי

אוסף של אטומים מאותו הסוג. – יסוד

מספר פרוטונים בגרעין. זה המשתנה שקובע מהו סוג החומר. – מספר אטומי

החלקיק הקטן של החומר ששומר על תכונות החומר. – אטום

חיבור של שני אטומים )של אותו החומר או חומרים אחרים(. – להמולקו

דומה לחומר מסוים, אבל טיפה שונה. הוא דומה במספר הפרוטונים אך שונה בנוירונים. – איזוטופ

זוהי תכונה של גוף לעצור או להעביר קרינה )הקרינה היא לא מוחלטת(. אטימות תלויה – אטימות

מספר אטומים ביחידת שטח. -( צפיפות3( עובי האיבר; )2טומי; )( מספר א1בשלושה דברים: )

כאשר יהיה מספר אטומי גבוה, כך הצבע יטה ללבן. כאשר יהיה מספר אטומי נמוך, כך הצבע יטה

)מספר אמפרים ליחידת זמן(. mAs -)המתח של האלקטרונים( וב kv-לשחור. האטימות תלויה ב

.CHON-מורכב מ – חומר אורגני

לא מכיל את החומרים הנ"ל. – אנאורגני חומר

חומר שעוזר לנו לראות טוב יותר בצילום את האברים הפנימיים. – חומר ניגודי

הפיכת אטום מאוזן ליון שיש לו חוסר/עודף של אלקטרונים. – יוניזציה

אטום בלי אלקטרון, שלילי – אניון

אטום עם עודף של אלקטרון, חיובי – קטיון

בית, מושכת אניונים.חיו -אנודה

שלילית, פולטת את האלקטרונים. -ודהקת

קשר בין ניגודים, שונים אחד מהשני. בין אטום שנותן לבין אטום שמקבל. – קשר יוני

קשר בין אטומים מאותו הסוג, הדומים זה לזה. – קשר קוולנטי

Photon – רה אנרגיה. חלקיק חסר מטען וחסר מסה הנע במהירות האור. זוהי יחידה שמגדי

22


Positron – .פוזיטרון הוא אלקטרון בעל מטען חיובי. המקור: מדעיכה גרעינית

צילומים וכיווניהם: 3

.Lateral, Medial, Cranial, Caudal, Superior, Inferior –ישר .1

Inferior, Superior, Caudal, Cranial, Posterior, Anterior –צדדי .2

Lateral, Medial, Posterior, Anterior –אקסיאלי .3

נייד. אך חסרונו הוא שיש לו –מגיע כתוספת למכשיר רנטגן קבוע. יתרונו כמובן כשמו – רנטגן נייד

פוקוס גדול. שפופרת עם הספק יותר קטן שזה אומר שהזמן מתארך ואי אפשר –רק פוקוס אחד

לעבוד עם סורג.

S.D – Skin Doseרינה לגוף.. כמות הקרינה בנקודת הכניסה של הק

E.S.E – Entrance Skin Exposure

G.D – Gonad Dose, .מנת החשיפה של האשכים והשחלות

E.D.E – Effective Dose Equivalent .כל הטבלאות שמייצגות הסתברות לסרטן

DQE – detective quantum efficiency .זוהי יעילות רמת רגישות הדיטקטורים

AEC .השחרה אוטומטיתic exposure controlAutomat.

23


:הקדמה

קרני הרנטגן הינן צורה של אנרגיה, העוברת ממקום למקום. גם קרני הרנטגן וגם קרני האור שייכות

למשפחה הרחבה של הקרינות האלקטרומגנטיות שלכולן מאפיינים משותפים ולכל אחת ואחת יש גם

מאפיינים ייחודים.

הפרעה בתווך )החומר( בזמן -יש צורת אפיון שמאופיינת על ידי גל לכל הקרינות האלקטרומגנטיות

המעבר. כל הקרינות האלקטרומגנטיות נעות במהירות קבועה. כאשר התדירות עולה, אורך הגל קטן

ולהפך. אורך הגל משפיע על כושר החדירות של אלומת קרינת הרנטגן. ככל שאורך הגל קצר יותר

עליה במתח מקטינה את אורך הגל ומעלה –בוה יותר. בשולחן הפיקוד לקרני הרנטגן כושר חדירות ג

גורמת לעליה באמפליטודה, ולעליה בכמות הפוטונים באלומה. mAs -את כושר החדירות. עליה ב

אורך הגל X= תדירות C, מהירות האור 300,000km/secקרינה אלקטרומגנטית:

מפליטודה )המרחק המקסימלי מהפסגה למעל עד תדירות )עלייה וירידה פעם אחת(. א – אורך גל

למטה(. כאשר אורך הגל קטן, התדירות עולה ולהפך. אורך הגל הוא כולל גם חיובי וגם שלילי. כאשר

בונים את מכשיר הרנטגן, יש אפשרות לבנות אותו בדרך זו שלא יהיה שלילי בכלל, אלא כולם יהיו

)בפיק הקרינה הוא מה kVpרא פיק. מכאן מגיע הביטוי זה נק –חיוביים. כאשר הגל מגיע לשיאו שלו

בסקאלה(. קרינת הרנטגן היא קרינה 0-עד ה –, כל השאר זה פחות 60kVpשקובע, למשל:

הטרוגנית. בכל הלומה והלומה יש קרניים בעלות אורך גל קצר )חודרות יותר( וקרניים בעלות אורך

טרוגנית נקבל את הניגוד של הצילום. חלק מאותן גל ארוך )חודרות פחות(. בזכות שהקרינה היא ה

קרניים בעלות אורך גל ארוך, בגלל שהן כל כך חלשות, הן יספגו בגוף החולה ויגרמו לנזק ביולוגי. על

מנת למנוע תופעה כזו נשתמש במסנן. המסנן יבלע את הקרניים )בעלות אורך גל ארוך( ואילו

ר אותו )המסנן( ולהגיע לקסטה ולתת תמונה בעלת ניגוד הקרניים בעלות אורך גל קצר יצליחו לעבו

אופטימלי )בממוגרפיה משתמשים בשפופרת הומוגנית(.

:X-תכונות ייחודיות לקרני ה

לקרןX .יש אורך גל קצר יותר. לכן יש לה כושר חדירות והיא עושה יוניזציה בגוף

קרניX .לא נראות או מורגשות

קרן אורך גל שלX 0.1עד 1-מ ºA .

,ר קרן פוגעת בלוח היא עושה דימות, כאשר פוגעת כאשקרן שפוגעת בגוף יכולה לחדור

בפלורסנט היא עושה שיקוף.

עוצמה

אורך הגל

אמפליטודה

0

24


מאפיינים משותפים לקרינות האלקטרומגנטיות:

.יחידת האנרגיה הבסיסית נקראת פוטון

.הפוטון הינו חלקיק חסר מטען וחסר מסה, הנע במהירות האור

הקרינה האלקטרומגנטית הינה קרינה "טהורה" )לעומת חלקיקים( ואינה מושפעת משדה

חשמלי ולא משדה מגנטי.

לקרינות האלקטרומגנטיות צורת נפיצה מתבדרת. כלומר, הן יוצאות ממקור נקודתי אחד

ומתפשטות למרחק בצורת מניפה, קונוס או פירמידה. כתוצאה מכך, עוצמת הקרינה פוחתת

משותף לכל הקרינות האלקטרומגנטיות והוא חוק הריבועים ההפוכים. לפי חוק

קרינות מייננות נוספות:

2קרינה רדיואקטיבית. מקורה בגרעין של אטומים כבדים. חלקיק אלפא כולל – קרינת אלפא

1ס"מ באוויר ועד 10ניוטרונים. זה גרעין אטום ההליום. כושר חדירות של עד 2-פרוטונים ו

מה.מ"מ ברק

קרינה רדיואקטיבית. מקורה בגרעינים של אטומים כבדים. חלקיק בטא הוא – קרינת בטא

למעשה אלקטרון. בעל מסה קטנה בהרבה מזו של חלקיק אלפא. מקורו הוא מניוטרון בגרעין

אשר התפצל לפרוטון ואלקטרון. הפרוטון נשאר בגרעין והאלקטרון נפלט החוצה בצורת

ס"מ ברקמה. 2ת של מטר אחד באוויר או חלקיק בטא. כושר חדירו

קרינה רדיואקטיבית. מקורה בגרעינים של אטומים כבדים. זוהי קרינה – קרינת גמא

אלקטרומגנטית. היחידה שלה היא פוטון אשר חסר מסה וחסר מטען ולכן גם בעל כושר

ס"מ(. קרינה זו דומה בתכונותיה לקרינת הרנטגן 30-חדירות גבוה דרך רקמות )כ

)אלקטרומגנטית( ושונה בכך שהיא רדיואקטיבית ומונוכרומטית.

קרינתX – פוטונים של קרינה אלקטרומגנטית הנפלטים מחומרים מוצקים המפוצצים

-באלקטרונים. לדוגמא שפופרת הרנטגן. הפוטון חסר מטען ומסה, בעל כושר חדירות של כ

ס"מ רקמה. 30

הגרעין בריאקציות גרעיניות או בתהליכי ביקוע. הוא הניוטרונים נפלטים מ – קרינת ניוטרונים

בעל מסה אך חסר מטען. בכל כושר חדירות גבוה, דרך חומרים אנאורגניים ונבלם בחומרים

אורגניים. חודר פלדת טנק, ונבלע בגוף האדם.

כום, מתוך השוואה בין סוגי הקרינות השונות ומאפייניהן ניתן לראות שככל שיש לקרינה יותר ילס

מסה ויותר מטען חשמלי, כך כושר החדירות שלה קטן. ובמקביל הנזק לרקמות שהיא פוגעת בהן

נבדלת באופן משמעותי מהקרינות X-גדול יותר. מן ההיבט של בטיחות קרינה, קרינת ה

אינה נפלטת באופן רציף וממושך, אלא רק ברגע שמחברים את X-הרדיואקטיביות. קרינת ה

. הודות לכך שיש שליטה טובה ויכולת עבודה ברמת בטיחות גבוהה בכל השפופרת למעגל החשמלי

הקשור לחשמל, במקביל יש יכולת בטיחות גבוהה בעבדה עם המכשיר רנטגן.

יש צורות שונות של אינטראקציה של החומר:

. פוגעת ומוציאה את האלקטרון בעזרת הפוטון.Xקרינת – אפקט פוטואלקטרי .1

גע באלקטרון ומוציא אותו החוצה. הפוטון ממשיך בסטייה אבל פוטון פו – אפקט קומפטון .2

באנרגיה נמוכה )כי הוא "איבד" אנרגיה(. הפוטון יכול להיעלם, או שמא יכול לעשות אפקט

קומפטון נוסף והוא יכול להגיע לקרינת הפיזור.

ל פי אופיינית לאותו החומר ואותו המסלול. בוחרים את אופי הקרינה ע – קרינה אופיינית .3

הגל. פוטון מוציא אלקטרון ממסלול פנימי של האטום, אלקטרון ממסלול חיצוני יותר "קופץ"

ומשלים את החסר. במהלך הקפיצה משתחררת אנרגיה באורך גל מסוים.

. הכוח האלקטרוסטטי X, זהו התהליך שנוצרת קרינת bremsstrahlung -קרינת בלימה .4

טו לעצור בפתאומיות. כשהאלקטרון מאבד את החזק של הגרעין גורם לאלקטרונים שנפל

האנרגיה שלו הוא משנה פתאום את הכיוון לו והאנרגיה ש"אבדה" מופיעה שוב כפוטון.

25


יש לאטומים אלו פליטת קרינה(. 83תכונה של חומרים לפלוט קרינה )מאטום מס' – רדיואקטיביות

הקרינה נפלטת מהגרעין לכן, קרינה גרעינית זהו שם נוסף.

שלושה דברים שעפים מהגרעין: יש

מ"מ. 1, יכולת חדירות של 2N-ו 2Pחלקיק אלפא, יחידה של (1)

ס"מ. 2חלקיק בטא, אלקטרון, יכולת חדירות של (2)

ס"מ. 30-40מא מקורן בגרעין, יכולת חדירות חלקיק גמא, קרני ג (3)

מאפיינים המקור סוג הקרינה

X אלקטרומגנטית שפופרת

חלקיקים. מטען רדיואקטיבית, גרעין אלפא++

-רדיואקטיבית, חלקיקים. מטען גרעין בתא

רדיואקטיבית, אלקטרומגנטית גרעין גמא

26


איך בכלל נוצר צילום?

התנאים לתהליך שבו נוצרת קרינת רנטגן הם: )א( אלקטרונים חופשיים; )ב( האצה של אנרגיה

אלקטרונים הופכים לאנרגיית חום מה 99%קבועה; )ג( מעצור פתאומי. כתוצאה מהתנגשות החומר,

יוצר קרינת רנטגן. אותו אחוז משנה צורה ונהיה פוטון. 1%ורק

כדי ליצור קרינה צריך זרם חזק של אלקטרונים שעוצרים פתאום. מקור האלקטרונים הוא בקתודה

ה )מקור שלילי(. האלקטרונים נעצרים על ידי האנודה שהיא חיובית. האלקטרונים נעים בין הקתוד

לאנודה בגלל השינוי במטענים של האלקטרונים שלהם.

אם אין כושר חדירות מצד אחד לא נוכל להשיג שום דבר. הדבר הבסיסי, צריך יכולת לחדור דרך

הגוף. לאחר מכן, צריך אובייקט. הוא חייב להיות מורכב מיחידות שחלקן מעבירות קרינה וחלקן לא.

משל. דבר נוסף, צריך מערכת רושמת. קסטה ל

הגוף שלנו מורכב מאוויר, שומן, מים ועצמות. ככל שנריץ יותר מהר את האלקטרונים כך הקרינה יותר

חודרת, ההתנגשות תהיה חדה יותר וכושר החדירות של הקרינה יהיה חזק יותר.

מקדמי 60kVp(. לדוגמא, בקרינה של kilo volt pick) kVpבקרינה אנו עובדים עם יחידות של

=לבן.6=אפור, 1/2=שחור, 0. כאשר, 6; עצמות=2; מים=1; שומן=0יראו כך: אוויר=הקרינה

1)שחור(, מים= 0)שחור(, שומן= 0אוויר=, מקדמי הספיגה יראו כך: 80kVpאם נקרין חולה עם

. דוגמה עולהאך הגרדציה קטן)נוטה ללבן(. ככל שנעלה במתח כך הניגוד 4.5)אפור(, עצמות=

)שחור(, 0)שחור(, שומן= 0הספיגה יראו כך: אוויר= , מקדמי100kVpולה עם נוספת: אם נקרין ח

כך kv-)קצת אפור(. אין שיטה טובה לכלל הצילומים, אך ככל שאנו נעלה ב 2)שחור(, עצמות= 0מים=

אנו מסכנים פחות את החולים.

ניגוד וכתוצאה , בזכות ההבדל בין הצבעים השונים נקבלcontrastההבדל בין הגוונים נקרא ניגוד

מכך נקבל תמונה רנטגנית. המספרים הנ"ל, הם מקדמי ספיגה. אלו מספרים שמראים לנו את כושר

החדירות של הרקמות השונות במתח מסוים.

שחור ולבן. –שחור לבן אפור, גרדציה קצרה –גרדציה ארוכה

את כל ההשחרות של בתמונה שאנו מקבלים לאחר שבצענו את הצילום, נקבל – ניגוד אופטימלי

הצילום בהתאם לשאלה האבחונית. עצם העובדה שהמפענח יראה את הצילום ויבין, סימן שהצילום

לכל צילום וצילום יש את הניגוד המתאים לו. למשל, הוא אופטימלי. זהו צילום שכולם מסכימים עליו.

(. ואם יש רקמותהכי נרצה להבדיל בין ) קטןאם הגיע חולה עם אבנים בכליות, אנו נשתמש בניגוד

בגלל גם –למרות שהניגוד מתקלקל וקטן ) קטןגבוה ונקבל ניגוד kVp-חולה עם מטבע נשתמש ב

וגם בגלל העלייה במתח החולה יקבל פחות קרינה ועדיין נוכל לראות הבדל מספיק קרינת הפיזור

לפני כל צילום, יש לוודא את סיפור החולה, כדי למקד כן,ל (.גדול בין המטבע לבין מבנים אנטומים

ית לשאלה האבחונית. את הצילום ועל מנת ליצור תמונה ברורה ומדויקת האופטימל

רוחב –הבדל בין סמיכויות סמוכות. )סמיכות=גוון מסוים של אפור בצפיפות של חומר(. חדות –ניגוד

המעבר בין סמיכויות.

הרבה הבדלים בין סמיכויות )יותר גווני אפור( –ניגוד קטן אין הרבה הבדלים בין סמיכויות )שחור לבן( –ניגוד גדול

י הדרגתי בין גוונים. שינו –גרדציה גרדציה קצרה. –מעט גוונים גרדציה ארוכה. –הרבה גוונים

גרדציה קצרה –ניגוד גדול כהגרדציה ארו –ניגוד קטן

27


לכמות הארה יש השפעה בצילום שהיא מעט שולית אבל משפיעה בעקר על השחרת הצילום. ככל

ולהפך. קרינת הפיזור מקלקלת את הניגוד. קרינת פיזור זו גדולוהניגוד קצרהגרדציה –קטן kv -שה

פטון. ככל שהקרינה יותר אנרגטית האינטראקציה עם החומר יותר גדולה וזה מגדיל את תופעה קומ

הדרכים לשפר זאת אחת . תר גדול כך יש יותר קרינת פיזורתופעת קומפטון. ככל ששדה הקרינה יו

עובי הטווח המוקרן. ככל שהוא יותר דק פחות קרינת פיזור. –קומפרסיה זה על ידי

מקרניים באורכים שונים. בגלל שהיא קרינת הרנטגן היא הטרוגנית ברובה, בגלל שהיא מורכבת

הטרוגנית היא מאפשרת ניגוד. אם היא לא הייתה הטרוגנית כל הצילום היה שחור או לבן. כלומר כל

חלק –הקרינה הייתה עוברת או לא עוברת את הגוף בצורה שונה והיה יוצא צילום בלי ניגודיות

לחלוטין.

קרינה. כשהצילום ממש לבן, הקסטה קבלה פחות כשהצילום ממש שחור, הקסטה קבלה יותר מידי

מידי קרינה.

מידת ההשחרה של צילום הרנטגן. למשל: כאשר הצילום יהיה מושחר מידי, הסמיכות – סמיכות

תהיה גדולה מידי.

ככל שהחדות טובה יותר, כך הצילום טוב יותר. החדות תמיד צריכה להיות מקסימלית למרות – חדות

חדות מקסימלית אלא יש לשאוף אליה. היום, בעידן הדיגיטלי אפשר לאזן את שאי אפשר להגיע ל

הסמיכות אך לעומת זאת, את החדות לא ניתן לכן צריך שהצילום הראשון יהיה בעל חדות

מקסימלית.

28


חוק הריבועים ההפוכים – נכון לכל הקרינות האלקטרו מגנטיות. על פי החוק, ככל שאנו מתרחקים,

הפוטונים מתרחקים אחד מהשני. ככל שאנו מתרחקים ממטר לשני מטר העצמה הקרינה מתבדרת,

קטנה.

למרחק השפעה חשובה על המשתנים השונים הקובעים את איכות התמונה וכן על חשיפתו של

הנבדק. ככל שנתרחק מהשפופרת בעת ביצוע הצילום:

החדות הגאומטרית תשתפר. .א

(mAsהחדות התנועתית תקטן )כי צריך להוסיף .ב

הנבדק ייחשף לקרינה פחותה יותר. .ג

לדוגמה:

1 1.5 2 3

)ד( )ב( )ג( (א)

100% 45% 25% 11%

קרינת הרנטגן יוצאת ממקור נקודתי, ומתפשטת במרחב. במהלך הדרך, באזורים הקרובים

פרת אובדן האנרגיה הוא באחוזים גבוהים. ככל שמתרחקים מהשפופרת אובדן האנרגיה הוא לשפו

באחוזים קטנים יותר.

חדות תנועתית. –תמונה מטושטשת

החדות האופטימלית. –חדות גאומטרית

29


.focusהנקודה שממנה יוצאות הקרניים נקראת מוקד

F

גוף

צל

ההשתקפות של הגוף, העתק של הגוף. גוף החולה יימצא כמה שיותר קרוב לקסטה. -צל

מבטא את ההגדלה של האיבר. בכל צילום יש הגדלה מסוימת. – חצי צל

F

גוף חצי צל

צל

הצילום חד יותר. לכן, –טן יותר הצילום חד פחות. ככל שחצי הצל ק –ככל שחצי הצל גדול יותר

השאיפה שלנו היא לקבל חצי צל קטן יותר. אי אפשר להקטין עד להורדת החצי צל לגמרי אך נשאף

לזאת.

למשל: בצילום רגל, לא תמיד חשובה החדות כמו בממוגרפיה ששם החדות היא מרכיב עקרי למציאת

יבר אל הקסטה, יש להרחיק את המוקד. גידולים קטנטנים. באותם המקרים שלא ניתן לקרב את הא

שר את הברך, אנו נאלץ להרחיק את השפופרת למעלה. ככל ילדוגמה, אם מגיע חולה שלא יכול לי

שמצלמים ממרחק גדול יותר, חצי הצל יורד וכך גם החולה יקבל פחות קרינה. הסיבה לכך שאנו לא

ם כך זמן הצילום גדל )חוק מצלמים ממרחק גדול את כל הצילומים היא בגלל שככל שמתרחקי

הריבועים ההפוכים(.

ככל שהמוקד גדול יותר, חצי הצל גדל, לכן, נעדיף להשתמש במוקד קטן. מוקד קטן נותן לנו חדות

טובה יותר, אך המוקד הקטן נותן זמן צילום ארוך יותר. לכן נשתמש במוקד קטן בצילומים של איברים

מו עמוד שדרה או אגן נאלץ להשתמש במוקד גדול.שיש להם סיכוי קטן לזוז. בצילומים כ

חסרון יתרון סוג המוקד

זמן צילום ארוך יותר חצי צל קטן יותר קטן

חצי צל גדול יותר זמן צילום קצר יותר גדול

30


:שפופרת הרנטגן

, 1-10V, בשביל ליצור מתח כדי לצור אלקטרוניים חופשיים צריך רק 220vבשקע יש – קתודה

מעגל הקתודה. זמן הכנת –שנאי שמוריד מתח חשמלי. המעגל הזה נקרא המעגל הקטן מרכיבים

שניות. תפקיד הקתודה לקבוע את כמות הקרינה. 0.8ה"ענן" הוא

כמות קרינה קטנה. –כמות קרינה גדולה, ענן קטן –ענן גדול

הפילמנטים עשויים צד הקתודה הוא טעון שלילית הוא כולל פילמנט וגביע שעוטף את הפילמנטים.

מטונגסטן מפותל שהוא מקור האלקטרונים ביצירת הקרינה. רוב השפופרות מתייחסות לשפופרות

פוקוסים )גדול וקטן(, כאשר כל פעם רק אחד מהם נטען חשמלית. הם לא יכולים להטען 2בעלות

וקוס הקטן יהיה יחד בזמן הקרינה. אם הרנטגנאי בוחר בפוקוס הגדול אז הוא יטען באלקטרונים והפ

משותק. גביע הפוקוס עשוי מניקל והוא מקיף את הפילמנטים. ברגע שהפילמנטים נטענו הגביע

נפתח ומאפשר את ריצת האלקטרונים לצד השני )לכיוון האנודה(. מטרתו היא לרכז את זרם

האלקטרונים.

גל האנודה. מע –תפקידה להיות מעצור פתאומי ולהמיר אנרגיה. מעגל המתח הגבוה -אנודה

שיש בשקע חשמלי. לכן, צריך שנאי מעלה מתח. 220v, מול 40-120kVבהפעלה של השפופרת צריך

האנודה היא חיובית. מכילה מטרה שעשויה ממתכת שגורמת למעצור פתאומי. המטרה יכולה להיות

מסתובבת או עומדת. כיום יותר נפוץ למצוא שפופרת עם מטרה מסתובבת. המטרה עוצרת את

אלקטרונים ועל ידי כך נוצרת הקרינה. המטרה עשויה מחומר טונגסטן יחד עם רניום, בנוסף יש גם ה

מולבידן וגרפיט שאלו גם כן תוספות שמוסיפות למטרה. השימוש בטונגסטן ומולבידן הוא בגלל שיש

כי להם מספר אטומי גבוה וכמו כן יש להם נקודת רתיחה גבוהה. בממוגרפיה אנו נשתמש במולדיבן

את הקרן הזאת אנו צריכים לממוגרפיה בגלל הרקמות ון בעלות אנרגיה נמוכה יותר הקרניים שלו ה

שיש שם. המטרה צריכה להיות עמידה בחום, צריכים להיות בה הרבה מסלולים )כדי לחסוך זמן

ושלאלקטרונים יהיה איפה לפגוע, ככל שיהיו יותר מסלולים זמן הקרינה יהיה קצר יותר(.

הוא מעין מנוע אלקטרוני שמסובב stator-. הrotor-ו statorודה מכילה גם שני מרכיבים נוספים: האנ

הוא מחובר חזק למטרה וגורם למטרה להסתובב rotor-למהירות גבוהה מאוד. ה rotorאת ה

במהירות.

גודל האנודה המסתובבת יכולה לעמוד בחום הגבוה. היכולת לסבול כמות חום גבוהה היא בזכות שה

הפיזי לא משתנה אבל האזור שמופצץ באלקטרונים משתנה כל הזמן ויוצר אזור גדול יותר שחשוף

לאלקטרונים.

הרווח של האנודה המסתובבת הוא:

קבלת כמות הקרינה הנדרשת בהרבה פחות זמן מאשר אנודה סטטית. ככל שהיא .1

מסתובבת יותר מהר זמן הצילום מתקצר.

שמור על בלאי.האנודה המסתובבת מטרתה ל .2

האלקטרונים נעים מהקתודה לאנודה כמעט במחצית ממהירות האור. האלקטרונים שהם בעלי

. Xאנרגיה קינטית פוגעים במטרה ועושים אינטראקציה עם אטומי הטונגסטן באנודה ויוצרים את קרן

. סוג מ"מ הראשונים של האנודה )ממש על פני השטח( 0.5-האינטראקציות הללו מתרחשות בתוך ה

וסוג שני הוא קרינה אופיינית. אם נשווה את שתי bremsstrahlungראשון הוא אינטראקציית

אך bremsstrahlungהאינטראקציות הללו אפשר לומר שמרבית הקרינה האבחנתית מגיעה מקרינת

אין הבדל בין שתי סוגי הקרינות ברמת האנרגיה. הן פשוט נוצרות אחרת.

31


שלבים: בצילום עצמו יש שני

שניות, מחמם את הפילמנט על מנת ליצור מן אלקטרונים חופשיים לאותו 0.8-כ – הכנה .1

0.8-צילום. האנודה גם מתחילה להסתובב בזמן ההכנה עד שהיא מגיעה לשיא הסיבובים ב

שניות.

האלקטרונים רצים לכיוון האנודה וכתוצאה מההתנגשות נוצרים הפוטונים. – לחיצה .2

x-ray( והשנייה מצלמת בפועל )the rotor, prep button"ענן" האלקטרונים )האחת מכינה את

button, the exposure כאשר אנו לוחצים על לחצן ההכנה נוצר זרם אלקטרונים. בקתודה, זרם .)

הפילמנט מחמם את הפילמנט, החום הזה מרתיח את האלקטרונים ונוצר ענן אלקטרונים סביב

שאיר את האלקטרונים יחד. באנודה, המטרה מסתובבת במהירות. נוצר הפילמנט. המטען השלילי מ

מעין מרחב טעון חשמלית. המכונה לא מאפשרת לבצע חשיפה עד שהמטרה תסתובב במהירות

המרבית. כאשר לחצן החשיפה לחוץ, בקתודה, זרם שלילי דוחה בתוקף אלקטרונים ולכן הוא מתרחק

. Xובי מושך בתוקף אלקטרונים ואז נוצר חום וקרני לכיוון האנודה. באנודה, זרם חשמלי חי

האלקטרונים שמרכיבים את החלל הטעון עפים במהירות מהקתודה לאנודה. כאשר הם פוגעים

. האנרגיה הקינטית של האלקטרונים שזזים השתנתה לאנרגיה Xבמטרה הם מומרים לחום או לקרני

. X קרינת 1%-חום ו 99%אלקטרומגנטית ולאנרגיה טרמית.

Kilovoltage – קובע את מהירות האלקטרונים בתוך זרם השפופרת. המהירות של האלקטרונים

. מתח גבוה יותר נותן לנו דחייה טובה יותר מהקתודה ומשיכה kv-תעלה כאשר נעלה גם אנחנו את ה

ה תהיה גבוהה יותר כך החדירות תהיה קל X-גדולה יותר מהאנודה. ככל שהאנרגיה של פוטון קרן ה

kvp-ויסות היותר ומהירה יותר דרך רקמות. האיכות של הקרן מתייחסת לרמת האנרגיה שלו. לכן,

. כאשר המתח עולה החדירות עולה, ולהפך. משפיע על האיכות של הקרן

:הכלליםגבוה. kv-אנו משתמשים ב

ת ככל שהמתח גבוה, הזמן מתקצר, חדות תנועתית טובה וקונטרסט גרוע, החולה מקבל פחו .1

קרינה.

גבוה מזיק kv. אבל פוטון בודד של mAsכאשר משתמשים במתח גבוה משתמשים בפחות .2

רגיל. kvיותר מפוטון של

? מנסים לבחור את מתח הגבוה ביותר שלא יקלקל את הניגוד. אם מחפשים חלקיק kvאיך בוחרים

קטן נבחר במתח נמוך. אך אם משתמשים במתח גבוה צריך להשתמש בסורג.

KV פחות קרינה לחולה וזמן צילום קצר יותר. –בוה: תמיד פוגע בניגוד, הרווח ג

גבוה בצילום חזה? צילום סקירה של חזה נעשה כך בגלל שיש חומר ניגוד kVpלמה מותר לעשות

אוויר. הוא מספיק גדול בשביל ניגוד גדול. –טבעי בגוף

גבוה: KV-מתי נשמש ב

יליכאשר יש חומר ניגוד חיובי או של -

כאשר נחפש רק צורה, שאין חשיבות לניגוד למשל בבליעת מטבע. -

עקמת, לא מעניין אותנו את תוך החוליה אלא רק זווית. -

כשהחולה לא משתף פעולה או משתולל )נוריד את המליאמפר( -

את המתח. נעלה*ברגע שנחפש דברים קטנים

קרינה. אך ככל שהמהירות של (, החולה מקבל יותרmAככל שאנו מעלים את כמות האלקטרונים )

ולה יקבל פחות קרינה. הקרינה תצא ולא תיספג באיבריו של החולה. חהאלקטרונים גדלה, כך ה

32


Milliamperage – תה מודדים את הזרם מהשפופרת. זה מספר האלקטרונים יזו היחידה שא

זרם שחל על זוהי כמות ספציפית של mA100שעפים פר יחידת זמן בין הקתודה לאנודה. לדוגמה:

הפילמנט שגורם לפליטת חום. בהתבסס על כמות החום שנפלט יש מטען מרחבי המורכב ממספר

שנקבע על ידי הרנטגנאי קובע את מספר האלקטרונים שעפים מהשפופרת ואת mA-אלקטרונים. ה

עלה . אם נX-( לבין כמות קרני הmAשנוצרים. יש יחס ישיר בין כמות האלקטרונים ) X-כמות קרני ה

.X-לא משפיע על האיכות או האנרגיה של יצירת קרני ה X .mA-כך תעלה כמות קרני ה mA-את ה

kV – .משפיע על אורך הגל, מהירות הגלma – .משפיע על כמות הקרינה ששולחים

קובע את משך הזמן ששפופרת הרנטגן מייצרת את הקרן. זמן החשיפה נקבע על ידי זמן החשיפה

היות בשניות או במילי שניות. שינויים בזמן החשיפה יוצרים השפעה על מספר קרני הרנטגנאי. יכול ל

משפיע. יותר חשיפה ייתן לנו יותר אלקטרונים, יותר אלקטרונים יותר mA-שנוצרות. כמו שה X-ה

שייווצרו. לכן, זה ביחס ישר. Xקרני

קובע בשולחן הפיקוד. כמות את זה הרנטגנאי . mAsנקבל mA-כאשר נכפיל את זמן החשיפה ב

. כמות הפוטונים שנוצרים נמצאים mAs-האלקטרונים שעפה מהקתודה לאנודה נמצאת ביחס ישר ל

ביחס ישר לכמות האלקטרונים.

, הקרינה שיוצאת על 100%. הקרינה שפגעה בעור היא secגבוה יותר, צריך פחות mA-ככל שה

.10%-1%הקסטה )בגוף החולה( היא בין

מספר שיטות לקבוע את החשיפה: ישנן

מעוניינים בזמן הקצר ביותר. – נקודות 2שיטת -

שניות 4ולעשות ידנית, ואז הצילום יארך mAs-יש אפשרות לבטל את ה – הנקודות 3שיטת -

למילי אמפר ולשניות. mAs-לדוגמא בצילום ע"ש גבי צדדי, כלומר מפרקים את ה

mAsיחסי המרחק בריבוע = Xישן mAs הנוסחה:מטר? 2ניתן לחולה ממרחק mAsוכמה kVכמה

חדש. ככל שנצלם ממרחק גדול יותר, חדות גאומטרית יותר טובה. החדות התנועתית גרועה והנבדק

מקבל פחות קרינה. דוגמאות לשני מטר: עמוד שדה צווארי צדדי, סטרנום צדדי וצלום בית חזה.

שינויים במתן החשיפה:

ה, על הרנטגנאי להתחשב במספר דברים: המרחק, עובי האיבר, האם יש בבחירת האקספוזיצי

ות )גבס, מכשירים מברזל שלא ניתנים להורדה ועוד(, המתח, כמות האלקטרונים, זמן פתוס

החשיפה, גודל הקסטה ועוד.

; כאשר אנו מורידים את מנת החשיפה אנו מורידים 20% -( נעלה את המנה בkvכאשר נעלה במתח )

נה.מהמ 16%

הם ביחס ישר. זאת אומרת שאנו נכפיל או נחלק בשניים את המנה. -mAs -שינויים במתן החשיפה ב

השפופרת עטופה כולה בבית שפופרת. לתוכה נכנסים הכבלים של המתח הגבוה. בין בית השפופרת

לשפופרת עצמה ישנו שמן שמטרתו לקרר את השפופרת. השפופרת כולה טבולה בשמן.

גודל המוקד הוא גודל הפילמנט. מה שקובע את

33


שיפר את השפופרת בשלוש דרכים: –קוליץ'

. הקפיץ עשוי מחומר וולפרם filamentקפיץ להט שנקרא במקום קתודה ממתכת הוא הכניס .1

)טונגסטן( הוא בעל מספר אטומי גבוה והרבה מסלולים. לכן, האלקטרונים במסלולים

מהר מאוד( )הקפיץ במקום הקתודה( הקפיץ מתחמם האחרונים יוצאים בקלות )ה"ענן" נוצר

הרבה יותר מהר.

. כשהפוטונים התנגשו באוויר במהירות )חצי אור( נוצרה עוד הוציא את האוויר מהשפופרת .2

קרינה, ולא הייתה שליטה על כמות הקרינה שיוצאת מהשפופרת. לכן, הוא הוציא את

האוויר. בכל שפופרת רנטגן יש ואקום.

. זווית הפגיעה=זווית ההחזרה. בכל שפופרת יש קפיץ ויש לו °45 -ית האנודה בהיטה את זוו .3

גודל מסוים. האלקטרונים יוצרים את המוקד. אנו משתמשים בהיטל של המוקד.

–ההיטל של המוקד האמיתי. ככל שאני אשתמש בפילמנט קטן יותר -המוקד השימוש

צי הצל קטן יותר והחדות גדלה(. המוקד השימושי קטן יותר )ככל שהמוקד קטן יותר, ח

מתאר את היחסים בין נקודות הפוקוס האמיתית לבין נקודת הפוקוס – line focus –עקרון

האפקטיבית )שימושית( בשפופרת הרנטגן. הוא בעצם מתאר את היחסים בין נקודת המוקד האמיתי

קטרונים )המעצור הפתאומי( לבין נקודת המוקד השימושי שבו אנו ששם יש את הפגיעה של האל

משתמשים בקרן לריכוז הצילום.

מתייחס למוקד שנמצא ישירות מתחת לאנודה ובו אנו משתמשים ליצירת הצילום. – מוקד שימושי

מתייחס לאזור המטרה של האנודה שהוא נחשף לאלקטרונים מזרם השפופרת, הוא – מוקד אמיתי

בגודל הפילמנט.תלוי

פוקוס גדול יכול לסבול חום גבוה לעומת פוקוס קטן. כאשר פוקוס קטן מייצר תמונה איכותית יותר.

. גודל הזווית קובע את גודל המוקד º6-º20-לכל שפופרת יש זווית ספציפית באנודה. החל מ

נדרטי ומוקד השימושי. בשפופרת רנטגן, כשמשתמשים בזווית מטרה גדולה, נוצר מוקד אמיתי סט

שימושי גדול. כאשר נשתמש בזווית מטרה קטנה, נוצר אותו מוקד אמיתי, אך המוקד השימושי קטן

יותר.

Electron

פוטון

ק ק א

א

45º Electron

פוטון

קרן מרכזית

ק

45º

מוקד אמיתי

מוקד שימושי

א

34


הטיית האנודה: 70ºיתרונות וחסרונות של

. התוצאה היא שככל 70º-גודל המוקד השימושי/מעשי הולך ונקטן כאשר האנודה מוטת ב יתרון:

יאומטרית טובה יותר.שהמוקד קטן יותר ככה החדות הג

הקרן המרכזית היא לא קרן האמצע בה אנו משתמשים אלא הקרן המרכזית הולכת 70º-ב חסרון:

בה הקרן המרכזית הייתה זו שהשתמשנו בה. 45º -לכיוון הקתודה בניגוד ל

הולכת לכיוון הקתודה ואלו אנו משתמשים בקרן פריפרית של 70º-הקרן המרכזית האמיתית ב

קוראים לה קרן מרכזית אך היא חלשה יותר.האלומה ו

70º 45º

קרן מרכזית שימושית קרן מרכזית שימושית

35


:תופעת העקב

מתאר בעצם איך לקרן הרנטגן יש אזור עם עצמה גדולה יותר באזור הקתודה כאשר העוצמה הולכת

יוצאות מהאנודה. ופוחתת בצד של האנודה. כאשר קרני הרנטגן נוצרות הן מתפזרות לכל כיוון כשהן

חלק מהקרניים שנפלטות נבלעות )נספגות( באנודה. לכן מספר הקרניים יורד בהשוואה למה שנפלט

מהקתודה. תופעת העקב היא מצב שבו )צפיפות הפוטונים( השפופרת פולטת יותר קרינה לאזור

ינוי זווית שנמצא מול הקתודה. למרות חסרונה, זוהי תופעה שלה יתרונות רבים. היא נובעת מש

ואף יותר. כתוצאה מכך הרווחנו שני יתרונות שאלמלא תופעת 70º-ל 45ºהנטייה של האנודה, מזווית

העקב לא יכולנו לשלבם יחד:

והתוצאה זמן קצר ושיפור החדות mAשפירושו הרבה שטח פגיעה גדול לאלקטרונים .א

התנועתית.

דה כתוצאה מכך מקבלים מוקד של האלקטרונים באנו השלך גאומטרי קטן של שטח הפגיעה .ב

קטן המשפר את החדות הגיאומטרית.

לתופעת העקב יש שימושים נוספים, כאשר אנו הופכים את חסרונה ליתרונה. כמו בצילומי ע"ש גבי

ישר, ע"ש לכל אורכו בשאלת סקוליוזיס, צילומי עצם הירך, צילום ע"ש מותני ועוד.

(. על מנת 80%-------------100%------------120%) 40%ההבדל בין הקתודה לאנודה הוא

ס"מ 40 -להשתמש בחסרון כיתרון נציב את חלקו העבה של האיבר בצד הקתודה. אם נצלם יותר מ

יהיה עוד יותר הבדל, צד אחד יצא ממש שחור וצד אחד ייצא ממש לבן.

.70º/83º -מהרצון לשפר את חדות הצילום, הגדילו את זווית האנודה ל

השינוי בהטיה הביא למוקד מעשי קטן יותר. ככל שהמוקד קטן יותר הרי שחצי הצל קטן אף יתרון:

הוא וכך החדות משתפרת.

שינוי הטיית השפופרת הוא שהקרן המרכזית האמיתית של האלומה שהיא החזקה יותר חסרון:

כוונים לקרן הולכת לכיוון הקתודה ובפועל למה שאנו קוראים קרן מרכזית בעבודת היום יום אנו מת

פריפרית של האלומה שהיא חלשה יותר.

ס"מ נקבל בצד של הקתודה כמות קרינה 40יוצא כשנצלם ממרחק מטר אחד בגודל שדה של

מהצד של האנודה וזוהי תופעת העקב. לכאורה חסרון, אך ניתן להפוך את החיסרון 40% -הגדולה ב

אחד עבים יותר ובצד שני דקים יותר ולכן ליתרון בזכות העובדה שהאיברים הארוכים בגופנו בצד

כשנצלם את אותם איברים ארוכים נשכיב את החולה באופן שהאטימות הגדולה תהיה מתחת

לקתודה ואילו האטימות הקטנה תהיה מתחת לאנודה, והפכנו את החיסרון ליתרון. יש לציין שהשדה

ין צורך להתייחס לתופעת העקב קטן יותר ההבדל בהשחרה בין קתודה לאנודה קטן אף הוא ואז א

וניתן להשכיב את החולה כרצוננו.

-בקרינה הראשונית. האיכות של קרני ה X -מצביעה על מספר הפוטונים בקרני ה X-הכמות של קרן ה

X .מצביע על כמה שהקרן חודרת עמוק

36


קרינת פיזור:

נה. במידה בצילום חזה משהו לא טוב בצילום רנטגן. פגם מלאכותי שמקלקל את התמו – ארטיפקט

אין בררה בכלל עושים לעשות בזקיפות ללא סורג ובמצב שהחולה לא משתף פעולה נשתדל

בשכיבה.

כל מה שיוצא מהשפופרת נקרא קרינה ראשונית. הפוטונים בעלי אורך גל שונה + קרינה הומוגנית +

המשנית היא הקרינה שבתוך קרינה אופיינית. קרינה ראשונית הולכת דבר ראשון לחולה והקרינה

החולה ומנה יוצאת קרינת הפיזור.

הקרינה שיוצאת מהשפופרת אל החולה. הקרינה שיוצאת מהאנודה היא הקרינה – קרינה ראשונית

ת את התמונה. הקרן שיוצאת היא רצם הקרינה שמגיעה לרצפטורים ויוצהראשונית. זו בע

ה, בינונית וגבוהה. הקרניים באנרגיות הנמוכות פוליאנרגטית והיא מכילה פוטונים באנרגיה נמוכ

יכולות להגיע לחולה אבל הן לא תורמות לתמונה. פוטונים באנרגיה נמוכה רק מעלים את המנה

שהחולה מקבל.

קרינת הפיזור. – קרינה משנית

אל הקסטה מגיעה קרינה ראשונית, קרינה אופיינית וקרינה משנית. ככל שיש יותר קרינת פיזור

יע לקסטה הקרינה גורמת לערפול בקסטה. שמג

. kv -הסיבות לקרינת הפיזור: עובי האיבר, הנפח המוקרן בגודל השדה, עלייה ב

הגורמים המגבירים את קרינת הפיזור:

הגדלת המתח .1

mAs-הגדלת ה .2

הגדלת צפיפות האלקטרונים בתווך המוקרן = משקל סגולי )צפיפות החומר( .3

קרן ועוביוהנפח המוקרן=גודל שדה המו .4

---------------------D ויר במרחק נתון מהמקור(ו)המנה בא

--------------------- D0 =המנה בעור(D ויר + ובאD )פיזור, בגלל הקרינה החוזרת

--------------------- Dn =(Dex ,nכל עובי בגוף =).

--------------------- Dex

ככל 10%)עד 10%יראה Dex)קרינה חוזרת(. back scatterיותר גבוה יהיה יותר kv-ככל שה

. D0-היותר( ממנת הקרינה מה

F

37


.Dexככל שהשדה המוקרן גדול יותר יגדל אחוז ההשתתפות של קרינת הפיזור במנת היציאה

שטח בס"מ בריבוע

D באוויר D0 בעור Dn המנה בעומק

ס"מ 1D20 היציאה

0 100 100 85 2

10 85 100 89 3 100 74 100 90 8 400 67 100 102 13

ככל שמתח השפופרת גבוה יותר גם פוטוני הפיזור יותר השפעות המתח הגבוה על קרינת הפיזור:

ם הריפוי האנרגיות כל זה נכון בתחום האבחון. בתחו אנרגטיים ולכן יגדל חלקן במנת החשיפה.

גבוהות יותר, יקטן הפיזור של פוטוני קומפטון ורוב האנרגיה נמסרת לאלקטרונים הנדחפים כך

שאחוז פוטוני הפיזור יקטן.

מהמנה שהגיעה אל הגוף. היא תלך ותפחת ככל 1-10%מנת הקרינה היוצאת מהגוף מהווה בין

שהאנרגיה תקטן. קרינת הפיזור גורמת לערפול.

להפחתת היווצרות קרני פיזור: הדרכים

אופטימליים. על פי השאלה האבחונית, האזור הנבדק, ההבדל שבין mAs-ו kVpבחירת (1)

מקדמי הספיגה ולפי רגישות וטיב המערכת הקולטת.

קומפרסיה: (2)

א. הודות להפחתת העובי נפחית את ההארה

ב. הודות לנפח המוקרן הקטן יותר תופחת כמות קרינת הפיזור.

צמצום. צמצום אור, או טובוס. לעולם אין להקרין שדה גדול יותר משטחה של הקסטה.ה (3)

38


:הסורג

תפקידו לבלוע חלק נכבד מקרינת הפיזור. בנוסף הוא בולע קרינה -יש מכשיר שנקרא "סורג"

ראשונית. החיסרון הוא שהקרינה הראשונית צריכה להגיע לקסטה וברגע שיש סורג אנחנו מוסיפים

ח נוסף, דבר רע כי החולה יקבל קרינה נוספת. רוב הקרינה נספגת בגוף ומעט מאוד ממנה עובר מת

הלאה. קרינת הפיזור היא בעקר מהחולה.

גובה הלמלותרציו של סורג = מרחק בין שתי למלות

נת הפיזור מתי חייבים להשתמש בסורג? באותם צילומים או שיקופים שאחוז השתתפותה של קרי

שרות של מתן עלול להיות גבוה ולגרום לערפול במידה כזו שימנע בעד אפ Dexבמנת המעבר

מתן חייבמוינה ראשונית על ידי הסורג, נובע גם ובעיקר מבליעה של קראבחנה. חוסר ההשחרה

שכר פיצוי על ידי תוספת הארה. התוצאה אמנם שהחולה מקבל יותר קרינה, אך בסופו של דבר, יצא נ

כי התוצאה מאפשרת אבחנה רפואית.

יעילות הסורג היא שיפור הניגוד שמתבטא בכושרו לבלוע את קרינת הפיזור.

. הרציו נמצא ביחס ישר R=H/D= היחס בין גובה הלמלות )למרחק ( לרווח שביניהן. Rרצוי של סורג:

0.4מ"מ והרווח ביניהן הוא 2לגובה הלמלות וביחס הפוך לרווח שביניהן. לדוגמה: אם גובה הלמלות

מ"מ. אבל 0.2מ"מ והרווח ביניהן רק 1. רציו זהה יהיה גם אם גובה הלמלות 5מ"מ, יהיה רציו של

. 2והמרחק ביניהן לא שונה יהיה הרציו פי 2אם גובה הלמלות הוא פי

צריך ככל שמשתמשים בקרינה יותר אנרגטית שגם פוטוני הפיזור שלה יהיו יותר אנרגטיים,

להשתמש בסורג שהרציו שלו גבוה יותר. למלה עבה הנה יעילה יותר, אך מאידך היא יוצרת

50-ל 40יש בין -ארטיפקט, לכן מיצרים למלות דקות ככל האפשר. הסורגים הנמצאים בשימוש

מ"מ. הלמלות עשויות עופרת, הלמלות הדקות 0.05-מ"מ ל 0.08למלות לס"מ. עובי הלמלה נע בין

שויות מוולפרם. בין הלמלות מפריד חומר חדיר לקרינה )נייר(.יותר ע

סוגי רציו:

בו הלמלות כולן מקבילות לפי האמצעית. ייצורן זול אך החיסרון – Parallelingסורג מקביל .1

( תהיה בצדדים בליעה ניכרת של קרינה ראשונית.24הוא שבצילומים מגודל בינוני ומעלה )

לות נמצאות בכוון המקביל לכוון הפוטונים )ממרחק נתון(.הלמ – Focusingסורג ממוקד .2

מורכב משני סורגים קווים, מונחים זה על זה בצורת שתי וערב. – Crossedסורג מצולב .3

יעילותו רבה יותר אך לא ניתן לבצע בו כל הטלה שהיא.

הסורג הממוקד: על כל סורג ממוקד כתובים הנתונים האלו:

ה אל השפופרת(, קו ברור, לכל אורכו, באמצע לפי כיוון הלמלות, משורטט עליו )בצדו הפונ .א

לפעמים יהיה רישום של סמל שפופרת.

רשום מספר הרציו. .ב

למלות לס"מ. 40, 8, הפירוש: רציו 8/40מספר הלמלות לס"מ או לאינץ'. אם רשום .ג

מצוין המרחק האופטימלי לפיו סודרו הלמלות. למעשה מותר להשתמש בו ממרחק קצת .ד

תר גדול או קטן.יו

39


שיקולים בבחירת סורג:

ככל שהמתח גבוה יותר נבחר סורג בעל רציו גבוה יותר. .א

-(. במכשיר השיקופים יהיה סורג ממוקד לFocused Plate) FPהשיקול השני יהיה לפי מרחק .ב

ס"מ. 70

שינוי הארה לפי הרציו של הסורג

mAs -הגדלה ב kVp -הגדלה ב סורג 12 3פי 6רציו

15 4פי 8רציו

20 5פי 10רציו

30 6פי 16רציו

על מנת למנוע קרינת פיזור: נצמצם את השדה כמה שאפשר, סינרי עופרת, מתרחקים.

החדות משתפרת ולהפך. 90º-ככל שהזווית מתקרבת ל

יש מספר כללים שחשוב לשים לב אליהם כאשר משתמשים בסורג ממוקד:

הפוקוס )על פי ההוראות שרשום על הסורג(.יש לשמור על מרחק נכון מ .1

לא להפוך אותו, אחרת הלמלות יהיו לא בכיוון הפוטונים. .2

קרן מרכזית צריכה להיות ניצבת לסורג, כמו כן לאמצע שלו. .3

Air Gap – דבר טבעי שנוצר. מצב שנוצר כתוצאה ממרחק בין הקסטה לאיבר. באותם צילומים שיש

הוא משמש כסורג ואפשר בזכותו לוותר על הסורג. איבר נבדק גדול מרחק גדול בין הקסטה לאיבר.

