tehillim hachida

© כל הזכויות שמורות למו״ל

ת.ר. 50452 ירושלים

הועתק והוכנס לאינטרנטw w w . h e b r e w b o o k s .org

ע״י חיים תשע"א

http://www.hebrewbooks

הקדמה ספר תהילים הנקרא ״תהילים החיד״א״ יסודו

כהררי קודש הלא הוא רבינו יוסף חיים דוד אזולאי

החיד״א, שהוא סדר תהילים שבו יקרא הקורא ויועיל

לרפואת החולה, והוא כל פסוקי התהילים מסודרים

לפי סדר אלפא ביתא, ומסודרים בכ״ב פרקים כסדר

הזה: בפרק א׳ מסודרים כל הפסוקים המתחילים באות

א׳ ופסוקים אלו מופיעים כפי הסדר שמופיע בתהילים.

סגולת קריאת התהלים בדרך זו מבוארת פעמים

רבות בספרי החיד״א בשם ״ליקוטי תהילים״ וסדר

קריאתו הוא שיבואו עשרה אנשים להתפלל על

החולה, (ואם אק עשרה אפשר גם ביחיד) ולדוגמא אם

שמו של החולה הוא ראובן, יאמרו בתחילה כל

הפסוקים המתחילים באות ר׳ ואחר כך א׳, ו׳, ב/ נ.

וכן על זה הדרך. (יש לציין שאץ צריך לקרוא את

הפסוקים של שם האמא אלא שם החולה בלבד).

סגולה זו מועילה גם אם יש צרה או ח״ו מגיפה

בעיר יאמרו פסוקי התהילים כאותיות שם העיר.

וזה לשון החיד״א בספר ״פנפן ליאיר״ סימן י״א:

דברים המועילים לרפואה בסיעתא רשמיא: ילמור

פסוקי תהילים מאותיות שמו מספר ״לקוטי תהילים״

[תהלים החיד״א], יתנו צדקה בעדו כאשר יוכלון שאת.

ילמדו מזמור ״יענך״ [פרק כ׳ בתהילים] י״ב פעמים...

ויאמר אחר כך תפילה לרפואתו. [מובא בסוף הספר

הנוכחי]. ורחמין למבעא.

המוציא לאור

12 תהלים אות א החיד״א יב

אות א א אשרי״האיש אער ליא הלך בעצת ןעעים ובדרך חטאים לא עמד, ובמועב לצים לא ישב: ־אז ידבר י אלימו באפו, Tובחרוגו

• • - י - • • • • • ״ •

יבהלמו: נ אספרה אל ח־ק י1ץה, אמר אלי י בני-אתה, אגי'היום ילדתיך: י אני שבבתי ואיענה, הקיצותי, בי יהןה יסמבני: ״ אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי: י אם־ גמלתי עולמי רע, ואחלצה צוררי

y • • « t • f ץ J" ״ • ץ • •

ריקם: י אלהיט עופט צדיק, ואל•• • i • - • » • • ״ v: it • ״

זעם בבל־יום: ״אבדלא יעוב, חרבו ילטוש, קשתו דרך ויכוננה: ־אודה יהוה בצדקו, ואזמרה עם־

* • • T ® •


יהוה עליון: יאוךה יהוה בכל״לבי,החה אספרה כל־נפלאותיך: יאא ואעלצה בך, אזמרה עמך עליון:

I : V ו : • T : ! - : t : v v ז I ׳

•־אמר בלבו בל־אמוט, לדר ודר אשר לא־ בדע:« אלה פיהו מלאW עמל ומךמות ותך, תחת ? ואון: •י אמר בלבו שבח אל, V T T ׳ T - • • ז - ״ י

הסתיר פניו בל־ךאה לנצח: ־י אער אמרו ללשגנו נגביר, עפתינו אתנו, מי אדזץ לנו: ־״אמרות יהוה אמרות טהרות, כסף צרוף בעלי־ל לארץ! מזקק עבעתים: יזאתה״יהוה תשמרם,

• • • • * . ץ • ץ • T T J *

תצתו מךהדור זו לעולם: י״ אמרת ליהוה אדני אתה, טובתי בל־

• T י ד T — ד ד -


ך את־יהוה אער ר ב עליך: י־ א יעצני, אהילילות'יסרוני כליותי: ׳אגי״קראתיך בי־תענני אל, הכר אזנך לי, עמע אמרתי:» אערנו

״ י ן T « - י» •• ״ • • • • *

עתה !סבבוני' נתיב] סבבונו, עיניהם T • ץ י •• «« ••

ןעיתו לנטות בארץ: - אני בצדק אחזה פניך, זאעבעה בהקיץ תמונתך: י * אפפוני' חבלי־מות, ונחלי' בליעל' יבעתוני: 'כי ארדוף אויבי ואשיגם^ ולא־אעוביעד־

• - • • • •• י ; ץ —

כלותם: כהאמחצם ולא״יכלו קום, יפלו תחת תלי: ־י איךאמר ואין דברים, בלי נשמע קולם:» אלה

V •• T ״ • : ז י : • T : ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו V T ** • •• • • • • - ן• • •

י בשבדיהוה י אלהינו נזכיר: =״ אלי• •• • • • •• M* ^ • •• •

6 תהלים אות א החיד״א ו

אלי למה עזבתני, רחוק מישועתי דברי שאגתי: ־*אלהי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא״דומיה לי: ל אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא־בושו: לאאל״תרחק ממני כי-

• v • I - . . _ •

צרה קרובה, כי־אין עוזר: לב אספר כל־עצמותי, המה יביטו יראויבי: לג אספרה שמךלאחי, בתוך קהל אהללך: לי אכלו י וישתחוו כל- ךשני־אךץ, לפניו יכךעו כל״יורדי עפר, ונפשו י לא חיה: ל״ אך טוב

T ־ ו T T • ״ • *

וחסד ירדפוני כל־ימי חיי, ושבתי בבית־יהוה לארך ימים: לי אליהי בך בטחתי' אל־אבושה, אל־ יעלצוז אויבי לי: * ארחץ בנקיון" • T • 2 1 "" 2 V • ״ 2 2

ז תהלים אות א החיד״א 7

כפי, ואס־בבה את־מזבחך יחודו: ל״אל־תאמף עם־חטאים נפשי, ועכדאנעי דמים חיי: ל־ אשר- בידיהם זמד{ וימינם מלאה עחד: ־ אכדתחנה עלי מחנה לאיייךא לבי, אם־תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: מאאחת שאלתי מאת־ יהוה אותה אבקע, עבתי בבית־ יהוה כל־ימי חיי, לחזות בנעם־ יהוה ולבקר בהיכלו: -אל־תסתר פניך ממני, אל תט־באף עבדך, עזרתי היית אל־תטשני ואל־

• • • • • • y • י ^ • • • V

תעזבני, אלחי יעעי: מ־אל־תתנני בנפש צרי, כי קמרבי עדי־שלך ויפח חמס: מי אל־תמשכני עם־

• ״ : : * ״ ־ T T ־ •


רשעים ועמ־פיעלי און, דברי שלוםT •• : I V T ־ ״ : T ־ : י :

עם־ךעיהם ורעה בלבבם:־ א ל ך יהוהכי ךליתני, ו מ מ ו ר ™ א

שמחת י אייביז לי: « אליך יהוהT J I V •• • - ; T • - •

אקרא, ואל״אדני אתחנן: - אכילה ואשמחה בחסדך,'אשר ראית

T * T V J V * * * T • • V • :ארדעניי, ידעת בצרות נפשי a T • • T V י ^ • ץ • • •

«״ אהבו את־יהוה כל־חסידיו,T • ־ ! T T : V V

אמונים ניצר יהוה, ומשלם על־יתרV V • *״ ״ • T * * , * * י , ך

ם לא ך א ״ י ך ש א ם עשה נאוה: מ יחשב יהוה לו עוץ, ואין ברוחו דמיה: נ אתה סתר לי מצר תיצרני,

• • • • • • • • ^ • ץ •

רני פלט תסובבני סלה:» אשכילךf • • • a T *•* • • • • J M M * ' f

עיני:״ אל־תהיו כסוס כפרד אין ־ /

ט תהלים אות א החיד״א 9

הבין, במתנ־ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך: ״אהב צךקה ומשפט, הסד יהוה מלאה הארץ: ־י אשרי הנוי אער־יהוה אלהיו, העם בחר לנחלה לו: ™איךהמלך נועע ברב־ חיל,* גבור לא־ינצל ברב־כח:

T : ״ T • . י • T

3י אברכה את־יהוה בכל־עת,

תמיד תהלתו בפי: ״ אדני כמה תךאה, י השיבה נפעי מעאיהם, מבפירים יחידתי: י™ אודך בקהל רב, בעם י עצום אהללך: גטאל' יעמחרלי א־יבי שקר, עינאי חנם

T • ־ • I V V - ; • • ; י

יקרצרעין: ס אל־ייאמרו בלבם האח נפשנו, אל־ייאמרו בלענוהו: ־*אה יחשב על־משכבו, יתיצב

I V T - : ־ : T • : ־ ״


על-ךךך לא־טוב, חג לא ימאס: « אל־תבואגי תל נאוה, י ויד״ רשעים אל־תגדני: ם־ אדני ישחק״

I ד ז י : ־ . . . . . - • T :

לו, בי״ראה כי־יביא יוטו. 0י איך מתים בבשרי שפני מגמך, איך שלום בעצמי מפני חטאתי: ™אדני נגדך כל״תאותי, ואנחתי ממך לא־נסתרה:' י אהבי'ורעי- מנגד נגעי יעמדו, וקרובי מרחיק, עמדו:

T T ' I T ״ - I ! ־ : י V ־

״ אל־תעזבני י יהוה, אליהי אל-• • •• • • •ך VJ ״ ״ י ״ •

תךחק ממני:» אמרתי, אשמרה דרכי מחטוא בלשוני, אשמרה-

^ • • V * • • a• •• a f •

לפי מחסום בעד ךשע לננדי: ם־־ אך בצלם יתהלך״איש,' "אך־הבל

V V ־ י • I V - : • V v : :יהמיוז, יצביר ולא-ידע מי־איספם T : • - •• : : • ׳ I T ד.״ v

יא תהלים אות א החיד״א 11

י אערי״הגבר אער־עם י!ץה מבטחו, 'ולא״פגה אל״ךהבים ועטי כזב: אז אמךתי' הנה־ באתי, במגלת־ספר כתוב עלי:

T T T V י ״

עכאתה י1ץה לא־תכלא .רחמיך

ממני, חסדך ואמתך תמיד יצרוני: *אשרי משביל אל״דל, ביום רעה ימלטהו יהוה: עיאגי־אמךתי יהוה הנני, רפאה נפשי כי־חטאתי לך: באויבי7 ייאמרו רע לי, מתי ימות ואבד עמו: ס אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי, כי אעב־ר בסך אךךםעד־בית אלהים, בקול־תה ותודה המון חוגג: ״ אלהי, עלי גפעי תשתוחח, על־כז אזכרך

• S T : V I ־ ״ T : : ־


מארץ ירדן, וחרמונים מהר מצער:j • • > »• • • •» ״ I •* • י ״״ v v •״

־״אומרה לאליסלעי למה שבחתני, t • • • % ^ J » ץ t j » • « f י

למהיהדר אלך בלחץ אויב: T ן ן•. .. .. I . - - ן ״

ע־־ אליהים באזנינו שמענו אבותינו ספרדלנו,' פ־על־פעלת בימיהם

V T : - T ־ T ; •

בימי קךם:°אתה יךך גוים הוךשת ותטעם, תרעז לאמים ותשלחם:-אתדרהוא מלבי אלהיט,'ציה

״ * — •• — T — • • י

ידועות יעקב: פב אף״זנחת ותכלימנו, וליא״תצא בצבאותינו:

• • • « M י » •• • • • ••

״ אמ־שכחנו שם אלהינו, ונפרש כפינו לאל זר: ־י אהבת צדקI V V T : ־ T T ־ ״ : ״

ותשנא ךשע, על״כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך:

. ן . . . . . . . ™אזמרה שמך בכל־דר ודר, על־ ז״ • vs •• ן v v ן T ן .


?ז .עטים יהודוך לעלם ועד: פי אלהים לנו מחסה' ועז, עזרה

» אלהים בצרות נמצא מאד: ז בקרבה בל־תמוט, יעזרה אלהיט

• Y: T VJ 5 ־ • • T •״ A*

לפנות ב־קר: י י- אלהיט בארמנותיה, נ1ךע למענב:־טאטה למעל אזני* אפתח בכנור חידתי: יאה לא־יפדה יפדה איש, לא-יתן לאלהים כפרו>אךאלהים יפדה נפשי מיד־ישאול, כיייקחני סלה:

T V • • • I T • • י • י • J

צ=אל־תיךא כי־יעשר איש, כי-

יךבה בבור ביתו:*אךם ביקר ולא יכין, 'נמעל כבהמות נךמו: ״־אספרלי חסיד/ כרתי בריתי

• • • •• • J • M « * • עלי״זבח: צהיאם״ארעב לא״אמר ~ ״ T ־ . ... . -


לך, בי־לי תבל ומלאה: ציאבד ראית גנב ותרץ עמו, ועם מנאפים

• ד ז : • : • I v • ־ T ד ־ • T

חלקך: *אלה עשית והחרשתי, דמית היות־אהיה כמוך, אוכיחך

I - : I T V : V v : T

ואערכה לעיניך: צחאל־תשליכגי מלפניך, ורוח קךשך אל־תקח ממני: אלמדה7 פשעים דרכיך,־ ־ : I V T : • : T י : • V • וחטאים אליך ישובו: ק אדני שפתי

- T : י ד ד ד V ״ • T ־ :

תפתח, ופי יגיד תהלתך: קא אזT י V T י - • : י T : • *

תחפץ זבחי־צךק עולה וכליל, אז יעלו עלימזבחך פרים: י ק־ אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלה:

• v I v v ד • - • I v v • T

ק־ אהבת כל־דברי־בלע, לשון

מרמה: קי אודך לעולם כי עשית,T * T * T * | • T * *

ואקוה שמך כי״טוב נגד חסידיך:. ן ־ ~ V V • I : vl ך• . ־ :


ק״ אמר נבל בלבו אין אלהיט,• V5 ״ • • T T ״ T העחיתו והתמים עול, אין עשה־

; ״ • • • • ץ י• «• ( ••

טוב: ?אלהים משמים העקיף על" בנייאדם, לראות היש מעפיל

T ד״•• T ״ i

לרע את־אלהים: *אלהיט בעמך הועיעני, ״ ובגבורתך תדיגני:

• • • • • I • T • • •• # י •

אלהים עמע תפלתי, האזינה לאמרי־פי:'קםאחיעה מפלט לי,

T : • T • T • י : ״ :

מרוח מעה מסער: קי אער יחדו נמתיק סוד, בבית אלהיט נהלך

ברגע: קיאאנייאל״אלהים אקרא, ויהוה יועיעני: אז יעום אויבי אחור ביום אקרא, זה־ידעתי כי־ אלהיםלי:^אקךא לאלהים עליון, לאל גמר עלי: ?י אודך בעמים

T ״ •• T I : T T ־ •


אדני, אזטרך בלאהים: ק-אף־ בלב עולת תפעלון, בארץ המס ידיכם תפלסון: ק» אשרילא־ישהע לסול

- « • M M | • • ״ •

הלחשים, חובר חבךים מחבט: אלהים הרס־שניהו בפיהו,

• • • • ך • . M •

הלתעות כפירים נתץ יהוה: קי״ אלהי [חסרו כתיב] חסדי יקדטגי, אלהים יראני בשררי: י קי־ אל־

— T • • • •• • V*

תהרגם פךישכחו עהי, הגיעהו• «h» ן • • • • « • •• • • — * «•

בחילך והוריךהו, הגננו אדני: י אליהים זנחתנו פרצתגו, אנפת

j • - T ך• • * • > ^ • • ן ץ

תשובב לנו: אלהיט דבר בקלעו אעליזה, אחלקה שכם מגהק סכות Tאהדר: י ?<־ אגורה באהלך עולהים, אחסה בסתר

V •• : V •.ד V • : T T : • ד


כנפיך סלה: קכג אזד אל־אלהים.... ... I _ T ... I V T .

דומיה נפש/ מטנו ישועתי: *י אך־

הוא צוךי וישועתי, משגבי לא־ אמוט רבה: י^אך משאתו יעצו

ך v . ,ן * | • • •• ז

לדדיה יךצו כזב, בפיו יברכו ובקרבם י יקללו־סלה: ק=י אך. לאליהים דומי נפשי, כי־ממנו . . . . . . .

תקותי: אך־הוא צורי וישועתי, משגבי לא אמוט: ק-אך הבל בני־

•• : v v I - .. . - :

אךם, כזב בני איש, במאזנים לעלות,יהמה מהבל יהד: **אל־ תבטחו בעשק, ובגזל אל־תהבלו, חילי כי־ינוב אל־תשיתו ״ לב: * אחת דבר אלהיט שתים־זו שמעתי כיי עז לאלהים: לא אלהים

. ׳ . • ד.• ! ז ז


אלי אתה אעחרך, צמאה לך נפעי כמה לך בערי, באךץ־ציה ועיה בלי־מים: ^באפ־זכרתיך על־

• | » • m • • * T * * I** T *

יצועי,' באעמרות 'אהגה־בך:» X M • M , • • ץ •

* אער עננו כחרב לעיונם, דרכו• ! T ץ • • • • * •• ו i t v ™ן

חצם דבר מר:'ק*אעךי תבחר ותקרב *יעכ־ן הצריך, נעבעה

y • • • p V ** " * I * * **״ T *

אמת בטוב ביתך קרע היכלך: • • | y ^ ** | • ן •• •• •

לאלהים מה־נודא מעעיך, ברב עזך יכחעו לך אייביך: קלי אבוא ביתך בעולות, אעלם לך נדרי:

T T * * • • • י • •

^אער־פצו עפתי, וךבר־פי בצת לי: ^אליו פי־קראתי, ורומם תחת לעוני: קל־ און אבדראיתי בלבי, לא

V T • 5 י T : ״ •

יעמע אדני: * אכן עמע אלהים,. v s ־ T ״ ו T T ־ * : ־ !


הקשיב בקול תפלתי: *־א אלהיט• v : • T • • I • * י • *

יחננו ויברכנו, י יאר פניו אתנוד * IT * '1 T : די• ד T י

סלה: ק*=אךץ נתנה יבולה, יבךכנו אליהים אלהינו:^אבי יתומים ודין אלמנותי, אלהיט' במעון קךשו: ייי אלהיט מושיב יחיךים ביתה, מוציא אסירים בכושרות,' אך סוררים שבנו צחיחה: ק®״, אלהיט בצאתך "לפניי עמך, בצעדךיארץ רעשה אף־ בישימון סלה: י עמים נטפו מפני אלהיט זה סיני, מפני אלהים אלך,י ישראל: אדני יתךאמר, המבשרות צבא י רב:

ד ד י I v י - : - : ד

*י׳אמ־תשכבון בין שפתים, כנפי יונה נחפה בכסף, ואברותיה

I v v - r : v T י : v : v ד


בירקרק חרוץ: *»» אך־אלהים ימחץ ראש איביו, קךקד' שער מתהלך באשמיו: ייאמר אדני מבשן אשיב, אשיב ממצלות ים:-א אלהים אתה ידעת 'לאולתי, ואשמותי ממך לא־נבחדו: *באל־ יבשו בי קויך, אדני יהיוה יקרא: אלהים צבאות, אל־יבלמו בי

: IT • - T : V :

מבקשיך אלהי ישראל: - אל־— • • ^ • • • • •M I •• I • • •

תשטפני שבלת מים ואל־תבלעני מצולה, ואל־תאטר־עלי 'באר פיה: קי אתה ידעת חרפתי ובשתי

• : T י T : V T : ־ T T ־ T *

ובלמתי, נגדך בל־צוררי: אהללה שכדאלהים בשיר,״ • • • י ואגדלנו בתודה: ^ אלהיט ך• • • ץ •• •

• •M > • •• , • • • • • • ״ • T • • י


להצילני, יהוה לעזרתי חושה: * אלהי פלטני מיד ךשע, מכף מעול וחומץ: *״ אל־תשליכני לעת זקנה! ככלות כחי אל־ תעזבני:' ז אלהיט אל״תרחקI - : • - • . ״

ממני, אלהי לעזרתי [חישה כתיב] חושה: ק־ אבוא בגברות אדני יהיוה יקרא: אלהים, י אזכיר צדקתך י *m\• ףי. קסא אלהיט למדתני מנעורי,

ועד״הנה אגיד נפלאותיך: *באשרv •׳ ך ׳ . י" .. T י _ . • : : ׳

[הראיתנו כתיב] הראיתני צרות רכותT • - . . . L

ןךע1ת, תשוב [תחינו כתיב] תחייני, ומתהמות הארץ תשוב [תעלנו כתיב] תעלני: אךךיק זכיתי לבבי,אם״אמךתי וארחץ בגקיון כפי: י

22 תהלים אות א החיד״א כב

אספרה במו, הנה דור בניך בגדתי: י,™ אך בחלקות תשית למו, הפלתם למשואות: קסיאיך היו לשמה ברגע, ספו תמו מךבלהות: *י אמרו בלבם נינם יחד, שרפו בל־מועךי־אל בארץ: אותתינו לא ראינו, אידעוד נביא ולא־אתנו

T : • T • • T

יידע עד־מה: ק״ אתה פוררת בעז-ך| • • • y < .ך - • J • ן » •

ים, שברת ךאשי תנינים י על- המים: קעאתהרצצת ךאשי למתן, תתננו מאכל לעם לציים: קעאאתה בקעת מעין ונחל, אתה הובשת נהרות איתן:^אתה הצבת כל- גבולות אךץ, קיץ וחרף אתה יצרתם: * אל־תתן לחית נפש

V V ־ ־ : I •• • ־ T : ־ :

כג תהלים אות א החיד״א 23

תורך, חית ענייך אל־ תשכח לנצח: *י אל־ישב דך נכלם,* עני ואביון יהללו שמך: קעהאל־תשכח קול צךךיך, שאון קמיך עלה תמיד: י *י אמךתי להוללים אל־ תחלו, ולרשעים אל־תרימו קרן: * אל״תרימו למרום קמכם, תךברובצואר עתק: קע״אשתוללו אבירי לב נמו שנתם, ולא־מצאו

J ' T : T T : T • * ״ •

כל״אנשי־חיל יךיהם: ?־ם אתה נוךא אתה, ומי־יעמד לפניך מאז אפך: *אזכרה אלהיט ואהמיה, אשיחה 'ותתעטף רוחי 'סלה: **אחזת שמדות עיני, נפעמתי ולא אדבת אזכרה נגינתי'בלילה,

T I T ״ • T • 5 T • • •• •• ״ - J


עכדלבבי אשיחה, ויחפש רוחי:. . . . - T * T * T :

!אזכיר כתיב] אזכור מעלליץה, כי־ אזכרה מקרפ פלאך: נאלחים

•• • • ץ • m|M • • •• ן ••• •

בקדש דרכך, י מי־אל גדול כאלהים: קפה אתה האל עשה פלא,

...... .. .. T T _

הודעת בעטים עזך: קי אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־ קדם: ק* אשר זשטענו ונדעם,

•• T ־ : ״ ״ T V ־ I V'•" 5

ואבותינו ספרו־לנו: *״ אכדהרגם ודרשוהו, י ושבו ושחרו־אל: אשר־שם י במצרים איתותיו,

T • • • • • J M • ומופתיו בשדה־צען: קצאל־תזכר־ *• • | ״ • J ץ • • • ץ •

לנו'עונת ראשנים, מהר יקדמונו— • , י - •• • • ין •

ךחמיך, כי ךלונו מאד: קצאאלהים השיבנו, והאר פניך ונושעה:

. . . . . . . T .. - ... ן . . . —


?״־ אליהים צבאות השיבנו, והאי־ • •• : T ״ YS • •ך 5

פניך ונושעה: ״ אלהיט צבאות שוב נא,'הבט משמים וו־אה, ופכןד גפן זאת: *י אנכי יהוד, אלהיך המעלך מאךןמצךים, הךחב־פיןד ואמלאהו: ״ אני־אמו־תי אלהיט אתם, ובני עליון'כלבם: יק־- אכן כאדם תמותון, וכאחד השרים

תפלו: ?״אלחימ אל־דמי־להיאל־ . - :T ד י

תחרש ואל־תשקט אל: ?«״ אמת לכי ונכחידם מגוי, ולא־יזבר שם־ ישראלי"עוד: ?־־'אחלי אדים וישמעאלים, מואב והגרים: יאשר אמת ניו־שה 'לנו, 'את נאות אלהיט: ״-אלהיישיתמו כגלגל,


בקש לפני־רוח: ^ אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך פלה: י־ אשרי אדם עודלו בך, מפלות בלבבם:

ייאפפת כל״עברתך, השיבות ! מחרון אפך: יי אשמעה מדדידבר

•• I ־ T : ; v I v ־ • - י•

האל יהוה, בי ידבר שלום אל״עמו ואל״חפידיו, ואל־ישובו לכפלה:

T * * • T • • ץ י • • • •

״אך קרוב ליראיו ישע; לשק ! כבוד בארצנו: ״אמת מארץ ;

V V* •• • * • ץ

תצמח, וצדק משמים נשקף:י״איך ; כמוך 'באלהים אדני, ואין ן כ^שיך^דםאוךךאמיאלהיבכל־ 1

לבבי, ואכבדה' שמך לעולם:T * I J • T * - • י » y • נאלחים, זדים קמו־עלי, י ועדת - — It ••• • vs ד - -

עריצים בקשו נפשי, ולא שמוךI t : • : I ־ : ד י י •


׳ י ציין ל ע לנגדם: יי• אהב ידווה ש מכל משכנות יעקב: י•־ אזכיר רהב וכבל ליידעי, הנה פלשת וצר עם־ פוש, זה י ילד־שם: - אל נערץ בסוד־קדשים ךבו/ ונ1ךא על־כל־ סביביו: -י אתה מושל בגאות הים,

בשוא גליו אתה תשבחם: י־יאתה לפאת" כחלל ךהב,' בזרוע עזך פ!ךת אויביך: ״אשרי העם יודעי תתעה, יחוה באור־פניך יחלכון:

״ אז דברת־בחזון לחסיל?׳ ותאמר י שויתי 'עזר על־גבור,

V •• . . .

, הרימותי בחור מעם: ריח אשר יךי תכון עמו, אף־זרועי תאמצנו: יי־ אוז״אני בכור אתנהו, עליון- V •• : ... . . •f I : י


למלבי״ארץ: י־ אם־יעזבו בניוT T : י י V T ־ : ״ :

תורתי, ובמשפטי לא ילכון:יבאאם״ j • • • • j « •••• ן •

חקתי יחלל; ומצותי לא ישמרו: ״אחת נשבעתי בקדשי,'אם־

• • ן • I t * ® • — • • — —

לדוד אמב: י י״ אף־תשיב צור ן חרבו, 'ולא הקימתו במלחמה: ! — • ׳ • ך - • • ץ ץ !

י איה 'חסךיך הראשנים י אדני, ; י ־ י

נשבעת לדוד באמונתך: יכה אשרV י V T v : V • T : T : חרפו אויביך יהוה, אשר חרפו י : ־

• •״• •• • j j » ן •• • • ••

עקבות משיחך: יכיא־מר ליהוה מחסי ומצודתי, אלהי אבטדדבו:

— • • • ץ • ׳ «•• • • •

י־׳ ארך ימים אשביעהו, ואראהו :

בישועתי: יכ״איש־בער לאי ידע, ן וכסיל לא״יבין את־זאת: יכ־־ אל־

• ן • I • T • :

נקמות יהוה, אל נקמות הופיע:I I T : T : • T :


יל אלמנה וגר יהרגו, ויתומים- ׳ ־ : T T ; •• - ן

ירצהו: ילא אשרי הגבר אשר־ תיסתו יה, ומתזדתך תלמדנו: אכראמרתי מטה'רגלי, חסדך

I • • - • ; • T T • : ־ T

יהוה יסעדני: דלנאשר בידו מחקרי״ ארץ, ותועפת הרים לו: יליאשר״לו הים והוא עשהו, ויבשת ידיו יצרו: ילה אל״תקשו לבבכם כמריבה,

כיום מסה במךבר: ילי אשר נסוני אבותיכם, בחנוני גכדראו פעלי: יליאךבעים שנה אקוט בדור, ואמר עם י תעי לבב הם, והם לא״ידעו דרכי: יל״ אשר״נשבעתי באפי,

• • J ״ J י M M f f J אם״יבאון'אל־מנוחתי: יל־ אמרו • • • * • • ץ ן

בגוים יהוה'מלך, אף״תכון תבל


בל־תטוט, ידיו עטים בטישרים:• f M « • • | • ^ י • —

י« אש לפניו תלך, ותלהט סביב• J I * B • י | »• •• y J • #a

צריו: י״״אהבי יהוה שגאו ךע, שטר נפשות חסידיו, טיר רשעים

• • ץ • » M • a • ^ י •

יצילם: ימבאור זרע לצדיק, ולישרי־ לב שטחה: ״ אשבילה בדרך תטים טתי תבוא אלי, אתהלך בתכדלבבי בקרב ביתי: ימי אל־

M) m • • ^ • T t •• • ״

תסתר פניךיטטגי ביום צר לי, י• f •• j « | • •* • • • • ״

הטדדאלי אזנך, ביום אקרא טהר ענגי: ״״ אתה תקום תרחם ציון, בי־עת להגנה בי־בא טועד: ימי איטר אלי אל״תעלני בחצי יטי,• • a ך• • ץ J ״ • • V

בדור דודים שנותיך: רמז אנוש כחציר יטיו, כציץ השדה בן יציץ:

• T T : * י ־ V T ״ T I • ו T V

לא תהלים אות א החיד״א 31

י־״אשר־שם צפרים יקננו, חסידיה ברושים ביתה: רמםאשיךהיליהןה בחיי, אזמרה לאלהי בעורי: ״ אשר 'ברת את״אברהם, ושבועתו לישחק: ינא אל־תגעו במשיחי, 'ולנביאי אל־תרעו: י* אמר ויבא יערב, בנים בכל־ גבולם: י״ אמר ויבא ארבה,'וילק ואץמספר: ™אשד שמרי משפט, עשה צדקה בכל־עת: י״ אבתינו במצרים לא־השבילו נפלאותיך, לא יזכרו את־רב חסךיך, וימרו על־ים ביכדסוף: יניאולים מדירך

. .. ן . ״ . . . ־ j . - ן .

פשעם, ומעו־גתיהם יתענו: י״ ארץI •• M • • • •• w •• ץ י • •

פרי למלחה, מרעת' ישבי בה:- : ״ ד : • * : •• T ״ ד


י™ אודך בעמים יחוד; ואזמךך בלאמים: י״ אליהים דבר בקדשו

• I T * v • • v: • •י י •

אעליזה, אחלקה שבם ועמק סבות• • I v M י •• • IT ״ ״ ״ • T * V

אמרר: י־ אל־יהי־לו משך חסד, ואל־יהי חונן י ליתומיו: י״א אודה יהוד. מאיד בפי, ובתוך _רבים אהללנו: ים־ אדני על־ימינך, מחץ ביוכדאפו מלבים: יסניאזנים להם

V T • • • ץ • ץ • «• •

ולא ישמעו,' אף להם ולא יריחון:I •• • • • • » j י • | ץ •

* ״י אהבתי בי־ישמע יהןה, את־ קולי תחנוני: י™ אפפוני חבלי־

* * • * • מות, ומצרי שאול מצאוני, צרה I • ״ ד ץ m •ך ״ *T T • T : : •• T : V T

ויגון אמצא: י״ אתהלך לפגי יהוה, בארצות החיים: י״ אגי אמרתי

• • » j • « • — — » • •

בחפזי, בל־האדם כיזב: יס״אנהT T ״ T T T T • : T :


להודו כי־אני עבדך, אני־עבךך בך אמתך, פתחת למוסרי: י=* אודך כי עניתגי, ותהי־לי לישועה: עי אבן מאסו הבונים, היתה לראש פנה: י״אגא יחוה הושיעה נא, אנא יהוה

הצליחה נא: עי־ אל יזץה ויאר לנו, אסררחנז בעביתים עד־קתות המזבח: ״*אליי אתה ואודך, אלהי

״ • • B • •• » H ץ J *•יו״ •

ארוממך: עיי אשרי תמימי־דרך,I v T : •• : ' 1 v ; ~

ההלכים בתורת י!ץה: ™אשרי ניצרי עדתיו, בכל־לב יךרשוהו: יעי' אח לא־פעלו* עולה, י בדרכיו

T T 5 י T : ־ - : T I ־

הלם: י״ אתה צויתה פמןךיך, לשמיר מאיד: יע״ אחלי יכינו דרכי,

T T * • • • • * • ן לשמר חקיך: י» אז לא-אבוש, •


בהביטי אל״כל״מצותיך: י* אוךך בישר לבב, בלמדי משפטי צדקך:

| |m • • •• • • • • < j • י T ** V •

יפא את־חקיך אשמר, אל״תעזבגי עד־מאיד: י״ אוידדלי כי״גרתי

• • • » • y • •

משך, שכנתי עט־אהלי קדר:T•״ ״ T: T • • : ־ T I V

י^אני־שלום ובי אךבר, המה למלחמה: י*יאל-יתן למוט תלך, אל־ינום שמרך: ״״ אזי חיים בלעונו, בחרות אפם בנו: ים אזי המים שטפונו, נחלה עבר על־

• - • • •ך Y • - 7 ץ - —

נפשנו: יי* אזי עבר על״נפשנו, המים הז-ידונים: י־״ אז ימלא שחוק| ; •• T • T • ״ " • - -

פינו ולשוננו תה, אז יאמרו בגוים הגדיל יחוה *לעשות עכדאלה:

״אערי' הגבר יאשר מלא ארד • • • • ץ • •• •״•M • • • Y • « M M • • • • a


אשפתו מהם, לא־יבשו, כי־ידברו• • • • • • • • •• T • —

את־אויבים כשער: י* אשתך כגפןI •• • | • • y • ^ « • • v

פריה בירכתי ביתך, בניך כשתלי זיתים י סביב לשלחנך: יצא אדני עמעה זבפולי,' י תהיינה אזניך

I V • T T V ״ * * I • T • ״

קשבות לקול תחנוני: דצבאם״עוגות תשמר־ייה, אדני מי יעמד: יצג אם־

• " י - • f M " f f • •

לא שויתי ודוממתי נפשי, כגמל עלי אמו, כגמל עלי נפשי: יצי אשר נשבע ליהוה, נדר לאביר יעקב: י־יי״אם־אבא באהל ביתי, אם־ אעלה על־ערש יצועי: יצי אכדאתן שגת לעיני,' לעפעפי תנומה: י״ אם־

. ץ ׳ • • • - < • •ך • ישמרו בניך 'בריתי, ועדתי זו ; - » .• » י • •• • ^ •• ן •

אלמדם, גם־בניהם עדי־עד ישבו• • • • • • m • • • • • a ״ • • • • • ד» « • •• י


לכסא־לך: ™ אויביו אלביש בשת, ועליו יציץ גזרו: יצםאזנים להם ולא יאזינו, אה איז־יש־רוח

- V ״ י I - • - ; V T

בפיהם: ״את־השמש לממשלת• • •• • •• • • • • • a •• •• • •

ביום, כי לעולם חסדו: שאאת־הירח— «• J » v • - ץ • • ~

וכוכבים י לממשלות בלילה, כי* * T • T ץ » • • • • • ״ •

לעולם חסדו: ״־ איך נשיר את־V * T i •• • ״ T •

שיר־יהוד/ על אדמת נכר: ^אם־• T * • • • - - • • ץ י

. אשכחך ירושלם, תשכח ימיני: ״ T 5 ״ י * T T י • » • ; • •

״״ אשרי שיאחז ונפץאת־עלליך אל־הסלע: ״ אשתחוה אל־היכל קז־שך ואודה 'את־שמך, על־ חסדך ועל״אמתך, כי־הגדלת על־

• • • • • ץ - < » • | • — M ן I y י

כל־שמך אמרתך: שייאמ־אלךI ״• ״ • I V T : י I J • T

במרב צרה תחיני, על אף אייביT T v : ־ •• ־ ־ ־ • : - iv :


תשלח ןךך והושיעני ימינך: ״י אתה ידעת שבתי וקומי, בנתה

• ״ • ץ • • ץ B T י ^ •

לרעי מרחוק: ״״ארחי ודבעי זרית,T •י• • • j | T ** • •י S

וכל־דרכי הסבנתה: ״־אחור וקדם צרתני, ותשית עלי כפכה: ״י אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברח:

T : V I V T • T T I I V ״ ״ • ״

״» אם־אסק שמים שם אתה, ואציעה'שאול תך: *יבאשא כנפי־ #חר, אשכנה באחרית.'ים: אוךך על כי נוראות נפליתי,

״יי אספרם מחול ירבון, הקיצתי• I • V5 י J • •• • • • • • •

ועולי'עמך: ^•אם־תקטל אלוה, רשע, ואנשי דמים סורו מני:

• •• • J •t • a • ץ י T ״» אשר יימרוך למזמה, נשוא לשוא : ד־ I : v • : • ד T ־ ד


עריך: ״ אשר חשבו ךעות בלב, בל־יום יגורו מלחמות: ™אפרתי ליןץה אלי אתה, האזיגה יהוה קול תחגוגי: ^אל־תתן יהוה מאויי

• • - • T : I ־ ד • - T ־ ־ :

ךשע, זממו אל־תפק ירומו סלה: « איש'לשון בל־יבון בארץ, איש־ך א א כ חמס רע יצורגו למרחפית: ש צדיקים יורו לשמך,' ישבו ישרים

• T : : ״ I V : 1 ־ י •

את־פגיך: *כבאל־תפרלבי לדבר רע, להתעולל עללות ברשע,' את־

M • •• • • •• « • • J אישים' פעלי־און, 'ובל־אלחם • • M • I V T M m • •

במגעמיהם: ^אשפך לפגיו שיחי* • • T T J I * V y

צרתי לפגיו אגיד: ״־י אדם להבלV V ־ T T • - T T : T T

ה אשר דמה, ימיו בצל עובר: פיהם דבר־שיוא, וימיגם ימין שקר:

I••• T ד : • י י • : T V • V


ע=י אלהים, שיר חךש אשיךה לך,

בנבל עשור אזמרדדלך: « אשר בנינו כנטעים' מגדלים בנעוריהם,

V ״ • : ״ X ז •י • : • • : יי

בנותינו' בזוית י מהטבות תבנית• * T * • ,י> ץ ״ ן ״ * «

״ אלופינו י מסבלים, איך היכל: I ״ • T \ : ״ - T

פרץ ואין יוצאת, ואין צוההד ד : I ן . .. ן •• י : ״ v v

אשרי העם שככה ברחבתינו: לו, אשרי העם י שיהוה אלהיו:-ל אהללה יהןה כחיי, אזמךה לאלהי י בעודי: אל־תבטחו בנדיבים, י בבךאךם שאין לו תשועה: *־ אשרי שאל יעקב

I ״ V • • ; - X י

בעזרו, שברו על־יהוה אלהיו: ׳*־ אש וברד שלג'וקיטור, רוח

י • : V V T T

סערה עשה דברו:T : T T T :

42 תהלים אות ב החיד״א כוב

אות ב-בקראי ענני אליה• צדקי, בצר

I* * * T י* * VJ * ** w י* *

הרחבת לי, חנני ושנוע תפלתי:• T * • • • • •« ץ • * ץ • • • •

בבגי-איש, עד״טה כבודי לבלטה, » •• • ׳ • y • • ו • • ץ '

תאהבון ריק, תבקשו כזב סלה:

נ בשלום יחדו אשכבה ואישן, כי־ • ץ • • T * • T * * V j י ,

אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני:

י בור כרה ויחפרהו, ויפיל בשחת ״ יפעל: ״ בשוב־אויבי אחור, יבשלו

מאבדו טפניך: י בגאות רשע ידלק| • » • X T • ן״ • • | y j • • •

עני,' יתפשו בטזטות זו חשבו:

יבחנתלבי, פקדת לילה, צרפתגי

בל־תטצא, זטתי בל־יעבר־פי:

״ בצר־לי אקרא יהוה, ואל־אלהי

אשוע, ישיטע 'טהיבלו קולי,• M ץ | • * • > « • • • J

מא תהלים אות ב הדדד״א 41

ושועתי לפניו תבוא באזניו: ־־בני־

נכר יבלו' 'ויהרגו ממסגרותיהם:V י , » ן ו • • • • •י * f

יבכל״הארץ יצא קום, ובקצה תבל

מליהם, זלשמש שבדאהל בהם:V T V T ״ M - ׳ M •• ״

•״ בך בטחו אבתיני, בטחו

ותפלטמ1:'-= בנאות דשא ירביצני,

על־מי מנחות ינהלני: ־־ בחנני יחוד.T ; • •• T : • ״ - - • . . .

