old.cbs.gov.il  · web view1.כללי9. 2.ממצאים עיקריים10. 2.1.רשויות...

97
1 . יייי________________________________________________ 9 2 . יייייי ייייייי_____________________________________ 10 2.1 . יייייי ייייייי__________________________________ 10 2.1.1 . תתתתתת תתתתתתת תתתתתתת______________________ 10 2.1.2 . תתתתתת תתתתתתת______________________________ 11 2.2 . יייייייי________________________________________ 14 2.2.1 . תתתת תתתתת תתתתתתתתתת_______________________ 14 2.2.2 . תתתתת תתתת__________________________________ 14 2.2.3 . תתתת תתתתת תתתתתת___________________________ 15 2.2.4 . תתתתתת תתתתתתתתת____________________________ 16 2.2.5 . תתתתתת תתתתתת תתתת__________________________ 17 2.3 . ייי יייייי______________________________________ 20 2.3.1 . תתתתת תתת תתתתת_____________________________ 20 2.3.2 . תתתתת תתתתתת תתתתת תתתתתת___________________ 20 2.3.3 . תתתתת תתתת תתתתת תתתתת______________________ 21 2.3.4 . תתתתתתת תתתתתת תתתתת________________________ 21 2.3.5 . )ת'תתת( תתתתתתת- תתת תתתת תת_________________ 22 2.4 . ייי_____________________________________________ 23 2.5 . ייייי___________________________________________ 24 2.6 . ייייי___________________________________________ 26 2.6.1 . תתתתת- תתתתתתת תתתתתת תתתתתת תתתתתת תתתת_____ 26 2.6.2 . תתתת תתתתתת תתתתתת תתתתת תתת תת תתתתתת תתתתת תת26 2.6.3 . תתתתת תתתתת_________________________________ 27 2.7 . יייייי ייייי____________________________________ 27 2.8 . יי ייייי יייי יייייי יייי-יי( ייייי יייייי2017 ) __ 28 2.9 . ייייי ייי ייי ייי_______________________________ 29 2.10 . ייייי ייייי ייייי יי ייייייי יייייייי__________ 31 2.10.1 . תתתתתתת____________________________________ 31 2.10.2 . תתתתתתת____________________________________ 34 3 . יייייי, יייייי ייייייי_____________________________ 37 3.1 . יייי____________________________________________ 37 3.1.1 . תתתתת תתתתתתת תתתתתתתת______________________ 37 3.1.2 . תתתתת תתתתתתתת______________________________ 37 3.1.3 . תתתתתתת תתתתתתת תתתתתתת_____________________ 39 3.1.4 . תתתתת תתתתתת תתתתתתת תתתתתתת________________ 39 3.2 . יייייייי________________________________________ 39 ( 6 (

Upload: others

Post on 06-Sep-2019

1 views

Category:

Documents


0 download

TRANSCRIPT

9_____________________________________________________כללי.110__________________________________________ממצאים עיקריים.2

10_______________________________________רשויות מקומיות.2.110______________________________עיריות ומועצות מקומיות.2.1.111____________________________________מועצות אזוריות.2.1.2

14____________________________________________דמוגרפיה.2.214_______________________________אחוז גידול האוכלוסייה.2.2.114________________________________________ריבוי טבעי.2.2.215_________________________________מאזן הגירה פנימית.2.2.316__________________________________צפיפות אוכלוסייה.2.2.417________________________________בריאות ותוחלת חיים.2.2.5

20___________________________________________שכר ורווחה.2.320__________________________________מקבלי דמי אבטלה.2.3.120__________________________ילדים ששולמו בגינם קצבאות.2.3.221__________________________מקבלי גמלת הבטחת הכנסה.2.3.321______________________________מבוטחים בקופות חולים.2.3.422____________________________שכר ומדד אי-השוויון )ג'יני(.2.3.5

23_________________________________________________מים.2.424_______________________________________________פסולת.2.526________________________________________________חינוך.2.6

26________________תלמידים בכיתות בחינוך היסודי והעל-יסודי.2.6.126________אחוז הזכאים לתעודת בגרות מסך כל תלמידי כיתות יב.2.6.227_____________________________________השכלה גבוהה.2.6.3

27_________________________________________תאונות דרכים.2.728_______(2017עמדות הציבור )על-פי ממצאי הסקר החברתי לשנת .2.829_____________________________________נתוני סקר כוח אדם.2.9

31__________________נתוני ביצוע תקציב של הרשויות המקומיות.2.1031________________________________________תקבולים.2.10.134________________________________________תשלומים.2.10.2

37___________________________________מונחים, הגדרות והסברים.337________________________________________________כללי.3.1

37______________________________סיווג הרשויות המקומיות.3.1.137_____________________________________סיווג היישובים.3.1.239______________________________שינויים במועצות אזוריות.3.1.339_______________________ממוצע מרחקים במועצות אזוריות.3.1.4

39____________________________________________דמוגרפיה.3.239________________________________________אוכלוסייה.3.2.140________________________________קבוצת אוכלוסייה ודת.3.2.240___________________________________גידול האוכלוסייה.3.2.342_____________________________אוכלוסייה במוסדות לינה.3.2.442____________________________________תחלואה ואשפוז.3.2.5

( 6 (

42_______________________________גורמי סיכון והתנהגויות.3.2.6

43___________________________________________שכר ורווחה.3.343______________________מקבלי דמי אבטלה )ממוצע חודשי(.3.3.143___________________________מקבלי קצבת זקנה ושאירים.3.3.244__________________________מקבלי גמלת הבטחת הכנסה.3.3.344_________________________________מקבלי גמלת סיעוד.3.3.444_____מקבלי גמלאות: נכות כללית, ניידות, נכות מעבודה ותלויים.3.3.545___________18משפחות המקבלות קצבאות בגין ילדים עד גיל .3.3.645_____________________________מבוטחים בקופות החולים.3.3.745___________________________________שכירים ועצמאים.3.3.8

47________________________________________________חינוך.3.450___________________________________________בנייה ודיור.3.551_______________________________תשתיות ושירותים עירוניים.3.6

51__________________________________________כבישים.3.6.152__________________________________________צינורות.3.6.252_____________________פסולת מוצקה ביתית, מסחרית וגזם.3.6.3

52_________________________________________________מים.3.753_____________________________________________תחבורה.3.8

53__________________________________________כלי רכב.3.8.154_____________________________________תאונות דרכים.3.8.2

54__________________________מורשעים בדין במשפטים פליליים.3.956___________________________________נתוני ביצוע התקציב.3.10

56____________________________________התקציב הרגיל.3.10.160________________________________התקציב הבלתי רגיל.3.10.260___________________________________מגבלות הנתונים.3.10.3

60_______________________________חיובי ארנונה לפי סוג נכס.3.1162_____________________________________מדד חברתי-כלכלי.3.1262_____________________________________מדד פריפריאליות.3.1363______________________________________מדד קומפקטיות.3.1464__________________אפיון טופוגרפי בעיריות ובמועצות מקומיות.3.1565______(2017עמדות הציבור כלפי נושאים שונים )הסקר החברתי .3.1665________________________________________שימושי קרקע.3.1767____________________________________נתוני סקר כוח אדם.3.1870_____________________________________________נספחים.3.19

70_____________________________________איגודי הערים.3.19.170________________________________ועדות לתכנון ולבנייה.3.19.270_______________________מפתח יישובים במועצות אזוריות.3.19.3

71__________________________________________________מקורות.471________________________________________________כללי.4.1

( 7 (

71____________________________________________דמוגרפיה.4.271___________________________________________שכר ורווחה.4.372________________________________________________חינוך.4.472___________________________________________בנייה ודיור.4.5

72_________________________________דירות למגורים לפי מרשם מבנים ודירות

72_______________________________תשתיות ושירותים עירוניים.4.673_________________________________________________מים.4.773_____________________________________________תחבורה.4.8

73____________________________________________תאונות דרכים עם נפגעים

73__________________________מורשעים בדין במשפטים פליליים.4.973___________________________________נתוני ביצוע התקציב.4.1073_______________________________חיובי ארנונה לפי סוג נכס.4.1174_____________________________________מדד חברתי-כלכלי.4.1274_____________________________________מדד פריפריאליות.4.1374______________________________________מדד קומפקטיות.4.1474__________________אפיון טופוגרפי בעיריות ובמועצות מקומיות.4.1574_2017עמדות הציבור כלפי נושאים שונים – מתוך הסקר החברתי .4.1674________________________________________שימושי קרקע.4.17

75__________________________________________________שיטות.575________________________________________________כללי.5.175____________________________________________דמוגרפיה.5.276___________________________________________בנייה ודיור.5.376_______________________________תשתיות ושירותים עירוניים.5.477________________________________________התקציב הרגיל5.5

77________________________הכנסות של הרשות מארנונה למגורים – שיטת חישוב

( 8 (

כללי.1 הפרסום כולל נתונים פיזיים בתחומים: דמוגרפיה, חינוך, רווחה, תשתיות, תחבורה, בנייה,

. הנתונים שבפרסום מוצגים על-פי המעמד המוניציפלי2017מים ועוד, ונתונים כספיים לשנת .2017בסוף שנת

בחלקו הראשון של הפרסום מוצגים נתונים עיקריים, נתונים מסכמים ונתונים השוואתיים לכלהרשויות.

בחלקו השני של הפרסום מוצגים נתונים ברמת הרשות המקומית, המהווים את פרופיל הרשות. בתחילתו של חלק זה מובאים נתונים מסכמים לפי מעמד מוניציפלי: כלל ארצי,

1עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, ובהמשך מובאים נתונים לכל אחת מהרשויות.

1. אוכלוסייה, לפי מעמד מוניציפלישנים נבחרות

0

000,2

000,4

000,6

000,8

000,01

1691 2791 3891 5991 8002 7102

יםלפ

א מועצות אזוריות

מועצות מקומיות

עיריות

עבור המועצה האזורית חבל אילות.2017לא התקבלו נתונים כספיים לשנת 1( 9 (

ממצאים עיקריים.2רשויות מקומיות.2.1

רשויות מקומיות )למעט שתי מועצות מקומיות תעשייתיות:255 היו בישראל 2017בשנת מועצות אזוריות. האוכלוסייה54 מועצות מקומיות ו-124 עיריות, 77נאות חובב ומגדל תפן(:

יחס התלות הממוצע בין האוכלוסייה2 אלף תושבים.8,797.9 מנתה 2017בישראל בסוף שנת לאלף תושבים בלתי תלויים. כ-912הנתמכת לאוכלוסייה התומכת ברמה הארצית היה

10.3% במועצות מקומיות וכ-14.9% מהאוכלוסייה התגוררה בתחומי העיריות, כ-74.8%5 חלקה של האוכלוסייה המתגוררת בתחומי העיריות גדל במשך השנים מ-3במועצות אזוריות.

77 )ב-74.8%, וכאמור, ל-1970 עיריות( בשנת 29 )ב-67%- ל1951 עיריות( בשנת 20 )ב-9%.2017עיריות( בשנת

עיריות ומועצות מקומיות.2.1.1 אלף תושבים. יחס התלות הממוצע בין6,532.4 כ-2017 עיריות התגוררו בסוף שנת 77ב-

לאלף תושבים בלתי תלויים, ושיעור מאזן901האוכלוסייה הנתמכת לאוכלוסייה התומכת היה -(.1.9ההגירה הפנימי לאלף תושבים בעיריות הוא שלילי )

2. התפלגות אוכלוסייה בעיריות, לפי גודל הרשות7102

01 ,000 –91 ,999%8.0

02 ,000 –94 ,999%5.02

05 ,000 –99 ,999%6.81

001 ,000 –991 ,999%8.71

002 ,000 –994 ,999%5.82

+000,005%8.31

אלף תושבים. יחס התלות1,296.9 כ-2017 מועצות מקומיות התגוררו בסוף שנת 124ב- לאלף תושבים בלתי תלויים,897הממוצע בין האוכלוסייה הנתמכת לאוכלוסייה התומכת היה

(.5.4 היה חיובי )4ושיעור מאזן ההגירה הפנימי לאלף תושבים

כולל את הגרים מחוץ ליישובים.2 את הגרים מחוץ ליישובים למעט הפזורה הבדוויתתכוללאוכלוסיית המועצות האזוריות 3

בדרום.( 10 (

מועצות אזוריות.2.1.2 יישובים.1,010 אלף תושבים ב-902.6 מועצות אזוריות כ-54 התגוררו ב-2017בסוף שנת

מהתושבים שהתגוררו במועצות אזוריות חיים במושבים ובקיבוצים. יחס התלות58.0% לאלף תושבים בלתי תלויים,978הממוצע בין האוכלוסייה הנתמכת לאוכלוסייה התומכת היה

(.6.6ושיעור מאזן ההגירה הפנימי לאלף תושבים במועצות אזוריות היה חיובי )

2017לוח א. יישובים במועצות אזוריות, לפי צורת יישוב,

סמל(1צורת יישוב)

מספרצורת יישוביישובים

התפלגותהאוכלוסייה

באחוזים

1,010100.0סך הכל

יישובים עירוניים, יהודיים18096.4 תושבים9,000–5,000

יישובים עירוניים, יהודיים1903410.7 תושבים4,999–2,000

יישובים עירוניים, מושבים19140.9 תושבים4,999–2,000

יישובים עירוניים, מושבים192שיתופיים

10.3 תושבים4,999–2,000

יישובים עירוניים, קיבוצים19310.3 תושבים4,999–2,000

יישובים עירוניים, לא-יהודיים28010.6 תושבים9,000–5,000

יישובים עירוניים, לא-יהודיים290113.8 תושבים4,999–2,000

310 מושבים )לרבות כפרים

40534.1שיתופיים(

413.3מושבים שיתופיים320

26719.5קיבוצים330

321.2יישובים מוסדיים, יהודיים340

554.5יישובים כפריים אחרים, יהודיים350

11510.7יישובים קהילתיים370

אוכלוסייה הממוצעת )ולא ביחס לאוכלוסייה בסוףלחישוב שיעור לאלף תושבים הוא ביחס 4שנה(.

( 11 (

סמל(1צורת יישוב)

מספרצורת יישוביישובים

התפלגותהאוכלוסייה

באחוזים

10.0יישובים מוסדיים לא-יהודיים440

450 יישובים כפריים אחרים,

343.8לא-יהודיים

.יישובים בישראלראו פירוט באתר האינטרנט של הלמ"ס: (1)

( 12 (

57 היו יישובים עירוניים )לעומת 60 היישובים במועצות האזוריות, 1,010, מתוך 2017בשנת אלף ביחס לשנה הקודמת.11 אלף תושבים, עלייה של כ-205(, ובהם התגוררו כ-2016בשנת

יצוין, כי מאפייני היישובים העירוניים שונים מאלה של יישובים אחרים באותה מועצה אזורית)לדוגמה: קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים(, ולכן הצרכים המוניציפליים שלהם שונים.

2017( במועצות אזורית, 1לוח ב. אוכלוסייה ביישובים עירוניים)

אוכלוסייהיישוב עירונימועצה אזוריתביישוב

אחוז אוכלוסייה מסך כל האוכלוסייהבמועצה האזורית

3,14640.5עוזייראל-בטוף

3,79637.9אל סיידאל קסום

3,44334.4אום בטיןאל קסום 

2,0028.7שתוליםבאר טוביה

2,68834.9כפר מצרבוסתן אל-מרג'

2,54533.0סולם

2,66933.8גבעת ברנרברנר

3,21313.7אלון שבותגוש עציון

3,75015.9תקועגוש עציון 

2,57110.9אלעזרגוש עציון 

2,1609.2נוקדיםגוש עציון 

2,37010.1נווה דניאלגוש עציון 

2,2168.4נוף איילוןגזר

2,1958.3בית חשמונאיגזר 

3,57710.9מתןדרום השרון

5,54116.9צור יצחקדרום השרון 

3,91513.1מוקייבלההגלבוע

2,7009.0גן נרהגלבוע 

2,2417.5נאעורההגלבוע 

2,69620.1נופיתזבולון

2,75920.5אבטיןזבולון 

2,48510.6לפידחבל מודיעין

7,38523.9עתליתחוף הכרמל

5,12716.6קיסריהחוף הכרמל 

3,37514.3צור משהלב השרון

2,7989.8שייח' דנוןמטה אשר

7,68711.7כוכב יעקבמטה בנימין

5,4098.3גבע בנימיןמטה בנימין 

( 13 (

אוכלוסייהיישוב עירונימועצה אזוריתביישוב

אחוז אוכלוסייה מסך כל האוכלוסייהבמועצה האזורית

2,0533.1כוכב השחרמטה בנימין 

4,3816.7כפר אדומיםמטה בנימין 

4,2816.5עלימטה בנימין 

3,6075.5עפרהמטה בנימין 

4,0586.2טלמוןמטה בנימין 

3,9886.1שילהמטה בנימין 

2,7084.1כפר האורניםמטה בנימין 

2,8204.3חשמונאיםמטה בנימין 

2,4453.7גני מודיעיןמטה בנימין 

2,3943.7מצפה יריחומטה בנימין 

2,5894.0מבוא חורוןמטה בנימין 

8,18214.5צור הדסהמטה יהודה

3,2845.8עין נקובאמטה יהודה 

2,88514.6קצירמנשה

2,23616.3תפרחמרחבים

3,22211.5סלמהמשגב

5,26557.8ביר הדאג'נווה מדבר

4,04944.0יד בנימיןנחל שורק

5,44512.9בת חפרעמק חפר

2,0054.7כפר ויתקיןעמק חפר 

עמק חפר  בית יצחק-שער

2,1125.0חפר

2,5626.7שמשיתעמק יזרעאל

2,2085.8אחוזת ברקעמק יזרעאל 

6,21441.3כפר חב"דעמק לוד

2,04319.9מעגליםשדות נגב

5,92114.4שערי תקווהשומרון

2,4686.0ברכהשומרון 

2,0565.0יקירשומרון 

2,1335.2עלי זהבשומרון 

2,2045.4עץ אפריםשומרון 

2,1885.3צופיםשומרון 

2,3895.8רבבהשומרון 

2,11819.3מרכז שפיראשפיר

( 14 (

תושבים בשנה הנסקרת.9,000–2,000יישובים שבהם (1)

ברוב המועצות האזוריות יש יישוב עירוני אחד או שניים. מספר היישובים העירוניים הגבוה ( נמצא במועצה האזורית מטה בנימין. היישוב העירוני הגדול ביותר הוא צור הדסה,13ביותר )

8.2 עמד מספר התושבים ביישוב זה על 2017הנמצא במועצה אזורית מטה יהודה. בשנת אלף תושבים.

דמוגרפיה.2.2

אחוז גידול האוכלוסייה.2.2.1 )2015 ו-2016 היה זהה לשיעור בשנים 2017שיעור הגידול הכולל של האוכלוסייה בשנת

2.0%.)

3,582 הייתה המועצה המקומית חריש, עם 2017הרשות עם הגידול הגבוה ביותר בשנת לעומת השנה הקודמת.160%תושבים בסוף השנה – גידול של

2017 תושבים ויותר, 10,000לוח ג. שיעור גידול האוכלוסייה ברשויות שבהן

הגידולהגידול הגבוה ביותר הגבוה ביותר

באלפים2017

הגידול הגבוהביותר

אחוז גידוללעומת2016

הגידול הנמוךביותר

הגידול הנמוךביותר

באלפים2017

הגידול הנמוךביותר

אחוז גידוללעומת2016

-0.4-0.5קריית שמונה2.512.1באר יעקב

-0.2-0.2בת ים4.910.9ראש העין

מועצה אזורית0.00.0מבשרת ציון2.66.7שומרון

ריבוי טבעי.2.2.2

2017לוח ד. שיעור ריבוי טבעי לאלף תושבים,

שיעוררשויות יהודיותריבוי טבעי

שיעוררשויות לא-יהודיותריבוי טבעי

השיעור הגבוה ביותר39.9לקיה46.0מודיעין עילית

35.0תל שבע44.2קריית יערים34.9שגב-שלום40.3ביתר עילית

34.6ערערה-בנגב38.5עמנואל

השיעור הנמוך ביותר9.1פסוטה-3.7כפר שמריהו

9.2עיילבון-0.5סביון

( 15 (

שיעוררשויות יהודיותריבוי טבעי

שיעוררשויות לא-יהודיותריבוי טבעי

9.9עספיא0.7מועצה אזורית תמר9.9בוקעאתא2.4עומר

לאלף תושבים, ירד במעט בהשוואה15.7, שיעור הריבוי הטבעי הכלל ארצי, 2017בשנת (.16.1 )2016לשנת

שיעור גבוה של ריבוי טבעי נמצא בעיקר ברשויות מקומיות יהודיות בעלות צביון חרדיוברשויות מקומיות מוסלמיות.

3. ריבוי טבעי, לפי אשכול חברתי-כלכלי7102

01-

0

01

02

03

04

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כללארצי

5102 אשכול חברתי-כלכלי

יםשב

תו

000,

1ל-

ר עו

שי

מאזן הגירה פנימית.2.2.3 267,045 ועמד על 2016 בהשוואה לשנת 2.2% עלה היקף ההגירה הפנימית ב-2017בשנת

נכנסים/יוצאים.

- בחיפה.8.5- בתל אביב ו-3.4 היה 2017שיעור מאזן ההגירה הפנימית לאלף תושבים בשנת -.6.7, ועמדה על שיעור של 2001בירושלים נמשכה מגמת ההגירה השלילית שהחלה בשנת

( 16 (

)1 4. מאזן הגירה פנימית)7102

001-

0

001

002

003

004

005

006

007

008

009

חריש באר יעקב קרייתיערים

ראש העין בית אל מבשרת ציון קרייתארבע

אלקנה

השיעור הגבוה ביותר השיעור הנמוך ביותר

000,2 תושבים ויותר. 1( רשויות שבהן (

יםשב

תו

000,

1ל-

ר עו

שי

למאזן ההגירה הפנימית רואים הבדלים משמעותיים ואף5כשמשווים את מאזן ההגירה ביישוב מגמות הפוכות, למשל בערים כמו: נתניה, תל אביב-יפו, וכפר סבא – מאזן ההגירה הפנימית

שלילי לעומת מאזן ההגירה ביישוב, שהוא חיובי.

1( ומאזן הגירה פנימית 5. מאזן הגירה ביישוב)000,001 תושבים ויותר בערים שבהן

7102

02-

01-

0

01

02

לוןשק

א

גןת

מר

ששמ

ת בי

יהתנ

נ

והקו

תח

פת

תבו

חור

פוב-י

בי א

תל

באס

ר כפ

יוןלצ

ון ש

רא

פהחי

בעש

ר בא לוןחו

םלי

שרו

י

םת י

ב

ודשד

א

3.2.3 "גידול האוכלוסייה". 3 "מונחים, הגדרות והסברים", 1( ראו פרק (

יםשב

תו

000,

1ל-

ר עו

שי

מאזן הגירה פנימית מאזן הגירה ביישוב

ההפרש שבין מספר הנכנסים ליישוב לבין מספר היוצאים ממנו בשנה קלנדרית. כולל5 3.2.3 "מונחים, הגדרות והסברים", 3כניסות ויציאות מחוץ לגבולות המדינה )ראו פרק

"גידול האוכלוסייה"(.( 17 (

צפיפות אוכלוסייה.2.2.4 צפיפות האוכלוסייה מוגדרת כסך כל האוכלוסייה לקמ"ר יבשתי. הצפיפות מחושבת רק

אזור יהודה והשומרון אינו תושבים ויותר.5,000ביישובים שבהם לעיריות ומועצות מקומיות, נכלל בחישוב.