מטר. 2מהקסטה חצי צל גדול, לכן נבצע את הצילום ממרחק

40


:מסנן

תפקידו לסנן את הקרניים החלשות ביותר, שלא יגיעו לגוף החולה ויבלעו -בכל שפופרת יש פילטר

כלומר הצילום יצא חלק )לא יהיה –הפוך שם. הפילטר צריך להיות לא עבה מידי, כי אז יהיה אפקט

קונטרסט בלבד(.

פילטר. נמצא בין פתח היציאה של הקרינה מהשפופרת. הפילטר מפחית את כמות הפוטונים –מסנן

בעלי אנרגיות נמוכות ומונע מהם להגיע אל החולה ואל הקסטה.

סך, או לגלאי אחר )מערכת מטרתה: למנוע בעד קרינה שאין לה סיכוי להגיע לסרט, למ –הפילטרציה

קולטת(, או שאיננו מעוניינים שתגיע אליהם. שלא תגיע בכלל אל החולה אפילו לא לעורו. הגנה על

החולה מפני קרינה מיותרת.

( חומר החלון, 3( שמן מסביב לשפופרת; )2; )insert-( זכוכית ב1פילטרציה עצמית/פנימית קבועה: )

מ"מ אלומיניום. החוק הבינלאומי מחייב 2-נון הזה שווה ערך לכמראה בתוך הקולימטור. סכום הסי

פילטרציה זו לכל שפופרת קונבנציונלית.

כל הפילטרציה עצמה היא שלוב של הפילטרים שמוסיפים ושל המוטבע. על פי מה שהוחלט בארה"ב

בה מעל צריך פילטרים כדי להבטיח שחולים יקבלו מינימום קרינה. על פי ההנחיות שבשפופרת שיש

kvp70 מ"מ אלומיניום או שווה ערך לו. משתמשים באלומיניום בדרך כלל 2.5היא חייבת פילטר של

כי הוא סופג/ בולע את הקרניים בעלות האנרגיה הנמוכה בו בזמן שהוא מאפשר לקרניים המועילות

להמשיך.

על ידי הפילטר אנו מגנים על החולה מקרינה מיותרת.

ם שמוסיפים אותם במקרים מיוחדים. הם נקראים פילטרי פיצוי. הם יכולים ישנם פילטרים נוספי

להיווסף על מנת לשנות את עצמת הקרן. הם עוזרים לפצות על אזורים שהם לא אחידים ויוצרים

תמונה עם צפיפות אחידה יותר.

די לתת בצילום של השחרה אוטומטית יש לבחור תא בהתאם לצילום. השאיפה היא לצלם בלי סורג כ

פחות קרינה לחולה.

41


AEC Automatic Exposure Controlהשחרה אוטומטית:

הנדרש לצילום. mAs-באה לפתור ולתת הכי מדויק את כמות ה –השחרה אוטומטית

מערכת ההשחרה האוטומטית באה לקבוע את כמות הקרינה המדויקת. אפשר להשתמש בכל צילום

מים גדולים עם השחרה אוטומטית. כאשר נשתמש בהשחרה אבל אין צורך. לכן נשתמש רק בצילו

.kVp-אוטומטית נקבע רק את ה

איך עובדת השיטה של השחרה אוטומטית? כל השיטה עובדת על רעיון היוניזציה. הוצאת

ל קונצסטור. אפשר לטעון אותו –אלקטרונים ממסלולם. השיטה עובדת עם מכשיר שנקרא ָקבַּ

. הוא עשוי משתי לוחיות אלומיניום דק )הצורה המקובלת: ( וביניהם באלקטרונים ולפרק אותם

יש אוויר יבש שמשמש כמבודד.

)טענו את המכשיר, פחות אלקטרונים(2V + - - - - - -לדוגמה: יבשאוויר

+ + + + +- 2V אלקטרונים()טענו את המכשיר, יותר

וזה 2Vנשלחה קרינה, היא פוגעת באוויר היבש ואז נוצרת יוניזציה, עד שהקבל מתפרק. בהתחלה

.0-. הקרינה תעבור את הקבל כל עוד הוא לא הגיע ל0-יפסיק כאשר הוא יגיע ל

מן כך ייקח לקבל יותר זמן. שוי בחולה. ככל שהחולה יהיה יותר כמה זמן לוקח לקבל להתפרק? תל

הקסטה קבלה מספיק השחרה 0V-הקרינה ממשיכה. כאשר הקבל מגיע ל –וד הקבל טעון כל ע

והקבל פותח את המעגל החשמלי. הקסטה מקבלת כמות מסוימת של קרינה. הקרינה פוגעת בחולה,

חלק נבלע וחלק מגיע לסורג. בסורג חלק נבלע וחלק עובר. אותו חלק שעובר מגיע לקבל וזה מפרק

ואז הקבל משחיר את הקסטה. 0V -יע לאותו עד כאשר מג

במידה ויש שלושה חולים שונים: רזה, בינוני, שמן. אצל כולם תהיה את אותה השחרה. כמות

ואצל כל אחד מהם לוקח זמן אחר. 0V-ל 2V-ההשחרה תהיה אותו הדבר. כי הם עברו כולם למשל מ

הדרגה. פה הבעיה, ( נצטרך לשנות את15%שבשאר המקרים ) 2V-מהמקרים נשתמש ב 85%

הללו. 15%-כאשר הם מגיעים ל V-הרבה רנטגנאים לא משנים את ה

42


סיכום ביניים:

מה משפיע על:

חדות תנועתית? תזוזה .1

חדות גאומטרית? מרחק איבר מהקסטה, גודל המוקד, גודל הסליל, גודל הזווית. .2

וה(, סוג הסורג ניגוד? מתח, קרינת פיזור )גודל השדה המצומצם, עובי האיבר, מתח גב .3

)בוקי, גריד(.

הגורמים המשפיעים על הניגוד:

ומתקלקל. קטןככל שיש יותר מתח ישנה יותר קרינת פיזור והניגוד -המתח הגבוה -

ככל שהאיבר גדול יותר יש יותר קרינת פיזור. –עובי האיבר הנבדק )הנפח( -

ר. ככל שיש גודל שדה גדול יותר כך יש יותר קרינת פיזו -גודל שדה -

- MA – .המיליאמפר משפיע רק בקטבים. בשינויים הקטנים לא נראה השפעה על הניגוד

הגורמים המשפיעים על החדות:

גודל הגבישים בקסטה -

צפיפות המטריקס -

רזולוציה של המסך -

מרחק מהמוקד אל הקסטה -

מרחק מהאיבר אל הקסטה -

מוקד גדול נותן לנו חדות פחות טובה ולהפך. –גודל המוקד -

המוקד השימושי קטן יותר והחדות º90 -ככל שזווית הנטייה מתקרבת ל –הנטייה זווית -

משתפרת.

תלויה בזמן, במתח, מרחק, גודל הפוקוס ובפילטר. –חדות תנועתית

תלויה בתנוחת הנבדק, במרחק ובגודל פוקוס. –חדות גאומטרית

.IP -תלויה בגודל הגביש וברגישות המסך וה –חדות פוטוגרפית

, במרחק, בתנוחת הנבדק, בפילטר ובגודל השדה.mas-תלוי במתח, ב –פת הנבדק חשי

, בפילטר, ובגודל השדה.masתלוי במתח, –הניגוד

תשתפר )יש זמן גוונים(, החדות התנועתית יותר) יקטן: הניגוד mas-כאשר אנו נעלה במתח ונרד ב

תשתנה והנבדק יקבל פחות קרינה. יותר(, החדות הגאומטרית לא תשתנה, חדות פוטוגרפית לא רקצ

כאשר נצלם בפוקוס גדול לעומת פוקוס קטן: הניגוד לא ישתנה, אך החדות התנועתית תגדל )יש זמן

קצר יותר(, חדות גאומטרית תקטן, חדות פוטוגרפית לא תשתנה והנבדק יקבל את אותה כמות

קרינה.

מיקרון(: הניגוד, החדות הגאומטרית 50מיקרון לעומת 100בגביש גדול יותר ) IP-כאשר נשתמש ב

וחשיפת הנבדק לא ישתנו אך החדות התנועתית תגדל והחדות הפוטוגרפית תקטן.

כאשר נצלם ממרחק גדול יותר: הניגוד והחדות הפוטוגרפית לא ישתנו אך החדות התנועתית תקטן

קרינה.)ייקח יותר זמן(, החדות הגאומטרית תגדל )חצי צל קטן( והנבדק יקבל פחות

43


: הניגוד, החדות APלעומת PAכאשר נקפיד על תנוחת האיבר )בשאלת סקוליוזיס למשל( ונבצע

התנועתית והחדות הפוטוגרפית לא ישתנו אך החדות הגאומטרית תקטן )איבר רחוק מהסרט( אך

הנבדק יקבל פחות קרינה.

"מ אלומיניום(: הניגוד מ 2מ"מ נחושת( לעומת פילטר דק ) 0.1כאשר נשתמש בפילטר עבה יותר )

יקטן )יהיו יותר גוונים של אפור(, החדות התנועתית תקטן כי הזמן מתארך, החדות הגאומטרית

והפוטוגרפית לא ישתנו אך הנבדק יקבל פחות קרינה.

כאשר גודל השדה פתוח מעבר למה שצריך: הניגוד יקטן )בגלל קרינת הפיזור(, החדות התנועתית,

רפית לא ישתנו והנבדק יקבל קרינה מיותרת. הגאומטרית והפוטוג

44


יחידות הרנטגן:

רנטגן הוא כמות קרינה אשר 1או גמא באוויר. Xיחידה המודדת את עוצמת קרני – רנטגן .1

סמ"ק אוויר הנמצא בתנאים סטנדרטיים וכמות היונים הנוצרים שווים 1-תיצור יוניזציה ב

ליחידה אלקטרוסטטית אחת.

2. Rad (radiation absorbed dose) – .רד הוא כמות קרינה 1זוהי יחידת המנה הנבלעת בגוף

ארג )היכולת להזיז גרם 100-וכמות האנרגיה הנספגת תשווה ל גרם של חומר 1-בשתיספג

.R1 =Rad0.87 –ס"מ(. היחס בין יחידת הרנטגן לרד הינו 1-אחד של חומר ב

3. Rem (rad equivalent Man) – ת את מידת הנזק הביולוגי ברקמה ביחס זוהי יחידה המודד

Rem1 =rad X RBE( .RBE=relative biologicalמשוקלל מסוג הקרינות השונות.

effectiveness.)

הערות RBE סוגי קרינה

הכי פחות מזיקה, כשאנו 1 רנטגן X ,1מדברים על קרינת

רד. 1רם= 1רנטגן =

1 גמא

מסה + מטען תלוי באנרגיה 1-5 ביתא

מסה + מטען תלוי באנרגיה 10-20 אלפא

רד, הראשון נחשף לקרינת רנטגן והשני 1לדוגמה: שני חולים נחשפו לכמות קרינה של

20-בקרינת אלפא נחשף ל 1לקרינת אלפא, מי משניהם ניזוק יותר? החולה שנחשף לרד

רם. 1רד בקרינת רנטגן, שהינה 1-מאשר החולה שנחשף ל 20רם כלומר ניזוק פי

4. Gray – ( גרי ורד שניהם אנרגיה נספגת 100גרי= 1זוהי המנה הנבלעת החדשה .)רד

. ס"מורד עובד על מטרבחומר גרי עובד על

5. Sivert – ( .100סיוורט=1מנה חדשה אקוויוולנטית לרם .)רם

שנספגת. במידה ושואלים על הקרינה רם/סיוורטזה התייחסות ל ביולוגיבמידה ושואלים על נזק

. גרי/רדנתייחס ליחידות

Gray, sivert שנייה. להבדיל עם -ק"ג-עובדים עם מטרrad, rem שנייה.-גרם-שנעבוד איתם עם ס"מ

אפקט המדידה תווך המדידה יחידות הקרינה

, גמאX יוניזציה באוויר וירובא רנטגן

כל הקרינות המיננות אנרגיה נספגת בכל חומר רד, גריי

כל הקרינות המיננות נזק ביולוגי הרקמה חי רם, סיוורט

מנת העור היא המנה המרבית שהנבדק קיבל והיא נמדדת במקום הכניסה של אלומת הקרינה.

Skin Doseמנת החשיפה שהחולה מקבל על פני העור. וזוהי תהיה המנה הגדולה ביותר שהוא זוהי

יקבל.

הערכה להסתברות סרטן מאוחר. זוהי מספר שנותן לנו את – effective dose –מנה אפקטיבית

המנה הבאה לבטא את הסיכון לנזק מקרינה לגוף כולו, מהקרנה של איבר "בודד" )חלק של הגוף(.

–המנה האפקטיבית מחושבת בצורה הבאה: מנת הקרינה לאיבר המצולם כפול גורם שקלול

weighting factor.

45


י לגוף מביצוע צילום ריאות. בצילום ריאות אנחנו לדוגמא: אנחנו רוצים להעריך את הסיכון הקרינת

חושפים רק חלק קטן מהגוף לקרינה. לכן, בכדי לחשב את הנזק לגוף כולו, אנחנו לוקחים את מנת

"גורם -מילירם, ונכפיל אותה ב 20הקרינה שהחולה קיבל בצילום הריאות. לדוגמא, מנה עורית של

ל השטח המצולם ואת סוג הרקמה. גורם השקלול שקלול". גורם השקלול לוקח בחשבון את גוד

מילירם. X 20 0.12מילירם = 2.4. המנה האפקטיבית בצילום ריאות היא 0.12לריאות הינו

טבלת מקדמי השקלול לאיברים השונים:

מקדם שקלול האיבר/הרקמה

0.2 אברי מין

0.12 מח עצם

0.12 מעיים

0.12 ריאות

0.12 קיבה

0.05 שלפוחית השתן

0.05 שדיים

0.05 כבד

0.05 ושט

0.05 בלוטת המגן

0.01 העור

0.01 רקמת פני העצם

1 הקרנה כל גופית

מקדם שקלול. mRad Xכדי להעריך כמה כל הגוף קיבל קרינה מחשבים

DAP – dose area product – ה-DAP היא שיטה למדידת הקרינה הנבלעת לחולה. שיטה זו מקובלת

ת המתבצעות בחדרי שיקופים, אנגיוגרפיה וצנתורים. גלאי מדידת הקרינה הינו אביזר דמוי בבדיקו

לוח הנמצא סמוך לצמצם האור, בתוך אלומת הקרינה בדרכה מהשפופרת לחולה. כמות הקרינה

, וכן מגודל שדה הקרינה ומהמרחק בין השפופרת mas ,kvבשיטה זו מושפעת כמובן מנתוני הקרינה:

. צורת מדידת הקרינה על ידי הגלאים היא מדידת ²Gray/c"mהיא DAP-ידת המדידה של היחלחולה.

קרינה באוויר והתוצאה המתקבלת היא ביחידת רנטגן לסנטימטר מרובע. המכשיר משקלל את

הנתונים ומציג אותם בגריי לסנטימטר מרובע.

ברנטגן ואז הוא מכפיל אותו בתחילת המדידה הוא מודד יוניזציה באוויר והוא מקבל את הנתונים

.GrayCm²בנתונים כדי לקבל גריי ואז מקבלים

הקרינה אותה כמות קרינה לכל האורך אך היא רק יותר מפוזרת. הצפיפות שלה ליחידת שטח קטנה

יותר.

Air kerma – מכשיר המדידה שלה זה ה-DAPהיא מתייחסת ל .-skin dose של החולה. זוהי יחידת

נמצאת בשימוש בבדיקות שיקופים אנגיוגרפיה וצנתורים. יחידה זו מוצגת בבדיקות קרינה חדשה ה

.kinetic Energy Released Matter. מקור המילה: DAP-הנ"ל בנוסף ליחידת ה

CTDI – computed tomography dose index – מאפיין כמה החולה קיבל קרינה. זוהי מנת קרינה

. מדידת הקרינה בוצעה במעבדה על ידי הקרנת פנטומים CT הנמדדת על פני "חתך" אחד בבדיקת

ס"מ מהמעטפת. 1גלאים, האחד המרכז והשאר מפוזרים במרחק 5בגדלים שונים. בכל פנטום

היא המנה הנבלעת הממוצעת CTDI-גלאים. ה 5-התוצאה מתקבלת משקלול תוצאות הקרינה מ

הוא מוצג ביחידה מיליגריי.בחתך אחד.

46


DLP – dose length product =CTDI X L(scan length) זוהי כמות הקרינה הנמדדת מסה"כ החתכים .

שבוצעו במהלך הבדיקה והיא מתקבלת ממכפלת כמות הקרינה המתקבלת בחתך אחד כפול אורך

. כאשר השכבות צמודות ישנה קרינת פיזור pitch-הבדיקה. בבדיקה ספירלית נלקח בחשבון ה

. DLP-כן קרינת הפיזור גם כן נכנסת לחישוב השעוברת משכבה לשכבה. ל

מטר? 2למה ממרחק מטר החולה מקבל יותר קרינה מאשר ממרחק

יש בליעה בגוף החולה. .1

גם בלי חולה, יהיה בנקודה של מטר יותר קרינה, על פי חוק הריבועים ההפוכים הקרינה .2

פוחתת ככל שמתרחקים.

-מהלך צילום רנטגן: בודקים בטבלה את האיך מחשבים את כמות הקרינה שהחולה קיבל ב

milliroentgens per milliampere second על ידי העברת קו בין ה(-kv למרחק; יש לשים לב שצריך

שהשתמשנו mAs-ס"מ בגלל עובי החולה וכמו כן לשים לב לשימוש בפילטר( מכפילים ב 20להוריד

רנטגן )מילירם(.בו בצילום ואז נקבל את כמות הקרינה שהתקבלה במילי

kv70ס"מ עם 80ממרחק מטר. על פי הטבלה mAs50 -ו kv70לדוגמה: צילמנו חולה צילום בטן עם

יחידות מילירם. לשים 350ונקבל שהחולה שלנו קיבל mAs50-. נכפיל בMPS7כולל פילטר נותן לנו

ס"מ. 10ס"מ. במקרים של קרסול נוכל להוריד 20לב שלא כל פעם נוריד

במהלך יצירת קרני הרנטגן רוב האנרגיה הקינטית הופכת לחום. החום הזה יכול – דות חוםיחי

לפגוע בשפופרת הרנטגן ובבלאי שלה. כמות החום שנוצרת מכל חשיפה שהיא מתבטאת על ידי

(. כמות היחידות חום שנפלטות תלויה בסוג הגנרטור שמשתמשים וכמו כן בגורמי HUיחידות חום )

שנבחרו בשביל החשיפה הספציפית. חשיפה שונים

mA X time X kVp X generator factor =HUישנה נוסחה לחישוב יחידות החום:

47


:נזקי קרינה

( כימי.3( ביולוגי, נזק לרקמה שלמה ולתפקוד שלה; )2( פיזי; )1נזקי קרינה: )

מאוזנים ליונים על ידי קרינת הרנטגן היא קרינה מייננת. כלומר, גורמת ליוניזציה, הופכת אטומים

הוצאת אלקטרונים מהם. הקטיון, הוא אטום שהוצא ממנו אלקטרון אחד, או יותר ומטענו הוא חיובי.

האלקטרון אשר הוצא מהאטום לא נשאר "יתום", ומתחבר לאטום שכן, והופכו לאניון. כעבור זמן מה,

רות של עשר בחזקת מינוס שוב המצב חוזר לקדמותו למצב של איזון. כל התהליך מתרחש במהי

עשר של שניה.

פגעיה בלתי ישירה. כאשר הקרינה פוגעת בגוף היא יכולה לגרום לפגיעה ישירה – נזקים כימיים

במרכיבי התא או ליצור שינויים כימיים בנוזל התאי ובנוזל הבינתאי. שינויים שעלולים להיות מזיקים

מאוד.

30ויים הפיסיים והכימיים ויתבטא בנזק מידי )בטווחה של יכול להתרחש אחרי השינ – נזק ביולוגי

יום ממועד החשיפה( או נזק מאוחר. בנזק מאוחר סומטי )נזק לנבדק עצמו בטווח של מעל חמש

שנים ממועד החשיפה( או נזק מאוחר גנטי )נזק המתרחש לא לנבדק עצמו אלא לצאצאיו כתוצאה

מהחשיפה של הנבדק עצמו(.

רום גנות. הקרינה בכמות גדולה יכולה לות הגוף לכמויות גדולות של קרינה הן מסוכתגוב –נזק פיזי

לשינויים ותופעות שונות הבאים לביטוי מחולה כללית, הרגשה רעה, ועד מוות.

במידה וכמות היוניזציה קטנה, לא יקרה כלום, אם הכמות גדולה, האדם שנמצא בקרבת הקרינה יכול

לחוק שימור החומרים וחוק שימור האנרגיה בנפרד. על פי איינשטיין שתי למות. בעבר התייחסו

תיאוריות אלו מצטלבות יחד. אנרגיה הופכת לומר ולהפך. היא משתנה במהירות האור.

חד פעמים של אדם למקור קרינה חיצוני: כל גופיתעות מחשיפה סיכום השפעות הנוב

רם ויותר 600 רם 300-600 רם 200-300 רם 100-200 רם 25-100 רם 10-25

השפעה מידית

אין השפעות רפואיות

הניתנות לגילוי

הפחתה קלה וחולפת במספר

הלימפוציטים

בחילות ועייפות עם אפשרות להקאה )מעל

רם( 125

בחילות והקאות ביום הראשון

בחילה, הקאות ושלשול תוך שעות אחדות

בחילה, הקאות ושלשול תוך שעות אחדות

ויה לחול עש ביינייםהשפעה מאוחרת

המשך התנהלות רגילה

הפחתה במספר הלימפוציטים

תקופה לטנטית במשך שבועיים

ואף יותר

תקופה לטנטית ללא סימפטומים

במשך שבוע

תקופה לטנטית קצרה, עד שבוע ללא סימפטומים

מוגדרים

ייתכנו השפעות טווח רחוק מאוחרות

קיצור תוחלת 1%חיים )

מהמקרים(

תאבון, אי איבודנוחות, גרון רגיש וכואב, שפכי דם מקומיים,

שלשול, איבוד משקל

נשירת שיער, איבוד תיאבון, אי

נוחות, עליית החולם במשך השבוע השני,

דמומים, דלקות בפה ובגרון,

שלשולים ואיבוד משקל במשך

השבוע השלישי

שלשול, דמומים מחלת הארגמן,

דלקות בפה ובגרון, עליית

קראת החום ל השבוע הראשון

אחלמה במשך שלושה חודשים

מקרי מוות אחדים, צפוי מוות

מן 50%-לכהנחשפים במנת

רם 450עור

איבוד משקל מהיר, וממות

החל מן השבוע -השני, סיכוי ל

מוות. 100%

48


ישנן שלוש גישות לנזקי קרינה:

היא התאוריה השולטת. כל כמות קרינה מזיקה. – גישה לינארית .1

מחמירה יותר - גישה סופרא לינארית .2

תנו. שכמות קרינה קטנה יכולה להטיב א גישה שאומרת - הומרזיס .3

קיימים שני אופייניים טיפוסיים המבטאים את תגובת התאים לקרינה:

. מתאים להרבה תופעות סומטיות, כמו תמותה, אריטמה, סיגמואידיתגובה לפי אופיין .א

ב, כי לפי המאופיין הנ"ל קיים "סף" שלמטה ממנו אין בכלל נשירת שער ועוד. ראוי לשים ל

נזק.

. אין סף, אין רמת קרינה הנחשבת כבלתי מזיקה, המאופיין יכול לינאריתגובה לפי אופיין .ב

להתאים לתופעות גנטיות, לוקמיה ועוד.

ים את ברנטגן, הסיכוי לנזק מידי הוא אפסי. יש ערך סף שאפשר לקבל קרינה ולא לקבל נזק. מבסס

התאוריה לפי הטבע. בטבע מקבלים קרינה כל יום. למשל: בהרים יש יותר קרינה מהטבע ועדיין

תוחלת החיים בהרים הרבה יותר גדולה. יש קרינת רקע מהחלל, מהבטן של האדמה ועוד.

שאלה לדוגמה:. מי קבל x-rayקרינת 10rad -קרינת אלפא, חולה ב' ב 10rad -חולים שונים. חולה א' ב 2הקרנתי

, אותו הדבר. אך קרינת האלפא מזיקה יותר. וזה כי הנזק של האלפא rad-יותר קרינה? מבחינת ה

. 20הוא פי

. Rem =Siver. במקום Rad =Grayבשנים האחרונות שינו את היחידות של הקרינה: במקום

(100rad =1gray ,100rem =1siver.)

מילירם( ולכן בחודש 5000רם ) 5מפני שבשנה מותר מילירם. זה 420המנה הגבולית לחודש היא

125וזה הגבול של הרנטגנאי. זאת אומרת 0.3-מילירם. אך אנו מכפילים את המנה הזו ב 420

מילירם. לאחר מכן מתחיל בירור ובדיקות.

49


:בטיחות קרינה

המנה 1/10ת אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אח – "עובד קרינה"

200הגבולית, או העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישית בהיקף של

שעות בשנה לפחות, אלא אם כן קבע מפקח עבודה אזורי אחרת. בדיקת עיניים תתבצע כל שלוש

שנים. בדיקה גופנית ודם תתבצע כל שנה. עובדים מחויבים אחת לשנה לעבור הדרכת בטיחות

.קרינה

יש שלושה משרדים שמטפלים בבטיחות קרינה: משרד הבריאות )למטרת החולה(, משרד העבודה

)למטרת העובד(, משרד לאיכות הסביבה )אנשים שהם לא חולים ולא עובדים(.

זוהי קופסת פלסטיק שבצידה האחד יש חלון, ובצידה השני יש פטמה ולוחית כסף. תג הקרינה:

חטיבות של גבישים בעלי אותה דרגת רגישות. כל גביש מונח 4יש בפנים ישנם פילטרים מנחושת.

נמוך( KVPכשפילטר מסוים מונח מולו. כל מטרת הפילטרים הללו היא להבחין בין קרינה שטחית )

זו קרינה חודרת לכן כל ארבעת הגבישים יקלטו את KVP 125גבוה(. לדוגמא, KVPלקרינה חודרת )

חלק מהפילטרים יחסמו לחלוטין את הקרינה. מטעמי חיסכון שמו KVP40הקרינה. אם נעבוד עם

פילטרים רק מצד אחד ועל כך נדרש לענוד את התג כאשר הפטמה פונה קדימה. אם התג ייענד

הפוך אותה כמות קרינה תיקלט אך היא תירשם כקרינה חודרת בלבד. זאת אומרת שגם קרינה

נמוכה תחשב כקרינה גבוהה.

)שיטה שמבוססת TLD (Thermo Luminescent Dosimeter)ה שעובדת בשיטה בתוך התג יש פלט

פלוראוריד, וכאשר הקרינה פוגעת בהם מתרחשת -על חום ואור(. בפלטה ישנם גבישים של ליתיום

יוניזציה, ואלקטרונים עפים החוצה, ונלכדים במקומות שונים בגביש. כאשר התג מגיע אל המעבדה

. בעת החימום, קופצים Cº120, מחממים את הפלטה לטמפרטורה של בכור הגרעיני בנחל שורק

האלקטרונים חזרה למקומם הראשון, ובעת הקפיצה נפלט אור. האור נמדד, והוא פרופורציוני לכמות

הקרינה שהעובד קיבל. בתהליך פליטת האור הפלטה מתאפסת לקראת שימוש חוזר.

ה בגלל שהגב מוגן. הגפיים והראש חשופים. אם בצילומי מחלקה אנו נענוד את התג מעל הסינר. ז

עונדים מעל סינר תירשם קרינה כאילו הגב קיבל ותגרם הערכת יתר. אם עונדים מתחת לסינר אין

התייחסות לקרינה שחטפו הראש והגפיים ותגרם הערכת חסר.

Dose limit – כמות קרינה מקסימלית. ערך "כמות קרינה מקסימלית" הוא מספר יחידותRem שמי ,

שיקרה לו משהו בטווח הזמן 10,000מתוך 1יש לו סיכוי נוסף להיות –אליו בשנה אחת שנחשף

הרחוק.

במידה שקריאת התג מראה כי עובד הקרינה נחשף לקרינה:

- mRem10 נשלחת הודעה לממונה הבטיחות –בחודש

- mRem125 הודעה העובד מקבל –כשליש מכמות הקרינה המותרת בחודש –בחודש

בכתב.

- mRem1000 העובד נשלח לעובד תעסוקתי. –בחודש

כל גופי. Rem 25רמת הקרינה הגורמת לנזק מדיד ומידי )מחלות קרינה( קיימת כבר לאחר

כללי עבודה וכיסויי עופרת לנבדקים: בדרך כלל במחלקה אין כיסויי עופרת לכן מכוונים את המכשיר

ם סינר עופרת וכבל ארוך שבעזרתו מפעילים את הקרינה. בין החולה לדלת החדר. בהפעלה לובשי

מטר ומעלה אין צורך להוציא את 1המטרה היא לאפשר דרך יציאה החוצה. בפגייה אם המרחק הוא

מכמות קרינת הרקע היומית והיא זניחה. אם 1/14הפג המצולם מחוץ לפגייה. כי הכמות היא

של לפחות מטר אחד.המרחק הוא פחות ממטר יש להרחיק אותו למרחק

50


( ככל שתא מתחלק מהר יותר כך המטבוליזם מהר יותר וכך הוא 1העובר הוא הכי רגיש לקרינה. )

( תא צעיר יותר הינו יותר רגיש לקרינה. הכי רגישים 2רגיש יותר לקרינה. כמו תא סרטני לדוגמה; )

שרירים, עצבים, –רגישים לתורשה(. הכי פחות –הם: כלי דם, ריריות, זרע, ביציות )גם נזק גנטי

רקמות חיבור.

רגישות העובר היא לא אחידה במשך כל תקופת ההיריון. ככל שהעובר קרוב יותר להתחלה הוא יותר

רגיש.

יש שלושה שלישים בהיריון:

13עד שבוע 1שבע (1)

26עד שבוע 14שבוע (2)

. 40עד שבוע 27שבוע (3)

ימים מהביוץ עד להשתרשות של 9 –אינפלנטיישן -הפר מבחינת הקרינה, ההיריון מתחיל עוד בביוץ.

החלוקה ברנטגן היא שונה:הביצית.

ימים ראשונים. 10 –אינפלנטיישן -פרה (א)

שבועות. 6ימים עד 10 –בניית איברים (ב)

שבועות עד סוף ההיריון. 6מגיל – Fetal (ג)

מבחינת נזקי הקרינה:

בשלב הראשון מתבצע מוות. (א)

ראים לעין. בשלב השני ישנם מומים נ (ב)

בשלב השלישי ישנה נטייה ליותר מחלות מעובר רגיל. (ג)

ההשתרשות , אם ,בכל שלב יש השלכות שונות מבחינת הקרינה. בתחילת ההיריון, עד היום התשיעי

אישה תקבל קרינה מייננת העובר ככל הנראה ימות. אם העובר יקבל קרינה בשלב השני של יצירת

ויש אבנורמליות גדולה ביותר. זה נמשך מהיום התשיעי עד סוף האיברים הוא יהיה מאוד קריטי

שבוע שישי. מחודש שני )שבוע שישי( והלאה יש השפעה מינורית של הקרינה. אבל יש הסתברות

של העובר לפתח לוקמיה, דלקות ריאות ועוד.

כדי לצלם צילום רנטגן צריכים מספר תנאים:

1. Justification – לום או לא. כמו כן, הטכנולוגיה רצה מהר הצדקה. האם צריך את הצי

במקום ממוגרפיה MRIוהרופאים לא תמיד עוקבים בנוסף יש את בעיית כלכלה. למשל עדיף

במקרים רבים אך בגלל סיבות כספיות זה לא מתבצע.

2. Optimization – מקצועיות. הצילום מתבצע על ידי המורשה והמוסמך הטובים ביותר

ל וכיצד לבצע בצורה טובה ביותר את הבדיקה.שיודעים היטב כיצד לטפ

רק לצוות שמבצע את הבדיקה. -הגבלת כמות הקרינה .3

רקמות לקרינה: העובר זוהי הרקמה הכי רגישה. –רגישות תאים

ככל שהתא יותר צעיר ויש לו מטבוליזם יותר גבוה כך התא יותר ניזוק לקרינה.

רגיש ביותר: תאי דם, זרע וביציות

יש: שרירים ועצביםהכי פחות רג

ככל שהעובר צעיר יותר הוא יותר רגיש וככל שעולים בזמן הוא פחות רגיש.

51


איך מחשבים תחילת הריון? מחשבים מהיום הראשון של הוסת האחרונה שהייתה.

מה עושים?

נבדקת שאינה בהריון: שילוט, חוק עשרת הימים )צילום לנשים בגיל הפריון באזור גיל הבטן והצילום

הרופא מחתים את האישה שאינה בהריון, כיסוי –ימים לאחר הוסת(, הזמנה 10יהיה דחוף נצלם לא

עופרת, לשאול את האישה לפני.

נבדקת בהיריון:

נשתדל לא לבצע צילום. כדי לבצע צילום צריכה להיות הצדקה )על ידי הרופא המפנה(, הצילום

קרינה( ושתהיה הגבלת קרינה לצוות המטפל יתבצע בצורה האופטימלית )מירב המידע במזער ה

)למטופלים בדרך כלל אין הגבלה(. כמו כן נרצה לוודא שהרופא שהפנה אותה יודע שהיא בהריון,

יות ודרושה חתימת הסכמה של הנבדקת לביצוע הבדיקה. כמו כן צריך להרגיע אותה מבחינת כמו

לוותר על איכות התמונה. נצמצם כמה שאפשר, נעדיף ה וכיסוי מתאים. הקרינ

לדוגמה בבדיקת סי טי בטן לאשה שעברה תאונת דרכים. עשו סריקה אחת והשתמשו בפחות

מיליאמפר.

במידה ואישה בהריון קבלה קרינה, מותר פחות מארבעה צילומים ישירים לאגן. שלושה צילומים

ריון. או שיקוף צריך לשקול הי CTממשיכים הריון. אם בוצע במהלך ההיריון

לשקול, וברגע שיש מעל 5-10רם, המלצת הועדה היא לא להפסיק. בין 5במידה וכמות הקרינה עד

רם מפסיקים את ההיריון. 10

עובדת קרינה:

מילירם. זאת אומרת לאישה בהיריון מותר לעבוד 500בעולם: בארה"ב קבעו לעובר מותר לקבל עד

מילירם. כמובן שישתדלו שהיא לא תעבוד 500ה על בקרינה כל עוד העובר לא מקבל קרינה העול

במחלקות, בשיקופים. אם האישה עובדת במקום שזה לא מתאפשר ואין מי שיחליף אותה, האישה

סינורי עופרת. 2צריכה לקחת

מילירד לעובר. 100-מילירם לעובר ל 500-באירופה ירדו מ

מילירם לעובר. 500ובעצם זה כמו מילירם )לאמא עצמה(. 1000בארץ: לרנטגנאית מותר לקבל

מילירם. 1000-מותר לרנטגנאית לעבוד ברנטגן אבל שלא תעבור את ה

52


הפחתת מנת הקרינה לנבדקים במכון הרנטגן:

יש לשקול את ביצוע הצילום, האם יש הצדקה, לחשוב – לרופא המפנה לבדיקת הרנטגן .1

במונחים של סיכון/תועלת.

נהלי עבודה נכונים. לאמץ פרוטוקולים חוסכי קרינה. – גןלרדיולוג במכון הרנט .2

שימוש בכל האמצעים הקיימים על מנת להקטין ככל – לצוות המבצע את בדיקת הרנטגן .3

האפשר את מנת הקרינה בזמן הבדיקה הרנטגנית מבלי לפגוע באיכות התמונה.

4. mas-Kv – רצוי להשתמש במתח גבוה ככל האפשר ולרדת ב-mas המחיר: כמה שניתן .

ויותר קרינת פיזור., קטןהניגוד

יש להשתמש בפילטר המתאים – פילטר .5

לנצל את התופעה. -תופעת העקב .6

להרחיק את השפופרת מהחולה ככל שניתן. לקרב את הקסטה לחולה ככל שניתן. – מרחק .7

זמן ארוך יותר ולכן ניתן יותר –החולה מקבל פחות קרינה. אך המחיר –מרחק גדול יותר

mas שעלול לפגוע בחדות התנועתית.דבר

הקפדה על תנוחות מתאימות החוסכות קרינה. – תנוחת הנבדק .8

צמצום מקסימלי למינימום ההכרחי. כך גם נשפר את הקונטרסט. – גודל שדה .9

)סיבי פחמן( מפחית קרינה. משלב גם חוזק וגם סופג קרינה. שימוש בשולחן מגרפיט .10

מפחיתות קרינה. שימוש בקסטות מגרפיט .11

–מערכות בעלות רגישות גבוהה לקרינה ובאיכות טובה. אפקטיביות גלאי – מערכת רושמת .12

ככל שהוא יותר רגיש כך החולה יקבל פחות קרינה.

מומלץ לצלם ללא סורג מתי שמתאפשר. ככל שהרציו עולה האפקטיביות של בליעת – סורג .13

קרינת הפיזור עולה והניגוד מתקלקל אבל זה מצריך יותר קרינה.

עוזר לדייק בהארה. חוזרים פחות על צילומים. – השחרה אוטומטית .14

15. S Value – האם יש חסר/יתר. –שימוש נכון, מראה את הארה

הגנה על הנבדק עם כיסוי עופרת. – אמצעי הגנה .16

מותאמת לאיבר ולגיל. – רשימת אקספוזיציות .17

אנשים בחדר הבדיקה. רק במקרים חריגים אין להרשות נוכחות .18

יש להקפיד על הכנה מתאימה ולמנוע בדיקות חוזרות. – בדיקות הרנטגןהכנה ל .19

חוק עשר הימים ולהקפיד על זהירות. – הריון .20

"סכנה קרינה מייננת" – ט הורידה ואזהרהושיל .21

נתוני חשיפת נבדק. – רישום ותיעוד .22

למכשירי הדימות. – בקרת איכות .23

53


:Tube Rating Chartsגרף העמסה

ים להפגיז אלקטרונים את האנודה, היא מתחממת לאט לאט וכל הזמן הטמפרטורה כאשר מתחיל

שלה עולה. לפי הטבלה בתחילת ההארה יש מיליאמפר גבוה ולאט הוא דועך. במתח נמוך אפשר

לתת יותר מיליאמפר. במידה ונותנים לנו שתי טבלאות להשוואה אנו נוודא קודם שמדובר באותו

מוקדים שונים לא נוכל להשוות ולהחליט מה עדיף! כי כל מוקד נותן לנו הפוקוס כי במידה וזה שני

מטרה שונה. בפוקוס גדול, החום מתפזר על שטח גדול יותר. בפוקוס קטן אנו נכפיל את הזמן.

יותר נמוך כי הוא מחמם את 80-זה יהיה עדיף. ה kvאיפה שיש יותר מיליאמפר ביחידת זמן לאותו

השפופרת הרבה יותר מהר.

mA

s

60kV

80kV

54


שיקוף:

הדמיה שעוזרת לבצע בדיקה. השיקוף מסייע תוך כדי העבודה. יש שתי שיטות ברנטגן:

רישום קבוע ורגעי של רקמות גוף/אטימות. – צילום .1

הדגמה דינמית לאורך זמן שבה מקבלים ביטוי של האובייקט לאורך זמן. – שיקוף .2

אותו חומר.שיקוף זוהי קרינה אופיינית של

( פוטו קתודה 2ומצד שני פולט אור. ) X( לוח פלורסנטי מקבל מצד אחד פוטוני 1מגבר דמות עשוי )

מקבל אור ופולט אלקטרונים. בקצה השני יש פוטו אנודה בצד של הפוטו קתודה יש שדות דחייה

הם מגיעים שדוחות את האלקטרונים לפוטו אנודה. ובכך אנו מצליחים להאיץ את האלקטרונים וגם

בשטח קטן יותר לכן הגברנו את צפיפות האלקטרונים ובגלל זה יש אפשרות לתת פחות קרינה.

ממה ששלחנו וזה הופך לתמונה. 3האור שמגיע לאווטפוט פוספר מגיע בכמות כפולה פי

Last Image Hold זהו פטנט שברגע שמפסיקים שיקוף התמונה לא נעלמת מהמסך. הפטנט הוריד

ן השיקוף והחולה מקבל פחות קרינה. את זמ

כי את השניות אנחנו קובעים לפי המשך שלוחצים על לחצן החשיפה. mAsולא mAבשיקוף נותנים

הקרינה שהחולה מקבל קטנה יותר. FPSשיקוף בפולסים: ככל שיש פחות

גודל שדה כמות קרינה

0.3 mGy/s 25

1.23 mGy/s 12

ון קרינה.הגדלים בשיקוף זה על חשב

הכי טוב שהמגבר דמות יהיה כמה שקרוב לחולה. כדאי שנתרחק עם השפופרת מהחולה )חוק

הריבועים ההפוכים(.

FPD (flat panel detectorבדומה ל )-DRמבחינת המבנה הוא כמו ה .- DR.

.FPDבעבר היה מסך פלורסנטי לאחר מכן מגבר דימות ולאחר מכן

מגיעה קרינה ופוגעת בחומר מסוים ובמכה אחת Direct-: זה שבIndirect -ל Direct-ההבדל בין ה

הקרינה פוגעת בחומר והוא הופך את החומר לאור ואז צריך חומר Indirect-מקבלים אלקטרונים. ב

נוסף כדי שיהפוך את האור לאלקטרונים.

לעמוד כמה שיותר shielding( ;3 )( כיסויי עופרת 2( זמן )פחות זמן יותר טוב(; )1הגנה בשיקוף: )

רחוק מהשפופרת.

ככל ששדה הקרינה קטן יותר הכמות שהחולה מקבל קטנה.

. ילדים משקפים mA. גבוה יותר אפשר לתת פחות kv-כמו כן גם התמונה משתפרת. ככל שעובדים ב

ללא סורג.

55


חומר ניגוד:

חיוביים )כמו: יוד, בריום( מטרת חומר הניגוד להוסיף לניגוד הבסיסי. ישנם חומרי ניגוד – חומר ניגוד

וישנם חומרי ניגוד שליליים )כמו אוויר(. אפשר להזריק לחללים כמו מערכת העיכול. הקטע שאותו

נצלם הוא חלל וצריך לרוקן אותו. יוד אפשר להזריק לווריד. אוויר משתמשים פחות. מקדם הספיגה

נה. במידה והיינו נותנים לחולה לשתות . חומר ניגודי חיובי לא מעביר קרי100של חומר הניגוד הינו

עופרת, לא היינו רואים כלום )אך מטעמי בריאות לא נעשה זאת, החולה ימות במקום(. ברגע שותים

בריום מקדם הספיגה הוא גבוה ולכן נראה את הבריום יותר מאשר את העצמות.

שבצילום לא נוכל לראות אנו משתמשים בחומרי ניגוד כדי להגביר את הניגוד בתמונה בכל המקרים

את האיבר המבוקש ללא חומר ניגוד. למשל כליה: לא נוכל לראות כמו שצריך בצילום רנטגן באופן

מובהק. ברגע שאני אתן חומר ניגודי הוא מעלה את המספר האטומי של פרנכימת הכליה ואז זה

יראה לנו ברור. הקונטרסט נותן לנו הבדל.

Contrast Media ,רנטגן אינן יכולות לעבור דרכו ולכן הוא מאפשר ראיית המבנים חומר שקרני

הניתנים בעיקר בצילומי CO2בצילום. ישנם כמה חומרים כאלו, הנפוצים שבהם הם אוויר או גז

מערכת העיכול, בריום סולפאט הניתן בעיקר בצילומים של דרכי העיכול, יוד הניתן בעיקר בצילומים

.MRIגדוליניום הניתן בבדיקת ,CTשל דרכי השתן ובבדיקות

אנו נרצה שחומר ניגוד ישפר את הניגוד בתמונה על מנת שנוכל לאבחן טוב יותר, למצוא את הפתולוגיה בחולה מבלי שיפגע בחולה ויגרום לו לתופעות לוואי.

חומר ניגוד הוא חיובי או שלילי?מה קובע לנו האם

גודי. חומרי נילים שיש לנו כמה יסודות שמשמאנו לוקחים את הממוצע של הגוף כנקודת התייחסות. הממוצע של הגוף הוא מים. במידה והמספר

אטומי נמוך ממספר במידה והמספר .ניגוד יהיה חיוביהחומר , אטומי של חומר הניגוד יותר גבוה

די ניגוד יהיה שלילי. קונטרסט כפול הוא כאשר אנו משתמשים בחומר ניגוהחומר ,אטומי של מים

חומר ניגוד שנראה אותו שחור בצילום הרנטגן, כמו אוויר – שלילי חומר ניגודי שלילי יחד.חיובי וב

זהו חומר ניגוד שיראה בצילום בצבע לבן. זה קורה בגלל שקרני הרנטגן – חיוביבצילום ריאות.

יום במערכת נבלעות בחומר הניגוד )כמו בעצם בגלל הסמיכות שלה( למשל יוד בכלי דם, או בר

כאשר נשתמש בשני סוגי חומר ניגוד: חיובי ושלילי. מכניסים לחולה חומר ניגוד – ניגוד כפולהעיכול.

חיובי )בריום( יחד עם חומר ניגודי שלילי )אויר(. האוויר ממלא ומנפח את חלל המעי והבריום מצפה

נים כמו פוליפים וגידולים כך ניתן לזהות בצילומים גם ממצאים קט את דפנות המעיים או הקיבה.

קטנים שבבדיקות הרגילות עם חומר ניגודי יחיד היו מוסתרות ע"י החומר הניגודי הרב שמילא את

חלל האיבר.

היום קיימים בשימוש הרפואי מגוון רחב של חומרי ניגוד הנבדלים ביניהם במספר מולקולות היוד

ממצב של אטום -יוניוסמולריות שלה. ובמספר החלקיקים המרכיבים את התמיסה וקובעים את הא

לא מאוזנת. זהו בעצם אטום או מולקולה –נטרלי, מאוזן חשמלי, המולקולה הופכת להיות יונית

כמות החומרים המומסים בתמיסה. אוסמולריות נמוכה -הנושאים עימם מטען חשמלי. אוסמולריות

-ם האלה שמחברים, הוא קטן. נון יוני זה ריכוז חומרים מאוד נמוך, ככה שהיחס של היוד לחומרי

חיבור קוולנטי בין שני אטומים זהו חומר ללא מטענים חשמליים. כאשר נשאר חומר אחד בהמסה.

מסוגים דומים שאין מסירה של אלקטרונים וככה אין יצירה של קטניונים או אניונים והנזק הרבה יותר

חו במחקרים שונים שהם בטוחים יותר לשימוש חומרי הניגוד בעלי האוסמולריות הנמוכה הוכ .קטן

ושימוש בהם מוריד את שכיחות תופעות הלוואי.

שני היסודות שאיתם אנו עובדים הם היוד והבריום. מהם עושים את כל חומרי הניגוד שאנו

. ניתן לראות מתוך טבלת היסודות כי 5-6משתמשים היום. מספר אטומי ממוצע של האדם הוא

ל היסודות בהם משתמשים לחומרי ניגוד הם גבוהים בהרבה מן הממוצע לכן הם מספר האטומי ש

יהיו חיוביים.

56


Iopramide -ומשתמשים גם ב 53,מספר היסוד Iodineליצירת חומר ניגודי להזרקה נשתמש ביוד,

,Barium; וליצירת חומר הניגוד לבליעה משתמשים בבריום, )שזהו חומר לא יוני באוסמולריות נמוכה(

-ו iothalamate, זהו יסוד מתכתי המכיל גם מלחים. בעבר השתמשו בחומרים כמו 56מספר יסוד

diatrizoate אך בגלל שאחת התכונות שלהם היא שהם יוניים והאוסמולריות שלהם גבוהה )מה

שגורם לתופעות לוואי רבות(, כיום אנו משתמשים בחומרים יוניים בעלי אוסמולריות נמוכה כמו

. iohexol ,iopamidolאו חומרים לא יוניים: ioxaglateל: למש

אנו דורשים מחומרי ניגוד שיהיו כמו כל תרופה טובה. נקבל את האפקט החיובי שלה ויהיו כמה

שפחות תופעות לוואי שליליות.

תופעות הלוואי מתחלקות לשתיים:

תגובה אלרגית –אנאפילאטיות .1 )חומר ניגודי נכנס לכליה ולא מופרש והוא פוגע בכליה(. רעילות. נזק לכליות –כימוטוקסית .2

אפשר לראות על ציר הזמן שחומרי הניגוד כל הזמן הולכים ומשתפרים.

–קשר אלקטרוולנטי: ממצב של אטום נטרלי, מאוזן חשמלי, המולקולה הופכת להיות יונית -קשר יוני

לא מאוזנת.

יכנס נקי. תמיד היוד מחובר לעוד מולקולה שתאפשר לו להבכל חומר ניגודי, הוא לא מוזרק לגוף כיוד

( היוד היה מחובר למולקולה שיש לה פלוס 1990ש יותר טוב. בחומרים הישנים )עד יפרהיותר טוב, ל

ומינוס ומזה נוצרו מטענים חשמליים. ככל שחומר הניגוד יהיה שונה מהרכב הדם הוא יעשה יותר

ני ולכן היו יותר תגובות. תגובות. בחומרים הישנים היה קשר יו

בחומרים החדשים יש חיבור קוולנטי בין שני אטומים מסוגים דומים שאין מסירה של אלקטרונים וככה

אין יצירה של קטניונים או אניונים והנזק הרבה יותר קטן.

שלושה אטומים של יוד, חומר יוני. עם השנים רצו לשפר את החומר –בהתחלה היה אורוגרפין

חומר יוני באוסמולריות נמוכה. )הצליחו לעשות מולקולה שבמקום שיהיה לה –יחו למצוא שיפור והצל

שלושה אטומים של יוד, תהיה מולקולה יותר גדולה עם שישה אטומים של יוד( ככה שהיחס של היוד

לחומרים האלה שמחברים, הוא קטן. יש פחות חומרים שמחברים למולקולה עם התוספת של

מים של יוד יש קונטרסט גבוה ופחות חומרים שבונים את המולקולה. ז"א למולקולה יש השישה אטו

"פלחים" יותר קטנים. באוסמולריות נמוכה יש תגובה יותר קטנה לתגובות אלרגיות.

הצליחו לעשות מולקולה ללא מטענים חשמליים. ללא פלוס או מינוס. וזה נותן הרבה –חומר נון יוני

י.פחות תופעות לווא

ואז נוצר חומר נון יוני באוסמולריות נמוכה. .hexabrix –אורוגרפין וחומר יוני באוסמולריות נמוכה –חומר יוני

למה לא משתמשים בכל החולים בחומר נון יוני? כסף!

למאה אלף. 1והתמותה היא 5-8%אין הרבה תגובות לחומרי ניגוד, בסך הכל

57


ת:תופעות לוואי מחולקות לפי רמו

לא דורשות התערבות מיוחדת. לא צריך להנשים או להזריק לחולה שום דבר. החולה מרגיש – קלות

חום, פריחה אדומה )חרלת(, גרד והקאות. במקרה כזה נדבר עם החולה, נסביר לו שזה יכול לקרות,

לפקוח עין, עגלת החייאה בקרבת מקום ולהשגיח מרחוק. אפשר לקחת ספוגית עם מעט אלכוהול

ונותנים לחולה להריח.

