הקדמה

שינויים משמעותיים ועוברת עברה ובכלל, בישראל הדתית החברה ניתן לחלק בעשרות השנים האחרונות. בתחום הערכי-רוחני-תרבותי,

: א. מעמד האישה.1את ההשפעות העיקריות לשלושה תחומים עיקרייםב. התרבות החילונית. ג. החיים הדמוקרטיים.

מצב האישה בימינו שונה מאוד מאשר היה בימי קדם, בזמן התלמוד,ניתן לראות את רבי מספרי ההלכה האחרונים. בו נכתבו ואף בזמן השפעות השינוי במעמד האישה על החברה הדתית בתחומים רבים,

לנשים התורה לימוד החתונה2וביניהם: טקסי נשים3, השתתפות , בהנהגת הציבור. השוני במעמד האישה משפיע על דגם הזוגיות בכלל

ועל ההירארכיה במשפחה הדתית בפרט.

התרבות החילונית באה במגע נרחב עם החברה הדתית. ניתן לומרוהיא חילונית, תרבות בתוך מתקיימת לגווניה הדתית שהחברה המשפחה ממסד נמצא האחרונות בשנים מאוד. ממנה מושפעת

. משפחות חד4והנישואין במוקד של דיונים נרחבים בחברה החילונית , שיעורי גירושין העולים בהתמדה, ותפיסות של חופש הכופרות5מיניות

במשפחתיות בדרך הרגילה, כל אלו הן דוגמאות לנושאים שמחלחלים,אם מעט ואם הרבה, לחברה הדתית ומאתגרים אותה.

מעצב שהציבור יסודית הנחה בחובם נושאים הדמוקרטיים החיים בעצמו את אורחות חייו. הנחה זו משפיעה על תפיסת החיים של כלהדתית. לחברה בנוגעים משמעותיות השלכות לה ויש ופרט פרט החיים והרצון לשפר את בעצמך, ללמוד הרצון לרבנים, ההישמעות של מהשפעותיהם כתוצאה שצצות לסוגיות דוגמאות הם האישיים,

החיים הדמוקרטיים.

השפעות אלו ואחרות על החברה הדתית הביאו ומביאות לעיסוק נרחב בנושאים שהיו בשולי השיח הדתי-תורני בימים עברו. העיסוק באהבה

אך הוא שולי וזניח, לעומת זאת,6רומנטית, לדוגמה, קיים בספרות חז"לההדרכה ספרות עסוקה בהם החשובים הנושאים אחד זהו היום

. התמורות שחלו בחברה כולה, ובחברה הדתית כפרט, הביאו7לנישואין.8לקיום חדש יחסית של ספרות הדרכה והכנה לנישואין

גם ספרות קיימת לנישואין, להכנה הכללית ההדרכה ספרות מלבד הדרכה ספציפית לחיי האישות. ספרות זו משמשת פעמים רבות זוגות

לפני חתונתם שאינם עוברים הדרכה פרונטאלית.

חתנים מדריכי עם ללימוד חתונתם לפני כיום פונים רבים זוגות נידה, בהלכות התמקדות כלל בדרך כולל הלימוד כלות. ומדריכות לכך, הללו. מעבר לאיסורים למיניהם הרוחניים ובטעמים בהרחקות תוכן הלימוד משתנה מאד ממדריך למדריך וממדריכה למדריכה. ישחשיבות את להדגיש הבוחרים יש זוגיות, על להרחיב הבוחרים

המשפחה והילדים, ויש כאלו שמסתפקים בלימוד ההלכות עצמן.

יאיר שלג, הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה, בתוך: זמן1 יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, עורך

.2007 כתר הוצאה לאור,  ראשי: ירמיהו יובל, לדוגמה: ד"ר חנה קהת, מעמד הנשים ולימוד תורה בחברה2

האורתודוקסית, אקדמות ז', תשנ"ט. ראה לדוגמה: ד"ר עירית קורן, קול ברמה נשמע: נשים דתיות ודרכיהן3

.2007לאתגר טקס הנישואין האורתודוכסי, ר' בר יוסף, סוציולוגיה של המשפחה לאור שינויים חברתיים וחידושים4

. וכן: ס' פוגל –ביז'ואי, משפחות1996ביוטכנולוגיים, בתוך: מגמות ל"ח, בישראל: בין משפחתיות לפוסט מודרניות, בתוך: מין מגדר ופוליטיקה,

תשנ"ט. לדוגמה: אורית גודקאר, משפחות חדשות בפרספקטיבה פסיכולוגית,5

2009.ראה דניאל בויארין, הבשר שברוח, תשנ"ט.6 עיין איתמר ברנר, ספרות ההדרכה לנישואין, בתוך: ויקרא את שמם7

אדם, מכון בינה לעיתים, תשס"ה. . במאמרו מנתח ברנר את הסיבות לפריחתה של ספרות7עיין בהערה 8

זו דווקא היום, ואת התוכן שלה.

ישנן הדתית החברה של החינוך במוסדות שהתחנכו רבים לזוגות שאלות רבות ותהיות בנושא יחסי האישות עצמם. השיח אודות מיניות, על פי רוב, הינו מועט וברמיזה, ורובו כרוך בהרגשת חטא, וייסורי מצפון. רבות נכתב על המעבר הדרסטי מאיסור מוחלט על כל מחשבה מינית, בוודאי מעשה, לחיי מיניות מלאים, מותרים ואף קדושים. מעבר חד זה חל בנישואין. לרבים מהצעירים המתחתנים זהו מעבר מדאיג, מסקרן

ולא פשוט, הכרוך בשינוי מן הקצה אל הקצה של היחס אל המיניות.

ידי על המתבצעת הנישואין לחיי שההכנה הדבר טבעי בעיניי, ביחס החל זה. ומורכב חשוב בנושא היתר, בין תעסוק, המדריכים ולחיבור בין איש לאשתו והרוחני למיניות בכלל, התיאורטי, המופשט בפרט. וכלה בהדרכות מעשיות, כמובן, למי שחפץ בכך, אודות היחסיםהמטרה המדריכים, שילמדו החשוב לתוכן מעבר עצמם. המיניים העיקרית של ההכנה לחיי האישות, לדעתי, היא יצירת שיח פתוח, כןהידיעה, אי הפחד, המבוכה, לעיתים למודרך. המדריך בין וחופשי, ובעיקר התחושה שזהו נושא שאסור לדבר עליו עם אף אחד, לפעמים גם לא עם בן / בת הזוג, מעמיסים מכשולים רבים על בני הזוג הטריים.יצירת האווירה והטכנית, חשובה כלומר, מעבר להדרכה התיאורטית

הפתוחה, המזמינה שיתוף בנושא הרגיש הזה.

בפרק הראשון של העבודה מובאת סקירה של חלק ממצה מהספרותזוגות לנישואיהם. המחשבה שהנחתה אותי שנכתבה על מנת להכין חלק הם בנושא שנכתבים שהספרים הייתה זה פרק בכתיבת מההדרכה שמקבלים הזוגות מהחברה שהם חיים בה ומרבניה. לצורךבניתוח להתמקד וניסיתי שנכתבו החיבורים את בעיון קראתי כך

מעמיק שלהם ובהשוואה ביניהם במספר תחומים.

למיניות ביחס ההדרכות לבחון את בחרתי זו, בעבודה השני בפרק זו הכנה האם בשאלה ולעסוק חתונתם, בטרם זוגות שמקבלים נתונים לאסוף קשה הנושא, של וחושפנותו רגישותו עקב מספיקה. זוגות לחתונה, על החששות מהימנים רחבי היקף על ההכנה שעברו ועל הסיפוק שהם מוצאים היום בחיי האישות והקשיים שליוו אותם, המשותפים. בשביל לגעת בנושא ולהבינו לעומק יותר ערכתי ראיון עם גבר ואישה שנמצאים בתחילת חייהם המשותפים וביקשתי לשמוע על ההכנה שעברו, על השיח בין בני הזוג על מיניות לפני החתונה ואחריו, והאם הם מרגישים שההכנה שעברו הייתה מספקת ומועילה בעבורם היום. מלבד זאת, ראיינתי מדריכת כלות שעוסקת בתחום כבר שניםנוגעת היא האם מדריכה, היא מה ממנה לשמוע וביקשתי רבות בנושאים מיניים, עד כמה, והאם ההדרכות שלה השתנו במהלך השנים.

זוגות נשואים20בנספח מצורף סקר אנונימי שערכתי שעליו השיבו כ בנוגע ליחסי האישות שלהם ולהדרכה שקיבלו. מטרתו של סקר זה היא

לתת מבט רחב יותר על המתרחש בציבור.

אני תקווה שעבודה זו תהווה תרומה מועטה למודעות לנושא ההכנה ליחסי האישות, אחד הנושאים החשובים בעיני, הכלולים בחיי נישואיםשמקדישים הכלות ומדריכות החתנים שמדריכי תפילתי מספקים. מזמנם, בהקרבה ובמסירות, יעזרו במסקנות הראשוניות של עבודה זו, ויטמיעו את מסקנותיה בהדרכותיהם. מעבר לכך, אני מקווה שבזכותעבודת גישוש זו, יכתבו ויעסקו בצורה נרחבת יותר בנושא המהותי הזה.

פרק ראשון – סקירת ספרות ההדרכה לחיי אישות

ספרות ההדרכה לחיי האישות כוללת כמות מוגבלת של חיבורים. אין כתיבה רחבת היקף בתחום זה עקב רגישותו וצניעותו של הנושא. נראה שגם אלו שכותבים, מציינים שההדרכה האידיאלית ראוי לה שתהיה בעל פה, מרב לתלמיד, או ממדריך למודרך. עובדה זו מתבטאת בדרךהם בו בפורמט כלומר החיבורים, של החיצונית בצורה גם כלל מודפסים. על מנת לבחון את אופי ההדרכות אליהם מכוונים החיבורים להכנה לחיי האישות, בחרתי לנתח שלושה חיבורים לעומקם. חיבורים אלו נכתבו במטרה לסייע לזוגות בטרם חתונתם, או בזמן המידי שאחרומעשית. מבחינה תיאורטית האישות יחסי עם נישואיהם, להתמודד נושאים ובהשוואה של ארבעה זה התמקדתי בבחינה במסגרת פרק

עיקריים:

1

הפורמט בו הודפס החיבור.א.

ההצדקה שהכותב מוצא לכתיבת החיבור.ב.

רמת הפירוט שבה נכתב החיבור.ג.

היחס לחיי האישות המשתקף מהחיבור.ד.

ותוסבר הבחירה להתמקד בו יותר יוגדר הנושא בראש כל תת-פרק וחשיבותו.

החיבורים בהם עוסק הפרק:

'עת דודים' – הדרכה לחיי אישות מנקודת מבט תורנית, מחבר: אלישיבקנוהל, )תשס"ה(.

איש לאשתו, מחבר: שלמה אבינר בין ענייני חיבור – 'עצם מעצמי' )תשס"א(

)לא מצוינת שנת ר' אלתר הלפרין – מחבר: אוהלך' 'שלום קונטרס הוצאה(.

