עורכים: ציפורה שכטמן ועודד בושריאן

בין הורים למורים בחינוך העל-יסודיוהמלצות נת-מצב תמו הוועדה לנושא בין בית הספר למשפחה:

קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה

ךו

ני

חב

י

מו

שי

י

רק

חמ

ךו

ני

חב

י

מו

שי

י

רק

חמ

היזמה למחקר יישומי בחינוךהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

...לפי מטרות בית הספר, ההנהלה החליטה ש...

מורה

מורה

13:35

13:45

13:40

13:48

13:50

תלמיד

היי מה אתם מדברים לי מעל הראש?

נכון, כדאי שנשמע גם אותך.

אבא

אבא

רגע, אני עוד לא הסכמתי על

המטרות.

אז אולי ניפגש כולנו פנים אל פנים ונדבר?

בין הורים למורים בחינוך העל־יסודיתמונת־מצבוהמלצות

הוועדהלנושא

ביןביתהספרלמשפחה:קשרימורים-הוריםבסביבהמשתנה

עורכים:ציפורהשכטמןועודדבושריאן

תמוז תשע״ה, יולי 2015היזמה למחקר יישומי בחינוך

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ירושלים,תשע״ה,2015

היזמהלמחקריישומיבחינוך

האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים

עריכתלשון:עדהפלדור

הפקהוהגהות:רעותיששכר

עיצובגרפי:אסתיביהם

עיצובכריכה:סטודיושמעוןשניידר

מסת״ב:978-965-7601-06-8

המסמךרואהאורבהוצאתהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,

http://education.academy.ac.ilבכתובתלציבורומונגש

,)CC-BY-NC-SA(זההשיתוף–מסחרילאשימוש–ייחוסלרשיוןבכפוף

לאכוללזכויותתרגום.

בכלשימושבמסמךאוציטוטממנוישלאזכראתהמקורכדלקמן:

שכטמן,צ׳ובושריאן,ע׳)עורכים(.)תשע״ה(.ביןהוריםלמוריםבחינוךהעל־יסודי,ירושלים,

היזמהלמחקריישומיבחינוך,האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.

| ג |

מדענים כמאה בה חברים .1959 בשנת נוסדה למדעים הישראלית הלאומית האקדמיה ומלומדיםמןהשורההראשונהשלההשכלהוהדעתבמדינתישראל.חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,התשכ״א-1961,קובעכימטרותיהומשימותיההעיקריותהןלטפחולקדםלקיים לאומית, חשיבות בעלי מדעי ותכנון מחקר בענייני לממשלה לייעץ מדעית, פעילותובאירועים בגופים הישראלי המדע את לייצג לארץ, בחוץ מקבילים גופים עם התקשרויות

מדעייםבינלאומייםולהוציאלאורכתביםשישבהםכדילקדםאתהמדע.

היזמה למחקר יישומי בחינוךמעמידהלרשותמקבליהחלטותבחינוךידעמדעיעדכניומבוקר.הישגי –לשיפור ולתכנוןמיטבישלהתערבויות לגיבושמושכלשלמדיניות חיוני כזה ידע

החינוךבישראל.

חזוןהיזמה:ידעמחקריהואמרכיבחיוניבתכנוןמדיניותציבוריתאוהתערבותרחבת־היקף.בשלבהתכנוןידעמחקרימבוקרתומךבגיבושמדיניותשסיכוייהצלחתהטוביםיותר,ולאחר

מכןהואזהשמאפשרדיוןציבורירציונלי.היזמהמיישמתחזוןזהבתחוםהחינוך.

דרכיהפעולהשלהיזמה:היזמהעוסקתבנושאיםשמעליםמקבליההחלטות,ומתייעצתעםבכיריםבמשרדהחינוךועםבעליענייןנוספים.ועדתההיגוישלהיזמה,שאותהממנהנשיאהאקדמיההלאומית,אחראיתעלתכניתהעבודהשלהיזמהועלתהליכיהשיפוטשלהתוצרים.היזמהפועלתבאמצעותועדותמומחיםועלידיזימוןמפגשיםלימודייםמשותפיםלחוקרים,ומנגישהאותםלציבור ולמקבליהחלטות.היאמפרסמתאתתוצריעבודתה לאנשימקצוע

הרחב.חבריועדותהמומחיםמכהניםבהןבהתנדבות.

הלאומית האקדמיה של משותף מיזם – 2003 שנת בשלהי הוקמה היזמה היזמה: תולדותהישראליתלמדעים,משרדהחינוךוידהנדיב.מתחילתשנת2010היזמהפועלתכיחידהשללחוק תיקון הכנסת הוסיפה )2010( תש״ע בקיץ למדעים. הישראלית הלאומית האקדמיההאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,והסדירהאתאופןההתקשרותביןמשרדיממשלההמבקשיםייעוץ–לביןהאקדמיה.היזמההיאהמנהלתאתפעולותהייעוץשהאקדמיהנותנת

בתחוםהחינוךלממשלהולרשויותשונות.

| ה |

ועדת המומחים לנושא

בין בית הספר למשפחה: קשרי מורים—הורים בסביבה משתנה

האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםהקימה,במענהלפנייתמשרדהחינוך,ועדתמומחיםלהתפתחותם לתרום יכולה הממוסד בחינוך הורים של מעורבותם שבהן בדרכים העוסקתשלמתבגריםבניזמננו.במהלךעבודתהסקרההוועדהמחקרים,ניירותעמדה,מודליםוקוויהתייחסות מסגרת להציע מנת על מהשדה גורמים עם ונפגשה ומהעולם, מהארץ מדיניותקשרים הישראלית, החינוך במערכת התלמידים להורי הספר בתי בין מועילים לקשריםשישפרואתהתפתחותםהרגשיתואתהישגיהםהלימודייםשלמרבהתלמידים.בתוםדיוניה

ערכההוועדהמסמךמסכםזה,שתוכנווהמלצותיומוסכמיםעלכללחבריה.

המסמךמציגסיכומיםשלהגותוידעמחקריבלתיתלויומעודכן,והואכוללהמלצותלחשיבהולפעולה.המסמךעברשיפוטעמיתיםוהואמוגשלמשרדהחינוךומונגשלציבורהרחבבאתר)http://education.academy.ac.il(.באתרניתןלמצואגםאתהסקירותהמדעיות היזמה

שהוזמנובמיוחדלעבודתהוועדהוחומרנלווהנוסף.

חברי הוועדה:

פרופ׳ציפורהשכטמן,אוניברסיטתחיפה,יו״רפרופ׳אודריאדי־רקח,אוניברסיטתתלאביב

פרופ׳אסמעילאבו־סעד,אוניברסיטתבןגוריוןבנגבד״רענתגופן־שריג,האוניברסיטההעבריתבירושלים

פרופ׳יעקביבלון,אוניברסיטתבראילןעו״דיעלכפרי,אוניברסיטתתלאביב

עו״דיסכהליבוביץ,לשעברפרקליטתמחוזהדרוםפרופ׳גוסטבומש,אוניברסיטתחיפה

פרופ׳עמירםרביב,המרכזללימודיםאקדמייםבאוריהודה

צוות היזמה:

זהוועדה עודדבושריאן,מרכזהוועדה מריםרסט,עוזרתלמרכ

| ז |

תודות

אנומבקשיםלהודותלכלמישתרםוסייעלעבודתהוועדהולכתיבתמסמךזה.בשתישנותעבודתםנפגשוחבריהוועדהעםאנשיםרביםששיתפואותםבידעשלהםובניסיונם.רבים

אחריםסייעולעבודתהוועדה״מאחוריהקלעים״בארגון,תיאום,שיתוףבחומריםועוד.

הוועדהמבקשתלהודותבראשובראשונהלמנהלתהכלליתלשעברשלמשרדהחינוך,הגב׳שהוסיפה כהן, מיכל הגב׳ הכללית ולמנהלת מתחילתה, בפעילות שתמכה שטאובר, דליתגם להודות מבקשת הוועדה המשרד. מטה שיתוף תוך שלביה, בכל הפעילות את וקידמהלאנשיהמטהבמשרדהחינוךשנענובחפץלבלבקשותהחבריםלהיפגשאיתם,חלקועמםידע,נתוניםוניסיוןעשירושיתפואותםבתובנותיהם:1גב׳תמיאומנסקי,ראשתחוםפיתוחמקצועיוייעוץבגילהרך,ד״ריהודיתאלדור,מנהלתאגףליקויילמידהוהפרעותקשב,גב׳אלהאלגריסי,מנהלתאגףייעוץ.תודהלגב׳חנהארז,מפקחתארציתעלהפיקוחהמקצועיבאגףהחברתי־קהילתי,שנפגשהעםחבריהוועדה,שוחחהעמםבנושאבתיהספרהקהילתייםושיתפהאותםבתכניותשונותהפועלותלקידוםהקשרביןהוריםלמורים.תודהלגב׳עיריתבירן,סגניתמנהלתהמינהלהפדגוגי,לד״ררותבןזאב,יועצתומדריכהארציתבאגףהתמחותוכניסהלהוראה,למרנחגרינפלד,מנהלהאגףלהכשרתעובדיהוראה,לגב׳גליתדדי,מדריכהארציתבתחוםהוריםומשפחהבשפ״י,למררונידיין,מנהלגףיישומימחשבבחינוך,המינהללמדעוטכנולוגיה,לגב׳דליההלוי,מפקחתארציתעלהחינוךהלשוניבבתיהספרהיסודיים,המדען וולנסקי, עמי ולפרופ׳ הפעילות, את שהניע הראשי, המדען מדר, זכריה לפרופ׳הראשיהנוכחי,שהוסיףותמךבה,לגב׳דניז׳ורנו,סגניתמנהלתאגףפסיכולוגיה,לד״רשרהזילברשטרום,מנהלתאגףהתמחותוכניסהלהוראה,לגב׳רוניתכץ,מדריכהארציתלתחוםהוריםומשפחה,לגב׳עינבלוק,מנהלתהיחידהלמניעתאלימותולקידוםאקליםבטוח,בשירותהפסיכולוגיהייעוצי,לגב׳קריןמייקסנר,רכזתאלימותומנהלתשפ״ח,לגב׳נאדיהמסארווה,פסיכולוגיתחינוכיתמומחית,אגףהגילהרך,שפ״חנצרת,לגב׳זוהרהפלורסהיים,מפקחתיועציםבחינוךהממלכתי־דתי,מחוזירושליםומינהלחינוךירושלים,לגב׳חוהפרידמן,מנהלתאגףפסיכולוגיהבשפ״י.תודותלגב׳שושצימרמן,מנהלתאגףתכניותסיועומניעה,שנשאהדבריםביוםהעיוןשקיימההוועדה,לגב׳אריאלהקידר,מפקחתמחוזתלאביב,למרשאולקסטלניץ,מפקחפדגוגי,למרמוטירוזנר,סגןמנהלמינהלעובדיהוראה,לגב׳קרןרוט,ממונהתחוםמניעתסמים,אלכוהולוטבקבשפ״י.תודהרבהלגב׳בטיריטבו,ממונהעלתחוםהוריםומשפחהבשפ״י,עלתמיכתהבעבודתהוועדהועלהזמן,הייעוץ,המידעהרבוהשיתוףבנושאפעולותהנעשותבמשרדהחינוךלקידוםהקשרעםההוריםוכןעלהשתתפותהביוםהעיון.אורלי לגב׳ הפסיכולוגי־ייעוצי, השירות של א׳ אגף מנהלת שדמי, חנה לגב׳ מודה הוועדה

שטרן,מתאמתמחוזתלאביב,אגףייעוץולגב׳חיהשיטאי,מנהלתמחוזתלאביב.

1השמותלהלןמופיעיםלפיסדראלפביתישלשמותהמשפחה;התפקידאוהשיוךהאקדמיאוהמוסדיהםאלה

שהיותקפיםבזמןישיבותהוועדה.

| ח |

תל החיל, רמת הספר בית מנהלת איילון, יעל גב׳ השטח״: ו״אנשי למנהלים גדולה תודהאביב,מרדוד)בנזי(בןזהר,מנהלביתספרעירוניז׳,תלאביביפו,גב׳נתנאלהששון,מחנכתורכזתשכבתז׳,ביתהספררנהקסין,ירושלים,גב׳חיהמולקה,מנחתהורים,ולימורעפרת־אוסטרובסקי,מנהלתמרכזמדעודעתלמחונניםולמצטייניםבכרמיאל.הוועדהמודהלנציגייו״רועדההוריםשלגבעתייםוחבר ארגוןההוריםהארצישנפגשועמה:מרזאבגולדבלט,פורוםועדיההוריםהיישוביים,ועו״דגדעוןפישר,יו״רארגוןההוריםהארצי.כןמודההוועדהלגב׳מאיהבוזו־שוורץ,מנהלתתחוםמחקרופיתוחבמכוןאבניראשהולתדהרגוטמן,מצוותהמחקרוהפיתוחבמכון.הוועדהמבקשתלהודותלד״ראיתיאשר,המנהלהקודםשלתחום

מחקרופיתוחבמכון,שבמסגרתתפקידויצראתהקשרביןהוועדהלמכון.

חינוכיים )מרכזים מח״טים תחום מנהלת אשד, שירי לגב׳ החינוך: רשתות לאנשי תודתנוטכנולוגיים(והוראהלאוכלוסייהבעלתצרכיםמיוחדיםברשתעמל,ולאנשירשתאורט:ד״רפיתוח גרינברג,מנהל ולהכשרה,מרשרון בכיר,ראשהמינהללמו״פ אליאיזנברג,סמנכ״ל

האינטרנטבמרכזלמו״פוגב׳חגיתנברו,מנהלתהמרכזלכישורילמידה.

הוועדהמודהגםלדובריםביוםהעיוןשלאהוזכרועדכה:לד״רמירןבוניאל־נסיםמאוניברסיטתחיפה,לפרופ׳ננסיהילמאוניברסיטתהרווארד,לפרופ׳פולטרכטנברגמאוניברסיטתראטגרס,לפרופ׳משהישראלאשוילימאוניברסיטתתלאביב,לד״ראיריסמנור־בנימינימאוניברסיטתחיפה,לגב׳ורדאלטשולר־אזרחימתכניתקמ״ה.תודהלד״רבלההנוישבאמצעותההרצאהשנשאהביוםהעיוןובאמצעותספרהשלמיהילדהזה?עליחסיהוריםעםבתיהספרשל

ילדיהםהעשירהאתהוועדהבידעשלהעלהקשרעםהוריםבמערכתהחינוךהישראלית.

מחקרם: מתחומי ובמידע בשיחות שסייעו נוספים מחקר לאנשי גם שלוחה הוועדה תודתהגליל ממכללת ברוריהשדל וד״ר חיפה, מאוניברסיטת רפאלי שיזף ופרופ׳ ברק עזי פרופ׳

המערבי.

וגב׳ליאורקלעישהין,מקבוצת כןמודההוועדהלכותביהסקירותהמדעיות:מרעמריגפןגבים,ד״רחוהגרינספלד,ד״ררעיהאלוןוגב׳דבורהפלדמן,שלושתןממרכזהמחקרמכללהירושלים,ד״ריעלנאות־עופריםממכללתסמינרהקיבוצים,גב׳גליפלטימהמכללההאקדמיתשיר צביה ועו״ד יהודה באור אקדמיים ללימודים מהמרכז קורץ גילה ד״ר גליל־מערבי,מאוניברסיטתתלאביב,שבנוסףעלסקירהשכתבה,תרמהממומחיותהלכתיבתהפרקהעוסק

בהיבטיםהמשפטיים.

מרכז מנכ״לית דירקטור, רבקה למלכה הרחב: לציבור לפנייה שהשיבו למי מודה הוועדהלהורות המרכז ראש לצטר, לעירית הורים׳, למען ׳יועצים מתכנית הפט לסיון ׳מהות׳,ומשפחה,האקדמיהלחינוךגורדון,חיפה,לד״ריוסףפרינץמתכניתהדרי״םולתרישטרנברג־

זמירמהשירותהפסיכולוגי־חינוכישלעירייתבתים.

שלמיתודהשלוחיםלידהנדיבעלהענייןהמקצועיועלהעידודלכלאורךהדרך.

| ט |

הוועדהמודהלמנהלתהיזמהלמחקריישומיבחינוך,ד״ראביטלדרמון,ולצוותהיזמה-זיוהדקל,רעותיששכרועדהפלדור,שמאמציהן,זמנןוכישרונותיהןהיוחיונייםליצירתדוחזה

ולעבודתהוועדהבכלל.

זהוועדה,יחדעםכלחבריה,מכיריםטובהמיוחדתלמריםרסטשסייעהרבותגםבצד מרכהמחקריוגםבפןהמינהלישלעבודתהוועדה,והעשירהאתדיוניהבתבונתהואישיותה.

תודהגדולהלאיתיפולק,שהיהמרכזבכירשלהוועדהמיוםהקמתהועדסיוםעבודתוביזמהלמחקריישומיבחינוך.

הדוחעברהליךמקובלשלשיפוטעמיתיםבלתיתלוי.עורכיהדוחמודיםעלהשיפוט,שסייעלהבטיחאתבהירותו,אתאיכותוואתאי־תלותושלהמסמך.הוועדהכולהאחראיתלכלל

המסמך.המלצותהוועדההתקבלולאחרדיוןמשותףועלדעתכלחבריה.

שיפוט עמיתים

טיוטתהמסמךהמסכםאתעבודתהוועדההועברהלשיפוטעמיתיםמהארץומחו״ל.זהותנועד השיפוט תהליך המסמך. פרסום מועד עד הוועדה לחברי ידועה הייתה לא השופטותהמסמך למחברי תסייע אשר פניות וחסרת עניינית מקצועית, חיצונית, ביקורת להבטיחברצוננו והבינלאומית. הממלכתית ברמה שימושית לעבודה ולהופכה עבודתם את להיטיב

להודותלשופטותעלקריאתהמסמךוכתיבתהביקורת.

שמותהשופטות)לפיסדרהא״ב(:

פרופ׳)אמריטה(רחלסגינר,אוניברסיטתחיפה )1פרופ׳אווהפטריקקו)PatrikakouE.(,אוניברסיטתדהפול,ארצותהברית )2

גב׳יפהפס,לשעברמנהלתהאגףלחינוךעל־יסודי,משרדהחינוך )3

השופטותהנזכרותלעילהעירוהערותוהציעותוספותותיקוניםלטיוטהשקראו.יחדעםזאת,הןלאהתבקשולאמץאתמסקנותיהשלועדתהמומחיםאואתהמלצותיה,ואףלאראואתהנוסחהמתוקןשלהמסמךלפניהבאתולדפוס.האחריותלתוכןהסופישלמסמךזהמוטלת

בשלמותהעלועדתהמומחים.

עודדבושריאן ציפורהשכטמן מרכזהוועדה יו״רהוועדה

תוכן עניינים

1 �������������������������������������������������������������������������������������������������� תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות

מבוא ורקע עיוני �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 11

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות����������������������������������������������������������� 51

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות������������������������������������������������������������ 67

87 ������������������������������������������������������������������������������������������������������� מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים בסיכון������������������������������������������ 103

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים������������������������������������������������������������������������������������������ 119

רשימת מקורות���������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 143

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות������������������������������������������������������������������������������������������������������������� 165

179 ����������������������������������������������������������� נספח ב׳: ניתוח מושגי — סוגים שונים של מעורבות הורית בחינוך

187 �������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������� נספח ג׳: סדר יום העיון

189 ���������������� נספח ד׳: פנייה לציבור להגיש תיאורים של תכניות התערבות בנושא קשרי מורים—הורים

נספח ה׳: תקצירי קורות חיים של חברי הוועדה������������������������������������������������������������������������������������������� 191

| 1 |

תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות

מסמךזהמסכםאתעבודתהשלועדתהמומחיםמטעםהיזמהלמחקריישומיבחינוךבנושאקשריביתספר-משפחהבסביבהמשתנה.הוועדההוקמהבמענהלפנייתמשרדהחינוך,עלרקעהשינוייםהחברתייםוהטכנולוגייםשלימינו,והתבקשהלענותעלהשאלהמהניתןללמוד

מהמחקרומהשדהעלקשרימורים-הוריםשיתרמולהתפתחותםשלמתבגריםבניזמננו.

השפעתםשלהחינוךההוריבביתושלקשריםביןהוריםלביןאנשיחינוךעלתפקודהתלמידבביתהספרועלהישגיומוכרתבספרותהמחקריתזהשניםרבות)1966Coleman,(.בעשוריםEpstein; Epstein 2010 )למשל המעורבות סוגי של בהמשגה התקדמות חלה האחרונים1999Ho,&Willms2009;Reschly,&Christenson1997;al.,et(,בחקרהשפעתםעל.)Epstein,2013;2014,נוי)למשללקדמםובדרכים(Hill&Tyson,2009)למשלמתבגריםועדתמומחיםקודמתשלהיזמהלמחקריישומיבחינוך–הוועדהלבחינתקשרימשפחה--פרסהבמסמךהסיכוםשלעבודתהאת גרינבאום׳( ׳ועדת )להלן בגילהרך חינוך מסגרתמסגרת בין ולקשרים הורים למעורבות הנוגעים המעשיים הממצאים ואת התאורטי הרקע

החינוךלביןהוריםלילדיםבגילהרך)גרינבאוםופריד,2011(.

בהמשךלעבודתהשלועדהזוביקשואנשימשרדהחינוךלבחוןאתהנושאבהרחבה,הפעםתוךשימתדגשעלתלמידיםבגילההתבגרותועלהשימוששמאפשרתהמדיההחדשה)למשל)למשלרשתותחברתיות,דואר וטלפוניםחכמים(בדרכיתקשורתחדשות רשתהאינטרנטאלקטרוניוהודעותמיידיות(.המסמךהנוכחיירחיבאתיריעתעבודתהשלועדתגרינבאום

בתחומיםאלו.

בשתינקודותנוספותמצאההוועדהלנכוןלהרחיבולדייקאתהתייחסותהשלועדתגרינבאוםלנושא:

הוועדההנוכחיתמצאהכיקייםערפולמושגיבאופןשבומתייחסיםבספרותהמחקרית Parental( ההורית המעורבות לנושא בישראל החינוך אנשי בקרב המתקיים ובשיח)Glossary(מבוסס מונחים מילון ביצירת לכן מיוחדהושקע involvement(.2מאמץתאוריהומחקרשיבהירמונחיםהמשמשיםאתהעוסקיםבתחום.הוועדהמקווהכימילוןמונחיםזהיתרוםליצירתשפהמשותפתביןאנשיהחינוךבארץבנושאמעורבותההורים

בחינוך.

מעבודתהוועדהעולהכיקיימתחשיבותמרכזיתלרמהגבוההיותרשלדיוק–הבחנה והתאמתםלשלבההתפתחותישבו והקשרהאפשריים סוגיהמעורבות בין יותר טובה,2014 ורסט, )בושריאן לרשותם העומדים ולמשאבים ההורים ליכולות התלמיד, מצוי

עמוד38(.

2ועדתגרינבאוםהתייחסהגםהיאלערפולמושגיזה)גרינבאוםופריד,2011,עמוד1(.

| 2 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הנושאים המרכזיים שיידונו במסמך

של הנושא להבנת החיוניים תאורטיים היבטים של הצגה כולל הספר של הראשון הפרקקשריהוריםומוריםבסביבהמשתנה.הפרקפותחבהבהרהשלהמונחיםהשונים)מעיןמילוןמונחים(המצוייםבספרות)ובשיחהיומיומי(כדילתארמעורבותהוריםבחינוך.לשםכךהפרקמפרטאתהמושגיםהשוניםשנמצאיםבשימושבשיחהחינוכיבישראל,ומבחיןביניהם‒ עלמנתליצורשפהמוסכמתלהמשךהמסמך)ולעבודתאנשיהחינוךבכלל(.3בהמשךמובאהמודלהאקולוגילתיאורמערכותחברתיות,ומתוארתהדרךשבהניתןלהחילאתהמודלהזהעלקשריביתספר-משפחה.לאחרמכןמוצגההקשרההתפתחותישבומתמקדתעבודתהוועדה–גילזה חלק ביתספר-משפחה(. לקשרי הנוגעים דיוק,המאפיינים )ליתר ומאפייניו ההתבגרותעוסקבקצרהבשינוייםהקוגניטיבייםוהרגשייםשעוברהתלמידבגילההתבגרותובשינוייםולמשפחתובכלל.לבסוףמוצעתסקירהשלהתייחסות החליםבקשרשביןהתלמידלהוריוהספרותהמחקריתלנושאהאמון,השלכותיוובנייתו.סקירהזוחשובהמשוםשנמצאכיבניית

אמוןהיאמשמעותיתלכללהנושאיםשהוועדהעסקהבהם.

הפרקהשנישלהמסמךכוללתמונתמצבשליחסהממסדלמעורבותםשלהוריםבחינוךהרשמיומעצביה, ולייעץבעיקרלקובעימדיניות כיווןשמטרתהמסמךהיאלסייע ישראל. במדינתמוצגיםהדבריםבפרקבעיקרמנקודתמבטםשלקובעימדיניותמתוךמערכתהחינוך.במיליםאחרות,תמונתהמצבמנסהלשקףאתהדרךשבהמתייחסתמערכתהחינוך,עלהסתעפויותיה

השונות,לסוגיםהשוניםשלמעורבותהוריםבחינוך.

–מקומםשלאמצעי הוועדהלהתמקד בנקודההשנייהשבההתבקשה נוגע הפרקהשלישימוצגות בפרק ספר. ובית משפחה קשרי של בהקשר חדשות טכנולוגיות מבוססי תקשורתומוצגים מתווכת־הטכנולוגיה, התקשורת נושא של לבחינה מרכזיות תאורטיות מסגרותמאפייניםשלתקשורתזו.סקירהזונוגעתגםליתרונותולחסרונותשלשימושבדרכיתקשורת

שונותבהקשרהבית־ספריובייחודבקשרביןביתהספרלביןההורים.

הפרקיםהרביעיוהחמישישלהמסמךעוסקיםשניהםבשאלהכיצדישלהתאיםאתהקשרהעומדים ולמשאבים ההורים למאפייני – לנקוט מהם שמצפים הפעולות ואת ההורים עםבציר שונים מיצבים פי על ההורים עם הקשרים בהתאמת עוסק הרביעי הפרק לרשותם.החברתי־כלכלי,וכןלהתאמתםלבניתרבויותותת־חברותהשונותמתרבותהרובבחברה)אוליתרדיוק–מתרבותהמרכזהסוציולוגי(.מטרתפרקזההיאלקדםהבנהלגביסוגימעורבותהמתאימיםלכלקבוצהודרכיםליצירתקשריםמועיליםביןהוריםלאנשיחינוך,באופןכללי

ולפיהקבוצותהשונות.

הפרקהחמישיעוסקבאוכלוסיותשלתלמידיםבעליצרכיםמיוחדיםובדרכיםשבהןהמערכתיכולהוצריכהלעבודיחדעםההוריםעלמנתלקדםאתהילדים.פרקזהכוללדיוןבקבוצות

3הבהרההמסתמכתעלסקירהוניתוחשלהספרותהמחקרית.הסקירהוהניתוחיופיעובנספחב׳של

הספר.

תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות | 3 |

שונותשלתלמידיםבעליסוגיםשוניםשלצרכים.הפרקמציגגםסקירהשלהמצבבישראלוממצאיםספציפייםלילדיםבעליסוגיםשוניםשלצרכיםמיוחדים.

לבסוף,הפרקהשישיוהאחרוןשלהמסמךסוקראתההיבטהמשפטיביחסשביןהוריםלמורים.בשלטבעושלהשיחהמשפטי,עוסקפרקזהבמהשקורהכשהיחסיםביןההוריםלביןאנשיחינוךהופכיםלקונפליקטואליים)ענייןזההוסברבהרחבהגםביוםהעיוןשערכההוועדה,ר׳בושריאןורסט,2014,עמ׳29–30(.הפרקכוללבחינהשלחוקיםבישראלהנוגעיםלחלוקתבנוסףמוצגיםבמסגרת וחינוכו. רווחתהתלמיד כגון ביןהוריםלמוריםבשאלות האחריותAlternative Dispute Resolution –( סכסוכים יישוב של ספציפיים מודלים גם הפרקADR(אשרנוסווהוערכובמקומותאחריםובתחומיםאחרים.כןמוצגיםמאפייניםהעלוליםלהוותמכשולליישוםבישראל.הצגתםנעשיתתוךהתייחסותלסוגייתאי־הסימטריהביחסים

שביןההוריםלביןביתהספר.

חשובלצייןכיאףשממצאיהמסמךוהמלצותיומופניםאלאנשימערכתהחינוך,איןבכךכדילהפחיתמאחריותההוריםלילדםולחינוכו.יצירתקשרמיטיבביןהוריםלביןאנשיהחינוךוהן הממוסד החינוך אנשי שהן חשוב הצדדים. משני והשקעה התגייסות דורשת הממוסדההוריםיפנימואתהתפיסהשרווחתהתלמידוהצלחתוהןמטרהמשותפתואחריותמשותפת

לשניהצדדים.

הנחות מוצא וממצאים מהספרות

הוועדהמניחהכיהאחריותלחינוךהילדיםמוטלתבמשותףהןעלההוריםוהןעלמערכת חינוך.ההוריםהםה״מומחים״לילדיהםשלהםומופקדיםעלרווחתםואושרם.מערכתרווחתם בחינוכם, חשובים מרכיבים על ואמונה מקצועי, לידע מקור מהווה החינוך

ואושרםשלכללהילדים.

הוועדהמניחהכיהיחידההמינהלית)אוהמסגרתהחינוכית(אשרמסוגלתבאופןהמוצלח ביותרלשלבביןמטרותמערכתהחינוךמצדאחדוביןההתאמההנדרשתלצרכיושלכלתלמידמצדשניהיאהיחידההבית־ספרית,ואתהשילובהזההיאצריכהלעשותבשיתוף

עםהוריהתלמיד.

התלמיד מאפייני המעורבות, לסוג בהתאם משתנה הורים מעורבות של השפעתה והמשפחה,מאפייניביתהספרואנשיההוראהוההקשרשבתוכוהיאמתקיימת.עםזאתהמחקרמעלהתובנהחד־משמעיתלפיהמעורבותההוריםבחינוךהממוסד,כאשרהיאהילד והמשפחה,תורמתלהתפתחות לצורכיהתלמיד והמותאמת הנכונה בדרך נעשית

המתבגרבכללההיבטים:הלימודי,החינוכי,החברתיוהרגשי.

| 4 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

האחריותהמשותפתוהמקבילהביןההוריםלסגלהחינוכידורשתשיתוףפעולהומעורבות יש ולרוב מאליו מובן אינו זה אמון הדדי. וכבוד אמון מחייבים ואלה ביניהם, הדדית

לעמולעלפיתוחו.

נמצאכימעורבותהוריםבחינוךהממוסדשלילדיהםהמתבגריםאינהדומהלמעורבותם בחינוךילדיהםבגילהרך.ישלהתאיםלצורכיהמתבגרהןאתצורתהמעורבותוהןאת

הקשרביןההוריםלאנשיהחינוך.התאמהזוצריכהלכלול:

הענקתמקוםומשקללדעותיוורצונותיושלהמתבגרולשמירהעלפרטיותו. א.

הדגשהשלהכוונהלערכיםולמטרותעתידיותשלהמתבגר,בניגודלחינוךהיסודי ב.שבונחוצהנוכחותפיזיתשלההוריםבביתהספרומעורבותבפעילויותיו.

סיועלמתבגרבמטרותיוההתפתחותיות:בנייתזהותוהיפרדותמביתההוריםלקראת ג.חייםבוגריםועצמאיים.

ערוצי את כאחד וקונספטואלי טכני באופן משנות המודרניות התקשורת טכנולוגיות הקשרביןההוריםלביןביתהספר.ביןהיתרהןמאפשרותזמינותהדדיתרבהיותרשלהמוריםוההוריםותורמותלטשטושהגבולותביניהםוכןלטשטושגבולותביןתקשורת

בין־אישיתלתקשורתהמונים.

קייםפערטכנולוגימשמעותי–הבדליםמהותייםבהבנתהטכנולוגיהובשימושבה–בין הוריםומוריםלביןבנינוערבישראל.לאזובלבדשבניהנוערמתמצאיםיותרבשימושבטכנולוגיה,הםגםמתייחסיםללמידהבצורהשונהמהדורהקודם.הםנוטיםיותרללמודבאמצעותשימושבו־זמניבערוציםרביםשלמידע,ורביםמהםמקיימיםקשריםחברתייםתוךשימושבו־זמניבמספררבשלערוצים.יתרהמזו,חלקגדולמבניהנוערחייםאתחייהםהחברתייםכךשרביםמקשריהגומליןעםקבוצתהשוויםוהמשפחהמתרחשיםמכל התייחסות דורשים אלו ולמידה התנהגות דפוסי דיגיטלית. טכנולוגיה באמצעות

המערכותהסובבותאותם,ואמוריםלהיותנידוניםגםבשיחותביןההוריםלמורים.

שיתוףהפעולהביןהוריםלמתבגריםבעליצרכיםמיוחדיםוביןמערכתהחינוך–אופיו והדרכיםלמימושו–צריכיםלהיותמותאמיםלמאפייניםולצרכיםשלמתבגריםאלו,של

הוריהם,ושלמוסדותהלימודשבהםלומדיםהילדים.

ילדיהם, בחינוך יותר מעורבים להיות נוטים מיוחדים צרכים בעלי למתבגרים הורים ומערכתהחינוךהמיוחדבישראלגםמשתפתאותםיותר,ובצורהנכונהיותר.אלאשכיוםישבישראלתלמידיםרביםבעליצרכיםמיוחדיםהמשולביםבמערכתהחינוךהכללית.קשר של וניהול ליצירה הכשרה בעלי אינם הכללית החינוך במערכת הסגל אנשי רוב

מיטיבעםהוריהתלמידיםהמשולבים.

תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות | 5 |

סוג והן בפועל ילדיהם בחינוך ההורים מעורבות הן כי מלמדת העולמית הספרות העולם היתרמהתרבות,מהשקפת בין לתלמידיםמושפעים והמועיל הרצוי המעורבותמשמעותי זה ממצא התלמידים. משפחות של והכלכלי החברתי ומהמעמד החינוכיתבמיוחדלאורהמגווןהתרבותיהקייםבישראלולאוראי־השוויוןהחברתי־כלכליהקיים

בה.

)וחקיקתהמשנה(בישראלדלהביותרבכל בהשוואהלמקובלבעולםהמערביהחקיקה הנוגעלקשריםביןביתהספרלמשפחה.בנוסףלכך,בישראלקיימתשונותרבהבאופןשבובתיספרשוניםמיישמיםמדיניותמעורבותהוריםהלכהלמעשה.ייתכןששונותזו

נובעתמהחוסרבהנחיותברורותבנושא.

בחקיקהובחקיקתהמשנהבישראלחסרותהנחיותברורותבאשרלזכויותיהם,חובותיהם וסמכויותיהםשלההוריםושלאנשיהסגלהחינוכיבבואםלממשאתאחריותם)המשותפת(

לחינוךהילדים.

המלצות כלליות

מבוא:

כוללות אך החינוך, במשרד ההחלטות ומקבלי המטה אנשי אל מכוונות דלהלן ההמלצותהמלצותהנוגעותלמעורבותההוריםבכלהרמות:רמתמערכתהחינוך,רמתביתהספרורמתהפרטבמערכתהחינוך)בעיקרדרךמנגנוניההכשרה(.חשובלצייןכיאףשהמלצותינומופנותלאנשיהסגלהחינוכי,הוועדהרואהבהוריםאחראים־שותפיםלכלדברועניין.העובדהשעלאינה מיטיבה הורים למעורבות הזדמנויות ולאפשר לבנות אחריות מוטלת החינוכי הסגל

גורעתמחובתםשלההוריםומאחריותםלחינוךילדיהם.

המלצות ברמת מערכת החינוך

הנחיות המשרד לבתי הספר:

מומלץכימשרדהחינוךינחהאתבתיהספרבענייןחשיבותהשלמעורבותהוריםמותאמתומיטביתלקידוםהתלמידיםברמההחינוכית,הלימודיתוהרגשית.מומלץכיהמשרדינחהאתביתהספרלקדםמעורבותהוריםוקשרעםההורים,תוךהתאמתהקשרוהמעורבותלצורכי

ההורהוהתלמיד.

בנושא,מדיניותשתיגע בית־ספרית ינחהאתבתיהספרלפתחמדיניות כיהמשרד מומלץבנושאיםשיפורטובהמשך.מומלץשאתבנייתהמדיניותיובילמנהלביתהספר,בשיתוףאנשי

הסגלהחינוכי,התלמידיםוההורים.

| 6 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ולמאפייני בהמשךלממצאיםעלחשיבותהשלהתאמתהקשרעםההוריםלצורכיהתלמידהמשפחה,אנוממליציםשהנחיותהמשרדיציבולבתיהספרקוויםמנחיםוגבולות–הנחיותגמישות ההוראה ולאנשי להם יאפשרו גם אך – המדיניות של השונים בהיבטים כלליותמשפחות למאפייני התלמיד, לצורכי הבית־ספרית ההורים מעורבות מדיניות את להתאים

התלמידיםולסביבהשבהפועלביתהספר.

זכויות וחובות של הורים ושל אנשי הסגל החינוכי:

מומלץשמשרדהחינוךיפעל)באמצעותחקיקהראשיתאוחוזרימנכ״ל(לקביעתמדיניות ממלכתיתשלמעורבותהורים,מדיניותשתסדיראתחובותיהםוזכויותיהםשלההורים

ושלאנשיהסגלהחינוכי.

מומלץלקבועכלליםברוריםלגביחיסיוןמקצועילמידעשיועברביןאנשיהסגלהחינוכי להוריםוביןאנשיהסגלהחינוכילתלמידים.כלליםאלויבהירולאנשיהסגלהחינוכיאיזהמידעמותרלהםלמסורלהורים,איזהמידעהםחייביםלמסורואיזהמידעאסורלהם

למסור.

זכויותיהם בדבר ההורים של ושוטף רציף ליידוע אפיקים לפתוח החינוך משרד על וחובותיהם.מוצעכיאפיקיםאלויכללו)ביןהשאר(אתההיבטיםהאלה:

האחריותליידועההוריםבזכויותיהםוחובותיהםתוטלעלבתיהספר. א.

יוקםאתרבמרשתתשבוירוכזהמידעהרלוונטיבצורהמסודרתונגישה. ב.

יוכלו שאליה כתובת הציבור, של ותלונות לפניות האגף במסגרת אולי תיפתח, ג.הוריםלפנותלצורךבירורזכויותיהםוחובותיהם.הכוונההיאלהעמדתכתובתדוארבירור לצורך לפנות הורים יוכלו שאליהם אישי טלפוני ומענה ייעודית אלקטרוני

נושאזהבלבד)בנוסףלתפקודככתובתלבירוריםכללייםבנושאיחינוך(.

הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים:

מומלץלהרחיבאתההתייחסותלקשרימורים-הוריםבכלשלביהכשרתהמורים–במהלךהלימודיםלקראתקבלתתעודתהוראה,בזמןההתמחותובמסגרתפיתוחמקצועילמורים–

כדילספקידעומיומנויותהנחוציםלמעורבותהורים.נדבךזהיכלולביןהיתר:

פיתוחעמדותחיוביותכלפימעורבותהוריםבחינוךהממוסד,בכללזההיכרותעםממצאי לתלמידים. ומועילה הוריםחשובה מעורבות בדברהתנאיםשבהם הספרותהמחקריתמחקרים ממצאי עם היכרות המורים אצל לפתח לצורך זו המלצה מתייחסת במיוחדהתלמידים להישגי חשובה ההורים מעורבות נשארת ההתבגרות בגיל גם כי המראים

ולרווחתם.

תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות | 7 |

באופן הבית־ספרית בעבודה ההורים לשיתוף וטכניקות בדרכים המורים הכשרת משמעותיובהתאמהלשלבההתפתחותישלילדם.המלצהזוכוללתגםהקנייתמיומנויותרגישה בצורה להורים להתייחס הצורך הדגשת תוך הורים, עם ״פותח־תקשורת״ שיח

מבחינהתרבותית.

שבו האופן ועם הישראלית בחברה שונות אוכלוסייה קבוצות עם מעמיקה היכרות להפנות אלא לנו נותר לא זה בהקשר אלו. קבוצות בקרב נתפשת הורים מעורבותלהמלצותיהשלועדתהמומחיםשלהיזמהבנושאמערכתחינוךלכול–ולכלאחד,בפרקהעוסקבהתמודדותעםשונויותבהכשרתמוריםובפיתוחםהמקצועי.בפרקזהובהמלצותובתכניות מורים להכשרת בתכניות השונויות בנושא הטיפול להרחבת מתווה מפורטלפיתוחמקצועי,תוךהענקתהמקוםהמתאיםלנושאבכלשלבמשלביההכשרהוהפיתוח

המקצועישלעובדיההוראה.4

הכשרת מנהלים:

מומלץ הורים, עם קשר לקידום חשובה הבית־ספרית המנהיגות לפיהם לממצאים בהתאםלהקדישמקוםלנושאזהבמסגרתהכשרתהמנהלים.ביןהשארישלכלולבהפיתוחעמדותחיוביותכלפימעורבותהוריםבחינוךהממוסד,כוללהיכרותעםממצאיהספרותהמחקריתלהציג יש לכך בנוסף לתלמידים. ומועילה חשובה הורים מעורבות שבהם התנאים בדברבפניהמנהליםאסטרטגיותשונותהפתוחותבפניהםלקידוםמעורבותההוריםבחינוך,אתוהדרכיםלשתףאתההוריםבקבלתההחלטותהבית־ספרית,ואתהמשמעויות האפשרויות

וההשלכותשלשיתוףכזה.

אמון בין הורים לאנשי הסגל החינוכי:

בישראלחסרמידעמהימןעלמידתהאמוןשנותניםההוריםבאנשיהסגלהחינוכי,הןברמתהמערכתכולה,הןברמתביתהספרוהןברמתאישההוראההיחיד.ניתןלבנותכליםלבחינתנושאהאמוןולהוסיףאותםלפלטפורמההקיימתבסקריםשמעבירההרשותהארציתלמדידהוהערכהבחינוך.בבתיספרשבהםיימצאכיקיימתבעיהשלאמוןביןההוריםלביןאנשיהסגל

החינוכיישלנקוטפעולותלתיקוןבעיהזו,כאמורבפרקהנוגעלנושאהאמון.

עידוד מחקר:

מומלץשמשרדהחינוךיעודד–הןישירותעלידיהקצאתמשאביםוהןבעקיפין,דרךפתיחתהגישהלמאגריהמידעשלוועידודגופיםתומכי־מחקר–מחקריםהבוחניםאתהמצבבישראל

בתחוםקשריהורים-מורים.במיוחדחסרהספרותבנושאיםשלהלן:

ירושלים: בישראל, החינוך במערכת אחד ולכל — לכול חינוך )תשע״ד(. )עורכים(. נ׳ ומנדל־לוי, א׳ הרכבי, 4

האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,עמודים99–121.

| 8 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אנשי בין האמון רמת לבחינת כלים של הישראלית ולחברה לתרבות והתאמה תרגום חינוךבכללוביןהוריםלאנשיהסגלהחינוכיבפרט.

זו בחברה ההורים מעורבות דפוסי המגוונים(, חלקיה )על בישראל החרדית החברה ועמדותההוריםכלפימערכתהחינוך)כוללרמתהאמוןשלהםבמערכתהחינוךובביתהספרשלהילד(.כןדרושהספרותמקצועיתבנושאדפוסיםשלשילובילדיםבעליצרכים

מיוחדיםוההתייחסותאליהםבחברההחרדית.

זו בחברה ההורים מעורבות דפוסי המגוונים(, חלקיה )על בישראל הערבית החברה ועמדותההוריםכלפימערכתהחינוך)כוללרמתהאמוןבמערכתהחינוךובביתהספרשל

הילד(.

פריפריה השונים, הספר בתי של בחינה כולל בישראל, למורים הורים בין האמון רמת לעומתמרכז,וכןבחינהלפימוצאאתני,לפימיצבכלכלי־חברתיולפיקבוצותתרבותיות

מובחנות.

מידתהנגישותוהאוריינותהטכנולוגיתבישראלבכללובקרבבניקבוצותחברתיותשונות בישראלבפרט.

המלצות הנוגעות למערכת הבית־ספרית

כאמור,עלמשרדהחינוךלהנחותאתבתיהספרלפתחערוציםשלמעורבותהוריםולהעמידלרשותםאתהמשאביםהדרושיםלשםכך.מומלץלעודדאתמנהליבתיהספרלהציגבעדיפותיזומהשל הפעלה ולהסדיר עמם, ואתהקשר בחינוךהממוסד ההורים מעורבות גבוההאתמשפחותיהם לצורכי )2 המתבגרים לצורכי )1 בהתאמה הספר בתי מצד הורים מעורבות

ולמשאביהן.

עבודת מטה בתוך בתי הספר:

בהמשךלהמלצהכימשרדהחינוךינחהאתבתיהספרלקייםעבודתמטהבנושאמעורבותתיקבע בה וכי הסגל, אנשי כלל של שיתוף תוך זותתבצע עבודתמטה כי מומלץ ההורים,

מדיניותביתהספרכלפיההורים.מומלץשעבודתהמטהתכלול:

ובמאפייני התלמידים בצורכי בהתחשב הספר, בבית בנעשה ההורים את לערב דרכים ההורים.

דרכיםשבהןההוריםיכוליםלסייעלביתהספרבהשגתמטרותיוהחינוכיות.

דרכיםלשתףאתההוריםבקבלתההחלטותבביתהספר,תוךשימתדגשעלעירובהורים מרקעתרבותישונהאומרקעכלכלי־חברתיחלש.

תקציר: סיכום ממצאים, מסקנות והמלצות | 9 |

מטה לעבודת מפורטות המלצות מבוססי־טכנולוגיה: תקשורת בערוצי השימוש דרכי ותיאוםציפיותבנושאזהיוצגובהמשך.

תיאום ציפיות ושיתוף הורים:

לאחרעבודתהמטהבביתהספרמומלץלתאםאתהנושאיםהללועםהוריהתלמידיםבביתהספרועםהתלמידיםעצמם,תוךהתחשבותבדעתםשלההוריםושלהתלמידים.

מינוי איש קשר בבית הספר:

מומלץלמנותבביתהספראישמקצועהמופקדעלסיועלמוריםולהוריםביצירתמעורבותמיטבית.תפקידזהחשובעודיותרבמקרהשלקונפליקטשמתעוררביןהוריםלמורים.עלאישמקצועזהלדעתאתמיומנויותהגישורהמאפשרלהימנעמהסלמהשתוביללפנייהלבית

משפט.

תכניות התערבות אצל המשפחה:

מומלץכימשרדהחינוךיעודדאתבתיהספרלהפוךלכתובתלמתןסיועלהוריםהמחפשיםעזרהבביצועמשימותחינוכיותהקשורותבילדיהםהמתבגרים.דרךאפשריתלסייעלהוריםהיאבאמצעותהתערבויות)אצלהמשפחה(שיתקיימובביתהספר.התערבויותאלוצריכותלהיעשותמתוךכבודלהוריםולמתבגרים.מומלץכיההתערבויותהאלהיתמקדובשתיצורות

שלעבודהעםהמשפחה:

התערבויות קצרות וממוקדות בהדרכה –מפגשיםעםההוריםלצורכייידועופיתוחהבנה אצלםבנוגעלצורכיהמתבגרולטכניקותלהורותמיטבית.במקריםשבהםנדרשתעזרה

רבהיותרתיתכןהתערבותייעוציתלהורהולתלמיד.

התערבויות שבהן ההורה נמצא במרכז –הספרותמראהשרווחתםובריאותםהנפשית שלההוריםחשובהלתלמידהמתבגרמבחינהלימודית,חינוכית,חברתיתורגשית.מומלץאםכןלהציעגםהתערבויות)אישיותאוקבוצתיות(שבהןרווחתוהנפשיתשלההורה

נמצאתבמרכז.

שימוש באמצעי תקשורת טכנולוגיים:

ככלל,ישלעשותבאמצעיתקשורתמסוגזהשימושמושכלוזהירלטובתיצירתקשררצוףעםההורים.אםוכאשרמשתמשיםבאמצעיםאלוכדילהעבירמידעחיונילהורים,מומלץלעשות

זאתתוךשיתוףהתלמידבכלמקוםשניתןוכןתוךשמירהעלחיסיון.

את בחשבון להביא צריכה הללו התקשורת באמצעי משתמשים שבהן בדרכים הבחירהיש כן כמו מוסד. בכל וההורים התלמידים אוכלוסיית לרשות העומדים השונים האמצעים

| 10 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

לקבועמראשותוךתיאוםעםההוריםוהתלמידיםאתהנושאיםואתהאמצעיםשבהםייעשהשימושוכןאתהגבולותלזמינותההוריםוהמורים.

רב מידע מרוכז שבהם מצבים ויוצרים מאפשרים המודרניים הטכנולוגיה שאמצעי כיווןבמערכותהמקוונותשלבתיהספרושלמשרדהחינוך,ישלהשקיעמשאביםומאמץבהגנהעלהמידעהזהולוודאשהואמאובטחכראוי.המלצתנוהיאשמשרדהחינוךיעמידלרשותבתיהספראתכלהתנאיםוהמשאבים)חומרייםאואחרים(לצורךאבטחתהמידע,וכיהאחריותלכךתוטלעלבתיהספר.מומלץכימשרדהחינוךיערוךבדיקותמחמירותותקופתיותשיבחנו

אםהמידעאכןמאובטחכראוי.

| 11 |

מבוא ורקע עיוני

הרקע להקמת הוועדה

שינוייםמהיריםבתחומיחייםרביםמאפייניםאתתקופתנו.שינוייםאלומשפיעיםעלהמטרותהמחקר גם החינוך. מערכות על ובכללן מספקות, שמדינות הציבורי השירות של והיכולותהבין־תחומימתפשט,טכנולוגיותחדשותמאפשרות האקדמימשתנהבקצבמהיר:המחקרפיתוחשיטותמחקרמתקדמותועוד.מחקריהמוחוהקוגניציה,כמוגםקשריהםהמתרביםעםמחקרבעלהשלכותלחינוך,משקפיםאתהתופעהבאופןבולט.במקבילגוברהצורךבתיווךידעמחקרילציבוררחב,וכןבשילובידעממקורותשונים–הןמבחינתיצירתהידעוהפצתו

והןמבחינתתיקופולצרכיםשונים.

הקשרביןממדיםרגשייםלקוגניטיביים,כמוהשינוייםהתרבותייםוהטכנולוגייםשמתרחשיםבשניםהאחרונות,מחזקיםאתהצורךבמבטחדשעליחסיהגומליןביןביתהספרלמשפחהועלהתפקידשישלכלאחדמהםבתהליךההתפתחותשלהילדים.עבודהמשמעותיתבנושאזהעשתהועדתמומחיםקודמתשלהיזמהלמחקריישומיבחינוך,שבראשהעמדפרופ׳צ׳רלסגרינבאום.ועדהזוהגישהאתהמלצותיהלמשרדהחינוךבסוףשנת2011.בהמשךלהמלצותאלוביקשההנהלתמשרדהחינוךלהעמיקבלימודהנושא,תוךהתמקדותבשניתחומיםשלאהיובמוקדהענייןשלהוועדההקודמת:תחוםהשינוייםהחברתייםוהטכנולוגייםשאנוחוויםבימיםאלו,המאפייניםהייחודייםשלגילההתבגרותוהדרכיםשבהןמאפייניםאלומשפיעיםעלהקשריםהמועיליםביןהוריםלמוריםועלהדרכיםליצירתקשריםכאלה.לצורךזהפנתההנהגתהמשרדאלהאקדמיההלאומיתבבקשהשהיזמהתקיםועדתמומחיםלניתוחהשאלהידע וממיפוי מניסיון מלמידה מבוקר, מחקרי מידע תיהנה המשרד שהנהגת כך ולארגונה,קייםבמחקרבארץובעולם,ותגיעעלדעתכלחבריהלסיכוםשלמסקנותולהמלצהעלדרכי

מדיניותמתאימות.

למרותהמקוםהרחבשניתןבספרזהלממדהטכנולוגישלהשינויהמתחוללבימיםאלו,חשובלהדגיששפיתוחםשלאמצעיתקשורתמתקדמיםאינוהשינויהמרכזישעליונתנההוועדהאתדעתה.חשוביםממנוהםהשינוייםהתרבותיים:שינויביחסשביןההוריםלביתהספר,והענקתאוטונומיהלבתיהספר,השטחהשלמבניםסמכותיים, ביזורהאחריותעלהחינוךהוועדה .)2014 )נוי, באלה וכיוצא למורים ההורים בין ומיידיותבתקשורת לזמינות דרישהאינהמייחדתלשינוייםאלופרקנפרד,אךהםמשפיעיםעלהעיסוקבכללהפרקיםוההמלצות

במסמך.

פעילות הוועדה

וחצי, כשנה פעלהבמשך בסביבהמשתנה ביתספר-משפחה בנושאקשרי ועדתהמומחיםהמדעית מהספרות ידע הוועדה גייסה במסגרתו מתמשך. למידה תהליך עברה שבמהלכה

| 12 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ושוחחהעםחוקריםבנושאמהארץומחו״ל.כמוכןנפגשההוועדהעםגורמיםמהשדהועםתחוםבישראל,לשאובמידעמקצועיהקיים נציגיםממשרדהחינוךעלמנתללמודעלהעשייהב

בנושאוכןלהביןאתהדילמותוהאתגריםהייחודייםהקיימיםבמערכתהחינוךהישראלית.

כברבתחילתדרכהשלהוועדההוחלטשבנוסףלפגישותשתקייםבהרכבההמלא,ראוילעבודגםבצוותיםקטניםיותר,שכלאחדמהםיגעבנושאמזוויתשונה)וידווחעלממצאיולוועדהכאשרזותתכנסבהרכבמלא(.בהתאםלכךמינתההוועדהמקרבחבריהשישהצוותיםשעסקו

בנושאיםהבאים:

קשריביתספר-משפחהואמצעיתקשורתמתווכת־טכנולוגיה

ההיבטההתפתחותי–מתבגריםוקשריביתספר-משפחה

התארגנויותקולקטיביותשלהוריםלמעורבותבחינוךהממוסד

מעורבותהוריםבחינוךהממוסד–ההיבטהמשפטי

מעורבותהוריםלמתבגריםבעליצרכיםמיוחדיםבחינוךהממוסד

מעורבותהוריםמתרבויותמיעוטוממיצבחברתיכלכלינמוך–בחינוךהממוסד

נפגשעםאנשיםהפועליםבתחוםהעיסוקהספציפישלובישראל,ערך כלאחדמהצוותיםהידע המחקרית. מהספרות ידע למצות מנת על מדעיות סקירות והזמין משותפים דיוניםשכינסוהצוותיםהיהבעלמשמעותלכלעבודתהוועדה,והואעומדבבסיסםשלכללפרקיהמסמך.אחדיםמןהנושאיםשבהםהתמקדוהצוותיםהניבופרקיםנפרדיםבתוךהמכלולשל

המסמךהנוכחי.

סקירות מדעיות

עלמנתלמפותולרכזאתהידעהקייםבספרותהמחקריתהזמינההוועדהששסקירותמדעיות.התערבות ותכניות מחקרים באיתור וסייעו מגוונות מדיסציפלינות ידע ריכזו הסקירות

המופעלותבארץובמדינותשונותבעולם.

אלהכותרותהסקירותושמותמחבריהן:

דרכיהקשרהאפשריותביןהוריםלביתהספרשלילדיהםוהשפעתןעלהתלמידהמתבגר: ד״ריעלעפרים

הידעהקייםעלקשריםמועיליםביןבתיספרלמשפחותשלילדיםבעליצרכיםמיוחדים ועלתכניותהתערבותהמפתחותקשריםאלה:ד״רחוהגרינספלד,רעיהאלוןודבורהפלדמן

שימושיםבערוציתקשורתחדשים–איסוףנתוניםמבעליעניין:ד״רגילהקורץ

מבוא ורקע עיוני | 13 |

במדינות התלמידים הורי לבין הספר בית בין היחסים למערכות המשפטיים הבסיסים שונותוהשלכותיהםעלחובותהצדדים,זכויותיהםוסמכויותיהם:עו״דצביהשיר

ההורים עלהקשריםשבין להורים ביתהספר בין והחברתי השלכותהמרחקהתרבותי לביתהספרועלהתפוקותהחינוכיותשלילדיםומתבגרים:גליפלטי

דגמים החינוך, בתחום יישומים – בחינוך )ADR( חלופיות בדרכים סכסוכים יישוב הנהוגיםבעולםולקחיהפעלתם:ליאורקלעישהיןועמריגפן

תקציריהסקירותמופיעיםבנספחא׳שלמסמךזה.הסקירותבמלואןנגישותבאתרהיזמהלמחקריישומיבחינוך,בלשונית׳חומרירקע׳.

יום עיון וסדנה

כחלקמתהליךעבודתהזהקיימההוועדהיוםעיוןבנושאמודליםואפשרויותליצירתקשריםמועיליםביןהוריםלמורים.ביוםהעיוןהוצגהמסגרתהתייחסותלקשריםמועיליםביןהוריםההורים מאשר חשוב פחות לא צד הם ההתבגרות בגילי התלמידים שבה מסגרת למורים,הספר. בית לבין הבית בין קשרים ליצירת ועקרונות שונים מודלים הוצגו בנוסף והמורים.מקוםמיוחדהוקצהבמהלךהיוםלאפשרויותולאתגריםשלהשימושבטכנולוגיותהתקשורתהחדשותבמסגרתהקשריםביןביתהספרלביןהבית,שימושהכרחיבעידןהתקשורתישבו

אנוחיים.

וחוקרים הוועדה חברי מקצוע, אנשי בהשתתפות סדנה הוועדה ערכה העיון יום למחרתמטרה מתוך יצירתם, ודרכי מועילים קשרים של במודלים עסקה הסדנה ומחו״ל. מהארץלבחוןבמבטמעשיאתהידעהתאורטישהוצגביוםהעיון.אתהסדנההנחהפרופ׳יעקביבלון.חלקההראשוןהוקדשלדיוןבשאלהכיצדניתןלהתחיללבססקשרראויביןמערכתהחינוךלמשפחה.בחלקהשנישלהסדנהשיתפהפרופ׳ננסיהיל)הדוברתהמרכזיתביוםהעיון(אתנגעבשאלההאם זה המשתתפיםבמחשבותיהעלשותפותביןהוריםלמורים.הדיוןבחלק

)ובאילותנאים(שותפותהיאהמודלהנכוןלקשרשביןמערכתהחינוךלמשפחה?

סדריוםהעיוןמופיעבנספחג׳שלמסמךזה,דוח מיום העיון ומהסדנה,מופיעבאתרהיזמהלמחקריישומיבחינוךבלשונית׳פרסומים׳.כןניתןלצפותבהרצאותמיוםהעיוןבאתרהיזמה

בלשונית׳צילומיהרצאות׳.

נושאיםהקשוריםלתחום לפנישנעבורלחלקהבאבספר,חשובלתתאתהדעתעלמספרקשריביתספר-משפחהאךהוועדהבחרהלאלעסוקבהם.חשובלהדגישכיהבחירהשלאמסיבות נובעת אלא הוועדה, חברי בעיני מחשיבותו מפחיתה אינה כלשהו בנושא לעסוק

אחרות)שיפורטולהלן(.

| 14 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הוועדהבחרהשלאלדוןבשאלההמוסרית־אידאולוגיתשלמיהזכותלקבועאתתוכניהלימודשלהתלמידיםועלמימוטלותהחובהוהאחריותלחינוכם.בהסכמתהמזמיןהתמקדההוועדהבדרךשבהמעורבותהוריםעשויהלקדםאתהישגיהםהחינוכיים,רווחתםהנפשיתומעורבותםהחברתיתשלבנינוער,ולאבשאלהלמי)ובאיזומידה(הזכותוהחובהלהיותשותףולהשפיעעלהתהליךהלימודיועלתכניו)ראה,למשל:ברנדסויששכר,2014;גוטמן,2002;וולצר,2003;טיילור,2003;מיל,2006(.שאלהזושייכתבמהותהלדיסציפלינההפילוסופית,ולאברוראם

הספרותהמחקריתאוהפילוסופיתיכולהלתתלהתשובהחד־משמעית.

נושאנוסףשנותר–הואונגזרותיוהשונות–מחוץלתחוםהעיסוקשלמסמךזההואמימוןמערכתהחינוךוההשקעההכספיתשלהוריםבחינוך.הנושאכוללתשלוםהוריםעבורתכניותלימודנוספות)תל״ן(,תשלומי)רשות(שלהוריםבאישורועדתהחינוךשלהכנסת,השקעהבמימון פרטיים ספר בתי פתיחת וכן לילדיהם העשרה ותכניות בחוגים הורים של פרטיתההורים.נושאיםאלומשמעותייםגםליחסיהמוריםעםההורים–סבירשמורהשמשכורתושמשכורתו מורה מאשר אחרת אליהם יתייחס ההורים ידי על בחלקה( )לפחות ממומנתממומנתבמלואהעלידיהמדינה.למרותחשיבותןשלשאלותאלובחרההוועדהלאלעסוקגםבהן.בחינתהשפעתןשלדרכיםשונותלמימוןהחינוך)תשלומירשות,בתיספרפרטייםבמסגרת האפשרי מן יותר וארוך־טווח מעמיק מחקר דורשת נוספות( לימודים ותכניותכךשיהיה כדי –עד להיותתלוית־הקשרמאוד גם כזועשויה המשאביםהקיימים.השפעהקשהלהסיקעלאודותיהמתוךידעשנוצרבמקומותאחריםבעולם.בהתחשבבמגבלותיהשלהספרותהמחקריתבישראלבסוגיהזו,איןביכולתהשלהוועדהלהעלותבשלבזההמלצות

בנושא.

החוץ־ממלכתית: החינוך מערכת הוא איתו להתמודד לא בחרה שהוועדה השלישי הנושאסקרה ואף הללו, החינוך מערכות מתוך אישים עם נפגשה הוועדה והערבי. החרדי החינוךמחקריםהבוחניםאותן,אולםלאמצאהמספיקמידעאמיןואיכותיעלמנתליצורתמונתמצבבהירהדיה.בהעדרתמונתמצבכזו,חשההוועדהשאיןבאפשרותהלספקהמלצותמבוססותופרטניותבנוגעלמשפחותחרדיותאוערביות.עםזאתהוועדהמעריכהכיהעקרונותהכללייםשהוצגובפרקהעוסקבקשריםעםמשפחותבחברהרב־תרבותיתיכוליםוצריכיםלחולגםעל

אוכלוסיותאלו.

רקע עיוני

בין והקשר בבית ההורים שיוצרים האווירה הנוער, בני לילדיהם הורים שמעניקים החינוךהוריםלביןהסגלהחינוכיבביתהספרנמניםעםהגורמיםהמשפיעיםעלהתפתחותםהרגשיתוהחברתיתשלנעריםועלהישגיהםבלימודים.ישלצייןכימןהספרותהמחקריתהעדכניתעולהשהתועלתבהשפעתהשלמעורבותההוריםבחינוךהממוסדמשתנהבהתאםלסוגהמעורבות,

מבוא ורקע עיוני | 15 |

Hill&Tyson,2009;(ועודהלימודיהמוסדמאפייניהתלמיד,מאפייניהמשפחה,מאפייני2012Jeynes,(.עםזאתקיימתתמימותדעיםמחקריתשהוריםהפועליםבדרכיםמסוימותבבית התנהגות בעיות להפחתת מסייעים נוער, בני של לימודיים הישגים לקידום תורמיםהספר,מועיליםלהצלחתביתהספרשלילדיהםבהשגתיעדיוהלימודייםוהחברתייםומקדמיםBaquedano-Lopez,;2014,ואלוןפלדמן)גרינספלד,נוערבנישלתקינהחברתיתהתפתחות

.)Alexander&Hernandez,2013;Hill,2009;Wilder,2014

מחקריםמצביעיםעלגורמיםרביםהמגביריםאתמעורבותםשלהוריםומשפריםאתהקשראישיים, מאפיינים ההורים, של ההשכלה רמת הבולטיםשבהם: בין הספר. בית עם שלהםלהדגיש חשוב הספר. בית של הארגוני והמבנה ותלמידים הורים של וכלכליים חברתייםהתומכות נורמות הספר, בבית חברתיות נורמות של קיומן את מדגישים שונים שמחקריםשנורמות כך על הוא הדגש הורים. מעורבות המקדם מרכזי גורם ומהוות זו במעורבותיובילוליצירתהזדמנויותרבותלתקשורתביןמוריםלהוריםביזמת חברתיותשלמעורבותבצורה להיותמעורבים רצונםשלההורים הזדמנויותאלומגביראת קיומןשל ביתהספר.והןבקידוםהיעדיםשלביתהספר ילדיהם פעילההןבהתקדמותהלימודיתוהחברתיתשלהספר בית שפעולות אף כי לציין חשוב .)Hoover-Dempsey,Whitaker& Ice, 2010(לקידוםקשריםעםהוריהתלמידיםהןחשובות,איןבהןכדילהפחיתמאחריותההוריםלילדםוהשקעה התגייסות דורשת הממוסד החינוך לאנשי הורים בין מיטיב קשר יצירת ולחינוכו.יפנימואתהתפיסהשרווחת וגםההורים משניהצדדים.חשובשגםאנשיהחינוךהממוסד

התלמידוהצלחתוהןמטרהמשותפתואחריותמשותפתלשניהצדדים.

מטרתושלתת־הפרקהזההיאלפרושאתהרקעהעיונישעליומתבססהמסמךהנוכחי,תוךנציגשפה נושאיםשהתבררוכמרכזייםלשאלותשבהןעוסקהמסמך.ראשית, הצגתמספרמשותפתהמבוססתעלניתוחשלצורותההתייחסותהשונותלמעורבותהוריםבחינוךכפיאנחנו גם, אלא המסמך בהמשך תשמש רק לא זו שפה המחקרית. בספרות מופיעות שהןמקווים,תסייעלהבהיראתהשיחבנושאבקרבאנשיחינוךומדיניותבארץ.בחלקהשנישלהתאוריה – המסמך נכתב שלאורה המרכזית התאורטית המסגרת בקצרה תוצג תת־הפרקהאקולוגית,וכןיוצגניתוחשלהמערכותהעיקריותהקשורותבנושאלאורהתאוריההזאת.על ההתבגרות, גיל המסמך: של ההתפתחותי ההקשר את יציג המסמך של השלישי החלקמאפייניוהייחודיים.חלקזהיגעגםבקשרשביןמתבגריםלהוריםולביתהספרובצרכיםשישהעיוני המבוא של והאחרון הרביעי החלק אותם. הסובבות השונות למתבגריםמהמערכותייגעבמושגמרכזישחוזרעלעצמולאורךפרקיהמסמך–מושגהאמוןביןההוריםלביןאנשיוהדרכים )ואי־אמון(,השלכותיו ואמפירייםשלאמון עיוניים היבטים יציג זה החינוך.חלק

לייצרולשמראותו.

| 16 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הבהרת המושגים ויצירת שפה משותפת

׳קשרי המושג של בהבהרה הצורך הייתה הוועדה מדיוני שעלו הראשונות המסקנות אחתביתספר-משפחה׳,עלמשמעויותיוהשונותומגווןהמושגיםהקשוריםבו.עלההצורךליצורשפהמשותפתלעוסקיםבתחום)וגםלוועדה(,שפהשתגדירבצורהברורהסוגיםשוניםשלפעילויותאפשריותמצדההוריםושליחסיגומליןביןהצוותהחינוכילביןההורים.בחלקזהנציגאתהשפההמשותפתהזו.חשובלצייןשכוונתנואינהלדיוןתאורטי־פילוסופיאולשוניבמושגיםאלאלהגדרהוהבהרהשלהדרךשבהייעשהבהםשימושבמסגרתמסמךזה.עםזאת,כדישהשימושבמושגיםיהיהמועיל,עלהחלוקההמושגיתלהיותמונחיתהןעלידיתאוריהזה ב׳שלמסמך בנספח ידיהפרקטיקהשלהעוסקיםבתחום. על והן קודםבתחום ומחקרנציגמספרניתוחיםמושגייםשערכוחוקריםבתחום,תוךפירוטשלדוגמאותלסוגיםשוניםשלפרקטיקותהקשורותלכלמושג.לנוחותהקריאהנשתמשלהלןבמושג׳מעורבותהוריםבחינוךהממוסד׳כמושגכלליהמצייןאתכלהסוגיםשלהקשריםביןביתהספרלמשפחהואת

הפעולותשעשוייםההוריםלנקוטעלמנתלקדםאתילדםבכלהמובנים.

סדר״ ״לעשות להלן ננסה ב׳, בנספח שמוצגת המושגית וההבניה הסקירה על בהסתמךבמושגיםהשוניםהמשמשיםבספרותהמחקריתובשדההחינוךבישראללתיאורקשריביתספר-משפחה.לכלאחדמהמושגיםנצייןגםאתהמושגהמקבילבאנגלית,וכןדוגמהלמאמר

אומחקרהמשתמשבמושגלועזיזה:

–)Fan&Chen,2001(,)Parental involvement( מעורבות ההורים בחינוך הממוסד במושגזהנתייחסלכללהפעולותשההוריםנוקטיםעלמנתלקדםאתילדם,אםבמסגרתהביתית,אםבמסגרתהבית־ספריתואםבכלמסגרתאחרת,וכןלפעולותשנוקטיםמוריםכדיליצורקשרעםהוריםולשתףאותםבחינוך.המושגהזהיהיהאםכןהמושגהמקיף

שנתייחסבעזרתולכלפעילותהוועדה.

,)Parental involvement at home( הביתית במסגרת בחינוך הורים מעורבות )2010Michael,Hiatt&Shumow(–כשמהכןהיא–פעולותשההוריםעושיםבביתעלמנתלקדםאתהתלמיד,בליקשרלשאלהאםמטרתהמעורבותהיאקידומומבחינה

רגשית,חברתית,אולימודית.

,)Parental involvement at school( הספר בית במסגרת הורים מעורבות )2009Tyson,&HillGrolnick,( –הכוונהלפעולותשעושיםההוריםעלמנתלהשפיעבית על השפעה לשם הנעשות פעולות כולל אינו זה מושג הבית־ספרית. המסגרת על

הספרברמההמבניתביזמתההורים,פעולותשלהןנייחדמונחאחר.

Sheridan( ,)intervention with the family ( המשפחה אצל התערבות תכניות על להשפיע והמכוונות החינוך מערכת שיוזמת לתכניות הכוונה כאן – )et al., 2012המערכתהמשפחתיתברמההמבנית,לתמוךבבניהמשפחהמבחינהרגשיתאולקדםאת

הידעהקייםאצלם)הרמההקוגניטיבית(.

מבוא ורקע עיוני | 17 |

– )Epstein,2010( ,)School–family partnership( הספר בבית הורים שותפות ברמה להשפיע ומטרתה במשותף יוזמים וההורים פעילותשהמורים נציין הזה במושגמעורבות נכלול זו בקטגוריה בכלל. החינוך מערכת ועל בפרט הספר בית על המבנית

הוריםבבתיספרקהילתיים.

Lawson,( ,)school family relations( קשרי מערכת משפחתית-מערכת חינוכית המערכת בין הקשר על להשפיע שמטרתן הפעולות לכל נתייחס זה במושג – )2003המשפחתיתלמערכתהבית־ספריתאושמהוותבעצמןקשרכזה,בליהתייחסותלמטרת

הפעילותאוליוזםהפעילות.

Communicating with teachers and other school( המורים עם יצירת קשר 2009( ,)personnelTyson,&Hill(– כאןהכוונההיאלפעולותלקידוםקשרביןביתהספרלמשפחה,פעולותשיוזמיםההוריםעלמנתלקדםאתהרמההלימודיתאוהרגשית

שלילדם.

Griffin & Steen,( ,)Facilitating communication( תקשורת אפיקי יצירת 2010(–במושגזהנכנהפעולות)ביזמתההורים,המוריםאוביזמהמשותפת(לקידום

קשריהורים-מוריםברמההמבנית.לאנמצאבספרותשימושבמושגזהבמדויק.

רגשית טעון, מושג הוא זה מושג – )2012 ומלול, עוזרי )אברהם, הורים התערבות ואתית,משוםשבעברשימשכהתייחסותל״מעורבותיתר״שלההוריםבשדההחינוך–ומלול,2012(.בהקשרהנוכחי, עוזרי )ראהלמשל:אברהם, התערבותלעומתמעורבותועלמנתלנטרלאתהאלמנטהאידאולוגיוהרגשימהשימושבמושג,נשתמשכאןבמושגזהכדילצייןפעולותשלההוריםשנעשותביזמתםעלמנתלהשפיעברמההמבניתעלמעורבות בין הדיכוטומיה את לשנות ברצוננו אחרות, במילים הבית־ספרית. המערכתהספר, בית סגל מטעם שמוזמנת ״מעורבות״ בין ולהנגיד ״רעה״, להתערבות ״טובה״לבין״התערבות״שאינהמוזמנתאלאנעשיתביזמתההורים.נקרא״התערבות״לפעולותשבהןההוריםנכנסיםביזמתםלתחוםשבדרךכללאינומצויבמסגרתתפקידםכהורים.חשובלהדגיששלעתיםדווקאל״התערבות״מסוגזהישהשפעותחיוביותעלהמערכתהחינוכית,ממשכשםשלתכניותהתערבותאצלמשפחותעשויהלהיותהשפעהחיובית

עלהמסגרתהמשפחתית.

קשרי בית ספר—משפחה לאור המודל האקולוגי

בחלקזהנבחןאתהקשריםהשוניםהאפשרייםביןביתהספרומערכתהחינוךלביןהמשפחות,תוךהתייחסותלתאוריההמרכזיתשלאורהאנובוחניםמעורבותהוריםבחינוך–התאוריההאקולוגיתשהציעופיתחברופנברנר)19941979,Bronfenbrenner,(.התאוריההאקולוגיתנחשבתבספרותלתאוריהמובילהלניתוחקשריביתספר-משפחה,מפנישהיאמדגישהלארק

| 18 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אתהמערכותהספציפיותשהתלמידבאאיתןבמגע,אלאגםאתהתהליךהדו־כיוונישהקשרביןהמערכותהשונותמהווה.תאוריהזוגםמדגישהאתחשיבותההקשרההתפתחותי,ולכןPatrikakou,( ההתבגרות גיל – ספציפי התפתחותי בהקשר העוסק זה, למסמך מתאימהבהתייחסותה ביותר הבהירה היא זו תאוריה כי לציין יש .)in press; Patrikakou, 2004למעורבותהוריםבאופןכללי,אולםייתכןשתאוריותאחרות)למשלתאורייתההוןהחברתיהורים-מורים יותראתחשיבותםשלקשרי 1988Coalman,(,מבהירותטוב - קולמן שלבקבוצותבעלותמאפייניםחברתייםשוניםאוממעמדחברתי־כלכלינמוך.ברופנברנרמציגוניתוחשלתהליכיםחברתיים,מסגרתהכוללתפירוטשלחמש מסגרתהתייחסותלתיאור

רמותשלמערכות:

בקשר עמה נמצא שהילד ספציפית מערכת – )Micro system( המיקרו מערכת רמת ישיר.

רמתמערכתהמסו)systemMeso(–מערכתהיחסיםביןשתימערכותאויותרשעמן הילדבאבמגעישיר.

רמתמערכתהאקסו)systemExo(–מערכתהיחסיםביןמערכתשהילדבאעמהבמגע ישירלמערכתאומערכותשהילדלאבאעמןבמגעישיר.

מערכתמקרו)systemMacro(–ההקשרהכללייותר–החברתי,הכלכליוכןהלאה– שבתוכומתקיימותהמערכותהשונות.

ההקשרהכרונולוגי)systemChrono(–השפעהשלזמניםמסוימיםאושלהתפתחויות מסוימותלאורךזמן.

ניתוחשלהמערכותהקשורותלתחוםעיסוקהשלהוועדהעלפיתאוריהזויניבמספרמערכותמערכת הוא והחברתיים, הביולוגיים הקוגניטיביים, מאפייניו על עצמו, התלמיד מרכזיות:מיקרובפניעצמה.גםהמערכתהבית־ספריתשבהלומדהילדהיאמערכתמיקרו,המערכתכל היאמערכתמסו. הללו ביןהמערכות היחסים ומערכת מיקרו, היאמערכת גם הביתיתאחתממערכותהמיקרונמצאתבתוךהקשרתרבותי)מערכתמקרו(משלה.לעתיםההקשרהתרבותישלשתיהמערכות)הביתוביתהספר(דומה,ולעתיםהואשונה.בנוסף,ביתהספרנמצאבתוךמערכתמבניתמורכבת–מערכתהחינוךבמדינה–שהיאמערכתמקרוכשלעצמה.לכלאחתממערכותהמקרווהמיקרוישהמטרותשלה,שנגזרותגםמתוךההקשרהמבניאוהאידאולוגישלהן.המטרהשלמערכתהמסוצריכהלהיגזרמתוךמטרותאלו.ולבסוף–ההקשרההתפתחותישלהתלמידעצמומהווהאתההקשרהכרונולוגיהמרכזי,ובמסגרתהעבודהשלנוהכוונההיאלמאפייניםההתפתחותייםשלגילההתבגרות)זהוכמובןתיאורמתומצתשלמספרמורחב לניתוח ביניהם. והקשר הספר בית הילד, ההורים, על המשפיעות מרכזיות מערכות

.)Downer&Myers,2010:ראו

מבוא ורקע עיוני | 19 |

הצרכים מאפייניו, על – ההתבגרות גיל – הזה ההתפתחותי ההקשר להצגת כן אם נעבורהייחודייםלו,ומשמעותולנושאשלמעורבותהוריםבחינוךהממוסד.

איור 1: המערכות הרלוונטיות על פי התאוריה האקולוגית

המערכת המשפחתיתתרבות, מוצא אתני, חוק, מדיניות

המערכת הבית-ספריתתרבות, מוצא אתני, סוכני אסדרה, מימון/כספים

הילד

• קוגניציה• שפה

• ביולוגיה• מנוע חברתי

משאבים

• מבוגרים• איכות

הנישואים• אופי

ההורה• סביבה ביתית• אחאים

תפקודים

• חיברות• למידה

• מוטיבציה• דימוי

עצמי• טיפוח

משפחה

מערכת הקשרים בין המערכות

בית ספר

כיתה

ילד

עמיתים/קבוצתהשווים

סביבהפיזית

תכניתלימודים

מורים

מבוגריםאחרים

תכניותזמינות

מבנה

הקבצה

הוראה

תחום דעת

פעילויות

| 20 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

מתבגרים: סקירה עיונית ואמפירית

ועדתבין בית הספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנהמתמקדתבגילההתבגרות.התבגרות עיקריים: שלבים שלושה בתוכה כוללת אלא מהווהמקשהאחת אינה זו תקופהAbela()18-15)גילמאוחרתוהתבגרות15-12()גילתיכונההתבגרות12-9(,)גילמוקדמת2011Hankin,&(.מסגרתהלימודיםהרלוונטיתכוללתאתהכיתותהגבוהותשלביתהספרהיסודי,חטיבתהבינייםוהחטיבההעליונה.לכלשלבבהתבגרותישאפיוניםוהדגשיםשונים,התפתחותיות מטרות על מצביעה הפסיכולוגית הספרות זאת, עם בהמשך. נציין שאותםכלליותהמשותפותלכלהשלביםשלגילההתבגרות,ובהןנדוןתחילה.מןהספרותהמחקריתעולהכיתהליכיםושינוייםהחליםבמתבגריםישבהםכדילהשפיעעלאופיהקשרביןביתהספרלמשפחה.מטרתתת־הפרקהזההיאלהציגמאפייניםקוגניטיביים,רגשייםוחברתייםלקבוצה המתבגרים את הופכים אלו מאפיינים שבה הדרך את להציג וכן מתבגרים, שלמובחנתמבחינתצורכיהםמהמערכתהמשפחתית,מהמערכתהבית־הספריתומהקשריםביןשתיהמערכותהאלה.במיליםאחרות,תת־הפרקיציגאתמהשמבדילביןמעורבותההוריםהנחוצהבמערכתהחינוךכשמדוברבמתבגרים,וביןהמעורבותהנחוצהבגיליםצעיריםיותר.

חברתיים רגשיים, פיזיולוגיים, בשינויים המאופיין התפתחותי בשלב נמצאים מתבגריםלמעברשל וחשובים בריאים הם אלו שינויים זה. על זה שינוייםהמשפיעים וקוגניטיביים,אישית להתפתחות ההזדמנויות על בנוסף זאת, עם לבגרות. הילדות מתקופת המתבגרשמאפשרשלבזה,הואעלוללהיותכרוךגםבמשבריםואתגריםלמתבגרים,להוריםולמערכתהבית־ספרית.מבחינההתפתחותיתעומדותבפניהמתבגרשלושמשימותמרכזיות:1(לפתחאוטונומיהועצמאותמדמויותסמכות)כגוןההורים(תוךבנייתמערכתיחסיםשונהוטובהעמן.2(לבנותאתזהותוהעצמיתעלפיצרכיוהאישיים.3(ליצורקשריםחברתייםמשמעותיים)אריקסון,1976(.המעברמתלותבהוריםלעצמאותאישיתחיונילהתפתחותהמתבגריםאך

מלווהלעתיםבקשיים.חברתהשוויםמהווהגשרחשובלמעברזה.

בתהליךההסדרהמחדששלהקשרביןהמתבגרלביןהמשפחההגרעיניתעומדתבפניהמתבגרההזדמנותלפתחזהותעצמאיתמבוססתעלערכיםחדשים,לעתיםשוניםמאלהשלהוריו.אותותהליךשלהיפרדותלקראתעצמאותעלוללהופיעגםבמערכותהיחסיםשלהמתבגרעםמבוגריםאחרים,למשלמורים,שיכולים,מצדאחד,לשמשמבוגראחראישיסייעבתהליךעצמאות לפתח למתבגר כמפריעים להיתפס עלולים שני ומצד ולעצמאות, לבגרות המעבר)2009Villalobos,&Smetana2009;Cote,(.הקשרביןביתהספרוביןמשפחותהמתבגריםלובשאםכןאופיייחודי,המציעהזדמנויותללמידהוצמיחהאךגםמעוררשאלותוקשייםלא

מעטים.