אחד הדברים שצריך לעשות זה לשמור על וריד פתוח, לא להוציא את המחט במהלך הבדיקה

למקרה ונצטרך להזריק משהו.

ים יש בעוד מקומות. במידה ותהיה בצקת במיתרי הקול זה יעילפון, בצקת, אם יש בצקת בעינ – בנוני

יכול לגרום לחנק וזה למוות.

מיני דברים נוספים חוץ מאנטי היסטמנים. נותנים לו גם נוזלים. כמו כן גם חמצן, נותנים לחולה כל

ובהמשך נותנים אדרנלין לירידת לחץ דם ובתגובות הקשות יותר מוסיפים לאלו גם קורטיזון.

בכל מרפאה/בית חולים יש צוות שאחרי על ההחייאה.

ה והיה להם רגישות, אסטמה או רגישויות יש חולים שהם בקבוצת סיכון של אלרגיה, בעבר עשו בדיק

שעות 48לדברים אחרים. אם יודעים זאת מראש זה יהיה כתוב בתיק האישי. לאותם אנשים נותנים

לפני במקצבים של כל מיני זמנים תרופות של אנטי היסטמניות ובכך הפציינט יהיה הרבה פחות

אלרגי.

עיות לב, חולים זקנים עם בעיות בכליות אלו יכולים נזק אחר יכול להיות נזק כימוטוקסי, חולים עם ב

להיות בקבוצות הסיכון.

אם לחולה אין גורמי סיכון מזריקים כרגיל. אם לחולה יש אלרגיה ידועה, אם מחליטים לעשות,

מבצעים הכנה מתאימה ומזריקים חומר ניגודי לא יוני. ובחולים עם בעיות כימוטוקסיות כמובן שגם

שיך בבדיקה מזריקים חומר ניגודי לא יוני. אם מחליטים להמ

לפני בדיקת חומר ניגוד בודקים רמות קריאטינין. זהו מדד לתפקודי כליה. אם המדד גבוה לא

מזריקים כי זה יכול להזיק לכליה. צריך לעשות הכנה מתאימה. יש תגובה לסוכרת. לכן, חולי סוכרת

מר ניגוד זה דופק את הכליות. לכן הם עושים לוקחים תרופה מסוימת שבמידה ויש לה מגע עם חו

שעות אחרי כדי שלא יהיה במגע עם חומר הניגוד. 48-שעות לפני הבדיקה ו 24הפסקה

לפי חוזר משרד הבריאות, במידה וחולה רגיש לחומר ניגוד לא מבצעים את הבדיקה במרפאה רק

חייב להיות עגלת החייאה ובה בבית חולים. בכל חדר רנטגן שבו מתבצעת בדיקה עם חומרי ניגוד

, מסיכת הנשמה )אמבו(, מכשיר שאיבה, מקור חמצן, טובוסים, airwayצריך להיות דברים מסוימים:

ערכת עירוי ורידי, לרינגוסקופ ותרופות החייאה. עוד חלק בחוזר הוא להשאיר וריד פתוח לאחר

להזריק את החומר ניגוד. פה הזרקת חומר הניגוד. והנוהל השישי בחוזר אומר שרק רופא אמור

מדובר בכל אדם שקיבל הרשאה לביצוע הזרקה לתוך הוריד.

בכל בדיקה של הזרקת חומר ניגודי, הנבדק חייב לחתום על טופס החתמה. בבדיקה עם בריום אין

צורך בהסכמה. בתחילה נותנים הסברים לחולה, לאחר מכן ישנם שאלות על רגישויות ומחלות ובכך

ות קרינה. מכסים בטיח

58


ההתפתחות ההסטורית של חומרי הניגוד:

- Iodine – חומר ניגודי יוני

- Diodon – חומר ניגודי יוני

- Diatrizoate – חומר ניגודי יוני

- Iocsrmate – .חומר ניגודי יוני עם אוסמולריות נמוכה

- Ioxoglat – .חומר ניגודי יוני עם אוסמולריות נמוכה

- Iopamidol – נון יוני.חומר ניגודי

- Iotrolan – .חומר ניגודי נון יוני באוסמולריות נמוכה

בשימוש בחומר ניגודי בריום לא נזדקק לאישור החולה. בריום משמש להדגמה של מערכת העיכול

זהו מתכת 56בלבד. במידה והוא מגיע לכלי הדם מדובר במוות מידי. הבריום מספר אטומי

נוספות. כי הבריום בפני עצמו הוא חומר רעיל. שמפוררים לאבקה ומחברים למולקולות

בזכות התוספות אין שום יכולת ספיגה של הבריום במערכת העיכול ובכך אנו יכולים לראות את הניגוד ללא תופעות לוואי קשות.

כאשר מוסיפים אוויר יש לנו יכולת אבחנה טובה יותר. הבריום נדבק לדפנות והאוויר מנפח את

המעלות של התעלה. עם בריום בלבד נראה את 360יגוד משתפר ונוכל לראות את המעיים. בכך הנ כל החלל מלא בחומר ניגוד.

:הבריוםיתרונות

ואוסמוטית ואינו רעיל. רטי, לא פעיל מבחינה כימית אינחומר .1

לכל אורך צינור העיכול.אנטומית טובה גבוה הנותן הדגמה קונטרסט על ב .2

ר.זול, נוח להעברה ולשימוחומר .3

:הבריוםחסרונות

ניתן לסטריליזציה.לא .1

לכלי דם.בחדירה מסוכן .2

והידבקויות קשות. תלא נספג וגורם להצטלקויולא ניתן לסילוק, לחלל הבטן בחדירה .3

לגרום לעצירות.יכול .4

של פרפורציה או עצירות לא נשתמש בבריום.במקרים

59


רנטגן דיגיטלי

מושגים:

C.R – Computerised Radiography – מצלמים על קסטה מעבירים לקורא ואז מופיע על מסך

המחשב.

D.R – Direct Radiography – .מופיע ישר על המסך

DICOM (Digital Imaging & Communication in Medicine )

RIS (Radiology Information System )– .מרכז המידע ברנטגן

HIS (Hospital Information System )– .מרכז המידע של הבית חולים

Reader – קורא קסטות שהופך את המידע הרנטגני לדיגיטלי. קיים גם ב-CR וגם ב-DR ן אך באחרו

הוא יותר פנימי ולא נראה אותו.

IP (Image Plate )– .אותו לוח רגיש שעליו תהיה הדמות הלטנטלית, להבדיל מבעבר, לא רגיש לאור

PACS (Picture Archiving & Communication System)

תמונה שיש אוסף של הרבה גוונים במכה אחת. – תמונה אנלוגית

ס. בכל מטריקס יש פיקסלים. בכל פיקסל יש מספרים.תמונה של מטריק – תמונה דיגיטלית

Dynamic Range – .טווח הרקמות המוצגות על המסך

Windowing – .הרבה רקמות יחד

E.D.R – exposure data recognition .המערכת שמתקנת את ההגדלה

CAD (Computer Aided Diagnosis )– .רופא שכותב תשובה, יכול להיעזר במחשב

de ReadingDual Si – יכולת להוריד את כמות הקרינה כי יש שתי מערכות קוראות. משתמשים בזה

לממוגרפיה.

יחידת הרישום הקטנה ביותר והיא יכולה לרשום רק גוון אחד. ככל שהמטריקס יותר צפוף – פיקסל

כך החדות תהיה יותר טובה.

Byte – תא. כמו פיקסל. כלbyte יכול לקבל הרבהbit.

teMegaby – .מגה פיקסל

Bit – צורת כתיבה. בעצם אלו האפשרויות המתקבלות. ככל שיש יותר ביטים היכולת של ההפרדה

256ביט יש 8-(. ל2²,2²,2²,2²אפשרויות ) 16ביט יכולות להיות 4-בגוונים היא יותר גדולה. למשל: ל

ובה ויש אפשרות לעשות האיכות של המכשיר יותר ט bit. ככל שיש יותר 1byte =8bitsאפשרויות.

. windowingיותר

MTF (Modulation Transfer Function )– חדות, פיקסלים. ה-MTF מגדיר בקרת איכות כדי לראות

זה יותר טוב. בודק את החדות. 1-עם המכשיר טוב. ככל שהתוצאה מתקרבת ל

DQE (Detective Quantum Efficiency )– ל הגלאי, הכמות הקרינה. בודק את היעילות ש-IP .והקורא

60


S/N – Signal/Nois .בודק את רעש הרקע. במתח גבוה אנחנו מוחקים את רעש הרקע .

F.F.D (Focus Film Distance)

S.I.D (Source Image Distance)

F.S.D (Focus Skin Distance)

FAST (Focus Assessment Sonography Trauma ) .בדיקת אולטרסאונד שמבצעים במצבי טראומה

כמו כן נבצע תמיד צילום חזה, אגן ולפעמים במידה ויש צורך גם צווארי צדדי.

61


:רושמתהמערכת ה

על מנת להבין את יתרונות הרנטגן הדיגיטלי, נבין את חסרונות הרנטגן הקונבנציונלי:

1. Dynamic range – י צר מאוד בהשוואה לצילום בצילום הקונבנציונלי היה טווח דינמ

הדיגיטלי. בגלל טווח צר זה, נאצלו לחזור על צילומים פעמים רבות בעקבות הארות חסר או

יתר. כיום, ברנטגן הדיגיטלי, יש מגוון רחב של צפיפויות שאפשר לראות. הרצפטורים של

גנאי התמונה הדיגיטלית בעלי טווח דינמי רחב והם יכולים לדייק בתמונה גם אם הרנט

בטעות נתן הארת חסר או יתר. שינוי זה, הוריד משמעותית את חזרת הצילומים שהייתה

בעקבות בעיה זו.

הדמות הלטנטית בפיתוח הישן היה יקר מאוד בגלל הכימיקלים שנדרשו – פיתוח התמונה .2

לפיתוח. כמו כן, את הכימיקלים נאלצו לשים בחדר נפרד, את התמונה היו צריכים לפתח

חושך. כל האלמנטים הללו דרשו כסף רב ומקום גדול. לא די בזה, גם בקרת איכות בחדר

הייתה נדרשת לעיתים קרובות. בנוסף, פיתוח התמונה לקח זמן רב לעומת הפיתוח הנוכחי

כיום. הזמן הממושך שלקח עד לתוצאות התמונה עיכב את הרדיולוג והרופאים לתת את

ל להשפיע על החלטות גדולות והיה קריטי ביותר האבחנה המתאימה. עיכוב זה היה יכו

במקרי טראומה קשים.

מהרגע שבו פותחה התמונה, בפיתוח הישן, לא היה ניתן לבצע שום שינויים ולעבד – עיבוד .3

את התמונה לנוחיותנו. לא היה ניתן לשנות בהירות וניגוד. מה שיצא זה מה שקבלנו ועם זה

וק הרב היה חשוב ולא היה מקום לטעויות. לא בהארות הרופא היה צריך להתמודד. לכן, הדי

ולא במיקום האיבר מעל הקסטה.

נבנציונלית לא היה ניתן לאחסן טלי, את התמונה הקוילהבדיל מהרנטגן הדיג – אחסון .4

מור על מחשבים. לא הייתה אפשרות להעביר בין רופאים ובתי חולים )ברשת( ואחסונה שלו

ים הרפואיים היו נשמרים בארכיון. המקום דרש וגזל מקום, תפס מקום רב. בעבר, כל התיק

כסף, זמן וכוח אדם רב. כמו כן, ההתעסקות עם התיקים הרפואיים יצרה חלון הזדמנויות

לאיבוד מסמכים רבים. כיום הרנטגן הדיגיטלי, מאפשר את האחסון בלי לתפוס מקום מיותר

תי חולים ועוד.ופתח לנו את האפשרות לשלוח צילומים בין רופאים ב

בין השניים ישנו דמיון:

בשני המקרים, בעבר וכיום, אנו רוצים לשמור על רמת צילום גבוהה איכותית ומדויקת. כמו בעבר, גם

היום הרנטגנאי צריך לבחור את ההארה המתאימה ביותר על מנת שהנבדק יקבל את מזער הקרינה

ון. הרנטגנאי צריך להתחשב במיליאמפר, זמן אך שעדיין התמונה תצא אינפורמטיבית לפיענוח ואבח

החשיפה והמתח מה עדיף לחולה ומה עדיף לתמונה. לא די בזה, כמו בעבר, חשיבות התנוחה לא

פוסחת על הרנטגנאי כיום. מיקום האיבר במקום המתאים בקסטה, סורג וצמצום השדה כמה שאפשר

אבחנתית יותר. דמיון נוסף נוכל למצוא יכולה למנוע מהנבדק לקבל קרינה מיותרת או ליצור תמונה

בדמות הלטנטית המתקבלת.

השוני בין פעם להיום:

התמונה הדיגיטלית בעלת מספר תכונות אשר מבדילות אותה מהפילים הרגיל. הרצפטורים של

התמונה הדיגיטלית יכולים להגיב לטווח רחב יותר של חשיפת קרני רנטגן. זה אומר שגם במידה

חסר או הארת יתר התמונה עדיין תהיה מספיק טובה על מנת שתהיה דיאגנוסטית. ותהיה הארת

התמונה הדיגיטלית יכולה להציג גרדציה טובה יותר של צפיפויות שונות. תמונות דיגיטליות מורכבות

מנתונים שמחשב יכול לעשות עליהן מניפולציות. כאשר מציגים על מחשב ישנה גמישות רבה בשינוי

בהירות של התמונה. יתרון זה נותן לנו לראות בצורה אופטימלית ואבחנתית יותר מבנים הניגוד וה

אנטומיים שונים באותה התמונה למרות הצפיפויות השונות וללא קשר להארת המקור שנתנו. לא די

בזה גם המחשבים יכולים לשנות את ההגדרה של הצילום ובכך לשפר את איכות הצילום, לעשות

ונות כדי שהצילום יראה טוב יותר גם אם נתנו הארת חסר או יותר.מניפולציות ש

62


מאפייני התמונה הדיגיטלית:

תמונה דיגיטלית בנויה ממטריקס )מטריצות( או קומבינציות של שורות וטורים של פיקסלים. כל

פיקסל נקלט בערכים של מספרים דיגיטליים שכל מספר מיוצג על ידי רמת בהירות שונה על מסך

גה. המיקום של הפיקסל בתוך המטריצות מתאים לאזור בתוך החולה או בחלק מסוים של רקמה תצו

כלשהי.

4,194,304יש 2048X2048פיקסלים. ובמטריקס של 1,048,576יש 1024X1024מטריקס בגודל

פיקסלים. הראיה המרחבית של התמונה משתפרת ככל שהמטריקס יותר גדול ומכיל יותר פיקסלים

ככל שהפיקסלים יותר קטנים ישנם יותר פיקסלים וכך המטריקס יותר טוב. הרזולוציה גם כן קטנים.

( יורד ככה הפיקסלים קטנים יותר ואז יש יותר מטריקס. חשוב FOVמשתפרת כששדה הראייה )

להבין שכל התהליך הזה לוקח זמן והמחשב צריך לעבד את הנתונים ולאחסן את התמונה

ריקס יגדל כך גם זמן האחסון והעיבוד יגדל. הדיגיטלית. ככל שהמט

הערך המספרי שמוקצה לכל פיקסל נגזר מהפגיעה היחסית של קרני הרנטגן שעוברות במקביל לנפח

קסלים מייצגים את הפגיעה עם הרקמות. לכל פיקסל יש ביט לעומק או מספר של יהרקמות. הפ

חוצה ובכך לשלוט במדויק על בייטס אשר קובעים את הדיוק שבו נרשמת הקרינה שיוצאת ה

הבהירות של הפיקסלים שניתן לציין. עומק הביט נקבע על ידי מכשיר שמעביר מאנלוגי לדיגיטלי

שהוא מרכיב בלתי נפרד בכל המערכות הדיגיטליות. עומק ביט גדול יותר מאפשר מגוון רחב יותר של

גווני אפור 256להציג סקאלה של ביט יכול 8גווני אפור להיות מוצגים על המסך. למשל, עומק של

גווני אפור בהתאמה. ככל שהמערכת 16,384ו 4,096ביט יכולים להציג 14 -ו 12כאשר עומק של

יכולה להציג מגוון רחב יותר של גווני אפור הניגוד בתמונה משתפר. יחד עם זאת, הגודל של התמונה

ק כמו שהביט מגדיל את העומק.הדיגיטלית )מגהבייט או קילובייט( יכול להגדיל את העומ

הגדלת המטריקס מגדילה את כמות הפיקסלים ולכן הרזולוציה המרחבית של התמונה גדלה גם היא.

ירידה של כמות המטריקס מקטינה את כמות הפיקסלים ולכן גם הרזולוציה המרחבית של התמונה

תרד.

רכישת התמונה הדיגיטלית:

הרכישה כוללת שלושה שלבים:

ניתן להשיג בשימוש בכמה סוגים שונים של רצפטורים לקרני רנטגן. לאחר -התמונה רכישת (1)

יציאת הקרינה שעולה מהפציינט היא מומרת לנתונים מספריים דיגיטליים

עיבוד התמונה והצגתה למעשה הם דומים ללא קשר -עיבוד התמונה והצגת התמונה (2)

בשיטה המשומשת

שמירה ואחסון. (3)

63


:שיקוף דיגיטלי

ושא זה צבר פופולריות בגלל שהוא מותאם בקלות להגברת התמונה במערכת המשומשת. התמונה נ

הזרחנית משיגה באופן דומה את אותה התמונה בדרך השיקוף הקונבנציונלי. הקרינה שיוצאת

נספגת על ידי הכנסת זרחן, שמומר לאלקטרונים, נשלח פלט של זרחן, משוחרר כאור נראה, ומועבר

למה בטלוויזיה לסיגנל וידאו של אלקטרונים לשידור על מסך הטלוויזיה.על ידי המצ

ידאו ו( משמש להמיר את סיגנל הוADCבגישה אחת לשיקוף דיגיטלי, ממיר מאנלוגי לדיגיטלי )

האנלוגי )רציף( לנתונים דיגיטליים )מספרי נפרד(. התמונה נצפית ברזולוציה טובה יותר על המסך.

יים היא זו שיוצרת הזדמנות לעשות את המניפולציות והתפעולים על התמונה ההמרה לנתונים דיגיטל

בדרכים שונות. לאחרונה, מצלמות מסוימות שמטבען דיגיטליות ממוקמות בטלוויזיות במקומות שבהן

( בדרך כלל CCD – Charge Coupled Deviceידאו )והן מחוברות לתוצר/פלט הזרחן. בגלאי מצלמות הו

יה מרחבית טובה יותר ותוצר לינארי יותר מאשר המצלמות הטלוויזיה יש יכולת רזולוצ

הקונבנציונליות.

גישה שניה לשיקוף דיגיטלי מגבירה את נפח הדמות לטובת הרצפטור הדיגיטלי. משטחי גלאים

הופכים יותר ויותר להיות החלופה להעצמת התמונה בגלל שהם ישר לוכדים תמונות שיקוף לצורה

פן כללי יש להם קרן רנטגן שמזהה ביעילות גבוהה יותר. דיגיטלית ובאו

:צילום דיגיטלי

משמשים באופן דומה לרצפטורים בתמונת הפילים הרגילה ויכולים להיות CR-משטחי התמונות ב

(, כאשר IPניידים או מתוקנים. הקרינה שיוצאת מהחולה ויוצרת אינטראקציה עם משטח התמונה )

. למרות זאת חלק מהאנרגיה משוחרר photostimulable phosphorדי עוצמת הפוטון נספגת על י

כאור, בדומה לרדיוגרפיה הקונבנציונלית, כמות מספקת של אנרגיה מאוכסנת בזרחן על מנת ליצור

דמות לטנטית.

IP Image Plate:

עצמה והיא בנויה IP-. יש בקסטה את הback-ו frontמורכבת ממספר חלקים: קסטה, יש IP -ה

. זהו קטיון וזה BaFBr:Eu²( תומכת. מבנה הכימי שלה הוא 3( מגן, )2( פעילה, )1מכמה שכבות: )

חשוב ביצירת הדמות הלטנטית. יש לה חלק בסיסי ושכבה רגישה ששם הקרינה פוגעת ויוצרת

מגיעה לקורא האלקטרונים שייצרו את הדמות חוזרים למצבם הנורמליים. IP-יוניזציה. ברגע שה

עם התמונה שנחשפה לקרינה מועבר לקורא שממיר את התמונה האנאלוגית לתמונה הלוח

דיגיטלית. יחידת הקורא זמינות לקסטה אחת ואפילו למספר קסטות. ברגע שהכנסנו את הקסטה

ניאון או קרן לייזר יציבה. -לקורא היא נסקרת על ידי קרן לייזר של הליום

פעולת הקורא:

ות עם הכיוון של הברקוד פנימה. בסרט יש דמות לטנטית, לוקחים אל הקורא מכניסים את הקסט

. בקורא IP-מולקולות מאוזנות והקרינה עושה יוניזציה. האלקטרונים יוצאים ו"נתקעים" בקסטה ב

משחררים את האלקטרונים. יש בקרוב קרן מאוד דקה. חוק הריבועים ההפוכים לא פועל על קרן

והיא דקה, קל לעבוד אתה, היא קרן מקבילה, זה אומר שהיא לא לייזר )=קרן אור שעברה שכלולים

קופצים IP-נחלשת היא לא פועלת על פי חוק הריבועים ההפוכים(. תוך כדי הפגיעה של הקרן ב

אלקטרונים ונפלט אור. את האור הזה מודדים והוא הופך למספר אשר הופך לצורה דיגיטלית שאותה

ניתן לראות.

פעולה נוספת, היא נחשפת לאור לבן על מנת לשחרר שאריות של אנרגיה לפני שהקסטה חוזרת ל

מהשימוש הקודם.

64


S-Number:

S. Number – ב-CR ההשחרה הסופית ואיכות הצילום אינה תלויה קודם כל בטכניקת הצילום בגלל

קת טכניהתיקון הסופי המתבצע בזמן העיבוד. לכן כיצד נראה הצילום על המסך אינו יכול להעיד על

ואלו היו מייצגים את כמות Exposure Indexהיו מספרים שנקראים צילום טובה או גרועה. בעבר

. הרנטגנאי השתמש במספרים אלו על מנת לדעת האם מנת הקרינה היא IP-הגיעה אל השהקרינה

ביותר האפשרית המועטהההארה הנכונה ליצירת הצילום בעל האיכות הגבוהה ביותר עם החשיפה

. Sensitivity-הוא בשביל ה S-. הS. Numberישנם מספרי CR-ה לחולה. כיום, במערכת הלקרינ

גבוה מייצג מערכת עם רגישות Sהמספר מייצג את הרגישות המשוערת הדרושה לצילום. מספר

נמוך יותר מראה Sגבוהה יותר, הדורשת בגלל רגישותה הגבוהה פחות הארה לצילום שבוצע. מספר

ותר ניתנה לצילום. שהארה גדולה י

-יורד. ה S. Number-ה mAs-כל הארה שניתנת חוץ מהארה נמוכה מידי המכשיר מתקן. כשעולים ב

S. number .עובד ביחד הפוך עם כמות הקרינה

s. number הערות משמעות שהתקבל

הארת חסר 4הארת חסר פי 1600

2הארת חסר פי 800

מדוייק הארה מדוייקת 400

הארת יתר 2הארת יתר פי 200

4הארת יתר פי 100

.s -. כדי שחולה יקבל פחות קרינה צריך להקפיד על הkV-אם אנו מעוניינים לעלות דרגה, נעלה את ה

number.

65


:תהליך קבלת התמונה

במהלך תהליך קבלת התמונה, הנתונים הדיגיטליים מוערכים מחדש ועוברים תפעול לפני שהם

תונים הדיגיטליים רגילים לבנות היסטוגרם או גרפים של חלוקת הפיקסלים. לכל תמונה מוצגים. הנ

יש את הגרף שלה וזה מחושב לקבוע את העוצמה הכללית של חשיפת קרני הרנטגן.

אם הגרף מראה הארת יתר, בהירות התמונה תהיה בהתאם על מנת לפצות על הטעות. שימוש

צריך לשחזר תמונה. למשל בחזה, בטן ועמוד שדרה אם לא בנוסחאות ואלגוריתמיים עושים כאשר

יבחרו נתונים נכונים לא יהיה ניתן לשחזר את התמונה כראוי.

ברגע שהתמונה מועברת לפורמט דיגיטלי, יהיה אפשר להציג את זה על המוניטור. איכות תמונה

טובה דורשת רזולוציה מרחבית טובה בזמן הקלטת הנתונים.

יטלית:הצגת תמונה דיג

ברגע שהתמונה מועבדת לפורמט דיגיטלי יהיה אפשר להציג זאת על מוניטורים שונים, ניתן להדפיס,

לשלוח למרחקים ולאחסן.

הפקטור הבעייתי שהיה לרדיולוגים בהכנסה מהירה של התמונות הדיגיטליות הייתה הקושי בהצגת

תמונה, דורשת רזולוציה מרחבית התמונה כמו שצריך על מסכי המוניטור. איכות טובה של הצגת ה

טובה בזמן הקלטת הנתונים. מלבד מספר השורות הרצוי שיהיו למוניטור, בהיקות ובהירות חשובים

לא פחות בשביל שהרופא יוכל לצפות בכלל הגוונים השונים על המוניטור.

יש לנו כמה וכמה סוגים של מסכים:

חסרון:לא היה משהו אחר, תכלת חיים ארוכה. :יתרוןזהו שפופרת )יש לו שני קטבים(: CRTמסך

פולט קרינה, חדות ירודה.

2בפיזיקה זה מצב צבירה של גז מיונן )לא מאוזן חשמלית(. סוג של חומר שנמצא בין מסך פלזמה:

נוצר מטריקס. –לוחות זכוכית. כאשר הלוח הפנימי יש שרטוטים של פולס חשמלי

נוזליים שעובדים כמו תריסים זעירים המאפשרים או מונעים מעבר גביש נוזלי. גבישים – L.C.Dמסך

והפלזמה שאין קרינה והחדות L.C.D -אור מנורות פלורטסנטיות המותקנות מאחוריהן. יתרונות ה

טובה יותר.

ופלזמה. שאיפה זו LCD, השאיפה היום היא להחליף אותם למסכי CRTעם בעבר השתמשו במסכי

שיפור רב משביעות רצונם של הרופאים ואיכות התמונה הנוצרת. כבר החלה וניתן לראות

טכניקת חשיפת הקרינה:

הטכניקה צריכה להיבחר ולהיות מבוססת על פי הדרישות של אותו צילום מבוקש. אחד הפקטורים

שמבדילים את הדיגיטלי מהתמונה הרגילה זו היכולת של המחשב להתאים את הצפיפות או

ה כאשר יש טעויות בבחירת החשיפה. חשוב לציין שלמרות שהמחשב יכול לתקן הבהירות של התמונ

בהארת יתר/חסר הרנטגנאי חייב ובאחריותו לדייק כמה שיותר בבחירת החשיפה גם בתמונה

הדיגיטלית.

66


איכות התמונה הדיגיטלית:

ד חשובים ביצירת בכל הקשור לאיכות התמונה הדיגיטלית, רזולוציה, צפיפות, ניגוד ורעש, כולם יח

התמונה הדיגיטלית.

ברנטגן הדיגיטלי, מה שמשפיע על מספר גווני האפור זה הפיקסלים והעומק שלהם. הגדלת הגוונים

ר לנו להבדיל בין וזלעיוכל שיפור הניגוד של האפור מגדילה את הניגוד ואת הרזולוציה בתמונה.

יותר, יש גרדציה רחבה יותר בתמונה מבנים אנטומיים שונים. ככל שהעומק של הפיקסל גדול

נמוך מומלץ masהמוצגת. ככל שיש גרדציה רחבה יותר יש ניגוד טוב יותר. שימוש במתח גבוה עם

כי זה מנמיך את המנה הכללית שהחולה יקבל. הרצפטורים שמשתמשים בדיגיטלי הם יותר רגישים

רצפטורים יגדלו. במבנים גדולים לקרינת פיזור. לכן, במאמץ להפחית את עצמת קרינת הפיזור ה

נשתמש בגריד על מנת להפחית את כמות קרינת הפיזור. כמו כן שימוש בקולימטור נכון יכול להפחית

את קרינת הפיזור.

רזולוציה מרחבית:

בעבר, בתחילת הדרך של הרנטגן הדיגיטלי, לא הצליחו להגיע לרזולוציה המרחבית שהייתה ברנטגן

יותר טובה והיה ניתן לראות טוב יותר ברנטגן הקונבנציונלי 2לת ההפרדה היית פי הקונבנציונלי. יכו

, אך כיום, שופרה הקסטה, הרגישות והצפיפות של הגבישים גדלה IP-רזולוציה מרחבית. זה נבע מה

ויחד אתם השתפרה הרזולוציה המרחבית.

DR -ת. הקריאה הישירה בדיטקטורים מיוחדים ידועים בכך שהם משפרים את הרזולוציה המרחבי

. CR -מפחיתה את אובדן המידע שקיים ב

בסופו של דבר, הרזולוציה המרחבית מוגבלת על ידי גודל הפיקסלים. כמו כן גם היכולות של המכשור

משפיעות על הנתונים האנטומים בתמונה.

צפיפות:

ה. הקרן שיוצאת מהחולה כאשר הצפיפות החזותית יוצאת מהטווח צריך לחזור בדרך כלל על התמונ

מכילה טווח רחב של עצמות קרן רנטגן. על מנת ללכוד את הצפיפויות הקיצוניות דרושים רצפטורים

בעלי טווח דינמי רחב. מכיוון שהתמונה הדיגיטלית מספקת טווח דינמי רחב, ניתן לצפות בתמונות

האלה כמו שצריך.

( מדובר על חלון מצומצם, צר ולתמונה יהיה ןלב כאשר יש טווח קצר של צפיפויות שמוצג )שחור או

מעט גווני אפור, גרדציה נמוכה. – גדולניגוד

ערך פיקסל גבוה מציג רקמה שמקבלת מעט קרינה או פוטונים ומוצג כירידה בבהירות או בעליית

ה בצפיפות. לכן, ערך פיקסל נמוך מציג רקמה אשר מקבלת יותר קרינה או פוטונים ותוצג לנו עליי

בבהירות או ירידה בצפיפות. הזזה של החלון לפיקסלים הגבוהים תגביר את הראות של האזור

האנטומי הכהה )למשל: ריאות( על ידי זה שישנה הגברה בבהירות הכללית על מסך התצוגה. ולהפך.

כאשר אנו נגביר את הבהירות על המסך אנו נקטין את הצפיפות של התמונה ולהפך.

רמת הבהירות לבין החלון שאנו בוחרים. הגברת החלון ברמתו תגביר את הבהירות יש קשר ישיר בין

ולהפך.

67


ניגוד:

( משתנים שקשורים לרכישת 2( הבדלי אטימויות בגוף האדם; )1הניגוד בתמונה הסופית מורכב מ: )

יותר טן(, וכמו גודל השדה )ככל שהשדה גדולמתח )ככל שהמתח גבוה כך גם הניגוד קהתמונה כמו

( הסרט.3) כך יש יותר קרינת פיזור וכך גם הניגוד מתקלקל וקטן(;

אחד המאפיינים של התמונה הדיגיטליים זה שיפור הניגוד בתמונה הדיגיטלית לעומת העבר. הניגוד

של התמונה קובע את עד כמה אנו נוכל לראות טוב ולהבדיל בין רקמות שונות או גוונים שונים של

סל נקבע על ידי עומק או מספר הביטים, מה שמשפיע על מספר גווני האפור. אפור. עומק הפיק

וכל לעזור לנו יהניגוד שיפוראת הניגוד ואת הרזולוציה בתמונה. משפרתהגדלת כמות גווני האפור

להבדיל בין מבנים אנטומים שונים.

נה. ככל שיש יותר גוונים ככל שהעומק של הפיקסל גדול יותר יש יותר גוונים של אפור שמוצגים בתמו

זאת אומרת, היכולת להבחין בין שני –אנו משפרים את הניגוד. ככל שיש יותר ביט, הניגוד משתפר

-בגלל שהמחשב יכול להתאים את הניגוד לא דרוש לעשות את המניפולציות על הסוגי רקמות גדלה.

kv .

, ישנו רוחב חלון. רוחב החלון ורמת החלון קובעים את CT-לאחר קבלת התמונה, כמו ב

הצפיפות/הבהירות והניגוד של התמונה. שינוי החלון בתמונה על המסך מאפשר לנו להגביר את

מעט גוונים. ולהפך. כשכל טווח הצפיפויות מוצג –הבהירות או להפך. חלון צר משמעותו ניגוד גדול

גרדציה ארוכה. כאשר יש טווח קצר של צפיפויות שמוצג, –יש לתמונה ניגוד נמוך. יותר גווני אפור

גרדציה נמוכה. –בתמונה יהיה ניגוד קטן. מעט גווני אפור

של גוונים ונחשב עם טווח זאת, בדומה לרנטגן הקונבנציונלי, לפיו, ניגוד גבוה הוא בעל מספר מועט

צר. ניגוד נמוך, בעל הרבה גוונים של אפור, יש לו טווח רחב יותר של צפיפויות.

ניגוד גבוה )גרדציה קצרה(. –ניגוד נמוך )גרדציה ארוכה(. מעט גוונים מוצגים –הרבה גוונים מוצגים

בה גוונים(.מקטין ניגוד )הר –מגדיל ניגוד )פחות גוונים(, חלון רחב –חלון צר

רעש בתמונה:

רעש תמונה לא תורם בכלל לאינפורמציה דיאגנוסטית. הרעש הראשוני בתמונה הדיגיטלית נגרם

בגלל פוטונים וזה נראה כתנודות בתמונה. הפחתת הפוטונים שמגיעים לרצפטורים בתמונה מגדילה

את כמות הרעש בתוך התמונה ולהפך.

פוטונים( הצפיפות תוכל להתקן אבל יהיה רעש רקע. איכות כאשר קרן הרנטגן נמוכה מידי )הפחתת

התמונה הדיגיטלית תלויה בגורמים מסוימים שחשובים גם בתמונה הרגילה. לתנוחה ולפקטורים

יותר מאשר בתמונה הרגילה. בשימוש CR -נוספים ישנה השפעה גדולה על איכות התמונה ב

החולה לא מונח כמו שצריך על תא ההשחרה בהשחרה אוטומטית התמונה יכולה להיפגע לרעה אם

הנכון )לדוגמה בצילומי כתף או ע"ש מותני צדדי(.

נצטרך יותר קרינה. -ככל שהמערכת תיתן חדות יותר טובה

68


חדות:

ככל שנכנסים יותר קווים למ"מ החדות תהיה יותר טובה. ככל שהמטריקס יותר צפוף כך גם –חדות

הקסטה יותר קטנה כך גם החדות משתפרת:החדות משתפרת. כמו כן, ככל ש

מספר מקרון גודל קסטה

L/10mm מיקרון 100 24*18 L/8mm מיקרון 125 30*24

L/5mm מיקרון 200 35/43

איך הסרט משפיע על החדות? ככל שהפיקסלים יותר קטנים הניגוד והחדות טובים יותר. החדות לויה

, הצפיפות של מסך התצוגה, הקורא, ודי באחד מהם שלא , הצפיפות של המטריקסIP-בגודל הגביש ב

יהיה טוב בכדי לקלקל את השרשרת ולהוריד מהחדות והאיכות.

מה משפיע במערכת הדיגיטלית על החדות?

ממוגרפיה רנטגן קטגוריה

מיקרון 50 מיקרון 100 גודל הגביש

Reader Line/10mm Line/20mm

Storage 8 /ביטס 12ס/ בייט 20 ביטס 8מגביט

Display 2M Pixel 5M Pixelמסך התצוגה

69


תקשורת דיגיטלית:

זו PACS-היכולת לשלב תמונה, קול ואינפורמציה רפואית סימולטנית דורש מערכת מורכבת. ה

מערכת ממוחשבת שתוכננה לתמונה הדיגיטלית שיכולה ללכוד, לאחסן, להפיץ ולהציג תמונות

ת כל זה אפשרית על ידי הרשת שמקושרת בין כולם כף שיהיה אפשר דיגיטליות. היכולת להשיג א

לראות בין כולם. המטרה העיקרית היא לאפשר התייחסות הרופא עם התיעוד של הרנטגנאי במקום

ובזמן הנוח ביותר.

PACS – :אפליקציה בסיסית

-)שנה מערכת ארכיב מחולקת ל: ארכיב זמין ומידי )טווח עד חודש(, לטווח זמן בינוני -

שנים ויותר(. 10שנתיים( ולזמן ארוך )

ניהול תעבורת המידע: העברת הבדיקה הנדרשת, לעמדת צפייה או אבחון, בתאום והכוונה -

מראש, בזמן הנכון למשתמש הנכון.

: טיפול בדמוגרפיה, ניתוב תמונות אוטומטי, הדפסת תשובות והצגתן על פי RIS-חיבור ל -

מאגרי מידע והצגתן.דרישה, שליפת בדיקות קודמות מ

-תחנות עבודה לאבחון: מסכים בעלי רזולוציה גבוהה, תוכנות המתאימות לעבודת רדיולוג -

פרוטוקולי "תליית תמונות", עיבודים, פילטרים, יכולת טיפול בו זמנית במספר בדיקות,

בהתאם לתקנות בין לאומיות.

ות חוץ, גורמים מחוץ לבית הפצת תמונות ודוחות לגורמים מפנים: מחלקות קליניות, מרפא -

החולים, שירותי כוננות, דוחות רפואיים וכו'.

DICOM: שפה בעלת כללים וחוקי כתיבה אחידים המאפשרים העברה/החלפה של תמונות רפואיות

בין סוגי מכשור, מחשבים ובתי חולים. השפה המשותפת מאפשרת הצגה של תמונות ומלל, הנוצרים

צעות מכשירים של יצרנים אחרים. אחידות השפה, ואפשרויות התקשורת במכשיר של יצרן אחד, באמ

בין התוכנות השונות, מאפשרים ניהול ארכיון גדול, ומתן מענה לדרישות המשתמש.

בצילום הדיגיטלי יש טווח הארה שאפשר לתת והמכשיר יסתדר עם זה. אנו יכולים לשלוט על

צילומים ואנמנזות לשיכרון תקשורת מהירה יש זההשחרה ועל הניגוד. כמו כן, גם הכל מחובר,

ולאחר QC-מהעבר. בחדר העבודה מסך העבודה הוא ברמה הכי נמוכה, דרגה גבוהה יותר היא ב

המפענח. –מכן, הדרגה הכי גבוהה היא אצל הרדיולוג

' . רנטגנאי א' נתן ככתוב הנ"ל ורנטגנאי בmAs 5עם 55kVpשאלה לדוגמה: הארה לצילום ברך היא

. כיצד לדעתך יראו הצילומים? המכשיר ייתן את אותה השחה והחולה של mAs 10נתן הארה עם

רנטגנאי ב' יקבל קרינה מיותרת.

משמע ניתן יותר הארה. בשיטה הדיגיטלית אפשר לקבל את האקספוזיציה – mAsאם ניתן יותר

האופטימלית. גם אם נתן יותר מידי או פחות מידי.

70


. ראשית, מרכוז. אחד הדברים שקובעים את ההארה הסופית CRם קריטיים בעבודה עם ישנם תנאי

הוא סוג הרקמה הנמצאת חשוב למרכז במקום הנכון כדי שמערכת התיקון האוטומטי תוכל להשלים

תוכנתו כך להתרכז במה שנעשה בתוך IP)כמו במערכת השחרה אוטומטית(. שנית, צמצום, קוראי

הצילום כפי שצומצם בזמן ביצוע הצילום, על מנת שההשחרה הסופית לא התחום המצומצם של

תושפע ממה שקורה מעבר לגבולות הצמצום של הצילום בתיקון ההשחרה הסופית. זה מסיר מידע

מיותר ולא חיוני מלהשפיע על התוצאה הסופית הממוצעת מבחינת ההשחרה והניגוד. לכן חשוב

אזור הדרוש לשיפור איכות הצילום הסופי ולמניעת הכנסה של לצמצם את הצילום רק ל CR-להקפיד ב

חלקים לא רצויים לצילום.

עבודה בחדר הצילומים: –תרשים זרימה

הכנסת החולה לחדר )וידוי השם, הכנה...( -

ביצוע הצילום: -

network-רישום פרטי החולה מה -

בחירת סוג הצילום וההארה -

בירקוד הקסטה מיד עם גמר הצילום -

reader-סטה להכנסת ק -

צפייה ובקרת איכות ראשונית בחדר הבדיקה -

מרכזי. QC-העברת הבדיקה להמשך טיפול לתחנת ה -

71


רדיוגרפיה

כללי

עשרת הדיברות:

יחס נכון בין הקרן המרכזית, האיבר המצולם והקסטה. הקרן המרכזית באמצע הקסטה, .1

אבל לא יותר. הקרן המרכזית שדה הקרינה פתוח לפי גודל הקסטה, יכול להיות פתוח פחות

צריכה להיות באמצע הקסטה. אם האיבר יהיה ממוקם נכון על הקסטה באמצע )מבחינת

שוליים, על מנת למנוע חיתוך בצילום( הצילום יצא יותר נכון וככה לא נחסוך בפרטים. במידה

יוקרן החולה – Xופתחנו יותר מידי את שדה הקרינה יכול לקרות שני דברים: )א( קרינת

לא מספיק שהחולה יקבל קרינה מיותרת הצילום יפגע –קרינה מיותרת; )ב( קרינת פיזור

וכמו כן איכות הצילום.

שתי תנוחות לפחות. הצילום הוא דו מימד. חסר תמיד מימד שלישי. לכן, תמיד לכל צילום יש .2

לראשון. 90º-צילום נוסף. הצילום השני הוא ניצב ב

שמירה על פרטיותו של החולה. על עצלנות וחסכון זמן "משלמים חשיפת האזור הנבדק תוך .3

מחיר" של צילום לא טוב ולא מדויק. לפעמים יכולות להיווצר "תוספות" של הבגדים או של

האביזרים הנלווים. גם דברים שיכולים לעשות צל. למשל מכנסי גי'נס. דבר שלא נוגעים או

הורדנו יש לרשום על ההזמנה מפני מורידים זה תחבושות עם משחות. במידה ולא

שלפעמים יש משחות שמשאירים צל.

הכללת אזור גובל. )א( איתור מיקום; )ב( לידיעת התנוחה "תפסת מרובה לא תפסת". .4

במידה ונצלם עצם ארוכה, לפעמים לא נדע איך להחזיק את הצילום כי אין קווים מנחים. לכן

ויש צילום עצם ארוכה והשבר באמצע נבחר יש לצלם עצם ארוכה עם מפרק צמוד. במידה

את המפרק היותר קטן כדי שנקרין פחות לחולה. לפעמים בעצם הירך מבקשים לצלם את כל

הירך ואת המפרקים אז או שנצלם באלכסון או שנצלם בחלקים.

ככל שהאיבר קרוב לקסטה, הצילום יהיה חד –איבר נבדק קרוב לקסטה. הקרבה לקסטה .5

וק שלנבדק יהיה "נוח". על מנת שלא יזוז. אי תזוזה מעניקה חדות טובה יותר. חשוב לבד

יותר.

בחירת גודל הקסטה על פי האזור הנבדק .6

צירים אורכיים מקבילים של האיבר והקסטה. אם אנו נצלם עצם לא מקבילה אנו מחסירים .7

מידע בצילום. למשל שבר עדין לא נראה אם הצילום לא יהיה מקביל.

. ימין או שמאל. חייבים להופיע על כל צילום שעושים. גם בצילומי בטן ואגן.סימנים בצילום .8

הצילום עצמו צריך להיות הזיהוי של החולה. .9

סוג וכמות הקרינה בהתאם לאטימות באזור הנבדק ובהתאם לשאלה האבחונית. בוחרים .10

של מתח לפי המינימום ההכרחי לצורך הצילום. לפי הצפיפות קובעים. למשל צילום בטן

מתאמן בחדר כושר מול צילום אישה עם אותו עובי בטן רק שאצלה זה שומן ולא שריר.

צפיפות של שריר יותר גדולה משומן. לכן המתאמן ידרוש יותר מתח.

מתן הוראות מתאימות לנבדק בקשר לבדיקה מבלי לגלות לו את מהות המחלה להקפיד על .11

ר בשפה פשוטה ועשיר בסבלנות. כללי האתיקה, לא לשוחח בקול על מחלתו, לדב

תנוחת החולה נוחה. חוסר נוחות גורם לתזוזה וזו משפיעה על החדות. .12

הגנה על החולה ומלויו מפני הקרינה. .13

שמירת סודיות רפואית. .14

72


סדר הפעולות לביצוע צילום הרנטגן:

קריאת ההזמנה. קביעת הצילומים שיש לצלם וקביעת הסדר שלהם. .1

הנדרש לצילום )קסטות בגדלים מתאימים וכדומה(.הכנת קסטות והציוד .2

הכנסת החולה + וידוי השם. .3

מתן הוראות מתאימות בזמן שהחולה מבצע את הפעולות הרנטגנאי מכניס את מספר ת.ז .4

עם השם במערכת וכאשר נפתח המסך עם השם של החולה לוודא שהשם שרשום במחשב

הוא השם של החולה שבתוך החדר.

המערכת הרנטגנית הקשורה לקרינה. הרנטגנאי בוחר את השפופרת, –בשולחן הפיקוד .5

השולחן, בוקי, שכיבה או עמידה.

הצבה נכונה של החולה. כל צילום והתנוחה שלו. .6

מתן הוראות נשימה מתאימות בהתאם לצילום. .7

הארה. כאשר השפופרת מוציאה את הקרינה. ביצוע הצילום. –אקספוזיציה .8

סטה והכנסתה לתוך הקורא. לא משחררים את החולה לפני לקיחת קסטה, ברקוד הק .9

שהקורא סיים.

ברגע שהצילום נמצא על המסך יש לסמן צדדים, שולחים את הצילום לחדר אור ששם .10

הרנטגנאי הראשי מצמצם ובודק את איכות הצילום.

המצב ( נוחות המטופל לפי1ברגע שמגיע חולה עם הרבה צילומים אנו נבחר את סדר העדיפויות: )

( בוקי/ בלי בוקי.3( תנוחות = עמידה, שכיבה; )2הרפואי; )

ניגוד גדול –ניגוד קטן; גרדציה קצרה –גרדציה ארוכה

עקרונות בצילום קרן אופקית:

כאשר הנבדק עומד, הוא עומד על מצה גבוה כשיח כדי שנקבל תמונה אמיתית של הקשת. .1

מהגוף. בצילום בקרן אופקית הקסטה צריכה להיות נמוכה .2

לטלסקופ יש גבולות. הסיבה שעושים על שולחן היא כי זה לא מגיע לרצפה. .3

כדי שנראה תמונה טובה שלא יהיה רחוק / קרוב מידי. הטווח –מרחק של המוקד והקסטה .4

הוא מטר עד מטר ועשרה.

הקסטה צריכה להיות נמוכה. .5

איבר מקביל לקסטה. .6

הקסטה צריכה להיות ורטיקלית בשני הצדדים. .7

כמו כן, כאשר חולה עומד על שולחן, חובה לתת לו להחזיק במשהו. במידה ואין במה חייב להיות

גם כאשר מלווה. גם על מנת למנוע נפילות וגם על מנת לשמור על יציבות לטובת איכות התמונה.

מצלמים חולה בעמידה, חייבים לשים לב שמופיעים סימנים וסימון שהצילום התבצע בעמידה.

רך אנו "סובלים" את קרינת הפיזור, מהברך ומעלה אנו מוסיפים בוקי וכמו כן גם מעלים עד הב

במתח.

בצילום גוף זר, אנו לא מבצעים הטלה כדי לקבל את המידע המדויק ביותר:

אפשר לראות שבשני המקרים בהם יש הטלה נקודת הכניסה של הקרן לא מקבילה לנקודת הרישום

אשר השפופרת ניצבת הקרן ניצבת ובכך לא נפספס מידע. על הקסטה. כ

73


ראש

רנטגןסוג הדמיה:

כיום כבר לא עושים צילומי גולגולת.

יש לנו מספר נקודות ציון:

שורש האף, הנקודה שהאף מתחיל. –נזיון .1

הנקודה בין הגבות –גלבלה .2

בסיס האף. –אקנטיון .3

הנקודה הכי גבוהה, שיא הראש. –ורטקס .4

קו דמיוני מנקב השמיעה עד לגבול התחתון של ארובת העין. –וזנת הגרמנית קו המא .5

קו דמיוני מנקב השמיעה עד לזווית העין. –קו הבסיס .6

בגלל שהרשתית רגישה לקרינה. PAבצילומי גולגולת עושים

. במידה ונרצה ידני, נעשה את אותו המתח kv70 – kv80כל צילומי הראש נבצע עם בוקי ובהארת

.mAs10עם

צילום סקירה גולגולת:

:החולה יושב כאשר פניו אל הקסטה, מצב ואף נוגעים בורטיגרף. תנוחת החולה

:בהטלה קאודלית של קרן מרכזיתº12- º15 כך שהקרן יוצאת באקנטיון )שם צריך להיות

ס"מ מעל הורטקס. 2הריכוז(. גבול עליון

:לאורך 24*30 קסטה

הפירמידות ולקבל אינפורמציה נוספת. הצילום הזה הוא כבר לא מטרת ההטלה היא להוריד את

פופולרי במיוחד.

צילום צדדי גולגולת:

:החולה יושב עם הפנים לכיוון הורטיגרף, מזיזים את הראש הצידה עד תנוחת החולה

שהראש יהיה מקביל לסרט. בצילום צדדי חשוב לא לחתוך את הורטקס ואת החלק האחורי

של הגולגולת.

:אופקית במרכז הקסטה. קרן מרכזית

:לרוחב 24*30 קסטה

החולה שוכב על הבטן כל הגוף מוטה באלכסון, רגל אחת מונחת על השנייה :שנייהאפשרות

ומרימים את הגוף עם היד. חשוב לשמור על משור מדיאלי מקביל לקסטה. הריכוז באמצע הקסטה

והקסטה מונחת לרוחב.

קית כאשר החולה שוכב ומגביהים קצת את הראש. הקסטה תהיה עם קרן אופ אפשרות שלישית:

לאורך.

רק בחבלה כאשר רוצים לראות את האוקסיפוט. צילום על שם טאון:

74


צילום בסיס גולגולת:

:החולה יושב עם הגב לורטיגרף, מטה את הראש אחורנית עד שקו המאוזנת תנוחת החולה

עט קדימה, ומעגלים את קשת הגב עד הגרמנית מקביל לקסטה. מושיבים את החולה מ

שהחולה מגיע לזה שקו המאוזנת הגרמנית מקביל לקסטה.

הוכחה לצילום טוב, שעצמות הפנים ולסת תחתונה בקו אחד, כמו כן רואים את הדנס.

אלו הם ארבעת הצילומים הבסיסיים. ברוב המקרים מבקשים ישר וצדדי. בתי חולים משתמשים

. multiple myelomaירת שלד או בצילומים אלו בשאלת סק

סינוסים:

Waters סינוסים מקסילרים. נצלם כאשר נרצה לראות נוזל או עכירות בכל ארבעת הסינוסים. הכי

/watersשכיח: מקסילריים. הכי מסוכן: ספנואידלים. מבדילים בין שני צילומים: מערות הפנים )

Maxwell( אל מול צילום מערות המצח )colldwell.)