ונסני, '1™־״ ™יב! צךפה כליותי

ולבי: י בקרב עליי מרעים לאבל

את־ בשרי, צרי ואייבי לי המה

כשלו ונפלו:« ברוך יחוה, כי־ שמע

קול תחנוני: « בך־יהןה חסיתי,

אל־אבושה .לעולם * בצךכןתך

פלטני: יי ביךןז אפקיד רוחי,

פדיתח אותי יחוה אל אמת:.. ... .. T . . T י T


י״ בידך עתתי, הצילני מיד־אויבי- ; - : T : • • ד - י ״ • •

ומרךפי: י» ברוך יוץה, כי הפליא

חסדו לי בעיר מצוד: ־בדבד יהוהT • •ך • • • * • • • •

שמים געשו, וברוח פיו כיל־צבאם:

־אביהוה תתהלל נפשי, ישמעו ענוים וישמחו: ־־בחנפי לעני מעוג, • M > • • J « • • י • • ,

T •• ״ •״ •• J ״ J j * * * * T

חרק עלי שנימו: ״בטח ביוץה

ועשה־ טוב, שבךאךץ ורעה

. אמונה: ־י בתוכחות על־עוין יסדת

איש, ותמס כעש חמודו אך הבל

כל־אךם, סלה: כ״ בשרתי צדק

בקהל רב, הנה שפתי לא אכלא, • ץ ^ ״ • •• • ץ • V • ין

יהוה אתה ידעת: ־י בזאת ידעתי• * — T • T * T T T ~ T 4

כי־חפצת בי,' כי לא־יריע אייבי

עלי: ־י ברוך יהוה אלהי ישראל T T T י : T ד•• • : T ״


שהעולם ועד העולם, אמן ואמן:

־״ ברצח בעצמותי חרפוני צודדי,• • • ץ • • — • • < - t • •

באמרם אלי כליהיום איה אלהיך:I v %־ ־ ״ ד T ״ ־ T : T J

בך צרינו נגנה, בשמך נבוס ־ ־

קמינו: לבאלהים הללנו כל־היום,• y י ״ a • • •• ••IT

ועמך לעולם נודה סלה: לא בנות

מלכים י ביקרותיך, 'נצבה שנל

לימינך ככתם אופיר: לב ברוח

קדים, תשבר אניות תרשיש: ״ : ־ ״ !T י ~ :

* בינרנא זאת שכחי אלוה, פך

אטדף זואץ מציל: ליבבוא־אליו

נתן הנביא, כאשר״בא אל־בת־ י ז י ־ ז • 7 ־ s- •% ד

עבע: ל״ בבוא •דואג האדמי ויגד

לשאול, ויאמר לו, בא דוד אל־• T T י V בית אחימלך: לי בבא הזיפים : ז ־

S־ • V ¥ • : ־ •

I 72 תהלים אות ה החיד״א עב

ףאמרו לשאול, הלא דוד מסתתר

עמנו: לי בנדבה אזבחדדלך, אוךה

שמך יהוה בי־טוב: ל״ בלע אדניT ״• • • • T J י * *

פלג לשונם, בי־ךאיתי חמס וריב

בעיר: ל־־ באלהים אהלל דברו,

באלהים בטחתי לא אירא,' מדד

יעשה בשר לי: ־ באלהים אהלל• • — " — •• ץ ץ • •• • י

דבר, ביהוה אהלל דבי:

״ - באלהים בטחתי לא אירא,*מדד- ד T ־ : י

י_עשה אךם לי: ־־ בטרם יבינו

סירתבם אטד, במרחי כמרחרון

ישעתו: *בלי־עוין ירצון ויכוננו,T • j I • • • l y • • V T # *

עורה לקראתי וראה: מיבהצותו• • • • • • y

את ארם נהרים ואת־ארם צובה,

וישב יואב ויך את־אדום בגיא־ד I — x ... .... ״ ד -


מלח, שנים עשר אלף: מהבאליהים

געשדדחיל, זוהוא י יבום צרינו:

«יבטחוזבו בבל-עת עם, שפכו-: * T " ד : י •

לפניו לבבכם, אלהים מחסה־לנו

סלה: '״ ברכו" עטים אלהינו,

והשמיעו קול תהלתו: ™ברוך

אלהים, אשר לא־הסיר תפלתי• T * J • •• י ד ״ . V:

וחסדו מאתי: ־־בפרש שדי מלכים

בז/ תשלג בצלמון: • בתך אדניT ־: I T I . . T י - . .. .

יום יום מנמס־לנו, האל ישועתנו

סלה:» במקהלות בו־כואלהים,

אדני ממקור ישראל: ־־ בךיחוה

חסיתי י אל־אבושה י לעולם:T : T . . * בצדקתך תצילני ותפלטני, ד י י י .

• ׳ • : - I • I - י ״ י : t : • :

דזטדדאלי אזנך והושיעני: ני ברוךI T . . . •• .. - T . . ן . .

46 תהלים אות ב החיד׳׳א מו

יהוה אלהיט אלהי ישראל, עשה• • ••• •• • • ץ M י •« • ץ »

נפלאות לבת: ״ בעמל אנוש

אינטו, ועם־אךם לא יגגעו:

ני בעצתך תנחני, ואחר כבוד

תקחני: נזבקוט־לטשפט אלהיט, • I ; • •• It ־ • : vs T • י

להושיע כל־ענוי־ארץ סלה: ״ ביום: T V " V V ־ : ״ T I

צרתי אדני דרשתי, ידי לילה נגרה

ולא תפוג, מאנה הנחם נפשי: : T ״ T -S ־ T ״ ־ :

« בים דרכך, [ושביליו כתיב! ושבילך

במים רבים, ועקבותיך לא גדעו:

ס בני־אפרים י נושקי רומי־קשת, • •• V • T ** I •• • « B • M י

הפכו ביום קרב: ־א בקע ים

והעבירם, ויצב־מים כמרנד:

סב בכל־ זאת חטאו־עוד,' ולא־• •IT T * האמינו בנפלאותיו: * בחוריו


אכלדדאש, ובתולתיו לא הוללו:

י בצרה קראת ואחלצך, אענך

בסתר רעם! אבחנך על־מי מריבה

סלה: - ביום צרתי אקראך, בי

תענני: סי במתים חפשי, במו• • • f • • • a • • • • • « "

חללים שכבי קבר 'אשר לא

זכרתם עור, והמה מירך נגזרו:

־י בשמך יגילון כל־היום,זובצךקתך

ירומו: ־״ ברוך י!ץה לעולם אימן

ואמז: °ט במרס הרים ילדו ותחולל

ארץ ותבל, ומעולם עד־עולם אתהT ־ T ־ v V י : ״ ״ ד

אל: ״בבקר יציץ וחלף, לערבV VT IT ו : ד • T IV

ימולל ויבש: « באבדתו יסך לךI t I V T T : v : •• T : •• י•

ותחת־כנפיו תחסה, צנה וסחרה

אמתו: ״כפרח רשעים כמו עשבV •• S T • ״ • *


ויציצו בל־פעלי און, להשמדם עדי־עד: ע־ בינו בערים בעם

t t * ־־ *• ״ * •״:

וכסילים מתי תשכילו: עי ברב

שרעפי בקרבי, תנחומיך ישעשעו

נפשי: ™באו נשתחוה ונכרעה,/ ^ y • • • •• — • — • • • t a

נברכה לפני־יהוה י עשנו:

עייבהצצרות וקול שופר, הריעו

לפני המלך יהוה: ״ בעמוד ענן

. ידבר אליהם,' שמרו עדתיו ותק

נתךלמו: ™ באו'שעריו בתוךה

הצרתיו בתהלה, הודרלו, ברכו !־ •• ד • : • t ד״:

עמו: ־־ בהקבץ עטים יחדו,

וממלכות לעבד את־ ידווה: ־ בני־•• • t j v .,a ^ , a

עבדיך ישבונו, וזרעם'לפניך ייכון: פא ברכי נפשי י את־יהוה, ואל־

• • T • ״ • • a • • * • י • • • • *


תשכחי בל־גמוליו: •־בדם י1ץה מלאכיו, גברי כיח עשי דברו,* y • •• — ** * t t • *

לשמע בקול דברו: פנברכוי יהןה

כל־צבאיו, משרתיו עשי רצונו:• •• j » ץן • * t t י t

־י ברכו יחוה כל־מעשיו 'בכל־t * t ״ ;־ t * , i t 7

מקמות ממשלתו, ברכי נפשי

את־יחוה: ^ברכי נפשי את־יחוה,t * v • • ״ • • it t * v יחוה אלהי גדלת מאד, הוד והדר t t * • t * י t ™ v! t •

לבשת: ־־י בהיותם מתי מספר,t * * • • • y • ץ ץ • ץ •

כמעט וגרים בה:« בעבור ישמרו

חקיו, ותורתיו ינצרו, הללויה:t • • • • j • I t * ״ ברוך יחוה אלהי ישראל מך •

i • ״ t : י " v : t : י t

העולם ועד העולם, ואמר כל״העם

אמן! הללויה: ־םבאלהיםיגעשה־

חיל, והוא יבום צרינו: צ בהשפטו: it ״ : י t t 5 * t


יצא רשע, ותפלתו תהיה לחטאה: ברכי בעלו מצום, ובשרי כחש

a J * T • * • IT • • •

מעטן: צ־בצאת יעראל ממצרים,

בית!עקב מעם לעז: *־בית אהרן

בטחו' ביתה, עזרם ומגנם הוא:

״־ ברוכים אתם ליהוד; עעה עמים

וארץ: «״ בחצרות בית יהוד;T * ן • • • ״ v T T

בתוככי יתעלם, הללויה: צי ברוך

י הבא בעם יהוה, ברכגובם מבית

יהוה: *במה יזכה־נער ארדארחו, • y • • y • j "" ״™ ץ • *

לעמר כךבךך: - בכל־לבי

ררעתיך, אל־תעגגי ממצותיך:

צ־ בלבי צפגתי אמרתך, למען לא

אחטא־לך: ק בתך אתה יהוה,

למדגי חקיך: * בעפתי ספרתי,. \ T : I Iv ־ • - : . . . -


כיל טשפטי־פיך: * בךךך עמיתיך

ששתי, י כעל כל־הון: * בפקודיך

אשיחה, י ואביטה אדחתיך:I V : T • ־ : T • T

יד בחקתיך אשתעשע, לא אשכח* * * * * T ~* — * V I *•* I *• *

דברך: ק״ ברוך יהוה, שלא נתננו

טרה לשניהם: * בעבור דוד עבדך,I V : • T — ־ V ״ • : I V V

אל״תשב פני טשיחך: קי בית

ישראל ברם ארדיהוה, בית אהרןP •ן — ** T * V * IT *ץ י • *

ברכו את״יהוה: ק״ בית הלוי ברכוJ IT • •• • •• ^ • •• • !ץ

את־יהוה, 'יראי י1ץה ברכו את־

ידווה: *ברוך יזץה טציון, שכן

ירושלם, י הללויה: קי ביד חזקה

ובזרוע נטויה," כי לעולם חסדו: » « • * ץ י • • -ך « •

קיא בת־בבל השדודה, אשרי

שישלם־לך את־גטולך שנטלת: : ־ T V I ״ : V I T V ־ : V


לנו: ביום קראתי ותענני,. י . . - . - - . T I T . T

תרהבני בנפשי עז: בהתעטף

עלי רוחי י ואתה זיךעת'נתיבתי,

בארדדזו אהלך טטנו פח* לי:: ו . :- - ״ I ד

די ברוק ברק ותפיצם, שלח חציך

ותהטם:" בכל־יום י אברכך,

בונה ואהללה שטך'לעולם וער:

ירושלם יהוה, נידחי ישראל יכנס: * T ״• • J • X ״ * T J •• • » ו•

* לח בחורים ונם־בתולות, זהנים עם-- ו • • : . י

נערים: : T ־

אות ג ״ גערת גוים, אבו־ת ו־שע, עמם

מחית לע1לם ועד: ־ גםיעבךך נזהר

בהם^ בשמרסעקב רב: ־גם מזדים. . . . - T | ״ .. T J T ; V T

חשך עבדך, אלייטשלרבי, אז


איתם, וגקיתי מפשע רב: י גדול

כבודו בישועתך, הוד והךר תשוה

עליו:״גל אל־יהוה יפלטהו, יצילהו

כי חפץ בו:'יגם'בי־אלך בגיא

צלמות לא־איךא רע כי״אתה

עמדי, שבטךיומשעגתך המה• ץ • | • • j • י » ו • • •

ינחמני: ז גם כל־קויךילא יבשו,

יבשו הבוגךיםךיקם: ״גדלו ליוץה

אתי, ונרוממה שמו יחדו: ־גול

על־יהוה דרכך, ובטח עליו והוא• T T - • י I y ו • y * —

יעשה: י גבדאיש י שלומי אשר־

בטחתי בו אוכל לחמי, הגדל עלי• ז • • ץ • * * •• • • • •

עקב: יא גדול יה\ה ומהלל מאד,

• • •• • It• — • •• בעיר אלהינו הר־קדשו: יב גם־בגי

אדם גמ־בגי־איש,' יחד עשיר


ואביון: ע גפ״אל יתצך לנצח, יחתךI : : - ־ V T • : T * ־ ״ • : V :

ויסחך מאהל, ושרשך מארץ חיים• > I V V י ״ : V ״ : V י ״ T 1 • :

סלה: יי גשם נךבות תניף אלהיט,

נחלתך ונלאה אתה כוגנתה: ־י גער

חית קנד; עדת אבירים בעגלי

עמים, מתרפס ברצי״בסף, בזר• • » V T •• * • • »

עמים קרבות יחפצו: מיגם״אני

אוךך בבלי״נבל,' אמתך אליהי,

י אזמרה לך בכינור, קדוש ישראל:•• T : • I • י : : I : T : ־ ־••

יי גבדלשוגי כל־היום תהגה

צךקתך, כי־בשו כי־חפרו מבקשי

רעתי: י״ גאלת בזרוע עמך, בגי״

יעקב ויוסף סלה: י* גפן ממצךים

תסיע,' תגרש גוים ותטעה: = גבלT * T V T • ־ • " T t ־ * ־

ועמון ועמלק, פלשת עבדישבי- נ -ד- T ״ v V : I • : ״ :


צור: » נם־אשור נלוה עמם, היו

זרוע לבני־לוט סלה: כב גמ־צפור

מצאה בית, וו־דור קן לה אשר־

שתה אפרהיה, את־מזבהותיך y ץ •• • •• ץ י M • • • •י• |

יהוה צבאות מלבי ואלהי: כג גם־ • ץ > a J • • •• ^ ״

יהוה ייתן הטוב, וארצנו תתן

יבולה: =י גבול־שמת בלץעברון,

בל־ישבון'לכסות הארץ: ™י גדלים• • I M ץ ץ a « | • »

מעשי יהוה, דרושים 'לכל־• •• • ץ י • • » ץ * •

חפציהם: ־יגבור בארץ יהיה זרעו,V : • • V T T • V •• : V

דור ישרים יברך: מגמל על־עבדך| • • - • • I ץ • • j •

אחיה, ואשמרה דברך: כ״גל־עיני- •• — I V ץ • •ך • • V י V • V

ואיביטה, נפלאות מתוךתך: גר

אנכי' בארץ, אל־תסתר ממני

מצותיך:*לגרסה נפשי לתאבה,T ־ • : T : IT I V ־ : : ־ :

56 תהלים אות ג החיד״א נו

אל־ משפטיך בכל־עת: לא גערת

זדים ארורים, השנים ממצותיך:

ל־ גל מעלי חרפה ובו; כי עדתיך

נצרתי: ל־ גם ישבו שרים בי נךברו,

עבדך ישיח בחקיך: לי גם־עדתיך

שעשע; אגשי עצתי: ליגבדשם ידך

תנחני, ותאחזגי ימיגך: ליגם־חשך| •• — I v • 1 • •• • י • •• • —

לא־יחשיך ממה ולילה כיום יאיר• T ־ T : ־ : "I V • I : ־

י כחשיבה באודה: ליגלמי ךאו עיניך

ועל־םפךך בלם יכתבו, ימים יצרו

נילא כתיב] ולו אחד בהם: ל״ גדול יהוה

ומהלל' מאד, ולגדלתו אין חקת

לטיגדול אדונינו י וךב־כיח, לתבונתו

אין מספר:T : • •


אות ד א דמיינו כאריה יכסוף לטרוף,

וככפיר יישב כמסתרים: ב דרכיך| M ץ • t y • • • • • • • • •

יהוה הודיעני,' ארחותיך למדני:• M L • | M • י • •• • J •

ג'דרשתי את־יהוה וענני, ומכל־T * T T * T * V ! • ו ץ

מגורותי הצילני: י דברי־פיו און| y ץ • • • • • • ו j ו •

ומרמה, חדל להשכיל להיטיב:I I I J I • B « • f ״ f • I

הדום ליהוה והתחולל לו, אל־

תתחר כמצליח דרכו, באיש עשה I ^ » • • » » • • • ו י • • »

מזמות:' י דבר־בליעל' יצוק בו,I T ״ • • • ־ : ״ "

ויאשר שכב ליא־יוסיף לקום:

ז דמינו אלהיט חסדך, בקרב

היכלך: ״ דבקה נפשי אחריך, בי

תמכה ימינך: ־ דברי עוינת גברו• Y M • • • • | M • • ץ • JY מני, פשעינו אתה' תכפרם: י דעו


כי־יהוה הוא אלהיט, הוא־עשנו

[ולא כתיב] ולו אנחנו, עמו וצאן

מרעיתו:-'י» דמיתי לקאת מדבר,

הייתי בבוס חרבות: *דרשו יהוה

ועז-ו, בקשו פניו תמיד: ידחה

דחיתני לנפל, ויהוה עזרני: יי דבקה

לעפר נפשי, חיני כדברך: *דרכי- T : I V T : • . . T T V . . . י - .

ספרתי ותענני, למתי חקיך:

* ״ דרך־פקודיך הבינני, ואשיחהT T : • ׳ • • » . — I V I • I V V

בנפלאותיך: ח דלפה נפשי מתונה,

קימניי כדברך: ״ דרך־שקר הסר•• T י v v י V V I v T : • . . . . | -

ממני, ותורתך חנני: ־־ךךךאמונה

בחרתי, משפטיך שדתי: ־דבקתי. I : - T י • • I V T : • IT T : • י

בעדותיך, יהוה אל״תבישני: • •• • I y י • ץ ״ * • •• •

יא דרך־מצותיך ארוץ, כי תרחיב I V V י : V ו T י • ־ : •


לבי: « דור לדור ישבח מעשיך, ונבורתיך יגידו:

אותה א הקשיבה לקול שועי, מלבי

v :ואלהי, כי־אליך י אתפלל •• J ״ • y I y • < ץ

= האשימם אלהיט, י יפלו• • • y• •• • — • «•

ממיעצותיהם, ברב פשעיהם• • • • • • •a •• •» י • •

הדיחמו, כי־מרו בך: נהגה יחבל־

און, והרה עמל וילד שקר: י האויב,T lv T ־ T : T T ז ! ז " ז ז

תמו חרבות לגצח, וערים גתשת,T * ™ T • T 5 • y ץ TTS ״

אבד יזכרם המה: ״ הושיעה יהוה

כי־גמריחסיד, בי־פסו אטמים

מבני אדם: י הביטה, ענני יהוה

אלהי, האירה עיני פדאישן המות:v ־ ו ־ ז • • v •• ז ז • ז vs


׳ הכיל סר יחדו, נאלחו, אין עשה־

טוב, אין גבדאחד: ״הלא ידעו

כל־פעלי און, אכלי עטי אכלו

לחם, יהוה לא קראו: ־־הילך הטיט

ופעל'צדק, ודבר אטה בלבבו:T ; • V V: ״ : I V V

י הפלה חסךיך, מועיע חוסים,

ממתקוממים ביטינך: - האל• • x IV י י

תטים דרכו, אמרת־יהוה צרופה,T * ״ • "״ • ץ • > • y

י טגן הוא לכל החסים בו:יי־ האל

המאזרני חיל, ויתן תמים דרכי:• • - • T I •• • "י • y •

•־ האל הנותן נקמות לי, וידבר: • • T : I • ־ " • x

עמים תחתי: יי השמים מספרים .» . , ^ • ץ - • ; - « •

כבוד־אל, ומעשה ידיו מגיד• - T T - ; י - ך

הרקיע: ־־י הנחמדים מזהב ומפז

רב, ומתוקים מדבש וגיפת צופים:V ; ו • ; ־ : י r י

סא תהלים אות ה החיד״א 61

־״ הטה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו

ונתעודד: יי הצילה מחרב נפשי,

מיד־כלב יךזיךתי: י״ הושיעני'מפי

אתן/ י ומקרני רמים עניתני:

י־ הדריכני באמתך ולמדני, כי-• • » • • • • | •• ( m . • • • • • *

אתה אליהי ישעי, אותך קויתי

כל־היום: ־ הורני יהוה ךךכך, ונחני

בארה מישורי למק שורת:

« הושיעה את־עמך וברך את־

נחלתך, ורעים ונשאם עד־העולם:

== הבו ליתה כבוד שמו, השתחוו

ליהוה בהדרת־קדש: « הפכת

מספדי למחול לי, פתחת שקיI • — ״ • ץ • • j • • • • •

ותאז-רני שמחה: ־יהמה אלי אזנךI • • ץ • »• • • « y • • • M « M • *

מהרה הצילני, היה לי לצותמעוז


לבית מצותת להודיעני: ™ האירה• • • • » » * ״ »

פניך על־עבדך, הושיעני בחסדך:

־י הודו ליחויה בבנור, בנבל עשור

זמרו״לו: ־׳היצר יחד לבם, המבין

אל״כל״מעשיהט: =״ הנה עין יחוה ץ v •• - x • •• ״ I ; ז

אל־יראיו, למיחלים לחסדו:

» הביטו אליו ונהרו, ופניהם אל״

יחפרו: ל החזק מגז וצינה, וקומהT I : T ״ • : ־ T I ״ - T ! V .

בעזךתי: לא העיךה והקיצה

למשפטי, אלהי ואדני י לריבי:

לב הרה מאף ועזב חמה, אל״תתחרד ־ : - י • I - •• I v v

אךילהרע: * הבאישו נמקוI - T " : • - - T : • ־

חבורתי, מפגי אולתי: לי הודיעני• • • ״ y י • • •• • • • • •

יחוה קצי ומדת 'ימי מה״היא,- ד ־ • • T •1:

אדעה מה־חדל אני: ליהגה טפחות- . . . . . - .* T V T J •״


גתתה ימי, וחלדי כאין נגדך, אך־• : ־ י י V : V ( ״ י I V : • T T ~ *

כל־הבל בל־אךם, גצב סלה:

לי הסר מעלי נגעה מתגרת ידך אגי T ״ ״ T ־ • : I V • • : ־ IT : 1 ״ י

כליתי: *השע ממגי ואבליגה,

בטרם אלך ואינני: ל״ היתה־לי• T I IT י V •• : I ״ ״ V V !

דמעתי להם יומם ולילה, באמר

אלי כל־היום איה אלהיך: ל־ הלא

אלהים יחקר״זאת, בי־הוא ידע

תעלמותילב: ־המו גוים מטו

ממלכות, נתן כקולו תמוג ארץ:

־א הרפו ודעו כי־אג־כי אלהיט,

אדום כגוים אדום כארץ:«־ המהT ״ » V T T ״ T • ז

ראו כן תמהו, נבהלו נחפזו:

״הביטחים על־חילם,' וברב עשרם

יתהללו: מי האוכל בשר אבירים,. י . י : ־ T - - : ־ .


ודם עתודים אשתה: «״ [הרבה כתיב]

הךב בבסני טעוני, וטחטאתי

טהדגי: »הךבעוון חוללתי, ובחטא

יחטתגי אטי:« הדאטת חפצתT י ~ T V V} 9 •• • • • • "י VJ V

בטחות, ובסתם חבטה תוךיעגי:

מ״הסתר פניך טחטאי, ובל־ש־נתי

טחה: מם השיבה לי ששון ישעךI V : • I : • T • T ״ :

ודוח נדיבה תסטבני: נ הצילני• •» • a * * * 2 2 * J • • • • £

טדטים, אלהים אלהי תשועת/• T ; ״• V2 • V• • T *

תדנז לשוני צדקתך: » היטיבהד י ! v י " ו ; • • : ז • • - :

בדצונך ארדציוז, תבנה חוטותV ; • I • •• ן • • •

ירושלם: נב הוות תחשב לשונך,

בתער טלטש עשה דטיה: * הנה•• • T * 2 ** T *• * • •

הגבר לא ישים אלהיט מעוזו,

ויבטח. ברב עשרו יעז בהותו:T ־ : T : T : ־ י : ־


- הלא יךעו פעלי און, אכלי עמי

אכלו לחם, אליהים לא קראו:

״הנה אלהים עזר לי, אדני בסמכי• • • 5 T • •• • ••• •• •

נפשי: י ני האזינה אלהיט תפלתי,T * J * •M ון a M • • • •

ואל־תתעלם טתחנתי: ״הקשיבה

לי וענני, אריד בשיחי ואהימה:

נ״ הנה ארחיק נרד, אלץ במדבר

סלה:» הוות בקרבה, ולאץמיש

מרחבה תך ומרמה: ס השלך על־

יהוהיהבך והוא יכלכלך,' לא־יתן

לעולם מוט לצדיק: סא האמנם אלם

צדק תדברון, מישרים תשפטו בגי. . . . . . . x •• י I ״ - : I

אדם: « הצילני מאייבי אלהי,

ממתקוממי תשגבני: ־ הצילני

מפעלי י און,' ומאנשי דמים. T . . . . . . . I v י ד •• ד

66 תהלים אות ה החיד״א סו

הושיעני: ״י הנה יביעון בפיהם

הרבות בשפתותיהם, 'בי־מי• • V ״ : • : T —.

שמע: סי׳ המה [ינועו! כתיב] יניעון

לאבל, אבדלא ישבעו וילינו:• T ״ • • • • »»

סיהרעשתה ארץ פצמתה, רפה

שבדיה בי־מטה: ״הדאיתה עמך

קשה,' השקיתנו יין תרעלה:

™הלא־אתה אלהים זנחתנו, ולא־

תצא אלהיט בצבאותינו: הבה-T T ״ : * : • V ״ •• :

לנו עזרת מצר, ושוא תשועת

ארם: 'ע הפך ים ליבשה בנהר

יעברו ברגל, שם נשמחה״בו:

־א השם נפשנו בחיים, ולא־נתן

למוט רגלנו: ״ הבאתנו במצודה,

שמת מועקה במתנינו:« הרכבת

סז תחלים אות ה החיד״א 67

אנוש לראשנו, באנרבאש ובמים

ותוציאנו לרוית־יהתאליהים הר־

בשן, הר גבגנים הר־בשן: ™ האל

לנו אל למושעות, ולידיה יקרא:I ץ • •• T

ולאליהים אדני למות תוצאות:

עי הושיעני אלהים\בי באו מים

עד־נפש: ״"הצילני ממים ואל־

אטבעה, אנצלה משנאי

וממעמקי־מים: *'ע״ היה לי לצור

מעון לבוא תמיד צוית להושיעני,

כייסלעי ומצודתי אתה: ע* הנה-••• t t • t • • • - •

אלה רשעים, ושלוי עולם השגר

היל: י• הרימה פעמיך למשאות

נצה, בל־הרע אויב בקדש: ־א הבט. - .. ־ .. V ׳• •ן .

לברית, בי־מלאו מהשבי״ארץ: ־ ד ־ ״ v v ו i t • • :


נאות חמס: ־־ הודינו לך אליהים, ו

הוךינו וקרוב שמך, ספרו

נפלאותיך: *הלעולמים יזנח אדני,

ולא״י־סיף לרצותזעוד: יפי האפס• ״ T V ; • I • •

לנצח חסדו, גמר אמר לדר ודר: :

™ השבח חנות אל, אס־קפץ באף

רחמיו סלה: ־י הן הכה־צור ויזובו

מים ונחלים ישטפו, הגס״לחס

יובל תת, אבדייבין שאר לעמו:• • • • • I • a •• ׳ • ץ

־־י היינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס

לסביבותינו: •״ האכלתם 7לחםv T ״ נ v: v •• « . •

דמעה, ותשקמו בדמעות שליש:• X T ! • I • T י - - : "

פ® הרנינו לאלהים עוזנו, הריעו• X • •• • • •

לאלהי יעקב: צ הסירותי מסבל יv •ך • * • ״ I M- •• ••

שכמו, כפיו מדוד תעברנה:T : ־ ל־ • X ־ : •

סט תהלים אות ה החיד״א 69

^הלעולם תאנף־בנו, תמשך אפך

לדר ודר:' « הלא־אתה תשוב

תחיינו, ועמך ישמחרבך:« הראנו

יהוה חסדך, וישעך תתךלנו:

*•האזינה יהץה תפלתי, והקשיבה

בקול *תחנונותי: ״ הורני יהוה

דרכך אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך: * הרחקת מידעי

ממני, שתני תועבות למו, י כלא

ולא אצא:« הלמתים תעשה־פלא,V V v ־ ד־ • «• •• •

אכדרפאים' יקומו יותך סלה:

*״היספר בקבר חסדך, אמונתך

באבדון: צם היודע בחשך פלאך,

וצדקתך בארץ נשיה: ק הרחקתt i: ־ : • t • : i v v : i : it : י •

ממני אהב ורע, מידעי מחשך:i t : • v • י• ד״ - : \ t ־ ־

70 תהלים אות ה החיד״א ע

ק»הוא יקראני אבי אתה, אלי וצור

ישועתי: * הרימות7 ימין צריו,

השטחת בל־אויביו: י ק־ השבת

מטהרו, וכסאו לאךץ מגרתה:

קי הקצרת ימי עלומיו,' העטית עליו

בושה'סלה: קי• הנשא שפט הארץ,

השב גמול עליגאים: קי הניטע אזן

הלא ישמע, אכדייצר עין הלא

יביט: קייהי־סר גויט הלא יוכיח,

המלמד אדם דעת: ^היחברך

כסא הוות, יצר עמל עלי״יחק:I •• - T T י - . . .

* הוד־והדר לפניו, עז ותפארת

במקדשו: קי הבו ליהוה משפחות

עמים, הבו ליהיוה כבוד ועז: קיא הבו

ליהוה Tכבוד שמו, שאו״מנחהT • • • * • • * • • • • • T


וביאו לחצרותיו: קיב השתחוו ליהוהT * •J • • ץ י • - •

בהדרית־יקדש, חילו מפניו כל-T T T • • : ־ VI י י• ־

האךץ: קי־ האירו ברקיו תבל,

ראתה ותחל הארץ: די הרים כדונג

נמסו מלפני זיהוה, מלפני אדון־ 1 T ־־ . T ׳ • • : ״• :

פל־הארץ: להגידו השמים צךקו,

וראו כל־העמים כבודו: הודיע יהוה ישועתו, לעיני הגוים גלה • T ץ ץ - • • י •

T • • ״ •• ־ •י T . T ׳ .

צדקתו: קי, הריעו ליהוה כל־הארץ,

פצחו ותנו וזמרו: קי״ הוכה־כעשב

ויבש י לכי,' כי־שכחתי מאכל

לחמי: קי* המה יאבדו ואתה תעמד,

וכילם כבגד יכלו, כלבוש תחליפם

ויחלפו: *הסילח לכל־עויגכי,'הרפא•• Y י •• • * f ן • •• a ״ ו ״ ן

לכל־תחלאיכי: ** הגואל משחת— — • •• — T •


חייכי, המעטרכי חסד ורחבןים: ן

^ המשביע כטוב עדיך, תתחדש !^ •• a • • י | « a • • י • • y ו »

כנשר'נעוריכי: י* המקרה'בטיס

עליותיו, חשס־עבים י ךכוב1,

המהלך על־כנפי־רוח: *י המשלח

מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון:I ־ ״ : • ד י " • T : - • ד : -

^ הרים הגבהים ליעלים, סלעים

״ מחסה לשפנים: ק־י הכפירים

שאגים לטךף, ולבקש מאל אכלם: *י המביט לארץ ותרעד* * יגע 1

ד • : • V T T י ־

בהרים ויעשנו: ^הודו ליהןה י'

קראו בשמו, הוךיעו בעמים

עלילותיו: התהללו בשם קדשו,

ישמח* לב מבקשי יהוה: ל הוא י

יהוה אלהיגו, בבל־הארץ : V T T T : V! T י


משפטיו: קל״הפך לבם לשגיא עטו,

להתנכל בעבדיו:'^הפך את־

מימיהם לךם,/וימת את־תתם:

והללויה, הודו ליהוה בי־טוב, בי

לעולם*חסדו: לי הושיענו יזץה

אלהיגו וקבצגו מדהגוים, להדות :v •• . . .. • ן • :

לשם קדשה להשתבח בתהלתך:: .. I י . . . - • : • v T ו | T .. :

קלי• הדו ליהוה בי״ טוב, בי לעולם

חסדו: קלי המה ךאו מעשי יהוה,

ונפלאותיו * במצולה: קלי הלא־

אליהים זנחתנו,'ולא־תצא אלהים

בצבאתינו: לח י הבדילנו עזרתT: V T T T : • :

מצר, ושוא תשועת אדם: ל־־ הפקד

עליו ךש'ע, ושטן יעמד על־ימיגו:

ק־ הללויה, אודה יהוה בבל״לבב,ד י • T : T : v ־ : ד


בסוד ישרים ועדה: הוד־והדר ו

פעלו,,' וצךקתו עמדת 'לעד: :

^ הללויה,'אשדי־איש ירא את־ !•• T ־ : ״ י T : ־

יהוה, במצויתיו הפץ מאד: ק־ הון־ ;

ועשר בביתו, וצךקתויעמךת לעד:

^י הללויה, הללו עבדי יהוה, הללו — • ץ "» • - • •• • y ״ «• •

את־ישם יהוה: י המשפילי

לראות, בשמים ובאךץ: ?־י היתה

יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו:T • ; - •• T : י ; I T • T •

הים י ךיאה ויניס, ךזיךךן יסיב

ההרים דקת כאילים, לאהוד: י. . . . I ; IT • T V T :

גבעות בבני־צאן: ההרים• x v I •• • • ^ •

תרקדו באילים, גבעות בבני־צאן: * ההפכי הצור אגכדמים, חלמיש

• T י ־ T : - • :

למעינו־מים: השמים שמים• • X • — T 7 • ־ . . - .


ליהוה, והארץ נתן לבני־אדם:

האמנתי *כי אדבר אני עניתי

מאד: * הללו את־יהוה בל־גוים,

שבחוהו כל־האמים: ק־י הודו ליהוה

כיי טוב, כי לעולם חסדו: ?־י הודו

ליהוה בי־טוב, כי לעולם חסדו:

להורגי יחוה דרך חמיך, ואצרנהT V : V : י IV ־. I V V T : ״

עקב: *הבינני ואצרה תורתך,I V T T : V • . . . . — IV

ואשמתה בכל־לב: ק־״ הדריכני

בנתיב'מצותיך, כי״בו חפצתי:

— • • V • • I Y • •• Y ^הט־ לבי י אל־ עדותיך, ואל אל-

בצע: *העבר •עיני מראות שוא, T • »• •• •• < •• • יך • י

בדרכך חיני: *א הקם לעבדך

אמךתך, אשר ליראתך: *ב העבר

• I ... R : • • : T v -s חרפתי אשר ינדתי, כי משפטיך : ד

76 תהלים אות ה החיד׳׳א עו

טובים: ?« הנה תאבתי לפקריך,

בצךקתך חיני: ^ הנה לא״ינום

ולא יישן, שוטר ישראל: ^ הנה•• • •• y • • •• י T * •

כעיני עבדים אל־יד אדוניהם, 1

i בעיני שפחה אל־יר גברתה,'בן • •• •• • • ץ — • • • j * •• ן

עינינו אל־יהוה אלהיינו, ער : v! T •• י

שיחננו: קי היטיבה יהןה לטובים,

״ ולישרים בלבותם: ^ הגריל יהוח ! לעשות עטנו, חייגו י שטחים: 1

• • • • • T T *

ק־״ הזרעים ברטעה, ברנה י יקצרו:» • . • • j • * ן : • ד •

הלוך ילך ובבה נשא משך״I v v •• T ! • • • • I T

הזרע, בא־יבוא ברנה נשא

אלטיתיו: ק* הנה גחלת יהוה בנים,• T T ־ ־ : ״ ־ : • T ־S

שבר פרי הבטן: ?*הגה בי־בןI ״ • ״ • I v T ־ • : T T

יברך גבר, ירא יהוה: ^ הנה-. . . T . . . . י . . T • ־ :


שמענוה באפרתה, מצאנוה

בשדי־ יער: קי* הללויה, הללו את־

שם יהוה, הללו* עבדי יהוה:T I ־ : ״ : - T 5

קעי הללויה כי־טוב יןץה, זמרו

לשמו כי נעים: ^הודו ליהוה בי־

טוב, כי זלעולם חסדו: קעי הודו

לאלהי האלהים, בי לעולם חסדו:• ; T ־ : ״ ״ vs T • י

* הודו לאדני האדנים, כי לעולם חסדו: ק*״ הודו7לאל השמים, כי

• • T T ~ • • • • *

לעולם חסת: קע־ הלוא־משנאיך

יהוה, אשנא, י ובתקוממיך

אתקוטט: * הביט ימין וראה ואיךI •• : ״ ; I • t •• • T • ; לי מכיר, אבד מנוס ממני אין

I •״ • V • T - T • ־

דורש לנפשי: *י• הקשיבה אל־

דנתי כי־דלותי מאד, T הצילני* •• • • • • • • • י ץ


מרךפי כי אמצו ממני: להוציאה

ממסגד נפשי להודות את־שמך,

כי יכתדו צדיקים, כי תגמליעלי:• ץ ץ • • I • • ™ • J • •

להשמיעני בבקד חסדך כי״בך• ־ lv - . ״ | . . | • • • : ־

בטחתי, הודיעני דדך־זו אלך, כי־. I •• •• I V V י • . . T •ן • .

אליך נשאתי נפשי: ?י הצילני• •« • • • ; • • j T I V ••

מא־יבי, יהוה, אליך כסתי:. . •• : - : ז •• ... | .