- רבות ומעשיות - תיאורטיות הספרות היהודית מלאה בהתייחסויות בקשר ליחסי אישות, מהמקורות הקדומים ביותר ועד לחדשים ביותר. בחרתי להתמקד אך ורק בספרות שנכתבה במטרה מפורשת להדריך זוגות לפני חתונתם. מסיבה זו אין בעבודה כמעט התייחסויות למקורות

אחרים הקיימים בנושא.

א. הפורמט

בו, ההחלטה האם לפרסם ספר עוסקים זה שאנו רגיש כמו בנושא שיופץ בריש גלי אינה פשוטה. הכותבים משתייכים לעולם שבו הצניעות יפה לנושאים כאלו, ויתכן שעדיף לדבר עליהם רק בחדרי חדרים ובין רב לתלמיד. מצד שני קיים צורך בקרב אנשים רבים שאין להם גישהבין מיניים. בנושאים איתו לדון מתביישים או שהם חתנים למדריך הרצון להימנע מלהפוך את חיי האישות לדבר זול והמוני, לבין החשש שבעיות וקשיים רבים נגרמים עקב אי ידיעה ומבוכה בנושא זה, נמצאים מחברי החיבורים. לכן, אנו רואים מגוון רחב של פתרונות המאפשרים לפרסם חיבור אך לנסות להגביל את תפוצתו, או לשוות לו מעמד פחות

רשמי.

בו נדפס החיבור. ולהשוות גם את הפורמט זו בחרתי לבחון מסיבה המובנית לבעייתיות המחבר שמצא פתרון היא החיצונית הצורה בכתיבת ופרסום חיבור בנושא יחסי האישות. הפורמט בו בחר המחבר להוציא את החיבור מאפשר ללמוד רבות על תפיסתו של הכותב ביחס להצנעתם של הדברים או דווקא הרצון להעלותם על השולחן ולהציפם

בציבור.

, יצאה לאור כחוברת9' מאת הרב אלישיב קנוהל'עת דודיםהחוברת המצורפת לספר לימוד הלכות נידה 'איש ואישה'. מצד אחד היא אינה חלק מהספר עצמו, אפשר להשאיל או לקרוא את הספר מבלי 'להיתקל' בחוברת, אך מצד שני היא מצורפת אוטומטית לספר ואין צורך 'להשיג' אותה. ב'פתח דבר' לחוברת כותב המחבר "הדברים המובאים להלןבחוברת מודפסים הם ולכן להם, יפה שהצינעה בדברים עוסקים נפרדת. מאידך גיסא, גם דברים אלו הם 'תורה', ועליהם אמרו חכמים:

הרב אלישיב קנוהל למיד בישיבות 'מרכז הרב' ו'הר עציון', כיום הוא9 משמש כרבו של קיבוץ כפר עציון. ספר ההדרכה שלו 'איש ואישה'

התפרסם מאוד והוא אחד הספרים הנפוצים בספרות ההדרכה לנישואיןוללמוד הלכות נידה.

. הרב קנוהל מודע לשני הערכים המתנגשים10"תורה וללמוד אני צריך"לספר. המצורפת החוברת של בפתרון ובוחר לימוד( מול )צניעות בהמשך העבודה אגע גם ב'התנצלות' ובהצדקה של הר' קנוהל מדוע

כתב את הדברים.

הודפסה לראשונה11' מאת הרב שלמה אבינרעצם מעצמיהחוברת ' ( תשמ"ד הודפס1984בשנת החוברת של הקדמית הכריכה על .)

הכיתוב "הפצה פנימית", כלומר זו תפוצה מוגבלת בתוך חוג מסוים או קבוצת תלמידים במוסד מסוים. על השער הפנימי נכתב היכן אפשראו אל..." בית – אבינר שלמה הרב "בדואר: החוברת: את להשיג "ישירות: הרב אלישע אבינר, רח' בן ציון...". נראה שהחוברת הועברה מאדם לאדם, בוודאי שלא נמכרה בחנויות ספרים. הפורמט שבחר בו הרב אבינר הוא הפצה מוגבלת מאוד ותחת פיקוח, כלומר, לא כל אחד

כ מעניין שכעבור בחנות. לקנות את החוברת הודפסה17יכול שנה מהדורה נוספת של 'עצם מעצמי' הפעם כספר בכריכה קשה הנמכר

147בחנויות הספרים. במהדורת הספר נוספו הוספות רבות )יש בה עמ' במהדורת החוברת(, והיא מופצת כספר לכל דבר.50עמ' לעומת

השתנה? שהמצב אבינר הרב החליט שחלפו השנים במהלך האם ה שבשנות תפוצה80שדברים בעלת כחוברת לפרסמם ראוי היה

נערכו בה הדרך אופן, בכל היום? יותר רב צורך יש בהם מוגבלת, הספר והחוברת היא, בעיקר, של שאלות ותשובות. דרך זו מקילה על'רק' עונה על שאלות שכבר קיימות בציבור. המחבר ומוכיחה כי הוא

הוא לא 'מכניס רעיונות לאנשים' אלא עונה על צורך גדול שכבר קיים.

נראה לי שהשיח בנושאי האישות עבר שינוי ובמהלכו הוא פחות ופחות 80מוסתר ויותר מדובר. יתכן שזו הסיבה שדברים שבראשית שנות ה

היו נועזים, יוצאי דופן ולא נפוצים, היום הם נמכרים כספר לכל דורשבחנות הספרים.

, יצא לאור כקונטרס,12' מאת ר' אלתר הלפריןשלום אוהלךהקונטרס 'נראה שהקונטרס חוברת. לא אסופת דפים מהודקים בשדכן, אפילו צולם במכונת צילום ביתית, לא מצוינים בו שנת הוצאה או בית הדפוס בו הוא הודפס. מחבר הקונטרס שייך לציבור החרדי, שבו נושא ההכנהלפני החתנים בהדרכת פנים אל פנים ורק אך מדובר אישות לחיי הציבור החרדי ספרים שמודפסים בקרב אין כמעט עצמה. החתונה בנושא זה. ההוצאה הכמעט מחתרתית של הקונטרס מעידה על המצב הזה. אפילו שם המחבר אינו כתוב על הקונטרס ורק לאחר חיפוש ארוך

באינטרנט הגעתי אליו.

לחיי ההדרכה ספרות את לחלק שאפשר לומר ניתן כללית בצורה יוצאים לאור. בו החיבורים אישות לשלושה סוגים, מבחינת הפורמט

', הם אסופות דפים המועברות מיד ליד, בדרך כלל ללאקונטרסיםה'לתפוצה ונועדו כמו מחתרתיים הם המחבר, ושם הוצאה שנת ציון מוגבלת מאד. קונטרסים אלו מצויים לרוב בציבור החרדי שם השיח

ה' מאוד. וגנוז מוצנע האישות חיי מצורפותחוברותאודות לעיתים ,' ולעיתים מודפסות בלעדיהם. החוברות מתפרסמות עם שם לספרים מחבר, שנת הוצאה, סוג של כריכה ושער. לעיתים הן מיועדות להפצהולעיתים לציבור היותר רחב. אי אפשר לקנות אותן בחנויות פנימית, בישיבות או הכלות, או החתנים מדרכי ידי על נמסרות והן ספרים ובמדרשות בהם לומדים הצעירים. החוברות מאפיינות את הדור הקודם

, בעיקרספרים בעיקר. ה80-90בקרב הציבור הדתי לאומי, עד שנות ה בתקופה האחרונה, נושא יחסי האישות בקרב הציבור הדתי מתפרסםומזמינה צבעונית קשה, כריכה הספרים. חנויות של מדפיהן על נראה שהיום התעסקות לגיטימיות. כבר הן גם בעיתונים ופרסומות כתובה בנושא יחסי האישות קיבלה לגיטימציה ונכנסה לקונצנזוס הדתי

לאומי.

.3'עת דודים' עמ' 10 הרב שלמה אבינר עומד בראש ישיבת 'עטרת ירושלים' ומכהן כרב11

הישוב בית אל א'. כתב ספרים רבים, ובהם רבים בנושא הכנה לנישואים וביניהם: חוברת 'ליל כלולות', 'עצם מעצמי', 'פרקי אהבה',

'אחותי כלה', 'גן נעול'. ראש ישיבת 'תורת אמת' בלונדון.12

2

ב. ההצדקה שהכותב מוצא לכתיבת החיבור

אחרים חיבורים ובעוד זו, בעבודה שנסקרים החיבורים בכל כמעט שבחרתי לא לכלול בה – המחברים מציינים מהי ההצדקה לכך שכתבוייחודית לנושא זה, כאשר כותבים חיבור על את החיבור. זוהי תופעה הלכות שכנים לא דואגים כל כך לציין מדוע יש לכתוב את החיבור. הכתיבה אודות ההצדקה ליצירת החיבור נובעת מכך שיש בעייתיות עם

. הכותב צופה את השאלה של הציבור 'מדוע כתבת13עצם הכתיבה שלובעייתיים בנושאים שרק לומר רצוני מראש. עליה ועונה כך?' על ורגישים, אשר בנוגע אליהם יש סיבות טובות מדוע שלא לכתוב, רק בהם תהייה הדגשה רבה כל כך של ההצדקה שמוצא המחבר לכתיבה.במעשה ביטחון אי על מעיד וההצטדקויות ההצדקות ריבוי דווקא

הכתיבה, לבטים והתנצלויות.

' בחוברת קנוהל דודיםהרב "הרבהעת בפירוש. כך על כותב ' מי אם רבה הבנה מגלה הוא החוברת...", עריכת בעת התלבטתי מהקוראים שירגיש שהדברים "עוברים את גבול הטעם הטוב" - יפסיק את קריאתה. מעבר לכך הוא כותב שיתכן שלצורך הזמן הראשוני בחיי הנישואים יספיקו רק חלקים מועטים מהחוברת ומציין שאין צורך לקרוא יותר ממנה בזמן שלפני החתונה. לזוגות שיחפצו, כל אחד בתקופתו, הוא ממליץ לעסוק בנושאים האחרים המובאים בחוברת. כמו כן, הוא מציין שהזוגות המעדיפים לגלות בעצמם את נושאי המיניות באמצעות ניסיונותיהם האישיים ולא להיעזר בעזר חיצוני כמו החוברת יבואו על

הברכה.