לקמ''ר(,68.3 )מצפה רמון נמצאה במועצות המקומיות 2017הצפיפות הנמוכה ביותר בשנת 202.4 לקמ''ר( וערד )194.9 )דימונה לקמ''ר(, ובעיריות 197.6 )מיתר לקמ''ר( ו170.1 )ירוחם

לקמ''ר(.

גבעתיים ) לקמ''ר(, 26,368.4 )בני ברקהצפיפות הגבוהה ביותר נמצאה בעיריות לקמ''ר(.15,722.1 )בת יםלקמ''ר( ו18,351.9

( 18 (

בריאות ותוחלת חיים.2.2.5 השנה מתפרסמים לראשונה מדדי בריאות שונים עבור עיריות ומועצות מקומיות המונות

תושבים ויותר:10,000

לוח ה. מדדי בריאות שונים

כללמדדארצי

השיעורהגבוה

שיעורהשיעור הנמוךשיעור

1,000שיעור פטירות מתוקנן ל-20174.9–2013תושבים

ג'סר9.3א-זרקא

מודיעין-מכבים-רעות*

3.2שוהם 1,000שיעור פיריון כולל ל-

3.1תושבים מודיעין7.7עילית

קריית טבעון1.8עספיא

שיעור מקרי סוכרת מתוקנן201656.2–2014 תושבים 1,000-ל

ג'סר138.1א-זרקא

בנימינה-גבעת37.4עדה*

עודף משקל ו/או השמנה כיתות18.3 )אחוזים(2017/18א תשע"ח

ג'סר8.5מודיעין עילית44.6א-זרקא

עודף משקל ו/או השמנה כיתות30.3 )אחוזים(2017/18ז תשע"ח

ג'סר17.4מודיעין עילית59.3א-זרקא

שיעור סרטן מכל הסוגים תושבים,100,000מתוקנן ל-

2015329.9–2011גברים נצרת188.0ביתר עילית427.5עילית

שיעור סרטן מכל הסוגים תושבים,100,000מתוקנן ל-

2015315.1–2011נשים רמת

143.0רהט386.7השרון

( 19 (

בחלוקה לפי אשכול חברתי-כלכלי של נתוני עודף משקל וסוכרת, רואים שיעורים גבוהים יותר.ג'סר א-זרקאברשויות ברמה נמוכה יותר, ובעיקר ברשויות הערביות, כמו למשל ב

6. עודף משקל ו/או השמנת יתר בכיתות א ו-ז)1 000,01 תושבים ויותר, לפי אשכול חברתי-כלכלי) ברשויות שבהן

7102

5102 אשכול חברתי-כלכלי

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 כלל ארצי

000,01 תושבים ויותר. 01 אין רשויות המונות 1( באשכול (

יםחוז

א

כיתות א כיתות ז

000,01 תושבים ויותר, 7. מקרי סוכרת ברשויות שבהן )1 לפי אשכול חברתי-כלכלי)

6102 –4102

5102 אשכול חברתי-כלכלי

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 כלל ארצי

000,01 תושבים ויותר. 01 אין רשויות המונות 1( באשכול (

יםשב

תו

000,

1ל-

נן וק

מתר

עושי

( 20 (

000,05 תושבים ויותר 8. תוחלת חיים בערים שבהן 7102 –3102

56 07 57 08 58 09

כלל ארצימודיעין עילית

הוד השרוןמודיעין-מכבים-רעות*

גבעתייםרעננה

רמת גןכפר סבאהרצלייהרחובות

ראשון לציוןפתח תקווה

ירושליםחיפה

בני ברקביתר עיליתתל אביב-יפו

חולוןבית שמש

נתניהאשדודחדרה

אשקלוןנהרייה

באר שבעקריית אתא

קריית גתבת יםרמלהנצרת

לודאילת

נצרת עיליתאום אל-פחם

שנות חיים

( 21 (

שכר ורווחה.2.3

מקבלי דמי אבטלה.2.3.1.66,701 היה 2017מספר מקבלי דמי אבטלה בשנת

השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי דמי אבטלה לאלף תושבים נרשמו ברשויות: מועצה(.14.8( וחריש )15.8(, ומעלה אפרים )30.7אזורית זבולון )

ילדים ששולמו בגינם קצבאות.2.3.2 במועצה המקומית קרני שומרון נרשם אחוז הגידול הגבוה ביותר של ילדים שבגינם שולמו

( בעוד שבמועצה המקומית שוהם נרשמה הירידה הגדולה ביותר באחוז4.9%קצבאות )-(.6.1%הילדים שבגינם שולמו קצבאות )

2016 – אחוז גידול לעומת 2017לוח ו. ילדים שבגינם שולמו קצבאות,

אחוזהגידול הגבוה ביותרגידול

אחוזהגידול הנמוך ביותרגידול

-6.1שוהם4.9קרני שומרון

-4.0קדימה-צורן4.8בני ברק

מועצה אזורית עמק-3.7כפר ורדים4.7המעיינות

ילדים ויותר, מסך כל הילדים מקבלי5הממוצע ארצי של אחוז הילדים במשפחות עם .20.6% על 2017קצבאות, עמד בשנת

ילדים ויותר,5לוח ז. ילדים שבגינם שולמו קצבאות – בכלל המשפחות ובמשפחות עם 2017

עיריות

האחוז הגבוהביותר

ילדים – סך הכל מקבלי

קצבאות בכלל

המשפחות

אחוז ילדים במשפחות

ילדים5עם (1ויותר)

מועצותמקומיות

האחוז הגבוהביותר

ילדים – סך הכל מקבלי

קצבאות בכלל

המשפחות

אחוז ילדיםבמשפחות

ילדים5עם (1ויותר)

מודיעיןעילית

43,85873.4

9,36262.1 חורה

ביתר עילית 32,134

69.2ערערה-בנג

ב 8,35558.0

6,37556.3 לקיה27,85563.3 אלעד

( 22 (

עיריות

האחוז הגבוהביותר

ילדים – סך הכל מקבלי

קצבאות בכלל

המשפחות

אחוז ילדים במשפחות

ילדים5עם (1ויותר)

מועצותמקומיות

האחוז הגבוהביותר

ילדים – סך הכל מקבלי

קצבאות בכלל

המשפחות

אחוז ילדיםבמשפחות

ילדים5עם (1ויותר)

11,05654.9 תל שבע54,11058.3בית שמש

5,75353.9 רכסים96,16650.6בני ברק

. ילדים ויותר מסך כל הילדים שבגינם שולמו קצבאות5( אחוז ילדים במשפחות עם 1)

אחוז גבוה של ילדים במשפחות גדולות, שבגינם שולמו קצבאות, נמצא ברשויות מקומיותיהודיות בעלות צביון חרדי וברשויות עם אוכלוסייה בדווית.

6מקבלי גמלת הבטחת הכנסה.2.3.3

נפש לאלף תושבים31.0 והסתכם ב-2017שיעור מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ירד ב-(.2016- ב34.6)לעומת

עם הרשויות שבהן שיעור מקבלי גמלת הבטחת הכנסה לאלף תושבים הוא בין הנמוכים נמנו (, המועצות המקומיות3.0%(, הוד השרון )2.8%(, רעננה )1.7%הערים מודיעין-מכבים-רעות )

(, עמק1.3%(, והמועצות האזוריות חוף השרון )1.9%( ואפרת )1.6%(, אורנית )1.4%שוהם )(.1.6%( וחבל יבנה )1.5%חפר )

(226.8%( ותל שבע )233.4%(, לקיה )239.6%לעומת זאת, ברשויות הבדוויות ערערה-בנגב )שיעור מקבלי גמלת הבטחת הכנסה לאלף תושבים הוא בין הגבוהים.

מבוטחים בקופות חולים.2.3.4 ברשויות הערביות שומרת קופת חולים כללית על חלקה היחסי הגבוה. האחוז הגבוה ביותר

( וכפר כמא )99.9% נרשם ברשויות המקומיות ע'ג'ר )כלליתשל מבוטחים בקופת חולים 96.7%.)

נרשם ברשויות המקומיות כפר שמריהומכביהאחוז הגבוה ביותר של מבוטחים בקופת חולים (.58.6%( ורמת השרון )63.8%(, סביון )70.0%)

נרשם ברשויות המקומיות קרייתמאוחדתהאחוז הגבוה ביותר של מבוטחים בקופת חולים (.52.0%( ועין קנייא )56.8%(, קריית יערים )79.9%ארבע )

נרשם ברשויות המקומיות יבנאל )לאומיתהאחוז הגבוה ביותר של מבוטחים בקופת חולים (.38.5%( ובית אריה )41.7%(, בית אל )48.0%

תושבים.10–1הדירוג לא כולל רשויות שמספר מקבלי הבטחת הכנסה בהן הוא 6( 23 (

9. מבוטחים בקופות חולים7102

כללית%1.25

לאומית%3.8

מכבי%7.52

מאוחדת%9.31

7שכר ומדד אי-השוויון )ג'יני(.2.3.5

2016לוח ח. שכר ממוצע ברשויות מקומיות,

שכר ממוצע )ש"ח(שם הרשותלחודש עבודה

שכר ממוצע )ש"ח(במשך השנה

השכר הנמוך ביותר5,7274,612מודיעין עילית

5,9254,679עמנואל6,0275,076ג'סר א-זרקא

השכר הגבוה ביותר19,60917,117סביון*18,72916,075להבים

18,25615,974עומר

תושבים.2,000לא מוצגים נתונים עבור רשויות מקומיות שבהן פחות מ-7( 24 (

01. מדד אי-שוויון )ג'יני( של שכירים ביישובים עירוניים,לפי אשכול חברתי-כלכלי

6102

0.0

2.0

4.0

6.0

8.0

0.1

1–3 4–7 8–01 כלל ארצי

5102 אשכול חברתי-כלכלי

יני ג'

דדמ

ערכו של )0.4723 היה 2016–2015מדד אי-השוויון )ג'יני( של שכירים ביישובים העירוניים מלמד על אי-שוויון מוחלט(.1 מורה על שוויון מוחלט ואילו הערך 0; הערך 1- ל0המדד נע בין

. השינויים הריאליים1.0% היה 2015 לעומת 2016בשכר בשנת הארצי אחוז השינוי הריאלי הגבוהים ביותר חלו במועצות המקומיות הערביות שבהן היה שכר נמוך יחסית, לדוגמה שכר

(11.8%(; ושכר הנשים בטובא-זנגרייה )7.8%( ובאבו גוש )8.5%הגברים במג'דל שמס )(. יש רשויות עם מגמות שינוי הפוכות לגברים ולנשים, כמו חורפיש )10.1%ובבוקעאתא )

לנשים(.6.6- לגברים לעומת 8.9%

מים.2.4

צריכת מים למגורים בעיריות ובמועצות מקומיות

בצריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות0.7% חלה עלייה של כ-2017בשנת מ"ק לנפש, בהתאמה(.52.3 לעומת 52.6 )2016המקומיות בהשוואה לשנת

צריכת המים הגבוהה ביותר הייתה במועצות מקומיות בעלות רמה חברתית-כלכלית גבוהה.

2017לוח ט. צריכת מים למגורים בעיריות ובמועצות מקומיות,

הצריכה הגבוההביותר

הצריכה הנמוכהמ"ק לנפשביותר

מ"ק לנפש

29.0ערערה-בנגב325.4כפר שמריהו

30.6בועיינה-נוג'ידאת312.2סביון

30.6חורה111.0ראש פינה

33.0תל שבע108.6עומר

( 25 (

צריכת המים למגורים לנפש ברשות המקומית שנמדדה בה הצריכה הגבוהה ביותר גדולה פי מהצריכה לנפש ברשות המקומית שנמדדה בה הצריכה הנמוכה ביותר.11.2

1בחלוקה לפי אשכול חברתי-כלכלי, נצפתה עלייה הדרגתית בצריכת המים לנפש מאשכול (.1 גבוהה פי יותר משניים מהצריכה באשכול 9 )צריכת המים באשכול 9עד אשכול

, הכולל את המועצות המקומיות כפר שמריהו וסביון בלבד, גבוהה10צריכת המים באשכול במידה ניכרת מהצריכה בשאר האשכולות.

11. צריכת מים למגורים, לפי אשכול חברתי-כלכלי7102

0

05

001

051

002

052

003

053

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כלל5102ארצי אשכול חברתי-כלכלי

נהש

לש

נפ ל

"קמ

פסולת.2.5

פסולת מוצקה ביתית, מסחרית וגזם ברמה הכלל ארצית.1.7 על 2017פסולת ליום לתושב )קילוגרם לנפש( עמדה בשנת

לוח י. פסולת ופסולת לנפש ברשויות מקומיות

סך הכל טוןמעמד מוניציפלילרשות

ק"ג לנפשליום

מספררשויות

(1רשויות שנזקפו)

2 54 703,8072.16 מועצה אזורית

2 124 675,0551.44 מועצה מקומית

1 77 4,056,2311.72 עירייה

5 255 5,435,0931.72 סך הכל

רשויות שביצעו מדידה בפועל ודיווחו ללמ"ס או250הנתונים המוצגים מתייחסים ל-(1) למשרד להגנת הסביבה. בחישוב הנתון הכלל ארצי ולפי סך הכול עיריות, מועצות מקומיות

( 26 (

ומועצות אזוריות, נכללו גם נתונים זקופים לרשויות שלא התקבלו מהן נתוני מדידה בפועל. "שיטות".5ראו הסברים בפרק

הרשויות שבהן כמויות הפסולת לתושב גבוהות ביותר הן בדרך כלל רשויות אמידות או כאלה שבהן היחס בין האוכלוסייה השוהה לאוכלוסייה המתגוררת הוא גבוה, בשל היותן מרכז

ק"ג לנפש(,22.4תיירות או מרכז עסקים )כגון אילת ותל אביב-יפו(: המועצה האזורית תמר )( עומדות בראש הטבלה.3.5( ואילת )5.8כפר שמריהו )

16.0כמות הפסולת לנפש ברשות המקומית שנמדדה בה הכמות הגבוהה ביותר גדולה פי מהכמות לנפש ברשות המקומית שבה נמדדה הכמות הנמוכה ביותר.

(53.0%(, המועצות האזוריות אלונה )69.4%בתחום המחזור הרשויות המובילות הן סביון )(.48.3%( וכפר סבא )51.1%ומשגב )

לוח יא. מחזור פסולת ברשויות מקומיות, לפי מעמד מוניציפלי

(1אחוז מחזור)מעמד

22.4כלל ארצי

23.6עירייה

15.7מועצה מקומית

21.8מועצה אזורית

אחוזי המחזור כוללים רשויות שנזקפו.(1)

בחלוקה לפי אשכול חברתי-כלכלי נצפתה עלייה משמעותית בכמות הפסולת לנפש ליום, הכולל את המועצות המקומיות כפר שמריהו וסביון בלבד.10באשכול

10ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, אחוזי המחזור גבוהים יותר. הרשויות באשכול 3 גדולה פי 10 מהממוצע הכלל ארצי. כמו כן הפסולת לנפש באשכול 2ממחזרות פי

מהממוצע הכלל ארצי.

( 27 (

21. פסולת לנפש ליום, לפי אשכול חברתי-כלכלי7102

0

1

2

3

4

5

6

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כללארצי

5102 אשכול חברתי-כלכלי

וםלי

ש נפ

ל"ג

ק

31. פסולת ממוחזרת ברשויות המקומיות, לפי אשכול חברתי-כלכלי7102

0

01

02

03

04

05

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כללארצי

5102 אשכול חברתי-כלכלי

יםחוז

א

חינוך.2.6

תלמידים בכיתות בחינוך היסודי והעל-יסודי.2.6.1 8 בתי ספר5,792( הפעילה מערכת החינוך היסודי והעל-יסודי 2016/17בשנת הלימודים תשע"ז )

אלף תלמידים. הממוצע הארצי עמד1,720.4 אלף כיתות. בכיתות אלו למדו כ-69.8-ובהם כ תלמידים לכיתה, בדומה לממוצע בשנתיים הקודמות.25על

בספירת בתי ספר לפי דרג חינוך נספר פעמיים בית ספר שמתקיימים בו לימודים8 ביותר מדרג חינוך אחד, לדוגמה חטיבת ביניים ותיכון. הנתונים כוללים יישובים חסרי

מעמד מוניציפלי.( 28 (

( ובמועצה האזורית13(, בעמנואל )10צפיפות נמוכה של תלמידים לכיתה נמצאה בחריש ) (, בפרדסייה, באלפי מנשה32(. לעומת זאת, צפיפות גבוהה נרשמה ברמת ישי )15תמר )

(.31ובלהבים )

בחלוקה לפי אשכול פריפריאליות, ברשויות הפריפריאליות ביותר יש פחות תלמידים בכיתה: תלמידים לכיתה26.5 עד 25.2 ו-5 עד 1 תלמידים לכיתה באשכולות 24.0 עד 21.2

.10 עד 6באשכולות

אחוז הזכאים לתעודת בגרות מסך כל תלמידי כיתות יב.2.6.2, בהשוואה ל-65.2%האחוז הכלל ארצי של הזכאים לתעודת בגרות עלה בשנת תשע"ז ל-

בשנת תשע"ו.63.5%

האחוז הכלל ארצי של הזכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בשנת תשע"ו.52.5% בהשוואה ל-54.7%מסך כל תלמידי כיתות יב, עלה בשנת תשע"ז ל-

( והר94.1%בין הרשויות המקומיות שבהן נמצא האחוז הגבוה ביותר של זכאים היו מעיליא ) (, והמועצות89.6%( ומודיעין-מכבים-רעות )91.6%(, העיריות גבעתיים )92.7%הדר )

תושבים ויותר מובילה200,000(. בערים שבהם 89.4%( וגן רווה )90.3%האזוריות אלונה )(.82.6%ראשון לציון )

האחוזים הנמוכים ביותר של זכאים לתעודת בגרות נמצאו ברשויות החרדיות.

בחלוקה לפי אשכול חברתי-כלכלי רואים התאמה בין העלייה באחוזי הזכאים לבגרות והעלייהברמה החברתית-כלכלית.

41. זכאים לבגרות, לפי אשכול חברתי-כלכלי7102

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כלל5102ארצי אשכול חברתי-כלכלי

יבדי

מיתל

ין מב

וז אח

זכאים לבגרות זכאים לבגרות העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות

השכלה גבוהה.2.6.3 שנים מסיום8, אחוז הנכנסים להשכלה גבוהה בתוך 2010מבין סך כל תלמידי יב ב-

.24.8% ובירושלים – 51.6%, בתל אביב-יפו – 51.7%חיפה – ; ב39.5%התיכון היה

.12.8%היה 25–20הסטודנטים מכלל בני אחוז

.3.0%היה הסטודנטים מכלל האוכלוסייה אחוז

( 29 (

; בתל אביב-יפו –25.6%היה 55–35בעלי תארים אקדמיים מישראל מכלל בני אחוז .14.7% ובירושלים – 31.9%, בחיפה – 41.1%

יש התאמה בין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות לבין נתוני ההשכלה הגבוהה.

55, לפי אשכול חברתי-כלכלי –53 1( מכלל בני 51. בעלי תארים)8102

יםחוז

א

5102

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 01 כללארצי

1( בעלי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל. (

אשכול חברתי-כלכלי

תאונות דרכים.2.7 2017 תושבים בעיריות בשנת 1,000השיעור הגבוה ביותר של תאונות דרכים עם נפגעים ל-

; השיעור הנמוך ביותר היה ברהט, קריית מלאכי ומודיעין עילית –3.4היה בתל אביב-יפו – 0.2.

( 30 (

עמדות הציבור )על-פי ממצאי הסקר החברתי לשנת.2.82017)9

אלף100מדדים נבחרים מתוך הסקר החברתי בערים מובילות שבהן .בלוח י ומעלה(20 )בני 2017תושבים ויותר

אחוזים כללמדד

ארציאחוזהעיר המובילה

96.9כפר סבא83.9( באופן כללי מאזור המגורים1מרוצים)

73.7ראשון לציון53.2( מהניקיון באזור המגורים1מרוצים)

( מכמות השטחים הירוקים, הגנים1מרוצים)84.5כפר סבא55.1 הציבוריים והפארקים באזור המגורים

( ממצב הכבישים והמדרכות באזור1מרוצים)74.2ראשון לציון52.5 המגורים

83.2ראשון לציון68.2( משירותי איסוף האשפה באזור1מרוצים)

61.1חיפה39.7( מהתחבורה הציבורית באזור1מרוצים)

48.3חיפה33.8(2זיהום האוויר באזור המגורים מפריע)

( ללכת לבד בחושך באזור3מרגישים בטוח)88.5בני ברק73.1 המגורים

96.0בית שמש88.6( מהחיים1מרוצים)

64.2בית שמש53.7מעריכים שהחיים בעתיד יהיו טובים יותר

74.1כפר סבא62.3( מהמצב הכלכלי1מרוצים)

63.8בית שמש45.4מעריכים שהמצב הכלכלי בעתיד יהיה טוב יותר

86.8כפר סבא71.4משתמשים במחשב

95.5כפר סבא81.6משתמשים באינטרנט

משך ההגעה לעבודה רבע שעה או יותר ומפריע)64.3נתניה48.9(2

70.0כפר סבא60.3(4מגיעים לעבודה ברכב פרטי)

מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית או באמצעי59.7בני ברק35.8(4 אחר)

91.6בני ברק84.2מדווחים על בריאות טובהמרוצים – כולל "מרוצה מאוד" ו"מרוצה".(1)מפריע – כולל "מפריע מאוד" ו"מפריע".(2)בטוח – כולל "בטוח מאוד" ו"בטוח".(3)אחוז מהמועסקים.(4)

באתר האינטרנט של"הסקר החברתי" תושבים ויותר. ראו גם: 100,000בערים שבהן 9הלמ"ס.

( 31 (

נתוני סקר כוח אדם.2.9

תושבים50,000נתונים נבחרים מתוך סקר כוח אדם בערים מובילות שבהן לוח יג. ומעלה(15 )בני 2017ויותר,

כללמדדארצי

אחוזהעיר המובילה

התעודה הגבוהה ביותר ללא תעודה, תעודת סיום בי"ס יסודי או

44.8רהט19.5חט"ב

45.3מודיעין עילית15.8תעודת סיום בי"ס תיכון

26.8רמלה21.8תעודת בגרות

27.2מודיעין עילית12.0תעודה על-תיכונית

27.7תעודה אקדמיתמודיעין-מכבים-רעות

*49.7

תכונות כוח עבודה78.5אילת64.0המשתתפים בכוח העבודה

61.3שיעור תעסוקהמודיעין-מכבים-רעות

*76.7

6.2בני ברק4.2בלתי מועסקים

בעלות על דירה )אחוז מתוך משקיהבית(

94.5רהט68.1בבעלות עצמית

50.1תל אביב-יפו26.9בשכירות

( 32 (

000,05 תושבים ויותר 61. מועסקים מחוץ ליישוב המגורים בערים שבהן 7102

0 02 04 06 08 001

כלל ארציגבעתיים

בת יםמודיעין-מכבים-רעות*

קריית אתארמת גןרמלהחולון

הוד השרוןלוד

כפר סבאהרצלייה

ראשון לציוןרעננהנהרייהחדרה

רחובותרהט

פתח תקווהאשקלוןנתניה

אשדודביתר עילית

נצרתבני ברק

אום אל-פחםקריית גתבית שמש

תל אביב-יפובאר שבע

חיפהמודיעין עילית

ירושליםאילת

אחוזים

( 33 (

נתוני ביצוע תקציב של הרשויות המקומיות .2.10

תקציב

כדי לספק שירותים מוניציפליים לתושבים ולעסקים שבתחומן, הרשויות המקומיות מנהלות תקציב. התקציב הרגיל מיועד לניהול השוטף, ואילו התקציב הבלתי רגיל מיועד למימון

פעילויות פיתוח )מיזמים(. התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל כוללים מרכיב של תקבוליםומרכיב של תשלומים.