הנותן תשועה למלכים, הפוצה

את־דוד עבדו מחרב דעה: קפיהךד

כבוד הודך, ודברי7 נפלאותיךI •• • • • •» J » • י I y ,

אשיחה: ק־ז הללויה, הללי נפשי

את־יהץה: הללויה, כי־טוב

זמרה *אלהינו, כי־נעים נאוה

תהלה: ** הרופא לשבורי Tלב,•• •• • • •« ^ j • * ומחבש לעצבותם: * המכסה

• • T ! ״ ״ • ״ !

עט תחלים אות ד. החיד״א 79

עמים בעבים המכץ לארץ מטר,T T י V T T I • ״ - T : • - T

המצמיח הו־ים חציר: ־י- השם־

נבולך שלום, חלב חטים ישביעך:! • • • » • • • y .. 7 5 •• | •ך

?*השלה אמרתו ארץ, עד״מהרה

ירוץ דברו:' * הגתן שלג בצמר,

כפור כאפר יפזר: *י הללדה, הללו

את־יהוה מךהשמים, הללוהו

במרומים: ?«״ הללוהו כל״מלאכיו,T T : ־ T ; - • : ״

הללוהו כל״צבאיו: [צבאו כתיב]

* הללוהו שמש וירה, הללוהו כל־

כוכבי אור: הללוהו שמי

השמים, והמים אשר מעל

השמים: ק- הללו את־יהוה מךי - • T : v • י ד ד '

האךץ, תנינים וכל״תהמות:

וההרים וכל־ גבעות( עץ פרי וכל־T : ״ י : י T : T 5 * T V


ארזים: י החיה וכל־בהמה, רמשv T •• : ז : T ז י ־ ־ ד

וצפור כנף: י* הללויה, שירו ליהוה

שיר חדש, תהלתו כקהל חסידים:־ — • T • : T T •:1

י־ הללויה הללראל בקדשו, הללוהו' בי־קיע עזו: י־ הללוהו

בגבורותיו, הללוהו פרב גדלו:

יי הללוהו בתקע שופר, הללוהוT I ־ : - " : ; -

בנבל וכנור: י״ הללוהו כתף ומחול,

הללוהו כמנים ועגב: יי הללוהו; בצלצלי״שמע, הללוהו בצלצלי- • • • • ז ־

תרועה:* :

אותו א והיה כעץ שתול על־פלגי מים,

אשר פריו יתן בעתו, ועלהו לא־

יבול, ובל אשר־י_עשה יצליח:

פא תהלים אות ו החיד״א 81

= ואני נסכתי מלכי, על־ציון הר-

קדתי:7 נ ועתה 'מלכים השכילו,־ : , ־ T : T ־ : • : ׳ T

הוסרו שפטי ארץ: י ואתה יהוה

מגן בעת, כבודי ומרים ראשי:

״וךעויכי־הפלה יהוה הסיר לו,

n ישמע י כקראי אליו: י ואני f יו

ברב 'חסדך*'אבוא* כיתך,

אשתחוה י י אל־היבל־קךשך

ביראתך: ז וישמחו כל״חוסי בך,

לעולם יתנו, ותסך עלימו, ויעלצו

בך אהבי שמך: ״ ונפשי נבהלה

מאד, י!ואת כתיב! ואתה יתה עד־

מתי: * ועדת לאמים'תסובבך,

ועליה למרום שובה: י ולו הכין

כלי־מות,* חציו לדלקים יפעל: • ״ v t • ד : : •• • : ד


יא ותחסרהו מעט מאלהים, וכבוד

והדר י תעטרהו: *ויחוה לעולםT * T ™ * , , * T T • • ן

ישב, כונן למשפט כסאו: י והוא •• •• •• | • • • ץ • • •

ישפיט־תבל בצדק, ידיז לאמיט• •. • I • ז I v v : . . . . . .

במישרים: יי ויהי יחוה משגב לדך,

משגב לעתות בצרה: ־יויבטחובך

יודעי שמך, כי לא־עזבת' דרשיך,

יחוה: * ואני בחסדך בטחתי,' יגל** T • • ~ T | • • • ן • m <• y •

לבי בישועתך, אשיךה ליחוה כי

גמל עלי: י־ ויאמר, אךחמךזיהןה

חזקי:7 ״ ותגעש ותרעש הארץ,

ומוסדי הרים ירגזו, ויתגעשו כי־

חרה לו:/ויט שמים וירד, וערפל

תחת רגליו: כ_ויךכב על־כרוב

ויעף, וידא על־כגפי־רוח: וירעםB « • M • • • •• t t •I • • • י I « • • • « 1

פג תהלים אות ו החיד״א 83

בשמים ידוה, ועליון יתן קלו, ברד

וגחלי״אש: =ב וישלח חציו ויפיצם,• * • • « • X • •־> • • — • • • • • ך • ״ •

וברקים ךב ויהמם:» ויראו אפיקי

מיס, ויגלו מוסדות תבל, מגערתך

יהוה, מנשמת רוח אפך: כי ויוציאני

למרחב, יחלצגי כי חפץ בי:כיואהי

תמים עמו, י ואשתמר מעו־ני:t ״ . - ״ ״ T / . • r

»וישב־יחוה לי בצךקי, כביר ידי

לנגד עיניו: ־׳ותתךלי מגן ישעך,

וימינך תסעדני, י וענותך תךבני:

״ותאזתי חיל למלחמת תכריע

קמי תחתי: ־־ואייבי נתתה לי עו־ף,

ומשנאי י אצמיתם: י ואעחנןם

??גפה על־פני־רוח, כטיט חוצות

אףיקם: ל״ והוא בחתן יצא מחפתו, "t t : : i ו ״ \ ז


ןשיש כגבור לרוץ אדה: ל= ואתה

קרוש, יושב תהלות ישראל:

ל־ ואנכי תולעת ולא־איש, חרפת • ץ • • • • • * »» ן .

א'ךם ובזוי עם: לי ואתה יהוהיאל־

תרחק,' אילותי'לעזרתי *חושה:

לה ואני בתמי אלך,יפתי וחנני:

לי ועתה ירום ראשיי על אייבי |

I סביבותי,* ואזבחה באהלו זבחי

תרועה, אשיךה ואזמרה ליהוה: ;

ליי וירקידם כמו־ענל, לבנון ושריון- - : • I ״ : ״ I T : v : • : ו

כמו בדראמים: ל״ ואני אמרתי; - T * י : •• • ־ V

בשלוי, בל־אמוט לעולם: ל־־ ולא

הסנרתני ביתאויב, העמדתt • *״ vs v *• • •

במרחב תלי: ם ואני עליך בטחתי |

יהוד; אמרתי אלהי אתה: מא ואני ו־ • • :T T v ־ : : - ד ד :


אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך,I V •* V V • • • • • • • • ץ • • • — T

אכן שמעת קול'תחנוני בשועי

אליך:*־־־ והרק חגית וסגר לקראת

רדפי, אמר לנפשי ישעתך אני:• T י •• T • • • — • V* T •

־* ונפשי תגיל י ביהוה, תשיש • ץ • — T T י

בישועתו: מי ואני בחלותם לבושי

שק, עניתי בצום נפשי, ותפלתי

על־חיקי תשוב: ™ ובצלעי י שמחו

ונאספו, נאספו עלי גבים ולא

ידעתי, קרעו' ולא־דמו: מי וירחיבו

עלי פיהם, אמרו האח האח ראתה

.עיננו: - ולשוני תהגה צדקך, כל־

היום תהלתך: מ״יוהתענגיעל־יהןה,

ןיתךלך משאלת לבך: - והוציא

כאורי צדקך,' ומשפטך כצהרים:I v T : • I ־ ד :T ד • I • • • : • 1

86 תהלים אות ו החיד״א פו

נ ועוד מעט ואין רשע, והתבוננתy • • • ץ ״ « ו J | «• • •

על־מקומו ואיננו: ~ וענויים'יירשו־y m ו • • • M •י • I • —

ארץ, והתענגו על־דב שלום:

״ ויעביר והנה איננו, ואבקשהו ולא

נמצא: ^ ופשעים נשמדו יחדו,

אחרית ךשעיים נכרתה: ני ותשועת

. צדיקים'מיהוה, מעוז-ם בעת צרה:T T ״ : T T T : 1• • - ״

I ני־ויעזרם יחוה ויפלטם, יפלטם • • • a • * M l • • - ץ • ••• t • •

מרשיעים 'ויושיעם 'כי־חסו'בו:y • • • • * • y • ••

ניויגקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי• y y •• • • • J • •• | • • • | • • • •

דברו הוות, ומרמות י כל־היום יהגו: ״ואני כחרש לא אשמע, ! • # . ^ • • •ך —

y • •• •• •• • • m tm * V

וכאלם לא יפתח״פיו: ״ ואחי !j - VI T * ״ • ״

כאיש אשר לא־שמע, ואין בפיו !

תוכחות: נ־ ואייבי חיים עצמו, וירבו ^ י ! ״ ״ י T • ״

I

פז תחלים אות ו החיד״א 87

שנאי שקר: ־וטשלטי רעה תחת : ־ IV T : ־ : ״ T T ־ ־

טובה, ישטנוני תחת [היופי כתיב]״ x * * י • • •

ךךפי־טוב: י ־״ ועתה מה־קויתי

אדני, תוחלתי לך היא: ־־ ויעלניד ״ • ־ . . ן • • . r s י .

טבור עאון' מטיט היון, רקם על"

סלע תלי כונן אערי: ־ויתן בפי

עיר חךע תהלה״לאלהינו, יר־או

רבים וייראו' ויבטחו ביהוה: ־י ואניr - . . . ״ • • • ד י .

,עני ואביון אדני יחשב לי, עזךתי

ומפלטי אתה,' אלהי אל־תאחר:

״ראבדבא לראות עוא יתנר, לבו

יקב״ךאון לו, יצא'לחיץ ידבר:

־ ואתה' יחוד, דעני והקימני,

יאעלמה 'להם: '־״ואני בתמי

תטכית בי, ותציבני לפניך לעולם:T : י V T J י י י T I ־ ־ "

88 תחלים אות ו החיד״א פח

ס״ואבואה אל־מזבח אלהיט, אל־• • • VJ ״ ; • V - y 7 •

אל שמחת גילי, ואוךך בכנור

אלהיט אלהי: « והדרך' צלח רכב

על־דבר־אמת וענוה־צךק, ותורך

נוראות ימינך: ע ויתאו המלך ןפיך

כי־הוא י אדניך י והשתחוי־לו:

. עא ובת־צר במנחה פניך יחלו- : I • - T T : * :

עשירי עם: ״מרך פךיון נפשם,

וחךל לעולם: עניויחי־עוד לנצח, לא

יראה השחת: עי ואדם כירך בל־

עי ויגידו

ילין, נמשל כבהמות נךמו:

שמים צךקו, כי־אלהים שפט הוא

סלה: עי וקראני ביום צרה, אחלצך

ותכבתי7 עי ולרשע אמר אלהיט,I ־ • T : • מה־לך לספרחקי, ותשא בריתי t ״ - : » :

פט תהלים אות ו החיד״א 89

עלי־פיך: ע״ ואתה שנאת מוסר,

ותשלך דברי אחריך: ־־־ ויראו

צדיקים וייראו, ועליו ישחקו:״ואני

כזית רענו* בבית אלהיט, בטחתי

ואמר בחסד־אלהים, עולם ועד:

מי־יתךלי אבר כיונה, אעופה

ואשכנה: ״־ ואתה אנוש כערכי,

אלופי ומידעי:* ־־ ואתה אלהים

תורדם לבאר שחת, אנשי דמים• — — • • •• ץ • • • • • • •

ומרמה לא־יחצו ימיהם, ואני• • * • •• •• • •M y • •

אבטדדבך: פי ויאמר אךם אךפךי

לצדיק,* אך יש־אלהים שפטים

באךץ: •״ ואתה יהוה־אלהים

צבאות אלהי * ישראל, הקיצהT I * T T : • " V : T !

לפקד כל־הגוים, אל־תחן כל״


ב־גךי און סלה: י ואתה יהוד!

תשחהךלמו,' זתלעג' לכל־גוים:

פ׳ וישובו לערב י יהמו T ככלב,

ויסובבו עיר: ־״ואני אשיר/עזך

וארנן לבקר חסדך,* כי־היית

משגב לי, ומנוס'ביום צר־לי:

«ולך־אתי הסד, כי־יאתה תשלם

לאייש'כמעשהו: צ והמה לשואה

יבקשו י נפשי, יבאו זבתחתיות

הארץ: » והמלך ישמח באלהים,

יתהלל כל־הנשבע בו כי יסכר פי

דיובךי־שקר: - וידם אלהיט, חץ

פתאום יהיו מכותם:« ויכשילוהו

עלימו לשונם, יתנדדו כל־ראה•• T * * • 7 ״ ** T

בם: צי וייראו כל־אדים, ויגידו פעלT ־ T T : ' T ־


וייראו אלהיט וכועשהו השכילו:

ישכי קצות מאותיתיך, מוצאי-״ I ד ״ '.' י ד : ״ :

כיקר וערב תרנין: צי וצדיקים

ישמחו יעלצו לפגי אלהיב; וישישוi • • ץ • n • • • • • • • • • •

בשמחה: '״ ואבכה כצום י נפשי,

ותהי לחרפות לי: ״ואתנה לבושי

שק, ואהי להם למשל: ״ואני

תפלתי״לך יהוה עתךצון, אלהים

ברב״חסדך, עגני באמת ישעך:I V : • V v: V • •• ־ • I V : ־ T :

קואל״תסתר פניך מעבדך, כי״

צר״לי מהר ענני: קא ויתנו בברותי• X J • » • t u • * t» • • ""

ראש, ולצמאי ישקוני חמץ: קב ואני

עני וכואב, ישועתך אלהיט. VJ I ; י . •ך ; • T

תשגבני: * ותיטב ליהוה משור פר,

מקרן מפריס: ? וזרע עבדיוד ד — • ו ־ : י .••.'- . I ־ :

92 תהלים אות ו החיד״א צב

ינחלוה, ואהבי שמו ישכנרבה:

*ואני עני ואביון אלהיט חושהלי,

עזרי ומפלטי אתה, יהוה אל״

תאחר: * ואני זתמיד י איחל,

והוספתי על״בליתהלתך:'קזונם

עדיזקנה ושיבה* אלהיט אלי

תעזבני, עדיאגיד זרועך לדור,

לבל־יבוא גבורתך: ק״ וצדקתךI • I IT • * • ״ V T J X T ;

אלהיט. עד״מרום, אשריעשית

נדלות אלהיט מי כמוך: * וירד טיטT * • • • • • I T - • • ץ• •

עדיים, ומנהר עד״אפסי״ארץ:

קי וישתחורל^כל־ מלכים, כל״גוים

יעבדוהו: קיא ויחי ויתךלו מזהב

שבא, ויתפלל בעדו תמיד בלי

היום יברכנהו: קי־ וברוך שם כבודו־ T : V י ״ : I T 8 :


לעולם, וימלא כבודו את־כלV * "" T # ״ T •

הארץ, אמן ואמן: קי־ ואני כמעט- J • • ־ ! I ־ " T : I "״ T י • • • T T

[ ב י ת ה כ כ פ ש ן [ י א , כ י ל ע ו ו י ט ] נ ב י ת י כ ו ט נ ]

ואמרו איכה זיךע־ שפכו אשרי:

אל, ויש דעה בעליון: קםיואהיעוע- T • V: T I : V : T ״ ״ :

כל״היום, ותוכחתי לבקרים:• I T ; T — י • - • • ™

ק״ ואחשבה לדעת זאת, עמל [היא

] הוא בעיני: קיז ואני־בער ולא ב י ת כ

אדע, בהמות הייתי עמך: קי״ ואני• m • | ץ • • • y •• • T # *

תמיד י עמך, אחזת ביד״ימיני:• • • • • . .T * — T ״ T * • T

קי־ ואני . קרבת אלהים לי טוב,' שתי

באדני יחוה יקרא: אלהיט מחטי,

[ ב י ת ת י כ ע ו לספר בל־מלאבותיך: קב [

ועתה פתוחיה יחד, בכשיל־ : - T ד V • T 5 ־

וכילפות יהלמון: *״ואלהיט מלכי


מקדם, פיעל ישועות בקרב הארץ:I •• ץ ץ • • •• y •

יבואני אגיד לעלם, אזמרה לאליהי

יעקב: ק־ וכל־קתי רשעים אגדע,

תרוממנה קרנות צדיק: *י ויהי

בשלם סכו, ומעונתו בציון:

ואמר חלותי היא שנות ימין

.עליון: *י והגיתי בכל־פעלך,

ובעלילותיך אשיחה: *זויקםעדות

ביעקב ותורה שם בישראל, אשר

צוה את־אבותינו י T להותעם

לבניהם: וישימו באליהים כסלם,• J ץ • "" ״ י * ץ י • • • • •

ולא ישכחו מעללי־אל, ומצויתיוT « • ״• •• י ; - - • • • •

ינצת: ולא יהיו כאבותם דור

סורר ימיר!/ דור לא־הכץ לב/

ולא״גאמנה את־אל רוחו:•• •• « • •• •• • • T • • • •


קל וישכחו עלילותיו, ונפלאותיו

אשר הראם: קלא וינחם כענן יומם,

וכל־הלילה כאור אש: ^ ויוצא

נוזלים מסלע,' ויורד כנהרות מים:* T T * ״ V - T * • •

קלג ויוסיפו עוד לחטא־לו, למרות

עליון בציה: ליויינסראל כלבכם,

לשאל־איכל לנפשם: ל״ ויךברו

באלהים,'אמרו היובל אל'לערך

שלחן במדבר: י לי ויצו שחקים

ממעל, ודלתי שמים יפתח:

קלי וימטר עליהם מן* לאכל, ודגךI - • vj v I T v ־ ; •• ד •״ ״

שמים נתן למו: ל״וימטר עליהם

כעפר שאר,*וכחול ימיים עוה כנה:• T T ״ 5 ־ • י : T T V

קל־ ויפל בסרב מחנהו, סביב

למשבנתיו: ק־ ויאכלו וישבעו מאד, • * * * T • • • « • • • י


ואה אלהיט ומאותם יבא להם: לv: • - : v T י T T T ־S ־ :

עלה בהם ויהרג במשמניהם,

ובחורי ישראל הכריע: קמב ויכל״

בהבל ימיהם, ושנותם בבהלה:T T V ־ T : ״ ״ ! V V ־

^ ויזכרו כי״אלהים צורם, ואל

עליון גאלם: *י ויפתוהו בפיהם, י״ ץ • « • • • •• י

ובלשונם ימבו־לו: ^ ולבם לא״

נכון עמו,' ולא נאמנו בבריתו:

4 והוא .רחום יכפר עוין' ולא״

ישחית, והרבה להשיב אפו, ולא־• • * T J י . • . ץ , , .

יעיר כל״חמתו: י ויזכיר כי״בשר

המה,* רוח הולך ולא ישוב:

^וישובו וינסו אל, וקדוש ישראל

התוו: ק־־־יויהפיך לדם יאיריהם,: t : • וניזליהם בל״ישתיון: * ויתן לחסיל • ; - - !־

• T v I •י ־ • י T 1 • - v •״ : ;


יבולם, ויגיעם לארבה: *י• וימגר

לברר בעירם, ומקניהם לרשפים:

ל^ויך כיל־בכור במצרים, ראשית

אונים באהלי־חם:'i ויסע בצאן

עמו, וינהגם *בעדר במדבר:• • • • ץ • • • • ו • w — • ״ *

-

*י וינחם י לבטח ולא פחדו, ואת־V • T T • ~ V T •• • • •

אויביהם כסה הים: ויביאם אל־M • • • • S ץ • y • y • • •

גבול קדשו, הר־זה קנתה ימינו:• • T * I IT V • ץ ן ו י *

ליי ויגרש מפניהם גויים, ויפילם

בחבל נחלה, 'וישכן באהליהםV ** TS T * | •• • • a * ץ •« • M *

שבטי ישראל: ?י וינסו וימרו את־

אלהיט עליון, ועדותיו לא שמרו:T T T ״ : I : V • -*.*: לי״ויסיגו ויבגדו כאבותם, נהפכו

• ץ • • • < • • • • ן

כקשת דמיה: ^ ויכעיסוהו

בכמותם, 'ובפסיליהם יקניאוהו:• I ; - v ״ • : • T T i

98 תחלים אות ו החיד״א צח

* ויטש משכן שלו, אחל שבן

באךם: ויתן לשבי עזו,

ותפארתו ביד־צר: *־ויסנר לחרב

עמו, ובנחלתו התעבר: *גויקץ

כישן אדני, כנבור' מתרונן מיין:

*יויךצריו אחור, חרפת עולם נתן

למו: וימאס באיהל יוסף, ובשבטV ״ : I ״ V : : ־ ־ x

אפרים לא בחר: י- ויבחר ארד

שבט יהוךח, אתיהר ציון אשר

אהב: ויבן כמו״רמים מקדשו,XI : • T . : I V • - • • X

כארץ יסדה לעולם: *״ ויבחר בדוד • •• V י ״ T J T T ״ י I • » ץ •

עבדו, י ויקחהו ממכלאת צאן:

וירעם כתם לבבו, ובתכונות

כפיו ינחם: *'והשב לשכנינו• • • • • a ץ ״ • •• * 7 *« •

שבעתים אל־חיקם, חרפתם' אשרv — x T : v IT ״ v • ־ T : •


חרפוך אדני: קעא ואנחנו עמך וצאןI • I • • • - • T ״s ״ ; י*

מרעיתך נודה לך לעולם, לדור ודדT : י : ד : v • v • : ־

נספר תהלתך: קעגוכנה אשר־

נטעה ימינך,'ועל־בן אמצתה לך:I ז T : - • I ״ - : \ V י : T : I T

קי־ ולא־נסוג ממך, תחיינו ובשמך

י וליא־שמע עמי לקולי, נקרא: ^

וישראל לא״אבה לי: קעהואשלחהו

בשרירות לבם, 'ילבו• « y י •• • • •

במו_עצותידם: קעי ויאכילהו מחלב

חמה, ומצור דבש אשביעך:T | . . . . . - - . . T *

ק* וידעו כי־אתה שמך יהוה לבדך,

עליון על־כל״הארץ: קע״יואתה אדניT T ™ 5 * V T T T > | * V

אל״ךחום וחנון, ארך אפים ו_רב־.

חסד ואמת: ?» ולציון יאמר'איש. •ך - . . | . . ... . ואיש ילד־בה והוא יכוננה עליון: ... ... ... .

I • V T V • • • T • • Z

100 תהלים אות ו החיד״א ק

* ושרים כחללים, כל־מעיני בך:

*א ואני אליך יחוה שועתי,*ובבקד

תפלתי תקדמך: *־ויודו שמים

פלאך ידוה, אף״אמונתך בקהל

קדשים: *־ וכתותי מפניו צריו,

ומשנאיו אניף: *י ואמונתי וחסדי» « > • • • •• I V T * ~ •

עמו,'ובשמי תרום קרנו: *״ושמתי

בים ידו,'ובנהרות ימינו: *י ושמתי

לעד* זרעו,'וכסאו כימי שמים:

*< ופקדתי בשבט פשעם, ובנגעים

עוינם: י *״ וחסדי לא־אפיר מעמו,

ולא־אשקר י באמונתי: ** ואתהT ־ : - T V: V I •• - - ;

זנחת ותמאס, התעבדת עם־

משיחך: *'ויהי נעם'אדני אלהינו

עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, T T : •• T •• T ״


ומעשה ידינו כוננהו: ?״•ואתה

מרום לעלם יהוה: *־וחרט בדאים

קרני, בלתי'בשמן רענן: ותכט

עיני בשוך, בקמים עלי מרעים,

תשמענה אזני: קציףאמרו לא

יראה־יה, ולא״יבין אלהי יעקב:

^ ויהי יהויה לי למשגב, ואלהי • ץ • • • • ץ •• •

לצור מחסי: קצי וישב עליהם ארד

אונם, וברעתם יצמיתם, יצמיתם

יהוה אלהינו: ?״ ועז, מלך משפט

אהב, ״ אתה כוננת מישרים,

משפט וצדקה ביעקב אתה עשית:

ק״ואתהייהוה לעולם תשב, וזכרך

לדר ורד: וייראו גויס ארדישם•• V * • • • y •

יהוה, וכל־מלבי הארץ אודV ז V T T •• : ־ T : T :


כבוךך: יואתה־הוא, ושנותיך לא

יתמו: יא וחסד יהוה מעולם ועד־

עולם על־יראי; * וצךקתו לבני

בנים: י־ ויין *ישמח 'לבב־אנוש,V ־ • - - : I • • : ־ T

־ להצהיל פנים משמן, ולחם לבב

אנוש יסעד: יג ויעמידה ליעקב

לחק, לישראל י בדית עולם:

- ויתהלכו מגוי אל־גוי, מממלכהT T « - • י V * • • • • -

אל־עם אחר: יי־ ויקרא רעב על־

הארץ, כל־ממה־לחם ז שבר:

״ויבא ישראל מצרים, ויעקב* גר

בארץ־חם: ״ ויפר את־עמו מאד,; " V v V • T ״ V V ״

דעצמהו מצריו: י״ ויך גפנם

ותאנתם, וישבר עץ גבולם:

-וייאכל כל־עשב בארצם,'וייאכלT : ־ : V T

ו החיד״א 111 ת ו קיא תהלים א

פרי אךמתם: ייויך בל־בכור

בארצם, ז ראשית לכל־אוגם:

י* ויוציאם בכסה וזהב, ואיןI •• • T T • I V V • •• • —

בשבמיו כושל: ייב ויוצא עמו

ה את־בחיתו: יי־ויתן ת בששון, ב

להם ארצות גויס, ועמל לאמים• > ' • • a V T

ייךשו: י ייי ויושיעם 'למען שמו,

להותע ארדגבוךתו: י»י ויגער כיבד

סוה ויחרב,' ויוליכם בתהמות ן .»•• ... j ׳ — • •• - •

כמךבר: י״ ויושיעם מירישוגא,

ויגאלם מיד אויב: יייויכסרמים# j .» • • •• • • ״ ״ • » -

צריהם, אחד מהם לא גותר:

י״ ויאמינו בדברי; ישירו תהלתו:

יי־ויתאוו תאוה במדבר, וייגסראל

בישימון: י־ויתן להם שאלתם,T T *.ד V V T I . . . - |


יקנאו וישלח חון בנפשם: יכ» ו

למשה במחנה, לאהרן קדוש יחוה

: יכבותבער־אש בעךתם, להבה

תלהט רשעים: יכג וימירו את־• • • f - • T : •• - «

כבוךם, בתבנית שור אבל עשב:

יכי ויאמר להשמידם, לולי משה

בחירו עמד בפרץ לפניו, להשיב

חמתו מהשחית: י־״ וימאסו בארץ ון #• • ן • ״ י } ן• • V V ״

חמדה, לא־האמינו לדברו:T : י י י•': V T • ...

יכי וירננו באהליהם, לא שמעו בקול

יחוה: ימיוישא ידו להם( להפיל

אותם במךבר: י־״ ולהפיל י זרעם

בנוים, ולזרותם בארצות:

ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי• • • I . » - - • ״־ • • T . _

מתים: < ויכעיסו במעלליהם,


ותפרץ־בם מנפה: ילא ויעמיד פינחס

ויפלל, ותעצר המנפה: יל־ ותחשבY y •• B J •I B B • י • «• ץ •• • < «

לו לצךקה, לדר ודד עד־עולם:

י* ויקציפו על־מי *מריבה, וירע• ••• y • • •• • • ן • - •

למשה בעבוךם: ילי ויתערבו בגוים,

וילמדו מעשיהם: ילהיויעבדו את־

עצביהם, י ויהיו להם י למוקש:I״ : v ־ ־ ״ ע. ־ • : ד :

ילי ויזבחו את־בניהם ואת־• * • y •• • •• • • • —

בנותיהם לשדים:' ילי וישפכו דםy • • • • • t • a •• •• •

נקי, ךם־בניהם ובנותיהם, אשר

זבחו לעצבי כנען( ותחנה הארץV T T I 1 ־ V! V - I - T : ״ - — - j •

בדמים: יל״ ויטמאו במעשיהם, ויזנו• • • V ץ • • • • • * ״ «• ״ -

במעלליהם:' 'יל־ ויחר־אה יהוה • t a a •• •• • • • • ן

בעמו', ויתעב את־נחלתו: ים ויתנם• • • • » 7 •{ * •< •• ^ • « a •

ביד־נוים, וימשלו בהם שנאיהם:• • •• • M T • • • a • •• • • • • • • « י


״« ולחצום אויביהם, ויפנעד תחת

£ בשמעו ה ע־ם: ימב וירא בצר ל

את־רנתם: י* ויזבר להם בריתו,• : V T : • T T - י

וינחם ברב [חסת כתיב] חםךיו: ימיויתן

אותם לרחמים, לפני בל־שוביהם:

י™ ומארצות קבצם, ממזרחT ' ; ד ״ • ; •• T t י

וממערב, מצפון ומים: ימי ויצעקו

אלייהוה בצר להם, ממצוקותיהם

יצילם: י״ףךךיבם בךךך ישרה,

ללכת אל־עיר מושב: י־־״' ויכנע

בעמל לבם, כשלו ואין עזי*

י** ויזעקו אל״יהוה בצר להם,

ממצקותיהם יושיעם:-ויזעקואל־

יהוה בצר להם, ממצקותיהם

יושיעם: י״ ויזבחו זבחי תורה, • • • • י


ר מ א י ויספרו מעשיו בתה: ת־ ו• ץ • • ץ — •• • • • • ן

ויעמד רוח סערה, ותרומם גליו: • "ן• •• • י ד 7 • • •• • 7

יע ויצעקו אל־יחוה יבצר להם,V T ־ ־ T : V I ־ ־ • : !

וממצוקתיהם יוציאם: ״י וישמחו

כי״ישתקו, וינחם אל״מחוז חפצם:V • ** •• « v • 7 •• י™ וירוממוהו בקהל״עם, ובמושב • • • ן י

. . . . | _ T י • -

זקנים י יהללוהו: יני ויושב שםT V ־ : ־ S • I •• •

רעבים, ויכוננו עיר מושב: י״ ויזרעו• • * • a » • • 7 ״ • • • •

שדות ויטעו כרמים, ויעשו פרי

תבואה: ״״ ויברכם, וירבו מאד,• • • • •• • • tm y •

ובהמתם לא ימעיט: ת״וימעטו

וישחו, מעצר רעה ויגון: ים_וישגב

אביון מעוני, וישם כצאן משפחות:T : • * • ־ V T *־ י • I : V

י־א ודברי שנאה סבבוני, וילחמוני• — • y • — • ץ • y • •

חנם:' יסב וישימו יעלי רעה תחת־ T ־ T ־ T ־ T ־ T ־


טובה, ושנאה תחת אהבתי:

״ונוע ינועו בניו ושאלו, ודרשו

מחרבותיהם: י״י ויאהב קללה

ותבואהו, ולא־ חפץ בברכה

ש קללה ב ל י ותרחק מטנו: י™ ו

כמדו, ותביא כמים בקרבו, וכשמן

בעצמותיו: יסי ואתה יהוה ייקרא:

אלהיט* אדני' עשדדיאתי למעןI • ״ T -: V:

שמך, כי־טוב חסדך הצילני:

יפי ואני הייתי חרפה להם, יראוני: • V T T : V י • T • - : -

יניעון ראשם: יס״ וידעו כי״ידך זאת,

אתה יהוד, עשיתה: יסםיואלהינו•• •• T י ~S T • T ~

בשמים, כל אשר־חפץ עשה:T T ״ י T V — - T ן• . י .

®־ואנחנו נברך יה מעתה ועד־

עולם' הללויה: י» ובשכדיהוה• • T ״ נ t


אקרא, אנה יהוה מלטה נפשי:

עיב ויבאני חסדך יהוה, תשועתך

כאמרתך: י ואענה חרפי דבר,T T ״ * V י" V * י V T * * *

כי־בטחתי בדברך: עייואל״תצל

מפי ךבר־אמת עד־מאד, כי

למשפטך יחלתי: «״ ואשמרהT 2 2 V 2 • • T * » %* T * * 2

תורתך תמיד לעולם ועד:

יעי ואתהלכה ברחבה, כי פקךיך

דרשתי:'^ואדברה בעדתיך ננד

מלכים, ולא אבוש: in״ ואשתעשע

במצותיך, אשר אהבתי: יע־־ ואשא-T V * • • T T ״ »• •ו | • • •

כפי אל״מצותיך אשר אהבתי,

ואשיחה בחקיך: י־ והמטים

עקלקלותם, י יוליכם יהוה את־V T * • • y | a • I • a ״ • *

פעלי האון, שלום על־ישראל:•• T : * ־ T I V T T 1- ״


״« וראה־בנים לבניך, שלום על־

ישראל: י*= ולא אמרו* העברים

ברכת־יהוה אליכם, ברכנו אתכם

בשם יהוה: ״ והוא יפרה את־

ישראל, מכל עו־נתיו: 'י־י וכהניה

אלביש ישע, וחסידיה .רנן יךננו:

י-י ונתן ארצם נחלה, נחלה

לישראל עמו: י־י ויוצא ישראל

מתוכם, כי לעולם חסדו: י״ והעביר

ישראל בתוכו* כי לעולם חסדו:

י״ונער פרעה וחילו ביכדסוף, כי

לעולם חסדו: ״» ויהרג מלכים

אדירים, כי לעולם חסדו: יצ ולעוג

מלך הבשן,' כי לעולם חסדו:

יצא ונתן ארצם לנחלה, כי לעולםT : • T ־ : T ־ ז ־ : T : ־ :


חסדו: י״־ ויפרקגו מצרינו, כי לעולם

חסדו: י״ וישירו בדרכי יחוד; כי-• • ץ ״ • • • • ו • • ץ • • ״

גדול כבוד יהוה:יציואיטר אךחישך

ישופני, ולילה אור בעדני: - ולי

מה־יקרו רעיך אל, י מה עצמו: IT V I V ״ • : IT

ראשיהם: יי וראה אם־דרך־עצבm I •• •״• • •• • y •• ין

בי, וגחני בדרך עולם: י* ואל־תבואT ~ • y ן •s• •• • • •• • * •

במשפט את־עבדך, כי לא־יצדסI • • ן ' I • • • > M y » • •

לפניך בל־חי: י ™ והתעטף עלי

רוחי, בתוכי ישתומם לבי:* * •• • • י • • •

י» ובחסדך תצמית אייבי, והאבדתT • - J T S • • — | • • - •

כל־צררי נפשי, ביי אגי עבדך:I v : • ״ ־ : • • ד־ : T

״ועזוז גוראיתיך יאמרו, [וגדלותד

כת^וגד־לתך אספתה: ^ ויעמידם לעד'לעולם, חק־גתן ולא"מנפרד:

112 תהלים אות ז החיר״א קיב

-וירט קרן לעטי, תחלה לכלי

חסידיו, לבניי ישראל עם סרבו,/ | , . •• f « • •• • • י n • 7

י הללויה:T : ־

אות ז א זבחו זבחי־צדק, ובטחו אל־יתה:

ב זימרו'ליהוה ישב ציון, הגידו

בעטים עלילותיו: נ זרע יעבתו,

ר [ירשו יספר לאדני לתר: י' זה תV T ־ - \ :

כתיב] דרשיו, מבקשי פניך יעקב

סלה: ״ זכד־ךחמיך יהוה וחסדיך,

כי מעולם דמיה: יזמרו לייתה

חסידיו, והודו לזכר קךשו: יזה עני

קרא ויהוה שמע, ומכל־צתתיו

הושיעו: ״זמם*רשע לצדיק* וחדק' ; ״ | T T - ־ ־ 1

עליו שניו: *זבח ומנחה לא־חפצת,T : - T T : • - V T • T T


אזנים כרית לי, עולה וחטאה לא

שאלת: י זטת אלהיט זטת, זמרו t : t t ־ : vj • ־ ״ ־ :

לטלכנו זטת: יא זה דרכם כסל לטו,

ואחריהם כפיהם ירצו סלה: יבזכח

לאלהים תודה, יושלם לעליוןI , . . . * * a t ץ י • »•

נדתך: ע זבח תודה יככתני( ושם

דרך אראנו כישע אלהיט: יי זבחי

אלהיט' רוח י נשכרה, לב־נשבר

ונדכה, אלהיםילא תבזה: *זרו»• » • • ••• v • • 5

רשעים טרחם, תעו טבטן דברי. . . | ... . . . . t '.* t י• • t :

כזב:« זטרו כבותשטו, שיטו כבודt • • • • • ץ ץ

תהלתו: יי זכר עדתך קנית הדם,v«v t •it ו : it ד־ : t • :

נאלת שבט נחלתך, התציון זה

שכינת כו: י״ זכר־זאת אויב חרף

יהוד; ועם נבל* נאצו שטך: י־ זרמו

114 תהלים אות ז החיד״א קיר

מים עבות, קול נתנו שחקים, אף־

חצציך יתהלכו:=זרעו לעולם יהיה,

וכסיאו כשמש נגדי: -זכר־אני• • I y • • • y M M • • « «

מה־חלד, על־מה־שוא בריאת כל־

בני־אדם: == זכר אדני חרפת

_עבךיך, שאתי בחיקי זכל־רבים

עמים:« זרמתם שנה יהיו, בבקר

כחציר יחלף: כי זכר חסדו ואמונתו

לבית ישראל, ךאו כל־אפסי־ארץ

את ישועת אלהינו: כי־ זמרו ליהוד,

בכנויר, בבנור וקול זמרה: ־י זה הים

נתל ורחב ידים, שבדרמש ואין״ י : v v ז • j T _ T

מספר,' חיות קטנות עם־גדלות:

־י זכרו נפלאותיו אשתעשה,

מפתיו ומשפטי־פיו:כ״זרע אברהםT T : ־ " V • . . . . . T .


־זכר עבדו, בגי יעקב בחיריו: ־

לעולם בריתו, דבר צוה לאלף

דור: ל זכרני יהוה ברצון עמך,

פקדני בישועתך: לא זאת פעלת

שטני מאתזיהוה, והדברים רע• • ץ ׳ « • • • 7 • » • • •

על־גפשי: לב זכר עשה לנפלאותיו,T T T V** • • • •

חנון ורחום יהוח: לגזרה בחשך אור

לישרים, חנוןיוךחום וצדיק: לי זה״

השער ליהוד; צדיקים יבאו בו:T I • • - T ־ ־

ל״ זדדהיום עשה .ידוה, גגילה

ונשמחה בו:* לייזבר־דבר לעבדך,7 • • • •• | י T • י • • ץ •

על אשר יחלתני: לי זאת נחמתי

בעניי,'כי אמרתך חיתני: ל״ז זדים : T : • * י : IT : י * IT : ״

הליצגי עד־מאד, מתוךתך לא

נטיתי: ל־י זכרתי משפטיך מעולםT •• י v T : : ־ T • י ד


יהוה ואתנחם: ־זלעפה אחזתני

מרשעים,' עזבי תורתך: - זמרות

הירלי חקיך, בבית מגורי:

־־־ זכרתי י בלילה י שמך יהוד;

ת היתדרלי, א ואשמרה תורתך: ^

כי פקתך נצרתי: ־־י ־ואת־מנוחתי

עדי״עד, פיה־אשב כי אותיה:T . . . . . . . ._ ״ י .

