מערבון | 76

ערביות רוקדות שמוליק דובדבני חוזר לבמאי שנמחק מההיסטוריה של הקולנוע הישראלי, שלמה סוריאנו, ואל סרטו

המשובב מ–1963, שכלל יחסים מהפכניים בין יהודי לנוצרייה ביפו ובישר את ההדוניזם הישראלי

ניני, סרטו של שלמה סוריאנו מ–1963, נתקל בהתנכלות הממסד שביקש למנוע את הפצתו, לכאורה משום שבאחת הסצנות נראית בחורה בביקיני, אך למעשה משום שהסרט תיאר סיפור אהבה בין יהודי לערבייה–נוצרייה, ובכך הפך לאחד הסרטים הישראליים הראשונים, אם לא הראשון, שהעלה אל פני השטח מתחים על רקע דתי. ואולם, חשיבותו של סרט נידח זה אינה מסתכמת בכך, כי אם בהיותו אחד הסרטים הראשונים שהופקו בארץ, ושהעזו לתאר מציאות עירונית הדוניסטית ונטולת סיסמאות ציוניות. כל זאת, בתקופה בה הסרטים הדומיננטיים התאפיינו במוטיבים לאומיים-הרואיים - הם היו עשרה (ברוך דינר, 1960), סיניה (אילן אלדד, 1962), או קומדיות כאיי לייק מייק (פיטר פריי, 1961), שעל אף חתרנותן לכאורה, הרי הן,

בסופו של דבר, משלמות מס שפתיים למפעל הציוני. כבר מראשיתו, בולט בניני הממד ההדוניסטי. על רקע כותרות הפתיחה נראות נערות שחורות, חשופות חזה למחצה, מבצעות ריקוד אפריקני–שבטי במועדון לילה תל אביבי. המצלמה עצמה חולפת על פני מוקדי בילוי אופייניים של התקופה. הגיבור, חנן יעקובי (אריק איינשטיין הינוקא, כבן 24), בן למשפחה בורגנית אמידה (אביו, אותו מגלם אביו במציאות של איינשטיין, יעקב, הוא מנהל מפעל שבו עובד, אם זו אמנם המילה הנכונה, בנו), עוזב את חברתו ויוצא מהמועדון. חברתו, תמר, אף היא בת למשפחה בעלת אמצעים, המקיימת קשרים עסקיים עם יעקובי האב, אומרת לחנן: "נסה לרגע לעזוב את

עולם החלומות שלך ולחיות במציאות". חנן עונה לה: "איזו מציאות? שלהם (של ההורים, ז"א)? שלך? אני מעדיף את שלי". תמות אינדיבידואליסטיות שהיו

זרות באותה תקופה לקולנוע הישראלי, מנוסחות כאן בבירור. בבוקר המחרת, נוטל חנן את כלי הציור שלו ויוצא ליפו. יפו של ניני מתוארת כמחוז אקזוטי, "חוץ–ישראלי". השפה הערבית דומיננטית, ורוכלים ערביים נראים בבירור. דווקא הישראלי, חנן, נראה זר במקום (להבדיל, למשל, מאלדוראדו של מנחם גולן, שהופק באותה שנה, ותיאר את יפו כעיר יהודית לכל דבר). לפתע מבחין חנן באישה מתעלפת. הוא חש לעזרתה,

מלווה אותה לביתה, ועל פי בקשתה יוצא לקרוא לבתּה שעובדת כאחות בבית החולים הנוצרי. היתה עוצר מלכת, בסצנה שלא והזמן אז מסיבובו, כדור הארץ חדל ניצתת ממבט ראשון: והאהבה ניני, היא הבת מביישת אפילו את אד ווד. אלא שניני (על שם יוהנה הקדושה) היא נוצרייה וענייה, בעוד חנן מיועד להינשא לתמר העשירה. גם הקהילה הנוצרית אינה רואה בעין יפה סיפור אהבה בין אחת מבנותיה לצעיר יהודי. הכומר המקומי מביע באוזני אמה של ניני חשש מפני התגיירות אפשרית של בתה - וכל זה בסרט ישראלי! - ומבקש ממנה להביא לסיום הקשר הרומנטי בין