תקבולים.2.10.1 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של82.2 הסתכמו תקבולי הרשויות המקומיות ב-2017בשנת מיליארד ש"ח17.7 מיליארד ש"ח התקבלו בתקציב הרגיל ו-64.5. 2016 לעומת שנת 9.1%

(,73.6% מיליארד ש"ח התקבלו בעיריות )60.4בתקציב הבלתי רגיל. מתוך סך התקבולים, מיליארד ש"ח התקבלו10.3(, ו-13.9% מיליארד ש"ח התקבלו במועצות האזוריות )11.4

(.12.5%במועצות המקומיות )

71. תקבולים של הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל7102 –0102

0

01

02

03

04

05

06

07

0102 1102 2102 3102 4102 5102 6102 7102

"חש

די אר

לימי

תקציב רגיל תקציב בלתי רגיל

תקציב רגיל.2.10.1.1

מיליארד ש"ח, עלייה64.5 הסתכמו תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל ב-2017בשנת (.5.2% )שבה נרשמה עלייה ריאלית של 2016 לעומת שנת 7.6%ריאלית של

תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל כוללים בעיקר הכנסות עצמיות והכנסות מהשתתפות הממשלה. בהכנסות העצמיות של הרשויות נכללות הכנסות מארנונה כללית

)ארנונה למגורים וארנונה לא-למגורים(, מאגרות ודמי שירותים, מהיטלים, מקנסות,מהשתתפות בעלי נכסים ומוסדות ועוד.

( 34 (

81. תקבולים של הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל, לפי מקור7102

מלוות לאיזון%0.1

הכנסות מארנונה כללית )גבייה(

%3.83

הכנסות עצמיות )1 אחרות)

%0.12

השתתפות הממשלה%7.93

5.46 מיליארדי ש"ח סך הכל

1( כולל הכנסות מריבית, שונות ובלתי רגילות, והעברה מקרנות פיתוח. (

מסך ההכנסות בתקציב הרגיל של38.3% הארנונה הכללית שנגבתה הייתה 2017בשנת (. ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה כללית39.7% )2016הרשויות המקומיות, בדומה לשנת

.2016 לעומת שנת 3.8% ש"ח, עלייה ריאלית של 2,830לנפש הייתה

ש"ח לנפש1,255 מסך הארנונה הכללית( הייתה 44.3% הארנונה למגורים )2017בשנת .2016 לעומת שנת 5.2%בממוצע, עלייה ריאלית של

יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים הוא היחס שבין תקבולים בפועל מארנונה למגורים )גבייה( לבין דרישות לתשלום ארנונה למגורים )חיוב( שנצברו עד לסוף השנה, כולל חיובים

,75.0% יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים היה 2017בגין שנים קודמות שטרם נגבו. בשנת (.73.4% )2016יותר מבשנת

2017יחס הגבייה השנה מהחיוב השנה )ללא חיובים משנים קודמות, פטורים והנחות( בשנת .70.3%היה

ש"ח לנפש1,575 מסך הארנונה הכללית( הייתה %55.7 הארנונה לא-למגורים )2017בשנת בממוצע.

מיליארד ש"ח,25.6 הסתכמו ב-2017ההכנסות מהשתתפות הממשלה בתקציב הרגיל בשנת (.8.0% )שגם בה נרשמה עלייה ריאלית של 2016 לעומת שנת 10.7%עלייה ריאלית של

כאשר בוחנים את תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל לפי אשכולות המדד ( ניתן לראות כי ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך2015החברתי-כלכלי )משנת

קטנות ההכנסות מהשתתפות הממשלה.

( 35 (

91. תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל,לפי מקור ואשכול חברתי-כלכלי

7102

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 015102 אשכול חברתי-כלכלי

יםחוז

א

הכנסות עצמיות אחרותמלוות לאיזוןהכנסות מארנונה כללית )גבייה(השתתפות הממשלה

תקציב בלתי רגיל.2.10.1.2

מיליארד17.7 הסתכמו תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל ב-2017בשנת )שגם בה נרשמה עלייה ריאלית של2016 לעומת שנת 15.0%ש"ח, עלייה ריאלית של

13.6%.)

תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל כוללים בעיקר הכנסות עצמיות והכנסותמהשתתפות הממשלה.

02. תקבולים של הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל, לפי מקור7102

מלוות %3.81

השתתפות בעלי נכסים

%6.1

השתתפות הממשלה%8.23

הכנסות עצמיות אחרות

%3.74

7.71 מיליארדי ש"ח סך הכל

( 36 (

כאשר בוחנים את תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל לפי אשכולות המדד ( ניתן לראות כי כמו בתקציב הרגיל, גם בתקציב הבלתי רגיל2015החברתי-כלכלי )משנת

ככל שהאשכול החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך קטנות ההכנסות מהשתתפות הממשלה.

12. תקבולי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי הרגיל,לפי מקור ואשכול חברתי-כלכלי

7102

0

02

04

06

08

001

1 2 3 4 5 6 7 8 9 015102 אשכול חברתי-כלכלי

יםחוז

א

הכנסות עצמיות אחרותמלוותהשתתפות בעלי נכסיםהשתתפות הממשלה

תשלומים.2.10.2 מיליארד ש"ח, עלייה ריאלית של81.6 הסתכמו תשלומי הרשויות המקומיות ב-2017בשנת מיליארד ש"ח17.0 מיליארד ש"ח שולמו בתקציב הרגיל ו-64.6. 2016 לעומת שנת 9.6%

מיליארד ש"ח היו תשלומים של העיריות )60בתקציב הבלתי רגיל. מתוך סך התשלומים, מיליארד ש"ח היו של10.3( ו-14.0% מיליארד ש"ח היו של המועצות האזוריות )11.4(, 73.4%

(.12.6%המועצות המקומיות )

( 37 (

22. תשלומים של הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל והבלתי רגיל 7102 –1102

תקציב בלתי רגיל

תקציב רגיל

0

01

02

03

04

05

06

07

1102 2102 3102 4102 5102 6102 71021( כולל תכנון, העברת מלוות ותשלומים אחרים. (

"חש

די אר

לימי

)1 אחר)

עבודות פיתוח

פרעון מלוות

פעולות

כלליות, השתתפויות והעברות

עלות עבודה

תקציב רגיל.2.10.2.1

מיליארד64.6 הסתכמו תשלומי הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל )השוטף( ב-2017בשנת מסך התקציב. בשנה זו סך התשלומים בתקציב הרגיל עלה ריאלית79.2%ש"ח, שהיוו

. כאשר בוחנים את סך התשלומים בתקציב הרגיל לפי מעמד2016 לעומת שנת 7.8%-ב , במועצות המקומיות חלה8.0%מוניציפלי, ניתן לראות כי בעיריות חלה עלייה ריאלית של

.9.4%, ובמועצות האזוריות חלה עלייה ריאלית של 4.7%עלייה ריאלית של

32. תשלומים של הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל, לפי תחום7102

)1 אחר)%2.73

תברואה%7.7

מפעלים%5.3 תרבות

%1.5

רווחה%2.21

חינוך%3.43

6.46 מיליארדי ש"ח סך הכל 1( כולל הנהלה כללית, נכסים ציבוריים, שירותים עירוניים שונים, תשלומים בלתי רגילים ועוד. (

ההפרש שבין סך התקבולים )כולל מלוות( לבין סך התשלומים )כולל פירעון מלוות( נקרא נרשם בתקציב הרגיל של כלל הרשויות גירעון2017"עודף תקציבי" או "גירעון תקציבי". בשנת

( 38 (

רשויות172. ב-2016 מיליון ש"ח בשנת 23.6 מיליון ש"ח, לעומת עודף של 93.9תקציבי של רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי.83מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-

( 39 (

תקציב בלתי רגיל.2.10.2.2

17 הסתכמו תשלומי הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל )הפיתוח( ב-2017בשנת מסך התקציב. בשנה זו סך התשלומים בתקציב הבלתי רגיל עלה20.8%מיליארד ש"ח, שהיוו

. כאשר בוחנים את סך התשלומים בתקציב הבלתי רגיל2016 לעומת שנת 17.1%-ריאלית ב , במועצות18.4%לפי מעמד מוניציפלי, ניתן לראות כי בעיריות חלה עלייה ריאלית של

.19.2% ובמועצות האזוריות חלה עלייה ריאלית של 7.9%המקומיות חלה עלייה ריאלית של

42. תשלומים של הרשויות המקומיות בתקציב הבלתי רגיל, לפי תחום7102

נכסים ציבוריים%0.52

)1 אחר)%6.72

תכנון ובניין העיר%3.51

תרבות%0.6

חינוך%1.62

0.71 מיליארדי ש"ח סך הכל

1( כולל תברואה, שמירה וביטחון, שירותיים עירוניים שונים, רווחה, תשלומים בלתי רגילים ועוד. (

( 40 (

מונחים, הגדרות והסברים.3כללי.3.1

היישובים יש סמל בן ארבע ספרות. מערכת סמלי1,215לכל יישוב מבין סמל יישוב: היישובים נבנתה בעיקר כדי לסייע לפעילות ממוחשבת של מערך מרשם האוכלוסין במשרד

הפנים ושל רישומי המען של תושבי המדינה. המערכת היא דינמית ומנוהלת בלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה.

בעיריות ובמועצות מקומיות סמל הרשות זהה לסמל היישוב )בן ארבע ספרות(,סמל רשות:ואילו במועצות האזוריות הסמל מציין את המעמד המוניציפלי והוא בן שתי ספרות.

יחידת שטח שמתקבלת מהחלוקה המינהלית הרשמית של שטח מדינת ישראל. קיימיםמחוז: שישה מחוזות: מחוז ירושלים, מחוז הצפון, מחוז חיפה, מחוז המרכז, מחוז תל אביב ומחוז הדרום. בנתונים המוצגים לפי מחוז נכלל גם אזור יהודה והשומרון )היישובים הישראליים

10שבו(.

סיווג הרשויות המקומיות.3.1.1

מעמד מוניציפלי

בהתאם להסדרים חוקיים ומינהליים מבחינים בין שלושה סוגי רשויות מקומיות:

רשות מקומית של יישוב אחד בלבד, שקיבל מעמד של עירייה.עירייה:.1 רשות מקומית של יישוב אחד בלבד, שאין לו מעמד של עירייה.מועצה מקומית:.2 רשות מקומית הכוללת יישובים כפריים אחדים. לפעמים נכלליםמועצה אזורית:.3

בתחומי מועצה אזורית גם יישובים עירוניים. חלק מיישובים עירוניים אלה עשוייםלקבל במועד מאוחר יותר מעמד של מועצה מקומית.

יישובים שהם חסרי מעמד מוניציפלי: מקווה ישראל, מחנה יתיר ושני.3נוסף על אלה ישנם הם נמצאים בשטח שאינו שייך לאף רשות מוניציפלית.

ל"רשויות יהודיות" הרשויות המקומיות נחלקותדת רוב האוכלוסייה ברשות המקומית – ול"רשויות לא-יהודיות" בהתאם לרוב האוכלוסייה ברשות המקומית. בדרך כלל יש ברשויות

11המקומיות רוב מוחלט של יהודים או של ערבים.

סיווג היישובים.3.1.2 מקום המאוכלס בקביעות, והמקיים את התנאים האלה:יישוב:

תושבים בוגרים או יותר.40גרים בו בקביעות .1בעל מינהל עצמי..2אינו נמצא בתחום המוניציפלי של יישוב אחר..3מוסדות התכנון אישרו את הקמתו..4

באתר האינטרנט של הלמ"ס."יישובים בישראל"ראו גם: 10 "שיטות".5ראו הסברים על השיטה בפרק 11

( 41 (

צורת היישוב נקבעה, ככל האפשר, לפי המצב בפועל ולפי ההגדרות שלהלן. איןצורת יישוב:בקביעה זו כדי להשליך על מעמדו של יישוב על-פי דין.

היישובים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: יישובים עירוניים ויישובים כפריים.

תושבים ויותר, ומסווגים לקבוצות לפי גודלם2,000 יישובים שבהם יישובים עירוניים:א. 2008 תושבים(. החל במפקד 2,000)כולל גם יישובים בעלי אופי כפרי שבהם יותר מ-

+ פוצלה לשתי200,000נקבעו חלוקות חדשות בסיווג היישובים העירוניים. צורת היישוב פוצלה אף היא9,999–2,000+. צורת היישוב 500,000- ו499,999–200,000קבוצות:

ניתן ביטוי גם4,999–2,000. בצורת היישוב 9,999–5,000 ו-4,999–2,000לשתי קבוצות: לאופיים הכפרי של יישובים אלו )קיבוצים, מושבים(.

תושבים )גם אם אינם חקלאיים ואינם2,000 יישובים שבהם פחות מ-יישובים כפריים:ב.בעלי אופי כפרי(, ומסווגים לפי צורות יישוב אלה:

– יישוב כפרי המאורגן כאגודה שיתופית, ויש לו זכות לנחלות חקלאיות )לפי משמעותמושב מונח זה במינהל מקרקעי ישראל(. זהו יישוב של יחידות משפחתיות, אשר כל אחת מהן היא יישות כלכלית עצמאית. חלק מהייצור ומהמינהל הכלכלי הוא בידי האגודה השיתופית, ואת

רמת השיתוף קובעים התושבים.

– יישוב כפרי שיתופי, שבו הייצור והשיווק מבוצעים במשותף, ואילו הצריכהמושב שיתופימתבצעת באופן פרטי.

– יישוב כפרי שיתופי, שבו הייצור, השיווק והצריכה מאורגנים על בסיס שיתופי.קיבוץ

– מוסד בעל תכונות של יישוב, שאינו כלול בתחום המוניציפלי של יישוב אחר.יישוב מוסדי

– יישוב המאוגד כאגודה שיתופית, שאין לו זכות לנחלות חקלאיות, ושבו תחומייישוב קהילתי הפעולה של האגודה השיתופית )היצרני, הצרכני, המוניציפלי והחברתי( והיקפה נקבעים בידי

התושבים.

תושבים ושאינו נכלל בסוגי היישובים האחרים.2,000 – יישוב שבו פחות מ-יישוב כפרי אחר

– קבוצות של אוכלוסייה המתגוררות מחוץ לתחומי שטח השיפוט שלגרים מחוץ ליישובים יישובים מוכרים. במקומות שבהם מתגוררת אוכלוסייה זו לא מתקיימות כל ההגדרות

האופייניות ליישוב )כפי שמוגדר לעיל(. קבוצה זו נכללת באוכלוסייה הכפרית.

באוכלוסיית הגרים מחוץ ליישובים נכללות אוכלוסיית ה"מקומות", שבטי הבדווים ואוכלוסיית בתי הכלא ומוסדות אשר נמצאים מחוץ לשטח המוניציפלי של היישוב )בהתאם לאומדן

בסך כלנכללת(. אוכלוסיית הגרים מחוץ ליישובים 2008המוסדות שהתקבל במפקד המועצות האזוריות ובכל מועצה אזורית בנפרד, למעט הפזורה הבדווית במחוז הדרום )כלומר

12אינה נכללת בפרופיל המועצות האזוריות במחוז הדרום(.

.1997 "גרים מחוץ ליישובים" במחוז הדרום סווגו תחת סמל יישוב 2008החל בשנת 12( 42 (

שינויים במועצות אזוריות.3.1.3 שונו צורות היישוב האלה:2017בשנת

גבעת אבני: מ"יישוב יהודי" ל"יישוב קהילתי" )במועצה אזורית הגליל התחתון(;

יקיר: מ"יישוב קהילתי" ל"יישוב יהודי" )במועצה אזורית שומרון(;

כוכב השחר: מ"יישוב קהילתי" ל"יישוב יהודי" )במועצה אזורית מטה בנימין(;

כרמי קטיף: מ"מקום" ל"יישוב קהילתי" )במועצה אזורית מטה לכיש(;

עלי זהב: מ"יישוב קהילתי" ל"יישוב יהודי" )במועצה אזורית שומרון(;

רתמים: מ"יישוב קהילתי" ל"מושב שיתופי" )במועצה אזורית רמת נגב(.

ממוצע מרחקים במועצות אזוריות.3.1.4 מיקום משרדי המועצה האזורית. ברוב המועצות האזוריותמרכז תפעולי של מועצה אזורית:

13יש מרכז תפעולי אחד, במיעוטן קיימים שני מרכזים או יותר.

סכום המרחקים ממרכזי היישובים אל המרכז התפעולי של המועצהממוצע המרחקים: האזורית, מחולק במספר יישובי המועצה. המרחקים מחושבים לפי דרך הכביש הקצרה ביותר

בין שתי הנקודות.

והתבססו על שכבת הכבישים של חברת2015המרחקים נמדדו על פי נתוני כבישים לשנת ושכבת המועצות האזוריות של תחום ממ"ג2015מפה, שכבת היישובים הנקודתית לשנת

בלמ"ס.

ממוצע מרחקים ממרכזי היישובים אל המרכז התפעולי של :ממוצע מרחקים משוקללהמועצה האזורית משוקללים בגודל האוכלוסייה של כל יישוב במועצה.

דמוגרפיה.3.2

14אוכלוסייה.3.2.1

כוללת תושבים קבועים בעלי אזרחות ישראלית ותושבי קבעאוכלוסייה קבועה )דה יורה(ללא אזרחות ישראלית )לרבות אלה הנעדרים מישראל פחות משנה בעת האומדן(.

כללה האוכלוסייה אומדן של התיירים והתושבים הארעיים השוהים בישראל2008 עד שנת יותר משנה )למעט דיפלומטים ואנשי או"ם(. אומדני האוכלוסייה המבוססים על מפקד

, כוללים את האוכלוסייה הרשומה במרשם האוכלוסין בלבד. אלה שאינם2008אוכלוסין רשומים במרשם האוכלוסין לא נכללים באומדן גם אם שהו בישראל יותר משנה. אומדני

האוכלוסייה אינם כוללים את אוכלוסיית העובדים הזרים )עובדים מחו"ל( בעלי אשרת עבודה. וחלקם שהו בישראל פחות משנה.2016 אלף נפש בסוף שנת 169אוכלוסייה זו נאמדה בכ-

בנוסף, אומדן האוכלוסייה אינו כולל אנשים שנכנסו ארצה ללא אשרת שהייה ואנשים שלאנכנסו דרך מעברי גבול מוכרים.

במועצות אזוריות שבהן יש יותר ממרכז תפעולי אחד, חושבו המרחקים ממקום מושבו13של ראש המועצה.

אומדני אוכלוסייה כוללים נתונים אך ורק על אנשים הרשומים במרשם האוכלוסין.14( 43 (

בפרופיל של סך כל העיריות וסך כל המועצות המקומיות(:2017אוכלוסייה – סך הכל )סוף – האוכלוסייה כוללת רק יישובים בעלי מעמד מוניציפלי. בפרופיל של סך כל המועצות

האוכלוסייה כוללת את הגרים מחוץ ליישובים, ואילו בפרופיל הארצי האוכלוסייה15האזוריות כוללת גם יישובים חסרי מעמד מוניציפלי וגם גרים מחוץ ליישובים לרבות פזורה בדווית במחוז

דרום.

מספר השנים השלמות שמלאו לאדם עד תאריך האומדן.גיל:

היחס שבין האוכלוסייה הנתמכת לבין האוכלוסייה התומכת. האוכלוסייה הנתמכתיחס תלות: +. האוכלוסייה התומכת כוללת את65 ואוכלוסייה מבוגרת בגיל 19–0כוללת ילדים בגיל

16(.64–20האוכלוסייה בגיל העבודה )

17קבוצת אוכלוסייה ודת.3.2.2

כולל יהודים, נוצרים לא-ערבים ואנשים שאינם מסווגים לפי דת במשרדיהודים ואחרים:הפנים.

נוצרים-ערבים ודרוזים.18ערבים: כולל מוסלמים,

גידול האוכלוסייה.3.2.3 מרכיבי השינוי של האוכלוסייה הקבועה הם: ריבוי טבעי )לידות פחות פטירות( ומאזן הגירה

)ראו הגדרות בהמשך(.

אחוז גידול האוכלוסייה

אחוז גידול האוכלוסייה חושב באופן הבא:

לידות חי ופטירות

הנתונים על לידות ופטירות מבוססים על הפרטים האישיים שבמרשם התושבים וכן על אלההמופיעים בטופסי "הודעת לידת חי", "הודעת פטירה" ו"הודעה על לידת עובר מת".

הנתונים על לידות כוללים לידות שאירעו בישראל )כולל אזור יהודה והשומרון( שבהן לפחות לאחד ההורים הייתה תעודת זהות ישראלית. הנתונים אינם כוללים לידות שאירעו בחו"ל

לאזרחי ישראל.

היישוב נקבע לפי יישוב המגורים של האם.יישוב הלידה:

הנתונים על פטירות כוללים פטירות של תושבים קבועים ושל עולים בכוח, ואינם כוללים מקרימוות של תושבים ישראלים ששהו בחו"ל, של תיירים או של עובדים זרים שנפטרו בארץ.

בפרופיל של כל מועצה אזורית )בדומה לפרופיל של סך כל המועצות האזוריות(,15 האוכלוסייה כוללת את "הגרים מחוץ ליישובים" כגון: מוסדות לינה ומתקני כליאה,

למעט פזורה בדווית בדרום. "שיטות".5ראו הסברים על השיטה בפרק 16, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2018 אוכלוסייה – שנתון סטטיסטי לישראל ראו גם: 17במועצה מקומית כפר כמא וביישוב ריחאנייה האוכלוסייה צ'רקסית והדת מוסלמית.18

( 44 (

היישוב נקבע לפי כתובתו האחרונה של הנפטר.יישוב הפטירה:

בתקופה מסוימת הוא מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלךשיעור פריון כולל( יתקיימו התנאים הבאים:49–15חייה, בהנחה שבמשך תקופת הפריון שלה )גילים

סיכויה ללדת בכל גיל יהיו בהתאם לשיעורי הפריון הסגוליים לפי גיל שהיו קיימים.1באותה תקופה.

האישה תחיה עד סוף תקופת הפריון שלה..2

ההפרש שבין מספר לידות חי לבין מספר הפטירות, במשך שנה.ריבוי טבעי:

יילוד שטרם מלאה לו שנת חיים אחת.תינוק:

עד5 שיטת ההצגה – כל השיעורים, הממוצעים וכו' המבוססים על שיעור לאלף לידות חי: מקרים מסומנים בשתי5 מקרים במונה, ניתנים בסוגריים, ואלה המבוססים על פחות מ-19

19נקודות )..(.

מספר השנים הממוצע אשר אדם צפוי לחיות לאחר גיל מסוים,תוחלת חיים בגיל מסוים:על בסיס שיעורי התמותה הקיימים בתקופת ההתייחסות.

שיעור הנותן אומדן לשיעור באוכלוסייהשיעור מתוקנן )גם לפרק תחלואה ואשפוז(:

הנבדקת אם התפלגות הגילים באוכלוסייה זו הייתה זהה לזו של אוכלוסיית תקן. התקנון

מאפשר להשוות בין אוכלוסיות שונות הנבדלות בהרכב הגילים )למשל ביישובים שונים(, בכך

שנעשה שימוש באותה אוכלוסיית תקן לכל היחידות שאותן משווים. השימוש בשיעורים

מתוקננים הוא רק לצורכי השוואה )לערכם של השיעורים המתוקננים כשלעצמם אין

משמעות(. קיימות שתי שיטות לתקנון: תקנון ישיר או תקנון עקיף. בפרסום זה נעשה שימוש

.2008בשיטה של תקנון ישיר. אוכלוסיית התקן – אוכלוסיית ישראל לפי מפקד

1,000 מספר התינוקות שנפטרו בטרם מלאו להם שנה מחולק ב-שיעור תמותת תינוקות:לידות חי.