וקשרים מההורים, לניתוק מתייחס אינו עצמאות שהמושג הפרק בפתח כבר לציין חשובחברתייםאינםעומדיםבסתירהלקשריםעםההורים.הקשריםעםההוריםנותריםחשוביםהעצמית׳ ההכוונה ׳תאוריית לפי המתבגר. של והתפתחותו רווחתו על מאוד ומשפיעים

מבוא ורקע עיוני | 21 |

של וחופשיות אישיות לבחירות היא ׳אוטונומיה׳ במונח הכוונה )Ryan&Decci, 2000(המתבגרמבחינהפסיכולוגיתולאבהכרחלהעדרתלות.לכן,עלאףההתנתקותההדרגתית.)Vansteenkisteetal.,2008(להתקייםממשיךההוריםעםהקשרמהוריהםמתבגריםשליתרהמזו,ככלשקשרזהקרוביותר,המתבגריכוללפתחאוטונומיהרבהיותרומסוגלליצורקשריםחברתייםטוביםיותר.מחקריםמצאוקשרביןבחירהחופשיתלביןרגשותחיובייםמתבגרים של העתיד מטרות של בחירות בין ,)Pomerantz &Qin, 2013( מתבגרים שלבפני מתבגרים של האישית החשיפה כמות ובין )Seginer & Shoyer, 2012( והוריהםהוריהם)2010Smetana,2013;al.,etCheung(.סגנוןההורותקובעלמעשהאתהתפתחותהמתבגר יכול כך פסיכולוגי, חופש מאפשר ההורות שסגנון ככל המתבגר. של האוטונומיהלהשיגאתמטרותיוההתפתחותיותבאופןנכוןיותר.תהליךדומהניתןלראותמולדמויותובכך ליצוראקליםתומךחופשפסיכולוגי יכולים מורים ביתהספר. סמכותאחרות,למשלגם מורים .)Assor, 2005( המתבגר של הנפשי מצבו את ולשפר בלימודים הצלחה להגבירלצרכים אמפתיים היותם באמצעות המתבגרים אצל אינטרינזית מוטיבציה להגביר יכוליםהאישייםשלתלמידיהם,כמוגםבאמצעותהפיכתהחומרהלימודילרלוונטילתלמידים.עשוריותר רבה ולמעורבות טובה להרגשה ביותר הטוב המנבא הייתה החומר שרלוונטיות מצאבלמידה)2002Assor,(.בדומהלכךמצאהשכטמן,במחקרהתערבותי,שחומרלמידהרלוונטילא ביקורתשבה קבוצת של לאלה בהשוואה הרגשתם ואת התנהגותם את שיפר ללומדים

.)Shechtman&Abu-Yaman,2012(ללומדהחומררלוונטיותעלדגשהושם

ירידה יש )15-12( האמצעית־התיכונה ההתבגרות בשלב בעיקר ההתבגרות, בגיל לסיכום,בהתעניינותבלימודיםוהמוטיבציהנובעתמלחץחיצונייותרמאשרמבחירהחופשית.בגילזהעסוקיםהמתבגריםבמיוחדבשינוייםהפיזיולוגייםוהחברתייםשעובריםעליהם.המעברמביתספריסודילחטיבתהבינייםקשהלהםבשלהזרות,העדרהאינטימיות,והדרישותהרבותמצדביתהספר.בגילזהבמיוחדחשובשהוריםומוריםיתמכובמתבגרים.קשרקרובהמבוססעלשיחפתוחיוצרלארקרצוןעצמאיאלאגםמחויבותלהורים,שהופכתעםהזמןלחלק

.)Cheung&Pomeranz,2012(המתבגרשלהאישיותמבחירותיו

המתבגר על העוברים שינויים נציג והמרכזי הראשון בחלקו לשניים: יחולק זה תת־פרקוסביבתובשנותההתבגרות.חשובלהדגישכיאףשאנומציגיםאתהשינוייםהללוכנבדליםומופרדיםזהמזה,הםקשוריםזהבזהומשפיעיםזהעלזהבצורהתהליכיתותוךהיזוןחוזראלה שינויים של המשמעות את נציג תת־הפרק של השני בחלק ההדדיות. ההשפעות שלוהשלכותיהםעלצרכיושלהמתבגרמהמערכתהבית־ספרית,מהמערכתהמשפחתיתומהקשר

ביןשתיהמערכות.

נתחילאפואבהצגתשינוייםפיזיולוגים,רגשייםוקוגניטיבייםשעוברהמתבגרעצמו:

| 22 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

שינויים פיזיולוגיים: התבגרות מינית וצמיחה פיזית

הגילשבומתחילהההתבגרותהפיזיתמשתנה,ותלויבגורמיםגנטיים,תזונתיים,סביבתייםומגדריים.עםתחילתתהליךההתבגרותמתחילותהבלוטותהאנדוקריניות5להפרישהורמוניםהגורמיםלשינוייםגופנייםולהתפתחותמאפיינימיןשניוניים.אצלנערותהשינוייםמופיעים

בגיל12-9ואצלנעריםבסביבותגיל13.עיקריהשינוייםהפיזייםהם:

עלייתהגובהוהמשקל:בניגודלצמיחהבשניםהקודמותלגילההתבגרות,המתרחשתבצורההדרגתיתולינאריתיחסית,הצמיחהבגילההתבגרותמתקדמתב״פרציצמיחה״,שבהםחלההנובעותמפרצי בעיותאפשריות אוהמתבגרת. ובמשקלשלהמתבגר בגובה עלייהמהירהגמלוניים לעתים נראים מתבגרים )ולכן בגוף בשליטה וקושי גדילה, כאבי הן אלו צמיחה

.)Cromer,2011;2002,)צחוריומגושמים(

לבגרות מגיעים הם שבו תהליך המתבגרים חווים ההתבגרות גיל במהלך מינית: התבגרותמינית.הסמניםהגלוייםהעיקרייםלתהליךזההםשינוייםבמבנההגוףוצמיחתאבריהרבייהותחילתהמחזורהחודשיאצל והפנימיים(,צמיחהשלשיערבמקומותחדשים, )החיצונייםנערות.בנוסףלמאפייניםהחיצונייםחוויםהמתבגריםגםחוויותרגשיותחדשותולאמוכרות,כגוןמשיכהמינית,זקפהלארצונית)אצלבנים(,רצוןלאונן,התאהבותועוד.הטווחוהעוצמהשלרגשותאלוהםחזקיםבמיוחד,ולעתיםקרובותמבלבליםומפחידיםאתהמתבגר.בהמשך

נדוןגםבהשלכותרגשיותוחברתיותשלהתפתחויותאלו.

שינויים פיזיולוגיים: שינויים במבנה המוח

במהלךשנותההתבגרותעוברמוחושלהמתבגרשינוייםבהיקףנרחבובקצבמהיר,שנירקיותר, מוקדמים בגילים במוח בהתפתחותהחלה כמו הינקות.שלא בגיל המוח להתפתחותהמוליכים או החומר בכמות בגידול אינהמתבטאת העיקרית ההתפתחות ההתבגרות בגילהעצבייםבמוח,אלאבשניתהליכיםהמתחולליםבמוליכיםהעצבייםשכברקיימים,שינויים

המאפשריםלמוחלהיותיעילומהיריותר:

ההתבגרות בגיל – )Myelination( מבודד במעטה העצביים המוליכים התכסות מתעבהשכבתחומצותשומןזרחניות)ששמהמיאלין(המכסהאתהמוליכיםהעצבייםבמוח.שכבהזומשמשתמעטהמבודדלסיבהעצבי)בדומהלכיסוישעלפניחוטיחשמל(.כךהופכיםהמוליכיםהעצבייםלמהיריםויעיליםיותר.תהליךזהמוביללחשיבהמהירה

)Johnson,2001;Steinberg,2005(המתבגראצליותרוחדהיותריעילהיותר,

)Synaptic Pruning(–בתהליךזהסינפסותבמוחשלא גיזום הדחיסות הסינפטית נמצאותבשימושתכוףמתנוונותונעלמות.במיליםאחרותהמוחהופךלמתמחהיותר–

5הבלוטותהאנדוקריניותמפרישותהורמוניםישירותלמחזורהדםשלבעלהחיים.לכלאחתמהןתפקידמיוחדלה

והורמוניםאחריםשהיאאחראיתעלהפרשתם)בלוטותאנדוקטריניותהןלמשלהשחלות,האשכיםוהלבלב(.

מבוא ורקע עיוני | 23 |

הואיודעלעשותטוביותרולהשתמשטוביותרבכישוריםשמשתמשיםבהם,אולםמאבדיכולותשלאנמצאותבשימוש.כישוריםויכולותשהמתבגראינומשתמשבהםבגילזהלא.)Johnson,2001;Steinberg,2005()Useitorloseit(התהליךשלבסופויתקיימו

אלאשהתפתחותהמוחלאנעשיתבבתאחת.ראשית,היאנעשיתב״קפיצות״ –המוחחווהמעיןפרציהתפתחותשבהםמוליכיםעצבייםרביםמשתניםבמהירות,אךביןההתפרצויותהאלהעובריםפרקיזמןשבהםהמוחכמעטאינומשתנה.שנית,התפתחותהמוחמתרחשתמתפתח המוח האצבע״ ״כלל לפי יותר. מאוחר אחרים ובחלקים קודם, מסוימים בחלקים

מלמטהלמעלה,ומבפניםהחוצה.

בשלבהראשוןמתפתחיםהחלקיםהעתיקיםיותרשלהמוח)מבחינהאבולוציונית(.חלקיםועוררות וכןעלתגובותרגשיות והלאמודעשלהגוף אלואחראיםעלהתפקודהלארצונייותר ומסודרתמתפתחיםמאוחר לינארית הגיונית, עלחשיבה רגשית.החלקיםהאחראיםואלההחלקיםהעיקרייםהעובריםשינוי גילההתבגרות. סוף רקלקראת ומגיעיםלהבשלהCasey,Giedd&Thomas,()התפתחותםזמנילפיאותםמונים)אנוהמתבגריםשלבמוחם

:)2000

המוחהקטן)Cerebellum(–אחראיעלתנועה,איזון,תיאוםביןהחלקיםהשוניםשלהמוח.הואה״מחשב״שמנהלאתשארה״מחשבים״.

המערכתהלימבית)systemLimbic(–אחראיתעלעוררותרגשיתועלזיכרוןלטווחרחוק.

כפיסהמוח)callosumCorpus(–אחראיעלהחיבורביןשניחלקיהמוח,עלתיאוםביןחשיבהרגשיתלהגיוניתועלראייתהתמונההגדולה.

שמיעתית קליטה על אחראית מאוחרת, התבגרות – )Temporal lobe( הרקתית האונהוזיכרון.

האונההקדמית)lobeFrontal(–החלקהאחרוןשמתפתח)ממשיךלהתפתחעדאמצעשנותה־20(,אחראיעלקבלתהחלטות,תכנון,זיכרוןושליטהבדחפים.

האונההעורפית)lobeOccipital(–אחראיתעלעיבודמידעחזותי.

שינויים קוגניטיביים

השינוייםבמבנההמוחמביאיםעמםהתפתחויותקוגניטיביותמשמעותיותאצלהמתבגרים.להלןהעיקריותשבהן:

חשיבה מופשטת:התפתחותחשובהבגילההתבגרותהיאהגברתהיכולתלחשיבהמופשטת–חשיבהעלמושגים,רעיונותועקרונות.מתפתחתאצלהמתבגרהיכולתלאלהתייחסרקלמקרה,חפץאואדםפרטי,אלאגםלחשובבמונחיםכוללנייםיותר.חשיבהמופשטתקיימתאמנם

| 24 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

יכוללחשובעלהחיה״כלב״ולהביןשבובתהצעצוע ילד יותר)למשל, גםבגיליםמוקדמיםשלווחייתהמחמדשלושייכיםשניהםלאותהקטגוריה(,אבלבגילההתבגרותהיאמתרחבתוהופכתלקלהיותרושגרתיתהרבהיותר.סוגיםשוניםשלמבניםמתמטייםלמשלדורשיםכשמדובר אפשרית להיות אמורה אך בילדים, כשמדובר אפשרית שאינה הפשטה של רמה

במתבגריםומבוגרים.

חשיבה של גם צורה לובשת מופשטת חשיבה של המתפתחת היכולת עצמית: רפלקציה מופשטתעלה״אני״.המתבגרהצעירמתחיללחשובעלעצמובאופןרפלקטיבי,לנסותלהביןבהרחבה נעסוק )שבו הזהות חיפוש של התהליך מתחיל בכך בעולם. מקומו ומה הוא מי.)Harter,1998(ההתבגרותגילשלהשלביםכללאתרבהבמידהשמאפייןתהליך,)בהמשך

חשיבה סדורה והיסקים לוגיים:בגילההתבגרותהולכתומתגברתיכולתושלהמתבגרלחשובבצורהמסודרתולהסיקמסקנותבאופןהגיונימתוךהמידעשברשותו.המתבגריכולגםלחשובבצורהביקורתיתעלטענותועמדותולזהותבאופןטוביותרכשליםופגמיםבטיעונים)יכולתיכולתם המקשהלעתיםעלההוריםלשכנעאותולפעוללפיהוראותיהם(.בנוסףמשתפרתשלהמתבגריםלקבלהחלטותמושכלות,תוךהצבתמטרות,בחירהביןחלופות,בחינתדרכיםאפשריותלהשגתמטרותאלו,הערכהשלהאפשרויותהללוויישוםהאפשרותהטובהביותרהזמינהלהם)328p.2003,Byrnes,&Wigfield,Eccles,(.כפישנראהלהלןהדבריםנכונים

בכפוףלתנאיםמסוימים.

חשיבה ליכולת )וקשורה ההתבגרות בגיל המתפתחת נוספת יכולת היפותטית: חשיבה מופשטת(היאחשיבהעלמקריםשלאקרו.שאלותכגון׳מההיהקורהלוXהיהמתרחש?מההיהקורהלוXהיהנמנעומהיקרהאםXיקרה?׳נוטותלבלבלילדיםבגיליטרום־התבגרותבהדרגה הופך המתבגר מזו, יתרה ההתבגרות. תהליך שמתקדם ככל יותר לקלות והופכותהשערות מתוך מסקנות להסיק היכולת שהיא היפותטית־דדוקטיבית, לחשיבה גם למסוגל

ולעקובאחריטיעוניםהיפותטיים.

עיבוד מידע באופן מתוחכם ומורכב יותר:התפתחותנוספתבחשיבהבגילההתבגרותהיאיכולתעיבודהמידע,שהופכתלארקלמהירהיותראלאגםלמתוחכמתיותר.המתבגרמסוגלתמונה ולקבל שונים, ממקורות מגיעים הם אם גם שונים, מידע קטעי בין קישורים לערוךעל לחשוב שונים, מכיוונים סוגיה או נושא לבחון גם מסוגל הוא הנדון. הנושא על רחבהאו קטנים נושאים לגבי השקפה ולגבש – נושא אותו כלפי בפניו שמוצגות שונות עמדות

גדוליםבאופןמתוחכםועצמאייותר.

שינויים ברמה החברתית והפסיכולוגית

שייכות, מסוגלות, האדם: של בסיסיים צרכים שלושה זיהתה העצמית ההכוונה תאורייתההתבגרות, ראשית לפני עוד מתפתחת מסוגלות .)Ryan & Deci, 2000( ואוטונומיה

מבוא ורקע עיוני | 25 |

ובעיקר התיכונה ההתבגרות בתקופת ולייחודיות להבשלה ומגיעה בהדרגה מתחדדת אךאך למשפחה, השייכות חשובה תחילה היחיד. של לידתו מרגע חשובה שייכות במאוחרת.בראשיתגילההתבגרותהנטייההיאלשייכותלקבוצתהשווים.עםתחילתהשלבשלחיפושהאוטונומיהוהצורךלהתנתקפסיכולוגיתמההורים,קבוצתהשוויםהופכתלמשמעותיתיותר.מעברזהרצויאךלאקל,כיהואדורשהסתגלותומסוגלות.בגילההתבגרותהתיכונההקבוצותהחברתיותמתרחבותומשתנות.חטיבתהבינייםהיאמקוםידידותיפחותמביתהספרהיסודי,והיאמחייבתהסתגלותבתחומיםשונים,כוללבתחוםהחברתי.תקופהזוהיאגםראשיתההיא והמיניתהמואצת, הפיזית רקעההתבגרות ועל בניהמיןהשני, יחסיםעם שלמערכתעלולהלהיותסוערתלמדי.בגילההתבגרותהמאוחרת,מתחילותמערכותיחסיםאינטימיותהשייכות המסוגלות, ‒ אלו צרכים שלושה ואחרת. נוספת שייכות וזו השני, המין בני עם

והאוטונומיה‒ קשוריםהןזהלזהוהןלרווחההנפשיתשלהמתבגריםולתפקודםהאקדמי.

Bownlee et al.,( אורך מחקר באמצעות מתבגרים של התפתחותם אחר שעקבו חוקריםפסיכולוגית התפתחות המאפיינים מרכיבים חמישה זיהו )2013; Geldhof et al., 2013עצמי ביטחון ובריאותית(, אקדמית )קוגניטיבית, חברתית כשירות צעירים: של חיוביתהסביבה עם קשר מוסריות(, )ערכים, אופי העצמי(, של חיובית וראייה מסוגלות )תחושתותרומה יכולותאלומובילהלפעילותחברתית )דאגה,חמלה(.רכישת ואמפתיה החברתית,Competence,Confidence, – לקהילה.מרכיביםאלומכוניםבאנגלית״CsFiveThe״מאנשים רבה תמיכה דורש אלו יכולות פיתוח .Character, Connection, and Caring

משמעותייםבחייהםשלהמתבגרים,כלומר,ההוריםוהמורים.

תפיסהרווחתשלגילההתבגרות)תפיסהשרווחהבעברגםבקרבהחוקריםבתחום(,רואהבגילזהתקופהשלסערותרגשיותושינוייםרגשייםתכופיםהמונעיםעלידישינוייםהורמונליים.יכולה ההתבגרות בגיל המרכזיות המשימות שהשגת מראה עדכנית מחקרית ספרות אולםArnett,1999;Galambos&Costigan,2003;Seginer&Shoyer,(סערותללאגםלעבורוהמורים )Smetana, 2010;Cheung et al., 2013( ההורים עם הקשר הידוק ותוך )2012

.)Assor,2005(

יחדעםזאת,הספרותמראהכיהמתבגראכןחווהשורהשלשינוייםפסיכולוגייםוחברתייםבמהלךגילההתבגרות.6להלןנציגאתהעיקרייםשבהם:

של גילו בני – השווים קבוצת הופכת המוקדם ההתבגרות בגיל השווים: לקבוצת פנייה המתבגר-להיותמשמעותיתיותרויותרעבורו.המתבגרמבלהזמןרביותרעםחבריוופחותלהיות שיכולים תופעה עמיתיהם, של וערכים מנורמות מושפעים מתבגרים הוריו. עם זמןלהביטוייםחיובייםאושליליים,בהתאםלטיבןשלהנורמותהאלה)מייזלס,2001(.זההגילחברתית אינטימיות ליצירת עד בהדרגה והאמפתיה החברתית הכשירות מתפתחות שבו

6בסקירהזוחיברנואתהשינוייםהחברתייםוהפסיכולוגייםמשוםשכפישנראה,השינוייםהללובגילההתבגרות

קשוריםזהלזה,וקשהלהביןשינוייםמסוגאחדמחוץלהקשרשלכללהשינוייםשעובריםהמתבגריםבגילהזה.

| 26 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

המתבגרים, של החברתיים בכישורים תלויה חברתית כשירות .)Geldhof et al., 2013(בדימויהעצמישלהםוביכולתההסתגלותשלהם.מדוברבקבוצותחדשותומגוונות,ולאתמידתומכות.האינטרנטיצרמציאותחברתיתחדשהולעתיםקשה,הדורשתהסתגלותמיוחדתהביניים,המציאותהחברתית )2011Crosnoe,(.בהתבגרותהתיכונה,עםהמעברלחטיבתBenbenishti&( פנים פניםאל ביחסים ואלימות, בריונות כוללת היא ביותר. היאהקשה2005Astor,(כמוגםבאינטרנט)2011Crosnoe,(.זההגילשתמיכתההוריםנחוצהביותר.קרבהביןהוריםלמתבגריםעשויהלהוותחומתמגןכנגדהלחץשלקבוצתהשווים.יתרהמזו,שיחקרובביןהוריםלמתבגריםמהווהמודללחיקויעבורילדם.ואכן,במחקרנמצאכייחסים)2011al.,etShwartz(.סגינרבדקהאת יוצריםמתבגריםחברותיים קרוביםעםההוריםמצבםהחברתישלמתבגריםבארץומצאהשהנושאהחברתיחשובלמתבגריםוהםמרוציםרואים והחוקרים ,)Seginer, 2006( אחד קרוב חבר לפחות היה המתבגרים לרוב מהמצב:בחברכזהגורםתמיכהרב־משמעותביחסיםחברתיים.אךגםרכישתחברקרובמשתנהעםגיל הוא לשיאה מגיעה קרוב חבר רכישת שבו הגיל ההתבגרות. בגיל לשלב משלב המעבר

ההתבגרותהמאוחרת,עםהתפתחותהזהותהאישיתוהתייצבותה.

נמצאבעיצומותהליךשל בגילההתבגרות מוגזמות: וזהויות זהויות החלפת זהות, חיפוש ״חיפושזהות״.מרסיה)1980Marcia,(מציגשניתהליכיםבלתיתלויים:חקירהוהתחייבות.ושל בלבול של מצב )1 מתבגרים: בקרב זהות מצבי ארבעה יוצרת ביניהם האינטראקציהערפולזהות,האופיינילהתבגרותהמוקדמת2(שיעבודלזהותבעקבותלחץחיצוני3(גיבושלזהות התחייבות כלומר זהות, השגת )4 ההחלטה ללא אך חקירה בעקבות מעוכב זהותנחשף אז התיכונה. ההתבגרות בשלב משקל מקבל זהות אחר החיפוש חקירה. בעקבותהמתבגרלקבוצותחברתיותמגוונות,ויחדעםההתפתחותהקוגניטיביתבגילזה,מתאפשרהגדרה של שונות צורות מתבגרים ״מנסים״ זה, בשלב ואחרים. עצמו את לחקור למתבגרעצמית,מקבליםעלעצמםתפקידיםשוניםבקרבקבוצתהשווים,ואףמתחבריםעםקבוצותשונותשלנעריםבהתאםלזהותשהםלוקחיםלעצמםבאותורגע.עםהמעברלגילההתבגרותהמאוחרתותוךהמשךהחקירההעצמיתמגיעהמתבגרלזהותעצמיתבכמהתחומים:אקדמיתומינית,וזהותזועשויה)אבללאחייבת(ללבושצורהשלזהותאתנית)אואףזהותאתניתמוגזמת(,בעיקרכשהמתבגרשייךלקבוצתמיעוטבתוךמוסדהלימודיםאוהסביבההחברתיתשלו.לבישתהזהויותהזאתהיאבדרךכללתהליךטבעישהואחלקמהתפתחותוהטבעיתשלהמתבגרוהכנתולתפקודבעולםהמבוגרים.ככלשהמתבגרמסוגללחקרעצמימעמיקוחופשיהואיפתחזהותשמתאימהלאישיותו.כאשרהחקירההעצמיתאינהחופשיתוקשורהללחץחיצוני)שלהורים,מורים,חברים(היאעשויהלהפוךגםלהתנהגותקיצוניתומסוכנת.בגילההתבגרותהתיכונהניתןלצפותלזהותמעוכבת,אךבגילההתבגרותהמאוחרת–בתקופתהתיכון–ישלצפותלגיבושזהותברורה.גיבושזהות,כמוהשתייכותחברתית,תלויברמת

האוטונומיהשלהפרט,וזוכאמורקשורהליחסיםעםההוריםוהמורים.

מבוא ורקע עיוני | 27 |

צורך בעצמאות וערעור על סמכות שרירותית:כחלקמתהליךההגדרההעצמיתוההתרחקותמהמשפחהנוטיםמתבגריםלערעריותרויותרעלסמכות–הוריתומורית.בגיליםצעיריםההוריםהםהמקורהעיקריללמידה,הןכסמכותאפיסטמיתוהןכסמכותבעניינימוסרוערכים,ממקורות ורע״ טוב ו״לדעת העולם על ללמוד כלים רוכש המתבגר ההתבגרות בגיל אולםאחרים.הואכברלאמקבלכמובןמאליואתמהשההוריםאומרים,אלאשואלשאלות,בוחןבעיקרו, החיובי זה, שתהליך אלא בעצמו. מסקנות ומסיק ביקורתי, באופן התשובות אתהשינוי את לקבל מוכנים אינם ההורים אם למתבגר, ההורים בין קונפליקטים לחולל עלולהמתרחש.עלמנתשמתבגריםיוכלולפתחזהותחופשית,עלגורמיהסמכותלהיותקשוביםואמפתייםלצורכיהמתבגרים.רקבתנאיםאלויכולהמתבגרלהתפתחללאחששמביקורת,פחדאותחושתאשמה.מחקריםרביםהראושהורותנוקשהומענישהקשורהלהתנהגויותבעייתיותשלמתבגרים)2008al.,etEeizenberg(,ואילוהורותידידותיתומאפשרתמובילהPomerantz&Qin, 2013;Cheunget al.,( מתבגרים של ומאושרת בריאה להתפתחות2013(.גםבמחקריםשנערכובארץנמצאשקרבתהוריםהשפיעהלטובהעלתכניותהעתיד

.)Seginer,2006;Seginer&Shoyer,2012(המתבגריםילדיהםשל

הסכנות בתהליך ההתבגרות

חיפוש ריגושים ונטילת סיכונים:מאפייןנוסףשלגילההתבגרותהואהחיפושאחרחוויותרגשיותאינטנסיביות.התנהגותזואינהנובעתמחוסריכולתלהביןולקלוטאתמידתהסיכון,וגםלאמחוסרידעבנוגעלסיכון,אלאמהפערביןעוררותרגשיתמהירהלביןהיכולתלווסתרגשות,יכולתשטרםהתפתחה)57p.2007,Steinberg,(.החיפושאחרריגושיםעלול,מטבעהדברים,להוביללהתנהגותמסוכנת,כוללשתייהמופרזתשלאלכוהול,עישוןוצריכתסמים.בהתחשבבהתפתחותהמיניתהמתרחשתגםהיאבגילזה,עלולהחיפושאחרריגושיםלכלולהתנסויותבעלותאופימיני)325p.2009,Matjasko,&Lohman(.רמתהחופשהגבוההיותרשממנהנהניםהמתבגריםוהשחרורהיחסישלהםמדמויותסמכותמבוגרותמגדיליםאת

הסיכוןבהתנהגויותהללויחסיתלהתנהגויותדומותבגיליהילדות.

רגשות שליליים:גילההתבגרותאינוגילקלמבחינהרגשית.מחקריםמצאוכימתבגריםנוטיםלדווחעלהרגשהלאטובהלעתיםקרובותיותרמאשרהממוצעבאוכלוסייה.הםגםנוטיםפחותלדווחעלהרגשהחיוביתמאוד.בנוסףלכךבגילההתבגרותקייםסיכוןגבוהיותרלפתח:)Emotiondysregulation( רגשות לאאדפטיביתלהתמודדותעם ליקוייםשלהתנהגותועוד. יכולתלחושטווחמסויםשלרגשות יכולתלדברעלהרגשות,הסתגרות,חוסר חוסרהתנהגותמסוגזהמהווהאינדיקטורלכךשנשקףסיכוןשהאדםיפתחליקוייםנפשייםקשיםיותר,במיוחדהפרעותדיכאון.ואכן,יחסיתלממוצעבאוכלוסייה,מתבגריםנמצאיםגםבסיכוןAbela&Hankin,2011;Galambos&(שוניםמסוגיםדיכאוןבהפרעותללקותיותרגבוה

.)Costigan,2003

| 28 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

דימוי גוף וביטחון עצמי:השינוייםהפיזייםהמהיריםוהפתאומייםמוביליםמתבגריםרביםלתחושתביישנותורגישותלמראההחיצונישלהם.מתבגריםרביםסובליםמדימויגוףשליליומביטחוןעצמיירוד.פעמיםרבותהשינוייםאינםאחידיםואינםמקביליםביןכלחבריקבוצתהשווים)ההתבגרותאורכתבממוצעביןשנהלשששניםאצלבנות,וביןשנתייםלחמששניםאצלבנים,2009Matjasko,&Lohman(.חוסרהאחידותהזהמגבירעודיותראתהסיכוןלפגיעהבדימויהעצמישלאלההמקדימיםבהתפתחותםאתחבריהםאוהמתפתחיםמאוחר

.)Cromer,2011(מהם

שימוש במדיה: מאפייןזהאינוייחודיבהכרחלגילההתבגרות,ולאקייםבכלחברה,תרבות,עליואתהדעת. וישלתת זמננו בני מןהמתבגרים גדול קייםאצלחלק הוא זאת וזמן.עםמתבגריםבעולםהמערבימבליםזמןרב)יחסיתלמתבגריםבעברויחסיתלבניגיליםאחריםגדול חלק כי היא הדבר משמעות החברתיות. ברשתות ובשימוש באינטרנט בגלישה כיום(מהחוויהשלהם,מחייהםומקשריהםעםהזולתמתקיימיםדרךהתיווךשלאמצעיתקשורתOblinger, 2003; Lenhart, et al, 2010; Israelashvili, Kim, &( מבוססי־טכנולוגיה2012Bukobza,(.עובדהזומציבהאתגריםייחודייםבפניהוריםואנשיחינוך,במיוחדלאור

העובדהשחלקםפחותמיומניםבאוריינותמחשבואינטרנטמאשרהמתבגרים.

קשיים קוגניטיביים ורגשיים

ההתפתחותהגופניתהמהירהבגילההתבגרות,ובעיקרההתפתחותשלמוחהמתבגרוהעובדהשהיאמתרחשתבצורהלאליניאריתובקצבשונהלכלחלקשלהמוח,מובילהלמספרתופעותלהבנת מאוד משמעותיים אלו קשיים המתבגרים. אצל קוגניטיביים בתהליכים וקשייםGiedd,etal,2000;Paus,(הספרומביתמהמשפחהוצורכיהםהמתבגריםשלהתנהגותם

.)2005;Blakemore,2014

קושי במשיכת מידע מהזיכרון:למתבגריםישקושילאחזרמידעמהזיכרון,להבדילביןהמידעהרלוונטילפחותרלוונטיולהתמקדבמידעהרלוונטי.לעתיםהמתבגרעשוילהכירבכךשנתיבפעולהמסויםאינונבון,אולםהידעהזהלאיוביללהימנעותממנו,מפנישהקישורביןזכירת

העובדהלביןההתנהגותבפועלנעשהבאונההקדמית–המתפתחתמאוחריחסית.

קושי בשליטה בדחפים:נראהכיהמתבגר,במיוחדבמצביםשלעוררותרגשיתגבוהה,חסראתהיכולתלשלוטבדחףהרגשישמקורובמערכתהלימבית,7גםאםהואמודעלצורךבשליטההחלטות לקבל נוטים מתבגרים גבוהה רגשית עוררות של במצבים אחרות, במילים כזאת.לפני פועלים או נראהאתהמתבגריםמדברים קרובות לעתים ״מהבטן״. גרועות,החלטות

שהםחושביםעלמהשהםעומדיםלעשות.

על ולחשיבה הקרוב העתיד לתכנון גם אחראית הקדמית האונה קדימה״: ״לתכנן קושי ההשלכותשלהפעולותהעומדותלהתבצע.בהתאםלכך‒ ושוב,ביתרשאתבמצביםשבהם

7עלהמערכתהלימביתר׳לעילבסעיףשינוייםפיזיולוגיים:שינוייםבמבנההמוח.

מבוא ורקע עיוני | 29 |

גבוהה-קשהלמתבגריםלחשובעדהסוףעלההשלכותהאפשריותשל העוררותהרגשיתהתנהגותם את להתאים פעולתם, נתיב את לשנות גם להם קשה מזו, יתרה פעולותיהם.

לתנאיםמשתניםולחשובבאופןהגיוניתוךכדיפעולה.

לזהותהבעותפנים,נמצאשמתבגרים יכולת חברתיים:במחקרשבחן מצבים בזיהוי קושי MRIבבחינתלהם.שהוצגוהפניםהביעושאותושנאה(פחד,)כעס,הרגשאתלזהותהתקשושלמוחםשלהמתבגריםבעתהצגתהפניםנמצאשהחלקהתחתוןבמוח,האחראיעלתגובהרגשית,פעיליותראצלמתבגריםלעומתהחלקהקדמי,האחראיעלתגובהשכליתוהגיונית,שפעיליותראצלמבוגרים.אצלמתבגריםאלימיםנמצאשתהליךעיבודהמידעהחברתילקוי,.)Dodge&Godwin,2013(בכוחלשימושוסגידהעצמיתהתגוננותשלבכיווןמוטהוהוא

מאפייני מוסד הלימודים בגיל ההתבגרות )בישראל(

מלבדהשינוייםהגופנייםוהרגשייםשעובריםהנעריםבגיליההתבגרות,חלגםשינויהדרגתיבצורהשבהרואהאותםהסביבהשבההםנמצאים.אחדהביטוייםלשינויזההואהמעברמביתהספרהיסודילביתהספרהעל־יסודי,אםבמסגרתחטיבהעליונהואםבמסגרתחטיבתביניים.מעברזהקייםברובמערכותהחינוךבעולם,גםבמערכתהחינוךהישראלית.מהחומרהמסוכםבסקירהמדעית)אדי־רקחוחוב׳,2011(שנערכהעבורועדהקודמתשלהיזמהלמחקריישומיעובריםהמתבגריםשונותמבתיהספרהיסודיים כיחטיבותהבינייםשאליהן עולה בחינוך

במספרמאפיינים.נמנהעתהאתהמשמעותייםביותרלתחוםשבועוסקמסמךזה:

הלימודי:בבתיהספרהיסודייםמושםבדרךכלל בבסיס התהליך והערכים הלימודים אופי שידאגו היא החינוך מאנשי הציפייה התלמיד. של והחברתית הרגשית עלהתפתחותו דגשזוכה ההערכהשהתלמיד גם ולקדםאתהתפתחותו. קשר, איתו ליצור התלמיד, לעודדאתלהמביאהלעתיםקרובותבחשבוןאתמידתהמאמץשהשקיעולארקאתהישגיוהנמדדים.בניגודלכך,הדגשבביתהספרהעל־יסודימושםבדרךכללעלהישגיםלימודייםואקדמיים.וההכנה במבחנים, תלמידיהם של מההישגים יותר רבה במידה מושפעת המורים הערכתלמבחניהבגרותהופכתלמטרהחשובהשלהתהליךהחינוכי)אדי־רקחוחוב׳,2011(.במידהמסוימתמדוברבמעברממצבשבוהתלמידמוערךכשלעצמו)בגילהילדות(למצבשבוהוא

מוערךבהשוואהלעמיתיו)בגילההתבגרות(.

תנאי הלמידה:בחטיבותהבינייםבישראלתנאיהלמידההםבדרךכללמאתגריםיותרמאשרבבתיהספרהיסודיים.כךלמשלגודלהכיתההממוצעבחטיבותהבינייםבישראל)נכוןלשנת2011(היהכ־30.5תלמידיםלעומת27תלמידיםבבתיהספרהיסודיים)מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,2011(.8ברובהמקריםגםביתהספרעצמוגדוליותר,משרתמספררביותרשלתלמידיםואוכלוסייההטרוגניתיותר)אדי־רקחוחוב׳,2011(.9בשנותהלימודיםהראשונות

8המצבבעל־יסודייםהיהדומהלזהשבבתיהספרהיסודיים.

9ישלצייןכיאיןכאןטענהעלהשפעתהטרוגניותשלהתלמידיםעלהישגיהםועלאיכותהלמידה.

| 30 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בחינוךהעל־יסודיצריכיםהתלמידיםלהתאיםאתעצמםלמערכתשבההםהצעיריםביותר,זאתבניגודלביתהספרהיסודישבוהםהיוהקבוצההבוגרתוהמובילה.

אקלים הלמידה:במחקריםשבחנואקליםבית־ספריבחינוךהעל־יסודילעומתהחינוךהיסודישל בשורה ביטוי לידי בא והדבר פחות, חיובי העל־יסודיים הספר בבתי האקלים כי נמצאבין חיוביים קשרים לה, ומחוצה בכיתה וסדר משמעת אקדמי, מיקוד בהם אינדיקטורים,ילדים,קשריםחיובייםביןמוריםלתלמידים,תמיכהשלמוריםבתלמידים,מידתהאוטונומיההרשות ;2011 וחוב׳, )אדי־רקח הספר בית כללי של ועקביות ובהירות לתלמידים שניתנתWangetal.,; Way,Reddy&Rhodes, 2007 ;2014 בחינוך, והערכה למדידה הארצית

.)2010

אחריות ללמידה:אחדההבדליםהמשמעותייםביותרביןביתהספרהיסודילעל־יסודיהואשבביתהספרהיסודימוטלתהאחריותלרווחתהתלמידיםוהתפתחותםעלכתפיהמבוגריםהאחראים,בעיקרהמורים,אךבביתהספרהעל־יסודימוטלתהאחריותבעיקרעלהתלמידים.שינויזהתואםכמובןאתנטייתםשלהמתבגריםלדרוששיסמכועליהםיותרואתיכולתם

המתפתחתלקבלעלעצמםאחריות.

מבנה הלימודים:ביתהספרהיסודימתאפייןבסביבהאינטימיתיחסית,לכלתלמידישמעטמורים,ומושםבודגשעלפיתוחרגשיוחברתי.בבתיהספרהיסודייםמתבצעיםרובהלימודיםבמסגרתכיתהאורגניתאחת,וכלתלמידיהכיתהלומדיםיחד.בחינוךהעל־יסודי,לעומתזאת,מחולקיםהתלמידיםלקבוצותלפירמותהלמידה)בהקבצותאובמספריחידותלימוד(ולפיהמקצועהמורחבשהםלומדים.משמעותהדברהיאשהרכבהקבוצהשבהלומדיםהתלמידיםמשתנה,והתלמידיםפוגשיםמוריםשוניםולומדיםעםעמיתיםשוניםלאורךהיום.מצבזהמקשהעליצירתקשרמשמעותיעםמבוגראועםעמיתללימודים)אופלטקהוטובין,2008(.

הקשר עם ההורים ושינויים במשפחה בעקבות הכניסה לגיל ההתבגרות

כניסתהילדלגילההתבגרותמשפיעהלעתיםקרובותעלהמשפחהכולה.שינוייםקוגניטיבייםורגשייםשעובריםהמתבגריםמשפיעיםעלמערכתהיחסיםשלהםעםההורים:

בין היחסים גילההתבגרותמשתנים יותרשל הגבולות:בשלבמתקדם של מחדש שרטוט המתבגרלביןהוריו.שינויזהכוללשרטוטמחדששלהיחסיםומעברלמערכתיחסיםשוויוניתלמתבגר מוענקת זו יחסים במערכת לילדם. ההורים בין הסמכות( מבנה )מבחינת יותרSteinberg &( המשפחתית ההחלטות בקבלת לשותף הופך והוא יותר רבה אוטונומיה

.)Morris,2001

להיזקק מפסיק ואינו לחלוטין, מהוריו מתנתק אינו המתבגר שלב בשום כי להדגיש חשובלהם)והםאינםמפסיקיםלהיזקקלו(.אמנםסוגהקשרוצורכיהמתבגרמההוריםמשתנים,אולםההוריםוהיחסיםעמםנותריםחשוביםלהתפתחותהמתבגרורווחתו.התפיסההנפוצה

מבוא ורקע עיוני | 31 |

לפיההמתבגריםבהכרחמתביישיםבהוריהםואינםרוציםלהיראותבחברתםאינהנתמכת־ראיות)2009Matjasko,&Lohman2001;Morris,&Steinberg(.מחקריםשבחנואתהיחסיםביןמתבגריםלביןהוריהםבישראלמצאושלעתיםקרובותחולףתהליךההתבגרותתוךשמירהעלהקרבהביןההוריםלמתבגר,אףעלפישרמתהקרבהיורדתיחסיתלרמתה

לפניתחילתגילההתבגרות)מייזלס,2001;שרףומייזלס,2005(.

חלק המתבגרים. לילדיהם הורים בין לקונפליקט מקור המהווים גורמים מספר קיימיםשלו ההתקשרות לדפוס להוריו, המתבגר בין הקיימים היחסים לטיב קשורים מהגורמיםעמם)2003al,etMikulincer(,לסגנוןההורותשלהם)2008Eisenberg,(,ולאישיותושל

:)Farley&Kim-Spoon,2014(המתבגר

ראשית,שינוייםקוגניטיבייםאצלהמתבגרמאפשריםלולהכירבמגבלותשלהוריוולפתחסטנדרטיםמוסרייםשוניםמשלהם,תופעותשעלולותלהוביללחוסרהסכמהוויכוחים)שרףומייזלס,2005;בושריאןורסט,2014(.אםבגילהילדותדרךהלמידההעיקריתשלהילדהיאחיקוישלהוריו,והםמקורהידעוהמוסרהעיקרישלו,הרישבגילההתבגרותסמכותההוריםמתערערת,והםצריכיםיותרויותרלהסבירולנמקאתהוראותיהם.לעתיםקרובותהמתבגרגםדורשמהוריולכבדאתפרטיותוואתעצמאותו,בניגודלמצבבגילהילדות,שבומצופהמההוריםלדעתהכולעלילדם.במקריםשבהםההוריםאינםמוכניםלקבלאתהשינויבמערכתSteinberg&Morris, 2001,( המתבגר בנם לבין בינם קונפליקט להיווצר עלול היחסים,88p.(.ככלשדפוסההתקשרותרעועיותרוסגנוןההורותנוקשהיותר,כךרמתהקונפליקטעולה.דפוסהתקשרותוסגנוןהורותנוקשהמשפיעיםלרעהעלרמתהשליטההעצמיתשלFarley&Kim-(להוריוהמתבגרביןלקונפליקטמוגברסיכוןוביןבינהקשרשישהמתבגר,

.)Spoon,2014

שנית,כפישתוארלעיל,קייםפערביןהמראההבוגריותרשלהמתבגריםויכולתםהקוגניטיביתמצדאחד,לביןבשלותםהרגשיתהלא־שלמהויכולתםהפחותהלקבלהחלטותשקולותבשעתעוררותרגשיתמצדשני.הפערהזהעשויליצורציפיותכוזבותאצלמבוגריםבכללואצלהורי

המתבגרבפרט,ציפיותשהמתבגראינויכוללעמודבהן.

עם במקום השווים קבוצת עם יותר רב זמן לבלות פעם לא מעדיפים מתבגרים שלישית,הוריהם,תהליךשעלוללהביאלהתרחקותמההורים.בחלקמןהמקריםתת־התרבותהקיימת

.)Ibid,p.86(רצוייםאינםההוריםשבהנגד״כ״תרבותמתעצבתהמתבגריםבחברת

לבסוף,חלקמהחוקרים)למשלשרףומייזלס,;20052001Morris,&Steinberg(מצייניםאתכניסתההוריםבשלבזהלתקופת״אמצעהחיים״כגורםנוסףהמגביראתהסיכוןלקונפליקט.שינויים הורים ב ומחוללת כה עד שנעשו בחירות עם התמודדות מזמינה זה לשלב הכניסהגופנייםהיכוליםלהיתפשכאובדןהחיוניות.כתוצאהמכךההוריםעלוליםלהיעשותרגישים

במיוחדלביקורותולמתקפותמצדילדם,ולהתקשותלהתייחסלקונפליקטבצורהשקולה.

| 32 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

סיכום צרכיו של המתבגר

לתחום להםהשלכות ויש וסביבתו עלהמתבגר העוברים עיקריים שינויים לאחרשפירטנוהעיסוקשלמסמךזה,נעבורכעתלבחוןאתמשמעותהשינוייםהללולצורכיהמתבגרבאופןכלליוכןלצרכיםשישלומהמערכתהמשפחתית,מהמערכתהבית־ספריתומהקשרביןשתי

המערכותהאלה.

מתרחש ההתבגרות בגיל :)Scaffolding Independence( עצמאות בפיתוח תמיכה .1מעברמשמעותיביןהתלותהכמעטמוחלטתשלילדיםבמבוגריםוביןהעצמאותהכמעטמוחלטתשלבוגריםצעירים.גילההתבגרותכרוךלכןבבנייההדרגתיתשלהיכולתלהיותעצמאיואחראי.לפיכךצורךמרכזישלהמתבגרמסביבתוהואשיתאפשרלולהיותעצמאישיתאפשר )ודורש( צריך המתבגר הצעיר .)Hill, 2011; Hill & Tyson, 2009( יותרדעותיו,התנהגותו ולעצבאת בחופשמהחלטותשלאחרים לזכות בעצמו, להחליט לו

.)Steinberg&Morris,2001(בעצמווהחלטותיו

חשוב הקודמת בפסקה שתואר לעצמאות הבסיס את :)Monitoring( וניטור פיקוח .2לבנותבאופןהדרגתי,הןמשוםשלהחלטותשמתקבלותבגילזהעשויותלהיותהשלכותהרותגורלעלהמשךהחיים,והןמשוםשכישלוןבקבלתהחלטותעצמאיתעלוללפגועבביטחונושלהמתבגרובאומץהלבשיפגיןכשימשיךלבנותאתעצמאותו.באותהמידהשיש לביטחון גם זקוק הוא טעויות, לעשות החופש זה בכלל לחופש, זקוק שהמתבגרלעזרה. יזדקק או ייכשל אם לעזרתו ושיבוא עליו שמשגיח מי שיש לוודאות ״גב״, לומדוברבאיזוןעדין:חשובשההשגחהלאתיצוראצלהמתבגררושםשלאנותניםבואמוןLohman&( ולהעז להחליט הביטחון את לו תיתן במקביל אך שייכשל, שמצפים או

.)Matjasko,2009

קבלתהחלטות-לשתף,לאפשרולתרגל:מעברמשמעותינוסף)אםכילאנפרדמהמעבר .3לאוטונומיהועצמאות(ביןהילדותלבגרותהואהמעברמציותלהחלטותשלהמבוגרים-לקבלתהחלטותעצמאית.כפישראינולעיל,בגילההתבגרותמתפתחתהיכולתלהחליטבצורהמושכלת,עקביתוהגיונית,אךיכולתזודורשתתנאיםמסוימים.במצביעוררותלמתבגרים קשה הארוך, בטווח הוא והנזק מיידית היא כשהתועלת או גבוהה, רגשיתאו החלטות לקבל יוכל שבה בריאה לסביבה זקוק המתבגר טובות. החלטות לקבללהיותשותףלתהליךקבלתההחלטותבנושאיםהקשוריםאליוומשפיעיםעליו.תרגולבקבלתהחלטותובחשיבהמושכלתיסייעולמתבגרלראותאתההשלכותוהתוצאותשל

.)Lohman&Matjasko,2009(החלטותיו

עידודוביטחוןבבנייתזהות:המשימההמרכזיתהשנייהש״מוטלת״עלהמתבגר)בדבבד .4עםהתפתחותהיכולתלחשיבהמופשטת(היאלבנותלעצמוזהות,לברראיזהאדםהואמעונייןויכוללהיותולאיזוקבוצההואמעונייןלהשתייך.לשםכךהמתבגרזקוקלסביבההוא לעתים שונות. והשתייכויות שונות זהויות יחסית, בטוח באופן לחוות, יוכל שבה

מבוא ורקע עיוני | 33 |

זקוקלעזרהבהבנתההשלכותשלהשתייכותלקבוצותכאלהאואחרות.לעתיםהואזקוקבפניו שיעמדו האפשרויות מבחינת שלו הנוכחיות הפעולות אתמשמעות לו שיבהירו

.)Hill&Torres,2010(בעתיד

צורכי המתבגר מהמערכת המשפחתית בהקשר החינוכי: משמעותהשינוייםבגילההתבגרותמחקרים עוד. יעילות אינן יותר צעירים בגילים יעילות שהיו חינוכיות שאסטרטגיות היאבגיל הורים במעורבות מרכזית שהייתה אסטרטגיה – בית בשיעורי שעזרה למשל מראיםהרך–אינהמועילהבגילההתבגרות.דוגמהנוספת:המתבגריםפחותמעונייניםשההורהיבקרבביתהספרויעמודבקשררציףעםהמורה.מעקבצמודמדישלההורהאחרציוניווהישגיושלילדוהמתבגרעלוללהיתפסכחדירהלפרטיותוכחוסראמוןמצדההורה)2011Hill,(.עםזאתראוילצייןשובכיהקשרשלהמתבגריםעםההוריםעדייןחשובמאודומשפיעמאודעלרווחתםהנפשיתשלהמתבגריםועלהישגיהםהלימודיים.מחקריםהראושהמתבגריםבהחלט

רוציםשהוריהםיהיומעורביםבחינוכם,ואףזקוקיםלכך.

ללימודים הקשורה בזהות שתומכת אווירה בבית ליצור חשוב הזהות, בניית של בהקשרHill, 2011;( להשכלה״( ״חיברות ‒ academicsocialization מכנה )מהשהיל אקדמיים2009Tyson,&Hill2010;Torres,&Hill(.אחתהאסטרטגיותשנתבררוכיעילותביותרבקידוםהישגיוהלימודייםשלהמתבגרהיאחיבורוקישורביןהזהותשלובשהמתבגר,תכניותיווחלומותיולעתידוהצורךללמודולהגיעלהישגיםבתחוםהאקדמי.לאתמידהקשרהזהברורכי שנמצא הבעיות אחת בעצמם. אקדמית השכלה בעלי אינם הוריו אם במיוחד למתבגר,הןקשורותלהישגיםנמוכיםאצלתלמידיםמ״משפחותצווארוןכחול״היאשההוריםנוטיםDuncan(בחייםהגיעועצמםשהםלאןלהגיעלהםשסייעוהכישוריםאתבילדיהםלהטמיעבשוק להתקדם מנת על מספיקים תמיד אינם אלו שכישורים אלא .)&Murnane, 2011העבודההמודרני.נמצאכיהטמעתהצורךבהשגתתואראקדמיתורמתבמיוחדלהישגיהםשל

תלמידיםממשפחותמעוטותיכולת.

ההוריםצריכיםלאזןביןרצונם)ואחריותם(להגןעלילדםלביןהצורךלאפשרלהםלעשותצריכים שההורים מצאו ההתבגרות בגיל מיטיבה הורות שבחנו מחקרים בעצמם. טעויותהשווים קבוצת עם ולהיות לצאת בעצמו, לקבלהחלטות לו להניח חופש, למתבגר לאפשרולפתחאתדעותיובעצמו,כלומרעליהםלטעתבואתהביטחוןשהםסומכיםעליוכשהואמקבלהחלטותבעצמו.יחדעםזאת)ובובזמן(,ההוריםצריכיםגםלהמשיךלהיותבקשרעםהמתבגר,ובמיוחדלהיותמוכניםלעזורלואםיידרשולכך.הםצריכיםלהוותמעיןרשתביטחוןמידה באותה הנכונות. ההחלטות בקבלת ייכשל אם אליו ליפול מקום עבורו: פסיכולוגיתHill,2011;Lohman&Matjasko,(להחליטכשייטיבלחיזוקיםמקורעבורולהיותעליהם2009(.ההוריםצריכיםגםלשתףאתהמתבגריותרבתהליךקבלתההחלטותהמשפחתי,תוךשהםמאפשריםלותנאיהחלטהאופטימליים.הםצריכיםלאפשרלועצמאותכשההכרעותנסבותעליועצמו,אךעליהםליצורגםתנאיםשבהםיוכללבצעהחלטותמושכלות.בנוסףעל

| 34 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אלהחשובלתתלמתבגראתהפרטיותשלההואנזקק)ואותההואדורש(,אבלגםלהישארפתוחיםוקשוביםלצרכיוולרצונותיו.

הבית־ספרית מהמערכת ודרישות צרכים קיימים הבית־ספרית: מהמערכת המתבגר צורכי לא זו סקירה ההתבגרות. בגיל במיוחד חשובים לפחות או ההתבגרות לגיל ייחודיים שהםתתייחסלהבדליםבצרכיםהפדגוגייםוהאקדמייםשנובעיםמשינוייםקוגניטיבייםשעוברים

המתבגרים,אלארקלצרכיםודרישותשהםבעלימשמעותליחסיביתהספרוהמשפחה.

אותםנושאיםשהוצגולעילמתאימיםגםלצורכיהמתבגרמהמערכתהבית־ספרית.ראשיתצריךלאפשרלועצמאותתוךשמירהעלקשרותמיכה.המתבגרזקוקלסביבהשבהיוכללפעולבאופןעצמאיולפתחאתאישיותו,ערכיו,והחלטותיו.בביתהספרעשויהדברלבואלידיביטויAssor,( עשור חופשית. ללמידה ובזמנים שלו השעות מערכת בבחירת יותר רבה בחירות2002(מצאשרלוונטיותהחומרהנלמדאינהחשובהפחותמאשרבחירהחופשית.רלוונטיותהחומרללומדקשורהלדעתעשורלמידתהאמפתיהשלהמורהכלפיהלומדהמתבגר.אמפתיהאףמגבירהאתהרגשתהקשרשלהמתבגרלביתהספר:מחקריםמראיםכימתבגריםהחשים״מחוברים״לביתהספרמגיעיםלהישגיםטוביםיותרונמצאיםפחותבסיכוןלצריכתסמיםקשר לאפשר עשוי הספר שבית היא חשובה נקודה מוגנים. לא מין יחסי ולקיום וסיגריותובעיות בסיכון התנהגויות למניעת חשיבות לו שיש קשר ההורה, שאינו אחראי מבוגר עםהתנהגות)2007Dishion,&Yasui(.מבוגראחראיזהאינוחייבלהיותהמורהאוהיועץהקשר הספר. בבית אחר מבוגר כל או מאבטח, הספר, בית של הבית אב להיות יכול אלאביכולת תלוי עמיתים עם חיובי קשר עמיתים. עם הוא ההתבגרות בגיל ביותר המשמעותיהשליטההעצמיתשלהמתבגרוגםמשפיעעליה)2014Kim-Spoon,&Farley(.קשרחיובילסייע יכול הספר בית מההורים. ההתנתקות ולמאמצי הזהות לבניית מסייע עמיתים עם

לתלמידיםלמצואאתמקומםהחברתיבדרכיםמגוונות.

הנושאשלפיתוחהזהותמשמעותיגםהואלהקשרהבית־ספרי.בתיספרשמצליחיםלחבראתהלימודיםוההישגיםהאקדמייםלמקצועותשהתלמידיםרוציםלרכושבעתידמצליחיםלעתיםלקדםאתתלמידיהם,גםכאןבעיקרכשמדוברבתלמידיםממיצבחברתי־כלכלינמוך.בשלבזהשלפיתוחזהותחשובלבנותעלהחוזקותשלהמתבגרולאעלחולשותיו.מחקריהתערבותמבוססי־חוזקותהצביעועלהישגיםמשמעותייםלתכניותשהתבססועלהענקת

.)Brownleeetal.,2013(המתבגרשלחיוביתלהתנהגותחיוביחיזוק

חשובלשיםלבשתהליךפיתוחהזהות,במיוחדאצלמיעוטיםשסובליםמאפליה)אומתחושתמערכת לבנות אפוא חשוב הספר. בית מטרות עם להתנגש עשוי ארוכת־שנים, אפליה(יחסים–לבנותאמוןגםביןהמתבגרעצמולביןהמורהוהמערכתבכלל.בנייתאמוןחשובהלכללשכבותהאוכלוסייהאבלחשובהבמיוחדכשמדוברבנוערממיצבחברתי־כלכלינמוךאו

מתרבותמיעוט.10

10עלנושאהאמוןנדברבהמשךפרקזה,ועלקשריביתספר-משפחהאצלמתבגריםממיצבחברתי־כלכלינמוךאו

מתרבותמיעוטנדברבפרקהשלישישלחיבורזה

מבוא ורקע עיוני | 35 |

צורכי המתבגר מהקשר בין המערכת המשפחתית למערכת הבית־ספרית: הקשרביןהמשפחהלביןביתהספר–מערכתהמסובמונחיהתאוריההאקולוגית-חייבגםהואלהתאיםאתעצמולהקשרההתפתחותישלגילההתבגרות.התלמידהמתבגר,בניגודלעמיתוהצעיר,אינויכוללהיוותרבתפקידפסיבי–הואחייבלהיותחלקאינטגרלימהקשרביןההורהלמורה.לפיישלשתףאתהתלמידבתהליךקבלתההחלטותבעניינו. ציינולעיל, אותםעקרונותשכברבנוסףלכך,לאכלקשרביןההוריםלמוריםמתקבלבעיןיפהאצלהמתבגר.למתבגרחשוב.)Hill,2011(עתידיותבעיותלמנועכדיגםהמורים,עםבקשריהיוההוריםבעיות,שכשישעלול, והישגיו התלמיד ציוני על להורים המורים של יתר דיווח לעיל, שהזכרנו כפי אולם

להתפרשכחוסראמוןבומצדההוריםולפגועבודווקא.

גיל ההתבגרות — סיכום

תקופתההתבגרותבחייושלהאדםמביאהעמהשינוייםקוגיניטיביים,רגשיים,וחברתיים.שינוייםאלוחיונייםלהתפתחותושלהאדם,לעצמאותוולבנייתזהותו.שינוייםאלונושאיםבחובםהזדמנויותייחודיותללמידהולגיבושעמדותותפיסותחדשותעלהעולם.יחדעםזאת,ככלתקופהשלשינויים,עשויהגםתקופתההתבגרותלהיותמלווהבטלטלותובאתגריםהןשלהמתבגר ומוחו גופו על בחייו. המבוגריםהמשמעותיים עם לקשריו והן עצמו למתבגרהסתגלות דורשים גם אך חדשים שימושים שמאפשרים והתפתחות צמיחה פרצי עובריםולמידהכדישיהיהאפשרלהשתמשבהםבאופןיעיל.ההתפתחותהלאשווהשלחלקיםשונים

)הןבגוףוהןבמוח(מקשהגםהיאעלהניצולהנכוןשלהיכולותהחדשות.

במישורהקשרעםהמבוגריםמהוויםהשינוייםהללוטלטלהלמערכתהמשפחתיתוהחינוכיתהוא אחד מצד בעניינו. החלטות בקבלת ושיתוף יותר רבה עצמאות דורש המתבגר כאחד.מתרחקבמידתמהמהוריווממשפחתווחובראלקבוצתהשוויםלו.מצדשניהואזקוקעדייןלפיקוחולרשתביטחוןשתהיהזמינהלואםייכשלויטעה.גםבהיבטהלימודיזקוקהמתבגרלסיועשונהמאשרהתלמידהצעיריותר.עזרהבשיעוריביתובחומרהנלמד,נוכחותההורהבביתהספרוקשרשלההורהעםהמורהמועיליםלמתבגריםפחותמאשרלילדים.לעומתזאתמעורבותההורהבחינוךבמסגרתהביתיתהופכתלהיותחשובהיותר.היאמתבטאתבעיקרבחיברותלהשכלה)הדגמהוהדגשהשלחשיבותהלימודיםלהצלחתהמתבגרבעתיד(ובקישורביןמעורבותההוריםלהצלחהבלימודים הלימודיםלזהותשהמתבגרמעונייןלאמץ.הקשרבגילההתבגרותהופךלהיותיותרויותרמתווךעלידימשתניםרגשייםכמומעורבותבביתהספר,הרגשתשייכותשלהמתבגרלביתהספרוקישורההצלחהבלימודיםלחלומותולתקוות

שהמתבגרמטפחכלפיעתידו.

והבית־ספרית המשפחתית הסביבה של להתאמה רבה חשיבות יש כי לציין חשוב לבסוףרמת ותלמיד. תלמיד כל של הספציפיות לנסיבות - למשפחה הספר בית בין הקשר ושלהאוטונומיהשמקבלהמתבגרחייבתלהיותמותאמתלסביבתו,לעמיתיםשאיתםהואבוחר

| 36 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

דבר בסופושל בפניו. העומדים ולסיכונים קבלתההחלטותשלו לדרכי ליכולותיו, להיפגש,סקירהזובפרטומסמךזהבכלליכוליםלהציעלאנשיחינוךמתווהכללי,אךרקאישחינוך

והורההמכיריםאתהתלמידהמתבגריכוליםלדעתמהםהצרכיםהייחודייםשלו.

עדכאןעסקהסיכוםבגילההתבגרותבאופןכללי,אךכפישראינו,גילזהאינומקשהאחת.מקובללחלקאתגילההתבגרותלשלושתקופות־גיל:ההתבגרותהצעירה,שרובהחלעדייןבכיתותהגבוהותשלביתהספרהיסודי.ההתבגרותהתיכונה,שחלהבעיקרבחטיבתהביניים,שגיל נראה הגיל מאפייני של התיאור מתוך בתיכון. ברובה שחלה המאוחרת וההתבגרותההתבגרותהמוקדמתמאופייןבהתחלהשלשינוייםביולוגייםופיזיולוגייםשמביכיםלעתיםאתהמתבגר.שינוייםאלומתפתחיםבכלמתבגרלפיהקצבהאישישלו,ומתבטאיםלכןבהבדליםגדליםוהולכיםביןהמתבגריםלביןעצמם.הםיוצריםאי־שקט,אךביתהספרהיסודיערוךיחסיתלהתמודדאיתםולהקלעלהמתבגרים.הבעיותהגדולותבולטותיותרבגילההתבגרותהתיכונה.התהליךהמואץשלהבשלהגופניתומינית,החשיפהלקבוצותאוכלוסייהמגוונות,חלקןשליליותומסוכנות,הקושילווסתאתמערכתהיחסיםעםההורים,הקשייםהלימודייםבחטיבתהבינייםותחושתהזרותהלאמוכרתבה–כלאלהיוצריםמתחרב.בגילזה,משתמעשל ובחשיבות באופן ההורים בהדרכת להתמקד צריך ההורים ובין הספר בית בין שהקשרפיקוח תוך יעדיהצמיחהשלהם, בהשגת לילדיהםהמתבגרים וסיוע רגשית הענקתתמיכהבונהעלתהליךהיפרדותםההדרגתיתמההורים.גילההתבגרותהמאוחרתמאופייןבעצמאותובזהותברורהיותר.בגילזההמשימותהעיקריותהןהכנהלהמשךלימודיםותעסוקה.המסגרתהבית־ספריתבשלבזהסלקטיביתיותרוהומוגניתמבחינתרמתםהאישיתשלהמתבגרים.עלביתהספרוההוריםללמודלהתייחסבכבודלערכיםהמתפתחיםאצלהמתבגר,לכבדאתצרכיולאינטימיותמחוץלבית,ולכוונולעתידמקצועימותאםלבחירותיו.בשעתהצורךעשויביתהספרלהדריךאתההוריםכיצדלעבוראתתהליךההתבגרותתוךצמצוםהקשייםביןהמתבגרלמשפחתו,לסייעלהםבפיתוחהתנאיםהנחוציםלהתפתחותוהתקינהשלהמתבגרולקדם

אתרווחתםהאישיתשלהמתבגרוההורים.

אמון בין הורים לאנשי חינוך

מושגהאמוןעלהכמהפעמיםבדיוניהוועדה,והוצעכירמתהאמוןביןההוריםלמוריםהיאגורםמשפיעעלמידתשיתוףהפעולההאפשריועלמידתשיתוףהפעולהבפועלביןהוריםלביןמוריםואנשיחינוך.בסדנהשנערכהב־17.2.2014טענהפרופ׳ננסיהילכיאחתהציפיותהמרכזיותשלמוריםמיחסיהםעםההוריםהיאלזכותבאמונםשלההורים)בושריאןורסט, 2014,עמ׳35–36(.תמיכהבטענהזוניתןלמצואבמחקראיכותנישערכומכוןון־לירומכוןאבניראשהולפיומוריםתופסיםאתהאמוןהניתןבהםכבעלהשפעהמרכזיתעלתפקודם

)אבגרוחוב׳,2012(.

מבוא ורקע עיוני | 37 |

באופןכללינרשמהבישראלבעשורהאחרוןירידהבמדדהאמוןבמוסדותהשלטון.כךלמשלשהביעו הישראלים ושיעור ל־31%, מ־51% בכנסת אמון שהביעו הישראלים שיעור פחתאמוןבביתהמשפטהעליוןפחתמ־84%ל־52%)הדר,2009;הרמןוחוב׳,2013(.מידתהאמון.)Cerna,2014(OECDה־במדינותשנמדדהאמוןלממוצעקרובהבישראלהחינוךבמערכתמחצי למעלה אך ,)Cerna, 2014( האחרון בעשור משמעותי באופן עלתה זו אמון מידתאו כלל11 סומכים ״לא הם כי זאת בכל דיווחו החוסןהחברתי״האחרון ב״מדד מהנסקריםסומכיםבמידהמועטהעלמערכתהחינוך,שתעזורלהםבמידהויזדקקוממנהלעזרה״.בשיחהציבוריהישראליובשיחותשקיימההוועדהעםחלקמהגורמים,נדמהכיהוריםמקבוצתהרוב

וממעמדהבינייםסומכיםפחותופחותעלמערכתהחינוך.

כפישנראהבהמשך,גורמיםחברתייםותרבותייםעשוייםלהשפיעעלרמתהאמוןביןבניאדם,במיוחדבמקריםשבהםאיןעדייןהיכרותאישיתביניהם.כתוצאהמכך,הוריםשמגיעיםלבתיהספרבתחושהשלחשדנותוחוסראמוןבמערכתעלוליםלהעתיקאתהחשדנותהזוגםכלפיאנשיהחינוךבביתהספר.רמתאמוןנמוכהבמערכתהחינוךעלולהאםכןלהשפיעלרעהעלהאמוןשלההוריםבאנשיהחינוךבביתהספרשלילדםו״לצבוע״אתמערכתהיחסיםביניהםבגווניםשלחוסראמוןכברמתחילתה.עובדהזוחשובהבמיוחדמכיווןשאי־אמון,החלמרמהמסוימת,נוטהלהנציחאתעצמו.אדםשאינוסומךעלאדםאחרעשוילהימנעמלהעניקלו.)McLeod,2014(עצמואתלהוכיחהזדמנותלולתתלאגםלכןאבל–בולבגודהזדמנות

להלןנציגסקירהקצרההנוגעתלאמוןביןהוריםלמוריםולאנשיחינוך.ראשיתנציגניתוחשלמושגהאמוןעלמרכיביוהשונים.לאחרמכןנסקורעדויותמתוךהספרותבנושאהשפעתהשלמידתהאמוןעלמדדיהצלחהבביתהספר,ולבסוףנביאמחקריםהקשוריםבבנייתאמוןבכללובבנייתאמוןביןהוריםלאנשיחינוךבפרט,כוללהמכשוליםהאפשרייםלבנייתהאמוןופרקטיקותשמחקריםמראיםכיהןמועילותלבנייתאמון)בתנאיםמסויימים(.ישלצייןכיהמחקריםשייסקרולהלןנערכורובםככולםבחוץלארץ,ולכןאינםמביאיםבחשבוןמאפייניםייחודייםלמערכתהחינוךולחברההישראליתאולחלקיםבתוכה.בשלהצורךלקצרלאנתייחסכאןלנטייהלתתאמוןכתכונהשלאדםספציפי,אלארקלאמוןכיחסביןבניאדם)הבחנהזותובהרבהמשךהסקירה(.לאניכנסכאןגםלדיוןבאפיסטמולוגיהשלהאמון)מהגורםלאמוןלהיותמוצדק(,אובמאפייניםשגורמיםלאדםכלשהולהיותראוילאמון)כתכונהכלליתשל

אותואדם,אוכמקרהספציפי(.

מושג האמון

אמוןמתארגישהשלגוף,אדם,אוארגוןכלשהוכלפיגוף,אדםאוארגוןאחר,גישההכוללתמאפייניםהתנהגותייםרגשייםוקוגנטיביים.מבחינהמושגיתמדוברביחסביןשלושהגורמים:

11אנחנומניחיםכאן,בעקבותמחברימדדהחוסןהחברתי,כילסמוךעלמישהופירושולרחושלורמהגבוההשל

אמון.

| 38 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

)Baier,1986,p.234(בייאר.Cל־בנוגעכלשהיבדרךשיפעלBבגורםאמוןנותןAגורםמצייןכיאמוןדומהלאווירבכךשאנושמיםאליולבבעיקרכאשרישבומחסור,וכיחוסראמוןאינורקהעדרשלדברמה,אלאהואבעלמאפייניםברוריםמשלו.לאחרשנדוןבהגדרות

שלמושגהאמון,נציגאםכןגםאתמאפייניווהשלכותיושלאי־אמוןאושלהעדראמון.

בו האקדמי הדיון אך ,)2012 וחוב׳, )אבגד העתיקה רומא בימי החל האמון במושג הדיוןבדיסצפלינותשלמדעיהחברההחלבשנותה־50וה־60שלהמאההעשרים,עלרקעה״מלחמהHoy&Tschannen-(המועצותלבריתבריתארצותביןהמעורעריםהאמוןויחסיהקרה״1999Moran,(.צ׳נן־מורןוהוימציגיםבסקירתהספרותשלהםלאפחותמ־17הגדרותשונותל״אמון״,מכיווניםשוניםומדיסציפלינותשונות.בסופושלדברהםמגיעיםלהגדרהשלאמוןכ״מוכנותשלאדםלהיותפגיעלמולאחראולהפקידבידיהאחרמשימותהחשובותלרווחתוהמטלות לביצוע כשיר ב. טוב רצון בעל א. הוא: שהאחר הערכה מתוך האישי, וביטחונושבעה מציעים הם .)Hoy&Tschannen-Moran, 1999( ופתוח״ ן כ מהימן, ג. הדרושותממדיםשלמושגהאמון)האלמנטהשביעיוהשמיניברשימהלהלןמחובריםאצלצ׳נן־מורן

.)McLeod,2014לפינעשתהכאןההפרדהוהוי,

מנת על הדרושות המטלות לביצוע כשיר האמון מושא כי ההערכה בכשירות: אמונה .1לענותעלצרכיושלנותןהאמון.

דברים האמון מושא בידי להפקיד מוכן להיות חייב האמון נותן פגיע: להיות נכונות .2החשוביםלנותןהאמון,לביטחונואולרווחתו.

מהימנות:ההערכהכימושאהאמוןיפעלבעקביותעלמנתלהגשיםאתהאמוןשניתןבו. .3

ןבהצהרותיוועומדבמילתו. כנות:ההערכהכימושאהאמוןכ .4

מידעחשוב יסתיר ולא במידעשימסור פתוח יהיה כימושאהאמון פתיחות:האמונה .5הנוגעלנותןהאמון.

המלווה הערכה האמון, נותן של ציפיותיו על יענה האמון שמושא הערכה ביטחון: .6בתחושהשלרוגע.

אינטרסים האמון מקבל של בידיו להפקיד מוכן יהיה האמון נותן פגיע: להיות נכונות .7חשוביםלו.

הצד של היענותו את שיבטיחו מנגנונים מציב הפגיע הצד אם אבטחה: מנגנוני העדר .8השני,איןמדוברבאמון.אמוןקייםכאשרנותןהאמוןחששאיןצורךבמנגנוניהגנהכאלו.

12,)FactorAnalysis(סטטיסטייםבכליםהאלההאמוןהיבטיאתבחנו))שםוהויצ׳נן־מורןוגילושהםאכןמרכיבים,מבחינהסטטיסטיתלפחות,מבנהלכידאחד.

12הכותביםבדקואתהמהימנותהפנימיתשלהרכיביםעלידיבחינהשלמידתהקשר)Correlation(ביןכלאחד

מהרכיביםלשארהרכיבים.נמצאקשרבינוני)moderate(לפחות–ביןכלאחדמהמרכיביםוביןכלהשאר.

מבוא ורקע עיוני | 39 |

כאמורלעילאמוןיכוללהיותמופנהכלפיאדםמסוים,אבלגםכלפיארגון,מדינה,חברהבע״מ,אוכלגוףאחר.לצורךהענייןדיבכךשהגוףיהיהבעליכולתלבצעפעולותוניתןיהיהלייחסלומאפייניםכמומהימנות,כנותוכדומה.מכיווןשכך,חלקמהעוסקיםבתחוםמבדיליםביןרמותהכללהשונותשלהאמון:החלמאמוןבין־אישישלאדםפרטיבאדםפרטיאחר,המשךבאמוןבמוסדפרטיכלשהו)למשלאמוןבביתהספרהספציפישבולומדילדי(,וכלהבאמוןבמוסדות.)Hardin,2002;Cerna,2014()בממשלהאמוןהחינוך,במערכת)אמוןיותרהרחבבמובןחוקריםאחריםחשיםשהרמותהשונותשלהאמוןאינןמובחנותבאופןמשמעותי,אלאהןגרסהשונהשלאותהתופעה.אמוןמוסדי)למשל(הוא״מקרהפרטי״שלאמוןבין־אישישבו

מושאהאמוןהואמוסדכלשהו.

ניתןגםלתתאמוןבאדםאוגוףמסויםבמסגרתהערכהשלתכונותיו,אולחלופיןבמסגרתאמון״מבני״–אמוןבתפקידושלהאדםבתוךהגוףשאותוהואמייצג.לדוגמה,ייתכןשאדםגבוה לואמון בואמוןמשוםשיש נותן הוא א׳,אולם בכיתה בנו לאמכיראתהמורהשלבמערכתהחינוךהציבוריתבמדינה.חשובלצייןשמאפייניםתרבותייםוחברתיים,כגוןמבנההערכיםבמדינהשאליהמשתייךהאדםאוהשתייכותלאותהקבוצהחברתית,עשוייםלהשפיעעלמידתהאמוןביןשניאנשיםבליקשרלמאפייניםהאישייםשלהם)ונתייחסלכךבהמשך()20032002,Schneider,&Bryk2014;Mcleod,(.לגורמיםהלא־אישייםהמשפיעיםעל

מידתהאמוןיוקדשחלקנפרדבעבודהזו.

מענייןלצייןכיאמוןהמגובהבמידע,אםהואנוצר,גוברעלחוסראמון״לאאישי״עלסוגיובנומשוםשקייםאצלוחוסראמון בוטחבמורהשל לא במיליםאחרותאםאדם השונים.במערכתהחינוךבמדינה,סבירכילאחרשיכיראתהמורה,ויראהכיהואראוילאמוןעלסמךתכונותיו,ילמדהאבגםלתתבואמון.הבעיהבמודלזההיאשכפישנראהבהמשך,חוסראמוןעלוללהוביללכךשהאבכלללאיאפשרלאותומורההזדמנותלהוכיחאתמהימנותו,וכךיקרה

שחוסרהאמוןההתחלתירקינציחאתעצמו.

חוסראמון–חוסראמוןמשמעותוהעדרו)אוקיוםהיפוכו(שללפחותאחדמהיבטיהאמוןדי – הקוגניטיביים המרכיבים בעיקר – מהמרכיבים חלק שעבור לציין יש לעיל. המצויניםהרגשיים המרכיבים – אחרים עבור ואילו אמון, יהיה שלא מנת על המרכיב של בהעדרווההתנהגותיים–ניתןלהסיקשאיןאמוןרקמקיוםהיפוכושלהמרכיב.לדוגמה,כדישאדםלאיבטחבמישהו,הואלאצריךלהאמיןשהאחררוצהברעתו,דיבכךשלאיאמיןכיהאחררוצהבטובתו.לעומתזאתאםאדםאינובוטחבמישהו,ישלהניחשחשיפהלפגיעהמצידולאתלווהרקבהעדרהשלתחושתרוגע,אלאגםבתחושהשללחץורמהכלשהישלחרדהממש.

המאפייןהייחודישלהעדראמוןאוחוסראמוןהואהנטייהשלהמצבלשמראתעצמו,ביןאםהאמון)אוחוסרהאמון(מוצדק13וביןאםלאו.בניגודלאמון,הנוטהלשמרעצמוואףלהתחזק

13המילה׳מוצדק׳משמשתכאןבמובןשל׳מוצדקלאחרמעשה׳.כלומר,אםמושאהאמוןאכןעומדבציפיותיושל

נותןהאמון.כאמור,קיימתספרותפילוסופיתענפההדנהבשאלתהאפיסטמולוגיהשלאמוןלפנימעשה.

| 40 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אםהואמוצדק,חוסראמון,מעצםטבעו,מוביללנטייהשלאלהיותפגיעבפניהאדםשאיננונותניםבואמון.כתוצאהמכךחוסרהאמוןשלנולאעומדבפניבחינהאמפירית–הואלאמועמדבניסיון–ולפיכךהואימשיךוישתמרגםאםהאדםשבואיננובוטחיםהואלמעשהאמון, לייצר מנת על שונות בפעולות צורך היאשיש הדבר לאמון.משמעות לחלוטין ראויובפעולותאחרותעלמנתלשמראותו)2000Hoy,&Tschannen-Moran(.בחלקהעוסקבדרכיםלקדםאמוןנפרטממצאיםמתוךהספרותהןבדבריצירתאמון,הןבדברשימורווהן

בדברתיקונו,אםהופראונשבר.

אמון במערכת החינוך

מערכתהחינוך,ובתיספרבפרט,מאופייניםבשורהשלמערכותיחסיםביןאנשיחינוך,הוריםומוריםשבהןמתקייםלפחותתנאיאחדמתוךממדיהאמוןשנמנולעיל:הנכונותלהיותפגיע.מורים,מנהלים,תלמידיםוהוריםנמצאיםכולםבעמדהשבההםמוכרחיםלהסתמךזהעלזה.המוריםתלוייםבמנהלים,למשלבכלהקשורבתנאיעבודתםובגיבוימולההוריםוהתלמידים.הםתלוייםבתלמידיםעלמנתלהצליחבעבודתם.ההוריםמפקידיםבידיהמוריםוהמנהליםזקוקים בחיים.המנהלים והצלחתו עלעתידו רבה בעלהשפעה נושא ילדם, חינוכושל אתלתפקודטובשלהמוריםעלמנתלבצעאתעבודתםולחנךאתילדיביתהספר,והילדיםזקוקים

לתפקודטובשלהמורים,ההוריםוהמנהליםעלמנתלהצליחבלימודיםובחיים.

בהיבטאחר,מורים,הוריםומנהליםזקוקיםלאמונםשלהסובביםאותםעלמנתלבצעאתתפקידםנאמנה.מנהלשמוריולאבוטחיםבויתקשהלקדםמדיניותבביתהספר.מוריםשלאזוכיםלאמוןההוריםייאלצולהשקיעזמןרבכדילהתמודדעםהפיקוחההוריעליהם,ותלמידBryk&Schneider,( הזה חוסרהאמון קרובות,את לעתים יצדיק, בואמון נותנים שלא

.)2002,2003

במסגרתעבודהזונתמקדמעטיותרבנושאאמוןביןהוריםלביןמורים.

אמון הורים במערכת החינוך, בתי הספר ואנשי החינוך

מושגהאמוןבאלידיביטויבמערכתשל״קשריהורים-מורים״במספררמות.הרמההראשונההחינוך מערכת - הספר בית מתקיים שבתוכה המקרו״ ב״מערכת ההורים של האמון היאעובדה למורים. ואפילו הספר לבית שלהם היחס על כאמור משפיע זה אמון המדינה. שלהמוריםהמסוימים אואת הספר בית עדייןאת מכירים הוריםשלא אצל במיוחד נכונה זושמלמדיםאתילדם.התפיסותשלהוריםאלואתמערכותהמדינהבכללואתמערכתהחינוך)למשל נתקלו שבו המידע ידי ועל בה כתלמידים חוויותיהם ידי על שהתעצבו כפי בפרט,דרךכליהתקשורת(,משפיעותעלהתפיסההראשוניתשלהםאתהמורים,אתאנשיהחינוךואתהמערכתהבית־ספרית)2003Lawrence-Lightfoot,(.הרמההשנייהשלאמוןהורים

מבוא ורקע עיוני | 41 |

באנשיחינוךהיאהאמוןשלהםבביתהספרהספציפישבולומדילדם.בהקשרזהחשובלזכורשהוריםלאתמידבוחריםאתביתהספרשבוילמדילדם,ולאתמידישבידםהמידעהדרושלשםבחירהמושכלת,גםאםהאפשרותקיימת.ולבסוף,הרמההשלישיתהיאאמוןההוריםבאנשיםספציפיים-המורים,המנהל,ושאראנשיהחינוךהבאיםבמגעעםהתלמידים.שלושהרמותהללומקיימותביניהןמערכתשלהשפעההדדית:התייחסותההורהלביתהספרשבולומדילדומתעצבת)ביןהיתר(עלידיהאמוןשלובמערכתהחינוךובמוסדותהמדינה;לפגישההראשונהעםהמורהההוריםמגיעיםמלכתחילהכשהםמחזיקיםבעמדותכלפימערכתהחינוךוביתהספר;ההיכרותעםביתהספרועםהמוריםמשפיעהעלעמדותההוריםכלפיהמדינה

ומערכתהחינוך,וכןהלאה.

אחד שלפחות הוא החינוך במערכת הורים של לאמון הייחודיים המאפיינים אחד כאמור,ממאפייניהאמון–הנכונותלהיותפגיע–אינונתוןלבחירתההורים.ההורים,אםהםרוציםבזאתואםלאו,נאלציםלהפקידבידהמוריםאתהדברהחשובוהיקרלהםביותר–חלקחשובבחינוךילדיהם.הםתלוייםבמנהליםובמוריםונאלציםלסמוךעליהםשייצרוסביבהבטוחה

.)Bryk&Schneider,2002,2003(ילדיהםעבורותומכת־למידה

קידום על משפיעה בהורים המורים שנותנים האמון מידת בהורים, מורים של אמון לגבימעורבותהוריםבחינוך.אחדהמשתניםהחשוביםהמשפיעיםעלמידתההשקעהשלמוריםבתקשורתעםהוריםובשיתוףההוריםבתהליךהלימודיהואההערכהשלהמוריםאתרצונםHoover-Dempsey,(מיטיבבאופןמעורביםלהיותיכולתםואתמעורביםלהיותההוריםשלקים מיעוט. מתרבויות הורים של בהקשר יותר עוד משמעותית זו עובדה .)& Ice, 2010)2009Kim,(,שחקראתהמכשוליםלמעורבותםשלהוריםמקבוצותמיעוטבמערכתהחינוךהאמריקאית,מצאכיאחדהמכשוליםהמרכזייםהואהערכתם)השגויה(שלמוריםשלהוריםמקבוצותמסוימותאיןהמשאביםאוהרצוןלהשקיעבחינוךילדם.האמונהברצונוהטובשל

האחרוהאמונהביכולתוהןשנייםממרכיביםהאמון)כמוצגלעיל(.