הצילום השכיח ביותר הוא מערות הפנים.

צילום מערות הפנים:

:החולה יושב שפניו אל הקסטה, מישור מדיאלי ניצב לסרט. חייב להיות סימטרי. התנוחה

הגולגולת מונחת כך שגם האף וגם הסנטר נוגעים וזה בשביל יציבות והפה פתוח. אמצע

PAהקטסה באקנטיון.

:בהטלה קרן מרכזיתº15 דלית יוצאת באקנטיון. קאו

:24*18 קסטה

:הסינוסים הפרונטלים יוצאות מקוצרים. הדגמה

מטרת ההטלה היא להוציא את הפירמידות מהחלק התחתון של הסינוסים המקסילרים. מטרת הפה

הפתוח היא להדגים טוב יותר את הסינוסים הספנואידליים. תמיד מעלות קאודליות יורידו את

הפירמידות.

(:colldwelם מערות המצח )צילו

. 8מטרתו להדגים סינוסים פרונטלים ואתמואידלים. הסינוסים הפרונטלים לא מתפתחים עד גיל

:הצילום מתבצע בישיבה. זה כדי לראות פלסים ויציבות. אמצע הקסטה זה הנזיון. התנוחה

החולה יושב ומצמיד את המצח והאף לורטיגרף.

:קרן מרכזית º15-º12 קאודלית יוצאת בנזיון. בהטלה

:18*24 קסטה

המטרה של ההטלה היא לראות את הסינוסים האתמואידלים ולהוריד את הפירמידות.

אנו נצפה לראות את הסינוסים שחורים. בסינוסים המקסילרים שיש נוזל נותנים אנטיביוטיקה. כאשר

יש נוזל בסינוסים הפרונטלים מאשפזים.

צילום של עצמות הפנים:

נבצע כמו מערות הפנים רק בלי לפתוח את הפה והקסטה תהיה מונחת לרוחב. וחה: התנ

הריכוז יוצא באקנטיון.

:הטלה קאודלית של קרן מרכזיתº12-º15 .

75


צילום של קשת הזיגומה:

º5-º10האופטימלית היא לעשות צילום בסיס גולגולת. אם רוצים רק צד אחד אז מסובבים .1

ד שני.את הראש לצד הנגדי ואז צ

קאודלית. º30לבצע צילום לעצמות הפנים רק שההטלה תהיה .2

במידה ואי אפשר את השתיים הראשונות, החולה שוכב על המטה, הקו המאוזנת הגרמנית .3

קאודלית. º30ניצב לקסטה. קרן מרכזית בהטלה של

צילום לארובות העין:

מצח ואף צמודים לקסטה. :התנוחה

קרן מרכזית: º30 .האמצע הוא בנזיון.קאודלית

לסת תחתונה:

בגלל צורת הקשת צריך לקחת בחשבון שאם נשבר במקום אחד אז יכול להיות שיש עוד מקומות

שבורים. רוב השברים נמצאים או בחלק העולה/הרוחבי. הצילום נעשה במנח סמי אקסיאלי לסנטר.

הוא מגיע בדרך כלל כהשלמה.

:או לשים כריות( את הקסטה והיא מוכנסת החולה יושב על כיסא ומחזיק ) התנוחה

מקסימלית. הסנטר מורם מקסימלית.

:בהטלה קאודלית קרן מרכזיתº15-º20 הצמצום הוא לרוחב הסנטר. חשוב לשמור על .

סימטריות.

:לרוחב. 24*30 קסטה

צילום של הקשת של הלסת התחתונה:

:דק )הצד הנבדק הוא החולה שוכב על הגב באלכסון. הראש מוטה על הצד הנב התנוחה

הצד הקרוב לקסטה(. הגולגולת מונחת באלכסון שהצד הקרניאלי נמוך מהצד הקאודלי

)ראש נמוך מסנטר(, הגולגולת במנח צדדי.

:בהטלה קרניאלית של קרן מרכזיתº25-º20 פוגעת בזווית הלסת הרחוקה ויוצאת באמצע

הקסטה.

:הוסיף כרית או שק חול מתחת. לרוחב ומונחת מתחת ללסת. ניתן ל 18*24 קסטה

:ללא. בוקי

:הארה kv60 mAs5

T.M.J (Tempo-Mandibular Joint :) -צילום ל

:יק )כמו אודיטיס. המנה של הראש לטרלי מדוזהה לצילום בשאלה של מסט התנוחה

צילומים. 4גולגולת צדדי(. מבצעים צילום אחד עם פה פתוח ואז צד שני. בסה"כ

:קאודלית הטלה קרן מרכזיתº30.השדה ממש מצומצם .

:י מקביל לקסטה. באמצע הקסטה ללאורך, מישור מדיא קסטהT.M.J.

. אם זה למסטואיד פה סגור בלבד ולכל צד condyle-בצילום נראה את נקב השמיעה ונראה את ה

ומדביקים את האוזן שלא תפריע.

76


גפיים עליונות

סוג הדמיה: רנטגן

לרי:וו-צילום יד ישר דורזו

במקרה והחולה לא יכול לישר את האצבעות, כדאי לצלם וולרו דורזל כאשר הקרן המרכזית לתוך

הקשת וזאת על מנת לקבל את האצבעות פרושות ככל האפשר.

:לי של האמה. האצבעות סטשלמותה, כולל האצבעות והחלק הדייש לקבל את היד ב הדגמה

מנח ישר.ועצמות המסרק מופרדים האחד מהשני ומופיעים ב

:סא, סמוך לקצה מיטת הצילום הרגליים פונות הצידה ומרוחקות יהנבדק יושב על כ תנוחה

ממיטת הצילומים. הרגליים אינן מתחת למיטה! היד מונחת על הקסטה על צידה הוולרי,

ס"מ מקצה הקסטה. 3מרוחק 3האצבעות פשוטות, האמה מונחת על המיטה, קצה אצבע

נח על האמה הדיסטלית "ליציבות". במקרה הצורך שק חול מו

:ניצבת דורזו וולר, פוגעת באמצע האזור הנבדק, במפרק ה קרן מרכזית- MP 3-ה.

:מחולקת לשניים. 18*13או 24*18 קסטה

:הארה kv48-50

צילום יד אלכסוני:

:החולה יושב לצד השולחן, הרגליים לא מתחת לשולחן. האמה מונחת על השולחן התנוחה

ע כמעט נוגעות אחת בשנייה. שאר הרדיאלי מתרומם כאשר האגודל והאצביה. הצד בפרונצ

האצבעות מופרדות אחת מהשנייה עם כיפוף כל של כל אחת מהן.

:ניצבת ישר למפרק קרן מרכזיתMP 2של אצבע .

:24*18מחולקת לשניים או 18*13 קסטה

:הארה kv46-50

צילום יד צדדי:

:השולחן כאשר הרגליים אינן מתחת לשולחן. האמה מונחת על החולה יושב מול התנוחה

השולחן כאשר היד נמצאת במנח לטרלי אמיתי כאשר הצד האולנרי מונח על הקסטה.

האגודל מרוחק הצידה ונמצא במנח ישר )אך רחוק מן הסרט(.

:ניצבת, במרכז הקסטה במפרק ה קרן מרכזית- MP .

:18*13 קסטה

:הארה kv60

ישר: צילום אגודל

:החולה יושב ליד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. האמה נמצאת ברוטציה התנוחה

פנימית/מדיאלית מלאה. הצד הדורזלי של האגודל מונח כולו על הקסטה. פרונציה

מקסימלית.

:מרוכזת למפרק קרן מרכזיתMP .ולמרכז הקסטה

:24*18 קסטה

:הארה kv44

77


צילום אגודל צדדי:

:חולה יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. האגודל הנבדק מונח כך התנוחה

שהציפורן תהיה לטרלית. שאר האצבעות מועברות לצד השני ונתמכות על ידי ספוג. כאשר

האגודל יונח במנח ישר של צילום יד על הקסטה הוא יודגם בצורה אלכסונית.

:מרוכזת לאמצע הקסטה למפרק קרן מרכזיתMP גודל.של הא

:18*13 קסטה

:הארה kv44

ישר: 2-5צילום אצבעות

ישר: 2-5*כללים מנחים לביצוע צילום אצבעות

להפריד אצבע משאר האצבעות. .1

מישור סגיטלי מקביל לסרט או ציר המפרק ניצב לסרט. .2

אזור נבדק קרוב לסרט. .3

מנת למנוע כאשר מצלמים אצבע שהיא לא צמודה חשוב שהיא תהיה מקבילה לכל האורך )על

השלכות גאומטריות(.

:החולה יושב לצד השולחן, היד מונחת עם הצד הפלמרי לגב השולחן, האצבע התנוחה

הרצויה ממוקמת באמצע הקסטה כאשר שאר האצבעות מופרדות מהאצבע הנבדקת.

דורזל.-במידה והאצבע במצב של כפיפה הקרן המרכזית תכנס בכיוון וולר

:הפרוקסימלים או במפרק בין הגלילים קרן מרכזיתMP .תלוי באצבע ,

:18*13 קסטה

:הארה kv44

צדדי: 2-5צילום אצבעות

:יונחו על הצד 2,3החולה יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן, אצבעות התנוחה

ulna-יונחו על הצד של ה 4-5)כאשר הציפורן היא לכיוון הגוף(, אצבעות radios -של ה

ות מורחקות מהאצבע הנבדקת. אפשר להשתמש בפלסטרים ובאגד, כאשר שאר האצבע

בנוסף אפשר להשתמש במקל ארטיק כדי לייצב את האצבע הנבדקת או להחזיק את שאר

האצבעות עם היד השנייה.

:מרוכז למפרק הפרוקסימלי קרן מרכזיתIP .ובמרכז הקסטה

:18*13 קסטה

:הארה kv44

עצמות שורש כף היד:

תנוחות אפשריות: 4כף היד יש לעצמות שורש

עם כיפוף קל של היד –צילום ישר .1

גם שם ניתן לאגרף מעט את היד –צילום צדדי .2

ה של כל האצבעות לכוון הצד מרים צד רדיאלי, ב. מקסימום הטי א. – scaphoid -הדגמת ה .3

האולנרי.

מרכזית ניצבת.ה בין גב היד לסרט. קרן הטי pisiform .º45 -שורש יד אלכסוני להדגמת ה .4

78


צילום שורש כף היד ישר:

:הנבדק יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. האמה והיד מונחות בקו ישר התנוחה

על השולחן, החלק הוולרי של שורש כף היד צריך להיות צמוד לקסטה. אפשר להיעזר בספוג

שק חול על האמה. מתחת לאצבעות. כדי לשמור על יציבות ולחזק את התנוחה אפשר לשים

אפשרות נוספת היא להכניס את האגודל פנימה ולסגור את האצבעות לידי אגרוף קל.

:מרוכזת בקו שמפריד בין עצמות השורש לעצמות האמה בין ה קרן מרכזית- radios ל-

ulna.באמצע הקסטה כך שיש חלק דיסטלי של האמה בקסטה .

:24*18או 13*18 קסטה

:הארה kv44-50

שורש כף היד צדדי:צילום

:הנבדק יושב בצמוד לשולחן רגליים לא מתחת לשולחן. האמה ושורש כף היד התנוחה

. הזרת קרובה לקסטה. היד והאמה באותו הקו, ulna -מונחים ישר על הקסטה על צד ה

האגודל מעט קרוב לשורש כף היד. אפשר להוסיף שק חול על מנת לייצב את האמה. חשוב

ה לחץ על שורש כף היד וששורש כף היד תהיה באותו הקו של האמה.לשים לב שלא יהי

:מרכז שורש כף היד, באמצע הסרט. קרן מרכזית

:24*18או 18*13 קסטה

:הארה kv48-52

:pisiform -עצמות שורש כף היד להדגמת ה

:הנבדק יושב לצד השולחן כאשר היד נמצאת על הצד הדורזלי שלה. הצד הרדיאלי התנוחה

)האגודל למעלה( ניתן לתמוך ביד עם ספוג. º60 -למעלה כמורם

:מרוכזת על ה קרן מרכזית- pisiform .ובאמצע הקסטה

:18*13 קסטה

:הארה kv40-50

:navicular -עצמות שורש כף היד להדגמת ה

:navicular -יש שלוש תנוחות להדגמת ה

אמה מונחת על השולחן. החולה יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. :1תנוחה

-שורש היד מונח עם הצד הפלמר )הפנימי( על הקסטה. היד מוסטת עם כיפוף מלא לכיוון ה

ulna כך שהאגודל וה- radius .יוצרים קו ישר

החולה יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. אמה מונחת על השולחן. :2תנוחה

2-5)אגודל למעלה( אצבעות º45מורם הצד הפלמרי מונח על הקסטה, הצד הרדיאלי

. ulna -מוסטות הצידה לצד ה

החולה יושב לצד השולחן, רגליים לא מתחת לשולחן. אמה מונחת על השולחן. :3תנוחה

מוסטות 2-5)זרת למעלה(, אצבעות º45מורם ulna-הצד הפלמרי מונח על הקסטה. צד ה

. ulna -לכיוון ה

:זור הנבדק.ניצבת לאמצע הא קרן מרכזית

:18*13 קסטה

:הארהkv40-50

79


צילום לתעלה הקרפלית:

:הנבדק מניח את היד על הקסטה עם הצד הפלמרי עם מקסימום מתיחה של היד התנוחה

אל הגוף, היד ניצבת לקסטה. אפשר להיעזר באגד כדי לחזק את היד. אפשרות נוספת היא

כאשר נוצרת בין היד לאמה זווית כאשר הנבדק מניח את האמה )הצד הדיסטלי( על הקסטה

ועם אגד או עם היד השנייה הנבדק מושך כמה שיותר את היד לכיוון הגוף. º90של

:פוגעת בהטלה של קרן מרכזיתº30

:18*13 קסטה

:הארה kv48

צילום אמה:

יש כמה אפשרויות לצלם:

עם שני מפרקים גובלים. קסטה גדולה יותר. –את כל העצם .1

30*24רק דיסטלי גובל, קסטה מפ –מהעצם ⅔ .2

30*24מפרק פורקסימלי גובל, קסטה –מהעצם ⅔ .3

צילום אמה ישר:

:בישיבה כמו צילום יד, כלומה כל האמה כולל הזרוע במישור אחד. מקפידים התנוחה

על מנת שלא supination -בלקצה יהיו שווים. הצילום מתבצע שהמרחק בין שורש כף היד

.ulna-ל radios -תהיה הצלבה בין ה

:ניצבת למרכז האמה. קרן מרכזית

:43*35או 30*24 קסטה

:הארה kv50

צילום אמה צדדי:

:הנבדק מכופף את המרפק להתנוחה- º90 היד והזרוע והאמה באותו המישור. הצילום .

radios-וה Ulna-נעשה בישיבה נמוכה. ציר המרפק וציר היד ניצבים לקסטה. בצילום צדדי ה

ות אחת על השנייה. יהיו מונח

:ניצבת לאמצע האזור הנבדק. קרן מרכזית

:35*43או 30*24 קסטה

:הארה kv50-55

צילום מרפק ישר:

:הנבדק יושב כאשר כל האמה כולל הזרוע במישור אחד. היד מונחת בסופינציה על התנוחה

מנת שהעצמות לא יעלו אחת על השנייה.

:ק. ניצבת, פוגעת בשקע המרפ קרן מרכזית

:24*18או 30*24 קסטה

:הארה kv50-55

80


צילום מרפק צדדי:

:מישור סגיטלי מקביל לקסטה. ציר המרפק מקביל לקסטה. הנבדק יושב, כל הגפה התנוחה

בין האמה לזרוע. כף היד נמצאת במנח לטרלי º90במישור אחד, כיפוף של האמה כך שנוצר

יוצרים עיגול אחד humerus -ים של האמיתי. הוכחה לצילום טוב, כל החלקים הדיסטל

שיושב בתוך השקע.

:ס"מ אנטריורית בכיוון אלכסוני ל 2ניצבת קרן מרכזית- olecranon.

:באלכסון. 30*24או 18*24 קסטה

:הארה kv50-55

במקרים שאין לפציינט גמישות, והוא אינו יכול להזיז את היד בצילום הישר, נבצע צילום שהוא מראה

זרוע וגם את האמה. זווית שווה בין האמה לזרוע ונשאיר את הכיפוף. גם את ה

נבצע צילום בו הזרוע תהיה מונחת על הקסטה, האמה בזווית supracondylar -במידה והשבר יהיה ב

. הקרן תבוצע בהטלה על מנת לא supracondylar -לכיוון ה º15והקרן תרוכז עם הטלה של º90של

ש שבר קרוב למרפק באזור האמה נבצע צילום בו האמה תהיה מונחת על להסתיר את השבר. אם י

לכיוון הזרוע. º15הקסטה עם סופינציה והקרן המרכזית תרוכז עם הטלה של

צילום מרפק אקסיאלי:

:ניצב לסרט. הנבדק יושב. הזרוע מונחת על הקסטה והחולה מישור טרנסוורסליהתנוחה

ולא נקבל הרבה radios -תהיה מוטלת על ה ulna -מכופף את האמה עד גבול היכולת. ה

נהדר. olecranon -אינפורמציה אך מאידך נראה את ה

:ניצבת. קרן מרכזית

:18*13 קסטה

:הארה kv50

צילום מכוון להדגמת ראש הרדיוס:

עם רוטציה supinationככלל, עושים צילומים אלכסוניים של המרפק. מומלץ לעשות צילום של

לית. עם רוטציה מדיא pronation -צילום נלווה בחיצונית ו

צילום זרוע ישר:

:החולה שוכב על השולחן או עומד על הורטיגרף )ניתן לבצע עם בוקי או בלי(, התנוחה

עם מעט רוטציה supination -כאשר הקסטה מונחת מתחת לזרוע לאורך. היד נמצאת ב

ל הכתף. הראש מסובב לצד השניס"מ מע 2חיצונית. הגבול העליון של הקסטה נמצא

:ניצבת למרכז הקסטה. קרן מרכזית

:35*43או 30*24 קסטה

:הארה kv60-66

דיסטלים: ⅔צילום זרוע צדדי

:החולה יושב לצד השולחן, הזרוע מורמת ל תנוחה- º90 כמו כן גם במרפק נוצרº90 והאמה

ה. התנוחה הזאת לא טובה מונחת על השולחן. כמו מרפק צדדי רק המיקום של הקסטה שונ

לכל אורך הזרוע כי לא מקבלים את הראש של הזרוע.

:ניצבת למרכז הקסטה קרן מרכזית

:43*35או 30*24 קסטה

:הארה kv66

81


פרוקסימלים: ⅔צילום זרוע צדדי

הזרוע מורמת ומורחקת מהגוף ל :תנוחהה- º90האמה נמצאת ב ,- supination האמה .

זרוע ניצב, קסטה לכל האורך הכי גדולה שיש. ללא –וע. ציר המפרק עם הזר º90 -נמצאת ב

בוקי.

:ניצבת למרכז הקסטהקרן מרכזית

:43*35או 30*24 קסטה

:הארה kv66

פרוקסימלים: ⅔צילום זרוע צדדי דרך הגוף

:הנבדק יושב צמוד לורטיגרף. הצד החולה צמוד לורטיגרף, הגפה הבריאה מורמת התנוחה

ס"מ מתחת לראש הזרוע. מגדילים את הצמצם ואז אפשר 3ע הורטיגרף מורד למעלה. אמצ

ס"מ מעל הכתף. 2לדעת איפה לשים את הקסטה. גבול עליון צריך להיות

:קו האורך של הקרן המרכזית יהיה באמצע של קו בית השחי. לא קרוב מידי קרן מרכזית

לסטרנום ולא קרוב מידי לעמוד השדרה.

:30*24 קסטה

ה:האר kv70-80

:יש. עם תא אמצעי. עובדים לפי שיטת שלוש הנקודות בזמן ארוך על מנת לטשטש את בוקי

הצלעות.

צילום כתף:

מתחלק לשני חלקים:

מחפשים שבר, נקע. –בשאלת חבלה .1

APיודעים שאין שבר ומחפשים הסתיידויות. מבצעים שלושה צילומים: –בשאלת כאבים .2

supination ,AP pronation .אקסיאלי ,

כל תנוחה מעט שונה מהשנייה.

:AP supinationצילום כתף בשאלת כאבים

:הנבדק יושב עם הטיה קלה של הגוף כ התנוחה- º2גפה עליונה נמצאת ב ,- supination .

לעצם הזרוע. ההוכחה לסופינציה היא כאשר acromion-אנו נרצה לקבל את הרווח בין ה

.lesser tuberosity-ל grater tuberosity -סי המרחק בין היח –נקבל את שתי הגבשושיות

:הטלה קאודלית קרן מרכזיתº20 .מעלות פוגעת בראש העצם של הזרוע

:לאורך כאשר המיקום של הקסטה מעט מעל רכס הכתף. 24*18 קסטה

:ללא. בוקי

:הארה kv60-66

:AP pronationצילום כתף בשאלת כאבים

:מו באותו הדבר כ התנוחה- supination ההבדל הוא ה-pronation במנח הזה נראה את .

כשפיץ קטן ליד בית השחי. lesser tuberosity -ה

:הטלה קאודלית קרן מרכזיתº20 .מעלות פוגעת בראש העצם של הזרוע

:לאורך כאשר המיקום של הקסטה מעט מעל רכס הכתף. 24*18 קסטה

:ללא. בוקי

:הארה kv60-66

82


אקסיאלי: –ף בשאלת כאבים צילום כת

:הנבדק בישיבה, מרחיקים את הזרוע מהגוף. גפה עליונה מכופפת או ישרה )תלוי התנוחה

יח לקרב את הכתף לקסטה בחולה( חשוב שציר המרפק ניצב לסרט. במידה והנבדק לא מצל

ה לקסטה. במידה והחולה לא יכול לעשות הרחקה נעשה את הצילום בהטלה עושים הגבה

תמיד מצביע coracoid -. כדי להבין את הצילום נזכור כי הº20או לטרלי של עד ין מדבכיוו

קדימה.

:למטה( סמוך ל –ניצבת בכוון קרניו קאודל )למעלה קרן מרכזית- acromion.

:24*18 קסטה

:הארה kv65-70

צילום כתף ישר בשאלת חבלה:

:הצילום מתבצע בהתנוחה- supinationלא נקבל את המרווח ה .-sub-acromion.

:ניצבתקרן מרכזית

:לאורך או לרוחב תלוי בחולה. 30*24קסטה

:הארהkv60-66

וקרע ברצועות: acromioclavicularצילום הדגמת המפרק

:החולה עומד עם הגב על הקסטה. כתפיים מונחות לאחור וחזה יוצא קדימה. התנוחה

ק"ג. גבול עליון של 5-10שר כל יד מחזיקה משקל שבין הידיים נמצאות לצדי הגוף כא

-ל acromion-ס"מ מעל הגבול העליון של הכתף. במידה והמרחק בין ה 2הקסטה נמצא

clavicle .שווים אין קרע

:קרן מרכזית( ניצבתAP מרוכזת )ס"מ מעל ה 2- jugular notch .במרכז הקסטה

:אם נכנס. 18*24לרוחב או 35*43קסטה

ארה: הkv60-65 .

:ללא. בוקי

:או מטר וחצי. 1.2סביבות מרחק

:acromioclavicular -צילום מכוון למפרק ה

:החולה יושב או שוכב על הקסטה. הידיים לצדי הגוף, פנים היד מכוון החוצה. גבול התנוחה

ס"מ מעל גבול עליון של הכתף. 2עליון של הקסטה נמצא

:קרן מרכזיתº15-º20 קרניאלית. הטלה

:לרוחב 18*13או 24*18קסטה

:הארהkv56-70

:ללא. ללא השחרה אוטומטית וללא סורג.בוקי

83


:clavicle -צילום ישר ל

:החולה עומד עם החזה לכיוון הורטיגרף, לא להצמיד את הכתף לסרט כי עמוד התנוחה

פשר לסובב אותו על יכול לעמוד ואי א השדרה יסתיר חלק מעצם הבריח. במידה והחולה לא

אך החדות תהיה פחות טובה. APהבטן אפשר לעשות

:3ניצבת לאמצע עצם הבריח מול קרן מרכזיתDמעבירים קו דמיוני עד ל .- acromion

והריכוז הוא באמצע הקו הדמיוני.

:לרוחב 30*24קסטה

:הארהkv66

:שתמש בתא השחרה במידה ונרצה להשתמש בבוקי נ ללא. וללא השחרה אוטומטית.בוקי

אמצעי.

:מטר.מרחק

(:tangentialצילום אקסיאלי לעצם הבריח )

:במידה והחולה משתף פעולה נבצע צילום התנוחהAP בתנוחת "לורדות". החולה עם הגב

לקסטה, מתקדם צעד קדימה ומעט כיפוף. במידה והחולה לא משתף פעולה הוא ישכב על

הגב וההטלה תהיה מכוונת לעצם הבריח.

:עם הטלה קרניאלית קרן מרכזיתº20-º30 .על מנת להדגים את עצם הבריח מעל החזה

:לרוחב 30*24קסטה

:הארהkv50-66

:ללא. בוקי

:scapula APצילום

:החולה עומד עם הגב אל הורטיגרף כאשר הסקפולה מונחת כולה על הקסטה. התנוחה

קפולה תהיה מקבילה לקסטה. סנטר מה שנותן לנו את הס º15-הצד הלא פגוע זז קדימה כ

מוטה לצד הנגדי. היד בצד הנפגע מורמת למעלה ומונחת על הראש או מונחת על האגן אך

מרוחקת מהגוף. גבול עליון של קסטה נמצא בגבול העליון של הכתף.

:ניצבת למרכז הסקפולה.קרן מרכזית

:לאורך 30*24קסטה

:הארהkv60

:ללאבוקי

scapula (Y view:)-הצילום צדדי של

:הנבדק עומד עם הצד הפגוע מול הורטיגרף. אפשרות ראשונה היא שהנבדק ירים התנוחה

את היד של הצד הפגוע מעל הראש כך שייווצר קו ישר בין הזרוע לחזה. אפשרות שניה היא

. גבול תחתון º45שהנבדק יניח את היד על הירך. הכתף השנייה פונה מעט קדימה סביבות

ס"מ מתחת לזווית התחתונה של הסקפולה. 2-5הקסטה של

:ניצבת למרכזת הסקפולה.קרן מרכזית

:לאורך 30*24קסטה

:הארהkv66

:כן, עם תא השחרה אמצעי.בוקי

84


חזה


PAצילום בית החזה

שיטים משדה הראיה. הכנת הפציינט: ללא תכ scapula-על מנת להוציא את ה PA-הצילום מתבצע ב

ללא חזייה או כל ברזל העלול להפריע, להוריד חלק עליון ולהישאר עם חלוק או סינר מתאים, שיער

מורם וכיסוי עופרת לכולם. החולה מתבקש לנשום עמוק ולהחזיק.

:וכמו כן נראה סרעפת.צלעות 11רה האידיאלי נוכל לספור נראה את צל הלב, במקהדגמה ,

:רטיגרף, ידיים ממוקמות על האגן, מרפק מונח אחורה, סנטר החולה עומד בצמוד לו תנוחה

מעל הקסטה, כתפיים למטה.

:אופקית, מרכז הורטיגרף. קרן מרכזית

:43*35 קסטה

:תאים. 2יש, עם השחרה אוטומטית דרגת השחרה בינונית עם בוקי

:הארה KV125

:מטר 2 מרחק

צילום בית חזה צדדי

בצילום ישר, גם כאן חשוב שהחולה יהיה לא מתכות למיניהן הצילום מתבצע כצילום משלים. כמו

וללא דברים שעלולים להפריע לצילום.

:נראה את צל הלב, ריאות נראות בבירור, רואים את הזווית שנוצרת בין הריאות הדגמה

חובה להדגים על מנת שנוכל לשלול נוזל, סטרנום לטרלי, רואים את עמוד –לסרעפת

השדרה.

:ולה עומד, צד שמאל קרוב לסרט בורטיגרף, ידיים מעל הראש, סנטר מורם כדי הח תנוחה

שלא יסתיר. יש כיפוף בצילום צדדי כדי שציר אורך יהיה מקביל לקסטה.

:ניצבת לקו בית השחי. קרן מרכזית

:לאורך. 35*43 קסטה

:יש, עם תא השחרה אמצעי בוקי

:הארה kv125

:מטר 2 מרחק

זל פלאורלי:צילום חזה בשאלת נו

נוזל פלאורלי זהו נוזל בין שני קרומי הריאה.

:בשכיבה על הצד, כאשר החולה שוכב על אלונקה ניידת עם גלגלים, משטח עץ התנוחה

קשה מתחת לדופן בית החזה של הצד הנבדק. כדי ליצור קו ישר ושלא ייווצר צל. האלונקה

והחולה מוצמדים לוורטיגרף, ידיים מעל הראש.

ס"מ מתחת. גבול עליון של 10אופקית, צמצום לריאה הנבדקת + תוספת של מרכזית:קרן

הקסטה בגובה מחצית הצוואר. גבול תחתון מתחת לדופן בית החזה.

:לרוחב 43-35 קסטה

:יש, עם תא השחרה אמצעי, בהתאם לכך לשים את הקסטה בהתאם. בוקי

:הארה kv125

:מטר 2 מרחק

85


ניאומטורקס:צילום בית חזה בשאלת פ

פניאומטורקס זהו מצב כאשר הלחץ בתוך בית החזה גובר על הלחץ האטמוספרי. ישנם סוגים שונים:

( לחץ. מצב קשה מאוד. 3חבלה; ) –( טראומה 2( ספונטני; )1)

:החולה בעמידה כמו צילום חזה ישר. ההבדל הוא בהוראות הנשימה. בצילום זה התנוחה

ר ולא לנשום. אם מדובר בתינוק, נשכיב אותו על הציד ונדגים יש לנשום עמוק, להוציא אווי

את הצד הנבדק למעלה. צילום ישר, מישור פרונטלי מקביל לסרט.

:כמו בצילום ישר קרן מרכזית

:כמו בצילום ישר קסטה

צילום בית חזה בשאלת גוף זר:

-ילומים ישרים אחד במבצעים שני צילומים, ישר וצדדי. אם בולעים גוף ישר שלא נותן צל, שני צ

expiration ואחד ב- inspiration .

:PAצילום צלעות

:החולה עומד עם הפנים לכוון הורטיגרף. נסובב אותו כ התנוחה- º45 כאשר הצד הפגוע

רחוק מן הוורטיגרף. הזרוע שצמודה לקסטה מרוחקת מהגוף אחורנית ומונחת על הירך, היד

חת על הורטיגרף. בצד הפגוע )בצד הרחוק מהקסטה( מונ

:מרוכזת בין קו האמצע של הגוף לצד הלטרלי של הגוף. הגבול העליון של קרן מרכזית

. iliac crest -ס"מ מעל היד הקרובה אליו. הגבול התחתון שלו נמצא בגובה ה 3הורטיגרף

הקרן מרוכזת לאמצע הקסטה.


:נבקש מהחולה להוציא את כל האוויר ולא תצלעות תחתונועל מנת לראות הוראות נשימה

נבקש מהחולה לנשום עמוק ולא לנשום. צלעות עליונותלנשום. על מנת לראות

:APצילום צלעות

:החולה מסובב התנוחהº45 כאשר הצד הפגוע צמוד לורטיגרף. היד של הצד הפגוע מורמת

מעל הראש, היד השנייה מונחת לצד הגוף רחוק מהסרט.

ס"מ מעל היד שמונחת על הראש. 3אופקית, ניצבת. גבול עליון של הורטיגרף ת:קרן מרכזי

. מרוכבת בין קו האמצע של הגוף לצד הלטרלי. iliac crest -גבול תחתון ב


:נבקש מהחולה להוציא את כל האוויר ולא צלעות תחתונותעל מנת לראות הוראות נשימה

נבקש מהחולה לנשום עמוק ולא לנשום. עות עליונותצללנשום. על מנת לראות

צילום סטרנום צדדי:

:במידה והחולה אינו יכול לעמוד או לשבת אפשר לבצע בשכיבה על הגב עם קרן התנוחה

אופקית. החולה עומד על הצד, הידיים מתוחות מאחורי הגב, חזה מופנה קדימה. החלק

.sternal notch -ס"מ מעל ה 3העליון של הקסטה נמצא

:אופקית וניצבת למרכז הסטרנום ולמרכז הקסטה. קרן מרכזית


:כן. ללא השחרה אוטומטית בגלל שהאיבר צריך לחסות את מלוא התא והסטרנום בוקי

ממלא רק חצי מהתא, לכן הוא חשוף לאוויר והצילום לא ייצא טוב.

:מטר 2 מרחק

:הארה kv80 עםmas80.

86


ה: שיקוףסוג הדמי

ממוגרפיה:

מכשיר ממוגרף הוא ייחודי:

(KV25-30המתח הוא נמוך מאוד ) -

( וזה על מנת להגדיל ²מ"מ 0.3, פוקוס גדול ²מ"מ 0.1הפוקוסים מאוד קטנים )פוקוס קטן -

את הקונטרסט

צריך להגדיל את הקונטרסט בגלל שההבדלים בין הרקמות בשד מאוד קטנים. -

ולפרם, מולבידנום, רניום. גם כאן יש תופעת העקב, אך לא מייחסים לה האנודה מורכבת מ: גרפיט, ו

. º83חשיבות. זווית הנטייה באנודה היא

מ"מ אלומיניום בדרך כלל(, שנמצאת ביציאה מהשפופרת. אחרי שהקרינה 2לוחית מתכת ) –פילטר

-)בזכוכית ה יוצאת מהשפופרת, תפקיד הפילטר לבלוע קרינה רכה. בנוסף יש פילטרציה עצמית

insert שמן וגומי(. בממוגרפיה הפילטרים הם ממולבידנום אז היתרון הוא כפול. גם נוצרת קרינה ,

כתוצאה ממעצור פתאומי וגם נוצרת קרינה אופיינית. מנצלים אותה כי היא בדיוק באותו מתח כמו

קרינת הבלימה.

הפרוקסימלי של השד הוא כך עוצבה השפופרת. החלק –בממוגרפיה משתמשים בתופעת העקב

ס"מ להבדיל 70עבה יותר מהחלק הדיסטלי. החולה עומדת עם הפנים לאנודה. מרחק הצילום הוא

והזמן מתקצר. mAס"מ. הסיבה לכך שכך אנו נותנים יותר 100מצילום רגיל שהוא ממרחק

)חדות טובה משתמשים בתופעת העקב כך שנוצר לנו שטח פגיעה גדול )זמן קצר יותר( והשלך קטן

יותר(.

והוא קבוע בתוך המכשיר. ככל שהרציו יהיה יותר קטן הפגיעה של קרינת 4-5רציו הסורג הוא

הפיזור פחות טובה. ישנה השחרה אוטומטית, התא נמצא מאחורי הקסטה.

לפי הקומפרסיה המכשיר יתאים את הפילטר.

יתרונות הקומפרסיה:

פחות קרינה לחולה, יותר שטוח. .1

ד משתפרהניגו .2

חד יותר )גיאומטרי ותנועתי( .3

מקבלים אטימות על כל הרקמות. .4

Dual Side Reader – האינפורמציה נפלטת משני הצדדים בתוך הקורא. היתרון הוא שניתן לתת חצי

מכמות הקרינה.

וזה בגלל שהחדות בסרט הייתה יותר טובה מאשר 2008ממוגרפיה דיגיטלית התחילה רק בשנת

כאשר המכשיר הדיגיטלי הצליח להגיע לאותה רמת איכות וחדות כמו בסרט עברו בדיגיטלי. רק

לדיגיטלי. הכוונה היא לרכישת התמונה ולא למסך עליו מפענחים את התשובה.

התנוחות לביצוע בדיקה:

1. CC – Cranio Caudal

2. MLO – Medio Lateral Oblique

3. Lateral

87


עקרונות בסיסים לביצוע בדיקת רנטגן:

הצדקה. .1

אופטימיזציה .2

הגבלת מנת הקרינה )רק לעובדי הקרינה( .3

בממוגרפיה:

נציל הרבה נשים לעומת מעט מאוד נשים שיקבלו קרינה שיכולה להתפתח –הצדקה .1

לסרטן.

מילירם. 300-אסור שבצילום אחד בודד המנה עורית תעבור את ה –הגבלת מנת חשיפה .2

אם הקרינה עוברת, פוסלים את המכשיר.

88


יה: אולטרסאונדסוג הדמ

U.S :שד

U.S-. ה80%-שד היא בדיקה שמתווספת לממוגרפיה. יכולת האמינות של הממוגרפיה ה U.Sבדיקת

. 90%-מעלה את זה ל

. הסריקה צריכה להיות שטחית. 5-15ס"מ לכן נבחר במתמר לינארי 6צריך לחדור

משמאל לימין: U.S -המפתח בתמונת ה

צד )ימין/שמאל( -

לפי שעון( שעה)מסתכלים -

(1,2,3במבט חזיתי )העומק -

(a,b,cבעומק )לפי הצדדי , -

(radל º90) trans ,long ,rad ,arהנחת המתמר: -

כמה שפחות רקמה תהיה –בשכיבה, יד הצד הנבדק מעל הראש. הקו המנחה תנוחת החולה:

הנבדק עם הגוף. החולה פונה לכיוון –מונחת על החלק הנבדק. כלומר, כאשר הצד המדיאלי מצולם

עדיף לבצע בישיבה. יש שיטות לעשות את הסונר: מחולק –כאשר הצד הלטרלי הוא המצולם

לרבעים.

89


בטן


בטן סקירה:צילום

:שאלה כללית, מציאת שרידי בריום, אבני כליות, כאבים. השאלה האבחונית

:גזים בקיבה או במעי הגס/רקטום. נראה את שני שרירי הפסואס, שתי הכליות, הדגמה

באופן תקין נראה אוויר במעי הגס וברקטום.

:החולה שוכב על הגב. יש להסביר לחולה על הבדיקה. מורידים ביגוד עליון התנוחה

-ולהישאר עם חלוק, יש להוריד מכנס/חצאית מתחת לחלוק/סדין. מורידים עד מתחת ל

pubisוויר ולא לנשום. . אומרים לחולה לנשום עמוק להוציא א

:ניצבת בגובה ה קרן מרכזית- iliac crest .

:35*43 גודל קסטה

:הארה kv70-80 .

:יש כמו כן נשתמש גם בהשחרה אוטומטית עם שלושה תאים. בוקי

בצילומי בטן חריפה, נבצע תמיד שלושה צילומים. בטן סקירה, בטן עמידה וצילום חזה. ייתכן

או שנותרו לו מספר שעות ואפילו דקות. שהחולה זקוק לטיפול מידי

מקרים נפוצים לבטן חריפה: דלקת בתוספתן, הריון מחוץ לרחם, דלקת בקרום הרחם, אבנים בכליות,

שטף דם, התנקבות, חסימת מעיים, דלקת כיס מרה.

צילום בטן ישר בשכיבה על הצד:

:כאבים השאלה האבחונית

:עלהבדרך כלל צד ימין יהיה כלפי מ הדגמה

:החולה שוכב על צד שמאל על מנת לא להתבלבל בין גזים לפתולוגיה, אפשר התנוחה

. PAאו APלצלם

:אצבעות מעל ה 2אופקית מרוכזת קרן מרכזית- iliac crest .


:הארה kv80

:יש בוקי

:PAצילום בטן בעמידה

בעמידה מהסיבה שאנו נרצה לראות פלסי נוזל. הצילום מגיע כנלווה לצילום בטן סקירה. הוא מתבצע

הבדיקה מתבצעת כחלק מסדרת בדיקות לבטן חריפה. יש לתת הסבר מתאים לחולה וגברים נכסה

בכיסוי עופרת.

:חשוב לראות סרעפת )ישנן פתולוגיות באזור הסרעפת ורצוי לא לפספס( נראה הדגמה

פלסי אוויר ומעט אוויר ברקטום.

:מול הורטיגרף, בטן צמודה לקסטה. כאשר הגבול העליון של הורטיגרף החולה עומד תנוחה

מגיע אל בית השחי של החולה. החולה "מחבק" את הורטיגרף.

:מרוכזת ל קרן מרכזית-iliac crest (3 או )ס"מ מעל ה 2צילומים-iliac crest (2 .)צילומים

:43*35 קסטה

:תאים( 3יש, עם השחרה אוטומטית ) בוקי

:הארה KV117-125

:מטר כמו צילום חזה 2 מרחק

90


צילום כליות ישר

)אבנים בכליות(. נבקש מהחולה לנשום עמוק להוציא אויר ולא לנשום. renal colicמתבצע בשאלת

:כליות הדגמה

:החולה שוכב על הגב. מישור מדיאלי ניצב לסרט )כמו בצילום בטן ישר(. תנוחה

:מ מתחת לס 2גבול תחתון של הקסטה קרן מרכזית"-symphysis pubis ריכוז בגובה ,

. crista-אמצע ה


:יש בוקי

:הארה KV70-80

:מטר מרחק

91


וצילומים עם חומר ניגודי סוג הדמיה: שיקוף

דרכי מרה:

Preoperative cholangiography :)כולונגיוגרפיה בזמן ניתוח(

, הטיפול מתבצע בחדר הניתוחים עם מכשיר רנטגן מתבצע עם הזרקת חומר ניגוד. מבחינת הציוד

מ"ל של חומר ניגוד נבצע 5נייד או שיקופים. ההכנה היא כמו כלל ההכנות לניתוח. לאחר שמוזרקים

מ"ל חומר ניגוד. 20צילום. לאחר מכן, אחרי הזרקה של

הקריטריונים לביצוע הניתוח:

מ"מ. 12לא יעלה על CBD-רוחב ה -

של חומר הניגוד בתוך הדודנום.זרימה חופשית -

אין פגמי מילוי. -

לאחר שחותכים את כיס המרה:

-, והחלק השני נמצא בBile duct-שחלק אחד נמצא ב Tתוך כדי ניתוח, מכניסים צינור בצורת

common hepatic duct סריון(. יוחלק הולך החוצה )כדי לבדוק שזה מגיע לתר

Postoperative (T-Tube) Cholangiography :)לאחר הניתוח(

מבצעים כל פעם צילום אחר עם ריכוז אחר של חומר ניגוד ומחפשים אבנים נשכחות ובודקים שיש

יון כדי שיהיה מעבר טוב של מרה החוצה. רסימעבר טוב לתר

את הבדיקה הזאת מבצעים עם מכשיר שיקוף. החולה שוכב על הגב על מכשיר השקופים. ההזרקה

מתבצעת תחת שיקוף.

E.R.C.P (Endoscopic Retrograde CholangioPancreatography:)

הבדיקה מתבצעת בחדר ניתוח. יש לה שלושה יתרונות:

היכולת לראות ולבצע דגימת רקמות. .1

.pancreatic duct -ההדגמה של ה .2

פוטנציאל טיפולי טוב יותר. .3

מתי נבצע?

כאשר יש חסימה בדרכי מרה. .1

ה בדלקת דרכי המרה.בדיקת פיזור תוכן מרה. לדוגמ .2

מחלות לבלב. .3

חולים הנמצאים בסיכון:

AIDSחולי .1

דליות, הצירות בשל הפליירוס. –חסימה בוושט .2

ניתוחי קיבה קודמים .3

דלקת חריפה של הלבלב .4

מחלות לב או נשימה .5

הבדיקה מתבצעת בחדר הניתוח עם מכונת שיקוף ואנדוסקופ.

92


לפני התהליך וכמו כן צריך להיות לו כיסוי אנטיביוטי. שעות 4הכנת החולה: החולה צריך להיות בצום

נבצע צילום בעמידה ישר ואלכסונים אחוריים. כמו כן גם בשכיבה ישר וגם שני מנחי bile duct -ל

אלכסוני.

טיפול. יש צורך לבדוק לחולה לחץ שעות מתום ה 3לאחר הטיפול החולה צריך להיות בצום בערך עד

שעה במשך שש שעות. במידה והיה חסימה במרה או בלבלב יש להשתמש ם, חום ודופק כל חציד

באנטיביוטיקה.

Percutaneous Transhepatic Cholangiography :)בדיקת דרך העור ודרך הכבד(

ישנה בדיקה נוספת שהיא בעייתית וקשה יותר. נבצע אותה רק לחולים עם דרכי מרה מורחבים. זוהי

בצעת דרך העור ודרך הכבד. מבצעים אותה בחדר האנגיו. מבצעים בדיקה שבודקת את המרה ומת

. bile duct-אותה כדי לזהות חסימה ב

בבדיקה הזאת יש נטייה לדימומים. כמו כן יכול להיווצר אלח/קריש דם במהלך הבדיקה.

הציוד הנדרש כמובן הוא מכשיר שיקופים וכמו כן צריך מחט גמישה "צ'יבה". לפני הבדיקה החולה

צריך לעבור בדיקת המוגלובין. זוהי בדיקה עם חומר ניגוד על מנת לראות איפה החסימה. גם

בבדיקה זו צריך לבדוק את המדדים של החולה כל חצי שעה למשך שש שעות.

93


דרכי עיכול:

Barium swallows בליעת בריום: –בדיקת ושט

מבצעים במקרים של:

כאבים .1

הפרעות בבליעה .2

פרים לשנייה או מכשיר שיקוף שיהיה 6עת בחדר השיקופים. המכשיר צריך להיות הבדיקה מבוצ

אפשר לבצע וידאו. החולה נמצא בזקיפות )במטה( הוא שותה את חומר הניגוד ותוך כדי משקפים

)הרופא משקף(. הרופא מבקש מהחולה להסתובב במידת הצורך ומידי פעם הוא מזיז אותי למצב

שכיבה.

Barium Meal עם שתיית בריום: –בדיקת קיבה

בדיקה זו מתבצעת עם ניגוד כפול כדי שנוכל לראות את דפנות הקיבה ואת הרוג'ות או שאפשר לבצע

עם ניגוד רגיל )בדרך כלל אצל ילדים או אצל חולים קיצוניים(.

נבצע כאשר:

הפרעות בבליעה .1

הפחתת משקל מרובה .2

גוש בבטן עליונה .3

דימום בקיבה .4

תחסימה חלקי .5

יכול להוביל לחסימת מעיים.

החולה צריך להיות בצום שש שעות לפני הטיפול. אסור לו לעשן ביום הבדיקה. במהלך הבדיקה

החולה מתבקש לשתות את הבריום כאשר הוא שוכב על צד שמאל )ככה הבריום לא מגיע אל

י דרישות הרופא. הדודנום מהר מידי(. תוך כדי הבדיקה החולה עובר ממצב שכיבה למצב זקיפות לפ

Barium Follow through :'פסג

מתבצעת בחדר הצילום עם ניגוד רגיל.

נבצע את הבדיקה כש:

כאבים .1

שלשלול .2

דימום .3

חסימה חלקית .4

גוש בבטן .5

כאשר נכשלנו בחוקן מעי דק .6

אצבעות מעל הקריסטה כדי לקבל סרעפת. נשתמש במתח גבוה בגלל חומר הניגוד. 2הריכוז הוא

יקה בשכיבה על הבטן ונוצר לנו מצב של קומפרסיה. זה נותן לנו מספר יתרונות. איבר כמו כן הבד

קרוב לקסטה, פחות קרינה והכי חשוב שזה מפזר לנו את פיתולי המעיים.

כל כמה דקות מבצעים צילום בטן בשכיבה על הבטן. הבדיקה תסתיים ברגע שחומר הניגוד הגיע אל

ולה עובר לחדר שיקופים להמשך טיפול אצל הרופא. המעי הגס )לצקום(. לאחר מכן הח

94


Barium Enema :חוקן בריום

-הבדיקה מתבצעת בחדר השיקופים. ישנה עדיפות לניגוד כפול. המעיים צריכים להיות נקיים ב

ימים לפני אוכלים אוכל מימי וערב הבדיקה לוקחים 3. ההכנה היא כמו ההכנה לקולונוסקופיה. 100%

. לאחר ההתרוקנות מוסיפים צילום ריק. חומר משלשל חזק

במהלך השיקוף נבצע מספר תנוחות:

וצד שמאל של LPO, שכיבה על הבטן, RAOכאשר החולה שוכב )רקטום וקולון הסיגמואיד(: .1

הרקטום.

)לכבד(, RAO)לטחול(, LAOכאשר החולה עומד )הכיפוף ההפטי, כיפוף הטחול, והרקטום(: .2

צילום צד ימין לרקטום.

צילום ממוקד לצקום בשכיבה.ו .3

במהלך הצילום נבצע מספר צילומים כאשר החולה בשכיבה: על הגב, על הבטן, ושני צילומים על הצד

decubitus על הבטן עם זווית של ,º45 ס"מ מעל הסיסא )האחרון זה על מנת להפריד בין 5קאודלית

לולאות המעי(.

ומר הניגוד. וחשוב לשמור על מעיים פתוחים לאחר הטיפול לחולה תהיה צואה לבנה בעקבות ח

אחרת הוא יסבול מכאבים.

Enema Reduction of an Intussusception :חוקן בעקבות התפשלות

יש שלוש אפשרויות לבדיקה:

חוקן עם בריום מדולל עם רנטגן. .1

חוקן עם אוויר ברנטגן .2

חוקן עם מים באולטרסאונד. .3

יטונאום או פרפורציה.נבצע במקרים של התפשלות, דלקת בפר

במקרים של ילדים הבדיקה חייבת להתבצע בשכיבה.

הבדיקה מתבצעת תוך כדי שיקוף.

95


דרכי שתן:

IVP – IntraVenous Pyelogram )פיילוגרפיה תוך ורידית(

זוהי בדיקה המציגה אנטומיה וכמו כן פיזיולוגיה. הבדיקה מדגימה את דרכי השתן בזמנים שונים תוך

ומר ניגודי.מתן ח

ללא חומר ניגודי. בבדיקת סקירה יש חשיבות KUBבתחילת הבדיקה מבצעים צילום סקירת בטן

להדגמת שרירי הפסואס. הופעה של השרירים רק בצד אחד יכולה להעיד על בעיה בצד שני, כמו כן

זה יכול להעיד על בעיה ברטרופריטונאום.

מיד מבצעים את אותו הצילום. מכיוון שמדובר בבדיקה עם לק"ג( ו ccלאחר מכן מזריקים חומר ניגודי )

חומר ניגוד, החולה צריך לעבור הכנה מתאימה: בדיקת קריאטינין, ניקוי מעיים, צום, הסבר והסכמה

וכמובן שהחולה לא יהיה רגיש לחומר ניגודי.

ון לאחר הצילום הראשון עם חומר הניגוד נצלם מספר פעמים בהפרש של מספר דקות )כל מכ

דקות, לאחר מכן צילום עם שלפוחית מלאה ולאחר 15דקות, 5והשיטה שלו( בגדול ההפרשים הם:

ההתרוקנות.

כעבור דקה של הזרקת חומר הניגוד, נוכל לראות בתמונה את ההשרשה ואת האפקט הנפרוגרפי.

)מעיד על רואים את הכליה לבנה. אם יש כליה שהיא פחות לבנה זה יכול להעיד על עורק כליה צר

לחץ דם גבוה(.

דקות ההשרשה מתעצמת ולאחר מכן זה מתחיל להידלל. 15דקות. עד 15שיא ההפרשה הוא לאחר

זה השלב בו השלפוחית מתמלאת.