ניני לחנן. הסרט כולל ביקור של חנן בכנסייה: עם היכנסו למקום, הוא מתבלבל ומבקש לחבוש לראשו כיפה - סצנה שהקומיות

הגסה שלה מעידה, אולי, על המבוכה בה נתקל הסרט בבואו לעסוק בנושאים טעונים כל כך. ניני היה אחד משלושה סרטים עלילתיים באורך מלא שביים בארץ שלמה סוריאנו: השניים האחרים היו סרט הפורנו הרך הדיבר ה–11 מ–1975, בהשתתפות מיכל בת אדם, הפקה משותפת ישראלית–גרמנית שנאסרה בשל כך להצגה בארץ, וסרט

האנימציה היער הקסום מ–1974, שאף הוא לא זכה להפצה מסחרית בישראל.על פי מאיר שניצר, סוריאנו, יליד רומניה (1919), הגיע ארצה ב–1950. עם סיום לימודי הקולנוע שלו בבוקרשט, התקבל לעבודה באולפני גבע, וביים עשרות סרטים תיעודיים בארץ ובחו"ל. לימים ייסד בית אולפנא ללימודי קולנוע ברחוב יצחק

שדה בתל אביב. לצידו של איינשטיין בסרט, בתפקיד ניני, הופיעה רונית כץ, בוגרת להקת הנח"ל.

ושלג מ–1990 וקסמן דני של המיועד דתיים. במרכזם מתחים סרטים שהעמידו רק לא ניני מקדים רבות, מבחינות באוגוסט של חגי לוי מ–1993, עשו זאת בדרכם המהוססת רק בראשית שנות ה–90'. הוא מקדים גם את סרטי הבורקס שסאלח שבתי (אפרים קישון, 1964) נחשב לנביאם–מבשרם. כשנה לפני סאלח שבתי מופקים בארץ שני סרטים שעלילותיהם מכילות את חומרי הבורקס. האחד הוא אלדוראדו, סרטו הראשון של מנחם גולן, שאף הוא מתרחש ביפו, ומסופר בו על אהבתו של איש העולם התחתון שרמן לנעמי בנימיני, בתו היפה והעשירה של עורך הדין שלו. הסרט השני, כאמור, הוא ניני. בבסיס גם, על פי מיטב מסורת ויהודי לערבייה, אלא יהודי לנוצרייה, בין וניני לא רוחשים רק מתחים סיפור אהבתם של חנן

maravon03G.indd 76maravon03G.indd 76 11/02/2008 13:43:1611/02/2008 13:43:16

מערבון | 77

maravon03G.indd 77maravon03G.indd 77 11/02/2008 13:43:1711/02/2008 13:43:17

מערבון | 78

הבורקס, הבדלי מעמדות - חנן הוא בן עשירים, שכמו הגיבורים האשכנזים של צ'ארלי וחצי (בועז דוידזון, 1974), אריאנה (ג'ורג' 1971) ושרית (עובדיה, 1974) חש אף הוא ניכור כלפי אביו שאינו מבין אותו, וניני היא בת למשפחה חסרת אמצעים עובדיה, מזכיר את הטונים האופטימיים שבהם הסתיימו סופו הרומנטי של הסרט גם לגיבורים המזרחיים של סרטי הבורקס. בדומה

המלודרמות והקומדיות הפופולריות של שנות ה–70', שתיארו כיצד "וגר עני עם עשיר, ואשכנזי עם מזרחי ירבץ".