™זכר יתה לבני אדום את יום

ירושלם, האמרים עדו עת עד

היסוד בה: מי זעקתי אליך יהוד;־ • ״ I v : ז י - • t ז

אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ

החיים:« זכרתי ימים מקדם הגיתיT v ״ • l v • • T • • - T . - -

בבל־פעלף, במעשה ידיך

א^וחח: ״ זכר רב־טובך יביעו,. - I ; - ..... - .. _

וצדקתך ירננו: : • : It : « :־ ״


אות ח א חנני יהןה כי אמלל אני, רפאני

יחוה כי נבהלו עצמי: ־חגנגי יחוד,T I * ״ ! T T T י * 5 י" :־־ T :

ראה עניי משנאי, מרוממי• • • T * • • • T י• J

משעךי־מות: נ חבלים נפלרלי

בנעמים,* אף־נחלת שפרה עלי:

יחלבמו סגרו, פימו דברו בנאות: IT T * V* י • • • • ••

״חבלי שאול סבבוני, קדמוני• *1* • 7 * * •• • •<

מוקשי מות: יחי״יחוה וברוך צורי,

וירום אלוהי ישעי: י חיים שאלa y • • • • • •• •M y •

ממך גתתה לו,' ארך ימים עולם

ועד: ״*חטאות נעורי ופשעי אל־

תזכיר, כחסדך זכר־לייאתה, למען

טובך יחוה: ־־חגני יחוה כי צר לי,י • - • T : • ״ T T : • :

118 תהלים אות ח החיד״א קיח

עששה בכעס עיני נפשי ובטני:

י חזקו 'ויאמץ לבבכם, כל־

המיחלים ליהוה: יא חטאתי אודיעך

ועוני לא־כסיתי, אמרתי אודה עלי• T ״ • « •• _ •• • • •

פשעי ליהוד/ ואתה נשאת י עוין

חטאתי, סלה: י־ חנה מלאךיהוה

ב ר ח סביב ליראיו, ויחלצם: *

פתחו רשעים ודרכו קשתם,

להפיל עני ואביון', לטבוח ישרי־*• . • • • I i v ; * • • • ד

דרך: יי חרבם תבוא בלבם,

וקשתותם י תשברנה: ־י חושה

לשרתי, אדני תשיועתי: ״דזכרלבי

בקרבי בהגיגי תבער־אש, דברתי

בלשוני: י ח חגור־חרבך על־יירך

גבור, הודך והךךך: י״ חציך


ענוגים, עטים תחתיך יפלו, בלב

אויבי המלך: ״ הנני אלהים

כחסדך, כרב רחטיך טחה פשעי:

־חלקו טחטאית פיו וקךב־לבו,ךכו

דבריו טשטז והטה פתחות: » חנני• •• T : T י : ״ V V T T :

אלהיט כי־שאפני אנוש, כל־היום

לחם לחצני:*־־ חנני אלהים הנני• •• y • •ץ •• • ••״ • •• y • • ••

כי בך יחסיה נפשי, ובצל־כנפיך

אחסה עד יעבר'הוות: »חטת־לטו

כךטות חטרדנחש, כטו״פתן

חרש יאטם אזנו: כי חטאתיפיטו

דבר־שפתיטו י וילכדו בגאונם,T • * * IT * * ״* T * « ן

וטאלה וטכחשייסיפרו: כייחיתך

ישבו״בה, תכין'בטובתך לעני• T V י I T : I • T T : I T

אלהים: ־י חרפה שברה לבי• • T : IT T : V ••ד


ואנושה, ואקוה לנוד ואין,

ולמנחמים ולא מצאתי: =י חשבתי• • J ץ ץ • • • • • • • • • •

ימים מקךם, שנות עולמים: כ״חסד־

ואמת נפגשו, צךק ושלום נשקו:

״חנגי אדני, בי־אליךאקרא בל־T T׳: V I V י ״ T ־ T ״ * :

ת יהוה עולם אשדה, פ היום: ל ח

לדר ודד א1ךיע אמונתך בפי:

לא חמאגו עם״אבתינו,' העלינו

הרשענו: לב חנון יהוה וצדיק,

ואלהיט מרחם: לג חלקי י יהיוה,T i I ״ ; v •• ־ • •• ••

אמרתי, לשמר דבריך: לי חליתי J - . • י • : : V T ו • •

פגיך בבל־לב, הנני באמרתך:

לחשבתי דרבי, ואשיבה תלי אל־

עדתיך: לי חשתי ולא התמהמהתי,

לשמר מצותיך: לי חבלי רשעים : • : V I V : ״ : T י


עודני, תורתך לא שכחתי:

ל״חצות־לילה אקום להודות י לך,

על משפטי צדקך: ל־־ חבר אני

לכל־אשיר יראוך, ולשמרי * T •״ V • •• \ ״ • • »«

פקוךיך: מ חסדך יהוה 'מלאה

הארץ, חקיך לימדני:« חצי ניכור•• • • •• • - I l v \ י V T T

שנונים, עם נחלי רתמים: « חננו•• y • y • • • • * tm • • •

יהץה חננו, כי־רב שבענו בוז:

מ־ חקרני אל ודע לבבי,* בחנני ודע• • • ** T ; * T * • • •• • ••I • 7

שרעפי:־י חלצני יחוה מאדם ירע,T T T •• T : . . . T ־ : ־

מאיש חמסים תנצרני: ™חסדי* • • • • • • • • • M ץ • • •

ומצודתי משגבי ומפלטי לי, מגני• • - • • • * ץ • • a • • • y •

ובו חסיתיי הרודד עמי תחתי:

*חנון ורחום*יחוה, ארך אפים י : ־ : V V T ו - - •

וגדל־חסד:V T T •


אות ט א טבעו גוים בשחת עשו, ברשת״זו

טמנו גלכךה _רגלם: ־ טוב־וישר

יהוה, על־בן יוךה חטאים בךךך:

ג טעמו וראו כי״טוב י1ץה, אשרי

הגבר 'יחסה״בו: יי טוב־מעט

לצדיק, מהמון רשעים _רבים:

״ טבעתי ביון מצולה ואין מעמד,T TT T ״ י : T : I • • • • • - T

באתי במעמקי־מים ושבלת•• • • • - I •• - ־ y • ; ־* :

שטפתני: י טוב לחדות 'ליהוד;

ולזמר' לשמך עליון: ׳טרף נתןI - r I V V ו • V ״ - ״ : ״ : י ליראיו, יזכר לעולם בריתו: ״ טוב־

• : T : : * T •• •

איש חונן ומלוה, יכלכל דבריוT T : " : ־ : • • • : • I ־ •

טוב לחסות ביתה, במשפט: ־

מבטח באדם: י טוב לחסות ביהוה,T ־ ד״ T T T ־ : •


מבטיח בגךיבים: יא טוב עשית עם־

עבדך, יהוה כךבךך: * טוב טעם

ודעת 'לטדני,' T בי בטצויתיךן - - • • •» • ״ • .

האטגתי: ע טרם אעגה אגי' שגג,־ • ״ : V V : V V V " I T VS V

ועתה אמרתך שמךתי: יי טוב־

אתה ומטיב,' למדני חקיך: ״ טפלו

עלי שקר זדים, אגי בבל־לב אצר

פקודיך: מיטפשי בחלב לבם, אגי • T I v I ־ ־ •• T • v ד •

תורתך שעשעתי: ייטוב־לי כי־

עגיתיי, למען אלמד חקיך: י״טוב־לי

תוךת־פיך, מאלפי זהב וכסף:

י־יטמגו־גאים פח לי וחבלים פרשו

רשת ליד־מעגל, מקשים שתיו־לי

סלה:=טוב־יהוה לכל, ורחמיו על־T ־ T ! T : ־ 5 V

כל־מעשיו:

קיא תהלים אותו החיד״א 111

אות י » יתיצבו מלכי־אךץ, ורוזנים

נוסדריחד, על״יהןה ועל־משיחו:

ביושב בשמים ישחק,'אדני ילעג״

למו: ג יחוה, מה/רבו צרי, רבים

קמים עלי: ייחוה, ב־קר תשמע

קולי, בקר אעךךלך, ואצפה:

״יחוה, נחני בצךקתך למען שורדי,

[הושר כתיב] הישר לפני דרבך: י יחוה,

אל״באפך תוכיחני, ואל־בחימתך

תיסרני:« יגעתי באנחתי, אשחה

בכל־לילח ממתי', בדמעתי ערשי

אמסה: ״ יבשו ויבהלו מאד יכל־ » • •• •• • • T ד״ * 7

איביי, ישבו יבשו תע: ־־ יחוה אלהי

בך חסיתי, הושיעני מכל־רדפי• י 7 • • • • • • י • ץ

קבה תהלים אות י החיד״א 125

והצילני: ייהוה אלה; אבדעשיתי

זאת, אמ״יש״עול בכפי: יאיךדף

אויב נפשיוישג, וירט־סלארץ חי;T ־ I V T T : • : ־ : • • ־ ״

וכבוךי לעפר ישכן סלה: י= יהוה

דין עטים,* שפטני יחוד; כצדקי

וכתטי עלי: יניגטר־נא רע ךשעים,

ותכונן צדיק, וביחןז לבות י וכליות

אלהיט צדיק: יי ישוב _עטלו בראש;

ועל קךקדו חטסו'ירד: י י יהוה

אדנינו, "טה־אדיר שמך בכל־

, אשר־תנה היוךך על״ ץ ך א ה

: »יהוה אדנינו, טהיאדיר ם י ט ש ה

שמך בכל־הארץ: יישובו רשעים

לשאולה, כל:נוים שכחי אלהים:VS •• •• : • T י T :

יחילו דרכיו [דרם כתיב! בכל־עת,T : T T : י T


מרום משפטיך מננדו, כל־צורריוT : T : V • י V T : T

יפיח בהם: י״ ישב במארב חצרים, T ״ ״ V T •• •• ן - • — •• • *

במסתרים יהדג נקי, עיניו לחלבה

יצפנו: =יארב במסחר באריה. . . . . • : ... VS - . . •ך .

בסביה, יארב לחטוף עני יחטף עני,

במשכו ברשתו: =א [ויכה כתיב] ידכה

ישח, ונפלי בעצומיו [חלכאים כתיב] חל

באים: =־ יחוה מלך עולם ועד, אבדו

גרים מארצו: ־ יהזה בהיכל קךשו

יחוה בשמים בסאו( עיניו זיחזו,W V T •־ י • : ־ T ־ T :

עפעפיו יבחנו בני אךם: כייחוה

צדיק יבחן, ורשע ואיהב חמס

שנאה נפשו: ™ ימטד על־דשעים

פחים אש ונפדית, ודוח זלעפות

מנת כוסם:» יכרת יחוה כל־ שפתי : T T ־ : ״ : T T י ! ״


חלקות, לשון מדברת גדלות:

־׳יהוה משמים השקיה על־בני־. . . - I I • : • • - T • T !

אדם, לראות היש משביל, דרש ד J י • • ך .. י ••

את״אלהים: =״יךבו עצבותם אחר

מהרו, בל־אסיך נסביהם מדם, T T י - • I • : ״ T • V י

ובל־אשא את־שמותם על״שפתי:T T • ™ T • V T V ״"

=°יהוה, מגת־חלקי וכוסי,'אתהT ~ ״ I I • • V T * T •

תומיך גורלי: י ל יהוה סלעי

ומצודתי, ומפלמי,' אלי ציורי• • • ״ f • י ן . » • י •

אחסה־בו, י מגני ־ י וקרדישעי יי ד•* T V * * • ן•• ן • • •

משגבי: לא ישת חשך סתרו. . | V V T ־ ־ :

סביבותיו סבתו, חשבת־מים עבי

שחקים: לבי ישלח ממרום יקחגי,' • • • I T • T • I • T נ

ימשני ממים רבים: לניצילגי מאייבי• • •• • • • • • • a • a • • • • •

עז, ומשנאי בי־אמצו ממני:• V ץן ן ״ • • » • T


לי יקדמוני ביום־אידי, ויהי־יהוה

למשק לי: לי יגמלני ידוה כצדקי,I • • • • t ! • •• ; ; • • I T ; • •

כביד ידי ישיב לי: לי יעועו ואיך

מושיע, על־יהוה ולא ענם: * יוםT T * J • — — •

ליום יביע אימהי ולילה ללילהT * ~ • T ; - : V ־ ״ ־ .

יחוה״דעת: ל״ יראת ידוה טהוךה

עומדת לעד, משפטיייהוה אמת,

צדקו יחדו: ל־ יהיו לרצון אמרי־פי,

והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגיאלי:־ • : V T : • • I : V י : T • : ד

פ יענך יהוה ביום צרה, ישגבך שם

אליהי יעקב: -ישלדדעזרך מקךש,

ומציון יסעדך: מב יזכיר כל״מנחתך,

ועולתך י יךשנה סלה: - יתךלך

כלבבך, וכל־עצתך ימלא: *־יהוד,

הושיעה, המלךיעננו ביום־ קראנו:• • : I T : •• ד • T ־ I V V ־

י החיד״א 129 ת ו קכט תהליס א

״ יהוה בעזך ישמדדמלך,

ובישועתך מה־[יגיל כתיב] י יגל מאיד:

*י יבש כחרש כיח; ולשוני מךבק

מלקוחי, י ולעפר־מות תשפתני:

־״יחלקו בגדי לחם, ועל־לבושי

יפילו גוךל: ־־״ יראי יהוה הללוהו,

בל״ זרע מנקב כבדוה; ונדדו* ממנו

כל״זרע ישראל: מם יאכלו ענוים

וישבע; יהללו יהוה דךשי; זיחי

לבבכם לעד: נ יזכרו וישבו אל״

יהוה כל־אפסי־ארץ^'וישתחוו

לפניך כל־משפחות גוים: ^ יביאו

ויגידו צדקתו,' לעם נולד כי עשה:

י־ ישא ברכה מאת יהוה, וצדקה

מאליהי י Tישעו: « ידרך עגוים• T ־S I ״ : - ; . VS ״


כמשפט, וילמד ענוים דרכו: נייהוה

אהבתי מעון ביתך, ומקום משכן

כבודך: ™ יהוה עזי ומגני בו בטח

לבי ונעזרת/ וייעלז לבי ומשירי

אהודנו: י ני י!ץה עדלמו, ומעוז

ישועות משיחו הוא: ״יהוה למבול

ןשב, וישב יהוה מלך לעולם:

״ יהוה עז לעמו לתן,' יהוה יברך

את־עמו בשלום: נטיהוה אלהי,

שועתי אליך ותרפאני: ס״יהוה

העילית מךשאול נפעי, חייתני I • T • VS V : ־ : • • ״ ־ •

מירדי־בור: - יהוה • IT • י * T [מיורדי כתיב]

ברצונך העמדתה להררי' עז,V ־ T J • ־ • • : V I • • •

ךזםתךת פניך הייתי נבהל: סביהוה

אל־אבושה כי קראתיך, יבשו• • ' 1 • T | ; • T .. -


רשעים ירהו לשאול: °ג ייראו• • • • • • • T •

טיהוה כל־הארץ, מטנו יגורו כל־

ישבי תבל: י יהוה הפיר עצת־

גויס, הגיא מחשבות עטים: ״ יהי־ • • • • • ן •

הסרך יזץה עלינו, באשר יחלגו

לך>יראואת־יתה קרשיו, בי־אין

מחסור ליראיו: T« יבשו ויכלטו: IT י S ״ T •־ : • י

טבקשי נפשי, יסיגו אחור ויחפרו

חשבי רעתי: ס״ יהיו כמיץ לפגי־

רוח, ומלאך יהוה רוחה: ״־־ יהי"

דרכס חשך וחלקלקת, ומלאך

יהוה רדפם: עיקומון ערי הטס,

אשר י ליא־ידעתי ישאלוני:

עאישלמוני רעה תחת טובה, שבולT ״ • ^ • T * • • •

לנפשי: עב יבשו ויחפרו יחדו שטחי• • • • • y • • • • a • •• • • a •


רעת/ ילבערביעת וכלמהT • : V : : ־ י T T

המגדילים עלי: * יתו ויעמחו

חפצי צךקי, ויאמרו תמיד'יגדל

יוץה, החפץ עלום עבדו: עי יןץה ן

בהעמים חסדך, אמוגתך יעד־

עחקים: ״ ירוין מדען ביתך, ונחל

עדניך תעקם: עי יודע יחוה' ימי• • • J • — •• I•• • •״ I V ץ

תמימם, ונחלתם לעולם תהיה:

״ יהוה לא־יעזבנו' בידו, ולא

יריעיענו בהעפטו: ע״ יהוה אל־

בקצפך תוכיחני, י ובחמתך

תיסרני: ״ יביעו ויחפרו יחד

מכקעי גפעי לספותיה, יסיגו אחור

ויבלמו חפצי רעתי: פיעמו/על״

עקכ כעתם, האמרים לי האחT V י • : T T : T I V ״


האח: ־א ישישו וישמחו בך כל־

מבקשיך* יאמרו תמיד יגדל יהוהT : ־ : • • T : I V • I י ־•

אהבי תשועתך: ״ יהוה ישמרהו•• • • • j • ן Y ץ • •• • ן

w 'כתיב] ואשר באךץ, ! ויחיהו י

ואל־תתגהו בנפש א־יביו:« יהוהT J T * • • • • • • • • • " a

יסעדנו על־ערש דו/ כל־משכבו

הפכת בחליו: ייחד עלי יתלחשו

כל־ישנא( יעלי יחשבו רעה לי:

«־־ יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה

שירה עמי, י תפלה י לאל חיי.

- יפיפית מבני אךם, הוצק חן

בשפתותיך, על־בן* ברבך אלהים

לעולם: *יהמו יחמדו מימיו, ירעשו• y 1M «• y J • • •• ן • • ך

הרים בגאותו סלה: פ״יהוה צבאותT * T • T V j •• • • • T

עמנו, משגב־לגו אלהיי יעקב סלה:T V I •• V: T T : • T י

י החיד״א קלד ת ו 134 תחלים א

» י1ץה צבאות עטנו, משנב־לנו

אליהי יעקב סלה: ציךבר/עטים

תחתינו, ולאטים תחת רגלינו:

- יבחר־לנו את־נחלתנו, את גאון

יעקב אשר״אהב סלה: ^ יפה'נוףI ״ • t v ד ״ v -: I

משוש כל־הארץ, הר־ציון ירכתי. . . . . I . י I ... T T T :

ישטח הר־ צפון, קרית מלך רב:

ציון תגלנה בנות יהוךה, למען

משפטיך: צי יבא אלהינו ואל־

יחרש, אש־לפניו תאכל וסביביו

נשערה מאיד: צי יקרא אל־השמים

טעל( ואל־הארץ לךין עמו: - ידעתי

כל־עוף הריס, וזיז שדי עמך: ״!ישוב

»יב] ישיב הרע לשררי, באמתך

הצמיתם: ™ יראה ורעד יבא בי,T ־ ־ T T ; . ״ . . . _


ותכסגי פלצות: צ־ יומם ולילה

ןזעמל יסובבה על־חומתיה, ואון ז

בקרבה: ק!ישימות ^ ישיא מות

עלימ1 ירדו שאול חיים, בי״רעות. . - • י ד . ״ . ד

במגורם בקרבם: קא ישמע אל ויענם

וישבקדם סלה, אשר אין חליפות

למו ולא יראו אלהיים: קביום אירא,. י י IT : T 1 ד

אני אליך אבטח: * יגורו [יצפינו כתיב!

יצפוגו המה עקבי ישמרו, באשר

קוו גפשמקיישלח משמים ויושיעני״ • • ; . - ן . . . . _ 1•

חרה י שאפי סלה, ישלח אלהיטVS ־ : , T V • — I .. ••

חסדו ואמתו: * ימאסו במו־מים־ : ־ • ־ • • ד : ־ : - ג

יתהלכרלמו, יךרך [חצו כתיב! חציו

כמו יתמללו: ?ישמח צדיק כי־חזה

נקם, 'פעמיו ירחץ בדם הרשע:T T T י : ־ ־ : • T T : I T T


קי ישובו לערב יהמו ככלב, מסובבו

עיר: ק״ ימים על־ימי־מלך תוסיף,

שנותיו כמו־דר ודר: * ישב עולם

לפני אלהיט, חסד ואמת מןI - V v : V V V • V: •• • •

ינצרהו: קי יגידהו על־יךי־חךב,

מנת שעלים 'יהיו: קי״ יחז-קרלמו

דבר ך'ע, יספרו לטמון מוקשים,

אמרו מי יראה־למו: קי־ יחפשו־: 2 rr : ״ ״ t v 2 ״

עולת תמנו חפש מחפש,' וקרב

איש ולב עמק: *'ישמח יצדיק

ביתה וחסה בו, ויתהללו כל־

ישרי־לב: קיי ירעפו'נאות מךבר,

וגיל גבעות תחגרנה: *ייודוך עמים

אלהיט, יודרך עמים כלם: ק* ישמחו

וירננו לאמים, כי־תשפט עמים• - • • • • י • • « . . • % • •

י החיד״א 137 ת ו קלז תהלים א

מישר, ולאמים באךץ תנחם סלה:

קי* יודוך עמים אלהים, יודרך עמים

כלם: קי״ יברכנו אלהים, ויידאר

אותו כל־אפסי״ארץ: קי־ יקום

ןפוצו אויביו, וינוסו אלהים ז

משנאיו מפניו: * יאתיו חשמנים

מני י מצרים, כוש *תריץ ידיו

לאלהים:* *א יגעתי בקראי נחר

גרוני, כלו עיני מיחל לאלהי:

ישיחו בי ישבי ישער, ונגינות

שותי שכר: קבגיהי״ שלחנם לפניהם

לפח, ולשלומיים למוקש: ^ ימחו

מספרי חיים, ועם צדיקים אל־- I • • י ״ v . . י . . -

!כתבו: «״ יהללרהו עמים וארץ,

ימים וכל־ רמש בם: ק־ יביעו ויחפרוI : ״ : ־ T ״ T : ״ י


j מבקשי נפשי, יטנו אחור ויבלמו

חפצי מגתי: *יישובו על־עקב ו

כשתם, האמךים האח האח: ! וישישו וישמחו בך כל־מבקשיך, :

ויאמרו תמיד יגדל אלהיט,אהבי

ישועתך: *־־ימלא פיתהלתך, בל־T י V T ״ I * *• T * י V T •

היום תפארתך: קל יבשו יכלו שטני — ״ ; ״• ; v י •• • • • ••

נפשי, יעטו חרפה וכלמה מבקשי

ךעתי: קלא יךין עמך בצךק,'וענייך

ישאו דדים שלום לעם, במשפט:

וגבעות בצךקה: קלנישפט עניי־עם,

יושיע לבני אביון, וידכא עושק:

קליייךאוך עם־שמש, ולפני זירח דור

דורים: ל״ ירד כמטר על־גז, ״ •• : T T ״

כרביבים זרזיה ארץ: לי יפרח־: • V T I י - • • : •


בימיו צדיק, ורב שלום עד־בלי

ירח: קאיהס על״דל ואביון, ונפשות

אביונים יושיע: ל״ יהי פסת־בר

באךץ בראש הרים, ירעש בלבנון

פריו, ויציצו מעיר בעשב הארץ:• • : ״ V T T V י • • T : ! י

ל־ יהי שמו לעולם, לפני־שמש [ינק

כתיב] ינון שמו, ויתברכו בו, בל־

גוים יאשרוהו: * יצא'מחלב עינמו,• •״ • V •• ״• T T 2 ״ ״ *

עבת משכיות לבב: ק- ימיקו

וידברו ברע עשק, ממרום ידברו:

ק־ביודע כמביא למעלה, בםבךעץ

קרדמות:קמניבצררוחנגידים, נירא

למלכי״ארץ: ק־־י יבקע צרים

במדבו/י וישק בתהמות רבה:• « • ן • י • ץ ״ • • ץ י »

ק־ייסע קדים בשמים, וינהג בעז-ו: ־ ״ : ..• • - T ד • ־ IT —

140 תהלים אותי החיד״א קט

תימן: *י ישלח בהם ערב מאכלם,

וצפרדע ותשחיתם: להיהרג בברד

נפגם, ושקמיתם בחגמל: קם״ ישלח־

בם חרון י אפי עברה וזעם י וצרה,

משלחת מלאכיי רעים: *״יפלס

נתיב לאפי, לא־חשך ממות

נפשם, וחיתם לדבר הסגיר: קנ יחוה

אילהים צבאית, עד־מתי עשנת

בתפלת עמך: *״ יכרסמנה חזיר

ת ירענ'ה:/ביתה מיער, וזיז ש

אלהים צבאית השיבנו, האר פניך T : VS ד־ * ״ T ״ V T י

ונושעה: ^ יבשו ויבהלו _עךי־עד,

ויחפרו ויאבדו: קנייילכו מחיל אל־V • ״ : ״ ־ •• • . . . .

חייל, יראה אל־אלהים בציון:

4 יה־וד,ז אלהים צבאית שמעהt • : * : ׳.~ t .


תפלתי, האזינה אלהי יעקב סלה:T V ־ י : V ־ : T • - י • T י •

ליי יהוה צבאות, אשרי אךם ביטח

בך:ליי יהוה יספר בכתוב עטים, זהV • • ־ • • • T ״

ילד״שם סלה: יי״ יהרה אליהי

ישועתי, יובדצעקתי בלילה נגדך:

יי־יהוה אליהי צבאות י טי־כטוך

ז יה,' ואמונתך סביבותיך: ן י ס חI V • : I : IT V V T I • י

ק״ימי־שגותינו בהם שבעים שנה,

ואם בגבורת שמונים שנה, ורהבם

עמל ואון, כי־גז חיש וגעפה:

^יראהאל־עבדיך פעלך, והדרך- I V T: T I V T ־ T : י J V V T ״

.על־בניהם: ?־־יעב• בסתר עליון,

בצל ערי יתלונן:

ורבבה מימינך, אליך לא יגע:T • I V י ״ I V • T T J

־- יקראני ואענהו עמו־אניבי• T ״ •• V 2 • •• TI I *

י החיד״א קטב ת ו 142 תהלים א

בצרת אחלצהו ואכבדהו: ק™ יהוה

מלך גאות לבש, לבש להוד, עז

התאך, אף־תכון תבל בל־תמוט:

יטביעו יךבדו עתק, יתאמרו כל־

פעלי און: *י יהוה ידע מחשבות

אךם, כי־המה הבל: י^ יגורו על־

נפש צדיק, ודם נקי Tיךשיעו:

*־ישמחו השמים ותבל הארץ,

ירעם הים ומלאו: *יעלז שדי וכל־

אשר־בו, אז ירננו כל־עצי־יער:

יחוה מלך, תגל הארץ, ישמחו: : • I V T T ״ T י T T T :

ך פסל ב ע ־ ל איים רבים: -יבשו כ

המתהללים באלילים, השתחוו־

לו בל־אלהים: ירעם הים ומלאו, ^ »m • • • • • ץ •

תבל וישבי בה: *י יחוד, מלך ירגזו ״ ״ : : ״ T T T : T י • : :


עטים, יישב כרובים תגוט הארץ:

יהוה בציון גדול, ורם הוא על־

י יודו י שטך גדול פל־ העטים:

ונירא, קדוש הוא: ק״יהוה אלהיגו

אתה עניתם, אל גישא היית להם,V T T • T י ״ T י S ״ ז

ונקם על־עלילותם: קע״יהוה שטעה

תפלתי, י ושועתי אליך תבוא:T r ״ • f « > • * • י ץ J

ימי כצל נטוי, ואני כעשב איבש:

יידיע דרכיו למשה,'לבני ישראל

עלילותיו: ^ יחוד, בעמים י הכין

פסאו,י ומלכותו בב?1 מעלה:ד ד י : י - . - ד

יסד״ארץ על־טבוגיה, בל״

תטוט עולם ועד: יעלו הרים ירדו

בקעות, אל־טקום זה יסדת להם:

*י ישקו כל״חיתו שד/ ישברו: : * T T : ־ T • I ־

קעט

קש


פראים צמאם: *הישבעו עצי יחוה,T * • • • * • • • • T T J * T 5

ארזי לבנון אער נטע: *ייצא אךס

לפעלו, ולעבידתו עדי־ערב: *ז יהי

כבוד יהוה לעולם, ישמח יהוה

במעשיו: *״יערב עליו שיחי, אנכי

אשמח ביהוה: *־־ יהמו חטאים מך

הארץ ורשעים עוד אינם, ברכי

נפשי את־יחוה, הללויה: * יעשרM « j, » - ץ י • • • _

עגל בחרב, וישתחוו למסכה:7 •« « « - • • • •• • •• «•

יאמרו גאולי יחוה, אשר גאלםT T : V ד־ T : •• : :

מיד־צר: ^ יודד ליחוה חסדו,

ונפלאותיו לבני ארם: מיישבי

חשך וצלמות( אסירי עני וברזל:

?י י יוציאם י מחשך * וצלמות,

ומוסדותיהם ינתק: ?»״ יודו ליחוה

קמה תהלים אות י החיד״א 145

חסדו, ונפלאותיו לבני אךם:

ל* ישלח י דברו זוירפאים, וימלט • ; - * T • • 5 ^ •• י • ־ •י

משחיתותים: ?״ יודו ליהוה חסדו,

ונפלאותיו לבני אךם: ביורדי חים

באניות, עשי מלאכה בטיס.רבים:

*״מגלו שמים ירדו תהומות, נפשם

ברעה *תתמוגג: 'י זיחוגו וינועו

כשכור, י וכל־חכמתם תתבלע:

יא יקם סערה * 'לדממה, ויחשו

גליהם: ייהודו ליהוה חסדו,

ונפלאותיו לבני אדם: ת ישם

נהרות * למךבר, - ומצאי מים

לצמאון: יי'ישם מךבר לאגם״מים,

וארץ ציה למצאי מים: י״ יראו

ם וישמחו,* וכל־עולה קפצה י ר ש יT : •1T T : ־ T : T : י : • T •


פיה: יייהיריטיו מעטים, פקדתי

יקח אחר: ״יהירבניו יתומים,T . . י T • • ו - ״ - *

ואעתו אלמנה: י״ ינקע נועה לכל־

'חץ״ אער״לו, רבז-ו זרים יניעו: י־

אחריתו להכרית, בדור אחר ימח • ן• • j - • > י • » -

עמם: יייזכר עוץ אבתיו אל־יהוה,

וחטאת אמו אל־תמח: יי* יהיו נגד-v v • . T . - . _ _ .

יהוה תמיד, ויכרת מארץ זכרם:T : • I V V ״ • T T * :

יי־ יען אער לא זכר עעות חסד,

וירדה איע־עני ואביון ונכאה לבבJ •• * * ; * * I 2 * • * — • • T * I ״ *

למותת: ייג יקללרהמה ואתהT ־ : T 1 : ״ • : ־ • :

תברך, קמו ויבעו ועבדך יעטה:

יי ילבעו עוטני כלמה, ויעטו— • • — • « ץ • • •

כמעיל בעתם: י־י יךין בגוים מלא

גויות, מחץראעיעל״ארץ רבה:T ־ I V V ־ I - T • :


י־״ יהי שם יהןה מברך, מעתה ועד־

עולם: ייז ידיהם ולאימישון,רגליהם

ולא יהלכו, :לא־יהגו בגרונם:• י ! ״ V •• • • *

בישראל בטח ביהיוה, עזרם ומגנםT י י : V T ־ - • • • T :

היא: י־ יו־אי יהוד, בטחו ביהוד/

,עזרם ומגנם תא: - יחוה זכרנו

יברך, יבךך את־בית י י<ראל,

יברך את־בית אהרן: ״-יברך

יךאי יהוד; הקטנים עס־הגדילים:

־ יסף יחוה עליכם, עליכם ועל־ ־ י׳• ״ •* • y •• •« ^ • I ן * •

בניכם: ״ימרי בעיני יהוה, המותהt ג r •• : ד י ־ ״ ׳ . . | 7 t v ״ :

לחסידיו: יכי יאמר־גא ישראל, כי

לעולם חסת: יב״ יאמררגא בירד

אהרן, כי'לעולם חסרו: רמיאמרד גא יראי יהוה, כי'לעולם חסדו:

• : T י : י ־ : T י .י •


י־זיהוה לי לא אירא, מה־ יעשה לי

אדם: י״ יהוד. לי בעזרי, ואני אראהV • V • ״ T I T T ״ TJ I ״ •

בשנאי: '״» ימין ייהןה רוממה,'ימין

יהוה עשה היל: יל יסד יסרני י יה,

ולמות לא נתנני: ילא ידיך עשוני

ויכוננוני, הבינני ואלמדה מצותיך:

יל־יראיך יראוני וישמחו, כי לדברךI : IT : • • T : • : י : • I V ״ :

יחלתי: *ידעתי יחוה כי־צדקI V V • T : : ־ T * : T •

משפטיך, ואמונה עניתני: ילי יהי־

נאי זחסדך לנחמני, כאמרתך

לעבדך: 'יל״ יבאוני רחמיך ואחיה,

כי־תורתך'שעשעי: ילי יביעו זךים

כי־שקר' עותוני, אני אשיח

בפקוךיך: יל׳ ישובו לי יךאיך, [יידער

״ יהי־לבי ל ] וידעי עדתיך: י ב י ת כ • • •• •• ן • • • •


תמים בחקיך, למען לא אבוש:

יל־־ יהוד/ י הצילה גפשי משפת־ י ץ י • • ןן • ו • • • •

שקר, מלשון דמיה: ים יהוה שמרך,

יהוה צלך על־יר ימינך: ימא יומם

השמש לא־ יכבה, י וירה בלילה:

י־־־יהוה ישמרך מבל״ךע, ישמר

את־נפשך: ״ יהןהיישמר־צאתך

ובואך, י מעתה י וער־עולם:

י־־יירושלם הבנויה, בעיר שחברה״

לה יחדו: ימהיהי־שלום בחילך,

שלוה י *בארמנותיך: ״ ירושלם׳ r S t • T J ־ - ™ * f ; ״

הרים סביב לה, ויהוה סביב לעמו,

מעתה וער־עולם: י* יגיע בפיך בי

תאכל, אשריך וטוב לך: י־״ יברכךI « T י י T • } •• « a ״ ••

יהוה מציו/ וראה בטוב ירושלס• ד ״ : : ד . ׳ ן . •י ז .


כל ימי חייך: י«» יהוה צדיק, קצץ

עבות רשעים: ״ יביעו ויפנו אחור,

כיל שנאי ציון: י״ יהיו כחצירננות,

ל ישראל ח י ב נ שקדמת שלה יבש: י•• T . • •• - ז ״ I ־ ז ־ : I • v

אל־יהוה, כי־עס״יהוה החסד,V V ~ T 7 * * ״ ;

והרבה עמו פדות: יי* יחל ישראל

אל־יהוה, מעתה ועד־עולם:T - • j ״ •• T ; V

״י יברכך יהוה מציון, עשה שמים

ה שמך לעולם, זיהןה ת י ה נ י ' : ץ ך א ו

זכרך לדר־ודר: יגייודוך יתד, יכל־

מלכי־ארץ, כי שמעו אמרי״פיך:I •• : • : ן י . V T י • י . . .

תזיהוה יגמיר בעדי, יהוה חסדך

לעולם, מעשי י ןךיך אל־תרף:

״״ יהוה יקרא: אלהים אדני' עז

ישועתי סכותה' לראשי 7ביום : T • י ־ T י• י :


גשק: י־ם!ימיטו כתיב] יטוטו עליהםV •• —ן • I V ל

גחלים, באש יפלם בטהט־רות בל־— •H » • •• • . M ״ י ץ T *•*

יקדמו: יס!ידעת כתיב] ידעתי בי־יעשה

יהוה דין עני, טשפט אביינים:v 5 - : • ד י : ז •

י־״יהלטגי צדיק חסד ויוביחגי, שטן1 V * * •• tl | « . « «• • •• ••

ראשי אל״יני י ראשי, בי־עוד

ותפלתי ברעותיהם: יסב יפלו

בטבטריו רשעים, יחד אגיכי עד־

אעבוד: י- יהוה טה־אדם ותדעהו

בן־אגוש ותחשבהו: יסי יהוה הכר

שטיך ותרד, גע בהרים ויעשגו:T V?•' J ״ T V י I V • •• •• 7 ז

^ יורוך יוץה בל־טעשיך, וחסיךיך

יבךבובה:יםייהןה פקח עוריים, יהוה

זקף בפופיק יהוה אהב צדיקים:

י״ יהויה שטר את־גרים, יתוםT * ״ V •• T !


ואלמנה יעודד, ודרך רשעים יעות: * י" * T T • •• • » | * ון • • — • •

יס״ ימלך יהוד, לעולם אלהיך ציון

לדד ודד, הללויה: י*־ ישלח דברו !

j וימסם, ישב רוחו יזלרמים: עי יהללו

את־שם יהוה, כי הוא צוד, ונבראו: !T • • * T * * T 2 •• V

י״ יחללו ארדשם יהוה, כי־נשגבj • • • ץ י • •• V • — •

שמו לבדו, הודו על״אךץ ושמים:

ישמח ישראל בעשיו, בני־ציון :I • ״ : T : • • T : • - :

יגילו במלכם: יע־ יהללו שמו במחול,

בחף' ומנור יזמררלו: יי7יעלזו

חםיךים בכבוד, ירננו על־

משבבותם: י : : ז

אות כ ״ כי אם בתורת יחוד, חפצו,

: V T : :

קנג תהלים אות כ החיד״א 153

ובתוךתו יהגה יומס ולילה: = מ-

יודע יהוה י ךךך צדיקים, וד־דך

ךעעים תאבד: ג כי לא אל־יחפץ

ךעע אתה, לא ינךך רע: י כי אין

בפיהו' נכונה, קרבם הוות, קבר־

פתוה נדונם, לשונם יחליקון: היכי־

אתה תברך יצדיק, יתה, כצנה

ךצון תעטרנו: יכי אין במות זכרך,

בשאול טי יודדדלך: ׳כי־אראה

עמיך מעשה אצבעתיך, י ןךח

וכוכבים אשר כונינתה: ״כי־עשית

משפטי ודיני, ישבת לכסא שופט * • T • • • • י ץ • • ץ ן • ״ ••

צדק: »כי־דךע דמים אותם זכר,

לאישכח צעקת !עניים כתיב] ענוים:

יכי לא לנצח ישכח אביון, תקות- I : • I J V - T ־ י V T

154 תחלים אות כ החיד״א קנד

[עניים כתיב] עניים תאבד לעד: יא כי־

הלל רשע על־תאות נפשו, וביצע; י ״ ־ T ־ : ־ T ״ •

ברך נאץ יהוה: י־ כי הנה הרשעיםן ן ץ • •« •• | • ״• T J I • • •« ץ

ידרכוז קשת, כוננו חצם על־יתר,•• •• — j • • v I v ״ • • •

לירות בטו־א־פל לישרי־לב: ע כי• • •

השתות יהרסוז, צדיק טה־פעל:T T ־ ד •• I "" T י - • 1 ־

ייבי־צדיק יהוה, צדקות אהב, ישרT T •״ T I T : T : I • ־

יחזו פניטו: ־י כספו לא״נתן בנשך,

ושחד על־נקי ליא־לקח,עשה אלה. . . . . .. IT T י * T לא יטוט לעולם: ־״ כי לא־תעזב

- : ד • - :

נפשי לשאול, לא־תתן [חסייד כתיב]

חסיךך לראות שחת: ייכי־שטרתי

דרכי יהוה, ולא־רשעתי טאלהי:T *ד •• • i ~ T ג T • •• • —

״כי בל־טשפטיו לנגדי, וחקתיו

לא־אסיר טנמיטבי־אתה עכדעגי


תושיע, ועינים רמות תשפיל:־ כי־• • • • y * a «• • י • •

אתה תאיר נרי, יהוה אלהי יניח

חשכי:־אכי־בך אךץנדוד, ובאלהי

אדלג־ שור: ־־ כי מי אלוה מבלעדי

יהוה , ומי צור זולתי אלהינו:VS • T * T •

״כי־תקדמנו ברכות טוב, תשית• T • • •• • | • • •

לראשו עמדת פז: ־י כי־תשיתהו* * * * * T V V *־• •

ברכות לעד, תחדהו בשמחה

את־פניך: ב״ כי־המלך בטח

ביהוה, ובחסד עליון בל־ימוט:

־י כי־נטו עליך רעה, חשבו מזמה

בל־יוכלו:'־יכיזתשיתמו שכם,V V . . . . . T

במיתריך תכונן על־פניהם: ב״ כל־

דאי ילענו לי, יפטירו בשפה יניעו

ראש:' ־־ כי־אתה נחי מבטן, ־ I V T * • T י

156 תהלים אות כ החיד״א קנו

מבטיחי על־שת אמי: ל כמים

נשפכתי והתפרדו בל־עצמותי,T T * I T S ' ! • « • • •

היה לבי כדונג,' נמס בתוך מעי:

לאבי סבבוני כלבים, עדת מרעים

הקיפוני כארי זיךי ותלי: לבכי לא־

בזה ולא שקץ עגות עגי, ולא־

הסתיר פניו ממנו, ובשועו אליוj •• • — • י V T ״ T • • •

שמע: לנכי ליחוה המלוכה, ומשל

בגוים: לי כי־הוא על־ימים יסךה,

ועל־גהרות יכוננה: לה כל־אירחות

יהוה חסד ואמת, לנצת בריתו

ועדתית י לי כי־חסדך לנגד י עיני,

והתהלכתי באמתך: ליי כי יצפגגי

בסביה ביום ךעו/ יסתתי בסתר

אהלו בצור י ירוממני: לי׳בי־אבי


ואמי עזבוני, ויהוה יאספני: ל* בי. . . . _ _ T _ י י י .— ד ׳

לא יבינו אל־פעלת יהוה ואל־

מעשה ידיו,'יהרסם ולא יבנם: מכי" •• J J י y »• » ו• • • • •• • ״ }

.רגע באפו חיים ברצונו, בערב לין

בכי י ולבקר רנה: - כי־סלעי

ומצודתי אתה, ולמען שמך תנחני

ותנהלני: מבכי כלו ביגון חיי ושנותי

באנחה, כשל בעוני כחי ועצמי

י שמעתי רבת רבים כ נ מ . : ו ש ש ע״ • • • « •• t

מגור מסביב, בהוסדם יחד עלי

לקחת נפשי זממו: מיכי־החרשתי T ־ I - - : ד V • T ד•• ־ : •

בלו_עצמי, בשאגתי כל־היום: מה כי

יומם ולילה תכבד עלי ידך, נהפך

ר ש י ״ י כ י לשתבחרבנייקיץ סלה: מY T ״ T V י • I ! ־ • ; - • •• "

דבר־יחוה, וכל־מעשהו באמונה:T ,.ד V ־S ־ T : T : *

154 תחלים אות כ החיד״א קנד ־־׳ בנס בנד מי הים, נתן באוצרות :

י הוא אמר ויהי, כ תהומות: ״Y * י A B T * *

הוא־צוה ויעמד: ם־־בי־בו ישמח» • • • - ן י ץ ״ —

לבנו, כי בשם קדשו בטחנו: : נ כפירים דשו ורעבו; ודרשי זיהוה !