לו שהיה מסביר קנוהל ו'ההתנצלויות'הרב ההסתייגויות כל למרות רבות סובלים טוען שהרבה אנשים הוא לכתוב את החוברת. חשוב בנושא מאד שיהיה להם מקור למידע טוב ולכן בנושא ידע מחוסר

"מאידך גיסא, ביודעי כמה אנשים חסרים לעיתים את הידעהאישות. הבסיסי המוגש בחוברת, ועד כמה הם סובלים לא פעם בגלל חוסר ידע

.14זה, הגעתי להכרה שהשתיקה במקום זה אינה מתאימה"

' אין הצדקה לכתיבתה, איןעצם מעצמילעומת זאת, בחוברת ובספר ' גם הקדמה או פתח דבר, והחוברת מתחילה בתוכן מהעמוד הראשון.החיבור בתחילת עמוד ישנו התוכן, אל ישירות ה'צלילה' למרות אך

, ולאחריה מפורטות כמה אזהרות לקורא. הניסוח15שכותרתו: אזהרות החריף המתבטא במילה אזהרות, מהווה תזכורת לקורא שהוא עוסקנועדו לקריאה ללא ואשר לא רגישים שהצניעות יפה להם, בנושאים בעצם האזהרות זו. אותנו למסקנה מביא האזהרות תוכן גם סיבה. מגלות לנו למי מייעד המחבר את ספרו. הכותב מזהיר שהחיבור מיועדשלפני הספורים בימים ולכלה לחתן או נשואים לאנשים ורק אך

. על הכריכה החיצונית של החוברת והספר מופיעה אזהרה זו16חתונתם במפורש, "לנשואים בלבד". האזהרה השנייה ממענת את החיבור "עבור מי שהסתבך בבעיות אלה. כל מי שניצל מהם, תבוא עליו ברכת ה', ויחשיב את הדברים כאילו לא חוברו". לא כתוב בפירוש באילו בעיות מדובר, אך ניתן להבין שמדובר בבעיות בתחום יחסי האישות. מניסוח האזהרה עולה שמי שלא הסתבך, כלומר ניצל מבעיות אלו, במעלהזו אזהרה ה'. ברכת עליו תבוא ולכן הסתבך שכן ממי יותר גבוהה משקפת יחס של בדיעבד לקיום החיבור, מי שלא הסתבך שיראה את החיבור כאילו לא חובר. ורק לאלו שהסתבכו ונתקלים בבעיות נכתב החיבור. האזהרה השלישית מודיעה לנו שהחיבור הוא רק "עבור אנשים

פשוטים הנאבקים ביצרם ולא בשביל אנשים קדושים".

באזהרות האלו טמונה בעצם מעין הקדמה על דרך הרמז, הרומזת לנו מדוע נכתב החיבור. מהאזהרות עולה שהחיבור נכתב רק למי שנתקל בבעיות בתחום, ורק לאנשים פשוטים. זו בעצם ההצדקה לקיומו שלרק השייך ביצר, והמאבק אנשים, נתקלים בהם הבעיות החיבור, באנשים פשוטים, מביאים את האדם לחפש הדרכה, ולצורך כך נכתב

החיבור.

בוודאי יש לכך קשר גם לנוהג בעת החדשה להסביר לקורא על מטרת13הספר ועל המוטיבציה לכתיבתו.

.4 – 3'עת דודים' עמודים 14.7הספר 'עצם מעצמי', עמוד 15 זוהי מגבלה צניעותית שמטרתה לוודא שרווקים לא יעיינו בספר16

העוסק בענייני אישות, נושא שאיננו רלוונטי לגביהם.

בספר 'עצם מעצמי' נוספו על החוברת אגרות רבות ששלח הרב אבינר בנושאים הללו. האיגרת האחרונה היא תשובה לאדם ששאל את הרב כיצד כתב ספר כזה שהרי אלו דברים שבצניעות שאין לכתוב עליהם.

. המחבר17הכותרת שנתן הרב אבינר לאגרת היא 'התנצלות המחבר' עונה לטענות המופנות כלפיו, הוא מסביר שלא לכל אדם יש רב שהוא יכול לפנות אליו, וגם מי שיש לו מתבייש הרבה פעמים לפנות בענייניםפתרון כל שלא החוברת, בתחילת אזהרות שישנן מציין הוא אלו. "מן הלבבות חובות בעל של דבריו את ומזכיר אדם, לכל מתאים הזהירות, שלא תרבה להיזהר". הוא מסביר שהסגנון בספר צנוע ומרומז ואינו מתירני. הוא נוטה להסכים עם בעל הקושיות שראוי לחנך לקדושה ופרישות ולא לנהנתנות, אך כותב שיש רבים שלא מתאימים למדרגות

אלו.

' מוקדש הפרק הראשון כולו ל"הצורך של עיוןשלום אוהלךבקונטרס ' זה". המחבר מאריך בכך שהוא כותב את החיבור אך ורק למי שצריך לו: אנשים נשואים וחתנים מספר ימים לפני חתונתם. הוא מפציר בקורא שאם אינו נמנה על אלו שיפסיק את הקריאה "ויואל נא בטובו לעטוף אותו בחתיכת נייר ולקשור עליו חוט, ואפילו לחותמו בחותם, וישמרנו

חברו..." של או שלו הצורך, צריך18לעת שאינו שלמי מדגיש הוא . לחיבור זה הוא יכול להיות 'סם המוות'. הוא מצדיק את כתיבת החיבורובוודאי שגם נוגעות לכל תחומי החיים כי הדרכות התורה בהסבירו בתחום 'מצוות עונה' חשובות הן. הוא מתפלפל ומסביר שכפי שכאשר

'פתח פתוח' סוגיית צעירים לומדים הם מתעסקים בהבנות19נערים מי שצריך "רק כך הוויזואליים, בתיאורים ולא הסוגיה של השכליות

למעשה, רק הוא יכול לבטוח שישמר מלבוא על ידם להרהורים20להםאסורים".

הראשון הפרק מסתיים רבים, ופלפולים אזהרות הסתייגויות, לאחר זה, כתיבה על אלו שהחיבור מיועד צורך בחיבור יש שמסביר מדוע להם. "ולמי שצריך יוכלו להיות, בחמלת ה' עליו, לעזר ולהואיל במשך רוב ימי חייו, ולהינצל מכמה מיני צער ובזיון נפשי ח"ו, ומכמה מניעות בעבודת ה', ומכמה וכמה עבירות ח"ו, ולקיים מצוות גדולות כתיקונן, ולהנחילו חיים עליזים וטהורים לכל חייו עלי אדמות ואחרית טובה לחיי

. שני סוגי תועלת יבואו לאדם שבאמת צריך את החיבור. האחד:21נצח" חיים טובים, עליזים, וללא צער נפשי ובזיון, והשני: הינצלות ממניעותגם לצורך גדולות כתיקונן. כלומר, וקיום מצוות ועבירות, ה' בעבודת גדול סיוע וגם והחברתי, הנפשי – במישור הזה' ה'עולם של רווחה

בתחום המצוות ועבודת ה'.

בפרקים ב' וג' עוסק בעל הקונטרס בשינוי הדרסטי החל ברגע הנישואין,ועד למעשה, להיתר מאיסור גמור בכל הקשור לחיי אישות, מהרהור יחסים. הוא עוסק רבות וחיוב הלכתי לקיים ואף מצווה גורף, כמעט בשכנוע הקורא שהאישות אינה דבר בזוי מעיקרו, ושהאיסור שהוא חונך'לשכוח' עליו והלאה מאז אך חתונתו, לפני ורק אך נכון גביו על כי היא מצווה חשובה מאוד. הוא מציין ולהבין מהשיפלות שבאישות שטבעי הדבר שחתן ירגיש על פי רוב קצת פחד ובחילה בעיסוקו בחיי האישות, אך עליו ללמד את עצמו שוב ושוב, שאין זה דבר אסור ודוחה,

אלא טבעי, מותר ומצווה.

צורך להצדיק את כתיבת ניתן לראות שכל הכותבים חשים לסיכום, החיבור, ולכל הפחות להסביר למי הוא מיועד או להזהיר את מי שאינו צריך לו שלא יקראנו. הם מתנצלים על שכתבו דברים העוסקים בנושא שהצניעות יפה לו ומבקשים ממי שאינו צריך שלא יקרא. אך מאידך, הם מדגישים ש'תורה היא' והיא צריכה לימוד, וכן לאנשים רבים יש צורךרבות בעיות יפתור שהחיבור מקווים ושהם אלו, בחבורים אמיתי

הקיימות אצל אנשים.

ואילך.142הספר 'עצם מעצמי' עמוד 17.3'שלום אוהלך' עמוד 18 סוגיה במסכת כתובות העוסקת באדם שמגלה שאשתו החדשה אינה19

בתולה. לכתוב עליהם" )קונטרס 'שלום אוהלך'מוכרחאותם "עניינים שאני 20

(.3עמ' שם.21

3

ג. רמת הפירוט שבה נכתב החיבור

הדיון בנושאים רגישים כמו חיי האישות מעמיד בפני המחברים דילמות לא פשוטות. בדילמות האם לכתוב, ובאיזה פורמט להוציא לאור עסקתיוהמרכזיות הקשות הדילמות אחת הפרק. של הראשונים בחלקים בפניהן ניצב המחבר היא השאלה עד איזו רמת פירוט לרדת בחיבורו. האם להסתפק ביחס כללי למצוות עונה, האם לדון בהלכות המצווה ובהגבלות עליה, האם לכלול הדרכות מעשיות לחיי מין מספקים, ואם כן עד להיכן לפרט. מצד אחד הכותב חושש מפני הפיכת הנושא הצנוע לפורנוגרפיה אשר חושפת את הכל, ומצד שני קיים צורך גדול דווקא

בהדרכות המעשיות האלמנטריות ואשר יורדות לפרטים.

הכותב. משתמש בה השפה שאלת קיימת התוכן, לשאלת מעבר ולחוץ', השפה היא הבחירה לאיזה עולם 'מן השפה השפה, אינה רק משתייך החיבור. הגמרא, לדוגמה, עוסקת בתכנים מורכבים ורגישיםהרומזת נקיה, בשפה להשתמש מקפידה שהיא נראה אך מאוד,

. המחבר בוחר באמצעות22ומסמילה ולא אומרת את הדברים במפורש השפה בה הוא כותב האם הוא חלק מספרות היהדות ההיסטורית, ואז הוא יכתוב בשפה מן המקורות, מלאת ציטוטים ומושגים, או שהוא חלק מספרות ההדרכה של העידן המודרני, ואז בוודאי יכתוב בשפה בת ימינו

אשר מקלה על הקורא להבין.

' בוחר להשתמש בשפה מן המקורות,שלום אוהלךמחבר הקונטרס ' ציטוטים רבים מאוד, משלים ומונחים מעולם המושגים התלמודי. הוא מרבה מאוד לספר 'סיפורי צדיקים' והנהגות מרבנים וצדיקים בעלי שם.

ציטוטים וסיפורים250 עמודים מובאים למעלה מ27בקונטרס המונה הוא מודרניים, בביטויים אינה משתמשת דור. השפה שלו גדולי על משתמש במילים תשמיש וחיי אישות, לקיום יחסים הוא קורא ביאה כמו

23במקורות היהדות. כמו שהוא כותב בפירוש: "והנה אזכיר קצת מקוריםברמיזה" לחכימא ודי הנ"ל מאוד24לתהליך לפרטים ירידתו למרות .

'נקייה' המסתמכת על המקורות. ורק בשפה דקים הוא משתמש אך בקונטרס בכלל מופיעה אינה כמעט הטיותיה על מיניות .25המילה

. למצב26לאורגזמה של האישה הוא קורא 'טעם ביאה' ו'תכלית הנאתה'ונתחמם...ראשי דם נתמלא 'שגופה קורא הוא מגורה האישה בו

היינו שנעשים קשים..." כינוי לפטמות27הדדים... הוא הדדים ראשי , האישה. אברי המין נקראים 'מקומות ידועים בגופה', הנרתיק נקרא בפיו 'הרחם החיצון, המקום אשר בו נכנס האבר בשעת הביאה', הדגדגן –

.28"ובעיקר מקום אחד ידוע למעלה מגגו של רחם החיצון..."