תמות רק לא ניני הסרט מטפח לאומית–הרואית, אידיאולוגיה בידי נשלט תקופה אותה של הישראלי הקולנוע בעוד החברה על שעברה האמריקניזציה את שמשקפים הראשונים הסרטים אחד גם הוא אלא והדוניסטיות, אינדיבידואליסטיות והתרבות הישראליות. לא רק שגיבורי הסרט נפגשים על מגרש הגולף, רוקדים ריקודים סלוניים, ומשחקים ב"שליפות" נוסח בין אבות לבניהם, שהוא אופייני כל כך למלודרמה האמריקנית, בולט יריות), אלא שגם המתח (ברקע נשמע צליל מערבון בסרט זה מאוד, והוא אינו מתרחש על רקע של אידיאולוגיה חלוצית–ציונית, כפי שהם פני הדברים בסרט כמו הוא הלך בשדות (יוסף מילוא, 1967). אמנם בסרט מופיעה, אאוט–אוף–דה–בלו, להקת מחול קיבוצית–גלילית, אבל גם חבריה, כפי שמעידה אחת

הדמויות בסרט, "חולמים אמריקה". לפתע פונה ניני, עם שלו הראשון המפגש כדי (תוך הסרט שמפגין המשונה הרפלקסיבית המודעות עם יחד אלה, כל חנן–איינשטיין אל המצלמה, וזורק הערה ממזרית לצופים, שלא לדבר על סצנת הדו–קרב שהוזכרה לעיל), הופכים את ניני לאחד

התוצרים הקולנועיים המקומיים אשר ראוי לנער מעליהם את אבק השנים ולעיין בהם, גם אם בעין משועשעת משהו, מחדש.

שלמה סוריאנו ודוד בן גוריון

maravon03G.indd 78maravon03G.indd 78 11/02/2008 13:43:2111/02/2008 13:43:21

מערבון | 3 מגזין חדש לקולנועמערבון

גיליון 3+4

תוכן6 רז נרקיס | שתי פנים לאסי דיין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

מתי שמואלוף | סטריאוטיפים בביקור התזמורת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 12

בני בן דוד | איך הפך "נרטיב–העל הציוני" לקלישאה בכתיבה על קולנוע ישראלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . 18

24. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יעל שחר | פורנו ישראלי וצה"ל

30 ינאי ספיר | קיבוצופוביה באדמה משוגעת ובילדי השמש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

נועם יורן | הטעם הרע של הכסף בסדרת הטלוויזיה מסודרים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 36

38 ניר נאדר | שביתה ו–The Take - התנגדות ללא פוליטיקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

44 יהושע סימון | האדם העובד בפתח תקווה של תום שובל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

48 ניסים מוסק | דימוי מהסרט אסירי קבלן - סרט תיעודי על הפרטת בתי הכלא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

50 יאה עם הבמאי המאוריטני אבדרחמן סיסאקו | ראיון תרגום ורקע: יהושע סימון . . . . . . . . . . . קוואמי אנתוני אּפִ

יונתן גל | כוכבת הפורנו סשה גריי - מאמר וראיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 56

62 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אורן שי | מבוא לקולנוע של ראס מאייר

נטלי לוין | שלושה סרטים, מצרי סורי ולבנוני, בפסטיבל הקולנוע בקהיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 70

נמרוד קמר | לי–טל בקפלן - סינופסיס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 75

80 נמרוד קמר עם מושון סלמונה במאי וסרמיל | ראיון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

86 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יוסי עטיה | זכרונות של יוצר קולנוע סאטירי

90 אסף סבן | דימוי מהסרט המודדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

יוסף קריספל | הבשורה על פי מתי של פאזוליני. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 92

98 ירמי קדושי וימין מסיקה | נגד שיטת הפקות המקור - דעה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

100 פיוטר אוקלנסקי | דימויים מאהבת קיץ - מערבון הקיגל הפולני הראשון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

102 בני ציפר | הקולנוע הישראלי והעם הישראלי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

104 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אודי אלוני | על העצומות בעקבות פרשת אייל סיון - דעה

106 ליאת סימון | דימוי מהסרט עצם מעצמי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

108 רועי רוזן | הצופה - ז'אק דמי, דיוויד קרוננברג וג'ינס גבוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

112 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יולי גרשטל כהן | תגובה ל"הערבים שלנו" (מערבון מס' 2)

maravon03G.indd 3maravon03G.indd 3 11/02/2008 13:41:0911/02/2008 13:41:09