הגירה

ההפרש שבין מספר הנכנסים ליישוב לבין מספר היוצאים ממנו בשנתמאזן הגירה ביישוב: לוח )בשנה קלנדרית(. כולל עולים ועולים בכוח, תיירים ששינו את מעמדם לעולים או לעולים

בכוח, כניסות לשם איחוד משפחות, עולים בכוח חוזרים, תושבים קבועים ששבו לישראל אחרי חודשים בחו"ל ואזרחים עולים. מכל אלה מופחתים התושבים ששהו12-שהייה של יותר מ

20 חודשים ועולים בכוח שיצאו לחו"ל.12בחו"ל יותר מ-

הנתונים מתייחסים ליישוב המגורים הראשון של העולים.השתקעות ראשונה של עולים: מעבר של עולים ליישובים אחרים נכלל בהגירה בין יישובים )הגירה פנימית(. הנתון אינו כולל

אזרחים עולים ועולים בכוח ששינו את מעמדם לעולים.

שינוי יישוב המגורים של תושבים בתוך שטח מדינת ישראל והיישוביםהגירה פנימית:הישראליים באזור יהודה והשומרון בשנת לוח.

, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2018 תנועה טבעית – שנתון סטטיסטי לישראל ראו גם: 19 עלייה והגירה – שנתון סטטיסטילהגדרות "עולה", "אזרח עולה" ו"עולה בכוח" ראו גם: 20

, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2018 לישראל ( 45 (

הנתונים על הגירה פנימית בין יישובים מבוססים על העיבודים שנעשו מתוך קובץ השינויים, כפי שנרשמו במרשם התושבים במשרד הפנים, על-פי הודעות התושבים על שינוי כתובת.21הנתונים אינם כוללים השתקעות ראשונה של עולים, אבל כוללים שינויי כתובת של עולים.

שינוי כתובת בתחום אותה רשות מקומית.הגירה בתוך הרשות:

אוכלוסייה במוסדות לינה.3.2.4 יחידה מינהלית המספקת שירותי לינה ואפשרות לשירותי הסעדה לפחותמוסד לינה:

לחמישה דיירים, לתקופה של שלושה חודשים ויותר.

המוסדות מחולקים לסיווגים שונים, לפי סוגי השירותים וסוגי האוכלוסיות, כגון בתי אבות ודיור מוגן, מוסדות חינוך, מוסדות דת, מוסדות אשפוז, ומוסדות אחרים: מוסדות צבא, מעונות לילדים ולמבוגרים עם בעיות סוציאליות, מתקני ענישה, אכסניות )אם יש דיירים(, מחנה עובדים )אם יש דיירים(, מגורי עולים, אחר )אם יש קטגוריה כזו שלא נכנסה לקטגוריות

אחרות(, וללא סיווג )אם יש(.

תחלואה ואשפוז.3.2.5אשפוז כללי

מספר החולים החדשים המאובחנים בתקופה. תחלואה בסרטן כוללת אתהיארעות סרטן:

כל המחלות הממאירות למעט סרטן תאי בסיס ותאי קשקש של העור. נכללים גם גידולים

( של השד ושל סרטן העור מסוג מלנומה.in-situשפירים של המוח וכן סרטנים ממוקדים )

יישוב המגורים נקבע בהתאם לכתובת החולה המאוחרת ביותר במאגר רישום הסרטן, בדרך

כלל – הכתובת בעת האבחון. מספר מקרים ושיעור מתוקנן לפי מין חושבו ליישובים שבהם

תושבים ויותר, וכך גם מספר מקרים ושיעור50,000 תושבים ויותר, וליישובים שבהם 20,000

מתוקנן לסרטן ריאות, מעי גס וחלחולת, פרוסטטה )גברים( ושד )נשים(.

המידע נאסף מקופות החולים וכולל את מספר האנשים שענו על אחד מהקריטריוניםסוכרת:המפורטים במהלך השנה הקודמת:

בשנה6.5%( מעל HbA1cמטופל שיש לו בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר ).1האחרונה.

מרשמים של תרופות נגד סוכרת, בחודשים שונים, בשנה3מטופל אשר רכש לפחות .2האחרונה.

מ"ג/ד"ל ומעלה בשתי200מטופל שרמת הגלוקוז שנמדדה בדמו שווה או גבוהה מ-.3בדיקות בהפרש חודש לפחות בשנה האחרונה.

הנתונים כוללים רק מבוטחים שהיו להם שנתיים חברות מלאות בקופה )בשנת הדיווח ובשנהשלפניה(.

גורמי סיכון והתנהגויות.3.2.6 )מדד מסתBMI – Body Mass Index מבוסס על מדד ה-עודף משקל או השמנת יתר:

הוא מספר המתקבל מחלוקת משקל האדם )בקילוגרמים( בגובה )במטרים(BMI-הגוף(. ה נחשבים30 ל-25 בין BMIבריבוע. לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, אנשים שיש להם

, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2018 אוכלוסייה – שנתון סטטיסטי לישראל ראו גם: 21( 46 (

נכללים בקטגוריה של השמנת יתר. לצורך30 מעל BMIבעלי עודף משקל, ואנשים שיש להם .2017 לפי דיווח עצמי של משקל וגובה בסקר החברתי 25 מעל BMIהמדד חושב

בבתי הספר מבוססים על מדידות גובהנתוני עודף משקל או השמנת יתר בקרב ילדים בילדים ידי משרד הבריאות. על נמסרו ומשקל המבוצעות מדי שנה בבתי ספר. הנתונים

ועד אחוזון 85 מעל אחוזון BMIההערכה נעשית לפי עקומות ייחוס. כלומר מוגדר עודף96 עקומות הייחוס2011 ומעלה מוגדר השמנת יתר. החל משנת 97 באחוזון BMIמשקל, ואילו

( שנמצאותWHOשנעשה בהן שימוש בישראל הן עקומות הייחוס של ארגון הבריאות העולמי ).2007בשימוש החל משנת

22שכר ורווחה.3.3

)ממוצע חודשי(23מקבלי דמי אבטלה.3.3.1 לדמי אבטלה זכאי מובטל שהיה שכיר וחיפש עבודה דרך שירות התעסוקה, בתנאי שהשלים

. בתנאים מסוימים67 ועד גיל 20תקופת אכשרה כמוגדר בחוק. ניתן לקבל דמי אבטלה מגיל .18ניתן לקבל דמי אבטלה גם מגיל

,67, 50על-פי חוק ביטוח אבטלה, מובטל זכאי לתשלום דמי אבטלה עבור תקופה מרבית של יום, בהתאם לגילו ולמספר ילדיו. הוא יכול למצות את מספר הימים האלה175 או 138, 100

, חיילים משוחררים זכאים לדמי2007במשך שנה ממועד תחילת האבטלה שלו. החל ביולי חודשי עבודה תוך שנה משחרורם. לפני כן חיילים6אבטלה רק אם צברו תקופת אכשרה של

משוחררים היו פטורים מצבירת תקופת אכשרה. הם זכאים לתשלום דמי אבטלה לתקופה יום.70מרבית של

על-פי חוק ביטוח אבטלה, מובטל שנשלח על-ידי שירות התעסוקה לקורס להכשרה מקצועית , לפיו מנוכים מדמי2002זכאי לדמי אבטלה מופחתים. זאת עקב תיקון לחוק שהחל ביולי

מהגמלה. מובטל זה אינו מתייצב בשירות30%האבטלה של הלומד בהכשרה מקצועית התעסוקה ואינו נרשם באופן שוטף ככל המובטלים האחרים. כלומר, מקבלי דמי אבטלה הלומדים בהכשרה מקצועית אינם מחפשי עבודה ואינם נכללים בין דורשי העבודה או בין

הבלתי מועסקים.

במניין מקבלי דמי אבטלה נכללים רק מי שקיבלו דמי אבטלה בפועל.

מקבלי קצבת זקנה ושאירים.3.3.2 לפי חוק הביטוח הלאומי משולמת למבוטח שצבר תקופת אכשרה שמזכהקצבת זקנה:

בקצבה, בהגיעו לגיל המזכה בקצבת זקנה )גיל פרישה או גיל הזכאות לקצבת זקנה(. גיל מבוטח לקצבת זקנה בהתאם למבחן הכנסות. גיל הפרישה בינוארהפרישה הוא הגיל שבו זכאי

שנים לאישה. גיל הזכאות לקצבת זקנה ללא מבחן הכנסות 62 שנים לגבר ו-67 היה 2015 שנים וארבעה חודשים לאישה.68- שנים לגבר ו70 היה 2015בינואר

המוסדות וקצבאות( ראו הגדרות והסברים מפורטים בפרסום: אבנושא רווחה )גמל22 מערכת הביטוח הלאומי בישראל, נכון(. 2018 )נהל המחקר והתכנוןימלביטוח לאומי,

ים עבור גמלאות: סיעוד, נכות כללית, ניידות,נהנתו: המחבר. . ירושלים 2018 לינואר נכות מעבודה ותלויים, ואחוז מקבלי השלמת הכנסה מתפרסמים עבור רשויות מקומיות

תושבים.2,000מעל .מספר מקבלי דמי אבטלה כולל מקבלי הכשרה מקצועית23

( 47 (

הנתונים המוצגים מתייחסים לסוף שנה.

אלמנים, אלמנות וילדים, המקבלים קצבה לאחר פטירתם שלמקבלי קצבת שאירים:המבוטחים.

מקבלי גמלת הבטחת הכנסה.3.3.3 להבטיח לעצמו הכנסה מעבודה כדי מחייתו משולמת למי שאינו מסוגלהבטחת הכנסה:

ואיננו זכאי לתשלומים ממקורות אחרים.

הנתונים המוצגים מתייחסים לסך כל הנפשות המקבלות גמלת הבטחת הכנסה בגיל העבודה)כולל ילדים במשפחה הזכאים לגמלה(, לפחות חודש אחד במשך השנה.

מעבודה או ממקור אחר נמוכה מרמת ההכנסה שהכנסתו משולמת למיהשלמת הכנסה:המינימלית לקיום כפי שנקבעה בחוק.

מקבלי גמלת סיעוד.3.3.4 זכאים לגמלת סיעוד הם אישה וגבר בגיל הפרישה, התלויים במידה רבהגמלת סיעוד:

בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום-יום, או הזקוקים להשגחה, למעט מי שנמצא במוסד סיעודי או מי שרוב הוצאות החזקתו במוסד אחר הוא על חשבון גוף ציבורי. הזכות לגמלה

ושיעורה מותנים במבחן הכנסות.

הנתונים המוצגים מתייחסים לסוף שנה.

24מקבלי גמלאות: נכות כללית, ניידות, נכות מעבודה ותלויים.3.3.5

קצבה זו משולמת למבוטח, אשר כתוצאה מליקוי גופני, שכלי או נפשיגמלת נכות כללית: מתקיים בו אחד מאלה: אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו להשתכר

או יותר. אין לו הכנסה בפועל מעבודה או50%צומצם עקב הליקוי בבת אחת או בהדרגה, ב- מהשכר הממוצע, בהתאם לחומרת60% או 45%ממשלח יד או שהכנסתו אינה עולה על

הליקוי, משך תקופת הזכאות ולפי זכאותו/אי זכאותו לקצבת נכות.

40% משולמת למוגבלים בניידות – לנכה שדרגת מוגבלותו בניידות גבוהה מ-גמלת ניידות: והוא בעל רישיון נהיגה בתוקף, או לנכה שאינו נוהג בעצמו ודרגת מוגבלותו בניידות היא

. הגמלה כוללת:60%לפחות

,הלוואה עומדת לכיסוי המסים החלים על הרכב המאושר על-פי הכללים שנקבעו ומוחזרת בעת מכירת הרכב.

קצבת ניידות חודשית, המשולמת למוגבל בניידות עבור הוצאות הניידות שלו, בתנאים מסוימים נוספים.

לבעלי נכות קשה ביותר משולמת בתנאים מסוימים גמלה אף אם אין ברשותם רכב.

גמלאות נכות מעבודה:

קצבת נכות מעבודה משולמת למבוטח שנפגע בתאונת עבודה או שחלה במחלת מקצוע, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת,

9% ויותר )20%ולא עבד למעשה. הקצבה משולמת לנכים שדרגת נכותם הקבועה לדרגת נכות זמנית(, לפי דרגת הנכות ובשיעור יחסי להכנסתו של הנפגע.

הנתונים המוצגים מתייחסים לסוף שנה.24( 48 (

– 20%–9%מענק נכות מעבודה ניתן לנכים שדרגת נכותם.

ויותר וכן לנכים עם75%קצבה מיוחדת ומענק מיוחד משולמים לנכים שדרגת נכותם .74%–65%קשיי הליכה שדרגת נכותם

גמלאות תלויים בנפגעי עבודה:

קצבת תלויים משולמת לשאירי מבוטח שנהרג או שנפטר עקב פגיעה בעבודה ולאלה שהיו תלויים בו לפרנסתם. גובה גמלת התלויים תלוי בהכנסת המבוטח ערב פגיעתו

ובמספר התלויים בו.

מענק תלויים לאלמן או לאלמנה, שאינם זכאים לקצבת תלויים, בתנאים מסוימים חודשי קצבת תלויים.36נוספים – בשווי

גמלאות תלויים נוספות: מענק נישואין, דמי מחיה ליתומים, מענק בר-מצווה, מענק עקבפטירה.

18משפחות המקבלות קצבאות בגין ילדים עד גיל .3.3.6 שנה(. הקצבה18 משולמת למשפחה בגין ילדיה )שטרם מלאו להם קצבת ילדים:

המשפחתית מורכבת מצירוף הקצבאות המשולמות עבור כל ילד זכאי במשפחה.

בפרופיל הכלל ארצי הנתונים כוללים "חסרי מעמד מוניציפלי" ו"לא ידוע".

מבוטחים בקופות החולים.3.3.7 חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע שכל תושב במדינת ישראל1995החל באחד בינואר

מבוטח בביטוח בריאות.

קופות החולים שאישר שר הבריאות עד כה )כללית,4 הנתונים מתייחסים ל-קופות חולים:מכבי, מאוחדת ולאומית(.

.31.12.2017 )סוף שנה( – הנתונים נכונים ל-מבוטחים בקופות חולים

ייתכן שמספר המבוטחים גבוה ממספר התושבים בסוף השנה ביישובים מסוימים, עקב חוסרעדכון ברישום.

שכירים ועצמאים.3.3.8 ( המבוטחים על-פי חוק הביטוח18האוכלוסייה הנחקרת כוללת את כל הבוגרים )מעל גיל

הלאומי ועל-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הנתונים מבוססים על דיווחי שכר והכנסה לשנת (. לא2018 ביוני 1 כפי שנקלטו בקובצי המוסד לביטוח לאומי עד מועד הכנת העיבודים )2016

תושבים.2,000מוצגים נתונים עבור רשויות מקומיות שבהן פחות מ-

25השכר החודשי והשכר השנתי הממוצע של שכירים

מי שבינו לבין מעסיקו קיימים יחסי עובד ומעביד ומקבל שכר ממעסיקו הרשום במסשכיר: הכנסה ובביטוח הלאומי והמדווח על תשלום מדי חודש. כל עוד משולם שכר )גם בעת

היעדרות עקב מחלה, חופשה, לימודים וכו'( העובד נחשב לשכיר. שכיר שהיה מועסק בכמה

שכר והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים(. 2018ראו גם: רוזנברג, מ' )25. ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון.301. סקרים תקופתיים 2016

( 49 (

מקומות עבודה, נספר בעיבודים אלו רק פעם אחת, כך שהנתונים משקפים את מספרהשכירים ולא את מספר משרות השכיר.

הנתונים מתייחסים לעובד שעבד לפחות חודש אחד בשנה כשכיר. בקבוצה זו נכללו השכיריםעצמאים. שהיו במשך השנה גם

בהגדרת "שכיר" נכללו גם הקבוצות הבאות:

.חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים ומועמדים לחברות העובדים במשקיהם

.עובדים המועסקים במשק בית

.חיילים בשירות קבע

.עובדים שפרשו מעבודתם לפני שהגיעו לגיל פרישה

אין נמנים עם השכירים תושבים זרים המועסקים בישראל.

שכר ברוטו לחודש ששולם לעובד השכיר, לפני ניכויים למס הכנסה וניכויים אחרים.שכר: השכר כולל: שכר יסוד, תוספות יוקר, תוספות ותק, מקדמות, תשלומים בעבור שעות נוספות, פרמיות, תגמולים, קצובות, מענקים ותוספות למיניהן )שוטפים או חד-פעמיים(, כמו כוננויות,

", קצובת נסיעה, גמול השכלה, גמול השתלמות, תשלומים בעד אחזקת13תורנויות, "חודש רכב, דמי הבראה וכו'.

השכר ברוטו אינו כולל הוצאות נלוות שהמעסיק מפריש לקרנות )כגון קרנות פנסיה או קופותגמל(, לביטוח לאומי ולביטוח בריאות ועוד.

מתקבל באמצעות חלוקת סכומי השכרשכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במשך השנה: חודשי עבודה אפשריים של השנה ובמספר12ברוטו ששולמו לשכירים במשך השנה ב-

השכירים. הנתונים מתייחסים לשכר שקיבל העובד מכל המשרות שבהן עבד במשך השנה.

נתוני השכר ששולם במשך השנה ומספר חודשי העבודה מבוססים על דיווח המעסיקים למס (. נוסף על כך מתנהל דיווח נפרד על שכר )בסיס הגבייה( חברי הקיבוצים126הכנסה )טופס

)הנחשבים כשכירים על-פי חוק הביטוח הלאומי(, על שכר העובדים במשק בית ועל מקבליפנסיה מוקדמת. נתונים אלה מעובדים במוסד לביטוח לאומי.

26הכנסה ממוצעת לחודש של עצמאי

עצמאי: מי שעוסק במשלח ידו ואינו עובד שכיר, והתקיים בו אחד מאלה:

עסק במשלח ידו לפחות עשרים שעות עבודה בשבוע בממוצע.א.

מהשכר50%הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-ב.הממוצע במשק.

שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית הממוצעת12עסק במשלח ידו לפחות ג. מהשכר הממוצע.15%ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-

הנתונים מתייחסים לעובדים שהיו עצמאים בלבד במשך השנה.

מתקבלת על-ידי חלוקת סכומיהכנסה חודשית ממוצעת של עצמאי במשך השנה: חודשי עבודה אפשריים של השנה ובמספר12ההכנסות של העצמאים במשך השנה ב-

העצמאים.

.1( – פרק א סעיף 1995על-פי חוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(, התשנ"ה )26( 50 (

הכנסת העצמאים מתבססת על שומה המדווחת במס הכנסה ועל נתונים המדווחים במוסד לביטוח לאומי. הכנסת העצמאים הרשומה בקובצי המוסד לביטוח לאומי היא ההכנסה

ה"גולמית", דהיינו כל ההכנסה מעבודה, גם אם אינה חייבת בדמי ביטוח )כגון הכנסה מעללסכום המרבי לתשלום דמי ביטוח(.

יש לציין כי הכנסות העצמאים הרשומות בקובצי הביטוח הלאומי אינן סופיות, ובשנים שלאחר מכן מתקבלים )במוסד לביטוח לאומי( ממס הכנסה "הפרשי שומה" רבים המתקנים את

ההכנסה הזמנית.

אחוז השינוי הריאלי של שכר השכירים ושל הכנסות העצמאים חושב לפי המקדם המתקבל , במדד המחירים לצרכן – ממוצע שנת2016מחילוק מדד המחירים לצרכן – ממוצע שנת

2015.

מדד אי-השוויון – שכירים )מדד ג'יני(

0מדד זה נועד למדוד את מידת אי-השוויון בחלוקת ההכנסות מעבודה. ערכו של המדד נע בין מלמד על אי-שוויון מוחלט. המדד מאפשר1 מורה על שוויון מוחלט ואילו הערך 0; הערך 1ל-

להעריך את פערי השכר בין קבוצות שונות של אוכלוסייה. החישוב מבוסס על מיון האוכלוסייההנתונה )השכירים( על-פי השכר )ברוטו( הממוצע לחודש בשנה.

חינוך.3.4 מובאים נתונים על מספר בתי הספר, מספר התלמידים, מספר כיתות הלימוד ומספר

התלמידים הממוצע לכיתה במערכת החינוך בישראל )חינוך עברי וחינוך ערבי(.

דרג חינוך

דרג חינוך שהוא השלב הראשון של הלמידה המאורגנת, וכולל מוסדותחינוך קדם-יסודי: חינוכיים לילדים מגיל שלוש ועד גיל בית ספר יסודי. פרסום זה כולל מידע על ילדים הלומדים

.במוסדות של משרד החינוך בלבד

דרג חינוך הממשיך את החינוך הקדם-יסודי וכולל בתי ספר יסודיים )רשמייםחינוך יסודי: ומוכרים( ובתי ספר מיוחדים. בתי הספר היסודיים כוללים בתי ספר שש-שנתיים )עד כיתה ו(

ושמונה-שנתיים )עד כיתה ח(. החינוך היסודי כולל תלמודי תורה.

דרג חינוך הממשיך את החינוך היסודי וכולל חטיבות ביניים ובתי ספרחינוך על-יסודי: תיכוניים תלת-שנתיים )חטיבות עליונות – כיתות י–יב( וארבע-שנתיים )כיתות ט–יב(. בבתי ספר תיכוניים, חד-נתיביים ורב-נתיביים, מתקיימים לימודים במסלולים עיוניים, חקלאיים,

טכנולוגיים ומקצועיים וכן בכיתות המשך בקיבוצים.

בבתי ספר ברשות המקומית.הלומדיםתלמידים ברשות מקומית: 27ספירת תלמידים

בתי ספר שמתקיימים בהם לימודים ביותר מדרג חינוך אחד )כגון: יסודי 28ספירת בתי ספר: וחטיבת ביניים( או ביותר מסוג בית ספר אחד )כגון: חטיבת ביניים ותיכון(, נספרו בכל דרג

הנתונים על תלמידים במערכת החינוך מבוססים על קובץ תלמידים המתקבל ממשרד27 החינוך. הנתונים כוללים תלמידים שאינם אזרחי ישראל כגון: ילדי דיפלומטים, ילדי

עובדים זרים, ילדים של יהודים מחו"ל אשר לומדים בארץ ועוד. כמו כן, הנתונים כולליםתלמידים ברשתות חינוך פרטיות.

הנתונים כוללים את רשתות החינוך הפרטיות כגון אורט, אמית, בני עקיבא וכו'.28( 51 (

נספרו פעם אחת בלבד. בפרופיל חינוך או בכל סוג בית ספר בנפרד, ואילו בשורת סך הכלהכלל ארצי ספירת בתי ספר ודרגי חינוך כוללת חסרי מעמד מוניציפלי.

20 תלמידים שעמדו בבחינות בגרות אינטרניות וצברו לפחות 29אחוז זכאים לתעודת בגרות:יחידות לימוד במקצועות הנדרשים. אחוז זה מחושב מכלל תלמידי כיתות יב.

אחוז זכאים לתעודת בגרות שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות מסך כל תלמידי יחידות3 פרט לזכאות לתעודת בגרות, דרישות הסף כוללות ציון עובר ברמה של כיתות יב:

יחידות לימוד באנגלית ומקצוע מוגבר אחד )נוסף על אנגלית(. שיעור זה4לימוד במתמטיקה, מחושב מכלל תלמידי כיתות יב.