לפעמים, נצטרך להפוך את החולה על הבטן, לחכות מספר דקות ולצלם שוב. המטרה היא להדגים

טוב יותר את האורטרים.

:IVP-בבדיקת הפתולוגיות נפוצות

סימטריות-כליות א -

כליה היפופלסטית -

הידרונפרוזיס -

הידרואורטר -

אורטרופלביס ג'אנקשן -

כלית פרסה -

כליה אקטופית -

כליה אטרופית -

אבן -

גידול -

חוסר כליה -

ציסטה -

גידול בבטן שלוחץ על האורטר -

Retrograde Pyelouretrography:

טטר. נכנסים בניגוד לכיוון הזרימה של מתבצעת כאשר נכנסים עם קטטר מיוחד שנקרא יורטר ק

הכליות. נכנסים לשלפוחית ומשם מחפשים את היורטר. מתבצע בחדר ניתוח תחת שיקוף.

96


Nephrostomy Percutaneous :

הבדיקה נעשית בצורה דומה לאנגיו. בסוף הבדיקה מכניסים קטטר שיוצא החוצה לשקית ניקוז.

יטת סלדינג'ר. המטרה היא להשאיר את הקטטר בתוך ומתמקמים בש U.Sמתבצע בחדר אנגיו עם

וזה על מנת לעגן את הקטטר. pig tailאגן הכליה ועושים זאת על ידי

Micturating Cystourethrography :ציסטוגרפיה בזמן מתן שתן

אם לתינוק יש רפלוקס גדול הוא יודגם תמיד. רפלוקס גורם לזיהומים חוזרים בדרכי השתן

ה לא עוזרת. דבר זה הורס את הכליה בגלל הלחץ ההפוך. אם הריפלוקס קטן יהיה שאנטיביוטיק

קשה לראות בבדיקה רגילה. לכן, בודקים בזמן מתן שתן. במתן שתן הספינקטר של האורטר נפתח

וכל השרירים של השלפוחית נלחצים. משכיבים את הנבדק באלכסון, הברך הקרובה לשולחן מכופפת

שר חולה מתבקש לתת מתן שתן יהיו מינימום אנשים בחדר. בניתוח מנקזים את והפניס על הרגל. כא

ועל ידי כך השריר מתפקד כספינקטר. Sהאורטר ומכניסים אותו בין דפנות השריר בשלפוחית בצורת

Ascending Urethrography in the male :בדיקת אורטר של גבר

מבצעים כאשר יש:

הצירויות .1

קרעים .2

חבלה .3

מעבר פתולוגי –פיסטולה .4

מתבצעת בחדר שיקופים. התנוחה אלכסונית, הירך קרובה לסרט מכופפת, הפניס חייב להיות על

הירך. באלכסון מקבלים הדגמה טובה של היורטרים. מחברים קטטר מהפניס, לפעמים מבצעים את

הבדיקה תוך כדי מתן שתן ולבסוף חייבים להוציא את הקטטר.

97


דרכי מין נקביים:

HSG HysteroSalpingoGraphy :)היסטרוסלפינגוגרפיה )מאת דנה בכר

הבדיקה היסטרוסלפינגוגרפיה היא בדיקת רנטגן של הרחם והחצוצרות ע"י הזרקת חומר ניגודי.

מגלה את גודלם, צורתם ומיקומם של הרחם והחצוצרות. בנוסף, הליך זה משמש גם לזיהוי ממצאים

ברוב המקרים, משתמשים בהליך זה כדי רים בחלל הרחם. צות או ממצאים אחכמו פוליפים מחי

לקבוע אם החצוצרות, שדרכן עוברת ביצית מהשחלות לרחם, פתוחות. קביעה זו מאוד חשובה,

כאשר מעריכים את יכולת הנבדקת להיכנס להיריון.

הכנה:

אסור למטופלת המצולמת להיות בהריון בזמן הבדיקה, לכן הבדיקה מתבצעת במהלך -

מקבלת הווסת(. בזמן הזה אין 14-ע הראשון שלאחר סיום הדימום הווסתי )עד היום ההשבו

לקיים יחסי מין כדי לוודא שאין הריון.

הרנטגנאי יסביר למטופלת את כל תהליך הבדיקה. -

הנבדקת נפגשת עם אחות ורופא אשר ידריכו ויחתימו אותה על טופס הסכמה לבדיקה. היא -

אחרון והאם יש לה אלרגיות כלשהן.תישאל לגבי מועד המחזור ה

לאחר כל ההכנות, המטופלת תתבקש ללבוש חלוק בית חולים. אחר לבישת החלוק, -

הרנטגנאי יבקש מן המטופלת לרוקן את שלפוחית השתן.

מהלך הבדיקה:

לאחר מכן, המטופלת תתבקש צילום אגן ראשוני יתבצע בזמן שהמטופל שוכבת על גבה, -

לחן, עד שברכיה יהיו מכופפות.להחליק מטה על גב השו

לאחר מכן, יחדיר הרופא סיב אופטי ואחריו קטטר לאזור הנרתיק. דרך הקטטר יוזרק חומר -

ניגודי, ולאחר זמן מסוים, נוכל לראות את אזור הרחם והחצוצרות מודגמים היטב.

מן הזרקת החומר הניגודי, הרופא עוקב אחר תהליך הבדיקה על המסך. התמונות בז -

מתקבלות בעזרת שיקוף דינמי. המכשיר מאפשר לרופא לצפות כיצד החומר הניגודי ממלא

את הרחם ואת שתי החצוצרות ולעקוב אחר בעיות העלולות להופיע.

אחר מכן, יוסרו הסיב האופטי לאחר השיקוף, הרנטגנאי יבצע צילום נוסף של אזור האגן. ל -

והקטטר. בנוסף תינתן לנבדקת פד/תחבושת מיוחדת אשר תספוג את החומר הניגודי

שייפלט לאחר הבדיקה.

דק' לוודא שהנבדקת מרגישה טוב ואין דימום. 30-השגחה לאחר הבדיקה: המתנה של כ

98


סוג הדמיה: אולטרסאונד

דופלר בטן:

את הערכה של זרימת הדם, כוון של זרימה, מהירות ואיכות בדיקת הדופלר מאפשר לנו לבצע

הזרימה בכלי הדם. אנחנו מבצעים תרשים עורקי. הזרימה יכולה להיות חיובית או שלילית לאורך

הזמן. הזרימה תלויה במחזור הלב.

מה הכוונה בזרימה חיובית או שלילית? שכוון הזרימה יחסית למתמר משתנה לאורך זמן. מה

הו כיוון הזרימה. למה משתנה כוון הזרימה? בגלל שבזמן הסיסטולה, התכווצות שריר שמשתנה ז

הלב, יש דחף חזק ואז דם זורם קדימה, לתוך העורקים. בזמן הדיאסטולה, יש הרפיה של שריר הלב

–ואז יש חזרה קלה של הדם לכיוון הלב מהעורקים. זה מהסביר בעצם את התרשים שהוא דיפאזי

ת.בעל שתי פאזו

מאפשר לנו לקבוע האם זרימה קיימת בתוך הכלי ומה כוון הזרימה. לפי הבהירות של –דופלר צבע

הצבע נוכל לדעת איפה הזרימה יותר מהירה או יותר איטית. ככל שהצבע כהה יותר הזרימה היא

איטית יותר וככל שהצבע בהיר יותר הזרימה היא זרימה מהירה יותר.

תלוי בודק, לא מתאים לשמנים ולא מתאים –ללא קרינה. חסרונות הדופלר זול ו –יתרונות הדופלר

לאנשים שלא משתפים פעולה.

דופלר עורקי הכליה:

הפתולוגיה: היצירות של עורק הכליה. הסיבה הכי שכיחה היא טרשת.

ורק בכליה נמצאו שני כיווני זרימה שונים בעורקים בגלל התפקוד שלהם. אנחנו שואפים להדגים את ע

הכליה הראשי, אם לא מצליחים להדגים את זה אז אנו נסתפק בהערכה של הזרימה בתוך פרנכימת

הכליה )המעטפת(.

מה המדדים? הבעייתיות של מהירות הזרימה בעורק, זה שהערכים שמתקבלים הם משתנים

ית. בהתאם לכמה גורמים. הייתה שאיפה למצוא מדד שלא יהיה תלוי במהירות הזרימה האבסולוט

הנוסחה היא פשוטה, עושים שתי מדידות: האחת היא של מהירות זרימה מקסימלית. השנייה היא

של מהירות זרימה מינימלית ולאחר מכן מחשבים: זרימה מקסימלית פחות מינימלית לחלק

למקסימום.

ת. מדד נוסף זה זמן אקסילרציה, זמן מתחילת הזרימה )הסיסטולה( עד למהירות הזרימה המקסימלי

תוך כמה זמן הזרימה בעורק מגיעה למקסימום. המדד מאפשר לעשות הערה היקפית לעורקי הכליה.

זהו המצב התקין –לכיוון הכבד –טלית פזרימה הפטו

לא תקין, הזרימה בורחת מהכבד. –זרימה פוגאלית

U.S כבד

תמר נמצא מתחת החולה שוכב על הגב. כדאי שהוא יהיה בצום )מהלילה( בשביל כיס המרה. המ

לקשת הצלעות "ונופל" על האונה הימנית שלו. אחר כך משכיבים את החולה על הצד במטרה לראות

פריטונאום. אנחנו צריכים לצלם -את כיס המרה. באותה הזדמנות נראה טוב את הכליה ואת הרטרו

ה. הוריד תמונה שבה רואים את שלושת הורידים ההפטיים. התמונה הבאה היא הטריאדה וכיס המר

רג יהיה קדמי. כשעושים השתלת כבד מה שהכירו c.b.d -הפורטלי יהיה אחורי, עורק הפטי מרכזי וה

ופלר כדי לראות שיש זרימה בעורק ההפטי.דשעות אחרי ההשתלה זה 24מבקש

99


עמוד שדרה


ה נוטה לחלות. יש שני אחרי צילום חזה, צילום עמוד השדרה הוא הצילום השכיח ביותר. עמוד השדר

סוגים של מחלות. מחלה שלא תלויה בנו, "חבלה". חלקן נובע מתאונות החלק האחר הוא של

הכאבים.

אלא יותר בעמוד שדרה גבי, מותני sacrum-וב coxa-מהם הסיבות לכאבים? הכאבים פחות ב

ץ על עמוד השדרה, גם וצווארי. הסיבות יכולת להיות בחוליות עצמן. חלק מהמחלות נובעות גם מלח

מדלקות מסביב לעמוד השדרה. בין חוליה לחוליה יש רווח וברווח יש דיסק. הרבה בעיות בעמוד

השדרה הן בעיות בדיסק.

Foramen vertebral .זהו הנקב החולייתי והוא עובר לאורך עמוד השדרה בחלק האחורי

Foramen intervertebral ,שם עוברים עצבים מעמוד השדרה.זהו הנקב בחוליות בחלק הצדדי

כל אחד מהנקבים הוא חשוב להדגמה.

יש מחלות ישירות של עמוד השדרה )ציסטות, גידולים שונים(. רוב הגידולים בעמוד השדרה הם

גרורות. יש מחלות של העצמות עצמן. למשל מחלה של חוסר סידן )אוסטאופורוזיס(. רוב הכאבים

(. עמוד שדרה גבי, כואב פחות.LBPוד שדרה תחתון )מרוכזים בעמוד שדרה מותני, עמ

כאשר הטבעת נקרעת, החלק הנוזלי שבתוכה צריך לצאת. אם הנוזל יגלוש לצדדים אז יכאב לו בגפה

הימנית/שמאלית. יש קליניקה לרופא שבודק לפני שהוא שולח לצילום. ברגע שיצא החלק הוא לוחץ

גלישה יש חיכוך עם העצב והנפיחות שנוצרת גורמת נפיחות. אם יש-ויש השתפשפות שיוצרת בצקת

לכאבים. לכן הטיפול הוא הורדת הבצקת. על ידי מנוחה או תרופות שמטרתן להוריד בצקות. לא

נותנים אנטיביוטיקה כי אין חיידקים.

במצב של פריצת דיסק אין דרך חזרה. הצעירים סובלים פחות ממבוגרים מפריצות דיסק מפני שהם

רים יותר חזקים. טיפול נוסף זה פיזיותרפיה ותנועה. בזמן ההתקף עצמו אסור לעשות שום בעלי שרי

פעילות. לא כולם יכולים לקחת וולטרן ותרופות שונות. למבוגרים יש גם חגורות. הטיפול שונה מאדם

לאדם. בצילום רנטגן אי אפשר לראות פריצת דיסק אבל אפשר לראות שהחוליות מתקרבות אחת אל

ייה יותר מהרגיל. הצילום לא בהכרח מעיד על הקליניקה. השנ

? החיסרון הגדול שלו זה שהוא מלא קרינה.C.Tאז למה לא לעשות

Spondylolisis – זהו שבר של הלמינה. במקרים קשים יכול לגרום לחוליות לשנות את מצבם. כאשר

כשיש גלישה של החוליות יש החוליות עוברות קדימה זה נקרא ספונדילוליטאזיס. מצב יותר קשה.

גלישה של חוט עמוד השדרה וזה גורם ללחץ נוראי. זה קורה בדרך כלל למבוגרים או לצעירים

שסבלו מטראומה או מכה קשה בגב. את הלמינה מצלמים באלכסון צד ימין וצד שמאל. כי אם נצלם

ישר נקבל למינות מקוצרות.

עט מאוד נטייה באזור הלב ובאזור האגן. אין כמעט עמוד שדרה כמעט ולא נוטה לצדדים. יש לו מ

היא מקור לבעיות. lamina -של החוליה. הוא נועד בעיקר לאיתור. ה pedicle -ממצאים, שברים ב

היא נוטה להישבר ולשבר הזה קוראים ספונדילוליזיס. אם הוא לא מטופל יקרה לחולה

. דגימה מהחוליה הפגיעה/ שמתחת כל ספונדילוליטאזיס. שזוהי גלישה של חוליות עמוד השדרה

העמוד גולש. אלו מצבים פתולוגים שלאו דווקא קורים בחבלה אלא אצל משהו שהתאמץ ועבד קשה

במשך שנים רבות ואחרי הרבה שנים מהמאמץ הוא מקבל את הפתולוגיות האלו.

הרווח הבין חולייתי זהו הרווח שבין חוליה וחוליה ושם נכנס הדיסק.

100


נמצא בין הגוף של החוליה לקשת ושם עובר חוט השדרה. –תי נקב חוליי

יוצאים מקלעות עצבים לכל הגוף. –נקב בין חוליה לחוליה )בכל צד(

-במקרים של תאונות דרכים, או של נפגעי גב, ברגע שמגלים שבר באחת מהחוליות ישר שולחים ל

C.T כן נראה הרבה יותר טוב בצילום מהחשש שיש דברים שאי אפשר לראות בצילומים ישר וצדדי ו

אקסיאלי של החוליות. מעבר לכך, יכול להיות לחץ על החוליות ורוצים לשלול ולוודא שאין לחץ על

יש מקלעת עצבים. L2 ,L3-. מL1-L2חוט השדרה. חוט השדרה מגיע עד לחוליה

)בגלל kv80-90 למעט עמוד שדרה צדדי מותני ששם ניתן בין kv70-80הארה בצילומי עמוד שדרה:

)הבדל בין הגוונים הוא בגלל שאנו רוצים ניגוד קטןהאטימות הגבוהה(. למה לא לעשות מתח גבוה?

.ארוכה יותר, עם גרדציה קטן(

איך רואים פריצת דיסק בצילום? במקרים קשים החוליות מתקרבות אחת אל השנייה.

הסכנה היא שברים מיקרוסקופים. בשביל בריחת סידן, החוליה תהיה שקופה לגמרי. –אוסטופורוזיס

.וד קטןשיהיה לנו ניגוד אופטימלי נרצה ניג

רק בשאלה של סקויליוזיס נבצע במתח גבוה.

צילום עמוד שדרה אפשר לעשות בכמה צורות: בשכיבה ובעמידה ובישיבה. הרבה פעמים בצילום

ה והחולה יישב תהיה לו יותר בעמידה, כאשר החולה סובל מכאבים. הוא יזוז מעט ויתנדנד. במיד

יציבות.

צילום עמוד שדרה צווארי:

חבלה, כאבים. שאלה האבחונית:ה

:חוליות הצוואר 7צריך לקבל את הדגמה

:י ניצב ובאמצע השולחן ובאמצע הבוקי. את להחולה שוכב על גבו. מישור מדיא התנוחה

ישר. הצוואר יש להרים את הגולגולת עד שקו הסנטר והעורף בקו אחד

:הצילום מתבצע ממרחק מטר. ניצבת לאמצע עמוד השדרה הצווארי ולאמצע קרן מרכזית

הקסטה. בגובה תפוח האדם הראשון )גורגרת(.

:18*24 קסטה

:בין הארהkv70-80

:יש בוקי

צילום עמוד שדרה צווארי צדדי:

חבלה, כאבים שאלה האבחונית:ה

:הקסטה בנקב השמיעה החיצוני. חוליות הצוואר. גבול עליון של 7 הדגמה

:י מקביל לעל כיסא עם גב זקוף. מישור מדיא המומלצת היא בישיבה. החולה יושב התנוחה

לקסטה. מרימים את הסנטר מקסימלי וידיים מתוחות חזק למטה מאחורי הגב.

:אופקית, פוגעת באמצע עמוד השדרה הצווארי ואמצע הקסטה. קרן מרכזית

:סטטיב.רצוי ב 24*30קסטה

:הארה kv70 )לא יותר(

:אין צורך. הצילום מבוצע ממרחק שני מטר על מנת לתקן את ההגדלה של הצילום. בוקי

(.Air Gapניתן להשתמש ללא בוקי בזכות פער האוויר בין עמוד השדרה הצווארי והקסטה )

101


: danc C2צילום

חבלה. שאלה האבחונית:ה

:ו ואין שום אינפורמציה בצילום של עמוד שדרה בצילום גוף החוליה מסתיר אות הדגמה

. C2-צווארי ל

:החולה שוכב על גבו. מישור מדיאלי ניצב לסרט. הראש מורם מעט אחורנית. עד התנוחה

ניצבים לסרט. החולה פותח פה מקסימלית. º90-למצב שקו השיניים העליונות והעורף ב

:ת הפה ואז יראה יותר טוב. הקרן ס"מ כדי להגדיל א 60-70מתבצע ממרחק קרן מרכזית

ניצבת במרכז הקסטה.


:הארה kv70-80

:יש. בוקי

השחיין/ האמריקאי: –צילום צווארי נוסף

:חבלה, כאבים, במידה ולא מצליחים לראות את השאלה האבחוניתC7

:הדגמה

:ובה לקסטה מתוחה החולה שוכב על הצד )לא משנה איזה(. הגפה העליונה, הקר התנוחה

לקסטה. הגפה הרחוקה מונחת בין לכל אורכה. הגולגולת במנח צדדי, משור מדיאלי מקביל

רכיים הכפופות בסופינציה קיצונית. המטרה היא שכתף אחת תלך אחורה וכתף שניה הב

תלך קדימה.

:קאודלי, בגובה –מבחינה קארניאלי קרן מרכזיתC7 אחורה קדימה, מניחים את היד ,

ס"מ קדימה מהרקמות האחוריות של הצוואר. שם יהיה הריכוז. 3מקביל לעורף ולוקחים ב


:הארה kv70

:יש בוקי

צילום אלכסונים של צווארי:

מטרתו לראות את הנקבים של חוט השדרה.

:מודגם הצד שקרוב לקסטה. עגוליםנקבים 6בשביל להדגים צריך לקבל לפחות הדגמה .

שקרוב לקסטה הוא הצד שיקבע את הסימון.הצד

:התנוחה האופטימלית היא כאשר החולה יושב בזווית של התנוחהº45 .

:בהטלה קאודלית של קרן מרכזיתº20 .

:18*24 קסטה

: צילום עמוד שדרה גבי ישר

:חבלה, כאבים. בע"ש גבי יש הכי פחות פתולוגיות השאלה האבחונית

:מאוד דלה.האינפורמציה היא הדגמה

:החולה שוכב על גבו ורגליו מכופפות על מנת לתרום לקיפוזיס ויותר נוח לחולה. התנוחה

מישור מדיאלי ניצב לסרט.

:מ קרן מרכזית-C7 ם, גבול עליון ותפוחים אורך מלא יפותחים את גודל הקסטה ומהכתפי

של הקסטה. שדה לרוחב יש לצמצם.

:35*43 קסטה

:לא יותר מ הארה- kv80 ביבות סkv70

:יש בוקי

102


צילום עמוד שדרה גבי צדדי:

:חבלה, כאבים השאלה האבחונית

:החולה שוכב על הצד עם רגלים מכופפות. גפיים עליונות מתוחות כלפי מטה. התנוחה

לקסטה. חשוב שזה יהיה אנכי לקסטה. º90הרקמות האחוריות

:גובל עליון –קרניאלית קרן מרכזיתC7ס"מ מגבול 4-5ן מרכזית קר -. קדימה/אחורה

הרקמות האחוריות.


:הארה kv80 .לא יותר מזה. יש להשתמש בשיטת שלושת הנקודות

:יש בוקי

עמוד שדרה מותני ישר: צילום

:כאבים, חבלה השאלה האבחונית

:את חמשת החוליות הלומבריות, לראות חלק מהחוליה הגבית האחרונה וצריך הדגמה

אי לכך לא מצמצמים יותר מידי. Sacroililac joint -את המפרקים של ה לראות

:שכיבה על הגב. כיפוף קל של הברכיים. ריכוז ארבעה ס"מ מעל הקריסטה או התנוחה

גבול תחתון. SISA -לקחת את ה

:מרוכזת )עם בוקי( –מרכז הקסטה קרן מרכזית

:43*30או 24*30 קסטה

:הארה kv70-80

יש: בוקי

עמוד שדרה מותני צדדי: לוםצי

:חבלה, כאבים השאלה האבחונית

:חמשת חוליות מותניות, חוליה אחרונה של ע"ש גבי הדגמה

:החולה שוכב על הצד )שמאל( עם כיפוף קל בברכיים על מנת לשמור על יציבות התנוחה

ס"מ מעל הקריסטה. 4לרוב גם יותר נוח. הריכוז הוא

:ס"מ קדמית מגבול הרקמות האחוריות. עם 4למרכז הקסטה. ניצבת מרוכזת קרן מרכזית

ס"מ. 6החולה שמן אז אפשר

:30*43 קסטה

:הארה kv90

:יש בוקי

צילום אלכסון מותני:

:מטרת הצילום היא לראות שברים בלמינה. בגלל הזווית של ה הדגמה-lamina נעלה את

בר בלמינה( דבר שעלול להוביל )ש spondylilysis. מחפשים לראות º45החולה כל פעם

לגלישה של חוליות העליונות. בצילום צריך להדגים את הלמינה שהיא מקבילה לקסטה

וצריך השווה בין צד ימין לצד שמאל. תמיד מודגם הצד שקרוב לקסטה. אם מרימים את צד

שמאל נניח סימן של ימין כי הלמינה הימנית קרובה יותר לקסטה.

:י באמצע השולחן. כדי לשמור על יציבות אפשר לעל הגב מישור מדיא החולה שוכב התנוחה

לכופף את הרגל מעט או להוסיף כרית מתחת לאגן.

:ס"מ מעל 2לאורך בתוך הבוקי תא השחרה אמצעי. אמצע הקסטה הוא 30*24 קסטה

הקריסטה.

:ס"מ מה 4הקרן נופלת קרן מרכזית- SISA .

103


:sacrumצילום

:החולה שוכב על הגב עם ברכיים כפופות. מישור מדיאלי ניצב לקסטה. גבול עליון התנוחה

של הצילום יהיה בקריסטה.

:קרן מרכזית בהטלה של קרן מרכזיתº15 ס"מ מעל הפוביס. 2-3קרניאלית פוגעת

:לאורך. 24*18קסטה קסטה

: coccyx -צילום להדגמת ה

:שוכב על הגב עם ברכיים כפופות. מישור מדיאלי ניצב לקסטה. גבול עליון החולה התנוחה

של הצילום יהיה בקריסטה.

:הטלה קאודלית של קרן מרכזיתº15


סקוליוזיס: צילום

:עקמת השאלה האבחונית

:עמוד השדרה כולל האגן. גבול עליון הדגמהC7 מין אפשר גם את הצוואר. כיסוי איברי ה

אם הן לא באותו הגובה זה לא טוב. –. צריך לקבל את הקריסטות של האגן SISA -בגובה ה

:החולה עומד כאשר פניו אל הקסטה יחף. במידה ונצטרך צילום נוסף הוא יתבצע התנוחה

עם ידיים על הראש.

:אופקית קרן מרכזית

:קסטה מיוחדת מדורגת. קסטה

:ההבדל הוא ב מתח גבוה בשני הצילומים. הארה-mAs דרגות 4. בצילום הצדדי נותנים

יותר.

:יש בוקי

זיז מפרקי

עליון

זיז מפרקי

תחתון

Superior

articular

inferior

articular

פדיקל

למינה

trasverse

Transverse Transverse

spinus

º45

º45

104


ואגן גפיים תחתונות


צילום כף רגל ישר:

:חבלה )טראומה(השאלה האבחונית

:האצבעות, המטטרזוס, והטרזוס )ללא טלוס וקלקנאוס( חלק קטן של הטלוס.הדגמה

:לחן. כיפוף הברך עד שכף הרגל תהיה מונחת על בשכיבה או בישיבה על השוהתנוחה

הקסטה רוטציה מדיאלית קלה של הגפה הנבדקת להצמדת כל כף הרגל על הקסטה. גם את

החלק המדיאלי של הרגל.

:15בהטלה של נטרית.לפדורזו קרן מרכזיתº פרוקסימלית ניצבת למישור גב הרגל. אל

ס"מ משפת הקסטה. 2הקסטה קצה אצבע אחת

24*30טה: קס

:58הארהkv

:איןבוקי

צילום רגל אלכסוני:

חבלה שאלה האבחונית:ה

:הדגמה טובה של אצבעות, עצמות המטטרזוס כאשר הן מופרדות היטב אחת הדגמה

.calcaneus-וה talus-, חלק מהCuboid -מהשנייה. הדגמה פחות טובה של ה

:ך עד מצב שכל כף הרגל מונחת על בישיבה או שכיבה על השולחן. כיפוף של הבר התנוחה

עם 30ºהקסטה. ממצב זה יש לבצע רוטציה מדיאלית עד שמישור כף הרגל יצור זווית של

הקסטה.

:ניצבת דורזו פלנטרית לאמצע האזור הנבדק, ניצבת לקסטה. קרן מרכזית

:24*30 קסטה

:58 הארהkv

:איןבוקי

(: 2צילום רגל צדדי אלכסוני )נלווה

חבלה אבחונית:שאלה הה

:2-ו 1. )5-ו 4, 3אצבעות ומטטרזוס בכוון אלכסוני, הדגמה טובה של מטטרזוס הדגמה

calcaneus-ו talusהדגמה טובה של מוטלות אחת על השנייה בגלל הקשת הרוחבית(.

:החולה בשכיבה על הצד הנבדק. הגפה הלא נבדקת מועברת קדימה אל מעבר התנוחה

ח אלכסוני, במידת הצורך אפשר לשים תמיכה מתחת לעקב כדי לגפה הנבדקת. הרגל במנ

להגדיל את האלכסון.

:דורזלית. לאמצע האזור הנבדק. –ניצבת, פלנטו קרן מרכזית

:24*30 קסטה

:58 הארהkv

:איןבוקי

105


דורזלי:-צילום רגל ישר פלנטו

חבלה. שאלה האבחונית:ה

:ם יותר טוב את הקוניפורמם )בעקר(.רואים יותר טוב את עצמות הטרזוז, רואי הדגמה

:החולה בשכיבה על הבטן, הגבהה של הרגל )בחלק הגבי של הרגל(, הקסטה התנוחה

תהיה מונחת על ההגבהה וגב הרגל על הקסטה.

:ניצבת קרן מרכזית

:24*30 קסטה

:58 הארהkv

:איןבוקי

גוף זר: –צילום רגל ישר

ה לאתר אותו. הבעיה היא מתכתי לא תהיה בעיף גוף זר. במידה והגו שאלה האבחונית:ה

בגופים זרים היא כאשר מדובר בעץ או בזכוכית. לפעמים יש סימן איפה שהגוף הזר נכנס.

המטרה היא למצוא איפה בדיוק. מיקום מדויק של הגוף הזר.

:כמו בצילום הישר. הדגמה

:כמו צילום ישר. התנוחה

:ניצבת לקסטה.אין הטלה, הקרן המרכזית קרן מרכזית

:24*30 קסטה

:58 הארהkv

:אין בוקי

גוף זר: –צילום רגל צדדי

גוף זר. שאלה האבחונית:ה

:ל מודגמת רק במנח צדדי. העצמות כמו בצילום אלכסוני של רגל. כל הרג הדגמה

המטטרזות אחת על השנייה, כנ"ל לגלילים.

:ה כולה )עם כיפוף קל של . הנבדק, החולה שוכב על הצד הנבדק. את הגפ1 התנוחה

הברך( עד שהמישור של כף הרגל יהיה ניצב לקסטה. במצב שעצרנו יש להוסיף כרית או

. הנבדק, החולה שוכב על הצד הלא נבדק וחשוב לוודא 2תמיכה לברך על מנת למנוע תזוז;

שמישור כף הרגל יהיה ניצב לקסטה.

:ניצבת למרכז הקסטה. קרן מרכזית

:24*30 קסטה

58 ה:הארkv

:איןבוקי

106


צילום אצבעות הרגל:

כאשר מצלמים את כל האצבעות שאלה האבחונית:ה

:מהמטטרזוס עד הקצה של הגלילים. הדגמה

:כמו ברגל ישר התנוחה

:ניצבת למרכז הקסטה ללא הטלה. קרן מרכזית

:24*30 קסטה

:הארה kv60

:אין בוקי

כל אבצע בנפרד: –צילום אצבעות הרגל

ת הבעיות היא שהאצבעות עקומות. אח

:מבצעים צילום ישר ואלכסוני כאשר מפרידים בין האצבעות הלא נבדקות בעזרת התנוחה

אגד. המפרק הגובל הוא החלק המרוחק של המטטרזוס ועד הגליל המרוחק.

:ניצבת לאמצע הקסטה. קרן מרכזית

:18*24 קסטה

:הארה kv58

צילום רגל בשאלת פלטפוס:

צילומים, לכל רגל צילום. סה"כ שני

:הנבדק עומד על השולחן כאשר הוא עומד על רגל אחת. יש מדרגות מיוחדות התנוחה

המיועדות לצילום זה. הצילום נעשה בעמידה, כאשר הקסטה היא מונחת בצד והקרן

המרכזית ניצבת לקסטה. אנו רוצים לראות את הזווית של הקשת. יש לשים את הרגל של

בהה על מנת לא לחתוך את הצילום.הנבדק על הג

:5אופקית ניצבת. פוגעת בבסיס מטטרזוס קרן מרכזית.

:בין הרגליים 30*24 קסטה

:הארה kv60

צילום רגל בשאלת ולגוס ורגוס:

:בולט החוצה. נבצע צילום אחד של שתי הרגליים. 1פלאנגיאלי -המפרק המטטרזו התנוחה

ת כאשר הוא יחף. חשוב לא לשכוח סימון. החולה עומד על הקסטה עם רגליים צמודו

הרגליים יהיו צמודות על מנת שהשדה יהיה מצומצם כמה שיותר. יש מקומות שמבצעים

בישיבה, יש חשיבות למשקל לא כמו בשאלת פלטפוס אבל צריך לראות את המפרק תחת

לחץ של משקל.

:בהטלה של קרן מרכזיתº15 ם באמצע הקסטה.כי הגוף מפריע. הקרן תהיה בין הרגלי

:על הרצפה אין צורך לעלות על שולחן. 30*24 קסטה

צילום עקב מכוון לדורבן:

יש לוודא מה מחפשים כדי לדעת מה לצלם.

:הנבדק יושב על השולחן בישיבה הדומה לישיבה מזרחית. הוא מצמיד את כפות התנוחה

מין וסימון מתאים. הרגליים, כאשר הן נוגעת אחת בשנייה. לא לשכוח כיסוי לאיברי ה

:ניצבת נכנסת בין העקבים. קרן מרכזית


107


צילום עקב צדדי בשאלת חבלה:

!בשאלת חבלהזהו צילום יותר אינפורמטיבי

:כמו לרגל צדדי. התנוחה

:מכוון ל קרן מרכזית- calcaneus.

:18*13 קסטה

צילום סמי אקסיאלי בשאלת חבלה:

נבדק שוכב על גבו, הקסטה מונחת מתחת לעקב. החולה מבצע ה –: הקלאסית 1תנוחה

כיפוף דורזלי )פלקס( עד שמישור כף הגל ניצבת לקסטה.

:הטלה של קרן מרכזיתº45 קאודלית. הקרן נכנסת בחלק המקורב של ה-calcaneus בגובה

לכיוון האמצע. 5בסיס מטטרזוס

ל הבטן, הרגל נשענת על האצבעות, הצד הפלנטרי יהיה קצת יותר חד. בשכיבה ע :2תנוחה

תמיכה מתחת לשוק עם שק חול. הקסטה ורטיקלית צמודה לעקב. את התנוחה הזאת נבצע

.calcaneus -כאשר הנבדק לא יכול להניח את האגל בגלל בעיה ב

:דורזו לפנטרית, זווית של קרן מרכזיתº45 .נכנסת בנקודת החיבור של גיד אכילס

:במתחת לעק 18*24 קסטה

:הארה kv60 mas5.

צילום קרסול ישר בשאלת חבלה:

:הנבדק שוכב על הגב. הברך ישרה, הרגל בכיפוף דורזלי )פלקס( והזווית בין השוק התנוחה

. ציר אורכי של הרגל ניצב לקסטה. גבול הרקמות הרכות של העקב נמצא º90והרגל היא

בקצה הקסטה.

:רת בין שני הניצבת לאמצע האזור הנבדק. עוב קרן מרכזית- malleolus .


:הארה kv55

צילום קרסול "ישר אמיתי" )מורטיס( בשאלת חבלה:

:נקודת המוצא היא כמו בצילום קרסול ישר. מבצעים רוטציה מדיאלית של כל הגפה התנוחה

שמחבר . הצירtalus -ל malleolus fibula -על מנת לראות את המרווח בין ה º15בזווית של

יהיה מקביל לקסטה. malleolus -בין ה

:כמו בצילום קרסול ישר, נצבת לאמצע האזור הנבדק. קרן מרכזית


:הארהkv55

צילום צדדי של הקרסול:

הנבדק שוכב על הצד הנבדק. את הגפה הלא פגועה עם כיפוף קל של הברך :1 תנוחה

כף הרגל יהיה ניצב לקסטה. במצב שעצרנו יש מעבירים מעבר לרגל עד שהמישור של

להוסיף כרית או תמיכה לברך על מנת לשמור על יציבות.

הנבדק שוכב על הצד הלא נבדק וחשוב לשמור שמישור כף הרגל יהיה ניצב : 2תנוחה

לקסטה.

:אמצע האזור הנבדק. קרן מרכזית

:24*18 קסטה

:הארהkv55

108


צילום קרסול בשאלת קרע ברצועות:

מידה והשאלה היא גם שבר וגם נקע נבצע צילום קודם לבירור שבר על מנת לא לפגוע בנבדק יותר ב

ממה שהוא כבר פגוע.

.invertsionנבצע פעולה של –קרע ברצועה הלטרלית

.eversionנבצע פעולה של –קרע ברצועה המדיאלית

:היה השוואה לגפה נקודת המצב ההתחלתי לפני המתיחה היא "מורטיס". תמיד ת התנוחה

השנייה. החולה מותח בעזרת "מקל סבא" עד גבול היכולת.

:ניצבת לאמצע האזור הנבדק קרן מרכזית.


:הארהkv55

דיסטלים: ⅔ APצילום שוק ישר

:הנבדק שוכב על השולחן, הגפה באקסטנציה מלאה עם רוטציה מדיאלית של התנוחהº15 .

:לאמצע האזור הנבדק. ניצבת קרן מרכזית

:לאורך. במידה ואדם גבוה לקחת ציר אלכסוני. 35*43 קסטה

הארה: kv58 mas5

דיסטלים: ⅔צילום שוק צדדי

:החולה שוכב על הצד הנבדק. הגפה במנח לטרלי מדויק תוך כדי כיפוף קל של התנוחה

הברך. העצמות יסתירו אחת את השנייה.

:בקדמת הרגל )באזור העצם ולא באזור הרקמות אמצע האזור הנבדק אך קרן מרכזית

הרכות(.

:לאורך. במידה ואדם גבוה לקחת ציר אלכסוני. 35*43 קסטה

:הארהkv55 mas3.75

פרוקסימלים: ⅔ APצילום שוק ישר

:הנבדק בשכיבה על הגב, הגפה באקסטנציה מלאה. רוטציה מדיאלית קלה של התנוחה

צע., כדי שהפטלה תודגם באמº5 -הגפה כ

:ניצבת לאזור הנבדק. קרן מרכזית


:הארהkv60 mas8

פרוקסימלים: ⅔צילום שוק צדדי

:הנבדק שוכב על הצד הנבדק. הגפה הלא נבדקת מועברת קדימה אל מעבר לגפה התנוחה

הנבדקת. הגפה בכיפוף קל.

:א על הרקמות הרכות.לאזור הנבדק ניצבת, כאשר הריכוז הוא על העצם ול קרן מרכזית


:הארהkv58 mas7.75

109


:APצילום ברך ישר

:החולה בשכיבה על הגב, הגפה באקסטנציה מלאה, רוטציה מדיאלית קלה של כ התנוחה-

º5 הרוטציה נועדה ליצור רווח ושהפטלה תהיה רחוקה ובאמצע. חשוב לשים לב שאמצע .

של הפטלה.הקסטה יהיה מונח בקצה הדיסטלי

:ניצבת לקצה הדיסטלי של הפטלה. קרן מרכזית

:18*13לאורך אפשר אפילו 18*24 קסטה

:הארהkv55 mas5

צילום ברך צדדי:

:החולה שוכב על הצד הנבדק. הגפה מכופפת, קצת פחות מ התנוחה-º90 רצוי להוסיף .

תמיכה של העקב. ולהעביר את הגפה הלא נבדקת קדימה.

2להציג את הפטלה הכי מופרדת(. –ריכוז אקסצנטרי )מחוץ למרכז :1 קרן מרכזית

. femor -אצבעות אחורנית בקצה הדיסטלי של ה

הרכוז ניצב באמצע האזור הנבדר.: 2קרן מרכזית

:18*13או 18*24 קסטה

:הארהkv55 mas5

:º45צילום ברך אלכסוני

:ל ממנח ישר, מבצעים עם כל הברך רוטציה של הגפה התנוחה- º45 מבצעים צילום אחד .

עם רוטציה מדיאלית וצילום שני עם רוטציה לטרלית.

:ניצבת לאמצע הפטלה. קרן מרכזית

:18*24 קסטה

:הארהkv55 mas5

:PAצילום ברך ישר

הצילום מתבצע כאשר יש בעיה בפטלה. הפטלה קרובה יותר לקסטה.

:הנבדק שוכב על הבטן, הרגל מחוץ לשולחן. התנוחה

:הקצה הדיסטלי של הפטלה. קרן מרכזית

:18*24 קסטה

:הארהkv55 mas5

צילום ברך אקסיאלי:

הנבדק שוכב על הבטן, מכופף את הברך ל :1 תנוחה-º90 בין ה-femor ל-tibia כיפוף .

דורזלי של הרגל )פוינט(. בצילום מורידים נעל וניתן לחולה אגד ארוך שיעזור לו ליציבות.

:לה של בהט קרן מרכזיתº15 ביחס לשוק ונכנסים בין הפטלה לעצמות השוק. כך מקבלים

אותה בנפרד.

החולה שוכב על הגב, כיפוף של הברך ל: 2תנוחה-º90 .כף הרגל מונחת על השולחן ,

הנבדק מחזיק את הקסטה על הירך בחלק המרוחק כאשר היא בולטת מחוץ לירך )חלק

ממנה באוויר(.

:ית של הטלה קרניאל קרן מרכזיתº15 .ביחס לשוק

:13*18 קסטה

:הארהkv55

110


"פריק": intercondylar fossaצילום להדגמת

:הנבדק על השולחן, שכיבה על הבטן כאשר הרגלים מחוץ לשולחן. הנבדק התנוחה

מתרומם על ארבע לתנוחת כלב. מהמצב הזה אומרים לחולה להתקדם מעט עם הידיים על

ניצבת fossa-של הרקמות הרקות. יש לשים לב שה º90-מ מנת לקבל זווית של קצת יותר

לשולחן. לשים לב שהרגל מחוץ לשולחן כדי שהשוק תהיה מקבילה לשולחן. אפשר לבצע גם

בישיבה כאשר החולה מניח את הברך על כסא.

:ניצבת לשוק, נכנסת ליבת הברך מאחורה. קרן מרכזית

:מתחת לברך. 24*18 קסטה

בשאלת משקל: –ה צילום ברכיים בעמיד

:צילום עם ורטיגרף. כאשר החולה צריך לעלות על שרפרף כי השפופרת לא יורדת התנוחה

נמוך. אפשר לצלם עם בוקי ואפשר לצלם בלי בוקי. במידה והחולה רזה נעדיף להשתמש

בסטטיב. החולה עולה על השרפרף ועומד עם הגב אל הורטיגרף/סטטיב. למנוע נפילות

ות נתן לחולה משהו להחזיק בו. ולשמור על יציב

:נכנסת באמצע בין הברכיים. קרן מרכזית

:לרוחב. 35*43 קסטה

:תלוי בירך. הארה

צילום ברך במתיחה בשאלת קרע ברצועות:

המתיחה מתבצעת פעם בולגוס ופעם בורגוס.

:נתנו לו כפפות יכמו צילום ברך ישר. המתיחה מבוצעת על ידי רופא אורטופד שי התנוחה

ופרת. ביחד אחת מאוגרפת מפעילים לחץ לכוון מסוים וביד השנייה הוא מושך את השוק ע

לכיוון ההפוך. לאחר מכן מחליף כיוון. כמו בקרסול, במקרה של קרע, הרווח יגדל וברצועה

הקרועה תהיה יותר תנועה. חייב להופיע סימן של כיוון הלחץ.

:כמו לברך, בקצה הדיסטלי של הפטלה קרן מרכזית .

:18*24 קסטה

:הארה kv55 mas5

צילום ירך:

יש לשים לב לכך שהאיבר העבה הוא עם הכיוון לקטודה בגלל תופעת העקב. כמו כן יש לשים כיסוי

איברי מין.

דיסטלים: ⅔צילום ירך ישר

:הנבדק בשכיבה על הגב, הגפה הנבדקת ברוטציה מדיאלית קלה של כ התנוחה-º5 כמו

ס"מ מתחת למפרק הברך 2מלאה. גבול תחתון של הקסטה יהיה לברך, הגפה בפשיטה

)איבר אחד גובל(

:אמצע אזור הנבדק תוך הקפדה על תופעת העקב. קרן מרכזית

:לאורך פתוח מקסימלית ולצמצם מינימלית. 35*43 קסטה

:הארה kv70 .ולא פחות

111


דיסטלים: ⅔צילום ירך צדדי

:גפה הלא נבדקת מועברת מעבר לגפה הנבדקת הנבדק שוכב על הצד הנבדק. ה התנוחה

עם כיפוף גדול. הגפה הנבדקת מכופפת שתיתן יותר יציבות לחולה. רצוי לשים את הקסטה

ס"מ מתחת למפרק הברך. 2בצד הלטרלי של החולה. גבול תחתון של הקסטה יהיה

:מו בשוק. אמצע אזור הנבדק אך צריכה להיות על הפמור כלומר קדמית יותר, כ קרן מרכזית


:הארה kv70 .ולא פחות

פרוקסימלים: ⅔צילום ירך ישר

iliac crest -מתחת ל ilium -שיטת איתור ראש הפמור וצוואר הירך: פותחים קו דמיוני בין שני זיזי ה

(anterior + posterior iliac spineממנו מותחים קו אל ה .)- symphisis pubis אנך ומשם מורידים

אצבעות של האנך זהו ראש הפמור. ההמשך שלו יהיה צוואר הירך. 2אמצעי.

:הנבדק שוכב על הגב, הגפה פשוטה. רוטציה מדיאלית של הגפה התנוחהº15 וזוה המצב

שבו צוואר הירך מקביל לקסטה.

:ריכוז לאמצע האזור הנבדק. קרן מרכזית

:43*35 קסטה

:אפשרי. תא השחרה אמצעי. בוקי

פרוקסימלים: ⅔ילום ירך צדדי צ

:הנבדק שוכב על הצד לא בזווית של התנוחהº90 אלא פחות. הוא שוכב באלכסון גדול. אם

הנבדק ישכב על הצד לגמרי שני הירכיים יצאו אחד על השני. גפה של הצד הלא נבדק

נשארת מאחור

:ניצבת. וקדמית לאיבר על מנת שלא תיפול על רקמות רכות. קרן מרכזית


:יש בוקי

צילום ישר של מפרק הירך:

:פרוקסימלים. גפה ברוטציה מדיאלית. גבול עליון קריסטה. ⅔כמו בצילום ירך התנוחה

:בהתאם לראש הפמור. קרן מרכזית

:30*24 קסטה

:כן עם תא השחרה אמצעי. בוקי

:אפשר לשים רק במידה ואינו מפריע לצילום. כיסוי עופרת

ילום צדדי של מפרק הירך:צ

:מרימים את הצד הלא נבדק. קצת לפני שה התנוחה-SISA יפול" על האצטבולום. רוטציה"

לטרלית של הגפה הנבדקת עם כיפוף קל שלה. הגפה הלא נבדקת מעט מורמת בשביל

לשמור על יציבות. חשוב לשים לב שהיא לא תפריע לצילום.

:זור הנבדק.אופקית ניצבת לאמצע הא קרן מרכזית

:30*24קסטה

:יש בוקי

112


צילום מפרק ירך סמי אקסיאלי:

בדרך כלל צילום שמבוצע על ידי אורטופד בחדר הניתוח.

:בשכיבה על הגב, הגפה הנבדקת בתנוחה כמו צילום ישר, רוטציה מדיאלית של התנוחה

º15של הברך הרחקה של הגפה השנייה כאשר כיפוף . מבצעיםº90 רצוי להשתמש(

רפרף(. הקסטה חייבת להיות ורטיקלית לקרן בגלל הסורג, צריך שהלמלות יהיו בש

מקבילות. החיסרון בצילום הוא שהצוואר יוצא מקוצר.

:אופקית, ניצבת לאמצע האזור הנבדק. מגיעה מכוון מדיולטרלי וניצבת לצוואר קרן מרכזית

הירך ולקסטה.

:הצד הלטרלי של החולה צמודה עם סורג. מונחת בצורה ורטיקלית על 24*30 קסטה

. מקביל לציר האורכי של צוואר הירך.ilium -ולחוצה פנימה מעל רכס ה

:הארה kv85

:מטר מרחק

צילום אגן:

:הנבדק בשכיבה סימטרית על השולחן. גפיים תחתונות פשוטות ברוטציה מדיאלית התנוחה

ים"(. סימטריה מאוד חשובה כאשר בהונות נוגעות אחת בשנייה )"נשיקה בין הרגלי º15של

בצילום אגן, והרוטציה המדיאלית היא כדי שנוכל להדגים טוב יותר את צוואר הירך ושהוא

יהיה מקביל לקסטה. במידה ולא נבצע רוטציה נפספס אולי שבר ונקבל צוואר מקוצר. גבול

ס"מ מעל הקריסטה. 2עליון של הקסטה

:ניצבת קרן מרכזית


ארה:ה kv70-80

:יש עם שלושה תאי השחרה. בוקי

:בשאלת חבלה לא מכסים! כיסוי עופרת

:judetצילום

זהו צילום יחסית נדיר. מתמקד בעקר בגבולות האצטבולום ובשוליים שלו. מדובר בטראומה )שברים(

מבטים של 2או שחיקה. בדרך כלל עושים החלפה של מפרק או חלק מהמפרק. מטרתו לראות עוד

.º30ראש עצם הירך. כל פעם מרימים

:אלכסון של הגוף התנוחהº30 צילומים כאשר פעם אחת המפרק רחוק 2הגבהה. עושים

מהסרט ופעם שנייה המפרק קרוב לסרט.

:ניצבת למפרק הירך, אמצע המפרק. קרן מרכזית

:30*24 קסטה

:הארה kv70-77

:כן בוקי

113


של האגן: inlet- outletצילום

על מפרקי הירך. מידעצילום המראה את תעלת הלידה. עוד Inlet – הדגמת כניסת האגן

Outlet – .הדגמת יציאת האגן

השאלה האבחונית היא בדרך כלל לאצטבולום, זיזים קטנים ושברים שבולטים פנימה ומפריעים

בעקר בטראומה עם שברים חדים.

התנוחה ל- Inlet: .החולה שוכב כמו בצילום אגן

בהטלה של רן מרכזית:קº30 ס"מ מעל ה 5-קאודלית ריכוז של כ- symphisis pubis

התנוחה ל- outlet: .החולה שוכב כמו בצילום אגן

:בהטלה של קרן מרכזיתº30 קרניאלית, ריכוז ל- symphisis pubis .


:הארה kv75

:הרחיש עם שלושה תאי הש בוקי

:יש לכסות!גברים כיסוי עופרת

:frogצילום

:הנבדק בשכיבה על השולחן כאשר מכופפים את הברכיים, מצמידים רגליים התנוחה

ומרחיקים את הברכיים אחת מהשנייה כמה שיותר. כאשר כפות הרגליים נוגעות זו בזו.

העקבים מתקרבים לעכוז כמה שיותר.

:וף.ריכוז בגובה של המפרקים, קרן מרכזית באמצע הג קרן מרכזית


:הארה kv77-80 שווה לתת הארה ידנית ולא להשתמש בהשחרה אוטומטית מכיוון שיכול .

על מנת לחדור יותר. kv. במקרה כזה נוסיף under exposureלצאת לנו

:אפשר לשים גם אצל גברים וגם אצל נשים. כיסוי עופרת

114


CT

:הקדמה

CT-נבנה ה 1972. בשנת העבר שעשו ניחושיםון נכון להבדיל מאפשר היה להגיע לאבח CT-בעזרת ה

: דיוק באבחון, חיסכון בימי אשפוז, דיוק בניתוחים.CT-הראשון. תרומות ה

בלעדיו אי אפשר לצלם בטן. –שנה. מסך הגברה 35ההמתנה –טומו רגיל

טומו=פרוסה, גרפיה=רישום. איך המכשיר ידע לתת פרוסה בגוף? –טומוגרפיה

בטומו רגיל:

נקודת הציר נרשם באותו מקום על הסרט.

ה. קבלנו תמונה אורכית של כל הגוף. במקום שנקבל טסותה המידה שהשפופרת זזה כך גם הקבא

את כל העובי קבלנו רק שכבה.