נקל לראות שלמרות רמת הפירוט שמגיעה לשלבים הפיזיים הממשייםלא הקונטרס מחבר עצמם, היחסים קיום בעת מעשיות ולהדרכות משתמש באף מונח מודרני הלקוח מן השפה שאנו מדברים בה כיום. הוא בוחר לדבוק בלשון ה'נקיה', או על כל פנים, הקדומה והלקוחה מן המקורות. בכך הוא קודם כל משייך את החיבור שלו לעולם המקורות היהודי, ויותר מכך, באמצעות השפה הציטוטית והמרומזת הוא ממען את החיבור שלו אך ורק ל'ישיבה בוחאער'. רק תלמידי ישיבות השולטים

בז'רגון התלמודי יכולים להבין את הקונטרס ולהסתייע בו.

יש לפרטים הירידה מבחינת בשפה, בשימוש השמרנות לעומת את בפרוטרוט מתאר הוא מפליגות. ונועזות חדשנות בקונטרס שלהם המינית ההתפתחות בצורת והאישה האיש בין ההבדלים מהילדות ועד הבגרות, וממנה הוא גוזר שהיחס של הגבר לאישה צריך להיות עדין ואיטי במעשה הביאה. הוא מפרט איך על הבעל לגשת אל

עיין בבלי, פסחים ג.22צריך לומר 'מקורות'.23.15עמוד 24 היא מופיעה רק פעמיים במשפט אחד שמדבר על המין הזכרי והמין25

הנקבי..21לדוגמה, עמוד 26.22עמוד 27.21עמוד 28

האישה "מדיבורים לחיבוק ונישוק, ומשם למשמושים הרצויים בהלכותוהצנועה..." הכשרה תאוותה להתעוררות עד מתאר29צניעות הוא .

על ידע הבעל מתי האישה מעוררת מספיק בתיאורים פלסטיים איך הרגישים המקומות כותב מהם הוא קדימה. לעבור שלב אחד מנת בגופה של האישה ואיך על הבעל לגעת בהם. הוא נותן עצות מעשיות

(,30למניעת שפיכה מוקדמת )"שמא אוציא זרע קודם שאכנס בפנים" וביניהן: להרחיק את איבר המין מגוף האישה בשלבי ההכנה לביאה,

. הוא מביא נתונים על כך31ולנשום נשימות עמוקות מאוד בריטואליות שכשליש מהנשים לא 'טעמו טעם ביאה' כל חייהן. הוא מדריך את הגבר 'איך ימצא מקום הביאה', ומציע לו עצות מעשיות וביניהן: א. שהאישה תפסק רגליה פיסוק רחב. ב. "אפשר לבקש ממנה שתאחז את האבר

.32ותנהגנו למקום הנכון"

לסיכום בעל הקונטרס משתמש בשפה שמרנית מן המקורות, לתיאור תוכן פרטני, נועז ומעשי. הוא אינו מסתפק בהנחיות כלליות או עקרונות

רוחניים אלא ממש מלמד את הקורא איך לגשת אל אישה.

' השפה גדושה מאוד בציטוטים, ישנןעצם מעצמיגם בחוברת ובספר ' אגרות שבהם המחבר רק מוסיף מעט מלות חיבור בין הציטוטים! הרב אבינר נוטה לשימוש בשפת המקורות, הוא לא משתמש כמעט במונח יחסי מין ומעדיף יחסי אישות, ביאה, תשמיש המיטה וזיווג. את איברי המין הוא מכנה 'אותו המקום' ואת מקום גירוי האישה 'רגישות בחוץ

. האורגזמה היא 'התענגות'. לעיתים יוצאות דופן, כאשר הוא33למעלה'.34מתאר את האקט הפיזי עצמו הוא בוחר במילה 'חדירה' לתיאור

המחבר דן בפרטים האינטימיים הכי מוצנעים, אך בשפה נקיה וצנועה. גם הוא )כמו מחבר הקונטרס 'שלום אוהלך'( מעדיף את הכינויים בהם השתמשה הגמרא, או הראשונים. למין אנאלי הוא קורא 'הפיכת שולחן'

.35או 'פנים כנגד עורף' או 'פנים באחור', ולמין אוראלי 'גירוי האיבר בפה' עם זאת ניתן לומר שמבחינת השפה שבה הוא משתמש, הרב אבינרהוא המודרנית. בשפה אוהלך'( 'שלום )ממחבר יותר הרבה נטוע

'לסביות' במילה וכן לעיתים, אינטימיות במילה ובשפתו36משתמש פרויד של לתאוריות מתייחס הוא החדשה. מהעת ביטויים שזורים

. נראה ששפתו38, ומביא "מחקרים שנערכו על ידי גוים"37בכמה מקומות הטבעית של הרב אבינר היא השפה המודרנית וזהו ההקשר בו חי ואליו רוצה להשתייך, אך ביחס למושגים ומונחים שלגביהם הוא רוצה לשמור

על צניעות הוא משתמש בשפת המקורות.

בתנוחות עוסק הוא הכל'. על 'מדבר אבינר הרב התוכן, מבחינת את הוא מדריך יחסים. לקיום השונים באופנים והרצויות, המותרות ואיך לגרום הנאה לאשתו בשלבים הגבר איך להשהות את השפיכה ודן תועבה', וב'ספרות פורנוגרפיים בסרטים עוסק אף הוא ברורים.

ביחסים לסביים.

ניתן לסכם ולומר שהמלצתו של הרב אבינר לבני הזוג "יברר איתה את מיושמת היטב בחיבורו. השילוב של39הנושא באופן ישיר, וכמובן צנוע"

שפה נקייה עם תוכן מפורט ומעשי, יוצר ספר שהקונטקסט שלו הוא תורני, ואף מזכיר בצורתו את ספרות השו"ת. אך הדברים בו מובנים גם

למי שאין לו השכלה תורנית רחבה מאוד.

.15עמוד 29.23עמוד 30 מעניין שטכניקות של תרגילי נשימות עמוקות )'פראניאמות'( הן גם31

חלק מתורות מזרחיות לעיכוב השפיכה במשגל על מנת לאפשרהתכוונות רוחנית.

.25עמוד 32 בספר.92עמוד 33 בספר.192עמוד 34 בספר.90עמוד 35 בספר.117עמוד 36 בספר.65למשל עמוד 37 בספר.67למשל עמוד 38 בספר.136עמוד 39

4

' הרב קנוהל בוחר להשתמש בשפה מודרנית לכלעת דודיםבחוברת ' דבר. המונחים, גם אלו הנוגעים לחיי האישות עצמם מוסברים בשפה

בת זמננו.

"... עלינו להיות מודעים לכך שעל אף שהשלבים העיקריים של החוויה המינית משותפים לנשים ולגברים, כל אחד מבני הזוג חווהמבנה לאשה, האיש בין הפיזיולוגית השונות שונה. בצורה אותם חברתיות מוסכמות המציאות, את ותפיסתו האדם גישת האישיות,

.40ודתיות... רמות הורמונים המשתנות אצל האישה..."

המילים קנוהל, הרב השפה בה משתמש על זו מלמד עיון בפסקה ועוד, הן ביטויים מהשפה ו'שונות פיזיולוגית' 'הורמונים' 'חוויה מינית', בה כולנו מדברים היום. גם במושגים שהצניעות יפה להם הרב קנוהל בוחר, בדרך כלל, בביטוי המודרני ולאו דווקא זה מהמקורות. הוא מדבר

דגדגן מין, אברי אורגזמה, זקפה41על מינית42, חוויה מיני, גירוי , הגבר43ותשוקה של המין אברי של ציור אף ישנו החוברת בסוף . .44והאישה

הרב קנוהל בוחר במושגים הללו, למרות שאינם 'צנועים' לכאורה, כייבינו על מה הוא מדבר. הוא לא פונה רק לתלמידי חשוב לו שכולם ישיבה, הוא לא פונה רק לגברים ששולטים במקורות, הוא פונה לכלל הציבור. גם אדם ללא כל רקע במקורות חז"ל יבין את ההדרכות שלו לאשורן. למרות שישנם ציטוטים לא מעטים בחוברת, הם לא תופסים את עיקר העניין, והמחבר מקפיד להסבירם גם למי שלא שולט בשפת

שהתייעץ עם אשת מקצוע45המקורות. מעבר לכך המחבר מציין במבוא שזוגות רבים נעזרים בה. יש כאן אמירה שלא הכל נמצא במקורותינו,המחבר שהוא רב ובקיא במקורות, היה צריך להתייעץ עם איש מקצוע.

בתנוחות פרטים, בפרטי עוסק המחבר התוכן, בתנאים46מבחינת , , בבעיות היכולות להתעורר47שכדאי שישררו בבית לקראת חיי האישות

האישות חיי קיום48במהלך במהלך להתעורר שעלולים בכאבים , . הוא ממש מלווה את הזוג מההתחלה – ההכנות הכלליות49היחסים

ועד לשלב שאחרי קיום היחסים. מעיון בחוברת עולה לחיי האישות, ההרגשה, שחשוב למחבר להבהיר את עצמו, להתנסח בלשון ברורה

ומובנת, ושלא להעמיס בציטוטים שמקשים על ההבנה ועל הרצף.

לסיכום נושא השפה ורמת הפירוט שאליה נכנס החיבור, נראה שכלעוסקים בפרטים מעשיים עד לרמה הכי שלושת החיבורים שנבדקו, טכנית שיש. כולם עוסקים בנושאים הכי רגישים והכי 'צנועים', ואינם מסתפקים בהתוויות עקרונות כלליים, או משמעויות רוחניות. מבחינתלקוטב ה'מקורות' קוטב בין הממוקם אחד ציר כאן יש השפה ה'מודרניות', שעל גביו, במקומות שונים, ממוקמים שלושת החיבורים.

' אוהלךהקונטרס שפתשלום אנאכרוניסטית, בשפה משתמש ' המקורות הרומזת, ובכלל לא בא בדיאלוג עם השפה המודרנית שאנו משתמשים בה כיום, יתכן שיש קשר לעובדה שהוא נועד לציבור החרדי השולל את ההשתלבות בחברה המודרנית ומעדיף להתבצר בד' אמות

' והחוברת ' כתובים בסך הכל בשפהעצם מעצמישל הלכה. הספר מודרנית אך עמוסים בציטוטים לעייפה, ובכל המונחים הקשורים לחיי האישות נעשה שימוש כמעט אך ורק בשפת המקורות. הוא אמנם נוטה יותר לצד המודרני מ'שלום אוהלך', אך עדיין יהיה קשה להבנה לאדם חסר כל רקע בלימוד חז"ל. הספר הכי 'מודרני' מבין שלושת החיבורים

', הוא נהיר וברור גם למי שלא יודע מילה וחצי מילהעת דודיםהוא 'הוא והמפולפלים בשפת המקורות, את הדיונים ההלכתיים הארוכים מפריעים ואינם החוברת בסוף שנמצאות השוליים בהערות כולל השפה כמאפיין חשוב למצוא את נראה שאפשר לקריאה השוטפת.