ההשפעה של אמון )ושל חוסר אמון( על המערכת הבית־ספרית

בחלקזהתתוארחשיבותושלאמוןביןהוריםלמוריםלהצלחתושלילדמסוים)במקרהשלמורהוהורהמסוימים(ולהצלחתושלביתהספרבכלל)במקרהשלאמוןשלכללההוריםבביתיכלול הראשון תת־הסעיף תת־סעיפים: לשני יחולק זה קטע בו(. החינוך באנשי או הספרממצאיםממחקריםשנערכועלאודותאמוןביןהוריםלאנשיחינוךבביתספרוכןמחקריםמחקרים של מיעוטם בשל למורים. הורים בין אמון גם בכלל, הספר בבית באמון שעסקומסוגזהיכלולתת־הסעיףהשניניסיוןלהסיקבאופןמושכלממחקריםומאמריםהעוסקיםבחשיבותושלאמוןבאופןכללי)בליקשרלביתספר(–מסקנותהנוגעותלאמוןביןהורים

למורים.

| 42 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

עבודות אמפיריות הבוחנות אמון בבתי ספר

)והתלמידים הספר בית הישגי על חינוך לאנשי הורים בין אמון השפעת של ישירה בחינהבו(היאקשה,בעיקרמפנישקשהלקבועאתכיווןהסיבתיות.הישגיםגבוהיםשהתלמידיםמשיגיםבביתהספריהווסיבהלהוריםלבטוחיותרבאנשיהמקצועהמועסקיםבו.אולימשוםכךהתמקדומספרמחקריםבהשפעהשישלרמתהאמוןבביתהספר)כוללאמוןביןההוריםלאנשיהחינוך(עלהאפשרותלחולל,לאורךזמן,שינוייםחיובייםבביתהספר.ברייקושניידרערכוב־270בתיספריסודייםבשיקגומחקרשבוהםמדדואתההשפעהשלרמתהאמוןביןהוריםלמורים,ביןמוריםלמורים,וביןמוריםלמנהלים-עלגורמיםהמאפשריםשינויחיוביבביתהספר)שוב–לאורךזמן(.הםמצאוכירמתאמוןגבוההבביתהספרמנבאתמחויבותBryk(להוריםלפנותמוריםשלמוכנותוכןושינוילחדשנותמוכנותהספר,לביתיותרגבוהה29p.2003,Schneider,&(.בנוסףהםמצאושבאופןספציפי,הוריםשרמתהאמוןשלהםבביתהספרהייתהגבוהההיומוכניםיותרלהשקיעבקידוםמטרותביתהספרמשאביםמעברלמצופה)״mileextrathegoTo״,4p.Ibid,(.אותםהוריםהיומוכניםלעתיםקרובותיותרלעבודיחדעםהמוריםעלמנתלתרוםלשינויחיוביבביתהספר,וכאשרהשתתפובמטלות

.)Ibid,p.31(יותרצמודכיחסלמוריםשלהםהיחסאתהגדירוהספרבית

כמהמחקריםבחנוקשריםביןאמוןלביןמדדיהצלחהשלביתספר,ללאקביעהשלכיווןהסיבתיות.אדמסוכריסטיאנסון)2000Christenson,&Adams(ערכומחקרבקרב1204הוריםו־206מוריםשלתלמידיםבבתיספריסודיים.הםמצאוכיקייםקשרחיוביביןאמוןשלהוריםוביןמדדיםשוניםשלביצועיביתהספר.צ׳נן־מורן)2001Tschannen-Moran,(בחנהאתהקשרביןאמוןוביןרמתשיתוףהפעולההקיימתביןהוריםלמוריםבבתיספריסודיים)כפישתופסיםאותההמורים(,ומצאהכיקייםקשרברורביןרמתהאמוןההדדישלההוריםוהמוריםלביןתפיסהחזקהיותרשלשיתוףפעולה.מחקרשפרסמהכעבורשנהיחדעםהוי)2002Hoy,&Tschannen-Moran(העלהכיתחושהשלאמוןמצדההוריםנמצאתבקשרחיובימובהקעםתחושהשלהמורים-ותיקיםכחדשים-שהםמצליחיםלהגיעלתלמידים

.)Efficacy(החומראתוללמד

לבסוף,סמית,שטרןושטרובה)2008Shatrova,&SternSmith,(בחנוגורמיםהפוגעיםברמתהמעורבותשלהוריםממוצאהיספניבבתיספרבארצותהברית)לאצוייןאםמדוברבביתספריסודיאועל־יסודי(.החוקריםערכומחקראיכותנישכללריאיוןמובנה־למחצהעם15הוריםומצאוכיהעדראמוןבמוריםהואאחדהגורמיםהמונעיםאתמעורבותםשלההוריםהללובחינוךילדיהם,וזאתדווקאמשוםשבתרבותההיספניתמקובלפחותלבקראתהמוריםבפרטואתבעליהסמכותבכלל.העדרהאמוןבמוריםוהחששכיאםידברובביקורתיותכלפיהמורהילדםייפגעמוביליםאתההוריםלאלערערעלהסמכותולכןלהיותמעורביםפחות

בחינוך.

מבוא ורקע עיוני | 43 |

השלכה מתחומים אחרים על אמון בין הורים למורים

לאמוןבאופןכללינוטיםלייחסבספרותהמחקריתוהפילוסופיתשניסוגיםשלתועלת:תועלתאינסטרומנטליתותועלתאינטרינזית)פנימית(.תועלתאינסטרומנטליתהיאהתועלתלאדם)נותןהאמוןאומקבלו(ולחברה,תועלתהנוצרתמרמהגבוההשלאמוןומהדבריםשאמוןכזהמאפשראותםאומקלעליהם.בהקשרזהמדוברבדרךכללעלאמוןמוצדק,שהריאמוןשמופריכוללגרוםנזקלנותןהאמון.תועלתפנימיתהיאתועלתשמפיקיםמקבלהאמוןונותןהאמוןמעצםקיומושלהאמון,בליקשרלהשלכותיוהאחרות.כיווןשבהקשרשלנואנומציגיםאתהתועלתשהאמוןתורםלמערכתהחינוך,נתמקדרקבסוגהראשון,האינסטרומנטלי,שלהאמון.להלןנציגאתסוגיהתועלתהמיוחסיםלאמוןבתחומיםאחריםשלמדעיהחברה,ואת

ההשלכותשעשויותלהיותלהםעלהתועלתשלאמוןביןהוריםלמורים:

אחר לעקוב האמון נותן של והמוטיבציה הצורך את ממזער אמון במשאבים: חיסכון מושאהאמוןולבדוקאםהואמצדיקאתהאמוןשניתןבו.בכךנחסכיםמשאבים–זמן,מאמץ,כסףועוד.החיסכוןהואגםלנותןהאמון,אבלסבירלהניחשגםלמקבלהאמון–.)Hardin,2002( והבהרהשלפעולותיו וזמןבהסבר הואאינוצריךלהשקיעמשאביםבהקשרהבית־ספריההשלכההיאברורה–גםהוריםוגםמוריםירוויחואםיווצרביניהםאמון,כיווןשאמוןשכזהיחסוךמןההוריםאתהצורךלעקובאחרהמוריםשלילדםואחרפעולותיהם,ומנגדיחסוךמןהמוריםאתהצורךלהצדיקולהסביראתפעולותיהםלהורים.

שיש התמריץ את מפחית מטבעו אמון כאמור, והקלהשלהם: פעולה שיתופי איפשור לנותןהאמוןלבדוקאתהתנהגותושלמושאהאמוןולעקובאחריה.כיווןששיתוףפעולהדורשלפחותרמהכלשהישליכולתלצפותאתמהלכיושלהאדםשעמומשתפיםפעולה,Skyrms,( ומאמץ( )בזמן פחות ויקר יותר קל להיות הופך אמון מלווה פעולה שיתוףמטרות למען יחד לעבוד ולמורה להורה לסייע יכול אמון הספר, בית ברמת .)2008משותפות.הורהשסומךעלהמורהשלילדויסכיםבקלותרבהיותרלסייעבידוולפעוליחדאיתוכדילממשאתמטרותביתהספר.מורהשסומךעלההורהייטהלקבליותראתעצתולגביהתלמיד,ובמידתהאפשריתחשביותרבעצתההורהבאשרלדרךהנכונהללמד

אתהילד.

ביסוסידע:נקודהחשובהשלעתיםחומקתמתשומתהלבהיאשרובהידעשישלנועל העולםמבוססעלאמון.הןהידעהאקדמיוהןהידעהמדעימבוססיםעלכתביםמהעבר)אםכיכתביםמדעייםוכתביםדתייםמבססיםאתהטענותהמובעותבהםבצורהשונהעל ללמוד להורה יאפשר במורה הורה של אמון שלנו, בהקשר .)Jones, 1999( כמובן(הילדשלומהמורה,ולהגיבאליוטוביותר.אמוןשלהמורהבהורהיאפשרלמורהללמודמההורהעלהילדושוב–ללמדאותוטוביותר.חוסראמוןביןהמורהלהורהעלוללחסוםאתהעברתהמידעההדדיתביניהם.בהנחהשההורהמכיראתהילדבצורהשונהמאשר

המורהולהפך,שלושתםיכוליםלצאתנפסדיםמכך.

| 44 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

גורמים אחרים הקשורים למידת האמון

נטייתושלאדםלתתאמוןבזולתואובמוסדותהציבורייםבמדינהמסוימתמושפעת,עודלפנישצברניסיוןאויצרקשרעםאותומושאשלאמון,מגורמיםאישיותיים,תרבותייםוחברתייםאצלנותןהאמוןעצמו.נצייןאםכןמספראלמנטיםמרכזייםהעוליםמהספרותהמחקרית:

נמצאקשרחיוביביןנטייתםשלילדיםושלמתבגריםלתתאמוןוביןכמהמשתניםהקשוריםלהוריהםשלהילדיםולדרךגידולם.במחקריםשבחנואתהנטייהלתתאמוןאצלילדיםמצאוכיקייםמתאםחיוביביןנטייתםשלהילדיםלתתאמוןוביןמידתהאמוןשהוריהםנוטיםלתתבאחרים)2014Ljunge,2012;al.,etDohmen(.נמצאגםקשרביןתכונותאישיותאחרותשלההורים,כגוןהנטייהשלהםליטולעלעצמםסיכונים)אםישבכךצורך(ומידתהאמינותDohmenetal.,(אמוןלתתהילדיםשלמוכנותםוביןילדיהם,עםבשיחותיהםההוריםשל2012(.עודהתבררכיהחינוךשמעניקיםההוריםלילדיהםבענייןמתןאמוןבזריםמתווךחלק.)Rotenberg,1995()כולהאתלאכי)אםההוריםשלהאישיותהתכונותשלההשפעהמןיחדעםזאתנמצאשלחינוךהזהישגםהשפעהעצמאית,בליקשרלתכונותהאישיותהאלה

.)Stolle&Nishikawa,2011;Dohmenetal.,2012(

באחרים. לתת מוכן שהוא האמון מידת על משפיעה האדם של המגורים סביבת סביבה:מחקריםהראושמידתהאמוןבזולתעולהככלשעמיתיושלהאדםמוכניםיותרלתתאמוןבזולת)השפעתעמיתים()2012al.,etDohmen(.טענהרחבהיותרהציגוחוקריםמתחומיהמגורים סביבת כפרית, מגורים לסביבת בהשוואה כי שטענו העיור, וחקר הגאוגרפיהנטייתו ועל הזולת עם קשריו על האדם, של החברתי ההון על לרעה משפיעה העירוניתלבטוחבזולת.מחקריםאמפירייםאכןהראוכיאנשיםהחייםבסביבהעירוניתנוטיםפחותלתתאמוןבאנשיםשהםאינםמכירים.עםזאתישלהתייחסבזהירותלטענההרחבהלגביהשפעתהשלסביבתהמגוריםהעירונית,כיווןשייתכןשההשפעהנובעתמסיבותשלהשפעתיותרעםהסביבה,אוהרכבהאוכלוסייההעירונית.במיליםאחרות, העמיתים,היכרותרבהייתכןשבסביבהכפריתהנטייהלתתאמוןאכןגבוההיותר,אךהסיבותלכךהןשבסביבהזו

השכניםמוכריםיותרוהשפעתהעמיתיםתומכתיותרבנטייהלתתאמון.

נטייה זהה. יותרבאנשיםבעלישייכותקבוצתית נוטיםלבטוח השתייכותלקבוצה:אנשיםשאנשים לכך ראיה כשאין או התנדבותית, אינה לקבוצה השייכות כאשר גם קיימת זוהשייכיםלקבוצהאכןייטויותרלהצדיקאתהאמוןהניתןבהם.כךלמשלמחקריםשהציעולמשתתפיםסכוםכסףשיחולקבינםלביןאדםנוסףלפיהחלטתושלאותואדםמצאוהעדפהמשמעותיתאצלהנבדקיםלכךשסכוםהכסףיחולקעלידיחברבקבוצהשלההםשייכים,בליקשרלמוניטיןשלהקבוצהאולהשתייכותהתנדבותיתאליה.תוצאהזולאנרשמהעםזאתFoddy,Platow&Yamagishi,(בקבוצהחברותםעליידעלאשהמחלקלנבדקיםכשאמרו2009(.מעברלכך,אנשיםנוטיםלבטוחיותרבמישהםתופסיםכשייכיםלקבוצהתרבותיתזההלשלהם,גםכשההשתייכותהזאתאינהרשמית.דמיוןביןתרבויותתורםגםהואלאמון

מבוא ורקע עיוני | 45 |

רביותרביןאנשיםמתרבויותאלו.כך,אדםהמשתייךלתרבותמערבית־אמריקאיתייטהיותר.)Igarashietal.,2008(המערבית־אנגליתהתרבותבבנילבטוח

דמיון:באופןמפתיע,המחקרמראהכיאנשיםנוטיםלבטוחיותרבאנשיםשדומיםלהםמבחינתשחלקן פנים של תמונות המשתתפים בפני שהציגו במחקרים למשל, כך, החיצוני. המראההותאמובאופןמיוחדכךשייראודומותלפניהמשתתף,דורגוהפניםשהותאמוכאמינותיותר

.)DeBruine,2002;2005(אחרמשתתףשללפניםהתאמהשעברופניםמאשר

כיצד יוצרים אמון?

בחלקזהננסהלענותעלהשאלהכיצדיוצריםאמוןביןאנשיחינוךלהורים.באופןכלליהתשובההנפוצהלשאלהכיצדנוצראמוןבמערכתיחסיםארוכת־טווחהיאכיאמוןנוצרבאמצעותKasper-Fuehrera(האמוןנותןכלפיהאמוןמושאשלועקביתפומביתאמינה14התנהגות2001Ashkanasy,&(.נפתחאםכןאתהדיוןבשאלהמהיהמשמעותשלהיותאדםכלשהו

ראוילאמון,ולאחרמכןנדוןבהיבטיםהנוספיםשלההגדרה–פומביותועקביות.

הדיוןהפילוסופיבשאלתהאמינותמציגאתהאדםהאמיןכבעלשתיתכונותמרכזיות:הואלהשקיע מוטיבציה בעל והוא עליו, המוטלת במשימה לעמוד )Competence( יכולת בעלמאמץולבצעאתהמשימה.היכולתתלויהבדרךכללבנושאשעליונסבהאמון.השאלהמהיהעיסוק לתחום מחוץ נמצאת יכולת בעל חינוך איש או מנהל מורה, להיות של המשמעותבספרות בהרחבה נידונה זאת, לעומת אמון, המצדיקה המוטיבציה שאלת זו. סקירה של

הפילוסופיתעלאמון,וראויהלפירוטכאן.

לגביסוגהמוטיבציהשהופכתאתמושאהאמוןלראוילאמוןהן שתיהתפיסותהמרכזיותתפיסתהאינטרסיםלעומתתפיסתהרצוןהטוב.תפיסתהאינטרסים,כשמהכןהיא,גורסתMcLeod,(בושניתןהאמוןאתלהצדיקכלשהואינטרסלושישאדםהואלאמוןראוישאדם6p.,2014(.חשובלשיםלבשלאכלאינטרסיכוללהפוךאתבעלהאינטרסלראוילאמון.אםלמשלישלאדםכלשהואינטרסלהשליםמשימהכלשהיאבלאינטרסזההואקצר־טווחועשוילהשתנותבכלרגע,ודאישאיןלסמוךעלבעליו.האינטרסיכולגםלהיותחלש–כזהשיינטשאםיתנגשעםמטרהאחרתשלהאדם.לחלופיןיכוללהיותגםאינטרסשאינומיטיב–למשלPotter,(בעתידבולבגודמנתעלאמונואתולרכושאחרשללאינטרסלדאוגשרוצהאדם

.)2002

אינטרסים הוא אחד סוג לאמון? לראוי כלשהו אדם אפוא הופך אינטרסים של סוג איזההקשוריםלרצוןלהיותמוערךחברתית.אדםהחיבחברהשבהשמירהעלאמוןהיאהנורמה.)Hardin,2002(חברתיתיוקעשמאאמוןלהפרשיחשושלהניחשניתןמפנילאמוןראוייהיה

14מטעמיםלשונייםנשתמשלהלןבמונח׳התנהגותאמינה׳עלמנתלתרגםbehaviortrustworthyובמונח׳אדם

.trustworthypersonלתרגםמנתעללאמון׳ראוי

| 46 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

תפיסהזומכונה׳תפיסתהאמנההחברתית׳.הביקורתעלעמדהזונוגעתכמובןלשאלהמהיקרהכאשרלבגידהבאמוןלאיהיוהשלכותחברתיות)טבעתהמלךגיגאס(.אדםהמונערקיוכללזהותוכבוגד–ולכןאינו מאינטרסיםחברתייםיבגודבאמוןאםוכאשראףאחדלאבאמתראוילאמון.מענהאפשרילביקורתזוהואהפנמתהאינטרסיםהחברתייםעלידימושאהאמון:אדםראוילאמוןהואאדםשהפניםאתהנורמותהחברתיותהנוגעותלעמידהבאמון,

ולכןלאיבגודבאמוןגםאםתהיהלוהזדמנות.

סוגאחרשלאינטרסיםשמוצעכמצדיקאמוןהואהאינטרסלשמורעלסוגמסויםשליחסים)טובים(עםנותןהאמון-כשאדםכלשהורוצהלשמראתיחסיועםאדםאחר,סבירלהניחשהאחריכוללסמוךעליושלאיפראתאמונו.הטענהנגדתפיסהזוהיאשהרצוןלשמרמערכתיחסיםאינונובעבהכרחמכוונותשבאמתמצדיקותאתהאמון.ייתכןלמשלשלמושאהאמוןישרצוןלשמורעםאחרעלמערכתיחסיםטובה,אבלהרצוןהזהנובעמהיכולתשלולנצלאתהאחרלצרכיוהנלוזים.דוגמהאפשריתהיאזושלאדםהמעונייןלשמורעליחסיוהטוביםעםחברוהעשירעלמנתלנצלאותוולחיותעלחשבונו.הטענההיאשאףעלפישאותואדםיהיהצפוילפעולבהתאםלאמוןשייתןבוחברו,איןבכךכדילהצדיקאמוןאמיתי)הכוללכאמור

גםפתיחותואמונהברצוןטוב(.

התפיסההמרכזיתהשנייהלגבימוטיבציההמצדיקהאמוןמתמקדתכאמורלאבאינטרסיםשלמושאהאמוןאלאברצונוהטוב)ונקראתמשוםכךתפיסתה״רצוןהטוב״(.לפיתפיסהזומהשהופךאדםלראוילאמוןהואהרצוןשלולהיטיבעםנותןהאמון,לפחותבהקשרשלהמשימהשנותןהאמוןמפקידבידימושאהאמון.תפיסהזועמידהבפניהביקורותעלגישתהאינטרסים)לפיהןלאכלהאינטרסיםנובעיםמרצוןאמיתי(,ואכןנראהכיקייםקשרמהותיביןאמוןלביןרצוןטוב–אמונהבסוגמסויםשלרצוןטובהיאאחדהמאפייניםהקוגניטיביים

שלאמון.

הביקורתעלגישתה״רצוןהטוב״נמתחתמשניכיוונים:מצדאחד,ישהטועניםשרצוןטובהואתנאי״חזק״מדיעבוראמון–שניתןלהיותראוילאמוןגםבלישיהיהרצוןטובכלפינותןהאמון.פעמיםרבות,כךנדמה,אנונותניםאמוןבאנשיםבלילהכירבאופןמיוחדאתיחסםכלפינוובלילהניחשמדוברביחסשלרצוןטוב.כךלמשל,אדםיכוללסמוךעלהרופאשלומתוקףתפקידוכרופא,גםאםאינומניחשלרופאאיןכלפיויחסטובבמיוחד.ניתןגםלתתאמוןבזריםבליהיכרותכלשהיאיתם,כלומרבלישיהיהבסיסלהנחתרצוןטובמצדם.מצדדיגישתהרצוןהטוביאמרוכיגםאםמושאהאמוןזרלנו,אנחנויכוליםלהניחשישלורצוןטובכלפינואםגםהואוגםאנחנונמצאיםבתוךהקשרחברתימסוים.ניתןלראותלמשלשאנשיםזרה,אלאאםהם יותרמאשרבבנימדינה זהבזה נותניםאמון במדינהמסוימתבדרךכלל

שייכיםלקבוצותהתייחסותשונות)מגזר,גזע(בתוךאותהמדינה.

הביקורתהשנייהכלפיגישתהרצוןהטובהיאשרצוןטובהואתנאי״חלש״מדי–אובמיליםאחרותאינותנאימספיקלביסוסאמינות.אדםיכוללהתנהגכלפיזולתוכאילוישלורצוןטוב,

מבוא ורקע עיוני | 47 |

אבללאלהיותאמין–למשלאםהואמתכווןלהונותאתהאחרולרכושאתאמונוכדילבגודבובהמשך.אדםיכולגםלהיותבעלרצוןטובכלפיזולתו,אבללאלרצותשהאחריסמוךעליובמשימהספציפיתכלשהי.אנחנויכוליםגםלחשובשאדםמסויםהואבעלרצוןטובכלפינו,אבלשהרצוןהטובהזהנובעמערכיםשגוייםאוגרועים,ולכןאותואדםאינואמין.דוגמהלכךהיאגזעןבןהגזעשלנו–הואבעלרצוןטובכלפינומשוםשגםאנחנויהודים)לדוגמה(,אבלבגללהיותוגזען,הרצוןהטובשלואינומהסוגשאנחנו)אםאיננוגזענים(נקדםבברכה

אושיגרוםלנולבטוחבו.

ברייק אמון? יצירת של למונחים אמינות על הפילוסופי הדיון את ״לתרגם״ ניתן כיצדושניידר)20032002,Schneider,&Bryk(ערכובכ־400בתיספריסודייםבשיקגומחקר־אורך,שב־12מבתיהספרהאלהלווהגםבמחקראיכותנימעמיק.15לאחרניתוחהממצאים,החוקריםמצביעיםעלמספרסוגיהתנהגותשלאנשיחינוךשמקדמיםאמוןבינםלביןההוריםאוהקהילה.גורמיםאלועוליםבקנהאחדעםהעיקרוןשהוצגבראשיתחלקזה–התנהגות

אמינה–כזוהמורכבתממסוגלותוממוטיבציהלהיטיבומתקיימתבאופןפומביועקבי.

תיאוםציפיות:אמוןניתןכאמורבאדםמסוים)Y(כדישיעשהדברמה)Z(.כיווןשכך חשובמאודשה־)Z(הזהיהיהמוגדרכהלכהלשניהצדדים,וששניהצדדיםיסכימו,במידתעם לערוך החינוכי,חשוב בהקשר .)Z( לגבי כלאחדמהם של מהיהאחריות האפשר,ויובהרותחומיהאחריותלגביהילד, ההוריםפגישה)אפילויותרמאחת(שבהיתואמווכןהלאה. ולהפך, תפקידיההוריםוהמוריםכלפיו,מהמצופהמהמוריםלדווחלהוריםבהתחשבבמאפייניגילההתבגרות,ייתכןשרצוישהנעריהיהמעורבבפגישהזוושדעתו

תישמעותובאבחשבון.

מסוגלותהנוגעתלתחומיהאחריות:ייתכןשאמירהזותישמעטריוויאלית,אולםהבסיס לאמוןשלהוריםבאנשיהחינוךהואיצירתהתחושהשאנשיהחינוךבביתהספרטוביםמבחינהמקצועית.שוב–לאזההמקוםלהיכנסלמשמעותמקצועיותםשלאנשיחינוך,את להורים להבהיר חשוב – מקצועי להיות די שלא כך על הדעת את לתת יש אולםהמקצועיותהזו.דוגמהמעשיתאחתהיאהקדשתזמןומשאביםעלמנתלהבהירלהוריםאתהשיקוליםמאחוריהחלטותשמבצעאישהחינוך.דוגמהנוספתיכולהלהיותהפגנה

שלהיכרותעםהתלמידועםמאפייניווצרכיוהייחודיים.16

כיבודההורה:דרךחשובהלגרוםלהורהלחושכיאישהחינוךהואבעלמוטיבציהלבצע אתעבודתונאמנההיאהפגנתכבודשלהמורהכלפיההורה,דעותיוועמדותיו.הפגנתכבודבהקשרזהמקבילהלדרךלהפגיןהערכהכלפיהאחר.ישבהכדילהוכיחשלמורהיש

מוטיבציהלשמורעליחסיםתקיניםעםההורה.

15כאמור,הספרותבנושאאמוןבבתיהספרהיאמועטה,ולאנמצאמחקרהעוסקבגיליםמאוחריםיותר.עםזאת,

ישלהניחכיאותםעקרונותחליםגםעלבתיספרשתלמידיהםמבוגריםיותר.של בהצלחה מרכזיים כמרכיבים הללו הגורמים שני את מציינת )Manor-Binyamini, 2013( בנימיני מנור 16

פסיכולוגיםלעבודבצורהטובהמולהוריםבבתיספרלילדיםבעליצרכיםמיוחדים.

| 48 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

התעניינותאישית:דרךנוספתלהפגיןמוטיבציהלשמורעלהאמוןהיאהפגנתענייןאישי ורצוןטובכלפיההורהוכלפיהתלמיד.חשובשאישהחינוךיציגוידגיםאתרצונוהטובכלפיהתלמיד,ויבהירשטובתושלהתלמידהיאהעומדתבסופושלדברבראשמעייניו.17חשובלזכורכיגםאםישחילוקידעותביןההורהלמורהבענייניםאחרים,הרצוןלהיטיב

עםהתלמידהואהדברשאמורלהיותמשותףלשניהם.

ועמידה עקביות אולם טריוויאלית, היא גם זו שהמלצה ייתכן ועקביות: אישית כנות כיאיש מאחוריהצהרותוהבטחותהןחיוניותכדילבססאמון.חשובלהבהירלהוריםהחינוךעומדמאחוריהצהרותיובאופןעקבי,גםאםהואנתקלבמכשוליםוהתנגדויות.קשהלהסתמךעלאדםשהתנהגותובלתיצפויהאושאינועומדבמילתולעתיםקרובות,

וקשהאףיותרלתתבואמון.

ברייקושניידרמזכיריםכיאמוןנבנהמתוךאינטראקציותביןבניאדם.כלאינטראקציההיאהזדמנותלבנותאמוןאולשבוראותו.אםמתכווניםלעבודבמטרהלבנותאמון,חשובלהיותמודעלכךבכלמפגשעםההורה.ישלשקולגםמפגשיםייעודייםשייוחדולבנייתאמון,אולםישלתתאתהדעתעלכךשמפגשיםופעילויותשאינםמשמעותיים,כאלהשמבזבזיםאתזמנושלההורה,עלוליםלגרוםלתוצאההפוכהדווקא)נוי,2014(.חשובגםלדעתמהומצבהאמוןהתייחסות המצב לתיקון לתת יש למורים ההורים בין אמון חוסר כשקיים דווקא הנוכחי.המורים יוכלו שבהן התקשרויות למורים, ההורים בין התקשרויות לייצר ולנסות מיוחדת

להדגיםבפניההוריםאתמחויבותםלתלמידים.

סיכום

של האישי וביטחונו לרווחתו החשובות משימות האחר בידי להפקיד המוכנות - אמוןאדםמתוךהערכהשהאחרהואכשיר,מהימןובעלרצוןטוב-הואמשאבחשובליעילותםוהצלחתםשלשיתופיפעולהביןבניאדםבכלל.אמוןביןהוריםלביןאנשיחינוךחשובאףיותר,כיווןשיחסיהתלות)ההדדית(מתקיימיםביןאםהצדדיםירצובכךוביןאםלאו.אמוןכזהיכוללסייעלשיתופיפעולהוללמידההדדיתביןההוריםלמורים,להקלעלביצוערפורמותחיוביותבביתהספר,לעודדאתההוריםלתרוםלעבודתביתהספר,לייתראתהפיקוחההדדיעל להקשות עלול זאת, לעומת אמון, חוסר במשאבים(. לחסוך )וכך למורים ההורים ביןמעורבותםשלהוריםבביתהספר,לאלצםלהקדישמשאביםלפיקוחעלעבודתםשלהמורים,

ואףלהוביללעלויותנפשיות)לחץ(לשניהצדדים.

בהוריםהמגיעיםלבתיהספרכברישבדרךכללנטייהמוקדמתלתתאמוןאולאלתתאמוןבמוסדהבית־ספריובאנשיההוראה.נטייהזוקשורהלגורמיםאישיים)החינוךשהםעצמם

17אנומניחיםפהשטובתהתלמידאכןעומדתלנגדעיניהםשלמורים.

מבוא ורקע עיוני | 49 |

לשייכות ההורים, של המגורים לסביבת אמון(, לתת הוריהם של הנטייה מהוריהם, קיבלוקבוצתיתשלההוריםושלהמוריםולניסיוןהעברשלהםמולמערכותממשלתיותומולמערכתהחינוך.אףעלפיכןהחוויהשלההורהבפגישתועםאישהחינוךיכולהלייצראצלואמון,

ואמוןהנוצרמתוךהמפגשיכוללגבורעלחוסראמוןמוקדם.

אנשי ובין ההורים בין האינטראקציה נפגעמתוך או נבנה כיאמון לזכור יש באופןמעשי,החינוך.האמוןמתחזקכשמושאהאמוןעומדבאמוןשניתןבו,ונחלשכשהאמוןהזהמופר.עלמנתלקדםולבנותאתהאמוןביןההוריםלביןאנשיהחינוךמומלץ,לפניהכול,לתאםציפיות

ולוודאש-

ההוריםמביניםלמההםיכוליםלצפותמאנשיהסגלהחינוכי;

אנשיהסגלהחינוכימביניםלמהההוריםמצפיםמהם;

ההוריםמביניםלמהאנשיהסגלהחינוכימצפיםמהם;

אנשיהסגלהחינוכימביניםלמההםיכוליםלצפותמההורים.

כןמומלץשאנשיהסגלהחינוכייקדישומאמץמיוחדלהפגיןאתרצונםהטובכלפיההוריםוכלפיהתלמידים.בנוסףמומלץשיפגינומקצועיותבתחומיעבודתם,הןהמקצועיים)היכרות)וכמעט לבסוף וצרכיו(. מאפייניו התלמיד, עם )היכרות הפדגוגיים והן הנלמד( החומר עםמיותרלציין(מומלץלהפגיןתמידכבודכלפיההוריםולדבראיתםבכנותגםאםהדבראינוקל.חשובלהדגישכיאףשהפגנתהרצוןהטובוהמקצועיותעשויהלהצריךהשקעתמשאביםבטווחהקצר,יצירתאמוןבטווחהארוךיכולהלחסוךמשאביםרביםיותרולקדםהןאתהקשר

עםההורים,והןאתרווחתוהנפשיתוהישגיוהלימודייםשלהתלמיד.

| 51 |

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות

ומעסיקים מכשירים, המנחים, המרכזיים הגופים עוסקים שבה הדרך את נתאר זה בפרקכן אם נתייחס בישראל. הבית־ספרי בחינוך הורים במעורבות - בארץ החינוך אנשי אתחשוב הגדולות. החינוך לרשתות וכן השונים, אגפיו על החינוך, למשרד ובראשונה בראשלצייןכיבפועל,מישנפגשעםההוריםועומדבקשראיתםהםהמורים,המנהלים,היועציםוהפסיכולוגיםשנמצאים״בשטח״.סקירהכוללתשלהיחסלנושאאצלםהיאמעברלתחום

עיסוקושלמסמךזה.

ראשוןתוצגהתפיסההעקרוניתשלהגופיםהשוניםכלפימעורבות בפרקשלושהחלקים:בהוריםבחינוך.תפיסהזומשקפת,עלפיאנשיהמשרד)וכמסקנהמבחינהשלמסמכיםמשניםעברו(,שינויבדרךהחשיבהעלהנושאבהשוואהלעבר.בחלקהשנינבחןהנחיותמעשיותשלגורמיםשוניםלאנשיחינוך)פסיכולוגים,מנהלים,יועציםומורים(הפועליםתחתם,וכןנציגתכניותהתערבותהמופעלותעלידיגורמיםשונים.בחלקזהננתחתכניותוהנחיותונבחןאילוסוגיםשלמעורבותהוריםהןמקדמותובאילוכלים.לבסוף,בחלקוהשלישישלהפרק,נביאמדבריהםשלנציגיאגפיםבמשרדהחינוךהממוניםעלתהליךההכשרה,ההתמחותוהפיתוחיוצגרקחלקמתוךתהליךהלימודרב־ לצייןשבהקשרהזה יש המקצועישלעובדיהוראה.השניםשלעובדיההוראהשנמצאבפיקוחמשרדהחינוך.תהליךהלימודשלעובדיההוראהאינותלוירקבהנחיותהמשרד,אךישחשיבותלהנחיותאלומפנישהןקובעותנורמותוערכים

בתהליךההכשרה.

המידעהמופיעבסקירהלהלןהופק,רובוככולו,מכמהמקורותעיקריים:

פגישותהוועדהעםגורמיםמרכזייםבמשרדהחינוךוברשתותהחינוךהגדולות.

סקירהשלחוזרימנכ״ל)שלמשרדהחינוך(הנוגעיםלנושאההורים.

קידום שמטרתן התערבות לתכניות בנוגע בארץ חינוך בשדה לגורמים ישירה פנייה מעורבותהוריםבחינוךאושקידוםמעורבותהוריםבחינוךהואכליעיקרילהשגתמטרתן.

הפנייהנעשתהבאמצעותאנשימטהבשדההחינוךואנשיםשעמםהיינובקשר.

שיחותטלפוניותעםאנשיהאגפיםהשוניםשלמשרדהחינוךהעוסקיםבנושא.

בעיתונות הוועדה שפרסמה לציבור פנייה בעקבות שונים מגורמים שהתקבל מידע )מצורפתבנספחד׳(.

עלאףהניסיוןלהגיעלמידערבביותרממקורותרביםככלהאפשר,ישלסייגולומרשאיןאנומתיימריםלהציגסקירהשלכללהתכניותוההתייחסויותלנושאבישראל,אלאלהציעתיאור

| 52 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

עלהתחומיםהשוניםבמשרד ברשותנו.הממונים קיים הידעשהיה ועל הבנתנו על הנסמךוהנוסח המצב, בתמונת לו הרלוונטי החלק את אחד כל קראו בהמשך( יצוינו )שמותיהם

המופיעכאןהואזהשקיבלאתאישורהנוגעיםבדבר.

גישת משרד החינוך למעורבות הורים בחינוך הממוסד

עלפיעדויות)בעלפהובכתב(שלגורמיםבמשרדהחינוך,ועלפיהצהרותרשמיותשלהמשרד,נדמהכיבמשרדהחינוךמתחוללבעשורהאחרוןשינויתודעתיותפיסתיבסוגייתתפקידםשלשל קצר ניתוח תחילה נציג להורים. מורים בין להתקיים שצריך השיח וסוג בחינוך הוריםתפיסתהמשרדבנוגעלחשיבותםשלמעורבותהוריםבחינוך)בביתובביתהספר(ושלהקשרלביןההתייחסות בעבר לנושא ביןהדרךשבההתייחסו נציגשניהבדלים מכן עמם.לאחרלנושאכיום.לבסוףנציגניתוחשלהדרךשבהגורמיםבמשרדמביניםומגדיריםאתהמושג

׳מעורבותהורים׳ואתהדרךשבה,להבנתם,ישלקדםמעורבותכזו.

חשיבותהשלמעורבותהוריםבחינוך:בשיחהעםאנשיהמשרדניכרכימקובלהרעיוןהעולהמהספרותהמחקריתולפיו״עםכניסתםשלהילדיםלמערכתהחינוךנוצרתאחריותמשותפתביןההוריםלמערכתהחינוך״וכיישלבנות״יחסישותפות...ביזמהפעילהשלמסגרותהחינוך,מתוךעמדהשלשוויוןושותפות״)גרינבאוםופריד,2011,עמוד29(.כךלמשלאומרתבטישל המרכזי החלק הם הקרובה והמשפחה ״ההורים כי בשפ״י, הורים תחום מנהלת ריטבו,הורות וכוללת מיטבית -שהיאמותאמת, ״סביבהמכילה ריטבו פי על הילד״. סביבתושלמועצמת-היאבעלתהשלכותמרכזיותעלהתפתחותםשלהמתבגרים,הישגיהם,והמוטיבציהשלהםללמוד״.דוגמהנוספת,בשיחהעםעיריתבירן,סגניתמנהלהמינהלהפדגוגי,אמרהבירןכי״בכלמהלךעםילדיםצריךלחבורעםהוריםמאחרשההורההואהמעגלהראשוןשלהילד.בכלתכניתהמשימההראשונההיאלגייסאתההוריםשיעבדויחדעםהצוותהחינוכי״.הצהרותדומותהשמיעוגםבכיריםנוספיםשאיתםשוחחנובמשרדוחינוךוברשתותהחינוך.

שותפותלעומתמעורבות:אחדהשינוייםהמשמעותייםשעלובשיחהעםחלקמאנשיהמשרד,וכןבסדנהשנערכהבהשתתפותם,הואהמעברמתפיסהשלההוריםכתומכיםבמטרותיושלביתהספרלתפיסהשלההוריםכשותפיםבעיצובמטרותביתהספרלטובתקידוםהאינטרסיםשלילדם.שינויזהמקביללשיחבחלקמןהספרותהמחקריתעלמעורבותלעומתשותפות:מסקירתהספרותהמחקריתעולהכיחלקמהחוקריםמבחיניםביןמעורבותהוריםהמכוונתלהשגתןשלמטרותהמערכתבאופןספציפימצדאחדוביןשותפותביןהוריםלביתספרמצדוהיאמהווהאינטרסמשותף כללי, שני.מטרותיהשלשותפותכזאתהןטובתהילדבאופןלהוריםולביתהספר.במקרההראשוןמעורבותההוריםמתייחסתלפעילותשלהםעםהילדאולפעילותשלביתהספרלהדרכתההורים.במקרההשני)שותפות(מדוברגםבפעולותשלחשוב .)2 עמ׳ ,2014 )עופרים, הספר בית של המטרות או המבנה, הפעילות, לשינוי הורים

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 53 |

לצייןכיהספרותאינהמכריעהבאופןברורבשאלהאםובמהשותפותעםההוריםעדיפהעלמעורבות.יתרעלכן,חלקגדולמהתכניותאמנםמדברותעלשותפות,אךבפועלהןעוסקותבקידוםמטרותשמערכתהחינוךמעצבתומגדירה,לאכאלהשהיאמגבשתבשיתוףההורים

)שם,שם(.

הפסקתהשיחעלהתערבותהוריםלעומתמעורבותהורים:אחדהדיוניםהמרכזייםשהתנהלובקרבגורמיחינוךבעברעסקבשאלהמהיהרמההסבירהשלמעורבותהוריםוהחלמאיזורמהמדוברבמעורבותלארצויה.משיחותעםאנשימטההמשרדעולהשקייםכיוםחוסרנוחותמהדיוןהזה.כפישאמרהאחתהנוכחותבסדנה״אניחושבתשהדיבורעלהנושאבמונחיםשלהתערבותהואבעייתיכיהואמציגאתההוריםכגורםחיצונילחינוך,כזהשיכוללהיותמעורב

בצורהלגיטימיתאובצורהלאלגיטימית״.

עם ובשיחות בסדנה שעלו העיקריות התובנות אחת ההורית: המעורבות סוג של הגדרההחינוך במשרד שונים גורמים בקרב כי היא החינוך משרד של השונים באגפים גורמיםוברשתותהחברתיותקיימותהגדרותשונותשל׳מעורבותהורים׳.בחינהשלההתייחסויותלנושאבחוזריהמנכ״להעדכנייםשלהמשרדמעלהמסקנהדומה.18משיחותעםאנשיהמשרדנראהכיבשלבהנוכחיחסרידעכדילהבחיןהיטבביןצורותשונותשבהןיכוליםהוריםלהיותבשלוש ביטוי לידי שבאים מעורבות, של מרכזיים סוגים בשלושה להבחין ניתן מעורבים.

אסטרטגיותליצירתמעורבותוקשרעםהוריהתלמידים:

לתכניות מתייחסת הורים למעורבות אחת נפוצה הגדרה מוכוונת־הורים: התערבות החינוך רשתות והן החינוך הןמשרד ההורים. ולהכוויןאת להדריך שנועדה התערבותהורים בקרב בעיקר מיטבית, הורות קידום שמטרתן כאלו, תכניות מספר מפעילים

מאוכלוסיותחלשות.

יידועועדכון:הגדרהאחרתשלמעורבותההוריםנוגעתלעדכוןההוריםבנעשהעםהילד, במצבוהלימודיוהחינוכיובנעשהבכיתה.חוזרימנכ״לרביםהנוגעיםלהוריםומעורבותםבחינוךמתייחסיםלחובהליצורקשרעםההוריםעלמנתליידעולעדכןאותםבשלבים

שוניםשלהתהליךהלימודי.

גיוסההוריםלקידוםמטרותביתהספר:בהקשרשלילדיםבעליצרכיםמיוחדים,נמסרכי ״כלמהלךשנעשהעםילדיםצריךלהיותמחוברגםלהוריםמאחרשההורההואהמעגלהראשוןשלהילד.בכלתכנית,המשימההראשונההיאלגייסאתההוריםשיעבדויחדגיוסםלפעילות עםהצוותהחינוכי״.במיליםאחרותמעורבותההוריםכאןמשמעותה

משותפתעםאנשיהחינוךלקידוםמטרותיושלביתהספר.

18אםכיישלצייןכיחוזריהמנכ״לאינםמהווים״תמונתמצב״עדכנית.

| 54 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

״טאליס״ בסקר ישראל השתתפה 2013 במהלך ומנהלים: מורים של ופעילויות תפיסות.OECDה־ארגוןשערך)TALIS–TeachingandLearningInternationalSurvey(הרשותהארציתלמדידהוהערכהבחינוך–ראמ״הפרסמהממצאיםראשונייםשעלומןהבדיקותעמדות בוחן והוא ומנהלים,20 מורים של מייצג מדגם בקרב נערך הסקר 19.)2014( בישראלופעולותשלהםבנושאיםשונים)חשובלצייןשמדוברבדיווחעצמישלהמוריםוהמנהלים(.

ביןהשארבוחןהסקראתנושאמעורבותההוריםבחינוך.הנהחלקמןהממצאים:

ברשימהדלהלן,קוהבסיסשאליומושוויםהממצאיםבישראל)בכלאחדמהפרמטרים(הוא:OECDה־בארצותהמקביל()בפרמטרשדווחהממוצע

המנהליםוהמוריםמישראלמקדישיםבערךאותהכמותזמןלקשר)רשמיולא־רשמי(עם הורים.

המנהליםמוסריםלהורים,פחותאויותרבאותהמידה,מידעעלהישגיהתלמידיםומידע עלביתהספר.

הספר בית להתקדמות מכשול ההורים של תמיכה בהעדר רואים הישראלים המנהלים בערךבאותהמידהשמקביליהםבארצותה־OECDרואיםזאת.

שקיבלו מדווחים בארץ המורים ,OECDה־ בארצות למורים בהשוואה זאת, לעומת למשוב חשיבות פחות מייחסים גם והם מועילים, משובים פחות הרבה מההורים

מההורים.

לפידיווחיהמנהליםנערכיםבבתיהספרפחותדיוניםעלבסיסהמשובשלההורים.

ההורים את משתפים בארץ והמנהלים המורים והמנהלים, המורים של דיווח פי על .OECDב־עמיתיהםמאשרפחותהספרלביתהקשורותבהחלטות

והמורים המנהלים בין הקשר בישראל ספר שבבתי להיות עשויה מהסקר אפשרית מסקנה.)OECDה־בארצותהמדווחלממוצעיחסית( צורהשלשותפות לובשפחות לביןההוריםההורים עם לקשר מוקדש רובו אבל הורים, עם לקשר זמן מקדישים והמורים המנהלים׳גוףההורים׳ כיחידיםולדיווחלהםעלמצבושלילדםהפרטי.פחותזמןמוקדשלקשרעםאולשיתוףהוריםבהחלטותמדיניותבית־ספרית–תכניםותקציבים.במיליםאחרותייתכןבקרב לעיל שתואר התפיסתי השינוי את במלואו הטמיעו טרם ש״בשטח״ החינוך שאנשי

אנשיהמטהבמשרדהחינוך.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/ ב: במרשתת ראמ״ה באתר נמצא הדיווח 19

MivchanimBenLeumiyim/TALIS.htm)אוחזר:15.2.2015(.ניכנסאליהכאן(ביןמוריםומנהליםבחינוךהעברילביןאלהשבחינוך 20הסקרבישראלכללגםהבחנה)שלא

הערבי.

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 55 |

מסקנהזוישלסייגכיווןשמדוברבסקרבינלאומייחיד,ואיןודאותשהשאלותבומותאמות״קיים הדוח, עורכי כלשון בכלל. הישראלית ולתרבות הישראלית החינוך מערכת למבנההחשששהשאלותלאיתפרשובאופןזההבכלמדינהובכלאוכלוסייהותת־אוכלוסייהבכלמדינה,עקבהשוניבשפהובתרבות...לכלקבוצההניואנסיםשלה,הפרשנותשלה,ובכלמדינה]קיימים[הקשריםייחודייםשעשוייםלהשפיעעלהבנתהשאלות״)הרשותהארציתלמדידה

והערכהבחינוך,2014,עמוד8(.

היחס לקשרים עם הורים בתהליך ההכשרה, ההתמחות והפיתוח המקצועי של מורים

ניתןלחלקאתתהליךהלמידהשלמוריםלאורךחייהםהמקצועייםלשלושהשלבים:השלבה״מורה שלב הוא השני השלב במכללות. או באוניברסיטאות ההכשרה שלב הוא הראשוןהמתחיל״,והואנמשךשלוששנים:שנהשבההמורהנחשבמתמחהושנתייםשבהןהואנחשבמורהחדש.השלבהשלישי,שנמשךלאורךכלחייוהמקצועייםשלהמורה,הואתהליךהפיתוחהורים מעורבות בנושא ולהדרכה להנחיה התייחסותושלהמשרד נציגאת להלן המקצועי.

ולקשרעםההוריםבכלאחדמהשלביםהללו.

הכשרתמורים)Pre-service(:הכשרתהמוריםמתבצעתכאמורבאוניברסיטאותובמכללות.משרדהחינוךמשפיעעלתכניותהכשרהלמוריםבאמצעותועדהמשותפתלוולמל״גאשרקובעתאתמתווהתכניותה־B.Edוה־M.Ed.המשרדמתקצבאתהמכללותהאקדמיותואתהוראהשלהמשרדמעסיקמפקחים עובדי הכשרת אגף הוראה. עובדי להכשרת הסמינריםהאחראייםביןהיתרעלתכניתהלימודיםבמכללותהשונות,ותכניותהלימודיםהאקדמיותשלהמכללותוהאוניברסיטאותנבנותעלפידגםמנחהשמאשרתהמועצהלהשכלהגבוהה.האגףוהמועצהלהשכלהגבוההבודקיםאתהתכניות.בחוזריהמנכ״להעוסקיםבתכניותלימודיםפי על שפורסמו הוראה עובדי להכשרת במתווים וכן ובאוניברסיטאות במכללות ופדגוגיהנגיעה נמצאה לא - 2008 בינואר ותוקנו 2006 בנובמבר גבוהה להשכלה המועצה החלטת

ספציפיתלנושאשלמעורבותהוריםבחינוך.

לדברינחגרינפלד,מנהלהאגףלהכשרתעובדיהוראהבמינהלעובדיהוראה,משרדהחינוךהורי עם הקשר של בהיבט הן להוראה, למתכשרים הניתנת ההכשרה לשאלת התייחס

התלמידיםבמערכתהחינוךוהןבהיבטהעבודהבחברהרב־תרבותית.

תכניתהלימודיםבמכללותהאקדמיותלחינוךמחולקתלשניחלקיםשלובים:הכשרהאקדמיתדידקטית־פדגוגית, והכשרה ילמדבמערכתהחינוך ואותו בתחוםדעתשבומתמחההמורההמקנהכליםלהוראהולחינוך.מסגרתההכשרההדידקטית־פדגוגיתכוללתגםהתנסותמעשית

בביתהספראובגןהילדים,בהתאםלמסלולשבומתמחההמורה.

במסגרתההכשרההפדגוגיתנוגעיםבכלמכלולהנושאיםהקשוריםלתלמיד,להורים,לקשרעםנושאיתפקידיםהקשוריםברווחתהתלמידיםועוד.

| 56 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

המתכשרים שכן התאוריה, בתחום נשאר ההורים עם הקשר הראשונית, ההכשרה במהלךלהוראהאינםנמצאיםבמגעעםההורים.עםזאת,לקראתסיוםהלימודיםמוקדשפרקבהדרכהשהמתכשרים לכך הכוונה יש הספר, בבתי ההתנסות ובמהלך הורים עם לקשר הדידקטית

להוראהיתלוולמוריםגםבמגעעםההורים,עדכמהשאפשר.

בשנתההתמחות)הסטאז׳(ניתנתהכנהמיוחדתלפתיחתשנתהלימודים,הזמןשבוהמוריםהחדשיםפוגשיםלראשונהאת״הוריהכיתה״.במהלךשנתההתמחותניתנתהדרכהלאופן

הדיווחלהוריםבנושאיםכגוןהישגיילדם,צרכיווהטיפולבבעיותשמתעוררות.

במסגרתההכשרהקייםעיסוקדינרחבבנושאשלרב־תרבותיותורגישותתרבותית,הןבתוכניחובהוהןבתכניםוולונטריים.כחלקמחייבמתכניתהלימודיםעלפימתווהההכשרה)מתווההם אלה שיעורים ברב־תרבותיות. העוסקים לימוד נושאי החובה תוכני כוללים אריאב(,שיעוריחובהלכללהמתכשריםלהוראה,בכלהמסלוליםובכלההתמחויות.תכניםוולונטריים,הםפעילויותשיוזמיםמשרדהחינוךומוסדותההכשרהלהוראה,פעילויותהעוסקותביצירת

קשריםבפועלביןחלקיהחברההשונים,לצורכיקירוב,היכרותושיתוףפעולה.

ממגזרים להוראה סטודנטים הכולל המצוינים, בתכנית הסטודנטים פורום היא לכך דוגמהשונים:ממלכתי,ממלכתי־דתיוערבי;בפורוםמתקיימתלמידהמתוקשבת,המתנהלתבמשותףביןמספרמכללותמןהמגזריםהשונים.שיאהפעילותהואמפגשאישיביןהקבוצות.בנוסףהשונות, במכללות הדדיים ביקורים יחד, שנבחרו בנושאים משותפים עיון ימי מתקיימים

שיתוףביןהמרציםועוד.

משרדהחינוךגםמקדםתכניותהכשרהלהוראהלקבוצותייחודיות,במטרהלהכשירןלתפקידימבני חינוכיים ומנהיגים מורים הכשרת תכנית היא לכך דוגמה בקהילתן. והובלה מנהיגותהקהילההאתיופית,הכשרתמוריםמהמגזרהבדואי,תכנית׳החלוץהחינוכי׳ותכנית׳חותם׳

להכשרתמוריםופעיליםחברתייםוקהילתייםלאזוריהפריפריה.

מתמחים בהוראה

של במעמד הראשונה עבודתם בשנת החינוך למערכת נכנסים בישראל ההוראה עובדי כל׳מתמחיםבהוראה׳.בשנהזוהםמועסקיםבהוראהבהיקףשלשלישמשרהלפחות,תוךקבלתחונכותאישיתשלמורהחונךשהוכשרלתפקיד.לצדהחונכותהאישיתהםמשתתפיםבסדנתעמיתיםבאחדהמוסדותלהכשרתמורים.במקביללתהליכיהתמיכהוההערכהמתבצעיםגםתהליכיהערכהומשוב,תנאילקבלתרישיוןלעיסוקבהוראה.הרישיוןלעיסוקבהוראהניתןרקלמישהואבעלתוארותעודתהוראהואשרסייםבהצלחהאתשנתההתמחותבהוראה.אחריסיוםההתמחות,למשךשנתייםנוספות,מועסקיםהמוריםהחדשיםבמעמדשל׳מורהחדש׳.במהלךשניםאלוהםממשיכיםלקבלליווישלמורהמלווהושלקורסלמוריםחדשים.במהלך

השנתייםהאלהמתקבלתבדרךכללהקביעותבעבודה,לאחרתהליךהערכהמקצועי.

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 57 |

שלבהכניסהלהוראההואשלבקריטימבחינתעובדההוראההחדש:ישלומוטיבציהגבוההלהצליח,אךהואנתקלבלאמעטקשיים.חלקמההתמודדויותהמאתגרותהןבקשרעםהורי

התלמידים.

במסגרתשיחותהחונכותוהליווי,כמוגםבמסגרתהסדנאותוהקורסים,מושםדגשעלסוגיותבחינוך ההורים למעורבות הנוגע בכל החינוך משרד ולתפיסת ההורים עם לקשר הנוגעותבסדנאות והשיח החונכות שיח עוסקים היתר בין לעיל(. מוצגת עצמה )התפיסה הממוסדלדבר והלא־נכונות הנכונות הדרכים מהן ההורים, עם פעולה שיתופי ליזום כיצד בשאלותלצורך איתו. התקשורת וסוג השיח סוג את ההורה לתרבות להתאים הדרכים ומהן איתםבמרכז המתקיימים סימולציה בתרחישי החדשים והמורים מהמתמחים חלק מתנסים זההורים בהם מביימים ששחקנים תרחישים אילן, בר שבאוניברסיטת בחינוך לסימולציהמאתגרים.הופקוגםסרטוניהדרכהמיוחדיםלצורךסיועלמתמחיםבשיחהעםהוריםשאינםמרוצים.בשנת2013נפגשפורוםרכזיההתמחותבמכללותובאוניברסיטאותעםהממונהעלתחוםהוריםבשפ״י,הגב׳בטיריטבו,שהציגהאתעיקרימדיניותהמשרדכלפיהורים.מפגשנוסףהתקייםעםהחונכיםעצמםוגםבודיברועלנושאההורים.בנוסףהופץלכללהמתמחיםוהופקבמכוןלסימולציהבאוניברסיטתבר סרטסימולציהשעוסקבדרכיעבודהעםהוריםפעם בכל כללי, באופן ההורה. עם לשוחח נכון ולא נכון איך בשאלה עוסקים בסרט אילן.שמתקייםיוםהוריםבבתיהספר,סדנתההתמחותשלאחריועוסקתבנושאהקשרעםההורים

והדרךלערבאותםבחינוךהבית־ספרי.

בסדנאותובשיחותהחונכותישהתייחסותגםלנושאהשיחביןתרבויותשונות)כוללנגיעהבחברה הקיימות והפיזיות התרבותיות השונויות ובכיבוד והחריג השונה קבלת של בהיבטהישראלית.לדוגמה,במסגרתפורוםהרכזיםמונתהאחראיתלקידוםהבנהתרבותיתבשיחעםהוריםיוצאיאתיופיה,וקיימתהתייחסותגםלנושאשלהוריםעוליםחדשיםבכלל.הנושא

מאודמשמעותילאגףוניתןלודגשגםבפורוםהרכזיםוגםבתכניםשמעביריםבסדנאות.

נושאהקשרעםההוריםצויןגםבפרסומיהאגףבמסגרתמגזיןדיגיטלילמוריםולמתמחים.)למשל במשרד הנושא על האחראים מטעם לכתיבה במה לפעם מפעם ניתנת זו במסגרתבמגזין לעת מעת המופיעים בטורים גם ומורגש מודגש הנושא מורה׳(. ׳להיות באיגרתומבוססיםעלסיפורימתמחים.ניתוחשלתכניםשהעלוהמתמחיםמגלהשלנושאהעבודה

עםההוריםבחברהרב־תרבותיתישביטוירבבכתיבתסיפוריהםהאישייםשלהמתמחים.

פיתוח מקצועי של מורים

מבחינה ולהתפתח ללמוד הזדמנויות למורים המעניק יחסית מתקדם מערך קיים בישראלרפורמות שבמסגרת מכיוון כיום, התחזקו אלו תמריצים כן. לעשות ותמריצים מקצועית׳אופקחדש׳ו׳עוזלתמורה׳נדרשיםהמוריםלהשתתףב־60שעותשלפיתוחמקצועימדישנה

| 58 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

עלמנתלהתקדםבדרגותהשכר.תהליךהפיתוחהמקצועינמשךלאורךכלחייוהמקצועייםשלהמורה.מצדמשרדהחינוך,הגוףהמרכזיהמעבירתכניםאותומךבהעברתםהואמרכזיהפסג״ההקיימיםבכלאחדמהמחוזות.בתוךמרכזהפסג״המתקיימיםקורסים,ואנשיהמרכזגםמייעציםותומכיםבפיתוחמקצועיבביתהספר.פיתוחמקצועיבית־ספרימתקייםבתוך

ביתהספר,ההחלטהעלהתכניםהיאשלביתהספר.

בשנתהלימודיםתשע״ה,מרכזיפסג״הבמחוזתלאביבעודדוהשתלמויותלבעליתפקידיםשוניםבנושאהקשרעםהורים.בכוונתשפ״ילהמשיךבמחוזזהאתהשותפותעםהפיקוח

בנושאהפיתוחהמקצועיולהרחיבאתהשיתוףגםלמחוזותאחרים.

לאכלהפיתוחהמקצועינעשהבמסגרותשלמשרדהחינוך.למעשה,מתוךכ־7,000תכניותמערכי שאר את החינוך. משרד ידי על ומתוקצבות מועברות כ־4,600 רק מקצועי, לפיתוחהפיתוחהמקצועימעביריםגופיםחיצוניים,שקיבלומהמשרדאישורלנהלקורסיםלפיתוח

מקצועי.

באתראגףא׳לפיתוחמקצועיבמרשתת21קייםמאגרמידעהמרכזאתכללהקורסיםשהמשרדמציעלמורים.בסךהכולמצוייםבאתר528קורסיםשפותחובאגפיהגיל,ביחידותהמקצועועלידיכל70המפקחיםהמרכזיים,כלאחדבתחומו.חיפושהמילים׳הורים׳ו׳משפחה׳בתוךתיאוריהקורסיםהללוהניבשבעתוצאות,מתוכןארבעשאינןרלוונטיותכלללנושאאלא

עוסקותבחינוךלחיימשפחהבמובןהדתי:

שם התכניתשעות שנתיותנושא התכניתאגף מפתח

הוראתבית,חינוךומשפחה30מקצועהוראהבמתווהתורהשבעלפה

חינוךלחיימשפחה30מקצועהוראהבמתווהתורהשבעלפה

הכשרתמוריםלעבודה60נושארוחבאגףשח״רשיתופיתעםהורים

חינוךלחייםבמשפחה30נושארוחבחינוךממלכתידתי

חינוךלחייםבמשפחה30נושארוחבחינוךממלכתידתי)עוליאתיופיה(

בריתחינוכיתלקידוםשותפות30תפקידעו״החינוךכיתהמורים-הורים

בריתחינוכיתלקידוםשיח30תפקידעו״הייעוץחינוכיחינוכימורים-הורים

21אוחזרב־20.8.2014.

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 59 |

מהווה ההורים עם קידוםהקשר הלימודיםתשע״ה, יועצותמתחילות:החלמשנת הכשרתמודולהבסיסיתבמסגרתהכשרתיועצותמתמחות.הכשרהזוהיאחובהלכליועצתחדשה

ומהווהתנאילקבלתרישיוןקבועלייעוץ.

הכשרתמנהלים:תהליךההכשרהשלמנהליבתיהספרנמצאבאחריותמכוןאבניראשה,מכוןשהוקםבמשותףעלידימשרדהחינוךוקרןידהנדיב.המכוןמפתחתכניותלהכשרתמנהליםומפקחעליהןבשבעהמוסדותהכשרהברחביהארץ.הכשרהניתנתבעיקרלמנהליםבראשיתדרכם)5-4שניםראשונות(,אךהמכוןמציעגםתכניותקצרותוממוקדותהמיועדותלפיתוח

מקצועישלמנהליםותיקים.

עלפיתפיסתתפקידהמנהלשגיבשהועדהבראשותפרופ׳חייםאדלרעםהקמתמכוןאבניראשה,ניהולהקשרעםההוריםהואחלקמתפקידיושלמנהלביתהספר.מתוךחמשתתחומיהעשייהשלמנהליבתיהספרכפישהוגדרועלידימכוןאבניראשה,התחוםהחמישיהואניהולהקשריםביןביתהספרלקהילה,בכללזהההורים.משיחהעםהגב׳מאיהבוזו־שוורץ,מנהלתתחוםמחקרופיתוחבמכון,ועםהגב׳תדהרגוטמן,מצוותהמחקרוהפיתוח,עולהכיאמנםמנהליבתיהספרעסוקיםעדמאודבניהולהקשרעםקהילתההורים,אךרובעיסוקםבתחוםזהמנותבלהיבטיםהקשוריםלהתערבותיתרשלהוריםבעשייההבית־ספריתובהתמודדותםתהליכי לשפר החותרת ניהולית מגישה למשל שונה כזה מיקוד זו. עםהתערבות כמנהלים

הוראהולמידהבאמצעותמעורבותהוריםוגיוסםלטובתהעניין.

באופןעקרוניתחוםעשייהזהבלטפחותבעבודתהמכוןמאזהקמתו)הןברמתהפיתוחוהןברמתתהליכיההתפתחותהמקצועית(,ביןהשארמשוםהצורךלבססלפניהכולאתתחומיולמידהכתשתית הוראה ולהנהיגתהליכי הבית־ספרית הפדגוגית בליבה העוסקים העשייה

יסודלכלפעולהשלשינויחינוכי.

כיוםניתןלומרכיאנומצוייםבשלבשבותפיסתהמנהיגותהפדגוגיתאינהשנויהבמחלוקתמבחינתחיוניותהוכיישמקוםלפתחאתתחומיהעשייההנוספיםובכללםתחוםההורים.דוגמה ההורים. לנושא המתייחסים מהלכים מנהלים עם בעבודתו המכון מבצע זאת לאורהגיליון במסגרת לנושא. המכון של האינטרנטי המגזין הקדשת היא כאלה למהלכים אחתהאינטרנטישהוקדשלנושאתועדביתספרשבועבודהעםהורים)כדיליצור״תמונתעתיד״לתלמידים(היאחלקמשמעותיבהצלחתובהשגתמטרותיו.הדבריםמתועדיםבאתרהמכון,גוטמן שעשתה בעבודה כאלה: למהלכים נוספת דוגמה הצלחות׳. ׳תיעוד פרויקט במסגרתבנושאהתמקדותביחידבעבודתהמנהלקיימתהתייחסותלהוריםכמשאב.לבסוף,בתכנית׳צמרות׳,תכניתהתפתחותמקצועיתלמנהליםמכהניםשמתקיימתביזמתאבניראשהוקרןניכר זמן השנה הוקדש כך בתוך שונים. אתגרים עם להתמודד למנהלים עוזרים לאוטמן,

ללמידתהנושאולהגברתהמודעותלחלקםשלההוריםבסביבתהעבודהשלהמנהל.

ישלצייןכילתפיסתהמכוןקיימתחשיבותלקידוםנושאהעבודהעםההורים)כמשאב,לאכגורםשישלהפחיתאתמעורבותו(אצלמנהליםבישראל.לדבריבוזו־שוורץ,יהיהצורךלא

| 60 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

רקלספקמידעלמנהליםאלאגם״לייצרביקוש״אצלםלממדזהשלעבודהעםהורים.כלומר,לשכנעאותםבכךשההוריםאכןיכוליםלהיותמשאבחשובלעבודתביתהספרבכללולשיפורתהליכיההוראהוהלמידהשלתלמידיובפרט.המכוןנמצאכעתבתחילתושלתהליךחשיבה

עלהדרךשבהישלהתייחסלנושא.

זאתועוד:בשנתהלימודיםתשע״היצרשפ״יקשרעםהצוותהאחראיעלהכשרתמנהליםבמכוןאבניראשהעלמנתלקדםאתנושאהקשרעםההורים.בהתאםלמאמציםאלומתוכנןמפגשעםהמנחיםהמחוזייםשלקבוצותמנהליםבראשיתדרכם.מנחיםאלהמרכזיםקבוצתרלוונטיות סוגיות לדיון להעלות המפגש מטרת לחודש. אחת הנפגשת חדשים מנהליםהמעסיקותאתהמנהלהחדשבשיחעםההוריםוכןאתמקומושלהמנהלבמרחבהחינוכי:

תלמידים,מורים,הורים.

מדיניות משרד החינוך ותכניות התערבות לקידום מעורבות הורים בחינוך הבית־ספרי

פעולות מטה משרד החינוך לגיבוש מדיניות: בעקבותהמלצותועדתגרינבאוםהוקמהבשנתלגיבוש בין־אגפית, ועדה כהן, מיכל הגב׳ דאז הפדגוגי המינהל מנהלת של ביזמתה ,2013משרד של שונים מאגפים נציגים חברים בוועדה ריטבו. בטי הגב׳ של בראשותה מדיניותהוועדה המורים. ומארגוני המקומי מהשלטון הארצי, ההורים מארגון נציגים וכן החינוך,ההורים עם הקשר בנושא מוסכמת מדיניות לגיבוש ופועלת חודשים, לכמה אחת נפגשתולפיתוחותיאוםשלדרכיהעבודהלקידוםמדיניותזו.דרכיהעבודהיותאמולצרכיושלכלאגףבמשרד.מדיניותזותבואלידיביטויגםבחוזרמנכ״ל.להלןנצייןמספרדוגמאותלפעולות

הוועדה,ויודגשופעולותהנוגעותלכללהאוכלוסייהוכאלוהנוגעותלחינוךהעל־יסודי.

עם הקשר לקידום אחידה תפיסה הוועדה חברי גיבשו לפעולתה, הראשונה השנה במהלךההורים.חלקזהשלעבודתהוועדהפורסםבמסמך׳תפיסהועקרונותעבודהלקידוםהקשר

ביןצוותיחינוךלביןההורים׳,הכולל:

תפיסה א.

תשתיתערכית ב.

עקרונותלשותפות ג.

התייחסותלמורכבותהקשרביןהוריםלצוותחינוךבכללובמצביקונפליקטבפרט ד.

עקרונותודרכיםליצירתשותפות:הצעותלמדיניות,מבניםארגונייםותכנים ה.

התייחסותייחודיתלהוריםלילדיםבעליצרכיםמיוחדיםוהבחנהעלפיגיל ו.

תיאורהתובנותשעלומתוךקבוצותמיקודשערכנו ז.

הצעותלדרכיםלשיחפרואקטיבי ח.

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 61 |

המסמךיוגשלהנהלתמשרדהחינוך,ויהווהתשתיתלעבודהבכלאגפיהמשרד,בסיסלחוזרמנכ״לשעתידלהיכתבובסיסלתכניותעבודהבמשרדהחינוךבכלהרמות-החלמהמטהועד

למסגרותחינוכית.

בשנת2015תעסוקהוועדהבתכנוןשליישוםעקרונותהעבודהלקידוםהקשרביןצוותיחינוךכן,הוועדהמתכננתלהתחיל גילשונות.כמו וקבוצות ובהתאמתםלאוכלוסיות לביןהוריםליישום. והדרכים ייבחנוהתפיסה )פיילוט(שבמהלכה לבדיקת־חלוץ גיוסשותפים בתהליך

המהלךמתוכנןלשנתהלימודיםתשע״ו.

בנוסף,קידוםהקשרעםההוריםנכללבתכניתהאסטרטגיתלשנתהלימודיםתשע״ו.משרדהחינוךהציבשתימשימותהמכילותאתתפיסתהשותפותעםההורים:קידוםשותפותהוריםכבסיסלאקליםמיטביוביתהספרכמוקדבקהילה-העמקתהקשרוהשותפותעםההורים,הקהילהוהרשותהמקומיתלצורךהשפעהחינוכיתוערכית.התכניתהאסטרטגיתשלמשרדהחינוךמהווהמסגרתלתכנוןהעבודהבכלהרמות-מטה,מחוזות,מסגרותחינוך.כמוכן,׳גיבוש אחדמתשעתהיעדיםבתכניתהאסטרטגיתשלהמינהלהפדגוגילשנתתשע״והואתפיסהומודליםלעבודההמחזקתאתהקשרביןהמוסדהחינוכיוההורים׳.קבוצתמפקחיםמטעםהמינהלהפדגוגיעובדתבמהלךשנהזועלגיבושהיעד,תוצאותמצופות,מדדיהצלחה

ודרכיפעולה.

גםהואתוצרשלהחלטת זהמסכםאתעבודתה, הנוכחית,שמסמך ועדתהמומחים כינוסהמשרדלהעמיקאתהלמידהבתחום.

הנחיות משרד החינוך בסוגיית הקשר עם הורים )חוזרי מנכ״ל והנחיות האגפים(

הדרךהרשמיתהמרכזיתשבעזרתהמעבירמשרדהחינוךהנחיותלדרגיהשטחהשוניםהיאחוזרימנכ״ל.עלפיחוק,חוזרימנכ״להםהכלישדרכומועברותהנחיותפדגוגיותהניתנותאחד כל – החינוך מערכת כל על מוטלת מנכ״ל חוזרי לביצוע האחריות החינוך. למערכתבתחוםסמכותוותפקידו.22חוזרהמנכ״למכילהוראותוהודעותלעובדימערכתהחינוךומופץבכלמסגרותהחינוךשלהמשרד.עםזאתחסרמידעשיטתיעלה״תרגום״המעשישלחוזרימטה של להתייחסותו עדות כן אם מהווים להלן שייסקרו המנכ״ל חוזרי השונים. המנכ״לבשנים כי לציין יש ב״שטח״. הדברים קורים לדרךשבה עדות יותרמאשר לנושא, המשרדהאחרונותנערכתעבודהלריכוזחוזריהמנכ״להעוסקיםבנושאיםשוניםלקטגוריהאחתעלמנתלהנגישםבצורהברורהופשוטהיותרלאנשימקצוע.אלאשבכלהקשורלחוזריםהעוסקיםז בהורים,התהליךהזהלאבוצעמשוםשבהמשךהדרךתושלםכתיבתושלחוזרמנכ״להמרכ

אתהמדיניותואתכללההנחיותהנוגעותלהוריםלכדימסמךלכידאחד.

22פרוטוקולמס׳470,ועדתהחינוך,התרבותוהספורט,3.8.2011.

| 62 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

במסגרתהתהליךנסקרוחוזרימנכ״למ־16השניםהאחרונות)1998–מאי2014(מתוךהמאגרהמקווןשלמשרדהחינוך,תוךשימושבמילותהמפתחהבאות:קשר+הורים,קשר+הורה,מעורבותהורים,קהילה,קהילות,משפחה.סוננוחוזריםשלאהכילומידעעלמדיניותמערכתביוםהזיכרוןלחללימערכותישראל )למשלחוזרהעוסק החינוךבסוגייתהקשרעםהוריםהנוגעים חוזרים בין נערכההבחנה לא קיץ(. בקייטנות ותברואה אואחרהעוסקבבטיחותלבתיהספרהיסודייםלכאלההנוגעיםלחטיבההעליונה,מפנישבמקריםרביםהמדיניותהיא

משותפת.

לבדיקה להוסיף המליצו אלה הוועדה. לחברי ונשלח המידע עובד הראשוני, הסינון לאחרחוזריםשהיובעלימשמעותבממשקשביןמערכתהחינוךלהורים.חוזריםהמתייחסיםלחובתביצוע אך בחיפוש שנכללו המונחים את במפורש מציינים אינם בקטין פגיעה על הדיווחההנחיותהמופיעותבהםבהכרחמשפיעעלהמערכתהמשפחתיתשלהתלמידולכןהוחלט

לכלולאותם.

מעורבות הם: החוזרים נגעו רלוונטיים.התחומיםשבהם מנכ״ל חוזרי 36 נמצאו הכל בסךהוריםבמסגרתביתהספר,תכניותהתערבותאצלהמשפחה,יצירתקשרעםההורים,נהלים,תלמידים עם לעבודה מתייחסים החוזרים הספר. בית בעבודת הורים ושיתוף הילד רווחתבגיליםשוניםומקבוצותאוכלוסייהשונות.ישחוזריםהמיועדיםלמסגרותהחינוךהמיוחדחוזרי של היריעה רוחב את להמחיש באה זו הקדמה רשמי. שאינו המוכר לחינוך ואחרים

המנכ״ל.

ניתןלמצותמתוךחוזריהמנכ״לעיסוקבשישהסוגיםעיקרייםשלמעורבותהוריםבחינוך.

תכניותהתערבותאצלהמשפחה–שמונה)22%(מחוזריהמנכ״לכולליםתכניותאופעולותשלצוותביתהספרשנועדולהשפיעעלהתנהגותהמשפחה.חוזריהמנכ״לשמכיליםסוגזהשלמעורבותמתייחסיםלתכניותהמיועדותלעבודהעםההורים,הנחיותלהוריםאוחובתההורים עם בעבודה המתמקדים מנכ״ל חוזרי בקטין. ועבירה במשפחה אלימות על דיווחוליוויפעילויותלתלמידיהקהילה גישור כולליםתכניותכמואלהשמפעילהמרכזלתיאום,האתיופיתבמערכתהחינוך,תכניותשנועדולחזקאתהקשרהבין־דוריבקרביוצאיאתיופיה.עלהתנהלותהמשפחה להשפיע ומטרתן החינוך ידימערכת על מופעלות זה תכניותמסוג

לטובתהתלמיד.

חוזרימנכ״לאחריםהכלוליםבמסגרתהתערבותזוהםכאלהשכולליםהנחיותלהורים.דוגמהלחוזרמסוגזההיאחוזרהמנכ״לבנושאגלישהבטוחהברשת,שכוללהצעהלפעילותהדרכהלהורים. הנחיות וכולל הספר בבתי נכונה בתזונה העוסק חוזר היא נוספת דוגמה להורים.שנעשו בעבירות שעסקו שונים מנכ״ל חוזרי שלושה כללנו מעורבות של קטגוריה באותהבקטיןובאלימותבמשפחהכחלקמ׳חובתהדיווח׳,החובהלדווחעלהתעללותבקטינים.החוקמטילחובתעשהעלכלבגירשישלויסודסבירלהניחשנעברהעבירהבקטיןעלידיהאחראיעליו:הואחייבלדווחעלכך.הסעיףמדברעלעבירתמין,התעללות,הזנחהאותקיפהשגרמה

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 63 |

חבלה.חוזריםאלונכללובקטגוריהשלהתערבותאצלהמשפחה,מאחרשהןעונותלהגדרהשלפעולההיזומהעלידימערכתהחינוךומכוונתלשנותאתהתנהגותמשפחתהתלמידאו

אתהתמיכהשלההואזוכה.

דיווחלהורים–שמונהחוזרימנכ״לאלו)שהם22%מכללהחוזריםשנסקרו(כולליםאתדרכיהדיווחלהוריםופירוטהמקריםשבהםהדיווחנדרש.דיווחהואמושגרחבוכולללמשליידועשלההוריםעלהטיוליםהצפוייםבמהלךהשנה)חוזר6.2-20(וכןקשרביןמוסדותהחינוך

וביןהוריםפרודיםאוגרושים)חוזר2.3-8(.

ביזמת שיתוףהורים–ארבעהחוזרים)16%מאלהשנסקרו(מתייחסיםלפעילותשנערכתהמוריםאוגורמיםאחריםבביתהספרומטרתהלהגביראתשותפותההורים.כזההואלמשלימי כמו בית־ספריות ׳פעילויות או )2.3-1 )חוזר יסודיים׳ ספר בבתי הורים ׳שיתוף החוזר

משפחה׳)חוזר2.3-1תש״ע(.

שותפותהוריםבביתהספר–חוזריהמנכ״לאינםכולליםרקהנחיותלצוותביתהספר,אלאגםהנחיותלפעילויותשמוריםוהוריםיוזמיםבמשותף.ארבעתחוזריהמנכ״לשנמצאהבהםהתייחסותלסוגמעורבותזה)16%מכללהחוזריםשנסקרו(מפרטיםפעילויותכגוןבתיספרועל בפרט הספר בית על המבנית ברמה להשפיע שמטרתן הורים, תשלומי או קהילתיים

מערכתהחינוךבכלל.

לפעולות מכוונים אינם זה מסוג מנכ״ל חוזרי הורים, לשותפות בניגוד – הורים התערבותמשותפותלביתהספרולהוריהתלמידים.שלושתחוזריהמנכ״ל)8%(שבהםנמצאתואםלסוגמעורבותזהמכיליםאתההנחיותליוזמותהוריםליצירתשינויבמערכתהבית־ספרית,למשל

בחירהשלנציגותהוריםבמסגרתהחינוכית.

כמייצגים סווגו )16%( מנכ״ל חוזרי ארבעה – חינוכית משפחתית-מערכת מערכת קשרימעורבויותהמכוונותלהשפיעעלהקשרביןהמשפחהלמערכתהבית־ספריתאומהוותבעצמןקשרכזה,אךאינןכוללותהתייחסותליוזםהפעילותאומטרתה.בקטגוריהזונכללוחוזרים

כמונוהלהעסקתילדיםבהופעות,פרסוםאודוגמנות)3.3-2(.

תכניות המקדמות מעורבות הורים בחינוך הממוסד

בחלקזהנציגתכניותהמקדמותמעורבותהוריםבחינוך,אםכמטרההמרכזיתשלהתכניתהכול בסך לציבור. מפנייה הופק להלן המופיע המידע אחרות. מטרות להשגת כדרך ואםונתמכות מופעלות חלקן בחינוך, הורים למקומםשל תכניותהמתייחסות כארבעים אותרועלידימשרדהחינוך,אחרותמועברותבידירשתותהחינוךועודאחרותמופעלותעלידיגופיוחינוך הורים בנושאקשרשל היבטים רחבשל מגוון על מגזרשלישי.התכניותמתפרסותבמערכתונעותביןיוזמותמקומיותלארציות.בסקירתנוכאןננסהלנתחאתסוגיהתכניות,

אתמטרותיהןואתדרכיהעברתן.

| 64 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

סוגהמעורבותשעליהמשפיעותהתכניות:רובןהמכריעשלהתכניותהפועלותכיוםבישראלהמערכת קשרי על או הביתית, במסגרת בחינוך ההורים מעורבות על להשפיע מכוונותהמשפחתיתעםמערכתהחינוך.הסוגהראשוןשלתכניותהואהתערבויותאצלהמשפחה,הן זה מסוג תכניות ילדיהם. עם בעבודה להורים אותמיכה ייעוץ כלים, להעניק המכוונותחינוכיות. מטרות שתשיג כך הביתית המערכת על להשפיע המכוונת המערכת, של יזמהזההיאתכניתהדרי״ם.היאהחלהאתדרכהכתכניתשלאגףשח״ר דוגמהלתכניותמסוגבמשרדהחינוך,ומופעלתכיוםבאופןעצמאיעלידירשויותמקומיות.התכניתכוללתבין5ל־8מפגשיםשבהםניתניםלהוריםכליםשנועדולסייעלהםבחינוךילדיהםוביצירתאווירהתומכת־לימודיםבביתם.דוגמהנוספתהיאתכנית׳ביתהספרלהורים׳,הפועלתבתיכוןחדש)בהנחיית ולדון גן.התכניתמזמינההוריםלהתכנסבשעותהערב יגאלאלוןברמת עלשםיועצתביתהספר(בנושאיםשלהתפתחותאישית,התמודדותעםגילההתבגרות,היחסלבית

הספרועוד.

הסוגהשנישלמעורבותשהתכניותמנסותלקדםהואכאמורקשריםאותקשורתביןאנשיהחינוךלביןהמשפחה.בחלקמהמקריםהכלילקידוםהקשריםהללוהואעצםהמפגשביןאישההוראהלביןההורה,במיוחדאםמדוברבסדנאותהמועברותעלידיאישהוראהאךכוללותדיאלוגוהעברתמידעדו־צדדי)בניגודלמפגששבואישההוראהמלמדאתההורהאונותןלוהרצאה(.חלקמהתכניותמכוונותלהגברתהמוכנותשלההוריםלהיותמעורביםבחינוך)באופןכללי(,בכללזהבאמצעותקשרעםביתהספר.לאנמצאותכניותשמנסותלהשפיעעלמוכנותםשלמוריםואנשיחינוךאחריםליצורקשרעםהוריםאולקדםבברכהניסיונותלקשרמצדההורים,אולםייתכןשהדברנובעמסיבותמבניות–תכניותכאלהישובצובמסגרת

הכשרתאנשיהחינוךופיתוחםהמקצועי.

מנת על ההורים שעושים פעולות הספר: בית במסגרת היא נוסף מסוג הורים מעורבותהתכניות בין ההורים. ועדי היא כזו למעורבות דוגמה הבית־ספרית. המסגרת על להשפיעלמעורבותהוריםשאותרובבדיקהשלנונמצאוגםשתיתכניותלהכשרתועדיהורים.תכניתאחת,שמקורהבמרכזמהו״תבמכללתלוינסקי,מיועדתלהכשרתועדיהוריםכדישיעבדויחדעםהצוותהחינוכיוהרשותהמקומית.תכניתאחרתשייכתלמרכזהארצילהורים,משפחהוקהילהבחברההערביתומיועדתלקדםמנהיגותהוריםוהידברותבמרחבהחינוכי.מעורבותפעילות שעיקרה )School family partnership( הספר בבית הורים לשותפות דומה זובפרט הספר בית על המבנית ברמה להשפיע ומטרתה במשותף יוזמים וההורים שהמוריםועלמערכתהחינוךבכלל.בתכניותשאיתרנוניתןלצייןכיבתיהספרהקהילתייםעוניםלסוג

מעורבותזה.

התנהלותם על להשפיע מכוון התכניות של המכריע רובן כאמור, התכניות: של היעד קהלבין המתווך הסוכן מי לשאלה בהתאם משתנה התכניות של המיידי היעד קהל הורים. שלהידעלהורים.בחלקמהמקריםהמנחיםמעביריםאתהתכניתישירותלהורים,ובחלקאחר

תמונת מצב — מעורבות הורים בחינוך בישראל: תפיסות ומדיניות | 65 |

להורים. מכן לאחר אותה בביתהספר,שמעבירים למורים או ליועצים אותה הםמעביריםיתרונותיהשלצורתההעברההראשונההםשמישמעביראתהתכניתהואבעלמומחיותרבהיותר,ושבדרךזונחסךשלבבתהליךההעברהשלהידעוהכישוריםמהמנחהלהורה.יתרונותיהלהורים,שהיא ביןאנשיהחינוך ולקשר להיכרות גם שלהשיטההשנייההםשהיאתורמתמעצימהאתתפקידושלאישההוראה,ושהיאמאפשרתהעברתהתכניתלהוריםרביםבפרק

זמןקצריחסית.