•• « • • j x ץ •• י • •

לא״יחסרו כל־טוב:' » כי״חנם !T • ״ T • • •

טמנרלי שחת רשתם, חנם חפרו

ל עצמותי תאמרנה ב לנפשי: * יהוה מי במוך, מציל עני מחזק 1

ד ח כ ממנו ועני ואביון מנ־זלו: ־

כאח <לי התהלכתי, י כאבל־אם

קדר שחותי: ניבי לא שלום ידברו,•• - ; X • ••I

ועל רגעי״ארץ דברי מרמות

יחשבון: ״כי־החליק אליו בעיניו,

למצא עונו לשנא: ניכי־עמך מקור


חיים, כאורך נראה־אור: » כי

כחציר מהרה יפזלו, וכירק דשא

יבולון: <״ כי־מרעים יכרתץ׳ 1קוי

יהוה הכוה ייךשראךץ:נ־כי זרועות

רשעימתשברגו/ וסומך צדיקיםI - • •1 ״ ; " י T ־ : T י T י

יתה: סכי רשעים יאבדו ואיבי

יחוה כיקר כרים, כלו בעשן כלו:T ' T T V T • T I - • T !

־א כי מברכיו יירשו ארץ, ומקלליוT T »'. : * T T י : 7

יכרתו: - בי־יפל לא״יוטל, כי־T • • י י ד י

יחוה סומך ית: «בל־היום חונןI ״ T T , ״ T !

ומלוה, וזרעו לברכה: סי כי יחוה ״ • י• י • * * T T • • ץ

איהב משפט, י ולא־יעזיב את- •• * • ץ י • ״™ •״•

חסידיו לעולם נשמת, וזרע רשעים* T • ״ J f f • ץ • ץ •

נכרת: סהיכי־חציך נחתו בי, ותנחת

עלי ידך: ״כי י עונתי עבת ראשי, T ־ I v T ד־ דו : י י


־ כמשא כבד יכבדו ממני: סיבי• • • • • > • ץ ץ •• •

כסלי מלאו נקלה, ואין מת־ם* V •• • V I * * * IT • ץ •

בבשרי: ס״כי־לך יה{ה הוחלתי,

אתה תענה אדני' אלהי: ם* כי־

אמרתי פז־ישמחו־לי, במוט רגלי• « « t י ״ • ; « ״ v • ו « ^

עלי הגדילו: ע כי־אני לצלע נכון,

ומכאובי נגדי תמיד: ־א כי־עוני• • * ץ • » » * * * * * • •m

אגיד, אךאג מחטאתי: ע־ כי אפפו־

עלי רעית עד־אין מספר, השיגוני

עונתי ולא־יכלתי לראות, עצמו* I T • * * 2 T * — _

משערות ראשי ולבי עזבני: ענכא^ל

תערג על־אפיקי־מים,* כן נפשי

ה ת א תערג אליך אלהיט: עיכי־

אלהי מעוז-י למה זנחתני, למה־

הדר אתהלך בלחץ אויב: ™ בי לא I•• •• • - •• ן • - ־ ו •• •

קסא תחלים אות כ החיד״א 161

בחרבם ירעו ארץ וזרועם לא־

הועיעה למו, בי־ימיגך וזרועך

1איד ז?^יך ?י ךציתם: עי בי לא

כקעתי אבטח, וחרבי לא

תועיעני: עזיכייהועעתנו טצרינו,•• T ״ T • • « • • • •

ומעגאיגו הביעות: ע״בל־חיום

כלמתי נגדי', ובעת פגי כפתני:

*־כל־זאת באתנו ולא עכחנוך,

ולא־עקתו בבריתך: ״ כיי ךכיתנו

במקום י תנים, ותכם עלינו• • * ד ״ ג I • • ״ • *

בצלמות: ^ כי״עליך חתנו כל־

כי חיום* נחעבנו כצאן טבחה:

עחה לעפר נפענו, דביקה לארץ

בטגנו^כסאך אלהים' עולם ועד,

עבט מיער עבט מלכותך: ־י כל-T I V : ־ V ״ • V ״


כבודה בת־מלך פגימה, |

ממשבצות - זהב י לבושה: י ־״ כל־ ;

העמים תקעו־כה, הריעו לאלהים !• •• • I ז I ן ; -

• ־ T

בקול דגה: ־י כי־יהוה עליון גוךא, ;

j י כי מלך מלך גדול על־כל־האךץ: •

כל־האךץ אלהיט( זמרו משכיל: י

j כי״ הגה המלכים גועדו, עברו

יחדו: « באשר שמעגו כן ראיגו, ! בעיר־יהוה צבאות בעיר אלהיגו, 1

•• ••• • 4 « « ץ • ץ •

אלהיט יכוגגה עד־עולם' סלה: |

צ כשמך אלהיט כן תהלתך על־ ן

I כי קצוי־ ארץ, צדק מלאה יטעך: j * I ¥ • : T : IT • ¥ ¥ \ V V . . . | -

זה אלהיט אלהיגו עולם ועד, הוא !

יגהגגו על־מות: ^כי יראה חכמים • . « •• ־ ד ז •

ימותו, יחד כסיל ובער ייאבדו, T : ־ ד ־ ־

קסג תהלים אות ב החיד׳׳א 163

ועזבו לאחרים חילם: ^ כצאןI •ץ ״ »• • • • IM « • )T •

לשאול עתו, מות ירעם, וירדו בםT : • ״ ־ V T ־ : י

יעדים לבקר !™0 כתיב] וצוךם

לבלות עאול, מזבל לו: צי כי לא

במותו יקח הכל, 'לא־ירר אחריו

כבודו: - כי־גפעו בחייו יבין/

ויודך כי־תיטיב לך:'*יבי־לי כל״

חיתו־יער, בהמות כהרךי־אלף:

״כי־פעעי אני אדע, וחטאתי נגדי

תמיד:' ״'כי לא־תחפץ זבח- v l : 1 • . ־

ואתנה, עולה לא תרצה: צ־ כלו סג

יחדו נאלחו, אין עעדדטויב אין

גס־אחת ק כי זרים קמו עלי

ועריצים בקעו נפעי, לא עמוT • : I ־ : • . • • ז :

אלהיט לנגדם, סלה: קא כי מכל־T י ־ T V T : V : . «

164 תהלים אות כ החיד״א קסד

צרה הצילני, ובאיבי ראתה עיני:

״כי לא־אויב ייחריפגמאשא, לא-T V * * * * * I T ! ** *

משנאי עלי הגדיל, ואסתר ממנו:Y • ** T V * * I * • T • « - •

יי כל־היום דברי יעצבו, עלי כל־

מחשבתם לרע: קי'בי הצלת נפשי

ממות, הלא רגלי מדחי, להתהלך" • A • » » * • Y •• ן 5 ™ " J y X *

לפני אלהיט באור י החיים: 't כי־

גדל עד־שמים חסדך, ועד־שחקים

אמתך: ?במו שבלול תמסייהלך,

. נפליאשת בל־חזו שמש: קז כיי הנה . . . ... T X ־ V •• V ..

ארבו לנפשי יגורו עלי עז-ים, לא־

פשעי ולא־חטאתי, יהוה: ^ כלה

בחמה' כלה ואיגמו( וידעו כי־• ״ ; »• • • • ; • • . j • • •

אלהיט משל ביעקב, לאפסי

הארץ סלה: *כי־היית מחסה'לי,

V : ־ T • T • T V י V T T I

9798 תהלים אות ש החיד״א רכוח

מנדל״עז מפני אויב: ?כי־אתה

אלהיט שמעת לנדרי, נתת ירשת

יראי שמך: ?*כן אזמרה עמך לעד,

לעלמי'נדרי יום יום: ד־ בן בקדשVI ־ I •• ־ T ״ ; • ״ !

חזיתך, לראות עזך ובבוךך: ?נכי־

טוב חסדך ״ מחיים, שפתי

ישבחונך: י די כן אברכך בחיי,

כשמך אשא כפי: קי כמו חלב ודשן

תשבע נפשי, ושפתי רננות יהלל״v ״י ; x : • • « • * ' . « -

כי״היית עזרתה לי, ובצל פי:

כנפיך ארנן: 4כל״האךץ ישתחוו

לך ויזמררלך, יזמרו שמך סלה:

כי״בחנתנו אלהים, צרפתנוT J ~ ; * V• T • * • ״

כצרף״כסף: ד־־ביהגדף עשן תנדף,

כהמסזדוננ מפני״אש, יאבדו• •


רשעים מפגי אלהים: י כי״ עליך

נשאתי חרפה, כסתה בלטה פגי:

בי״קגאת ביתך י אכלתני, • • J I - •• ך ן ץ . . י

־ וחרפות חוךפיך נפלן עלי: *־בי

אתה אשר־הכית ודעו, ואל־

מכאוב חלליך יספרו:ז^כי״שטע- •• • •• - : I V T ־ : : -

אל־אביוגים יוץה, ואת״אסיךיו

לא בזה: *י בי אלהיםייושיע צק

ויבנה ערי יהודה, וישבו שםT * IT ״ T I ** T V ״ * *

וירשוה: כי־אתה תיקותי, אדניז • ד ז • • t • ־ ד • : • •

יהוה יקרא: אלהים טבטחי• - • • • v : I י ...

ימנעוך: *י כמופת הייתי לרבים,

ואתה מחסיי־עז: ק־יבי־אמת אויבי

לי,}שמרי נפשי נועצו יחדו: קכ״כי־

יציל אביון'משוע, ועני ואיז־עזר ״ • M - . I J V - 7 ; ץ • j •• ן ••


לו: *־כלו תפלות דוד בךישי:״ I V • -ך T T

קל כייקנאתי בהוללים, שלום

רשעים אראה: לא כי אין חרצבות... . - I . ״ : v . T .

למותם, ובריא אולם: לב כהלום

מהקיץ, אדני בעיר צלמם תבזה:

ל־ כי יתחמץ לבבי, ובליותי

אעתוגן: י לי כלה י שארי י ולבבי,

צור־לבבי וחלקי אלהיט לעולם:

ל״ כי־ הנה רחקיך יאבדו, הצמתהj • ; » •• I I • • • • כל־זונה ממך: ליבי אקח מועד, אני • • •• •

T • •• — | •• ן- • y T • )ן• |

מיעדים אשפט: לי כי לא ממוצאT * • • M • ״ ץ

וממערב, ולא ממדבר הרים: ל״כי־ י ״ *• ^ י • • • • — ץ • •

אלהיט שפט, זה ישפיל וזה ירים:• T v : ־ : י V ־ • י ״

ל־ כי כוס ביד־יהוה, ויין חמר מלא״ T ״• ז ' • * • • ־ ; ז .

מסך, ויגר מז-ה, אך־שמריה ימצו: • T V T : • ־ V • ־ ״ V • ־


ישתו כיל רשעי־ארץ: י* כי־חמת

אךם תודך, שארית חמת תחנת

ק־* כי לא האמינו באלהים, 'ולאv • ״ . י . : V

בטחו בישועתו: ק־ כמה ימרוהו

במךבר, יעציבוהו ז בישימון:

בתיו בחךב נפל/ ואלמניתיו לא

תבכינה: ?־י כי אכל אית״יעקב,I - : - v ־ : v ד * ד

ואת״נוהו השטו: כסו התם

צלה, וענפיה אחי־אל: *י כי חיק

לישראל הוא,' משפט לאלהי

יעקב: כמעט אויביהם אכניע,

ועל צריהם אשיב ידי: ?־״כי־הנה•• • • • T • - ד ״ v ד .

אויביך יהמיון, ומשנאיך נשאו

ראש: י^מנועצו לב יחדו, עליך

ברית יכרתו:'? כאש תיבעתיער,- T ״ י : ־ : : . . .


וכלהבה תלהט הרים: ?״« כן

תרדפם בסעךך\ ובסופתך

תבהלם:כי•יטוב־יום בחצריךI v ד ״ - • • * - : ־ :

טאלף, בחרתי הסתופף בבית... | .. . . . . - J י I... T ״

י כ אלהי טרור באהלי־ךשע: *

עמש וטגן יתה אלהיט, חן וכבוד

יתן יהוה, לא ימנע־טוב להלכים * י T I • • - ־ • •

בתמים: קני כי־אתה אדני'טוב

ויסלח, ורב־חסד לכל־קךאיך:

ק״ כל־גוים אשר עשית ייבואו

וישתחוו לפניך אדני, ויכבדו: ־ ' T | T : - - ; • :

לשמך: ?י כי־גדול. אתה ועשה

נפלאות, אתה אלהיט לבדך: *יכי־

חסדך גדול עלי, והצלת נפשי

משאול T תחתיה: י כי־שבעהT : IT ־ T ־ ! י :

ריא תחלים אות מ החיד״א 9803

ברעות נפשי, וחיי לשאול הניעו:• • • • - - ; • j ״ j •

ל־־־ כי־אמרתי עולם חסד יבנה,V T • V V T : ־ T

שמים תם אמונתך בהם: לחברתי- j V T I : IT V: י • T • ־ T

ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי: ל^בי מי בשחק יערך ליהוה, ידמה ליהוד, בבני אלים: ל!סב בי־

• • .. •« • • t ״ v ; •

תפארת עז-מו אתה, וברצונך [תרים : T T T V V י . . . |

כתיב] תרום קרגינו: בי ליהוה

מגננו, ולקדוש ישראל מלבנו:' י • ץ • . « 2 * T • י" 5

לאבירה יבוז עולם, ועד בשחק) * •> • • • • J I • * • • ך . ,

נאמן סלה: ?־־•כי אלף שנים בעיניך

ביום אתמול בי יעביר, ואשמורה

בלילה: *י בייבליגו באפך,

ובחמתך נבהלנו: ק־״ בי בליימינו

פנו בעברתך,'בלינו שנינו במר" T י י י • V T : V : T

קעא תהלים אות כ החיד״א 171

הגה: *״כי הוא יצילך מפח זיקוש,

מדבר הוות: **בי־אתה יהוה

מחסי, עליון שמת מעונך: *כי

מלאכיו יצודרלך, לשמרך בכל-

דרכיך: *א כי כי חשק ואפלטהו,. . . _ _ . : T , , I V T _ ן _

י : קעב ? י ^ J T ^

שמחתני יהוה בפעלך, כמעשי

ידיך ארנן:'^כי הנהאיביך, יהוה,

כייהנה איביך יאבדו, יתפךדו

בל״פעלי און: *יכי לא־יטש יהוה

עמו, ונחלתו לא יעזב: *״כי-עת

צדק ישוב משפט, , ואחריו כל־

ישרי״לב: *י כי זאל י נתל יתה,

ומלך נתל על־בל־אלהים: י קעז כי

הוא אלהינו, ואנחנו עם מרעיתו• • • • •


וצאן ידו, היום אכדבקלו תשמעו:

קע״כי גדול יהוה ומהלל מאד, נירא

הוא על־כל־אלהים: קעט כי כל־

אלהי העמים אלילים, ויהוה שמים

עשה: ק* בי־אתה יהוה עליון על־

כל־האיץ, מאיד נעלית על־כל־

אלהים: י^כי־טוב יהוה לעולם

חסדו, ועד־דר ודד אמונתו: ק-כי־

כלו *'בעשן ימי, ועצמותי כמוקד

נחרו: ^ כל־היום חרפוני אויבי,

מהוללי בי נשבעו: *יפי־אפרV " * , y _ • • • ז *

כלחם אכלתי, ושקוי בבכי• • • "I*• • J * * T T •• •• •

רצו עבךיך את־ ־ מסכתי: ^כי

אבניה, ואת־עפרה יחננו: קי כי־* ** • T T ״ V * T *•* T ״•

בנה יהוה ציון, נראה בכבודו:: • T : • י I • T ! T T


ק״ כי־העקיף ממרום קךעו, יוץה

מעטים אל־ארץ הביט: *״כי • T ־ • V V •% ז • •

בגביה עמים על־האךץ, גבר חסדו

על־יראיו: *־בךחקטזךח ממערב,

הרחיק ממנו ארדפעעיגו: * כרחם • • • | • •• »» . .ך •• • ״ ••

אב על־בגים, רחם יתה על־יראיו:

ק״כי־הוא ידע יצרנו, זכור כי־עפרT T ״ T ־ T

אנחנו: ק״ כי רוח עברדרבו ואיננו,V ״ : T : IT ־ • : IT ־S

ולא־יכירנו עוד מקומו: כלם

אליך יעברון, לתת אכלם בעתו:• : T : T ״ T I ־ ״ : I V "

*י כי־זכר את־דבר קךעו, את־

אברהם עבת: יקצה כי־המרו את־»• • • • • • ^ j ״ «

רוחו, ויבטא בעפתיו: *י בי־• T T * * •• — • —

העביע גפע עקקה, וגפע רעבה

מלא־טוב: - בי־המרו אמרי־אל,• •


ועצת עליון גאצו: קצ״כי־שבר- ־ V : י T T • • ־ . ־

דלתות גחשת, ובריחי ברזל גדע:

ק״בל־אבל תתעב גפשם, ויגיעו

עד־שערי מות: יבי־יגדול מעל־

שמים חסדך, ועד־שחקים אמתך:

י״בי פי רשע ופי־מרמה עלי פתחו,

דברו אתי לשון שקר: י־ בי־עגי

ואביון אגבי,' ולביי* חלל בקרבי:

תיבצל־בגטותו' גחלכתי, גגערתי בארבה: י יי בי־יעמד י לימין אביון,

להושיע משפטי גפשו: 'יהיביח

מעשיו הגיד לעמו, לתת להם

גחלת גוים: ייבי״לעולם לא־ימויט,

לזכר עולם יהיה י צדיק: ״במוהםV ; I • ״ M ו • y , , •• •

יהיו עשיהם, בל אשר־בטח בהם:


י״ כי־הטה אזנו לי, ובימי אקרא:

י* כי חלצתנפעי ממות, את־עיגי

מךךמעה, את־תלי מדחי: ייכוכד

ישועות אעא, ובעם יהוה אקרא:

ייאבי גבר עלינו חסדו,'ואמרד'יחוה

לעולם, *הללויה: ^ כל״גוים

סבבוני, בעם יחוה כי אמילם:

י* כלתה לתעועתך גפעי, לדברך• jy • ן • • • * * J IT י • T ״ IT

יחליתי: ייי' כלו י עיני לאמרתך,

לאיטר מתי זתגחמני: י״יכי־הייתי• • m • « M •• • • ץ y ••

כנאד בקיטור, חקיך לא עכחתי:

י* כמה ימי־עברך, מתי תעעה

ברדפי מעפט: ייי כרו־לי 'זדים • • • • • ץ ץ • •• •

עיחות, אער לא כתוךתך: יי״ כל־

מצויתיך י אמונה, י עקר רדפוניT : ׳V V T VS I V : *

176 תהלים אות כ החיד״א קעו

־ כמעט פלוני בארץ, ואני ־ י עזתי: י

לא״עזבתי פקתך: י־ כחסדך חיני,

ואשמרה עדות פיך: ״•'בי שמה

ישבו כסאות למשפט, כסאות IT ! ־ : : ־ : T י • :

־כי לא ינוח שבט ־ לבית דוד: י

הרשע על גו_רל הצדיקים, למען

לא־ישלחו הצדיקים בעולתה

ידיהם: ״ כחצים ביד־נבור בן בני•• ; I •• • ־ ; • • ; V״ •• ;

הנעורים: י־י כי־עמך הסליחה,

למען תוךא:י=הכיהניך ילבשירצדק,

וחסידיך יתנו: י־י כי־בחר יהוה

בציון, אוה למושב לו: - כשמן

הטוב על־הראש ירד על־הזקן זקך

אהרן, שירד על־פי מדותיו:

ן ש<רד על־הררי בטל־חרמו ״' ־ י•• j ן •• •• — ״ ! V *״ ״


ציון, כי שם צוה יה1ה את־הברבה

חיים עד־העולם: י=ם כי־ יעקב בחר

לו יה, ישראל לסגלתו: דלכיזאגי

יחנתי כי־גדול י יחוה, ואדנינו

מכל־אלהים: ילא בל אשר־חפץ• " T V ־ : • v: T ״

יהוה עע»ה, בעמים ובארץ בימים

וכל־תהומות: 'יל־ כי־ידץ יהוה עט/T : I • T : T :

ועל־עכךיו יתנחם: יל־ כמוהם יהיו

עשיהם,זביל אשר־ביטח בהם: ילי כי• V T ״ •• •• — •• •• ״* »

שם ישאלונו שוביגו דברי־שיר* * * * * • • « • • ^

ותוללינו שמחה, שירו לנו משיר

ציון: ״*בי־ךם יתה ושפל יראה,

וגביה ממרחק יידע: *יכי אין'מלהT י • י T י• : I T : V • ־ T !

בלשוני, הן יהוה ידעת כלה: יל׳ כי־

אתה קניתיכלייתי,' תסכני בבטןI V V : T : • T ••T T ־

1 תחלים אות ל החיד״א קעח 7 8

אמי: יל״ במו פלח ובקע בארץ,

נפזרו עצמינו לפי שאול:* בי

אליך יהוה יקרא: אליהים אדניT — ״ vi I V • | ••״» • •

עיני, בכה חסיתי אל־תער נפשי:• • ־ : - - : T T : T ״

ימבי רדף אויב נפשי, רכא לארץ

חיתי, הושיבני במחשבים במתי

עולם: י״א כבוד מלכותך יאמרו,

וגבורתך ידברו: י״־כי־חזק בריחי

שעריך, ברך בניך בקרבך:״כי־

רוצה יזץה בעמו, יפאר ענוים

בישועה: ימי ביל הנשמה תהלל יה,

הללויה:: •י ־

אות ל ״ לא־ כן הרשעים, כי אם־כמיץ


אשר״תדפנו רוח: ־למה רגשו גויםנ לא״אירא ולאטים י יהגדריק: ז

T * I • • V * *• *

מרבבות עם, אשר סביב שתוT * T *•* a ! T • • ••

עלי: יליהוה הישועה, על־עמך

ברכתך סלה: ״*למנצח בנגינות

מזמור לדור: י'למנצח י אל־

־ א ל הנחילות,' מזמור לתר: ז

יתיצבו הוללים לנגר עיניך, שנאתT ״ T I V •• V V ! * ! : ־ : *

כל־פיעלי און: ״למנצח בנגינות

על״השמינית, מזמור לחד:

־־למנצח על־הגתית( מזמור לדור:

ילמגצח על־מות לבן, מזמור לדור:

יא למען אספרה בל־תהלתיך,

בשערי בת״ציון אגילה בישועתך:

י־ למה יהוה תעמד ברחוק, תעלים T : T T ־ : I T ־ : י

180 תהלים אות ל החיד״א קפ

לעתות בצרה: ע לשפיט יתום ודך,

בל־יוסיף עוד לערץ אנוש'מך

האךץ: יי למנצח לתר, ביתה

חסיתי, איך תאמת לנפשי [נות

ת הרכס צפות *למנצח ו נ ^

על״השמינית, מזמור לדוד:

ת יי למנצח ת ״למנצח מזמור ל

לתל/ אמר נבל בלבו אין אליהים,

טוב: י״לא־תל על״לשנו, לא־עשה

לרעהו רעה, וחךפה לא־נשא על־

קרבו: יט לקדושים אשתבארץ

המה, ואתת, בל־חפצי־בם: כלבן

שמח לבי וינל כבות, אף־בשרי

ישכין לבטח: ־» לפעלות אדםT T \ I ־ י V T I : •


בךבר שפתיך, אגי שמרתי

ארחות פריץ: ־־ למנצח Tלעבר

יהוה לדוד, אשר דבר ליהןהי את־

דברי השיךה הזאת, ביום הציל־

יהוה אותו מכף בל־אייביו ומיד

שאול: *לשמע איזן ישמעו לי,• : IT • 1V ״ ־ : T

בני״נכר יבחשרלי: ־י למנצח• •• •> • « • •« mm • y •• •• •

מזמור למד: למנצח מזמור לדוד: -» למנצח מזמור לדוד:

• J • • • • ן • •• • • ך • •

״למנצח על־אילת השחר מזמור

לדוד: ־״לחד מזמור, ליהוה הארץ

ומלואה,'תבל וישבי בה:» לדוד,• T י T י י • • • ץ י «• •• •

איליך יהוה נפשי אשא: ל למעךI - ־ : T V : ־ T I I V *•

שמך יחוד, וסלחת לעוני כי רב-• • • — J » י # ץ « « ץ J • ! • •

הוא: לאלדוד; שפמגי יהוה כי״אגי• — • T : • •• : T • T :


לדוד מזמור: * לעשות־רצונךI : : -: - ; • • T :

אלהי חפצתי, ותוךתך בתוך מעי:

ת ני למנצח ת ע למנצח'מזמור ל

משכיל לבני־קרח: ™למנצח לבני־

ג איחור נסו קרח משכיל: נילא־

לבנו, ותיט אשרינו מני ארחך:

״למה־פניך תסתיר, תשכחי ענינו

ולחצנו: ״ למנצח על־ששניים,

י ידידת: י ל ^ י ? לבני־קיח ^

נ־־ לרקמות תובל למלך, בתולות

אחריה רעותיה מובאות לך:

״ למנצח לבני־קרח זעל־עלמות

שיר: ־־אלכרהזו מפעלות יחוה,

למנצח אשר־שם שמיות בארץ:

לבני־קרח מזמור:« למנצח לבני־• • • • •


קרח מזמור: ־י למה אירא בימי ךע,

עוין עקבי יסובגי: ™לא על״זבחיךI v T : ״ • ־ ; - I •־:

אוכיחך, ועוליתיך לנגדי תמיר:. T • : v : I : I V

״י לא־אקח מביתך פר,T I : ״ • I - V

ממכלאיתיך עתודים: ״ למנצח

מזמור לדוד: ™ לך לבדך חמאתי

והרע בעיניך עשיתי, למען תצדק

בךבךך תזכה בשפטך:« לב טהור

ברא־לי אלהיט,זורוח גבון חדש. . - I f - . ״ י . . T •

בקרבי: ע למנצח משביל לדוד:

י״ למנצח על־מחלת משכיל לדוד:

״־למנצח בנגינת משכיל לדוד:• ״ • • • ^ • • • • •• a • >

*למנצח בנגינת משכיל למד:

עי לבי יחיל בקרבי, ואימות מות

נפלו עלי: ™ למנצח על־יוגת אלט. . . . . - _ . . _ . _ T T : l T

186 תחלים אות ל החיד״א קפו

רחיקים, לדוד מכתם, באחיז אתו

פלשתים בגת: ־י למנצח אל־

תשחת לדוד מכתם, בברחו

מפני־שאול במערה:״ למנצח אל־

תשחת לדוד מכתם: ״ למנצח אל־— t j * • t ; ״ • -

תשחת לדוד מכתם, בשלח- • • י i ז 7 • T ״ ! ״ 2 "

שאול, וישמרו את־הבית

להמיתו: ע־ למנצח על־שושן עדות,

מכתם לדוד'ללמד: - למען יחלצון[ ב י ת כ ו י נ נ ע ו ך [ נ י מ , י TO^frl י ך י ד י ד י

וענני: ־־אלי גלעד ולי מנשה ואפרים

מעוז ראשי, ייהודה מחקקי:

״למנצח על־גגיגת לתר:» למנצח

על־יידותון, מזמור לדוד: ־י למנצח

מזמור לדוד: ־״ לידת במסתריםי ד י . • י: .ידי • -


תם, פתאים ירהו ולא ייראו:T * * *. • • T

* למנצח מזמור לדוד שיר: * לך

דמיה תהליה אליהים בציון, ולך

ישלבדנדר: ־״ לבשו כרים הצאן,

ועמקים יעטפו־בר, יתרועעו אף־

ישירו: - למנצח שיר מזמור, הריעו• ץ » ץ • » •

לאליהים כל־הארץ: צלבו וראו• • I <t ץ J y • ••

מפעלות אלהים, נורא עלילה על- * ״ ••• • ״ w f • ץ •

בגי אדם: - לבו־שמעו ואספרה

כל־יראי אלהים, יאשר עשהT T V ־ ! • VS : • T

לנפשי: ״למנצח בנגינת מזמור• • • • • • •« a « M t • • •

שיר: *לרעה בארץ דרכך, בכל־T : י V : י ־ V T T ־ ־ T

גוים ישועתך: צי למנצח לדוד• T J • M • • • | M ץ • •

מזמורי שיר: ™למה תרצדון הרים• • y y • ״ « | ץ • •

גבגנים, ההר חמד אלהיט לשבתו,ד T - ד.״ • : • : • ד • . , : ־

צח

צט

1 תחלים אות ל החיד״א קפח 8 8

אףריהןה ישכין לנצח: *י למען

תמחץ רגלך בךם,' לשון כלביך

מאייבים 'מנהו: * לרכב בשמי•• • • M ץ •• • « • ••

שמי־קדם, הן יתן בקולו קול י עז:

י למנצח על־שושנים לדור:

למנצח לדוד להזכיר: ק לאמיר

אלהיט עזבו, ךךפו ותפשוהו כי־

אין י מציל: ק* לשליטה, אלהיט

י וצךקתך לבך

לפניו יכרעו ציים, ואייביו

עפר ילחכו: *לכן ענקתמויגאוה,

יעטף־שית חמם למו: קי לכן!ישיב

כתיב] ישוב עמו הלט, ומי מלא ימצו

למו: *למה תשיב ידך וימינך, 1t t t t t: י • ־ •••י

] חיקך כלה: קי לך ב י ת ך כ ק ו ח מקרב [


יום אף־לך לילה, אתה הכינות

מאור ושמש:ז ? למנצח אל־

תשחת,* 7מזמור לאסף שיר:• I ץ T • • * • » י •

ולמנצח בנגינת, מזמור לאסףI T T * • • • • • • •« • « •

שית קם למנצח ע'ל־[ידיתון כתיב]

ידותון לאסף מזמור: קי לא נכחד

מבניהם, זלדור י אחרון מספרים

תהלות יהוה, ועזוזו וגפלאתיו

אשר עשה: קיא למען יךעו דור

אחרון בנים יולדו, יקמו ויספרו

לבניהם: לא שמרו ברית

אלהיים, ובתורתו מאגו ללכת:V V T ״• י : ד ״ ד־

קעלכן שמע יהוה ויתעבר, ואש M f | ץ < • y • • • • ץ • »•

נשקה ביעקב, וגבדאף עלה

בישראל: קיי לחם 'אבירים אכל. T ־ . . .. .. T . . :

190 תהלים אות ל החיד״א קצ

איש, צידה שלח להם לשבע:

*י לא־זדו מתאותם,* עוד אבלם

בפיהם: לא־זכדו את־ידו, י יום

אשר־פךם מני־צד: *למה יאמרו

הגוים איה אלהיהם, יודע [בגיים• • •« ••• •• M י • a

כתיב] בנוים לעינינו נקמת רבד

_עבךיך השפוך: קי״ למנצח אל־

ששנים, עדות לאסף מזמור:

קי־ לפני אפרים ובנימן ומנשה, • • •• J V • • • » ץ • I • » י

עוררה את־נבורתך, י ולבה

לישעתה לנו: * למה פרצת נרתח,

ואתה בל־עברי דרך: V» למנצח

על־הנתית לאסף: *בלא״יהיה בך

אל זר, ולא תשתחוה לאלי נבר:

*נלויעמי שמע לי, ישראל בדרכי- • •• - • • : T ״ • : T ־


יהלכו: *י לא ידעו ולא יבינו* T * * IT •• ״ •

בהשבה יתהלכו, יטוטו בל־טוסדי• • • f • ״ y • • • y •״ וJ ״

ארץ: ולמנצח על־הגתית, לבני-. - - * • : ״ . . . . • ן . י•.

קרח מזמור: ק־ילטנצח לבני-קרח

מזמות ק־זלבני־קרח מזמור שיר,

יסודתו בהךךי־קךש: למה יהוה

תזנח נפשי, תסתיר פניך ממני:• V • | ... ־ •ך : •

^ לך שטים אה־לך ארץ, תבל. . . : t I - • - ן . ן T ... ו י .

ומלאה אתה יסו־תם: קל לך זרוע

עבדגבוךה( תעז ידך תרום ימינך:

קלאלא־ישיא אויב בו, ובדעולה לאT : ־ I V ״ • -

יעננו: ^־ לעולמ [אשמור־ כתיב] אשמר־ לו חסד( ובריתי נאמנת

V V V I V • • J « • • ץ • v

לו: *לא־אחלל בריתי, ומוצאT * • • «*

שפתי לא אשנה: לי למנות ימינו


בן הוךע, ונבא לבב חכמה: קלהליא־

תידא מפחד. לילה, י מחץ יעוהI T I ״ ״ T : T ־ ־ • T ״

יומם: לילא־תאנה אליך דעה, וננע V • T T I y •• v *• I T ״

לא־יקדב באהלך: קלי להגיד בביקדIV - • - • I V TS T : ־ 1 : •

חסדך, ואמונתך בלילות: קל״ להגיד ־ : IT vs v I V : • - ״ : - •

בי־ישר יחוה צורי ולא־!עלתה כתיב]• • T * T T *

עולתה בו: ל־ להשקיט לו מימי ךע,

עדיברה לרשע שחת: *לולי יהוה

עזרתה לי, במעט שבנה דומהT T ״ IT • • • • T T* V

נפשי: *אלם נרנגה ליהוה, גריעהT * T T • y ן • • • • • ן

לצור ישענו: ק״־ לפני יחוה כי בא,

כי בא לשפט הארץ,' ישפנרתבל

בצדק ועמים באמונתו: ** לפני־

יחוה כי בא לשפט הארץ, ישפט־: • I V T T : • T • T :

תבל בצדק ועמים במישרים:• T ־ : ״ : • V V : ״ ••


*־י לדוד מזמור, הסד־ומשפט

אשירה לך יהןה אזמרה: קמה לא־

אשית לנגד עיני דבר־בליעל,• t V V * • T• • • — • » ץ

עשה־ סטים שנאתי לא ידבק בי:

*־ילבב עקש יסור ממגי, רע לאT • V • T I •• • T ״

לא־ ישב בקרב ביתי עשה אדע: י•* • •• **lv • •• •• ״ ץ•

דמיה, דבר שקדים לא־יבון לנגד

עיני: ק» לבקרים אצמית בל־

רשעי־ארץ,' להכרית'מעיר־יהוה

כל־פעלי און: לשמע אנקת

אסיר, לפתה בגי תמותה: ?לספר

בציון י שם י יהוד,,־ ותהלתו

בירושלם: לפנים הארץ יסדת,

ומעשה ידיך שמים: ?־לדוד ברכי:1T • T : • T T I V T ־ ד ״

נפשי את־יהוה, ובל־קרבי את־• • •» * T • T • 1 • •י • • • • T • 1 » '1 » » •


שם קךשו: * לא־לנצח יריב, ולא

לעולם יטור: *י לא כחטאינו עשה

לנו,ז ולא כעו־ניתינו י נטל עלינו:

^ לשטרי בריתו, ולזכרי פקךיו

לעשותם: * לאטיר ליךיאתן את־

אךץ־בנען, חבל נחלתכם: * לא־

הניח אדם לעשקם, ויוכח עליהםV " ־ • - ־ ! T : T : T T - . .