תושבים ויותר,2,000הנתונים לגבי אחוז הזכאים לתעודת בגרות מתייחסים לרשויות שבהן 30, ושסך כל תלמידי כיתות יב בהן הוא יותר מ-25%שאחוז הזכאים בהן הוא לפחות

תלמידים. כמו כן מתייחסים הנתונים לתלמידים הגרים ברשות המקומית.

החישובים לגבי זכאים לתעודת בגרות בירושלים כוללים רק את החינוך העברי. יתר הנתוניםבנושא חינוך כוללים את מזרח ירושלים.

כוללים יישובים ללא מעמד מוניציפלי. במגזר הכלל ארצי נתוני החינוך

השכלה הגבוהההגדרות

מי שלמדו בכיתה יב.מסיימי תיכון:

מי שהופיעו לראשונה בקובצי הנתונים שלנכנסים להשכלה גבוהה, סטודנטים חדשים:הסטודנטים לתואר ראשון )לא כולל האוניברסיטה הפתוחה(.

תלמיד במוסד מוכר להשכלה גבוהה הלומד לקראת תואר אקדמי או תעודהסטודנט:אקדמית.

מוסד לימודים שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה והוסמךמוסד להשכלה גבוהה: להעניק תארים אקדמיים. נכללות אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות

לחינוך.

מוסד להשכלה גבוהה שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה, הוסמךאוניברסיטה:להעניק תארים אקדמיים ואשר קיימת בו פעילות מחקרית.

מוסד להשכלה גבוהה שאינו אוניברסיטה או מוסד שהוכר על ידי המועצהמכללה אקדמית:להשכלה גבוהה והוסמך להעניק תואר אקדמי.

מכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה שהוסמכה להעניק תוארמכללה אקדמית לחינוך:.(.B.Ed., M.Edאקדמי בחינוך )בעיקר

אוניברסיטה בעלת מאפיינים המייחדים אותה מיתר המוסדותהאוניברסיטה הפתוחה: להשכלה גבוהה. הדבר בא לידי ביטוי בקבלה פתוחה ללימודי תואר ראשון )ללא דרישות

מוקדמות( ובגמישות בבחירת מסלול הלימודים האישי ומשך זמן הלימודים.

תואר שמעניק מוסד להשכלה גבוהה. ישנם שלושה סוגי תארים: תואר ראשוןתואר אקדמי: ניתן בלימודים המיועדים לפתח מיומנויות אקדמיות בסיסיות; תואר שני ניתן בלימודים

המיועדים לפתח מיומנויות אקדמיות מתקדמות; תואר שלישי ניתן בלימודים שעיקרם הואמחקר.

אחוז כלל ארצי כולל "מחוץ ליישובים".29( 52 (

( 53 (

הסברים30 שעל אודותיו מתפרסמים נתונים הוא יישוב המגורים לפי קובץ אומדני אוכלוסייה.יישובה

פחות שנת הלידה.2018, מטבעו, משתנה עם הזמן ולכן חושב מחדש לפי הנוסחה: גילה

נלקחה מקובץ מרשם התושבים.שנת הלידה

כיוון שלאוניברסיטה הפתוחה אין ייחודיות מבחינת קבלת תארים, נכללה האוניברסיטהבנתונים אלו.

מתייחסים למי שהיו בשנת שנים8אחוז הנכנסים להשכלה גבוהה בתוך הנתונים לגבי )כולל(.2017–2011 השנים 8 תלמידי כיתה יב ונכנסו למוסד להשכלה גבוהה בתוך 2010

האחוז חושב כמנה )מונה חלקי מכנה( שבה המונה הוא מספר התלמידים בכיתה יב בשנת , והמכנה הוא מספר הסטודנטים החדשים במוסדות להשכלה גבוהה, לא כולל2010

האוניברסיטה הפתוחה.

לפני חישוב המנה נמחקו, הן במונה והן במכנה, שורות נתונים כפולות או כאלה שלא הופיעו בקובץ מרשם התושבים. כמו כן, מהמונה נמחקו שורות נתונים שהתייחסו לאנשים שלא היו

רשומים כתושבי ישראל.

. טווח השנים2010היישוב הוא יישוב המגורים כפי שמופיע בקובץ אומדני אוכלוסייה של שנת מהנכנסים ללמוד תואר ראשון מסיימים90% שנים נבחר כיוון שזהו טווח הזמן שבו כ-8של

100 פחות מ-2010אותו. לא הוצגו נתונים של יישובים או מועצות אזוריות שבהם היו בשנת תלמידי כיתה יב.

2018 מתייחסים למי שהיו בשנת 25–20אחוז הסטודנטים מקרב בני הנתונים לגבי סטודנטים לתואר ראשון או שני או שלישי במוסדות להשכלה גבוהה, לא כולל האוניברסיטה

הפתוחה.

25–20האחוז חושב כמנה )מונה חלקי מכנה( שבה המונה הוא מספר הסטודנטים בני בשנת25–20, והמכנה הוא כל תושבי היישוב בני 2018במוסדות להשכלה גבוהה בשנת

2017.

לפני חישוב המנה נמחקו מהמונה שורות נתונים כפולות או כאלה שלא הופיעו בקובץ מרשם התושבים. כמו כן, מהמונה נמחקו שורות נתונים שהתייחסו לאנשים שלא היו רשומים כתושבי

. טווח2017ישראל. היישוב הוא יישוב המגורים כפי שמופיע בקובץ אומדני אוכלוסייה של שנת נבחר כיוון שהוא מהווה טווח גילים נפוץ של סטודנטים לתואר ראשון בישראל.25–20הגילים

אנשים100 פחות מ-2018לא הוצגו נתונים של יישובים או מועצות אזוריות שבהם היו בשנת .25–20בגילי

2018 מתייחסים למי שהיו בשנת אחוז הסטודנטים מכלל האוכלוסייההנתונים על סטודנטים לתואר ראשון או שני או שלישי במוסדות להשכלה גבוהה, לא כולל האוניברסיטה

הפתוחה.

האחוז חושב כמנה )מונה חלקי מכנה( שבה המונה הוא מספר הסטודנטים במוסדות.2017, והמכנה הוא כל תושבי היישוב בשנת 2018להשכלה גבוהה בשנת

לפני חישוב המנה נמחקו מהמונה שורות נתונים כפולות או כאלה שלא הופיעו בקובץ מרשם התושבים. כמו כן, מהמונה נמחקו שורות נתונים שהתייחסו לאנשים שלא היו רשומים כתושבי

.2017ישראל. היישוב הוא יישוב המגורים כפי שמופיע בקובץ אומדני אוכלוסייה של שנת

להסברים, ראו פרק דמוגרפיה.30( 54 (

מתייחסים למי שקיבלו55–35אחוז מקבלי התארים מכלל אוכלוסיית בני הנתונים על תואר ראשון או שני או שלישי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כולל האוניברסיטה

הפתוחה, לא כולל מקבלי תארים מחו"ל.

האחוז חושב כמנה )מונה חלקי מכנה(, שבה המונה הוא מספר מקבלי התארים במוסדות והמכנה הוא כל תושבי2018 בשנת 55–35, שהיו בני 2017–1981להשכלה גבוהה בשנים

.2017 בשנת 55–35היישוב בני

לפני חישוב המנה נמחקו, מהמונה שורות נתונים כפולות )נבחר התואר הגבוה ביותר( או שורות נתונים שהתייחסו לאנשים שלא היו רשומים כתושבי ישראל, או שמס' הזהות שלהם לא

. יודגש כי2017ידוע. היישוב הוא יישוב המגורים כפי שמופיע בקובץ אומדני אוכלוסייה לשנת לא מדובר ביישוב המגורים בעת קבלת התואר אלא ביישוב המגורים בשנת הבדיקה, שיכולה

נבחר כיוון שהוא55–35 טווח הגילים .להיות שנת קבלת התואר או שנים רבות לאחר מכן מהווה טווח גילים שכיח שעד אליו אנשים מספיקים לקבל תואר אקדמי. לא הוצגו נתונים של

.55–35 אנשים בני 100 פחות מ-2018יישובים או מועצות אזוריות שבהם היו בשנת

בנייה ודיור.3.5 הנתונים כוללים את הבנייה ביוזמה פרטית וביוזמה ציבורית בכל הארץ )כולל בנייה ביישובים

הישראליים באזור יהודה והשומרון(.

נתוני הבנייה בכל הארץ התקבלו מהמקורות האלה: ועדות לתכנון ולבנייה, משרד הבינויוהשיכון, חברות בנייה, רשויות מקומיות וסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הנתונים מתייחסים לבנייה המיועדת למטרות אלה: מגורים, הארחה, עסקים, משרדים, תעשייה ומלאכה, מוסדות ציבור ומשקים חקלאיים. הנתונים מתייחסים לבניינים חדשים

ולתוספות בשטח ו/או למספר החדרים לבניינים קיימים. תיקונים כתוצאה משינויים פנימיים במבנים אינם נכללים. סיכומי הנתונים של הבנייה אינם כוללים מבנים של משרד הביטחון

ושל צה"ל.

אומדני הבנייה מבוססים על דוחות מהמקורות שהוזכרו לעיל, לאחר ניפוי כפילויות. כיוון שיש פיגור של עד שנתיים בדיווח, בעיקר בדיווח מהרשויות המקומיות, מתווספים לנתונים

המתקבלים מן המקורות הנזכרים אומדני פיגור וכן אומדנים של בנייה לא-חוקית. האומדניםעבור הבנייה הלא-חוקית מיוחסים בעיקר לחלק מן היישובים הלא-יהודיים.

סך כל השטח של כל הקומות בבניין. השטח נמדד בין הקצוות של הקירותשטח בנייה:החיצוניים. בבניינים בני שתי דירות ויותר השטח כולל גם שטחים משותפים.

חדר או מערכת חדרים ושטחי עזר בבניין קבוע או בחלק נפרד שלו שהוקמו, נבנודירה: מחדש או הומרו למטרת מגורים. לדירה גישה לרחוב )גישה ישירה, דרך גינה או דרך שטח

אחר( או לחלל משותף בתוך הבניין )חדר מדרגות, מעבר, אולם וכו'(.

התחלת חפירת היסודות של בניין.התחלת בנייה:

הערות:

מועד התחלת הבנייה של דירה הוא מועד התחלת הבנייה של הבניין שבו היאא.ממוקמת.

לגבי בנייה שאינה נכללת בסקר השדה של הלמ"ס, נזקפים נתונים של חודש ושנה שלב.התחלת הבנייה.

( 55 (

השלמת הבנייה של בניין או תחילת השימוש במחצית שטחו לפחות )המוקדםגמר בנייה: 31מביניהם(.

הערות:

הסטטיסטיקה של גמר בנייה מתייחסת למספר הבניינים או למספר הדירות שבנייתםא.הושלמה.

גמר בנייה של דירה הוא גמר הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת.ב.

לגבי בנייה שאינה נכללת בסקר השדה של הלמ"ס נזקפים נתונים של חודש ושנה שלג.גמר הבנייה.

מחושב מספר הדירות למגורים ברשות מקומיתדירות למגורים לפי מרשם מבנים ודירות: המבוסס על קובצי ארנונה של הרשויות המקומיות.32מתוך מרשם מבנים ודירות בלמ"ס,

הנתונים על מספר הדירות לפי חיובי ארנונה מתייחסים לעיריות ולמועצות מקומיות ונכונים.2018לחודש יוני

תשתיות ושירותים עירוניים.3.6 הנתונים על סלילת כבישים והנחת צינורות מים, ביוב ותיעול, מבוססים על דוחות שהתקבלו

מהמקורות השונים, לאחר ניפוי כפילויות. הנתונים כוללים את העבודות שבוצעו בתחום הרשויות המקומיות, ושדיווחו עליהן הן הרשויות המקומיות עצמן והן חברות ומשרדי ממשלה.

נתונים על עבודות הנדסה אזרחית, המבוצעות בתחומי רשויות שלא מתקבל מהן דיווח,נמסרים ללמ"ס רק על-ידי המבצעים )חברות ומשרדי ממשלה(.

כבישים.3.6.1 חלק דרך המשמש לתנועת כלי רכב מכל הסוגים, הנסלל בדרך כלל בחפירה אוכביש:

בחציבה, ובמילוי בשכבות מחומרים שונים ובכבישתם במכבש.

הערות:

כביש אינו כולל את שולי הדרך.א.

הנתונים כוללים סלילת כבישים חדשים והרחבה ושיקום של כבישים קיימים.ב.

סלילת כביש חדש, המשמש בעיקר לתנועת כלי רכב.סלילת כביש:

תוספת של לפחות נתיב נסיעה אחד לרוחבו של כביש קיים.הרחבת כביש:

הערות:

לא כולל הרחבה של שולי הדרך בלבד.א.

לגבי כביש שהורחב מובאים נתונים הן על השטח שהתווסף והן על אורך הקטעב.שהורחב.

הריסת כביש ישן או שכבות ממנו וסלילתו מחדששיקום כביש: .

(. "הבינוי בישראל2015למידע מפורט יותר ראו גם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )31 . ירושלים:1620(. פרסום מס' 34–22 )עמ' הסברים והגדרות – 3". מבוא, פרק 2014

המחבר. "שיטות".5ראו הסברים על השיטה בפרק 32

( 56 (

הערות:

לא כולל תיקוני כביש, כגון תיקונים בציפוי העליון.א.

לגבי כביש ששוקם מובאים נתונים הן על השטח ששוקם והן על אורך הקטע ששוקם.ב.

צינורות.3.6.2 הנחת צינור מים ראשי והסתעפויותיו )עד לחיבור לבניין או למתקן( לצורךהנחת צינור מים:

הולכת מים, וכן הנחת צינור מים קבוע להשקיה.

הערה: לא כולל הנחת צינור מים המחבר בין הרשת הראשית לבניין או למתקן, הנחת צינורמים זמני או נייד ותיקון של צינור מים.

הנחת צינור ביוב ראשי והסתעפויותיו )עד לחיבור לבניין או למתקן(, לצורךהנחת צינור ביוב:ריכוז מי שפכים והוצאתם.

הנחת צינור תיעול ראשי והסתעפויותיו )עד לחיבור לבניין או למתקן(,הנחת צינור תיעול:לצורך ריכוז מי גשמים והוצאתם.

33פסולת מוצקה ביתית, מסחרית וגזם.3.6.3

פסולת שנוצרת בסביבת משק הבית. פסולת ביתית מכילה שאריות מזון,פסולת ביתית: חומרי אריזה ומוצרים שהתקלקלו או שהתבלו. )פסולת בעלת תכולת נוזל נמוכה שנוצרת

בתחום משק הבית(.

פסולת מוצקה שמקורה בסביבה מסחרית כגון חנויות, שווקים, משרדים,פסולת מסחרית: מסעדות, מרכזי קניות ובתי קולנוע, שאריות של חומרי גלם המתקבלים תוך כדי תהליך

הייצור, חומרי גלם ומוצרי ביניים שהתקלקלו, שניזוקו או שנפסלו ואריזות של חומרי גלם.

חלק מפסולת מוצקה המורכב מענפים, עלים, זרדים, דשא קצוץ ושאריות גינה אחרות.גזם:

– סך כמויות המחזור )מחזוראחוז מחזור מתוך פסולת מוצקה ביתית מסחרית וגזם במקור ובתחנות המעבר( מחולק בסך כל הפסולת הנאספת ברשות המקומית )פסולת ביתית

מוצקה, מסחרית וגזם(.

34מים.3.7

סיכום של תקבולי הפקה ותקבולי קנייה.תקבולי מים:

כמות מים שהפיקה רשות מקומית/תאגיד מים. את כמות ההפקה קובעתתקבולי הפקה:רשות המים.

כמות מים שקנתה רשות מקומית/תאגיד מים מחברת מקורות או מספקיםתקבולי קנייה:אחרים.

מחושב כהפרש שבין סך כל תקבולי המים לסך כל צריכת המים באותה תקופתפחת מים:זמן.

סך הכל פחת מים מחולק בסך הכל תקבולי מים.אחוז פחת מסך כל תקבולי המים:

חישוב כמות הפסולת כולל גם פסולת שהועברה למחזור.2006החל בשנת 33

"שיטות".5ראו הסברים על השיטה בפרק כמות המים נמדדת במ"ק – מטר מעוקב.34

( 57 (

צריכת מים לפי ייעוד

כמות המים שסיפקה רשות מקומית/תאגיד מים לכל הצרכנים.צריכת מים:

כמות המים שסיפקה רשות(:קודם: "צריכה עירונית"צריכה ביתית וכל צריכה אחרת ) כולל גם צריכה תעשייתית, לא כולל2015מקומית/תאגיד מים לסוגי השימוש השונים. משנת

צריכה חקלאית.

נתוני הצריכה הביתית וכל צריכה אחרת כוללים: מגורים, מוסדות הרשות, גינון ציבורי, מסחרומלאכה, בנייה, תעשייה, בתי מרחץ ומקוואות ואחר. נתוני צריכה ביתית אינם כוללים פחת.

כמות המים שסיפקה רשות מקומית/תאגיד מים לצרכני חקלאות בהקצבה.צריכה חקלאית:

כמות מים שסיפקה רשות מקומית/תאגיד מים לצרכנים ביתיים שלא הוגדרו בסוגיאחר:השימוש המפורטים בדוח.

כמות מים הנצרכת במגורים בלבד, כולל גינון פרטי ליד הבית.צריכה למגורים:

הערה:

נתוני צריכת מים בסיכום הכלל ארצי לא כוללים מועצות אזוריות.

תחבורה.3.8

כלי רכב.3.8.1 כלי רכב שכתובת בעליו רשומה באותה רשות מקומית. יש להדגישכלי רכב ברשות מקומית:

לפי ולאכי הנתונים מחושבים לפי כתובתו )דהיינו הרשות המקומית( הרשומה של בעל הרכב מקום מגוריו של המשתמש בפועל ברכב ואף לא לפי היישוב שבו הרכב פעיל. כך לדוגמה

בערים: תל אביב-יפו, בני ברק ופתח תקווה רשומים כלי רכב על שם מדינת ישראל ועל שםחברות שונות, ביניהן חברות השכרה וליסינג.

כאשר חברות בעלות צי רכב גדול משנות, בשנה מסוימת, את הכתובת הרשומה של צי הרכב שלהן, חלה עלייה גדולה )לעומת השנה הקודמת( במספר כלי הרכב הרשומים ביישוב שאליו עברה החברה, ובמקביל חלה ירידה גדולה במספר כלי הרכב הרשומים ביישוב שממנו עברה

החברה. שינויי רישום אלה אינם משקפים שינויים במספר כלי הרכב העומדים לרשות האוכלוסייה המתגוררת ביישוב ויש להם גם השלכות על הגיל הממוצע של כלי הרכב

שביישוב. הגיל הממוצע של ציי רכב, בעיקר של חברות השכרה ושל חברות החכר )ליסינג(, הוא נמוך, ולכן משפיע על הגיל הממוצע של כלי הרכב ביישוב שבו החברה רשומה, לדוגמה

בעיר בני ברק.

כלי רכב יבשתי המונע בכוח מכני ומיועד להוביל בני אדם, מטען או כלי רכבכלי רכב מנועי:גרור. לא כולל כלי רכב יבשתי מנועי שנע על מסילה.

כולל את כל סוגי הרכב המנועיים הרשומים במשרדסך כל )מצבת( כלי הרכב המנועיים: . מצבת כלי2017הרישוי, ואשר היה להם רישיון בר תוקף או שתוקף רישיונם פג במהלך שנת

הרכב אינה כוללת רכב צבא ומשטרה, כלי רכב גרורים, טרקטורים, כלי רכב של אזרחי חוץ ושל בעלי רישיונות רכב זמניים, כלי רכב הרשומים ברשות הפלסטינית, כלי רכב של תיירים

חודשים, כלי רכב של דיפלומטים, כלי רכב של האו"ם וכו'.3השוהים בארץ פחות מ-

( 58 (

כלי רכב מנועי שאינו ציבורי או מסחרי וכן אינו דו-גלגלי,כלי רכב פרטי )מכונית פרטית(: אנשים )כולל הנהג(.9המיועד להסיע עד

35תאונות דרכים.3.8.2

תאונת דרכים שמעורב בה כלי רכב אחד בנסיעה,36תאונת דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד: שנפצע בה אדם אחד לפחות ושהוגדרה במשטרה כתאונה שנחקרת על ידה )תיק "ת"ד"(. קיימת הבחנה בין תאונה שהוגדרה במשטרה כתאונה שנחקרת על ידה )תיק "ת"ד"( לבין

הבחנה זו תלויה במספר הימים שעברו בין37תאונה שאינה נחקרת )תיק "כללי עם נפגעים"(. תאריך התאונה לבין תאריך מסירת ההודעה למשטרה )פער הדיווח( ובקריטריונים נוספים,

כמו מספר כלי הרכב מספר הנהגים ומספר הנפגעים המעורבים בתאונה.

תאונות שדווחו למשטרת ישראל. משטרת ישראל אינה רושמת תאונותרקהנתונים כוללים שמעורב בהן רכב צבאי בלבד.

כולל תאונות בדרכים לא-עירוניות, וכן את אזור יהודה והשומרון. נתון תאונות דרכים כלל ארצי

"( ויציאה )"ב-24דרך הנמצאת בתחום עירוני, ומסומנת בתמרורי כניסה )"ב-דרך עירונית: קמ"ש.50"(. המהירות המותרת בה בדרך כלל מוגבלת ל-25

שיעור תאונות דרכים לאלף תושבים מתייחס לאוכלוסייה ממוצעת.

שיעור תאונות דרכים לאלף כלי רכב מתייחס לממוצע כלי רכב.

2,000 מתפרסם עבור רשויות שבהן שיעור תאונות דרכים לאלף כלי רכב ולאלף תושביםתושבים ויותר.

מורשעים בדין במשפטים פליליים.3.9 הנתונים מציגים מידע על מורשעים בדין במשפטים פליליים שדינם נגזר בשנה נתונה.

הנתונים מתייחסים לתושבי ישראל שהואשמו בעבירה על החוק, שהם מבוגרים.

הנתונים כוללים פסקי דין שניתנו בערכאה ראשונה בבתי המשפט האלה: בתי משפט

מחוזיים, בתי משפט השלום, בתי משפט לעניינים מיוחדים )בית משפט לתעבורה, לנוער,

לעניינים מקומיים, לענייני משפחה ולתביעות קטנות( בתי הדין הצבאיים, המינהליים, הדתיים

ובתי דין לעבודה.

הנתונים אינם כוללים את התיקים שנסגרו או שנמשכו בהחלטת הפרקליטות והמשטרה, בשל

החלטות מינהליות ואחרות, ולא הגיעו להכרעת הדין. בנוסף, הנתונים אינם כוללים את מי

שעמדו לדין במשפטים פליליים ולא הורשעו. כמו כן, הנתונים אינם כוללים קטינים שעמדו

לדין במשפטים פליליים – בין אם הורשעו בדין ובין אם לא.

הנתונים מתייחסים לתאונות בדרכים עירוניות בלבד.35 תאונות דרכים עם(. 2017למידע מפורט יותר ראו גם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )36

פורסם באתר האינטרנט של הלמ"ס.. , חלק א: סיכומים כלליים 2017 נפגעים, הנתונים בפרסום זה מוצגים עבור תאונה שהוגדרה במשטרה כתאונה שנחקרת על ידה )תיק37

"ת"ד"(.( 59 (

יחידת הספירה היא פסק דין לגבי מורשע בדין אחד כאשר בכל פסק דין קיים תיק בית משפט

אחד או יותר.