קהליעדספציפייותרשלחלקגדולמהתכניותהואהוריםלתלמידיםבחינוךהמיוחדוהוריםאו קבוצות של במתכונת מתקיימות אלו להורים התכניות למידה. לקויות בעלי לתלמידיםהכשרה כוללות מהתכניות חלק והכוונה. ידע להורים לספק המיועדים פרטניים, מפגשיםילדיהם.דוגמהלכךהיא ועבודהעםההורים,ואלהמתקיימותבמקביללתכניותעבודהעםמודלעוצמה,תכניתהשייכתלאגףשפ״י)שירותפסיכולוגיייעוצי(במשרדהחינוך.התכניתכוללתהפעלתקבוצתילדיםשישלהםבעיותהתנהגות.בהתאםלקבוצהשהתגבשהמתקיימיםוהם התנהגות לשינוי שנועדו וכלים תכנים לומדים הורים ובהם ההורים, עבור מפגשים

מבוססיםעלהתכניתהמועברתלילדים.

הישראלית, החברה בתוך ספציפיים למגזרים המותאמות אחרות תכניות גם מפעיל שפ״יוארציות אותכניותמקומיות עוליםחדשים, בסיכוןשהם לילדים להורים למשלהסדנאותעבורהוריםמתרבויותמיעוט.תכניותאלהמלמדותכישוריחייםומשלבותזאתעםטיפוחמנהיגותבקרבההורים.רובןהמכריעשלהתכניותנוגעותלסביבההחברתיתשלההוריםאולתלמידיםבמעמדמיוחד.תכניותהפונותלהוריםבלימאפייניםייחודייםכמותרבויותמיעוטאוSESנמוךהןלרובתוצרשליזמהמקומית,ובכלמקרההןשייכותלתחוםההתערבותאצלהמשפחה)interventionFamily(.מערכתהחינוךהיאהיוזמתאותן,והןמכוונתלשנותאת

התמיכההרגשיתאוהלימודיתשלהזוכההתלמיד.

המקוםוההקשרשבומועברותהתכניות:רובןהמכריעשלהתכניותשנסקרומועברותבביתהספראובמסגרתמרכזהשירותהפסיכולוגיהחינוכי)שפ״ח(העירוני.יוצאתדופןהיאתכניתמחנכי מבקרים במסגרתה בסיכון. לנערים המיועדת החינוך, במשרד שח״ר אגף של אמ״ץלמסגרת הנער להשבת ועזרה תמיכה של למהלך הוריו את ומגייסים הנער בבית הכיתות

נורמטיבית)דרךזוקיימתגםבחלקמהפעילויותשלהמגזרהשלישי(.

הקשרהמענייןשבאמצעותומועברותחלקמהתכניותהואיוםההוריםהכיתתי.רשתאורט,במסגרתם החיובית. הפסיכולוגיה עקרונות בסיס על מחזקים״ הורים ״ימי מעבירה למשל,מתמקדיםהמורים,יחדעםההורים,בנקודותהחוזקשלהתלמידובדרכיםלקדםאותן.לפיהמשו״ב, תוכנת ופיתוח הטכנולוגית ההתקדמות בעקבות נפתחה זו אפשרות הרשת נציגיבמצבו ההורים את לעדכן מנת על ההורים ביום להשתמש הצורך את מהמורים שחסכה

הלימודישלהתלמיד.

| 67 |

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות

על המבוסס הצדדים בין ודו־כיווני ישיר קשר משמעותה מורים ובין הורים בין תקשורתמערכתשלהעברתמסרים)מפגשיםפניםאלפנים,שיחותטלפוןוערוציתקשורתחדשיםנתמכי־מחשבומכשיריםסלולריים(.במסגרתתקשורתזוביתהספרמוסרלהוריםמידעעלמדיניותו,דרכיהערכההנהוגותבו,תכניותשונותוהתקדמותחברתיתוחינוכיתשלתלמידים.במקבילאמורביתהספרלקבלמידעמההוריםעלהתלמיד,עלצרכיוומאפייניוהייחודייםועל

העדפותההוריםבנוגעלחינוךילדם.

הורים מטרתהפרקשלפנינוהיאלבחוןאתמקומםשלערוציתקשורתחדשיםבמעורבותבמסגרתביתהספר.ישלצייןשהמחקרעלשימושבערוציתקשורתחדשיםלצורךקיוםהקשרביןביתהספרוביןההוריםנמצאבראשיתדרכווקיימיםמעטמחקריםאמפירייםשבחנואתסוגיהשימושבערוציתקשורתאלוואתההשלכותשלהשימושבהםעלהוריםומורים.לכןנושא.המחקרנערךבישראל,נעזרבקבוצותמיקודשלמוריםוהורים הזמינההוועדהמחקרברשת על המבוססים ביישומים השימוש דפוסי את ובחן על־יסודיים ספר בתי תלמידי שלהאינטרנטועלרשתותשלטלפוניםחכמים.המחקרהיהאיכותני,היישומיםהאלההיונגישיםוזמיניםבמידהרבהלנחקרים,ולנחקריםהיהידערביחסיתבשימושבהם.איאפשרלהכלילאתהממצאיםשעלובמחקרולהקישמהםעלכללהאוכלוסייה,אולםהםהעשירואתהידעשלחבריהוועדהוהעניקולהםתובנותחשובותבדברעמדותיהםשלמוריםוהוריםכלפיהשימוש

בטכנולוגיותתקשורתחדשותובדברשביעותהרצוןשלהמשתמשים.

הורים של מעורבותם במסגרת מקוונת תקשורת של בחשיבותה כללי באופן תחילה נדוןבישראל, לאוכלוסייה האלה התקשורת אמצעי של הזמינות במידת הספר, בבית בנעשהובהמלצות אלו חדשים תקשורת ערוצי של והחסרונות היתרונות על המצביעים במודלים

לשימושבהם.

חשיבותה של תקשורת הורים-מורים

ומורים הורים והחינוכישלהתלמידים. בתהליךההתפתחותי ולמוריםמקוםחשוב להוריםשותפיםלתהליךשבורוכשיםהמתבגריםערכים,השכלהונורמותהתנהגות.מערכתהחינוךכי נמצא הממוסד. בחינוך ההורים של מעורבותם את שונות בדרכים מעודדת בישראלמעורבותםשלהוריםתורמתהןלהסתגלותהחברתיתוהןלהישגיםהאקדמייםשלהתלמידים)2012Neal,(.חלקמרכזישלמעורבותהורים)מכלסוגשהוא(הואקיומהשלמערכתתקשורתהדדיתביןהוריםלמורים–תקשורתדו־צדדיתשמטרתהליצורמערכתיחסיםהמבוססתעלאמון,למסורמידעעלתכניתהלימודיםומטרותיה,למסורמידעעלבעיותבבית,לקייםדיון,

| 68 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

להחליףדעות,להגביראתהנגישותשלהמוריםלפניותשלההוריםולעדכןבמצבהלימודיםשלהתלמידים.

מעורבותהוריםמתרחשתבצורהטובהיותרכאשרקיימתתקשורתשוטפתויעילהביניהםלביןהמורים)2010Ice,&WhitakerHoover-Dempsey,(.בשניםהאחרונות,עםהתרחבותבין אלו תקשורת בערוצי השימוש גבר ומידע, תקשורת של חדשות בטכנולוגיות השימושההוריםלמורים.במושג׳טכנולוגיותתקשורתחדשות׳הכוונהלערוציתקשורתכגוןמחשבאוטלפוןחכם,המבוססיםעלרשתהאינטנרט.בהקשרשלערוציתקשורתנתמכי־אינטרנטנדוןבשימושמערכתתקשורתבית־ספריתנתמכתעלידיאתרביתהספר)כגוןמשו״ב(,בדואראלקטרוניוברשתותחברתיות.בדיוןבטכנולוגיותהנתמכותעלידיטלפוןניידנעסוקבעיקרבשירותשלמסרונים)SMS(והודעותווטסאפ.מכיווןשערוציהתקשורתהחדשיםמאפשריםהעברתמסריםישירה–ללאתיווךשלהתלמידים,מכלמקוםובכלשעותהיום–השימושבהם

מגבירבמידהמשמעותיתאתהזמינותההדדיתביןההורהלמורה.

בפרקזהנעמודעלהמאפייניםשלתקשורתביןהוריםלמוריםבעידןשלחברתמידע,ועלסוגיתקשורתשקיימיםכיוםבבתיהספר.המטרההעיקריתבסעיףזההיאלהציגכמהמסקנותמהמחקרהאמפירילגביהתאמתושלכלערוץלסוגיהקשרהשוניםביןמוריםלהורים.הנחתהיסודהיאשתקשורתביןהוריםלמוריםהיאתהליךשלהחלפתמידע,גיבושהסכמות,שיתוףבתהליךהחינוכי,תיאוםפעולות,מילויצרכיםשלהצדדיםהשוניםוהדגשהאפקטיביתשלמטרותחינוכיות.הספרותמציינתשעלמנתליצורתקשורתאפקטיביתביןמוריםלהורים,אותם ולעודד ההורים עם קשר גבוהה בשכיחות ליצור עליהם המורים. של היזמה חשובהHo,Hung&(הילדיםשלהלמידהבתהליךוהןהבית־ספריתבפעילותהןמעורביםלהיות2013Chen,(.במובןזההתקשורתביןמוריםלהוריםצריכהלהיותחיוביתותומכת,כךשתוכל

ליצורהזדמנויותלשיתוףפעולהולעודדהמשךשלתקשורתהדדית.

ושימוש האינטרנט לרשת נגישות לפיה בציבור, הקיימת התחושה שלמרות לומר חשובהבדלים על מצביעים לרשותנו העומדים הנתונים אוניברסליים, הם חכמים בטלפוניםבשימוש והן האינטרנט לרשת בנגישות הן באוכלוסייה, שונות קבוצות בין משמעותייםבמכשיריםהחכמים.הידיעהעלפעריםאלוחשובהמכיווןשהיאמגדירהאתאוכלוסייתהיעדשיכולהליהנותמתקשורתמסוגזהלעומתאוכלוסייהשיכולהליהנותרקמתקשורתפניםאל

פניםאומתקשורתבאמצעותדיווררגיל)מכתביםאומחברתכיתה(.

שבישראל בחשבון להביא יש נתמכת־טכנולוגיה תקשורת על בדיון דיגיטליים: פערים מסדר ראשוןהואההבדלביןיכולתןשלקבוצות קיימים״פעריםדיגיטליים״.פערדיגיטליוטלפוניםחכמים. כגוןרשתהאינטרנט ותקשורת מידע בחברהלהשתמשבטכנולוגיותשלפערדיגיטלימסדר שניהואפעריםהקיימיםבמיומנויותהשימושבמחשבביןקבוצותשישבישראל ראשון, מסדר דיגיטליים פערים לגבי אלו. בטכנולוגיות להשתמש אפשרות להןקיימיםנתוניםמעודכניםיחסית.מתבררשל־80%ממשקיהביתבישראלישמחשבביתי,אך

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 69 |

רקל־71%ישחיבורלרשתהאינטרנט.בחלוקהלעשירוניםלפיהכנסהנטוממוצעתלנפש,ישפעריםגדוליםבבעלות עלמחשבואינטרנט:ל־95.5%ממשקיהביתבעשירוןהעליוןישמחשב,בהשוואהל־60%בלבדבעשירוןהתחתון.מינוילאינטרנטישל־93.2%ממשקיהביתבעשירוןהעליון,בהשוואהל־38.1%בלבדבעשירוןהתחתון)למ״ס,2013(.בשנת2012עמדאחוזהבעלותעלמחשבעל82.4%בקרביהודים,לעומת66.5%בקרבערבים.אחוזהבעלותעלמינוילאינטרנטעמדעל75.8%בקרביהודיםלעומת36.9%בקרבערבים.אמנםהפערביןבכללהאוכלוסייה,אך לביןאחוזהמשתמשיםבאינטרנטהצטמצם עלמחשב אחוזבעלות

באוכלוסייההערביתהפערנותרגבוה)למ״ס,2013(.

לגביטלפוניםניידים,קיימיםגםפעריםעלבסיסמעמדסוציו־אקונומיוהשתייכותאתנית.במהלךשלוש־עשרההשניםהאחרונותחלהעלייהגדולהבשיעורהבעלותעלטלפוניםניידים.בשנת2000היהל־63.5%ממשקיהביתטלפוןניידלעומת95.0%ממשקיהביתבשנת2012.בבעלותעלטלפוניםניידיםאיןהבדלגדולביןהעשירונים:ל־98.8%ממשקיהביתבעשירוןהעליוןישטלפוןניידאחדלפחותלעומת89.4%ממשקיהביתבעשירוןהתחתון.מנגד,בכמותהטלפוניםהניידיםישפערגדולביןהעשירונים:בעשירוןהעליוןישל־72.3%שניטלפוניםיותרכאשרמשווים יותר,לעומת56.3%בעשירוןהתחתון.הפערנראהגדולאף ניידיםאואתמספרהטלפוניםהניידיםלנפש–בעשירוןהעליוןיש96טלפוניםניידיםלכלמאהנפשותבית, משקי הוצאות )סקר התחתון בעשירון נפשות מאה לכל ניידים טלפונים 40 לעומתלמ״ס2012(.בחודשיולי2012נרשמובישראלכ־3,105,474מכשיריטלפוןחכמיםעםחיבור)איגוד 60 עד 15 בגילים בישראל הבוגרת מהאוכלוסייה ל־62% מקביל המספר לאינטרנט.האינטרנטהישראלי,2012(.בענייןהבעלותעלטלפוניםחכמיםישלהניחשקיימיםהבדליםבשיעוריבעלותביןקבוצותצעירותיותרלקבוצותמבוגרותיותרבאוכלוסייה,אךלאנמצאו

נתוניםעלכך.

מסקנהברורההנובעתמןהנתוניםשהוצגולעילהיאשהשימושבערוציטכנולוגיהחדשיםבביתהספרמחייבלבדוקבכלכיתהובכלביתספראתרמתהנגישותשלאמצעיםאלולהוריםואתמידתהשימוששלהםבמחשביםובטלפוניםחכמים.דרושהתשומתלבמיוחדתבקבלתהחלטהמושכלתהמתחשבתברמתהשימושבטכנולוגיה,וזאתכדילמנועמצבשישהורים

הנשאריםמנותקיםמקשרזהעםהמורים.

זמינות טכנולוגית: המחקרמבחיןביןהישענותעלטכנולוגיהנייחת)כגוןמחשבביתי(לביןניידיםמשנה )כגוןטלפוניםחכמים(.השימושבמכשירים ניידות התבססותעלטכנולוגיותבמידהמשמעותיתאתתכיפותהתקשורתביןהוריםלמורים)קורץ,2014(.האפשרותלשאתאתהמכשירלכלמקוםובכלזמן,גורמתלכךשפניותשלהוריםלמוריםושלמוריםלהוריםנראה בביתהספר. גםאחריסיוםהלימודים היום, ובכלשעות גבוהה מתקיימותבשכיחותשל נורמה מכתיב ניידים במכשירים השימוש שעצם היא המתקשרים של היסוד שהנחתיוצר ובכלמקום.הדבר זמן זמיניםלהורהבכל זמינות,המחייבתבעיקראתהמוריםלהיות

| 70 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

עומסשלתקשורתוטשטושהגבולותביןהחייםהפרטיים–הןשלהמוריםוהןשלההורים–לביןהחובותהחינוכיותשלהמוריםוהציפיותההדדיותלזמינותמיידית.הנגישותהאפשריתונורמתהזמינותשמתפתחתעלולותלפגוםביעילותהתקשורתוביכולתשלהמוריםלעמודבציפיותההורים.המוריםמדווחיםעלעומסיתרוגםעלפגיעהאפשריתבחייהםהפרטיים

בשלהקושילהציבגבולביןעבודהלביןחייםפרטיים)קורץ,2014(.

ובזמינות בנגישות הקיימים הפערים מן לבד דיגיטליים״: ו״ילידים דיגיטליים״ ״מהגרים שלטכנולוגיהביןקבוצותבאוכלוסייה,קייםפערדורימשמעותיביחסשלהוריםומתבגריםלטכנולוגיה.״ילידיםדיגיטליים״הואשםשניתןלדורשלמישנולדובאמצעשנותהשמוניםשלהמאההקודמתאובסופןוגדלובעולםשלמידעותקשורתדיגיטלית.״מהגריםדיגיטליים״הואPrensky,(האישיהמחשבחדירתשלפניבעולםוגדל1964שנתלפנישנולדלדורשניתןשם2001(.המשמעותהמעשיתהיאהתפיסהש״ילידיםדיגיטליים״חייםאתהשפהוהתרבותשלבהבנת הדורות בין מהותיים הבדלים המונחיםמבטאים גדלו. הם האינטרנטשלצדה רשתהטכנולוגיהובשימושבה,תוךהכרהבעובדהשמעברלפערהדורותהרגילקיימיםביןהדורותגםהבדליםרביםהןביכולתהטכנולוגיתוהןבענייןוברצוןלהביןאתהטכנולוגיהולהשתמש

בה.

עבודותרבותנכתבועלההבדליםביןהדורות.ה״מהגריםהדיגיטליים״מאופייניםבהעדפהלשיחותהמתרחשותבזמןאמת,פניםאלפניםאובטלפון,בביצועשלמשימהאחתכלפעם,היררכיות ומקבלים סיפוקים דחיית מעריכים הם סופו. עד מתחילתו כתוב חומר בקריאתחברתיותבמקוםהעבודה.לעומתזאת,״ילידיםדיגיטליים״נתפסיםכמעדיפיםלקייםקשרנייד.הםבעלי וטלפון זהערוציםנתמכימחשב בין־אישיבמגווןשלערוציתקשורת,בכלליכולתגבוההשלתקשורתבאמצעותמסריםכתוביםקצרים,הםפותריםבעיותבצורהשלוהאזנה בית שיעורי תקשורת, כגון משימות, כמה בו־זמנית לבצע מסוגלים וטעייה, ניסוי

למוזיקה,מעדיפיםסיפוקיםמיידיםועוד.

פערדוריזהביחסלטכנולוגיהנתפסכמשפיעעלמערכתהיחסיםשלהמתבגרעםהוריוועםמוריו.הטענההעיקריתשישבענייןההבחנההבין־דוריתהיאשדור״הילידיםהדיגיטליים״בו־זמני שימוש באמצעות ללמוד רגילים הם הקודם. מהדור שונה בצורה ללמידה מתייחסבערוציםרביםשלמידע)כגוןתמונות,סרטיםוחיפושמידעדיגיטליבמנועחיפוש(ומסוגליםלקייםקשריםחברתייםתוךשימושבו־זמניבמספררבשלערוצים.הדברעלוללהוותמוקדPadilla-Walker,Coyne( למתבגרים הורים בין וגם לתלמידים מורים בין קונפליקט שלהנוער שבני התקשורת בערוצי שליטה להשיג מתקשים הורים כן, כמו .)& Fraser, 2012מעדיפיםולכןמתעוררותבשכיחותגבוההבעיותשלתקשורתביןהוריםלילדים.הסיבהלכךשל שימוש ועל דלים תקשורת ערוצי על בעיקר מתבססת הנוער בני של היאשהתקשורתהצעיריםבשפהשלקיצוריםהאופייניתלקבוצתהשוויםשלהם,שפהשלעתיםקרובותאינהמובנתלהורים)2010Rosen,(.לעומתההוריםוהמורים,בניהנוערפחותמוטרדיםמשמירה

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 71 |

עלפרטיות,מצבשמחלישאתגבולותהפרטיותהןשלביתהספרוהןשלהמשפחה.יתרעלכן,בתחוםהלימודישכיחשילדיםמכיניםשיעוריביתתוךכדישיחותבערוציתקשורתחדשיםעםחברים,תוךצפייהבקליפיםוכתיבהבטוויטר.עובדותאלהמעוררותאצלההוריםדאגותלגבייכולתהריכוזשלהילדיםבמשימותלימודיותותחושהשהילדיםמתמכריםלטכנולוגיה.ייתכןשהפערהבין־דוריייעלםעםהזמן,אךבשלבזההמודעותלוהיאבעלתחשיבותלהבנתאמצעי של ההשלכות להבנת גם חשובה זו הבנה שכך, כיוון לילדים. הורים בין תקשורתהתקשורתהחדשיםעלקשריםמועיליםביןהוריםלביןמורים.בסעיףהבאנעסוקבגישות

התאורטיותלחקרתקשורתשנתמכתבאמצעותערוציתקשורתחדשים.

תקשורת מתווכת־טכנולוגיה: תאוריות ומאפיינים

מסגרות תאורטיות

הבנת על המחקרי הדגש הושם חדשים, תקשורת בערוצי השימוש של המוקדמים בשלביםההבדליםביןתקשורתמתווכת־מחשבלביןתקשורתפניםאלפנים,בייחודתוךהתייחסותהמתקשרים. של ותמונה קול העברת ללא טקסט באמצעות בעיקר המתקיימת לתקשורתבעיקר מעבירים החדשים התקשורת ערוצי שרוב לראות עדיין אפשר שחלף, הזמן למרותהודעותבאמצעותמיליםכתובות,למשלבדואראלקטרוני,במסרוניםובהודעותהמועברותניכרמהתאוריותרואהאתהתקשורתבערוציםהחדשיםכ״בלתי בצ׳אטשלפייסבוק.חלקאישית״.הנחתהיסודהיאשתקשורתהיאתהליךהמתקייםבאמצעותסמלים)מילים(,וסמליםמטבעםאינםחד־משמעיים.עלמנתלקבלמשמעותברורהבתהליךשלתקשורתבין־אישיתבלתי תקשורת הוא האחד המסרים. את לפרש המסייעים נוספים גורמים בשני צורך קייםמילולית)המלווהאתזוהמילולית(.בתקשורתבין־אישיתכלמשפטשנאמרמלווהבתנועותהמסר. את לפרש למתקשרים מאפשרים אלו מרכיבים רגשיים. וביטויים פנים הבעות גוף,בין מסוים, במקום דהיינו חברתיים, בהקשרים מתרחשת בין־אישית תקשורת כל כן, כמואנשיםבעליסטטוסחברתימסוים)מגדר,גיל,מקצוע(.ההקשרהחברתיקובעאתהמסריםלכן, תוךהתחשבותבסטטוסהחברתישלהמתקשרים. הניסוחשלהם, וגםאת שמועבריםביטויים חסרת תקשורת מהווים החדשים התקשורת ערוצי אישית״, ה״בלתי הגישה לפיאת הופכים אלו מאפיינים בטשטושו. או חברתי הקשר בהעדר המתאפיינת מילוליים, לאהתקשורתבאמצעותערוציהתקשורתהחדשיםלפחותטובהופחותמובנתמתקשורתפניםValkenburg&Peter,()ביתיאו)סלולריטלפוןכגוןקולהמעבירהמתקשורתואףפניםאל

.)2011;Thompson,2009

עלפי תאוריית הנוכחות החברתיתתקשורתבין־אישיתאפקטיביתמחייבתנוכחותחברתיתשלהמתקשרים.נוכחותחברתיתמשמעההתחושההסובייקטיביתשלהמתקשריםשקיימתהאחר של לקיום מודעות ובעיקר להם, להגיב נכונות הזולת, של למסרים פעילה הקשבה

| 72 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בתהליךהתקשורתי)2000Sjostrom,&Rassmus-GrohnSallnas,(.השגתמודעותלזולתבתהליךשלתקשורתבין־אישיתדורשתהבנהאוידיעהעלמצברוחוועלהמצבהרגשישלווהיאקשורהגםלקבלתמידעבתהליךהתקשורתיעלההופעההפיזית,הבעותהפניםותנוחתהגוףשלהאחר.מידעזהחיונילהבנתהמניעים,המאפייניםוהתחושותהפנימיותשלהאחר.במרביתאמצעיהתקשורתהחדשיםהתקשורתמתקיימתבאמצעותהמילההכתובהואיןבהרמזיםאחרים,מאפייןהמקשהמאודעלתחושתנוכחותמשותפתבתהליךשלתקשורתבין־אישית.לכןגורסתתפיסהזושערוציהתקשורתהחדשיםאינםמאפשריםמודעותאמיתיתלאחרומקשיםעלהתקשורתהאישית.עלפיגישהזו,תקשורתבאמצעותהערוציםהחדשיםהעברת פנים, אל פנים מפגשים של תיאום קצרות, הודעות העברת של לצרכים מתאימהמסריםקצריםוברוריםלעדכוןהמתקשריםוהעברהשלמידעספציפילצורךביצועמשימה.עלמנתלמנועספק,עלפיגישהזותקשורתאישית)הכוללתמידעעלרגשות,מצברוח,חוויותאישיותואינטימיות(מתאימהלערוץפניםאלפניםולשיחתטלפוןאךלאלערוציהתקשורת

החדשים,הנתמכיםעלידימחשביםאומכשיריטלפוןניידים.

תאוריהנוספתהיאתאוריית הרמזים החברתיים המצומצמים,הגורסתכיתקשורתבין־אישיתמתרחשתבתוךהקשרחברתי.ההקשרהחברתיחשוב,כיהואמעצבבמידהרבהאתהתכניםהמתאימיםלתקשורת,אתסגנוןהתקשורתואתהציפיותההדדיותשלהמתקשריםמהתהליך.לכןקיימתחשיבותרבהלחשיפהשלהמתקשריםלסימניםאולרמזיםשיעידועלההבדליםזו,ערוציתקשורתשאין במיצובהחברתישלהם)1986Kiesler,&Sproull(.עלפיגישהביכולתםלהעבירמידעעלההקשרהחברתישלהמתקשריםעלוליםלהוביללשניסוגיםשלהשפעותהפוגעותבאפקטיביותשלהתקשורת.ראשיתהםעלוליםלגרוםלהחלשהשלעכבותבהתנהגותהחברתית.השפעהזועלולהלהוביללתקשורתשבהישמסריםשלעוינותאושפהבוטהופוגעניתשעלולהלהופיעבגללהעדרהבנהשלמעמדוהחברתישלהזולת.שניתהיאעלולהלגרוםלהשפעהמשחררת–העדרסמליםשלהקשרחברתיהמסייעיםלקיוםתקשורתשוויונית,המתעלמתמןההבדליםהחברתייםביןהמתקשריםולכןמאפשרתתקשורתישירההיררכיות על לדלג אותנו מביאה זו משחררת השפעה המתקשרים. של יותר ופעילה יותרארגוניותולהרגיששאנוחופשייםלפנותישירותלגורמיםגבוהיםבמדרגהסמכות,ללאצורך

לפנותתחילהלגורמיםנמוכיםיותר.

לעומתהגישההבלתיאישית,שזוכהלהכרהרבהולאפעםקיבלהתמיכהאמפיריתהנזכרתלהתעלם שקשה עובדה – ״אישית״ גם להיות יכולה החדשים בערוצים תקשורת בספרות,ממנה.במקריםרביםנמצאשהתכונהשלהפחתתעכבותחברתיותבתקשורתכזאתמתאימהמאודלתקשורתטיפוליתואישית,מכיווןשהיאמאפשרתחשיפהעצמיתמהירהשלרגשות

וחוויותאישיותואינטימיות,יותרמאשרתקשורתפניםאלפנים.

socialinformationprocessing( את תאוריית עיבוד המידעכאןלהדגישראוילכךבהקשרהורים בין לתקשורת מתאים כלי לשמש יכולים החדשים התקשורת ערוצי לפיה )theory

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 73 |

בה לשימוש קשורה מתווכת־מחשב תקשורת של שיעילותה מדגישה התאוריה למורים.מעוטי־ מסרים באמצעות בתקשורת ששימוש בעובדה מכירה זו גישה אמנם זמן. לאורךרמזיםמקשהעלבהירותהתקשורת,אךגםהיאמכירהבכךשהמסריםהופכיםלמובניםיותריותר.הסיבהלכךהיאשזמןמאפשרלמתקשרים זמןרב ככלשהתקשורתמתקיימתלאורךליצורמערכתסמליםוקודיםמשותפים,המסייעיםלהפיכתהמסריםליותרמובנים,אישייםוטעייה ניסוי כדי תוך מתפתח אלו בערוצים שהשימוש מדגישה התאוריה וחד־משמעיים.בבחירתהמיליםשהמתקשריםמשתמשיםבהן.כלומר,המתקשריםצריכיםלהתרגללסביבהחובה מטיל הדבר מבחינתנו לערוץ. המתאימות ועריכה כתיבה דרכי ולאמץ התקשורתיתעלהמוריםלבחוןהיטבאתהמסריםשהםמעביריםלהורים.בעיקרישצורךלהתחילאותםבצורהחיוביתולהדגישאתהתכונותהחיוביותשלהתלמיד,בטרםעובריםלמסירתהודעותשעלולותלהיותבעלותתוכןשלילי,כגוןדיווחעלאי־הגשתשיעוריביתותרגילים,אוהשגתציוניםנמוכים.לבסוף,התאוריהמכוונתאותנולשיםלבלהבדליםביןתקשורתבזמןאמתהמסר קבלת את המאפשר תקשורת ערוץ הוא אלקטרוני דואר מושהית. תקשורת לעומתבזמןשמתאיםלנווהואגםמאפשרלענותבזמןשמתאיםלנו.כךאפשרלהקדישיותרזמןלניסוחולעריכהשלהמסר.השקעתזמןומחשבהבעריכתהמסרמסייעתלהפיכתםשלאמצעיהיא זאת ומורים.עם הורים בדו־שיחשל יעיל התקשורתהחדשיםלאמצעיםבעלישימושמחייבתגםזהירות,שתאפשרלהימנעמהפיכתתקשורתעםתוכןבית־ספרילתקשורתאישית

.)Walther,2011,2007(למוריםההוריםוביןעצמםההוריםביןמדי

תכונות ומאפיינים נוספים שנמצאו במחקרים

לתקשורתמתווכתטכנולוגיותחדשותישמספרמאפייניםחשובים.הראשוןהואאנונימיותהצורה אנונימיות. שונותשלתחושת ברמות להתנסות ברשתהאינטרנטאפשר כי יחסית,הקיצוניתביותרהיאאנונימיותשלהמקור–מצבשבואיאפשרלשייךאתהמסריםלאדםמסוים.הצורההשכיחהביותרשלאנונימיותהיאשמיעתית־ראייתית,כלומרתקשורתשבהחסריםאומופחתיםהרמזיםהחזותייםהמועבריםבמסר.ביישומיםכגוןרשתותחברתיותאומסריםמיידייםלמשל,נותניםלמתקשריםהזדמנותלהחליטאםלהעבירבזמןהתקשורתעםאחריםגםתמונהוקולאורקטקסט.במיליםאחרות,כלאחדיכוללבחוראםלהעשיראתהמסריםבאמצעותמידעחזותיומידעשמיעתיאולהשאיררקאתהמיליםללארמזיםנוספים.לרמותהשונותשלאנונימיותישחשיבותבתקשורתבין־אישיתובתקשורתקבוצתיתכיהדברמשפיעעלהשליטהשישלמתקשרעלהצגתעצמוועלמידתהחשיפהשלמידעאישילנצללעתיםאתהעדרהרמזיםהחזותייםעלמנת יכול לגביהצגהעצמית,המתקשר עליו.לבנותאתההצגהעצמיתשלו.הצגהעצמיתיכולהלהדגישתכונותאוסטטוסיםספציפייםשל

המתקשרללאקשרהכרחילמציאות.

| 74 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

יכולהלהשפיעעלטיבהשלהתקשורת,והמחקרמצאשלעתיםקרובותישקשר אנונימיותביןמידתהאנונימיותלביןהתנהגותאנטי־חברתית.אנונימיותיחסיתמובילהלתקשורתבין־תקשורת שמתקיימת היא המשמעות המתקשרים. של הסטטוס מסמני המנוטרלת אישיתבהיררכיה מקומם כולל המתקשרים, של ותרבותיים חברתיים להבדלים התייחסות נטולתהחברתית.תקשורתבתנאיםכאלה״משטיחה״אתעמדותהסמכותוהופכתאתהתקשורתלמעיןשוויונית.ככזוהיאעלולהלהובילגםלתקשורתבעלתמאפייניםשלקונפליקטואףשלתוקפנותופוגענות.השפעהנוספתשזוהתהבמחקרהנוגעלתקשורתכזאתהיאשהיאיכולהלהוביללהפחתתהרגישותכלפיהזולתוכלפירגשותיו.כךלמשלהיאיכולהלהוביללנטייהשלאלדאוגבענייןתגובותשלאחריםולהוביללתגובהאימפולסיביתעלפיהמצבהאמוציונלי

הקייםברגענתון.

תקשורתשוויוניתשבאהלידיביטויבדילוגעלרובדיההיררכיהעלולהגםלפגועביעילותהשלה.למשל,ההורהיכוללראותאתעצמוחופשילפנותבכלנושאכיתתיישירותלמנהלביתהספר.פנייהישירהזו,ללאפנייהמוקדמתלמורהאולמחנך,תגרוםלעומסיתרעלהמנהלועלולהלגרוםאפילולפגיעהבאפקטיביותשלהתקשורתהורה-מורה.ייתכןשהנושאהמדוברכלללאידועלהנהלה,וזותעביראתההודעהלטיפולשלהמורהאוהמחנך.אךבכלמקרהוכך לגורמיםהמתאימים, ישירה פנייה במקרהשל יותרמאשר רב זמן לקחת עלול המענה

.)Bargh&McKenna,2004(הזאתהתקשורתשליעילותהתיפגע

א־סינכרונית, תקשורת היא טכנולוגית המתווכת מהתקשורת חלק א־סינכרונית: תקשורת ולשנותאת לכןהיאמאפשרתלמתקשרלחשוב,לערוך כלומר,אינהמתקיימתבזמןאמת.המסרתוךכדיכתיבתו.אףביישומונים)אפליקציות(המאפשריםלמשלהעברתמסריםמיידיםלהעביר מנת על והמשפטים המילים ולבחוראת לשקול יכול זמןשבוהמתקשר פרק קייםאתרצונותיווכוונותיולאיששיחו.ואכןרמתהעריכהשאפשרלעשותבמרביתהיישומוניםגבוההמזושאפשרלעשותבשיחהבעלפה)בטלפוןאופניםאלפנים(.עםזאת,יכולתרבהבעריכתהמסריםיכולהלשמשגםלמטרותשליליות,כגוןפגיעהמכוונתבאחריםתוךניצול.)Bargh&McKenna,2004;Valkenburg&Peter,2011(רגישותונקודותחולשותשל

תקשורת. של רבה נגישות היעד לקהל מאפשרים החדשים התקשורת ערוצי רבה: נגישות המונית. ובתקשורת קבוצתית בתקשורת והן בין־אישית, בתקשורת הן תומכת הטכנולוגיהולהגיבבאופן ובמהירות ליצורקבוצות,להעבירמידערבבקלות ברשתותחברתיותאפשרמיידי.כךאפשרלהפיץבמהירותמידעעלתלמידאועלפעילותבביתהספרוגםלקבלתגובה.יתקשו הם בעיקר לתוצאותיהן, הפעולות בין להבחין המתקשרים יתקשו קרובות לעתיםלהיותמודעיםליכולתהערוציםהחדשיםלשמשבו־זמניתלתקשורתבין־אישיתוגםלתקשורת

המונים.

טשטוש גבולות:אחדהמאפייניםהמרכזייםביותרשלערוציהתקשורתהחדשיםהואיכולתםבין המונים, לתקשורת בין־אישית תקשורת בין לציבורי, הפרטי בין הגבולות את לטשטש

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 75 |

המשפחהלמקוםהעבודהוכד׳.הכוונהבטשטושגבולותהיאהעברתמסריםפרטיים,הכולליםמידעאישיואינטימי,לקהלרחב.עלמנתלשמרתקשורתמקצועיתביןהוריםלמוריםחשוב

.)Thompson,2009(לציבוריהפרטיביןהגבולותשמירתעללהקפידמאוד

קיימיםמספרערוציתקשורתחדשים,והמחקרמגלהשישלבדוקאתההתאמהשלכלאחדביתרונות נעסוק שם הפרק, בהמשך תוצג זו בדיקה שונות. תקשורתיות למשימות בנפרד

ובחסרונותשלמערכותתקשורתשונותהמשמשותלקשרביןהוריםלמורים.

ערוצי תקשורת חדשים

לאחרשהצגנואתהתאוריותהמסבירותאתעקרונותהפעולהשלערוציתקשורתחדשיםואתמאפייניהם,נפנהלדיוןביתרונותובחסרונותשלערוציםשוניםהמשמשיםבבתיספר.

מערכות נתמכות אתר בית־ספרי

המערכתהבולטתביותרבתחוםזההיאמערכתמשו״ב,ראשיתיבותשלמיידיות,שקיפותובקרה.זומערכתשלניהולפדגוגי,דהיינו–מערכתתמיכהאינטרנטית,שנמצאתבשימושבתיהספרבמערכתהחינוךובהמאגרמידעהכוללאתכרטיסהתלמיד,ציוניוומידעעלנוכחותובכיתה.באמצעותהצוותביתהספר,התלמידוהוריומקבליםעדכוניםעלנתוניהתלמידויכוליםלקייםתקשורתבנושאיםאלו.משו״בפותחהבמטרהלנצלאתתשתיתהמחשובוהאינטרנטלצורךדיווח,עיבודושימושבנתוניםרלוונטייםבזמןאמת,במטרהלשפראתהמינהלהבית־ספרי.מערכתהחינוךמעודדתשימושבמשו״בונשענתעלבסיסהנתוניםשמופקבבתיהספר

.)Blau&Hameiri,2012;2013(

התוכנהיוצרתבסיסנתוניםשאליוחשופים,לפימערכתהרשאות,כלבעליהתפקידיםבביתהספר,וכןהתלמידוהוריו.הנהלתביתהספרמגדירהאתהפרמטריםהחשוביםבעיניהלמעקב)נתוניתפקוד,ציונים,תוכנילימוד,שיעוריבית,התאמותלימודיות,שיבוץלמגמותומקצועות,תקשורתוכדומה(.צוותביתהספרמזיןאתהנתוניםבזמןאמת,וכךיכולכלאחדמהשותפיםלקבלאתהמידעהרלוונטילובכלרגענתוןבצורתדוחותמעובדים.כדילהקלעלהמשתמשים,אפשרלגשתלמשו״בממחשבשמחוברלאינטרנט,וכןממחשבילוח)טאבלטים(ומטלפונים

חכמים.

לתוכנה מזין בכיתה.המורה נוכחות הואמעקבאחר זו בתוכנה אחדהשימושיםהשכיחיםאתנוכחותהתלמידיםבשיעורוכך,בזמןאמת,כלמישמחוברלתוכנהיכוללקבלעדכוןלגביהנוכחות.המחנךיכוללקבלתמונהכוללתעלכיתתו,ההוריםמקבליםמידעעלילדיהם.ואכן

במרביתבתיהספרנהוגלהזיןאתנתוניהנוכחותכברבתחילתהשיעור.

| 76 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הוראה-למידה, למטרות רק מיועד אינו חינוך במוסדות למידה לניהול במערכות שימושלאינטראקציה חדש כערוץ מתפקד המקוונות המערכות מן חלק במחקר; רווח שתיאורן

.)Georgouli,Skalkidis&Guerreiro,2008;2010,והמאירי)בלאוותקשורת

מערכתמשו״בכוללתשנירכיבים:משו״במורים,שבאמצעותומתקיימות,במעגלסגור,כלהאינטראקציותבקרבעובדיההוראה,ומשו״במשפחות,המאפשרגישהשלתלמידיםוהוריהם

לנתוניהתלמידומאפשרתקשורתביןמשפחותהתלמידיםלביןצוותההוראה.

ממחקריםשנעשועלהשימושבמערכתעולהכיישהבדליםביןהתלמידיםוביןההוריםבמידתהתלמידים שעושים השימוש ששכיחות נמצא שנים שלוש בן אורך במחקר בה. השימושבמערכתמושפעתמאודמןהכמותשלעדכוניהמידעשעושיםהמורותוהמורים.למעשהנמצאהשנים שלוש כל לאורך המקוונת למערכת להיכנס והמשיכו שהתמידו התלמידים שמספרשבמהלכןנערךהמחקרהיהגדולפי3.5בקרבתלמידיםשלמוריםשהזינונתוניםיומיומייםרבים,בהשוואהלתלמידימוריםשהזינונתוניםמעטים)2011Hameiri,&Blau(.מחקראחרמצאשמידתהפעילותשלתלמידיםוהוריםקשורהאףהיאלשכיחותעדכוןהנתוניםשמבצעהמורה.הזנהמרובהשלנתוניםלמערכתעלידיעובדיהוראההגבירהאתהאינטראקטיביותבקרבמשפחות–עלהמספרהכניסותשלתלמידים,אימהותואבות.עםזאת,בדומהלמחקריםקודמיםעלמעורבותהוריתבסביבההמסורתית,נמצאוגםבמחקרהנוכחיהבדליםמגדרייםבשכיחות המקוונת למערכת נכנסו אימהות לאבות, בהשוואה ההורית. המעורבות בדפוסיגבוההפישניים,אימצואתהטכנולוגיהבקצבמהיריותרואףידעולנצלבמידהרבהיותראתBlau&(ילדיהןבעניינילהתעדכןכדייומיומיים,נתוניםבהזנתלהשקיעמוריםשלנכונותם2012Hameiri,(.ההבדליםהמגדרייםהאלהמשתקפיםגםבמערכתמשו״ב,ביןאםהכניסותBlau&(סלולרייםמכשיריםבאמצעותמבוצעותהןאםוביןמחשביםשלמערכתדרךהן

.)Hameiri,2012

ניתןלהסיקשמערכתמשו״בהיאמערכתשבהמתקיימתבפועלתקשורת מהמחקרהקייםביןהורים,מוריםותלמידים.התקשורתמתבססתעלדיווחעובדיהוראהלמערכתדיגיטליתשלפרטיםעלהתלמיד,עלציוניםונוכחותלמשל.לעובדיהוראה,לתלמידולהוריוישגישה

עצמאיתובלתיתלויהלמידעזה.

של סדרה מעורר ומורה להורה תלמיד בין תקשורת של שכיח ככלי זו במערכת השימושסוגיותחשובות.מדוברבתלמידיםבגילההתבגרות,שלבבחייםשבומושםדגשעלרכישתההתנהגות על אישית אחריות קבלת ומתחילה מההורים הדרגתית ונפרדות אוטונומיהיעורררתיעהבקרבהמתבגרים,העלוליםלפרש זו ישחשששהשימושבמערכת והמעשים.אותוכחדירהלפרטיותםופגיעהבה.23ניתןלומרשבעיקרושלדבראיןהבדל:עובדיהוראההעבירואתהמידעהזהלהוריםגםבעברוגםבהווה,אךכעתאיןצורךלהעבירובמיוחד,כי

23חששזהאינוחלקמממצאיהמחקריםהמוצגיםבפרק,אלאמסקנתהוועדה,והיאנובעתממאפייניהמתבגרים

והקשרשלהםעםהמשפחה,אובאופןספציפימהצורךשלהםבעצמאות.

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 77 |

הואקייםבמערכת.המתבגרעלוללראותבעיןרעהאתעצםהקיוםוההעברהשלמידעכזה,כיהואעלוללפרשוכחשיפהשלמידעאישיללארשותו.הדברעלוללגרוםלקונפליקטיםביןהמתבגריםלהורים.וקיימתסכנהנוספת:התופעההידועהשלפיזורהאחריות.מכיווןשמידעמגיעישירותלהורים,הואיכוללהוותמסרשגוישיגרוםלתלמידלוותרעלאחריותולנוכחות

בכיתהולציונים.

חשובים. ממצאים כמה עולים משו״ב במערכת השימוש שכיחות על שנערכו מהמחקריםראשית,שכיחותהכניסותשלתלמידיםלמערכתהייתהגבוההמאוד,נתוןהמרמזעלרצוןלגבי לימודיהם. על מפרסמים ההוראה שעובדי במידע סדיר באופן להתעדכן התלמידיםכניסתהוריםלמערכת,מספרהכניסותהיהנמוךיחסית.במחקרשהתבססעלקבוצותמיקודונערךבמיוחדעבורהוועדהלבדיקתקשריהורים-מורים,הוריםהביעובאופןחד־משמעיאתמשו״ב מערכת באמצעות תקשורת פני על אלקטרוני דואר באמצעות לתקשורת העדפתם)קורץ,2014(.הוריםמעדיפיםלקבלהודעותכיתתיותוהודעותאישיותישירותלתיבתהדוארהאלקטרוני,כיווןשפעולהזו״מזרימה״אליהםישירותאתהמידעבמקוםהפעולההאקטיביתהנדרשתכדילהגיעלאתר,לחפשאתהסיסמהושםהמשתמשהייעודייםולמצואאתהמידעלעומת רב זמן של לחיסכון נחשבת אלקטרוני בדואר המידע זמינות ההורים בעיני באתר.

חיפושהמידעבאתר)קורץ,2014(.

למרותהממצאיםהמעודדיםעליכולתהשלהמערכתלגרוםלמעורבותשלהורים,ישמספראחר במעקב עוסקים אינם המחקרים ראשית, במחקר. תשובה עדיין להן שאין סוגיותההשפעהשישלכניסותהוריםוהתעדכנותםבנתוניםלימודייםשלילדיהם–עלהמשךהקשרביןהוריםלמורים.במיליםאחרות,איננויודעיםבאיזומידה,אםבכלל,התעדכנותההוריםבמצבהלימודיםשלילדיהםבאמצעותכניסהלמערכתהנתוניםמעוררתאותםליצורקשרעםהמחנךאוהמחנכתבכיתהעלמנתלסייעלילדםהמתקשהאולתמוךבו.איןלהוציאמכללבמקום באה סלולרי מכשיר או מחשב נתמכת תקשורת באמצעות אפשרותשהתעדכנותםהגברתהתקשורתעםהמורים,ונועדהלסייעלילדיהם.שנית,לאברורכיצדהדברמשפיעעלקבלתאחריותשלהתלמידלמצבובלימודים.כאמורלעיל,הידיעהשההוריםיכוליםלהתעדכןכימתקיימת לימודיוכפחותה, לגרוםלתלמידלראותאתהאחריותשלועל בעצמםעלולה

תקשורתביןההוריםלמורים,והואאינושותףפעיללמסריםשמועברים.

סוגיהנוספתשמתעוררתבשימושזהשלמערכתמשו״בהיאזושלהפיקוחההורי.מחקריםשפיקוח הייתה בעבר הרווחת הדעה ההתבגרות. בגיל הורי פיקוח של בנושא עסקו רביםהורי,כלומרידיעתההוריםהיכןנמצאיםהילדים,מיהחבריםשלהםומההםעושים,מהווהמעורבותרצויהשנמצאקשרחיוביבינהוביןהישגיםבביתהספר,מעורבותבפעילותחברתיתוהימנעותממעורבותבעבריינות)1997Atkinson,&Otto(.בעשורהאחרוןעברהסוגייתהפיקוחההורי,במיוחדבגילהתבגרות,בדיקהוחקירהמחודשות.במחקרשבחןכ־700הוריםובנינוער,מצאומספרחוקריםשמאחוריהמושגשלפיקוחהורימסתתרתבעצםסוגייתהידע

| 78 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

שלהוריםעלפעילותילדיהםוההתחברויותשלהם)2000Kerr,&Statin(.אתהידעהזהניתןלהשיגבכמהדרכים.דרךאחתהיאאיסוףישירשלמידעעלהמתבגר.הוריםפוניםלביתילדיהם מה לגלות מנת על מחשב בתוכנות שימוש ועושים הילדים, של לחברים או הספרעושים,עםמיהםמתרועעיםוהיכןהםגולשים.דרךשנייההיאשיחהעםהילד,פנייהאליושימסורמידעויגלהאתשמותהחבריםואתהמתרחשבביתהספר.דרךשלישיתהיאכאשרהחוויות על ואישי,מספר פרטי רצון מתוך הוריו, עם הקיימים היחסים במסגרת המתבגר,Kerr,Statin(מתחברהואשאיתםאנשיםועלמבלההואשבהםהמקומותעלעליו,שעוברות2010Burke,&(.מחקריאורךכמותיים,שהתבססועלמידעשנאסףלאורךשנתייםעלכ־900המתבגר על מידע לרכישת השונות הדרכים שלוש של שההשפעה גילו והוריהם נוער בניקשורהבאופןשונהעםהישגיובלימודיםועםמידתהמעורבותשלובפעילותאנטי־חברתית.לפעילותישירהשלהוריםלאיסוףמידעמחבריםומוריםללאשיתוףהילדהיהקשרחיוביעםקשייםבהסתגלותבביתהספר,עםהישגיםבלתימספקיםבלימודיםואףעםהתנהגותבלתיחברתית)2010Burke,&StatinKerr,(.אולםנמצאקשרחיוביגםביןגילוימידעמרצוןעלידיהמתבגרוביןהישגיובלימודיםוהסתגלותולביתהספרולקבוצתהשווים.לאורממצאיםאלהחשובלהעריךמחדשאתהתרומהשלמערכתמשו״ב.צריךלומרשקיימתהבנהרבהלצורךשלביתספרלנהלמערכתמידעממוחשבתשתאפשרלעובדיהוראהלהכניסבזמןאמת,עבורכלתלמידבביתהספר,נתוניםעלנוכחותבביתהספר,ציוניםבבחניםובמבחניםוהגשתעבודותבית.איןספקשמערכתזותורמתליכולתלזהותהישגיםוגםקשייםברמתביתהספר,השכבה,הכיתהוהתלמיד.כמוכן,שימושבמערכתעלידיעובדיהוראהמאפשרמעקבזיהוי הוראה, בדרכי נדרשים שינויים על מסקנות הסקת וכולל זמן ולאורך בקלות שנעשהצורכיתגבורלימודייםוכד׳.ההסתייגותשלנונובעתמעצםהשימושבמערכתככליתקשורתוביןמורים.לאורהממצאיםשעלו ויותרמכך-ביןהורים וביןתלמידים, ביןעובדיהוראהממחקריםעדכניים,נראהשעדיףשכלמידעהקשורלהישגיםלימודייםולנוכחותהתלמידבביתהספרלאיגיעלהוריםבאופןישיר,אלאבצורהמתווכתעלידיהמתבגר,שתהיהלוהזדמנותגםלהכיןאתעצמולקראתשיחהעםהוריווגםלדעתמראשבאיזהמידעמדובר.חשובלנולהדגיששאיןאנומתנגדיםלשימושבמערכתמשו״בבית־ספריתהמאפשרתאיסוףמידעעלציוניםונוכחותבזמןאמתוכןשיתוףשלהמידעהזהעםצוותביתהספר.אנומבקשיםרקלשקוללעומקאתהשימושבאותוחלקשלהמערכתהמיועדלהוריםתוךהתייחסותביקורתית

למקומםשלהתלמידיםולזכותםלפרטיות.

דואר אלקטרוני

ערוץ הוא אלקטרוני שדואר מלמדים בעולם ומחקרים הזמינה זו שוועדה מיקוד קבוצותהתקשורתהשכיחביותרביןהוריםלמורים,כפישצייןהרובהמכריעשלהמשתתפיםבקבוצות

המיקוד–הורים,ומוריםמבתיספרעל־יסודיים)קורץ,2014(.

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 79 |

לתקשורתבאמצעותדואראלקטרוניישכמהיתרונות.ראשיתמדוברבטכנולוגיהשלדחיפתמידע,כלומר,המשתמשפותחאתתיבתהדוארהאלקטרונישלובזמןשמתאיםלו.מבחינתההוריםדואראלקטרוניהואמערכתשבההםעושיםשימושלמטרותשונותולכןההתחברותאליההיאיחסיתמוכרתוקלה–היאנעשיתבאמצעותשםמשתמשוסיסמהשקללזכורכיביתהספרמחייבתהתחברותבאמצעותשם זאתהמערכתשל לעומת הםבשימוששוטף.משתמשוסיסמהשאינהבשימושלמטרותאחרות.זאתועוד,קריאתדואראלקטרונינעשיתלערוךאת וגם פעמים כמה לקרואאתהמסר להם והיאמאפשרת ההורים הפנוישל בזמןתגובתם.ואכן,במחקרשהתבססעלקבוצותמיקודבישראלהוריםהדגישואתהיתרוןהזהיחיד להורה מסר )העברת בין־אישית תקשורת גם מאפשר אלקטרוני דואר .)2014 )קורץ,וקבלתתגובהממנו(וגםתקשורתמהמורהאלכללקבוצתההורים,באמצעותהקמתקבוצהשכוללתאתכתובותהדוארהאלקטרונישלכלהוריהתלמידיםבכיתה.דואראלקטרוניגםמאפשרלהעביראתההודעהלנמעניםנוספים)Forward(אובמיליםאחרות,להעבירמסר

שהתקבל–לקבוצהשלאנשים,עלמנתשייחשפוגםהםלמסרשנשלח.

עלסיבותההעדפהשלדואראלקטרוניניתןלעמודמדבריםשאמרוהוריםבישראל:״דואראלקטרונינותןאפשרותלארגןאתהמחשבה,לבחוןכלמילה,לעשותסינוןשלרגשותבטרםעונים״,ובצורהמפורשתיותר:״הפינג־פונגביןההורהלמורהיכוללהוותמקוםשלחשיבה.לא מעכלים, ושלישית, שנייה פעם לקרוא אפשר האלקטרוני הדואר דרך זאת עושים אם

חייביםלענותמיידית״)קורץ,2014(.

מחקריםאחדיםעסקובזיהויהנושאיםהשכיחיםבתקשורתהורים-מוריםבאמצעותהדוארהאלקטרוני,תוךהתבססותעלראיונותשלהוריםומוריםועלניתוחיטקסטיםשלתכתובותדואראלקטרוניביניהם.המחקריםמראיםשיותרממחציתהודעותהדוארהאלקטרוניעוסקותבנושאיםהקשוריםלציוניםושיעוריבית,בעיקרדיווחשלמוריםעלקשייםשלהתלמידיםבית שיעורי בדבר עדכון בקשתם, לפי בציונים ההורים עדכון במבחן, ׳עובר׳ ציון להשיגובירורכיצדניתןלשפרציונים.הנושאהשני,שמהווהכ־12%מהתקשורתבאמצעותהדוארהאלקטרוני,הואקביעתמפגשים.הוריםמבקשיםלקבועזמןלפגישהולשיחהעםהמורים,וכןהםמבקשיםלקבלתזכורתעלתאריכיםשלפעילויותבית־ספריות.כ־10%מהתקשורתבקשות מחלה, על הודעות התלמידים: של רפואיים ממצבים שנובעים בנושאים עוסקיםלגבי לביתהספר רפואישהוריםמעבירים ביתבעתמחלה,מידע לקבלתעדכוןעלשיעוריילדיהםוכיו״ב.כ־7%מהתקשורתעוסקיםבנושאיםשלמשמעתבית־ספרית.שארהתקשורת

.)Thompson,2008;Thompson,2009(אחריםענייניםבמגווןעוסק

ולנסחמסרחיובי,גםאםהתוכן ניכרמןהמוריםלעצב מתוךהמחקרעולהשנדרשמאמץהואבסופושלדברפחותחיובי.למשל,המסרמתחילבהערכהחיובית)״היאנערהאחראיתורציניתאך...״(וממשיךבהודעההשלילית)״אךנכשלהבמבחןבמתמטיקה״(.כמוכן,המוריםשהשתתפובמחקרעשומאמץלהוסיףמסריםשלתקווהגםכשנאלצולהודיעעלכישלונות

| 80 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

כגון״אךהואתלמידחכם,כךשבטוחשבעבודהקשההואיכוללהצליח״.ענייןנוסףשעלהמןהמחקרהואשכיחותהתקשורתביןהוריםלמורים:נמצאשהיאאינהגבוהה.במחקריםבחו״למוריםציינושמשךהזמןשהםעסוקיםבתקשורתעםהוריםבאמצעותדואראלקטרוניעומדעלממוצעשלכשעהבשבוע.אךהםגםמצייניםשישימיםשעלוליםלדרושמהםלהקדישיותרזמןלסוגהתקשורתהזה)2008Thompson,(.זאתועוד:נראהשלמעשהרקמספרקטןשלהוריםמעורביםברובהתקשורתהמתקיימתבאמצעותדואראלקטרוניביןההוריםלמורים.במחקרדיווחומוריםכישיעורההוריםהמעורביםברובהתקשורתהאלקטרוניתאינועולהעל5%)קורץ,;20142008Thompson,(.המשמעותהיאשדואראלקטרונילאיכוללהחליףאתערוציהתקשורתה״קלסיים״)מפגשאישי,שיחתטלפון(.הדוארהאלקטרונימשמשרקכהשלמהורקעבורמספריחסיתקטןשלהורים,אלההמיומניםיותרובעליהנטייההגדולהיותרלקייםקשריםבאמצעותדואראלקטרוני.הוריםציינושנייתרונותבולטיםשלתקשורתבאמצעותדואראלקטרוני:ראשיתהעובדהשהיאהופכתאתהמוריםליותרנגישיםלהוריםולדאגותיהם,כיבאמצעותהערוץהזהההוריםיכוליםלפנותאלהמוריםבכלשעהביוםומכללכתוב, רוצים לכתובמהשהם יכולים בתוךמספרשעות.ההורים ולצפותלתשובות מקוםבצורהשהםרוציםלכתובובזמןשמתאיםלהם,ולקבלתשובהבזמןהמתאיםלמורים.הוריםאףחשוחופשגדוליותרלפנותלמורים,כיפנייהבאמצעותדואראלקטרוניאינהמפריעה

.)Thompson,2009(המוריםשלהסדירהלעבודה

המוריםציינוגםחסרונות.ראשית,חוסרבהירותבתקשורת:לעומתתקשורתפניםאלפנים,שםניתןלשאולשאלותהבהרה,תקשורתבדואראלקטרוניאינהמאפשרתשאלותהבהרהוהדברמאריךמאודאתהמאמץוהזמןשנדרשיםכדילהסביראתהסוגיה.הקושילהביןוהצורךלהסבירגרמולעומסעלהמוריםוהקשועליהםלהתמודדעםסוגיותנקודתיות.מאפייןנוסףשלהתקשורתבאמצעותדואראלקטרוניהואשהמסריםהםקצרים.לעתיםמתבררשבצדיתרונותיושלהמסרהקצר,העדרסבלנותבכתיבהוגםבקריאהשלמסריםארוכיםגורםלכךשהנושאאינומובהרכלצורכו.במחקר)2009Thompson,(דיווחומוריםוהוריםעלחששותשוניםבעתשימושבדואראלקטרוני.הראשוןהואפירוששגוישלמסרים,השני–חששותמשימושבמדיההא־סינכרונית,השלישי–חששמחצייתהגבולביןמוריםלהורים,והרביעי–

חששמהעברתאחריותללמידהמהתלמידיםלהוריהם.

הייתה ההתקשרות האלקטרוני. בדואר ההתקשרות את יוזם מי השאלה היא נוספת סוגיהשכיחהיותרכאשרהיזמההייתהשלהמורים.במקריםמסוימיםהמוריםכתבוהודעהבתחילתהלימודים,עלמנתלדווחלהוריםבכתבעלהצפויבמהלךהשנה.במצביםשהיזמההייתהשלהמורים,ההוריםחשושהםיכוליםלעשותשימושרביותרבערוץזהבמהלךהשנה.מניתוחשלזהותהמשתתפיםהשכיחיםבערוץהדוארהאלקטרונימתבררשאצלהוריםבעליהשכלהגבוההועיסוקבמקצועותצווארוןלבןקיימתנטייהרבהיותרלשימושבערוץזה.מחקרזהלתקשר יותר שטוב סברו ההורים והן המורים הן התנהגות, בבעיות מדובר שכאשר מציין

בערוציתקשורת״עשיריםואינטראקטיבייםיותר״,כלומרבטלפון.

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 81 |

באופן למורים. ההורים בין הישירה לתקשורת התלמידים תגובות את גם בדק זה מחקרזו.הםחשיםשהתקשורת כלליהמסקנההיאשתלמידיםמגיביםבצורהשליליתלתקשורתהישירהללאשיתופםמהווהפגיעהבדימויהעצמישלהםובעיקרברמתהאחריותשהםמגליםבלימודיהםגםאםהםנתקליםבקשיים.למשל,היומקריםשבהםהוריםפנולילדיםלשאולמהקורהבביתהספרוהמתבגריםאמרולהםלפנותלמוריםבדואראלקטרוניכידעתםשלהםממילאאינהנחשבת.בעיקרהייתהתחושהשהתקשורתהישירהביןהוריםלמוריםמסתירה

.)Thompson,2008;Thompson,2009(אותםמשתפתואינהמידעמהתלמידים

ערוצי תקשורת באמצעות מכשירים ניידים

)המשמש ווטסאפ פייסבוק, כדוגמת חברתיות רשתות הם נוספים חדשים תקשורת ערוציכינוי הן חברתיות רשתות ועוד. טוויטר וידיאו(, וקטעי תמונות מיידים, מסרים להעברתשל ושימור יצירה מקווניםהמאפשרים ואמצעים כלים של מגוון הכוללות ברשת לסביבותקשריםביןגולשיםעשריםוארבעשעותביממה,שבעהימיםבשבוע.חלקניכרשלהתקשורתמתבצע בפרט מיידים מסרים העברת ושל בכלל החברתיות ברשתות למורים הורים ביןבאמצעותטלפוניםחכמים.תקשורתבאמצעותמכשיריםניידיםאמנםמגדילהאתהנגישותשלהמורהלהורה,אתהנוחותשלהעברתמידעביןהצדדיםואתשכיחותהתקשורת,אולםחשובלזכורשקיימיםמחסומיםשיכוליםלהפוךאותהלבלתייעילה.ראשית,הנגישותהפיזיתלמכשיריםניידיםאוהבעלותעליהםאינןרווחותבכלהציבורבישראל,כךששימושבערוציהתקשורתהאלהעלוללפגועבתקשורתעםהוריםמקבוצותחלשותמבחינתסטטוסחברתי.בגלל אחרים וחלקים ודת, מסורת של ממניעים חכם טלפון רוכש אינו מהאוכלוסייה חלקמחסומיםכלכליים.כלביתספרחייבלבדוקאתהנגישותשלמכשיריםניידיםבטרםקבלתהחלטהעלאימוצםכערוץתקשורת.בעיהנוספתהיאשיכולהלהיותנגישותאךיחדאיתההימנעותמשימושאוהימנעותמשימושביישומוניםמסויימים.הימנעותזותיתכןגםכשעומדלרשותהמשתמשטלפוןחכם.מחקריםרביםהצביעועלכךשרכישתטכנולוגיהאינהמבטיחהאוטומטיתאתהשימושבמלואהאפשרויותשבה,ולעתיםהמשתמשמאמץרקפעולותמעטותמתוךסךכלהפעולותהאפשריות.במחקריםאלונמצאשאימוץהטכנולוגיהתלויבתפיסהסובייקטיביתשלקלותהשימושבהושליעילותה.לכןהצורךלהגדיראתמטרותיהשלמערכתטכנולוגיתואתיתרונותהשימושבההואתנאילהטמעתה.כאןחשובלצייןשביתהספרהואגורםחשובבבנייהשלעמדותתומכותבשימושבטכנולוגיהניידתלצורךקשרמורה-הורה.קיימתחשיבותרבהלתיאוםציפיותולהגדרתמטרותהשימושבטכנולוגיה.ביתהספרצריךלהובילאתהיזמה,כיכשביתהספרמשתמשבטכנולוגיותעלמנתלהעבירהודעותלהוריםHo,Hung(אותןיאמצושההוריםהסיכוייםגדליםלהורים,שלהןהיתרונותעלהסברונותן

.)&Chen,2013

| 82 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

תקשורת באמצעות מסרים מיידים והודעות ווטסאפ ופייסבוק

ערוציתקשורתאלההםחדשיםיחסיתומתבססיםעלשימושברשתותחברתיות.בשלושתהערוצים)ווטסאפ,פייסבוקומסריםקצריםמיידיים(ניתןלהעבירגםמסריםבאמצעותמיליםוגםתכניםשלמולטימדיה)וידאוותמונות(.קיימתמעטספרותעלהשימושבהםלמטרותבית־ספריותולכןעיקרעבודתהוועדההתבססעלממצאיושלמחקרבאמצעותקבוצותמיקודשכונסוופעלועלפיהזמנתהוועדה)קורץ,2014(.נראהשעיקרהשימושבערוציהתקשורתהחדשהביןהוריםלמוריםהואבכיתותנמוכות–בגןהילדיםובביתהספרהיסודי.הערוציםהספר. ובית הגן בחיי הורים של ולשיתוף פורמלי, לא ומידע הודעות להעברת משמשיםשימוש הילדים. פעילות ועל הספר בבית פעילות על תמונות באמצעותם מועברות בעיקרבווטסאפ,ובמידהפחותהשימושברשתהחברתיתפייסבוק,כאמצעיתקשורתמיידימתאיםיותרלשימושבטלפוניםחכמים.מכיווןשרקחלקמהאוכלוסייהעושהבהםשימוש,רצוילא

להפעילםלפנישמברריםשכלההוריםבעליטלפוניםחכמים.

ווטסאפ:הוריםרואיםבווטסאפאמצעיתקשורתהמעניקתחושהשלקהילתיותבביתהספר.שדומה תחושה נותנת האינטראקטיביות ומידת ועונים, כותבים מאוד, מהירה התקשורתלשיחהפניםאלפנים.אךגםבאינטראקטיביותישהחיסרוןשלתגובהמהירה,ללאמחשבהועריכהמראש.כןקיימתסכנהשלתגובהלכללהקבוצה,אפשרותשעלולהלגרוםלמבוכהואף

להפרתהפרטיותשלתלמידים.

כיתתיות. במטלות הורים של מהיר עדכון הוא הווטסאפ בערוץ שנעשה העיקרי השימושניתןליצורקבוצהשלהוריםבווטסאפולהעבירגםהודעותוגםתמונות.במובןמסויםמדוברבתקשורתעשירהיותרמדואראלקטרוני,כיבאמצעותהטלפוןהחכםניתןלצלםאתהמטלהאואתהעמודבספרשישללמוד,ולהעביראתהתמונהכהמחשהלהורים.בעתפעילותבית־ספריתאוכיתתיתהעברתתמונהאוקטעיוידאובזמןאמתעשויהלעוררתחושהשלנוכחותמשותפתבפעילותהבית־ספרית,למרותאי־הנוכחותהפיזית.כמוכןניתןלצלםאמצעיעזראחריםכגוןגרפיםאולוחותולהעבירםבאמצעותהיישומוןלהורים.עםזאת,המחקרבקבוצותמיקודמצאגםביקורתרבהעלהשימושבאמצעיזהלשםתקשורתביןהוריםלמורים.ההוריםשותפיםלקבוצה,כולםמקבליםאתההודעות,חלקמההוריםמגיביםואףהופכיםלפעיליםואפילופעיליםלמדי.פעלתנותיתרשלחלקמההוריםעלולהלהביאלהשתלטותשלמעטיםמהםעלכללהתקשורתביןההוריםלמורים.חלקמההוריםרואיםבחילופיהמסרים–בעיקרבתגובותאובשאלותשההוריםשולחיםלכלהקבוצה–העברהשלמידעמיותר.עודףהמסריםשיכוללהיווצרכתוצאהמכךשכלהורהמגיבגורםלסינוןשלהודעותולאפשרותשלאובדן

מידעחשוב)קורץ,2014(.

פייסבוק:דווחעלמעטמאודשימושבפייסבוקכערוץתקשורתביןהוריםלביןמורים.מספרגבולות. בעיהשל קיימת פייסבוק הוריםטענושבתקשורתבאמצעותקבוצת לאמועטשלקבוצהשמטרתהלשמשאמצעיתקשורתמקצועישלהוריםומוריםעלולהבקלותרבהמאוד

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 83 |

לגלושולהפוךלקבוצהחברתית,מהלךשחלקמההוריםרואיםכמטרהלארצויהשבאהעלחשבוןהמסריםהמקצועיים.כךלמשל,מורהבאחתהקבוצותציינהששימושבפייסבוקמזכירבמידהמסוימתתחליףלאתרביתהספר.היאהביאהדוגמהשבהבאמצעותהקבוצההתקיימהפעילויות על כוללעדכוניםשוטפים כלתלמידיהשכבה, הוריםשל לכ־100 העברתמסרים

שונותשלביתהספרכגוןטיוליםוסיוריםשלהכיתות.

סיכום ומסקנות

אףעלפישפרקזהעוסקבעיקרבערוציתקשורתחדשים,חשובלחזורולהדגיששגםבעינימוריםוהוריםאיןתחליףלהמשךקיומםשלערוציתקשורתפניםאלפניםהכולליםשיחותאישיותביוזמתהוריםאומורים,אסיפותהוריםבתחילתהשנהואסיפותסוףשליש.מפגשיםאלומאפשריםקשרקרובויצירתאמוןויחסיעבודהמקצועייםביןההוריםלמורים.מרביתאת להגביר שנועדה חיובית, תופעה חדשים תקשורת ערוצי של בחדירה רואים המחקרים

מעורבותההוריםאךבשוםפניםואופןאינהמהווהתחליףלתקשורתפניםאלפנים.

להיות יכולה אלקטרוני דואר באמצעות שתקשורת היא הספרות מסקירת חשובה מסקנהפשוטים ספציפיים, שהם בנושאים מורים לבין הורים בין ושוטף סדיר לקשר שימושיתבמבחנים ציונים בעניין ההורים של סדירה להתעדכנות בעיקר כאן הכוונה ונקודתיים.ספציפיים,מטלותשעלהתלמידלעשותבשיעוריביתוהודעותעלפעילויותכיתתיותובית־ספריות.יתרעלכן,מהדיוןבספרותעולהשתקשורתבאמצעותדואראלקטרוניאינהנתפסתכמתאימהלעיסוקבנושאיםמורכביםיותרכגוןנושאיםהקשוריםלהסתגלותהחברתיתשלהתלמיד של ההתקדמות על יותר ממושכים ודיונים משמעת בעיות הספר, בבית התלמידבלימודים.במקריםאלהתקשורתבאמצעותדואראלקטרונייכולהלסייעמאודלקביעתמועדלמפגשפניםאלפניםשלהורים,מוריםותלמידים.תקשורתפניםאלפנים,המאפשרתלשאולשאלותהבהרהולהסבירבאופןמעמיקיותראתהנושאיםהאלה,מתאימהיותרוישלעודדאותה.אשרלתקשורתביןהוריםלמוריםבאמצעותדואראלקטרוני,הספרותמזהירהמפנישימושיתרבערוץזהבמקריםשמוקדהענייןהואציונים.שימושבדואראלקטרונינועדבראשובראשונהלהדגישאתתהליךהלמידה)2009Thompson,(:להזכירצורךבהכנהשלחומרלימודבביתובביצועשלשיעוריביתולהפנותלמקורותמידענוספיםלצורךהשלמתמטלות.

.)Thompson,2009(תלמידיםשלהלמידהבתהליךחיוביגורםהואכזהשימוש

הןמוריםוהןהוריםמדגישיםששימושכזהבדואראלקטרוני,שימושהתומךבתהליךהלמידהעצמו,הופךאתהמוריםלנגישיםיותרלהוריםובכךישיתרוןגדול.עםזאתישלהדגישבפניההוריםשמוריםמקיימיםדו־שיחעםהוריםמכלהכיתה,מצבשעלוללעכבאתהתשובהוגם

לגרוםעומסעלהמורים.

| 84 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הספרותגםמציינתשקיימתחשיבותרבהלשימושבדואראלקטרוניכאמצעיתקשורתשלהמורהעםכללההורים.המלצהנוספתשנובעתמהמחקרהיאשהמוריםשאכןיבחרולהשתמשכבר ישלחו רצוישהמורים יצירתהקשר. באמצעיהתקשורתהחדשיםהםאלהשייזמואתבתחילתהשנההודעתדואראלקטרוניקבוצתילכלההוריםובהתיאורשלתכניתהלימודים,נושאיםשהמוריםמדגישיםופרטיםעלפעילויותכיתתיותייחודיותשייערכולתמיכהבמטרותאלה.כןצריכהלהיכללבהתקשרותהזאתהזמנהלהוריםליצורקשרעםהמוריםגםבאמצעותלכך.מובןשבכלשימושבדואראלקטרוני דואראלקטרוני,תוךהדגשתהנושאיםשראוייםכאמצעילתקשורתעםכללהוריהכיתהעלהמורהלתתאתהדעתעלכךשכלדברשייכתבבוחשוףלכללההוריםולכןישלהימנעמנושאיםשהםיותראישיים,אושנוגעיםלמספרקטןשלתלמידים.כןישלבקשמההוריםלאשראתקבלתההודעה,עלמנתלוודאשכלההוריםנוהגים

להתחברלדוארהאלקטרוני,כךשאיןשוםהדרהשלמישהוממעגלתשומתהלב.

ההורים מעורבות להגברת חדשים תקשורת בערוצי השיח תרומת מהי היא חשובה שאלהבעשייההבית־ספרית.

כברהדגשנושמעורבותהוריםנתפסתכבעלתהשפעהחיוביתעלההתקדמותבלמידהשלהתלמידים,ובכללזההשגתציוניםגבוהים.מרכיבמרכזישלהמעורבותהואשכיחותהתקשורתבטכנולוגיות ששימוש עולה שלנו הספרות מסקירת ועומקה. למורים ההורים בין הקיימת

תקשורתחדשותיוצרהזדמנויותחדשותלתקשורתביןהוריםלמוריםבעיקרכי:

לעשות יכול ההורה למורה. ההורה של הנגישות את מגבירים החדשים התקשורת ערוציסוגיות לברר המורה, עם לתקשר מנת על אלקטרוני בדואר או חברתיות ברשתות שימושזאת,הנגישותעלולה וכד׳.עם ובחינה ציוניהילד/הבכלבחינה בירור,לקבלאת שטעונותלגרוםלהגברתהעומסהנפשיעלהמורה,שצריךלהשיבלכמותגדולהשלמסרים.המחקריםשסקרנומדגישיםשיחדעםשיפורהתקשורתהורה-מורהנוצרתגםמעורבותרבהיותרשלהמורים,אךעלמנתששיפורכזהיתרחש,נדרשתמנהיגותשמובילהאתהתהליך.בישראלציינוהוריםשהמעורבותהאישיתשלהמנהלהמעודדשימושבטכנולוגיותחדשותמעודדתחלקניכרשלההוריםלהצטרףלניסיונותהמורה.גורםחשובנוסףשישלהביאבחשבוןהואהמיומנותהטכנולוגיתשלצוותביתהספר.כאשרהמורהאינויודעלהפעילערוציתקשורתחדשיםאואינובטוחבהפעלתםהואנוטהלאלעשותבהםשימושאולעשותבהםשימושועלולה ההורים עם הדיגיטלית התקשורת את מקטינה נמוכה שכיחות נמוכה. בשכיחותהתקשורת באמצעי השימוש של נוספת השלכה .)2014 )קורץ, מעורבותם את להפחיתהחדשיםהיאטשטושהגבולביןהמרחבהביתילמרחבהפרטי.פגיעהבגבולזהנובעתבעיקרמעלייהברמתהנגישותשלהמתקשרים.יתרעלכן,קיימתדאגהמפניההשלכות,למשלמפניפגיעהבפרטיותהתלמידויצירתפתחימילוטלתלמידיםשיחמקוכךמקבלתאחריותלהכנת

שיעוריםולמצבםהאקדמי.

הקשר בין הורים למורים באמצעות טכנולוגיות תקשורת חדשות | 85 |

המלצות הנוגעות לתקשורת מתווכת טכנולוגיה חדשה

הקשרהראשוןוהחשובביותרביןאנשיהסגלהחינוכילהוריםהואקשרפניםאלפנים.איןאולם ניידים, ומכשירים מחשב נתמכת בתקשורת בשימוש רבים יתרונות קיימים כי ספקעלמנתלהטמיעאתהשימושהנכוןבמערכותתקשורתכאלהבמסגרתחינוכיתולוודאאתיעילותןישצורךבנקיטתמגווןשלפעילויות,בעיקרבסביבההבית־ספרית.מומלץכימשרד

החינוךיעביראתההנחיותוההמלצותדלהלןלמערכתהחינוכיתכולה.

מומלץלנקוטפעילותיזומהמצדמשרדהחינוךליצירתשיתופיפעולהעםמשרדהתשתיותוהתקשורת,שיתופיםשמטרתםפיתוחתשתיותתקשורתבפריפריהובאזוריםשבהםחסרות

תשתיותכאלו.

עלמשרדהחינוךלנסחמערכתכלליםשתחייבכלביתספרלהגדירמראש,בצורהשיטתית)כמצוין והתלמידים,מדיניותשלשימושבערוציתקשורתחדשים ותוךתיאוםעםההורים

בהמלצותהכלליות(.מדיניותזוצריכהלכלולאת:

מטרותהשימוש סוגהמידעשניתןלהעביר

מידתהנגישותשלהמוריםלפניותההורים עקרונותשמירהעלפרטיותהמידעהנוגעלתלמידים

עקרונותשלתרבותהשיחביןהוריםלמורים

בדומהלהמלצהשלנולגבימדיניותשלמעורבותהוריםבאופןכללי,גםלגבימדיניותהשימושואסור מותר ונהלי כלליים גבולות יגדירו החינוך משרד שכללי מומלץ החדשה בתקשורתעקרוניים,אךבתוךהמסגרתשלכלליםאלוייוותרמרווחפעולהלכלביתספרבהתאםלמדיניותהנהלתווצוותמוריו.מומלץלהגיעלמדיניותתקשורתבית־ספריתבתיאוםעםנציגותההורים.זמינותהמרשתתעבורם, יביאובחשבוןגםאתמאפייניההוריםבקהילהנתונה, ההחלטות

האוריינותהטכנולוגיתשלהםוהיחסמבוסס־התרבותשלהםלשימושבטכנולוגיה.

במסגרתקביעתמדיניותרצוילהגדיראתהאמצעיםשייעשהבהםשימושלמטרותשלתקשורתעםכללההוריםואתערוציהתקשורתשישמשולתקשורתעםהורהבודד.ערוציםאלוצריכיםזהמזה,עלמנתלהימנעמפגיעהאפשריתבפרטיותשל ומופרדים להיותאישיים־פרטנייםמומלץ האישית התקשורת ברמת וסודיות פרטיות להבטיח ניתן לא אם ותלמידים. הורים

לוותרעלאפיקזה.

חשובגםלהביאבחשבוןאתהנגישותשלאמצעיהתקשורתהללולהוריםולמשפחות,ואתהאוריינותשלההוריםבשימושבהם.לאזובלבדשלאלכלההוריםבכלביתספרמתאפשרתזו בטכנולוגיה לשימוש הנגישות שחוסר אלא החדשה,24 הטכנולוגיה באמצעות התקשורת

24באומרנוכיהשימושמתאפשר,כוונתנולארקלנגישותהטכניתשלאמצעיהתקשורת)גישהלאינטרנטלמשל(

אלאגםלאוריינותהטכנולוגיתהנחוצהלשימושיעילבאמצעיתקשורתאלו.

| 86 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ניסוח במסגרת מסוימות. אוכלוסייה קבוצות המשרתים ספר בבתי יותר רבה במידה קייםהכלליםישאםכןלהתייחסגםלחלופותשבהןישתמשוליצירתקשרעםהוריםשהטכנולוגיה

החדשהאינהנגישהלהם,תוךשימתלבלכךשילדיהםלאייפגעומכך.

חשובלהדגישהןלהוריםוהןלמוריםשמטרתהשימושבערוציתקשורתהיאמקצועיתבלבד.ישלהימנעבערוציםאלהממסריםבעליתוכןחברתיאואישי.

הכוונתמורים:צריכהלהיותפעילותהדרכהשוטפתהמשכנעתאתהמוריםבחשיבותתפיסתהנגישותשלהמורהבעיניההורה.חשובלייצרהסכמהותיאוםביןאנשיהסגלהחינוכילהוריםלגביהשעותוהימיםשבהםהמורהיהיהזמיןבכלאחתמדרכיהתקשורתהאפשריותבינולבין

ההורה.

המשרדצריךלספקלמוריםהדרכהשתתמקדבשימושבערוציתקשורתחדשיםובהקנייתידעלגביהערוציםהמתאימיםלמטרותשונות.

לבסוף,כפישצויןבמבואלהמלצות:חשובלהשתמשבערוציםחדשיםשלתקשורת,לאבמקוםהמפגשיםפניםאלפניםשלמוריםוהורים,אלאכתוספתלמפגשיםאלועלמנתלהגביראת

תדירותהתקשורתוליצוריחסיאמון.

| 87 |

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי

הקדמה

שונות ומתרבויות שונים אתניים ממוצאים אדם בני אחת בכפיפה דרים ישראל במדינתומגוונות.להלןנטעןכיבמדינהכזוקיימתחשיבותלחינוךלרב־תרבותיותולגישהמכילהשליכוללהתייחסלכמה מערכתהחינוךכלפיהוריםמתרבויותמיעוט.המונח״רב־תרבותיות״

מושגים:

מצבשבוחברהכלשהיאומדינהכלשהי״כוללותתרבויות)אותרבויותמשנה(רבות, .1)אומסתמכים איתן המזדהים יחידים בין גומלין לפעולות תודות זו על זו המשפיעות

עליהן(״)גוטמן,2002,עמ׳325(.

תרבויות בברכה( לקדם )ואף לכלול צריכה חברה לפיה תרבותי, פלורליזם של אידאה .2מגוונותולהיותמסוגלתלקבלאנשיםממגווןרחבשלתרבויות.

תהליךשדרכואדםמפתחיכולותליצורקשריםעםאנשיםהמשתייכיםלמגווןתרבויות, .3לקבלאתהאנשיםהאלהולהבינם.החינוךלרב־תרבותיותכוללחינוךלדחייהשלאפליהבביתהספרובחברהולקבלתעקרוןהפלורליזם)בכלצורותהביטוישלו:גזע,לשון,דת,מעמדכלכלי,מגדרועוד(עלידיהתלמידים,ההוריםוהמורים.תהליךזהמאפשרשתכניותהלימודים,שיטותהלימוד,מערכותהיחסיםביןתלמידים,מוריםוהוריםותפיסתטבעהלמידהיתנהלועלפיגישהפדגוגיתביקורתיתהמובילהלשינויחיוביבידעשלהתלמידים

.)Nieto,1992(ובפעולותיהם

אלחאג׳)1998(טועןשקיימתהבחנהברורהביןפלורליזם,המתארמבנהחברתימסויםבמצבנתוןואינומלווהבהכרחבאוריינטציהרב־תרבותית)מצדהציבוראומצדהשלמערכתהחינוךקבוצות של העצמית זהותן על בשמירה הדוגלת כמדיניות רב־תרבותיות לבין הממסדית(,חייב לרב־תרבותיות החינוך שוויונית. חינוך מערכת ומקיימת מזו זו הנבדלות אוכלוסייהלהיותמבוססעלשניעקרונותמרכזיים:עלהנכונותלכבדאתזכותהשלכלקבוצהבחברהלהיותשונה,לשמראתתרבותהולקייםאתאורחחייההייחודי,ועלההכרהבחשיבותהשלאזרחותמשותפת,תרבותבצדתרבות,הנבניתעלידיחשיפההדדיתלערכיםהתרבותייםשל

האחרובאמצעותיצירתמעגלשלערכיםמשותפים)יונה,2005;תמיר,1998(.