בחוברת.19עמוד 40.22עמוד 41.31עמוד 42.20עמוד 43.50-51עמודים 44.5עמוד 45.25עמוד 46.18עמוד 47.25לדוגמה עמוד 48.30לדוגמה עמוד 49

את מייעד הוא ולהיכן המחבר עולם משתייך לאיזה אותנו המלמד חיבורו.

ד. היחס לחיי אישות המשתקף מהחיבור

הגמרא עוסקת רבות בעניינים מיניים, בהקשרים הלכתיים ואגדתיים,בראשונים ובעקבותיה המיני.בגמרא, הנושא את 'מצנזרת' ולא האישות. לחיי התייחסויות של רחב ספקטרום קיים ובאחרונים, ההתייחסויות נעות מיחס שלילי לחיי המין, הקורא למעט אותם ככל האפשר, ולפרוש מהם, ועד לביטויים המקדשים את יחסי האישות ואתטפח "וכשהוא מספר מגלה מצד אחד מהם. חשיבותה של ההנאה

, או דברי ר' יוחנן בן דהבאי50ומכסה טפח, ודומה עליו כמי שכפאו שד"הויין, מפני שהופכים את "חיגרין מפני מה לו מלאכי השרת שאמרו מקום. אותו על שמנשקים מפני הויין, מה מפני אילמים שולחנם. חרשים מפני מה הווין, מפני שספרים בשעת תשמיש. סומין מפני מה

, מימרותיו של ר' יוחנן בן דהבאי51הווין, מפני שמסתכלים באותו מקום" מבטאות יחס של הגבלה ואיסוריותבנוגע ליחסי האישות. ומן הצד השניבן כיוחנן אין הלכה בן דהבאי, אבל אמרו חכמים יוחנן ר' "זו דברי דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל –

וכן דג הבא מבית הצייד" , ובהמשך מספרת52אוכלו, שלוק – אוכלו, הגמרא על אישה שבאה לרבי ואמרה לו "רבי, ערכתי לו שלחן והפכו", כלומר, בעלי קיים איתי יחסי מין שלא כדרך הרגילה ועונה לה רבי "בתי,

תורה התירתך".

בעקבות הגמרא גם בראשונים ובפוסקי ההלכות ישנן גישות המחנכות להמעטת ההנאה המינית ככל האפשר, ומעודדות יחס שלילי למיניות,וישנן גישות המעודדות את ההנאה ואת החופש המותר ביחסי האישות.

של הפירוט ורמת השפה ההצדקה, הפורמט, את שסקרתי לאחר לחיי היחס בעיני, ביותר, החשובה בנקודה כעת נעיין החיבורים,

האישות כפי שהוא משתקף בחיבור.

' מגלה יחס חיובי מאוד כלפי יחסי האישות.שלום אוהלךעיון בקונטרס ' לאחר שהוא מצדיק את "הצורך של עיון זה" בפרק הראשון, הוא עובר לדבר על "הטעות הילדותית והפשר" בפרק ב'. הטעות הילדותית היאדתי, או חרדי בחינוך מהמתחנכים רבים בקרב שנטועה המחשבה הסוברים שהקשר עם נשים, המיניות, האישות או איך שלא נקרא לכך, קשורים בטומאה ואיסור תמידי. "התורה לא אסרה את התשמיש, אלא הגדירה אותו... הרי אישה לבעלה נמשלה לבשר הבא מבית הטבח,

. בפרק זה53יאכלו ענוים וישבעו מבלי נדנוד והוואאמינא של בית מיחוש" הוא מנסה לשכנע את המתחתן הצעיר שחינוכו עד היום - שהיה טובכעת. להשתנות צריך מוחלט, איסור היא שמיניות - לשעתו מתחילתהשלב הנישואין חיי האישות אינם רע, להיפך זהו דבר "טבעי,

רבה" ומצווה מוסרי'54מותר 'לימוד לעשות למתחתן שקרא לאחר . לעצמו שאין מדובר במשהו רע ומבחיל, עובר בעל הקונטרס להוכיח שחיי האישות הם אף יותר מכך. אין זאת רק שחיי האישות מותרים, הם מצווה ואף מצווה חשובה. "אבל לקושטא דמילתא לא בהיתר לבד אנו דנים אלא במצווה רבה, הכוללת כמה מצוות יסודיות בתורה, לא רק מצוות פרייה ורבייה... לא רק חיוב עונה האמורה בתורה... אלא שחייהצלחתו לכל האדם בחיי גדול יסוד הם משובח באופן האישות

אשתו של ר' אליעזר עונה לשאלה מדוע בניה יפיפין ביותר, בבלי,50 נדרים כ.-כ: )יש לציין שניתן להביןמעשה זה של ר' אליעזר באופנים

אחרים שאינם מבטאים יחס שלילי ליחסי המין(.שם כ.51במשך הסוגיא שם כ:52.5קונטרס 'שלום אוהלך' עמוד 53שם.54

5

. בהמשך הוא מזהיר55הרוחנית, והיינו דנפקאמינא לכל התורה כולה" מפני "טעות של קולא ושל חומרא", כלומר שמי שמעיין במקורות בעין

. הוא56הרואה רק 'חומרות', "עלול לנקוט בדעה של פרישות מופרזת" מסביר שלעיתים מה שנראה לנו החמרה בדין מסוים מביא לכך שאנו מקילים בעניין אחר, כך הוא בעניין חיי האישות. אם מחמירים וממעטים ביחסים - מקילים ביחסנו אל היצר המיני ומביאים לחטאים בתחום.החתן, אתה לעצתי תשמע אם "לכן חשובה בעצה מסתיים הפרק מתחלה תנקוט את מה שנראה כקולא, לעשות את מה שהתורה התירה

.57לך בלי כל חששנות..."

ונוגעות מגוונות הם האישות חיי לחשיבות מונה שהוא הסיבות היא "שיפתח האדם בעצמוהראשונהבתחומים רבים ומניעים שונים.

את הרגשת נעימות חיי האישות בכל סעיפיהם כדבעי, עד שתתבזה . כלומר בשביל להרגיל את58בעיניו ההנאה העלובה של ההרהורים..."

עצמו להימנע מהרהורים שיביאו להוצאת זרע לבטלה ושאר איסורים, השנייהעליו לפתח את הרגשת הנעימות של חיי האישות המותרים.

קשורה בשלום בית: "היינו שהנאת הבעל ואשתו זה מזו, משימה שלוםועל כל פשעים תכסה אהבתם..." .59ביניהם גם בשאר ענייני סכסוך,

או זוג ש'לא הולך להם', רבים הרבה, רואה והוא מוסיף שאם אתה נחת מצאו "שלא היא שהסיבה הגיוני השנייה, כלפי אחד קרירים

הסיבה מזה". זה עוזריםהשלישיתמתשמיש האישות, ש"חיי היא לחיי צריכים אדם בן להיות שכדי והמידות... הנפש בתיקון הרבה

.60האישות, הפורצים את מסך הברזל של אהבת עצמו..."

אשתו, לעורר את על הבעל הטרי איך הוא מתאר החיבור בהמשך ולהביאה למצב בו תתאווה אליו. הוא מסביר להכינה למפגש המיני, שהקצב של האישה שונה מהקצב של הגבר, ושהיצרים המיניים שלהם שונים מאד. הוא מאריך בעצות כיצד לנהוג עם האישה, בעדינות, בנעם

ובסבלנות.

הוא מקל ומתיר לבעל שלא לפרוש במהירות בסוף הביאה, בשביל לא להקשות ולצער את אשתו. אגב אורחא הוא מדבר גם על תדירות קיום היחסים בשנה הראשונה לחתונה. "כי בחודשים הראשונים, ויש לומר

. 61כל שנה הראשונה, אין לו למנוע מלבעול בכל עת שירצו..."

היחס העולה מדבריו הוא חיובי מאוד לחיי האישות, והוא מפתיע בהיותושלא בצורך על לדבר מרבה הוא חרדי. ישיבה ראש בידי מחובר הרבה החשיבות על רבות מדבר הוא יתרה. בפרישות להחמיר שבהנאה גם לאיש וגם לאישה, וגם מצרף הדרכות מפורטות כיצד לענגיפה לצדיקים הינה את האישה. היחס שעולה ממנו הוא שהפרישות

גדולים ולא לאנשים צעירים בתחילת חייהם המשותפים.

' הרב קנוהל מגלה לנו כבר במבוא את יחסו לחייעת דודיםבחוברת '"המגמה את החוברת: הסיבה שבגינה כתב זו מכך ויותר האישות, היא שבהם, המעשית להדרכה מעבר שלהלן, בדברים העיקרית וכך ראוי להתייחס לכל להראות שחיי האישות הם חיים של קדושה, הגופניים הצרכים סיפוק שמלבד לכל, ברור אלו. למעשים הקשור לחיי האישות חיי של העיקרית התרומה אדם, כל אצל הקיימים ובבניין נדבך חשוב המשפחה היא דווקא בהתעלות הרוחנית שבהם, בחיי האהבה של בני הזוג. תפיסת חיי האישות כמצווה, וממילא כחלק מחיי הקדושה של 'ישראל קדושים', שופכת אור על חיים אלו, מרוממת

רוחנית" להתעלות הזוג בני את ומביאה פותחת62אותם, החוברת . לרב קנוהל להדגיש קדושה'. חשוב 'חיי בפרק העוסק בשאלה מהם

קדוש63שגם מי ש'רק' שומר על ההלכה, ולא מחמיר על עצמו יותר מכך יקרא לו. הקדושה בחיי האישות מתבטאת בכמה פנים וביניהם: קיום

.6 – 5שם עמודים 55.8עמוד 56.9עמוד 57.10עמוד 58.11עמוד 59.12עמוד 60.27עמוד 61.5'עת דודים' עמוד 62

זה, עצם הזוג במעשה המצווה בשמחה, הדאגה לשמח להנעים לבן בין השניים. הוא מסביר ש" והנפשית מצוות עונההדביקות הרוחנית

ורבייה, ולכן חיובה אינו תלוי ביכולת אינה תלויה במצות פרייה שחיי למדים אנו זה מחיוב אישות. חיי מאותם להרות האישה האישות לא נועדו רק לשם הקמת הדור הבא, אלא התורה רואהלאשתו, האיש שבין היחסים ממערכת כחלק עצמי, ערך בהם

.64"ואחד הביטויים החזקים ביותר לאהבה שביניהם

" )היחסים(, הוא טובע כלל: קיום המצווה הכללבהתייחסו לתכיפות בדבר זה, שיעשו הדבר ברצון שניהם, ועל ידי כך תרבה אהבתם.