תיק בית משפט יכול לכלול אישום על יותר מעבירה אחת נגד אותו אדם.

כל פסק דין נמנה פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או כמה אירועים פליליים שבוצעו

במועדים שונים ובמקומות שונים. במקרים שבהם נדונו בפסק הדין מספר תיקים )"איחוד

תיקים"(, התיק שנכלל הוא התיק העיקרי. במקרים שבהם לאדם הייתה יותר מהכרעה אחת

באותה שנה, הוא נכלל בסטטיסטיקה זו פעם אחת בלבד. פסק הדין שמייצג אותו במקרים

אלה יהיה פסק הדין האחרון שבו הוכרע דינו בשנה הנחקרת.

כל חיוב בדין של אדם בהאשמה שהוגשה נגדו ייחשב כהרשעה )לאהרשעה/מורשעים בדין:

כולל הליך ביטול הרשעה(.

הכרעה בדין מוצגת על פי כמה רמות פירוט: ברמה הכללית של פסק הדין בלבד, ברמת תיק

בית משפט, ברמת תיק החקירה וברמת העבירה המפורטת. ההכרעה המחושבת לפסק דין

נקבעת החל מרמת העבירה ועד לרמת פסק הדין. ההכרעה המחושבת תיחשב כהרשעה אם

נרשמה הרשעה לפחות באחת מהרמות. בכל שאר המקרים, תירשם ההכרעה כאי-הרשעה.

כולל עומדים לדין שזוכו ועומדים לדין שזוכו מחמת הספק. בנוסף כלולים עומדיםאי-הרשעה:

לדין שאינם מסוגלים לעמוד לדין או שאינם בני עונשין בשל מחלת נפש או ליקוי בכושר שכלי,

וכן עומדים לדין שנמצאו חייבים בדין אולם בוצע עבורם הליך ביטול הרשעה.

הליך ביטול הרשעה מתאר משפטים שבהם לפני מתן גזר הדין בית המשפט נתן צו מבחן או

לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסחA192צו שירות לתועלת הציבור תוך ביטול הרשעה – לפי סעיף

.1982משולב[ תשמ"ב-

חוק הנוער קובע כי "קטין" הוא מי שטרם מלאו לוגיל אחריות פלילית )מבוגרים וקטינים( :

אשר ביצע עבירה פלילית יישא באחריות פלילית למעשיו ואף ניתן12 שנים. קטין מעל גיל 18

"אינו בר עונשין"12להגיש נגדו כתב אישום ולהענישו על מעשיו. כל קטין שהוא מתחת לגיל

כלומר אינו נושא באחריות פלילית, ולכן גם אם ביצע עבירה פלילית, הוא לא יועמד לדין בגין

מעשיו. בעיבודים הסטטיסטיים הסיווג למבוגר ולקטין נעשה לפי הקריטריונים האלה: גיל בעת

ביצוע העבירה, גיל בעת הגשת כתב אישום ובית המשפט שבו נשפט הפרט. קטין נחשב מי

הקריטריונים מצביעים על היותו קטין, שאר המקרים ייחשבו כמבוגרים.3 מתוך 2ש-

אירוע פלילי שכולל הפרה של סעיף חוק ושלגביו הוגש כתב אישום נגד אדםעבירה פלילית:

אחד על ביצוע עבירה. בעיבודים הסטטיסטיים שבהם הפרט מיוצג על ידי יותר מעבירה אחת,

סוג העבירה נקבע לפי סעיף החוק החמור ביותר בהאשמה ובהרשעה כולה, העונש המרבי

הצפוי לנאשם, ובהתאם לדירוג חומרת קבוצת העבירה, כפי שנקבע על ידי משטרת ישראל.

סיווג העבירות על פי משטרת ישראל( 60 (

הכשלת עובד ציבור; תקיפה והכשלת שוטר; קטטות והפרעותעבירות כלפי הסדר הציבורי:

ברחובות ובמוסדות; איומים; שוחד; התקהלות או התאגדות; מטרד רעש וחסימת דרך; הסגות

גבול ועבירות כנגד חוק הכניסה לישראל.

רצח; ניסיון לרצח; הריגה; גרימת מוות ברשלנות; איומי רצח והריגה.עבירות כלפי חיי אדם:

חבלה גופנית חמורה; תקיפה; חטיפה, כפייה ומאסר שווא.עבירות כלפי גופו של אדם:

אינוס; מעשים מגונים; הפצת מחלות מין; הטרדה מינית.עבירות מין:

עבירות זנות ועבירות סמים.עבירות מוסר:

שוד; סחיטה; תקיפה לשם גנבה; התפרצות לבתי עסק, מוסדות ודירות; גנבותעבירות רכוש:

אופניים; גנבות רכב; כייסות; גרימת נזק לרכוש בזדון.

זיוף מסמכים, זיוף כספים; משיכת שיק ללא כיסוי.עבירות מרמה:

עבירות כלכליות; פיסקליות.עבירות כלכליות:

רישוי נשק ותחמושת; רישוי מלאכות, תעשיות ועסקים; רדיו וטלוויזיה; עבירותעבירות רישוי:

תעבורה ועבירות רישוי בנייה לא חוקית.

שאר עבירות; עבירות כלפי ביטחון המדינה; עבירות מינהליות.עבירות אחרות:

בגידה וריגול; מרד והסתה למרד; עבירות על חוקי חירום;עבירות כלפי ביטחון המדינה:

הסתננות; מסירת סודות רשמיים.

חוקי עזר עירוניים.עבירות מינהליות:

נתוני ביצוע התקציב.3.10

38התקציב הרגיל.3.10.1

הכנסותא.

ההכנסות בתקציב הרגיל מורכבות מהכנסות שוטפות הכוללות הכנסות עצמיות, השתתפותממשלה ומלוות.

הכנסות אלה מוינו לפי מקור ההכנסה וייעודה.

כוללות הכנסות מיועדות ושאינן מיועדות לסעיף הוצאה מסוימת. אתהכנסות לפי ייעוד: ההכנסות שאינן מיועדות הרשות מקצה לייעודים שונים על-פי שיקוליה )המקורות של הכנסות

אלה הם מסים מקומיים ומענק כללי(. הכנסות מיועדות מוקצות לשירותים מקומיים )כגון תברואה ותכנון ובניין עיר(, לשירותים ממלכתיים )כגון אחזקה שוטפת של מערכת החינוך,

נתוני מים )הכנסות – מפעל מים, הוצאות – רכישת מים( מוצגים עבור: הרשויות38 שמנהלות את משק המים בעצמן ולא באמצעות תאגידי מים, חובות בגין שנים קודמות

)גביית פיגורים(, החזרים מתאגידי מים, צריכת מים של מוסדות הרשות, היטל הנחת.צינורות מים, והכנסות/הוצאות אחרות

( 61 (

שכר מורים בחינוך העל-יסודי ושירותי רווחה לטיפול בילד ובמשפחה(, ולמפעלי הרשות )כגוןמפעלי מים ובתי מטבחיים(.

( 62 (

הכנסות לפי מקור:

הכנסות שהרשויות עצמן גובות מפרטים וממוסדות, כגון: ארנונה כללית,הכנסות עצמיות: .1 אגרות תשלומים הנגבות בתמורה להפקה של תעודות שונות, שלטים ועוד, היטלים על תצרוכת, כגון: היטל על בידור, מכסות מוועדים מקומיים )הכנסות המתקבלות מוועדים

הנמצאים בתחומי המועצה האזורית(, השתתפות כללית של מוסדות ותרומות, הכנסות מדמי שירות )הכנסות בתמורה לשירותים שונים שהרשות מעניקה לפרטים או לבעלי עסקים(, הכנסות משכר לימוד, הכנסות מרכוש וממפעלים שבבעלות הרשות והכנסות ממכירות,

השתתפות בעלים במימון עבודות פיתוח שעשתה עבורם הרשות המקומית.

גביית ארנונה למגורים היא חלק מהארנונה הכללית וכוללת גבייה לשנה השוטפת וגביית39פיגורים לשנים קודמות.

השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות מתחלקת לשניהשתתפות ממשלה: .2סוגים:

השתתפות כללית: מענקים המחולקים בין הרשויות לפי מפתח מסוים, כגון כושר כלכלי של הרשות, מענקים מיוחדים הניתנים להקטנת הגירעון המצטבר של הרשות וכו'.

השתתפות מיועדת: השתתפות הממשלה במימון שירותים מסוימים שאותם מספקות הרשויות המקומיות. גובהה של השתתפות זו נקבע לפי מדדים שונים, ובהתאם להם משרדי

הממשלה השונים מעבירים לרשויות כספים לאחזקת השירותים הללו.

מענקים/מלוות

מענק שהתקבל ממשרד הפנים והמיועד לסעיף ספציפי. אינו נכלל בסעיףמענק מיועד: 19"מענקים כלליים" בהכנסות בתקציב הרגיל של הרשות ואיננו מענק לכיסוי גירעון )פרק

בדוח הכספי המבוקר של הרשות המקומית(.

מענק שמקבלת הרשות לצורך איזון )הגירעון השוטף( בתקציב הרגיל.מענק כללי לאיזון:

מענק שהתקבל ברשות בעקבות החלטה מיוחדת של שר הפנים ואשר נכללמענק מיוחד: בדוח הכספי המבוקר19בסעיף "מענקים כלליים" בהכנסות התקציב הרגיל של הרשות )פרק

של הרשות המקומית(, לדוגמה: מענק ביטחון ומענק בחירות.

הלוואה שמקבלת הרשות לצורך איזון הגירעון השוטף בתקציב הרגיל.מלווה לאיזון:

סך כל ההכנסות בתקציב הרגיל, ללא מלוות לאיזון.הכנסות סופיות:

עיקר ההכנסות ממשרד החינוך הן עבור חינוך ברשות המקומית. :הכנסות ממשרד החינוך חלק קטן מההכנסות מיועד גם לרווחה חינוכית, לתרבות וכו'. הכנסות הרשות המקומית

ממשרד החינוך מיועדות לחינוך כגון: שכר מורים )על-יסודי(, דמי שכפול, סל תלמיד, שיפוץ בתי ספר וגני ילדים, שכר עוזרות גננות בגני ילדים, שכר אב בית בבתי ספר יסודיים ובחטיבות

ביניים, הסעות תלמידים, הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, מפעל הזנה, מועדוניות, שירות פסיכולוגי, מרכזייה פדגוגית, חינוך מבוגרים, קב"טים – שמירה וביטחון ועוד. לא כולל הכנסות

עבור שכר מורים בדרג החינוך היסודי.

ההכנסות של הרשות המקומית עבור חינוך, כולל אתהכנסות של הרשות עבור חינוך: ומהכנסות עצמיות.40ממשרדי ממשלה

"שיטות".5ראו הסברים על השיטה בפרק 39( 63 (

הכנסות עצמיות הן כל ההכנסות שאינן הכנסות לחינוך:)של הרשות(הכנסות עצמיות מהממשלה. הן כוללות הכנסות מהורים/תושבים והכנסות ממוסדות ומתרומות. דוגמה

להכנסות מהורים: דמי רישום, השתתפות/תשלומי הורים על הזנה בגני ילדים ובחינוך היסודי, צהרונים, שכר לימוד בגני ילדים טרום חובה, ביטוח תלמידים, חומרים, מועדוניות, אגרות

שירותים נוספים – פנימיות יום, קרן קרב, השתתפות במימון מזגנים, מיזמים משותפים עם הכנסות מרכז למידה על-יסודי, קייטנות גני ילדים ובתי ספר, שכר לימוד על-תיכון,בתי ספר,

, הסעות, סל תרבות, מיזם מתמטיקה על-יסודי, הכנסותליווי הסעות, העשרה בגני ילדים משירותי מרכז שיפור כישורי למידה, חוגים בבתי ספר, הכנסות משירותי אוטובוסים, חינוך מבוגרים – הכנסות משתתפים ועוד. דוגמה להכנסות ממוסדות ומתרומות: אגרות תלמידי חוץ )מרשויות אחרות(, שירות פסיכולוגי, השתתפות מוסדות בהסעות תלמידים, במלגות,

בחינוך מיוחד, בקידום נוער, השתתפות מפעל הפיס, השתתפות ג'וינט ישראל.

הכנסות הרשות המקומית ממשרד הרווחה עבור שכר לעובדיהכנסות ממשרד הרווחה: רווחה ועבור מתן שירותים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים כגון: משפחות במצוקה בקהילה, ילדים במעונות יום, מרכזי טיפול באלימות, משפחות אומנה, ילדים בסיכון, ילדים בפנימיות,

קשישים במעונות, נופשונים לקשישים, מועדונים לקשישים, בעלי פיגור שכלי במוסדות, בעלי פיגור שכלי במעונות טיפוליים, ילדים עיוורים במוסדות, טיפול בנכים בקהילה, נכים בפנימייה,

הסעות למרכז יום שיקומי ועוד.

כולל את ההכנסות של הרשות המקומית עבור רווחההכנסות של הרשות עבור רווחה: ומהכנסות עצמיות.41ממשרדי ממשלה

הוצאותב.

ההוצאות בתקציב הרגיל מורכבות מהוצאות לפעולות )שוטפות(, הוצאות חד-פעמיות, פירעוןמלוות וכו'.

כוללות הוצאות המיועדות להנהלה כללית )הוצאות על מינהל הרשות, כגוןהוצאות לפי ייעוד: מנגנון, מינהל הכספים, גזברות וגבייה(, למימון )עמלות וריבית על משיכת יתר(, לשירותים

מקומיים, לשירותים ממלכתיים )כגון חינוך ורווחה(, למפעלים וכו'.

בתקציב הרגיל של הרשות המקומית משקפות את נפח פעילותה התקציבית 42הוצאות לחינוך של הרשות המקומית במתן שירותי חינוך. הנתונים המוצגים מבוססים על דוחות כספיים של הרשויות המקומיות וכוללים את ההוצאות שאותן סיווגה הרשות המקומית כ"הוצאות לחינוך"

(. ההוצאות העיקריות הן עבור התלמידים הלומדים ברשות המקומית )כולל81, פרק 2)טופס תלמידים הגרים ביישובים אחרים ולומדים ברשות המקומית(.

ההוצאות לחינוך בתקציב הרגיל של הרשות המקומית הן חלק מהשקעה כוללת בחינוך, ואינן כוללות הוצאות של גופים אחרים לחינוך. יש לזכור שגובה ההוצאות הללו אינו משקף את

כוללותאיכות החינוך שהתלמיד מקבל. ההוצאות לחינוך בתקציב הרגיל של רשות מקומית

הכנסות לחינוך ממשרדי ממשלה: משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה, משרד40 הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לביטחון הפנים, המשרד

להגנת הסביבה וכו'. הכנסות לרווחה ממשרדי ממשלה: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד41

הכלכלה והתעשייה וכו'. ייתכנו הבדלים בהגדרת מרכיבי ההוצאות/ההכנסות בתקציב הרשויות המקומיות, לכן42

.ההשוואה בין הרשויות המקומיות עשויה להטעות במקרים מסוימים( 64 (

הוצאות על שכר המורים של בתי הספר התיכוניים המתוקצבים דרך הרשות המקומית, שכר אב בית ומזכירות בבתי הספר, שכר גננות עובדות מדינה, שכר סייעות בגני ילדים, אחזקה

שוטפת של ציוד ומבנים, מינהל החינוך ברשות המקומית, הסעות של תלמידים ומלווים )כולל ברכב ממוגן(, שירות פסיכולוגי, שמירה ואבטחה של מוסדות חינוך, יום לימודים ארוך,

השתתפות הרשות המקומית בחינוך התלמידים הגרים בתחומה ולומדים ברשות מקומית אחרת )העברה תקציבית בין הרשויות(, השתתפות הרשות המקומית בחינוך התלמידים הלומדים בתחומה וגרים ברשות מקומית אחרת )העברה תקציבית ממשרד החינוך( וכו'.

: הוצאות שכר מורים בבתיאינן כוללותהוצאות לחינוך בתקציב הרגיל של הרשות המקומית הספר היסודיים, הוצאות לחינוך בתקציב הפיתוח של הרשות המקומית, הוצאות לחינוך של

מלכ"רים ציבוריים ומלכ"רים פרטיים )כגון שכר מורים בבתי ספר בהפעלת מלכ"רים(, הוצאותמשקי הבית עבור חינוך לא פורמלי ועוד.

לא מומלץ לחשב את ממוצע ההוצאות לחינוך של הרשות המקומית לתלמיד עלהערה: בסיס הנתונים שבפרסום )הוצאה לחינוך וסך כל התלמידים(. חישוב זה עלול להטעות, הן

מבחינת גובה ההוצאות של הרשות המקומית והן בהשוואה בין הרשויות, שכן ההוצאות לחינוך בתקציב הרשויות כוללות את ההוצאות לגני ילדים, ואילו נתון סך כל התלמידים לא

כולל את גני הילדים. בנוסף, ההוצאות לחינוך אינן כוללות את שכר המורים בדרג החינוך היסודי, וכן הוצאות אחרות המפורטות לעיל. כמו כן, לא רצוי להשוות אחוז הוצאות חינוך

מסך כל הוצאות הרשות בשל השונות בסוגי ההוצאות ואוכלוסיית התלמידים בין הרשויותהשונות.

הנתונים מתייחסים לרכישות מים של הרשויות )שבהן אין תאגידי מים(, ואינםרכישות מים: כוללים מרכיבים נוספים כגון: שכר, פירעון מלוות, תחזוקת רשת המים, מוני מים ועוד.

שבהן משק המים מנוהל על ידי תאגיד המים, נתוני ההוצאות מוצגים עבור תצרוכת ברשויותעצמית של מוסדות הרשות המקומית.

כוללות:הוצאות לפי סוג

:עלות שכר עבודה ומשכורת לעובדי הרשות, כולל עלות משכורות ושכרעלות עבודה עבודה לעובדים במפעלי עזר של הרשות.

עלות עבודה כוללת: שכר משולב )כולל הפרשי שכר(, שעות נוספות, תשלומים בגין סיום יחסי עבודה עובד-מעביד, אחזקת רכב, תשלומי פנסיה, תשלומים שונים

)הבראה, ביגוד, טלפון, קצובת נסיעה, אשל וכו'(, תשלומי מעביד לביטוח לאומי, תשלומי מעביד לקופת גמל ולקרן השתלמות, תשלום מס שכר על-ידי המעביד, עלויות

מעביד אחרות, תשלומים לחברת כוח אדם.

:קניות שוטפות לצורך הענקת שירותים, כגון אחזקת בניינים,הוצאות לפעולות תחבורה, ודואר, כיבוד, הוצאות משפטיות, עמלות וכו'. הוצאות אחרות לפעולות

כוללות: הובלה, דלק, חומרים וכלים ושירותים במפעלי עזר של הרשות.

:כולל תשלומי קרן ותשלומי ריבית והצמדה )בהוצאות של ההנהלהפירעון מלוות הכללית כלולות בהוצאות הריבית גם הוצאות עבור משיכת יתר(.

:בדרך כלל השתתפויות בתקציב הבלתי רגיל ורכישות שונות.הוצאות חד-פעמיות

:תמיכות ותרומות למוסדות חינוך, תרבות, בריאות, רווחה ודת; העברותהשתתפויות למשקי בית ולמגזר הציבורי כגון איגודי ערים, מועצות דתיות ומשרדי ממשלה.

( 65 (

עודף וגירעוןג.

ההפרש שבין סך כל ההכנסות לבין סך כל ההוצאות יוצר עודף או גירעון בתקציב הרגיל.

ההפרש שבין סך כל ההכנסות )כולל מלוות( לבין סך כל ההוצאות.עודף/גירעון תקציבי:

ההפרש שבין סך כל ההכנסות לבין סך כל ההוצאות, למעט המלוותעודף/גירעון שנתי:שנתקבלו לאיזון התקציב הרגיל, לפירעון מלוות או להקטנת הגירעון המצטבר.

התקציב הבלתי רגיל.3.10.2 התקציב הבלתי רגיל מיועד למימון פעולות פיתוח, הכוללות עבודות לביצוע תשתיות, כגון:

בניית מבני ציבור, סלילת כבישים ומימון רכישות של ציוד, של מכונות, של קרקע וכו'.

הלוואות ממקורות שונים )כגון: בנקים, ממשלה ואשראי קבלני(, כוללות:הכנסות א. העברות מהתקציב הרגיל, השתתפות הממשלה ובעלי הנכסים שעבורם בוצעה

העבודה, מכירת רכוש, העברות מקרנות וכו'.

– השתתפות בעליהשתתפות בעלי נכסים בתקציב הבלתי רגיל )השתתפות בעלים( נכסים בעבודות פיתוח כגון: סלילת כבישים ומדרכות, הנחת קווי הולכת מים, ביוב וניקוז

וכו'.

מימון עבודות פיתוח )כגון: בניית מבני ציבור, סלילת כבישים וכו'(,כוללות:הוצאות ב.רכישת ציוד ומכונות, העברות הון, פירעון מלוות וכו'.

, מאחר שבמשרד2016אחוז שינוי ריאלי בתקציב מתייחס לנתונים עדכניים של שנת .2016הפנים התבצעו עדכונים למפרע לנתוני שנת

2017חישוב אחוז השינוי הריאלי מתבסס על מדד המחירים לצרכן – ממוצע שנת .0.2%מדד המחירים לצרכן ב- עלה 2017 בשנת .2016מחולק בממוצע שנת

מגבלות הנתונים.3.10.3 ייתכנו הבדלים בהגדרת מרכיבי ההוצאות/ההכנסות בתקציב הרשויות המקומיות, לכן

ההשוואה בין הרשויות המקומיות עשויה להטעות במקרים מסוימים.

חיובי ארנונה לפי סוג נכס.3.11

43,44פירוט סוגי הנכס והגדרות

מבנה המיועד לשמש למגורים או משמש בפועל למגורים. לדוגמה: מבנימבנה מגורים: מגורים, מבני עזר, בתי אבות, צריפים ופחונים, מחסנים ביתיים, מבני מגורים צמודי קרקע.

חויבו נכסי מדינה בהתאם לסוג2013בהתאם להנחיית משרד הפנים, החל בשנת 43 הנכס שאליו הם שייכים. לכן, במספר רשויות מקומיות חלו שינויים בחיובי ארנונה,

בעיקר למגורים, ובנכסי מדינה. צווי ארנונה של הרשויות המקומיות, "תקנות והסדרים במשק–מקור המידע על הגדרות 44

".2007המדינה )ארנונה כללית ברשויות המקומיות(, התשס"ז-( 66 (

משרדים ושירותי מסחר, מרפאות פרטיות, עסקים אחרים 45משרדים, שירותים ומסחר: )פרט לבנקים(, בתי קולנוע ותאטראות, חנויות, תחנות דלק, תחנות אוטובוס, מסעדות,

קיוסקים מזנונים, אירוח ובתי קפה, חנויות, רשתות שיווק, דוכנים, מרכולים, בתי מרקחת, מחסני עסקים, מסחר כללי, בתי קירור, מסחר קמעוני, מסחר במרכז מסחרי, מסחר

בשכונות, סניפי דואר וסוכנויות דואר שבהם ניתנים שירותים לציבור, מעברים בקניון, מתקני חשמל. מבני ציבור, נכסי מדינה, משרדי ממשלה, בתי חולים ובתי ספר לאחיות, מוסדות

אשפוז, מרפאות ציבוריות, מוסדות לימוד ומחקר, מוסדות חינוך, מועדונים, מעונות יום, גניילדים פרטיים, מתקני ספורט, מוסדות תרבות, מוסדות אחרים.