טכנולוגיות )הנוסחאות המתמטיות שלו( ו הרדוןהתחיל לרוץ אלה היו CT-התרומה העיקרית לזה שה

השפופרת כל הזמן מקרינה להבדיל CT-)האנודה שעומדת בעומסים כבדים של חום, ב רנטגניות

.התפתחות המחשבמרנטגן שעובד על פולסים( ו

CT-ה 1972-שנים ב 5פיתחו את המכשיר ולאחר 1967-תחילת מחקר ופיתוח: האונספילד וקורמן ב

100ל התגלית. בישראל יש בסביבות פרס נובל ע 1980-הראשון יוצא לאוויר העולם. הם קבלו ב

מיליון דולר לאחד. במכשירים בארץ יש חברות שונות: אלסינט )חברה 1.5-בשווי כ CTמכשירי

והיא מכרה לפיליפס markoni-)חברה אמריקאית( והיא מכרה ל picker-ישראלית( שהיא מכרה ל

)יותר משורה אחת של helicat-twin-1800לדורותיו: CT-)תוצרת הארץ עם שם בין לאומי(. ה

שורות של גלאיים וכן הלאהmultiscan MX 800 (4 .)-גלאיים(

Twin (2 )שורות 256 –שורות 120 –שורות 64 –שורות 32 –שורות 16 –שורות 4 –שורות–

שורות. 360

כל זה CT: יש מלא בדיקות, הרבה קרינה, והרבה נזק לחולה. מי שרשאי להזמין CTריבוי בדיקות

שהפרוצדורה אליה היא הרבה יותר מסובכת וצריך אישור של MRIרופא מתחמה. להבדיל מבדיקת

ללא CTבדיקת – 70ועדה מחוזית. בשאלת חבלת ראש לתינוק עד גיל שנתיים או מבוגר מעל גיל

שיקול דעת.

תוך התחשבות ב: CTהיעדר סמכות רפואית מתאימה שתאשר נחיצות בדיקת

הדימות היעיל ביותר.בחירת תחום -

מסלול בדיקות דימות אופטימלי. -

התחשבות במנת הקרינה לנבדקים )במיוחד אצל ילדים ונבדקים בגיל הפוריות(. -

115


יש טבעת, מול השפופרת יש תיבה, הגוף באמצע ובאותו אזור שהשפופרת עוברת CT-ה של בגנטרי

לקבל פרוסה נוספת. היום, נרכש מידע ומתקבלת תמונה אקסיאלית. כל פעם המיטה זזה קצת כדי

עושה סיבוב ספירלי ואז יש מאגר מידע גדול יותר. העובדים היו צריכים להתחיל ללמוד לקרוא CT-ה

גוונים של אפור 16-היא שמ CT-אנטומיה טרנסוורסלית בחתכים רוחביים. התרומה המשמעותית ב

דרגות רגישות. 4000-עברנו ל

Tilt – הגנטרי יכול לבוא ב-º500 ווח. הוא יכול לשנות ולהזיז את עצמו בהתאם לבדיקה.ט

שיניים יש מכשיר CT-יש משתנים שונים: יש פרוטוקולים רבים שמתאימים לבדיקות שונות. ל CT-ב

שונה וייחודי לבדיקה.

1024X1024המקסימום הוא CT-משבצת קטנה שאם נחבר הרבה מהן נוכל ליצור תמונה. ב פיקסל:

ן(. ככל שיהיו יותר פיקסלים, כך החדות תהיה טובה יותר אך התמונות יהיו פיקסלים )מעל מיליו

כבדות יותר ואף דורשות זמן רב לאחסון.

Voxel : יחידת נפח במחשב שהמידע בו בונה את התמונה של אותו פיקסל. יחידת נפח של זיכרון

בעצם קובייה, במחשב שאחראית לבניית פיקסל מסוים. יש לו צורה של תיבה. אם התיבה היא

משמע שמדובר במכשיר איזומטרי )= מכשיר שאם נבצע שיחזור של תמונות, לא נפסיד את החדות,

עצמו(. אם המכשיר הוא CT-הבנייה היא במישור והחדות היא באותה הרמה כמו ברגע של ביצוע ה

לא איזומטרי, אז יש הפסד של חדות בזמן השחזור של התמונה.

; אם הפוטונים עוברים בשתי רקמות שונות, Partial Volume effect( PVE) אפקט הנפח החלקי:

עצם, המכשיר מבצע ממוצע ביניהם דבר -רקמה-ראש מעבר הפוטונים הוא בעצם CT-לדוגמה ב

שגורם לארטיפקט. זהו ארטיפקט הנפח החלקי. איך נתמודד עם מצב זה? נצטרך לבחור בסריקה

רה דרסטית את הארטיפקטים.עם פרוסות יותר דקות. דבר המקטין בצו

View .זהו פולס של קרינה

600צריך מינימום CT-שורות. ב 64חיישנים. ישנם מכשירים עם 900-1020בשורה אחת יש לנו בין

חתכים בסיבוב אחד 2400-חתכים על מנת לקבל תמונה נורמלית )בסיבוב אחד(. אפשר להגיע עד ל

(Scan .)

הרי המידע מלמעלה ומלמטה הוא אותו המידע אז למה אנו עושים ?º180ואז שוב º180למה צריך

הבאים º180-טקטור ואז את היהמכשיר זז רבע ד º180 -פעמיים? אחרי הסריקה הראשונה של ה

לחדות. 15% -נראה מעט שונה. דבר המוסיף כ

ש שנים בטן שווה ערך לשלו rem5 .CT. בשנה מותר לקבל עד rem(rad) 3היא CT-כמות הקרינה ב

חזה(. צילום חזה רגיל שווה ערך לשלושה ימים. CTשל נזקי קרינה קוסמיים )גם

כאשר המכשיר מסתובב סביב לחולה הוא רוכש תמונות אקסיאליות. איך אפשר לקבל תמונה אורכית

או קורונרית? המכשיר מחבר בין הפרוסות הרוחביות המבוקשות ויוצר תמונה לפי בקשת הטכנאי.

ומות המכשיר הוא לא איזומטרי ולכן הפעולה הזו פוגעת בחדות התמונה. רק במידה ברוב המק

והמכשיר היה איזומטרי תתקבל תמונה הזהה בחדותה לחתכים הרוחביים.

116


להתמודדות עם נושא קרינה לילדים: FDA-המלצות ה

.mAs-הקטנת ה .1

הארה על פי משקל הילד והאזור הנבדק. .2

הפחתה בשליש כמות הקרינה. – pitch1.5ובספירל באקסיאל -להגדיל את ה .3

הקטנת מספר החזרות )למשל עם ובלי חומר ניגוד(. .4

הכרחית. CT-לשקול היטב האם בדיקת ה .5

Pitch = מס' הסיבובים שעושה השפופרת בשנייהX )מהירות השולחן )מ"מ/לשנייה

וסהרוחב הפר

בלשון ציורית, נדמיין שיש כאן מתיחה או כיווץ של הברגת בורג.

.0.26*פעם סיבוב שפופרת היה אחד לשנייה. היום המהירות היא

(pitch 1בדיקה רגילה ) -

(pitch 2, פחות נתונים )mAs-הכפלת השטח המודגם, ירידה ב -

(pitch 0.5, יותר נתונים )mAs-הקטנת השטח המודגם, עליה ב -

הקונבנציונלי: CT-על ה CTות הספירל יתרונ

זמן קצר לנפח מודגם גדול .א

סריקת נפח מודגם גדול מאוד. –בהפסקת נשימה אחת .ב

מיקום החתך במיקום שאבחר. אין הגבלה על קבלת אינפורמציה רק באזור החתך הנסרק .ג

כפי שקורה בקונבנציונלי, כאן ניתן להזיז את כל קבוצת החתכים קדימה/אחורה ואז

בלים חתכים שונים במיקומם.מתק

אפשרות לבדוק כלי דם על ידי הזרקת פחות חומר ניגוד. .ד

קבלת בדיקות איכותיות יותר מבחינת רזולוציה, ארטיפקטים ועוד. .ה

117


CT – קרו )ד"ר ליאור קופל(:מיקרו ומ

מבטים. יש לנו אפשרות להבדיל בין 500-2000השפופרת מסתובבת סביב האדם. יש בין CT-ב

פויות שונות רבות.צפי

( עיבוד 3( רכישת התמונות; )2( הסקנר עצמו )מרכיבים פיזיים, חומריים(; )1: )CT-שלושה מרכיבי ה

התמונות.

מרכיבים פיזיים: א. גנטרי; ב. שפופרת הרנטגן; ג. מערך הזיהוי; ד. מערך הבקרה. בגנטרי יש שתי

מסתובבת )על החיצונית(. בין הטבעות טבעות. חיצונית שהיא קבועה, בתוכה ישנה טבעת פנימית

אין שום קשר. אצל פיליפס הטבעת הפנימית נמצאת על לחץ אוויר. בטבעת הפנימית יש את שפופרת

ים ם שעומדים מול השפופרת והגלאשמספק את המתח. כמו כן, יש גלאי הרנטגן ויש את הגנרטור

צריכים נתיבים מהירים על מנת לקבל מידע חדש כל פעם.

סור שיהיה קשר בין הטבעות, כדי שהטבעת תוכל להסתובב עד אינסוף. אם היה קשר, הטבעת א

יש הפנימית ש את השפופרת ולה הייתה חייבת להיעצר. עקרון הספירלה הומצא בארץ. בטבעת

ת גבוהה של חום. זה חשוב כדי שהשפופרת לא תהרסה מהחום. לוביק

)גלאים( שתפקידם לחשב את ההפרש שהפוטונים מול השפופרת, הפוטונים מגיעים לדיטקטורים

מ"מ. ככל שהדיטקטור יותר קטן אפשר לשים יותר ⅔ מ"מ על ½יוצרים. היום, גודל של דיטקטור הוא

דיטקטורים ואז איכות התמונה יותר טובה )כמו הפיקסלים( דבר שיוביל לרזולוציה טובה יותר. עלייה

ום נפח.במספר השורות נותנת לנו אפשרות לדג

לדיטקטור מגיעה קרן של פוטונים. את הפוטון צריך לתרגם מנתון אנלוגי לנתון דיגיטלי. סינסילייטור

בהעברת 99%הופך את הפוטון לאור ואז האור הופך לסיגנל דיגיטלי. לדיטקטור יש יעילות של

המידע.

Slip rings – .טבעת חיצונית

כל הפרמטרים שצריך )מתח, כמות, צורת סריקה, משם הרנטגנאי קובע את – קונסולת הרנטגנאי

לאן ישלח(. היום לכל שאלה יש פרוטוקול משלה.

מהשפופרת יוצאים פוטונים שמתנגשים בגוף ויוצרים אינטראקציה. אם החומר – רכישת התמונות

מאוד צפוף ההנחתה של האנרגיה תהיה גדולה ולהפך. למשל, בריאות יש הנחתה קטנה ביותר כי

נים כמעט ולא מתנגשים בכלום. בעצם הצפיפות גבוהה כך שהפוטונים יעברו ויגיעו לדיטקטור הפוטו

בכמות מינורית.

הנחתה. נקבעת לפי צפיפות האיבר. ככל שיש יותר ריכוז אלקטרונים באיבר הצפיפות -אטנואציה

ודדים את . אנו מdensityהצפיפות נקראת CT-תהיה יותר גבוהה ולכן האטנואציה תהיה גבוהה. ב

ים. ההפרש נקרא מיו. כל פוטון שלא מגיע כתלות בטווח שהקרן עברה אל הגלא ההנחתה של הקרן

. 2D viewsלגאלי יוצר "רעש" בתמונה. כל תמונה אקסיאלית נקראת

ושולחת פוטונים. כל פעם אחת שמגיע אל הגלאי פוטונים º360באותו החתך השפופרת מסתובבת

ה יש תמונות נפח. אז ברגע מעלה שהגלאי זז יש פרוייקציה נוספת וככ זה נקרא פרוייקציה. כל

ם עשו סיבוב שלם סביב האדם, באותו החתך לוקחים את המיו השונים מכל הדיטקטורים שהגלאי

ובונים פרופיל שממנו נקבל אינפורמציה לגבי התמונה האקסיאלית.

ש שם העברה לאור ולגל והסיגנלים י –מגיעה אנרגיה של פוטונים שעברו הנחתה אל הדיטקטור

האלה יעברו למחשב ותהיה הטמרה מסיגנל לתמונה שאפשר לראות. כל האטנואציות שנוצרו יוצרות

. 2D views-את התמונה של ה

118


בין הסיגנל לתמונה שנוכל לפענח. התמרהאנחנו צריכים משהו שיעשה לנו – בניית התמונה

-קח את המידע מהגלאי והופך אותו לתמונה. בגלל שהשלו back projection -התמונה נבנית ב

back projection מטושטש צריך פילטרים שיתקנו את התמונה. אפשר להפעיל פילטרים שונים על

. back projection-הבסיסית נשמרת במחשב אפשר לשחק עם ה data-. כל עוד הdata-אותו ה

ות רכות ויש פילטר קשה יותר.החתך הכי קטן הוא כגודל הדיטקטור. יש פילטר לרקמ

מבטים על 1000-2000ים. בתמונה אקסיאלית אחת יש בין גלא 900-1000כל שורה יש לנו בין ב

חתך )על כל גלאי(. ככל שיש יותר מבטים התמונה יותר טובה.

מתחיל עיוות גאומטרי. ככל שיש יותר שורות יש בעיה D2-ככל שהקרן נפתחת ב – עיוות גאומטרי

ם הצדדים ואז מתחילים להיווצר ארטיפקטים. יש תוכנות שיודעות לתקן את העיוות הגאומטרי בגלאי

ולתקן את ההיטל של האנטומיה. ככל שיש יותר שורות, בשורות הקיצוניות יש יותר קושי לתקן. ככל

שמתרחקים מהמרכז נוצרים עיוותים. הארטיפקטים האלה יופיעו באזור שיש בו הבדלי צפיפויות

ולים )בין עצם לרקמה רכה(. גד

כי גם סיאפשרות למדוד צפיפות של רקמה וזה מתבסס על המיו. זה מספר יח – יחידות האונספילד

(. בבוקר תמיד 0אם נבדוק את אותו בן אדם בערב ובבוקר המספר יהיה שונה. היחס הוא למים )=

.-1000-ל 1000מאפסים את הדיטקטורים כדי שהמדידות יהיו אמיתיות. הסקאלה בין

חומר לבן חומר אפור

עצם דם מים שומן אוויר

היא פרופורציונלית לצפיפות של האלקטרונים בתוך החומר. יחידות האונספילד תלויות בצפיפות

האנרגיה יותר גבוהה ולכן התמונה תהיה –ר פחות צפוף, תהיה פחות הנחתה החומר. ככל שהחומ

שחורה, ולהפך.

למשל. Dנותן תמונה טובה של רקמה רכה )שרירים, שומן תת עורי, כלי דם(. פילטר – לטר רךיפ

.Lמיועד לעצמות. למשל פילטר – פילטר קשה

ככל שהחלון יותר מצומצם אנו נראה .נהבחלונות אפשר להציג מידע שונה על אותה התמו – חלונות

. אפשר להציג את אותה הבדיקה עם חלונות שונים. למשל: בדיקה , הניגוד קטןיותר פרטים עדינים

של חזה עם חלון של בטן. או בדיקה של כבד עם בדיקה של בטן כללי ולא חלון מרוכז לכבד. החלון

וצים להדגים דברים שקרובים ממוקד לבחירת החלון וזה יכול לתרום לנו לבדיקות שונות שאנחנו ר

למרכז.

בחלק מהבדיקות נותנים לשתות חומר מדולל דרך הפה או שמזריקים לווריד. עקרון של חומר ניגוד:

החומר מתבסס על יוד כי יש לו מספר אטומי גבוה )הרבה אלקטרונים(. הקרן שפוגעת באיבר עם

ן התמונה תהיה לבנה. חומר הניגוד, הפוטונים יספגו באיבר. המיו יהיה גבוה ולכ

-מתפשטים בגוף. המעבר הראשון הוא דרך ה לזרם הדם והם חומרי הניגוד, מזריקים אותם

pulmonary artery ואז אפשר לעשות אנגיו ולראות. אחרי שהחומר עובר בכל הגוף בעורקים הוא

ה שם היא מאוד הם זוהרים. האטנואצי –מגיע לוורידים. איברים כמו הכבד, הכליה עוברים האדרה

גבוהה. חומר ניגוד מראה קונטרסט רזולושיין. אם יש תהליך פתולוגי באותו איבר, הגוש יעבור

האדרה שונה ועל זה מתבסס חומר הניגוד.

1000 1000- 0

119


איך קובעים את איכות התמונה? ישנם שלושה פרמטרים:

1. Contrast resolution – ניגוד גבוה. –להגיד שיש שני גוונים שונים של אפור באותו המקום

נים, יותר ולא יהיו גוול גדהניגוד נמוךמתבסס על הבדלים בצפיפויות. מראה לנו: אם המתח

. contrast resolution-לא קובע את ה mA-. האם יש חומר ניגוד הניגוד יגדל

נקודות במ"מ אחד. 2. הרזולוציה יכולה לראות יכולת להבדיל בין שתי נקודות במרכב שונות .2

הרזולוציה תהיה יותר גדולה. נשתמש בדיטקטורים יותר –מטריקס יותר גדול ככל שה

קטנים.

חדות .3

איך מורידים את הרעש?

מעלים את מספר הפוטונים שמגיעים לדיטקרטור. .1

.KVנותנים יותר .2

.mAנותנים יותר .3

יש לפוטונים יותר זמן. –סורקים יותר לאט .4

מורידים מטריקס .5

חתך יותר גדול. .6

נוצרים חללים בלי כלי דם ורק אוויר. –איתית אמפיזמה ר

?CT-איזו צורות סריקה יש ב

1. Digital projection – עושיםserveu (lateral,ap,pa השפופרת קבועה והמטה עם הפציינט ,)

נאי מתכנן את הבדיקה. כל בדיקה חייבת כזזה. זה כמו צילום רגיל. על התמונה הזאת הט

.scangraph -להתחיל ב

2. tional CTConven – אקסיאלCT .חתך בודד ועוצרים. הבדיקה היא לא ספירלית/ הליקאלית .

הוא שהקרינה בספירלה –עושים את זה למשל בניקוז גוש. היתרון היחיד בפאזה אקסיאלית

יותר גבוהה מהאקסיאלית הבודדת.

המיטה נוסעת בתוך הגנטרי, השפופרת והדיטקטורים מסתובבים כל – בדיקה וולמטרית .3

הזמן סביב הבן אדם. ככל שהגנטרי יסתובב יותר מהר נצטרך יותר פוטונים והשפופרת

תתחמם יותר מהר. ברגע שסורקים מהר מידי יש איבוד מידע.

ברגע שסורקים את הגוף בנשימה אחת אין ארטיפקטים של נשימה. המהירות מאפשרת לנו לסרוק

בעת לפי פרוסה, היום אנו סורקים נפח, ובגלל עם חומר ניגוד בכמות פחותה. פעם הבדיקה הייתה נק

סריקת הנפח, אפשר לראות חתכים שונים )סגיטלי, קורונרי וכדומה( באיכות טובה.

אם אנו רוצים לעשות עיבודים צריך לסרוק את הנפח בחתכים דקיקים מהר )כדי שהאדם לא יזוז(

ולשחזר את החתכים האקסיאלים.

ורות. צריך לארגן את המידע הרב שיש ולסדר אותו שנקבל את ש 64-כל הסקנים היום מתחילים ב

המקסימום מידע בלי הרבה חתכים. לצורך זה יש שחזורים שיעזרו לנו למצוא פתולוגיות.

120


צריך לאגן אינפורמציה בצורה יעילה ובשביל זה יש לנו שחזורים:

1. multiplanar reconstruction –MPR : תוך הנפח שסרקנו.תוך פרוסה לפי הבחירה שלנו מיח

2. maximal intensity projection –MIP : תוך מלבן יותר עבה, בדרך כלל בבדיקות אנגיו יח

כאשר מזריקים חומר ניגוד, ואנו משחזרים רק את איפה שיש צפיפות גבוהה. אנחנו

. המחשב יודע למצוא את הפיקסלים עם הצפיפות הגבוהה MIP-ב 30%-משתמשים ב

מוגבלת ואין לנו ממד של עומק.ביותר. כמות המידע

3. volume rendering –VR : מידע שהמחשב %100-שחזור תלת ממד אמיתי ומשתמשים ב

נותן. לכל קובייה קטנה המחשב נותן לה "משקל". אפשר לראות צבעים.

אנחנו יכולים להשתמש ברזולוציות גבוהות של המחשב:

- Standart resolution: מלבן כדי שנוכל לעשות שחזורים שיצאו לא קובייה גדולה, קובייה ולא

מעוותים.

- High resolution: .קובייה קטנה

- Ultra high resolution: תיכונה או שברים קטנים קובייה קטנה מאוד, נשתמש למשל באוזן

מאוד.

המ"מ ברזולוציה.

וצדורה טיפולית. צנתור זה מצב פולשני שמכניסים קטטר לתוך העורקים. הצנתור אמור להישמר לפר

איש יש אנגינה פקטוריס. 70,000-. ל4,200התקפי לב שמתוכם מתו 30,000היה 2002-בארץ, ב

ניתוחי מעקפים. 6,000היו טיפוליים. 40%צנתורים מתוכם 38,000עשו 2006-ב

אנגיו אנגיו. ב CT-כאשר אנו יודעים שהסיכוי שיש לאנשים להגיע לצנתור טיפולי הוא נמוך אז נשלח ל

פעימות ומטה. 65טים את הלב כמה שאפשר ורצוי שזה יהיה ב, עושים בדיקה ספיראלית. אנו מאל

מחברים את האדם לא.ק.ג. וכל הזמן סורקים את הלב. הזמן שהלב "נח" אנו סורקים את הלב. צורת

. retro spectineשחזור תהיה

יש שלושה סוגי פלאקים:

הלאה.גמר להתפתח ולא יתקדם – מסויד .1

אדם כי הוא משתנה.אמבוליה והוא יכול לגרום למות הוא יכול לגרום ל – סטרוללוכ .2

התפתח מכולסטרול למסויד ואז הוא חצי יציב. – פיברוטי .3

חשוב לדעת איזה פלאקים יש לאדם כדי לדעת איך לעשות את הבדיקה.

מסויד או לא אבל אי אפשר להגיד אם הוא CT-בצנתור רגיל אי אפשר לדעת מה הוא סוג הפלאק. ב

אפשר לראות פיברוטי או כולסטרול.

121


CT )מתי שנפ(:

מהיר יותר, דק יותר, רזולוציה טובה יותר. ככל שסורקים יותר –התפתחות הסורקים הרב פרוסתיים

זמן הנבדק פחות יכול לעצור נשימה ואז התמונות יוצאות מטושטשות.

רק, האינפורמציה רבה ממה שהיה מקובל, שיפור מה השתנה? הסריקה כוללת את כל הנפח הנס

ברזולוציה, כמו הפרוסות עלתה.

.CM vol. = (scan time + 5 sec) X injection rateנוסחא לחישוב כמות חומר ניגוד:

האדרה של כלי הדם תלויה ב:

ריכוז חומר הניגוד. .1

משקל של החולה.נקבע לפי סוג הבדיקה שאותה אנו עושים וכמובן תלוי ב –קצב ההזרקה .2

זמן הסריקה. .3

ממדי הנבדק. .4

"התאמה אישית":

סוג הסורק: להתאים את קצב ההזרקה .1

אורך ההזרקה: להתאים את קצב ההזרקה. .2

ממדי הנבדק .3

סוג המזרק: חד/דו ראשי. .4

122


CT )בטן )ד"ר יוסי אקלשטיין:

הבדיקה מתבצעת מעל לסרעפת עד מתחת לסימפיזיס פוביס.

היא ללא שתיה וללא חומר ניגוד. מטרתה היא לחפש אבנים בדרכי השתן. הבדיקה הפשוטה ביותר

בדרך כלל בשאלה של חיפוש אבנים בדרכי השתן רצוי לעשות כך שהחולה שוכב על הבטן.

אנחנו מנסים להרוויח כמה דברים: אם החולה שוכב על הגב, האבן תיפול לפייה של השופכן של

ן אז השופכן יהיה למעלה, ואם האבן תהיה בפייה היא תהיה השלפוחית. ואם החולה יישכב על הבט

למעלה ואם היא תהיה בשלפוחית היא תיפול למטה וככה האבחון מדויק יותר.

בגלל גם כמו כן חומר ניגוד בשלפוחית. קים כי לא נוכל להבדיל אם יש או אין לנו אנחנו לא מזרי

גוד בשתייה. לא נותנים חומר ני , לכןהמעיים לא מעניינים אותנו

בחולים אונקולוגיים הסריקה הראשונית מתבצעת ללא הזרקה.

ניגוד מהולים עם מים כי יש להם ריכוז גבוה מאוד. זה יכול לצור ארטיפקטים. מי יבדרך כלל חומר

שסובל משלשולים אפשר לתת לו "איזיקט" שמכיל יוד אבל בצפיפות נמוכה יותר. החולה צריך לשבת

. שהחומר יגיע למעיים שימתיןדקות 45לפחות

מטרת השתייה היא למלא ולצבוע את המעי כדי שנוכל לבדוק את תהליכי המעיים. בדיקה ראשונית

ללא הזרקה של חומר ניגוד. בשלב הבא מזריקים חומר ניגוד. יש לנו צביעה של עורקי מתבצעת

ים לא יצבעו. אחר כך יש יתהליכים ציסט ,הכבד )בשלב העורקי(. במידה ויש המנגיומה היא תצבע

צביעה חלקית של הטחול והתחלה של צביעה של הכליות. יש צביעה קלושה של העורקים ושל

הורידים ודפנות המעיים. בשלב מאוחר יותר )מכמה דקות ועד רבע שעה( או שסורקים רק את הבטן

נים(.העליונה )במידה ורוצים לראות את הכבד( או שסורקים את כל הבטן )כליות ואב

שנצבעים מאוד מהר; –( וסקולריים 1אנחנו מחפשים גושים. יש כל מיני סוגים: ) – בדיקת הלבלב

נצבעים מאוחר יותר. לבדיקה של לבלב לא תמיד נותנים חומר ניגוד, –( בצפיפות יותר נמוכה 2)

יקה (. הלבלב נמצא ישר מאחורי הקיבה וצמוד אליה. לבד0אפשר לתת גם מים )יש להם צפיפות

–בקיבה –חובה להגיד לחולה שישתה עוד כוס או שתהיה לידו כוס. אפשר להדגים ממצאים –טובה

רק אם ננפח אותה.

CT הבדיקה מתבצעת במספר שלבים. היא לא מצריכה חומר ניגוד. אפשר להגיד – אורוגרפיה

בסריקה הראשונה לנבדק לשתות כוס מים, הוא לא צובע את המעיים אבל מנפח אותם. האורוגרפיה,

כי באולטרסאונד לא CTסורקים את כל הבטן, בירור המטוריה בשאלה של דרכי השתן. עושים –

-רואים את צינורות השתן. סורקים את החולה ללא שתייה וללא הזרקה של חומר ניגוד. המטרה

טן. אנחנו לגלות אבנים בדרכי השתן, כליות, שלפוחית השתן, שופכנים. בסוף עושים בשכיבה על הב

רק מחפשים את המקום של האבנים. ככל שמתקדמים כל הבדיקות האלה עם המון קרינה. אין

אפשרות לכסות את החלק התחתון כי צריך אותו לבדיקה. בשלב השני, מנסים לתפוס את הכליות

שניות( אין מילוי 50-70ואת העורקים. המטרה היא לראות אם יש תהליך בכליות. בשלב השלישי, )

של שלפוחית השתן. השלב המאוחר יותר, מתבצע אחרי עשר דקות. בשלב הזה סורקים את החולה

שהוא שוכב על הבטן. זה השלב הקריטי שבו רואים את צינורות השתן שמלאים בחומר ניגוד.

צינור שתן תקין אף פעם לא יהיה פריסטלטיקה והיא דוחפת את השתן כלפי מיטה. יש לצינור השתן

ר לאורך כל הדרך. בהשכבה על הבטן, השופכנים נלחצים בין המעיים אחורה לבין הפסואס אותו קוט

. ואז השופכנים מתכווצים ואפשר לראות אותם מלאים הפריסטלטיקהשלוחץ מקדימה וזה מאט את

סוג של קרצינומה( TTCבשתן. חשוב לראות אותם מלאים כי מחפשים גידול מסוים של האפיטל )

כן, אנו מנסים להאט את הזרימה. בצינור השתן. ל

123


דקות. אפשר גם להזריק חומר ניגוד )במידה 10-רצוי להגיד לחולה לשתות מים בזמן שהוא ממתין כ

ואין לו אי ספיקה( וזה מגביר את הריכוז בדרכי השתן עצמם.

לים ומג USהבדיקה מתרכזת בעיקר בכליות. חולים שעושים – בדיקה לחיפוש גידולים בכליות עצמן

גוש בכליה )תלוי מתי מגלים אותו(.

( עם הזרקה, בשלב העורקי, בשלב 2( ללא הזרקה )1) –טריפאזי לבירור ציסטות בכליות:

( בשלב המאוחר. בדרך כלל עושים גם לכל הבטן )למרות שזה רק כליות( כדי לשלול 3ההפרשתי, )

ה. אפשר לעקוב אחרי הציסטה לראות שאין הסתיידויות של הציסט –דברים אחרים. בשלב הראשון

. חייבים 0-הצפיפות שלה היא סביב ה CT-. חייבים למדוד צפיפויות של ציסטה. בUS-בדופן גם ב

זוהי –למדוד גם בשלב המאוחר יותר, כדי לראות אם יש תוכן ולראות אם יש האדרה. כשיש תוכן

לאיבר לאיברים מסביב, ציסטה מורכבת ואז היא חשודה. אנו מחפשים אם הגידול מתפשט מחוץ

חודר לכלי הדם, גרורות וכדומה. כל שלב כזה הוא שלב אחר וטיפול אחר. הבדיקה צריך לראות את

כל הדברים מסביב כדי שיהיה לרופא המטפל את מירב המידע.

חומר מתבצעת עם שתיה של חומר ניגוד והזרקה של –סוג נוסף של בדיקה: אנטרוגרפיה – מעיים

ניגוד. מה המטרות? בירור אנמיה, מחלות דלקתיות של המעיים הדקים, להרחיב את לולאות

מהירות במעיים המעיים. הדרך הפשוטה ביותר זה למלא את החולה במים. המים עוברים די ב

סובל משלשולים(. חומר נוסף שמכיל לקטוז וגורם לנפיחות המים הדקים החולה הדקים )במיוחד ב

ר וגורם לשלשולים(. המטרה היא לראות את הדפנות של המעיים והתהליך של המעיים )עובר מה

הדקים. ברגע שצפיפות הכבד פחות מצפיפות הטחול מדובר בכבד שומני )גם לאחר הזרקה יש

הבדל(.

בשלב הפורטלי מה שנצבע עם הכי הרבה חומר ניגוד זה יהיה כלי הדם הפורטלי. ברגע שנמצא את

מצא את הלבלב )הוריד נמצא מאחורי הלבלב(. וריד הטחול נ

שלב הנפרולוגי זהו השלב בו הכליות נצבעות. בלי חומר ניגוד שהחולה ישתה מאוד קשה להבדיל בין

התרסריון לראש הלבלב. ברגע שרואים התעבות במעיים זה לא טוב.

124


CT )עצבים )ד"ר יפה דניאל:

והחולה נמצא במצב מנוחה. בשיטת הספירלה, בשיטה הקונבנציונאלית, השפופרת עושה סיבוב

השפופרת כל הזמן מסתובבת ובזמן הסריקה המיטה מתקדמת יחד עם החולה. בדרך כלל תמונה

מ"מ התמונה השנייה תחפוף בחצי מ"מ על 3אחת עולה על התמונה השנייה. למשל, אם תמונה היא

ים מלבד אקסיאלי. הראשונה. דבר זה מאפשר לנו לעשות שחזורים של חתכים נוספ

.over lappingהחפיפה של החתכים נקראת

גם בספירלה יש אפשרות לעשות כמו פעם. היתרון, שבבדיקות מוח כדאי לעשות בשיטה הישנה

)התמונה יוצאת באיכות טובה יותר כי אין תנועה(. בדיקת הספירלה היא מהירה מאוד ולכן אפשר

ולקבל בצורה טובה את כלי הדם והעצבים. האיכות היא להזריק מעט חומר ניגוד עם מזרק חשמלי

אנגיו שולחים לאנגיוגרפיה )שהיא טיפולית(. CTטובה ביותר. עד כדי כך שרק אחרי שרואים בדיקת

מדברים על צפיפויות של רקמה שהודגמה ולא על ידי הצללות )יש אפשרות לבדוק את CT-ב

יחידות האונספילד. 700, עצם יהיה -1000חור, אוויר . שומן נוטה לש0הצפיפות(. לדוגמה, מים יהיה

הנוזל שמקיף את גזע המוח. באוטם חריף יהיה טשטוש/ מחיקה בין החומר הלבן במוח –ציסטרנו

משתמשים ביוד, כי הצפיפות שלו גבוהה. הוא סופג את הקרינה כמו עצם )יש CT-לאפור )בהיקף(. ב

יוני -תופעות הלוואי. למשל שוק. היום משתמשים בחומר אלו צפיפות כמו לקלציום(. הבעיה, היא

שדומה לאוסמולריות של הדם. ועדיין יש תופעות לוואי כמו שוק.

בו יש את העורקים הראשיים במוח. –המעגל של וויליס

Tentorium – מחיצה שמפרידה בין האונות האוקסיפיטליות למוחון. הניגוד, למרות הסיכון שיש

אוד לאבחון. מה שנותן את הצפיפות הגבוהה בדם זה ההמוגלובין. ההמוגלובין מכיל לחולה, חשוב מ

חלבון שיכול לקלוט את הקרינה. לא הברזל הוא זה שקולט את הקרינה אלא החלבון.

מצב שעורק מחובר לווריד )בדרך כלל בלידה ואז יש זרימה מהירה(. הורידים –מלפורציה מספולרית

פח ואז יש רשת של כלי דם מפותלים.מתנפחים וגם העורק מתנ

A.V.M – arterial venus malfopration הנטייה של המלפורציה היא לדמם. כשמזריקים חומר ניגוד :

מ"מ והם 0.75אנגיו נעשה בחתכים ממש דקים CTאפשר לזהות סיבה למשהו שלא נראה תקין.

עולים אחד על השני וכך אפשר לעשות שחזורים.

ל המוח הוא לא פולשני כמו האנגיו הרגיל ואז זה פחות מסוכן. כשיש חסימה בקרוטיס אנגיו ש CT-ה

או בעורקי המוח, אם זו חסימה מלאה אין שליחה של טרומבוסים. אם זו חסימה חלקית אז יש

אפשרות שתהיה שליחה של טרומבוסים שזה מאוד מסוכן. אם יש חסימה מלאה אז הדם יגיע מהצד

השני.

? )כדי לראות את הביפורקציה של הקרוטיס או MRIאו CTב כדי לראות את העורקים? מה יותר טו

את העורקים במוח(:

תלוי ברדיולוג .1

אנגיו יש יותר ארטיפקטים. MRI-אנגיו יותר טוב כי ב CT-על פי הרדיולוגים, מוסכם כי ה .2

יו.אנג CTהוא ברזולוציה פחות טובה למוח, לעורקים זה טוב לעשות CT-למרות שה

בערך( הולך ומתנוון ואז המוח מצטמק. 50המוח באופן טבעי )מעל גיל –אטרופיה של המוח

הגולגולת נשארת אותו הדבר ורקמות המוח מצטמקות. החדרים יהיו גדולים יותר וחריצי המוח יהיו

רחבים יותר משמע הציסטרנות יהיו רחבות יותר גם הן.

125


פלוס. החדרים מורחבים אבל בתוך החדרים יש לחץ זהו הידרוצ –אבחנה מבדלת של אטרופיה

מוגבר שזה לא טוב. במצב כזה מנקזים, כי אם לא החולה יעשה הרניציה ויאבד את ההכרה.

יחידות האונדספיל( אם נחכה 40-50דבר נוסף שנתקלים בו זה דימום. בדימום יש צפיפות גבוהה )

הסיבה העיקרית לדימומים בגרעינים שבוע, הדימום יהפוך לשחור כי הדימום נהפך למים.

הבזילארים ובטאלאמוס זה לחץ דם גבוה.

אנו מבדילים בין שני סוגי דימומים:

בתוך רקמת המוח – דימום אקסיאלי .1

מחוץ לרקמת המוח. מכיוון שיש לנו שני קרומים יש לנו שני – דימום אקסטרא אקסיאלי .2

מרווחים יהיה לנו:

.arachnoid-שנמצא בין רקמת המוח ל – idsubarachnoתת עכבישי דימום .א

. arachnoid-בין הדורה ל – Subdurali .ב

בתוך המרווח התת עכבישי עוברים כלי הדם הגדולים, לכן, שיש מפרצת בעורק לעיתים קרובות הוא

מדמם למרווח התת עכבישי.

לגולת כתוצאה דימום אפידורלי )בין הדורה לעצם(. כשיש שבר בגו –ה שקמורה משני הצדדים שדע

מטראומה ובעצם עובר עורק, השבר פוגע בעורק והעורק מתחיל לדמם, לעורק יש לחץ גבוה ואז

הדם הזה מתחיל לדחוף את הדורה פנימה )באופן טבעי היא צמודה(. זה נגרם על ידי עורק ולא וריד!

יק דימום של המטומה. שם מספ subduraliלבין הדורה זה יקרא arachnoid-כשהדימום הוא בין ה

נראה כמו subdurali-וריד בתוך החלל כדי לעשות דימום גדול. יש שם חלל פוטנציאלי ולכן הדימום ה

ירח.

דימום חריף בימים הראשונים הוא לבן. הסכנה בדימום זה הלחץ שהוא גורם למוח וזה יכול לגרום

נים תרופות שמדללות את הדם להרנייציה במוח. תזוזת קו האמצע וזה גורם לקומה. המון פעמים נות

וזה דורם להמון דימומים רק מפגיעה קטנה בורידים או בעורקים. הטיפול לדימום הוא ניקוז. הביטוי

של דימום ממפרצת זה כאבי ראש אדירים שמופיעים באופן פתאומי.

טף עו CSF-הרחבה של חדרים אבל בניגוד לאטרופיה, בהידרוצפלוס יש לחץ מוגבר ה –הידרוצפלוס

את המוח ונספג על ידי הסגיטל סינוס לתוך המערכת הורידית. מה יכול לגרום להידרוצפלוס? יש

הרבה סיבות. שתיים מהן:

גידול שיחסום וילחץ על החדר הרביעי ואז בשאר החדרים יהיה לחץ מוגבר והם ימחצו את -

המוחון והוא יימחץ את גזע המוח.

שעברו טראומה בלידה או מחלה של זיהום בקרום קורה בעקר אצל תנוקות –ליקוי בספיגה -

המוח יכולה לגרום לליקוי בספיגה.

מקום לצאת הוא לוחץ על החדרים. CSF-כשיש לחץ מוגבר לא רואים את חריצי המוח. כאשר אין ל

למשל: קרניים טמפורליות מורחבות וגם חדר שלישי מורחב )חוץ מהחדר הרביעי( זה אומר שיש

השלישי לרביעי. לפעמים זה כתוצאה מדימום או מדלקת קרום המוח בתקופת היצרות בין החדר

הילדות.

עושים ביופסיות בכל מקום שצריך ואפשר ושיש חשש לגידול: היתרון של מחט זה שהיא –ביופסיות

. זה יחסית בטוח כי עושים CTמגיעה לכל מקום. אפשר אפילו במקומות מסוכנים. עושים זאת יחד עם

הרדמה מקומית. ואם החולה מרגיש כאב, לא דוקרים. עושים שאיבה של תאים ובמכון את זה ב

בפתולוגי מזהים את התאים ואת הרקמה אפשר לעשות אבחנה ולטפל בחולה. הבעיה היא במחט

עדינה, זה לא תמיד ייתן לנו אבחנה של גידול שפיר.

126


CT Spine:

ה לפעמים. לכן, מספר החוליות בעומד בעמוד השדרה הלומברי יש נדידה של החוליה האחרונ

. זה משנה כי צריך לדעת את גבולות הבדיקה. עדיף להתחיל עם חולייה 4-5השדרה הלומברי נע בין

של צלעות אחרונות. הכיפוף של עמוד השדרה מצד אחד גמיש ומצד שני הוא סוחב את המשקל

וליות גדולות.ומפזר אותו באופן שווה בחלקי עמוד השדרה, עם עומס יתר על ח

קצת יותר גדולות ומתרחבות )כי יש יותר משקל רב לשאת( –הן קטנות. גביות –חוליות צוואריות

ולבסוף חוליות לומבאריות ממש גדולות ורחבות מכיוון ששם יש את הכי הרבה משקל להחזיק.

ל של הגוף. חוליות סאקרליות מחוברות בין עצמן וגורמות למבנה יצוק שמחזיק ממש טוב את המשק

ברגע שאדם מזדקן יש צמיחת עצם שמנסה לגרום ליציבות יתר של עמוד השדרה )הדיסקים

מתחילים להתייבש, עמוד השדרה זז קדימה/אחורה, חוליות לא יציבות(.

מטרת החוליות היא גם להגן על חוט השדרה. אם אין תאונה מתחילים בצילומי רנטגן רגילים. השלב

. MRIנרצה להעמיק לרקמה רכה נבצע . במידה וCTהבא הוא

חוליות הצוואר יהיו כי שם יכולים להתחבא שברים קטנים 7עדיף שכל עמוד שדרה צווארי בצילום

שיכולים לפגוע בחוט השדרה. הצילום חייב להיות סימטרי כדי לראות שאין תזוזות. במידה של

. קרע בחוט השדרה = מוות.תזוזות צריך לבדוק שאין שברים ולוודא שחוט השדרה לא נפגע

בעמוד השדרה עושים ספירה של החוליות מלמטה למעלה.

Nucleus – גרעין שבתוך הדיסק בין חולייתי. מסביבו יש שכבות של סחוס כמו בצל. ברגע שהדיסק

מתנוון יש מתיחה של הליגמנטים שמחזיקים אותו מקדימה ומאחורה. הדיסק יכול "לפרוץ". הגרעין

או אחורה. כאשר הפריצה היא אחורנית זה כואב יותר כי זה לוחץ על העצבים. יוצא קדימה

Discitis – ,אבחנה של זיהום שמתחיל מהדיסק ומתפשט לחוט השדרה. קורה בעקר אצל זקנים

אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. הזיהום מתחיל בדיסק ולאחר מכן מכרסם את שתי החוליות

ים משמעותיים, יכולים להיות שינויים נוריולוגיים, אבצסט. הצמודות לו. מתבטא בחום, כאב

מחלות רקמות חיבור, פרקים. – inflammationמחלות

בדרך כלל תעלת השדרה מתרחבת כלפי מטה. ברגע שיש תעלה צרה בעמוד שדרה מותני זה

פתולוגיה.

ברגע שהדיסק מתנוון הוא מאבד את הצבע שלו.

קף ותלוי לאן הוא בולט. אם הפריצה בכוון האמצע זה עדיף על הצד. של ההי º30-פחות מ –פריצה

של ההיקף. ברגע שיש ירידה בגובה של המרווח, החוליה מועכת את הדיסק. º30בלידה על -בלט

127


Cardiac CT )סוכם על ידי ענבר מני ואירה גרבר(:

Emi. 1895אם רנטגן בשנת מבוסס על קרינת רנטגן שהתגלתה על ידי הפיזיקאי הגרמני ווילי CT-ה

בנו את המכשיר הראשון, זו הייתה חברת תקליטים שלא היו מומחים בכך והם פנו לחברות אחרות

בעצמם. CT-שיעזרו להן אך אלו "גנבו" להם את הרעיון והתחילו לפתח את ה

250-דקות יש לנו כ 5-10-דקות(. היום ב 5-10-בהתחלה הבדיקות היו לוקחות שעות )פרוסה כ

פרוסות.

סוגי בדיקות:

- CT חזה )ריאות(: כוללים את בלוטות ה-adrenal.

- CT High resolution בדיקה שמדגימה את רמת האלוואולות של הריאות, בעקר לחולים :

כרוניים.

- CT .בטן ומערכת העיכול: מהפסגות עד הסימפיזיס

- CT לא חומר ניגוד אי אנגיו: כלי דם. דורש הזרקת חומר ניגוד על מנת לראות כלי דם. ל

אפשר לבצע את הבדיקה.

- CT כליות ומערכת השתן: פרוטוקול אבנים, תלת פאזי לכליות, בטן רגיל

- CTU אורוגרפיה: חולים עם המטוריה, חיפוש של גידולים במערכת המאספת )קודם כל

מתחילים בפרוטוקול אבנים. רק לאחר ששללנו את האבנים נבצע אורוגרפיה. בדיקה דו

החולה יוצא לרבע שעה למלא את השלפוחית כדי לראות את דפנות שלפוחית שלבית,

השתן שהן תקינות.

ציסטוגרפיה: הכנסת קטטר לכיס השתן )לדוגמה בשאלה של פגיעה בדופן כיס השתן(. -

עושים תחילה סריקה ללא חומר ניגוד ולאחר מכן עם הזרקת חומר ניגוד.

- CT מה.ראש מוח: הבדיקה החשובה ביותר בטראו

- CT .עמוד שדרה

- CT של מערכת השלד )גפיים(: שברים, מעורבות מפרקים, לפני ביופסיות של עצם. בדיקה

מאוד חדה. אפשר לראות שרירים וכלי דם אך לא נתייחס אליהם, זו בדיקה מיוחדת לעצם.

בדיקות ביופסיה. -

ר לראות הכל, גם בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית: מדגימה מעי גס )פוליפים, גידולים(. אפש -

מאחורי כפלים. החסרון: אי אפשר לקחת ביופסיה. היתרון: רואים גם את כל איברי הבטן. יש

שתי סריקות: קודם על הגב ולאחר מכן על הבטן וזאת על מנת להבדיל בין פוליפ לתוכן של

הבטן )תוכן מעי יזוז ופוליפ יישאר במקום(.

- CT .של הלב

CT. כמו כן גם להיפופיזה לא מבצעים MRIאלא מבצעים בדיקת CT*בשאלה של גידים לא עושים

כי אחרת לא תהיה תשובה. MRIעושים

זוהי בדיקה שמחליפה את הצנתור, עם פחות תופעות לוואי, פחות סיכונים וללא Cardiac CT -ה

אשפוז.

פלון נתמיד הו ומעלה )גבוה מאוד( לכן תמיד צריך ונפלון ירוק ואפילו לבן. 5קצב של ההזרקה הוא

יהיה במרפק ותמיד ביד ימין. זאת מפני שחומר הניגוד הוא מרוכז ולא נרצה לראות ארטיפקטים קרוב

ללב. לחולים נותנים כדורים להורדת הדופק, צריך שהדופק יהיה נמוך במהלך הבדיקה. כמו כן

ריך לתפוס את הכדורים מורידים גם את לחץ הדם )משמע במהלך הבדיקה חשוב לבדוק לחץ דם כי צ

פעימות לדקה. הבדיקה 50-65הלב ברמה מינימלית של תזוזה(. הדופק האופטימלי לבדיקה הוא בין

לא נותנים לנו הרבה מידע, הם VR-מתבצעת בשלב המנוחה של הלב, בשלב הדיאסטולה. שחזורי ה

טובים יותר לצנתורים לפני ניתוח.

128


MRI

MRI ( דני בנימיןהקדמה):

ומגנט. זה מה שיוצר RFעובד על תהודה מגנטית. אנו משתמשים בפולסים של MRI, מבחינת קרינה

.MRI-. כרגע לא ידוע על נזקים מהMRI-את תמונת ה

:MRI-יש לנו מספר הגבלות ב

. המכשיר זהו צינור ארוך וסגור. הגודל של הגנטרי יחסית הנבדק השמןיש לנו את בעיית -

נה המכשיר. קטן. הבעיה היא לא בתמונה אלא במב

דקות עד שעה וחצי של בדיקה. אי אפשר לבצע 15-. מבדיקה ארוכהזוהי MRI-בדיקת ה -

את הבדיקה בנבדקים לא משתפי פעולה.

היא הקשה ביותר. MRI-של ה הזמינות -

)לא מור/מאר(, איכות התמונה היא לא אבחנתית אלא טיפולית בלבד. במכשירים ניידים -

, חדרי מכונות, כל הדברים הללו צריכים להיות חומרים שאינם החדרים גדולים – הצטיידות -

מתמגנטים )מכונות החייאה, הנשמה ועוד(.

5-ל cc1. מזריקים אותו CT-משתמשים בחומר ניגוד, קצת יותר יקר משל ה – חומר ניגוד -

ק"ג. היום אנחנו יודעים שיש לחומר הניגוד הזה תופעות אלרגיות. על מנת להתגבר על כך,

. לאחר מכן בודקים את מדד 1עושים הכנות מיוחדות, פשוט מבקשים בדיקת קריאטיניןלא

התפעול הכלייתי )קריאטינין, גיל, משקל ומין(. המדד הזה יותר אמין אבל הוא מדד בעייתי.

כי ברמת הריכוז של קריאטינין בשריר אצל אדם שעושה כושר תהיה יותר גבוהה מאדם

ותו דבר. אם הקריאטינין גבוה לא נזריק חומר ניגוד!שלא עושה כושר אבל ישקול א

אחת הבעיות היא העובדה שהילד לא משתף פעולה. כל הילדים, כמעט – הדמיית ילדים -

מורדים במהלך הבדיקה. כלי דם, ניתן לבצע בדיקת אנגיו ללא חומר 7באופן גורף, עד גיל

ניגוד.

מהמכשיר. רעשבמהלך הבדיקה יש המון -

ם! לא כתוצאה של שחזורים. זהו אחד י, סגיטלי, קורונלי במנחים אמיתייגמים: אקסיאלמנחים מוד

ממדים. למשל, 3.כל בדיקה מתחילה בסריקה. אנו מקבלים בבדיקה MRI-היתרונות הענקיים של ה

אנחנו יכולים להניח את הראש כפי שהחולה יכול ומוכן.

ה. כל התהליך מתחיל ונגמר אצלה. אחד החוליה החשובה בתהליך היא זימון התורים / המזכיר

הדברים החשובים שצריך להגיד לנבדקים, זה לבוא עם בגדים נוחים ללא מתכות. על מנת לא

להפשיט את החולים. חשוב לציין לבוא עם בדיקת קריאטינין, ליידע אותם מראש שישנה אפשרות

דא שהם יודעים את כל להמתנה של כשעה וחצי בממוצע. חשוב להחתים אותם על טפסים ולוו

הפרטים הללו.

למה צריך צום לפני הזרקה? כי יש חשש שהחולה יבצע אספירציה.