". כלומר, התכיפות תלויה65ואז יבוא לקיום מצוה זו בדרך השלימהוברצונותיהם. גם הוא, כמו מחבר הקונטרס 'שלום בהם, בהסכמתם כשהם הראשונה, שבתקופה בחשבון לקחת ש"יש מסביר אוהלך', לומדים איש את רעותו, הם יזדקקו ויהיו מעוניינים בתכיפות גדולה יותרבתקופה בעיקר זה, צורך פסול... כל בכך אין האישות. חיי בקיום הראשונה של הנישואין, הוא טבעי, ואין למי מהם לחוש תחושת אשמה

. הרב קנוהל66ואי נוחות שמא הוא או בן זוגו תאוותן חסר תקנה וכדומה" מזמין את בני הזוג לברר פערים ביניהם בחיי האישות בשיחה פתוחה

ביניהם.

גם בחיבור זה מודגשת החשיבות של קיום חיי האישות מתוך התכוונות,הריכוז המאפשרת, האווירה יצירת הצדדים. שני של והנאה חיבה והנפשי, המגע העדין, ההתחשבות בשפת הגוף של הצד המחשבתי וזהו, הוא השני – כל אלה חשובים מאד. מעשה האישות אינו 'אקט' תהליך ארוך, המביא לקרבה בין בני הזוג ודורש מהם לא מעט סבלנות, התחשבות והתאמת עצמם לבן / בת הזוג. הרב קנוהל מרבה להדגיש שאין הגבלות רבות על המעשה עצמו, שהעיקר הוא שתהייה הסכמה

בין בני הזוג על האופן, התנוחה, הקצב, התדירות וכו'.

באחת מהערות השוליים בסופה של החוברת, מתייחס המחבר לדעות השונות במקורות בשבח הפרישות, דבריו שם משקפים, לדעתי, את יחסו הכללי אל היחסים. "גם בעניינים אלו של מוסר וחסידות יש חילוקיועל כן נראה לענ"ד שדברי הפרישות ראויים גדולי ישראל, דעות בין לפרושים, ולא להדרכת הציבור כולו. יתירה מזו – רבים מגדולי ישראל בדורנו המליצו גם לבני תורה הנוהגים במידות חסידות שונות, לנהוג בעניין זה כפי הדרך שתיארנו, ולא כפי הדרכת השולחן ערוך )המעודד

. הערה זו מבטאת יפה67פרישות וסגפנות בחיי האישות, הוספה שלי(..." את דרכו של הרב קנוהל בחוברת זו, יחסו לחיי האישות הוא כאל דבר חיובי, בריא, טבעי ומצוותי. חיי האישות קשורים לדעתו לשלום הבית, ל'ושמח את אשתו', לבריאות הנפשיות ולמצוות פרייה ורבייה, ולכן אל

לנו להקל ראש בהם או במיעוטם.

' ובחוברת האישות.עצם מעצמיבספר לחיי מעט שונה יחס עולה ' יסוד על קדושה", שרק כך ואחר ש"חיים מדגיש אבינר הרב אמנם האהבה והאחווה בענייני הזיווג, אפשר לבנות לאחר מכן קומות עליונות יותר של קדושה וטהרה. היחס הכללי שעולה מדבריו הוא שחיי האישות הם דבר טבעי, החשוב לשלום הבית ולהבאת הילדים, אך שמדרגת הפרישות גבוהה יותר. אמנם אל לו לאדם לקפוץ למדרגת הפרישות וההגבלה לפני זמנו, אך עליו כל העת לשאוף לשם. הרב אבינר דואג כל הזמן להזכיר לנו שלמרות שחשוב מאד לחיות חיי אישות נורמאלייםחיי של הראשונות בתקופות לפחות ואהבה, שמחה של ופשוטים, הנישואין. למרות כך, עלינו לשאוף כל הזמן שיום יבוא ונגיע למדרגת

68הפרישות והקדושה, את מושג הקדושה הוא מפרש כמו דברי הרמב"ןשעל האדם לגדור עצמו גם במותר לו )בחיי האישות לדוגמה(.

כפי שמפרש הרמב"ן את מושג הקדושה. עיין רמב"ן על "קדושים63תהיו", ויקרא, י"ט ב'.

. ההדגשה במקור.10'עת דודים' עמוד 64. ההדגשה במקור.11שם, עמוד 65שם.66.54, הערה 41 – 40עמודים 67ויקרא, י"ט ב'.68

6

המחבר מייחס משקל גדול להגבלותיהם של חז"ל בקשר לחיי האישות, גם אם הדברים אינם הלכה גמורה. לדוגמה הוא נשאל בקשר למקלחתועונה "אך האמת חייבת להאמר שאין זו דרך משותפת של בני הזוג צניעות, ולאדם צריכה להיות שאיפה להוסיף יותר ויותר צניעות, טהרה

ההרחקות69וקדושה" האיסורים, את הרבה מדגיש כללי ובאופן . הוא גם מסביר הזוג. אמנם בני בין והדברים שאינם ראויים לעשות היא הכללית ההרגשה אך ובריאים, נורמאליים הם האישות שיחסי

שרצוי וכדאי לשאוף לקדושת פרישות ככל האפשר.

לגבי הנאה, הוא מסביר שטוב שנהנים אך אין זה נורא גם אם לא. ביחס להנאת האישה מחיי האישות הוא כותב "מה שאין אשתך נהנית בשעת החיבור אין זה אסון, זה קורה לנשים רבות, והעיקר שהיא אינה סובלת

". 70מזה

לפרישות מוקדשת שהחוברת "בוודאי המחבר: כותב החיבור בסוף ולקדושה, אך אין זה עניין של כמות, אלא הכיוון הכללי לשאוף כלפי מעלה, ויחד עם זה לא להרוס את האנושיות הפשוטה, אלא אדרבה על יסודה לבנות קומות עליונות יותר, מתוך סיוע לכל אחד לעלות מהמקום

. הערה זו ממצה, לדעתי, את כיווניו של הרב אבינר71שבו הוא נמצא" מותרת ואף72בספר. לאנשים הפשוטים "המסובכים בקשיים ובחטאים"

מהנים אישות חיי של והנורמאלית הפשוטה החיים הנהגת ראויה במסגרת ההגבלות. אך על כל אדם ועל כל זוג לשאוף לקדש את עצמםאו יותר, נעלות מטרות לשם אלא הנאה לשם יחסים לקיים ולא

שעליהם על כל הפחות למעט בהנאתם ולהגבילה.

לסיכום, נראה שגם החוברת 'עת דודים' וגם הקונטרס 'שלום אוהלך'יחסי האישות. כמובן שאינם מתירים את נוקטים גישה חיובית כלפי ולא של והנאה האסור, אך האווירה בחיבורים הללו היא של שמחה הגבלה ואיסור. גם 'עצם מעצמי' מעודד טבעיות ונורמאליות, אך נראה שהוא מדגיש יותר את ההגבלות. מעבר לכך, חשוב לו מאוד להציב את מודל הקדושה והפרישות כמדרגה שעל כל אחד מאיתנו לשאוף אליה,

גם אם היא אינה מתאימה כעת.

ה.סיכום

מגזרים תתי שלושה משקפים בעבודה שנסקרו החיבורים שלושת בקרב הציבור שומר המצוות. הקונטרס 'שלום אוהלך' נכתב בידי ראש ישיבה 'חרדי' וכוון לציבור החרדי. הספר 'עצם מעצמי' נכתב בידי מנהיג

'עת דודים' נכתבה בידי רב קיבוץ דתי73ציבור שמרני דתי. החוברת לאומי ומיועד לציבור הזה. במפתיע, גם הקונטרס ה'חרדי' וגם החוברת 'עת דודים' מגלים יחס אוהד, חיובי ומלא חיוניות בקשר לחיי האישות.בהגבלות יותר המתמקד יחס משתקף מעצמי' 'עצם בספר דווקא

וסייגים ושואף לחנך לחיי קדושה ופרישות.

מעבר לכך, כל חיבור משתמש בשפה שבה מדובר ה'מגזר' אליו הוא מיועד. הקונטרס 'שלום אוהלך' עמוס בציטוטים ומובאות מן המקורותשפה מעורבות מעצמי' 'עצם בספר משתמש. הוא בה השפה וזו מודרנית ושפה מן המקורות, כאשר דווקא במונחים ה'צנועים' הוא בוחרהמכוונת דודים' 'עת בחוברת המקורות. בשפת ולהשתמש לרמוז דבר, לכל מודרנית היא השפה יחסי, באופן ופתוח, מודרני לציבור ולא המקורות מועטים והמחבר מבהיר את הדברים בפשטות ופירוט

ברמיזה.

.141'עצם מעצמי', עמוד 69.89עמוד 70.145עמוד 71שם.72שיש המכנים אותו חרדי-לאומי.73

שלושת החיבורים מפרטים מאוד, כל אחד בשפתו, עד לרמה פיזיולוגית מרובה. כל אחד מהם יצא בפורמט מעט שונה, אם כקונטרס ללא שםכספר ואם לספר, המצורפת כחוברת אם הוצאה, ושנת מחבר

שנה.15שתחילתו בחוברת שיצאה לפני כ

שלושת החיבורים מגלים לנו מעט, על הניסיון להתמודד עם הדרכתהחתנים והכלות בטרם חתונתם לחיי האישות.

פרק שני – ההכנה הפרונטאלית לחיי האישות

לחיי בהכנה העוסקת הספרות את הראשון בפרק שסקרתי לאחר האישות והעוסקת בהם, ברצוני לעסוק בפרק זה בהכנה הפרונטאליתוהעיסוק הנושא, רגישותו של עקב בטרם חתונתם. זוגות שמקבלים המועט בו, אין נתונים רבים עליה. לכן, הדרך שבה בחרתי על מנת ללמוד את הנושא היא באמצעות ראיונות. ראיינתי גבר שעבר הדרכתואישה שעברה חתנים לפני חתונתו, לפני כחמש שנים כאשר נישא, הדרכת כלות בטרם חתונתה לפני זמן דומה. בראיונות איתם, ניסיתי ללמוד את נושא ההדרכה, לשמוע מהם אם היו מרוצים ממנה, מה היה חסר בה, והאם היה לה המשך לאחר החתונה. קווי הדמיון בין הראיונותהעוסק חתנים מדריך ראיינתי בהמשך מחשבה. ומעוררי מפתיעים בהדרכה כבר שנים רבות, במטרה ללמוד על ההדרכה מהצד השני,הנושאים את רואה הוא איך לו, חשוב מה לשמוע המדריך. מצד שינוי במשך עברה האם ההדרכה שלו שמעסיקים את המתחתנים,

השנים שבהם הוא מדריך, ועוד.

המגמה שלי בראיונות היא לבדוק כמה דברים ספציפיים: האם במהלךנוגעים? האם ההדרכה עוסקים בהכנה לחיי האישות? באילו נושאים בין המדריך נוצר שיח פתוח רלוונטית לחיי הנישואים? האם ההכנה למודרך? האם נשמר הקשר בין המדריך למודרך? האם, במבט לאחור, היו המודרכים לומדים שוב עם אותו מדריך? מה חסר להם בהדרכה

שעברו?