טלכים: *״לאפר שריו כנפשו,

וזקניו יחכם:'בלראות בטוכת • •• | y • - י• • • • —

בחיריך, לשטח בשטחת נויך,

להתהלל עמ־נחלתך: * לא־I V T ״ ״ •״

השטידו את־העטים, אשר אטד

; J •• | — - • V T T • | • • •• | * יחוה להם: קסאלטען יחלצוז ידידיך, הושיעה יטינך וענני: *״־לי נלעד לי

• F • • • • •• A•• | • • • Y •

טנשה ואפרים טעוז ראשי, יהודהT : • T • ־ : V : V ־ :

קצה תהלים אות ל החיד״א 195

מחקקי: ^ למנצח לתר מזמור,

אליהי תהלתייאל־תחרש: *י לדוד *y • • •« V • • •• • ן ן •

מזמור,' נאם יחוה' לאדניישבT : ־. :

לימיני, עד״אשית איביך הדם

לרגליך: ^ להושיבי עבדגךיבים,

עם גךיבי עמו: *י לא לגו יהוה לא

לגו,'בי״לשמך תן בבור, על־חסדך

על־אמתך:'^למה יאמרו הגוים,

אידדנא • אליהיהם: קס״ לא המתים« • • • • • • • 1M ץ • • «

יהללריה,' ולא כל־ירך דומה:

ח זבח תודח, ובשם ב ז א ך ל ^

יהוה אקרא: קע לא״אמות י בי־

אחיה, ואספר מעשי יה: קעא לעולם

י1ץה, דברך נצב בשמים: ק* לדר

ודר אמונתך, כוננת ארץ ותעמד:


קענ למשפטיך עמדו היום, כי הכל

_עבךיך: *-לולי תורתך שעשעי, אז

אבדתי בעניי: לעולם ז לא־T * * • T J • ץ • ן

אשכח פקודיך, כי בם חייתני:• T ״ ״ T • י I V I • ־ : V

*ילך־אני הושיעני, כי פקודיך

דרשתי: *י לי קוו רשעים לאבדני,

״ לכל־תכלה עדתיך אתכונן:

ראיתי קץ, רחבה מציותך מאד:IT : • T י : T : I I 5 " • • ך •

ק״ למק אחי ורעי, אךברה־נא

שלום בך: * למען בית־יהוה

אלהינו, אבקשה טוב לך: *אילולי

ייחוה שהייה לגו, בקום עלינו אדם:

*בלסיח^מלך האמרי ולעוג מלך

הבשן, ולכל Tממלכות כנען:

*נלעשה נפלאות גדלות לבדו, כי• — • • • t • • . • T • • ן •


לעולם חסדו: *י לעשה השמים

כתכונה, כי לעולם חסדו: לרקע

האךץ על־המים* כי לעולם חסדו:

*י לעשה אודים נדלים, כי לעולם

חסדו: *י למכה מצדים בבכודיהם,

כי לעולם חסדו:' *״ לגיזה ינדסוף י « ץ • »• • |

. לנזדים, כי לעולם חסדו: יט למוליך1 • • ץ• י « • ץ » • • •

עמו כמךכד, כי לעולם 'חסדו:

*למכה.מלכים נדלים,*כי לעולם

חסדו: *אלסיחון מלך האמדי, כי

לעולם חסדו: ל* לדוד אודך ככל-T • » * * T * • « • ^ •

למנצח לכי, ננד אלהים אזמדך: • M a t » T | • • • י •a •• ••• • • • ו

לדוד מזמור, יהוה הקרתני ותדע:

*י לא״נכחד עצמי מימך, אשר״

עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות• • • • • • I — • •• •• » • •• % • • • •• • •


ארץ: ^ למנצח מזמור לדוד:

ק* למתי לעשות רצונך כי״אתה

אלוהי, רוחך טובה תנחני בארץ

מישור: ק» למעךשמך יהוה תחיגי,

בצךנןתך תוציא י מצרה נפשי:

?™לתד, ברוך יתה צורי, המלמד

זיךיזלכןרב, אצבעותי למלחמה:

״,־י להודיע לבני י האדם גבורתיו,

וכבוד הדר מלכותו: י לא בגבורת

הסוס יחפץ, י לא־בשוקי 'האיש

ירצה: 'יא לא עשה כן לכל־גוי,T ״ י .־ T T V : י

ומשפטים בל״ידעום, הללויה:

י־ לעשות גכןמהי בגוים, תוכחות

בלאמים: יגילאסר מלכיהם בזקים,

ונכבךיהם בכבלי ברזל: יי לעשות


בהם משפט כתוב, הדר הוא לכל־T : T T T T ! V T

חסידיו, הללויה:T : ־ T ־ ־ :

אות כ! « מזמור לדוד, בברחו מפני

• • • * * • T • י • ץ • •

אבשלום כנו: ־ מגני על־אלהים,

מושיע ישרי־לב: ־מפי עוללים

ףנקים יסדת עז, למען צורריך,

להשבית 'אויב ומתנקם: י מה־j | •• • • • •• • « • •

אנוש כי־תזכרנו, ובךאדם כי• T T * v • VJ

תפקדנו: ״משד עניים מאנקתI - ; V ״ • • — • vl : : •

אביונים, עתה אקום יאמר יהןה,

אשית בישע יפיח־לו: ימי יתן

מציון ישועת ישראל, בשוב יחוה

שבות עמו, יגל יעקב ישמח

ישראל: י מזמור לדוד, יחוהי מי־T ״ : T : : י * : T ״ •


יגור באחלך, מי־ישבין בהר

קדשת״מבתם לדור, שמרני אל: ו דv :1 י • : T : T • ד

בי־חסיתי בך:» מלפניך משפטי

יצא, עיניך תחזינה מישרים: י מפני•• • • • J •• T V v : V I v ״• •• ••

רשעים זו שדוני, איבי בנפש יקיפו

עלי: יא ממתים יךך יהוה, ממתים

מחלד, חלקם בחיים [וצפינך כתיב]

וצפונך תמלא בטנם, ישבעו בנים,

והניחו יתרם לעולליהם: י־ מהללT •• • •• : • T ; • • • ״

אקרא יהוה, ומךאייבי אושע: ע מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי־

• • ־ : • ־ : T T : IT T T :V -

אש: יי משוה תלי באילות, ועל

במתי 'יעמידני: ״ מלמד ;ית

למלחמה, ונחתה קשת־נחושה

זרועתי: ־״ מפלטי מאייבי, אף מך : T : ־ : • •• : T - ן . ן

רא תדזלים אות מ החיד״א 201

קמי תרוממגי, מאיש חמסT T • ־ : : ״ ־ ״ IT

תצילגי: יי מגדל ישועות מלכו,

ועשה חסד למשיחו, לחד ולזרעו

עד־עולם: י״מקצה השמים מוצאו,

ותקופתו על־קצותם, ואין נסתר

מחמתו: י* מאתך תהלתי, כקהל

רב גדרי אשלם נגד יראיו: כמזמור

לדוד, יחוה רעי לא'אחסר: מי־T : V • T : * T :

יעלה בהר־יהוח, ומי־יקום במקום

קךשו: ־במי'זה מלך הכבוד, יחוה

עזוז וגכור יה1ה גכור מלחמה: ־־ מי

הוא זה מלך הכבוד, יחוה צבאותT : T : T ־ I V V

הוא מלך הכבוד סלה: =י מי־זה

האיש ירא זיחוה, יורנו בדרך| * יבחר: <״ מזמור לדוד הבו ליחוה ץ » • •• • ץ »• • •• •

T ־ T * T : : י T : י


בגי אלים, הבו ליחוה כבוד ועז:

* מזמור שיר־חגכתזהבית לדוד:

־ימדדבצע בךמי בךךתי אל שחת,

היוךך עפר היגיד אמתך: כחמכל־

צררי הייתי חרפה ולשבני מאד,T • י J V * * T • ;

ופחד למידע/ ראי בחוץ גדדו

ממני: ״ימה רב״מובך אשר־צפגת

ליראיך,פעלת לחפים בך, נגד בני. . . v v I T • ז ־ : ז ־ I v ״ •

אךם: ל משמים הביט יהןה, ךאה

את־בל־בגי האדם: י לא ממבוך

שבתו השגיח, אל כל־ישבי• • • • • • ־ V •ך • •

הארץ: לב מי־האיש החפץ חיים,

אהב ימים לראות מוב: לנמה־יקר

חסדך אלהים, ובני אדם בצל

כנפיך יחסיון: לי משך חסדך


ליידעיך, וצדקתך לישרי־לב: • • I V • • • «ךן I • I • • • י• ••

ל״ מיחוה מצעדי־גבר כוננו, ודרכו ** * f V ** T י • - •

יחפץ: לי מזמור י לדוד להזכיר:

לי מכל־פשעי הצילני, חרפת נבל

אל״תשימני: ל״ מה־תשתוחחי• ן• • • * •

נפשי ותהמי עלי, הוחילי לאלהים• • • • ״ { • • y • •u M ץ י •

כי־עוד אודנו, ישועות פניו: לטמדד

תשתוחחי נפשי ומה־תהמי עלי,

הוחילי לאלחים בי־עוד אודנו,• • • ״.״ • • •

ישועת פני ואלהי:«מה־תשתוחחי

נפשי • ומדדתהמי עלי, 'תחילי• • X T * *** *״ ן • • ״

לאלהים כי־עוד אותו, ישועת פני

ואלהי: מקול מחרף ומגדף, מפני• • • • , I • • - • I T ״ I • T '״

אויב ומתנקם: - מיתואהלות

קציעות כל״בגדתיך, מךהיבלי שןI •• . . . . * V : • T ן י . ו .


מני שמחוך: * משבית הלחמות

עד־קצה הארץ, קשת ישבר וקצץ

חגית, עגלות ישרף באש: מיי מלך

אלהיט על־גוים, אלהיט ישב על״

כסא קךשו: » מזמור לאסף, אל

אלהיט יהוה דבר ויקרא־ארץ,

ממזרדדשמש עד״מבאו: מי מציוןI . . ; ־ V V ־ : • •

מבלל־י־פי, אלהיט חופיע: ־״ מח־- - • • V : • — • •

תתהלל ברעה הגביר, חסד אלד • י » •• •• ד . • - •• נ

בליהיום: *״ מי יתן מציון ישעות

ישראל, בשוב אלהיט שבות עמו,• l ־ V J . ״ . , . ץ .

יגל יעכןב ישמח ישראל: ־־ מקול

אויב מפני עקת ר/צע, כי־ימיטו• T י T T I ־ T ״ : ••

עלי און ובאף ישטמוני: ג מואב סיר

רחצי, על־אדוט אשליך נעלי/ מלי

רה תד״לים אות מ החיד״א 205

פלשת התרעעי:» שי יבלגי עיר• • • י• • • • V V • . ן

מציר, שי גחני עד״אדום: ״ מקצה

האךץ אליך אקרא, בעט־ף לבי,

בצור־ירום ממניז תנחני: ע מזמור

למד, זבהיותו במיךבר יתדה:

*־מכין הרים בכחו, נאזר בגבורה:

™משביח שאון ימים שאון גליהם,

והטון לאשים: -משל בגבורתו

עולם, 'עיניו בגוים תצפינה,

הסוררים אל־ןירימו כתיב] ירומו למו

סלה: ״מלבי צבאות ידדון ידדון,. . x י I י I י . . » T ' • *

ונות־בית תחלק שלל: נחמהיכלך

על־ירושלם, לך יובילו מלכים שי:

« ממלכות הארץ עירוי לאלהים, ״ « • V T T י * ° י

זמרו י אדני, סלה: ס מוזר הייתי• T T T V T ־ : ' י י


לאחי, ונכרי לבני אמי: - מלכי• • • • • • • • • • » . y • ^ י • I

תרשיש ואיים מנחה ישיבו, מלכי• • • a י • y y • • • • • • • a

שבא וסבא אשכר יקריבו:

סב מתוך ומחמם יגאלזנפשם( וייקר. . . T . - ־ : • T T ״ I

רמס בעיניו: ״ מזמור לאסף, אך

טוב לישראל אלהים לברי לבב:T •• •• T • * ״; •• T 1 • J

י בשמים, ועמך לא־חפצתי ל ־ י מ י סJ - T I : • i • T T ־

באךץ: ״ משכיל לאסף, למה

אלהיט זנחת לנצח( מנשן אפךI : - I - :V ־־ V T T : "T • V: בצאן מרעיתך:« מגערתך אלהי

V: I : IT - : ; י I ־ : • V י • ־

יעקב, נרדם וךכב וסוס: ״ משמים

השמעת דן,* ארץ יראה ושקטה:

ס״ משביל לאסף, האזינה עמי

תורתי, הט'ודאזגכם לאמרי״פי:

סם מאחר עלות"הביאו,'לרעות• • : ־ v : T ״ ־ ־


ביעקב עמו ובישראל נחלתו:

ע מזמור לאסף, אלחים באו גוים

בנחלתך( טמאו את־היבל קדשך,

שמואת״ירושלם לעיים: עא משנאי

יה1ה יבחשרלו, ויהי עתם לעולם:

<= מזמור לאסף, אלחים נצבT * * v: I T T * • *

בעדרדאל, 'בקרב אלהיט ישפיט:

« מלא פניהם קלון,' ויבקשו שמך• : • I I I י • - : t v ־ ״ : ״

יחוה: עימדדיךידות משכנותיך,

מגננו ראה אלהים, יחוה צבאות: י

והבט'פגי משיחך: עי משכיל לאיתןI T •• 5 • • ״ I v * * •• • • •

האזךחי: יעי מצאתי דוד עבדי,

בשימן קדשיזמשחתיו: ־״מי גבר

יחיה ולא יראדדמות, ימלט נפשו• * •» • * V T •• • • • V 5 *

מיד־שאול' סלה: ע־ מי־יודע' עז- •• * T V : י ־ ״


אפך, וביראתך עברתך:« מדברV V * * V T * V י * IT * * * | •• —

באפל יהלך, מקטב ישוד צהרים:

- מזמור שיר ליום השבת: ^ מה־

גדלו מעשיך, י יהוה, מאיד עמקו

מהשבתיך:« מקלות מים רבים

אדירים משברי־ים, אדיר במרוםy •a. • • ץ ׳ • • • • • • • •

יהיוה: פימי־יקום לי עמ־מרעים,.... . . I t • T :

מי־יתיצב לי, עכדפעלי און:

־המזמור שירו ליהוה שיר הדש

בי־גפלאות עשה, הושיעה־לו

ימיני וזרוע קךשו: ־י משה ואהרן

בביהגיו, ושמואל בקראי י שמו, , m ץ " • •• I J} ״ 2

מראים אל־יהוה והוא יענם:ך •• - • ^ • ••

פי מזמור לתודה, הריעו ליוץה בל־

T : I V T T : • ־ ״ V הארץ: פ״!מלושני כתיב] מלשני בסתר


רעהו אותו אצמית, גבדדעיגים

ורחב לבב אתו'לא אוכל: ־*מקול

אנחתי, ז רבקה עצמי לבשרי:* T * * • • •ו | ך > ״ • T * י •

־־ מפגי־זעמך וקצפך, כי נשאתגי

ותשליכני: »מךנעךתך יגוסון, מך

קולי רעמך יחפזון: « משקה הרים• T Iv : I ״ T י ־ ־ : י ״

מעליותיו, מפרי מעשיך תשבע

הארץ: * מצמיח חציר לבהמה,

ועשב לעברת האדם, להוציא

לחם מךהאךץ: צימדדרבו מעשיך

יהוה, בלםבחבמה עשית, מלאה

הארץיקגינך: ™*מי ימלל גבורות V T T י • • : I V T ־ : ־ ״ :

יהוה, ישמיע כל־תהלתו: צי מהרו

שכחו מעשי; לא־חכו לעצתו:

T • • • T •••»• י • • • • ״מי־חבם וישמר־אלה, ויתבוננו T * • • • • • • • • •


חסדי יחוה: צ״ מואב סיר רחצי, • • •• ; y j • • • • י

על־אתם אשליך נעלי/ עלי"

פלשת אתרועע: צ־־ מי ייבלני עיר

מבצר, מיינחני עד־אדוס: קמטה־

עז-ךישלח יתה מציון, רדה בסרבV• V • •• • ) י • T I ״ J * I •

איביך: קא מנחל בדרך ישתה, על־. | • - - ״ V V ״ • V 5 י - . .

בן יךים ראש: * מעשי זיךיו אמת

ומשפט, נאמנים בל־פקוךיו:

ק־ משמועה רעה לא ייךא, נבון לבו

בטח ביחוה: קי ממזךח־שמש עד־

מבואו, מהלל שם יחוה: * מי

ביחוה אלהינו, המנביהי לשבת:

* מקימי' מעפר דל, מאשפת ירים

אביון: קי מושיבי עקרת הבית, אם־• - - vl%• ד • • I : v

הבנים שמחה, הללויה: ק״ מה־לך- t : - ״ ד : • - ד


הים כי תנוס, היךךן תטיב לאחור:

ק־ טלפני אדון חולי ארץ, טלפני• • • • • I V T * ״ T • • • • •

אלוה יעקב: קי מה״אשיב ליןץה,

כל־תגמולוהי עלי: Tקיא מךהמצר

קראתי יה, עגני במרחב יה:

קיבטאת יהוהיהיתה זאת, היא

• ץ ץ • • • נפלאת בעינינו: Tי* טדדאהבתי • • • • T 2 *

תודתך, כל־היום היא שיחתי:

קיי מא־יבי זתחבטני טצותך, כי

לעולם היא־לי: ק«י טבל־טלטדי • ^ • v • ץ • • • •

השכלתי, בי עדותיך שיחה'לי:

*י מזקנים אתבונן, כי פקודיך! • • I • • | j • • • • •• ן • •

נצרתי: קיזמבל־ארח jn כלאתי

רגלי, למען אשמר דברך:

י • : T - • : IT I V T קי״ ממשפטיך לא״טרתי, כי״איתה

212 תהלים אותם החיד״א ריב

הורתני: ק״ מה־נמלצו לחכי

אמרתך, מדבש לפי:' * מפקוךיך

אתכונן, על־כן שנאתי בל־ארח

שקר: *אמדריתן לך ומה״יסיף לך,

לשון רמיה: ^ מעלה נשאים_ ״ . . . T | . . •ך - .

מקצה הארץ, בדקים למטר עשה,

מויצא־רוח מאוצרותיו: *־ מזמור

למד, להוד! קראתיך חושה לי,

האזינה קולי כקךאי״לך:-ימשכיל

לדוד* בהיותו במערה תפלה:

*״מזמור לדוד, יחוה שמע תפלתי,• T • ; * ״ • : ד • : ד נ •

האזינה אל־תחנוני, באמנתךענני

: • : I v IT - ״ :־ ״ • : T : IT T בצדקתך: *ימהר ענני יחוה כלתה

רוחי, אל־תסתר פניך ממני• v • I V T ־ ־ : ״ •

ונמשלתי עם־ירדי בור: *י מזוינו


מלאים מפיסים מז־ן אל זן, ציאוננו• •y I «• • 1 י • • • * ** •

מאליפות מרבבות בחוצותיגו:

ק=״ מלכותך י מלבות בל־עלמים,

וממשלתך בכל־דור ודר: י^מונה

מספר 5לכוכבים, לבלם שמות

יקרא: קל מעודד עגוים יהוה, משפיל• ; ץ י - ; • T ; ״ ץ l I ״

רשעים עדי״ארץ: לא משליך קרחו

כפתים,' לפגי קרתו מי יעמד:T י TIT י י י י : ״ :

קלב מגיד רבדיו!דברו כתיב! ליעקב, חקיו

ומשפטיו לישראל: קל־ מלבי־ארץ וכל־לאמים, י שרים וכל״שפטי « • ץ J • • • y •• - • •י V •% ן

: ז : \ • י T : • T : ״

• ז ד א

אות ג « ננתקה את־מוסרותימו, ונשליכה ממנו עביתימו: ־ נעקר

I : - ־ ; v • ־ ; • ד :


בר, פן־יאנף ותאבדו דרך, כי־

יבער כמעט אפו, אשרי כל־חוסי

בו: ג נחתה שמחה'בלבי, מעת

דגנם ותירושם רבו: י נודע יחוה

משפט עשה, בפעל כפיו גורשI ״ T - ־ : T T T :

ךשע, הגיון סלה: ״גמה בעיניו

נמאס, ואת־יראי יחויה יכבד,

נשבע להרע ולא ימר: י נתנה

• V: : I v T •• • • בישועתך ובשס־אלהיגו נתל,

ימלא יחוה בל־משאלותיך: ז נפשי

ישובב, ינחני במעגלי־צדק למען

שמו: י׳ נקי כפים ובר־לבב, אשר

לא־נשא לשוא נפשי, ולא נשבע• • • • • • - • f « ץ ץ

למרמה: ־נפשו בטוב תלין, וזרעו • • • ץ • • * T * י I "י

יירש ארץ: יי נשכחתי כמת מלב,• • • • • • • • a t • I • • a • t • • • ״ • T


הייתי ככלי איבד: יא נפשנו חכתה• •• - • •• • ; ץ • • • • T

ליהוד; עזרנו ומנננו הוא: •־ נצר

לשונך מרע 'ושפתיך מדבר

מו־מה: --נאם־פשעילךשע בקרב

לב; אידפחר אלהיט לנגר עיניו:T •״ v v ; • vj ״ •• י ־ ״־ *

׳-גער הייתי גם־ זקנתי, ולא־ךאיתי

צדיק* נעזב וזרעו מבקש״לחם:

״געויתי שחיתי עד־ מאיד, כל־היום

קדר הלכתי: ״גפוגותי ונךכיתי

עד־מאד,' שאגתי מנהמת לכי:• - ־ • . י - ך . _ T ׳ . -

יי נאלמתי דומיה, החשיתי מטוב,• • •• «m». »f ץ י , « • • M• ••

וכאבי נעכר: י״ נאלמתי לאץ • • • • •• • M • ץ •• •

אפתח־פ; כי אתה עשית: ״נהר

פלגיו ישמחו עיר־אליהים, קדש

משכני י עליון:=נדיבי עמים נאספו• • • • * • • • • ,

216 תהלים אות נ החיד״א רטז

עם אלד,י אברהם, כי לאלהים

מגני־אדץ מאד נעלה: =א נךי

םפךתה אתה, שימה דמעתי

בנאדך הלא בספרתך: כבנפשי

בתוך לבאס אשכבה להטים, בני־

אךם שניהם חנית וחצים, ולשונם

חרב חדה: כנגכון לבי אלהיט נכון

לבי, אשירה ואזמרה: =י נתתה

ליראיך נס להתנוסס, מפני קשט

סלה: ־ינוךאות בצדק תעננו אלהי

ישענו, מבטח כל־קצוי־אךץ וים

דחקיט: ־ינודא אלהיט ממקדשיך,

אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות

לעם ברוך אלהיט:» נמנים ארץ

וכל־ישביה,"אניכי תכנתי עמודיהT V ־ : * ־ * T T V : T :

ריז תהלים אות נ החיד״א 217

סלה: =״ נודע ביהוךה אליהים,

בישראל גדול שטו: ־*גאוד אתה

אדיה טהדךי־טךף: לגדרו ושלטו

ליחוה אלהיבלכל־סביבע יובילו• T • • T *• *• *•״ T ״

עי למוךא: ל* נחית כצאן עמך,

ביד־ מעה ואהרן: יל־ נגד אבותם

עעה פלא,'בארץ מצרים עדה־

צען: * נתנו' את־נבלת עבדך

מאכל לעוף העמים, בער חסיךיך

לחיתו־יארץ: לי* נעמת בעיז־דאר,I • • ; • • • | y T . - י

היו רטן'לאךטה: * נכספה וגט־

כלתה נפשי* לחצרות ידוה, "לבי

ובשרי ירננו אל אל־חי: לי נשאת

עוין עטך, כסית כל־חטאתססלה:

א נכבדות טדברבך, עיר האלהיםV! T • י T T \ : T : • ,


סלה: ל״ נחשבתי עם־יורדי בור,T » • • • • • • •• י V

הייתי בגבראיךאיל: ל» נארתה

ברית עברך, חללת לארץ נזרו: • • • ; » | • • > m ^ j j ן • •

ם נבון בסאך מא; מעולם אתה:

מ»נשאו נהרות, יהוה, נשאו נהרות

קולם, ישאו נהרות דכים:« נקדמה

פניו בתודה, ממרות נריע לו:

«גךד1ת ימחאו־כף, יחד הרים

ירננו: מי נתן נשמיהם בךד,ז אש

להבות בארצם: ™נפלאות בארץ

חם, נודאות על־יס־סוף:»נכון לבי

אלהיט, אשירה ואזמרה אף־

כבודי:« נשבע יהוה 'ולא ינחם • • • • • • ץ • • ץ ••

אתה־כהן י לעולם, על־דברתי ־ : ־ T : I V V ־ ־ T :־ ־ ״ מלכי־צדק: ״נדרי ליהוה אשלם,

ייט תהלים אות נ החיד״א 219

נגתדנא לבל־עמו: מ־יגךךי ליהוה

אשלם, גגדה־נא לבל־עמו: ־ גר״

לתלי ךבךך,* ואור לנתיבתי:

<שבעתי ואקימה, לשמר משפטי

צךקך: נ־ נעניתי עתמאד, יהוה

חיני כחברך: «נךבות פי ךצה־נא

יהוד; ומשפטיך למתי:'ני נפשי

בכפי תמיר( ותורתך לא שכחתי:

« נתנורשעים פחי לי, ומפקותך

לא תעיתי: ני נחלתי עדותיך

לעולל כי־ששון לבי המה:» נטיתי

לבי' לעשות חקיך לעולם עקב:

־״נפשנו כצפוד נמלטה מפח• • ^ • • • • • » • • • >

יוקשים, הפח נשבר ואנחנוד ־ : : : • י - - • I :

נמלטנו: נ* נפשי לאדני, משמרים• : T - * : ־ : ו : ז


לבקר שמרים לבקר: ס נבואה

למשכנותיו, גשתחוה להדם

רגליו: נשבע״יןץה לתר אמת,

לא־ישוב 'ממנה, מפרי בטנך

אשית לכסא־לך: י «־ נהלה

לישראל עיבדו, כי לעולם חסדו: י • • • y •• ״ J • • <ך — •

ם־ ניתן לחם'לבל־בשיר, כי לעולםT : T T T : V V 1 ״

חסדו: ־י נשמטו בידי־סלע

שפטיהם, ושמעו אמרי כי נעמו:"T • ־ T ־ : : IT : V " >

״ נותן לבהמה לחמה, לבני ערב

י אשר יקראו: v -s • : •ד

אות ס-סות ממני בל־פעלי און, כי־ שמע

• T • V ד־ ״ I V T י T ־

יהוה קול בכיי: ב סביב רשעים :

יתהלבון, ברם זלות לבניי אדם: ,j T T י : ״ \ : • T ־ • •

רכא תהלים אות ס החיד״א 221

« סבבוני פרים.רבים, אבירי בשן

כתרוני: יסוד יהוה ליראי; ובריתו

להודיעם: י סור* מרע ועשה־סוב,

בקש שלום !דרפהו: י סור מרע

ועשה־טוב, ושבן לעולם: יסבו ציון

והקיפוה, ספרו מגדליה: ״ סבוני

כמים כל־היום, הקיפו יעלי יהד:

־ספרו בגוים כבודו, בכל־העמים

נפלאותיו: י סמוכים לעד לעולם,

עשוימבאמת וישר: יא סמוך לבו

לא יירא," עד אשר־יראה בצריו:T T : V : • V -S ־ T י

׳־סבוני גם־סבבוני, בשם יהוד, כי

אמילם: י־ סבוני כךבזדים דעכו

כאש קוצים, בשם יהוה כי אמילם:

ד י IT T • 5 IT : • •• T : • ייסעפים שנאתי, ותורתך אהבתי: "

222 תהלים אות ע החיד׳׳א רכב

־י סתרי ומגני אתה, לךבךך

. יחלתי: « סוררממני מרעים, . . . . ... . . . |T .

ואצרה מצות אלדד: יי סמכני

כאמרתך 'ואחיה, ואל־תבישנין • ) • •י• • »• י » < • • •• • • • • ץ

משברמי״סעדני ואושעה, ואשעהך • • • • y י • • • y • • • • • y • • • • •

בחקיך, תמיר: י־יסלית כל־שוגים

מחקיך בי־שקר תרמיתם: = סגים

חשכת כל־רשעי״ארץ, לכןI ״ T • V T ״ : T T ־ :

אהבתי עדתיך: יא סמר מפחדך| . . - . T I V •• " : ־ T

בשרי, וממשפטיך יראתי: כבסומך

T ייחוה לבל־הנפלים, וזוקף לכל- * : "״ : : :•!• : T ־ הכפופים: .

אות ע ״_על־כץ לאץקמו רשעים במשפט,

וחטאים בעדת 'צדיקים: ב עבדו. . .ן . ד ־ - - • T ־ :


את־יהוה ביראה, וגילו ברעדה:ד ז ; • T J • : T 2 *

בעששה מכעס עיני, עתקה בבל־

צוררי: יעל־טה גאץ רשע, אלהיט, אטד בלבו לא תדרש: העד־אגה

T T ־ . . . . - T

יהוה 'תשבחגי גצה, עד־אגהT T י "־ - T •• • 7 . , ז J

תסתיר את־פגיך טטני: יעד־אנה

אשית עצות זבנפשי ןגון בלבבי

יוטם, עד־אנה ירום *א־יבי עלי:

׳עצת־עני תבישו( בי יחוד. טהסהו:

״ עלה* עשן באפו( *ואש־טפיו

תאבל, גחלים בערו טטנו:» עם־

חסיד תתחסד,*' עם־גבר תטיס

תתטם: י עבדגבר תתברר, ועם־

עקש תתפתל:**על־בן או*דך בגוים• I ; I • • - T - . • I • ״ יהוה, ולשטך אזמרה: *עתה ״


ידעתי כי הועיע יתה מעיחו,

יענהו מעמי קךעו, בגבורות יעע

ימינו: - 'עליך י השלכתי מרחם,V T ״ 2 * *״ J T I V ז • •

מכמן אמי אלי אתה: יי עיני תמיד• J - ץ ץ • •• • • | •• V י

אל־יחוה, כי הוא־יוציא מרעת

תלי: -על״זאת יתפלל כל״חסיד

אליך לעת מצא, רק לעטף מים

רכים אליו לא יניעו: ״ עצת יתה

לעולם תעמד, מחעבות לכו'לדר

ודר: -עיני יחוה אל־צדיקים, ואזניו

אל״עועתם: י״ עורה למה תיען

אדני, י הקיצה אל־תזנח לנצח:

י־ על־בז* לא-נירא בהמיר ארץ,I V T • T : T • I ״

ובמוט הרים בלכ ימים: ־עלהj ץ • • ״ • • ץ • •

אלהיט בתרועה, יהוה בקול• : T I T : • • V :


ב ובכך וצהרים ר ע שופר: *

אשיחה ואדומה, Tוישמע זקולי:

בגעל־אוןפלט־למו, באף עמים

הורד אלהיט: ״עלי אלהיט נדריך,V T : • VS 1 ־ T • VS

אשלם תודת לך: ־י עורה בבות,

עורה הנבל ובגיר, אעירה'שהר:

כי׳עז-ו אליך אשמרה, בי־אלהים

משגבי: =י עזי' אליך אזמרה, בי־

אלהים משגבי אלהי חסדי:» עד־ •v* • « • • • V ״• ~ 5 * *

אנה תהותתו על־אי*ז, תרצחו: T : - . . T T

בלבם,' בקיר נטוי גךר הדחויה:

־'י׳על״אלהים ישעי וכבוךי, צור־עז-י

מחסי ' באלהים: =* עטרת שגת

טובתך, ומעגליך ירעפון דשן:• V T > ד : • I V T • י ־ I V T

לעלות מיחים אעלה־לך עם־

226 תהלים אות ע החיד׳׳א רכו

קטרת אילים, אעעה בקר עם־• IT T v v: v • •• v I ;

עתוךים סלה: לא עלית לטרום

עבית עבי, לקחת מתנות באךם,

ואף סוררים לעכין זןה אלחים:

לב ענגי יתה בי־טוב חסדך, ברב

רחמיך פגה אלי: לבעליך נסטבתי

מבטן, ממעי אטי אתה גוזי, בך

תהלתי תמיד: ליעד־אבוא אל־

מקדעי־אל, אביגה לאחריתם:T * ־ : I : ״ T * T : ־ :

ל^עד־מתי אלהים יחךף צר, ינאץ אויב עמך לנצח: לי עד־מה יחוה

תאגף לנצח, תבער כמו־אע• • • • • • • M ^ ן a •«« M

קנאתך: ליעזתו אלהי יעענו על־

דבר כבוד־עמך, והצילנו ובפר

על־חטאתינוילמק'עמך: ל״ עדות


ביהוסף עמו בצאתו על-אךץ מצרים, עפת לא״ידעתי אעמע:

T : V : - T - : י • T : י

לטעד־מתי תעפטרעול, ופני

רעעים תעארסלה: זמ על־עטך

.יערימו סוד,' ויתיעצו על־צפוניך:

״• עעה־להם י במדין, כמימרא

כיבין בנחל קיעון:'מיעבךי בעמק

דזבכאימעין יעיתוהו, נם־ברבות

מנטה מורה: מנעעה־עמי אות

לטובה, ויראו שנאי ויבעו, בי־ • T : • : : ־ 5 ״

אתה יחוה'_עזךתני ונהמתני: ־יעלי

סמכה חמתך, וכל־טעבריך עניתT י י ־ V T : • T : י I V T ־S T ! IT

סלה: ™עיני ךאבה מני עני,

קראתיך יה1ה בכל־יום, עטחתי

אליך בפי: « עני אני רגוע מנער,


נשאתי אמיך אפונה: «עלי עבת

חתניך, בעותיך צמתותגי: ״עד־

עולם אבין זרעך, ובניתי לדד־ודור

בסאך סלה: םם_עד־מה יהרה תסתר

לנצח, תבער במו־אש חמתך:I v ־ ד ד v ־ • : ־ : ״ :

נעל־בפים ישאוגך, פן־תגיף באבן תלך: נא על־שחל ופתן תדרך, תרמם בפיר ותנין: נביעלי־עשור

f •• M I • • • • • • •

ועילי־נבל, עלי'הגיון בבנות ע עוד

ינובון בשיבה, דשנים ורעננים

יהיו: יעדתיך נאמנו מאיד לביתךI • •• • • • •• •י• | •• •• • •

גאוה־קדש, יתה לאךךיימים:

-עתמתי ךשעים יתה, עד־מתי

רשעים יעלזו: ני עמך יהוה ידבאו,

ונחלתך יענו:» ענן וערפל סבייביו,T • : V T ו T T י : ־ : T ־ : ־ !

2 2 יכט תחלים אות ע החיד״א 9

צדק ומשפט מכון בטאו: ״ עבדו את־יהיוה זבשמחה, יבאו לפניו

ברננה: ״עיניי בנאמני־ארץ לשבתV V T » V V ״ : v V : ״ ־ T T :

?גמלי, הלך כח־ך תמים הוא

ישרתני: ־ ענה'בדרך(נחו כת?] כיחי,I V V ־ T ״ • •• • T •

קצר ימי: » עשה צךקות יהןה,

ומשפטים לכל־עשוקיט: סב עטה־

אור כשלמה,*נוטה שמים כיריעה:

*עשה מלאכיו'רוחות, משרתיו

אשילהט: יעליהם עוף״יהשמים

ישכון," מבין 5"עפאים יתנרקול:

-עשה ירח למועדים, שמש ידע

] רגלו, ב י ת י כ י ל ת ! ל ב ב מבואו:« ענו ב

בחל באה נפשו: ־׳ עד־עת בא״

ךברו\אמרת יהוה צרפתהו:

230 תהלים אות ע החיד״א רל

־״שרה הנבל וכניה אעיךה שחר:

־־ עזרני יתה אלה/ הושיעני

כחסדך: ע עמך נדבת ביום חילך,

בהךךי־קךש מרחם משחר, לך

מל ילדתיך: עא עצביהם כסף וזהב,

מעשה יךי אךם: עזי וזמרת יה,

ויהי־לי'לישועה: ע־ עשיתי משפם

וצדק, בל״תניחני לעשקי: עי ערב־ : •T : : . . . T ״ ״ - .

עבדך לטוב, אל־יעשקני זדים:

עי עיני כלו לישועתך, י ולאמרת

צךקך: *עשה עס״עבדך כחסדך,

וחקיך למתי: ״_עבךך־אני הבינני

ואדעה עדתיך: י ע״ עת לעשות

ליחוה, הפרו תוךתך: ע־יעל־כן

אהבתי מצותיך, מזהב ומפז: פ על־T * T T • I V : T ־ : • •

א תחלים אות ע החיד״א 231 ל י

בן כל״פקודי כל ישךתי, בל״ארח

שקר שנאתי: ־» עזרי מעם יהוד;T ״ • ג . . . . . . .. T י%• ••

עשה שמים וארץ: *= עטרות היו

ךנלינו^כשעךיך יתשלם:« עזרנו

בשם יהוד; עשה שמים וארץ:

פיעל״נבי* חרשו הרשים, האריכו ־ * IT ! : יי' :V ״

[למעגותם כתיב] למעניתם: - עד־

אמצא מקום ליהוד; משכנות

לאביר יעקב: *עצבי הנוים כסף

וזהב, מעשה ידי אדם: פיעל נהרות

בבל שם זישבנו נבדבביגו, בזכרנו

את״ציון: T *״על־ערבים בתוכה,

תלינו כנרותינו: -עיני״כל אליך

ישברו, ואתה נותן״להם את״

אכלם בעתו: צ עשה שמים- T T • ־ T V • . T : *


את־הים ואתיכל־אשר־בם,

השטר אמת לעולם: צא עשה משפט

לעשוקים ניתן לחם לרעבים, יהוה

מתיר אסורים: « ענו ליחוה

בתורה, זמרו לאלהינו בכנות : T ׳ ־ : •• •• : •

אותם ״פךיטדף כאריה נפשי, פרק ואין

מציל: ב פדיאמר אייבי יכלתיו, צרי~ T • : T : * : ~ I V • ־

.יגילד כי אמוט: נפקות יחוה ישרים

משמחי״ לב, מצות יחוד, י ברה

מאירת עינים: י י פרימו מארץI •• M •• y • • • J י • a • •

תאבד, וזרעם מבני אדם: יפצו עלי• j T T T ״ j • •ץ • • •

פיהם, אריה טירה ושאג: יפנה־אליa *• •• • •• • § •• M • a •• •

וחנגי, כי־יחיד ועני אני: ׳פדה

אלחים את־ישראל מכיל צרותיו:T T ־ T : • V •.ד

2 3 דלג תהליס אות פ החיד״א 3

י׳ פגי יהרה בעשי רע, להכרית

מארץ'זכרם: «פוךה יהוה נפש

עבדיו, ולא יאשמו כל־הח־סים בו:

יפי״צדייק יהגה חכמה, ולשונו: T : T V : V I * ־

תדבר משפט: יא פי ידבר חכמות,

והגות לבי תבונות: ״ פיך שלחת

ברעה, ולשונך תצמיד מרמה:

י י פדה בשלום'נפשי מקרב־לי, כי־

כרבים היו עמך: ייפקךת האךץ

ותשקקה .רבת תעשרנה, פלג

אלהיט מלא מים, תכין' דגנם כי־כן

תכינה:7* פי יספר צךקתך כל־

היום זתשועתך, כי לא ידעתי

ספרות: ־״פניית לפניה, ותשרש

שרשיה, ותמלא־אדץ: יי פלטרדל , T V T T י - : ־ ״ V T י ־ :

234 תהלים אות פ החיד״א רלד

ואביון, מיד רשעים הצילו: י״ פגה

אלי וחגגי, תגדרעז-ך לעבדך,

והושיעה לבךאמתך:'י«פרצת כל־

גךרתיו, שמת מבצריו מהתה:

־פגה אל־תפלת הערער, ולא־בזהT T : T : ־ T ־ • : V T T

את־תפלתם: =א פרש עגן למסך,

ואש'להאיר לילה: =בזפתחדצור

ויזובו מים, הלכו בציות גהר:

« פעמים _רבות יצילם, והמה ימרו

בעצתם, וימכו בעו־גם: - פדות

שלה לעמו, צוה־לעולם בריתו,* • T I T * - ; — j

קדוש "ונורא שמו: כי• פזד גתן

לאביוגיים, צךקתו עמךת לעד,

קרגו תרום בכבוד: כיפה־להם ולא

ידברו, עיגים להם ולא יראו:


״פתהדלי שערי״צדק, אבא״בם

אוח־ז יה: ־״פלאות עדותיך על־־כן

נצרתם גפשמ־״פתחדבריך יאיר,• T ׳ V T : - .. . . . - ד י •

מכין פתיים: ל פי־פערתי

ואשאפת כי למצותיך יאבתי:ו י. ״ ' r ז ׳ . ׳ ; י •״ : r ד י י •

י״ פנה־ אלי והנני, במשפט לאהבי

שמך: ל־ פעמי הכן באמרתך, ואל־

תשלט־בי בל־און: ל׳ פתי מעשק

אדם, ואשמרה'פקודיך: *פניך

• ך י ן ל ח ־ ת האר בעבדך, ולמדני א

לי פלגי־מים ירדו _עיני, על לא־

שימרו תוךתף: א פה־להם ולא

ידברו, עינים להם ולא יראו:• V T : י : י• י ״ ׳ - ־

א [פלאיה כתיב! פליאה דעת ממני,

T • t ״י T ״״ - ״ • T - נשגבה לא-אוכל לה: *פרשתי ידי

236 תהלים אות צ החיד״א רלו

אליך, נפשי כאךץ־עיפה לך סלה:

ל־ פצני והצילני מיד בגי־גכר, אשר פיהם דבר־שוא וימינם ימין שקר:

מפותה את־ידך, ומשביע לכל־היז "רציה : :

אות צ א צנה ואלפים בלם, ונם בהמות

שך: ב צפור שמים וחני הים, עבר

ארהות ימים: נ צרות לבבי• T # T * ׳ך • ״

הרהיבו, ממצוקותי הוציאני:

י צעקו ויהוה שמע, ומבל־צרותם

הצילם: ״ צדקתך בהררי־אל,1 • • • •« •• ״ * * * T * * ד! 1

משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה

n T תושיע יהוה: י צדיקים יירשוה

וישבנו י לעד עליה: ז צופה רשעT T V T V T ־ T : : י :


לצדיק, ומבקש להמיתו: ״צךקתך

לא״כסיתי בתוך לבי, אמונתך

ותשועתך אמרתי, לא־בחדתי

חסדך ואמתךלקהל ךב: ־ צמאה

נפשי לאלהים לאל חי, מתי אבוא

ואראה פני אלהימיצוה אלהיך• V V: T • • V• ״ • V T 5 ״

עזך, עוזזז אלהים, זו פעלת לני:

- צדק לפניו יהלך, ויע5ם לדרך. I י : t ״ : v V י . ד . . ד ׳ V V ו .