אם הנבדק רוצה להכניס עמו מלווה, אנו חייבים לתת למלווה את הטפסים שנותנים לנבדק )מתכות,

ות רסיסים וכדומה(. זהו בעצם הסינון הראשוני. כל הסינונים הללו הם על מנת להגיע לבטיח

מקסימלית. לפני הבדיקה הטכנאי מתחקר שוב את החולה על מנת למקסם את הבטיחות. אצל נשים

יק קו מנחה בכל אמצעי הדימות לא לבצע בדיקה. אישה 23בהיריון, אין שום הגבלה, עד שבוע

שעות קדימה. 24-מניקה, במידה והיא צריכה בדיקה וגם הזרקה, יש לבקש ממנה לשאוב מספיק ל

ויש אסטמה עושים הכנה לבדיקה ומכינים סטרואידים ליד הנבדק. במידה

1 טינין = חומר שמופרש מהשריר, נותן אינדיקציה כמה הכליה מפנה טוב את הרעלים בגוףקריא

129


מספר דגשים לבטיחות:

( על מנת לצמצם טעויות. 3תשאול שוב ושוב של החולים לגבי הכניסה לבדיקה )תחקורים

הכנסת מטה ל-MRI – המטה שמגיעה מהמחלקה מאוד מסוכנת בגלל כמות הברזל שיש

מטיטניום ואפשר להכניס אותה לחדר. בה. לכן, יש מיטה מיוחדת שעשויה

.חדר הבדיקה חייב להיות מאורגן, כך שכל הציוד חייב להיות ציוד לא מתמגנט

.חלוקת צוות נכונה

הסרת חיברות )אלקטרודות, א.ק.ג וכדומה( מהנבדק. בעקר מילדים. אנו משדרים פולסRF

בנבדקים.במהלך הבדיקה והחולים יוצרים ומעבירים חום ויכולים לפגוע

יכול MRIגאוס. מכשיר 0.5. לדוגמה, השדה המגנטי של כדור הארץ הוא 2גאוס 10,000טסלה = 1

טסלה. יש מכשירים מחקרים 0.5-3טסלה. המגנטים שנמצאים היום בשימוש הם בין 1.5להיות

טסלה )לחיות(. המגנט זוהי מתכת אצילה. 7שהם

מגנט

התנגדות Xחוק אום: מטח = זרם

. זה גורם לזה שאם נזרים זרם פעם אחת, הזרם יזרום ללא -º299-ו מקררים את המוליך לאנ

הפרעה. אנו מזניחים את ההתנגדות וזה הופך את המגנט לכמה שיותר הומוגני. חייבים לדאוג על ידי

. במידה וזה יהיה חם יותר, המכשיר לא יעבוד. כל -º299הליום נוזלי שהטמפרטורה תישאר מקוררת

ה יוצר שדה מגנטי קבוע.ז

יש משהו נוסף בתכנון הבדיקה. בפריפריה של החדר אנו שמים נחושת. היא דומה בפעולתה לעופרת

עם קרינת הרנטגן. בעצם הנחושת לא מאפשרת לגלי רדיו לעבור אותה. כיסוי החדר בנחושת נקרא

. הנחושת תורמת לשני דברים:"כלוב פרדיג'"

ניים )כמו שידור של אנטנות, תחנות שידור וכדומה( להיכנס לחדר לא נותנים לגלי רדיו חיצו .1

הבדיקה ולהשפיע על פעולה המכשיר.

שאנו משדרים, לצאת החוצה מחדר הבדיקה ולהשפיע על המחשבים RF-לא נותנת לגלי ה .2

שנמצאים בחוץ.

כו אותו הפ 80-ורק לקראת שנות ה 1946לא הומצא לשם צרכים רפואיים. הוא הומצא בשנת MRI-ה

לצרכים רפואיים.

2 אומדן של שדה מגנטי

130


:MRI-פיזיקה של ה

, מכבים את הפולס RFאנו מניחים את הנבדק על המיטה, מכניסים אותו לתוך "הבור", משדרים פולס

ולאחר מכן פותחים אנטנה לשמוע מה חזר מהגל. בעצם, באינפורמציה שחוזרת אנו מקבלים את

. MRI-תמונת ה

. החלק של הגרעין טעות חיובי. לכל הפרוטונים יש תנועה אטומי המימן מורכבים משני חלקים

( ובכל מקום שיש תנועה )נוכחות( של זרם יש נוכחות של שדה מגנטי. ברגע שהנבדק spinסיבובית )

נכנס אל תוך המכשיר, כל האטומים של המימן מסתדרים בצורה מסוימת, ממש כמו מחט של מצפן.

(. הם לא ↓↑נים וזה יהיה לפי רמות אנרגיה נמוכות/גבוהות )האטומים של המימן מסתדרים לשני כיוו

"הולכים –סתם מסתדרים ככה, הם מסתדרים לפי רמת אנרגיה גבוהה )צריך להשקיע יותר אנרגיה

"הולכים על הרגליים"(. בדרך כלל יש –על הידיים"( ורמת אנרגיה נמוכה )לא צריך להשקיע אנרגיה

ם נחסיר את האנרגיה הנמוכה מהאנרגיה הגבוהה בעצם המספר יותר ברמות האנרגיה הנמוכות. א

. ברגע שהנבדק נכנס למגנט, יש MRI-שנקבל זהו המספר בו נשתמש על מנת ליצור את סיגנל ה

מהר כמההוא מסתובב אלא איך( לא משנה לנו presetionלפרוטונים שלו עדיין תנועה של סחרור )

הוא מסתובב.

( שהאחרון מציין את הציר ₒV)Z-ו X ,Y(. יש ציר Zאו ₒVגנטי החיצוני )זה מסתדר במקביל לשדה המ

של השדה המגנטי החיצוני, הגדול שאליו אנחנו נכנסים. יש משווה הנקראת משוואת לרמור. היא

מבדילה בין המכשירים. תדירות לרמור נקראת גם תדירות הסחרור. כמה פעמים משלים אותו פרוטון

. X ₒVתלוי ב: טסלה סיבוב סביב עצמו. זה

מה העוצמה של המכשיר שלנו – טסלה .1

2. ₒV – ( קבוע לכל הפרוטוניםMHz42.5)

לווקטור יש שני פרמטרים:

כמה טסלה, עוצמת השדה המגנטי שאתו נעבוד. – הגודל שלו .1

באיזה פאזה הוא נמצא. כל הזמן הפרוטון נמצא בספין. כל פרוטון יהיה בפאזה – הכיוון שלו .2

.(←↑↓→אחרת )

אם אנו עוצרים את הפרוטונים במצב אמת, כל אחד מהם יהיה בפאזה שונה. בעצם הסידור של

הווקטור יוצר סידור של וקטור מסוים אצל מספר פרוטונים. נוצרה לנו מגנטיות מסוימת בציר שמקביל

לנו לשדה המגנטי החיצוני ונקראת מגנטיות אורכית. זהו וקטור שמקביל לשדה המגנטי החיצוני. יש

בעיה עם הווקטור הזה. אנו לא יודעים כמה אנרגיה אנו מעבירים. כי אנחנו מעבירים לתוך משהו

זורם. אבל אם ניקח את המגנטיות ונטה אותה לכיוון אחר, נוכל לשדר בדיוק כמה שאנו רוצים.

. הוא RF-השידור של תדר ה

משתמשים בהעברת אנרגיה מסוימת על . אנו RF-? אנו רוצים להפריע לRF-למה צריך את שידור ה

מנת להעביר ממגנטיות אורכית לרוחבית. על מנת להוסיף אנרגיה לפרוטונים נצטרך לעשות כמו

שעושים שני נהגי מכוניות מרוץ שרוצים להעביר ביניהם משהו. הם חייבים להיות במקביל. על מנת

באותה מהירות. זאת אומרת יסתחררו לפרוטונים אנו צריכים ששניהם יהיו RFלהעביר אנרגיה בין

( ובעצם Presetionבאותה מהירות ויהיו אחד ליד השני. התדירות הזאת נקראת תדירות הסחרור )

. resonanceיצרנו את המושג

131


? Resonanceאז מה הוא

המשמעות היא העברת אנרגיה. לדוגמה, בתזמורת יש כלים שונים. אם נוסיף עוד כינורות, נשמע את

כינורות חזר יותר. זהו בעצם תהודה. העברת אנרגיה ממקום אחד למקום שני. במקרה שלנו, על ה

)שהוא בדיוק בתדירות הסחרור( לפרוטונים. הדבר הכי RF-אנו מעבירים אנרגיה מה RFידי שידור

חשוב שקורה, זה שאנו מכניסים את הפרוטונים לפאזה אחת. זה מכניס את הפרוטונים לפאזה

אם קודם הפאזה הייתה אורכית, לאחר מכן היא תהיה רוחבית. מסוימת.

לתהודה יש מספר מטרות: לבצע את התהודה, להעביר אנרגיה לפרוטון ובכך הוא מעלה חלק

מהפרוטונים שנמצאים ברמת אנרגיה נמוכה לרמת אנרגיה גבוהה.

P100 גבוה↑

P102 נמוך↓

, RFפרוטונים באנרגיה גבוהה, שידרנו פולס 100לנו פרוטונים באנרגיה נמוכה ויש 102אם יש לנו

העלנו חלק מהם לאנרגיה הגבוהה ואנו רואים שהמגנטיות האורכית נעלמת )פרוטון אחד מהאנרגיה

מעביר את RF-הנמוכה עובר לגבוהה ואז הם מבטלים אחד את השני(. יש לנו פאזות. הפולס של ה

צאת ברוחבית.הפרוטונים לפאזה חדשה ואז כל המגנטיות נמ

לדוגמא, אדם ההולך על הרגלים משקיע פחות אנרגיה מאדם שהולך על הידיים שהוא ישקיע יותר

שהולכים 7-מיליון ו 10מיליון )לדוגמא( שהולכים על הידיים יש 10אנרגיה. מבחינת היחסים על כל

ם חיבור של על הרגליים )=שהם בעצם ברמת האנרגיה הנמוכה שהיא המועדפת גם(. כשאנו עושי

פרוטונים והם בעצם הפרוטונים שנשתמש בהם ליצור את סיגנל 7הווקטורים הללו נשארים לנו רק

הפרוטונים הללו. קשה לנו למדוד אותם. 7. קשה לנו מאוד לכמת את MRI-ה

, הוספנו אנרגיה, ברגע שנשחרר, נדע כמה אנרגיה הושקעה. הכנסנו את כל הפרוטונים RFשידרנו

. כי אם כל אחד היה בפאזה שונה הם היו מבטלים אחד את השני. תפקידו של המגנט לפאזה אחת

החיצוני חשוב מאוד, כי הוא מכניס את כל הפרוטונים למצב שהם זורמים במקביל לציר של המגנט

לא קשור למגנט המרכזי. הוא קשור לזה שאנו רוצים להגיע לדרך מסוימת RF-המרכזי. השידור של ה

יח לקרוא אינפורמציה. על מנת שנצל

?RF-מה קורה כאשר אנו עוזבים את ה

כל האנרגיה שהשקענו תתחיל להשתחרר ולחזור למצב הקודם. .1

כל הפרוטונים יחזרו להיות בפאזה שונה. .2

יש לנו מצב של דעיכה של המגנטיות הרוחבית. לאט לאט המגנטיות האורכית משתקמת. יש לנו

שיקום אורכי ודעיכה רוחבית.

Z

132


:MRI -יצירת תמונת ה

ומכבים RFאחרי זה משדרים פולס ←קורים תהליכים מסוימים ←אנו מכניסים נבדק לתוך מגנט

-משתמשים בסיגנל שנקלט באנטנה ליצור את תמונה ה ←פותחים את אנטנת הקליטה ←אותו

MRI .

לפרוטון יש תנועה היחידה המרכזית שלנו בבדיקה זה אטום המימן. הגרעין של המימן טעון חיובית.

סיבובית כל הזמן. כל דבר שמחובר אליו מטען חיובי יוצר זרם. איפה שיש זרם יש שדה מגנטי שנוצר.

כשאנו מכניסים את הנבדק למגנט יש אוסף של מגנטים קטנים שנכנסים למגנט הגדול. כל פרוטון

וטון מהווה מגרש קטן. ברגע מסתובב בספין מסוים. צמוד אליו מטען חשמלי חיובי. אז כל פרוטון ופר

שאנו מכניסים את כל אוסף המגנטים הזה למגנט הגדול )=השדה החשמלי( קורה דבר מסוים.

( מייצג את המגנטיות החיצונית, ואז הפרוטונים בגוף מסתדרים בשתי צורות. כמו שמחט ₒV) Z -ה

רמות אנרגיה נמוכות המצפן מסתדרת לפי ציר הצפון, רק שפה יש שתי מחטים, האחת מסתדרת לפי

והשנייה לפי רמות אנרגיה גבוהות. יש פה שני וקטורים.

. presetionברגע שהאטום נכנס לתוך השדה המגנטי החיצוני נוצרת פעולת ספין שנקראת סחרור

הסחרור הזה דומה לתנועת הנפילה של הסביבון. אותנו מעניין כמה פעמים בשנייה הוא משלים

זה אנו מודדים לפי נוסחת לרמור. ככל שנעבוד עם מגנט חזק יותר, תדירות סיבוב סביב עצמו. את

הפרוטונים תהיה גבוהה יותר.

. מגנטיות אורכיתיש לנו וקטור אחד שמקביל לציר של השדה המגנטי החיצוני. לווקטור הזה נקרא

י הגדול, יש לנו בעיה בסיסית אתה. בגלל שהיא כל כך קטנה והיא באותו הציר של השדה המגנט

קשה לנו לכמת/למדוד את הכמות של המגנטיות האורכית הקטנה. על מנת למדוד, אנו נהפוך את

המגנטיות האורכית לרוחבית על ידי כך שנטה אותה לכיוון ההפוך לשדה המגנטי החיצוני. נהפוך

על ידי . הדרך היא ליצור הפרעה בהתנהגות הרגילה של הפרוטונים. זה אנו עושיםY-או ל X-אותה ל

צריך RF-. על מנת שנעשה זאת, נצטרך שהאנרגיות יהיו באותה תדירות. התדר של הRF-תדר ה

להיות באותה תדירות הסחרור )על פי לרמור(.

כאשר נשחרר את הפולס נדע כמה אנרגיה השקענו. בזמן שהאנרגיה משתחררת נוכל לקלוט אותה.

רר את "שומר הסף" שמחזיק את האנרגיה בעצם זהו התפקיד העיקרי של התהודה. ברגע שנשח

במצב הרוחבי וכמה שהוא ישחרר את זה נמדוד.

קורים שני תהליכים בו זמנית:

הדעיכה של המגנטיות הרוחבית. .1

שיקום של המגנטיות האורכית. .2

.T2-ו T1. את שני תהליכים אלו נסכם לשתי עקומות: relaxationשיקום שניהם נקראים

ור, כל המערכת שופאת להגיע למצב ההתחלתי. אותם פרוטונים שהיו ברגע שעצרנו את השיד

)לפאזה אחת( ועכשיו הם יוצאים מהפאזה הזאת inphase-בפאזה מסוימת, הכנסנו אותם בהתחלה ל

diphase .יציאה ממופע, אין מי שיחזיק אותם(. הם לא מסתחררים כמו מקודם בצורה שנוחה להם(

י בכמה דברים: צפיפות הפרוטונים ברקמה, מבנה ועוד. תלו diphaseהקצב שהם עוברים

133


T1:

בודקת כמה זמן T1עקומה זו היא פונקציה של הזמן. השיקום האורכי כפונקציה של הזמן. עקומת

מהמגנטיות האורכית להשתקם. זה תלוי בהעברה של האנרגיה שנוצרת לשריג 63%-לוקח ל

. spin lattis relaxationצר חום. השיקום נקרא החלבוני של התא. ברגע שמשקיעים אנרגיה נו

רקמות שומנית תהיה אפורה, מים יהיו בצבע שחור. T1-ב

תלויה בהרכב של T1אנחנו יודעים שהשיקום של מים יותר מהיר מהשיקום של השומן. עקומת

הרקמה. אנו נראה אנטומיה. נותן לנו הבדלים בין סוגים שונים של רקמות.

)הבדלים בין הרקמות. רקמה אחת T1ים על מגנטיות אורכית, אנו מדברים על כאשר אנו מדבר

מחזירה מהר יותר את הסיגנל ורקמה שניה מחזירה לאט יותר(.

בנוזלים טהורים המולקולות קטנות יותר ונעות מהר מאוד ויותר מהר מתדירות הסחרור של

של נוזלים הוא ארוך. לוקח T1לל זה הפרוטונים. בגלל זה קשה לנו להעביר את האנרגיה אליהם. בג

לנו הרבה זמן להעביר את האנרגיה שם. ועוד בשומן, קשרי הפחמן מאוד קרובים לתדירות לרמור

ובגלל זה יותר קל להעביר אנרגיה.

T1 ,של נוזלים הוא ארוךT1 .של שומן הוא קצר

T2:

זוהי עקומה –הפרוטונים זוהי הדעיכה המצב של הרוחבי לאורכי. היא תלויה בצפיפות הרקמה,

נותנת באותה הרקמה צפיפות שונה. יש לנו צפיפות שונה בתוך T2המאדירה פתולוגיה. עקומת

הצפיפות ההומוגנית שיש לנו בגוף.

בערך(. 10)פי T2-לוקח הרבה יותר זמן לחזור למצב הקודם מאשר ל T1-ל

)הבדלי T2ו מדברים על אפקטים של כאשר אנו מדברים על מגנטיות רוחבית, על יציאה מפאזה, אנ

צפיפויות באותה הרקמה(.

, העברת האנרגיה שלהם תלויה בכמה דברים:diphase, היכולת של הפרוטונים לעבור T2מבחינת

צפיפות של הפרוטונים באותה הרקמה. -

זה קשור להומוגניות של הפרוטונים באותה הרקמה. -

יותר מהר. מה יקרה עם diphaseת כך שהיא תעבור ככל שהרקמה תורכב מיותר סוגים של מולקולו

מאוד מהר? diphaseהרקמה תעבור

כל פרוטון יהיה בפאזה שונה והם יבטלו אחד את השני ואז אין לנו מגנטיות והאנטנה לא תקלוט

קצר. diphaseסיגנל לכן צריך

כשיר הוא נעצר ככל שהמרחק גדל השפעת המגנט יורדת. ברגע שאנו מכניסים את הנבדק לתוך המ

. זהו בעצם המקום בו sweet spotבנקודה מסוימת שאותה אנו מכוונים והנקודה הזאת נקראת

המגנט הכי הומוגני. זה אומר שבאותו מקום תדירות השדה המגנטי הוא הכי הומוגני. תדירות

הסחרור של הפרוטונים באותה נקודה שווה. הבעיה היא שככל שאנו זזים מהנקודה, תדירות

הסחרור משתנה. המגנט לא הומוגני לאורך כל הדרך. דבר זה גורם לנו ליציאה מפאזה הרבה יותר

מהירה. חוסר אחידות בשדה המגנטי החיצוני גורם לנו לתדירויות סחרור מעט שונות. הכוונה היא

שהפרוטונים מתחילים לבטל אחד את השני ואז המגנטיות הרוחבית נעלמת.

134


בעיות: 2יש לנו

שהיא הומוגנית וככל שמתרחקים אין sweet spotמגנט החיצוני לא הומוגני. יש לנו ה .1

הומוגניות.

2. Diphase .מהיר מידי

)=מיקוד של הסיגנל(. בקשה מהמכשיר ליצור shimingכדי לנסות לפתוח את הבעיות אנו עושים

מבוצע אוטומטית המהיר. זה diphase-הומוגניות באזור מסוים ואז אנו מבטלים את הבעיה של ה

בבדיקה או ידנית במכשירים מסוימים.

)=מחזור הד(. זה שידור גל במחצית הדרך בין שידור לקליטה. זה spin echoדבר נוסף שעושים זה

. diphase-עוד פתרון לבעיית ה

שפועל כמו בומרנג. הוא גורם לפרוטונים להסתובב והם מתחילים º180אנו נותנים פולס של

כיוון ההפוך ואז כמו הצב והארנב, המהיר הופך לאיטי והאיטי הופך למהיר. זה כמו גל להסתחרר ב

קול שחוזר בסונר.

TE =time to echoהזמן שאנו נותנים את ה .-º90 עד שפותחים את האנטנה. את ה-º180 נותנים

-בדיוק באמצע הזמן הזה. ברגע שה

.º180-ניתן את ה

תרגיל:

יקום קצר. אורכי ורוחבי.: זמן שAרקמה

: זמן שיקום ארוך יותר.Bרקמה

RF. הן התחילו שתיהן יחד, הן הגיעו לנקודה מסוימת והן צריכות להשתקם. לאחר מכן, ניתן RFנשדר

הראשון עד שנתנו את מחזור RF-מהרגע שנתנו את מחזור ה TR =(time to repit)נוסף, פה יש לנו

.º90 (2) º180( 1השני. ) RF-ה

AB התחילו יחד

135


הבא? מה יקרה אם נחכה RF-ארוך עד שניתן את ה TRקצר. מה יקרה אם נחכה TRארוך ויש TRיש

TR קצר עד שניתן את ה-RF ?הבא

הן RF, הן יגיעו אל אותה הנקודה וישתקמו במלואן. ואז בפעם הבאה שניתן זמן ארוך מידיאם נחכה

לראות שום הבדל בסיגנל, ואז שתיהן יצאו באותו הצבע. שתיהן יגיעו עד הסוף ולא נוכל

תגיע לאט יותר וזה מה שייתן לנו את ההבדלים Aתגיע מהר יותר ורקמה Bרקמה קצר TR אם נחכה

בין הרקמות, כי יש להם סיגנל קצת שונה.

ני מאוד, שתי הרקמות ישתקמו במלואן, מגנטיות אורכית שלמה. אז בפולס הש ארוך TRאם נחכה

המגנטיות הרוחבית תהיה זהה. התוצאה לא יהיו הבדלים בין הרקמות.

גורמים להבדלים TRתהיה עם יותר סיגנל. ההבדלים באורך Aיותר, רקמה קצר TRאם נחכה

בעוצמות הסיגנל בין הרקמות.

136


אפיוני תמונה:

Flip angle – ההטיה של הווקטור. אנחנו יכולים לתת יותר/פחות מ-º90 תלוי במשך הזמן של וזה

. כמה אנו מטים בין האורכי לרוחבי. ככל שמשך התדר יהיה ארוך יותר זווית ההטיה RF-הפולס של ה

תהיה גדולה יותר.

TE (time to echo) – הזמן בין תדרRF מילישניות. 30-פחות מ –אחד עד פתיחת האנטנה. קצר

מילישניות. 80מעל –ארוך

TR (time to ripit )– הזמן בין תדרRF מילישניות. ארוך 500-פחות מ –אחד לבא אחריו. קצר–

מילישניות. 1500מעל

ארוך מידי נקבל ניגוד ללא הבדל בין הרקמות אלא ניגוד אחיד. וזה כי TRאם נבחר – spin echoרצף

מן. כאשר ארוך מידי שתי הרקמות ישתקמו במלואן ואז כשניתן פולס הן יגיעו באותו הז TRאם נחכה

קצר מידי לא יהיה לנו שום הבדל במופע הפרוטונים ואז לא נראה הבדל בקונטרסט. אם TEנבחר

ארוך מאוד לא יהיה לנו סיגנל. TEנבחר

Proton Density – כמות הפרוטונים ברקמה. זה אומר שככל שצפיפות הפרוטונים בתמונה יותר

T1-. אין ניגוד מT1שהעלמנו את ההשפעות של גדולה/קטנה זה יקבע את הניגוד בתמונה. זה אומר

קצר מידי(. אנו מקבלים תמונה שמה TE-)כי ה T2-הוא ארוך מידי( ואין בתמונה קונטרסט מ TR-)כי ה

שקובע את הקונטרס בה זה הבדלים בצפיפויות הפרוטונים.

רס בין הרקמות.. הבדלים בפרמטר זה, יאפשרו לנו לראות הבדלי קונטTR -תלויה ב T1תמונה באופי

הבדלים בין הרקמות = תמונה אנטומית.

. diphaseתלויה בהרכב הרקמה, בצפיפות הפרוטונים שבה ובמהירות שקורה T2תמונה באופי

הבדלים בהרכב הרקמה = תמונה פתולוגית.

T1 Vs. T2:

קצר ארוך

T2 – weighted Proton Density ארוך

T1 - weighted קצר

ארוך TRזה על ידי שניתן T1אנו רוצים להעלים את השפעות T2: אם אנו רוצים תמונה באופי לדוגמה

קצר. TR-קצר ו TEלכן ניתן T2נצטרך להעלים השפעות קונטרסט של T1ארוך. לתמונה באופי TE-ו

)זמן רכישה TR*M*NEXאחד הדברים החשובים זה משך זמן הבדיקה וזה נקבל על ידי המשווה:

acquisition time זמן הרכישה של התמונה, של פרוטוקול מסוים. זה מורכב מכמה פרמטרים .)

הוא אחד הפרמטרים שלוקחים הכי הרבה זמן ומשפיעים על זמן הבדיקה. TR-שמשפיעים עליו. ה

V (voxel .)-, זוהי מטריצה. היום אפשר לשנות זאת לM-. הspine echo-ב TR-קשה לנו לתמרן את ה

ביצענו בדיקה במנח אקסיאלי וראינו גידול באזור ההיפופיזה. אם בבדיקה רגילה של מוח לדוגמה:

מ"מ, כרגע נצטרך לעשות את הבדיקה בחתכים יותר קטנים. נצטרך לעשות את הבדיקה 4בדקנו

באוזר שטח קטן יותר ומובן לנו שהחתכים יהיו קטנים יותר.

TR

TE

137


שלנו הוא: voxel -ה

- AP (anterior, posterior )1

- FH (feet, head )1

- RL (right, left )– 5 .מ"מ

voxelמה קירה? יש פחות voxel-מ"מ ולא שינינו את ה 2מ"מ עשינו חתכים של 5אם במקום

(.0.7-ל 1-)מ voxel-ליחידת שטח ואז הרזולוציה תפגע. לכן נרצה להקטין את הגודל של ה

קטן. voxel-גדול הוא שונה מהד שחוזר מ voxel-ההד שחוזר מה

והוא מחזיר לנו מעט מאוד סיגנל. אנו צריכים להגדיל את הסיגנל אם אין voxel-הקטנו את גודל ה

. זה אומר כמה NEXמספיק סיגנל אז התמונה תהיה מגורענת. בכל מכשיר זה נקרא אחרת. לדוגמה:

לנו יותר סיגנל יהיה NEXפעמים אנחנו חוזרים על הבדיקה, על המחזור הזה. ככל שאנו נעשה יותר

אבל הבדיקה תהיה ארוכה יותר.

בגלל שמשך הבדיקה הוא זמן ארוך וקשה לא לזוז הרבה זמן אנו שואפים לקצר את זמן הבדיקה.

דקות בלי תזוזה. את קיצור הבדיקה אנו נעשה על ידי שימוש ברצפי הדמיה 45אדם לא יכול לשכב

. הבעיה בקיצורו שזה יוצר לנו כמה בעיות: TR-מהירים. אחד הפרמטרים שלוקחים הרבה זמן זה ה

אחד לשני. TRלוקח זמן רב. לא נספיק בין 180פולס .1

רמת שיקום אורכית קטנה. פחות סיגנל שנוכל להטות. .2

פתרון בעיות:

1. Flip Angle – נוכל להרשות לעבוד עםTR .קצר בלי שזה יפגע בתמונה

ממגנטים קצת שונים לאורכו )מה שקובע גרדיאנט משתנה. יש לו שדות – גרדיאנט חיצוני .2

אלו שדות מגנטים שונים(. מה שהוא עושה הוא גורם לפרוטונים לעבור diphase-את ה

diphase יחסית מהר ואז סוגרים אותו ומפעילים אותו בכיוון ההפוך ואז הוא עושה לפרוטונים

inphaseהוא עושה מה שה .-spin echo נשתמש במשהו ,180עושה. בעצם, במקום פולס

אחר למקד את הפרוטונים שיצאו מהמופע. הגרדיאנט גורם לחוסר הומוגניות ומוציא את

הפרוטונים ממופע אחד. מכבים ומדליקים אותו בכיוון ההפוך דבר שנקרא הד התלוי

. gradient echoבגרדיאנט

שריג החלבוני בגוף תלוי ביכולת שלנו להעביר אנרגיית חום ל T1? השיקום של T1-למה יש בעיות ב

וזה יקרה שתדירות של אותה רקמה תהיה קרובה לתדירות לרמור. בנוזלים טהורים, התדירות

שלהם גבוהה מתדירות לרמור ולכן ייקח להם יותר זמן להעביר את האנרגיה. בשומן, קשרי הפחמן

קרובים לתדירות לרמור לכן הזמן יהיה קצר יותר.

וזה תלוי בכמה דברים: ככל diphaseמה מהר הפרוטונים יעברו העברת האנרגיה תלויה בכ T2 -ב

שהמולקולות באותה הרקמה יהיו יותר הומוגניות לא יהיו הבדלים של שדה מגנטי, של תדירויות.

למשל: רקמת כבד, מורכב מחלק נוזלי, שומני ועוד חלק לא מזוהה. כל אחד ינוע בתדירות קצת שונה.

הרבה יותר מהר. אחד משפיע על השני. למשל: בנוזלים טהורים זה ואז הם גורמים ליציאה מפאזה

ארוך diphase-ואז ה diphaseמורכב מאותן סוג של מולקולות. יש הומוגניות גבוהה וקשה לעבור

ארוך. T2-מאוד וה

של נוזל קצר בגלל ההומוגניות. T1של נוזל ארוך בגלל ההומוגניות, T2בקיצור,

138


הם מתחילים לבטל אחד את diphaseמפריע? ברגע שהפרוטונים עוברים המהיר diphase-למה ה

השני. בסוף לא יהיה לנו סיגנל ולא יהיה לנו עם מה לעבוד. יהיה לנו "רעש" בתמונה.

! מוקד חיצוני. זה נעשה אוטומטי על ידי המכשיר ואז באותו אזור Shimingאיך פותרים בעיה זו?

שנרצה יהיה אותו שדה מגנטי.

והגל º180)אפקט הבומרנג(. אנו משדרים גל הפוך spin echoלא עזר, אנו נבצע shiming-מידה והב

שאנו נותנים בפעם º180-לכיוון האנטנה. ה –הזה משודר על מנת להפוך את הפרוטונים לצד השני

האורכי , כמה אנו מטים את flip angle-. כמו כן יש לנו את הinphase-השנייה מחזיר אותנו לשלב ה

? ככל שנשאיר את הפולס יותר פתוח זווית ההטיה תהיה º120-או ב º90-או ב º20-לרוחבי. אם ב

יותר גדולה.

זמן הפרוטוקול מורכב ותלוי בכמה דברים:

1. TR – ככל שהוא יהיה יותר ארוך, יותר זמן, הפרוטוקול יהיה יותר ארוך. אחד הפרמטרים

שמשפעים הכי הרבה על הפרוטוקול.

2. M או( V) –voxel ככל שנעבוד עם .voxel קטן יותר נצטרך לפצות עליו יותר )כמו אדם קטן

הקטן מחזיר לנו סיגנל קטן. לכן נחזור על voxel-שקורא בשם של משהו בתוך קהל גדול(. ה

הפרוטוקול מספר פעמים.

3. NEX – החזרה שנועדה להגביר את הסיגנל שחוזר מה-voxel נשתמש במצב שבו אנו .

. כמו כן גם כשיורדים בעובי חתך יש לנו פר יחידת שטח פחות voxel-בגודל של ה יורדים

voxels שבונים את אותה התמונה. אם יש מחצית מה-voxel יש מחצית מהסיגנל. אם

הרזולוציה תהיה מאוד נמוכה אנו נפספס ממצא כי התמונה תהיה מגורגרת.

בה זמן. אנו שואפים להוציא בדיקה , זהו אחד הדברים שלוקחים הכי הרTR-הפרמטר של ה

דיאגנוסטית בזמן הקצר ביותר. נרצה להשתמש בפרוטוקולים מהירים וזה על ידי קיצור אורך הזמן

)הפולס º180-זה שלא נספיק לתת את הפולס של ה TR. אחת הבעיות שנוצרות מקיצור TRשל

יגנל. ואז לא יהיה לנו ס diphaseהמתקן( ואז כל הפרוטונים יעברו מהר

בעיה שנייה היא רמת השיקום האורכית קטנה מאוד. לא מספיק סיגנל הספיק להשתקם.

הפתרון לבעיה הראשונה הוא גרדיאנט משתנה.

שדה מגנטי נוסף שאנו מלבישים על השדה המגנטי החיצוני והוא יוצר שדה משתנה, הוא – גרדיאנט

יחסית diphase-סוימות ועל ידי כך זה גורם לנותן ערכים שונים של עוצמות השדה המגנטי בנקודות מ

spin-מהיר ואז אנו סוגרים אותו בכיוון אחד ופותחים אותו בכיוון ההפוך ואז הוא מדמה את פעולה ה

echoהוא מחזיר את הפרוטונים ל .-inphase .וזה לוקח הרבה הרבה פחות זמן

GRE =(gradient echo.)כל זה נקרא פרוטוקול מסוג

יהיה גדול יותר, זווית ההטיה תהיה גדולה RF-. ככל שמשך פולס הflip angleלבעיה השנייה, הפתרון

º15)בין º50קטן של עד flip angleיותר. אז מה שאנו עושים על מנת לפתור את בעיה זו, זה לתת

(. ההטיה הראשונית של התדר תהיה יחסית קרובה ואז הזמן שייקח לו להשתקם יהיה קצר º50-ל

הבא שניתן, נשתמש במספיק סיגנל. TR-אוד ואז במ

פקטור. הרעיון שאנו נותנים כמות TSCיש פרמטרים שכן אפשר לגעת בהם. יש פרמטר שנקרא

סיגנלים וזה משפר את התמונה.

139


איך אנו קובעים את השכבה המדוברת?

קוד לכל אזור. אנו משתמשים באוסף של גרדיאנטים. אנו בוחרים גרדיאנט משתנה שנותן איזשהו

שונה(. הגרדיאנט בוחר שכבה RFהוא נותן שדה מגנטי שונה לכל נקודה במרחב )אומר שצריך תדר

, הוא נקרא בוחר שכבה gradient fild)לפי מנחים אמיתיים(. נשתמש בסליל מסוג שדה משתנה

selecting gradient sliceהוא נדלק במהלך השימוש בפולס ה .-RFף לשדה . השדה נדלק בנוס

. נוכל Y-ו Xהמגנטי החיצוני. לכל שכבה תדירות סחרור שונה. אנו מפעילים שני גרדיאנטים בציר

להוסיף שדות משתנים מכל הכיוונים. כך נוכל להדגים מישורי הדמיה שונים ללא תזוזת הנבדק.

ניתן לקבוע את עובי השכבה שתי דרכים:

שיש לו טווח של תדירויות. אם RFים פולס . אנו משדרband widthשימוש בטווח תדירות = .1

נשדר טווח תדירות צר, נקבל את חתך צר בו יתערערו הפרוטונים ולהפך. שימוש בטווח

תדירות צר אינו מומלץ כיוון שהוא לוקח זמן ארוך יותר. אנחנו קובעים רוחב פס מסוים של

תדירות ואנו גורמים לערער של הפרוטונים.

צליח לערער שכבה יותר גדולהנ –טווח תדרים גדול

נצליח לערער שכבה יותר צרה. –טווח תדרים צר

. אנו משנים רחב band widthטווח תדרים קבוע, לכן, יש שיטה קצת שונה, אנחנו לוקחים .2

רק את השיפוע של הגרדיאנט. לעבוד עם גרדיאנט חזק יותר או גרדיאנט חלש יותר. שדה

דלים. בעוצמת השדה המגנטי לאורך מרחק קצר. משתנה תלול יותר, משמע, יותר הב

תדירויות סחרור שונות. –התוצאה

אם אנחנו עובדים בזווית הטיה מאוד גדולה אנחנו מצליחים לקבל שכבה קטנה יותר. אם אנו

עובדים בזווית הטיה קטנה יותר אנו נקבל שכבה גדולה.

ה חלק בשכבה מגיע הסיגנל? אנו איך אנחנו יודעים בשכבה שערערנו מה ההבדל בשכבות? מאיז

משתמשים בשני גרדיאנטים:

1. Frequency encoding gradient – נפעיל אותו לאורך ציר ה-X קידוד עמודות. מקודד ,

תדירות מסוימת לכל טור.

2. Phase encoding gradient – גרדיאנט מקודד מופע, עובד לאורך ציר ה-Y .קידוד שורות ,

. ואז לכל נקודה במרחב יש RF-דלק לזמן קצר לאחר השימוש בלכל שורה הוא נותן פאזה נ

קוד מסוים. הקוד נכנס לטרנספורמציה מסוימת )טרנספורמציית פורייה( ודרך זה אפשר

לתרגם את הנתונים וזה בעצם יצירת התמונה!

43 42 ↓

43 42 ←

43 42 ↑

43 42 →

Frequency

140


חומרי ניגוד:

= חומר פארמגנטי, יסוד נדיר. במצבו החופשי הוא רעיל. לחומר Gadמשתמשים בגדוליניום.

, הוא יוצר שדות מגנטים משל עצמו והוא מצליח בגלל BBB-הזה יש יכולת לעבור את מחסום ה

, על מנת לפתור את בעיית DTPAנקשר למולקולת Gad-. ה T1,T2זה לקצר את עקומת

הרעילות.

ל, אנו משתמשים בו גם לשידור וגם לקליטה. הסליל של המגנט הגדו – bodyסליל

סליל קטן שמניחים על האיבר/ליד האיבר המצולם. העוצמה שלו הרבה יותר – סליל משטח

חזקה.

בטן של ילד קטן לא נשים סליל חליפה למבוגרים אלא נשים סליל MRIאם ניקח למשל לעשות

ממוקד יותר.

141


נוירולוגיה: MRI-טכניקות מתקדמות ב

בודקים את התזוזה, של המולקולות המים. כשמולקולות מים זזות דרגת החופש שלהן –פוזיה די

קובעת את דרגת הסיגנל.

יש לנו שלושה סוגי רקמות:

מים בחדרי המוח למשל. למולקולת המים אין מגבלה על הדיפוזיה. זוהי – מים חופשיים .1

וך כוס.הדיפוזיה הכי מהירה, הכי חופשית. כמו מולקולת מים בת

הרבה יותר מוגבל בתנועה מהנוזל החופשי. זוהי דיפוזיית – הנוזל שנמצא בין התאים .2

ביניים.

הדיפוזיה שם הכי נמוכה והחופשיות שלה לעומת השתיים האחרות היא הכי – נוזל תוך תאי .3

נמוכה.

וזיות:הזרימה תלויה בארגון הרקמה. אנו בודקים את הכוון של הזרימה. יש שתי בדיקות של דיפ

בודקים את הכיווניות של הדיפוזיה. נותן לנו בעצם כמעין מפה של המוח. .1

לראות סיבים במוח, משמעותי בתכנון ניתוחים. .2

השימוש העיקרי בדיפוזיה זה בשבץ חמור. מה שטוב זה שהדיפוזיה היא חיובית מיד.

לעבוד ואז מים בשבץ חמור מפסיקה אספקת החמצן ואז התא מת. המשאבות בממברנות מפסיקות

ומלח פורצים לתוך התא ואז הלחץ עולה בתא והדיפוזיה יורדת כי הצפיפות של המים יורדת כאשר

הלחץ עולה כי היא יותר מרוכזת.

שזה אומר בצקת. T2או שזה דיפוזיה נמוכה או שרואים אות גבוה של -דיפוזיה לבנה

ר. בבצקת נראה לבן כי ישם דיפוזיה ההבדל הוא שלאוטם יש דיפוזיה נמוכה ואז נראה אותו שחו

הדיפוזיה עולה ואז זה יהיה לבן. –גבוהה. אוטם ישן

ככל שהרקמה שבה אנו בודקים את הדיפוזיה יותר צפופה, הדיפוזיה שלהם תהיה יותר נמוכה.

142


אולטרסאונד

כיצד הוא עובד?

זהו גל מכני שמתקדם בקו ישר אולטרסאונד זוהי טכנולוגיה שמבוססת על גלי קול. מה זה גל קול?

כמו דומינו, כדי להתקדם, גל מכני צריך לגרום לאינטראקציה בחומר שבו הוא עובר, –בלבד. גל מכני

אינטראקציה של תנועה, הוא לא יכול לעבור בוואקום.

הצורך באולטרסאונד נוצר בגלל אניות שרצו לדעת מה צופה להם בים. כמו דולפין שהוא משדר

פי האותות שחוזרים הוא יודע את המרחק של הדגים. עד היום עובד האולטרסאונד באותה אותות ול

השיטה.

לגלים יש כמה תכונות חשובות:

האמפליטודה של הגל. כמה הוא עולה מעל הנורמה. – עוצמה .1

המרחק מתחילת גל, מנקודה של ההתחלה של מחזור שלם ועד סופו )ולא – אורך הגל .2

מדוד(. משנה איפה מתחילים ל

כמה פעמים ביחידת זמן יש לנו מחזור שלם של גל. כאשר היחידות של התדירות – תדירות .3

וזה בעצם מספר המחזורים בשנייה. Hrzהן

כמה מהר הגל מתקדם. המהירות משתנה בהתאם לחומר שהגל עובר. – מהירות של גל .4

ת באוויר/גז.היא )האנרגיה( מהירה יותר במוצקים ופחות יותר בנוזלים והכי איטי

ישנם גלי אורך וישנם גלי רוחב. גל רנטגן זהו גל רוחב ואילו אולטרסאונד זהו גל אורך.

זה אותם גלי קול בתחום שמעל לקול הנשמע. ראו שתחום הקול הנשמע הוא סביב מה זה על קול?

דת הרץ. מה שמתחת זה תת קול ומה שמעל זה על קול. תת קול נמצא בטבע )קולות רעי 20,000

אדמה, הרי געש, מים(. אולטרסאונד הוא מעל התחום הנשמע. למעשה, התחום של האולטרסאונד

מיליון פעמים הגל עושה סיבוב לשנייה. MHrz2-5 ,2-5הרפואי הוא בתדירות של

גילו שיש קריסטלים מסוימים בטבע שאם נעביר דרכם פולס –מכני( -)חשמל אלקטרי-אפקט הפיאצו

ותו לגל מכני. זהו בעצם האולטרסאונד. גם ההפך הוא הנכון, אם נעביר דרך חשמלי הם הופכים א

הקריסטלים הללו גל מכני, אפשר יהיה לקבל פוטנציאל לפולס חשמלי.

זה בעצם מה שקורה במתמר האולטרסאונד: נכנס חשמל, עובר דרך המתמר שמכיל את הקריסטל

הופך אותם לפולס חשמלי חזרה. הזה ויוצא בצורה של גל קול. ההדים שחוזרים, הגביש

שולחים אנרגית קול, במידה והיא לא מתנגשת עם שום חומר האנרגיה מתקדמת ונחלשת. במידה

והיא פוגעת במשהו האנרגיה תחזור חזרה למתמר.

בחיל הים, בסונר. ניסו לגלות על ידי 20-בעצם, הראשונים שהשתמשו בזה היו הבריטים בשנות ה

יים ולאמוד את המרחק שלהם.הסונר עצמים תת מימ

-השתמשו בסונר בצוללת. החוויה האולטרסונוגרפית בשנים אלו הייתה שונה. בשנות ה 40-בשנות ה

. כיום אין כמעט תחום ברפואה שלא 4D-כבר נכנס דופלר והיום כבר משתמשים בתלת ממד ו 80

.U.S -עושים בו שימוש ב

ההדים החוזרים ובעצם מעביר אותם ליחדת המתמר הוא האנטנה והוא שולח גלים, מקבל את

שחור.-אפור-האולטרסאונד שמעבדת ומציגה אותם בצורה של תמונה בגווני לבן

143


אינטראקציות שונות של גלים:

עליה מבוססת התמונה עצמה. כשהגל עובר דרך הרקמה, במיוחד במעבר בין – החזרה .1

יך לרקמות העמוקות. המתמר סוגי רקמות שונות, חלק כתוצאה מהמעבר, חוזר, וחלק ימש

קולט את מה שחזר ומעביר ליחידה. ככל שההבדל בין הרקמות השונות יהיה גדול יותר כך

גם ההחזר יהיה גדול יותר.

מפגש, במיוחד עם מבנה כשיח, תהיה דרגה מסוימת של פיזור של חלק כתוצאה מה – פיזור .2

.מההדים, וחלק מסוים יחזור, חלק יתפזר וחלק יעבור הלאה

חלק ממשיך לעבור לרקמות העמוקות יותר אבל גם מהם יש החזרים. – העברה .3

כתוצאה מההחזרה ומהפיזור, העוצמה הולכת וקטנה. זה מתבטא באמפליטודה – הפחתה .4

של הגל. שמו לב שיש מבנים שגורמים להפחתה יותר גדולה. אלה בעקר אוויר, עצמות,

תקדמו הלאה ואז לא נראה שום דבר מאחוריהן. מבנים מסוידים וזה גורם לכך שאין הדים שי

רקמות רכות גורמות להפחתה סבירה ומבנים נוזליים כמו דם ושתן לא גורמים כמעט

להפחתה והגל עובר בשלמותו.

*בדרך כלל התמונה היא שילוב של כלל האינטראקציות הנ"ל. אך ניתן להבין שבגלל שתמונות

ולטרסאונד הוא הכי טוב למבנים נוזלים ולרקמות רכות. האולטרסאונד נבנות מההדים החוזרים, א

אפור. כאשר העוצמה מיוצגת בגוון. -לבן-כל הד שחוזר מיוצג על ידי נקודה במסך, שהיא בגווני שחור

העומק. וזה בעצם בונה תמונה. ככל -המיקום במרחב הוא לפי המרחק שממנו חוזר ההד

מבנים גרמיים )עצמות, סרעפת, –ה יותר לבנה שהאמפליטודה, ההחזר יותר חזק, הנקודה תהי

אבנים וכדומה(. נקודות אפורות מייצגות החזר יותר חלש וזה בעצם מה שקורה ברקמות רכות.

ולא משנה טיב הנוזל, אין החזר ולכן הם יתבטאו בצבע שחור. –מבנים נוזליים

מה זמן לקח לה מרגע . המערכת מחשבת כX=V*Tאיך המערכת מחשבת את העומק? תזמון! על פי

שיצאו מהמתמר ועד שחזר חזרה.

. המהירות היא שונה כי המהירות משתנה על פי 2-נחלק את זה ב –במידה ונרצה את המרחק

החומר. הכי מהירה במבנים סמיכים והכי איטית באוויר. ראו שבסך הכל אם משתמים בקבוע ממוצע

מטר לשנייה(. 1,540זה בסדר )

-וזרת, לפי ההדיות אנו קובעים את המרחק. הגוון יהיה לפי כמות ההד. לא חוזרלפי כמות ההד שח

אין שום החזר. רק בשינויי –יהיה לבן. האולטרסאונד מתקדם ברקמה הומוגנית -שחור וחוזר הכל

רקמות נקבל החזרים.

ירות, מהירות התקדמות אנרגיית הקול תלויה בצפיפות של הרקמה. ככל שהרקמה יותר צפופה, המה

ההתקדמות תהיה יותר מהירה. עצמות יהיו הכי צפופות. האפיון שקובע אם גל קול חוזר מהר או לאט

זה לפי הנוסחה. דרכה נדע למה איבר הוא בצבע מסוים:

z²-¹Z R = )החלק שחוזר =(

Z¹+Z²

ההד חזרה. כאשר הרקמה הומוגנית, כלום לא חוזר. כאשר רקמה א' מתחלפת ברקמה ב' נקבל את

Z המשתנים בתוך החומר שקובעים את היכולות שלו להעביר אנרגית קול. בעצם, אנחנו מקבלים =

את האחוז של ההד שחוזר.

כדי לקבל ממד נוסף. בדיקה מלאה תחשב כאשר תהיה סריקה º90-חשוב לסובב את המתמר ב

ומקצה לקצה. longובמבט transבמבט

²

144


המכשיר לראות שתי נקודות שבמקביל לאלומה ועדיין להיות : היכולת שלרזולוציה אקסיאלית

מסוגלים להבחין ביניהן כשתי נקודות ולא כנקודה אחת. ככל שהנקודות יותר קרובות אחת לשנייה

ועדיין נוכל להבחין שמדובר בשתי נקודות, הרזולוציה האקסיאלית נחשבת ליותר טובה. ככל

מתקצר. ולהפך. אז ראו שככל שהגל יותר קצר, התדירות אורך הגל –שהתדירות של גל יותר גבוהה

יותר גבוהה והרזולוציה האקסיאלית יותר טובה. במתמר, בתדירות נמוכה, אורך גל ארוך, רזולוציה

אקסיאלית פחות טובה והנקודות יתמזגו.

למשור היכולת שלנו להבחין בין שני מוקדים כנפרדים אבל שהן ממוקמים אנכית –רזולוציה לטרלית

של הקרן, זה לצד זה. במקרה זה, רוחב האלומה ופוקוס האלומה ישפיע על החדות.

השילוב של רזולוציה אקסיאלית ורזולוציה לטרלית, זה מה שנותן לנו את הרזולוציה המרחבית, את

היכולת להבדיל בין שתי נקודות במסך. במכשירי האולטרסאונד היום מדובר על רזולוציה של

לימטר.מקסימום מי

אנחנו עושים שימוש במתמרים שונים לשימושים שונים. כאשר יש שני סוגים עיקריים:

הקצה שלו ישר. –מתמר לינארי .1

הקצה שלו מעוגל. –מתמר ספקטראלי .2

כאשר ההבדל העיקרי ביניהם זוהי זווית הראייה. המתמר הלינארי, זווית הראייה שלו היא יחסית

מבנים שלא צריך לחדור עמוק. –ר לרקמות שטחיות )שד, צוואר, אשכים( צרה, ולכן עושים בו שימו

במתמר הספקטראלי בדרך כלל נשתמש באיברים הגדולים שיש בהם יותר עומק )בטן(.

יש להן –לכל מתמר יש טווח תדירות קבועה ויש ספקטרום מסוים לכל מתמר. התדירויות הגבוהות

ר טוב ברקמות והן לא טובות כשצריך לחדור עמוק, ולהפך. אורך גל יותר קצר ולהן הן נבלעות יות

התדירויות הנמוכות, יש להן אורך גל ארוך יותר ולכן יחדרו עמוק יותר. התדירות של המתמר

משפיעה על איכות התמונה.

-ס"מ אבל המחיר הוא שהחדות תהיה גרועה. לעומת זאת, ב 25כושר החדירות יהיה MHrz2-ב

MHrz15 ס"מ אבל החדות תהיה הרבה יותר טובה. לכן, בכל בדיקה אנו נבדוק 3היא כושר חדירות

את המגה הרץ לפי עובי האיבר ולפי עובי האובייקט. עדיף להתאים את המגה הרץ לחולה על מנת

לשפר את החדות.

חסרונות האולטרסאונד:

לא חודר טוב גז -

לא יראה טוב במבנה גוף שמן -

ולהעלים ממצאים. בדירת תלוית בודק. אפשר ליצור -

יש לא מעט ארטיפקטים )=משהו שמופיע ולא מייצג את התמונה האמיתית(. סוגי -

ארטיפקטים:

ייצרנו ממצא –משהו שלא קיים .1

העלמנו ממצא .2

לראות ממצא אך לא במקום האמיתי, לא בסמיכות האמיתית ולא בגודל האמיתי. .3

זה תלוי בודק )למשל, בחירת המתמר(.למה זה קורה? חלק מתופעות הארטיפקט זה המכשור, חלק

145


סוגי ארטיפקטים:

מים להפחתה. אין הדים שחוזרים. יש מבנים שהם מאוד הדיים ובנוסף הם גור – צל אקוסטי .1

גל חוזר או מופחת ואז לא יהיו הדים אחרי הממצא ונראה שחור. זאת אומרת שבעצם כל ה

R-ת אם יש ממצא. בארטיפקט הזה האנחנו נחפש את הארטיפקט הזה כי הוא עוזר לנו לזהו

יהיה ממש גבוה.