מבנים לתעשייה לרבות מפעלי בנייה, בתי תוכנה, בתי מלאכה, מחסנים,תעשייה ומלאכה: חדרי פיקוח ובקרה, בתי בד, סככות לתעשייה, סככות למלאכה, מוסכים, מחצבות, מסגריות,

נגריות, מתפרות.

בנקים, חברות ביטוח.בנקים וחברות ביטוח:

מלונות, צימרים, לינה כפרית, בתי הארחה, אכסניות, אכסניות נוער.בתי מלון:

חניונים.חניונים:

כל קרקע שבתחום העירייה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקיםקרקע תפוסה: בה בנפרד מהבניין. לדוגמה: קרקע תפוסה לצורך גידול בעלי חיים, קרקע תפוסה לתיירות,

קרקע תפוסה לבנקים ולרשתות שיווק, קרקע תפוסה לתעשייה ולמלאכה, קרקע תפוסה לתקשורת, קרקע תפוסה לאירועים, קרקע תפוסה לסככות, קרקע תפוסה לחברת החשמל,

שטח פנוי בתחום תחנת דלק, קרקע תפוסה לבריכות.

קרקע תפוסה, שמחזיק מפעל שתחום עיסוקו אינוקרקע תפוסה במפעל עתיר שטח: . שטח הקרקע התפוסה1חשמל, מים, ביוב או בזק, אם התקיימו שני הקריטריונים הבאים:

.2 דונם לפחות; 400יחד עם השטח הבנוי שמחזיק המפעל בתחום הרשות המקומית הוא השטח הבנוי של המפעל אינו עולה על מחצית משטח הקרקע התפוסה שמחזיק המפעל.

לעניין זה, "שטח בנוי" – לרבות סככות, מכלים, שנאים ומתקנים.

כל קרקע שבתחום העירייה שאינה בניין, המשמשת מטע או משתלה או 46אדמה חקלאית: משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים. למרות זאת, אם קרקע זאת נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית

המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בהתאם לדרגת התפתחותו של אותו אזור. לדוגמה: פרדסים, אדמה חקלאית, קרקע חקלאית למרעה, מטע פורה, מטע לא פורה, אדמה עם

השקיה, אדמת בעל, אדמת שלחין, אדמת מטע, שטחים חקלאיים – חממות.

מבנה של קבע הנמצא על אדמה חקלאית, ומשמש לצורכי חקלאות או לגידולמבנה חקלאי: בעלי חיים. לדוגמה: סככות חקלאיות, מבני רפת, מבני לול, דירי חזירים, מבני עזר לחקלאות,

מחסנים חקלאיים, מבני גידול בעלי חיים, בריכות דגים, בתי אריזה לגידולים חקלאיים.

נכסים אחרים, מבנים ומתקני תקשורת, בתי קירור, שטח חציבה, נכס בבנייה,יתר סוגי נכס: אדמת בניין, מאגרי מים, מבנה טרנספורמציה, "מקורות" – מתקנים, "מקורות" – קרקע, קרקע

למתקני חשמל, קרקע בריכת חמצון, קרקע בריכות החדרה, בארות מים, בריכות שחייה, אנטנות, מתקני שאיבת מים, מתקני חלוקת דואר, מגרשים ריקים, מגרשים בבנייה, אדמות

בעבר סווגו הנתונים בקטגוריות: חיובי ארנונה – "עסקים" וחיובי ארנונה – "מוסדות45ומבנים" )מוסדות ציבור(.

בעבר נקרא: קרקע חקלאית.46( 67 (

ללא השקיה, נחלה מעובדת, נחלה לא מעובדת, מחסנים וסככות, מתקני טיהור, מתקני מים,מקלטים, מבני עזר לתעשייה.

דוחות כספיים מבוקרים של הרשויות המקומיות.מקור הנתונים:

( 68 (

מדד חברתי-כלכלי.3.12 מאפיין את הרשויות המקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית שלהמדד החברתי-כלכלי

הרמה החברתית-כלכלית2015.47נתונים ממקורות מינהליים בשנת על סמך האוכלוסייה של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים הבאים: הרכב

הרשויות255עבור דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. המדד חושב מועצות אזוריות.54 עיריות ומועצות מקומיות ו-201מתוכן המקומיות,

.2013 המשתנים ששימשו לחישוב המדד החברתי-כלכלי 14חישוב המדד מבוסס על אותם

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרדמקורות הנתונים הם:האוצר, משרד הביטחון, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין.

בשיטת ניתוח גורמים, ומתוקנן כך שממוצע ערכי המדד שלערך המדד מחושב כערך רציף, כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע

ערך המדד הוא המרחק של הרשות המקומיתהכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. - נמוכה1.000לדוגמה, רשות שקיבלה ערך מדד מהממוצע ביחידות של סטיות תקן.

מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע,

והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.

אשכולות הומוגניים, שאינם10לפי ערך המדד הרציף, סווגו הרשויות המקומיות ל- החלוקה בוצעה באמצעות שיטת ניתוח אשכולות המביאה לשונות מינימליתשווים בגודלם.

מציין את הרמה1של ערכי המדד בתוך האשכולות ולשונות מקסימלית בין האשכולות. אשכול מציין את הרמה הגבוהה ביותר.10החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול

מדד פריפריאליות.3.13 עיריות ומועצות מקומיות201 יישובים, מתוכם 1,210 חושב עבור 201548מדד הפריפריאליות

מועצות אזוריות, לפי מעמדם המוניציפלי המעודכן לסוף שנת54 יישובים בתוך 1,009-ו2015.

ערך מדד הפריפריאליות של יישוב מחושב כסכום משוקלל של ציוני התקן של שני מרכיבים:.1/3, וקרבה לגבול מחוז תל אביב – במשקל של 2/3נגישות פוטנציאלית – במשקל של

מרכיב הנגישות הפוטנציאלית מחושב לפי מודל הגרוויטציה, ומבטא את קרבת היישוב.1 היישובים המשוקללת בגודל האוכלוסייה שלהם, כאשר גודל1,210לכל אחד מ-

האוכלוסייה מעיד על עוצמת האפשרויות, הפעילויות והנכסים בכל יישוב.

מרכיב הקרבה לגבול מחוז תל אביב מחושב כמרחק מגבול מחוז תל אביב כפול מינוס.2 אחד, ומבטא את המבנה המונוצנטרי של מדינת ישראל, כאשר מחוז תל אביב מהווה

מרכז כלכלי ועסקי של המדינה.

אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה. 351/2018ראו: הודעה לתקשורת מס' 47, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2015 החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת

2015 מדד הפריפריאליות 48( 69 (

חישוב המרחקים בכל אחד ממרכיבי המדד נעשה לפי הדרך הקצרה ביותר ברשת צירי , תוך התחשבות באילוץ של חסימת כבישים2015התנועה בכבישים המעודכנת לסוף שנת סגורים מטעמי בנייה או מטעמי ביטחון.

הערך הנמוך של המדד מציין את היישוב הפריפריאלי ביותר, והערך הגבוה – את היישובהמרכזי ביותר.

ערך מדד הפריפריאליות של רשות מקומית הוא ערך מדד של עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית כפי שהתקבל מהעיבוד הנ"ל. ערך מדד הפריפריאליות של מועצה אזורית

מתקבל כממוצע של ערכי מדד היישובים בתוך המועצה, משוקלל בגודל האוכלוסייה שלהם.

קבוצות )אשכולות( הומוגניות שאינן שוות גודל, לפי ערכי מדד10הרשויות המקומיות חולקו ל- הפריפריאליות שלהן. החלוקה בוצעה בשיטת ניתוח אשכולות, כך ששונות ערכי המדד בתוך

הקבוצות תהיה מינימלית ככל האפשר, ושונות ערכי המדד בין הקבוצות תהיה מקסימלית. – הרשויות המרכזיות ביותר.10 נמצאות הרשויות הפריפריאליות ביותר, ובאשכול 1באשכול

אשכולות לפי ערכי מדד הפריפריאליות שלהם10היישובים בתוך המועצות האזוריות סווגו ל-ולפי גבולות האשכולות של הרשויות המקומיות.

מדד קומפקטיות.3.14 היישובים2006.50 עיריות ומועצות מקומיות בשנת 197 מחושב עבור 49מדד הקומפקטיות

מדורגים על רצף מ"קומפקטי" ל"לא קומפקטי", לפי תבנית מרחבית של מרקם עירוני. מוגדר כשטח בתוך גבול השיפוט של היישוב הכולל שטחים בנויים ושטחיםהמרקם העירוני

. ביישובים2006פתוחים מוקפים על-ידי שטח בנוי, על-פי נתונים של שימושי קרקע לשנת שבהם אין רצף של שטחים בנויים בתוך מרקם עירוני, ניתן להבדיל בין מרקם מרכזי לבין

מרקמים מדלגים.

המתארים ממדים מרחביים שונים של מדד הקומפקטיות נבנה כהרכב של מאפיינים , שאותם ניתן לייחס לשני היבטים עיקריים של התפתחות מרחבית אשר אינםמרקם עירוני

בהכרח קשורים זה לזה:

של שטחים בנויים; גודל, צורה או התפשטות , המתייחסת לממדים גאומטריים כמותצורהריכוז ורצף פנימי של שטחים בנויים.

יישוב נחשב קומפקטי יותר, ככל שצורת המרקם העירוני שלו מעגלית יותר, ככל שיש בו פחות שטחים מדלגים והם פחות מרוחקים מהמרקם המרכזי, וככל שיש בו יותר רצף פנימי של

שטחים בנויים.

הכולל את היישובים1 אשכולות לפי ערך המדד, החל באשכול 10היישובים מסווגים ל- הכולל את היישובים הפחות קומפקטיים. האשכולות אינם10הקומפקטיים ביותר, ועד אשכול

שווים בגודלם. החלוקה בוצעה באמצעות השיטה המביאה לשונות מינימלית של ערכי המדדבתוך האשכולות ולשונות מקסימלית בין האשכולות.

מדד הקומפקטיות של עיריות ומועצות(. 2014ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )49, ירושלים: המחבר, באתר האינטרנט של הלמ"ס.1563. פרסום מס' 2006 מקומיות

עבור מועצות אזוריות משתמש משרד הפנים במדידת הקומפקטיות על-ידי ממוצע50המרחקים בדרך הכביש הקצרה ביותר בין יישובי המועצה לבין מרכזה התפקודי.

( 70 (

אפיון טופוגרפי בעיריות ובמועצות מקומיות.3.15 של כל עירייה200651הבסיס הגאוגרפי לחישוב מדד הטופוגרפיה הוא המרקם העירוני

ומועצה מקומית, אשר שימש בסיס לחישוב מדד הקומפקטיות. על המרקם העירוני שורטטה מטרים, ולכל ריבוע חושבו שני נתונים מייצגים:25X25רשת ריבועים ששטחם

.הגובה מעל פני הים נמדד במטרים ומבטא את גובה:

נמדד במעלות ומבטא את גודל הזווית שבין המישור האופקי לבין המדרון, על סמךשיפוע:קווי הגובה.

של משרד הפנים. עלGISהחישוב נעשה באמצעות תוכנה מיוחדת למידע גאוגרפי ביחידת ה-בסיס נתונים אלו בוצעו חישובים סטטיסטיים, ותוצאותיהם מפורטות בקובץ הנתונים.

להלן הגדרות המשתנים המופיעים בקובץ הנתונים:

גובהא.הגובה המינימלי מגובהי כל הריבועים שעל המרקם העירוני.גובה מינימלי – 1א.

הגובה המקסימלי מגובהי כל הריבועים שעל המרקם העירוני.גובה מקסימלי – 2א.

ההפרש שבין הגובה המקסימלי לבין הגובה המינימלי במרקם העירוני.טווח הגבהים – 3א.

ממוצע הגבהים של כל הריבועים במרקם העירוני.ממוצע הגבהים – 4א.

סטיית התקן של הגבהים של כל הריבועים במרקםשל הגבהים – סטיית התקן5א.העירוני.

ציון תקן הוא משתנה מתוקנן עם ממוצעציון התקן של סטיית התקן של הגבהים – 6א. 197, ששומר על סדר המשתנה המקורי. התקנון נעשה עבור 1אפס וסטיית תקן

המרקמים העירוניים.

בדירוג: המרקם העירוני שסטיית התקן של הגבהים שבו1מקום דירוג סטיית התקן – 7א. בדירוג: המרקם העירוני שסטיית התקן של הגבהים שבו197היא הקטנה ביותר; מקום

היא הגדולה ביותר.

שיפועב.

ממוצע השיפועים של כל הריבועים במרקם העירוני.שיפוע ממוצע – 1ב.

ציון תקן הוא משתנה מתוקנן עם ממוצע אפס וסטייתציון תקן של השיפוע הממוצע – 2ב. המרקמים העירוניים.197 ששומר על סדר המשתנה המקורי. התקנון נעשה עבור 1תקן

מדורגות לפי כל הרשויות המקומיות – דירוג רשות מקומית לפי השיפוע הממוצע3ב. )הרשות בעלת השיפוע הממוצע1השיפוע הממוצע של המרקמים העירוניים שלהן, מ-

)הרשות בעלת השיפוע הממוצע הגדול ביותר(.197הקטן ביותר( עד

סטיית התקן של של כל רשות מקומית חושב כממוצע של ציון תקן שלמדד הטופוגרפיה (.2( וציון התקן של השיפוע הממוצע במרקם העירוני )ב.6במרקם העירוני )א. הגבהים

משקל שווה לכל מאפיין טופוגרפי: לסטיית התקן של הגבהים משמעות הדבר היא שניתן לפי ערך מדד הטופוגרפיה שלהן.197 עד 1ולשיפוע הממוצע. כל הרשויות המקומיות דורגו מ-

. האשכולות אינם שווים בגודלם.10 עד 1סווגו לאשכולות מ-כמו כן, כל הרשויות המקומיות

.3.13ראו הגדרת המרקם העירוני בסעיף 51( 71 (

החלוקה בוצעה באמצעות השיטה המביאה לשונות מינימלית של ערכי המדד בתוךהאשכולות ולשונות מקסימלית בין האשכולות.

עמדות הציבור כלפי נושאים שונים )הסקר החברתי.3.162017)

הסקר החברתי מספק מידע מעודכן על תנאי החיים של האוכלוסייה בישראל ועל רווחתה. שאלות קבועות200הסקר מורכב משני חלקים: החלק הראשון הוא גרעין קבוע, הכולל כ-

)הנשאלות מדי שנה( במגוון תחומי חיים כגון: בריאות, דיור, תעסוקה ומצב כלכלי; החלק השני מוקדש בכל שנה לנושא אחר )נושא שנתי מתחלף(, והשאלות שבו מתייחסות בהרחבה

ומעלה. בלוחות מוצגים ממצאים מהסקר20לנושא שנבחר. הסקר מבוסס על מדגם של בני תושבים ויותר.100,000עבור ערים שבהן

שונה סימון טעות הדגימה היחסית: נתונים עם טעות דגימה יחסית2015 החל משנת הערה: לא30% מפורסמים בסוגריים ונתונים עם טעות דגימה יחסית מעל 30%–15%בשיעור

מפורסמים ובמקומם יש נקודתיים.

ונתונים40%–25%בשנים קודמות פורסמו בסוגריים נתונים עם טעות דגימה יחסית בשיעור לא פורסמו.40%עם טעות דגימה יחסית מעל

שימושי קרקע.3.17 שימושי הקרקע הם הדרכים שבהן האדם מנצל את הקרקע: הסדרים, פעילויות ותשומות

אנושיות לצורך ניצול, שינוי או שימור הקרקע. שימושי הקרקע מתייחסים למצב בהווה, בניגוד לייעודי קרקע המתייחסים לשימוש עתידי. הגדרה זו מבוססת על ההגדרה המופיעה בתקן

שפרסם האו"ם, עבור סיווג של תכסית ועל תקן מערך קודים ארצי אחיד למיפוי תכסיות ושימושי קרקע, שהוכן במסגרת הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גאוגרפיות. המידע

.2013מעודכן לסוף שנת

מטרים ולכל תא נקבע שימוש הקרקע100X100נבנתה רשת תאים ארצית רציפה שגודלם העיקרי בו )שימוש הקרקע ששטחו הוא הגדול ביותר מבין שימושי הקרקע הנמצאים בתא(.

קטגוריות לפי14 שימושי קרקע וכיסויי קרקע שקובצו ל-37בשכבת המידע הגאוגרפית קיימים הפירוט הבא:

שימושי הקרקע הנכללים בקטגוריהשם הקטגוריה

מגוריםמגורים

חינוך והשכלהחינוך והשכלה

בריאות ורווחהבריאות ורווחה

שירותי דת, חירום והצלה, שירותי מינהל ציבורי, בתי עלמין, שירותשירותים ציבורייםלציבור ללא אפיון

תרבות, פנאי, נופשוספורט

תרבות פנאי וספורט, מלונאות ואירוח כפרי

מסחר ומשרדים, מסחר ומגורים במרכז עירונימסחר ומשרדים

( 72 (

שימושי הקרקע הנכללים בקטגוריהשם הקטגוריה

תעשייהתעשייה

תחנות תדלוק ושירותי דרך, מכלולי תחבורה מסילתית, מכלוליתשתית ותחבורה תחבורה אווירית, מכלולי תחבורה ימית, חשמל ותקשורת, סילוק

פסולת, תשתיות רטובות סגורות, חניונים ותחנות מרכזיות, כבישים

מתחמי גידול בעלי חיים, בתי צמיחה, מבנים חקלאיים ללא אפיוןמבנים חקלאיים

גינון לנוי – פארקציבורי

גינון לנוי – פארק ציבורי

יער וחורשיער וחורש

מטעיםמטעים

גידולי שדהגידולי שדה

כרייה וחציבה, חפירה ארכיאולוגית, חפור מופר אחר, שיחים – בתהאחרועשבוני, קרקע, אזור סלעי, גופי מים מלאכותיים, גופי מים טבעיים

וכן על שימושי הקרקע בעיריות52בשכבה יש מידע עדכני ורציף על שימושי הקרקע במדינה מידע זה מאפשר הפקת נתונים עבור כל תיחום53ובמועצות המקומיות באזור יהודה והשומרון.

גאוגרפי.

האחוזים עוגלו לפי ספרה אחת לאחר הנקודה העשרונית.

" בתא שטח של שימוש קרקע נתון, ייתכן ששימוש קרקע זה קיים אך לא0כאשר מופיע הערך " מטרים שבהם היה זה השימוש העיקרי.100X100היו תאי שטח בגודל

הנתונים הם עיבוד ממוחשב על שכבת שימושי קרקע רסטרית. אין להשתמש בהם לביצוע חישובים של מדידת שטחים של רשויות מקומיות. כמו כן, אין להשתמש בנתונים להסקה על

שטחי הרשויות המקומיות או על שטח מדינת ישראל.

המידע על שטחי השיפוט הסטטוטוריים של הרשויות המקומיות מצוי במשרד הפנים.

"תקן מערך קודים ארצי אחיד למיפויהסברים והגדרות לשימושי הקרקע מוצגים במסמך שהוכן במסגרת הוועדה הבין-משרדית למערכות מידע גאוגרפיות.תכסיות ושימושי קרקע"

צפיפות אוכלוסייה לשטח בנוי למגורים )נפשות לקמ"ר(

)נפשות( בשטח2013הנתון חושב על ידי חלוקת האוכלוסייה ברשות מקומית לסוף שנת הבנוי למגורים ברשות )קמ"ר(. הנתון על השטח הבנוי למגורים נקבע לפי השטח של שימוש

.2013הקרקע "מגורים" בשכבת שימושי הקרקע המעודכנת לסוף שנת

לא כולל מיפוי מחנות צבא ושטחים ביטחוניים.52 בשטחי יהודה והשומרון מוצגים נתונים על שימושי הקרקע רק בתחום השטח הבנוי של53

עיריות ומועצות מקומיות. לא מופו המועצות האזוריות בשטחי יהודה והשומרון.( 73 (

נתוני סקר כוח אדם.3.18אוכלוסייה וכוח עבודה

אוכלוסיית הסקר היא האוכלוסייה הקבועה )דה-יורה( של מדינת ישראל בגילאוכלוסייה: ומעלה.15

נכללים:באוכלוסיית הסקר תושבים קבועים השוהים בישראל;.1תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל שנה או פחות ברציפות;.2עולים חדשים ועולים בכוח – מרגע בואם לישראל;.3תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות;.4, תושבי מזרח ירושלים;1968משנת .5 , כל1982, התושבים ביישובים הישראליים בנפת גולן; משנת 1972משנת .6

התושבים בנפה זו; , התושבים ביישובים הישראליים באזורי יהודה2005 עד שנת 1972משנת .7

, לא כולל את חבל עזה.2006והשומרון וחבל עזה; משנת לא נכללים:באוכלוסיית הסקר

תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל יותר משנה ברציפות;.1תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיים השוהים בישראל שנה או פחות ברציפות;.2דיפלומטים ואנשי או"ם..3

הנתונים מתייחסים לכלל משקי הבית, פרט למשקי ביתאוכלוסיית משקי הבית: בקיבוצים, במוסדות ובמעונות סטודנטים ולאנשים הגרים מחוץ ליישובים )בדווים בדרום(.

הלוחות המתייחסים למשקי בית לפי צפיפות דיור אינם כוללים את מרכזי הקליטה ואת בתיהמלון המאוכלסים בעולים.

אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה באופן קבוע ברוב ימות השבוע,משק בית: ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. הם עשויים להיות קרובי משפחה, לא קרובי

משפחה או צירוף של אנשים קרובים ושאינם קרובים. במשק בית נכללים אנשים )כולל ילדים( השייכים לאוכלוסיית הסקר והלניםא.

לילות בשבוע לפחות.4בדירה בדרך כלל לילות בשבוע, נכללים במשק בית גם4מבין הלנים בדירה בדרך כלל פחות מ-

אנשים שהדירה היא כתובתם האזרחית היחידה, כגון בני משק בית המשרתים בצבא בשירות חובה או בשירות קבע, בני זוג נשואים הגרים בכתובת שונה

לרגל עבודה או לימודים בעוד שבני הזוג שלהם מתגוררים בדירה, אנשי צוותמטוסים ואוניות ובני משק בית השוהים בחו"ל שנה או פחות ברציפות.

ילדים ובני נוער הלומדים בפנימיות, סטודנטים הגרים לא נכללים: במשק בית במעונות סטודנטים במשך שנת הלימודים, בני משק בית הגרים בבית אבות, בני משק בית השוהים בבתי חולים, במוסדות למוגבלים או בבתי סוהר יותר

מחודש ובני משק בית השוהים בקיבוצים במסגרת נח"ל או של"ת טרוםצבאיים.

באומדני משקי הבית המבוססים על סקר כוח אדם, סקר הוצאות משק הביתב. וסקר הכנסות לא נכללים הבדווים הגרים מחוץ ליישובים במחוז הדרום ודיירי

מוסדות )חוסים ומטופלים(. באומדנים המבוססים על סקר כוח אדם לא נכללת גם אוכלוסיית הקיבוצים. פירוט נוסף של האוכלוסיות המיוחדות הכלולות

( 74 (

באומדני משקי הבית המבוססים על שלושת סקרי משקי הבית האלה ניתן54למצוא בטבלת אוכלוסיות הנכללות באומדני משקי הבית בסקרי משקי הבית.