כזאת כשירות רב־תרבותית. כשירות נחוצה תרבותית בהטרוגניות המאופיינות בחברותהאישית, התרבותית המסגרת מן שנבדלות תרבותיות מסגרות להבין היכולת את כוללתאזרחית שונותבמסגרת בניתרבויות עם יחד וכןלהשתתף בהן, ולהשתתף בתוכן לתקשרבמדינהאחת.כשירותכזוכוללתפיתוחשלבקיאותלשוניתורכישתידעעלתרבויותאחרותבתוךאותהמסגרתסוציו־פוליטית)אבו־סעד,2007(.ביתהספרהואהמקוםהאידאלישבו

| 88 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ניתןואףצריךלקייםחינוךלרב־תרבותיות,ביןהשארדרךתכניותהלימודיםהבסיסיותובהןהבנתהתרבות,הוקרתתרבויותיהןשלקבוצותשונותוכןהכשרהלחייםבתוךחברהרבגוניתכוללים בחינוך הרב־תרבותיות של העיקריים רווחיה .)Watkins, 1994 ;2007 )אבו־סעד,רלוונטיותגבוההיותרשלתכניםוהתנסויותחינוכיות,וכןטיפוחשלתרבותדמוקרטית.חינוךלרב־תרבותיותבמערכתהחינוךעשוילשמשגםאמצעיהגנהמפניגזענות,שוביניזםתרבותי)אבו־ תרבותי אימפריאליזם לצמיחת הסיכויים לצמצםאת ואף ראויה, לא ואתנוצנטריות

סעד,2011,2007(.

הוריםמתייחסיםלחינוךכאלערךחשובעבורילדיהםורואיםבואמצעימשמעותילניעותחברתית.החשיבותהרבההמיוחסתלחינוךקיימתבכלשכבותהאוכלוסייה,גםבקרבקבוצותנמוכה, השכלה בעלי הורים ובקרב אתני, מיעוט קבוצות כגון דומיננטיות, לא חברתיותילדיהםבמערכתהחינוךואףמעודדיםאת המפגיניםציפיותגבוהותלהצלחהאקדמיתשלRyan,Casas,Kelly-Vance,Ryalls;2010,רואר־סטריאר2014;)פלטי,זהבכיווןהילדיםRobinson(החינוךבמערכתילדיהםשלבפועלהצלחהעלהשפעהישלכך.)&Nero,20102014Harris,&(.לדוגמה,בקרבתלמידיםבארצותהבריתשמוצאםלטיניאואסייתינמצאשציפיותגבוהותשלההוריםלהצלחהבלימודיםמובילותלמוטיבציהפנימיתולמחויבותרבהיותרללימודיםאצלהילדים.זאתועוד,נמצאכיהוריםאסייתיים־אמריקאיםהםבעליציפיותהתפיסה לבין האלה הציפיות בין חיובי קשר ונמצא ״לבנים״, הורים מאשר יותר גבוהותהמריטוקרטית,לפיהעבודהקשהמביאהלהישגים)2012Kober,&Usher(.גםבמחקריםעל מסרים מעבירים ההורים שבהן ממשפחות שילדים נמצא מהגרים אוכלוסיות שבחנוHill&(יותרגבוהיםלימודייםלהישגיםמגיעיםהשכלהורכישתקשהעבודהשלחשיבותן

2010Torres,(.מגמהזונצפתהגםבקרבבניהמעמדהנמוך.

אחדהביטוייםלחשיבותשמייחסיםהוריםלחינוךהואהמעורבותוההשקעהשלהםבחינוךמכלולשלמעורבות ילדם.מעורבותבביתהספר,העומדתבמרכזפרקזה,היארקמרכיבאחדבהוריםבחינוךהממוסד.מעורבותההוריםגדלהבשניםהאחרונותביןהשארבשלהידעהרבשנצברבנושאההשפעההחיוביתשלמעורבותהוריםבחינוךילדיהםבביתובביתהספר,כפישהדברהוצגבהרחבהבפרקהמבוא.זההמצבגםבקרבקבוצותמיעוטאתניאוממעמדנמוךשהןהקבוצותהלאדומיננטיותבחברה.עלבסיסעבודותשסקרג׳יינס)2003Jeynes,(נמצאאפרו־ )קרי: אתני מיעוט מקבוצות שלמשפחות מעורבות ובין התלמידים הישגי בין קשר

אמריקאים,אסייתיים־אמריקאיםומשפחותמאמריקההלטינית(.

,)Hill&Tyson,2009;Jeynes,2012(עדכניותמטא־אנליטיותבסקירותאוששזהממצאכזאת מעורבות של שונים סוגים כי והראו הורית מעורבות של שונים סוגים בין שהבחינומקדמיםהישגיםשוניםשלתלמידים.החידושהעיקריבסקירותאלוהיההתובנהשלקידוםתלמידיםממוצאאתנישונהוממיצבחברתי־כלכלישונהנדרשיםסוגיםשוניםשלמעורבותהורית.כךלמשלהתבררכיאצלתלמידיםשחוריםאוהיספנים–אךלאאצללבנים–נמצא

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 89 |

קשרחיוביביןהישגיםבמתמטיקהוביןקישורההישגיםהלימודייםשלהתלמידלתוכניותיובעתיד.הסקירותאוששואתהמסקנהלגבימועילותהשלמעורבותהורים,אולםהושםבהןגם כמו וצרכיו, התלמיד למאפייני – ההורים עם והקשר המעורבות סוג התאמת על דגש

למאפייניהמשפחהומוסדהלימודים.

מכאןגםשההכרהבחשיבותהשלמעורבותההוריםקיימתבכלשכבותהאוכלוסייה,גםבקרבכל האם לשאול, מקום יש זאת עם יחד .)Cousins&Mickelson, 2011( מיעוט קבוצותהילדיםנהניםמהיתרונותשלמעורבותהורים?נראהכילאלכלההוריםהשייכיםלקבוצותחברתיותשונותמתאפשריםאותןהזדמנויותלהשקיעבחינוךילדיהם,אותהנגישותואותוקשרעםביתהספר.בקבוצותחברתיותלאדומיננטיותההוריםמודעיםלחשיבותהמעורבותולדרכיםשבהןהםיכוליםוצריכיםלהיותמעורבים.הםגםמודעיםלמכשוליםשעלוליםלעמוד.)Cousins&Mickelson,2011;Turney&Kao,2009(איתםלהתמודדומוכניםבדרכם

בפרקהנוכחיאנומתייחסיםלדפוסימעורבותשלהוריםמקבוצותחברתיותשונות,להסבריםלהבדליםבדפוסיםהאלהולדרכיםלקידוםמעורבותהוריםבקרבקבוצותמיעוט.חלקנוסףשלהסקירהיתמקדבספרותהקיימתבישראל.ישלצייןכיבשלהחפיפההקיימתביןמעמדואתניותלאניתןלעשותבספרותהבחנהשיטתיתברורהביןמעורבויותשלהוריםמקבוצותחברתיותשונות)ראהגם2011Hill,(.עלכןישבמהלךהסקירההתייחסותכלליתלקבוצותחברתיותדומיננטיותולאדומיננטיות,לצדהתמקדותספציפיתבקבוצותמיעוטאתניותאו

קבוצותמעמדיותשונות,בהתאםלספרותהמדווחת.

דפוסי מעורבות הורים

ודפוסים עוצמות בעלת להיות נוטה ההורים מעורבות כי ללמוד ניתן מהספרותהמחקריתשוניםבקרבקבוצותמעמדיותואתניותשונות.בענייןמידתמעורבותהוריםבחינוךילדיהםRobinson& אצל סקירה )ר׳ מעמדיים או אתניים להבדלים בנוגע עקביים ממצאים אין2014Harris,(.בהקשרזהחשובהההבחנהביןמעורבותבביתהספרלביןמעורבותבזירהמקבוצות שמשפחות כך על המצביעים מחקרים יש המבוא(. בפרק זה בעניין )ר׳ הביתיתמעורבות להיות נוטות נמוך, ממעמד כלכליים, משאבים מעוטות ומשפחות אתני מיעוטHenderson&למשל )ר׳ הדומיננטית פחותהמהקבוצה לא במידה הביתית בזירה בחינוךבזירה לעשות הורה שנדרש למה בנוגע ידע הפגינו מיעוט מקבוצות הורים .)Mapp, 2002הביתית-להדגישמודעותעצמית,לעודדאתהילדולאפשראתעצמאותו,לתמוךבומבחינהרגשיתולאפשרמקוםוזמןלביצועמטלותבביתובביתהספר.ההוריםגםרואיםאתעצמםCousins&( ביטוייםשלאפליה עם להתמודד לו ועוזרים )advocates( הילד כמגיניושל

.)Mickelson,2011

| 90 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

לעומתזאתמחקריםרביםמראיםשהוריםמקבוצותלאדומיננטיותנוטיםלהיותמעורביםRobinson&Harris, למשל )ראה דומיננטיות הוריםמקבוצות בביתהספרפחותמאשרמשאבים מעוטות מקבוצות הורים .)2014; Henderson & Mapp, 2002; Hill, 2011חברתייםוכלכליים,מדווחיםשמעורבותםבביתהספרמצומצמתבהשוואהלהוריםמהקבוצהLareau,1987;Lareau,2003;Huntsinger&(ופסיביותבאדישותומאופיינתהדומיננטית2009Jose,(.אורבך)2007Aurbach,(מראהשככלשלמשפחהישפחותידעבשפתהמקוםופחותהיכרותעםמערכתהחינוך,כךהתמיכהבילדמתבטאתיותרבעידודהילדיםופחותיש הדומיננטיות לקבוצות שיש החברתיים היתרונות בשל הספר. בבית פעילה במעורבותביכולתןלבואבדרישותמגוונותמביתהספרולסנגרעלילדיהם.למשל,לבניהמעמדהבינוניישהכוחוהמשאביםלפעולביעילותכדילעצבאתתכניתהלימודיםהמוצעתלילדיהםולדאוגחומר ועם החינוך מערכת עם הרבה היכרותם בשל כן, כמו גבוהה. ברמה למידה למימושלהם ולעזור ללמידה הקשורות פעילויות באמצעות בילדיהם לתמוך יכולים הם הלימודים,בקידוםהישגיהםהלימודיים,להפגיןציפיותגדולותמהישגיהםהלימודיים,לעזורלהםבתכנוןמורים לדברעם יכולים גם )2009Tyson,&Hill(.הם ללימודיםאקדמייםבעתיד המשךולנצלקשריםחברתייםכדילהשפיעעלתהליכיםבביתהספר.מעורבותשלהוריםמהמעמדבינם הכוחות מאזן לשמירת אמצעי מהווה גם היא אך ילדם, של לרווחתו תורמת הבינוניBaquedano-López,(ועמיתיהבקואדנו־לופזשלמהסקירהללמודשניתןכפיהמורים.לביןבינוני־גבוה ממעמד להורים הספר בית בין היחסים ,)Alexander & Hernandez, 2013יכוליםלהיותמלוויםבמתחיםוקונפליקטיםלאמעטים,בביקורתכלפיביתהספרובפיקוח

שלהוריםעלעבודתםשלמורים.

)Cousins&Mickelson, 2011;Auerbach, 2009; 2010( חוקרים מספר זאת, עם יחדמותחיםביקורתעלהתפיסהלפיההוריםמקבוצותמיעוטיכוליםפחותלהיותמעורביםבחינוךמתאימים תנאים מתקיימים שכאשר מראים מחקריהם לילדיהם. שיועיל באופן הממוסדבבית מעורבות מגלים דומיננטיות לא מקבוצות הורים גם הספר, בית עם יעילים לקשריםהספר.כךלמשל,הוריםממוצאאפרו־אמריקאישישלהםגישהנוחהלאנשיהחינוך,הידעעלתכניתהלימודיםזמיןלהם,והיחסיםבינםוביןאנשיהחינוךמתנהליםבצורהנעימהונוחה–

יהיומעורביםבביתהספרבאותהמידהכמוהוריםמהקבוצההדומיננטית.

הסברים להבדלים במעורבות הורים

הספרותהמחקריתמציעהמספרהסבריםלהבדליםבמעורבותהוריםביןהקבוצותהשונות,הסבריםשחלקםלוגיסטייםוחלקםתרבותיים.

ההסבריםהמתייחסיםלאמצעיםלוגיסטייםמדגישיםאתהחסךבאמצעיםאלו)למשלהעדרתחבורהאוזמן(ובמשאביםכספיים,חסריםהמקשיםעלהוריםלהיותמעורביםבביתהספר.הסברזהנוגעבעיקרלקבוצותמעוטותמשאביםכלכליים.כצפוינמצאקשרחיוביביןמשאבים

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 91 |

Mistry,Vandewater,Huston&Maloyd,2002;(ההוריםמעורבותמידתלביןכלכלייםבתקשורת קשיים על להצביע ניתן לכך בנוסף .)Hayes, 2011;Chin&Newman, 2002בשליטת וקושי מהבדלישפה הנובעים קשיים הספר, בית לבין ההורים בין ושוטפת יעילה

ההוריםבשפההמדוברתבחברה.מכשולזהאופייניבעיקרלקבוצותמהגרים.

הסבריםאחריםמתמקדיםבקיומושלפערתרבותיאפשריביןהתרבותהבית־ספרית,המשקפתאתהתרבותהדומיננטית,לביןהתרבותהמאפיינתאתהבית.המדיניותהנפוצהבבתיספרבמדינותהמערבהיאמדיניותשלהתרבותההגמוניתשלהקבוצותהדומיננטיותוהשליטותבחברה.כוחההוראהמייצגאתהתפיסותהחינוכיותשלקבוצותאלווישציפייהשהתלמידיםוההוריםיאמצואתהערכיםהמגולמיםבהןוינהגועלפיהם.בהקשרזה,מרביתההתייחסותלמעורבותהוריםמצדמערכתהחינוךהיאדרךהפריזמהשלהנורמותוהתפיסותשלהקבוצההדומיננטית.מערכתהחינוךאינהתמידפתוחהלהוריםשאינםמהקבוצההדומיננטית.להנחתהמוצאהזאתישהשלכותעלהיחסיםביןההוריםלביתהספר.עלפיתפיסתםשלבורדייהבין )2003Lareau,(,ההתאמה לארו כגוןאנט זו גישה נוספיםשאימצו וחוקרים ופאסרוןתרבותביתהספרלזושלהמשפחהמאפשרתשעתוקשלהמבנההחברתיושימוריחסיאי־שוויוןבחברה)1977Passeron,&Bourdieu(.הדברמתבטאכך:כאשרישנההתאמהביןהנורמותשלביתהספרלביןהנורמותשהוריםבניהמעמדהגבוהוהבינונימקניםלילדיהם,קליותרלתלמידיםלהסתגל,להתנהלולהצליחבביתהספר,והתקשורתביןהמשפחהוביןביתכיהמעורבות ניתןללמוד יותר.ממספרמחקריםשהתמקדובהבדליםמעמדיים הספררבההגבוההשלהוריםממעמדסוציו־אקונומיבינוני־גבוהלעומתזושלבנימעמדנמוךקשורהWeininger&Lareau,(הספרביתצוותעםבנוח״״להרגישלהםהמאפשרהתרבותי,בהוןוכדי יעילהבביתהספר 2003(.ישלהםהשפה,המידעוהידעהנדרשיםכדילהתנהלבצורה

לדאוגלאינטרסיםשלילדיהם.

כאשרמתקייםפערבולטביןתרבותביתהספרלביןזושלקבוצותלאדומיננטיותבחברה,ובעיקרביןאותןקבוצותאשרמעוניינותלשמורעלהזהותהתרבותיתהייחודיתשלילדיהן,עלוללהתעוררקושיבקשרשביןביתהספרלהורים.כפישמסכמתפלטי,חוסרהתאמהביןתרבותההוריםלתרבותביתהספרעלוללהוביללאי־הבנהביןהוריםלמורים,לציפיותמנוגדותכלפיהילדים,ומכאןגםלאי־מיצויהפוטנציאלשלהתלמידים.הפערהתרבותימקשהעלקשריעילביןביתהספרלהוריםמקבוצותלאדומיננטיות,וישלוהשלכותעלהיחסשלמערכתהחינוךכלפיההוריםושלההוריםכלפיביתהספר)פלטי,2014,עמ׳6(.אכן,ממחקריםשנעשוניתןללמודעלהיחסהדיפרנציאלישלמוריםכלפיהוריםמקבוצותחברתיותשונות)ר׳למשל2013Capraro,&CapraroBicer,(.מוריםוצוותיביתספרמגליםלעתיםקרובותשקללהםיותרלעבודעםהוריםמקבוצותחברתיותמסוימות,והוריםמרקעתרבותיאומעמדישונהאינםמוצאיםשפהמשותפתעםביתהספרונתקליםבחוסרתקשורתוחוסרהבנהכשהנורמותוהציפיותלאמתאימותאולאמובנות)2010Hill,(.כפישמצאההיל,המפגשביןביתהספרוביןתלמידיםמקבוצותתרבותשונותעלוללהוביללהתנגשות,לחוסרהבנה,לבלבולולכאוס

| 92 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

)2010Hill,(.לדוגמה,מוריםעלוליםלפענחלאנכוןהתנהגויותשלילדיםמקבוצותמיעוטCleary&Peacock,1998;Kim,(ללמודמוכנותוחוסרתרבותיחסךשלכשיקוףולראותןשל בחינוך כללי עניין כחוסר לפרש עלולים הם ההורים של המעורבות חוסר ואת ,)2009שייכים שאינם לילדים לעזור כיצד יודעים אינם מורים קרובות לעתים ועוד, זאת ילדיהם.ל״זרםהמרכזי״,ואינםמכיריםאומעריכיםפרקטיקותשלגידולילדיםשמוצאםבמשפחותממעמדנמוךאובמשפחותמהגריםכפישהםמכיריםומעריכיםאתגידולהילדיםבניהקבוצההדומיננטית)2009Kao,&Turney1997;McCarthey,(.בשלחוסרהערכהולגיטימציהמצדביתהספרלמשאביםהתרבותייםשלקבוצותמיעוט,ההוריםבקבוצותאלואינםנתפסיםכמשאברלוונטילהצלחהשלילדיהקבוצהבביתהספר.יתרעלכן,בגללהיותםבעמדהפחות

חזקה,הםגםאינםנתפסיםכגורםשיכוללתרוםולסייעלביתהספרבכלל.

בית מול להתנהל כיצד יודעים ואינם זכויותיהם את למצות יודעים אינם מצדם ההוריםהספר.מחקריםמתאריםאתהקשייםשבהםנתקליםהוריםמקבוצותמיעוט,בעיקרמהגרים,כאשרהםבאיםבמגעעםמערכתהחינוך.ישלהםתפיסותחינוכיותשונות,ציפיותשונותהמקובלים מאלה שונים וערכים ואוריינות שפה קשיי ילדיהם, של והלמידה מההתנהגותTurney(הספרביתעםולקונפליקטיםלסכסוכיםלהובילעלוליםאלהוכל–החינוךבמערכת2010Kao,&(ולכךשמוריםיתפסואתהמשפחותכ״בלתימעורבות״.לפיקרוזיירקיימיםהוריםמעורבים בין עלהרחבתהפער גזעניותהמשפיעות ופרקטיקות מדיניות סוגי אפילוCrozier,(מיעוטמקבוצותהוריםלשולייםודוחקותמפלותואלהלא־מעורבים,להוריםבחינוך2001(.אכן,נמצאכיהוריםמקבוצותלאדומיננטיותעלוליםלהיתקלבמחסומיםפסיכולוגייםנוכחים להיות עליהם המקשים אמון, וחוסר והבנה הערכה חוסר אפליה, של תחושה כגון

.)Lee&Bowen,2006(הספרבביתומעורבים

מחקריםנוספיםמראיםשהוריםמקבוצותמיעוטנמצאיםבשולייםונדחקיםכאשרהםמנסיםAuerbach, 2002; Barnyak & McNelly, 2009;( ילדיהם לטובת ספר בבתי להתערב2000Youdell,&Gillborn(,זאתבהשוואהל״הוריםלבנים״מהמעמדהבינוני,שישלהם.)Crozier,2000(יישמעשקולםכדיהדרושיםהכלכלייםוהמשאביםהחברתי־תרבותיההוןפלטילמשל הבית־ספרי. מודריםמהמרחב נמוךחשים הוריםממעמד כי נמצא כן, על יתרHanafin&Annelynce,(באירלנדמצוקהבשכונתהוריםמעורבותשבחןמחקרמתארתהודרו כאילו חשו אך ילדיהם, חינוך בעניין מודאגים היו ההורים כי נמצא ובו )2002ועל אישי באופן עליהם שהשפיעו עניינים על הספר בבית החלטות בקבלת מההשתתפותההתקדמותשלילדיהםבלימודים.ההוריםשהשתתפובמחקרזהדיווחושלאמתייעציםאיתםכשמגבשיםאתמדיניותביתהספר.הםהרגישושאיןלהםתפקידבוועדותובמועצות,ושבדרךההחלטות. את קיבלו כבר הספר בית שרשויות אחרי גומי״, כ״חותמת רק נדרשו הם כלללהוריםהייתהתחושהשביקוריהםביןכותליביתהספראינםרצויים,והםדיווחועלתחושותשלחרדה,עצבנותופחדבפגישותאישיותעםמורים.מגמותדומותנמצאוגםאצלהורים

מקבוצותמיעוטאתניות.

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 93 |

מהספרותהמקצועיתשעסקהבתפיסותובאמונותהנוגעותלתפקידםשלההוריםבבתיהספרניתןללמודכיקבוצותמיעוטמבחינותביןתפקידןבביתלביןתפקידןבביתהספר.ההוריםמעריכיםאתהמוריםכבעליסמכותומומחיםבתחוםהלימודיוהחינוכיבביתהספר,לכןהםסמכות הוא שהמורה התפיסה ילדיהם. של הלמידה בתהליכי להתערב להם שאל סבוריםפרופסיונלית,בעלהמומחיותוהידעבהוראהוחינוך-מהווהמכשוללמעורבותןשלהקבוצותילדיהן בחינוך ומשמעותי תורם לקחתחלק פחותמסוגלות דומיננטיותהמרגישות הפחות)2010Hill,2003;Willems,&Gonzalez-DeHass(.זאתועוד,בגללחוסרהיכרותעםנתקלות מיעוט קבוצות ,)Turney&Kao,2010( אוהשכלה ומגבלותשפה הלימוד תוכנייש ולכך בית, שיעורי הכנת כגון למידה בתהליכי לילדיהן לסייע יכולתן מבחינת בקשיים

השפעותעלהישגיהתלמידים.

כיצד לקדם מעורבות הורים?

לצדהמכשוליםוהחסמיםהקיימיםלמעורבותהוריםשלבניקבוצותממעמדנמוךומקבוצותביתהספר יכוליםלהצביע,עלסמךהספרותהמחקרית,עלחשיבותושל מיעוטאתני,אנובקירובההוריםובגיוסםלתהליכיםהקשוריםבו.ביתהספרנדרשלהיותיוזםואקטיביבקידוםנושאזה.כפישבקואדנו־לופזועמיתיה)2013al,et.Baquedano-López(מציינים,מעמדחברתיאמנםמשמעותיבהבנייתהיחסיםביןביתהספרלהורים,אךביתהספריכוללפעוללקידוםיחסיםהמבוססיםעלכבודהדדיומסייעיםלשיתוףשלהוריםממעמדנמוך.באופןספציפיישהדגשהשהכלתההוריםמהרקעהחברתיוהאתניהמגווןומתןמקוםלקולםהםבאחריותביתהספר.ואכן,חוקריםסבוריםכיהגורםהעיקרישמשפיעעלהחלטתםשלהוריםאפיקי פיתוח כגון, נוקט, שהוא והפעולות המדיניות דרך הספר, בית הוא מעורבים להיותמעורבות להגברת הדרכים הבית־ספרית. בעשייה מעורבים להיות הורים ועידוד תקשורתהעשויות אסטרטגיות מספר מובאות ,)2014( עופרים של בסקירה מגוונות. הן ההוריםבית בין הקשר לחיזוק ולתרום להורים המשפחה בין לקשר המכשולים על להתגבר לסייעהספרלהוריםמקבוצותלאדומיננטיות.אסטרטגיותאלהכוללותביןהשארגמישותבלוחותזמניםובמיקוםשלפגישותוכןגיוסארגוניםוחבריקהילהלמענהלצרכיםלוגיסטיים;הפעלתמתורגמןוהכללתמוריםדובריהשפהשלקבוצותהמיעוטבצוותביתהספר;שיתוףארגוניםקהילתיים,חבריקהילהאוהוריםכמתווכיםביןביתהספרלמשפחות;הפעלתתכניותלתיאום

ציפיותוגישורביןהתרבותהמשפחתיתלזושלביתהספר.

לאורהעדויותהעולותמהספרותהמחקרית,ולפיהןתכניותלקידוםהתערבותהוריםבקרבקבוצותלאדומיננטיותתורמותלשיפורהישגיתלמידים,ישחשיבותלפיתוחתכניותהתערבותלחיזוקהקשרביןהוריםלפעילויותבית־ספריות.עלכךניתןללמודמהמטא־אנליזהשלג׳נס)2012Jeynes,(,שניתח51מחקריםשבחנואתההשפעותשישלתכניותהתערבותשונותלקידוםמעורבותההורים-עלהישגיתלמידים.אףעלפישג׳נסאינובודקבאופןספציפי

| 94 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

תלמידיםבגילההתבגרותואינומתייחסבאופןישירלקבוצותמיעוט,המדגםכוללמספרלאמבוטלשלמחקריםשהיוממוקדיםבקבוצותלאדומיננטיותבדרגותכיתהשונות.

הזמנת ידי על למשל מידתהאקטיביותשלהם יגבירואת ספר אףהמליצושבתי החוקריםהורים,מתןתפקידמשמעותילהוריםוהענקתתחושהשליעילותבעזרהבלימודיושלילדם.גישהזודורשתמצוותביתהספרלפתחאסטרטגיותלקירובהורים)כגוןהזמנתהוריםליטולחלקבפעילותביתהספר,בנייתיחסיאמון,הכרהבערכיםובנורמותשלתלמידיםמקבוצותלשפר שנועדה הכשרה למורים, בהכשרה השאר בין התכניות התמקדו זה לצורך מיעוט(.בחינוך הורים מעורבות שבחנו חוקרים ,)2014( פלטי לפי משפחות. עם עבודה מיומנויותכיהענקתתפקידמשמעותילהוריםמעלהאתהמוטיבציהלמעורבותהורים ילדיהםמצאובקרבקבוצותמיעוטשונות.דרכיהתערבותאחרותמתמקדותבמתןהדרכהוהכשרה)לפעמיםגםמעקבתומך(להורים,במטרהלהרחיבולהעמיקאתהידעוהכישוריםשלהםבמיומנויותהוריות,להקנותלהםידעעלמערכותחינוךונהלים,לפתחאסטרטגיותסיועלילדיםבנושאהלימודים,ולחזקאתשליטתםבשפהאובתוכןחינוכיאחרהנדרשלהםכדילסייעלילדיהם.המוקדהעיקרישלדרכיההתערבותהאלההואשינוידרכיההתנהלותוההתנהגותשלההוריםכלפיילדיהם.במחקרמטא־אנליזהשערךג׳ינס)2012Jeynes,(נמצאכילתכניותלמעורבותהייתה לילדיהם, לקרוא הורים בעידוד הממוקדות לאלה בעיקר הספר, בית שיוזם הוריםבמחקרים לב לתשומת זכתה האוריינות בתחום התערבות התלמידים. הישגי על השפעהשבוצעולפנילמעלהמעשור)2002Mapp&Henderson(.מוקדנוסףשלדרכיהתערבותהואהדגשהשלהישגיםלימודייםוחיברותלהשכלה.חיברותזהמשמעותוהפגנתציפיותמצדירכשוהשכלה,התייחסותשלהםלנלמדבביתהספרכחשובלעולמםשל ההוריםשילדיהםהמתבגריםולעתידםועידודשלהםלשאיפותהילדיםלהשכלהותעסוקה,קנייתידעורכישתבקידום מעוניינות מיעוט קבוצות .)Hill&Tyson,2009( למידה ואסטרטגיותשל דרכיםההישגיםוההצלחהשלילדיהם,אולםלאתמידהןיודעותכיצדלעשותזאתבאופןהיעיל.עלכן,סבירלהניחשלתכניותהתערבותהמחזקותאתתפקודםשלההוריםכמקדמיםומכיניםבביתאתילדיהםלהצלחהבביתהספר-תהיהתרומהליחסיביתספרוהוריםולהישגיילדיהםצורכיההורים על עונות היאשתכניותאלו לכך דומיננטיות.הסיבה בניהקבוצותהלא שלוחשיפה ידע להן ושחסרים נמוכים לעתים שלהן ההשכלתיים שהמשאבים אלו, מקבוצות

לעולםהאקדמי.

כיווןנוסףלהגברתמעורבותהוריםהואהתייחסותלקהילהכמסגרתלפיתוחמנהיגות.בהקשרזהאנועדיםלכךשקבוצותלאדומיננטיותמשקיעותמאמציםרביםלצמצםאתפערההישגיםשלילדיהןעלידימעורבותאינטנסיביתבתמיכהבחינוךהילדיםבביתאובמסגרתהקהילהArmando-(בברזילספרלביתדוגמהמביאהפלטי.)Hill,2010(נמצאיםהםשבההרחבה2004Apple,&Gandinאצלפלטי,2014(,שבונוצר,בעקבותתהליךארוךשלעבודהעםהקהילה,פורוםשארגןעקרונותלמדיניותחדשהבביתספר.בפורוםזהההוריםהתחילולגלותליצירתהשתתפות וערכיםהנחוצים מיומנויות רכישת ידי על יכולותחדשותשלמעורבות

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 95 |

פעילהבקבלתהחלטותמתוךשותפותוכבודהדדי.ביתהספרהזההצליחלכלולאוכלוסייהנוספת וגםמחוץלחברה.דוגמה שלמהשאלמלאהפרויקטהייתהנשארתמחוץלביתספרלשיתוףהקהילהאפשרלמצואבקרבהאבוריג׳יניםבאוסטרליה,שתבעולעצמםאתהזכותלחנךאתילדיהםלפיהערכיםהתרבותייםשלהםתוךשמירהעלזהותםועלדרכיהלימודהמקובלותבתרבותם.הנהדבריםשאמרוחבריהוועדההארציתלחינוךאבוריג׳יניבאוסטרליה:״החינוךלילדינוצריךלהיותתהליךשבנויעלמהשחבריהקהילהרואיםלנכון,ומושתתעלדרכיהלימודהנהוגותבקהילה.חינוךכזהמיועדלפתחאתהפוטנציאלהגלוםבילדינוולאלהרוסאתזכותנולהגדרהעצמית.חינוךלילדינואמורלפתחאנשיםשגאיםבמורשתםומכיריםאותהבדבבדהנדרשותבחברההאוסטרליתשל והיכולותהטכנולוגיות הכישוריםהאקדמיים רכישת עםלהירכשבהרמוניהעםהתרבותהאבוריג׳ינית, צריך חינוךאפקטיבי כי אנומאמינים ימינו.הערכים,הזהותובחירתסגנוןהחיים.אנומאמיניםשעלמנתלבצעמשימהזוישלתתאתהאחריותליישוםמדיניות,לתקצובולהפעלתתכניותהחינוךבידיהאבוריג׳ינים.כלזהמצריךTeasdale&(החינוכיות״התכניותלהפעלתמהקהילהמקצועאנשיוהכשרתתכניותפיתוח

.)Whitelaw,1981

ייחודיותשלמעורבותהורים מחקריםמראיםשישתועלתרבהבהתמסדותשלפרקטיקותשלהם התרבותי העולם על מבוססות ואשר לעצמם ומסגלים מאמצים מהגרים שהוריםלמחקר דוגמה )2014( פלטי מביאה זה בעניין .)Suárez-Orozco, 2001; López, 2001(שבוצעבמשפחתמהגריםמניקרגואה)2007Menard-Warwick,(וממנועלהכיהמשפחההמורחבתהיוותהבסיסלבנייתמעורבותמשפחתיתבחינוךהילדים.הדברנעשהעלידיהגדרתציפיותגבוהותלעתידמצדמשפחותמהגרים,ציפיותשילדיהןיגיעולהישגים.התגבשונורמות- בכיתה בפעילויותהתנדבות פעולהשאפשרולמשפחהלהשתלב ודרכי חברתיותחדשותסיועבעבודותיצירה,בהנחייתשיעורימלאכת־ידועוד.מחקרזההוכיחכיגםהוריםמהגריםשאינםבעליהשכלהגבוההעלפיסטנדרטיםצפון־אמריקנייםיכוליםלהשתמשבמגווןרחבילדיהם,למרותרמתהאוריינותהלשונית כדילתמוךבחינוךשל זמינים שלמשאביקהילה

שלהם.

לצדתכניותהתערבותלקידוםשיתוףההוריםבביתהספר,הספרותהמקצועיתמצביעהעלהחשיבותהרבהשישלמנהליבתיהספרבקידוםמעורבותהורים,שיתופםבקבלתהחלטותובמיוחדבהפעלתןשלתכניותהתערבותשונות)2014Goldring,&Drake(.אורבךלמשליחסישותפות,מתוך עלמנהיגותאותנטיתכמקדמת דגש )20102009;Auerbach,(שמהוכבוד ומתוךאמוןהדדי והתרבותייםהייחודייםשלההורים הכרהבמאפייניהםהחברתייםכמאפשר המנהלים של התפקיד על מדווחת היא מיעוט. מקבוצות להורים הספר בית ביןהזדמנויותמשמעותיותלשיתוףהוריםעלידיקיוםכנסיםשנתייםעםנבחריציבור,ביקוריהורים של לאוריינות תכניות של הפעלה בית־ספרית, לפעילות הרחבה הקהילה גיוס בית,)בעיקראלהשאיןלהםשליטהבשפההאנגלית(ועוד.אכן,במספרמחקריםשבחנומנהליםמצליחים,כאלההעובדיםעםקבוצותממעמדחברתי־כלכלינמוךאובעלותשיעורגבוהשל

| 96 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ותורמת לביתהספר ביןההורים יוצרתקירבה כימנהיגותאותנטית נמצא קבוצותמיעוט,ליעילותביתהספרבקידוםאוכלוסייתהתלמידים.עודנמצאכיבתיספראלה,פועליםלסנגורעלהקהילה.כלומר,הםבעליתפיסהרחבהשלתפקידםהחוצהאתגבולותביתהספרובסופומעורבות המטפחים מנהלים כי נראה קהילה. מאותה חלק שהם להורים גם מגיע דבר שלהפעולהשלהם שיתוף מגביריםאת ההורים, בקרב לשינוי מובילים מיעוט בקבוצות הוריםMarx&Larson,2012;Ylimaki,Bennett,Fan(הספרלביתההוריםביןאמוןומבססים

.)&Villasenor,2012

מעורבות הורים בישראל: הבדלים בין קבוצות חברתיות

הדיוןבמעורבותהוריםבמערכתהחינוךהישראלית,בהסתכלותרב־תרבותיתהואמאתגרשכןזוהימערכתהטרוגניתמאוד.ביטויפורמלילהטרוגניותזומשתקףבמבנהשלמערכתזו,מבנהבנויה זה,מערכתהחינוך ופוליטיותמקיפות.בהקשר בעלמשמעויותחברתיות,תרבותיותמהתלמידים כ־75% לומדים שבו היהודי, החינוך וברורים: סגרגטיביים מובחנים, ממגזריםהיהודים לומדים25%מהתלמידים.אחוזהתלמידים והחינוךהערבי,שבו במערכתהחינוך,והערביםהלומדיםיחדהואיחסיתקטןמאודוכךגםמספרבתיהספרשבהםהאוכלוסייההיאהטרוגניתעלבסיסשללאום)שויד,שביטדלאשהואופק,2014(.להבחנהזוישכאמורגםמשמעותפוליטית,שכןהמגזרהערבימהווהקבוצהחלשהיחסיתלמגזרהיהודיבממדים

רביםבחברהבכללובמערכתהחינוךבפרט.

של בסיס על הבחנה ישנה היהודי בחינוך נוספות: מובנות הבחנות יש מגזר כל בתוךדתיות–ביתספרממלכתי)כ־55%מהתלמידים(,ממלכתי־דתי)18%(ועצמאי)משרתבעיקרבין הבחנה יש הערבי במגזר כ־27%(. – האולטרה־אורתודוקסית היהודית האוכלוסייה אתוהחינוךהבדואי.בקרב ומוסלמית,החינוךהדרוזי נוצרית החינוךהערבי,הקולטאוכלוסייההיהודיםישהבחנותאתניותנוספותעלפיקבוצותשהיגרולישראלממדינותשונותבעולם.תיאורקצרזה,מצביעעלכךשמערכתהחינוךקולטתאוכלוסיותמרקעתרבותיוחברתימגווןועשיר.לכןישלישראלגםהרקעוגםהפוטנציאללחינוךרב־תרבותי.למעשה,החינוךלרב־.)2007 )אבו־סעד, ממש לה חיוני גם הוא הישראלית, החברה את הולם רק לא תרבותיותלגיווןהזהניתןלהוסיףאתהריבודעלבסיסמעמדי,שמגביראתהשונותבקרבאוכלוסייתהתלמידיםבמערכתהחינוך,כיכלקבוצתלאוםאודת,היאהטרוגניתבהרכבההמעמדי)אבו־

סעד,2011(.

שונותרבהזומציבהאתגריםרביםלמעורבותהורים,אתגריםשיכולתנולהבינםולהתמודדאיתםמוגבלתלמדיכיום.יתרעלכן,ייתכןשהדיוןבמעורבותהוריםכפישהוצגלעיל,בהתייחסלקבוצותמיעוטאוקבוצותמעמדיותשונות,אינובהכרחמתאיםלהקשרהישראלי,ביןהשאר

בשלאופיהיחסיםהפוליטייםביןהקבוצותהחברתיותהשונות.

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 97 |

גםבישראלישהוריםהמעונייניםלהנחיללילדיהםאתערכיהםותפיסותיהםהחברתיות,וכפי,)1995 ושפירא, שביט גולדרינג, ;1990 ושפירא, )גולדרינג בעבר שבוצעו במחקרים שדווח)נוי, הספר בבית התלמידים ולקידום החינוך למערכת חיוני משאב מהווים האלה ההוריםבחינוך אקדמית הצלחה המדגישות שונות תרבותיות לקבוצות גם נכונה זו קביעה .)2014Shor, 2004; Rosental & Roer-Strier, 2001( המועצות מברית מהגרים למשל ילדיהן,ועוד(.בשניםהאחרונותנמצאומעטמחקריםהעוסקיםבמעורבותהוריםבקבוצותחברתיותשונותבישראל.להלןמובאלקטממצאיםמתוךהמחקריםבנושאזה.כמהמחקריםשמודגשעלההיבטהמעמדישלאוכלוסייתהתלמידים)ראהלמשלרוזנבלטופלד,2003(.במחקריםיש חברתית־כלכלית מבחינה מבוססות אוכלוסיות המשרתים מורים בקרב כי נמצא אלואמביוולנטיותכלפימעורבותהוריםושיתופםבעשייהבביתהספר.מצדאחדדיווחומוריםלפתח מבקשים מורים כי נמצא ואף הספר, בבית ההורים מעורבות של חשיבותה על אלווממצבים מחזקים עמם טובים קשרים שכן מבוסס, חברתי ממעמד הורים עם אמון קשריאתמעמדהמוריםהאלהבביתהספר.מצדשניהתבררכיהמוריםגםמפגיניםחששותרביםממעורבותהורים,כיבאינטראקציהשלהםעםההוריםהםחוויםקונפליקטיםשמערעריםעלAddi-Raccah&Arviv-Elyashiv,(לעבודתםרבהאי־ודאותומכניסיםהמקצועימעמדם2008(תחושותאלובולטותפחותבקרבמוריםשעובדיםבבתיספרהמשרתיםאוכלוסייהממעמדחברתימבוסספחות.מוריםאלולאראובהוריםמןהמעמדהנמוךגורםמשמעותי,בבית עמיתיהם עם אמון יחסי פיתוח ידי על הספר בבית מעמדם את לבסס העדיפו והםהספר)2008Elyashive-Arviv,&Addi-Raccah2012;Addi-Raccah,(.אצלההוריםניתןללמודעלמגמותאחרות.ממצאימחקרםשלרוזנבלטופלדמשנת2003מראיםשככלשלהוריםישיותראמוןבביתהספר,כןהםנוטיםלהיותפחותמעורבים.מתאםדומהנמצאגםאצלהוריםממעמדנמוךוגםאצלהוריםממעמדגבוה.ממצאיםאלודורשיםבחינהנוספתמורים, לעומת הורים של מבטם מנקודת הורים-מורים יחסי לבין אמון בין הקשרים של

בהקשריםחברתייםשונים.

עבודותאחרותבחנומעורבותהוריםמההיבטהמגזרי.במחקרהשלפישרמובאתיאורשלמעורבות דפוסי שפיתחו - והערבי הממלכתי־דתי הממלכתי, - מהמגזר ספר בתי שלושהוביססומודליםשוניםשלשיתוף ותרבויותשונותבקהילה ביטוילמסורות הנותנים הוריםדווחעל גרינבאום,2010( לוועדת )בסקירהשבוצעה גםאצלפרידמן )פישר,2010(. הוריםשבזרמים לזו בהשוואה יותר גבוהה המעורבות רמת הממלכתי בזרם מגזר: לפי הבדליםהממלכתי־דתי,החרדיוהערבי.הבדליםביןהמגזריםקיימיםלארקבעוצמתהמעורבותאלאגםבדפוסיםשלה.נמצאועדויותלכךשבמגזרהערביההוריםאמנםמייחסיםלחינוךחשיבותרבה)כמובמגזרהממלכתי(,אולםמעורבותםבאהלידיביטויבעיקרבזירההביתית,ואילובביתהספרהםמעורביםהרבהפחותמאשרההוריםבמגזרהממלכתי),2012Zedan(.לבנדה)2009Lavenda,(,שהתבססהעלהמודלשלהובר־דמפסיועמיתיה,מדווחתשבמגזרהערבימידהשביתהספרנותן )בניגודלמגזרהיהודי(הוריםנוטיםלגלותמעורבותבביתהספררקב

| 98 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

להםהזדמנויותלהשתתףומזמיןאותםלקחתחלקבפעילותבית־ספרית.רינאווי)2003(טעןכילמרותהחשיבותשההוריםבקהילההערביתרואיםבלימודיילדיהם,הקשריםבינםלביןביתהספרחלשים.ההוריםמתייחסיםבאדישותלבתיהספר.לרובהםאינםמבקריםבהםואינםמתענייניםבנעשהבהם.כןמצייןרינאווישמראיונותעםההוריםעולהכיחלקניכרמהם,עקבחוסרהניסיוןאובשלחוסרזמןוסבלנות,אינםמסוגליםלסייעלילדיהםבהכנתשיעוריהבית.נוסףעלכך,הםאינםיודעיםאיךלכווןאתילדיהםלמקצועותהלימודומוסדותהלימודלאחרסיוםביתהספרהתיכון,והמקצועותהמועדפיםעלההוריםאינםבהכרחאלההמועדפיםעלהילדים)רינאווי,2003,עמ׳60(.יחדעםזאת,גםבמגזרהערביקייםקשרמובהקביןמעורבותיסודייםמאשר יותרבבתיספר גבוהה ומעורבותההורים לביןההישגיםהלימודיים, הורים

בבתיספרעל־יסודיים.ממצאיםאלודומיםלאלההעוליםמןהספרותהמחקרית.

באוכלוסייה המתמקדת בר־יוסף, של בעבודה נוספות, אתניות מיעוט לקבוצות באשרבין מצומצמת לתקשורת המובילים שפה, מחסומי שקיימים מדווח בישראל, האתיופיתBar-(הספרבביתילדיהםשלמצבםעלההוריםשלידיעהולחוסרהספרביתלביןההורים2001Yosef,(.תשומתלבנדרשתלקבוצהזו,שאחוזניכרמבניה,בעיקרבגילחטיבתהבינייםוהחטיבההעליונה,לומדיםבמסגרתשלפנימיות)אלמוג,2008(.משמעותהדברשההזדמנויותלקשריםמשמעותייםעםההוריםמוגבלותמלכתחילה,ולמעשהקייםנתקמובהקביןהמסגרת

הפנימייתיתלביןההורים.

הורים של ביוזמות מתמקדת בישראל הורים למעורבות המתייחסת ספרות של אחר סוגהוא ביפו הדמוקרטי־ערבי הספר בית תרבותם. את המשקפים ייחודיים ספר בתי בהקמתדוגמה.משפחותערביותיזמווהקימוביתספרכחלופהלחינוךהאורתודוקסיהנוצרי.הבחירהבהקמתביתספרזהמשקפתאתהתנגדותהאזרחיםהערבייםביפולדחיקתםלשוליים,יחדעםחוסרנכונותלהיותמשועבדיםלתפיסותחינוכיותלאדמוקרטיות.עלידיכךשיזמואתהקמתביתהספרהדמוקרטיהםהגדירומחדשאתזהותםכאזרחיםערביםביפו,ויצרומרחבבעיקר שהתמקדו חוקרים, וכמה כמה .)Levy &Massalha, 2010( חדש חינוכי־תרבותיבמגזרהיהודי,בדקויוזמותשלהוריםלהקמתבתיספרהמשקפיםאתערכיהםאואתרצונםלקבלשירותיחינוךאיכותיים)ראהלמשל,2008Eyal,2014;Blomqvist,&Gofen(.ישלשיםלבשבמקריםאלה,ההוריםהיוממעמדחברתימבוסס,בעלימשאביםחברתיים,והםרב־ כחברה בישראל המצב מסקירת כללי, באופן זו. מטרה להשגת קולקטיבי באופן פעלותרבותית,לאנמצאההתייחסותמספקתליחסיםביןהוריםלמערכתהחינוךבכלל,ובהקשר

זהלאהייתההתייחסותמעמיקהלהיבטהרב־תרבותיוהמעמדי.

סיכום ומסקנות

מערכתהחינוךהישראליתהיאביסודהמערכתשישבהשונותחברתיתותרבותיתרבה.לכןנדרשתהתייחסותלשונותהזאתביחסיםשביןביתהספרלהורים.צורךזהגדולבמיוחדלאור

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 99 |

שונות אתניות מקבוצות הורים של מגוונים מעורבות דפוסי על מצביע שהמחקר העובדהוממעמדחברתישונהבחינוךילדיהם.לפיכךדרושלאמץעקרונותשלחינוךלרב־תרבותיותכדילאפשרלהוריםמחברותבעלותרקעאתנישונהלהיותשותפיםאמיתייםבחינוךילדיהם

ק. בביתהספר,מצבשהיקפוכרגעלאמספ

מסקירתהספרותשהובאהבפרקזהאנויכוליםלהסיקשלכלהקבוצותהחברתיותהקשרביןביתהספרוביןההוריםהואמשמעותיוחשוב.אולםהיכולתשלקבוצותמיעוטלעומתקבוצותדומיננטיותליטולחלקפעילבעשייהבביתהספרולמצותאתהקשרעםביתהספרכדילקדםוקבוצות נסיבותהחייםשלקבוצותמיעוטאתניות ילדיהםמלווהבקשייםלאמעטים. אתמעוטותאמצעיםכלכלייםואחרים,בניהמעמדהנמוךלמשל,לצדהפערהתרבותיביןמערכתהחינוךלביןהתרבותהייחודיתשלבניקבוצותאלו,הופכיםאתהאינטראקציותביןביתהספרלהוריםללאמועילותולעתיםלכאלההמלוותבקונפליקטיםובתהליכיהדרה.הוריםמקבוצותמיעוטוהוריםדלי־אמצעייםמשקיעיםאתמיטביכולותיהםבסיועלילדיהםובקידומםבזירההביתית,בעודהםעצמםמנותקיםמהזירההבית־ספרית.סבירמאודלהניחשלרובהילדיםהנידונות הקבוצות שעבור העובדה לאור במיוחד מזיק, הספר לבית הוריהם בין ה״ריחוק״

ההצלחהבביתהספרהיאהאפיקהמרכזישיאפשרלילדיםניעותחברתיתבעתיד.

במצבזהאנורואיםבביתהספראתהגורםהמשמעותיביותרשיכוללהוביללשינויביחסיםתיאום לעשות שחשוב למדנו שונות. דומיננטיות לא מקבוצות להורים הספר בית שביןציפיותביןההוריםלמוריםולהגדירהיטבמהימעורבותהוריםומהםמרכיביההשונים,תוךולמורים להורים תאפשר זו פעולה התלמידים. של והתרבותי האתני לרקע התייחסות כדילהתמודדעםהמכשוליםהנלוויםובכךלהגביראתרמתהמעורבותשלההורים.ככלשההורהחששביתהספרנותןבואמוןומעודדאותולקחתחלקבפעילותהבית־ספרית,כךהואנוטה

להיותמעורביותרבעבודתביתהספר.

קשרים המקדמות הספר בתי ידי על יזומות התערבות תכניות קיימות אכן שהראינו, כפיחיובייםביןהוריםלביןביתהספרותורמותלשיפורהישגיהםשלהילדים.עםזאתישלצייןכיהתכניותהללועדייןטעונותהמשךמחקר,העמקה,בחינהשלמרכיביהןהיעיליםולימודכל של ונכונות החינוך מערכת של היערכות נדרשות אלה כל עם בבד בד מהצלחותיהן.ובעליתפקידיםשוניםבמערךהחינוכי–לקחתחלקפעיל השותפיםבה–מורים,מנהליםלזירהחינוכיתמכילהופתוחהלסביבההחברתיתשבההוא ומשמעותיבהפיכתביתהספרממוקם.לביתספרנדרשידעעלהתפיסותהתרבותיותשלהאוכלוסייהשהואמשרתוהבנתהאופןשבוהוריםתופסיםאתמעורבותםבחינוךילדיהם.במובןזה,כפישחוקריםמצביעים,ישחשיבותבזיהוידפוסיהמעורבותשלקבוצותלאדומיננטיותשונותכדישביתהספריוכללפתחקשריםאפקטיבייםעםההורים)2009Tyson,&Hill(.סוגיהזוהיאאקוטיתבחברה

שישבההרבהגיווןושונותתרבותית,כפישישבישראל.

| 100 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בהתאםלכךנביאכאןכמההמלצותשיכולותלדעתנולסייעלמערכתהחינוךבקידוםיחסיםאותנטייםביןהוריםלביתהספר,יחסיםשיהיומבוססיםעלכבודהדדי,הכרה,הבנהוהכלה

שלההוריםכשותפיםבעשייההחינוכית.

המלצות בדבר התאמת הקשר עם ההורים למאפייני הרקע של המשפחה

כלהתייחסותלהוריםוכלקשרעםהוריםחייביםלהביאבחשבוןאתהרקעהתרבותיוהכלכלי־חברתישלההורים,כוללהמשאבים)הכלכליים,הטכנולוגייםוהאחרים(העומדיםלרשותם

וכוללהעדפותיהםהתרבותיות.

תיאום ציפיות ובניית אמון:מחקריםמראיםכיככלשההורהחששביתהספרנותןבואמוןונוטהלשתףאותובאופןאמיתי,כךהואנוטהלהיותמעורביותרבעבודתביתהספר.בחלקמערכת לבין התלמידים הורי בין אמון של בעיה שקיימת ישחשש בישראל מהאוכלוסיות

החינוךבכללוביתהספרשלילדםבפרט,אםכיאיןעלכךמידעמבוסס.המלצותינוהן:

בחברהרב־תרבותיתחשובלערוךתיאוםציפיותביןההוריםלביןאנשיהסגלהחינוכי, ולהגדירהיטבמהםסוגיהמעורבותהמתבקשיםמןההוריםמצדאחד,ומהןציפיותיהםשלההוריםמביתהספרמצדשני.פעולהזותאפשרלהוריםולמוריםלהתמודדיחדעם

המכשוליםהמלוויםאותםובכךלהגביראתרמתהמעורבות.

חובה כנושא וההורים ספר בית יחסי את לכלול יש מורים: של מקצועי ופיתוח הכשרה בהכשרתהמורים.מטרתההכשרההיאלהכיראתמורכבותהקשרביןהוריםלביןביתספרתאפשר זו מעמיקה הבנה המעשית. ברמה והן התאורטית ברמה הן רב־תרבותית, בחברה

התייחסותלרקעהאתני־תרבותיעלזהויותיוהרבות.

כיועציםבביתהספראת ולהכשרהשלבעליתפקידים ישלכלולבתכניתלהכשרתמנהליםהנושאשלבנייתתשתיתאיתנהלשיתוףההוריםולחיזוקהקשרבינםלביןביתהספר,תוךכדי

התייחסותלרקעהאתניוהתרבותישלאוכלוסייתהתלמידים.

המלצות הנוגעות למערכת הבית־ספרית

במשפחה הורים של מיטבי בתפקוד שיתמקדו סדנאות או חוגים ההורים עבור לארגן ישוייעוץלהוריםלהשתלבותטובה ובקהילה,בהגברתהדימויהעצמישלההוריםובמתןסיועיותרבמערכתהחינוך.פעילותמסוגזהתגביראתמודעותהתלמידיםלערכיהמשפחהוביתהמגע אישיים. כישורים בפיתוח ותסייע התלמידים של בהתנהגותם לשיפור תביא הספר,ויסייעלמשפחות ביןהמורהלתלמידיו יגביראתההבנה הרצוףשלביתהספרעםההורים

בהבנתהדרישותהלימודיותשלביתהספר.

מעורבות הורים: ההיבט החברתי־תרבותי | 101 |

עלביתהספרלהביאבחשבוןגםאתההטרוגניותאוההומוגניותשלאוכלוסייתהתלמידיםבו.ישלאפשרלהוריםמתרבויותמיעוטוממיצבחברתיכלכלינמוךלהביעאתדעתםולהשפיע

עלביתהספר,גםאםדרושותלשםכךפנייהיזומהוהשקעתמשאביםייעודית.

עלמנתלהגביראתמעורבותההוריםמכלשכבותהחברהישלבנותאתמדיניותביתהספרבנושאשלמעורבותהוריםכךשתהיהמותאמתלמאפייניהאוכלוסייהשלביתהספרותשקףאתהרקעהאתני,התרבותיוהמעמדישלההורים.מדיניותזותקנהלהוריםמקבוצותהמיעוטהקשר את ותחזק הספר בבית מעורבותם כלפי חיובית עמדה נמוך כלכלי חברתי וממעמד

ביניהם.

ישלקדםאתהמחקרבקשריהורים-ביתספרבכללובהקשריםחברתיים־תרבותייםמגווניםבפרט.נושאזה,לאקיבלבישראלתשומתלבראויהומספקת.המחקריאפשרלעצבמדיניותהתרבותית־חברתית לשונות התייחסות תוך הורים מעורבות קידום לשם מבוססת־נתוניםמתכניות הלמידה את השאר בין ולהעמיק להמשיך יש המחקר במסגרת בישראל. הקיימת

מוצלחותבעולםכדילקדםאתהקשריםביןהוריםוביןביתהספרבקרבקבוצותמיעוט.

| 103 |

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים בסיכון

השותפותביןביתהספרלהוריםדורשתהתייחסותמיוחדתכשמדוברבתלמידיםבעליצרכיםמיוחדיםותלמידיםבסיכון.עלפייעדההכלהשנוקטמשרדהחינוךבישראל)יעד12,המנהללהתאים הספר בתי על ,)1988( השילוב חוק פי ועל ,)2007 )רונן, החינוך( משרד הפדגוגי,עצמםגםלתלמידיםמתקשיםובעלילקויות.לשםכךבתיהספרנדרשיםלסווגאתהתלמידיםעלפימצבםהלימודי,הרגשי,ההתנהגותי,החברתי,המשפחתיוהכלכליולהתאיםלהםתכניותלימודיםותוכניותהתערבותחינוכיותוטיפוליותכךשימשיכובהצלחהאתלימודיהםבבתיהספרהרגילים.מהלכיםאלונועדוביןהשארלמצותאתכלהאפשרויותבחינוךהרגילולמנועמתקשים תלמידים של גבוה שיעור מכך, כתוצאה המיוחד. לחינוך התלמידים הפניית אתובעלילקויותלומדיםבבתיהספרהרגיליםבכלהמגזריםבישראל.נוסףעלאלו,בבתיהספרלומדיםמספררבשלתלמידיםבסיכוןותלמידיםהדורשיםתשומתלבייחודית.אלוכולליםלמשלתלמידיםבעליקשייםהתפתחותיים,תלמידיםהחוליםבמחלותכרוניותאוכאלושחלובמחלהאקוטית,תלמידיםשאירעלהםאירועקיצוניחד־פעמיאומתמשך,תלמידיםמרקעאוכלוסיות של וצרכיהן מאפייניהן ועוד. מחוננים תלמידים חדשים, עולים מגוון, תרבותיתלמידיםאלושוניםומגוונים,ולכןגםהמעורבותהמיטביתשלהוריהםבחינוךהממוסדשונה

)נאון,מילשטייןומרום,2011(.

עלפינתונימשרדהחינוךלמדובישראלבשנתתשע״ה142,000–147,000תלמידיםהזכאיםחינוך במסגרות תלמידים כ־62,000 מתוכם התלמידים(, מכלל 13%( מיוחד חינוך לשירותימיוחדו־80,000–85,000תלמידיםבעליצרכיםמיוחדיםהמשולביםבמסגרותחינוךרגילות.תלמידיםמשולביםהםתלמידיםשאובחנוכסובליםמבעיהמסוימתוהםלומדיםבחינוךהרגילעלפיחוקהשילוב.כפישנאמרלעיל,בהתאםלמדיניותההכלהלומדיםבבתיהספרתלמידיםרביםבעליקשייםמגווניםשאינםמאובחנים.התלמידיםהללומהוויםאתגרמיוחדלמערכת

החינוך,וקשרבונהעםהוריהםהואהכרחי.

חשובגםלצייןכיסקירתהספרותהמקצועיתבנושאבעיותרגשיות,חברתיותוהתנהגותיותשלתלמידיםמעלהכיבעיותהילדיםקשורותלסגנוןההורות)2010al.,etMoilanen(:ככלשסגנוןההורותמקנהבטחוןרביותר,הילדיםמתפקדיםטוביותר.לכן,בכלהתייחסותלסיועלתלמידיםאלוישמקוםלהתייחסגםלהורים.טיפולבתלמידיםאלווהתערבותאצלםללאPatrikakou,(מאודחלקייםיהיו-אליהםהתייחסותוללאהוריהםעםפעולהושיתוףקשר

.)2011

אולםקשרבונהמןהסוגשתוארלעילאינומובןמאליו,הואתלויבגורמיםרבים:אמונותההוריםלגבימחויבותםויכולתםלהשפיע,ציפיותההוריםמביתהספרוכןהשירותיםשבית

| 104 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הספרמציע)2010Hoover-Dempsey,(.באוכלוסייתהחינוךהמיוחדנוסףמרכיבמשמעותיכללי, באופן מזאת: יתרה הקשר. טיב את המכתיב שהוא מפני החריגות, של אופייה והואמעורבותהוריםבביתהספרמצטמצמתככלשגילהתלמידיםעולה,אבלבחינוךהמיוחדאיןהדברכך,שכןעלפיחוק,הוריםוביתהספרמלוויםאתהתלמידעדגיל21,ובחייםהעתידייםמורכב וגם יותר ממושך באוכלוסייהמאתגרת ההורים מעורבות מכאןשמסע כללי. באופן

יותר,בעיקרבגילההתבגרות.

מתבגריםבחינוךהמיוחדעובריםתהליכיםפיזיולוגייםופסיכולוגייםדומיםלאלהשעובריםעמיתיהםשאינםשייכיםלחינוךהמיוחד.גםהםעומדיםבפנימשימותמרכזיותהאופייניותלגילם:סיפוקצרכיםפיזיולוגיים,פיתוחזהותאישיתועצמאותתוךניתוקהדרגתימההוריםלמתבגרים אפשריות, בלתי לעתים קשות, אלו משימות תומכת. חברתית מסגרת ומציאתבעליצרכיםמיוחדים.למשל,השינוייםהגופנייםלאתמידמובניםלהם,התנהגותםבהקשרעוד חמור מצבם עצמאות, של בהקשר ומסוכנת. מביכה אף ולעתים נורמטיבית אינה זהיותרמכיווןשהצורךבעצמאותעומדבסתירהלאפשרויותהתפקודשלהם,תחושהשעלולהלהוביללדכדוך,חרדהואףדיכאון.יתרהמזו,בשלמראהאוהתנהגותשונים,חלקמןהצעיריםהאלהממודריםאודחוייםמבחינהחברתית.מעברלתחושתהבדידותהקשה,בהעדרקבוצתשגם מובן עצמאות. ולפתח מההורים להתרחק מתקשים הם חברתית ותמיכה השתייכותלהוריהםתפקידההורותמורכביותר,והואמצריךידע,הבנה,סבלנותוהרבהתמיכהוהדרכה.גםלמוריםעבודהעםמתבגריםמאתגריםהיאמורכבתמאוד.המוריםמתמודדיםעםקשייהילדים,ובמקרהשהםמשולביםבכיתהרגילה–גםעםילדיהכיתהוהוריהם,עםהדרישותהייחודיותשלהוריהמתבגריםועםמשימותתכנוןעתידיותעבורם.מכאןשתפקידושלביתהספרבהתנהלותנכונהומועילההיאחיוניתביותר.ואמנם,עלפיהספרותמעורבותהורים

בחינוךהמיוחדגבוההיותר)2005Newman,(מאשרבחינוךהרגיל.

בדרך וההשמה, האבחון בשלב מתחילה מיוחדים צרכים בעלי לתלמידים הורים מעורבותלימודים למסגרות ההתבגרות בגיל תלמידים של העברה יותר. מוקדם לימודי בשלב כללשלהחינוךהמיוחדנדירהלמדי.בסוףכיתהו׳ישמעברמשמעותייותרשלתלמידיםלבתיהספרשלהחינוךהמיוחד.מעברשכזהדורשכינוסשלועדותמקצועיותשבהן,עלפיחוק,ישלהוריםייצוג.מעדויותשנמסרולוועדהעולהכיקיימתשונותבאופןשבומתנהלותועדותלבין ההורים שבין מהאינטראקציה חלק כי נציין עוד שונות. ובערים שונים במחוזות אלווחלקהברמה )אומערכתהחינוךככלל(מתקיימתברמההמחוזיתאוהעירונית בתיהספרהלאומית)למשלועדותערר(.הקשרעםההוריםסביבההשמהלבתיספרשלהחינוךהמיוחדאחרות בנסיבות גם המתקיימות שונות פרט בוועדות הנעשה מן מהותי באופן שונה אינוודורשותתשומתלבמיוחדת.הדבריםאמוריםבעיקרבכלהקשורלבנייתאמון,לאופןהעברתהמידעלהורים,להתאמתההליכיםלהוריםמרקעתרבותיושפתימגוון,ובמידהשבהניתנתלהוריםהזכותלמצותאתזכויותיהם.מהספרותהמחקריתעולותעדויותלחשיבותשישלתתלביסוסהאמוןוהשותפותביןההוריםלמערכתהחינוךבהשמהשלתלמידיםבמסגרותחינוך

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 105 |

ובשילובמוצלחשלהתלמידיםבבתיספר.אשרליעדההכלהשלמשרדהחינוךנצייןכילאמצאנוהתייחסותמשמעותיתבפרסומיהמשרדלתפקידםשלההוריםבתהליךההכלה.נראה

כיבעתידישמקוםלתתאתהדעתלענייןזהביתרשאת.

תכנית הוא רבה בתכיפות בו מעורבים מיוחדים צרכים בעלי לתלמידים שהורים נושאתלמידים של הוריהם אצל הקיים המצב מן שונה זו מציאות )תח״י(. היחידנית הלימודיםרגילים.בשלאופייםהשונהשלהקשייםוהרמההשונהשלהלומדים,ביתהספרמחויבלהכיןתכניתלימודיתייחודיתלכלתלמיד,ועלההוריםלחתוםעלהתכניתוללוותאתילדםבשליטהבה.גםההוריםזקוקיםלליוויוהדרכהבנושאזה.לעתיםקרובותקייםפערביןציפיותההורהלאלהשלביתהספר.ההוריםעלוליםלהרגישנחותיםלעומתהצוותהמקצועי,וחסריאוניםבמשימותהסיועלילדם.מתחרבבמיוחדביןההוריםלביתהספרמסתמןבהקשרשלילדיםאתגר ומהווים משמעת בעיות יוצרים אלו ותלמידים יש התנהגות. והפרעות קשיים בעליהקשיים עם להתמודד ידע מקצוע כאיש שהמורה מצפים ההורים כאחד. ולמורים להוריםאת שיחנכו מההורים מצפים תלמידים, של גדולה כיתה עם המתמודדים המורים, ואילוילדיהםויתמכובהם.לעתיםההוריםרואיםצורךלסנגרעלילדםבפניהמורים,ואםאיןלהםלהפוך עלולה האינטראקציה למורה, וכבוד הבנה מתוך זאת לעשות הדרושות המיומנויותצרכים בעלי בהקשרשלתלמידים למורים הורים בין ריבויהתלות לאור לקונפליקטואלית.יורדת עולה, המתבגר שגיל שככל נמצא ואכן לפורענות. מועד המתבקש הקשר מיוחדים,

.)Spanetal.,2003(הספרמביתהרצוןשביעות

עבודה עם הורים למתבגרים על פי סוג החריגות

רבה חשיבות יש ההורים לבין הספר בית שבין לקשר כי מעלה המחקרית הספרות בחינתמניעתהתנהגויות מיוחדים, צרכים בעלי בילדים טיפול שונות, להצלחתתכניותהתערבותסיכוןבקרבילדיםועוד.בעתטיפולרפואישמירהעלרצףטיפוליביןהביתלביןביתהספרלבין הספר בית בין הנרקם לאמון גם בהמשך, בהרחבה שיתואר כפי שכזה. קשר מחייבתההוריםבשאלתהטיפולבילדיםבעליצרכיםמיוחדים,אוהתנהגויותסיכוןשונותישחשיבותלהורים בדיווח ביתהספר לחובת שונות התייחסויות יש החינוך מנכ״למשרד בחוזר רבה.במקריםשוניםשלסיכוןאוקושי,אךישלצייןכיאיןכלהתייחסותלפרקטיקההנהוגהולאופן

שבוישלמסור,אםבכלל,אתהמידעאולשתףפעולהבהתערבותומניעה.

ביןהוריםלביתהספרמחייבות כיתכניותהתערבותשישבהןשיתוףפעולה לציין למותראף ולפעמים מורים הורים, של הדרכה זה ובכלל מהשותפים אחד כל של הדרכה לעתיםמנהלים.מקומושלהילדלאנפקדמתכניותאלו,וסקירתהספרותהמחקריתמעלהכיככלשניתן,שילובהתלמידיםבתהליךההכשרהשלכלאחדמהגורמיםהשותפיםהואבעלחשיבותרבהלהצלחתההתערבות.להלןנתייחסלחשיבותושלהקשרשביןהביתלביתהספרבהתאם

למאפייניהתלמיד.

| 106 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

מתבגרים הסובלים מהפרעות קשב והיפראקטיביות

מתבגריםהסובליםמהפרעותקשבוהיפראקטיביות)ADHD(מהוויםאתהקבוצההגדולההמשוערות הסיבות .)2010 הבריאות, משרד חוזר )כ־10%; מאתגרים תלמידים של ביותר)Sonuga-Barke&Halperin, 2010( וסביבתיות אורגניות גנטיות, הן ההפרעה להופעתושכיחותהגדולהיותראצלבנים.קבוצהזומהווהאתגרמשמעותילביתהספרבשלהבעייתיותהרב־גוניתשלההכוללתהישגיםאקדמייםנמוכים,הפרעותרגשיות,קשייםחברתייםובעיותנמוכים והיפראקטיביות קשב הסובליםמהפרעת ילדים של ההישגיםהאקדמיים התנהגות.התנהגות מהפרעות רק הסובלים לילדים בהשוואה ואף הנורמטיביים גילם לבני בהשוואה)ללאהפרעתקשב()2006Barkly,(.המוריםמגדיריםאותםכבעלירמתידענמוכה,בעליחסרMcConaughyetal.,( במיומנויותלמידהובעלימוטיבציהנמוכה,בהשוואהלבניכיתתם2011(.הקושישלהםלשבתבשקט,לעקובאחרהוראות,לארגןאתהעבודהולסייםמשימות

.)Barkly,2006(הספרמביתלנשירהסיכוןגורםומהווההאקדמיתפקודםעלמשפיע

לקשייםהלימודייםמתלוותלעתיםתחושותשלאכזבהעצמית,תסכול,אשמה,כעס,ייאוש,Young&( ולדיכאון לחרדה אלו ילדים מובילה רגשות לווסת נמוכה יכולת אונים. וחוסרלעומת 25%( הכללית לאוכלוסייה בהשוואה יותר גדולה בשכיחות )Amarasinghe, 20105%–10%(.לרגשותאלומתלוויםקשייםחברתייםרבים.אלונובעיםמהליקוייםהקוגניטיבייםהגורמיםלילדיםתהליךשלעיבודמידעחברתימוטהולקוי,המקשהעליהםליזוםולשמורעליחסיםטוביםואףגורםלדחייתםהחברתית.ההבנההלקויהשלמצביםחברתיים,הבדידותוהדחייההחברתיתובעיקרהקושילוויסותרגשימוביליםלהתנהגותאנטי־חברתית,לתוקפנות,

.)Molinaetal.,2013(למיניהןולהתמכרויותלעבריינות

לבעיותשלתלמידיםהסובליםמהפרעותקשבוהיפראקטיביותישהשפעהקשהעלהמשפחה.וציפיות ילדשונהשאינועונהעלציפיותיהם ההוריםפגועיםמעצםהעובדהשהםמגדליםהחברה.הםעובריםמעין״תהליךאבל״ממושך,עדלהשלמהרגשית.בתהליךהעיבודהרגשיההוריםעובריםמתהליךשלהכחשה,דרךכעסועוינות,בדידותרגשיתותסכול.תחושתהלחץאינה שלהם וההורות מדיכאון יותר סובלים הם נמוכה, חייהם איכות גבוהה, ההורים שלעקבית)2012al.,Cussenet(.לקשייםשבביתנלוויםלחציםמכיווןביתהספר.לעתיםביתהספרהופךלחזיתקרבשבההמוריםוההוריםנלחמיםביניהםוכלצדמצפהשהשנייתמודדעםהילד.המוריםמתקשיםלהשתלטעלהתלמידומצפיםשההורים״יחנכואתילדם״,מנגד,

ההוריםחסריאוניםומצפיםשהמורה,שהואאישהמקצוע,יעשהאתעבודתו.

באופןמסורתיביתהספרהואהמטפלבקשייםהלימודייםשלתלמידיו,ואכןבעקבותאבחוןמקצועיביתהספרמקצהבדרךכללשעותעזרלתלמידיםאלו.אךכפישראינו,הבעיותהנלוות

לקשייםהלימודייםאףהןזקוקותלהתייחסות,וגםההוריםזקוקיםלסיוערב.

התנהגותי טיפול גם נלווה לפעמים תרופתי, הוא אלו לתלמידים המוצע השכיח הטיפולופסיכו־חינוכי. תרופתי טיפול של שילוב או ושליטה, חברתיות מיומנויות ללמד שמטרתו

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 107 |

ישעדויותלהשפעהחיוביתשלמספרתכניותהתערבותהפונותלילדיםוהוריהם)לסקירהמפורטתר׳סקירתספרותשלמיכלסיפרפאל,2013(,אךרובןשלתכניותאלונוסועלילדיםצעירים.בארץפותחוקבוצותטיפוליותלילדיםומתבגריםהיפראקטיביים,והמחקרהמלווההצביעעלתרומתןלשיפורהתנהגותםשלהמשתתפים.הגףללקויותלמידהתומךבקבוצותהטיפוליותהללוומרחיבאתהיקפן.גםהוריהמתבגריםזקוקיםלעזרה,בהכוונהאךבעיקרבתמיכה.בספרותהבינלאומיתמתואריםניצניםשלעבודהעםהוריםכחלקממכלולטיפוליהניתןלבעליהפרעתהקשבוהיפראקטיביות,אךכאמורמדובררקבהוריםלילדיםצעירים.לאחרונהפותחוכמשימהנפרדתקבוצותתמיכהלהוריםלילדיםמבוגריםיותרולמתבגרים,ויועציםחינוכייםלומדיםלהפעילן.גםעבודהקבוצתיתזוזכתהלתמיכהמחקריתלאמעטה)פיינגולד,;20142005Gilat,&Shechtman2012;Shechtman,&Danino(.מיועצתבית

ספרהשייךלרשתעמלשמענועלקיוםקבוצותהוריםמסוגזהבבתיהספרשלהם.

ילדים הסובלים מהפרעות התנהגות

יחדעםהפרעותקשב ניכרמהמתבגרים כפישראינו,הפרעותהתנהגותמתגלותאצלחלקוהיפראקטיביות)40%–60%(.אךישילדיםרביםשישלהםהפרעותהתנהגותאךלאהפרעותקשבוהיפראקטיביות)2%–16%(,לכןישלהתייחסלהפרעתהתנהגותכעומדתבפניעצמה.ילדים והיפראקטיביות, ילדיםהסובליםמהפרעותקשב אימפולסיביותשל לתגובות בניגודאינם אלו מתבגרים וערכיה. חוקיה החברה, נגד בזדון מתנהגים התנהגות הפרעות בעליורגשיתומעורבים נוטיםלעימותים,פוגעיםבאחריםפיזית מצייתיםלסמכות,הםמרדנים,התנהגות התנהגות: הפרעות של עיקריות צורות לשתי להתייחס ניתן מסכנת. בהתנהגותConduct( התנהגות והפרעת )Oppositional Defiant Disorder( ומתריסה מתנגדתהחברה. וחוקי הזולת בזכויות פגיעה של ונשנית חוזרת בהתנהגות המתבטאת )Disorderההנחההיאשהפרעתהתנהגותהיאהחמרהשלהתנהגותמתנגדתומתריסה.שכיחותןשלבאוכלוסיותמעוטות־יכולת. ובעיקר בנות, גםאצל בגילההתבגרות, עולה בעיותהתנהגותBurke et al.,( הזולת של לסבלו אמפתיה חסרים התנהגות הפרעות להם שיש מתבגרים2002(,תהליךעיבודהמידעהחברתישלהםמעוותלכיווןשלתוקפנות,הםסובליםמחרדות,גורמים )2013al.,etViimamaaki(.שילובשל לימודיים וקשיים דיכאון,הפרעותאכילהלכך, בנוסף ההפרעה. התפתחות את מסביר סביבה וגורמי נירולוגיים ביולוגיים, גנטיים,ודיכאוןהורי גורמיםמשפחתייםכגוןתפקודהורי,הכוללהורותמחמירה,מזניחה,אלימה,תורמיםישירותלתופעה)2002Patterson,(.הפרעתהתנהגותמפריעהלהתפתחותוהתקינהשלהילדופוגמתבחייהמשפחה.היאגםמהווהאתגרגדוללמערכתהחינוך,וסיבהשכיחה

למתחביןהמערכתהבית־ספריתלביןהמשפחה.

שתיאוכלוסיותאלו)תלמידיםהסובליםמהפרעתקשב,היפראקטיביותוהפרעותהתנהגות(ייחודיותבקשייםשהןמערימותעלהמשפחהועלביתהספר.נוצרמתחדווקאבמקוםששיתוף

| 108 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

פעולההואהכרחי.בדרךכללישגםלהוריםוגםלמוריםקשייםבהתמודדותעםמתבגריםאלו,כךששיתוףפעולהביניהםעשוילסייעלשניהצדדים.

ההמלצההחשובהביותרלמניעתהתפתחותשלהפרעותהתנהגותבשילובעםהפרעותקשבWebster-Strattonet(מוקדםאבחוןהיאהתנהגותהפרעותשלוהחמרתןוהיפראקטיביות2011al.,(.איתורמוקדםואבחוןשלהלקותעשוייםלצמצםאתבעיותהמשמעת,האלימות,חמורה התפתחות למנוע עשוי התנהגות בהפרעות מוקדם טיפול המשפחה. עם והמתחים

יותרהמובילהבגילההתבגרותלעבריינותוהתמכרות.

מתבגרים בעלי מוגבלות שכלית־התפתחותית

קבוצתהמתבגריםבעליהמוגבלותהשכלית־התפתחותיתכוללתבתוכהכ־9%מכללהתלמידיםמוגבלות מדרגות תלמידים בה נכללים .)2013 לסטטיסטיקה, המרכזית )הלשכה החריגיםשונות:פיגורגבולי,קל,בינוני,מורכבוקשה.הםממוקמים-בהתאםלדרגתהמוגבלותשלהם-במערכתהחינוך,במוסדות,בבתיספרמיוחדים,בכיתותמיוחדותבחינוךהרגילאובשילובבכיתותרגילות.כיוםישנטייהלשלבאתהילדיםהמעוכביםבמידהגבוליתאוקלהבחינוךהרגיל.באופןכללי,מתבגריםאלומציגיםבעיקרקשייםלימודיים.הבעיההיאשחלקם)בין30%ל־50%(סובליםגםמהפרעותנפשיות,ובעיותאלומחריפותבגילההתבגרות.במסגרותהמיוחדותהםנמצאיםבתנאיחממה.מצבזהמשתנהלרעהבתוכניותהשילוב,שםהםנדחיםהגדולה. בכיתה לאיבוד הולכים ולפעמים הנורמטיביים עמיתיהם ידי על קרובות לעתיםתלמידיםמעוכביםמבחינהשכליתלומדיםעלפיתכניותיחידניות)תח״י(,וההוריםנדרשיםלחתוםעלהסכמתםלהשתתפותילדיהםבתכניות.הוריםהמסוגליםלסייעמשתתפים,בדרךכלל,בהכנתהתכניתובפיקוחעליה.בניגודלמתבגריםנורמטיבייםשלגביהםלאמומלץסיועהמוגבלויות בעלי המתבגרים באוכלוסיית עתידית, בהתקדמות תמיכה אלא דווקא לימודיעל בהכרח אינו זו מקבוצה המתבגרים בלימודי הדגש זאת, עם לימודי. לסיוע מקום ישלימודיםעיונייםאלאעלמיומנויותחייםשיעזרולהםלחיותבאפןעצמאייותר,כמובישול,ניקיון,נסיעהבאוטובוסוכו׳.בגללבעיותקוגניטיביותצעיריםאלהמתקשיםגםבמיומנויות

בינאישיות,קושישגוררתחושתבדידותודחייהחברתית)רייטר,2007(.

מתבגרים הסובלים מפגיעות חושיות

אוכלוסייהזוכוללתמתבגריםהסובליםמחירשותאומעיוורון.מתבגריםאלומהוויםכ־3%הישגיהם הרגיל, בחינוך משולבים לקויי־הראייה המתבגרים של מחציתם מהאוכלוסייה.בעיקר קשורים רבות.הקשייםשלהם להתאמות זקוקים הם אך טובים, בהחלט הלימודייםבניידותמוגבלת,הםזקוקיםלליוויפיזירבולהדרכהלניידותעצמאית.קושינוסףשללקויירבות הזדמנויות להם היו שלא מכיוון הירודות. החברתיות ליכולותיהם קשור הראייה

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 109 |

לאינטראקציותחברתיותוהםלאיכוליםלראותאתהבעותהפניםשלשותפיהםלפעילות,יוזמיםמגעחברתיומופיעיםכפחותאסרטיביים יחסיהםהחברתייםמצומצמים,הםפחותבקשרהבינאישי)2011Smith,&Zebehazy(.בגללהמוגבלותעצמהומהסיבותהנלוותהםמתקשיםלמצואעבודהבבגרותם)רק50%מהםעובדים(.לפיכךישצורךבהתערבויותסיועובמפגשיתמיכה.דוגמהאחתלהתערבותכזאתהיאהתכניתשלהס)2009(,שבהמלמדיםאתהמשתתפיםהעצמה,נחישותובחירותאוטונומיות.התכניתלוותהבמחקר,שהצביעעל

הישגיםכמצופה.

הסובלים קבוצת לכבדות־שמיעה. חירשות שבין הרצף על היא אף נמצאת שמיעה לקותממנהמונהלמעלהמ־3,000תלמידים.בהתאםלדרגתהלקותנעשיתהפניהלכיתותמיוחדותזומתבטא אוכלוסייה של העיקרי הקושי .)65%( הרגיל החינוך במסגרת לשילוב או )35%(ברכישתשפהוידעכללי.שתישיטותהוראהלבעלילקותשמיעההתפתחובמקביל:השיטההאוראליסטית)המדוברת(והשיטההמנואליסטית)שפתהסימנים(.בשלהיתרונותוהחסרונותשלכלאחתמהשיטותמתנהלזהשניםויכוחלגביהשיטההטובהיותר.מטרותהטיפולהןמתןשירותיםלכלפרטעלפיצרכיואךתוךמינימוםניתוקמהמסגרתהחברתיתשבההואחי.הטיפולניתןבבתיהספראךגםבמסגרותהתנדבותיותכמומיח״א)ארגוןמחנכיילדיםושיקוםתלמידיםלקויישמיעה(.מבחינתאינטליגנציהאין חירשים(ושמע)עמותהלחינוךהבדלביןאוכלוסייתהחירשיםלאוכלוסייהנורמטיבית,ורמתההסתגלותהרגשיתשללקויייוצריםבעיותמשמעת לרוב,מתבגריםבעלילקותשמיעהאינם כלל. השמיעהטובהבדרךולכןלאמתקייםמתחרבביןהמשפחהלביתהספר,אךגםכאןישמקוםלשיפור:ישלהכיןאתהסביבההחברתיתהנורמטיביתלקליטתםשלתלמידיםאלובאמצעותתכניותהתערבותלטיפוחאקליםמקבלומכיל.כןישלשיםדגשרביותרעלהתפתחותםהחברתיתוהרגשיתשל

בעליהלקות,כיאלהיהוואתכרטיסהכניסהשלהםלחיים.