בגלל שאין הפחתה, יש פחות אובדן אז מה שנראה מאחורה נראה יותר – הגברה אחורית .2

חזק אבל זה לא אמיתי. נמצא ברקמות שד למשל, שיש ציסטה. בארטיפקט הזה יהיה אחרי

לא מאבד מהעוצמה. הממצא יותר לבן כי הגל לא איבד מהעוצמה שלו בגלל שבנוזל הגל

"הלוך חזור", לפעמים המתמר חודר לגוף ויש לנו מבנה יחסית קשיח )כמו –יֶבְרֶבָרְציָה ר .3

דופן שלפוחית השתן(, לפעמים בגלל שהמבנה נקלע בין דופן השלפוחית למתמר נוצר מעין

ם פונג" ואז המתמר מתרגם את זה כעומק. המאפיין של הארטיפקט הזה הוא שמקבלי-"פינג

פסים המרחקים שווים זה מזה מאחורי אותו מבנה קשיח. זהו ארטיפקט לא טוב, הוא מפריע

לנו בתמונה ולא עוזר.

קורה בקצוות של מבנים מעוגלים. למשל, בציסטה, בקצוות שלה. ברגע שהגל – צל קצוות .4

ית נכנס, והוא פוגע במשהו טיפה מעוגל זה גורם לשבירה של הקרן ואז חלק ממנו תופס זוו

לא הדי(. –ואז נראה בצדדים שחור )זה יהיה אנאקואי

נקבל את התמונה ככפולה. קורה בעקר בסרעפת. קרן פוגעת בסרעפת והיא – תמונת ראי .5

עושה פיזור. חלק מהגלים יתנו לנו תמונה וחלק יפגעו בתהליך.

6. Comaent tail – לבן. כשיש בועות גז בתוך נוזל, המפגש שלהם יוצר מעין קרניים בצבע

אופייני לארטיפקט שיוצא ממערכת העיכול. זה נראה כמעין ברקים עם קווים לבנים. זה

מופיע רק בתנוחה מסוימת ואם מזיזים את המתמר זה נעלם.

יש כמה פרמטרים שיכולים להטיב את התמונה:

תמיד כשנדגים מבנה, כדאי להתחיל בעומק גדול כדי לראות את התמונה הגדולה – עומק .1

מסך ¼העומק. זה כדי שיהיה לנו עוד ¾-חרי שנראה את הכל, רק אז נצמצם ונדגים בוכך א

כדי לראות ארטיפקטים.

עבור רזולוציה לטרלית טובה יותר האזור הכי טוב יהיה בחלק הצר של הקרן, – פוקולזון .2

הזיזו. אזור הפוקולזון המיטבי מסומן בדרך כלל על ידי משולש קטן על המסך ואנחנו יכולים ל

כשיש יותר מאחד זה מאט את המכשיר/ הקצב של התמונה.

זה רק מגדיל ולא משפר את הרזולוציה. לפעמים אף מוריד את הרזולוציה. הוא U.S-ב – זום .3

טוב בעקר כדי למדוד קוטר של משהו.

(. ככל שגל חודר רקמה, הוא מאבד מהעוצמה שלו. המציאו TGC) gane – הפחתה .4

נסה קצת לפצות על ההפחתה כדי לשפר את התמונה.במכשירים אפשרות שת

5. Gane – עוד כפתור של הגברה, וזה נותן לנו אפשרות לשחק עם ההפחתה בצורה יותר

עדינה. אפשר לשחק עם זה כך שיגביר את העומק ואת החלקים השטחיים ישאיר כפי שהם.

מונחים:

אקואי, אקוגני –הדי

וזלים(אנאקואי )בדרך כלל נ –מבנה ללא הדים

תת הדיים, הדיים דלים, שההדיות שלהם קטנה )שחרחר, אפרפר( –היפואקואים

שווה לכבד, אנו משווים לכבד מבחינת הדיות. –איזואקואי

מבנה מאוד לבן, חוזרים ממנו הרבה הדים –היפראקואי

146


וב האיברים כל הרפלקטורים החזקים שנותנים לנו מבנים לבנים, יהיו היפראקוגנים/היפראקואיים. ר

הפנימיים הם אפרפרים. נקרא להם איזואקוגנים, אקוגנים רגילים. מבנים נוזלים יקראו אנאקואים או

אקו פרי כי הדים לא חוזרים.

שזוהי ברירת המחדל של Pulse Waveבשיטת האולטרסאונד אנו עובדים בדרך כלל לפי שיטת

קולט. וכן הלאה. איכות התמונה בשיטה המכשיר. המכשיר משדר ורק אז קולט. הפסקה, משדר ואז

תמונות בשנייה. 20זו נותן תמונה טובה יותר, אנחנו עובדים עם

שהיא משדרת וקולטת באותו הזמן כל הזמן. בשיטה זו Continues Waveהשיטה השנייה היא

נשתמש על מנת לראות זרימת דם מהירה. יש גביש שמשדר כל הזמן ויש גביש שקולט כל הזמן.

חיסרון הוא שיש הרבה ארטיפקטים בשיטה זו )כמו גל מתנפץ בגל(.ה

למה אוויר מחזיר הרבה הד? באינטראקציה, בגלל ההבדל בין הנוזל לאוויר יש הבדל גדול. מה

חוזר רק USדי המחיצה. בדלים בתכונות האקוסטיות משני צשקובע לנו את כמות ההד החוזר זה הה

ול, ברקמות אוויר ומים, יש לנו זווית פגיעה ששווה לזווית ההחזרה. ממחיצות. אם אנו נשדר אנרגית ק

החלק שחודר וממשיך לא חוזר בקו ישר. בפועל, לא מתייחסים לזה בבדיקה כי המרחקים מאוד

קטנים )כמו קש בכוס מים(.

לבנה. ברגע שלא חוזר רוב ההדים יחזרו למתמר ואז נקבל תמונה –כאשר נבדוק אוויר/עצמות

זה כי ההד ממשיך ואז נקבל תמונה שחורה. אנו משתמשים בג'ל על מנת להוליך טוב הד, הרבה

יותר ולמנוע כניסת אוויר למתמר. ברגע שיש הולכה אנו נוכל לקבל תמונה אמיתית. בנוסף, אנו

צריכים להחליק את המתמר על האדם וזה יכול לעזור. חשוב בתכונות הג'ל שהוא לא יספוג את

כדי שלא יגרום לאובדן אנרגיה, שלא יפגע במתמר ושלא ישאיר סימנים על הבגדים. אנרגית הקול,

סולם רקמות:

שחור לבן

אוויר עצם אבן

סרעפתקפסולת הכליהסינוס הכליה

נוזל כליה טחול כבד לבלב דם שתן מרה

*אולטרסאונד )לא דופלר( לא יודע להפריד בין דם לשתן.

די המחיצה. אז אם יש לי ל בין התכונות האקוסטיות משני צזה ההבדמה שקובע את כמות ההחזר

נוזל ועצם יש הבדל גדול. ככל שהרקמה תכיל יותר נוזל היא תפנה לכיוון השחור ולהפך.

איך נבנית תמונת אולטרסאונד על המסך? כל נקודה על המסך מבחינת המיקום שלה מסומנת לפי

ם את הנקודה. הגוון שלה הוא לפי עצמת ההד. עצמה נתון של זמן. כשההד חוזר למתמר מסמני

יהיה שחור. הרישום מתבצע לפי קווים. המחשב עובד לפי –יהיה צבע לבן. עצמה נמוכה –חזקה

קוצב זמנים. כך נבנית התמונה ולנו זה נראה סרט נע.

נראה לבן במצב תקין הכליה יותר שחורה מהכבד. ציסטה תהיה בצבע שחור כי היא נוזל. באבן אנו

כי רוב ההד חוזר. התדירות היא תקבע את כושר החדירות. כאשר כושר חדירות גדול נותן לנו חדות

נמוכה ולהפך.

147


מתמרים:

)בודק( וגם טרנזיסטור )ממיר( קוראים לו ממיר כי הוא ממיר אנרגיות. יש probeמתמר נקרא גם

תמר מכני ויש מתמר אלקטרוני. מ

חשמלי, הוא סורק ומזיז את הגביש. מתמר כזה יהיה קצת יותר כבד. בתוכו יש מנוע – מכני .1

המתמרים הראשונים היו מכאניים.

במקום לבצע את התנועה עם המנוע, בנו מתמר עם מאות גבישים )כמו – אלקטרוני .2

פיקסלים במטריקס( ובשידור לא כל הכבישים משדרים. יש להם קוצב זמנים שאומר לאיזה

תמר יותר קל והיום רוב המתמרים הם אלקטרונים. הגבישים מסודרים גביש לשדר. הוא מ

בצורת פאזות.

של השני. הקו יומבחינת צורה חיצונית יש שלושה סוגים: לכל אחד מהם יש יתרונות שהם חסרונות

המנחה לבחירת המתמר, בכל בדיקה אנו צריכים כדי שתהיה תמונה שלא פני המתמר ייגעו בעור

'ל.אלא צמודים עם ג

סוגי המתמר:

דוגמה חסרונות יתרונות סוג המתמר

אפשר לעשות בדיקות לאיברים שיש סקטורלהם חלון אקוסטי קטן. כי צריך שכל

השטח הקדמי של הסקטור יהיה צמוד לגוף.

התמונה מתחילה ממקום נקודתי ומתרחבת. בסמוך

למתמר יש מעט מאוד אינפורמציה ויש "שטח מת".

יהמתמר בקרדיולוג

רואים תמונה רחבה כבר מהס"מ לינאר הראשון של המתמר.

אי אפשר לבדוק אותו את כל האיברים

מילדות, שד, גיד אכילס, אשכים, כתף

חלון אקוסטי בנוני ותמונה קצת יותר קונבקס רחבה מהסקטור

בטן גם לא עובד על כל האיברים

יש לזכור שיש קשר בין המגה הרץ לבין החדות.

אורך אנו נניח את המתמר לאורך המישור הסגיטלי. ובחתך רוחב אנו נניח את המתמר לאורך בחתך

המישור הטרנסוורסלי.

המכשיר משדר, מקבל תמונה ואז שוב משדר. אם לאנרגית הקול אין מוליך Pulse Waveכאשר יש

היא לא יכולה להתקדם.

אש/צד ימין(. מבחינת בידוד קול, כמה בכל מתמר יש סימנים שהוא מקביל לסימן במחשב )כלפי ר

שיש לנו יותר מחיצות, הבידוד יותר טוב )כמו בלוקים בבית(.

A mode – .גרף עם אמפליטודות

B mode – במקום גרף, יש לנו נקודות של גוונים של אפור. זה תמונת שטח וזה אוסף של הרבה

לחזור ומתי. אם לא חוזר כלום תופיע קווים. למחשב של המכשיר יש קוצב זמנים והוא יודע מה צריך

נקודה שחורה ולהפך. לפי קוצב הזמנים, הוא צובע את הנקודות. ככל שהנקודות יותר קטנות התמונה

יותר טובה.

גורמים תנועתיים ישפיעו על החדות ויגרמו לתמונה מטושטשת. גורמים פוטוגרפים יכולים – חדות

מציה מהחולה צריך להכניס אותה למסך.להשפיע גם כן. אחרי שאספנו את האינפור

148


יא לא אחידה בכל המקומות. ברגע הבדל בין שני אזורי השחרה. באולטרסאונד החדות ה – ניגוד

תמונות אחורנית. דבר זה פתר בעיות 100צים "פריז" ומקפיאים את התמונה, המחשב זוכר חושל

ר מסוימת. למשל, כאשר כמות האור של תזוזה. במצלמה, כדי לקבל תמונה אנו נצטרך לתת כמות או

קח צמצם קטן ייכולה להיות עם צמצם פתוח הזמן יתקצר ולהפך. במצבים שאין בעיה של תזוזה אנו נ

? כי המחיר של החדות הוא גבוה, 100%וכי אז העומק יותר טוב. למה אנו לא מצלמים תמיד בחדות

זמן אכסון וזמן תגובה.

Axial Resolution – שר ההפרדה על הציר מהמתמר קדימה לתוך החולה. כמה החדות מתייחסת לכו

על פני ציר ההתקדמות מושפע מהמגה הרץ ככל שהמגה הרץ גבוה, אורך הגל יהיה קטן יותר

והחדות האקסיאלית תהיה טובה יותר.

Lateral Resolution – חדות שנמדדת על פני מישור שמקביל למתמר ניצב לציר ההתקדמות של

ל. אנרגית הקו

ככל שאנו נעלה במגה הרץ כך החדות האקסיאלית משתפרת. החדות הלטרלית גם משתפרת אך לא

בצורה קיצונית ובגלל זה הוסיפו עדשות אקוסטיות על מנת שישפרו לנו את החדות הלטרלית.

העדשות האקוסטיות משנות את צורת האלומה. בשולחן הפיקוד יהיה כפתור "פוקוס" שמשפיע על

רלית.החדות הלט

TGC – ר וככל שהיא מתרחקת היא נחלשת. באולטרסאונד אין לנו את מאלומת הקול יוצאת מהמת

חוק הריבועים ההפוכים ואין נוסחה מדויקת אך בכל זאת אנו יודעים שהאלומה מתבדרת ככל שהיא

מתרחקת. דבר נוסך יש אינטראקציה שמחלישה אותה, יש המרות של אנרגיה בדרך שמחלישות את

שזה מעין "רמקולים" שמגבירים את ההד באופן פרופורציוני TGC-רגיה. הפתרון הוא כפתור ההאנ

לעומק. זה מעין הגברה להדים החוזרים שבסופו של דבר תיווצר לנו תמונה אחידה.

149


:דופלר

העוצמה/האמפליטודה של כל גל חוזר מיוצגת בעזרת נקודה. האינפורמציה שמבוססת על העצמה

לבן. ראו שיש עוד אינפורמציה שאפשר לקבל מהתדירות של -אפור-נו את תמונת השחורנותנת ל

הגל. התדירות היא בעצם זאת שנותנת לנו את תמונת הדופלר.

כשנשלח גל קול לגוף, יש את אותם הדים שחוזרים ושנותנים לנו את התמונה הרגילה. ישנים גלים

להשפיע על התמונה. ראו שבגלים הקטנים הללו, קטנים יותר, שההדים שלהם לא מספיקים בשביל

חלק מההדים פוגע בחלקיקים מאוד קטנים )כמו כדוריות דם אדומות(, דבר זה נותן לנו נתבך נוסף

של אינפורמציה.

לבן אנו מקבלים אינפורמציה מעצמים נייחים שלא זזים. ראו -אפור-בתמונה הרגילה של שחור

ה ישנה השפעה על התדירות של הגלים. כל גל מאופיין שכאשר יש פגיעה בגוף שנמצא בתנוע

בתדירות מסוימת וכשיש פגיעה בגוף אשר נמצא בתנועה, הפגיעה גורמת לשינוי בתדירות. אם ההד

פוגע בגוף נייח הוא חוזר באותה תדירות שהוא יצא. אך אם ההד פוגע בגוף שמתקרב אליו אז ההד

יותר. אם ההד יפגע בגוף שמתרחק ממנו אז הוא מעין "לוקח מעין "צובר כוח" ויחזור בתדירות גבוהה

לו כוח" והתדירות של ההד תהיה נמוכה יותר. נתבך האינפורמציה הזו שמבוסס על השינוי בתדירות

נותן לנו את תמונת הדופלר.

דופלר מדבר על מהירות זרימה של כלי דם. הוא נותן לנו לראות אם יש זרימה ומהי המהירות שלה.

ר הקשר בין שינוי התדירות למהירות הזרימה זה בנוסחת הדופלר.כאש

למעשה בתגובה לתנועה יש שינוי בתדירות והוא נותן לנו את המאפיינים בזרימה. – אפקט דופלר

בעצם הנוסחה אומרת שיש קשר בין השינוי בתדירות למהירות הזרימה. היא מתבססת על גוף שבו

ככל שזה –הדם. בפעול, בטבע, זה לא המצב. כמו אמבולנס מהירות הזרימה היא במקביל לכלי

מתקרב זה נשמע יותר חזק וככל שזה מתרחק זה נשמע יותר חלש. בפעול, שאנו דוגמים זה יהיה

בזווית. לכן, השינוי בתדירות הוא שונה מאשר אם אנו מתייחסים לגוף שמתרחק/מתקרב במקביל

המתמר לכלי הדם כי זה משנה לחישובים שלו את לקרן. המחשב לוקח בחשבון את הזווית בין

נותן Cos90º-הזווית ו Cosאי אפשר למדוד מהירות. המחשב בודק לפי º90המהירות. לכן, בזווית של

משמע שאין מהירות. 0לנו

אבל רק האידיאל כי תמיד תהיה לנו זווית º0קריאת דופלר מתבצעת רק בזווית. האידיאל הוא זווית

השינוי הוא משמעותי. בעצם, ההשלכה של זה, היא שאם º60-º90-דידת המהירות, ממסוימת. במ

נניח את המתמר בזווית כזאת הטעות תהיה מקסימלית. הכוונה היא שאם נטעה במדידת השינוי

תהיה טעות גדולה º60-º90הזווית(, טעות קטנה בזווית שבין Cosבתדירות )שהיא מיוצגת על ידי

על מנת להקטין את הטעות במדידת המהירות º60יון הוא לשמור על זווית שעד מאוד בתמונה. הרע

של הזרימה של כלי הדם.

גם אינפורמציה מהאמפליטודה וגם מהזרימה. יש פה מספר אפשרויות הצגה: – דופלקס

1. Power Doppler – מציג לנו זרימה באדום. מראה אם יש או אין זרימה. הוא מאוד רגיש גם

רות קטנים.לשינויי תדי

2. Color Doppler – יכול לזהות האם התנועה היא לכיוון המתמר )התדירות תעלה( או אם

התנועה מתרחקת מהתמר )התדירות תרד(. בסרגל תמיד מה שיהיה בחלק העליון אומר

שהזרימה מתקרבת ומה שיהיה בחלק התחתון אומר שהזרימה מתרחקת.

ל ומציג אותה בצורה של גרף.בעצם לוקח את האינפורמציה הנ" – ספקטראלי .3

150


יתרון שונה דומה אפשרות הצגה

Power Doppler שניהם מציגים זרימהומתבססים על ההדים הקטנים

שחוזרים ופוגעים בכדוריות הדם והם מתבססים על

התדירות

יש/אין זרימה, רגיש לשינויים קטנים, הגוונים שלו שונים

color-מהגוון של ה

שינויים קטנים, לא פולשני, רגיש ל ניתן לאתר זרימה חלשה ביותר.

Color Doppler לא פולשני, ניתן להבדיל בין עורק מראה את כוון הזרימהלווריד מכיוון שניתן לדעת את

מהירות הזרימה.

כאשר מדברים על זרימה בעורקים חשוב לזכור כי היא מושפעת מהלב. בססטולה הלב מתכווץ ודוחף

סטולה יהיה עליית לחץ, אחר כך הלחץ מעט יורד ומתייצב. מצב שיוצאים ממנו. בס את הדם לצינורות

זה חוזר חלילה.

מכל הגוף, זאת אומרת שהמוצא שלהם רחוק מהלב ולכן אין את הורידים הם אלו שאוספים את הדם

ההשפעה של התכווצות הלב. לכן, רוב הזמן הזרימה שלהם אחידה. ורידים שקרובים ללב )לדוגמה

זרימה ורידית קוראים וריד נבוב תחתון( בגלל הקרבה שלהם יש שינוי בזמן הנשימה. לגרף של

שמושפע מתנועה נשימתית נקרא ביפאזה. מונופאזה. גרף

מבחינת טכניקה, כאשר אנו רוצים להדגים רטרופריטונאום אנו מיישמים את העקרונות של הדגמת

שני מנחים והדגמה מצד לצד.

ן חזקה יחסית ואותה אפשר לראות מעט. בנוסף, בגלל הלחץ הגבוה זה עורק שעומד לאורטה יש דופ

יותר קל למעוך. VC -בלחץ וקשה למעוך אותו עם המתמר. לעומת זאת את ה

האם כלי הדם פתוח? טרומבוס –( כלי דם 2( אנטומיה; )1על מה מסתכלים שמעריכים כלי דם? )

לבן אחר כך עוברים -אפור-לו מתחילים בתמונות שחורהוא יותר אפרפר, הוא הדי/אקוגני. כל א

לתמונת דופר לאחר מכן בודקים את מהירות הזרימה בדופלר ספקטראלי.

IVC ס"מ(. מתנקז 2.5-ס"מ )אצל ספורטאים צעירים יכול להגיע ל 2מדובר על רוחב של לפחות

עומד, החדר יהיה סתום לפרוזדור הימני בלב ועובר משם לחדר הימני. אם יש בעיה עם הלב והדם

רך ולא IVC -תתרחב ולא תהיה רכה כי הלחץ בה יהיה גבוה, לכן חשוב לבדוק האם ה IVC -וה

נוקשה ושאין לחץ דם.

Aorta – ס"מ ונעשית צרה בכוון 2.5-הולכת ונהיית צרה ככל שיורדים מטה. היא מתחילה כ

ס"מ 3חבה קלה. הרחבה מעל ס"מ( נקרא לזה הר 2.5-3הביפורקציה. כשהיא טיפה מורחבת )

תקרא אנוריזמה )הרחבה פתולוגית(. עם השנים האורטה נוטה להסתייד וזה הופך את העורק לפחות

גמיש ואז שהלחץ עולה היא פחות יודעת להתגמש ולהימתח, כתוצאה מכך יש עליה בלחץ דם

וכתוצאה מכך האורטה מתחילה להיות מעט מפותלת.

כנקודה קטנה מתחת לאורטה. כאשר SMA-ב, בדרך כלל נראה את המבחינה אנטומית, בחתך רוח

. SMA-אדם מתלונן על כאבים אחרי האוכל ויש לנו חשד לאיסכמיה כרונית שהיא תוצר של היצרות ב

הרוחב של כלי הדם משפיע על מהירות הזרימה. מהירות הזרימה היא פרמטר מדיד בדופלר. לפיו

ל פי מהירות הזרימה.אנחנו נוכל לראות אם יש הצירות ע

75%ס"מ לשנייה מדובר על היצרות שמעל 275ראו שמהירות הזרימה נמצאת בשיא מעל – בעורק

היא פחות משמעותית ואם החולה הוא 75%-שזה משמעותי ביותר ודורש טיפול. היצרות של פחות מ

-ות בזווית של פחות ממאוד קליני אולי כן יחליטו לעשות טיפול. חשוב לעשות את התיקון זווית ולהי

º60 וזה כי כל טעות קטנה ביןº60-º90 ראו שמהירות מעל –תיתן טעות ענקית במהירות. בצליאק

ס"מ לשנייה מצביע על הצירות משמעותית. 200

151


נוזלים ושחורים. –כאשר אנו מסתכלים על הדיות, אנו רוצים שהמבנים של כלי הדם יהיו אנאקואיים

תוך חלל כלי הדם. הוא יכול להיות דפנות. למשל: הסתיידות עורקים. כאשר שינוי בהדיות חייב ב

פלאק, הסתיידות. –רואים משהו מאוד אקוגני

את האורטה תמד נמדוד מדופן לדופן. מהחלק החיצוני לחלק הפנימי. כתוצאה מתהליכים פתולוגיים

יותר מהירה במרכז הדופן נחלשת והיא מתרחבת. אל כל הרחבה יש להתייחס ולתעד. הזרימה

הצינור ואיטית בדפנות ולכן השקיעה היא שם. כשיש זרימה טרומבוליסטית שכיח שיווצר טרומבוס.

בכלי דם תקין יש שלוש שכבות. לפעמים הדם מצליח לפרוץ את –פתולוגיה של האורטה: דיסקציה

מפרצת. –האינטימה. אנוריזמה

מאפיין זרימה )בדופלר הספקטרלי(:

שמאפיינת זרימה ורידית והיא יכולה להיות יותר גלית בגלל נשימה. ופאזיתמונזרימה .1

בעורקים ההפטיים הקרובים ללב, הם מושפעים מהתכווצות הלב. – טריפאזיתזרימה .2

זרימה המשכית ורציפה ויש לנו קפיצות קבועות. – עורקיתזרימה .3

עורקי הכליה מוצרים פחות דם יש פתולוגיה שנקראת יתר לחץ דם כלייתי. כאשר – עורקי הכליה

מגיע לכליה, הכליה מפרשת זאת כמצוקה שאין לה מספיק דם ורוצה להגביר את זרימת הדם אליה.

תהיה מהירות זרימה איטית. הכליה –באזורים של היצרות, מהירות הזרימה יותר גבוהה. בהרחבה

)מתוך הנחה שאם היא תצר מפרשת שאין לה מספיק דם ואז היא גורמת להיצרות נוספת של כלי דם

את כלי הדם יגיע יותר דם ואז האיברים בבטן יקבלו כולם אספקת דם(. אבל בעצם, במצב זה, שיש

חסימה כלייתית, הכליה משחררת חומרים שגורמים להתכווצות כלי הדם וזה יכול לגרום ללחץ דם

צעירים(. לכן, אם אדם צעיר גבוה יתר על המידה. דבר בעייתי ביותר )מופיע בדרך כלל אצל אנשים

מגיע עם יתר לחץ דם שלא מגיב לתרופות, הוא נשלח לדופלר עורקי הכליה. במידה והם מוצרים

אפשר לפתוח את זה ולהוריד את לחץ הדם. את עורקי הכליה מאוד קשה להדגים בדופלר, הם

יחסית קטנים ולכן לא בהכרח דוגמים אותם.

סאונד אבחוני איננו מזיק. זוהי לא קרינה מייננת. אבל ממעיטים האם יש נזק באולטרסאונד? אולטר

לריסוק אבנים בכיס מרה, כליות. העניין של –לעשותה. כמו כן משתמשים באולטרסאונד בגלי הלם

הכמות הוא משמעותי. המכשיר שמשדר את הריסוק זה יכול להיות מסוכן. על כל תמונה יופיעו שני

( ההרעדות המכניות. זאת אומרת 2הלך הבדיקה בגופו של החולה; )( החום הנוצר במ1משתנים: )

שיש השפעות של חום ושל הרעדות. לכן, חשוב שהבדיקה תתבצע במינון המתאים. הגוף שלנו, מעל

º43 .)לא יכול לעבוד )לדוגמה: הניסוי עם הביצה והפלאפונים

שיטות סריקה בקרדיולוגיה:

1. B Scan Real Time – .עם מתמר סקטור

2. M mode – לקחה חלק מהמאפיינים שלA mode השידור הוא שידור קווי, של קו דק( וחלק(

לבן(. הוסיפו עוד -)במקום אמפליטודה זה יהיה בצבע של אפור B modeמהמאפיינים של

פטנט שנוכל לראות את התמונה לזמן ארוך.

גל חוזר/משודר נותן בודקת איברים בתנועה כמו כלי דם. השינויים של אורך – שיטת דופלר .3

לנו את האינפורמציה על הגל ועל הזרימה.

152


הניגוד: לשיפורשיטות סריקה

1. SonoCT – צורת איסוף הנתונים תהיה דומה ל-CT הרווח הוא שיפור ניגוד ופחות .

משדרים SonoCTארטיפקטים. בשיטה הרגילה משדרים אנרגיה ומקבלים חזרה. בשיטת

רי זה המתמר זז מילימטר ומשדר בזווית אחרת. הוא משדר בזוויות אנרגיה בכיוון אחד, אח

תמונות. אחר כך הוא מעבד את התמונות ומלביש אותן אחת על השנייה ובכך 10שונות

יוצר תמונה. ישנו חיסרון, יותר זמן איסוף אינפורמציה, יותר זמן העמסה על הזיכרון של

שר רוצים מספר תמונות מייצגות יפות . זה רק כאSonoCTהמחשב. לא עושים כל בדיקה

-)משולב(. הכניסו עוד כפתור ב Compoundבאיכות גבוהה. יהיו מכשירים שהכפתור יהיה

SonoCT וזהו כפתור ה-Xrest – .הוא נותן איכות טובה יותר ועושה גם כל מיני סימונים

2. Harmonic – נמוכה טוב לבדוק חולים שמנים. בעצם בשיטה זו אנו משדרים בתדירות

וההחזרה היא בתדירות גבוהה. אז נרוויח כושר חדירות עם תדירות נמוכה ונקבל את

החדות הרצויה. החיסרון הוא שפעולה זו מעמיסה על המערכת דם בצילום וגם בזיכרון

המחשב.

3. Panoramic – תמונה עם זווית רחבה. השיטה הזו באולטרסאונד מחכה את ה-B scan

ברוחב. thyroidר התמונה יותר רחבה. למשל בבדיקת הסטטי. כמה שנזוז יות

FAST – Focus Assessment Sonography Trauma מחפשים מקומות עם דימום, בדרך כלל זה ב-

morison's pauch.

153


אולטרסאונד צוואר:

האורך של בלוטת המגן, של האונה, תלוי בנבדק. לכן, לא חשוב האורך. יש חשיבות למיקום, להדיות,

ושים, ירידות וגבהות של הקפסולה אבל לגודל אין חשיבות.לג

קשרי לימפה: כדי שקשר לימפה יהיה תקין הוא צריך לענות על מספר תנאים סונוגרפיים:

.ovalשיהיה .1

הדיות נמוכה יחסית בפריפריה. .2

הדיות מרכזית גבוהה שמקורה בשומן שנמצא בשער בלוטת הלימפה. .3

קובע. אם הוא שומר על כללי הלימפה התקינים אז לא בקשרי לימפה בצוואר, הגודל לא .4

נסתכל על גודל.

סימנים אופייניים לציסטה:

לא נקבל הדים מכיוון שהציסטה נוזלית ואין החזרה של הדים – אקוגניות נמוכה מאוד .1

במבנים נוזליים לכן היא מוצגת כשחורה.

ניהן.חלק וברור ללא גבשושיות או התפתלויות למי – גבולות ברורים .2

מכיוון שאין הפחתה של ההד ואין הארטיפקט הגברה אחוריתנוכל למצוא בקרבתה את .3

אובדן של העוצמה נראה מאחורי הציסטה הדיות חזקה יותר.

בגלל שמדובר במבנה עגול, הגל נכנס פגע בציסטה – הארטיקפט צל קצוותנוכל למצוא את .4

.שהיא עגולה ולכן נשברה הקרן וחלק ממנה תפסה זווית

באולטרסאונד צוואר נתחיל במבט רוחב. בגלל שמדובר באיברים קטנים ושטחיים נשתמש בתדירויות

מר לינארי.תמגה הרץ( ומדובר על מ 6-12והות )גב

, החולה שוכב על גבו כאשר ראשו בקו האמצע ועדיף לשים כרית clavicle-הבדיקה מתחילה מעל ה

להשתמש במטה ישרה ללא כרית. תמיד נתחיל מתחת לשחמות כדי לתת לראש הטיה אחורנית או

בקו האמצע.

נראה: בהתחלה )קרוב למתמר( את השומן התת עורי. מכיוון שהוא הדי נראה אותו בלבן. קצת יותר

-. הצל השחור שנראה זה יהיה הthyroid-והוא קדמי ל strep -עמוק נראה את קבוצת שרירי ה

tracheaסחוסי ה. הסיבה שנראה צל שחור זה בגלל ש-thyroid בדרך כלל יש להם מידה מסוימת של

מרכיב סידני ואז זה גורם לארטיפקט של צל. כמו מאחורי אבן. את הקנה נראה מרכזי.

thyroid -בכל בדיקה נבדוק חתכי אורך ורוחב כי אנחנו לא רוצים להחמיץ ממצאים וכאשר יש גוש ב

ך והרוחב לא חשובות. נוכל לראות אותו בממד נוסף. אבל המידות של האור

בחתך אורך:

בלוטת המגן באופן כללי לא מאוד וסקולרית. לא עשירה בכלי דם. בבדיקת ילד, תמיד נראה בלוטות

לימפה מוגדלות. )צינון, משהו התעטש עליו בגן וכדומה(. ישנה מחלה שמופיעה בעקר אצל נשים

קים. אישה כזאת תתלונן שכשהיא היא גורמת להיצרויות של עור –צעירות והיא נקראת טקאיסו

מרימה את היד, היד מכחילה לה.

בלוטות רוק:

, וגם את שתי הבלוטות submandibular glandsאנו בודקים ארבע בלוטות עיקריות. שתיים ליסטיות

מתחת וקדמית לתנוך האוזן. התת ליסטיות תקינות יהיו בקו האמצע של הצוואר, מתחת parotis -ה

היא בעלת אותו מבנה אבל בדרך כלל היא יותר parotis-שדומה לכבד. בלוטת ה ללסת, בהדיות

הדית בהשוואה לתת ליסטית. דומה יותר לכבד שומני.

154


סיכום אולטרסאונד:

SONAR - Sound Navigation and Ranging

A mode .סוג בדיקה, לא מופיעה כשיטה עצמית =

B mode מנקודות. המכשיר יודע איפה כל נקודה נמצאת לפי = התמונה בנויה מקווים שכל קו בנוי

כל נקודה בגוף המחשב יודע לחשב, ויודע איפה היא מטר לשנייה. 1540נקודה ממוצעת בגוף שהיא

נמצאת ואיזה גוון יהיה לפי ההד החוזר.

M mode ( תנועה =motion בודקים מסתמים בלב, יימצא בדרך כלל בקרדיולוגיה. אנו עובדים ,)

ור של קו אחד בודד. הקו הראשון שמופיע הוא הדגמה. בשיד

מראה אם יש זרימה או אין זרימה. כיוון. – דופלר

אנו נקבל תמונה שאיפה שנצביע יהיה גוונים. אדום מצביע על כך שהזרימה מתקרבת colorהדופלר

רימה בכלל.למתמר וכחול מראה שהזרימה מתרחקת מהמתמר. צהוב בודק אם יש ז

מה שמנחה אותנו בבחירת מתמר זוהי צורת האיבר.

יש כמה סוגי מתמרים:

מתאים לפריטים קטנים כמו שד, תיירואיד, אשכים, גיד אכילס ועוד. - לינארי .1

מתאים לאיברים שקשה לחדור אליהם כמו צלעות. – סקטור .2

– קונבקס .3

פעיל. במתמר מכני יש גביש אחד.במתמר אלקטרוני יש מלא גבישים וכל פעם חלק אחר

ג'יל נותן לנו מעבר טוב לשני הכיוונים.

Pulse Wave – .שיטה שבדרך כלל עובדת על שידור והפסקה, שידור והפסקה

Continues Wave – שיטה שעובדת כך שיש שידור וקליטה בלי הפסקה. למשל כאשר בודקים זרימת

גביש שמשדר.דם מהירה. באותו המתמר יש גביש שקולט ויש

F.P.S – Frame Per Second( ככל שמרחיבים את שטח 15-25. מספר הסריקות שנעשות לשנייה .)

יורד התמונות מקוטעות. FPS -קטן. כאשר ה FPS -הסריקה ה

מגה הרץ קובע את כושר החדירות. מחפשים את המגה הרץ שנותן לנו את מלוא החדירות להדגמת

לנו כושר חדירות גבוה, ולהפך.האיבר. מגה הרץ נמוך נותן

Broadband – שידור בפס רחב, חייבים להגדיל תמונות על המסך ואז יש פחות לחדור ואז המכשיר

יבחר בשידור עם פחות ס"מ לחדור ויבחר יותר מגה הרץ.

Gain, Acoustic Power, Db – המקביל ל-mAs ברנטגן. אנו משתדלים לעבוד עםgain מינימלי ככל

היה נמוך יותר יהיו פחות ארטיפקטים.שהוא י

ה נראה מרחק גדול בין למשל אם יש למסתם אי ספיק

הנקודות. כל קו מתאר משהו אחר

בטן לב מסתמים

155


. gain -בחללים נוזלים יופיע לנו קווים )ארטיפקט(, רברבריישיין. במצב כזה צריך להוריד את ה

T.G.C – Time Gain Compensation.

יש כלל, ככל שמתרחקת מהמקור u.s-אנרגיית הקול, תוך כדי התקדמות האנרגיה פוחתת. ב

הקול פוחתת.העלומה מתבדרת ואנרגיות

והוא מגביר את גלי הקול שחוזרים מאוחר הרבה יותר T.G.C-כדי לקבל תמונה בגוון אחיד יש את ה

מאשר הוא מגביר את האנרגיה שחוזרת מוקדם. מטרתו הוא ליצור תמונה הומוגנית.

Z – .ככל מהירות. המאפיין בתוך החומר שקובע לנו את מהירות הקול. היא קובעת את גווני התמונה

שהרקמה צפופה יותר מהירות גבוהה יותר.

R – החזרה. אנרגית האולטרסאונד נקבעת על פי הבדל בין מחיצות. ככל שההבדל גדול יש החזר

גדול.

ככל שהרקמה מכילה יותר נוזל היא תהיה יותר שחורה ולהפך. – גווני רקמות

נשלטת על ידי מגה הרץ. – חדות אקסיאלית

פעת מצורת הנפיצות של אלומת גלי הקול.מוש – חדות לטרלית

אנו קובעים את החדות לפי המקום של הפוקוס על המסך. מיקום הנחת הפוקוס הוא בחלק המרוחק

של המתמר. הסיבה היא שככל שאנו מתרחקים הפוקוס יורד.

Cine loop – תמונות אחרונות. 100-על ידי הקפאת תמונה מוקפאים כ

Harmonic – לים תמונות באיכות טובה יותר. זו תכונה שמקבלים את ההדים בשיטה זו מקב

שחוזרים, מכפילה את המגה הרץ שלהם. בכך משפרת את התמונה.

SonoCT - זוויות שונות ונותנת לנו 10תוכנה שבביצוע, המתמר מונח על הגוף והמתמר משדר

תמונה אחת טובה יותר.

Panoramic – סריקה ארוך יותר מהמתמר.מאפשר לנו לראות תמונה עם שטח

156


אנגיוגרפיה

כללי:

TIA – .כאשר יש חשד לכך עושים דופלר לקרוטיס. התקפה רגעית של אי אספקת דם

מחיקה של הרקע בהזרקת חומר ניגוד, יש . שיטה שמקובלת בבדיקות כלי דם – סאבטרקשיין

. לא תמיד מוחקים לגמרי, כי זה עוזר להתמצאות.10%-8%מחיקה של בין

DSA - Digital Signature Algorithm .שם נוסף לסאבטרקשיין

PTCA – Percutaneous transluminal coronary angioplasty כניסה עם קסטה וביצוע

שזה כבר בעורקים אחרים(. PTAכלשהי )רק בקורונריים. לפעמים יש פעולה

Embolisation – .סתימה של דלף

כך הוא בדרך כלל, רובד שומני אלף איש במחלת לב כלילית. הגורם ל 500-בישראל כיום, חולים כ

)פלאק טרשתי(. צנתור הלב מספק מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים

ת צנתר )צינורית דקה ארוכה וגמישה( לתוך הגוף. הצנתור ראותו, והוא נעשה באמצעות החד

כלי הדם בלב ובמקרה מאפשרת מדידת לחצים שונים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת

הצורך מחוץ ללב.

הסיכונים האפשריים כוללים דימום תת עורי במקום החדרת הצנתר. לעיתים רחוקות יותר ייתכנו

זיהומים, הפרעות בקצב הלב, וצורך בניתוח מעקפים דחוף, התקף לב או שטף דם במוח. מוותר

של מחלת לב קיימת.כתוצאה מצנתור הוא מאוד נדיר, ובדרך כלל מבטא חומרה קשה

Cardiac CT זוהי בדיקה שעושה שימוש בסריקה ממוחשבת בעלת דרגת מהירות ורזולוציה גבוהיים ,

מאוד ולא מצריכה החדרת צנתר. היא לא תחליף לצינתור הטיפולי וכמו כן אי אפשר לבצע בבדיקה זו

אבחון ודאי של קיום הרחבה על ידי בלון או השתלת סטנט תומך. בנוסף היא גם לא תמיד מאפשרת

או היעדר טרשת עורקי הלב.

הרחבת העורק הכלילי נעשית בצנתור לב ומיועדת לפתוח את החסימה הנוצרת בגלל טרשת עורקים.

כדי לטפל בבעיה מוחדר צנתר עם בלון מיוחד בקצה לתוך העורק עד אזור החסימה. שם מנפחים

נות העורק ויפתח מעבר רחב יותר לזרימת אותו בלחץ כך שידחק לצדדים את החומר הטרשתי בדפ

הדם. לאחר מכן מתבצעת פעולה של השתלת סטנט תומך לייצוב אזור החסימה ולמניעת חסימה

מידית בעורק. תומכונים )סטנטים( הם גלילי רשת מתכתיים דקים ביותר המורכבים על הבלון. כאשר

ם את הבלון, הסטנט נשאר במקומו מנפחים את הבלון, הסטנט נצמד לדפנות העורק, כאשר מרוקני

והעורק נשאר פתוח. מטרת הסטנט היא לשפר את התוצאות המידיות וארוכות הטווח של הרחבה

באמצעות בלון, ובכך למנוע היצרות מידית חוזרת או ארוכת טווח של העורקים הכליליים.

מוס"(. לאחר החדרת זהו סטנט המצופה בתרופה "ראפאמיצין" )שם נוסף הוא: "סירולי – "סייפר"

הסטנט התרופה משתחררת מקומית בקצב איטי במשך מספר שבועות ובעצם היא מונעת את

בתוך הסטנט. סטנט זה הצירויותהגדילה של התאים באזור של הסטנט. על ידי זה, יש עיכוב של

בטוח החוזרות בעורקי הלב לעומת הסטנט הרגיל ללא התרופה עליו. "סייפר" ההצירויותמקטין את

לשימוש אך עדיין ישנן סכנות כמו היווצרות קרישי דם בתוך הסטנט, דבר שעלול לגרום להתקף לב

מהחולים(. כמו כן החולה יקבל טיפול תרופתי של מדללי דם. 1%)מופיע אצל

במידה וטרשת העורקים רחבה ומתפרשת על מספר עורקים שונים ורבים ובהם לא ניתן יהיה לטפל

נט, או במקרים שבהם קיימת מחלה משולבת בעורקי ומסתמי הלב, נאלץ לבצע ניתוח בבלון או בסט

מעקפים.

157


תור או ניתוח מעקפים הם תזונה נכונה ובריאה )ללא שומנים נשינויים שהחולה רצוי לבצע לאחר צה

דה במשקל ריוכולסטרול(, שמירה על סוכר, שמירה על לחץ דם, הפסקת העישון )במידה וקיים(, י

ים המתאימים וכמובן שפעילות גופנית עשויה להועיל אך חשוב שתהיה מבוקרת. כמו כן יש במקר

צורך במעקב טיפולי על ידי רופא מוסמך.

TIPS – Trans Jugular Intra hepatic Porto systemic Shunt זו פעולה שמבצעים לחולים שיש להם

צרוזיס(. בעצם רוצים שאותו דם ליסטים )וחסימה של מערכת פורטלית בכבד. למשל אצל אלכוה

מנקבים חור בכבד שמגיע דרך הפורטל יזרום החוצה כדי שלא תהיה בצקת. דרך הורידים ההפטים

ומכניסים שאנט.

במידה ולחולה יש פלאק במערכת כלי הדם באזור הלב הוא ירגיש עייפות, יהיה לו קשה לעלות

במדרגות.

את אזור החסימה.נועד לספק תמיכה מכאנית ולייצב – סטנט

נכנסים עם קטטר ומנפחים בלון עם לחץ וככל שהחולה יכול להחזיק מנפחים ברגע שהחולה לא יכול

מרחיקים לאט ישר משחררים את הבלון. ומבצעים את הפעולה מספר פעמים. תוך כדי הפעולה לאט

המחלה מהמקרים 30%-מהמקרים יש הצלחה. ב 70%-את הדפנות והציפייה שהן לא יחזרו. ב

חוזרת על עצמה.

משתמשים בו באנוריזמות. – סטנדגרפט

אחרי התקף לב, מתקיימת שיחה והנחייה לחולה על תזונה, ספורט וכמו כן בנושא יחסי מין.

DVT (Deep Vein Thrombosis )– ורידים ארוכים הניקוז הורידי נפגע מאוד, יש ואם החסימה ב

ה. מבצעים פעולה בחדר שיקופים, וכל רדיולוג יכול לבצע לחולה כאבים אדירים וחייבים לבצע פעול

רידים השטחיים ושמים חוסם ורידים מעל הקרסול כדי שהו – phlebographyאותה. הבדיקה נקראת

רידים העומקים, מחפשים כלי דם בגב הרגל, ומחברים את וגודי יזרום לוילא יזרימו דם והחומר נ

. כדי להגביר את האינפורמציה משנים את התנוחה בשולחן החולה לעירוי ונותנים לעירוי לטפטף

שיקופים משכיבה לעמידה ואומרים לחולה לנשום עמוק וללחוץ )כמו בשירותים( זה מגביר את הלחץ.

המכשיר שעובדים אתו הוא מכונת שיקוף בחדר שיקופים רגיל )לא דורש רדיולוג מומחה פולשני(

בסוף הטיפול החולה צריך לעשות פעילות עם הרגל )כדי מצלמים את הברך ואת הקרסול בשיקוף.

להזרים דם כמו שצריך(. סיבוכים שיכולים להיות זה קרישי דם, פגיעה בכלי הדם.

יש כל מיני פעולות שעושים, שתוך כדי הפעולה מייצרים הרבה חתיכות שיכולות לזוז -פילטרים

ת זמניים. בכל פעולה שעושים בקרוטיס שמים ולעשות לנו בעיות יותר מאוחר. הפילטרים יכולים להיו

. הפילטר נועד לחסום קרישים שיכולים להיווצר.CVA -פילטר שלא יגרום ל

סכמיה בלב או כאשר נרצה לחדש את כלי הדם. יים במקרים של אראנו נבצע שיקוף לעורקים הקורונ

ות בלי להזיז את החולה.כדי שיהיה נוח יותר למצוא זווי Uאו Cור כזה נרצה להשתמש בידית תבצנ

יה מסמל על לחץ דם גבוה.היצירות בעורקי הכל

Thrombolysis – יש מקום שיש איסכמיה, ומגיעים למסכנה שיש סתימה של ורידים )פקקת( עושים

בדיקה מחברים עירוי עם מעין צינורית שנשארת קבועה ואת זה לעירוי נוזלים וזה מטפטף וכעבור

פרקים וממיסים את הפקקת. בעצם מ מספר שעות ככה זה נמס.

Atherectomy – מכשיר שמשייף את הפלק עצמו. מתאים לחסימות ארוכות וקשיחות מאוד, מתאים

תקע בתוך יגם לשימוש בתוך סטנט, לטיפול בהיצרות חוזרת. הבעייתיות היא שה"מקדח" יכול לה

י יצירת קריש דם, י הדם עד לידהפלאק, כמו כן יכול להיות קריעת כלי הדם, יכול לגרום לנזק לכל

.ר גדולתדורש שימוש בצנ

158


ציוד בחדר אנגיו:

הרשימה הבאה היא גם בשביל אנגיוגרפיה וגם בשביל אנגיוקרדיוגרפיה. רק פריטים מסוימים יהיו

בשביל תהליכים ספציפיים.

מיליאמפר. 1000פולסים ומינימום 12ספק/גנרטור רנטגן: שלושה שלבים, .1

0.6טגן: צריך שיהיה לה מתח גבוה, אנודה מסתובבת עם נקודת פוקוס של שפופרת הרנ .2

0.3מ"מ בריבוע. במקרים של מקרואנגיוגרפיה נצטרך נקודת פוקוס באנודה המסתובבת של

במכשיר הרנטגן כדי שתוכל להסתובב סביב המטופל. לזרוע זו יש Cאו Uמ"מ בריבוע. זרוע

לזוז במהלך הטיפול; )ב( סבירות נמוכה של תזוזת מספר יתרונות: )א( החולה לא צריך

הקטטר; )ג( יותר קל לראות זוויות אקסיליות. כמו כן יש לה מספר חסרונות: )א( דורש הרבה

מקום; )ב( יקר יותר.

חתימת אלגוריתמים דיגיטלית. DSAיחידת שיקוף: טלוויזיה ומגבר של תמונות צסיום יודיד. .3

4. Cine

מקליט וידאו .5

: יש שני סוגים בסיסים: )א( מנוע הזרקה חשמלי, עם חישוב של הזרקה לאחר מזרק לחץ .6

ון תגובתי כדי לפקח על קצב נקטטר; )ב( מנוע הזרקה חשמלי, אשר משתמש במנגההכנסת

ההזרקה.

צף. –שולחן רנטגן: באנגיוקרדיוגרפיה צריך להיות לשולחן חלק עליון אשר לא מקובע .7

ציוד למעקב לחץ: .8

ל א.ק.ג.מוניטור ש .9

ציוד החייאה. .10

159


טכניקות הכנסת קטטר:

הכנת החולה: .1

)א( החולה צריך להתקבל לבית החולים עם הכנה קפדנית לפני הבדיקה והשגחה גם לאחר

הבדיקה

)ב( חשוב לציין ולוודא אם החולה לוקח תרופות נגד קרישת דם

סביר את התהליך, )ג( על הרדיולוג לראות את החולה במחלקה לפני הטיפול על מנת: לה

לקבל את הסכמתו של החולה, לבדוק את החולה עם התייחסות ללחץ דם ופולסים פריפריים

כבסיס לבעיות שעלולות להיות

)ד( לוודא שהאזור שיטופל יהיה מגולח.

האזור הדקור: .2

הכי נפוץ –)א( עורק פמורלי

)ב( העורק הברכיאלי

)ג( העורק האקסילארי

מחר בטרנסלומבר .עם –)ד( האורטה

ציוד בשביל שיטת סלדינג'ר: זוהי שיטה שבה מכניסים מחט כפולה עם סיב. .3

סיבים מנחים )טפלון(. .4

קטטרים .5

טכניקה:

החולה שוכב על הגב על שולחן הרנטגן. שני העורקים הפמורלים מוכנים ומגולחים אך .1

מבצעים את הפעולה מצד ימין )בהנחה שהמבצע הוא ימני(.

ניסים לחולה את הקטטר וכל המחטים בודקים שהגייד וואיר עובר במחט כמו לפני שמכ .2

שצריך.

מ"מ מעל העורק. 5מבצעים הרדמה מקומית. מבצעים חתך טרסוורסלי של .3

על העור. º45דוקרים את העורק הפמורלי בזווית של .4

קציה העורק מקובע על ידי שתי אצבעות. מנקבים את העורק משני הקירות שלו )מונע דיס .5

החוצה )החלק החד( stillette -של הכלי דם(. מוציאים את ה

מכניסים את החוט המדריך דרך המחט. ואז הקטטר מוכנס עליו. הקטטר עולה עד האורטה .6

תוך כדי שיקוף.

מוציאים את הגייד וואיר. .7

הטיפול שאחרי:

מנוחה .1

השגחה על המקום המנוקר .2

דופק ולחץ דם צריך להיות תקין .3

ינוליש רד – הימוטנאradiography.0catch.com/anatomy shiloni2.pdf© ¯ © © ¨ ¹ ´...

Documents