מספר הנפשות במשק הבית.גודל משק הבית: השבוע המסתיים בשבת שלפני הפקידה בסקר.השבוע הקובע:

תכונות כוח העבודה השבועי: ומעלה שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" בשבוע הקובע.15 בני כוח העבודה השבועי:

ומעלה שעבדו בישראל או בחו"ל לפחות שעה אחת בשבוע הקובע15 בני מועסקים:.1 בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת. בקבוצת המועסקים נכללים גם: כל

העובדים בקיבוצים )בין בשירותים ובין בענפים אחרים( בשבוע הקובע; בני משפחה שעות או יותר ללא תשלום; אנשים השוהים15שעבדו בעסק המשפחתי בשבוע הקובע

שעות או יותר; אנשים המשרתים בצבא )חובה או15במוסדות, שעבדו בשבוע הקובע קבע( בשבוע הקובע; אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם בשבוע הקובע.

קבוצת המועסקים מורכבת משלוש קבוצות משנה: שעות או יותר בשבוע35 עבדו : )עבדו עבודה מלאה(עבדו בהיקף מלאג.

הקובע )כולל שעות הכנה(. שעות בשבוע הקובע34–1 עבדו : )עבדו עבודה חלקית(עבדו בהיקף חלקיד.

)כולל שעות הכנה(. נעדרו זמנית מעבודתם הרגילה במשך כל השבוענעדרו זמנית מעבודתם:ה.

הקובע עקב מחלה, חופשה, שירות מילואים, צמצום בהיקף העבודה, סכסוך יום( וכו'. 30עבודה, הפסקה זמנית של העבודה )עד

נכללים: מועסקים שנעדרו פחות מחודש, וכן מועסקים שנעדרו יותר מחודש ועד שנה אם יש להם זיקה רשמית למקום עבודה, כלומר אם בתום תקופת

ההיעדרות מובטחת חזרתם לעבודה אצל אותו מעסיק. יש לציין כי היקף העבודה בדרך כלל – מלא או חלקי – נקבע על פי מספר שעות

העבודה שעובד המועסק בדרך כלל )לא בשבוע הקובע(.

. 2018 ראו: משקי בית ומשפחות – שנתון סטטיסטי לישראל 54( 75 (

שלא עבדו כלל )אפילו לא שעה אחת( בשבוע הקובע15אנשים בני בלתי מועסקים: .2 ושחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם בסקר, כגון על ידי

רישום בלשכת עבודה של שירות התעסוקה או פנייה אישית או בכתב למעסיק, והיו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע לו הוצעה להם עבודה מתאימה )"זמינים

יום.30לעבודה"(. כולל אנשים שהובטחה להם עבודה בתוך אנשים שלא היו זמינים לעבודה בשבוע הקובע בשל מחלה או מילואים נחשבים בלתי

מועסקים.קבוצת הבלתי מועסקים מורכבת משתי תת-קבוצות:

12בלתי מועסקים שעבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים ב-א.החודשים שקדמו לפקידתם בסקר.

12בלתי מועסקים שלא עבדו בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים ב-ב.החודשים שקדמו לפקידתם בסקר.דרכים לחיפוש עבודה באופן פעיל:

לשכת עבודה של שירות התעסוקה;-חברה לשירותי כוח אדם וכן לשכות עבודה אחרות;-מודעות בעיתונים, באינטרנט וכו';-פנייה אישית או בכתב למעסיק;-חברים או קרובים;-ניסיון להקים עסק;-דרך אחרת.-

היות שבלתי מועסקים עשויים לחפש עבודה ביותר מדרך אחת, הם נשאלים על כלאחת מהדרכים המפורטות לעיל.

ומעלה שלא היו "מועסקים" או "בלתי מועסקים"15 בני אינם בכוח העבודה השבועי:בשבוע הקובע. בקבוצה זו נכללים:

תלמידים שלא עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקובע;.1אנשים שעבדו בהתנדבות ללא כל תמורה בשבוע הקובע;.2 אנשים שטיפלו בילדים/בבן משפחה/במשק הבית, ושלא עבדו אפילו שעה.3

אחת מחוץ למשק ביתם בשבוע הקובע;אנשים שאינם מסוגלים לעבוד;.4 אנשים החיים מקצבה, מפנסיה, מרנטה וכו', שלא עבדו אפילו שעה אחת.5

בשבוע הקובע; שעות או פחות בשבוע14בני משפחה שעבדו בעסק המשפחתי ללא תשלום .6

הקובע; שעות או פחות בשבוע הקובע;14אנשים השוהים במוסדות שעבדו .7אנשים שעבדו בחו"ל מטעם מוסד או חברה לא-ישראליים..8

( 76 (

ומעלה אשר אינם בכוח העבודה השבועי, אך היו15כל בני ה-מתייאשים מחיפוש עבודה: מעוניינים לעבוד, היו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע אילו הוצעה להם עבודה מתאימה

החודשים שקדמו לפקידתם בסקר, למעט בארבעת12)"זמינים לעבודה"( וחיפשו עבודה ב- השבועות שקדמו לפקידתם בסקר מהסיבות האלה: סברו שאין עבודה המתאימה להם במקצוע

או באזור המגורים שלהם מבחינת שכר, שעות עבודה או עניין בעבודה; חוסר ניסיון או חוסרהכשרה מתאימה; קשיי שפה; גיל לא מתאים )צעיר או מבוגר מדי(.

משקי הבית. סך כל הנפשות בכל משקי הבית מחולק במספרממוצע נפשות למשק בית: התעודה הגבוהה ביותר שאדם קיבל במשך לימודיו בבתיהתעודה )תואר( הגבוהה ביותר:

ספר או במסגרות לימודים רשמיות.

ניידות לעבודה: מועסק מחוץ ליישוב מגוריו.נייד:א.

קיימות ארבע דרגות של ניידות לעבודה:בתוך נפת המגורים;.1מחוץ לנפת המגורים אך בתוך מחוז המגורים;.2מחוץ למחוז המגורים ביישוב אחד;.3מחוץ למחוז המגורים בשני יישובים ויותר..4

מועסק ביישוב מגוריו.לא נייד לעבודה:ב.

הגרים בדירה נשאלים האם הדירה שבה הם גרים היא:בעלות על דירה:

בבעלות עצמית;.1בשכירות;.2דיור מוגן;.3דירה בבעלות אחרים ללא תשלום שכר דירה )כולל קיבוצים(;.4דירה בדמי מפתח..5

אלה שהשיבו שהדירה בשכירות נשאלים גם ממי שוכרים את הדירה.

נספחים.3.19איגודי הערים.3.19.1

, לצורך מתן שירותים לרשויות1955איגודי הערים הוקמו על-פי חוק איגודי הערים משנת מקומיות במסגרת שיתוף פעולה בין-מוניציפלי.

איגודי ערים3 איגודי ערים לתברואה, 5 איגודי ערים לביוב ולמים, 6 פעלו בישראל: 2017ב- איגודים לחינוך על-יסודי ואיגוד ערים4 איגודי ערים לאיכות הסביבה, 10לשירות וטרינרי,

אחד לבריאות.ועדות לתכנון ולבנייה.3.19.2

ועדות מקומיות ואזוריות לתכנון ולבנייה.148 פעלו 2017בשנת הוועדה לתכנון ולבנייה עוסקת, בין שאר סמכויותיה, גם במתן היתרי בנייה במרחב התכנון שבו היא פועלת. מרחב תכנון יכול לכלול גם שטח הנמצא מחוץ לתחום של רשות מקומית

מסוימת.מפתח יישובים במועצות אזוריות.3.19.3

מועצות אזוריות. בנספח ג מפורטים כל היישובים54 יישובים השייכים ל-1,010קיימים השייכים לכל מועצה אזורית.

מיון המועצות האזוריות בלוח הוא לפי סדר אלף-ביתי של שם המועצה האזורית.( 77 (

מקורות.4כללי.4.1

סמל יישוב, מחוז, מעמד מוניציפלי וועדה לתכנון ולבנייה."יישובים בישראל"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ

ממוצע מרחקים במועצות אזוריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים שבוצעו בתחום גאוגרפיה וממ"ג )הנתונים

(.2015נכונים לשנת

מרחק לגבול מחוז תל אביב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים שבוצעו בתחום גיאוגרפיה וממ"ג )הנתונים

.נתונים על יישובים בתוך מועצות אזוריות(. 2015נכונים לשנת

דמוגרפיה.4.2 לעיל, וכן4.1הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קובץ "יישובים בישראל" ראו קישור בסעיף

עיבודים מיוחדים שבוצעו באגף דמוגרפיה ומפקד.

פטירות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים שבוצעו בתחום סטטיסטיקה של בריאות

(.2017ותנועה טבעית )הנתונים נכונים לשנת

שכר ורווחה.4.3 "מערכת הביטוחות וקצבאות( בפרסום: אהגדרות והסברים מפורטים בנושא רווחה )גמל

נהל המחקר והתכנון:י, המוסד לביטוח לאומי, מ " 2018 הלאומי בישראל נכון לינואר

מקבלי דמי אבטלה ירושלים: המוסד300. סקרים תקופתיים 2017 מקבלי דמי אבטלה בשנת (. 2018ברקלי, נ' )

לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון. מתפרסם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

מקבלי קצבת זקנה ושאירים, גמלת סיעוד, נכות כללית, ניידות, נכות מעבודה ותלוייםהמוסד לביטוח לאומי, עיבודים מיוחדים שבוצעו במינהל המחקר והתכנון.

( 78 (

מבוטחים בקופות החולים, לפי קופה

. ירושלים: המוסד303. סקרים תקופתיים 2017 חברות בקופת חולים (. 2018כהן, ר' ודמרי נ' )לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון. מתפרסם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

השכר החודשי והשנתי הממוצע של שכירים והכנסה ממוצעת של עצמאים

. סקרים 2016 שכר והכנסות מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים (. 2018רוזנברג, מ' ) . ירושלים: המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון. מתפרסם באתר301תקופתיים

האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

גמלת הבטחת הכנסה וקצבאות ילדים

המוסד לביטוח לאומי, עיבודים מיוחדים שבוצעו במינהל המחקר והתכנון.

חינוך.4.4 הנתונים מבוססים על סקרים שנערכו בלמ"ס בשיתוף עם משרד החינוך, ועל עיבודים

מיוחדים מתוך קובצי תלמידים ומורים של משרד החינוך, שנעשו באגף חינוך, השכלה וכוחות הוראה בלמ"ס. אחוז הזכאים לבגרות ואחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות

חושבו בלמ"ס, בתחום בינוי ורשויות מקומיות מתוך קובץ שהוכן בלמ"ס באגף חינוך, השכלהוכוחות הוראה.

בנייה ודיור.4.5 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים שבוצעו בתחום בינוי ורשויות מקומיות

(.2017)הנתונים נכונים לחודש דצמבר

דירות למגורים לפי מרשם מבנים ודירות הנתונים מבוססים על קובצי ארנונה של הרשויות המקומיות. עיבוד הנתונים מתבצע בלמ"ס

באגף בכיר דמוגרפיה ומפקד.

תשתיות ושירותים עירוניים.4.6

כבישים, צינורות מים, ביוב ותיעול

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים שבוצעו בתחום בינוי ורשויות מקומיות(.2017)הנתונים נכונים לחודש דצמבר

פסולת

נתוני כמויות הפסולת ברשויות המקומיות מתקבלים בתחום חקלאות סביבה ואנרגיה בלמ"ס, מהרשויות המקומיות ומהאגף לפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה. הנתונים עובדו ונזקפו

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתחום חקלאות וסביבה.

( 79 (

מים.4.7 נתוני צריכת המים השפירים בתאגידי המים וברשויות המקומיות: דוח שנתי(. 2018דאובר, י' )

. תל אביב: רשות המים. מתפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.2017

תחבורה.4.8

כלי רכב מנועיים

הנתונים מבוססים על קובץ מינהלי שנתי שמתקבל מדי שנה מרשות הרישוי שבמשרדהתחבורה ומעובד בתחום תחבורה ותקשורת בלמ"ס.

ראו גם:

2017 כלי רכב מנועיים

תאונות דרכים עם נפגעים

הנתונים מבוססים על קובץ מינהלי שמתקבל מדי חודש ממשטרת ישראל, מטויב ומעובדבתחום תחבורה ותקשורת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

פרטים נוספים על תאונות דרכים עם נפגעים ראו:

, חלק א: סיכומים כלליים 2017 תאונות דרכים עם נפגעים,

נתונים נוספים בנושא תחבורה ברמת יישוב, ניתן למצוא באתר הלשכה המרכזיתתחבורהלסטטיסטיקה בכתובת:

מורשעים בדין במשפטים פליליים.4.9הנתונים התקבלו ממערכת מרשם פלילי חדש )מפ"ל(.

מערכת זו פותחה ומנוהלת במינהל טכנולוגיות של משטרת ישראל )מנ"ט(. ייעודה של

המערכת הוא ניהול המרשם הפלילי על פי העקרונות הקבועים בחוק, כולל כללי התיישנות

ומחיקת מידע. במסגרת המרשם הפלילי מתועדים ומנוהלים עבירות פליליות, הכרעות בגין

עבירות אלו והעונשים שנפסקו בגינן.

לאחר שהנתונים מתקבלים מהמפ"ל, מופק קובץ עומדים לדין במשפטים פליליים.

בפרסום הנוכחי, מקור נתוני המורשעים בדין במשפטים פליליים הוא קובץ עומדים לדין

במשפטים פליליים.

נתוני ביצוע התקציב.4.10 משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות מקומיות, עיבודים מיוחדים מתוך מערכת נתונים

.2017כספיים מבוקרים של הרשויות המקומיות

( 80 (

חיובי ארנונה לפי סוג נכס.4.11 משרד הפנים, האגף לביקורת ברשויות מקומיות, עיבודים מיוחדים מתוך מערכת נתונים

.2017כספיים מבוקרים של הרשויות המקומיות

מדד חברתי-כלכלי.4.12 אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה. 351/2018ראו: הודעה לתקשורת מס'

, באתר האינטרנט של הלמ"ס. 2015 החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת

מדד פריפריאליות.4.13 . "מדד 341/2017 הודעה לעיתונות מס' (. 2017הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

". פורסם באתר הלשכה המרכזית2015הפריפריאליות של יישובים ושל רשויות מקומיות לסטטיסטיקה.

מדד קומפקטיות.4.14 מדד הקומפקטיות של עיריות ומועצות מקומיות(. 2014הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )

, ירושלים: המחבר, באתר האינטרנט של הלמ"ס.1563. פרסום מס' 2006

אפיון טופוגרפי בעיריות ובמועצות מקומיות.4.15 משרד הפנים, אגף מחקר ומידע ויחידת ממ"ג, עיבודים מיוחדים בשיתוף פעולה עם הלשכה

(.2006המרכזית לסטטיסטיקה, אגף בכיר מתודות סטטיסטיות )הנתונים נכונים לשנת

עמדות הציבור כלפי נושאים שונים – מתוך הסקר.4.162017החברתי

הנתונים מבוססים על סקר שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל עיבודים מיוחדים(.2017שבוצעו בתחום הסקר החברתי )הנתונים נכונים לשנת

באתר האינטרנט של הלמ"ס."הסקר החברתי"למידע מפורט יותר ראו גם:

שימושי קרקע.4.17 תחום ממ"ג-גאוגרפיה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים מיוחדים המבוססים על מידע ממרשמים מנהליים מעוגנים הקיימים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )מרשם דירות ומבנים, מרשם עסקים ומרשם התושבים(, שכבות מידע גאוגרפיות שהתקבלו ממשרדים ממשלתיים,

מארגונים לא ממשלתיים ומגופים פרטיים ומידע מאורתופוטו לשם טיוב שכבת היערות.

מקורות המידע הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המרכז למיפוי ישראל, הקרן הקיימת לישראל, חברת "מפה", משרד החקלאות, משרד האנרגיה, משרד החינוך, מד"א ונציבות

הכבאות.

(.2013)הנתונים נכונים לשנת

( 81 (

שיטות.5כללי.5.1

דת רוב האוכלוסייה ברשות המקומית

בפרופיל מוצגים ארבעה סוגי תבניות לפירוט דת האוכלוסייה, לפי הרכב דת האוכלוסייהברשות כמפורט להלן:

ברשויות עם רוב של אוכלוסייה יהודית מוצגים "יהודים ואחרים" ו"יהודים". כל אחת.1 מהקבוצות מחושבת כאחוז מסך כל האוכלוסייה )פרופיל זה מוצג אם אחוז האוכלוסייה

(.96%היהודית מסך כל האוכלוסייה ברשות גדול מ-

ברשויות עם אוכלוסייה מעורבת מוצגים "יהודים ואחרים", "יהודים", "ערבים",.2 "מוסלמים", "נוצרים" ו"דרוזים". כל אחת מהקבוצות מחושבת כאחוז מסך כל האוכלוסייה ברשות )פרופיל זה מוצג אם אחוז האוכלוסייה היהודית מסך כל

(.96%האוכלוסייה קטן/שווה ל-

ברשויות עם רוב של אוכלוסייה ערבית מוצגות שתי תבניות:.3

, ואוכלוסייה "מוסלמית"100%"ערבים" ו"מוסלמים". אוכלוסייה ערבית מוצגת כ-א. מחושבת כאחוז מסך כל האוכלוסייה הערבית )פרופיל זה מוצג אם אחוז ה"מוסלמים"

(.96%מסך כל האוכלוסייה הערבית ברשות גדול/שווה ל-

, יתר100%"ערבים", "מוסלמים", "נוצרים" ו"דרוזים". אוכלוסייה ערבית מוצגת כ-ב. הקטגוריות מחושבות כאחוז מסך כל האוכלוסייה הערבית ברשות )פרופיל זה מוצג אם

(.96%אחוז ה"מוסלמים" מסך כל האוכלוסייה הערבית קטן מ-

דמוגרפיה.5.2

יחס תלות היחס שבין האוכלוסייה הנתמכת לבין האוכלוסייה התומכת מוצג כשיעור לאלף ומחושב לפי

הנוסחה:

ריבוי טבעי תושבים בכל רשות מקומית חושב לפי אוכלוסייה ממוצעת.1,000שיעור הריבוי הטבעי ל-

אוכלוסייה במוסדות לינה , מפקד מוסדות לינה מבוצע בתדירות של אחת לשנתיים בלמ"ס כדי לעדכן את2008החל מ-

האומדנים הדמוגרפיים באוכלוסיית דיירי המוסדות המתאפיינת בתחלופה גבוהה.

מטרות מפקד דיירים במוסדות לינה הן:

( 82 (

לכלול את אוכלוסיית דיירי מוסדות לינה באומדנים הדמוגרפיים, ובמיקומו הגאוגרפי של המוסד.

.לספק נתונים ותוצרים על אוכלוסייה זו

במסגרת מפקד האוכלוסין שנערך אחת לעשור, נחקר גם מדגם של דיירי המוסדות )בשיעורדומה למדגם הכללי באוכלוסייה(, לצורך קבלת מידע חברתי-כלכלי עליו.

נבנית בלמ"ס רשימה של כל מוסדות הלינה באמצעות מידע מינהלי קיים אחת לשנתיים – התאריך שאליו "המועד הקובע" לפני כחודשיים זו מבוצעת פעילות גג. ומידע מארגוני

יתייחסו הנתונים במפקד דיירים במוסדות לינה.

בחודשים שלאחר המועד הקובע מבוצע בלמ"ס מפקד דיירים במוסדות לינה. המפקד כולל את כל דיירי המוסדות, ונאספים בו נתונים דמוגרפיים וגאוגרפיים בלבד הכוללים: מספר זהות

או דרכון, שם פרטי, שם משפחה, תאריך לידה, ארץ לידה, שנת עלייה, מין, שם אב.

הנתונים נאספים בלמ"ס על ידי סוקר הפונה לאיש הקשר במוסד.

בנייה ודיור.5.3

מספר דירות למגורים לפי מרשם מבנים ודירות

מקור הנתונים הוא מרשם מבנים ודירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המבוסס על קובצי הארנונה של הרשויות המקומיות. לכל נכס החייב בתשלומי ארנונה רשומה נפרדת.

מקבצים אלה מנוכים, בשלב הראשון, כל הנכסים שאינם משמשים למגורים על-פי הגדרת הרשות. בהקשר זה יש לציין כי רוב המוסדות, כמו בתי אבות, מעונות סטודנטים ופנימיות תיכוניות שבהם מתגוררים דיירים, אינם מוגדרים בדרך כלל כנכסים למגורים. בכל יישוב

מתקבלות התוצאות של ספירות הנכסים המשמשים למגורים )בירושלים הנתונים כוללים אתמזרח העיר(.

תשתיות ושירותים עירוניים.5.4

פסולת

נתוני כמויות הפסולת התקבלו מהרשויות המקומיות. נתונים חסרים התקבלו בלמ"ס מאגףפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה.

עבור רשויות שלא דיווחו ללמ"ס ושלא דיווחו למשרד להגנת הסביבה, בחישוב נתונים מסכמים לפי מעמד מוניציפלי, נזקפו נתונים חסרים בעזרת מודל זקיפה שנבנה בלמ"ס

. הזקיפה מבוססת על "השכן הקרוב ביותר" להשלמת הערך החסר לפיHot-Deckבשיטת ה- צורת היישוב, האשכול החברתי-כלכלי והמחוז או לפי נתוני שנים קודמות. החישוב לשנת

.2017 מבוסס על ממוצע אוכלוסייה בשנת 2017

מגבלות הנתונים וקריטריונים לפרסום

הרכב הפסולת המדווחת עבור כל יישוב אינו אחיד. יש יישובים שכוללים רק חלק ממרכיביהפסולת המוצקה.

בפרופיל של כל רשות מקומית מוצגים נתונים שנאספו על-ידי הלמ"ס ועל-ידי המשרד להגנת הסביבה, ואילו בפרופילים: כלל ארצי, סך כל העיריות, סך כל המועצות המקומיות וסך כל

( 83 (

המועצות האזוריות, מוצגים נתוני פסולת שנגזרו מנתוני הלמ"ס, מנתוני המשרד להגנתהסביבה ונתונים זקופים.

נתוני הפסולת כוללים פסולת למחזור.הערה:

התקציב הרגיל5.5

הכנסות של הרשות מארנונה למגורים – שיטת חישוב = )סך הכל גביית ארנונה למגורים בשנתיחס גבייה ב-% לכלל החיובים למגורים 5.5.2

.X 100הדוח חלקי סך הכל חיובים נטו של ארנונה למגורים( )סך הכל גבייה השנה חלקי סך הכלX 100= יחס גבייה ב-% לחיוב השנה למגורים5.5.3

חיוב בשנת החשבון(. = גבייה השנה + גביית פיגורים.סך הכל גביית ארנונה למגורים בשנת הדוח5.5.4 = יתרה לתחילת שנה + חיוב בשנתסך הכל חיובים נטו של ארנונה למגורים 5.5.5

החשבון + הפחתת פטורים, שחרורים והנחות + העברה מחובות מסופקים/לחובותמסופקים )אומדן של חובות שגבייתן מוטלת בספק(.

)למגורים( = חיוב ראשוני + חיוב ריבית והצמדה על שוטף +חיוב בשנת החשבון 5.5.6חיוב ריבית והצמדה בגין חובות קודמים + חיוב נוסף/ביטול נוסף.

)למגורים( = פטורים בשנה שוטפת + פטוריםסך הכל פטורים, שחרורים והנחות 5.5.7 בשנים קודמות + מחיקת חובות/חובות אבודים + הנחות על-פי דין + הנחות על-פי

ועדה + הנחות מימון. – מתייחסים לנתוני "חיוב ראשוני" – אינם כוללים את השינויים בסכומיחיובי ארנונה5.5.8

המס בשל הצמדה ואת הגידול הטבעי שחל במהלך השנה כתוצאה מתוספת נכסים.

( 84 (