מה ולגשש, להרגיש לשמוע, ניסיתי אלו, ספציפיות לשאלות מעבר את המרואיינים בידי להשאיר ניסיתי המתחתנים? את העסיק האפשרות לכוון את הראיון לכיוונים שמטרידים אותם. זאת באמצעות,לניואנסים ורגישות מראש, שכתבתי הראיון לנוסח היצמדות אי המחקר של ראשוניותו עקב המרואיינים. של בתשובות המוזכרים

, שאינו מנסח שאלת מחקר אחת ומנסה74בנושא, זהו מעין מחקר גישוש להשיב עליה. זוהי עבודה שמטרתה לגשש ולבדוק את ה'מצב בשטח',ואת מההדרכה, שלהם הסיפוק ומידת הנישאים הצעירים את המדריכים. כחלק ממטרה זו, וכניסיון לראות 'תמונת רוחב' רחבה יותר,

זוגות,20, שהשיבו עליו כ75על המצב הקיים בציבור, ערכתי סקר אנונימייחסי על בדגש עברו שהם לחתונה ההכנה על אותם שאלתי ובו האישות. כחלק מהסקר הם נשאלו גם על הבעיות שהיו / קיימות ביחסילאחר הדרכה או לייעוץ פנו אליהם האנשים ועל ביניהם, האישות החתונה. אפשר לומר שבאופן כללי, השאלה שעומדת מאחורי העבודה

הזו היא האם ההכנה לחיי האישות בטרם החתונה הינה מספקת?.

השתדלתי לא לערוך כמעט את הראיונות, ולהשאיר אותם כמו שהם דוברו, מתוך מחשבה שהנימה, והטון שבו נאמרו הדברים, משתקפיםבנושאים מעט במילים האותנטיות בהם משתמש המרואיין. במיוחד

מחקר גישוש משמש להכרה ראשונית של נושא המחקר. התוצאה74 הסופית של מחקר הגישוש היא סידרת השערות שתיבדקנה בשלבי המחקר האחרים. מכיוון שמחקר הגישוש נועד בעיקר לגלות, להכיר ולחשוף מידע כללי על שדה המחקר, ולא לאמת ולסתור השערות,

שיטות המחקר שלו שונות בדר"כ משיטות המחקר בשלב בדיקת ההשערות. במחקר גישוש נהוג לערוך תצפית או תצפית משתתפת,

לנהל שיחות, או ראיונות פתוחים עם דמויות מרכזיות בקבוצה הנחקרת.עריכת מחקר גישוש חיונית במיוחד כאשר החוקר בודק נושא

בשדה מחקר שהוא זר לו לחלוטין ואין מקורות כתובים נגישים בנוגעאליו.

.38הדרך בה נשמרה האנונימיות מפורטת בתחילת נספח א' בעמוד 75

7

רגישים, מאוד חשוב גם הטון והסאב-טקסט שנאמרים, ולא רק התוכן.השמות בראיונות הינם בדויים בחלקם, על פי בקשת המרואיינים.

א. ראיון עם אייל – "חייתי בתחושה שלא מדברים על זה".

אייל הוא גבר נשוי כבר כחמש שנים, יש לו בן ובת בגילאי חודשיים 3ושנתיים וחצי. אייל למד בישיבה תיכונית ואחריה ישיבה גבוהה, שירת

שנים בצבא וגר מאז חתונתו ביישוב דתי.

עברת הדרכה לפני החתונה?

כן

עם מי למדת? מה הוא היה בשבילך?

למדתי עם צ'. אני לא זוכר איך בדיוק הכרתי אותו. כשאני הייתי בתיכון הוא הצטייר בעיני כדמות דתית וחיובית באופן כללי. הוא למד בישיבה הגבוהה, אני הייתי חמשוש. הוא היה כזה מהחבר'ה שמדברים איתם. ככה זכרתי אותו, ולא יצרתי איתו ממש קשר. אתה יודע שיחה פה שיחה

שם.

בכמה שנים הוא גדול ממך?

שנים.10בערך

הוא עוסק בהדרכת חתנים?

אני חושב שכן, עד היום.

איך היה הלימוד?

זה היה מאד נחמד. היינו נפגשים בבתי קפה בירושלים והייתה אווירהטובה.

באיזה נושאים ההדרכה נגעה?

תכל'ס רק הלכה, היינו לומדים. אני הייתי אומר לו שזה נשמע לי סבבה. אבל שאני לא יודע מה לעשות עם זה. והוא היה אומר לי שזה באמת טיפה רחוק לשמור על דברים שלא שמרת עליהם לפני החתונה. הוא מאוד השתדל להדגיש שהוא לא נותן לי חותמת כשרות "תזרום על מהזוכר אני והבחירה שלי. את הדברים בפני מניח הוא שאתה", אבל ששאלתי אותו על מניעת הריון מה עמדת ההלכה. והוא אמר לי "חד משמעית לפי ההלכה זה אסור. כאילו אולי כמה חודשים ככה לנשום וזה, אבל היא לא מאפשרת". אני זוכר גם שם את המקום שהוא אומר לי זאת ההלכה ולך יש בחירה. אבל הוא עמד בצד של ההלכה. אולי

הוא הסכים לדבר על התסכול מזה, שזה קשה - אבל זאת ההלכה.

עניין אותך ללמוד את ההלכות?

זה כן היה אישו. הייתי מוכרח להתמקם מול זה. אולי זה היה ברור שזהלא בדיוק מה שיהיה. אבל היה לי חשוב לדעת אותה.

ואתה מצידך רצית שההדרכה תעסוק בעוד דברים חוץ מההלכה?

זה רוצה את הייתי מינית, אבל הכנה רוצה הייתי היא שאני האמת שלושה חודשים אחרי החתונה. אז הייתי בעניינים, הייתי בשפה, הבנתי על מה מדובר. מראש לא הייתי יודע על מה מדובר, זה היה על ריק

כזה. לא התנסיתי במשהו.

זה עניין אותך )הכנה מינית(?

בטח, זה מאוד עניין אותי. זה לא הטריד אותי, לא הייתי בסטרס.

לא היו לך חששות ולחצים?

היינו ביחד בזה אני ואשתי, דיברנו על זה. ידענו שאנחנו הולכים לקראתמשהו מעורפל.

הוא מיוזמתו לא פתח שיח על יחסי אישות?

תכל'ס לא. אני חושב שהיה בזה משהו מאכזב. עכשיו כשאתה אומר את זה, אני שם לב שגם אני שבוי בתפיסה הזו שעד שלא מתנסים ביחסים אין מה לדבר על זה. היום אני מוצא את עצמי מדבר על זה עם אחים שלי ואנשים שלא התנסו ביחסים, מביא להם דברים משלי. ואני, למרות שאולי להם זה לא מתאים, אבל לי זה היה מאוד עוזר אם מישהועל תכל'ס איתי מדבר וואלה, אותי. משתף חוויות, לי מספר היה הדברים עצמם. עושה לי איזה, איך להגיד, קודם כל מספר לי בצורה הכי פשוטה על מעשה יחסי המין. מדבר איתי על זה, מספר לי איך זה,זה עם פרקטיקה, עזוב זה. בתוך מרגיש אתה איך לשמוע לי נותן זה. על לדבר מי עם לי שאין הרגשתי ההרגשה. איך אבל נסתדר, בחברה שחייתי בה לא מצאתי שיח על זה. אחר כך נחשפתי. זה מענייןוהחברים דיברו. לא בזה והתנסו נשואים שהיו הדתיים החבר'ה כי הדתל"שים שלי איימו עלי בשיח שלהם על זה, בגסות הזו. כמו בצבא.

אבל כן הייתי מעדיף שמישהו יבוא ויפזר את הערפל בנושא הזה.

לא היו לך אז חברים שאיתם יכולת לדבר על זה?

וחצי. בעצם לא כזה צעיר. היה לי חבר23שמע, קודם כל הייתי צעיר בן אחד מאוד טוב שהתחתן והכל, אבל הוא תפס קטע דוסי ונעלם. ולא

דיבר. לא, בתכל'ס לא היה לי.

חוץ ממיניות יש עוד נושאים שההדרכה לא עסקה בהם והיית שמחאם הם כן היו נוכחים שם?

אני חושב שיש להדרכה אלמנט של הדרכה זוגית. אם אני היום אדריךזה אם תקשורת, שחסרים: הדברים על אסתכל ואני האנשים את מודעות, פתיחות לדיבור על יחסים. אז כן - להשלים, לשים את הפוקוס כמו מן אינסטנט של טיפול זוגי. אפילו אם אתה פוגש רק אחד מבני הזוג. זה מאוד חשוב בעיני. כי באמת, הניסיון - יש לו המון מה לתת גם ביחסים וגם לא ביחסים. ואצלי זה היה חסר. אני חושב שאחת הסיבות זה שאולי אצל מדריכי החתנים הניסיון הוא באמת לא תמיד בשל. יש מצב שמדריך חתנים לא מבין כלום בזוגיות, אני מניח שחלקם באמת לא מבינים. אבל אם כבר הדרכת חתנים שהיא ראויה היא הדרכה זוגית והכוונה אישית: "אתה מפוספס פה. בוא תלמד את העניין הזה". אובעיקר בהחלט, לקרות, שאמורים לתהליכים כותרות לתת לפחות באספקט הזוגי. ספציפית בסיפור שלי, וזה גם קטע זוגי, הרגשתי שאין הכלה למקום שלי, ז"א אני בא כבר ללמוד עם מישהו שהוא דמות דתית בשבילי ואני מביא את המצב שלי שהוא סבוך ומעורפל. ואני מרגיש שאין לזה שפה. ז"א השפה היחידה שהייתה זה להתמקם מול זה ולהגיד לי תישאר עם זה, תעשה את הבחירות שלך, שזה כבר היה מקום פתוח בשבילי. ז"א הוא לא ניסה לקחת אותי למקום שלו, אבל הוא גם לא ידע לבוא איתי למקום שלי. בכלל, להתערב שם, לעזור לי לקבל החלטות בצורה מאוזנת עם עצמי. לא, יש הלכה וזה הכלי היחיד שאני יכול לתת לך בשביל לעזור. וואלה זה חסר מאוד, זה מאוד חלקי כאילו מן כסת"ח.

עזוב, דבר איתי.

נושאים העלית לא למה מספיק? פתוחה אוירה הייתה לא מעצמך?

כלים לי נתן ולא שלי לתסכול חזר הזמן כל השיח אבל העליתי, ז"א מוצא איזשהו ופרקטיקה איך אני ממקם את עצמי מול ההלכה. מקום שהוא מאוזן לי. את זה הייתי צריך לעשות לבד. וזה לא רק מקום שאני מוצא את עצמי מול ההלכה. פתאום נכנסת שם גם בת זוג ואיפה היא שגם לה יש את המקום שלה. זה דברים שצריך ללמוד שפה איך לעשות אותם, ואם כבר הדרכת חתנים אז זה מה שאני חושב, שצריך גם למקם את עצמך מול ההלכה גם למקם את עצמך מול בת הזוג, להבין שיש פה עוד מישהו. בוא נגיד שאני בא בצורה חיובית ואני נורא רוצה לשמור על ההלכה אבל יש פה עוד מישהי. איפה היא? ברור שאני צריך למצוא איזו שפה משותפת איתה. גם אם אני מנסה ואני טרוריסט

8

מהבחינה הדתית שלי, אבל חייבים למצוא שיח סביב זה, והשיח הוא חייב להיות פתוח, וחייב להיות גמיש, כי אחרת, מה אתה מדבר איתי על כל מיני דברים אבל בסוף אתה קובע לי שורה תחתונה של מה הולךלהיות. אז מה השיח פה? זה דברים שהם חסרים לי. לא פגשתי אותם.