פעמיו: *צפון וימין אתה בראתם,

תבור וחרמון בשמך יתנו: ע צדק

ומשפט י מבון בסאך, חסד ואמת

יקדמו פניך: יי צדיק בתמר יפרח,

בארז בלבנון ישגה:» צדיק אתה

יהוה, וישר משפטיך: ״צוית צדקI v v T • • • v T : ד 1 ד ד •

עדתיך, ואמונה מאד: יי צמתתגי \ v .״.׳ ד : • : ־ : •


קנאתי, בי־שכחו ךבריך צרי:

י״ צרופה אמרתך מאיד, ועבדך

אהבה: י־ צעיר אנכי ונבזה, פקדיךI vl% • V : • : • T • T T ־ ״S

לא שכחתי: ־צךקתך צךק לעולם,

ותורתך אמת: י ^ צר־ומצוק

מצאוני, מצותיך שעשעי: צךק

עדותיך לעולם הבינני, ואחיה:• • • • • • • • • • • •• • M | • ץ ן

=־ ציךה בדך אברך, אביוניה

אשביע לחם: =י צדיק יחוה'בכל- 4 'דרכיו, וחסיד בכל־מעשיו:ז

T ־ : T : * T : T T ־ :

אות ק ״קולי אל־יהיוה אקרא, ויענני מהר

v T : v • I : •ד —— ־

קדשו סלה: ב קומה יחוה הושיעניT : T I T • ״ • V : • T

אלהי, כי־הכית את״כל־אייביa • ץ •• y • • • mm t••

לחי, שני רשעים שברת: נ קומהT | J . - . . ן • . . . . . ..

רלט תהליס אות ק החיד״א 239

יהוה באפך, תשא בעברית

צוררי, ושרה אלי משפט צרת:

י קומה יהוה אל־יעז אנוע, ישפטו גויס על־פניך: ייקומה יהו־ אל

נע־א ןךך, אל־תעבח [עג־ים בתינו

,ענוימייקומה יהוה קרמה פניו,

הכריעהו, *פלטה נפשי מרעע

חו־בך: ׳קוה אל־יהוה, הזק ויאמץ

לבך, וקוה אל־יהוה: ״ קול יהוד.

.על־הטים, אל-הבבור הרעים,

יהוד! על־מים רבים: ־ קול־יהוה

בפיו/ קול יהוה בהוד: •קול יהוה

שבר ארזים,' ויעבר יהוה את־

ארזי הלבנון: ״קול־יהוה הצב,

להבות אע: •־ קול יהוה יחיל• T T : I ־ ״ ! ,


מךבר, יחיל יתה מדבר קךש:t p m ע סול יחוה יחולל אילות

i v: v ״ ־ ד ־ : t ; i

יערות, ובהיכלו כלו אמר בבוד:

י מרוב יחוה לגשברי״לב, ואת־M • י •• • • • • • • ^ • | y

דכאי״רוח יושיע: - קוה אל״יהוה

ושמר דרכו, וירוממך לרשת ארץ,

בהכרת רשעים יתראה: ״ קויה

סויתי יחוה, ויט אלי וישמע" ״ - : ־ •T : •1 ־

שועתי: יי קומה עזרתה לגו, ופתו

קרבם בתימו ' ״ למען חסדך: י

לעולם, משכנתם לדר ודר,זקראו

בשמותם יעלי אךמות: י» קדמו

שרים אחר גיגגים, בתוך עלמות

תופפות: ־קרבה אל־גפשי גאלה,

למען איבי פתי: =א קומה אלהים


ריבה ריבך, זכר חרפתך מגי־נבלד י ד IT : V : I V • T : י י

כל״היום: ־־ קולי אל־אלחיםv: v • I - ד

ואצעקח, קולי אל־אלהים והאזין

אלי:« קול רעמך בגלגל האירו

ברקים תבל, רגזה ותרעש הארץ:

־יקוטה אלהיט שפטה הארץ, בי-

• • * T אתה תגחל בכל־הגויט: ־״קול רגה " T 2 ״ 5 י ד ״

וישועה באהילי צדיקים, ימין יחוה

עשה היל: ־י קראתי בבל־לב'ענגי

יהוה, זחקיךז אצךה: » קראתיך

הושיעני, י ואשמרה ערתיך:

־״ קדמתי בנשףי ואשמעה, [לדבריד

כתיב] לדברך יחלתי: ־־י קדטו עיני- •• :1• • : i t • ' : I T : אשמרות, לשיח באמרתך: לקולי •• I l v T * * * — * T • •

שמעה כחסדך, יחוה כמשפטךI V T : • : י : ד V : - : T : •


חיני: ל» קרבו רדפי זטה, מתורתךI : IT י T • ״ : IT . ״ -

רחקו: ל־ קרוב אתה יהוד, ובל־ מצותיך אמת: * קדם ידעתי

• • •• P ••• •• •• ן«h» ץ » ו •

מעדתיך, .כי לעולם יסךתם:

ליקויתי יהוה קותה נפשי,'ולדברו

הוחלתי: ל״ קומה יהוה למנוחתך,

אתה וארון עזך: לי קולי אל־יהוה

אזעק, 'קולי' אל־יהוה 'אתחנן:

ליי קרוב יהוה לכל־קראיו, י לכל . ז אשר יקראהו באמת:

V V5 V \ T' ! • V "5

אות ר-רבים איטרים לנפשי, אין ישועתה

לו באלהים סלה: ־רגזו ואל־

תחטאו, אמרו* בלבבכם יעל־

משכבכם, ודמו סלה: ג רבים• — — • • « T • • • • •


איטרים, טי־יראגו טוב, נסה־עליגו J « • ״ T ץ ••

אור פניך, ידווה: יךשע בגבה אפו

בל־ידרש, י אין T אל־הים כל־

׳טזטותיו: י׳ךאתה בי־אתה עמל

וכעט תביט, לתת בירך, עליך

!עזב הלכה, יתוםאתההייתעוזר:

ירוטה ידוה בעזך, נעירה ונזטרה

גבורתך: ז ראה' עניי ועמלי( ושא

• I T ~ T ** • • • לבל־חטאותי: ״ ראה״אייבי י בי־ רבו, ושנאת הטס שגאוני: ־־רגלי

• • • • M • ץ ץ f • » •1

עמדה במישור, במקהלים אברך

ידוה: י רבים מכאובים לרשע,

והבוטח ביחוה 'הסד יסובבנו:• • • • M y a ** •• » *

יא תנו צדיקים ביהןה, "לישרים

, נאוה תהלה: *רכות רעותיצדיק, i • ־ T ־ T * : T T


ומכלם יצילנו יוץה: *ראיתה יוץה

אל־תחרש, אדני אל־תרחק

ממני: יי ראיתי ז ךשע עריץ,

ומתערה כאזךח רענן: ־־י רבות

עשית אתה יהוה אליה; גפלא־תיך

ומחשבתיך אלינו, אין ערך אליך

אגידה ואדברה, עצמו מספר:: • - ״ ו ־ ־ •• T ד - • T ־ :

״רצה יהוה להצילני, יהוה לעזרתיץ • • M • ץ • , • • • • •ך j • • י • •

חושה: ח רהש לבי דבר טוב, אמר

אני מעשי למלך, לשוני עט סופר

מהיר: י״ רעדה אחזתם שם, חיל

כיולךה: י ״ רומה על־השמים

אלהיט, על בל־האךץ בבוךך:

־ ךשת הבינו לפעמי כפף נפשי,

ברו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה:

2 4 ימה תהליס אות ר החיד״א 5

־איומה על־שמים אליהים, על כל־

הארץ כבודך: כב/רכב אלהים

ךביתים אלפי שנאן, אדני בם סיגי

בקדש: « ראו הליכותיך אליהים,

הליכות אלי מלכי בקדש: ־ירבו

משערות ראשיי שנאי הנם, עצמו

מצמיתי איבי שקר, אשר לא־

גזלתי אז אשיב: ״ראו עגוים

ישמחו, T דרשי אלהים ויהיי . V5 י י . . T : ״

לבבכם: ־יראוך מים'אלהיט, ראוך

מים יחילו* אף ירגזו תחמ1ת:־ירעה• י • ן • • • • •• ״ • ץ

ישראל האזינה,'נהג בצאן יוסףI " I - •• T • ־ ! • : T •• ־

ישב הכרובים הופיעה: ־״ךצית

יהוה אךצך, שבת [שבות כתיב]

שבית יעקב: ־־ירק בעיניך תביט,


ושלטת רשעים תראה: לרוממו• •» • • » • • ,« « » ץ

יחוה אלהינו, והשתחוו להדם

ועליו, קדוש הוא: לא רוממו יהוה

אלחינו, והשתחוו להר קדשו( כי-• • | T > • • ••• •• י • • • • ן

קדוש י1ץה אלהיגו: לב_רחום וחנון

יהוה, י ארך אפים ורב־חסד:

* רעבים נס־צמאים, נפשם בהם • •• • — • •• • ״ • » ץ ץ

תתעטף: ליי רומה על־שמים

אלהיט, ועל בל־חאךץ כבוךך:

לראשית חכמה יראת יהץה, שכל

טוב לבל־עשיהם, תהלתו עמךת

לעד: י * רשע יראה וכעס, שניוy • y ^ * M • • y y mm y

!חרק ונמס, תאות רשעים תאבד:

ל;רם על־כל־נוים, יחוה, על השמיט כבודו: * ראה־עניי וחלצני, כי־

• M • • • • • y • י • • • •


תורתך לא שכחתי: ל־־ ריבה ריבי

וגאליגי, לאמרתך חיגי:זםךח1ק

מךשעים י ישועה, בי־חקיך לא

ררשו: - רחמיך רבים יוץה,

כמשפטיך חיני: מב_רבים רדפי

ראיתי וצרי, מעדותיך לא נטיתי: • • t * • t i v ; •• •• י t t !

כגרים ואתקוטטה, אשר אמרתך

לא שמר^ ™ראה כי״ פקודיך

אהבתי; יהוה' כחסדך חיני:

<*־ ראש״דברך אמת, ולעולם כל״

משפט צדקך: יי רבת ישכגה״להt t : it ־ ii•; ; • - :

נפשי, עם שונא שלום: «ךבת

שבעה״לה נפשנו, הלעג־ . ־ ־ : " : t t : t ־

השאננים, הבוז [לגאימים כתיב] לגאי

יונים: ־־״רבת צררוני מנעורי,'גם- י ד : ־ - : ד י ־


לא־יבלו לי: ־־ ראש מפבי, עמל T • : • :IT :־ ־

שפתימו [יכסומו כתיב] יבפימו: נ רצון־

יךאיו!עשה, ואת־שועתם ישמע

רוצה יחוה את־יךאיו, ויושיעם:

את־המ!חלים לחפרו: ״ רוממות

* : T T : * V V : T אל בנרוגם, וחרב פיפיות בידם:

אות ש « שאל ממני ואתנה גוים נחלתך,• ץ M { י « a • y • •« • • •• • • •

ואחזתך אפםי־אךץ: ־שובה יחוה

חלצה נפשי, הושיעני למען חסיד:

־ שמע יחוה תחנתי, יחוה תפלתי ץ < • y • • f • י • y • • •ך •

יקח: י שניון לדוד( אשר־שר

ליחוה, על־דברי־בוש בדימיני:• | « • ו • • • a י y v

״שיתה יהןה מוךה להם, יךעו נוים

T ; ־ T T אנוש המה פלה: ישבר זרוע רשע, V ״ ז •-••


ורע תדרוש־רשעו בל־תמצא:• — • • ז • • • T י

ישוא ידברו אישי את־רעהו, שפת• » • • • • •• « , a t » ץ

חלקות,'בלב ולב ידברו: ״שםT ״ : ־ ״ t . . I י . T " 5

פחדו פחד, בי־אלהים בדור צדיק:

״ שויתי יחוח"לנגדי יתמיד, בי• ץ • * • • • • y • • • •

מימיני בל־אמום: יישמתי באישון

ברדעין, בצל כנפיך תסתירני:

לשגיאות מיץבי'ן,זמגסתרו'ת נקני:

יישאו שעתם ךאשיבם וחנשאו

פתחי עולם, ויבוא מלך הבבות

*שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי

עולם, ויבא מלך הבבות יי שמרה

נפשי'והצילני, אל־אבוש כי־

חסיתי בך: מי שנאתי קהל מרעים,־ 1 T I ״״ • : T • • T

ועכדרשעים לא אשב: » שמע־


יחוה קולי אקרא, וחנני וענני:

ח שמע קול תחנוני בשועי אליך,

בנשאי ידי אל־דביר קךשך:

י״ שמע־יתה וחנני, 'יהוה היה־עזר

לי: -שנאתי השמריםהבלי־שוא,

ואני אל־יחוה בטחתי: ־שמחו

ביחוח וגילו צדיקים( והרנינו כל־

ישדי־לב: באשירו־לוישיר חדש,• • • ץ ץ • • • • •

היטיבו נגן בתרועה: ־־שקר הסוס— ly M J • • | •• ״ • ••

לתשועה, וברב חילו לא ימלט:

« שמר כל־עצמותיו, אחת מהנה

לא נשברה: כי שפטני כצךקך יחוה

אלהי, ואל־ישמחו־לי: כי שט נפלוIT T 2 * •• • י j «H

פעלי און, דחו ולא־יכלו קום:

־ישמר־תם וראה ישר, כי־אחרית־ ־ : T T : T T • ־ :


לאיש שלום: מ שפועה תפלתי f • • ^ • J • • ץ •

יהוה, ישועתי האזינה, אל־דמעתי

אל־תחריש כי י גר אנכי עמך,

תושבי כבל־אבותי:ז =״ שפטני

אלהים וריבה ריבי מגוי לא״חסיד,• T • • • ך• • • • V !

מאיש 'מרמה ועולה תפלטני:

־־־שלח־אורך ואמתך הטה ינחוני,

יביאוני אל־הר־קךשך יואל־

משכנותיך: ל שמעי־בת ודאי והטי

אזגך, ושכחי עמך ובית אביך:

לא שיר־ מזמור לבגי־קרח: לב שיתו

לבכם לחילה פסגו ארמגותיה,

למען תספרו לדור אחרון: * שמעד

זאת כל־העמיים, האזינו כל־ישבי

חלד:* לי שמעה עמי ואדברה,T ־ י •י • : T * ־ ״ ־ ־

2 תהלים אות ש החיד״א רנב 5 2

ישראל ואעירה בך, אלהיט

אלהיך אנכי: ל״ עם פחדרפחד

ליא־היה זפחד, כי־אלהים פזר

עצמות חנך, הבעתה כי״אלחים

מאסם: לי עלה ידיו בעלמיו חלל

בריתו: לי עאפו עוררי כל־היום,

כי״ךכים לחמים לי מרום:ל״עמעה

אלהיט דנתי, הקעיבה תפלתי:

לםעמע־אלהים קולי בעיחי, מפחד

אויב תצר חיי: ־־עמע תפלה, עדיך

כל־בער יבאו: ־־» עירו לאלהים

זמרו עמו, סלו לרכב בערבות ביה

עמו, 'ועלזו לפניו: « עם בנימן

צעיר דדם, ערי יהודה רגמתם,

ערי זבלוז ערי נפתלי: מ־עפך־i t ד״ : \ t i ״ ־ : t ״ :

2 5 ג תהלים אות ש החיד״א 3 מ

עליהם זעמך, וחרון אפך ישיגם:

״־שתו בשמים פיהם, ולשונם

תהלך בארץ: ™שאגו צרךיך

בקרב מוערך, שמו אותתם

איתות: ־־ישלחו באש מקדשך,

לאךץ חללו משבךשמך: - שמה

שבר רשפי־קשת, י מגן וחרב

ומלחמה 'סלה: י» שמע אלהים

ויתעבר, וימאס מאד בישראל:

־* שפכו דמם בימים, סביבות

ירושלם, ואין קובר:. שפיך חמתך

אל־הגוים"אשר לא-ידעוך, זועל

ממלכות אשר בשמך'לא קראו:

* שרפה באש 'כסוחה, מגערת

פניך *ייאבדו: * שארזמרה ותנו-


תף, כנור נעים עס־נבל: «שמע עמי T • I • י V T : ־

ואעירה בך, ישראל אם־תשמןך

לי: יעפטרדל ויתום, עני י ורש

הצדיקו: «״ שיר י מזמור לאסף:

ני שיתמו נךיבמו כערב וכזאב,

וכזבח וכצלמנע י כל־נסיכמו:• • • • • • • • J ץ • ״שובנו אלהייישענו, והפר כעסך • י• י * J •ו < • • • •• MJ ••

עמנו: ™שמרה נפשי כי־חסיד אני,

הושע עבדך אתה אלהי, הבוטח

אליך: ״ שמח נפש עבדך, בי־אליךI v •• • 9 v • ־־ v v ־ י• ־ I ••

אדני נפשי אשא: ־שיר מזמור

לבני קרח, למנצח על־מחלת

לענות, משכילי להימן האזךחי:

ס»שתני בבור תחתיות, במחשכים

• : ־ \ T : ״ V T • במצלות:« עסהו כל״עברי דרך,


היה חרפה לשכניו: ״!ש״ כתיב]T •• J • T • *•* T י

שתה עו־ניתינו י לנגדך, עלמגו

למאור פניך: סי שובה יהוה יעד־

מתי, והנחם על־_עבךיך: ™ שבענו

בבקר חסדך, ונתנה ונארזה

בכל־ימינו: סי שמחנו בימות• * י ג • x T •• ״

עניתנו, שנות ךאיגו רעה:

״שתולים בבית יהוה, בחצרות

אליהינו יפריחו: ™שירו ליהוה שיר

חדש, שירו ליהוה בל־הארץ:

־־ישית ליחוה ברבו שמו, בשרו

מיומ־ליום Tישועתו: < שמעה

ותשמח ציון, ותנלנה בנות יהודה,

למען משפטיך י יהוה: ־א שמחו

צדיקים ביהוה, והודו לזכר קדשו:: I r v •• : ; ־ ד I •


ע־ שקדתי ואהיה, כצפור בודד על־

גג: ״ שם אניות יהלבון, לויתן זה־V I T T * * ץ • • • •• ״• j ך•

יצדת לשחק־בו: עישירו־לו זמרו־

לו( שיחו בבל־גפלאותיו: ™ שלח• •ך ץ - • • j • • י

לפגיהם איש, לעבד גמבר יוסף:I • • • « • • • M • * • • • • • • •

עי שלח מלך ויתידהו, מישל עמים. י •• - . ד - v ן - - .

ויפתחהו: ״ שמו אדון לביתו,• י • • ץ ץ ן • • • - ו • —

ומישל בבל־קניגו: ע״ שלח י משהV ~ T T 11 * T I ••

עבדו, אהרן אשד בחר־בו: ע* שמו־

בם דברי אתותיו, ומפתים בארץI v v : • : ד • : ״ ד חם: ־שלח חשך ויחשך, ולא־מרו

T : י I • : ־ T T ־ I V ־

את־[יבריו כתיב] דברו: ^ שרץ אתים

צפרדעים, 'בחדרי מלכיהם:• • t« « b «• « a • י • • • a *

״ שמח מצרים בצאתם, כי־גפל

פחדם עליהם: - שאל ויבא שלו,״ : ד ד ־ ־ - ״ v ד - : ד :


ולחם שטים ישביעם: ־י שבחו אל

מושיעם, עשה נדלות במצרים: • ^ / ״ . ן ו ן ן «

שהשפך בוז' על־נךיבים, ויתעם

בתיהו לא״דרך: י ־־י שיר מזמור

לדוד: « שטר פתאים ירוה, דלותי

ולי יהושיע: **״ שובי נפשי: יי י ~ ־ ־

למנוחייכי, כי״יהוה נטל עליבי:• :IT r - T T : T : • י • : י

פטשרים רדפוני חנם, [ומדבריך כתיב!

ומדברך פחד לבי: צ שש אנכי

על״אמרתך, כמוצא שלל ךב:

» שקר *שנאתי ואתעבה, תורתך

אהבתי:« שבע ביום הללתיך, על

משפטי צךקך:* שלום ךב לאהבי

תורתך, י'ואיךלמו מכשול:

*י שברתי י לישועתך 'יהוה,T : • : IT • • ־ •


ומצותיך עשיתי: ״ שטרה נפשי

עדתיך, ואהבם מאד:' י שטרתי

פקודיך זועדתיך,' כי בל־דרבי • T • I v ••: I v I ; ז ־

נגדך: ״שיר המעלות, אל־יתה

כצרתה לי, קראתי ויענני: *״ שיר

למעלות, אשא עיני אל־ההרים,

מאין יבא עזרי: צ־־ שיר המעלות

לדוד, שמחתי באמרים לי, בית•• • • : ז• • T ־ : • : :

יחוה נלך: ק ששם עלו שבטים

שבטי־יה עדות לישראל, לחדות

לשם יחוה: ק* שאלו שלום יתעלם,• — • • •ך ן • • ץ — ; • •

ישליו אהביך: * שיר המעלות,

אליך נשאתי את־עיני, תשבי

בשמים: קג שיר המעלות לדוד, לולי • y f • • « • • ץ • ••

יחוה שהיה לנו, יאמתנא ישראל: : T T T V T ־ T י : T ״

2 5 ט תהלים אות ש החיד״א 9 מ

קי שיר המעלות, הבימחים ביתה,

. כהר״ציון'לא־ימום לעולם ישב:

^שיר המעלות, בשוב יהןה את־

שיבת ציון היינו כחלמים:^שובה

י^ה את־[שבותנו כתיב] שביתנו,

כאפיקים בנגב: ^ שיר המעלות

לשלמה, אבדיהוה לא־יבנה בית

שוא עמלו בוניו בו, אבדיחוה לא־

ישמר־עיר שוא שקר שומר:

ק״ שוא לכם משכימי קום מאחרי־ שבת אבלי לחם העצבים! בן יתן

לידידו שנא:' ק* שיר המעלות,

אשרי כל־ירא ירוה, ההלך

בדרכיו: *קי שיר המעלות, רבת

צררוני מנעורי, יאמר־נא ישראל:• • • ז : • T ־ : • • t :


קיא שלא מלא כפו קוצה וחצנו •• • •• » ן •• * • • •

מעמר: שיר המעלות, ממעמקים

קראתיך יהוה: * שיר המעלות

לתה יהוד, לא־גבה לכי ולא״ךמו

עיני, י ולא״הלכתי בגדלות

ובנפלאות ממגי: קיי שיר המעלות,

זכור־יהןה לדוד את כל־עגותו:

*י שם אצמיח קרן לתה ערכתי

נר למשיחי: ?-שיר המעלות לדוד,

הנה מדרטוב ומדרנעים, שבת

אחים גםץחד: *שיר המעלות,

עכך הגה ברכו אתץחוה כל־

יחוה, י העמדים ז בבית״יחוהT : י ! ״ : T T :

בלילות: קי״ שארידכם קךש, וברכו

: V T : * : ״ : T את־יחוה: קי״שעמדים בבית יחוה,


בחצרות בית אלהינו: ^ שהכה

בכורי מצרים, מאדם עתבהמה:

*א שלח אותת ומפתים בתוככי

מצרים, בפרעה י ובכל־עבתו:

*־שהכה מים רבים, והרג מלכים

.עצומים: ^ שבשפלנו' זכר לנו, כי• T ך ״• • • • • • • • • •

לעולם חסרו: וישננו לשונם כמר

נחש, חמת עבשוב תחת שפתימו

סלה: שמתי יהוה מידי ךשע,

מאיש המסים י תנצרני, אשר־ ! . ך ״ • — •

חשבו לדחות פעמי: ^ישיתה יתה

שמרה לפי, נצרה על־דל שפתי:

*י שמרני מידי פח יקשו לי,• I : IT ־ . . . . .. . T

ומקשות פעלי און: ?־״ שלח ידיך

ממרום, פצני והצילני ממים רבים• • • B < • • • t • • • «* • י T * • •


מ!ד בני נכר: ** שומר יחוה את־

כל־אחביו, ואת כל־הרשעים

ישמיד: קל שבחי ירושלם את־יחוה, • • • T ״* י• • ץ

הללי אלהיך ציון:

אותת א תרעם בשבט ברזל, בכלי יוצר

תנפצם: ב תאבד דברי כזב, איש־

דמים ומרמה יתעב יחוה:T T * ״ ® T * T ״* *

־תמשילהו במעשי ידיך, כל שתהy a | *f •• •M ״ • •• • • •

תחת־ךגליו: יתאות ענוים שמעת

י!ץה, תכין לבם תקשיב אזגך:

״תודיעני ארח חיים, שבע שמחות

את־פניך, נעמות בימינך ינצח:a y | t • • » • י | •• y y

י תפלה לדוד, שמעה יחוה צדק,I v V T • T • • ״ T * T י *

הקשיבה דנתי, האזינה תפלתי• T " : T • — - ד י • T • I : ־


כלא שפתי מרמת« תמך אשרי

במענלותיך, בל־גמוטו פעמי:

״ תרחיב צעת תחתי, ולא מעת

קרסלי: » תפלטגי* מריבי עם,T ״• • •• Y י• •

תשימני לראש גוים, עם לא־

ידעתי יעבדוני: י תורת יתה

תמימה משיבת נפש, עדות יתה

נאמנה מיחבימת פתי: יאתאות לבו

נתתה לו,'ואךשת שפתיו בל־א ידך לבל־ צ מ ת י ב י מנעת סלה: '

אייביך, י ימינך תמצא" שנאיך:

׳תשיתמו כתנור אש לעת פניך, : . - •• : •• V T ו

ידווה באפוי יבלעם ותאבלם אש:

יי תערך לפגי ישלחן נגד צררי,

דשיגת בשמן ראשי כוסי רויה:TT : י • I V V ־ T : ־

264 תהלים אות ת החיד׳׳א רסר

־־י תםץישר יצרוגי, כי קויתיך:« תך

להם בפעלם וכרע מעלליהם,

כמעשה * יךיהם תן להם,' העב

גמולם להם: יי תוציאני מרשת זוV v T T :

טמנו לי, כי־אתה מעוזי:

״תאלמנה שפתי שקר, הדברות

על־צדיק עתק בנאוה 'ובוז:

י־ תסתירם בסתר פניך מרכסי

• • ; ; ״ J •״ T •• • • איש, תצפנם'בסכה מריב לשנות:

־ תמותת ךשע ירעה, ושנאיי צדיק

יאשמו:» תבואת שואה לא־ידע,

ורשתו אשר־טמן תלכדו, בשואה

יפל־בה: ״תורת אלהיו בלבו, לא

תמעד אשריו: * תהובראל״תהום

קורא ל'קולז צנוריך, כל־משבריך

2 6 רסה תחלים אות ת הדויד״א 5

וגליך עלי עברו: =י תשיבנו אחור

מנייצר, ומשנאינו' שפו למו:

=״תתנגו כצאן מאכל, ובנוים

זריתנו: ־יתמכר־עמך בלא־הון,

ולא־רבית במחיריהם:» תשימנו

חרפה 'לשכנינו, י לעג י וכןלם

לסביבותינו: ׳״ תשימנו משל

בגוים, מנוד־ראש בלאמים:• • •

״תובלנה בשמחת וניל, תבאינה

בהיכל מלך:' לתחת אביתיך יהיו

בניך, תשיתמו לשרים בכל־

הארץ: לא תבוא ער־רוד אבותיו,

עד־ינצח לא יראראור: לגתשב

באחיך תדבר,' בבן־אמך חתך

• י «,« • ץ רפי: * תחמאני'באזוב' ואמהר, י • נ


תכבסגי ומשלג אלבין: ליתשמיעני• •• • t • I • ו a •• «« ו • •• • • •

ששיון ושמחה, תגלנה עצמות

דבית: ל״ תסתירי מסוד מרעים,

מרגשת פעילי און: לי תלמייה תה

נחת גדותז, ברביבים תמצגגה

צמחה' תברך: לי" תנו עז לאלהים,

על־ישראל גאותו', ועז־ו בשחקים:

ל״ תחשבנה י זעיניהם מראות, י* י •• • ץ • • • • •• •

ומתנייהם תמיד המעד: ל־ תהי־

ט/רתם גשמה, באהליהם אל״יהי

ישב: *תנדדעוין על־עו־גם, ואל־

יבאו בצךקתך: מאתרב גדלתי,

ותסב תנחמני:« תרננה שפתי בי

אזמרה־לך, ונפשי אשרי פךית:

V : • T I- : V I V T : T ־־תבוא לפניך אנקת'אסיר,*בגדל

יסז תהליס אות ת החיד־א 267

זרועך הותר בני תמותה:

י תשימנו מדון לשכנינו, ואייביגו

לעגרלמו: י™ תשלח קצידה י עד־

זימ, ואל־נהר יונקותיה: ־י תהי־יךך

על־איש ימינך,' *על־יבךאדםT T I V - י | v . .

אמצת לך: ®תקעו בחרש עופר,

בכסה ליום חגנו: ־י׳ תפלה לדור,• T : T • : ״ - . V ־ י

הטה־יחוה אזנך ענני, בי־עניT ך •י • ״ | • • y ^ • •י

ואביון אני: - תבוא לפניך תפלתי,

הטה אזנך לרנתי: ־'תפלה למשה

איע־האלהיס,' אדני, מעון י אתה

ב אנוע ע היית לנו בדר ודר:« ת

עד־ךבא, ותאמר עובו בני־אךם:

״תפלה לעני בי־יעטף!, ולפני יחוה

ישפך עיחו: ־־ תכתב זאת לדור


אחיין, ועם נברא יהללץה:

ני תהום כלבוש כפיתו, על־הרים

יעמדו־מים: ״ תשת־חשך ויהי

לילה, בו־תרמש כל־היתו־יער:

ני תזרח השמש יאטפון, ואל־

מעונתם ירבצון: » תתן 'להם

יילקטון, תפתה ידך ישבעון טוב:

™תפתיר פניך יבהלון, תיפף רוחם

יגועיון ואל־עפרם ישובון: נם תשלח

רוחך יבךאון, ותחדש פני אדמה:

ס תפתח־ארץ ותבלע דתן, ותכם

על־ עדת אבירם: י * תעו במךבר

בישימון ךךך, עיר מושב י לא

מצאו: סבתחת־אהבתי ישטנוני,

ואני תפלה: * תהי־לו כבגד יעטה,


ולמזח תמיד יחגרה: *יתקרב דנתי• T * ן • T V 5 2 * " • T «••••

לפניך ידוה,' בךבךך' הבינני: ־™ תבוא תחנתי לפניך, באמרתך הצילני: סי תבענה שפתי תהלת בי

• • •• • — - • ץ * T ~ • • ץ ׳ •

תלמדני חקיך: י ״ תען לשוני

• : T • I V T * : •% ו I V V אמרתך, בי בל־מצותיך צדק:

ס״תהי־יךך לעזתי, בי פקוךיך

בחדתי:ססתאבתי לישועתך יחוה,

ותורתך שעשעי: ״ תחי־נפשי

ותהללך, 'ומשפטך י יעזתי:

T ״ ״ • I •• ~ •• V ״ * •• | י עאיתעייתי בשה אבד בקש עבדך,

בי מצותיך לא שבחתי: עבתךבק־

לשוני לחכי אט־לא אזברבי,' אבר

לא אעלה את־ירושלם על ראש

שמחתי: ע־ תכלית שגאהT : • ־ : ־ • T : •

270 ער

שנאתים, לאויבים היו לי: עיתבון

תפלתי קמרת לפניך, משאת בפי

מנחת־ערב: י™'תחלה' לדוד,

ארוממך אלוהי המלך, ואברכה

שמך'לעולם ועד: עיתהלת״יהוה

ידבר יפי,זויברך כל־בשרישם

קךשו לעולם ועד: עזתצארוחו ישב

לאךמתו, ביום ההוא אבדו

עשתנתיו:T :

תפילה על החולה מהחיד״א ז״ל

תאמר פסוקי תהלים ממזמור קי״ט באותיות שם החולה ואחר

כך תאמר תפילה זו

א ל מ ת ת י אבותינו, ו ה ל א ה אלהינו ו ו ה ך י י נ פ ל י רצון מ ה י

ך י ת ו מ ן ש ע מ ל ך ו י מ ח ן ר ע מ ה ל ש ע ת ם עלינו, ו י מ ח ר

י לפניך, ת י ד ק ו ע ל ם א י ק ו ס פ ם ב י ב ו ת כ ם ה י מ ו ד ק ה

ת ו כ ז ב , ו ם ה ם ב י פ ר צ מ ה ם הךמוזים ו י ע ו ר ק ך ה י ת ו מ ש ו

ב ר ם (פלוני), ב ת ע ו י ת ו ם א ה י ע א ר ר ע ו א ל ם א י ק ו ס : פ : • I ז- v •• t v • •• יו הרמוזים, ל ה ע מ ע נ ח ו ו ע ר פ י נ ע ר ל ע ר כ י א ך ת י מ ח ־ T V T T : V V •• J T T • T • V n : • ר

2 7 ה 1 א ו פ ר ה ל ל ו ג א ס ע ר

ם ו ק מ ב מ ע ר פ ם ש ה י ל ע ע פ ש י , ו ו מ ת ע ו י ת ו ם אחוזי א ל ב וI t \ : ־ «־ •• v v ־ ־ • • \ ד ד־ ~ • : י :

ח ו ע ר פ י נ פ נ ע ח ב ו ב צ מ א י , ויאירו וישפיעו ו ם ה ל שV V י ״ ־ : ־ : ־ ; ״ J י : ״ T : * V T V

ל ל מעל(פלוני) כ ט ב ת ר גופו ומקיפיו, ו ע ו א ל ה ע מ ש ; ו

, ?!חיה חיים ך י מ ח ר . ת ל ד א בכיה ג נ ת ודעות, א ו ש גזרות ק

ם י מ ה לאירך י מ ל ה ע א ו פ ו ר ה א פ ר י ו ו ר ב ח ד ל ע י • יחיהו ו r l V : T - : T : ״ ד : * : T J ־ : , J ,״"J

ת חיים, בן יהי ךצון: ו נ ע ו

ר ב ל ד ב ל ה ו א ו פ ר ה ל ל ו ג ס

מהחיד׳א ד׳ל בספר ״כף אחת״

ל ו ע ת מ ע ר לעלוי נ ו א מ ן ל מ ) ע ת ב ד נ ת מ ) ב ד נ ת הריני מ

י ב ת ר ו כ ז א ב ו ך ה ו ר ע ב ו ד י ה י ש ד ס ב נ ל ה ע ר ב י א י מ ב ד

ב א ל כ כ מ ל חילי ו כ י מ ל ע ב ל ם יצלני לי ו נ ל ה ע ר ב י א מ

ה ר ל צ כ . ויצילנו מ ם י ט ה ע ם ורעננים ו י נ ע ם ד י א י ר ונהיה בx x T • ״ • ״ : * ו • * ״ ד ־ • ; : * • • : *

ם י מ י ע נ ב וענותינו ב ו ט ת ויאריך ימינו ב ו נ ע ר ל מיני פ כ מ ו

( ם י מ ע ר ענני(ג׳ פ י א י מ ב ך א ך ה ל . א ך ר ב ת ו י ת ך ו ב ע ל

ך י ל א - י ר עלי. הנני אדני, ב מ ו ל ג א א לאליהים <גליון, ל ר ק א

, ך מ ש - ד ו ב י ישענו _על-ךבר כ ה ל א כל-היום. עזרנו א ר ק א

. ך מ ן ע ע מ ה ל ע . ע ך מ ן ע ע מ ר על-חטיאתינו ל פ ב והצילנו ו

ן ע מ ה ל ע ע . , ך ת ר ו ן ת ע מ ה ל ע ן ימינך. ע ע מ ה ל ע ע ד

ה ו ה י לפניך, י ב . יהיו לרצון א?וךי-פי והגיון ל ך ת ע ד ק

צורי וגיאלי: ותאמר אלו אחד עשר פסוקים המתחילים בנר׳ן ומסיימים בנדן,

והם מסוגלים להנצל מעץ הרע ומכישוף. ומצאתי בספר

כתיבת-יד על קלף ישן משום רבנו יהודא חסיד, שהקורא אותם

מבריח שטן:

272 לחש לעין הרע ערב

מספר ״שומר ישראל״ להחיר״א

ל הביהז: נחנו נעביר א א ב ו ה ם ו ד א ה ב י ה ת כי ת ע ר ע צ ג נ• - ד־ ־ I " - V T : T T : V S • • ־ - T ־ V

ר ב ע ו מ נ ת ל ח ת נ ז ח ו א נ ת א ץ כנען, ו ר ה א ו ה ם לפני י י צ ו ל ח. . . . . . ־ • • : •• : T : 1 V V R ־ T • : 1 ד \ • - T ״ . ז

ה אליהיך ו ה ך י ך כמוני יקים ל י ח א ך מ ב ר ק א מ י ב ל«ךךן: נ

י נ כ ש ע מ ו ר ם ק י ה ל ו עיר א ח מ ש ר פלגיו י ה : נ ן ו ע מ ש אליו תJ I : • W : ״ T T T T » T : T 5

ה צען: ך ם ש י ר צ ץ מ ר א א ב ל ה פ ע ם ע ת י ב עליון: נגד א

י מיד ב כ ע י מ ת פ ה ואהרן: נ ע ד מ י ך ב מ ן ע א צ ת כ י ח נ

י בטן: ר ד ל ח ע כ פ ו ם ח ד ת א מ ע ה נ ו ה ר י ם וקנמון: נ י ל ה אI V T ־ : ״ T T T י : ־ T S • • I * 1 • J י T 1־