מתבגרים על הרצף האוטיסטי

מתבגריםעלהרצףהאוטיסטימהוויםבסךהכול3.6%מכללהתלמידיםבחינוךהמיוחד.הםמתקשיםבתפקודחברתי,מגליםמעטענייןבזולת,חסריםכישוריםחברתיים,מתקשיםבהבנתמצביםחברתיים,והאובססיביותבהתנהגותםמרחיקהמהםחבריםפוטנציאליים.ההפרעהנעהעלרצף:ממתבגריםבעלילקותקלה)AutismFunctioningHigh(ועדכאלהשתפקודםלקוימאוד.בהתאםלכךמושמיםהמתבגריםהאלהבמסגרותשונות:רובםבבתיספרמיוחדים,חלקםבכיתותמיוחדות,ומיעוטם)2%(משולביםבמערכתהחינוךהרגילה.בכיתותהמיוחדותהמוריםמיומנים,וקייםקשררציףביןהביתלביתהספר.בעולםמטפליםבקשייםהחברתייםחיובית התנהגות לחזק שמטרתן ביהביוריסטיות גישות באמצעות כאלה מתבגרים שלולהכחידהתנהגותשלילית,אובשילובשלגישותקוגניטיביות־ביהביוריסטיותשמטפלותגם)MASSI( ניתןלראותבתכנית דוגמהלהתערבותטיפוליתכזאת בסימפטומיםשלחרדה.

| 110 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

InterventionSkillsSocialandAnxietyMultimodal2013(al.,etWhite(.התכניתכוללתאימוןהוריםוהפיכתםלמאמניםשלילדם,בכךנשמרהרצףביןהטיפולבביתלטיפולבביתהספר.המחקרהמלווההצביעעלשיפורמצומצםבמיומנויותהחברתיותשלהמתבגרים

.)Whiteetal.,2013(הוריהםשלהרצוןשביעותעלוכןבמחקרשהשתתפו

חולים כרוניים ואקוטיים

השיפוריםהתמידייםבטיפוליםרפואייםמאפשריםליותרילדיםהסובליםממחלותכרוניותלהשתלבבמערכתהבית־ספרית.במקבילקיימתחובהלספקתכניותחינוכיותלתלמידיםאלוהחוליםבמחלות ילדים .)2008 ואולמן, )אייזנברג לצרכיהם פתרונותתואמים להם ולהציעכרוניותמהווים1.3%מכללתלמידיהחינוךהמיוחד.חוקחינוךלילדיםחולים)2011(מטילעלהממשלהחובהלספקחינוךחינםלילדיםמאושפזיםוחולים.חולההמאושפזעד21יוםמקבלתמיכהלימודיתבביתהחולים,באופןפרטניאובקבוצהקטנה.מעברל־21יוםנבניתמעבר אולם מיוחדת. מורה ובעזרת הספר בית בפיקוח בבית ייחודית לימודיים תכנית לוללימודיםהעיונייםחשובלעזורלילדיםהחוליםלהתמודדעםהמחלה,ביןאםהםנמצאיםבביתוביןאםבביתהספר.לאמעטקשייםעוליםבתהליךהתמודדותםעםהמחלה,למשל.)Terpstraetal.,2012(הפעולהשיתוףעלהמקשההבריאות,למשרדהחינוךמשרדביןנתקכמוכן,ישומתגלההעדרהבנהשלמוריםלצורכיהתלמידיםהללו.המוריםמגיבים,לעתים,בחוסרקבלה,אפילובהתקפהעליציאהמשיעורלצורךטיפול)למשלבדיקתרמתהסוכרבקרבחוליסכרת(ואףמאשימיםאתהתלמידיםבשימושלרעהבמצבם)2006Ayala,(.התלמידיםידי על זאת ומביעים המחלה מן מפוחדים רבים שבמקרים לכיתה מעמיתיהם גם סובליםVan(כלפיהםבריונותידיעלאףחמוריםובמקריםהחוליםהתלמידיםשלחברתיתדחייה2006Davis,&Cleave(.מצבםהרגשיוהקוהרנטיותשלהםושלהוריהםקשוריםישירותלמצבםהבריאותיולהתנהגותםהמוחצנתאוהמופנמת)2014Wiseman,&Goldberg(.לכןסיוערגשילילדיםולהוריהםחשובביותר.כשמדוברבמחלותשכיחותכגוןאסטמהוסוכרתקיימותמספרתכניותהתערבותהפונותבעיקראלהתלמידהחולהבמטרהלסייעלובניהולמחלתו.ההתערבותקצרהמאוד,ממוקדתבדרכיהתנהלותעםהמחלה,בגישהקוגניטיבית־Bruzzeseet( ביהביוריסטית.מוצעיםמפגשיםקבוצתייםגםלהורים,למעןמטרותדומות

.)al.,2011

תלמידים בסיכון

באחרים. לפגוע או להיפגע בסיכון אותם מציב שלהם שהרקע אלה הם בסיכון תלמידיםזאתבשלמאפייניםאישיים,תנאיםסביבתיים,משפחתייםאוחברתייםאשרמעכביםאתתלמידים פוגש הספר בבית החינוכי הצוות בחברה. ואתהשתלבותם האישית התפתחותםרביםהמתמודדיםעםמצביסיכוןמגוונים.בהמשךהסקירהיוצגומספרדוגמאותלמצביסיכון

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 111 |

שוניםשלתלמידיםבביתהספר.דוגמאותאלונועדולהצביעעלהגיווןבסוגהבעיותואיןבהןכדילהקיףאתמצביהסיכוןכולם.

בשנת כי עולה )2014( החינוך במשרד והערכה למדידה הארצית הרשות מנתוני למשל, כךהלימודיםתשע״גנפלו6%-8%מכללהתלמידיםבכיתותז׳–י״אקורבןלאלימותקשהבביתקורבן נפלו מהם 20%-15% מתונה. לאלימות קורבן נפלו מהתלמידים 16%-10% הספר.לאלימותחברתיתו־16%-15%לאלימותמינית.ישתלמידיםשחווטראומהאושחייםבאזורסיכון.ממחקריםשוניםשנערכובישראלעולהכישיעורגבוהשלתלמידיםנחשפולאירועיטרור,בכללזהחשיפהישירהלטרור,קירבהלנפגעיםאוהיכרותעםאדםשנפגע.שיעורגבוהשלתלמידיםשנחשפובצורהכזואואחרתלאירועיטרור)למעלהמ־60%(מציגיםתסמיניםחרדה, הכוללים בינונית ברמה מסימפטומים סובלים אף מהם וכרבע פוסט־טראומטיים

דיכאון,רגישותבינאישיתועוד)בראון־לבינסון,2010(.

בהקשראחר,מנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה)2013(עולהכי11.7%מהפונותלוועדותלהפסקתהריוןבשנת2011היונשיםעדגיל19.איןמידעלגבישיעורהבנותשהיוגםתלמידותבאותהעת,אךניתןלהניחכיחלקןלפחותהיוכאלה.גםתלמידיםשחלווהחלימוממחלותקשותמשתלביםמחדשבביתהספר,ויששמסתגליםמחדשלביתהספראחרישנתגלואצלםהמחייבים המשתנים אחד למשל, האחרונות בשנים רפואיות. בעיות או ממושכת מחלהתשומתלברבההואבעייתההשמנהבקרבתלמידים.בין25ל־30%מכללהתלמידיםבישראלסובליםמעודףמשקל.עםהארכתשעותהלימודבבתיהספרוקיוםארוחותתלמידיםבביתשבין בקשר זה חשוב למשתנה בהתייחסות הצורך גם עולה הלימודים מיום כחלק הספר

ההוריםלביתהספר.

בהתייחסלפרספקטיבהההתפתחותיתהעומדתבבסיסעבודתהוועדהישלצייןכיתלמידיםויכולות גבולות לבחינת חדשות, להתנסויות רבה אנרגיה מפנים ההתבגרות בגיל רביםולבחינתהזהותהאישית.כךלמשל,גיבושהזהות)המינית,החברתיתוהדתית(ועיצובדעות,תפיסותועמדותעשוייםלהובילתלמידיםלבחורבהתנהגויותשאינןעולותבקנהאחדעםכמו מוכרות ולא חדשות בחוויות להתנסות או עת, אותה עד אותם שאפיינו ההתנהגויותהפרעות היא בנערות בעיקר הפוגעות הסיכון מהתנהגויות אחת סיכון. בהתנהגויות גםבולימיה, אנורקסיה, כוללות אכילה הפרעות מהן. סובלות מהמתבגרות כ־10% אכילה;הפרעות ההתבגרות. בגיל היא ביותר הגדולה ושכיחותן אחרות, והפרעות כפייתית אכילהאלהקשורותלפיתוחזהותעצמיתנשיתהאופייניתלגילומושפעותמאידאלהרזוןהתרבותי.לעתיםמקבלותהפרעותאלועידודותמיכהמנורמותחברתיות,הבאותלידיביטויבפורומים

באינטרנט)בוניאלוברק,2009(.

הפרעותאלוקשורותלפעמיםבנעשהבביתהספראושישלהןביטויבבתיהספר.גםבמקריםאלונדרשתאינטראקציהביןביתהספרלבית,אםבדרךשלמסירתמידעואםבגיבושוהפעלה

שלאסטרטגיותהתערבותברמהראשונית,שניוניתאושלישונית.

| 112 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

נדגישכיאנומודעיםלכךשישנםמצביסיכוןשוניםהמתעורריםבבתיהספר)למשלפציעה,העדרות,כישלוןבסדרתמבחנים(לעומתכאלהשהתלמידיםמגיעיםאיתםלבתיספר)למשלסוכרת,פוסט־טראומה,גירושיהורים(.איןספקכיהאינטראקציהשביןהביתלביןביתהספרעשויהלהיותשונהבכלאחדמהמקרים,חובתהדיווחמשתנהממקרהלמקרהואופןהפעולהמשתנהגםהוא.עםזאתאיןספקכיבכלהמקריםנדרששיתוףפעולהביןהגורמים.תכניותFCU - Family, Check Up; Dishion & )למשל בסיכון בנוער לטפל מיועדות רבות2007Stormshak,(,המבוססתעלהגישההאקולוגית.תכניתזומדגישהמאודשיתוףהורים,בסדנאותקבוצתיותאובליוויפרטני,בהתאםלקשייהמתבגרים.התכניתלוותהבמחקררב

והצביעהעלהישגיםטובים.

מחוננים

אףעלפישמחונניםלאנחשביםבאופןמסורתילתלמידיםבעליצרכיםמיוחדיםאותלמידיםבסיכוןמצאנולנכוןלכלולאותםבסקירהזומשלושסיבות:א.מחונניםהםהוןאנושיייחודישלהמדינהוראוייםלטיפוחמיוחד;ב.מחונניםזקוקיםלשוויוןהזדמנויותלמימושמיטבישל

הפוטנציאלהאנושי;ג.ישלאמעטאתגריםבעבודהעםאוכלוסייהזו.

איתורמחונניםמתבססעלמבחניםשוניםשלכשריםאינטלקטואלים,שכולםמסוכמיםלציון13,720תלמידיםמאותרים,מהם יש אחד.מדוברב־2%מכללהתלמידיםבארץ.בסךהכולשליפה(, )תכנית שבועי העשרה יום של במסגרת 7,144 ייחודיות, בכיתות תלמידים 2,3422,947בחוגיהעשרההמתקיימיםבאוניברסיטאות,ו־1,287במסגרותשונות.כיתותייחודיותפועלותב־9ערים,תכניותשליפהב־52עריםורשויות,וחוגיהעשרהמתקיימיםב־30ערים.תלמידיםמאותריםרביםבוחריםלאלהשתמשבשירותיםמיוחדיםונשאריםבכיתההרגילה

)ראהסקירהשלשני,2009(.

ישהמתייחסיםלמחוננותכחרבפיפיות:מצדאחדמחוננותהיאמתנההמאפשרתהתפתחותלמחוננות הנלווים האפקטיביים שהגורמים לפעמים קורה שני, מצד מרבי. עצמי ומימושהדוק קשר קשורים אף והם המחונן, התלמיד של בריאה להתפתחות מפריעים או פוגמיםלבריאות עצמי, לדימוי למוטיבציה, הבסיס הם האפקטיביים הגורמים הלימודיים. להישגיווממצאי מחוננים, של אפקטיביים מאפיינים לגבי בספרות דעים תמימות אין נפשית.המחקראינםעקביים.ישהטועניםשמחונניםמגליםרמתהסתגלותחברתיתטובהכמושלעמיתיהםהלאמחונניםואףיותר)למשל2003al.,etRichards(,ואילואחריםטועניםשהםנתקליםבבעיותהסתגלותרבותיותר)למשל2001Pfeiffer,(.קשייהםמיוחסיםלרובל־א־גבוהות ולציפיות והרגשיתשלהם,לתיוגשלילי סינכרוניזציהבהתפתחותהאינטלקטואליתמההורים)2006Moon,&Yoo(.בארץנערךמחקרעדכנירחב־היקףעלאלפימשתתפים)2009Selector,&Shechtman(ובונעשתההשוואהביןמתבגריםמחונניםבמסגרותשלייחודיותומרכזישליפהלביןעמיתיםלאמחונניםבאותםבתיספר.נמצאשהדימוי כיתות

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 113 |

החברתית היכולת ואילו )לימודים(, מסוימים בתחומים רק גבוה היה מחוננים של העצמישלהםבתחומיםמסוימים)קשראינטימי,חשיפה(הייתהנמוכהיותר.באופןכלליהמחונניםהיודומיםבפרמטריםהאפקטיבייםלעמיתיהםהלאמחוננים,מהשאומרשבקרבמחונניםישמספרלאמבוטלשלקשייםייחודייםכגוןתת־הישגיות,לקויותלמידה,הפרעותקשבוריכוזואףהפרעותהתנהגות)כ־25%(.נמצאכיתיוגשליליהואבעיהמרכזיתשלילדיםמחוננים

)אוסטרובסקי,2014(.

סיכום והמלצות

בעקבותחוקהחינוךהמיוחד)1988,2002(יותרילדיםבעליחריגויותמשולביםבכיתותרגילות.עלאףשעברזמןרבמאזנתקבלהחוק,ישקשייםרביםביישומו.אחתהבעיותהקשותהיאהקונפליקטיםהשכיחיםביןהביתלביתהספר.השילובשלילדיםחריגיםבכיתותרגילותאינופשוט,הואדורשהכשרהשלהמערכתכולהלקליטתתלמידיםחריגים,החלמבחירתמוריםבעליעמדותמתאימותומוטיבציהלהתמודדעםהשילובבפועל,עבורדרךהכנתהתלמידיםמצפים ההורים המשולבים. הילדים עם טיפולית בעבודה וכלה חברתית, לקליטה הרגיליםשנוצר הפער עליו. לסנגר צורך מרגישים והם לו המגיע הטיפול את יקבל המשולב שילדםביןציפיותההוריםוביןקשייהמוריםיוצרמתחרב.קשרישירותומך,מבוססעלאמוןהדדיחריגות, בעל ילד כל על קיים רב אישי מידע זו. באוכלוסייה במיוחד חיוני פעולה, ושיתוףמידעשעשוילסייעלמורהבעבודתואךדורשאמוןרבמצדההוריםכלפיהמערכת.לחלופין,המוריםעדיםלהתנהגויותחריגותרבותשלאניתןלהוריםלעמודעליהן.מידעזהצריךלעבוראלההוריםברגישותובאמפתיה.תמונהזוכלליתואינהמשקפתאתהצרכיםהייחודייםשלקבוצותשונות,עלכןהדיוןבהמלצותיעבורלתת־הקבוצותהמרכיבותאתאוכלוסייתהילדים

בעליהצרכיםהמיוחדים.

ניתןלהתייחסלשלושקבוצותאוכלוסייה:

המתקוממת: או מרוסנת הבלתי התנהגותם בשל המערכת את המאתגרים מתבגרים א.בעלי והיפראקטיביות,תלמידים זושייכיםתלמידיםהסובליםמהפרעותקשב לקבוצהבלתי שהתנהגותם אלה זו, בקבוצה התלמידים בסיכון. ותלמידים התנהגות הפרעותמרוסנתאומתקוממת,זקוקיםלתמיכהרבהמצדהמוריםומצדעמיתיהםלכיתה.מחקריםPianta,(האקדמייםהישגיהםשלביותרהחשובכמנבאהמורהתמיכתעלמצביעיםרביםלימודיים ולהישגים ומקבלבכיתהאףהואקשורלרווחההנפשית 2009(.אקליםמכילשלתלמידיםאלו.הםנזקקיםלמסגרותטיפוליותולחוויותמתקנותביחסיםבין־אישייםאלו תלמידים להפך, נענים, לא אלו צרכים רבים במקרים במציאות, .)2010 )שכטמן,

הופכיםלהיותמוקדלדחייהולענישה.

| 114 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

על וגם ומקשיםעלמוריהם,עלעמיתיהם לרובבחינוךהרגיל תלמידיםאלומשולבים יומיום. עמם ולהתמודד הללו התלמידים את לקלוט ערוך אינו הרגיל החינוך הוריהם.העמיתים אונים, חסרי הם גם ההורים אלו, בקשיים לטפל הוכשרו לא רבים מוריםדוחיםאותם,והתוצאההבלתינמנעתהיאהחרפתהקשיים.כשמדוברבתלמידיםאלו,שיתוףפעולהעםההוריםחיוני,אךלאפשוטלביצוע.הואדורשאמוןהדדי,מיומנויותמקצועיותמצדהמוריםומוטיבציהמצדההורים.הכלהשלילדיםבעליחריגותבכיתותהרגילותדורשתהבנהוסובלנותמצדהוריםלילדיםנורמטיביים.המוריםצריכיםלקבלעל לשמור כיצד הסלמה, וללא יעיל באופן אלו מתבגרים עם להתמודד כיצד הכשרהיעילים וכיצדלסייעלהוריםברמההדרכתיתלהיותהורים יעילהעםההורים תקשורתוכן להוראה ההכשרה בעת כבר ממושך אימון מחייבים כאלה וסיוע התמודדות יותר.בהשתלמויותמקצועיות.היועציםזקוקיםגםהםלהכשרהמיוחדתלעבודהעםמתבגריםבעליקשייםמורכביםועםהוריהם.דוגמהלכךשמענומפייועצתברשתעמלהקולטתנוערבסיכוןותלמידיםשישלהםקשייהתנהגות.בעמלמציעיםלהוריםקבוצותטיפוליותהפסיכולוגים. של מקומם נפקד לא ולבסוף, ההורי. תפקודם ולשיפור בהורים לתמיכהבאוכלוסיות העוסקת בכזאת דווקא לאו אך בפסיכולוגיה רחב ידע בעלי הם אמנםחריגות.פסיכולוגיםבעליהכשרהמתאימהעשוייםלסייערבותבטיפולבהוריםנזקקים

באוכלוסייהזו.

בספקטרום המצויים התלמידים את כוללת זו קבוצה במבוגר: התלויים מתבגרים ב. ותלמידים שונות נכויות בעלי ילדים שכלית, התפתחות מעוכבי מתבגרים האוטיסטי,אולם עצמאות, לקראת במאבק מאופיין ההתבגרות גיל כרוניות. ממחלות הסובליםמתבגריםבקבוצהזואינםיכוליםלממשאתהמשימהההתפתחותיתהזאת.מצבזהיוצרקונפליקטפנימיאצלהמתבגרים,וישלוהשלכותעלהקשריםשביןהמשפחהלביתהספר.הואמעוכב זהותםהאישיתאף וגיבוש יכוליםלממשאתעצמאותם מתבגריםשאינםסובליםמהתלותשנכפתהעליהם.גםלהםישצרכיםחברתייםשאינםבאיםעלסיפוקם,ומןהראוישביתהספריהיהערלצרכיםהללוויסייעלתלמידיםולהוריהםבמימושם.אףשהוריםרביםלמתבגריםהשייכיםלקבוצהזומלוויםאותםפיזיתלביתהספר,הקשרעםביתהספראינותמידחיובי.להוריםאלוישנטייהלגונןעלילדיהםבשלחוסרהאוניםשלהאחרונים,ולאתמידהםנתקליםבתשומתלבדומהמצדגורמיםאחריםכלפיילדם.דרוששיחפתוחובונהביןההוריםלמורים,שיחשיוביללהבנתעולמםהפנימישלמתבגרים

חריגיםויאפשרלתתמענהלצורכיהם.

מתבגרים מחוננים:אוכלוסייהשבדרךכללאינהמשויכתלחינוךהמיוחד.לכאורהמדובר ג. אצלם הבעייתיות כאלה. רובם ואכן רבה, לב מתשומת שנהנים מצטיינים בתלמידיםממוקדתבתחרותיותגבוהה,בנטייהלפרפקציוניזם,בחוסרסובלנותלכישלון,בציפיותולעתים חריגים, עצמם רואים הם בדידות. ובתחושת ההורים, מצד לעתים מוגזמות

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 115 |

קרובותאינםרואיםאתחריגותםבעיןיפה.הםסובליםמהצקותומתגובותשלדחייהניכרשלמתבגרים גםאחוז ביניהם יש מצדמוריםשאינםמתמודדיםאיתםבהצלחה.הסובליםמקשייםרגשיים,מלקויותלמידהומהיפראקטיביות.תלמידיםאלומטעיםאתהמוריםואתההוריםבא־סינכרוניזציהאופייניתביןהתפתחותםהקוגניטיביתלרגשית.ושליטה רגשי ויסות לצורך הקוגניטיבית ביכולתם להשתמש מהם מצפים המבוגריםלימודיים, להישגים מדי גבוהות ציפיות קרובותההוריםמפתחים לעתים בהתנהגותם.

וציפיותאלומכבידותעלהמתבגר.

בעיקר הספר, בבית ההורים של יזומה התערבות פעם לא רואים אנו זו באוכלוסייה ציפיות להם ויש שאפתנים הם ילדיהם כמו ילדיהם. תפקוד של הלימודיים בהיבטיםגבוהותלגביתוכניהלימודים,צורתהלימודים,ויחסימורה-תלמיד.הקשרביןביתהספרלהוריםחשובביותרלתיאוםציפיותבתחוםהלימודיולהדרכתההוריםבתחוםהרגשי.

תיאוםוהדרכהשכאלהדורשיםהכשרתמוריםייחודית.אמנםישנהמגמהכזובמשרד מחוננים המלמדים המורים רוב בלבד. למחנכים כלל בדרך מתייחסת היא אך החינוךמתבגריםהםמוריםרגילים,לאמחנכיכיתות.איןכמעטתכניותהדרכהאותמיכהבהוריםובבנימשפחהאחריםשלמחוננים.לסיכום,ישצורךבהקמתמערךמקצועישלמורים,יועציםופסיכולוגיםשילמדואתהייחודשבמחונניםויתפקדובהתאם.מוריםילמדובדרךידאגו מחוננים, עם בעבודתם מורים ידריכו יועצים המחונן. הילד את ויבינו מותאמתלסביבהחברתיתמקבלת,יתנומענהישירלתלמידיםולקשייםהרגשיים־חברתייםשלהם,ויצרואתהגשרעםההורים.הפסיכולוגיםיטפלובילדיםבעליהקשייםהמורכביםיותר

ובמשפחתם.

הסיוע הנדרש להורים

גםהוריהםשלילדיםבעליחריגויותזקוקיםלתמיכהרגשיתולהכוונה.הוריםלילדיםבעליהפרעותהתנהגותאוהפרעותקשבוהיפראקטיביותזקוקיםבמיוחדלסיועכזהבשלהאתגריםשהםעומדיםבפניהםמבית.שירותכזהלהוריםלאניתןעדכהבתכיפותבמסגרתביתהספר.סוציאלייםשמטפלים ועובדים בתלמידים מוריםהמטפלים של הייתה המסורתית החלוקהבמשפחות.אולםלאורחשיבותהשלמעורבותהוריתלמעןההתפתחותשלילדםישלהרחיבאתהשירותהזהבצורתקשרישירביןהמערכתהחינוכיתלביןהמשפחה,קשרשיכלולהכוונהוהדרכהשלהוריםעלידיאנשימקצועטיפולייםבביתהספר.רכיביםאלושלמעורבותהוריםנמצאובתכניותרבותשסקרנו,אךלאבכמותמספקת.יתרהמזאת,לאורהקשייםהמורכבים

שלהוריםאלו,הםזקוקיםליותרמאשרהכוונהוהדרכה.נחוצהלהםגםמסגרתטיפולית.

| 116 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ההתערבות

התאוריההשלטתבהתערבויותאצלמתבגריםוהוריהםהיאהתנהגותית)ראהסקירתספרותשולטים שהמטפלים המניחה זו טיפולית בגישה מתנשאת נימה יש .)2013 בוקובזה, שלהמתבגרים לכל המשותף מן שיש פי על אף אותו. ללמוד וההורים הילדים ועל הידע בגוףבעליהקשיים,ישגםקשייםייחודיים,ואלהדורשיםמענהייחודי.ישלנסותגישותנוספות,הומניסטיות,שיאפשרולמתבגריםולהוריהםחוויהשלקרבהחברתיתורגשית,ועיבודרגשיבחיי הרף ללא מאותגרים הללו המתבגרים הורי להם. הייחודיים הקשיים של וקוגניטיביחיונית אלו להורים קבוצותתמיכה ומדחייהחברתית. וסובליםמבדידותחברתית היומיוםלצורךשחרוררגשישלהתלמידים,צמצוםתחושתהבדידותשלהםוהעצמתם.תמיכהמסוגזהיכולהלהינתןעלידייועציםחינוכייםופסיכולוגים.מעברלמתןתמיכה,סיועמסוגזהעשוי

לקרבביןהצדדיםוליצורשותפותבריאהמבוססתעלאמוןהדדי.

מתבגריםבעליצרכיםמיוחדים)למעטמתבגריםמחוננים(מתקשיםלהשליםאתהמטרותההתפתחותיותלגילםבגללתלותםהפיזיתאוהמנטליתבמבוגרים,ובשלמצבםהםמוסיפיםבעלי למתבגרים הורים מזו, יתרה יותר. רב זמן ולאורך רבה במידה בהורים תלויים להיותצרכיםמיוחדיםמתמודדיםעםקשייםרביםבחייהיומיום,ואלהיוצריםהרגשהרעה,חוסר

ביטחון,רגשיאשמהוכיו״בומשפיעיםעלחייהזוגיותועלהמשפחהבכללותה.

המלצות ברמת מערכת החינוך

ביתהספרמתמקדלרובבמשימותהלימודיות,אךכאמור,המכשוללמטרותההתפתחותיותדורשהתייחסותרגישהומעצימה.יתרהמזו,בשללימודיםממושכיםיותרמהרגיל)עדגיל21(הכולליםאתנושאההכשרהלעבודהולחייםבמסגרתלימודיהם,נדרששיתוףפעולהעםההוריםעלרקעזה.המלצתנוהכלליתהיאהרחבתהידעבכללוהידעהפסיכולוגישלהורים

ומוריםבפרט-למעןשיפורבתפקודםשלהמתבגריםהאלה.

יידוע הורים וקידוםמיצויזכויותהוריםבנושאשלחינוךמיוחד)באמצעיםשצוינובהמלצותהכלליות(.

הכשרת מורים )בחינוך הרגיל(:שילובילדיםבעליצרכיםמיוחדיםבחינוךהרגילהואמאתגר,ועלכןדרושההכשרהמתאימהלמוריםבחינוךהמשלב.מוריםבחינוךהמיוחדמקבליםהכשרהרחבהבנושאהצרכיםהמיוחדיםשלמתבגריםאלו,ובתוכםהקשרעםהוריהם.אלאשבהכשרתמוריםבחינוךהרגילובעיקרבחינוךהעל־יסודי,הכשרהזוכמעטואינהקיימת.המלצתנוהיאלהרחיבאתהכשרתהמורים,התמחותםוהשתלמותםבנושאיםהקשוריםלקשרעםהוריםשל

תלמידיםמשולביםבעליצרכיםמיוחדיםולסייעלהוריםלהוותמוקדתמיכהלילדיהם.25

להרחיבאתהכשרתהמורים היינוממליצים זו, ועדה היההדברמחוץלתחוםהעיסוקשל לולא כי לציין יש 25

בחינוךהמשלבכךשתיגעגםבמאפייניהםשלתלמידיםבעליצרכיםמיוחדים,בצורכיהםהייחודיים,בארגוןהכיתהלקליטתםועוד.

קשרי משפחה ובית ספר: תלמידים בעלי צרכים ומיוחדים ותלמידים בסיכון | 117 |

המלצות הנוגעות למערכת הבית־ספרית

הם העליונה ובחטיבה הביניים בחטיבת מהמורים גדול שחלק מכיוון בית־ספרית: כתובת כללמקבליםהכשרהמועטהלהתמודדותעםצרכיםמיוחדיםשל מוריםמקצועייםשבדרךלהדריך ויוכל השילוב חוק פי על שיפעל ספר, בית בכל מקצוע באיש צורך יש תלמידיהם,עם לקשר בנוגע בית־ספרית כתובת להוות וכן השילוב במשימות וההורים המורים אתההורים.יועציםבחינוךהרגילנחשפיםלידעזהבאופןחלקיבתהליךהכשרתם,אולםלאורהספר בבתי ליועצים ייעודית הכשרה תוספת על ממליצים אנו זה בתחום הרבים הקשייםשבהםמשולביםתלמידיםבעליצרכיםמיוחדים.אלהיוכלולקבלעלעצמםגםאתתפקידיהסיועלהוריםשלהתלמידיםהמשולבים,וכןלהוותכתובתשאליהיוכלומוריםלפנותבנושא

הקשריםעםהוריהתלמידיםהאלה.

הצעת התערבויות:הוריםלילדיםבעליצרכיםמיוחדיםנוטיםלהיותנתוניםבלחץנפשירב.בדרךכללההתערבויותהניתנותלהוריםאלובביתהספרממוקדותביידועההורהובהדרכתובדרכיההתמודדותעםילדם.המלצתנו)כאמורבהמלצותהכלליות(היאלהציעהתערבויותאת ולהעלות ההורי הלחץ את להפחית כדי וזאת ההתערבות, במרכז נמצא ההורה שבהן

הביטחוןהעצמישלו.יועציםמאומניםמבצעיםהתערבויותכאלהבהצלחה.

שיתוף רשויות:בשלמאפייניהםשלילדיםבסיכוןוהאתגריםהייחודייםהנוגעיםלקשרעםהוריהם)שלפעמיםמהוויםבעצמםחלקמגורמיהסיכוןאךהםגםחלקחשובמהתמודדותאפקטיביתעםצורכיהנערים(,חשובשבתיהספריגבירואתשיתוףהפעולהשלהםעםגורמיעם המשאבים של איגום כאלה במקרים ייזמו הספר בתי כי מומלץ בקהילה. נוספים סיוערשויותאחרותבקהילהועםגורמיטיפולאחרים,וזאתעלידייצירתצוותרב־מקצועישידאג

לעבודהעםההורים.

התלמידים תחום עם ומהיכרותם הוועדה חברי של מניסיונם מחוננים: למתבגרים הורים המחונניםנמצאכיהוריםלילדיםמחונניםמעונייניםלרובלהיותמעורביםבתהליךהלמידהבין מתח ליצור עלול זה פער זו. במעורבות מעוניין הספר משבית יותר לעתים ילדם, שלההוריםלמורים,והמתחהזהפוגעבתלמידים.זאתועוד:בשלהא־סינכרוניזציהבהתפתחותהקוגניטיביתוהרגשיתשלילדיםמחוננים,הןההוריםוהןהמוריםמתקשיםלעתיםלהתאיםאתציפיותיהםמהילדים.המלצתנוהיאשביתהספריקייםעםהוריתלמידיםמחונניםשיחיזוםשיתמקדבציפיותשלשניהצדדיםמתוכניהלימודשלהתלמידיםובויובהרוהאפיוניםהייחודייםשלמתבגריםאלו.שיחזהיכוללהתבצעבסדרתמפגשיםשבהישתתפוגםמומחים

לתלמידיםאלו.

| 119 |

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים

בפרקזהנדוןביחסיההוריםעםמערכתהחינוךכולה–מורים,מנהלים,ביתספר,רשויותמקומיותומשרדהחינוך.למרותהשונישבחווייתהקשרביןההוריםלביןכלאחתמןהדמויותלמעטבהקשריםספציפיים ביניהם, אינהמבחינה נקודתהמבטהמשפטית והגופיםהאלה,

הנובעיםמחלוקתהסמכויותלתפקידיםהשוניםבמדרגמערכתהחינוך.

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים

בימינוקיימתהסכמהכללית–הןבקרבאנשיהאקדמיהוהןבקרבאנשיה״שטח״–כישיתוףהישגיהם. את ומשפר התלמידים עם מיטיב הספר בית לבין והמשפחה ההורים בין פעולההשיחבנושאמרכזיזהרחבביותרועוסקבדרכיםובשיטותלהשגתשיתוףהפעולה.הדיוןהערשקייםבארצנוהואנחלתםשלאנשיהמחקרוהחינוך,אולםהמחוקקומחוקקהמשנהכמעטלאנתנודעתםלנושאוגםבחוזריהמנכ״לההתייחסותאליוחלקיתביותר.האחריותלחינוךהילדיםמוטלתבדבבדעלההוריםועלמערכתהחינוך,אולםהסדריםהמתוויםאתגבולותהאחריותוחובתההוריםלעומתזושלביתהספר,אוהסדריםהמאזניםביןהזכויותהשונות,

אינםבנמצא.אחריותמקבילהזובאהלידיביטויבחוקיםשלהלן:

החובה כי קובע ,17 ,15 ס׳ התשכ״ב-1962, והאפוטרופסות, המשפטית הכשרות חוק .1על מוטלת קטין, של יד ולמשלח לעבודה ההכשרה הלימודים, החינוך, לצורכי לדאוגבנסיבות נוהגים היו מסורים שהורים כדרך הקטין לטובת לנהוג חייבים והם ההורים,

העניין.

בחוק לימוד חובה,התש״ט-1949,ס׳3–4,המדינהמתערבתבשיקולדעתםשלההורים .2ובזכותםלחנךכהבנתם״כדרךשהוריםמסוריםהיונוהגים״.היאמחייבתאותםלרשוםאתילדםלמוסדחינוכימוכרולוודאשילמדבובאופןסדיר.אי־קיוםחובהזוגוררסנקציהפלילית.היינו,מימושחלקמחובתההוריםלדאוגלחינוךהקטיןחייבלהתבצעבאמצעות

מוסדחינוכימוכר.

חוק זכויות התלמיד,התשס״א-2000,קובעאתזכותושלכלילדונערלחינוך.החוקאוסר .3עלאפליה,ושומרעלפרטיותהתלמיד–הואמחייבאתכלמישבמסגרתתפקידוהגיעאליומידעעלתלמיד,לשומרובסודיותולאלגלותואלאלצורךביצועתפקידו.עודקובעהחוקחובהלפרסםכללימשמעת–כאלהשיהלמואתכבודהאדםוגםיכבדואתזכותהטיעוןשלהתלמידוהוריובטרםהחלטהעלהרחקתהתלמידממוסדחינוכי.סעיף4לחוקמחייבלהביאלידיעתהתלמידיםוהוריהםאתהוראותהחוק,אתהוראותהמנכ״ללמנהלימוסדותהחינוךואתהוראותיהםשלמנהליהמוסדותבדבר״זכויותוחובותהתלמידים

ובכללזההכלליםבדברשמירהעלכבודהדדיבקהילתמוסדהחינוך...״.

| 120 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בהקשרזהראוילהזכירכיאמנתהאו״םבדברזכויותהילדמציינתאתאחריותההוריםלגידולואת ,)13 )ס׳ ודת ביטוי,מחשבה,מצפון זכותהילדלחופש 18(,את )ס׳ והתפתחותו הילדזכותושלילדהמסוגללדעהמשלו״להביעדעהזובחופשיותבכלענייןהנוגעלו,תוךמתן– ואישררהאותה )המדינההיאצדלאמנה בגרותו...״ משקלראוילדעותיובהתאםלמידתולקדםבחקיקהאתהוראותיה.בעקבות ובכךהתחייבהלפרשאתחוקיהעלפיעקרונותיהאשרורהאמנהעלידיישראלהוקמהועדתכבודהשופטתרוטלוילענייןעיגוןהאמנהבחקיקה

הישראלית(.

חוקיםאלהקובעיםכהכרזהכלליתחובותוזכויותלהקנייתחינוךוקבלתו,ומתייחסיםבקצרהלמעמדושלהילדבמסגרתמערכתהחינוך,אךאיןבהםפירוטשלממשבדברחלוקתהאחריותביןההוריםוביןביתהספר,היקףהזכויותשלהילדועוד.חוקזכויותהתלמידמחייבלהביאאולם המנהלים. והוראות המנכ״ל חוזרי החוק, הוראות את והתלמידים ההורים לידיעתהוראותהעוסקותבקשריהמשפחהעםמוסדותהחינוךמעטותביותר,ובאלההקיימותאיןוביןביתהספר.מכלמקום,המשקלהממשיהניתן התייחסותליחסיהכוחותביןהמשפחהלהורים–עלפיתרבותם,השקפתםהחינוכית,העדפותיהםוכיו״ב–בקביעתמוסדותהלימוד

שלילדםוקביעתתכניםבתכניתהלימודים,מצומצםביותר.

לצדדבריהחקיקהשלעיל,פותחהמחוקקצוהרלהעדפותההוריםבבחירתזרםהחינוךשאליוישתייךילדםולתוספותמסוימותשלהםלתכניתהלימודיםהאחידהשמכתיבמשרדהחינוך.

הממלכתיים הספר בתי של הקמתם את מסדיר התשי״ג-1953, ממלכתי, חינוך חוק .4)והזרםהממלכתידתיוהמשלבבכללם(,ומסמיךאתשרהחינוךלקבועתכניתלימודים.חפצים שאינם מי שנקבעה. מזו שונה השלמה תכנית לבקש אפשרות נותרה להוריםבחינוךבאמצעותהמדינהרשאיםלשלוחאתילדיהםלבתיספרמוכרים־שאינם־רשמיים,המוחזקיםבידיבעלויותשאינןשלטוניות,דוגמתבתיהספרהחרדייםאוהכנסייתיים.הספר,תשכ״ט-1969,שמכוחומוקמיםבתיספרשאינםבבעלות בתי על פיקוח חוק המדינה,מאפשראףלעמותותהוריםלבקשרישיוןלהפעלתביתספר,ואכןחלקמבתיהספרהייחודיים)דמוקרטיים,אנתרופוסופייםוכו׳(נוסדכך.בתיספרבמעמדזהמחויבים

ברישיוןובפיקוחהמדינהוזכאיםלתקצובחלקי.

אשרלבחירת הורים בזרם חינוך או בבית ספר בתוכו,החוקבישראלמתירלהורהאת .5הזכותלבחורב״זרםחינוכימוכר״–ממלכתי,ממלכתידתיאוממלכתימשלב)בחינוךהיהודי(,אוביתספרמוכר־שאינו־רשמי)כגוןחינוךחרדי,חינוךכנסייתי,חינוךייחודי(.משבחרההורהבזרםהממלכתי,איןהחוקמתירלולבחוראתביתהספר,אלאבמגבלותהמותוותבתקנותלימודחובהוחינוךממלכתי)רישום(,התשי״ט-1959.בחינוךהיסודי)כיתותא׳-ו׳אוא׳-ח׳,לפיהמקרה(קובעתרשותהחינוךהמקומיתלכלביתספראזוררישום,שכלהמתגוררבומחויבללמודבו.בחטיבותהביניים)כיתותז׳-ט׳(ובתיכונים

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 121 |

)כיתותי׳-י״באוט׳-י״ב,לפיהמקרה(רשאיתרשותהחינוךהמקומיתלקבועלכלביתהספר בבית ללמוד בהם המתגורר תלמיד כל המחייבים רישום רובעי על־יסודי ספרשנקבע.הרשותאףרשאיתלכלולבכלרובעכזהכמהבתיספרולאפשרבחירהביניהם,אולפתוחאתהרישוםלכללבתיהספרהעל־יסודייםבתחומה,תוךשימושבמנגנוניויסותוהגרלה.בשניםשבהןעודדמשרדהחינוךאינטגרציהחברתיתבבתיהספר)משנותה־70עדשנותה־90(כללותקנותהרישוםרקאתמודלאזוריהבחירההמחייבים.אולםבמהלךהעשורהראשוןשלהמאהה־21,בעקבותהנסיגהממדיניותהאינטגרציהלטובתביזורהבחירה מודל לתקנות נוסף מוגבלת, הורים בחירת והתרת החינוך ארגונישלמערכת

המבוקרתשלעיל.

ההחלטהאםלנקוטמדיניותשלבחירתהוריםעלפנימדיניותאזורירישוםשמורהבחוק הורים קבוצות מצד לחצים מופעלים זו סמכות שמול אלא המקומית. החינוך לרשותבעלייכולתכלכליתוכוחפוליטי,המעונייניםלהרחיבאתטווחהבחירההחינוכיתשלהםבתחומיהחינוךהממלכתי.לצדמנגנוןהרישום)הנתוןכאמורלשיקולהדעתשלרשות)העברה(, חינוךממלכתי )תקנות העברות מנגנוןשל גם בדין נקבע המקומית( החינוךהתשי״ט-1959(,המאפשרלהוריםלבקשלהעביראתילדיהםממוסדחינוךאחדלמשנהו.הרשויותשאינןמאפשרותרשמיתבחירהשלההוריםמשתמשותלעתיםבהעברותהאלהכמעיןוסתלחץ.אולםהתוצאההיאשרקהורההטורחלערערעלשיבוץילדולביתספרלבקשות ההיענות ושיקולי בחירה, למידת ה״זוכה״ ההורה הוא העברה בקשות ומגישההעברהמצדהרשותתלוייםכמובןגםבמספרהמבקשיםובהשפעתהבקשותעלמרקם

בתיהספר.

מעורבות ההורים בתוכני החינוך ודרכי ההוראה בתוך בית הספר:חוקחינוךממלכתי .6לאישור וכפוף בחירתם פי על )תל״ן(, נוספת לימודים תכנית לרכוש להורים מאפשרמשרדהחינוך.הואילותל״ןכרוךבתשלוםכספיםבמסגרתחינוךהחינם,הוטלהבהנחיותמשרדהחינוך)חוזרמנכ״לתשס״ג/3א(מגבלהלפיההתל״ןיונהגבמתכונתחוגלבחירתההוריםבתוםיוםהלימודים,אלאאםמשתפיםבואתכללהתלמידים,ואזמותרלקיימו)בג״צ בו ולפטורממנותלמידיםשהוריהםאינםמעוניינים בשעותהלימודיםהרגילותבחינוך חלקי באופן נאכפת זו מדיניות החינוך(. שר נ׳ עילית פוריה ועדת 4363/00הממלכתי,ובחינוךהממלכתידתיאינהנאכפתכלל,שכן״תל״ןתורני״מתירלבתיספרממ״דלהשתמשבכספיםלפעילותלימודיתהמחייבתאתכללהתלמידיםבמגמתהלימוד.לאחרונהפרסםמשרדהחינוךמדיניותחדשהביחסלתשלומיהורים,המתירהלהוריםלרכושעלפיבחירתםשירותיםשעדכהנאסרלשלםעבורם,כמותגבורים,מגמותלימודלבגרות,ובבתיהספרהייחודיים–תל״ןבהיקףשלמחצית)!(מתכניתהלימודים.ונצייןשנתי דוח )מבקרהמדינה, דוחחריףשלמבקרהמדינה פורסמולאחר הנחיותאלו כי62ב - לשנת 2011 ולחשבונות שנת הכספים 2010(אשרבדקאתנושאתשלומיההוריםומצאכיהחריגותמןההנחיותהןנורמהמקובלת.באמצעותהגדלתדרגותהחופשהניתן

| 122 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

להוריםבבואםלרכוששירותיחינוךסברמשרדהחינוךכייוכללרכושמחדששליטהעלנושאזה.מדיניותזועומדתכעתלדיוןבבג״צ5004/14שמשון ואח׳ נ׳ שר החינוך.

הןבחירתבתיספרוהןרכישתתכניותלימודבתוךבתיהספרהםמוקדיםלהתערבות החברתי־כלכלי הרכבו על רבה נודעתהשפעה ולשניהם הספר, בבתי הורים ומעורבותשלביתהספרשבובחרוובוירכשושירותיחינוךנוספים,כמוגםעלביתהספרממנו״נמלטו״וגםעלכללמערכתהחינוךהמקומית.ראוילשיםלבכימבחינתהדין,מעורבותההוריםבתוךביתהספרהוסדרהרקבהיבטהכלכלישלה,וכיהסדרזהמקורובחוקחינוךתקופתנו. בני הפרטה לתהליכי חדש ביטוי אינו והוא )8 )ס׳ התשי״ג-1953 ממלכתי,ממשקההוריםובתיהספרבסוגיותהרישוםותשלומיההוריםמצויאפואבמצבהבא:לצדהסדרבחוק,הנותןעדיפותלשיקולהדעתשלמשרדהחינוךורשויותהחינוךהמקומיות,קיימיםגםמודליםאופציונלייםשלבחירתהוריםותשלומיהוריםמוגדלים.מודליםאלומאפשריםלרשויותהחינוךהמקומיותלהתירמעורבותזו,אםהןמשלימותעםהוויתורעלשליטתן,אושהםחושפיםאתרשויותהחינוךללחציםלהתירמעורבותזו.התוצאהלידיהן המושכות את הנוטלות הורים קבוצות – מקבילות חינוך ממשלות שתי היאומתחרותברשויותהשלטוניות,שלאתמידמציגותמדיניותהרמוניתביןהגורםהמקומי

למשרדהחינוך.

חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח-1988,מאפשר)ס׳8(להוריםלפנותלוועדתהשמהבעניינו .7שלילדם,אםסברוכיהואזקוקלחינוךמיוחד.ועדתההשמהמחוייבתלתתזכותטיעוןלהוריםבטרםתקבעבענייןזכאותושלילדלחינוךמיוחד,והורהיכוללבקשלדוןמחדשבזכאותזובכלעת)סע׳10(ובלבדשחלפהשנהמיוםהדיוןהאחרון.עלהחלטתועדתיכולההורהלהגישערר)סע׳13(המלווהגםהואבזכותטיעון.כלהסמכויות ההשמההאמורותבענייןפנייהלוועדתההשמהוהעררמוקנותבחוקגםלנציגימערכתהחינוך,בשםאותהתפיסההמאפיינתאתחוקלימודחובהולפיההמדינהרשאית״להיכנסלנעליושלההורה״,בנסיבותהמצדיקותזאת.המייחדאתהחוקהזההואבהקנייתמעמדלהוריםהילדים. חינוך בעניין ההחלטות בקבלת החינוך, גורמי עם יחד המשתתפים, כגורמיםההשמה בוועדת כחבר מיוחדים צרכים בעל לילד הורה של שיתופו את מחייב החוקובוועדתהעררוכןמחייבאתועדתההשמהלהזמיןאתהוריהילדולשמועאתטענותיהם,

ולשתפםבהכנתתכניתהלימודיםהאישיתשלילדם.

מכלהאמורעדכהעולהכי,החקיקהבנושאהחינוךכמעטאינהמתייחסתלתוצאותהמתחהנוגע בכל הספר בית על המוטלת האחריות מול ההורים על המוטלת מהאחריות הנובעמטפלת אינה החקיקה הזה. המתח להפגת מנגנונים בקביעת וממעטת הילדים, לחינוךהם האם המשפטי: בטיבם עמדה קובעת ואינה הספר לבית ההורים בין היחסים במערכתיחסיםהמבוססיםעלהסכמה,כמוחוזה?האםאלהיחסינתינות?האםאלהיחסישוק,של

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 123 |

ביקוש,היצעובחירהחופשית?האםהםיחסיםהמושתתיםעלבסיסמשפטימשתנהבהתאםלסוגיה?26כך,החקיקהגםאינהמגדירהאתתחומיהחפיפהואתאופןשיתוףהפעולההרצויביןההוריםלביתהספרכדילהגיעלמיצוימקסימלישלהתשומותשלכלאחדבחינוךהילדים.למעשה,נקבעיםהיחסיםעלפייחסיהכוחותבפועל,ביןביתהספרלהוריםבכלמקרהנתון,ועלפיתכניותשונותבכלמוסדומוסד,ואיןכל״תורה״מסודרתאועקרונותכללייםבסיסייםשניתןליישמםבאופןשיותאםלסוגיםהשוניםשלאוכלוסיות,לאינטרסיםהמשתניםלארקביןסוגיהאוכלוסיותאלאגםביןהוריםבאותומוסדחינוכי,ביןבתיספרשוניםאוביןמורים

בעליהשקפותויכולותאחרות.

שיתוףפעולהיעילביןההוריםלמערכתהחינוךמותנהבמספרגורמים:בראשובראשונה,כפישהוזכרבפרקיםהקודמים,בקיוםאמוןוכבודהדדיביניהם,ובשיתוףהדדיבמידעעלאודותלוודא יש לכך בנוסף הספר. ולבית להורים המשותפים לנושאים רלוונטי מידע – התלמידששניהצדדיםיודעיםאתכלליהקשרביניהםואתמערכתהסמכויות,הזכויותוהחובותשלהיאמלאכת כזו כללים בנייתמערכת הילדים. לקידום בפעילותםהמשותפת כלאחדמהםמחשבתעדינהומורכבתביותרמאחרשעליהלתתביטוילמדיניותשלשוויוןביןבתיהספרושוויוןביןהילדיםמצדאחד,ולתרבותםויכולותיהםשלבתיהספרהשוניםולתרבותןויכולתןשלהמשפחותמצדשני.העדרהשלמערכתמובניתושיטתיתשלכלליםגורםלמבוכהבקרבאנשיהחינוךובקרבההוריםכאחד,ופותחפתחלאי־הבנותומחלוקות.בנוסףלאלהישלתתאתהדעתלפרטיותםשלהתלמידיםהמתבגרים,הןמבחינתמידתשיתופםבתקשורתשביןהספר בית שבין תקשורת מתוך מידע מדליפת החשש מבחינת והן הספר, לבית ההורים

וההוריםלביןגורמיםאחרים.

לידיעת להביא הספר בתי את לחייב לנכון ראה המחוקק כי להזכיר ראוי זה חלק לסיכוםההוריםאתמכלולההוראות,הזכויותוהחובותשלהתלמידים)החוק,התקנות,חוזריהמנכ״לההורים לידיעת ויביא יפרסם הספר שבית לכך לדאוג ראוי כן המוסדות(. מנהלי והוראותוצוותהחינוךאתההוראותבדברקשריועםהמשפחה.ההכרהבצורךלפרסםקיומןשלזכויותוחובותתלמידיםבוודאימעידהעלהחשיבותשישבקביעתכלליםלהסדרתהקשרביןהביתלביתהספר.נוכחהגיווןהעצוםשלקהילותבתיהספר,מןהראוישבחברהמרובת־תרבויותכשלנוכלליםאלוייקבעועלידיכלקהילה,בכלביתספר,עלפידגםמשותףהמוסכםבמערכת

החינוך.

26לשםהשוואהביןהבסיסהמשפטילמערכתהיחסיםביןביתהספרלהוריםבמדינותשונות,ר׳סקירתעו״דצביה

שיר)שיר,2014(.

| 124 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

חובת הסודיות והדיווח

אינטרס לפרטיות בזכות רואות בישראלבפרט והחברה בכלל הליברליתהמודרנית החברהשישלהגןעליובמסגרתההגנהעלהאינדיבידואל.בישראלהזכותלפרטיותהיאזכותחוקתיתופעולותשלהרשויות. וחירותוומשמשתלפרשנותחוקים יסוד:כבודהאדם המוגנתבחוקהיאממלאתתפקידגםבחוקיםספציפייםהמשמשיםלהסדרתהיחסיםשביןהאזרחיםלביןעצמם.בהקשרשלנושאהסקירהניתןלסכםבכלליות,כיהדיןהקייםמסדירבצורהברורהאתההתמודדותעםמקריחירוםשבהםנגרמתפגיעהבפרטיותבשלצורךדחוףלהגנהאולטיפול,אךאינונותןמענהלפגיעהבפרטיותכדרךשגרה.בנוסףלכך,העמימותלגביגדרחובתהגנתהפרטיותהחלהעלהצוותהחינוכיוהסייגיםהרלוונטייםלהמביאהלהתנהלותבתנאיחוסראו בפרטיות אסורה לפגיעה לגרום ועלולה כאחד ההורים ועל הצוות על שמקשה ודאות,

לפגיעהבצורךאחרבשלחששמוגזםמפגיעהבה.

לגבימספרתחומיעיסוקקיימיםבישראלחוקיםספציפייםהחליםעלהעוסקיםבהםבנוסףלחוקהגנתהפרטיות,חוקיםהמסדיריםאתגדרחובתהסודיותוקובעיםאמותמידהלהיקףבישראל קיימת לא החינוך תחום לגבי אך בה.27 מותרת פגיעה ולנסיבות לפרטיות הזכותהוראתחוקייעודיתספציפיתלהסדרתגדרחובתהסודיותוהגנתהפרטיות,ולכןהדיןהחלבסוגיותאלההואהדיןהכלליעלפיחוקהגנתהפרטיותהתשמ״א-1981,והואבלבד.בהקשרזכויותהתלמידהתשס״א-2000,הקובע גםבחוק נזכרת כיחובתהסודיותבחינוך יצוין זהבסעיף14כי״מישהגיעאליומידעעלתלמידעקבמילויתפקידשהוטלעליולפיחוקזה,חובהעליולשמרובסודואינורשאילגלותואלאלצורךביצועתפקידו״,אלאשהחוקמטילתפקידיםבעיקרבקשרלוועדותשימועהדנותבנושאיהרחקהמהלימודים,וספקאםההוראה

תהיהרלוונטיתבזמןשגרהאובנוגעלנושאיםאחרים.

חוקהגנתהפרטיותקובעשכלפגיעהבפרטיותושלאדםללאהסכמתוהיאעוולהאזרחיתעליה )שהעונש פלילית וגםעבירה לנפגע( הנזקשנגרם בגין כספי לפיצוי )המתירהתביעההואעד5שנותמאסר,בצירוףאפשרותלפסיקתפיצוייםמוגבליםללאהוכחתהנזקבמקרההרשעה(.ההסכמהלוויתורעלהפרטיותאינהחייבתלהיותמובעתבכתב,אךהיאחייבתלהיותהסכמהמדעת,קריכזושניתנהתוךהסברוהבנהשלהמוותרעלפרטיותו,באופןשמשמעותהוויתורברורהלו.סעיף2לחוקמגדירפגיעהבפרטיותבצורהרחבהומפרטרשימתפעולותלשדה רלוונטיות להיות עשויות בסעיף הנזכרות הפעולות רוב בפרטיות. פגיעה המהוותהחינוכי,בכללזה:בילושאוהתחקותאחריאדם,העלוליםלהטרידו;הטרדהאחרת;האזנתסתרהאסורהלפיחוקהאזנתסתרתשל״ט-1979;צילוםאדםברשותהיחיד;העתקתתוכןשלמכתבאוכתבאחרשלאנועדלפרסום,אושימושבתוכנובלירשותמאתהנמעןאוהכותב;או מפורש בהסכם שנקבעה חובה אדם, של הפרטיים עניניו לגבי סודיות חובת של הפרה

27למשל:חוקהפסיכולוגים,תשל״ז-1977,הקובעחובתסודיותמותאמת;חוקהעובדיםהסוציאליים,תשנ״ו-

1996,הקובעמהוסודמקצועיומהיהגבלתהעברתהמידעלגביו;חוקזכויותהחולה,תשנ״ו-1996,הקובעחובתשמירתסודיותרפואיתומפרטמהןההגבלותעלמסירתמידערפואילאחרים.

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 125 |

משתמע;שימושבידיעהעלעניניוהפרטייםשלאדםאומסירתהלאחר,שלאלמטרהשלשמהעניין של פרסומו בפרטיות; פגיעה באמצעות דברשהושג של מסירתו או פרסומו נמסרה;הנוגעלצנעתחייוהאישייםשלאדם,לרבותעברוהמיני,אולמצבבריאותו,אולהתנהגותוברשותהיחיד.28פרשנותהמציאותלשםהחלטהאםבוצעההתנהגותשישבההפרתפרטיותבניגודלחוקהיאנושארחב,שלאנקבעובומסמרותמוחלטים.נסתפקבהכללהכיבשלהקושילקבלהסכמהמדעת,שעליהלהיותנקודתית,כפופהלהסבריםמפורטים,לאגורפתוצופהפניעתיד-עלוליםאנשיחינוךלהפראתפרטיותםשלהתלמידיםושלהוריהםהןבהעברתמידעספציפית חקיקה בהעדר הספר. לבית מחוץ לגופים בהעברתו והן הספר בית בתוך ביניהםלחוק )2(18 סעיף על בעיקר חינוך אנשי של הגנתם נסמכת לעיל, כאמור הנושא להסדרתהגנתהפרטיות,הקובעכיהןבמשפטפליליוהןבמשפטאזרחיקיימתהגנהטובהלאדםשהפרבתום בוצעה ובתנאישהפגיעה בו, המנויות בנסיבות הסכמתו, ללא אחר של פרטיותו אתזוניתןלחלקאתההגנותשבסעיף18)2(לשלושהסוגים:הגנותכלליות לב.לצורכיסקירהאישיותכמופגיעהבפרטיותלשםהגנהעלענייןאישישלהפוגע,אוהעדרידיעהממשיתאוזה )במקרה הפוגע לעיסוק כלליותהקשורות הגנות בפרטיות; הפגיעה על קונסטרוקטיביתלשדההחינוכי(והגנותהכרוכותבחובותחוקיותסותרות.נפרטרקבענייןשניסוגיההגנות

האחרוניםהקשוריםלסקירה.

ס׳18)2()ב(קובעהגנהכאשרהפגיעהבפרטיותנעשתהבנסיבותשבהן״הייתהמוטלתעלהפוגעחובהחוקית,מוסרית,חברתיתאומקצועיתלעשותה״.בהתאמהלכך,חובתהסודיותוהגנתהפרטיותנסוגהביןהיתרמפניחובתהדיווחהחלהעלעובדיהוראהבמקריםחריגיםבנסיבותספציפיות.לדוגמה,סעיף368ד׳)ד(לחוקהעונשיןהתש׳ן-1989)תיקוןמס׳26(מטילהנוער לחוק סוציאלי לעובד דיווח חובת טיפולי, או חינוכי במוסד צוות איש או מנהל עלעבירות כשקורבנות התעללות ועבירת חמורה חבלה עבירת מין, עבירות על למשטרה אואלההםקטיניםאוחסריישע.חובתהדיווחהמוטלתעלאנשימקצוע,בכללזהאנשיחינוך)בפרשנותרחבהשלעיסוקםבמוסדהחינוכי(,היאחובתדיווחמחמירהיותרמזוהחלהעלכלאדם.בהקשרזהדיב״חשדסביר״כינעברהעבירהבזמןכלשהו,לאודווקאלאחרונה,כדילהקיםחובתדיווח,חובהשאינהחלהעלאנשימקצועשאינםעובדיחינוך)צוותיםרפואיים,

פסיכולוגים,שוטרים,קרימינולוגיםועוד(.

מספרחוזרימנכ״למשרדהחינוךמוסיפיםעלהחובההחוקיתהבסיסית.חוזרהמנכ״להכלליביותרהעוסקבחובתהדיווחהואחוזרמנכ״למשרדהחינוךסט/3)ב(״חובתהדיווחעלעברהחובת את במיוחד מדגיש החוזר וכעדים״. כקרבנות תלמידים וחקירות חוק פי על בקטיןהדיווחעלעבירההנעשיתעלידימבוגראחראיעלקטיןאועלידיבןמשפחתושגםהואקטין.

28״פרסום״בסעיף3לחוקהגנתהפרטיות:״כמשמעותובסעיף2לחוקאיסורלשוןהרע,תשכ״ה-1965״;מכאן,

בהגדרהרחבה״ביןבעלפהוביןבכתבאובדפוס,לרבותציור,דמות,תנועה,צלילוכלאמצעיאחר״,ולרבות״אםהיתהמיועדתלאדםזולתהנפגעוהגיעהלאותואדםאולאדםאחרזולתהנפגע״או״אםהיתהבכתבוהכתבעשוי

היה,לפיהנסיבותלהגיעלאדםזולתהנפגע״.

| 126 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

גוברתעלחובתהחיסיון כיהיא ומדגיש החוזרמפרטאתחובתהדיווחלפיחוקהעונשין,המקצועישלאנשיהצוותהחינוכי.כמוכןהחוזרכוללהוראותמפורטותלגביזהותהגורםשישלדווחלו,מתעדףדיווחלעובדסוציאלילחוקהנוערעלפנידיווחלמשטרהומדגישאתולהזיקלה.החוזרכוללגםהוראהמפורשתלשמורעלפרטיותם האיסורלהתערבבחקירההמדובר כאשר לתלמיד סודיות מהבטחת להימנע הוראה וגם באירוע המעורבים כל שלההוראות היא זה בחוזר נוספת רלוונטית נקודתית סוגיה דיווח. חובת עליה שיש בעבירהובין ביןשהילדיםנחקריםכעדים ילדיהם הנוגעותלמידעשישלמסורלהוריםלגביחקירתשהםנחקריםכנפגעיעבירה.הוראותהחוזרבנוגעלכךהןמדויקותומפורטותמאוד.הכללהואשחקירתתלמידתיעשהבידיעתהוריו.לכללזהישחריגים,לרבותכאשרהתלמידביקשכיההודעהעלחקירתולאתימסרלהוריו)למעטאםעובדסוציאלילחוקהנוערחושבשטובתהתלמידמחייבתליידעאותםבכך(;כאשרהיידועעלוללעכבאתהחקירהולסכלהאולסכלמניעתפשעאחר)כתחליףליידועההוריםתימסרבמקרהזההודעהלמבוגראחראיאולמבוגרקרובלתלמידובהמשךתימסרהודעהלהורים(;כאשרההודעהלהוריםעלולהלפגועבטובתאושקיימתסכנהלשלוםהתלמיד. בןמשפחה הוא כיהחשוד אובטובתהחקירה התלמידכאשרתלמידנחקרללאיידועהוריואוללאנוכחותם,הוצאתולחקירהתיעשהככלהאפשרבליוויעובדחינוךאואדםאחרמתוךהמסגרתהחינוכיתהמכיראתהתלמיד.אולםנוכחותובחקירהשלהאדםהמלווהאתהתלמידמטעםהמוסדהחינוכילאתותראלאברשותחוקרהילדיםאוהנוער.מנהלהמסגרתהחינוכיתשהתלמידהוצאממנהלחקירהאוכלאישצוותאחראינםרשאיםלדווחלהוריםעלהכוונהלבצעאתהחקירה,עלדברהחקירהאועלהוצאתהתלמידמהמסגרתהחינוכית,אלאאםקיבלואישורלכךמהממונהעלהחקירה.אםפנהההורהמיוזמתולמסגרתהחינוכיתשלהתלמידבעתשזההוצאממנהוביקשלדעתהיכןילדו,יודיעובמקביל לחוק, ידיחוקר,בהתאם על כיהתלמידהוצאמןהמסגרת להורה מנהלהמסגרת

ידווחעלכךמידלחוקרשהוציאאתהתלמיד.

וביניהם עיקרי, כנושא ואם בעקיפין אם בנושא העוסקים נוספים מנכ״ל חוזרי קיימיםמינית פגיעה עם החינוך מערכת התמודדות תשס/2)א(: החינוך משרד מנכ״ל חוזר למשלשלתלמידיםבתלמידים.חוזרזהמרחיבאתחובתהדיווחלמשטרהגםלעבירותשלמעשה)לפי מיניים מעשים של רקע על באיומים וסחיטה )16 גיל מתחת )לילדים בפומבי מגונהדיווח חובת מוסיף העונשין, חוק לפי דיווח מחייבות שאינן מינית( הטרדה למניעת החוקלעובדסוציאלילחוקהנוערגםכאשרגילהפוגעיםמיניתהואנמוךמ־12)כלומרנמוךמגילהאחריותהפלילית(,ומחייבדיווחלהוריהנפגעגםעלפגיעהמיניתשקרתהמחוץלמסגרתהחינוכית.חוזרימנכ״לנוספיםהםחוזרהמנכ״להוראותהקבעסו/3)א(״התיקוןהחדשלחוקלתיקוןדיניראיות–חקירתתלמידיםכקרבנותאוכעדים״;חוזרהמנכ״להוראותהקבעסב/3)ב(,״מניעתעישוןסיגריותומוצריטבקבמוסדותהחינוך״וכןמספרחוזרימנכ״להעוסקיםב״נוהלהטיפולבתלמידשנמצאמעורבבשימושבסמים״.קצרההיריעהמלפרטבסקירהזואת

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 127 |

חובתהדיווחהנזכרתבכלהחוזרים,ורקנצייןשהםעוסקיםבמקבילבהוראותלענייןמשמעתוטיפולובהוראותלענייןדיווחלרשויותולפיקוח.

באפריל2015נכנסלתוקףחוזרמנכ״ליתמשרדהחינוךהוראותהקבעעה/8)ב(לענייןאקליםחינוכימיטביוהתמודדותמוסדותחינוךעםאירועיאלימותוסיכון,חוזרהמדרגבטבלאותמשמעתיות תגובות טווח וקובע חומרתן, מדרג לפי שונות ונסיבות התנהגויות מפורטותזואינובאקלים ודיווחבהתאמה.עניינהשלסקירה וכןצעדיםהכולליםטיפול בהתאםלהבית־ספרי,אךישבחוזרהחדשכדילשנותחלקמההוראותלענייןחובתהדיווח.החוזרהחדשמרחיבאתחובתהדיווחבנסיבותמסוימות)למשלבענייןדיווחלמשטרהעלצילוםופרסוםפריצה, בזדון, נזק גרימת וסחיטה, איום על וכן מינית, הטרדה שהם וצילומים סרטים שלדעת שיקול יש הפלילית,שאז גילהאחריות הפוגעמתחת )למעטאם נשק ונשיאת הצתהלמנהללדווחלעובדסוציאלילחוקהנוערולאלמשטרה((ומותירשיקולדעתלמנהלולאנשיהחינוךבמקריםאחריםלדווחלמשטרהאולהסתפקבדיווחלפיקוח)למשלבמקריםחוזרים

שלאלימותחברתיתאומיניתאודיגיטליתשאינםחייביםבדיווחלפיחוקהעונשין(.29

ביצוע תוך לב, בתום בפרטיות למישפגע הגנה קובע הפרטיות הגנת לחוק 18)2()ד( סעיףהגנה ברבים. פרסום דרך נעשתה לא ובלבדשהפגיעה הרגיל, עבודתו ובמהלך כדין עיסוקוהעברת או התייעצות של סוג כל על וחלה הספר בבתי השגרתית להתנהלות רלוונטית זומידעשגרתיתביןאנשיהצוותהחינוכיואףבינםלביןעםיועציםמקצועיים.חשיבותהשלהגנהזוגדולה,במיוחדבשלההגדרההרחבהשלהפעולותהמהוותפגיעהבפרטיותהתלמידיםהעברת שבהם במקרים מאחריות חינוך אנשי הפוטרת ספציפית חקיקה והעדר והוריהם,המידערלוונטיתלעבודתם.העברתמידעעלתלמידיםועלהוריהםבזמןשגרה,שלאבהסתמךעלהחקיקהבדברחובתהדיווחעלנפגעיעבירהאובהקשרפליליאחר,יכולהלהתבצעכלגבוהה זוחשיבות כדין.להגנה ובמהלךשגרתהעבודההמבוצעת לב עודהיאנעשיתבתוםבחקיקה הוראה עובדי על המוטלת הסודיות חובת גדר של הסדרה העדר בשל הן לדעתנו,ספציפיתוהןבשלהאחריותהאישית)פליליתואזרחית(העלולהלהיותמוטלתעליהםבמקרהשלהפרתפרטיותבהיותםכפופיםלחוקהכלליבלבד.בדומהלקשייםאחריםהנובעיםמהעדרהסדרהשלמקצועההוראהבישראל,גםבסוגיהזוניתןלהסיקשהעדרההסדרהגורמתלאי־ודאותבקרבהמוריםולהעדרעקביותבהגנהעלהפרטיותבמערכתהחינוך.בהקשרזהנדגישאך הספר, בבית ספציפי/ת תלמיד/ה של הפרטיות הפרת בנושא פסיקה לנו מוכרת לא כימןהסתםהדברנובעמחסמיסףגבוהיםלגישהלערכאותהמשפטיותומהעדרמנגנוןנגיששלפתרוןסכסוכיםאלטרנטיבי.בכלאופן,העדרםשלכלליםברוריםלגביטיבהשלאותה״חובהמקצועית״המאפשרתלמורהלגבורעלחובתהחיסיוןולמסוראתהמידעגםכאשרלאמדוברבמקריםשלחובתהדיווחיוצרמצבשלאי־בהירותומטילעולכבדעלהמורה,להחליט

בהתאםלשיקולדעתווללאהנחיהאותקדימיםמשפטייםמדריכים.

29מומלץלהרחיבולקרואבטבלאותחוזרמנכ״ליתמשרדהחינוךעה/8)ב(בעמ׳58-52.

| 128 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

על מידע ובמסירת מידע באיסוף העוסקים מנכ״ל חוזרי מספר קיימים זה בהקשר גםהתלמידיםלגופיםשוניםעלידיעובדיהוראה.הדבריםאמוריםהןבהקשרשלניהולמאגרמידעלפיהחובותהספציפייםהמוטליםעלמאגרימידע)בחוקהגנתהפרטיותאבללארקבו(והןבהקשרשלמידעפרטישהתקבלבמסגרתהטיפולהשוטףבילדים.חוזרימנכ״לשוניםובניהול עוסקיםבאיסורהעברתמידעלגופימחקראולגופיתקשורתשמחוץלביתהספר,מאגרהמידעכחוק)למשלחוזרהמנכ״לעה/9)ב(״סקריםואיסוףמידע–הנהליםלפעילותמחקריתבמערכתהחינוך״;חוזרהמנכ׳׳לעג/1״איסוףמידעבמוסדותהחינוךובאמצעותם״;״מאגרי תשע/3)א( המנכ׳׳ל חוזר ראיונות״; ומתן ידיעות ״מסירת סד/10)א( המנכ״ל חוזרדיווחואבטחתמידע״(.חוזרימנכ״לאחריםעוסקיםבהעברת מידעבבתיהספר–רישום,מידעביןבתיהספרבתוךמערכתהחינוך,וביןבתיהספרלביןהוריהתלמידים.נפרטבשני

האחרונים.

ידיהגננתעלתלמידיההעובריםלביתהספר״קובע חוזרהמנכ״לנא/10״מסירתמידעעלשהגננתתמסורמידעעלילדיםיחידיםהזקוקיםלתשומתלבולהתחשבותגדולותמןהרגיל,כגוןילדיםשמצבםהמשפחתיקשהאומיוחד,ילדיםשבטיפולאובמעקבבגללמצבבריאותי,ילדיםעםבעיותמיוחדותכגוןמגבלותבשמיעהאובראייה.המידעיימסרבשיחהבעלפהליועצתביתהספרו/אולמנהלביתהספרבלבד.המידעיהיהחסוי.אםישמידעעלילדיםשהיובטיפולהשלגננתשי״חאושלגורםטיפוליאחרועלהילדיםשאובחנועלידיהשירותהפסיכולוגי־החינוכי,ביתהספריקבלאותומהשירותהפסיכולוגי־החינוכיברשותהמקומית,בהתאםלשיקולדעתושלהשירותהפסיכולוגי־החינוכי.זהכלהמידעהקייםבחוזרמנכ״לזהבנוגעלהעברתמידעמהגןלבתיהספר.חוזרזההואבבחינתהחריגהמעידעלהכלל,שאוסרומיוחדיםהמוגדרים בודדים והוריו,למעטבמקרים ללאהסכמתהתלמיד עלהעברתמידעבחוזר.יודגשכילאקיימותהוראותמקבילותלהעברתמידעביןבתיהספרבמעבריםבגיליםחוסר לאחרת. אחת חינוך מרשות במעבר השונים הספר בתי בין לא ואף יותר הבוגריםזה, בנושא המשך למחקר מקום יש לדעתנו רבים. זה בהקשר והדיסאינפורמציה הוודאותובוודאיישמקוםלהסדרתהסוגיהבהנחיותספציפיות,ככלהאפשרבמסגרתהסדרתמקצוע

ההוראהכולו.

אחדמחוזריהמנכ״להמפורטיםוהמוסדריםבנושאמסירתמידעלהוריםמבתיהספר,גםבזמןשגרה,הואחוזרהמנכ״להוראותקבעמספר2.3-8,אורחותהחייםבמוסדותחינוך״הקשרביןמוסדותהחינוךוביןהוריםפרודיםאוגרושים״.החוזרקובעכנקודתהמוצאאתהשאיפהלמעורבותשניההוריםבחייהילדיםובהתאםאתהחובההכלליתשלהמוסדהחינוכילשמורעלקשרעםשניההוריםואףליידעאותםבחובתוזוכברבתחילתהשנה)בעל־פהוגםבכתב(.גםאםאחדההוריםביקשלאלהיותמעורב,ישחשיבותלערבאותוכיהאינטרסשלהילד,לאזהשלההורה,הואמוקדהעניין.ברירתהמחדלהיאהעברתכלמידעמכלסוגשמועברלהורהאחדגםלהורההשני,למעטאםישהחלטהשיפוטיתהאוסרתעלכך.לעומתזאת,שיתוףבןאובתזוגשלהורהשאינוההורהשלהילדיםמחייבהסכמהבכתבוכתבויתורסודיותשלכל

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 129 |

אחדמההוריםבנפרד,וזאתגםאםבןהזוגמגיעיחדעםההורהעצמולפגישההנוגעתלילד.בהקשרזהרלוונטיגםהאיסורלהכיןלבקשתהורהאחדמסמכיםחדשיםהנוגעיםלילדים.באופןכלליישלהימנעמנקיטתעמדהבסכסוךשביןההורים.בענייניםשבהםנדרשתהסכמתהיידוע לאחר שתיקה זה ולעניין ההורים, שני הסכמת את לקבל שיש הוא הכלל ההורים,תיחשבכהסכמה.אםההוריםחלוקיםבענייןהדורשהסכמהישלפנותלהחלטהשיפוטיתואיןלפעולללאצוביתמשפט.בדרךזועלהמוסדהחינוכילפעולגםבכלהנוגעלוויתורסודיות,ועליולהשתדלבכלדרךלקבלהסכמהמשניההורים–אחרתנדרשתהחלטהשיפוטית.בנוגעלמסירתמידעבכתבלהורים,ההנחיהעקביתעםהתיקוןהאחרוןלחוקהכשרותהמשפטיתוהאפוטרופסות,לפיהההורההמשמורןמקבלאתהמידעבכתבכברירתהמחדל,וההורההלא־משמורן)שנקראבחוזר״ההורההאחר״(,רשאילבקשבטופסמיוחדקבלתהמידעבהעתק.במקרהכזהישלהעביראתכלהמידעבמשךכלשנתהלימודיםבכפילות,אלאאםכןקיימת

מניעהמשפטיתלכך.

עה)9(/א הקבע הוראות המנכ״ל חוזר הוא לתוקף, לאחרונה אך שנכנס נוסף מנכ״ל חוזרואופן הכנסתן הסדרת - החינוך במוסדות ״מצלמות חינוך, מוסדות ומינהל ארגון בענייןהתקנתן״,שנועדלתתמענהלמציאותשבההותקנומצלמותבבתיהספרבאופןבלתימוסדרהצבת מטרת לבין בינה ולאיזון בפרטיות הפגיעה למידת מספקת מחשבה שהוקדשה ובליהמצלמות.חוזרמנכ״לזהמתירהצבתמצלמותבבתיהספר)ולאבתוךגניהילדים(באזוריםהציבורייםבלבד)לאבחדרישירותיםובכיתות(,וקובעכיהחומריםהמוקלטיםבהןיימחקוהצבת על ההחלטה לאופן הן הנוגעות הוראות כולל החוזר הקלטתם. אחרי ימים שלושהשצולמו החומרים לשמירת והן ולאחריהם הלימודים בזמן לצילום הן ומיקומן, המצלמותוהצפייהבהם.חוזרזה,כמוגםחוזרהמנכ״ליתלענייןהתמודדותעםאירועיאלימותוסיכון,הואחדשוטרםנבחןבמציאותובבתיהמשפט,אךאפשרלראותבוסימןטובלבאותודוגמה

להתמודדותעםסוגייתהגנתהפרטיותגםבשגרה.

לסיכום,הזכותלפרטיותזוכהלהגנהרחבהבמשפטהישראלי.הגנתהפרטיותנסוגהבמקריםחריגיםמפניחובתהדיווחעלילדיםנפגעיעבירה,לפיהחוקולפיחוזריהמנכ״להמרחיביםאתהחובה.בשגרההחינוכיתרלוונטיתגםההגנהמפניאישוםאותביעהבגיןהפרתהפרטיות,שלא ובלבד הרגילה, בעבודה עיסוק־כדין במהלך לב בתום נעשתה המידע העברת כאשרההוראות ה״רגילה״. העבודה בדרך ההכרחי מן החורג באופן ברבים פרסום דרך נעשתההמסדירותאתהעברתהמידעמביתהספרלהוריםרלוונטיותרקלנסיבותחריגותאולמקריםשלהוריםגרושיםאופרודים.בהעדרהסדרה–בחוקאובתקנות–שלגדרחובתהסודיותהחלהעלעובדיחינוךבשגרה,נאלציםאלהלהתמודדעםאי־הוודאותשבפרשנותהתנהלותםהיומיומיתועםהעדרהידעלגביגבולותחובותיהםהמשפטיות.התלמידיםוההוריםנאלציםאףהםלהתמודדעםמציאותשבהפרטיותםאינהברורהוהיקףההגנהשהםזכאיםלהאינועקביואינומובטח.הסדרתהסוגיהבכלממדיה–לרבותהעברתמידעביןמוסדותהחינוך,

| 130 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

וביןהמוסדהחינוכילבין בתוךמוסדחינוכיאחד,ביןהמוסדהחינוכילביןגופיםחיצונייםבהתנהלות והעקביות הוודאות את ותשפר המעורבים לכל תועיל – והתלמידים ההוריםמלמד החינוך, במוסדות במצלמות שימוש המסדיר החדש, המנכ״ל ייתכןשחוזר שביניהם.עלמגמהלשינויומהווההתחלהשלהתמודדותעםהאיזוןביןהזכותלפרטיותלביןמטרות

חברתיותוזכויותאחרות,גםבעתותשגרה.

בית המשפט ככתובת לפתרון מחלוקות בין הורים למערכת החינוך

לכאורהניתןהיהלראותבביתהמשפטכתובתטבעיתלהכרעהבמחלוקותשלאמצאופתרוןהחינוך. אומשרד החינוכי לביןאנשיהסגל הורים קבוצות או ההורים בין ישירים במגעיםבחלקזהנציגונבססאתהטענהלפיה,לנוכחאופייםהמיוחדשליחסיההוריםעםמערכתהחינוך,ביתהמשפטאינוהכתובתהאידאליתלפנותאליהכדילהכריעבמחלוקות.נהפוךהוא:בחלקניכרמהמחלוקות,ראוילפנותלביתהמשפטרקככתובתאחרונה,לאחרשהמנגנונים

האחריםלאהצליחולמצואפתרון.

מחלוקותביןהוריםלמערכתהחינוךאינןמחלוקותביןצדדים״לעומתיים״בעליאינטרסיםהמיטבית הדרך בשאלת חלוקים אך הילד בטובת ורוצים מצווים הצדדים שני מנוגדים.נושאיםבאחריותמקבילהלחינוךהתלמידים, וביתהספר והאפשריתלקדםאותה.ההוריםמדובר כי לזכור יש עוד לעיל. שתואר כפי ספר, בבית ללמוד חובה חלה שבצדה אחריותבתוך עצמאי מעמד כמעט להם אין אך המחלוקת נושא אמנם שהם צעירים, בתלמידיםמחלוקתביןהגופיםהאחראיםלחינוכם,והם–התלמידיםהצעירים–חייביםבכבודםשלשניהגופים.מצבייחודיזהמחייבמציאתמנגנוניםמתאימיםלפתרוןשלחילוקידעותבתחום

זה.

חסרונות הדיון המשפטי

לפנייהלביתהמשפטישמחיריםכבדים:א.השיחהחינוכי,שמטבעומעמידאתהילדבמרכז,מתחלףבשיחמשפטיאדוורסרישבוכלצדמבקשלהוכיחאתצדקתולעומתטעותושלהצדשכנגד.ב.עלהתובעלתחוםאתתביעתובתוךמסגרתשלעילותתביעהמוכרות)כמוחוזים,נזיקין,משפטמינהליאוציבורי(המאלצתאתהצדדיםהניציםלנסחאתהמחלוקותמחדשכךשלעתיםהןמתרחקותמאודמסיפורהמעשההאמיתי.)זוהיאחתהתוצאותשלהעדררשימהשלזכויותוחובותיותרספציפיותשחלותעלהצדדים,מאחרשלביתהמשפטאיןדרךלבדוקאםפעלוהצדדיםבמסגרתסמכויותיהם,חובותיהםוזכויותיהם(.ג.הסעדיםהמשפטייםשישולא הספר בבית ליישם שניתן לפתרונות רלוונטיים תמיד אינם להציע המשפט בתי בידילניהולמשפטמקצינים והכללים ד.השיחהמשפטיהעימותי יביאולסיוםהסכסוך. בהכרחלחינוכוהמיטבישל להיותשותפים ביןהצדדים,האמורים ועוינות ניכור ומגבירים עמדות

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 131 |

אותוהילד.הוריםבמצביםאלוחוויםאתמערכתהחינוךכאטומהושרירותית,מוריםבמצביםאלוחוויםאתההוריםככוחנייםואנוכיים.ה.התמשכותההליכיםהמשפטייםגורמתלפעמיםלחבלהממשיתביחסיהיומיוםשלהוריםמולביתהספרשלילדיהםוצוותההוראה.ו.הליכיםמשפטייםהםיקריםותובענייםוהנגישותאליהםאינהשוויונית.ז.פסקהדין,שבויהיהצדלהמשיך שחייבים הצדדים, בין והקרע האמון חוסר את מסיים אינו ״מפסיד״, וצד ״זוכה״

בקשראחרישהחלטתביתהמשפטנכפתהעליהם.

בשלמצבםשלדיניהחינוךבישראל,שהחקיקהבהםמיושנת,כלליתומועטה,מעוגניםהכלליםהמחייביםבנושאיהחינוךבנהליםוהנחיותפנימיותשלמשרדהחינוך)ואףהםאינםעוסקיםמשפטיים סכסוכים חוקה, של העדרה מפאת ועוד, זאת הסדרה(. המחייבים העניינים בכלהנסביםעלהחלטותשלביתספראורשויותהחינוךלובשיםלרובצורהשלסכסוךמינהלי.בזכויות ופחות נהלים של תקין ובקיום בפרוצדורות יותר עוסק השכיח המשפטי הבירורחוקתיות.לרשותבתיהמשפטעומדיםאפואמעטכליםלהכריעבמחלוקותככלשהדיןאינומפורט,וישקושילקבועאםמדוברבזכותנטענתספציפיתשהופרהאושמאבחובהנטענתספציפיתשלאקוימה.מסיבהזו,קשהיותרלנהלמאבקמשפטיעלהמקריםהפרטנייםוהנטייההיאלתרגםאותםלעילותבג״ציות)כמו:חוסרשוויון,אפליה,פגיעהבחירויותיסוד,סבירות,מידתיותוכיוצאבאלה(.מנגד,סכסוכיםרביםבחינוךינבטועלרקעהתחושהשזכויותיושלילדנפגעו,אךינוהלוכמאבקעלמינהלתקין.החקיקההדלהמביאהלכךשבאופןמעשיביתהמשפטמוגבלהןבאופןבדיקתהתביעהוהןבהיקףהסעדיםשבסמכותולהעניק.כשאיןבחוקפירוט–מעברלענייניםשצוינולעיל–בענייןחובות,זכויותואחריותשלההוריםושלרשויותהחינוך,קשהלהכריעאםהצדדיםמילאואתהנדרשמהם,אםהופרהזכותכלשהי,אםניתןלחייבצדכלשהולפעולבדרךמסוימתוכיוצאבאלה.הכליםהמשפטייםשישלביתהמשפטפתרון מספקים אינם אלה כלים ושוויון. מידתיות סבירות, כמו הבג״ציים הבדיקה כלי הםהולםלכלסוגיהמחלוקותולחילוקיהדעותהספציפייםהמתעורריםביחסיההוריםעםבית

הספר.

הסוגים והנושאים השונים של מחלוקות בין הורים ומערכת החינוך

ניתן ומצבים. נושאים של רחב במגוון מופיעות החינוך ומערכת ההורים בין המחלוקותלהבחיןבאופןגסביןסוגיםשוניםשלמחלוקות:א.מחלוקותעקרוניותהקשורותבהחלטותמדיניותמרכזית,שהןמעשהשלטוני,למשל:חלוקהלאזורירישום,פתיחתביתספרייחודי,הקצאתתקציביםוכד׳.ב.מחלוקותפרטניותהנוגעותלתלמידמסויםבמוסדחינוכימסוים,אואופןהפעלתהמדיניותבעניינושלביתספרמסויםאותלמידמסוים.ג.מחלוקותשעניינןלבהשיתוףואופןשיתוףההוריםבנעשהבביתהספר,מידתההתחשבותאוההתערבותשלביתהספרבתרבותובמסורתהמשפחתית,פעילותההוריםבתוךביתהספרוכד׳.ד.מחלוקות

בדברתכניותלימודים,העשרה,טיוליםוכד׳.

| 132 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

סכסוכיםמהסוגהראשוןמחייביםמטבעםהכרעהעלידידרגיםגבוהים.הכרעהשמתקבלתבדרךכללתוךיישוםכליםשלהמשפטהמינהלי,הכרעההמביאהבחשבוןשיקוליםציבוריים,שחייבת הכרעה הארץ, בכל החינוך, מערכת כלל על והשפעה השלכות ובעלי עקרונייםלהתחשבבעקרוןהשוויון.סכסוכיםמהסוגיםהאחריםהםבעליאופימקומיואינדיווידואלייותר.לפיכך,ראוילבדוקאםניתןלמצואמנגנוןאחידשיחליףאתביתהמשפטלפתרוןכל

סוגיהסכסוכים,אולהציעדרכיפתרוןשונותלפימהותהמחלוקת.

הצרכים שעליהם אנו מבקשים לענות

בהעדרכלליםברוריםכמפורטלעיל,ענייניםרביםנתוניםלהחלטתהמורה,המנהל,מחלקתהחינוךברשותהמקומיתאומשרדהחינוך,המתייצביםמולדרישותולחציםשלההורים.באופןדומהעלוליםהוריםלעמודבפנידרישותשלרשויותהחינוך,דרישותשאיןלהןביסוסבחוק.ולכלביתספרלקבועולהנהיגכלליתקשורתוחלוקת העדרזהמאפשרלכלרשותמקומיתאחריותעלפישיקולדעתם,השקפתםהחינוכיתומצבםהכלכליוהחברתי.המציאותמלמדתשאתמקוםהחקיקההחסרהתופסותיוזמותוהחלטותמקומיות,וההסדריםהמופעליםביחסיהוריםוביתהספרהםפרימדיניותהמעוצבתבכלביתספרורשותמקומיתבנפרד.מצבזהמזמיןחוסרשוויוןביןאזוריםוסוגיאוכלוסייהשונים,ומשאיראתההוריםללאידעמספק.התעלמותושלהמחוקקמהצורךהאמורמחייבתהשלמה.בענייןזהנדרשתהצעהלמודלים

לתקשורתולמודלספציפישליישובמחלוקותמשפטיות.

משיחות שזומשתקפת )כפי עםהמשפחה הספר בית קשרי בתחום החינוך פעילותמשרדעםגורמיםבמשרד,ור׳פרק2שלספרזה(עוסקתבעיקרבהנחייתהוריםובהכשרתמוריםלקשרולשיחעםהוריםבחברהרב־תרבותית.מטרתהמשרדהיא״לגייסאתההוריםשיעבדועםהצוותהחינוכי״.חוזריהמנכ״לעוסקיםבעיקרבאופןשבוישלעדכןוליידעאתההוריםבמצבהילד-במצבוהלימודיובנעשהבכיתה.קיימתמעטהתייחסותלמקומםשלההורים,השקפתםורצונםכמעצבימדיניותאונהליםבביתהספר.נושאהקשרעםההוריםזוכהאמנםלתשומתלבבתכניותלהכשרתמורים,אךנדמהשלאמושםבהןמספיקדגשעלשיתוףהורים.ששינוי ברור לא עדיין החינוך, משרד פעילות בבסיס העומדת בהשקפה שינוי שנרשם אףתפיסתיזההוטמעגםבבתיהספרובתפיסתםשלאנשיהסגלהחינוכי.אלהלאתמידמותיריםלהצלחת לתרום יכולים שהם ובתרומה בניסיונם ההורים, בעמדות להתחשבות מקום דיהמשימההמשותפתלהםולרשויותהחינוך,לטובתהילדים.חוסרכבודהדדיביןהוריםומוריםבשאלותשלידעחינוכיוהשקפתעולםחינוכיתמעודדסכסוכיםומסליםאותם,ובסוגיהזו

אנומבקשיםלהציעפתרון.

שיתוףהפעולהביןביתהספרלהוריםמחייבהעברתמידעהדדיתעלאודותהתלמיד,וראויכיכלביתספריידרשלשאלות,אילוסוגימידעהואסבורכיישלהעבירבאופןקבוע,באילו

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 133 |

הגנת למגבלות כפוף ספר, בית בכל לקבל, יהיה נכון אלו תכיפות.החלטות ובאיזו ענייניםעניינים להורים או הספר לבית שיתגלו ככל שני. מצד הדיווח וחובות אחד מצד הפרטיותהקשוריםבסיכוניםשעליהםחולשתחובתהדיווחלפיחוקהעונשין,התשל״ז-1977,ס׳368ד,אולפינוהליהדיווחשקבעמשרדהחינוך,30הםיהיוכמובןמחויביםלה,אולםבענייניםשהגנתהפרטיותחלהעליהםובענייניםשבהםמבקשיםתלמידיםממוריהםלשמורעלסודיות,ישקלו

אנשיהצוותכיצדלפעולבדרךהטובהביותר,בהתאםלנסיבותהעניין.

בפרקיםהשוניםבדוחזה,עולהשובושובחשיבותםשלהאמוןוהכבודההדדיביןהמשפחהלרווחת פעולהשיתרום שיתוף ביניהן, יעיל פעולה לשיתוף הכרחי כבסיס החינוך ורשויותישמקוםלבדוקאםהסדריהקשר כי צויןבפרקיםהקודמים ושיפורהישגיהם.עוד הילדיםעםהוריםאשרנקבעובבתיהספרהשוניםאכןנוחיםורצוייםלצדדיםואםדרכיקשראלהאכןיעילותותורמותלשיתוףהפעולהביןההוריםלביתהספרמחדגיסאולשמירתתחומיביתהספר בין ישיר כיקשר עוד צוין זה גיסא.בהקשר כלאחדמהםמאידך האחריותשלבפרטיות לפגוע עלול ומעלה, ההתבגרות בגיל ילדים במיוחד הילדים, שיתוף בלי להורים,יחסי על להשפיע עשויים להורים מעביר הספר שבית הדיווח ותוכן הדיווח מידת הילדים.התלמידיםעםהוריהםועםמוריהם.בנוסףלכךצויןכיבקביעתכלליהקשרביןביתהספרלהוריםישלתתאתהדעתלפעריםהגדוליםבתרבותובמצבהכלכליביןמגזריםשוניםשלבדיקה מחייבת אלה לנושאים התייחסות הספר. בית לאוכלוסיית ולהתאימם האוכלוסייה,

ומחקרשיטתייםבמקוםהחלטותאינטואיטיביותשיעילותןותוצאותיהןלאנבדקולעומק.

חלוקת של העקרונות את הקובעת כוללת מדיניות גיבוש מחייבות אלה משימות כי נראהתחומיהאחריותואתהחובותוהזכויותשלביתהספרוההוריםבנקודתהמפגששלהםבדאגההמשותפתלחינוךהילדים.קביעתמדיניותכוללתתאפשרלצדדיםלדעתולהכירמראשאתמסגרתהיחסיםביניהם.מדוברבמדיניותהמאפשרתגמישות,מדיניותשבתוכהיוכלכלביתספרלהתאיםאתמערכתהיחסיםוהקשרעםההוריםלאוכלוסייההספציפיתשלתלמידיו,

והתאמהזותבוצעבשיתוףההורים.

אתחיזוקהאמוןביןביתהספרלהוריםואתהפחתתהמתחבמקריםשלחילוקידעותניתןבין ציפיות תיאום – מלכתחילה א. ובדיעבד: מלכתחילה – עיקריים אמצעים בשני להשיגההוריםלביתהספרבנושאיהתקשורתוהפעילותהשוטפתביןהצדדים.ב.בדיעבד–קביעתפרטנית ביןמחלוקת יבחין זה מנגנון במחלוקותשיתעוררו. והחלטה לבירור מובנה מנגנוןהנוגעתלתלמידאחד,לביןכזוהנוגעתלמספרתלמידיםבענייןכלליועקרונייותר,ויאפייןאתהצדדיםלחילוקיהדעותלפיהשאלהמולמיההוריםעומדים–המורה,המנהל,הרשות

המקומיתאומשרדהחינוך.

30חוזרמנכ״ל״חובתהדיווח״תשס״ט3ב.

| 134 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ההליכים המוצעים

תיאום ציפיות:משימהזומחייבתגיבושמדיניותודרכיפעולהמסודרותהמגדירותאת .1מסגרתהיחסיםביןביתהספרלמשפחהבכלהנוגעלתקשורתההדדיתביןהצדדיםוכןלהחליטאחרישמיעת יש עניינים באילו לפעילותמשותפתשלהם. ולדרכים לנושאיםההורים)כוועדאוכיחידים,לפיהעניין(?מהלדווח?מתילדווח?באיזהפירוטלדווח?מידת מהי הספר? בית בפעילות חלק ליטול ההורים התחייבויות של ההיקף מהו וכו׳;הורים נושאיםרשאים ובאילו כמה,מתי בהורים? להיוועץ ביתהספר ההתחייבותשללפנותלמוריםאולמנהלביתהספר?וכו׳.באופןמעשידישבחוזרהמנכ״לאובחקיקתמשנהכלשהי,תוטלעלבתיהספרחובהלהכיןמסמךהכוללקביעותבנושאיםאלהתוךהשארתגמישותלכלביתספרלקבועאתהתכנים.מתכונתזודומהלאבטיפוסלתקנוןתלמידיו. עם הספר בית של יחסיו בנושא 1א מנכ״לתש״ע בחוזר המוצע הבית־ספריעם גם רלוונטיים ובנושאים המורים עם ההורים, ועד עם בהתייעצות ייקבעו התכנים״אמנה״ מעין על ההורים יחתמו הספר לבית הילדים רישום בעת התלמידים. מועצתהספר לבית תאפשר בתכנים הגמישות בה. שנקבעו בכללים מחויבים הצדדים כשכלשרוב ספר בית הרי לא הספר. בית של הספציפית לאוכלוסייה הכללים את להתאיםבית כהרי ומעלה סוציו־אקונומיתממוצעת בארץמשכבה ותיקות תלמידיוממשפחותספרשרובתלמידיועוליםחדשיםמתפוצותשונות,ההוריםאינםדובריםעברית,אושאין

בביתםמחשבוידעהמאפשרלהםתקשורתאלקטרוניתעםביתהספרוכדומה.

יצירת מנגנון ליישוב מחלוקות וסכסוכים - גישור. .2

יתרונות הגישור

הגישורמשחרראתהצדדיםמדרישותפורמליסטיותשלהגדרתעילתהתביעהומהמוגבלותבסוגיהסעדיםהאפשרייםבדיוןהמשפטי.הגישורמעניקלצדדיםשליטהבתוצאותהדיוןאשרמותנותבהסכמתם,ואיןהםכפופיםלהחלטההנכפיתעליהםעלידיגוףשלישי.יישובסכסוכיחינוךבאמצעותגישורמאפשרלצדדיםלחדשאולשמראתהתקשורתביניהם,מאפשרלהםלפרושאתנקודתהמבטשלהםולהתבטאבכנותבאופןישירמבלילחרודלהשלכותהמשפטיות,להכירבקיומםשלאינטרסיםלגיטימייםהאחדשלהאחרולנהלמשאומתןלמציאתפתרוןמנקודתמוצאשוויונית.הגישורמחזירלמרכזהתמונהאתהסיפורהחינוכיומרחיקלשולייםאתההיבטהמשפטישלו,כאשרלצדדיםהואפחותרלוונטי.גישורמעציםאתהצדדיםבהיותוהליךשאינומבוססעלאישוםותלונה.הטרנספורמטיביותשלתהליךהגישורמתאימהבמיוחדלשדההחינוך,שהשיחשלוהואמכיל.הליךהגישוראינועוסקבחיפושאחרה״אשמים״עלסמךעובדותמהעבר,אלאבחיפושפתרונותמעשייםלעתיד.במסגרתהליכיהגישוריכוליםהצדדיםלדברבחופשיותובגילוילבמאחרשהליכיםאלהמתנהליםתחתחיסיוןהאוסרעל

הצדדיםלעשותשימושבדבריםשנאמרובמהלכםמחוץלחדרהגישור.

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 135 |

יעילה כחלופה מקום ותופס הולך ומגוונים שונים בתחומים משפטיים בהליכים גישורלהתערבותםשלבתיהמשפט.העדפתבתיהמשפטעצמםלפתרונותמוסכמיםהובילהלפתיחתושלמנגנוןלהליכיגישורבתוךבתיהמשפט,ובכךתרמהלקיצורמשךההליכים,להפחתתמספר

ההליכיםולהגדלתמספרהתיקיםהמשפטייםהמסתיימיםבהסכמהביןהצדדים.

תכניות שהיו קיימות בעבר בארץ

בשנת2005הפעילמרכזמהו״תתכנית־חלוץ)פיילוט(לגישורבסכסוכיחינוך,בליווימקצועישלמרכזגבים.התכניתפעלהבשיתוףעםמשרדהחינוך,המידעעלאודותיההופץבאמצעותחוזרמנכ״ל,וכךהופנואליה25מקריסכסוךלגישור.למרותהערכהחיוביתשלהתכניתעלידימכוןגבים,לאהבשילהתכנית־החלוץלכללשירותבר־קיימאלציבור.בעקבותיוהוקמההיחידהלקשריבתיספרומשפחהבמסגרתשפ״י,אולםעיקרעיסוקההואבהכשרתעובדי

הוראהלבנייתקשרמיטביעםהורים.

המצב כיום בארץ

חלופה להוות היא מטרתם אולם לציבור, גישור שירותי מוצעים מקומיות רשויות במספרהשירות עם המזוהה הרשות, מול דווקא ולאו עצמם לבין תושבים בין משפטיים להליכיםשהיאמציעה.ארגוןמהו״תהפועללצדבתימשפט,מטפלבסכסוכיםשעניינםתביעותנזיקין,תביעותמשפחהוסכסוכיעבודה.כךגםהמוסדהארצילגישורשללשכתעורכיהדין.בשוקמפעילותו חלק מקדיש אף – גבים מרכז – מהם ואחד גישור מרכזי מספר קיימים הפרטילטובתחינוךלתרבותשליישובסכסוכיםבאמצעותגישורבבתיהספר.אולםאיןכיוםשירות

המתמקדבסכסוכיחינוך.

הדיון שלב אל הגיעו שכבר סכסוכים הם לגישור מפנים המשפט שבתי סכסוכים ככלל,ענייניחינוך ובוססההיריבותהמשפטית.להבנתנו, המשפטי,לאחרשהוחלפוכתביטענותמחייביםשמנגנוןיישובהסכסוכיםיהיהזמיןעודבטרםהתקבעהסכסוךלמצבשלתביעה.מגבלהנוספתהיא,שבתיהמשפטלענייניםמינהליים,שבהםנידוניםסכסוכיחינוךבנושאיםשאינםכספיים,אינםמפניםכלללגישור,כךשאפשרותזואינהנפתחתבפניהצדדיםבאף

שלב,עדלהכרעההשיפוטית.

המודל האמריקאי בתחום החינוך לילדים בעלי מוגבלויות

דוגמהלהסדרחוקיהנותןמענההןעלהצורךבקביעהוהגדרהברורהשלזכויותההוריםועלניתן והןעלהצורךשלקיוםמנגנוןלפתרוןסכסוכים- זכויותיהם, הדאגהלכךשיכירואתThe IndividualswithDisabilities מוגבלויות, לבעלי האמריקאי החינוך בחוק למצואהאחרונות, השנים בעשרים השונות התפתחויותיו על החוק, .Education Act )IDEA(

| 136 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

קובעהוראותפרוצדורליותשנועדולהגןעלזכויותהילדיםומשפחותיהם.אתהרכבתתכניתהחוק רואה התכנית יישום ואת מצבו של ההערכה את תלמיד, לכל המיוחדת הלימודיםזכויות מספר קובע החוק הספר. בית עם יחד והוריהם התלמידים של משותפת כמשימהבסיסיות)בקשתייעוץועזרהכשהוריםרואיםצורךבטיפולמיוחד,בקשהלבצעהערכהשלהילד,עיוןבכלהרישומיםהנוגעיםלילד,שותפותבקביעתתכניתהלימודיםהאינדיווידואליתשלהילד,הסכמהבכתבשלההוריםלתכניתועוד(,והזכויותהאלהמרוכזותבחוברתהנמסרתלהורים.אותהחוברתכוללתגםהסבריםעלזכותההוריםלהגישתלונהלרשויותהחינוךוכןעלההליכיםהעומדיםלרשותהצדדיםליישובמחלוקות.ישלהעירכיחוקהחינוךהמיוחד,גישת את המאפיינת ההסברה פעילות אך דומות, זכויות הוא אף מעגן התשמ״ח-1988,

ה־IDEAבמודלהאמריקאיחסרהמאודאצלנו.

כברבשלבהראשוני,כשההוריםעוסקיםיחדעםביתהספרבבנייתתכניתהלימודיםעבורהילד)IEP–ProgramEducationIndividualized(,מתגליםחילוקיהדעותבדברצורכיהילדוהתכניתהמתאימה,ועלמנתלאפשרדיוןמכובדוענייניבאווירהטובה,נעזריםבמספר

מדינותבמסייעחיצוני)facilitator(העוזרבניהולהדיון.

hearing(הכרעהסמכותבעלבידיויוכרעויידונומחלוקותכיהחוקקבעהמקוריתבמתכונתוofficer(בהליךשימוע)HearingsProcessDue(.מדוברבהליךאדוורסרי,בדומהלדיוןבביתמשפט,שבוכלצדמביאעדים,לרבותעדיםמומחים,טועןטענותמשפטיותוכיו״ב,ושבסופומחליטקציןהשימועהחלטההמחייבתאתהצדדים.הפרקטיקהלימדהכיהליךזהלוקהבכלהחסרונותשלדיוןמשפטי,כפישתוארלעיל)פורמליזם,יריבות,הקצנה,כעס,מרירותוכו׳(,מתמשךלאורךזמןוכרוךבהוצאותמרובותעלהכנתחוותדעתמומחיםושכרטרחתעורכידיןהמתמחיםבחוקזה.לנוכחחולשותיושלהליךהשימועהוכנסהגישורכמנגנוןאלטרנטיבימקשיים. נקי אינו הוא גם הגישור, של הבולטים יתרונותיו למרות השימוע. להליכי וקודםאופןהיישוםשלההליךשונהממדינהלמדינה.איןאחידותבכלהנוגעלהכשרתהמגשריםוגםלאבשאלהאםרשאיםהצדדיםלהיותמיוצגיםבגישורעלידיעורךדין.בנוסףישהטועניםכיהפנייהלגישוררקאחרישמוגשתתלונהלקציןהשימועהיאמאוחרתמדיונעשיתאחרישנוצרהיריבותהמקשהעלהליכיהגישור.למרותשאלותוקשייםאלה,שהולכיםומוצאיםאת

פתרונםבכלמדינהעלפידרכה,איןמחלוקתכיהליךהגישוראפקטיביועדיףעלהשימוע.

פגישתחובה ,)ResolutionMeeting( ״פגישתפתרון״ נוסףשל מוסד הוקם הגישור לצדהמתקיימתתוך15ימיםמיוםהגשתהתלונהובקשתהשימועובהנפגשיםההוריםעםנציגיסוכנויותהחינוךבמטרהלנסותליישבאתהמחלוקת.ניתןלוותרעלהפגישהאםשניהצדדים

מסכימיםלגישור,אוששניהםמבקשיםבכתבשלאלקיימה.

במקביללהליכיםההדרגתייםהמתוארים-פגישתהפתרון,הגישורוהשימוע-שנקבעובחוק,פיתחומדינותשונותאתהמודעותלהליכיפתרוןסכסוכיםואתהידעהקשורבהם.הפיתוחהחלטות וקבלת ומתן משא במיומנות לקורסים ומחנכים הורים הזמנת ידי על נעשה הזה

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 137 |

משותפות,הכשרהבגישור,מפגשיםשלהוריםואנשיצוותהוראהעםיועציםליישובסכסוכים,תכניותסיועהדדיביןהוריםלהורים,הקמתמרכזימידעלהוריםועוד.באחתהמדינות)מיין(,אףהחלולשתףקבוצותשלבעליענייןבחינוךהמיוחד-לרבותהורים-בתהליכיהחקיקהבנושאזה.בנוסףלכלאלה,מעמידותמספרמדינותלרשותההוריםהמגישיםתלונותובקשותלשימוע,managercaseהבוחןאתהקונפליקט,מנתחאותויחדעםההוריםונותןהסבריםעלהמצבהמשפטיוהאפשרויותהעומדותבפניהםלפתרוןהמחלוקת.במספרמדינותקיים

״מתווךטלפוני״,העומדאףהואלרשותההוריםבהבנתהמחלוקתובהכנהלגישור.

חברתיות ליוזמות הביאה שאף חקיקה וטעייה, ניסוי כדי תוך שהתפתחה בחקיקה מדוברהקצנת את משמעותי באופן להפחית מטרה מתוך ומתגבש הולך ויישומה יצירתיות

הקונפליקטיםולמצואפתרונותלשביעותרצוןכלהמעורבים,בשיתוףובהבנה.

בראש הן, לעיל כמתואר אליו הנספחים הכלים ובכל בחוק הבולטות המרכזיות הנקודותובראשונה,קביעתמסגרתזכויותויידועההוריםבהן,שיתוףההוריםבגיבושתכניותהלימודיםובנייתמערךגישורי,בצורותיוהשונות,לפנידיוןבפניגורםשלישיבהליךפורמלי־משפטי,שבונכפיתהתוצאהעלהצדדים.בתוךכלהמערכתהזאתנותנותהמדינותסיועמקצועילהורים

בדרכיםשונותובכךמצמצמותאתחוסרהאיזוןביןההוריםלרשויות.

ומיוחד,אךעקרונותיהוהכליםשהיא לאנעלםמעינינוכיהחקיקהעוסקתבתחוםספציפימספקת,בשינוייםהמתחייבים,יכוליםלהוותתשתיתלמסגרתכוללתביחסיהוריםעםמערכתהתאורטיים ההבדלים אודות על האקדמי הדיון את נושאים. של יותר רחב במגוון החינוךוהמעשייםביןשיתוף,שותפות,מעורבותוכיו״במחליפהתכניתמעשיתהמעצימהאתהצדדיםומספקתמסגרתידועהשלחובות,זכויותואחריויות.מסגרתזונקבעתלאחרשמיעתהצדדים,היאידועהלכולםוהיאמספקתכליםמתאימיםלפתרוןחילוקיהדעות,תוךמתןסיועהמעניקוכוחמולרשויותהחינוך.איןבדעתנולהמליץעלהעתקת ייעוץ,שוויון ידע, להוריםכבוד,

המודלכפישהוא,אלאלאמץאתעקרונותיוולבנותתכניתהמבוססתעלאותםאדנים.

במודלהאמריקאישהוצגלעיל,ההפחתההמשמעותיתבפניותלביתהמשפטהיאתולדהשלבהעדר הסכסוך. לפתרון האלטרנטיביות הדרכים את מושכל באופן לנצל הצדדים הסכמתגוף להכרעת הקונפליקט עובר נכשלת, זו כשדרך או אלטרנטיבית, בדרך להיעזר הסכמהמכריע,בהליךשיפוטישאיננוביתמשפטרגיל,ורקערעורעליומגיעלביתמשפט.הצדדים

רשאיםלסרבלהיעזרבדרכיהביניים,ולגשתהיישרלהליךהשימוע.

המודל האנגלי

לדיון נפתחים אינם ביתהמשפט האנגלישלפיושערי המודל עומד המודלהאמריקאי מולכלההליכיםהמינהלייםהקודמים )בחוסרהצלחה( לפנישמוצו הוריםלמערכתהחינוך ביןהקבועיםבחוק.הבדלנוסף:השימושבאמצעיםאלטרנטיבייםאינומותנהבהסכמתהצדדים.

| 138 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

וזוקובעתרשימהארוכה ביותרבתחוםהחינוך, ומפורטת אנגליה,מאופיינתבחקיקהרבהוהיקף תפקידיו את וכן הספר, בבית לילדיהם הנוגעים שונים בנושאים ההורים זכויות שלאחריותושלביתהספרוהמנהל,המחויבלספקלהוריםמידעשלוהםזכאיםעלפיחוק.החוקמבטיחאתנגישותהמידעלהוריםואתזכותהטיעוןבענייניתכניתהלימודים,בענייןבחירתgoverning( מנהל ועד פועל הציבוריים הספר בבתי נוספים. ובנושאים הלימוד מוסדותbody(שתפקידיווסמכויותיוקבועיםבחוק,והואפועלמטעםהממשלהלניהולביתהספרבמגווןרחבשלנושאים–הבטחתהישגיםלימודיים,שימושבכספים,יחסיעבודה,בחינות,בריאותובטיחות,משמעת,נוכחותועוד.כןעליולטפלבהליכיםמולההורים.לפיהחוקישבמידה שותפים, של מעמד להם המקנה זכות – המנהל בוועד חברים למנות זכות להוריםמסוימת,בכלענייניניהולביתהספר.החוקקובעבאופןהיררכיאתהגופיםהדניםבסכסוכיםבחילוקי והכרעה לטיפול פועלים אלה גופים הציבורי. החינוך במסגרת החינוך בתחוםהדעותביןההוריםלמערכתהחינוך,והםהכתובותהקבועותבחוקשאליהןישלפנותלבירורגופים הצדדים לרשות עומדים פורמליים, בלתי ולהליכים המנהל לוועד בנוסף המחלוקות.כגוןנציבתלונותהציבור,מזכירהמדינהלענייניחינוךועוד,לשםבירורוהכרעהבמחלוקותביןהוריםלביתהספרורשויותהחינוך.איןבדעתנולהמליץעלהעתקתמתכונתזוליישוםבישראל,ביןהיתרמטעמימיעוטהחקיקהבתחוםוהעדרןשלהנחיותמפורטותהמכוונותאתפעילותהגופים.אךהניסיוןהאנגלימלמדשקיומםשלמוסדותחוץ־משפטייםשייעודםפתרוןפתרונם על באו שלא למקרים רק המשפט לבית הפנייה והגבלת החינוך בתחום סכסוכיםבאותםמוסדותמצמצםבאופןמהותיאתהפנייהלערכאותומונעאתהתוצאותהמאכזבות

מדיוניםמשפטייםכפישתוארלעיל.

המלצות במישור המשפטי

הורים של וחובותיהם זכויותיהם את שיבהיר מסמך לגיבוש יפעל החינוך כימשרד מומלץזהאמור וקשריהםעםאנשיהסגלהחינוכי.מסמך בהקשרשלמעורבותםבחינוךהממוסד

לגעת,ביןהיתרבנושאיםהבאים:

המידעשההוריםרשאיםלקבלמהמורים,המידעשהמוריםלאמחויביםלהעבירלהורים וכןמידעשאסורלמוריםלהעבירלהורים.

במסגרתקיוםהתקשורתביןההוריםלביתהספראנוממליציםלהביאבתחילתכלשנת וצוותיהחינוךאתמכלולהזכויותוהחובותהמוטלותעלשני לימודיםלידיעתההורים

הצדדים.

אנוממליציםלקבועמדיניותארציתשתאפשרלבתיהספרולהוריםלבחורבמסלולהגישורככליליישובמחלוקותשלאנמצאלהןפתרוןבמגעיםהישיריםביניהם.

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 139 |

מומלץלהקיםמנגנוןגישורשישמש,ללאעלות,כתובתזמינהראשונהלניסיוןלמצואפתרוןהצדדים בין שוויוני דיאלוג שתאפשר מסגרת תהיה זו הספר. לבית הורים בין למחלוקותוביתהספרתוךזמןקצר בהנחיהשלמגשראומגשריםמקצועייםותעמודלרשותההורים

מיוםשהתבררכיהצדדיםלאהצליחוליישבאתהמחלוקתבדו־שיחישיר.

הליכיהגישורבסכסוכיחינוךלאיחליפואתהוועדותהסטטוטוריותוערכאותהעררהקבועותבחוקבנושאיםספציפיים)לענייןהשילוב,ההשמהלחינוךמיוחד,הרחקתתלמידלצמיתות

מביתהספר,הנחותומלגותוכיו״ב(.

בשלבראשוןניתןלהיעזרבמרכזיגישורבקהילההמציעיםשירותיגישורמקצועייםבהתנדבות,וכןבמגשריםהפועליםבארגוניםחברתייםאוברשויותהמקומיות.

מתווה להכנת תכנית לגישור בסכסוכי חינוך

הליךהגישורהואהליךוולונטרישקיומומותנהבהסכמתהצדדים.לפיכךהעברתניהולהדיוןובראשונההסכמהשלהצדדים־לסכסוך. גישורמחייבתבראש חינוךלמסגרתשל בסכסוכיבהעדרהסכמהלאיתקייםהליךגישור.בהקשרזהראוילבדוקאםיהיהזהנכוןשההסכמהלפתרוןמחלוקותבדרךשלגישורתהווהכברחלקמההסכמותהמפורטותבמסגרתהאמנה

לתיאוםהציפיות.

בכלמקרהשבולאנמצאפתרוןלמחלוקתבאמצעותמשאומתןבלתיפורמליומתעוררצורךבהליךגישור,ישלמפותולסווגאתהמחלוקתולהגדיראתמהותהשאלהשבמחלוקתואתזהותהצדדיםלסכסוך.ישלבחוןהיטבאםמדוברבסכסוךפרטני־מקומיהנוגעלתלמידאחד,ואםישלתוצאותהסכסוךהשפעותרוחבעלמקריםאחרים.ישלבחוןאםמדוברבמשפחהאחתאובגוףמרכזייותרשלועדהוריביתהספר,ועדאזוריאוארגוןההוריםהארצי.באותויש החינוך. משרד או המקומית המועצה מנהל, מורה, הוא השני הצד אם לבדוק יש אופןלהבחיןביןמחלוקתהמחייבתבדיקתחוקיותשלפעולהשלטונית,אושינויותיקוןמדיניותעל רק שיחול מעשי פתרון הדורשת ידועה, מדיניות ליישום הנוגעת מחלוקת לבין כללית,המקרההקונקרטישבדיון.הבחנותאלהחשובותודרושותבשנימישורים:האחד–לקביעהאםהנושאהנדוןהואכזהשניתןלקבועבוהתניותולהגיעבולהסכמות,אושמדוברבנושאשאזאיןכלטעםבגישורואין ‒ שפתרונואינונתוןלהחלטתהצדדיםואינובגדרסמכותם

מנוסמפנייהלהחלטתביתהמשפט.

עורך בידי הצדדים ייצוג נוספים: עניינים לשני הדעת את לתת יש הגישור מנגנון בבנייתדיןונוכחותהתלמיד.ייאמרכברכאןכינוכחותעורךדיןבגישורעלולהלהחזיראתהאופישל פורמלי הבלתי המעמד את ולצמצם להוצאות הצדדים את לגרור להליך, ה״לעומתי״ההליך.איןלהתעלםמכךשגםבליהשתתפותבהליךנהניםביתהספרורשויותהחינוךמייעוץמשפטיואילוההוריםמתייצביםלעתיםלגישורבליכלסיועמשפטי.אתהפערהזהניתןלמלא

| 140 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

באמצעותמרכזיסיועומידע,בדומהלאלהשהוקמובארצותהבריתכמתוארלעיל.כךאוכך,הפתרונות ולהעדפת הדיוןממסגרותמשפטיות לשחרור נועד הגישור הליך דבר של בסופוהמעשייםעלפיהסכמותהצדדים.בכלהנוגעלנוכחותהילדבהליך,ישלשקולכלמקרהלפי

נסיבותיובהתאםלנושאהמחלוקתועמדותהצדדים.

בהחלטהמיהוהמגשר)אומיהםהמגשרים(צריךלשאולמהעדיף:מגשריםמקצועיים–שישאואיןלהםמומחיותבתחוםהחינוך–לצורךהכוונתהצדדיםוסיועבבנייתההסכמות,אומערכת מטעם והאחר ההורים מטעם אחד מגשר כלומר הצדדים, את המייצגים מגשריםיותרלהליךהגישורשבוהמגשראינו החינוך?נראהשהחלופההראשונהעדיפה,ומתאימה״מייצג״אתהצדדים,עמדתו,דעתווהשקפותיואינןרלוונטיותלהליך,והואמביאעמורקאת

יכולתוהמקצועיתוניסיונוהגישורי.

שאלהנוספתהמחייבתחשיבההיאהאםראוילמנותמגשרקבועלסכסוכיםבתחוםהחינוךמועבר שסכסוך מקרה בכל מגשרים( רשימת מתוך )אולי הוק״ ״אד מגשר למנות שיש אולגישור?נראהשמינוימגשראוצמדמגשריםקבועישרתטוביותראתמטרותהגישור,הןועיכובים לחצים יימנעו שכך מפני והן ההליך, לקיום ההמתנה את תקצר שהזמינות מפניאובשל אואחר זה למינוימגשר לעשותמחמתהתנגדותם הצדדים פרוצדורלייםשיבקשו

התעקשותםעלמינוימגשרמסוים.

בתכנוןמערךהגישורישלתתאתהדעתגםלשאלתמקוםהגישורומספרמוסדותהגישורשראוילהקים-האםבכלביתספר,בכלרשותמקומית,אובמוסדארציאחד?נראהכימוסדארציאחדאינומעשי.קיוםהגישורבמקוםהסמוךלמקוםמגוריהצדדיםיפשטאתההליך,ימנעמהםאתהטרחהלנסועלמרחקיםויסייעבקיוםההליךעלהרקעוההוויהמקומיים.אלאשמינוימגשריםלכלביתספרבנפרדנראהמיותר.יחסיתלמספרהתלמידיםמספרהמחלוקותהבלתיפתירותבמשאומתןישיראינוגדול,והןעדייןבגדרחריג.ההוצאההכספיתהכרוכהבמיסודהליךהגישוראינהמצדיקהמינוימגשריםלכלמוסדחינוכי,ודיאםמוסדכזהיעמודלרשותכלרשותמקומית,בוודאיבשלבהראשון,הניסיוני.)לענייןזהראוילערוךמיפוישל

נושאיהסכסוכיםואופיים(.

למנגנוןהגישורישגםחסרונותוסיכונים.פתיחתפתחלהליךהניתןבחינםוזמיןלכלההורים,זוהרשות ואם והמנהל זההמורה –אם ״לגרור״אתמערכתהחינוך יכולים הליךשבוהםהמקומית–לבירוריםטרחנייםעקשנייםנוספים,בלילעשותמאמץכןלפתוראתהסכסוךבמשאומתןישירעםהצדהשני,עלולהלדרבןהוריםלעשותשימושלרעהבכלישניתןלהם,להרבותבמחלוקותואוליגםלהעציםאותן.סיכוניםאלהיתבררובמשךהזמן,ומכלמקוםאין

בהםכדילהפחיתמהתועלתוהיתרונותשלפתרוןסכסוכיםבדרךשלגישור.

כאמור,הגישורהואהליךוולונטרישלהצדדיםהמשתתפיםבווישלהםהזדמנותלתאראתבקשתםומצוקותיהםבפתיחותובשפהשאינהמשפטית.החיסיוןהחלעלהדבריםהנאמרים

קשרי הורים—מערכת החינוך: היבטים משפטיים | 141 |

ואיש בדיון נכח שלא מי לידיעת יגיעו לא אלה שדברים להבטיח אמור הגישור במסגרתמהצדדיםלאיוכללעשותבהםשימושאםייכשלהגישורוהמחלוקתתעבורלהכרעהבהליכיםאחרים.לענייןזהנעירכיאכיפתהחיסיוןאינהפשוטה,וייתכןשמימהצדדיםלאירגישחופשיבמהלךהגישורבשלהחשששדבריויופצואויחייבואותובעתיד.קושינוסףבהפנייתמחלוקותביןההוריםלביתהספראורשויותהחינוךנובעמאי־השוויוןהלכאוריביןהצדדים–ההורההבודדמולהמערכת.חוסרשוויוןזהעלוללהשפיעעלמידתהפתיחותשלהצדדים,מאחרשמדוברבצדדיםשמערכתהיחסיםושיתוףהפעולהביניהםחייביםלהימשךגםבעתיד.למרותקשייםאלה,שהזמן,הניסיוןוהטמעתההליךיסייעובהקטנתם,יתרונותיושלהגישורעולים

לאיןערוךעלאלהשלהתדיינויותמשפטיותפורמליות.

| 143 |

רשימת מקורות

אבגר,ע׳,ברקוביץ,י׳ושלו־ויגיסר,י׳)2012(.בוניםאמוןבמערכתהחינוךבישראל:תפיסותעולםשלמוריםומנהלים,מכוןוןלירומכוןאבניראשה,ירושלים.

אבו־סעד,א׳)2007(.חינוךרב־תרבותיוהמיעוטהפלסטיניבישראל:סוגייתהחינוךהערבי־בדואיבנגב.בתוך:פ׳פרי)עורכת(.חינוךבחברהמרובתתרבויות:פלורליזםונקודות

מפגשביןשסעיםתרבותיים,חיפה:כרמל,עמ׳142-125.

הספר, בבית הורים התערבות מול מעורבות .)2012( ר׳ מלול, ג׳, עוזרי, ש׳, אברהם,מתוך: אוחזר ההוראה, עובדי מנהל של האינטרנט באתר הוראה לעובדי מצגתhttp://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/39B13979-A462-4E66-

847C-12A5948B25F9/151816/meuravut.pdf.אוחזרבתאריך28.5.2014.

ואתגרים, מאפיינים ביניים: חטיבות .)2011( ש׳ ופרידמן־גולדברג, ה׳ בירן, א׳, אדי־רקח,http://education. ואוריינות, שפה ועדת לעבודת רקע כחומר מוזמנת סקירה

.academy.ac.il

אוסטרובסקי,ל׳)2014(.קשייםרגשייםשלתלמידיםמחוננים.חיבורלשםקבלתתוארמ.א.אוניברסיטתחיפה.

מדיניות וקווי יתרונות,חסרונות בישראל: הביניים )2008(.חטיבת ד׳ וטובין, י׳ אופלטקה,אפשריים.ניירעמדה.

מתוך: אוחזר סלולרי. בטלפון שימוש דפוסי .)2012( הישראלי האינטרנט איגוד.http://data.isoc.org.il/blog/304%20%20

ילד שילוב בתהליך החינוכי והיועץ הפסיכולוג של מקומם .)2008( ח׳ ואולמן, י׳ אייזנברג,חולבבמערכתהחינוךמנקודתמבטושלהמורה.מפגשלעבודהחינוכיתסוציאלית,

.123-103,27

אלחאג׳,מ׳)1998(.חינוךלרב־תרבותיות.בתוך:א׳פלד)עורך(.ישראל2020תכניתלישראלבשנותהאלפיים,293–300,חיפה,טכניון.

אלמוג,ת׳)2008(.מדיניותקליטתתלמידיםיוצאיאתיופיהבמערכתהחינוך,אוחזרמתוך:.http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7725

אריקסון,א׳)1976(.ילדותוחברה.תלאביב:ספריתפועלים.

בוניאל,מ׳וברק,ע׳)2009(.״פרו־אנה״:נערותעלומותבאינטרנט.מפגשלעבודהחינוכית־סוציאלית,29,190-171.

| 144 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בראון־לבינסון,א׳)2010(.תסמיניםרגשייםוהתנהגותייםודפוסיהתמודדותבקרבבנינוערישראליםבמהלךהאינתיפאדההשנייה.

בוקובזה,ג׳)2013(.הידעהקייםעלתכניותמניעהוטיפוליעילותומועילותבבעיותהתנהגותמפריעהאצלתלמידיםבמערכתהחינוך.סקירהעבורהיוזמהלמחקרבחינוך,האקדמיה

הלאומיתלמדעים.

בושריאן,ע׳ורסט,מ׳)עורכים(.דיווחמיוםעיוןומסדנהבנושאקשריהורים-מוריםבעידןבחינוך, יישומי למחקר היזמה יצירתם. ודרכי מועילים מודליםשלקשרים משתנה:

האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.ירושלים:תשע״ד.

בלאו,א׳והמאירי,מ׳)2010(.הטמעתשינויטכנולוגי:הגברתאינטראקטיביותמקוונתבבתיס׳ כספי, א׳ עשת־אלקלעי, י׳ בתוך למידה. לניהול משו״ב מערכת באמצעות ספרעדן,נ׳גריוי׳יאיר)עורכים(.האדםהלומדבעידןהטכנולוגי)עמ׳24ע-31ע(.רעננה:

האוניברסיטההפתוחה.

ברנדס,ע׳ויששכר,ר׳)עורכות()2013(.חינוךלערכיםבעולםמשתנה–אסופתניירותדעההיזמה מחודש, לימודים לארגון הצעה מתווה־דרך: מחקר לנושא הוועדה שהזמינה

למחקריישומיבחינוך.ירושלים.

גוטמן,א׳)2002(.חינוךדמוקרטי.תלאביב:ספרייתפועלים.

הורים למעורבות הספר בתי מנהלי הסתגלות .)1995( ר׳ ושפירא, ר׳ שביט, א׳, גולדרינג,ר׳ שפירא, בתוך שונות, ערכיות אוריינטציות בעלי ספר בתי של המקרה בחינוך:ושביט,ר׳)עורכות(.ביתהספרוקהילותיו)עמ׳67-45(.תל־אביב:אוניברסיטתתל־

אביבוהוצאתרמות.

גולדרינג,א׳ושפירא,ר׳)1990(.מעורבותהוריםבבתיספריחודיים,ניירדיון.אוניברסיטתתל־אביב:המרכזלפיתוחע״שפנחסספיר.

)גן–ג׳(: הרך בגיל חינוך משפחה-מסגרת קשרי .)2011( )עורכים( ד׳ ופריד צ׳ ז׳ גרינבאוםתמונתמצבוהמלצותהוועדהלנושאקשרימשפחה-מסגרתחינוךבגילהרך)גן–ג׳(וזיקתםלהתפתחותהילדולהצלחתובמערכתהחינוך.האקדמיההלאומיתהישראלית

למדעים.ירושלים.

גרינספלד,ח׳,פלדמן,ד׳ואלון,ר׳)2014(.קשריםמועיליםביןבתיספרלמשפחותשלילדיםבעליצרכיםמיוחדים.סקירתספרותהמוגשתלאקדמיההלאומיתלמדעים.

י׳)דצמבר2009(.אמוןהציבורהישראליבמוסדותהשלטוןבעשורהאחרון,פרלמנט, הדר,גיליון63,אוחזרמתוך:ספרים-ומאמרים/פרלמנט/גיליון-63/אמון-הציבור-הישראלי-במוסדות-השלטון-בעשור-האחרון/http://www.idi.org.il.אוחזרבתאריך17.2.2014.

רשימת מקורות | 145 |

הסובייקטיבי: ההיבט – בישראל מוגבלות בעלי ,)2012( לסטטיסטיקה המרכזית הלשכהומצברגשי־נפשיעלרקעמצבםהחברתי־כלכלי, אופטימיות,שביעותרצוןמהחייםכניסה ,http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw71.pdf מתוך: אוחזר

.9.2.2015

אוחזר .2012 הבית משק הוצאות מסקר ממצאים ,)2013( לסטטיסטיקה המרכזית הלשכהבתאריך www.cbs.gov.il/www/hodaot2013n/15_13_343b.doc מתוך:

.27.7.14

המודל פי על ועוורים ראיה לקויי תלמידים של חיים איכות להעצמת תכנית .)2009( הסושיפורההתמודדות הסינגורהעצמי, הנחישותהעצמית, טיפוח ההומניסטי־חינוכי:

עםהמחלה)דוחISF(.אוניברסיטתחיפה.

הרכבי,א׳ומנדל־לוי,נ׳)עורכים(.)תשע״ד(.חינוךלכול–ולכלאחדבמערכתהחינוךבישראל,האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.ירושלים.

יונה,י׳)2005(.בזכותההבדל:הפרויקטהרב־תרבותיבישראל.ירושלים:מכוןון־לירוהקיבוץהמאוחד.

הרמן,ת׳,הלר,א׳,אטמור,נ׳ולבל,י׳)2013(.מדדהדמוקרטיההישראלית,ירושלים:המכוןהישראלילדמוקרטיה.

הרשותהארציתלמדידהוהערכהבחינוך,מיצ״בתשע״ד:נתוניאקליםוסביבהפדגוגית,2014,אוחזרמאתרמשרדהחינוך,ינואר2015.

רב )עורך(. תנחומי בתוך: תרבותיות?״, לקהילות מגיעות זכויות ״אילו .)2003( מ׳ ולצר,תרבותיותבמבחןהישראליות.ירושלים:מאגנס.

חוזרמשרדהבריאות)2010(.חוזרמספר40/2010,תיקמספר2/14.מנהלרפואה,החטיבהלענייניבריאות,אוחזרמתוךאתרמשרדהבריאות,14.5.2015.

במבחן תרבותיות רב )עורך(, תנחומי בתוך: ההכרה״ של ״הפוליטיקה .)2003( צ׳ טיילור,הישראליות.ירושלים:מאגנס.

נאון,ד׳,מילשטיין,א׳ומרום,מ׳)2011(.שילובילדיםעםצרכיםמיוחדיםבבתיספריסודיים:ירושלים:מאיירס-ג׳וינט-מכון יישום״פרקהשילוב״בחוקחינוךמיוחד. מעקבאחר

ברוקדייל.

מגמות, גילההתבגרות. אל בישראלעםהמעבר ומתבגרים הורים יחסי .)2001( ע׳ מייזלס,מ״א)1-2(:194-180.

מיל,ג׳ס׳)2006(.עלהחירות.ירושלים:שלם.

| 146 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,מספרהתלמידיםבכיתהבמערכתהחינוךבישראל–תמונתמצב,כתביובלוורגן,2בדצמבר2011.

ילדיהם.תלאביב:הוצאת נוי,ב׳)2014(.שלמיהילדהזה?יחסיהוריםעםבתיהספרשלמט״ח.

סיפרפאל,מ׳)2013(.הטמעתהידעהקיםעלהתפתחותםשלילדיםבעליהפרעותקשבוריכוזועלדרכיהטיפולבהםבמערכתהחינוך.סקירהעבורהיוזמהלמחקרבחינוך,האקדמיה

הלאומיתלמדעים.

עופרים,י׳)2014(.מוריםרבי־אומןמנהיגים.חומררקעלעבודתהיזמה.

והפרעת למידה לקות עם לילדים ייעוץ קבוצות של התרומה .)2014( ל׳ פיינגולד־צרפתי,קשבבשלשהתנאיהתערבות:ילד/אם/ילדואמו.חיבורלשםקבלתהתואר״דוקטור

לפילוסופיה״,אוניברסיטתחיפה.

פישר,י׳)2010(.אפשרגםאחרת,סיפוריהצלחהשלשותפויותהוריםבביתהספר.תלאביב:הוצאתמכוןמופ״ת.

פלטי,ג׳)2014(.השלכותהמרחקהתרבותיוהחברתיביןביתהספרלהוריםעלהקשריםשביןספרות סקירת ומתבגרים. ילדים של החינוכיות התפוקות ועל הספר לבית ההורים

המוגשתלאקדמיההלאומיתלמדעים.

Retrieved 10 15,.מט״חשלהווירטואליתובנפש, הספריהבגוף)2002(.להתבגרש׳צחורי,2014, from http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5551

מורים - עניין מבעלי נתונים איסוף חדשים: תקשורת בערוצי שימושים .)2014( ג׳ קורץ,והורים.סקירתספרותהמוגשתלאקדמיההלאומיתלמדעים.

רואר־סטריאר,ד׳)2010(.יחסימשפחה-מסגרותחינוכיותבראייהרב־תרבותית,חומררקעלעבודתהיזמה.

ז׳ופלד,ד׳)2003(.אקליםאתיומעורבותהוריםבביה״ס.עיוניםבמינהלובארגון רוזנבלט,החינוך,27,עמ׳177–205.

רונן,ח׳)2007(.סוגיותומחלוקותבנושאהשילובוההכלהבמסגרותחינוךפורמליות.בתוךמקראהלקורס:מבואלחינוךמיוחד)עע.113-85(הוצאתמכללתאורנים.

רייטר,ש׳)2007(.איכותחייושלהילדבעלהצרכיםהמיוחדיםלאורהרחבתעקרוןהנורמליזציה.בתוךמקראהלקורס:מבואלחינוךמיוחד)62-54(.הוצאתמכללתאורנים.

רינאווי,ח׳)2003(.החברההערביתבישראל:סדריוםאמביוולנטי.תל־אביב:הוצאתהמסלולהאקדמישלהמכללהלמינהל–החוגלמדעיההתנהגות.

רשימת מקורות | 147 |

שויד,א׳,שביט,י׳,מייסלון,ד׳ואופק,מ׳)2014(.שילוביהודיםוערביםבבתיספרבישראל.ירושלים:מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.ניירמדיניותמספר12.

שכטמן,צ׳)2010(.קבוצותייעוץוטיפוללילדיםומתבגרים.הוצאתעמקיזרעאל.

החינוך. במערכת המחוננים התלמידים לאוכלוסיית הנוגעים אינדיקטורים .)2009( ע׳ שני,המרכזלחקרבינתחומישלרגשות,אוניברסיטתחיפה.

שרף,מ׳ומייזלס,ע׳)2005(.נוערישראלימהישלובחייו?אתהוריו,אתהוריוואתהוריו.אביב: תל )140–119 )עמ׳ 2004 בישראל נוער ונדר־שוורץ. י׳ ווזנר, ג׳, רהב, בתוך:

המרכזהבינתחומילחקרמדיניותוטיפולבילדיםונוער,אוניברסיטתתלאביב.

תמיר,י׳)1998(.שנימושגיםשלרב־תרבותיות.בתוך:מ׳מאוטנר,א׳שגיאור׳שמיר)עורכים(.רבתרבותיותבמדינהדמוקרטיתויהודית,עמ׳92-79.תל־אביב:רמות–אוניברסיטת

תלאביב.

Abela, j. R., & Hankin, B. l. (2011). Runination as a vulnerability factor to depression during transition from early to middle adolescence: A longitudinal study. journal of Abnormal Psychology, 120, 259-271.

Adams, K. S., & Christenson, S. L. (2000). Trust and the Family-School Relationship: Examination of Parent-Teacher Differences in Elementary and Secondary Grades. Journal of School Psychology, 38(5), 477-97.

Addi-Raccah, A., & Elyashiv-Arviv, R. (2008). Parent empowerment and teachers professionalism: Teachers' perspective. Urban Education, 43, 394-415.

Addi-Raccah, A. (2012), "Teachers' trust in role partners, intention to continue in teaching, and school social composition in Israel ", Urban Education, Vol. 47 No. 4, pp. 835-864.

Arnett, J. J. (1999). Adolescent storm and stress, reconsidered. American psychologist, 54(5), 317.

Assor, A., Kaplan, H., & Roth, G. (2002). Choice is good but relevance is excellent: Autonomy-enhancing and supporting teacher behaviors predicting students' angagement in schoolwork. British Journal of Educational psychology, 72, 261-278.

Assor, A. ,Kaplan, H., Kanat-maymon, Y., & Roth, G. (2005). Directly controlling teacher behavior as predictors of poor motivation and engagement in girls and boys.: The role of anger and anxiety. Learning and Instruction, 15, 397-413.

| 148 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Auerbach, S. (2009). Walking the walk: Portraits in leadership for family engagement in urban schools. The School Community Journal, 2009, 19 (1): 9-32.

Auerbach, S. (2010). Beyond Coffee with the Principal: Toward Leadership for Authentic School-Family Partnerships. Journal of School Leadership, 20(6), 728-757.

Ayala, G. X., Miller, D., Zagami, E., Riddle, C., Willis, S., & King, D. (2006). Asthma in middle schools: what students have to say about their asthma? Journal of school health, 76(6), 208-214.

Baier, A. (1986). Trust and antitrust. Ethics, 231-260.

Bar-Yosef, R. W. (2001). Children of two cultures: Immigrant children from Ethiopia in Israel. Journal of Comparative Family Studies, 231-246.

Bargh, J. A., & McKenna, K. Y. (2004). The Internet and social life. Annul. Rev. Psychol., 55, 573-590.

Barkley, R.A. (2006). Attention – deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (3rd ed.). New York: Guilford Press.

Barnyak, N. C., & McNelly, T. A. (2009). An Urban School District's Parent Involvement: A Study of Teachers' and Administrators' Beliefs and Practices. School Community Journal, 19(1), 33-58.

Baquedano-López, P., Alexander, R. A., & Hernandez, S. J. (2013). Equity Issues in Parental and Community Involvement in Schools What Teacher Educators Need to Know. Review of Research in Education, 37(1), 149-182.

Benbenishty, R., & Astor, R. A. (2005). School violence in context: Culture, neighborhood, family, school, and gender. New York: Oxford Press.

Bicer A., Capraro M. and Capraro, R. (2013) The Effects of Parent's SES and Education Level on Students' Mathematics Achievement: Examining the Mediation Effects of Parental Expectations and Parental Communication, The Online Journal of New Horizons in Education 3, 4, 89-97.

Blakemore, S. J. (2014). Brain development in adolescence. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 85(8), e3-e3.

Blau, I. & Hameiri, M. (2011). Online Parental Involvement in the 21st Century: Students and Parents Using the "Mashov" Learning

רשימת מקורות | 149 |

Management System. Paper presented a at the Chais conferences on Learning Technologies, Open University, Tel Aviv.

Blau, I. & Hameiri, M. (2012). Teacher-families online interactions and gender differences in parental involvement through school data system: Do mothers want to know more than fathers about their children? Computers in Education, 59, 701-709.

Blau, I. & Hameiri, M. (2013). Smartphones in School- Is it really the next generation? Mobile Pedagogical Management by Teachers and Family. Paper Presented at the Chaiss conference on Learning Technologies, The Open University, Tel Aviv.

Bourdieu, P., & Passeron, J. C. (1977). Reproduction in education, culture and society. Trans. Nice, R. London: Sage.

Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development, Harvard University Press, Cambridge, MA.

Bronfenbrenner, U. (1994). Ecological models of human development. in: international encyclopedia of Education, vol. 3, 2nd ed. Oxford: Elsevier.

Brownlee, K., Rawana, J., Franks, J., Harper, J., Baiwa, J., O'Brien, E., & Clarkson, A. (2013). A systematic review of strengths and resilience outcome literature relevant to children and adolescents. Child and Adolescent Social Work Journal, 30, 435-459.

Bruzzese, J. M., Sheares, B. J., Vincent, E. J., Du, Y., Sadeghi, H., Levison, M. J., & Evans, D. (2011). Effects of a school-based intervention for urban adolescents with asthma: a controlled trial. American journal of respiratory and critical care medicine, 183(8), 998 .

Bryk, A., & Schneider, B. (2002). Trust in schools: A core resource for improvement. Russell Sage Foundation.

Bryk, A. S., & Schneider, B. (2003). Trust in schools: A core resource for school reform. Educational leadership, 60(6), 40-45.

Buckingham, Open University Press. Hallam, S. (1999) Set to see rise in standards, Times Educational Supplement, 23 July, p. 19.

Burke J. D., Loeber R. & Birmaher B. (2002). Oppositional defiant disorder and conduct disorder: a review of the past 10 years, part II. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 41(11), 1275-1293.

| 150 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Casey, B. J., Giedd, J. N., & Thomas, K. M. (2000). Structural and functional brain development and its relation to cognitive development. Biological psychology, 54(1), 241-257.

Cerna, L. (2014), "Trust: What it is and Why it Matters for Governance and Education", OECD Education Working Papers, No. 108, OECD Publishing. http://dx.doi.org/10.1787/5jxswcg0t6wl-en

Cheung, C. C., & Pomerantz, E. M. (2013). Why does parents' involvement enhance children's achievement? The role of parent-oriented motivation. Journal of Educational Psychology, 104, 820-832.

Cheung, C. C., Pomerantz, E. M., & Wei, D. (2013). Does adolescents' disclosure to their parents matter for their academic adjustment? Child Development, 84, 693-710.

Christenson, S. L., & Reschly, A. L. (Eds.). (2009). Handbook of school-family partnerships. Routledge.

Cleary, L. Miller & Peacock, T. (1998). Collected wisdom: American Indian education. Needham Heights, MA: Allyn and Bacon.

Coleman, J. S. (1966), Equality of Educational Opportunities, Washington, DC: U.S. Office of Education.

Coleman, J. S. (1988). Social capital in the creation of human capital. American Journal of Sociology, 94 (Suppl.), 95–120.

Côté, J. E. (2009). Identity Formation and Self Development in Adolescence.Handbook of adolescent psychology.

Cousins, L. H., & Mickelson, R. A. (2011). Making success in education: What black parents believe about participation in their children's education. Current Issues in Education, 14(3) 1-16.

Cromer, B. (2011). Adolescent Development. In B. R. Kliegman RM, Nelson, Textbook of Pediatrics (pp. 649-653). Philadelphia: Saunders Elsevier.

Crosnoe, R. (2011). Fitting in, standing out: Navigating the social challenges of high school to get an education. Cambridge University Press.

Crozier, G. 2000. Parents and schools: partners or protagonists?, Stoke on Trent: Trentham Books.

Crozier, G. 2001. Excluded parents: the deracialization of parental involvement. Race Ethnicity and Education, 4(4): 329–341.

רשימת מקורות | 151 |

Cussen, A., Sciberras, E., Ukoumunne, O. C. & Efron, D., (2012). Relationship between symptoms of attention-deficit/hyperactivity disorder and family functioning: a community-based study. European Child & Adolescent Psychiatry, 171, 271–280.

Danino, M., & Shechtman, Z. (2012). Treating Parents of Children with LD: A Comparison of Individual and Group Treatment. Psychotherapy Research, 22, 592-603.

DeBruine, L. M. (2002). Facial resemblance enhances trust. Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences, 269(1498), 1307-1312.

DeBruine, L. M. (2005). Trustworthy but not lust-worthy: context-specific effects of facial resemblance. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 272(1566), 919-922.

Dishion, T. J., & Stormshak, E. A. (2007). Intervening in children's lives: An ecological, family-centered approach to mental health care. American Psychological Association.

Dodge, K. A., & Godwin, J. (2013). Social information processing patterns mediate the impact of preventive interventions on adolescent antisocial behavior. Psychological Sciences, 24, 456-465.

Dohmen, T., Falk, A., Huffman, D., Sunde, U., 2012. The intergenerational transmission of Risk and trust attitudes. Rev. Econ. Stud. 79 (2), 645–677.

Downer, J. T., & Myers, S. S. (2010). Application of a developmental/ecological model to family-school partnerships. Handbook of school-family partnerships, 3-29.

Downer, J. T., & Myers, S. S. (2010). Theoretical and empirical bases of partnerships: Understanding systems theory. In S. L. Christenson & A. L. Reschly (Eds.), Handbook of school-family partnerships (pp. 3-29). New York, NY: Routledge.

Drake, T. A., & Goldring, E. B. (2014). The Politics of School-Level Community Engagement and Decision Making. Political Contexts of Educational Leadership: ISLLC Standard Six, 37.

Duncan, G. J., & Murnane, R. J. (Eds.). (2011). Whither opportunity?: Rising inequality, schools, and children's life chances. Russell Sage Foundation.

| 152 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Eccles, J. S., Wigfield, A., & Byrnes, J. (2003). Cognitive development in adolescence. Handbook of psychology.

Eisenberg, N., Smetana, J. G., & Darling, N. (2008). Understanding mother-adolescent conflict discussions: Concurrent and across-time prediction from youths' dispositions and parenting. Wiley Online Library.

Epstein, J. L. (1996). "Perspectives and previews on research and policy for school, family, and community partnerships." Family-school links: How do they affect educational outcomes: 209-246.

Epstein, J. L (1995). School/Family. Community partnerships: Caring for the children we share, Phi Delta Kappan May, 701-712.

Epstein, J. L. (2010). Teamwork is the Key: The National Network of Partnership Schools. National Civic Review, 99(2), 21-29.

Epstein, J. L. (2013). Ready or not? Preparing future educators for school, family, and community partnerships. Teaching Education, 24(2), 115-118.

Epstein, J. L., Coates, L., Salinas, K. C., Sanders, M. G., & Simon, B. S. (1997). School, family, and community partnerships. Thousand Oaks, CA: Corwin Press.

Eyal. O, (2008) "When parents choose to start up a school: A social capital perspective on educational entrepreneurship", Journal of Educational Administration, 46 (1): 99-118.

Fan, X., & Chen, M. (2001). Parental involvement and students' academic achievement: A meta-analysis. Educational psychology review, 13(1), 1-22.

Farley, J. P., & Kim-Spoon, J. (2014). The development of adolescent self-regulation: Reviewing the role of parent, peer, friend, and romantic relationships. Journal of Adolescence, 37, 433-440.

Foddy, M., Platow, M. J., & Yamagishi, T. (2009). Group-Based Trust in Strangers The Role of Stereotypes and Expectations. Psychological Science, 20(4), 419-422.

Galambos, N. L., & Costigan, C. L. (2003). Emotional and personality development in adolescence. Handbook of psychology.

Gandin, L. A., & Apple, M. W. (2004). New schools, new knowledge, new teachers: Creating the citizen school in Porto Alegre, Brazil. Teacher Education Quarterly, 173-198.

רשימת מקורות | 153 |

Geldhof, G. J., Bowers, E. P., & Lerner, R. M. (2013). Special section introduction: Thriving in context: Findings from the 4-H study of positive youth development. Journal of youth and adolescence, 42, 1-5.

Georgouli, K., Skalkidis, I., & Guerreiro, P. (2008). A Framework for Adopting LMS to Introduce e-Learning in a Traditional Course. Educational Technology & Society, 11(2), 227-240.

Giedd, J. N., Blumenthal, J., Jeffries, N. O., Castellanos, F. X., Liu, H., Zijdenbos, A., ... & Rapoport, J. L. (1999). Brain development during childhood and adolescence: a longitudinal MRI study. Nature neuroscience, 2(10), 861-863.

Gillborn, D. & Youdell, D. (2000) Rationing Education: Policy, Practice, Reform and Equity.

Gofen, A., & Blomqvist, P. (2014). Parental entrepreneurship in public education: a social force or a policy problem?. Journal of Education Policy, 29(4), 546-569.

Goldberg, A., & Wiseman, H. (2014). Parents' sense of coherence and the adolescents' health and emotional and behavioral adjustment: The case of adolescents with diabetes. Journal of Pediatric Nursing, 29, 15-21.

Gonzalez-DeHass, A.R., Willems, P.P., & Doan Holbein, M.F. (2005). Examining the relationship between parental involvement and student motivation. Educational Psychology Review, 17, 99–123.

Griffin, D., & Steen, S. (2010). School-family-community partnerships: Applying Epstein's theory of the six types of involvement to school counselor practice.Professional School Counseling, 13(4), 218-226.

Grolnick, W. S. and M. L. Slowiaczek (1994). "Parents' involvement in children's schooling: A multidimensional conceptualization and motivational model." Child development, 65 (1): 237-252.

Haj-Yahia, M. M. (1995). Toward culturally sensitive intervention with Arab families in Israel. Contemporary Family Therapy, 17(4), 429-447.

Hanafin, J. & Lynch, A. (2002). Peripheral voices: Parental involvement, social class, and educational disadvantage. British Journal of Sociology of Education, 23(1), 35-49.

Hardin, R, 2002. Trust and Trustworthiness, New York, NY: Russell Sage Foundation.

| 154 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Harter, S. (1998) The development of self-representation. In Handbook of child psychology, 5th edition: Vol. 3, Social, emotional, and personality development. W. Damon and N. Eisenberg, eds. New York: Wiley, pp. 553–618

Hayes, D. (2011). Predicting parental home and school involvement in high school African American adolescents. The High School Journal, 94(4), 154-166

Henderson, A. T., & Mapp, K. L. (2002). A new wave of evidence. The impact of school, family, and community connections on student achievement. Austin [Texas]: National Center for Family & Community: Connections with Schools.

Hill, N. E. (2011). Undermining partnerships between African-American families and schools: Legacies of discrimination and inequalities. In Hill, N. E., Mann, T. L., & Fitzgerald, H. E. (Eds.), African American Children's Mental Health: Development and Context (Vol. 1) (pp. 199-230). Santa Barbara, CA: Praeger.,(2011)

Hill, N. E., & Taylor, L. C. (2004). Parental school involvement and children's academic achievement pragmatics and issues. Current directions in psychological science, 13(4), 161-164.

Hill, N. E., & Tyson, D. F. (2009). Parental involvement in middle school: a meta-analytic assessment of the strategies that promote achievement.Developmental psychology, 45(3), 740.

Hill, N. E., & Torres, K. (2010). Negotiating the American dream: The paradox of aspirations and achievement among Latino students and engagement between their families and schools. Journal of Social Issues, 66(1), 95-112.

Ho, L., Hung, C. & Chen, H. (2013). Using theoretical models to examine the acceptance behavior of mobile phone messaging to enhance parent teacher interactions. Computers & Education, 61, 105-114.

Hollins, E. R., & Spencer, K. (1990). Restructuring schools for cultural inclusion: Changing the schooling process for African American youngsters.Journal of Education, 89-100.

Hoy, W. K., & Tschannen-Moran, M. (1999). Five faces of trust: An empirical confirmation in urban elementary schools. Journal of School Leadership, 9, 184-208.

רשימת מקורות | 155 |

Hoover-Dempsey, K. V., & Sandler, H. M. (1997). Why do parents become involved in their children's education?. Review of educational research, 67(1), 3-42.

Hoover-Dempsey, K. V., Whitaker, M. C., & Ice, C. L. (2010). Motivation and commitment to family-school partnerships. In S. L. Christenson & A. L. Reschly (Eds.), Handbook of school-family partnerships (pp. 30-60). New York: Routledge.

Huntsinger, C. S., & Jose, P. E. (2009). Parental involvement in children's schooling: Different meanings in different cultures. Early Childhood Research Quarterly, 24(4), 398-410.

Igarashi, T., Kashima, Y., Kashima, E. S., Farsides, T., Kim, U., Strack, F., & Yuki, M. (2008). Culture, trust, and social networks. Asian Journal of Social Psychology, 11(1), 88-101.

Israelashvili, M., Kim, T., & Bukobza, G. (2012). Adolescents' over-use of the cyber world–Internet addiction or identity exploration?. Journal of Adolescence, 35(2), 417-424.

Jeynes, W. (2003). A meta-analysis the effects of parental involvement on minority children's academic achievement. Education and Urban Society, 35(2), 202-218.

Jeynes, W. (2012). A meta-analysis of the efficacy of different types of parental involvement programs for urban students. Urban Education, 47(4), 706-742.

Johnson, M. H. (2001). Functional brain development in humans. Nature Reviews Neuroscience, 2(7), 475-483.

Jones, K 1999. "Second-Hand Moral Knowledge," Journal of Philosophy, 96(2): 55–78.

Kasper-Fuehrera, E. C., & Ashkanasy, N. M. (2001). Communicating trustworthiness and building trust in interorganizational virtual organizations. Journal of Management, 27(3), 235-254.

Kerr, M., Stattin, H. & Burk, W.J. (2010). A reinterpretation of parental monitoring in longitudinal perspective. Journal of Research on Adolescence, 20, 39-64.

Kim, Y. (2009). Minority parental involvement and school barriers: Moving the focus away from deficiencies of parents. Educational Research Review, 4(2), 80-102.

| 156 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Lareau, A. (1987). Social class differences in family-school relationships: The importance of cultural capital. Sociology of education, 73-85.

Lareau, A. (2003). Unequal childhoods: Class, race, and family life. Berkeley: University of California Press.

Lareau, A., & Weininger, E. B. (2003). Cultural capital in educational research: A critical assessment. Theory and society, 32(5-6), 567-606.

Lavenda, O. (2009). Parental involvement in school: A test of Hoover-Dempsey and Sandler's model among Jewish and Arab parents in Israel. Children and Youth Services Review, 33(6), 927-935.

Lawrence-Lightfoot, S. (2003) The Essential Conversation: What Parents and Teachers Can Learn From Each Other, New York: Random House.

Lawson, M. A. (2003). School-family relations in context parent and teacher perceptions of parent involvement. Urban education, 38(1), 77-133.

Lee, J. S., & Bowen, N. K. (2006). Parent involvement, cultural capital, and the achievement gap among elementary school children. American Educational Research Journal, 43(2), 193-218.

Lenhart, A., Purcell, K., Smith, A., & Zickuhr, K. (2010). Social Media & Mobile Internet Use among Teens and Young Adults. Millennials. Pew Internet & American Life Project.

Levy, G., & Massalha, M. (2010). Yaffa: a school of their choice?. British journal of sociology of education, 31(2), 171-183.

Ljunge, M. (2014). Trust issues: Evidence on the intergenerational trust transmission among children of immigrants. Journal of Economic Behavior & Organization, 106, 175-196.

Lohman, B., & Matjasko, J. (2009). Creating school family partnerships in adolescence. In S. Christenson & A. Reschly (Eds.), Handbook of school-family partnerships. New York, NY: Routledge.

López, G. R. (2001). The value of hard work: Lessons on parent involvement from an (im) migrant household. Harvard Educational Review, 71(3), 416-438.

Marcia, J. (1980). Identity in adolescence. In J. Adelson (Ed.). Handbook of adolescent psychology (159-187). New York: Wiley.

Marcon, R. A. (1999). "Positive relationships between parent school involvement and public school inner-city preschoolers' development and academic performance." School Psychology Review, 28: 395-412.

רשימת מקורות | 157 |

Manor-Binyamini, I. (2013) School-Parent Collaboration in Indigenous communities – Providing Services for Children with Disabilities. Springer.

Marx, S., & Larson, L. L. (2012). Taking Off the Color-Blind Glasses Recognizing and Supporting Latina/o Students in a Predominantly White School. Educational Administration Quarterly, 48(2), 259-303.

Miller-Cleary L. & Peacock, T. (1998). Collected Wisdom: American Indian Education. Boston: Allyn and Bacon.

McCarthy, M. G. (1997). The effect of transient water deficit on berry development of cv. Shiraz (Vitis vinifera L.). Australian Journal of Grape and Wine Research, 3(3), 2-8.

McConaughy, S. H., Volpe, R. J., Antshel, K. M., Gordon, M. & Eiraldi, R. B. (2011). Academic and social impairments of elementary school children with attention deficit hyperactivity disorder. School Psychology Review, 40 (2), 200-225.

McLeod, Carolyn, 2014, "Trust", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Summer 2014 Edition), Edward N. Zalta (ed.), URL = http://plato.stanford.edu/archives/sum2014/entries/trust/.

Menard Warwick, J. (2007). Biliteracy and Schooling in an Extended Family Nicaraguan Immigrant Household: The Sociohistorical Construction of Parental Involvement. Anthropology & education quarterly, 38(2), 119-137.

Mikulincer, M., Shaver, P. R., & Pereg, D. (2003). Attachment theory and affect regulation: The dynamics, development, and cognitive consequences of attachment-related strategies. Motivation and Emotion, 27(2), 77-102.

Mistry, R. S., Vandewater, E. A., Huston, A. C., & McLoyd, V. C. (2002). Economic Well Being and Children's Social Adjustment: The Role of Family Process in an Ethnically Diverse Low Income Sample. Child development,73(3), 935-951.

Moilanen, K. I., Shaw, D. S., & Fitzpatrick, A. (2010). Self-regulation in early adolescence: relations with mother-son relationship quality and maternal regulatory support and antagonism. Journal of Youth and Adolescence, 39, 1357-1367.

Molina, B.S.G., Hinshaw, S.P., Arnold, L.E., Swanson, J.M., Pelham, W.E., Hechtman, L., Hoza, B., Epstein, J.N., Wigal, T., Abikoff, H.B., Greenhill, L.L., Jensen, P.S., Wells, K.C., Vitiello, B., Gibbons, R.D., Howard, A., Houck, P.R., Hur, K., Lu, B., Marcus, S., on behalf of

| 158 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

the MTA Cooperative Group (2013). Adolescent substance use in the Multimodal Treatment Study of Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) (MTA) as a function of childhood ADHD, Random assignment to childhood treatments, and subsequent medication. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 52 (3), 250-263.

Neal, R.B. (2012). Checking in or Checking out? Investigating the Parent Involvement Reactive Hypothesis. The Journal of Educational Research, 105, 79-89.

Newman, L. (2005). Family Involvement in the Educational Development of Youth with Disabilities: A Special Topic Report of Findings from the National Longitudinal Transition Study-2 (NLTS2). Menlo Park, CA: SRI International.

Nieto, S. (1992). Affirming diversity: The sociopolitical context of multicultural education. Longman, 10 Bank Street, White Plains, NY 10606..

Oblinger, D. (2003). Boomers gen-xers millennials. EDUCAUSE review, 500(4), 37-47.

Otto, L.B & Atkinson, M.P. (1997). Parental Involvement and Adolescent Development. Journal of Adolescent Research, 12, 68-89.

Padilla-Walker, L. M., Coyne, S. M. and Fraser, A. M. (2012), Getting a High-Speed Family Connection: Associations Between Family Media Use and Family Connection. Family Relations, 61: 426–440.

Patrikakou, E.N. (2004). Adolescence: Are parents relevant to students' high school achievement and post-secondary attainment? Invited manuscript at The Harvard Family Research Project. Family Involvement Network of Educators: Research Digests. (http://gseweb.harvard.edu/hfrp/projects/fine/resources/digest/adolescence.html)

Patrikakou, E.N. (2011 – invited article). School-family partnerships to enhance children's social, emotional, and academic learning. In S. Redding, M. Murphy, & P. Sheley (Eds.). Handbook on Family and Community Engagement. (pp. 131 134). Charlotte, NC: Information Age Publishing.

Patrikakou, E.N. (in press). Contexts of Family-School Partnerships: A Synthesis. In S. M. Sheridan & E. M.Kim (Eds.), Research on Family-School Partnerships: An Interdisciplinary Examination of State of the Science and Critical Needs, Vol. III, New York, NY: Springer.

רשימת מקורות | 159 |

Patterson, C. (2002). Eternal Treblinka: Our treatment of animals and the Holocaust. Lantern Books.

Paus, T. (2005). Mapping brain maturation and cognitive development during adolescence. Trends in cognitive sciences, 9(2), 60-68.

Pfeiffer, S. I. (2001). Professional psychology and the gifted: Emerging practice opportunities. Professional Psychology: Research and Practice, 32, 175-180.

Pianta, R. C. (2009). School psychology and developmental psychology. In T. Gulkin & C. Reynolds (Eds.), The Handbook of School Psychology, (4th Ed.), (pp.107-123). SF: Wiley.

Pomerantz, E. M., Qin, L. (2013). Reciprocal pathways between authonomous motivation and affect: A longitudinal investigation of American and Chinese early adolescents. Journal of Research on Adolescence, 24, 646-653.

Potter, N. N., 2002. How Can I be Trusted? A Virtue Theory of Trustworthiness, Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield.

Prensky, M. (2001). Digital natives, digital immigrants. On the Horizon 9.

Raffaele, L. M., & Knoff, H. M. (1999). Improving home-school collaboration with disadvantaged families: Organizational principles, perspectives, and approaches. School Psychology Review.

Richards, J., Encel, J., & Shute, R. (2003). The emotional and behavioral adjustment of intellectually gifted adolescents: A multi-dimensional, multi-informant approach. High Ability Studies, 14, 153-164.

Robinson, K and Harris A, L. (2014). The Broken Compass: Parental Involvement with Children's Education, Harvard University Press. 2014.

Roer-Strier, D., & Rosenthal, M. K. (2001). Socialization in changing cultural contexts: A search for images of the "adaptive adult". Social work, 46(3), 215-228.

Rosen, L. (2010). Rewired: understanding the iGeneration and the way they learn. New York: Palgrave MacMillian.

Rotenberg, K. J. (1995). The socialisation of trust: parents' and children's interpersonal trust. International Journal of Behavioral Development, 18(4), 713-726.

| 160 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Ryan, C. S., Casas, J. F., Kelly Vance, L., Ryalls, B. O., & Nero, C. (2010). Parent involvement and views of school success: the role of parents' Latino and White American cultural orientations. Psychology in the Schools, 47(4), 391-405.) .

Ryan, R. M., &Deci, E. L. (2000).Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development, and well-being. American psychologist, 55, 68-78.

Sallnas, E.L., Rassmus-Grohn, K. & Sjostrom, C. (2000). Supporting presence in collaborative environments by haptic force feedback. ACM Transactions in Computer Interaction, 7(4): 461-476.

Seginer, R. (2006). Parents' educational involvement: A developmental ecological perspective. Parenting: Science & Practice, 6, 1–48.

Seginer, R. & Shoyer, S. (2012). Israel. In J. J. Arnett (Ed.). Adolescent psychology around the world (pp. 29-45). London: Psychology Press.

Sheridan, S. M., Kim, E. M., Coutts, M. J., Sjuts, T. M., Holmes, S. R., Ransom, K. A., & Garbacz, S. A. (2012, November). Clarifying parent involvement and family-school partnership intervention research: A preliminary synthesis. In Poster presented at the annual convention of the American Psychological Association, Washington, DC.

Shechtman, Z., &Yaman, M. A. (2012). SEL as a component of a literature class to improve relationships, behavior, motivation, and content knowledge. American Educational Research Journal, 49, 546-567.

Shechtman, Z., & Gilat, I. (2005). The effectiveness of counseling groups in reducing stress of parents of children with learning disabilities. Group Dynamics: Theory, Research, and Practice, 9, 275-286.

Shechtman, Z., & Silektor, A. (2012). Social competencies and difficulties of gifted children compared to nongifted peers. Roeper Review, 34, 63-72.

Shor, R. (2005). Professionals' approach towards discipline in educational systems as perceived by immigrant parents: The case of immigrants from the former Soviet Union in Israel. Early Child Development and Care, 175(5), 457-465.

Shumow, L., & Hiatt-Michael, D. B. (2010). Parental involvement at home.Promising practices to support family involvement in schools, 57-74.

Skyrms, B., 2008. "Trust, Risk, and the Social Contract," Synthese, 160: 21-25.

רשימת מקורות | 161 |

Smetana, J. G., & Villalobos, M. (2009). Social cognitive development in adolescence. Handbook of adolescent psychology.

Smith, J., Stern, K., & Shatrova, Z. (2008). Factors Inhibiting Hispanic Parents' School Involvement. Rural Educator, 29(2), 8-13.

Sonuga Barke, E. J., & Halperin, J. M. (2010). Developmental phenotypes and causal pathways in attention deficit/hyperactivity disorder: potential targets for early intervention?. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(4), 368-389.

Suárez-Orozco, C. (2001). Afterword: Understanding and serving the children of immigrants. Harvard Educational Review, 71(3), 579-590.

Spann, S. J., Kohler, F. W., & Soenksen, D. (2003). Examining parents' involvement in and perceptions of special education services: An interview with families in a parent support group. Focus on autism and other developmental disabilities, 18(4), 228-237.

Sproull, L., & Kiesler, S. (1986). Reducing social context cues: Electronic mail in organizational communication. Management science, 32(11), 1492-1512.

Stattin, H., & Kerr, M. (2000). Parental monitoring: A reinterpretation. Child development, 71(4), 1072-1085.

Steinberg, L. (2005). Cognitive and affective development in adolescence.Trends in cognitive sciences, 9(2), 69-74.

Steinberg, L. (2007). Risk taking in adolescence new perspectives from brain and behavioral science. Current directions in psychological science, 16(2), 55-59.

Steinberg, L., & Morris, A. S. (2001). Adolescent development. Journal of Cognitive Education and Psychology, 2(1), 55-87.

Stattin, H., & Kerr, M. (2000). Parental monitoring: a reinterpretation. Child Development, 71, 1072-1085.

Stolle, D., & Nishikawa, L. (2011). Trusting others-How parents shape the generalized trust of their children. Comparative Sociology, 10(2), 281-314.

Schwarz, B., Mayer, B., Trommsdorff, G., Ben-Arieh, A., Friedlmeier, M., Lubiewska, K., ...& Peltzer, K. (2011). Does the importance of parent and peer relationships for adolescents' life satisfaction vary across cultures? The Journal of Early Adolescence,

| 162 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Sui-Chu, E. H. and J. D. Willms (1996). "Effects of parental involvement on eighth-grade achievement." Sociology of education: 126-141.

Terpstra, T., de Vries, A., Stronkman, R., & Paradies, G. L. (2012, April). Towards a realtime Twitter analysis during crises for operational crisis management. In Proceedings of the 9th international ISCRAM conference, Vancouver, Canada.

Thompson, B. (2008), Characteristics of Parent-teacher e-mail communication. Communication, Education. 57,2, pp 201-223.

Thompson, B. (2009). Parent-teacher e-mail strategies at the elementary and secondary levels. Qualitive Research Reports in Communication. 10:1, 17-25.

Tschannen-Moran, M. (2001). Collaboration and the need for trust. Journal of Educational administration, 39(4), 308-331.

Tschannen-Moran, M., & Hoy, W. A. (2000). A multidisciplinary analysis of the nature, meaning, and measurement of trust. Review of Educational Research,70(4), 547-593.