ך וריח נ ו ש ת ל ח ב ת ל ח ע ו ב ה ד ל ך כ י ת ו ת פ ה ש נ פ מ נפץ ת

ם י ד ע ץ כ ר א מ ל ו ב ך ב ו ת ח לבנון: נדו מ י ר ך ב י ת ו מ ל ש

ת מימינים ע י ק ק ע ם לפני צאן: נ י ך ו ת ע ו והיו כ א צ

ל ו א י ע ח א ת מ ע ק ם ב י צ ח ב ם ו י נ ב א ם ב י ל א מ ע מ ו

מבנימין:

א ל מ ת ת י אבותינו, ע ה ל א ה אלהינו ו ו ה ך י י נ פ ל י ךצון מ ה י

ל א ך ע ל י כ ל ל בני-ביתינו ו כ ל ם עלינו ותצילנו לנו ו י מ ח ר

ן ט ע ה ע ו ר ר ה צ י ח ה י ך ב ת , ו ף ו ע ל מיני כ כ מ ע ו ר מעין ה

ר ב ד מ ל אבותינו ב ך ע י פ נ ת כ ע ר פ ם ע ע כ ממנו. וT : • - •• -־ ו I V T : T ן ~ T V •• :

ך י פ נ ע כ ר פ , כן ת ע ע ר ם ה ע ל ב א ד ע י א ב נ י ע ם מ ת ל צ ה ו| ... T . 1 . . 1 T T T : י : T T " •• T : - י :

ה ג ה נ ה ה ו ס כ מ ם ב י ס כ , ונהיה מ ם י ב ר ך ה י מ ח ר עלינו ב

ה ועד: ל ח ס צ ן נ מ , א ם י ע ו ד ק ך ה י ת ו מ ע ב

לחש לעין הרע בדוק ומנוסה מהחיד״א זצ״ל

מספר ״כף אחת״

. א מ כ . עינא א א ע י ל מין עינא ב ם כ כ י ל ע אני ע י ב ש מ ; • ד• • ז- *• T י •־ T R R \ ז ז

2 7 ע 3 ר ן ה י ע ש ל ח ג ל ע ר

. ה כ ר . עינא א א פ ר . עינא י א ת ל כ . עינא ת א ב ו ר T t r : V ; r r r׳ ״ ד 1 עינא צ

. עינא ה ר ש . עינא י ה ר . עינא צ ה ב ח . עינא ר ה ר צ עינא קT " T T 8 T T T T ״ T T J T ז T ׳ ! t ״

. עינא ת ט ל ו . עינא ב ת ע ק ו . עינא עגלה. עינא ש ה מ ק עT v v T H י \1 ז ״ ד ד \ ז •י 7 ־

. עינא ת ב א ו . עינא ש ת ע ק ו . עינא ב ת ט ב . עינא מ ה א ו ר T V V - T T ־«־ V V T ד

ה ש א . עין ר ו ת ש א ש ו י א . עינא דנוקבא. עינא ד א ר ו ב ר דT ־ י * 5 י S * J י T T I J J T T J 5

. ה ל ו ת ב . עין דזקן. עין דזקנה. עין ד ר ו ח ב . עין ד ה ת ב ו ר ק ו

ל כ . ו ה ש ו ר ג . עין ד ה א ו ש . עין ת ה נ מ ל א ץ ד . ע ה ל ו ע ב עין ד

ה ר ב ד ה ו ט י ב ה ה ו ת א ר ם ש ל ו ע ש ב י א ש ש י מין עינא בT j • ; T ז 1 י י ר ז • / T T ••V T י י *־ ז

א לבון נ ע ב ש א א ו ת ז ל (פלוני בן פלוני). ג ע ע ר בעין ה

. עינא חורא. א ד . עינא ח א ש י ד . עינא ק ה א ל א עינא ע ו ה ה בT T • T ז •י ־ T T T • T ־•• T T ד

ל חור. עינא דבילא ל כ י ל כ ר גו חור. עינא ד ו י ח ה י א עינא דT J T " * , T י T l T • * T * T • • • 5 T ״

. עינא א ר י ד א ת ת ו ח ג ש א . עינא ד א ח י ק l T T • ד - ד ימינא. עינא פ : ־ • T T •י : T ״ T ״ י

ל י ל כ . עינא ד י מ ח י גו ר מ ח י ר ה י א . עינא ד י מ ח ר א ד ל כ ד• T J T " • ־ ־ » " ־ I • • • • T •• ׳ * ־ » • : T :

א ל א אז־מיך ו ל ת _עלה גבנוני. עינא ד י ל . עינא ד י מ ח ל ר כ

ן לגו ביפין ר מ ט ת א ן ו י פ ב ת ל עינין בישין א ב נאים. עינא ד

א ינוס ה ל נ ב ה י ת ב ד . כ ל א ר ש י ר ל י ט נ ן קדמוהי. עינא ד מT ״ : ־ : ־ י ״ T : • J י T J T י ״ » ' « I י

ל ל יראיו א ן יל א י ה ע נ ב ה י ת כ . ו ל א ר ש ר י מ ו ן ש ש א י ל ו

ת י ע ב ש א ה גזרית ו א ל א עינא ע י ה ה . ב ו ד ס ח ם ל י ל ח י מ הj T ז• T • T " , ־ S ; • • • ־ ד * : ־ ־

ו ק ר ע ת ו ו ר ו ס ת א ש ש י ץ עינא ב ל מ ל מין עינא ב עליכון ב

ל בני ל ב ע מ ל (פלוני בן פלוני) ו ע ו מ ק י ח ר ת ו ו ח ר ב ת ו

א ו ל ת י ל בני ב ב ב ט בו ו ל ש ס כיח ל כ ה ל י ה א י ל ביתו, ו

ר ב ם א ו ש א ב ל ם ו ו ל ח א ב ל ץ ו י ק ה א ב ה ל ל י ל א ב ל ביום ו

א ל ה גיךיו(לנקבה: ו ״ ס ש ם גיד מ ו ש א ב ל ו ו י ר ב ח א ״ מ ר מ

א ל ם גיד מגידיה) ו ו ש א ב ל ה ו י ר ב א ר מ ב ם א ו ש ב

274 תפילה למציאת הזיווג עדר

א ל ה ו י ת ו ר ע ה א ב ל : ו ה ב ק נ ל ) ו י נ ר פ צ א ב ל ו ו י ת ו ר ע ש ב: T V •־ ז : : T I ־ T : T • : : T י : " ־ :

ה ת ה ועד. א ל ח ס צ ן נ מ ד עולם. א ע ה ו ת ע ) מ ה י נ ר פ צ בT ־ V T T V - V • ״ T T ־ S T ״ ״ T V J T * J

ה ל . ס ה ל י ס נ ב ב ו ס ט ת ל י רני פ נ ר צ ר ת צ ר לי מ ת סT V T V • ־ •• : ; ״ •• T . . . . . - . . V ••

ת ר . בן פ ה ת ר א ת ר לי ס צ י מ נ ר צ ט רני ת ל י פ נ ב ב ו ס ת

ר עלי ו ה עלי־שור. ש ד ע ת צ ו נ ת עלי־עין ב ר יוסף בן פ- ״ ד •• ־ •• T י י T T ך־ T ן •־ T I •* I ז

ת בן. ד ף פ ס ו ת בן י ר ת עין עלי פ ו נ ה ב ד ע צ

ותאמר מזמור צ״א שבתהלים

ת הזיווג א י צ מ ה ל ל י פ ת

א לי י צ מ ת , ש י ת ו ב ד א ד ל א י ו ה ל ה א ו ה ך י י נ פ ל י ךצון מ ה י

י ו א ר ת זווגי ה ך הגדולים א י ד ס ח ב ם ו י ב ר ך ה י מ ח ר בT T • • v י : ״ T I v ־ ־ ר־ ד V י ״ : ־ ו

ם גדול כ ד ח י מ ל ד ת י ל ו ה י ל ו א ר לי בזמנו, זווג הגון הT T T • : T T ־ T L T , ־ : ־

, א ט ת ח א ר י ת ן מ י א ש נ א ם ו י ק י ד ע צ ר ז , מ ה א ך י ב ה ו ך ו ת ב

ק ח צ י ם ו ה ך ב א , ל ן ו ש א ר ם ה ך א ת זווגו ל א צ מ ה ו ש מ כ

ש י ו ובזמנו. ואותו א ת ע ד זווגו ב ח ל א , כ ה ש מ ב ו ק ע י ו

, ו י ש ע מ ש נאד, ב י ש טוב, א י : א א ה א לי לזווגי י י צ מ ת ש

, ם י ה ל א א ך י ל ו י כ ש ש מ י ל חן, א ע ם טובים, ב י ש ע ל מ ע ב

ם ו מ ץ פסול, ו מ א בו ש ה א י ל . ו ד ס ה וגומל ח ק ד ף צ ך ו ר

ל ענוה ונמיכות רוח. ע ק ב ן וךגזן, ד ס ע א כ ה א י ופגם, ל

ם י א נ ו ש ת ו ו י ר ב ת ה ו י ר ז כ ב א כ ע ל י א ל כיח, ו ע ב א ו י ך ב

ת בן זוגי ההוגן לי. ב א כ ע ם ל ה י ת ו ל ו ב ח ת ם ו ה י ת ו ב ש ח מ ו

ה צורי וגאלי: ו ה י לפניך, י ב י והגיון ל י פ ר מ יהיו לרצון א

ערה תפלה לאשה בימי הריונה 275

תפלה לאשה בימי הריונה תקרא חמישה מזמורי תהלים ותאמר

ת ו כ ז ב י ש ת ו ב ד א ד ל א ד ו ד ל ה א ו ר ך י י נ פ ל י ךצון מ ה י

ר ו ב ע ר ה ע ת צ י א ל ע ל מ ק ך ת י נ פ י ל ת א ר ק ו ש ל ם א י ר ו מ ז מ

א ל י ו ח ש כ ת א י ל ר ש ו ב ע ל ימי ה ן לי כיח כ ת ת ף ו י ס ו ת ו

. ת ד ל ו ימי ל א ל מ ד כי י ם ע ל ו ע ר ב ב ם ד ו ש ר ב ב ע כיח הV V T ־ T ־ T T T T : T \ T ־

ך ד ס ב ח ר י ב נ ר מ ש ם ת י נ ב א ל ה ב ע ש א ה ו ע ש א ה ב ב וI V : ־ ; • • : T T ־ . . . . . T T :

ד ל ו ה ה בתרנגילת. ו ל ה ק ע ש ד ב ל א ב ו א ב ־ ל כ מ ר ו ע צ ־ ל כ מT T - : v : : - ז : T T : . . . . . . . . T •1 • ־ ז • •

ה ב ו ה ט ע ש ר ויולד ב ע צ א ב ל ת ו ח נ ם ב ל ו ע ר ה י ו א א ל צ יT T T ־ : : ג • T ״ : ־ ״ •• ־ ן־ • T T ג

ן ח ת ויגדל ב ו א י ר ב ל ם ו ו ל ש ל ם ו י י ח ב ל ו ל ט ז מ ב ת ו ח ל צ מ ו

ת ו ל א ש א מ ל מ ת ל הימים. ו ת כ ו א י ר ב ב ר ו ש ע ב ד ו ס ח ו• : - י• : 1 T • : • v : v v T ־ ד

. ם י מ ח ר ה ו ע ו ש י . ב ה ב ו ה ט ר מ י ב ש י ב א ת ל ו ל א ש מ י ו ב ל־ ״ • ; * T T T ן ־ ו־ • ו : • * י

ת א ר י ב ה ו ר ו ת ת ובכבוד, ב ח נ ת בנינו ב ל א ד ג ותזכנו ל

ל קרובינו) ם טובים. ועינינו(ועיני כ י ש ע מ ל ה ו פ ח ם ל י מ ש

״ אמן: ך ר ב ם י י ר ש רואות. ויקים בזרענו ״דור י

תפילה ליולדת ממרן החיד״א זצ״ל

תפילה ליולדת בזמן הלדה, ממק החיד׳יא זצ׳׳ל

ם י מ ע ה פ ר ש ם ע י ת ר ש מ א , י ר ב ש מ ל ה ת ע ב ש ו י ש כ

ת ו מ ש ה ת מ ח ת א ו , א ם ע ל פ כ ר יענך, (ויכוץ ב ו מ ז מ

ל ד יוב ההי, ובנקוד הויות ש ה א ה י : א ם י א ב ם ה י ש ו ד ק ה

ו ת מ א א י ל , א ה ב ק ן נ ו ש ל ר ל ו מ ז מ ה ה נ ש א י ל ר זה), ו ו מ ז מ

: ב ו ת כ כ

ם ך ש ב ג ש . י ה ר ה ביום צ ו ה ר לדוד: יענך י ו מ ז ח מ צ נ מ ל

276 תפילה ליולדת רעו

: יזכיר ך ד ע ס . ומציון י ש ך ק ך מ ך ז ח ע ל ש : י ב ק ע י י ה ל א

ל כ . ו ך ב ב ל ך כ ל ך ת : י ה ל ה ס נ ש ך ך י ת ל ו ע : ו ך י ת ח נ מ ־ ל ב

א ל מ ם אלהינו נךגיל. י ש ב ך ו ת ע ו ש י ה ב נ נ ר : נ א ל מ ך י ת צ ע

ו ח י ש ע יהוד. מ י ש ו י בי ה ת ע ד ה י ת : ע ך י ת ו ל א ש ל מ ה ב ו ה י: T : ־ : • ־ T T ״ ־ - ! T T : ז

ב כ ך ה ב ל ע ימינו: א ש ת י ו ר ו ב ג . ב 1 ש ך י ק מ ש יענהו מ

ה מ ם יה;וה אלהינו נזביר: ה ש . ואנחנו ב ם י ס ו ס ה ב ל א ו

ך ל מ . ה ה ע י ש ו ו ונפלו. ואנחנו קמנו ונתעודד: יהוד, ה ע ר בI v v • T T : ז : • 1 : ״ ! ן T T ־ ו »

יעננו ביומ-קראנו: ־1־ •• : IT: י•

ואחר כך יאמר

י ה ל י אבותינו א ה ל א ה אלהינו ו ו ה ך י י נ פ ל י ךצון מ ה י

ר ו ב ג ל ה ו ד ג ל ה א ב ה ק ע י י ה ל א ק ו ח צ י י ה ל ם א ה ר ב א• - T - ״ ־ : T T ד.* •• • I T J •• ־1־ I ד

ן ע מ ה ל ש ע ת ת ש ו א ב י צ ד ה ש י ה ר א ש ה א י ה א א ר ו נ ה ו

ך י ת ו מ ש ה ו ז ר ה ו מ ז מ ת ה ש ך ן ק ע מ ל ם ו י ב ר ך ה י מ ח ך

ר בונתי ש ש א ך ק ת ה ו מ ש ו ) ו ם ב י פ ך צ מ ה ם בו ו י ב ו ת ב ה

ת ל (פלונית ב ם ע ח ר ת ם בן י״ב ו א ש ו ה ) ש ם י פ ו ר צ ב

א ל ל מ . א ה י ל ב ח ת ב ק ע ו ר צ ב ש מ ל ה ת ע ב ש ו י פלונית) ה

ת אמותינו ו כ ז ב ה ו ר ו א ה ל ל פ א ה מ א י צ ו ם ת י מ ח ר: • T J T ״ ״ T • ־» -

ה ת ב ז ת ה ו י ל ם ע ח ר ה ת א ל ל ו ח ה ך ק ב ה ר ר ת ש ו ש ו ד ק ה

ת בעיני ו י ו ל ך ת ה בי עיניה ל כ ר ב ה ל נ ד ק פ ת ה ו ב ו ט ל•• : I : T V •• T T ; • T V L : ; • : T :

ת ו ש ל גזרות ק ה ב י ל ע ל מ ט ב ת . ו ה ת ר ב ד ג ל י ה א ח פ שI T ״ : T T V T ־ ״ ״ : T : • : - V T ; •

ד ל ו א ה צ י ר ו ע ל צ ב ה מ ל י צ ת ן ו ״ ט ע ש ״ ר ם ק ש ת ב ו ע ר וT T ־ . . . . " I ו : • • T T ־ ־ . : T :

ת לנו ולולד כ ר ב מ ה ו ב ו ה ט ע ש ב ם ו ו ל ש ל ם ו י ב ו ם ט י י ח ל J ־ • : T V V T T T T : ־ T ד

י ת מ ע מ ש ם ש ש ב ה בנקל. ו י ל ש א ה צ ך ת ר ב ח א וT : ־ T V •• : ו ״ - • : T : T ״ י • I T ־ ־ J

2 7 רעז תפילה לפני הכותל המערבי 7

שהתפלל לפניך המזמור הזה כן תשמע תפלתנו. עשה. : I V T - • ־ T • : - : • I •• V •• ד . . . • • /

למען שמך עשה למען ימינך עשה למען קדשתך. מאן

דעני לאמך הוא יענה יתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון

לבי לפניך ירוה צורי וגאלי:- - * • : ו : ! • . • ? :

תפילה לפגי הכותל המערבי

מה-טובו אהליך מנקב, משבניתיך ישראל: ואני

ברב הסרך אבוא ביתך, אשתחוה

אל-היבל-קךשך ביראתך: נבואה למשכנותיו, נשתחוה

להדם רגליו: באו נשתחוה ונברעד; נברכה לפני-יהוהT • • ־ : • T 5 י ג T T ; • ן V -ו - : • T : - " ״ י

עשנו: אחת שאלתי מאת-יהוה אותה אבקש, שבתי

בבית-יהוה כל-ימי חיי, לחזות בנעפ-יהוה ולבקר בהיכלו:T ~ : I " T T 5 : ־ : T : ־ " J

שיר המעלות לתד. שמחתי באמרים לי. בית יהוה נלך:

עמדות היו רגלינו. בשעךיך ירושלים: ירושלים

הבנויה. כעיר שחברה-לה יחדו: ששם עלו שבטיםT S T T י V T : ־ T T : \ V ־ : T J —

שבטי-יה עדות לישראל. לחדות לשם יהוה: כי שמהT T T : ״ T ״ T J • J ״ s ג

ישבו כסאות למשפט. כסאות לבית דוד: שאלו שלוםj -j - • T • • : ; • T : . : : r r

ירושלים. ישליו אוהביך: יהי-שלום בחילך. שלוהז I * ג • • • • ; T * : L * T 1 T : • • T T י•

באןמנותיך: למען אחי ורעי. אדברה-גא שלום בך: למען

בית-יהוה אלהינו. אבקשה טוב לך:I T T I ־ ־ : : T ך.• ו

רבונו של עולם, זכר לנו שהקדשת את עמך ישראל

מתוך שבעים אמות ומתוכם הפרשת את שבטV ״ V T : ־ : ־ T \ . . . »

הלוי, והפרשת את הכהן הגדול לעמד ולשרת לפניךI v T s - 1 : ־ ז T ־ - L v T - ״ : ־ : • :

ולהתודות על עונות עמך בית ישראל ולכפר עליהם.

2 תפילה לפני הכותל המערבי רעח 7 8

ועתה בעונותינו הרבים נגדעה מאוינו, והשלך

תפארתנו, ונשארנו ריקם מכל טוב, ולא נשאר לנו בי

אס התורה המאדשה לנו, ותפלתנו היוצאת מקירותו • • . . . . ד .. . T ד י T : . T

לבנו. וצועקים אנחנו לפניך מכאב לבנו ושופכים שיח

לפניך בךמעות עינינו:

אנא יהוה האל הנאמן, יאמנו נא ךבךיך הטובים אשר

אמךת לשלמה מלבך בהתפללו לפניך על אודות

הבית הזה, וכך אמר בתפלתו: ״רעב בי-יהיה בארץ

דבר בי-יהיה״, ״בי יצר-לו איבו בארץ שעריו, בל-נגע

בל-מחלה: בל תפלה בל תחנה אשר תהיה לבל-האדםT T T T : V : • V ד T • ; י T • T ז : L * T

לבל עמך ישראל, אשר יךעון איש נגע לבבו, ופרש בפיו

אל-הבית הזה: ואתה תשמע השמים מכון שבתך,

וסלחת ועשית ונתת לאיש בבל-דרביו אשר תדעV -X T ״ ־ T : T : • T T - T : T • T 5 T J - T J

את-לבבו, בי אתה ידעת לבדך את-לבב בל-בני האדם:T T T " 5 T ־ : V I J - : T 5 ־ T T ־ • T :

למען יראוך בל-הימיס אשר-הם חיים על פני-האךמה,

אשר נתתה לאבתינו״: ואתה ברחמיך הרבים השיבותT ••״ ר T * V ־ 1־ : T ״ : ־ T ־ T V ־ J

לו: ״שמעתי את-תפלתך ואת-תחנתך אשר התחננתה

לפני, הקדשתי את-הבית הזה אשר בנתה לשום־שמי- V ־ ־ י "־ S V־ T V י J T T ־ I : T ־ • :

שם עד-עולס, והיו עיני ולבי שם בל-הימים״: ועתה קיס- ו - T - : • T ־ T T . . . . . . T J T ־ T

נא את דברך הטוב, ושמע תפלתי אשר אני מתפללת

לפניך במקום הזה, ואל יעבבו עונותי לשמע תפלתי,

בך בטחתי אל-אבושה:

אנא יהוה החפץ בטובת ברואיו ורוצה בתשובת: • V : T ־ J • • * T V T 5 T T

ךשעים, רחם עלי, ותן בלבי לחזר בתשובה שלמה

רעט תפילה לפגי הכותל המערבי 279

לפניך ולתקן את כל מה שפגמתי מיום ליילד.עד היום

הזה, ויראה לפניך מעוט זכיותי שעשיתי, והם ימליצו

טוב בעדי, שאזכה לתשובה שלמה ושלא אחטא עוד.T V: V V J T •• J T J • V : V V ־ י י ־ :

וזכני לתקן את כל מה שחטאתי, זעויתי ופשעתי לפניך,

בין עברות שבין אךם למקום ובין עברות שבין אךם

לחברו. ותגני לאהבו/ לחסד ולרחמים ?עיניך ובעיני

בל בני אדם, שכל מה שחטאתי לנגדם, בין בממון או

כדבור או במעשה, תן בלבם שימחלו לי במחילה גמוךה,

ותן בלבי לעבד אותך בלב שלם. וטהר רעיוני ולבי

לעבוךתך, והצילני מיצר הרע ומהןהוךים חגים

וממחשבות זרות. וזבני להתפלל לפניך תמיד במחשבהT T - j - ״ : I V T ז ־ ; • ־ : • : • • • ־ • T T ־ ר־ •

זבה וטהורה, ותן בלבי להתחרט על חטאתי חרטהT T ״ ־ ־ ־ ז״* T ; • : • • ; 1 ~ : י T : *

?מודה וחקבלני בתשובה בי ןמינך ?שוטה לקבל שבים:

אנא יהוה, אשר בידך לחזק אנוש עד דבא חזקני ואמצני

ואהיה בריא (בריאה) וחזק (וחזקה) בבל רמ״ח

איברי ושס״ה גידי לעבדך, וזמן לנו את פךנסתנו

ברוח, בהתר ובנחת, מתחת זיךך הךחבה ולא מתחת

ידי בשר ודם, בדבתיב: ״פותח את-ידך, ומשביע י XT T T י J • ; • ״ ־ I V T V י ־ : ־ ־

לכל-חי רצוף: ולא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע

זרעי עד עולם. ויהיו בל בני וכל יוצאי חלצי בלם יראים • * ־ J T ״ : T T - : ד • ״ ד• T ־ \ T :•״ •

ובלמים בעבוךתך בלבב שלם, ותתן אהבתך ויראתך

בלבנו, ליךאה ולאהבה אותך בל הימים:

לחי ךצון מלפניך ןהוה אלהינו ואלדד אבותינו, מלך

- רחמן, שתשוב ותרחם זעלינו ועל מקךשך ברחמיך

280 שיר השירים רפב הרבים, ותבנהו מהרה ותגדל בבות. אבינו, מלכנו, גלה

. י י •י . . ״ ; •• T •• - : T י י . : • : T - • י

כבוד מלכותך עלינו מהרה, והופע והנשא עלינו לעיני

בל הי, וקרב פזורינו מבין הגוים ונפוצותינו בנס מיךבתי

ארץ. והביאנו לציון עירך ברנה ולירושלים בית מקדשך

בשמחת עולם, לשמר הקיך ולעשות רצונך בלבב שלם

אמן, כן יהי ךצון:

שיר השיריםך הוא ושכ־נהד; בדדילו ידוזמו, ודדזמו והחילו, לדךא שם יו״ד ק״א בזא׳׳ו ד לשם nrr־ קודשא ?

Ii?rf> בקול נעים שז• השד׳ע T%*7 ק׳׳א ?יחוהא שלם(דדה) בעם כל־־^יאל. הנה אנחנו באים

את שחטה במקום עליון, לעיוות נחת חח ל^רנו ולעשות רצון בוראנו. חד נעם אתי אלהלנו עלינו•

ע־עשה ;דעו ביצה עלינו. ונועשה ד7ו ביצתו:

א שיר השירים אשר לשלמה: לשקני מנשיקות פיהו כי־ טובים דדיך מיין: לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על־בן עלמות אהבוך: משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך:

י ו ״ ו ז י ד • י ״ I v t • ״ • : • T T : : • : T « ־ T ז T * »

שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כאהלי קדר כיריעותT •ו • I•• - T : I T : • T ד I : : T T : • ר T J

שלמיה: אל־תךאני שאני שחךחךת ששזפתני השמש ?ני אמי נחח־בי שמני נטרה את־הכרמים כרמי שלי לא נטרתי:

: י I T T • V • : - • T : - V T י• I • \ T ־11־ ־

הנידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהריםt י t . 1 T זו ד ז י : • •• ד • : ^ ״ ד * : ־ י ־ v • T • ־

שלמה אהיה בעטיה על עךךי חבריך: אם־ליא תךעי לך היפהך על משכנות בנשים צאי־לך בעקבי הצאן ודעי את ץךת: הרעים: לססתי בן?בי פךעיה ךמיתיך ךע;תי: נאוו לחי:ך בתךים צוארך בחרוזים: תורי זהב נעשה־לך עם נקרות

רפא שיר השירים 281

הכסף: עד־שהמלך במסבו נחיי נתן ריחו: צרור המיר I דיריך לין: אשכיל הכפר I דיר לי בט־מי עין גך: הנך לי בין ש זיפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים: הנך יפה דודי אף נעים

אף־ערשנו רעננה: קרות בתינו אחים רהיטנו כרותים:־ T ״ IT י : •ו I ו T י* ו T T * J I J •י ־ * I '

ב אני חבצלת השרון שושנת העמקים: כשושנה בין החוחים| ־ ־• T . IT •|1 :1 ־ I T -ן • T - V V 1 1 ־ • י י

כן רעיתי בין הבנות: כתפוח בעצי היער כן דודי בץ הבנים בצלו חמדתי ויבבתי ופריו מתוק לחכי: הביאני אל־בית הייןI •T - •• v • - • •.ו ך• • : I T : • • : - T: ־ : ״ •

ודגלו עלי אהבה: ממכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי־חולת• * : ־ ־ . . • n i T • IT נ * ״ ״ו ד •

אהבה אני: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: השבעתי״ * : ־ ־ : • • 11•• : ־ : • r • : - - • • i t ז ר ו

I אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אמ־תעית T י V T ־ T J * • - T 1 : : V J V

ואם׳תעוךת את־האהבה עד שתחפץ: קול דודי הנה־זה בא מדלג על־ההךם מקפץ עליהגבעות: דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה־זה עומד אחר כרזלנו משגיח מן־החלינות מציץ מן־החרכים: ענה דודי ואמר לי קומי לך רעזיתי יפתי ולכי־לך: ?ייהנה הטתו עבר הגשם חלף הלך לו: הנצנים נךאו בארץ עת השיר הגיע וקול התור נשמע באךצנו: התאנה מטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי״לך: יונתי

, J י T I •1T ״ T I T י T*: - IT • I ־ ; T ״־ T J י י J

בחטי הסלע בסתר המדדגה הךאיני את־מךאיך השמיעני את־קולך כי־קולך ערב ומו־איך נאוה: אחזו־לנו שעלים שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדד: דודי לי ואני לו הדעה בשושנים: עד שיפוח היום ונסו הצללים סיב דמה־לך

דיר לצבי או לעפר האלים על־הרי בתר:

282 שיר השירים רפב ג על־משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ןל'א מצאתיו: אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות

I T ״ 1 ד * י T חד ו : ז T T ' T ו• T :

«־ - :V •• T I זו ד ז - • • • -T : : • : I •ו : T אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו: מצאוני

T T IT V •• T • J I • • J ־ : • : • IV י : 16 השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם: כמעט

1V ד ־ : • •• IT V •• • T T V * V ד T ־ : • ד ־ נ • : שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא

ארפנו עד־שהביאתיו אל־בית אמי ואל־חדד הורתי: השבעתיI מ אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם־תעירו T • V T י : ז : ־ : ־ • • T ו : : V : V

ואם־תעוךרו את־האהבה עד שתחפץ: מי זאת עילה מך המךבר כתימרות עשן מקטרת מיד ולבונה מכל אבקת רוכל: • •• • T • • • • : • V T י ז : T ••ו הנה מטתו שלשלמה ששים גבירים סביב לה מגבירי ישראל: \ J \ : V v \ T T •־ י : T T • ־ : :•• י ־ ־ כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על־ירבו מפחד

בלילות: אפךיון עשה לו המלך פליטיה מעצי הלבנון: עמודיוז T : V ־ : ז ד * I T •וד ז • : עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ד ז V V • : •ו ז זI : T ־ T T *:IT : LV V ירושלים: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמיה בעטרה V :1 ז זו• : V ד :

י : ז • : ד \ ז : • : ־ • ו שעטרה־לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו: R 1 :

י הנך;פה רע^תי הנך יפה עירך יונים מבעד לצמתך שערך ?עדו־ העזים שגלשו מהר גלעד: שניך כעדר הקצובות שעלו מדהרחצה שבלם מתאימות ושבלה אין בהם: כחוט

; rt T * ״ T \ *• : • : ז ־ V ז : - IT * י ^ RV

השני שפתותיך ומךברך נאוה כפלח הךמון רקתך מבעד לצמתך: כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כיל שלטי הגבורים: שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה

• : : • ז ־ •1 • : ״ 1דז . r : ״ ז . . . . . T ^

הרעים בשושנים: עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך ליlv - • ז ־ : ז : - T V * זו ז* ־־ ו - •ו


אליהר המור ואל־גבעת הלבונה: כלך יפה רעיתי ומום אין בך: אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשוף I מראש אמנה מראש שניר וחךמון מטענות אףות מהודי נמרים: לבבתני אחיתי כלה לבבתני באחת מעיניך באחד ענק מצוריניך: מה־יפו דדיך אחיתי כלה מה־טיבו דךיך מיץ וריח שמניך מבל־בשמים: נפת תטיפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת

־ TTS ־ ־ J T ־־ * י ־ : • T5 ן י• T : ד י

I נעול אחיתי כלה גל I לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון: גן נעול מעזין חתום: שלחיך פחים דמונים עם פף מגדים כפרים עםץךךים: נרד I ובו־כים כןנה וקנמון עם כל־עצי לבונה מר ואהלות עם כל־ראשי בשמים: מעין גנים באר מים חיים

. . r ד T T K T ״ : T •ו ־־ :*־ י ־ • .

ונזלים מךלבנון: עודי צפון ובואי תימן הפיחי גני לז-לי בשמיו יביא דודי לגנו וייאכל פרי מגדיו:

ה באתי לגני אחיתי כלה אריתי מורי עם־בשמי אכלתי יערי T : ־ : ־ : זזו״ * : • ׳ : ־ • ד T T ד* • • מ : T • : ־ • ד־ ״ -

עם־רבשי שתיתי ייני עם־חלבי אבלו רעים שתו ושכרו דודים: אני לשנה ולבי ער קול ו דודי דופק פתחי־לי אחיתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא־טל קוצותי רסיסי לילה: פשטתי את-

V ־ : י T T JIT •• • : ־ \ I: T T : * ״ v • T -

כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את־רגלי איככה אטנפם: דודיr» : ־ ־» T T •• - : - V ־ : י T T V T J V T T ** י i T \

שלח IT מךהחור ומעי המו;גליו: קנזתי אני לפתיח לד1ך ודי נטפרמור ואצבעיתי מור עבר על כפות הממןול: פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי היאה בדברו בפןשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני: מצאני השימףם הפיבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את־ודידי מעלי שמרי החמות: השבעתי

284 שיר השירים רפב

T T »: : V : V • י י : : V • • . . אתכם בנות ירושלים אם־תמצאו את־דודי מה־תגיח לו

•.R ־ ״ו ד ז IT• ־ ״ ו - T T - ד• ־ •• I שחולת אהבה אני: מה־דודך מדוד היפה בנשים מה־דודך

T T V * : ־ . IT • ־ : T 7 ״ו: IT T מדוד שככה השבעתנו: דודי צח ואדום דגול מרבבה: ראשו

כתם פז קוצותיו תלתלים שחירות כעורב: עיניו כיונים: י "T T : I -ו:* עליאפיקי מים ריחצות בחלב ישבות עלימלאת: לחיו כערוגת ־" T I•• • •J י I ז- .T T IV ו

הבשם מגדלות מךכןחים שפתותיו שושנים נימפות מור עיבר: זידיו!לילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת

םפיךים: שוקיו עמודי שש מיםךים על־אז־ני־פז מראהו כלבנון T זו ד ז •ו • - I • - J : ,.• ״ו ד * • V • :... « זי בחור כארזים: חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי

: : ו rr T• בנות ירושלים:

ו אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך תבקשנוV I: ״* : ־ TT TT • ז ־ ד ז TT ז *1 ״ י •

עמך: דירי TT לגנו לערוגות הבשם לךעות בגנים וללקט שושנים: אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים: יפה את רעיתי

• T . ~ : ז ־ י - ו - •ו ז ו - •ו ד״ • : : • זז •

. כתרצה נאוה כירושלים אימה בנדגלות: הסבי עיניך מנגדי . . . . I • - ו ז ״ • •י ז : • ז - \ • ד ז ז • ו ז : • : ז ז

שהם הךהיבני שערך כעדר העז-ים שגלשו מךהגלעד: שדך : ׳'V זו: - • •.P ד • * זו ־ : ז •% ,•• ז ־ : • : ־ \ ז כעדר הרחלים שעלו מז־הרחצה שכלם מתאימות ושבלה

אין בהם: כפלח הו־מיז רקתך מבעד לצמתך: ששים המה ?לכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר: אחת היאז ז ז יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה : ־ ו : • TT T • T• ־ T • ־ ־ • : I • ־ : ־1 : ו T • ־ • ; T •T בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה: מי־זיאת הנשקפה : - ז •ו : : ז ־ : » ז ־

ו כמוישחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות: אל- ז : • ז -ו- ז T \ N ־ T ז T : ן T־ TT ־

• ־ :T V ־ : • •: : • •• ־ T ־ • : ד זו: ז ־ V V י גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן


הנצו הרמינים: לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב:r T • ־ : י *־ : : ״ T • : ״ . * •־ T 1• •IT ״

ז שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה־בף־ מה־תחזוV. rt ־ IT vvav: • • ־

בשולמית כמחילת המחנים: מודעו פעמיך בנעלים בת־ נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה די אמן: שךךך אגן הסהר אל־יחםר המזג בטנך ערמת חטים סונה בשושנים: שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה: צואדך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על־שער בת־ךבים אפך ?מגדל הלבנון צופה פני דמשק: ראשך עליך ככךמל ודלת ראשך כאו־גמן מלך אסור ברהטים: מה־יפית ומה־נע?ןת אהבה בתענוגים: זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכילות: אמךתי אעלה בתמרך כאשכלות הגפן וריח אפך איחזה בםנםניו ויהירנא שד כתפוחים: וחכך כיין הטוב הולך לרוך למישרים דובב שפתי ישנים: אני לדודי ועלי תשוקתו: לכה דודי נצא השדה נלינה

- T • T v T T : ו IT ־ • ו • • • ו : •ו ד

בכפרים: נשכימה לכרמים נ!־אה אםיפךחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את־דודי לך: הדודאים נתנו־ריח ועל־פתחינו כל־מגדים חדשים גם־ישנים דודי צפנתי לך: ״ • ״־ IIT - v I v T ״ ו IT • T: ״ י•

״ IT׳ : • T • • T J ־ • T ־ t •TJ T " T S :

ך אמי אמצאך בחוץ אשקך גם ח מי לתנך כאח לי יונק ש

ליא־יבזו לי: אנהגך אביאך אל־בית אמי תלמדני אשקך מייןI — • II: : - « - : - ; • • •• V ך• •ו 1־ ו r: IT : v !״ \ T

הרקח מעסים דמיני: שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני: השבעתי אתכם בנות יתשלים מה־תעירו I ומה־ת^ךת את־ האהבה עד שתחפץ: מי זאת עילה מךהמךבר מתרפקת על־ דוךה תחת התפוח עוח־תיף שמה חבלתך אמך שמה חבלה

286 שיר השירים רפב

ילדתך: שימני כחותם על־לבך כחותם על־זרועך כי־עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה:

IT I V I V J ־ . . . . . . T . . J . J ; ו • • • T •T T 1 1־ V T ־

מים רבים לא יוכלו לכבות את־האהבה ונהרות לא ישטפוהT : : • T : T ד R ז V ־ : : ־ ־ ו

אם־יתן איש את־כל־הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו: אחות לנוT T I T T 1 1־ T י ״ T V י ״ י י

קטנה ושדים אין לה מה־נעשה לאחותנו ביום שידבר־בה:\ ־ IT ן ! V ־ •• - S R V ^ S I I ־* T » •• • - T : T ־ - :

אם־חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם־דלת היא נצור עליהT T v ד T • v v י : I v ז י • ז v ד v ; • • T

לוח אח: אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת״ : T :1 י • J * * T T T : • • ־ T : T י V IT 1 ״

שלום: כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את־הכרם לנטריםT T V V I * : : ־ * T י ז • V v - v I - ו : • T

איש זיבא ?פריו אלף כסף: כךמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לניטרים את־פךו: היושבת בגנים חברים מקשיבים 1

לקולך השמיעני: בויח I דודי וךמה־לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים:

' : T •ו * T ״

היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני:

לאחר שיר השירים יאמר בקשה זו: רכון כלידועולנדם, דזי רצון כזלפגיף חדה אלהינו ואלדד אבותינו, שמכות שד היטךים איש״ כךאנו,

שהוא קדש קדשים, מבית פסוקיו, ומכות תבותיו, וסכות אותיותיו, ומכות נקרותיו, ובזכות

טעמיו וצרופיו וחמיו וסודותיו הקדושים ודטהוחם תותוים היוצאים משנו, שתהא שעה זו שעת

, נעתד <£י ותעחר לטי, ותרזה עולה לפדך 5ךאת ו ע ע ת ו ף א ן ל ת ^ ד ^ ת ע ש ^ ד ב ^

re*־ השךם כאלו השעו כל• הפורות הנפלאים והנוראים אשר הם דהובדם יתומים בו ו^ל יעאיו,

jptor^ Sc ! ה ^ מ ו ^ נ ^ ^ ח ^ י ב ר^ ^ ^^ו

u וחסידע y •מן העולם והזוכים לעולם הבא, עם שאר צן J בין בגלגול זה, בין אריים׳!'׳/וויו 1 , ו ועםמובעתמעבחנ , ! ? !^

rttfrn ברכה, הצלחה וזדזחה, בכל מע׳£־;חנו, ומעפר עדנו תקענו, ומאשפות דלותנו תריממנו,

י לעד יןךשך ??דדה מינו, אמן: ק מ ןר!שד ש

tehillim hachida

Documents