Tschannen-Moran, M., & Hoy, W.A. (2001). Teacher efficacy: Capturing an elusive construct. Teaching and teacher education, 17(7), 783-805.

Tschannen-Moran, M., & Hoy W, A. (2002, April). The influence of resources and support on teachers' efficacy beliefs. In annual meeting of the American Educational Research Association, New Orleans, LA.

Turney, K., & Kao, G. (2009). Barriers to school involvement: Are immigrant parents disadvantaged? Journal of Educational Research, 102(4), 257-271.

Usher, A., & Kober, N. (2012). 4. What Roles Do Parent Involvement, Family Background, and Culture Play in Student Motivation?. Center on Education Policy.

Valkenburg, P.M. & Peter, J. (2011). Online communication among adolescents: an integrated model of its attraction, opportunities and risks. Journal of Adolescent Health, 48, 121-127.

Van Cleave, J., & Davis, M. M. (2006). Bullying and peer victimization among children with special health care needs. Pediatrics, 118(4), e1212-e1219.

Vansteenkiste, M., Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2008). Self-determination theory and the explanatory role of psychological needs in human well-being. In L. Bruni, F. Comim, & M. Pugno (Eds.), Capacities and happiness (pp. 187-223). Oxford, UK: Oxford University Press.

רשימת מקורות | 163 |

Viinamäki, A., Marttunen, M., Fröjd, S., Ruuska, J., & Kaltiala Heino, R. (2013). Subclinical Bulimia Predicts Conduct Disorder in Middle Adolescent Girls. European Eating Disorders Review, 21(1), 38-44.

Watkins, W. (1994). Multicultural education: Towards a historical and political inequity, Educational Theory, 44, 1, 99-116.

Walther, J.B. (2004). Language and communication technology. Journal of language and Social psychology. 23, 384-396.

Walther, J. B. (2011). Theories of Computer-Mediated Communication and Interpersonal Relations. The SAGE Handbook of Interpersonal Communication, 443.

Wang, M. T., & Holcombe, R. (2010). Adolescents' perceptions of school environment, engagement, and academic achievement in middle school.American Educational Research Journal, 47(3), 633-662.

Way, N., Reddy, R., & Rhodes, J. (2007). Students' perceptions of school climate during the middle school years: Associations with trajectories of psychological and behavioral adjustment. American journal of community psychology, 40(3-4), 194-213.

Webster-Stratton, C. H., Reid, M. J., & Beauchaine, T. (2011). Combining Parent and Child Training for Young Children with ADHD. Journal of Clinical Child & Adolescent Psychology, 40(2), 191–203.

White, S. W., Ollendick, T., Albano, A. M., Oswald, D., Johnson, C., Southam-Gerow, M. A., & Scahill, L. (2013). Randomized controlled trial: multimodal anxiety and social skill intervention for adolescents with autism spectrum disorder. Journal of autism and developmental disorders, 43(2), 382-394.

Wilder S. (2014), Effects of parental involvement on academic achievement: A meta-synthesis, Educational Review 66, 377-397.

Wright, I. C., Rabe-Hesketh, S., Woodruff, P. W., David, A. S., Murray, R. M., & Bullmore, E. T. (2000). Meta-analysis of regional brain volumes in schizophrenia. American Journal of Psychiatry, 157(1), 16-25.

Yasui, M., & Dishion, T. J. (2007). The ethnic context of child and adolescent problem behavior: Implications for child and family interventions. Clinical Child and Family Psychology Review, 10(2), 137-179.

| 164 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

Ylimaki, R. M., Bennett, J. V., Fan, J., & Villasenor, E. (2012). Notions of "success" in Southern Arizona schools: Principal leadership in changing demographic and border contexts. Leadership and Policy in Schools, 11(2), 168-193.

Yoo, J. E., & Moon, S. M. (2006). Counseling needs of gifted students: An analysis of intake forms at a university-based counseling center. Gifted Child Quarterly, 50 52-61,

Young, S. & Amarasinghe, J.M. (2010). Practitioner Review: Non-pharmacological treatments for ADHD: A lifespan approach. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(2), 116–133.

Zebehazy, K. T., & Smith, T. J. (2011). An examination of characteristics related to social skills of youth with visual impairments. Journal of Visual Impairment and Blindness, 105, 84-95. Erpstra.

Zedan, R. (2012). Parents' Involvement Among the Arab Ethnic Minority in the State of Israel. School Community Journal, 22(2), 161-182.

| 165 |

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות

תקציר: דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים והשפעתן על התלמיד המתבגר

ד״ר יעל נאות־עופרים

קשריםמיטבייםביןהוריםלביתהספרנתפסיםכמפתחלקידוםתלמידיםוהישגיהם.סקירתהספרותהנוכחיתבוחנתהנחהזועלידיהצגתמחקרעדכניעלמידתההשפעהשלקשריהוריםעםביתהספרעלהתלמידהמתבגר,ועומדתעלדרכיההתקשרותהיעילותביותרלקידומו.

ממצאים:

הספרותהמחקריתהדנהבקשריהורים-ביתספרעושהשימושבמגווןמושגיםלתאראת:

המעורביםבתהליך–לעתיםמדוברבהורים,לעתיםבכללהמשפחה,ללאהבחנהמבדלת. א.

סוגהקשרביןביתספרלהורים–המחקרמבחיןבין׳שותפות׳ל׳מעורבות׳: ב.

מעורבותהיאקשרהמאופייןבאימוץפרספקטיבתביתהספרעלידיההורים.לפי

גישהזו,ההורהנתפסכתומךבלמידתהילדובמטרותביתהספר.

ההורים של פעולה ושיתוף במרכז, עומדים ורווחתו הילד שבו קשר היא שותפות

וביתהספרנועדלקדםמטרהזו.

סוגהפעולותהמקדמותאתהקשר–קיימתקשתעצומהשלפעולותיזומותוספונטניות ג.לצדהכשרות בלמידה, בהןתכניותהממוקדות לביתהספר, ביןההורים להידוקהקשר

כלליותבתחוםההורות.

מנתחת זו גישה התפתחות. של אקולוגית בתפיסה מעוגן הורים שותפות בתחום המחקראתהתפתחותהילדדרךתת־המערכות׳בית׳ו׳ביתספר׳,ההשפעותההדדיותשלמרכיביכלמערכת,השפעתןזועלזוועלהילדוכןהשפעתהילדעליהן.תאוריהאקולוגיתמצביעהעלקשריהורים-ביתספר,במיוחדבקביעתמטרותובקבלתאחריותמשותפת,כעלתנאיהכרחי

לקידוםתלמידים)במיוחדתלמידיםממשפחותבסיכון(.

גישת את מאמץ המחקר שמרבית מגלה ספר הורים-בית לקשרי והתכניות המחקר ניתוחהמעורבותלמרותהדיבורעלשותפות.

המעורבות איכות לניתוח הרווח המודל טיפולוגיות. של שורה מציג המעורבות סוגי אפיוןמחלקאותהלששקטגוריות:הורות,תקשורת,התנדבות,למידהבבית,קבלתהחלטותושיתוף

פעולהעםהקהילה.

| 166 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

המחקרמראהשלמעורבותהוריםישהשפעהחיוביתעלהתנהגותתלמידיםוהישגיהם.

צירמרכזישעלפיונבחנתמעורבותהוריםהואמיקוםהמעורבות:מעורבותהוריםבביתספרלעומתמעורבותהוריםהמתבצעתבבית.נמצאשמעורבותבביתהתלמידהיאבעלתההשפעה

הגדולהביותרעלהישגיו.

מעורבותהוריםבביתמוגדרתונבחנתעלפישתיקטגוריות:מעורבותהתומכתבלמידתהילד א.

מעורבות״מופשטת״,הכרוכהבהתווייתציפיותושאיפותעבורהילדובקשירתהלמידה ב.הבית־ספריתעםעתידו

נמצאשלמעורבותמופשטת,במיוחדלחיברותאקדמי,ישההשפעההגדולהביותרעלהישגיתלמידים.

קשר ללא התלמידים, כל הישגי על חיובית השפעה יש הורים שלמעורבות מראה המחקרזאת בכל מושפעים וסוגה המעורבות מידת זאת, עם ההורים. של הסוציו־אקונומי למעמדממעמדסוציו־אקונומי.הוריםממעמדסוציו־אקונומיגבוהיותרמעורביםיותרבביתהספר,

אךבכלהקשורלמעורבותבבית,הממצאיםמעורבים.

ילדיהם של הבית־ספרי בחינוך מעורבים שונים אתניים ממוצאים שהורים מראה המחקרמעורבים דומיננטיים שאינם אתניים ממוצאים הורים שונים. באופנים אך דומות במידותעל הורים מעורבות סוגי של שונה השפעה מידת על מצביעה הספרות ספר. בבתי פחותהישגיתלמידיםממוצאיםאתנייםשונים.כמוכן,קיימיםמחקריםשהתבצעובארצותהבריתהמעידיםעלכךשבמשפחותממעמדבינוניממוצאלבןישקורלציהחזקהיותרביןמעורבות

הוריםוביןהישגיתלמידים.

מעורבותהוריםלובשתצורותשונותכשמדוברבמוצאיםאתנייםשונים,והיאעשויהלכלולצורותשבאופן״מסורתי״גםביתהספרוגםהמחקראינםתופסיםכמעורבות.כאשרמפתחיםמודללמעורבותהורים,חשובביותרלהכיראתדרכיהמעורבותשלכלקהילהאתניתולבחון

אתהקשריםבינןלביןהישגיתלמידים.

מחקרי הערכה מהימנים של תכניות למעורבות הורים ובפרט כאלה של בתי ספר על־יסודיים על הקיימות. האמפיריות מהעדויות להסיק ניתן מה בשאלה חלוקים חוקרים נדירים. הם אולם כן, היא התשובה איכותית, הורים מעורבות מקדמות מעורבות תכניות אם השאלה

העדותהאמפיריתאינהמהימנהדיה.

מחקריםמצביעיםעלקשרביןהישגיתלמידיםוביןתכניותלקידוםמעורבותהוריםהמתמקדתלעזרה כלים במיוחדכשמדוברבתכניותשעיקרןמתן בבית, ללמידה ומבנה בהענקתמקוםבלמידהבתחוםתוכןמסוים.גםתכניותהמתמקדותבבנייתשותפותביןהוריםלביןביתספר

התבררוכיעילות.

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 167 |

תכניותלמעורבותהוריםאשרנמצאויעילותבמיוחדלשיפורהתנהגותהדגישודיאלוגעלפנידו־כיווניתעלפניהתמקדותבביצועיתלמידים.תכניותהכשרה תכניותלימודיםותקשורתלהוריםאשרהתמקדובהתנהגויותספציפיותוכןתכניותלמעורבותהוריםאשרהדגישוכלים

לעזרהבמקצועלימוד,הוכחואףהןכיעילות.

המחקרמעלהכיבנייתיחסיםשלכבודואמוןהםתנאיהכרחילשיפורמידתםואיכותםשלכללסוגיהמעורבות,במיוחדתקשורתהורים-ביתספר.פיתוחוטיפוחשלמעורבותהוריםמחייביםהכרהוהתייחסותלרקעהתרבותישלהמשפחותולצורכיהן.היחסלהוריםוהאופןשבוביתהספררואהאותם–כמשאבאוכמכשול–עברכחוטהשניבכלהמחקריםונחשב

לנתוןמכריעבאיכותהקשר.

מןהמחקרעולהשמוריםמעריכיםמעורבותמשפחתיתכלעודזותואמתאתהאידאלשלהם,כלומר,כאשרבניהמשפחהמשתפיםפעולהעםהמוריםלפידרכםוצורכיהםשלהמורים.כןהתבררבמחקרשמוריםמכיריםרקבקבוצהקטנהשלהתנהגויותכמקובלותואינםמכירים

במעורבותהוריםהשונהמהמקובלעליהם.

המכשוליםהעוליםמהמחקרבענייןמעורבותהוריםהם:ההקשרשבומשפחותנתונות)בעיקרפרקטיקות ציפיות, של הבנה חוסר שפה, למשפחה(, שיש לוגיסטיות ומגבלות משאבים

ומדיניותבית־ספרית,העדרידעבתוכניהלימודוהדרה.

תגובתי, ולא פרו־אקטיבי להיות צריך השיתוף בשותפות: המנחים העקרונות מן כמה הנהמחייברגישותלנסיבותשלכלהתלמידיםומשפחותיהם.הואחייבלהכירבתרומתההוריםלתהליךהחינוכיולהעריךאותה,ועליולהעציםהורים:ישליצורסביבהשבהלכלהורהיש

״קול״.

אסטרטגי תכנון הורים: של יעילה שותפות של ליישום תנאים שלושה על מצביע המחקרממושכת תמיכה בית־ספרית, התפתחות מתכניות כחלק הורים למעורבות תכניות המבנהבקרה ועד צרכים מניתוח הניהול, רובדי בכל קהילה מעורבות והכשרה, משאבים הכוללת

והערכה.אלה,כאמור,צריכיםלהתממשבסביבהבטוחהשלאמוןוהערכההדדיים.

תקציר: הידע הקיים על קשרים מועילים בין בתי ספר למשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועל תכניות התערבות המפתחות קשרים אלה

ד״ר חוה גרינספלד, ד״ר רעיה אלון וגב׳ דבורה פלדמן

מטרתהשלסקירהזוהיאלאתרידעמהספרותעלאודותמעורבותהוריםוקשריםביןבתישנמצאו ההתערבות תכניות ולסקור מיוחדים, צרכים בעלי תלמידים של למשפחות הספרבמחקרכיעילותלפיתוחהקשריםביןבתיהספרוהמשפחה,זאתעלמנתלסייעבזיהויהדרכים

המעשיותשיגבירואתהקשרביןבתיהספרלמשפחותשלילדיםבעליצרכיםמיוחדים.

| 168 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

החלק הראשוןיכלולאתהידעהקייםבספרותעל הסקירהמחולקתלשניחלקיםמרכזיים:יחולקלפרקהעוסק זה נוערעםצרכיםמיוחדיםבחינוך.חלק לבני אודותמעורבותהוריםבידעעלאודותהאוכלוסיותאליהןמתייחסתהסקירה,עלמאפייניהןהייחודיים,ולפרקעלאודותהידעהתאורטיוהמחקריעלמעורבותהוריםלילדיםעםצרכיםמיוחדים,סוגימעורבותזו,השפעתה,והמשתניםהמצוייםבמתאםחיוביעמה.החלק השנישלהסקירהיציגתכניותשנמצאומועילותלעידודקשרביתספרומשפחהלילדיםבעליצרכיםמיוחדים,אולמצער,תכניותשקשרעםההוריםהואמרכיבמרכזי)אםלאמטרהעיקרית(בהן.לסיוםנציגמספר

מסקנותוהמלצותראשוניות.

רגשיים מדדים למגוון כתורמת רבים במחקרים נמצאה ילדיהם בחינוך הורים מעורבותהישגים עם חיובי בקשר נמצאה ההורים של גבוהה מעורבות התלמידים. וקוגניטיבייםשלHill & Taylor, 2004; Hoover-Dempsey & Sandler, 1997;( התלמיד של לימודייםבעיות עם שלילי בקשר ,)McNeal, 1999; Pomerantz,Moorman & Litwack, 2007Coleman,1988;Epstein&Sheldon,2002;Miller,Kraus&(הספרבביתהתנהגות2005Veltkamo,(,בקשרחיוביעםהצלחתביתהספרבהשגתיעדיוהלימודייםוהחברתיים)2000Walker,&McEvoy2007;Jeynes,1992;Coley,&Barton(ובקשרחיוביעםGarcia, Torrence, Skelton, &( העצמית הגדרתו ביצירת הילד של תקינה התפתחות

.)Andrade,1999;Gestwicki,2000

בחינוך ההורים מעורבות של הסוגים כל שלא ההבנה ומתפתחת הולכת האחרונות בשניםHill&Tyson,(וטייסוןהיללמשל,.)Robinson&Angel,2014(תלמידלכלמועיליםאכןנמצאת בית בשיעורי עזרה כי מראות בתחום, מחקרים של מטא־אנליטית בסקירה )2009דווקאבקשרשליליעםהישגיהתלמידיםבגילההתבגרות.כדישהמעורבותתהיהיעילה,עלצעיר שבגיל בעוד הילדים. של הלימודי ולשלב ההתפתחותי לשלב אותה להתאים ההוריםנדרשתמההוריםתמיכהישירהומובנית,בגילההתבגרותעלההוריםלהפעילמעורבותבגישה

המכבדתאתהעצמאותשלהמתבגרואתרצונולהתפתח.

הבנהזומדגישהאתהצורךלחדדאתההתבוננותבתחום,הןבבחינהשלהדפוסיםהשוניםוהצורותהשונותאותםעשויהללבושמעורבותההורים,והן)רלוונטייותרלענייננו(בבחינתההשפעהשלסוגיםשוניםשלמעורבותעלאוכלוסיותשונותשלתלמידים,הורים,ומערכותחינוך.בהקשרשלהסקירההנוכחית,גידולושלילדעםצרכיםמיוחדיםמעמיסעלהמערכתההוריתוהמשפחתיתהתמודדותחדשהומורכבת,שעלולהלהפראתהאיזוןהמשפחתי.זוהימציאותחייםמתמשכת,המכתיבהלילדולמשפחתודפוסיחייםשוניםמןהרגילבסביבתם,ושולמן, לוי־שיף ;1990 )ברוכין, מראש לקראתם הוכנו לא ואשר להם מוכרים אינם אשר

.)1990

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 169 |

הממצאים העיקריים של הסקירה הם:

יחסישלתכניותהפועלותלקידוםקשרימשפחה-ביתספרלמתבגריםבעליצרכים מיעוטשכלית מוגבלות עם למתבגרים הורית מעורבות לעידוד תכניות נמצאו לא מיוחדים:למתבגרים שמיעה(, ראייה/ליקויי )ליקוי חושיות מוגבלויות עם למתבגרים התפתחותית,עםלקויותלמידה,למתבגריםמעוכביהתפתחות,למחונניםולמתבגריםהשוהיםבפנימיות.שולבו לא הן ספרי הורי-בית מרכיב ללא אך מסוימת, לאוכלוסייה תכניות נמצאו לעתים

בסקירההנוכחית,אלאאםכןהייתהלכךמטרהמסוימת.

קשייםבהכללה:בבחינתהתכניותשנמצאו,עולהמגווןשלדרכיהתערבותשבהןנעשהשימושאךכאמורכיווןשמדוברבאוכלוסיותשונותמהותיתמבחינתהמאפיינים,לעתיםקשהיהיהאוכלוסייה על ביעילות ולהפעילה באוכלוסייהמסוימת לבצעהעברהשלתכניתשהופעלה

אחרת.

העדרדגשעלההורים:בחלקגדולמהתכניותהמתוארותאיןדגשמיוחדעלההורים,התכניתהמיועדתלהוריםאינהמפורטתדיה,לאבוצעמחקרמעקבעלהישגיההוריםמלבדבמחקר

אחד)2014al.,etYoo(,ולאנבדקהקשרהישירביןמעורבותהוריתוהצלחתהתכנית.

גורמיםהמשפיעיםעלההתערבות:מבחינתהמודליםהשוניםוניתוחממצאימחקרשהתקבלוהקשר סוג על רבה השפעה יש ההורה של לתפיסותיו כי עלה, מחקרים של רחבה מקשת–מתבגרים לגביקשרמשפחה הן זהתקף הספר.ממצא בית לבין ביןהמשפחה שיתקיים

״רגילים״)למשל,מחקרהשללבנדה,2009(והןלגביבעליצרכיםמיוחדים.

תקציר: שימושים בערוצי תקשורת חדשים: איסוף נתונים מבעלי עניין — מורים והורים

ד״ר גילה קורץ

תקשורת בערוצי השימוש גבר האינטרנט טכנולוגיות התפתחות עם האחרונות, בשניםחברתיות, רשתות אלקטרוני, דואר כדוגמת יישומים ההורים. לבין הספר בית בין חדשיםואמצעי וכד׳( מנבסנ״ט )משו״ב, ותקשורת מידע של מוסדיות מערכות מיידיים, מסריםתקשורתאלחוטייםכדוגמתהטלפוניםהחכמיםטומניםבחובםפוטנציאללהעמקתמעורבותההוריםבחייביתהספרואףלשינויתפקידםשלהמוריםושלההוריםבתהליךהחינוכישל

הדורהצעיר.

מתוךהכרהבחשיבותהנושאובשלמיעוטהעדויותהמחקריותהאמפיריותהקיימותבוהזמינהועדתמומחיםלנושאקשריביתספר-משפחהבסביבהמשתנה,באמצעותהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים–היזמהלמחקריישומיבחינוך,ניירעבודהשמטרתולשרטטתמונתמצב

| 170 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

ראשוניתועדכניתשלהשימושיםבערוציתקשורתחדשיםביןמוריםלהורים,היקפם,סוגיהםוהשלכותיהםעלמעורבותההוריםוהמוריםבתהליךהחינוךשלילדיהם-תלמידיהם.

הממצאיםמתבססיםעלשבעהמפגשיםשלקבוצותמיקודשבהםהשתתפו42מוריםוהוריםממגווןמוסדותחינוך,מגןילדיםועדביתספרעל־יסודי.

ההורים בין השכיח התקשורת ערוץ הוא אלקטרוני שדואר מגלה התקשורת ערוצי מיפוילמורים.ערוץהתקשורתהשנימבחינתדרגתהשכיחות)בפרטבבתיספרעל־יסודיים(הואהאפיקהמוסדי)כדוגמתמשו״בומנבסנ״ט(.הודעותטקסטואליות,מסריםמיידייםוהודעותתקשורת בערוץ מועט שימוש על דווח בשכיחותו. השלישי התקשורת ערוץ הם ווטסאפברשתחברתיתכגוןפייסבוק.ערוציהתקשורתהחדשיםמשרתיםבדרךכללאתהמוריםככלילהעברתמידעאלכללההורים-באמצעותהודעותבית־ספריות,עדכוניםוהודעותשוטפות.עםזאת,כאשרמתעוררתבעיהנקודתיתהנוגעתלתלמידמסויםנשלחתהודעהאישיתלהורה

ומתווסףלערוץהשיחהחדשערוץמסורתיכדוגמתטלפוןאומפגשפניםאלפנים.

האמצעיםהניידים,ובפרטהטלפוניםהחכמים,משניםאת״כלליהמשחק״–בתכיפותהשיחבעובדה ובמיוחד החזותי בייצוגו קבוצתי, וכשיח אישי כשיח בתצורתו למורים, הורים ביןשענייניביתהספרמלוויםאתבעליהטלפוניםהחכמים)מוריםוהוריםכאחד(,לכלמקום,

בכלזמןוללאהפסקה.

הטכנולוגיהנתפסתכמעצבתאתדפוסיהשיחביןהמוריםלהוריםוכמזמנתמעורבותרבהיותרשלההורים,ובתנאישלשותפים)במיוחדלמורים(ישמיומנויותמספקותבתפעולהיישומים.היתרונותהמרכזייםשלערוציהשיחהחדשנייםהם:זמינותמידעמתעדכן,גמישותוחיסכוןיתרונותהשיחהדיגיטליעוליםעלשניחסרונותיוהמרכזיים:השקעתהזמן כי נראה בזמן.)לעתיםאףהתעוררותמתח(במארגהיחסים ואובדןהאינטימיות הרבההנתבעתמהמורה

מורים-תלמידים-הוריםכתוצאהמתיווךהטכנולוגיה.

תקציר: הבסיסים המשפטיים למערכות היחסים בין בית הספר לבין הורי התלמידים במדינות שונות והשלכותיהם על חובות הצדדים, זכויותיהם וסמכויותיהם

עו״ד צביה שיר

לביןמערכת הורים היחסיםשבין מוצגיםהבסיסיםהמשפטייםהמאפייניםאת זו בסקירההחינוךבארצותהברית)פדרליתומדינתית(,אנגליהוגרמניהוהשוואתםלמצבבישראל.כלפרקבסקירהמתייחסלמדינהשונהומפרטממצאיםודוגמאותמהספרותהמשפטית,החקיקהופסיקתהערכאותהשונותבמדינה.פרקיהמשנהמחולקיםעלפינושאיהסכסוכיםהשונים,וככל בנוסף, הדין. פסקי מניתוח המשתקפים המשפטיים היחסים לבסיסי כרקע המוצגיםהאפשר,מוצגתבסקירההשפעתבסיסיהיחסיםעלזכויותיהם,חובותיהםוסמכויותיהםשל

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 171 |

המצב בין נערכתהשוואה בסיכום והמשפט. החינוך והביטוישהםמקבליםבשדה הצדדיםבישראללביןהממצאיםשעלומהסקירהלגביהמדינותהשונות.

הסקירההעלתהשהמדינותהשונותנבדלותזומזובבסיסיםשעליהםמושתתיםהיחסיםביןהצדדיםבסכסוכיםביןההוריםוהתלמידיםלביןמערכתהחינוך.עלקצההמזלגניתןלסכםכיההבדליםביןישראללביןהמדינותהאחרותנובעיםביןהיתרמשיטתהמשפטהישראליתהמושפעתמשיטותמשפטשונותוכוללתמרכיביםמכמהשיטות.כךניתןלהסבירלמשלאתקדושת של ארוכת־שנים ומורשת סדורה חוקה בהעדר הברית לארצות ישראל בין ההבדלזכויותהאדםוהאזרח.אתההבדלביןישראללאנגליהניתןלהסבירבחוקיםהרביםהנוגעיםלחינוךהקיימיםבאנגליהוהחסריםבישראל.אתההבדלביןישראללגרמניהניתןלהסבירבכךשהמשפטהגרמנימערבאתשניסוגיהכליםהמשפטיים,המינהליוהנזיקי־אזרחי,ולעומתו

המערכתהמשפטיתהישראליתהחדשהמפעילהאתשניהםבאופןנפרדובמקביל.

בארצותהבריתבסיסהיחסיםהעיקריהואהבסיסהחוקתי,המקבלמשקליתרבכלתביעה,אףאםמתבקשיםבהסעדיםכספיים־נזיקייםאואחרים.בתיהמשפטבוחניםאתנסיבותיושלכלמקרהלגופוובודקיםאםהופרוזכויותחוקתיותשלהתלמידים,המוגדרותכזכויותכלאזרח,המשפט שבתי להסיק ניתן זו במסגרת החינוכית. מהמסגרת הנובעים המחויבים בשינוייםבארצותהבריתמתפקדיםכשומריהזכויותהחוקתיותשלהאזרחיםכלפיהרשות,ביןבמקריםשלאפליהוביןבאופןפרטני,בהתאםלפרשנותגדרהזכותהחוקתית,וממלאיםאתהמדיניות

בתוכןההולםאתהמשטרהחוקתי.

מאוד, ומפורטת רב־שכבתית מורכבת, בחקיקה מוגדר הצדדים בין היחסים בסיס באנגליהנאותות של פרוצדורלית ובדיקה החוק לפרשנות לרוב מצטמצם המשפט בתי שתפקיד כךההליכיםהקודמיםלפיכלליהמשפטהמינהלי)למעטבענייניחינוךמיוחד(.המשפטהחוקתימשמשבעיקרבערכאותהגבוהותוכחריגלכלל.שיטהזומותירהלהתערבותמשפטיתמהותיתיותרמאשרהשיטההאמריקאית,והביקורתהשיפוטיתמוגבלת בפעולותהרשותמרחבצר

)לרוב(לגדרסבירותההליכיםליישוםהמדיניותואינהמתווהאתהמדיניותעצמה.

הקונטיננטלית השיטה בשל המרוכך המינהלי, המשפט על הדין פסקי מבוססים בגרמניההשיטה לפרטיו. המקרה נסיבות של עניין של לגופו בבחינה המתבטאת האינקוויזיטורית,מדגימה והיא שנסקרו, המדינות וביתר בישראל המשפט משיטת מאוד שונה הגרמנית

התערבותיתרהשלבתיהמשפטבשיקולהדעתובהחלטותהרשות.

לעומתזאת,המצבבישראלאינוניתןלאפיוןבאמצעותבסיסיחסיםאחדאובסיסיחסיםעיקריביןהצדדים.בסיסהיחסיםביןההוריםלרשויותהחינוךדואליומשולב.מעמדההוריםוהחוקתי המינהלי מהמשפט מרכיבים וכולל בהתאמה, וכפול חצוי בישראל המשפט בבתיההורים מעמד את במדויק לאבחן ניתן לא לכן העניין. לפי האזרחי מהמשפט ומרכיביםדיני לבין חוקתי משפט בין או פרוצדורה לבין מהות בין המקובלת החלוקה על בהסתמך

| 172 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הנזיקין,דיניהחוזיםאוהדיןהפלילי.בסקירהנמצאשבישראלמתקיימיםבדבבדביןהצדדיםאו התלמידים לזכויות נוגעות התביעה עילות כאשר המינהלי הבסיס על יחסים מערכתעילות כאשר הכללי הבסיס על יחסים ומערכת גדול, קהל על המשפיעה החינוך למדיניותדיןהמשלביםמאפייניםשל גוףאולענייניםפרטנייםאחרים.פסקי לנזקי נוגעות התביעהמדיניותרחבהיחדעםנסיבותמיוחדותוספציפיותהמצדיקותלדעתביתהמשפטהתייחסותגםלגופןנשענועלבסיסהיחסיםהמינהליועלהבסיס״שאינומינהלי״גםיחדושילבוביןשל לגופו ומסקנות התייחסות לבין הרשות החלטת בסבירות בהתחשב הליכית ביקורתלמסקנתו בהמשך מינהלי. שאינו הרלוונטי, המשפט מתחום משפטיים כלים ונקיטת ענייןשלגבתון31ייתכןשמכשירהעתירההמינהליתומיסודמערכתבתיהמשפטהמינהלייםיצרו״בסיסכלאיים״32ליחסיםשביןההוריםלביןרשויותהחינוך,המאפשרלבתיהמשפטביקורתשיפוטיתעלפעולתהרשות,הןבהתבססעלהבסיסהמינהליוהןבהתבססעל״שאינומינהלי״,ובכךמותירלהםכרנרחבלביקורתשיפוטיתולהתערבותבמדיניותובהליכיםהפרוצדורליים

כאחד.

בסבירות או בהליך פגמים על להצביע נדרשים המשפט לבתי הפונים הורים מכך כתוצאהלנושא ובהתאם העניין לפי הכול יסוד, זכות להפרת בנוגע לטעון או הרשות, החלטתבית עלהמדיניותהרחבה. הדין לפסק לצפותשתהיה ולמידתההשפעהשניתן שבמחלוקתהמשפטצפוילהתערבבשיקולדעתהרשותבכלמקוםשבוניתןיהיהלהצביעעלכשלבהליךאובסבירותההחלטה,אךהואעשוילהתערבגםלגופהשלהחלטהבענייניםהנוגעיםלנזקיגוףאולתביעותאחרותשבהןניתןלהצביעעלמערכתיחסיםשאינהנשענתעלזכויותבלבדאושנסיבותיהמצדיקותהפעלתכליםעלבסיס״שאינומינהלי״.נדמהכי״בסיסהכלאיים״כר המשפט לבתי לאפשר עשוי גיסא מאידך אך גיסא, מחד אי־הוודאות את להגדיל עלול

ביקורתנרחב,המאפשרהתערבותבמדיניותעצמה,אםיבחרולנצלו.

לבסוף,הסקירהממליצהעלמחקרעתידיבמספרנושאים,למשלבנוגעליחסיהעבודהביןלחלוטין שונים עלבסיסים המושתתים יחסים השונות, במדינות מעסיקיהם לבין המוריםהמסתיימות לתביעות בנוגע וכן בישראל, הקיימים ההסדרים מושתתים שעליהם מאלהבפשרהמחוץלכותליביתהמשפט,תביעותהמכילותמידערלוונטיעלהיחסיםביןהצדדים

אךלאניתןללמודמפסקיהדיןבהןדבר,והןמצדיקותמחקרנוסף.

31גבתון,ד׳,2011,לאיזהתלמידהחוקדואג?.משפטועסקים,י״ד,כה״עשלהפקולטהלמשפטיםעש״רדזינר

במרכזהבינתחומי,)התשע״א-ספטמבר2011(עמ׳33-32.32הקרדיטלמונח,הואלכבודהשופטברק)כתוארודאז(בע״א294/91חברת קדישא גחש״א ״קהילת ירושלים״

נ׳ ליונל אריה קסטנבאוםפ״דמו)2(464.

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 173 |

תקציר: השלכות המרחק התרבותי והחברתי בין בית הספר להורים על הקשרים שבין ההורים לבית הספר ועל התפוקות החינוכיות של ילדים ומתבגרים

גלי פלטי

יצירתושלקשרמיטיבביןביתהספרלביןהוריהתלמידים,בכללזהמעורבותהוריתבחינוךבביתהספרובסביבההביתית,היאמטרהמרכזיתשלתכניותמדיניותבישראלובעולם.קשרזהיכוללבואלידיביטויבדרכיםרבותומגוונות,ולסוגיםהשוניםשלהקשריםעשויהלהיותהשפעהשונהעלתלמידיםבגיליםובמצביםשונים.סקירהזומתייחסתלמאפייניהקשרביןההוריםלביתהספרבקרבקבוצותמיעוטאוקבוצותממעמדחברתי־כלכלינמוךובוחנתאתההשפעהשלקשרזהעלהישגיהתלמידים.כןמתייחסתהסקירהלדרכיםליצירתקשרמועיל

ותורםביןההוריםלביתהספרבקרבקבוצותאלו.

הסקירהמציגהמחקריםהבוחניםאתהקשרביןביתהספרלביןמשפחותתלמידיםבקבוצותמיעוטאובקבוצותממעמדחברתי־כלכלינמוך.מוצגיםמחקריםשדניםבמאפייניםמשותפיםבנוסףמוצגיםמחקרים ביתספר. ובקשרשלהןעם וייחודייםשלקבוצותמיעוטממוקדותשדניםבדפוסיםשלקשריםביןביתהספרלביןההוריםבקבוצותמיעוטונבחנותהשפעותגישה תאורטיות: גישות שתי על נסמכת הסקירה התלמידים. הישגי על הללו הקשרים של

ביקורתיתוגישהרב־תרבותית.

למעורבות הנוגע בכל ובישראל הברית בארצות ספר בתי של היום סדר כי עלה בסקירהדגם מיעוט. מקבוצות הורים בקרב ומעורבות שותפות של מוגבל חזון משקף עדיין הוריםרלוונטיים שהם והגירה, מעמד גזע, של בצמתים עוסק לא ספר בבתי הורים מעורבות שללחוויותשלהוריםרביםהשייכיםלקבוצותמיעוט.שיטותהעבודהוסדרהיוםבבתיהספרכיהוריםמהתרבות לפיקוהתרבותשלהמעמדהבינוני.ממצאימחקריםמראים מיושריםהמרכזיתוממעמדחברתיגבוהמעורביםבלמידהשלילדיהםבביתהספריותרמאשרהוריםבבית בפעילויות השתתפות הם המעורבות )ביטויי נמוך חברתי וממעמד מיעוט מקבוצותהספרומעורבותבתהליכיקבלתהחלטות(.בכלהקשורלמעורבותהוריםבבית)תמיכהרגשיתללמידהועזרהבשעוריבית(,נמצאשהוריםבכלהקבוצותהתרבותיותדומיםיחסיתברמת

מעורבותםבלימודיםשלילדיהם.

מחקריםמשרטטיםתמונהמורכבתשלהקשרביןהוריםמקבוצותמיעוטאוממעמדנמוךלביןביתהספרשלילדם.להוריםמתרבויותמיעוטישקשייםבקשרעםביתהספר,קשייםבמדינה, המדוברת בשפה מקושי הספר, בבית ונהלים מדיניות על מוגבל ממידע הנובעיםמקשייהסתגלותלתרבותהחדשה,מהבדליהוןחברתיותרבותיומהבדליםבאמונותותפיסותבכלהקשורללמידהוחינוךשלילדיהם.כתוצאהמכךנוצריםברמותהמעורבותשלההוריםהבדליםגדוליםביןאוכלוסיותשונותבביתהספר.מחקריםמראיםכיהוריםמקבוצותמיעוטהספר. בית מצד מהם ולציפיות התרבותיות לנורמות התאמה חוסר עם להתמודד נאלצים

| 174 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

בבתיספרובמערכתהחינוךקייםרצוןלאחידותוהתעלמותמהשוניוהגיווןביןקבוצותהוריםשונותבחברה.

נוספיםעלמעורבותהוריםבקרבמשפחותמקבוצותמיעוטמרחיביםאתהמושג מחקריםמעורבים להיות יכולים הורים שבהן שונות דרכים מציגים אלו מחקרים הורים. מעורבותבהתפתחותהחינוכיתשלילדיהם,דרכיםהנמצאותמחוץלמודליםהמסורתייםשלמעורבותהוריםבביתספר.המחקריםמראיםכילהוריםמקבוצותמיעוטאוממעמדנמוךישמוטיבציהרבהלהיותמעורביםבחינוךילדיהםוישלהםשאיפותחינוכיותוציפיותגבוהותלגביהישגי"הזרם של מאלה שונים – שונים סגנונות כלל בדרך איתן מביאות אלו משפחות ילדיהם.מוכנים הקבוצות בכל הורים כי נראה ילדיהם. לחינוך ומחויבות ערכים של – המרכזי"ומסוגליםלתמוךבחינוךשלילדיהם,אךהדגשיםבמאמציהםיכוליםלהיותשוניםבשלהון

תרבותישונה.

לבין חינוכיות במסגרות הורים מעורבות שבין הקשר על רב דגש יש המקצועית בספרותסוגיםמסוימיםשל בין חיובימובהק עלקשר והצלחתם.מחקריםמצביעים הילדים הישגימעורבותהוריםלביןהישגיםאקדמייםגבוהיםאצלכללהתלמידיםבביתספריסודיובמעברלחטיבתביניים.מחקריםנוספיםמראיםכיאיןממצאיםחד־משמעייםלגביהשפעהחיוביתמשפחות או מיעוט מקבוצות משפחות בקרב התלמידים הישגי על הורים מעורבות שלממעמדנמוך.עםזאתניכרכייוזמותלערבהוריםוילדיםבקריאהמשותפת,בדיקתשיעוריהבית,שיתוףפעולהבתקשורתביןילדיםאומתבגרים,הוריםומוריםמשפרותאתההישגים

האקדמייםשלהתלמידים.

מהסקירהעולהכיבאופןכללירובהתכניותלהגברתמעורבותשעוסקותבמשפחותמקבוצותמיעוטאובמשפחותממעמדנמוךמתמקדותבשינויההתנהגויותההוריותולאבשינוישיטותניסיוןלסגוראתפערההישגיםמחייבהתייחסות העבודהבבתיהספר.מחקריםמראיםכיהיא הספר בבית הצלחה הספר. ולבית לקהילה המשפחה בין המורכבים הגומלין ליחסיהגומלין ביחסי יותר: וחשוב המורים במעשי והן ההורים במעשי הן התלוי מורכב, תהליךביניהם.מחקריםמראיםכיבתיספרשרתמואתהקהילהלפעילותלמעןביתהספרהצליחולקדםמעורבותהוריםבקרבקבוצותמיעוטובשכונותמצוקה.בתיספרקהילתייםהנוקטיםגישהאקטיביתודיאלוגיתמשפיעיםבצורהחיוביתעלתוצריתלמידיםמקבוצותמיעוטואף

מעצימיםאתההוריםואתכלהקהילה.

בסקירהמוצעותדרכיםוהמלצותלהגברתמעורבותבקרבהוריםמקבוצותמיעוטאוממעמדנמוך:התייחסותלצרכיםשלמשפחותמקבוצותמיעוטומציאתדרכיםשבהןההוריםיכוליםוההבדלים המשותפות הנקודות הכרת משפחות, של תרבויות אימוץ הספר, לבית לתרוםביןתלמידיםומשפחותמרקעשונה,חיזוקהיכולתשלצוותביתהספרלעבודעםמשפחותמקבוצותמיעוטאוממעמדנמוך,סיפוקתמיכהלהוריםמהגריםלגבימדיניותונהליםבביתהספר,יצירתפרקטיקותקירובלהורים,העסקתמתווכחיםאומגשריםבין־תרבותיים,שמירת

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 175 |

ביתהספרקטןוטיפוחהקולשלההורים.מחקריםמראיםכיכאשרבתיספרמגביריםפעולותושיתוף הורים הזמנת להורים, משמעותי תפקיד בניית )כמו מעורבות לעידוד אקטיביותהחשיבות לשינוי. המביאים יחסים בונות והפעולות בחיוב מגיבים ההורים – באחריות(בעבודהעםמשפחותמקבוצותמיעוטהיאיצירתרוחשלשותפותלתועלתההדדיתשלבית

הספר,המשפחותוהקהילה.

תקציר: יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות )ADR( — יישומים בתחום החינוך: דגמים הנהוגים בעולם ולקחי הפעלתם

ליאור קלעי שהין ועמרי גפן

בסביבההבית־ספריתקייםפוטנציאללקונפליקטיםממקורותשונים,לדוגמה-ביןהמוריםלביןעצמם,ביןמוריםלהורים,ביןמוריםלתלמידים,ביןמוריםלהנהלה,ביןתלמידיםלביןalternativedisputeresolutionstrategies,(סכסוכיםליישובאלטרנטיביותשיטותעצמם..)facilitation(וסיועגישורומתן,משאהשארביןוכוללותשיתופיתגישהמייצגות)ADRשאינם שונים סוכנים בין וקונפליקטים יחסים במערכות התמקדות היא זו סקירה מטרת

תלמידיםבביתהספר,בפרטביןהוריםומורים.

החל שונות, תאורטיות פרספקטיבות דרך הספר לבית הבית בין הקשר את לתפוס ניתןוכלהבתפיסהשל הילד חיי על נפרדות בעליהשפעות ובביתהספר בבית הרואה מתפיסההשפעותחופפות.תפיסתהיחסיםמשפיעהעלהקשרבפועלביןההוריםלביןביתהספר-החלממודלהמצפהמההוריםלהפקידאתהאחריותלחינוךהילדיםבידיביתהספרועדמודל

שותפותביןמוריםלהורים.

מערכתהיחסיםביןהביתלביתהספרמורכבת.ניתןלתפוסאתשניהצדדיםכיריבים,בעליתפיסותשונותותעדוףשונה,וניתןלראותבשניהצדדיםשותפיםללמידהולהתפתחותהילד.אחר ספרות זרם קיים ולעומתה קונפליקט, של חוזרים דפוסים המתארת ספרות קיימתבחובו טומן לביתהספר הבית בין לביתהספר.הממשק הבית בין יצירתשותפות המעודדפוטנציאלצמיחהלכלהצדדיםלצדפוטנציאללסכסוכיםופגיעהביחסים.מחקריםמתייחסיםהזדמנות גם הוא קונפליקט בביתהספר,אך הורית לקונפליקטכאלממדחשובבמעורבות

לארגוןלצמוחולהתפתח.

כליםתקשורתייםעשוייםלעזורבשיפורהיחסיםביןההוריםלביתהספר.בסקירהתוצגהצעהלניהולשיחהשונה,שיתופיתיותרביןהורהלמורה,ויוצגוהכשריםהתקשורתייםשהתבררו

כאפקטיבייםבניהולאינטראקציהביןהורהמתלונןוביןמנהלביתספר.

לאורהגדרתהחוקבארצותהבריתבדברשותפותביןההוריםלצוותהחינוךבבנייתתכניתהקשור בכל רבה מחקרית לב לתשומת המיוחד החינוך תחום זכה לילד, הפרטנית החינוך

| 176 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

לקונפליקטיםביןהוריםלצוותיחינוך.בחוקהוגדרושלושהמנגנוניםליישובסכסוכים:הליךשימוע,גישורופגישותפתרון.הליךשימועהואהליךדמוי־משפטישבמסגרתוקציןשימועמכריעבמחלוקתביןההוריםלביןמחוזביתהספר.המגשרעוזרלצדדיםלשאתולתתומנסהנועדהלסייםאתהסכסוך ליישובמוסכםשלהמחלוקת.פגישתפתרון להקלעליהםלהגיעלפניהליךהשימועוהיאאמורהלהתקייםבשבועייםשלאחרהגשתהתלונה.תהליכיםאלה

תגובתייםבכךשהםמתרחשיםרקלאחרשהקונפליקטהופיעוהסלים.

מדינותומחוזותבתיספרבארצותהבריתניסואסטרטגיותחדשניותומגוונותלהתמודדותעםקונפליקטלפנישהואמתגלהאומידעםהופעתו.אסטרטגיותאלהמקדמותשיתוףפעולה

ומונעותמתחיםהקשוריםלתהליכיגישורושימוע.ביןאסטרטגיותאלה:

הכשרות משתתפים ובעלי עניין–מתןכליםלהורים,מחנכיםונותנישירותיםלשיפור לפתור היכולת והגברת קונפליקטים של הסלמה מניעת ומתן, ומשא דיאלוג יכולות

קונפליקטיםעתידיים

ביסוס תהליכים משותפים –כגוןמועצתבעליענייןהפועלתתוךשיתוףפעולהבנושאים שונים

הקמת מנגנון תמיכה בין־הורי –הוריםמספקיםהכוונה,תמיכהומידעלהוריםאחרים שישלהםילדיםבעליצרכיםמיוחדים.

מינוי מנהל מקרה–שעונהעלשאלותמשפטיותהמתעוררותאצלההוריםוחוקראת הקונפליקטבמטרהלזהותולהמליץעלהפתרוןהמתאיםביותרלסיוםהמחלוקת

את לפתור חלופיות דרכים ובבחינת הבעיה בהבהרת המסייע - טלפוני מתווך מינוי הקונפליקטמידכשהקונפליקטמזוהה

מינוי מסייע IEP-המנהלאתהדינמיקהשלהפגישהכדילהבטיחשהמשתתפיםפועלים בכבוד,שנקודותהמבטשלכלהמשתתפיםנשמעותושהמשתתפיםמתמקדיםבפעולות

עתידיות

היקף ומבחינת והכשרתם המגשרים מספר מבחינת שונות מעט בגרסאות - גישור גישור – לגישור שונות גישות תציג הסקירה הנפרדות. לעומת המשותפות הפגישות

פרגמטי,טרנספורמטיביונרטיבי

מינוי נציב תלונות Ombudsperson–צדשלישיהחוקרתלונות,מציעפתרונותונושא ונותןעםהצדדיםבאופןאקטיבייותרממגשראוממסייעביצירתהפתרון

–התייעצותעםמומחהמתחוםהמשפטיםאו יועץ או צד שלישי לדעה של הקשבה החינוךהמיוחדבכדיללמודעלהטיעוניםשלהם

נספח א׳: תקצירי הסקירות המדעיות | 177 |

מודלאוהיוליישובקונפליקטיםנועדליצורתשתיתחזקהליישובקונפליקטיםבביתהספרבאמצעותמענקיםשנתיים,כנסים,גישהלקורסיםאוניברסיטאייםמרחוקבנושאיישומןשלתכניותליישובקונפליקטים,סדנאותפיתוחמקצועיאזוריות.נמצאועדויותלאפקטיביותשל

המודלהזה.

קונפליקטיםביןהביתוביןביתהספרכולליםגםקונפליקטיםביןמוריםלתלמידים.מערכתהיחסיםביןמורהלתלמידעשויהלהועיללתלמידבהיבטיםרבים.התערבויותייעוץמבוססותמורים,הכוללותגםטיפולמשחק,עשויותלתרוםלטיבמערכתהיחסיםביןהמורהלתלמיד.

הנקודההמשמעותיתוהבולטתביותרבהקשרשליישומיADRבמערכתהחינוךהיאשלאורךשניהעשוריםהאחרוניםמופעלותתכניותADRבאופןתכוףבהקשרשלקונפליקטיםביןובאופן תלמידים עבור קונפליקטים, ולמניעת הדיאלוג לשיפור כלים ובהטמעת תלמידים,של בהיבט מלבד ,ADRה־ ביישומי ומשולבים מעורבים אינם ההורים מורים. עבור חלקי

ועדותהשמהבחינוךהמיוחדבארצותהברית.

להבנתנו)עורכיהסקירה(,נקודהזומשקפתפערהולךוגדלביןמהשהייתהמערכתהחינוךבעברלמהשהיאכיוםולמהשתהיהבעתיד.והפערהזהחלעלכלצרכיהומאפייניה.אםבעברולארלוונטילביתהספר,הריכיוםמתחזקותהמגמות ההוריםנתפסוכחלקחיצוניוכמעטביןמרחבהמעורבותלמרחבההתערבות. והתערבותשלהורים,תוךטשטוש שלמעורבותמסיבהזו,ובהשפעתגורמיםנוספים,מתרביםגםהקונפליקטיםביןההוריםלצוותביתהספר

ולמערכתהחינוךהאזוריתוהארצית.

מדינתישראלנעדרתמנגנוניADRלטיפולבסכסוכיםביןהמשפחותלמערכתהחינוך.חלקמןהסכסוכיםמגיעיםלביתהמשפט,ומרביתםממשיכיםלהתקייםכסכסוכיםבלתיפתיריםבהכרחהתוצאההמיטבית אינה בכלמקרההתוצאה בכפייהחד־צדדית. נפתרים אושהםלצדדים,ישפגיעהבמערכותיחסיםארוכות־טווחובתלמידיםעצמם,וישגםהשפעותישירותועקיפותעלהאקליםהבית־ספרי.בהנחהכילאורהשינוייםהחברתייםבעידןזהרצוןההוריםלהשפיעילךויגדל,ובהעדרמנגנונייישובסכסוכיםבהסכמה,הפערביןההוריםלמערכתילך

ויקציןוייתכןשאףיפגעבתפקודמערכתהחינוך.

| 179 |

נספח ב׳: ניתוח מושגי — סוגים שונים של מעורבות הורית בחינוך

״קשרי המושג של בהבהרה הצורך הייתה הוועדה מדיוני שעלו הראשונות המסקנות אחתביתספר-משפחה״,עלמשמעויותיוהשונותומגווןהמושגיםהקשוריםבו.עלההצורךלפרטהוריהתלמידים. לבין ביןהצוותהחינוכי גומלין ויחסי ומעשיות ברורות ולהגדירפעילויותבחלקזהננסהלערוךאתההבהרההמושגיתהזאת.חשובלצייןשכוונתנואינהלדיוןתאורטי־פילוסופיאולשוניבמושגים,אלאלהגדרהוהבהרהשלהדרךשבהנעשהבהםשימושבמסמךיהיהמועיל,עלהחלוקההמושגיתלהיותמונחיתהן זאת,כדישהשימושבמושגים זה.עםעלידיהתאוריהוהמחקרהקודםבתחוםוהןעלידיהפרקטיקהשלהעוסקיםבתחום.נתחילאםכןבהצגתמספרניתוחיםמושגייםשנערכועלידיחוקריםבתחום,ולאחרמכןנציגאתהמודלהתאורטישעליואנומסתמכיםואתהמושגיםשבהםהשתמשנו.כלזאתתוךפירוטשלדוגמאותלסוגיםשוניםשלפרקטיקותהקשורותלכלמושג.לנוחותהקריאהנשתמשלהלןבית בין כלהסוגיםשלהקשרים כלליהמצייןאת במושג״מעורבותהוריםבחינוך״כמושג

הספרלמשפחהוהפעולותשעשוייםההוריםלנקוטעלמנתלקדםאתילדםבכלהמובנים.

סקירה של ניתוחים מושגיים מהספרות

במהלךהשנים,ובמיוחדבשניהעשוריםהאחרונים,נערכומספראנליזותשלסוגיםאפשרייםשליחסיםביןההוריםלביןביתהספרוכןסוגיםשוניםשלמעורבותאפשריתשלההוריםסיווגים למצוא ניתן שונים33 מכיוונים לנושא הגיעו שונים שחוקרים כיוון ילדיהם. בחינוךMilne, Myers,( בתחום הספרות השונים. במחקרים מאוד שונות הגדרות ואף מגווניםRosenthal&Ginsburg,1986;Fehrmannetal.,1987;Astone&McLanhan,1991;למעורבות להתייחס מציעה )Miller & Green, 1992;Madigan, 1994;Muller, 1993הוריםכאלמבניםרבי־ממדים.עםזאת,המדדיםהשוניםשבהםהשתמשוכלאחדמהחוקריםמקשיםעלהבנתהתחום.להלןמובאתהתייחסותםשלחוקריםשוניםלממדיםהשוניםשל

מעורבותהורים.

ג׳ויסאפשטייןערכהכברב־1992ניתוחרב־השפעהשבוהציגהשישהסוגיםשלמעורבותהוריםבחינוךילדם:

הורותמיטיבה:יצירתתנאיםבביתהמסייעיםלילדלהתפתח,בליקשרספציפילמעורבות בנושאיםהקשוריםללימודיםולחינוך.

בחנואת מעורבות(.אחרים סוגשל )באיזה מעורבים להיות להורים גורם מה בדקו חוקריםאחדים למשל, 33

ההשפעהשישלפעולותשונותשלההוריםעלהישגיהתלמידים,והיוגםשבדקוכיצדמשפיעותתכניותהמעודדותמעורבותהוריתואילותכניותיעילות.

| 180 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

למידהבבית:מעורבותההוריםבפעילויותלמידהשלהילדיםבבית,כגוןעזרהבשיעורי ביתובעבודותאותמיכהטכניתהמאפשרתביצועשלמטלות.

להתעדכן מנת על המורים ועם הספר בית עם קשר יצירת הספר: בית עם תקשורת ולהתייעץבבעיותהקשורותלתלמידולפתוראותן.

- יותר פעיל בתפקיד ואם כקהל אם - השתתפות הספר: בבית לפעילויות התנדבות בפעילויותשמארגןהצוותהחינוכיבביתהספר.

קבלתהחלטות:השתתפותבקבלתההחלטותבביתהספר,כוללבוועדיהורים,שיחותעם המורים,אוכלדרךאחרתשהמערכתמאפשרת.

או בקהילה תומכות־חינוך( )או חינוכיות פעילויות ארגון בקהילה: פעולה שיתוף במשאבים סיוע כולל כאלה, בפעילויות מעורב להיות התלמיד ועידוד בהן השתתפות

ובלוגיסטיקה.

השונות וההגדרות ההתייחסויות את בחנו )Sui-Chu&Willms, 1996( ו־ווילמז סו־צ׳ולמעורבותהוריםשעלובספרותוהבחינוביןארבעהסוגיםשלמעורבותהורים.הםמסווגיםמעורבות של ושתיים בבית, הורים מעורבות של צורות שתי לפי השונות המעורבויות את

הוריםבביתהספר.

מעורבותהוריםבביתמתחלקתביןפעולותשלדיוןוהתייחסותלמתרחשבביתהספרלביןפיקוחעלהפעילויותהחוץ־בית־ספריותשלהילד.מעורבותהוריםבית־ספריתמתחלקתבין

תקשורתשלההוריםעםצוותביתהספרלביןהתנדבותומפגשיםבביתהספר.

Sui-chu&(וסו־צ׳וווילמזילדיהם,שלהמבטמנקודתההוריםמעורבותאתשבחןבמחקר1996Willms,(הגדירואת12האינדיקטוריםלמעורבותהוריםשלהלן:

שיחעםהאם,דיוןבתכניתהלימודית,שיחעםהאב,דיוןבפעילויותבית־ספריות,הגבלתזמןהצפייהבטלוויזיה,הגבלתיציאותלבילוי,פיקוחעלהכנתשיעוריבית,נוכחותבביתכשהילדיצירתקשרשלההוריםעםבית יצירתקשרשלביתהספרעםההורים, חוזרמביתהספר,

.)PTO(והמוריםההוריםארגוןבמפגשיוהשתתפותהספרבביתהתנדבותהספר,

נספח ב׳: ניתוח מושגי — סוגים שונים של מעורבות הורית בחינוך | 181 |

Sui-Chu & Willms 1996 :איור 2: צורות של מעורבות הורים, על פי

שיח עם האם

דיון בתכנית הלימודים

שיח עם האב

דיון בפעילויות בית־ספריות

הגבלת זמן הצפייה בטלוויזיה

הגבלת יציאות לבילוי

פיקוח על הכנת שיעורי בית

נוכחות בבית כשהילד חוזר

מבית ספר

בית הספר יוצר קשר עם ההורים

הורים יוצרים קשר עם בית הספר

התנדבות בבית הספר

השתתפות במפגשי ארגון ההורים

)PTO( והמורים

התייחסות למתרחש בבית

הספר

פיקוח על פעילויות חוץ־בית־ספריות

של הילד

מגע בין הורים לצוות בית הספר

התנדבות ומפגשים בבית הספר

מעורבות בבית

מעורבות בית־ספרית

| 182 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אפשטיין שהגדירה ההורית המעורבות סוגי את מחלקת )Marcon, 1999( מרקון רבקה)1996Epstein,(למעורבותאקטיביתופסיבית.מעורבותאקטיביתהיאהתנדבותיתוכוללתסיועלפעילויותביתהספרוביקוריםשההוריםאינםמחויביםאליהם.מעורבותפסיביתהיא

תקשורתיתבעיקרהוכוללתהשתתפותבמפגשיםעםמוריםוהסכמהלביקוריבית.

וונדיגרולניקומריהסלוויצ׳יק)1994Slowiaczek,&Grolnick(מגדירותמעורבותהוריםלהיות יכולה מעורבות מוגדרים. תחומים בשלושה לילד מההורים משאבים של כהקצאהמגולמתבהתנהגותההורים,הבאהלידיביטויבביקוריםבביתהספרוהשתתפותבמפגשיםביןהוריםלמוריםבביתהספר.צורהאחרתשלמעורבותהיאברמההאישית)Personal(והיאמבוססתעלתחושותהילדועלהדרךשבההואחווהאתיחסההוריםלביתהספר.התחוםקוגניטיבייםבאמצעות לגירויים השלישיהואמעורבותקוגנטיבית,שהיאחשיפהשלהילדהפעלותומידע.ההנחההיאשחשיפהמסוגזהמסייעתלילדלתרגלכישוריםהכרחייםלבית

הספר.

Grolnick & Slowiaczek 1994 :איור 3: תחומים של מעורבות הורים, על פי

ביקורים בבית הספר

השתתפות באירועים מטעם

בית הספר

התנהגותית

קוגניטיבית אישית

חשיפה למידע מעורר

קוגניטיבית

פעילויות קוגניטיביות

יחס ההורים לאינטראקציות עם בית הספר

להורה אכפת מבית הספר

מעורבות הורים

נספח ב׳: ניתוח מושגי — סוגים שונים של מעורבות הורית בחינוך | 183 |

ניתוח של הסקירה הספרותית:

צירים בשלושה להבחין ניתן השונות, והגדרותיהם החוקרים גישות בין ההבדלים למרותמרכזייםשעליהםמיקמוהחוקריםהשוניםאתסוגיהמעורבות:

המערכת שאליה מכוונת המעורבות:הבחנהאחתשנעשתהקשורהלמערכתשהמעורבות מנסהלשנותולהשפיעעליה.המעורבותעשויהלהיותמכוונתלשינויבמערכתהביתיתבבית(,מכוונת אווירהתומכת־לימודים יצירת או בית עזרהבשיעורי )כמובמקרהשלאו בית־ספריות(, לפעילויות התנדבות של במקרה )כמו הבית־ספרית המערכת לשינוילשינויבקשרביןשתיהמערכותהללו)למשלתכניותשמטרתןלהגביראתהאמוןבין

ההוריםלמוריםאולקדםאתההבנהשלהמוריםלתרבותההורים(.

יוזם המעורבות:צירנוסףשעליוניתןלמקםאתהדרכיםהשונותשבהןהוריםמעורבים בחינוךמתייחסלגורםשיוזםאתהקשרשביןההוריםלביתהספר.במקרהזהישהבחנהביןמעורבותשההוריםיוזמים,לביןכזושיוזמיםהמוריםובהההוריםהםגורםפסיבי–ויכוללנועברצף יוזמים,טווחהפעילותמגוון משתתפיםאוצופים.במקרהשלהוריםבפעולות יזומה להשתתפות ועד אפשריות, בעיות למנוע מנת על המורה עם מקשרקולקטיביותשלהורים)למשלועדיהורים(עלמנתלהשפיעעלהמערכתברמתהמדיניותלהיות עשויות מורים של ליוזמות דוגמאות הספר. בבית ההחלטות קבלת תהליך ועלביקוריביתאצלההורים,הזמנתההוריםלשיחהבביתהספראותכניותהתערבותאצלהמשפחהמצדביתהספר.אפשרותנוספתהיאכמובןיזמהמשותפתלהוריםולמערכת,

למשלכינוןועדהוריםבתמיכתהמערכתוהמנהל.

נעיםסוגיהמעורבותשצוינובספרותמתאראת המעורבות:צירשלישישעליו מטרת מטרתהמעורבות–מהאמורההמעורבותלתרוםאולשנות.מעורבותההוריםעשויהעשויה היא הלימודיים. להישגים שיתרום חינוכי או לימודי לשינוי מכוונת להיותהבית לשיעורי ומקום זמן הקדשת כמו )Structure( מבניים לשינויים מכוונת להיותמכוונת להיות עשויה היא לבסוף, הספר. בבית הלימוד שעות במבנה לשינוי או בביתSchool(הספרבביתהילדשלמעורבותולהגברתכגוןחברתיים,אורגשייםלשינוייםinvolvement(אולהתמודדותעםבעיותהתנהגות.ישלצייןכיהכוונהכאןהיאלמטרההמיידיתשלהמעורבות,גםאםמטרהזוהיאכלילהשגתמטרהאחרת.במיליםאחרות,דבר,מדד עלמנתלשפר,בסופושל רק רגשי עלמדד אםהמעורבותמכוונתלהשפיעחברתי,עדייןנסווגאתמטרתהמעורבותכרגשית.אםלדוגמהההוריםמעונייניםלקדםמעורבותבביתהספררקעלמנתלקדםהישגים,עדייןיהיהמדוברבמטרהרגשיתולא

לימודית.

הצירהראשון, כי א׳(תראה בחלק )שהוצג לאורהמודלהאקולוגי הללו הצירים בחינהשלהמתאראתהמערכתשאליהמכוונתהמעורבות,משתלבהיטבבמודל.לפיהמודלהאקולוגי

| 184 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

התפתחותהילדמושפעתמכלאחתממערכותהמיקרושאיתןהואבאבמגע,ולכןשינויבכלאחתמןהמערכותהאלהיהיהמשמעותי.נוסףעלכך,הקשרביןביתהספרלמשפחההוא

מערכתמסו)Mso-system(,ששינויבהעשויאףהואלהשפיעעלהתפתחותהתלמיד.

הזה הציר זאת עם האקולוגי. המודל את פחות תואם המעורבות, ליוזם הנוגע השני, הצירהחינוך בשדה הורים מעורבות על בשיח ונוכח קיים הוא ראשית, סיבות. משמעותימשתיהישראליוהעולמי.שנית,לשאלהמייזםאתהמעורבותיכולהלהיותהשפעהמשמעותיתעלהתגובהשלהזוכההמעורבותועלהדרךשבההיאמתקבלת.למשל,ניסיוןשלהוריםלהשפיעמיזמתםעלמבנהתכניתהלימודיםבביתהספרעשוילהתקבלכהתערבותלארצויהבעיניאנשיהמקצוע.אם,לעומתזאת,הניסיוןהזההואפרישליזמהמשותפתשלההנהלהוההורים,

ישסיכויטובהרבהיותרשהואיתקבלבברכה.

מהציר חלק היו שלא המערכות לשתי נוגע המעורבות, מטרת את המתאר השלישי, הצירהראשון–המערכתהמבנית)מערכתהאקסו(ומערכתהמיקרושהיאהילדעצמו.שינוימבניהילד הבית־ספרישאיתו ההקשר – האקסו במערכת שינוי גם כולל הבית־ספרית במערכתלאבאבמגעישיר.שינוייםרגשייםולימודייםמתייחסיםכמובןלילדעצמוכמערכתשאליה

מכוונתההתערבות.

איור 4: מערכות קשרי הורים-מורים

איור4מתאראתשלושהמערכותהמהוותאתתחוםקשריהורים-מורים.החץבאיורמדגיםמנת על הביתית המערכת מאפייני על להשפיע ומכוון החינוך מערכת ביזמת שנוצר קשר

להשפיעבסופושלדברעלמאפייניוהרגשייםשלהתלמיד.

המערכת הביתית

מערכת הקשרים

בין המערכות

המערכת הבית-ספרית

המתבגרמאפיינים רגשיים

מאפיינים קוגניטיביים

נספח ב׳: ניתוח מושגי — סוגים שונים של מעורבות הורית בחינוך | 185 |

שילובשלושתהציריםהנזכריםיכוללהניבלפחות27תחומיםשבהםניתןלמקםאתמעורבותההורים)או27חציםשעשוייםלהופיעבאיור(,כפישמובאלהלן:

מטרת המעורבותיוזם המעורבותהמערכת המושפעת

יזמתההורהביתשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמהמשותפתביתשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמתהמורה/המערכתביתשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמתההורהביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמהמשותפתביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמתהמורה/המערכתביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמתההורהקשרבית-ביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמהמשותפתקשרבית-ביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

יזמתהמורה/המערכתקשרבית-ביתספרשינוימבניקידוםרגשיקידוםלימודי

| 187 |

נספח ג׳: סדר יום העיון34

התכנסותוהרשמה09:00-08:30

דבריברכה: גב׳ שוש צימרמן,מנהלתאגףתכניותסיועומניעהבשפ״י,משרדהחינוך09:05-09:00

דבריפתיחה: פרופ׳ ציפורה שכטמן, אוניברסיטתחיפה,יו״רועדתהמומחים09:10-09:05

10:50-09:10מושב ראשון: קשרים מועילים בין מורים לבין הורים לילדים בגיל ההתבגרות

וחשיבותם

יו״ר: פרופ׳ ציפורה שכטמן,אוניברסיטתחיפה,יו״רועדתהמומחים

האםישסיכוילשיפוריחסימשפחה-מערכתהחינוךבגילההתבגרות?09:35-09:10

פרופ׳ משה ישראלאשוילי,אוניברסיטתתל־אביב.

10:25-9:35מעורבותהמשפחהבחינוך:אתגריםוהזדמנויותבגילההתבגרות

)ההרצאהבאנגלית(

פרופ׳ ננסי היל,אוניברסיטתהרווארד

שיתוףפעולהביןהוריםלמומחים)צוותרב־מקצועי(בבתיספרלחינוךמיוחד10:50-10:25

ד״ר איריס מנור־בנימיני,אוניברסיטתחיפה

הפסקתקפה11:15-10:50

מושב שני: קשרי בית ספר-משפחה, מסקנות מהניסיון בשדה 13:35-11:15

יו״ר: עו״ד יעל כפרי,חברתועדתהמומחים

יחסיםביןהוריםלביןביתהספרשלילדם:תובנותמהעברוכיווניםלעתיד11:55-11:15

ד״ר בלהה נוי

12:45-11:55הורים,בתיספרוהקהילה:מהותפקידההוריםבחינוךומהםהמשאביםהמשפטיים

המשפיעיםעליו?)ההרצאהבאנגלית(

פרופ׳ פול טרכטנברג, אוניברסיטתראטגרס

רואיםאתהקולות:מורהוהורהמספריםעלעצמם13:15-12:45

שיחהבהנחייתגב׳ ורד אלטשולר־אזרחי, תכניתקמ״ה

34קישוריםלצילומיםולמצגותמיוםהעיוןנגישיםבאתרהיזמהבלשונית׳חדשותואירועים׳.

| 188 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

פעילויותשלמשרדהחינוךבנושאקשריביתספר-משפחה13:35-13:15

גב׳ בטי ריטבו, ממונההוריםומשפחהבשפ״י,משרדהחינוך

הפסקה)תוגשארוחתצהריםקלה(14:20-13:35

16:30-14:20מושב שלישי: קשרי מורים-הורים בסביבה הטכנולוגית החדשה

יו״ר: פרופ׳ גוסטבו מש,חברועדתהמומחים

14:55-14:20גיוסהטכנולוגיהלטובתהקשרביןהמשפחהלביתהספר:יתרונותוחסרונות

ד״ר מירן בוניאל־נסים, אוניברסיטתחיפה

15:30-14:55שימוששלמוריםוהוריםבערוציתקשורתחדשים:ממצאיםמקבוצותהמיקוד

ד״ר גילה קורץ, המרכזללימודיםאקדמאייםבאוריהודה

16:30-15:30

עלהאפשרויותוהמגבלותבקידוםקשריהורים-מורים

רב־שיחבהנחיית פרופ׳ עמירם רביב, בהשתתפותבטי ריטבו,נציגתמשרדהחינוך,

וחבריועדתהמומחים:פרופ׳ אסמעיל אבו־סעד,עו״ד יעל כפרי,ופרופ׳ גוסטבו

מש.

תגובותושאלותמהקהל

| 189 |

נספח ד׳: פנייה לציבור להגיש תיאורים של תכניות התערבות בנושא קשרי מורים—הורים

)פורסם בדצמבר, 2013(

במענהלפנייהשלהנהלתמשרדהחינוךהקימההאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםועדהתחוםעלסמךידע לנושאקשרימורים-הוריםבגילהעל־יסודי,שתגבשהמלצותלמדיניותבמחקריעדכניוניסיוןמעשיבארץובעולם.הוועדהצפויהלהגישאתהמלצותיהבקיץ2015.

הוועדהפונהאלציבוראנשיהחינוךואלכללההוריםומבקשתללמודבעזרתםעלהאתגריםהשוניםשעמםמתמודדיםמוריםוהורים,בניסיוןלבססקשריםשיועילולתלמידיםולתהליךהחינוכיבכלל.הוועדהמזמינהאתציבורההוריםואתאנשיהחינוך)מורים,מנהליםובעליבארץ על־יסודיים ספר בבתי שנעשו ופעולות תכניות של תיאור לה להגיש אחרים( ענייןבמטרהלחזקאתהקשרביןהצוותהחינוכילהורים.באמצעותתיאוריםאלההוועדהמבקשת

לקבלתמונהתמציתיתובהירהשלניסיונותשוניםשנעשובשדה.

עלתיאורההתערבותלהציעמידעעלהממדיםהבאיםשלהעשייהבתחום:

רקע:המצבבביתהספראובכיתהשאיתוביקשההפעולהלהתמודד–תיאורשלאופי הקשרביןההוריםלמוריםטרםהפעלתהתכנית

תיאורההקשר:הסביבההבית־ספריתשבההתבצעההתכנית)מאפייניביתהספר, o

המשפחותוהתלמידיםשאותםמשרתביתהספר(

היחסיםששררוביןהצדדים o

הנושאיםשסביבםהתקייםקשרביניהם o

השפעתהקשריםביןהמוריםלהוריםעלהתהליכיםהחינוכייםבביתהספר o

תיאורהתכנית:הדרכיםשבהןניסתההתכניתלבססקשריםמועיליםביןמוריםלהורים

העקרונותשעליהםנשענתהתכנית:ההנחותוהצעדיםשתוכננו o

תיאורתהליךהעבודה o

השלכותותוצאות:השפעתהתכניתעלהקשרביןהצדדיםועלרמתהשיתוףשלההורים בתהליךהחינוכי

הממצאיםשעלובהערכתהתכנית)אםנעשתהכזו( o

| 190 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

הנחיות לכתיבה

אורכושלהתיאורלאיעלהעל3,000מילים.

כקובץ לשלוח יש הנייר את .26.12.13 תשע״ד, בטבת, כ״ג ה׳, יום להגשה: אחרון תאריךזהוועדה,עודדבושריאן. אלקטרונילמרכ

הוועדהתבחןאתהאפשרותלשלבאתהדיווחעלתכניותספציפיותבמסגרתהדוחהמסכםשתגישבסיוםעבודתהאובמסגרתאחרת)כגוןיוםעיוןשהמדווחיוזמןלהציגבואתהתכנית

ותוצאותיה(.

| 191 |

נספח ה׳: תקצירי קורות חיים של חברי הוועדה

ציפורה שכטמן )יו״ר(

פרופסורמןהמניין)אמריטוס(ועדלאחרונהראשהחוגלייעוץוהתפתחותהאדםבפקולטהלחינוךבאוניברסיטתחיפה.פרופ׳שכטמןהיאחברהבמעמדFellowבאגודההפסיכולוגיתובאגודה )AGPA( קבוצתית לפסיכותרפיה האמריקנית באגודה ,)APA( האמריקניתעורך־ שימשה 2012 שנת עד .Society forAggressiveBehavior תוקפנית להתנהגותשל העורכים בוועדות חברה והיא APAה־ העתGroup Dynamicsשל כתב של משנה The International Journal of Group בהם: בקבוצות, העוסקים החשובים העת כתבי

.Psychotherapy Researchו־Psychotherapy, Group Dynamicsבייעוץ ולמבוגרים, לילדים וטיפול ייעוץ בקבוצות ותהליכים בתוצאות מתמקדים מחקריהקבוצתיובפסיכותרפיהלילדיםולמתבגריםהסובליםמקשייםחברתיים,רגשייםוהתנהגותיים,הביבליותרפויטי בתהליך וכן בהן, הטיפול ובדרכי ילדים של ואלימות לתוקפנות בגורמים

ותוצאותיו.בעלתתוארשלישיבייעוץלמבוגריםמאמריקןיוניברסיטיבוושינגטון)ארה״ב(,1984.

ילדיםבעלי ׳התמודדותעם פרופ׳שכטמןהייתהחברהבצוותהמומחיםשלהיזמהבנושאבעיותאוהפרעותבהתנהגות׳.

אסמעיל אבו־סעד

פרופסורבמחלקהלחינוךבאוניברסיטתבןגוריוןבנגב,מנהל־מייסדשלהמרכזלחקרהחברההבדואיתוהתפתחותהומופקדהקתדרהלחינוךעלשםאברהםקוטלרבאוניברסיטתבןגוריוןבנגב.פרופ׳אבו־סעדמכהןכחברבוועדהמנהלשלמרכזאדווה,כחברבמועצההבינלאומיתשלהקרןהחדשהלישראלוכחברבחברנאמניפרסיהיצירהבשפההערבית.בעברנמנהעםבוועדההאקדמית חבר והיה דוברת( )ועדת בישראל החינוך לקידום הלאומי כוחהמשימההמדען לשכת בחסות שהתקיים מיזם בארץ, נחשלים לתלמידים הלאומי המחקר לפרויקטהראשיבמשרדהחינוך.מחקריועוסקיםבאי־שוויוןבחינוך,בשינוייםחברתייםוחינוךבקרבחברותילידיות,בניהולותרבותבחברותרב־תרבותיותובחינוךהערביבישראל.פרופ׳אבו־ Hagar: Studies in Cultureובהםשוניםעתכתבישלועורך־אורחמערכתחברמשמשסעד Policy Social, Identities, Palestinian Review of Society and History, Holy Land

.Studies: Interdisciplinary Journal; and American Behavioral Scientistsבעלתוארשלישיבמדיניותומינהלחינוכימאוניברסיטתמינסוטה,ארצותהברית,1989.

| 192 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

אודרי אדי־רקח

מרצהבכירהבחוגלמינהלומדיניותבחינוךשלאוניברסיטתתלאביבומכהנתכראשהחוג.החינוכי. והמינהל ההוראה של וסוציולוגיה חברתי אי־שוויון כוללים שלה המחקר תחומיהפמיניזציה חינוך, במערכות אי־שוויון של סוגיות על דגש אדי־רקח שמהפרופ׳ במחקרהלסביבה הספר בית בין היחסים מערכות גם ולאחרונה מנהלים של עבודתם המינהל, של

ולקהילה.בעלתתוארשלישיבסוציולוגיהמאוניברסיטתתלאביב,1997.

ענת גופן־שריג

מרצהבביתהספרלמדיניותציבוריתוממשלבאוניברסיטההעברית.ד״רגופן־שריגמכהנתכיו״רועדתהפרסומיםויו״רועדתהמלגותשלביתהספר,והיאחברהבוועדההאקדמיתשלהכלל״ מן ב״יוצאים עוסקים באוניברסיטההעברית.מחקריה בחינוך לחקרהטיפוח המכוןובקשרבינםלביןמדיניותציבורית,תוךהתמקדותבפריצות־דרךחברתיות,במוביליותבין־

דורית,בחוסרהיענותלמדיניותובארגוניםהמופקדיםעליישוםמדיניות.בעלתתוארשלישיבמדיניותציבוריתמהאוניברסיטההעברית,2007.

יעקב ב׳ יבלון

את חינוכי. לייעוץ המגמה וראש אילן בר באוניברסיטת לחינוך הספר בבית פרופסור־חברהתמחותוהבתר־דוקטורליתעשהכמלגאיפולברייטבאוניברסיטתהרווארדבארצותהברית.פרופ׳יבלוןעוסקבהיבטיםרגשייםשלהתנהגותולמידה,ומחקריומתמקדיםבהתנהגויותסיכון

שלתלמידיםבבתיספר,בתכניותמניעהובחינוךלשלום.בעלתוארשלישיבחינוךמאוניברסיטתבראילן,2003.

פרופ׳יבלוןריכזבשעתואתועדתהיזמה׳ממחקרלעשייהבחינוךלגילהרך׳.

יעל כפרי

למינהל שני לתואר בתכנית החינוך משפט בתחום קורסים מלמדת חינוך, בדיני מתמחהומנהיגותבחינוךבאוניברסיטתתלאביב.עדסוףשנת2012ניהלהאתתחוםמשפטוחינוךבתכנית׳המשפטבשירותהקהילה׳והייתהחברתצוותבקליניקהלזכויותאדםשלהפקולטהלמשפטיםבאוניברסיטתתלאביב.קודםלכןעבדהעםצוותיהחקיקהבוועדתרוטלוי)הוועדהלזכויותהילד(ובוועדתדוברת)כוחהמשימההלאומיבחינוך(.במסגרתזועסקהבהכנתהצעות

חוקבנושאישוויוןואיכותבחינוך,חינוךציבוריוחקיקהפרופסיונליתלעובדיהוראה.בעלתתוארשניבמדיניותחינוךמאוניברסיטתתלאביב.

נספח ה׳: תקצירי קורות חיים של חברי הוועדה | 193 |

יסכה ליבוביץ

מורהמןהחוץבפקולטהלמשפטיםבאוניברסיטההעבריתבירושליםומגשרתבמסגרתמכוןגבים.במשךארבע־עשרהשנים)2009-1995(כיהנהעו״דליבוביץכפרקליטתמחוזהדרום.קודםלכןהייתההיועצתהמשפטיתשלהמשלחתהכלכליתשלמדינתישראללניויורק,וניהלה

אתהמחלקההפליליתבפרקליטותהמדינה.בעלתתוארראשוןבמשפטיםמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,1971.

גוסטבו מש

לסוציולוגיה בחוג המניין מן פרופסור חיפה. באוניברסיטת החברה למדעי הפקולטה דיקןואנתרופולוגיה.פרופ׳משהואעמית־מחקרבכירבמרכזלחקרהחברהשלאוניברסיטתחיפה, International Encyclopedia of the Socialב־ ומדיה תקשורת על השער עורך והואand Behavioral Sciences.תחומיהמחקרשלוהםאינטרנטוחברה,מתבגרים,עירוניות,

פשיעהוסטייה.בעלתוארשלישיבסוציולוגיהמאוניברסיטתאוהיו,ארצותהברית,1993.

עמירם רביב

יהודה. באור אקדמיים ללימודים במרכז לפסיכולוגיה הספר בית דיקן וקליני, חינוכי פסיכולוגרביבהואפרופסור)אמריטוס(בביתהספרלמדעיהפסיכולוגיהשלאוניברסיטתתלאביב,ובעברכיהןכראשהחוגלפסיכולוגיהוראשהמגמהלפסיכולוגיהקליניתשלהילד.כןשימשבתפקידהפסיכולוגהראשיבשירותהפסיכולוגיהייעוצישלמשרדהחינוך.ביןתחומיהמחקרשלואפשרלמנותנושאיםכגוןדרכיהתמודדותשלילדיםעםמצבילחץ,היבטיםשוניםשלהפסיכולוגיהחיפוש של התנהגות והכתובה, האלקטרונית במדיה פסיכולוגי ייעוץ והבית־ספרית, החינוכיתהאחרונות בשנים ילדים. של קוגניטיבית והתפתחות והורים מתבגרים אצל פסיכולוגית עזרהמעורבפרופ׳רביבבעבודתםשלכמהצוותימחקרהעוסקיםבהיבטיםפסיכולוגייםשלהתמודדותעםקונפליקטבלתיפתיר.בנוסףלכךהואעוסקזהשניםרבותבטיפולוייעוץפרטני,בכתיבתחומריהדרכהלהוריםולסבים,בייעוץבכתיבתספריילדיםלטיפוחקוגניטיביובגיבושתכניות

להדרכתהוריםברדיוובטלוויזיה.בעלתוארשלישיבפסיכולוגיהמהאוניברסיטההעבריתבירושלים,1974.

ז( עודד בושריאן )מרכ

מהאוניברסיטה המדינה ומדע כלכלה לפילוסופיה, המשולבת בתכנית ראשון תואר בעלבירושלים העברית מהאוניברסיטה המדינה במדע שני ותואר ,)2007( בירושלים העברית

| 194 | בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי

)2011(.זוכהמלגתהדיקןופרסהרקטורעלהצטיינותבלימודיםלתוארמוסמך.שימשעוזר־מחקרועוזר־הוראהבמחלקהלמדעהמדינהבאוניברסיטההעבריתבירושלים.ריכזבמסגרתהיזמהלמחקריישומיבחינוךאתצוותהמומחיםבנושא׳התערבויותטיפוליותבילדיםבעליזאתועדתהמומחיםבנושאקשריביתספר־משפחה בעיותאוהפרעותבהתנהגות׳וכיוםמרכ

בעולםמשתנהואתצוותההיגוילמפגשבנושאאי־שוויוןוחינוך.

ז( מרים רסט )עוזרת מרכ

)2011( אביב תל מאוניברסיטת וסוציולוגיה־אנתרופולוגיה בבלשנות ראשון תואר בעלתותעודתגמרמביתהספרלעיתונאות׳כותרת׳)2011(.בימיםאלוהיאלומדתלקראתתוארשניבלימודיאירופה,בפורוםאירופהשלהאוניברסיטההעברית.הייתהעוזרתמחקרבחברתהייעוץAnalysisGlobalDelphi,הפועלתבוושינגטוןומתמקדתבייעוץלגופיםציבורייםופרטייםבנושאימזרחתיכוןואנרגיה.כמוכןשימשהרכזתפיתוחתכניםביחידתהבוגריםשל

קרןמנדל־ישראל,במסגרתתפקידההייתהאחראיתעלהידעהמיוצרביחידהושימורו.

Parent–Teacher Interactions in Secondary Education

Status Report and Recommendations

Report of the Committee on

School and Family: Teacher–Parent Relations in a ChangingEnvironment

Editors: Zipora Shechtman and Oded Busharian

Jerusalem, 2015

The Initiative for Applied Education Research

The Israel Academy of Sciences and Humanities