יש משהו שההדרכה עשתה לך בו טוב? הכינה אותך?

אני נזכר במשהו שככה, בשיח סביב ההנאה שלי, שחשוב שאני אהנה. ומשהו שמה מיקם,לא את ההנאה שאני מהנה מישהו אחר, אלא דווקא את ההנאה שאני צריך ליהנות שזה משהו שהוא עד היום משמעותי לי. אני לא בטוח שלקחתי את זה דווקא משם, אבל זה משמעותי. בטח שלשמוע את זה ממישהו עם כותרת הלכתית, זה היה טוב. וכן חשוב, אתה יודע מה? זה משהו שאני כן אומר. אם אתה כן בשיח עם ההלכה וכן יש לך איזושהי תנועה מול הדבר הזה, אז עדיף לדעת את ההלכה. כי אם אתה לא יודע אז אתה כל הזמן בתחושה שמשהו לא בסדר עם זה,

וכשאתה יודע אתה יודע גם מה בסדר ואז זה משחרר משהו גם כן.

שמרת על קשר עם מדריך החתנים?

לא.

למה?

כי לא היה כל כך כנראה סביב מה. לא הייתי רוצה לשמור איתו על קשרכי סביב מה שהיה שם לא היה כל כך על מה להמשיך את הקשר.

בקשר מישהו עם להתייעץ צורך לך שהיה תקופות זוכר אתה למיניות?

היום לא. אבל היו תקופות שהיה חסר לי מאוד. היו תקופות שמאוד הייתי צריך מישהו, ולא היה לי. ממש לא. חייתי בתחושה שלא מדברים על זה. אני ממש זוכר איך זה הלך ונפרץ אצלי, כשפתאום איזה שכן זרק לי במשפט "אצלנו כל טבילהבמקווה אנחנו מתלבטים אם בכלל ללכתידעתי - לא וזה לא פתח שיחה. אז כשהוא הביא לי את זה לטבול" לקחת את זה. ואחרי כמה זמן זה נפתח איתם מאוד. היום אנחנו כן מדברים איתם על זה בגלוי. גם בשיח זוגי. זה ממש הפך להיות דבר פתוח, כאילו, התבגרנו, בסדר, אפשר לשחרר. אבל אז הרגשתי שאני פורץ את הגבולות הזוגיים, כאילו אם אני אשב איתך ואדבר על מצב היחסים שלי אני כאילו חושף את אשתי למקום לא בסדר. היום אני מבין שזו תפיסה מאוד דתית באיזו שהיא מידה. היום אני בהפרדות מהזוגיות שצריכות להיעשות, כאילו, אני יושב איתך, מותר לי הכל. היום זה מאוד ברור לי שאין את התפיסה הזו של זוגיות של להגן על מישהו.

אני ממש חושב שזו טעות.

היה לך ניסיון מיני לפני החתונה? באת עם ידע מיני?

לא, לא היה לי. הגעתי בלי.

ולמרות זאת לא היו לך חששות?

הנושא העסיק אותי אבל לא מקום של חשש. כי היה ביננו שיח פתוח על זה לפני החתונה, הייתה תחושה שזה משהו של שנינו שמונח ביננו. כשאתה מבין שיש לזה כלים של שיח אז אתה יודע שגם כשזה יהיה מביך, וואלה זה יהיה מביך, אז זה יהיה מדובר ואז הכל מתפוגג. במידה מסוימת אני מרגיש שלפני החתונה זה היה נראה לי שזה פשוט יותר ממש שזה באמת. היום אני חושב שזה יותר מורכב. זה לא שהכל נפתר בהבנה שאפשר לדבר, כי קודם כל לא מספיק להבין אלא צריך גם

לדבר, וגם לא תמיד מגיעים לזה.

לחיי בקשר שלך למדריך בפתיחות משהו לומר יכול היית אם האישות מה היית אומר לו?

לקחת זה אחד כבר. הזכרנו בעצם שלי הביקורת שאת חושב אני בחשבון שבן אדם באמת בור ולשתף בחוויות של הדבר הזה. היה לי מאוד טוב אם זה היה נעשה ואני חושב שיש פחד, שאצלו היה פחד מהדבר הזה, שזה באמת דבר מוזר. כי אם הוא לא מדבר עם חברים שלו על הדבר הזה אז בטח הוא לא יבוא מול מישהו שהוא בעמדה של

מודרך וידבר איתו. לי זה היום יותר פשוט כי וואלה תן לי היום להדריך חתנים ואני אלמד אותם את מה שחשוב, כאילו אז כן מה שחשוב זה

דברים שאפשר להביא אותם גם בפלטפורמה ההלכתית.

אתה מרגיש לגבי חבר'ה שאתה מכיר, ממה שאתה שומע,המיניותמעסיקה אותם טרום החתונה?

אני כבר לא עוקב, צברתי מזה פער. אני לא יודע.

בימים שהתחתנת, כשהחבר'ה התחתנו זה היה נושא?

הבורות אלא כתופעה, החששות אם יודע לא אני חושב שכן, אני וההשלכות שלה בהחלט. אני חושב שזה חשוב מאוד. זה הרושם שלי.

האם בת הזוג שלך עברה הדרכה?

כן.

ספר לי על ההדרכה שלה...

תראה, היא לא חיפשה משהי שתדבר איתה. זה לא מה שהיא הייתה צריכה. ובקטע הזה היא הייתה מאוד רגישה אליה והיא ענתה לה על הצרכים שלה, שהם היו שונים מאוד משלי ומהסטנדרט. היא לא רצתה לפתח שיחה, והיא לא רצתה להיפתח ולהיכנס לערבוב סביב זה, היא

רצתה להיצמד להלכה וזה מה שהן עשו.

וזה היה טוב לדעתך?

זה היה טוב לה, אבל זה לא טוב בגדול, זה לא מודל. יכול להיות שאם היא הייתה עם מישהי אחרת היא הייתה מתמקמת שונה במקום אחר,

כי היא הייתה מתאימה את עצמה לאשתי.

אם היית יכול לומר לכלל האנשים שהם לפני חתונה. מה הייתאומר להם?

אני אומר לפתוח את הראש, לדבר עם אנשים. אני הייתי אומר קחו את המדריך חתנים, נתן משהו? על הכיפאק. לא נתן? לכו למישהו אחר. לא יודע, למטפל מיני. קחו ממנו איזה פגישה או שתיים לפני שאתםאת לכם ישנה לגמרי, אחר כיוון לכם ייתן לחתונה, באים הפרספקטיבה, בתוך גבולות ההלכה. היום לרוב מדריכי החתנים אין את הכלים, כי נדיר שהם בעצמם ידברו על זה עם חבר, שיחה מינית זה משהו גס כל כך, אז הם לא צוברים שיח סביב זה. אין להם בעיקר את היכולת לדבר על זה. עוד פעם, בשביל להיות טוב במיניות אתה צריך להיות טוב בקשר זוגי, אתה צריך לדעת ללמוד אחד את השני, וזה עוד משהו - שאני לא יודע אם מדריכי החתנים הם מודל לזוגיות בכלל. אזההדרכת נושאים שהם לדעתי עולמות של עוד שני פה כבר שמתי חתנים הנדרשת. אם באמת המדריך עונה על הדברים האלה אז זה

מדהים.

אם היית יכול לומר משהו לכלל מדריכי החתנים מה היית אומר?

", לגמרי, ממש.76"אילמלא אצבעותיך ההדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד וואלה קצת ענווה, באמת, מול העולם. זה העניין, שהענווה שהם מוכניםהעולם, מול גם ענווה יש אבל ההלכה, עולם מול ענווה זה לקלוט העולם התקדם, העולם עשה כמה צעדים, תפקחו את העיניים, אני חושב שהן נפקחות. אני מדבר באמת על איזה עולם מאוד אורתודוכסי שאני מדמיין, אני לא חושב שזה עולם הדרכת החתנים היום, אני מניח שהוא עשה כמה צעדים. אני מנחש שהוא עוד לא ממוקם במקום פתוח

מספיק.

ב. סיכום הראיון עם אייל

ציטוט משירו של מאיר אריאל "מדרש יונתי".76

9

אייל מתאר את המציאות שמתרחשת ברוב הדרכות החתנים והכלות, למיטב ידיעתי. החתן או הכלה לומדים עם מדריך/ה שהם אינם בקשר אישי איתו/ה קודם לכן. נקודה זו חשובה בעיני, כי לדעתי חשוב מאוד שהשיח בין המדריכים למודרכים יהיה פתוח ומאפשר אינטימיות, בנוגע ליחסי האישות בתקופה של טרום נישואין. במסגרת התקופה הקצרה בה נפגשים עם המדריך קשה מאוד ליצור קשר עמוק וכן, כך שתהיה הרגשה נוחה להיפתח, להיחשף ולשתף בנושאים אינטימיים. כתוצאה מכך, גם לאחר החתונה רוב הזוגות לא יפנו למדריך/ה שלהם להתייעץ

איתו בנושאי יחסי האישות גם במקרה שיזדקקו לכך.

הלכות טהרת בלימוד ורק, אך כמעט התמקדה, אייל של ההדרכה המשפחה. הוא מעיד שלמרות שהיה שמח אם היא הייתה עוסקת גם בנושאים אחרים, הוא קיבל הרגשה מהמדריך שזהו ה"כלי היחיד שישומסרב פתוח לא שהמדריך הרגיש שהוא מספר אייל להציע". לו להיחשף, עקב כך שאין אדם איתו הוא נחשף ומשוחח על הנושאים האינטימיים האלו. "כי אם הוא לא מדבר עם חברים שלו על הדבר הזהאז בטח הוא לא יבוא מול מישהו שהוא בעמדה של מודרך וידבר איתו".

אייל נוגע בנקודה שתעלה שוב בהמשך, הוא הרגיש שההדרכה לחיי . הוא מתאראחרי החתונהאישות תועיל יותר אם היא תגיע בעיקר

מצב שבו לפני החתונה הוא חשב שיחסי האישות הם דבר פשוט יותר ממה שהם באמת. הרצון להדרכה לאחר החתונה מעיד, לדעתי על שני דברים, האחד – הרגשה שלפני החתונה לא באמת מבינים לקראת מהלאחר שמיד שבתקופה – השני "ריק", על היא וההדרכה הולכים, מתאר להתייעצות.אייל וכתובת עזרה הדרכה, צריך הזוג החתונה, תקופה קשה מיד אחרי החתונה שבה היה מאוד שמח לייעוץ והדרכה בנוגע ליחסים, או אף רק למישהו שיוכל לדבר איתו על הנושא, אך כדבריו "הרגשתי שאין לי עם מי לדבר על זה... חייתי בתחושה שלא מדברים על זה...". נושא זה יחזור בראיונות בהמשך וגם יעלה פעמים

רבות בסקר.

בראיון אייל קושר בין השיח הפתוח שהיה בינו לבין בת זוגו על יחסי האישות לבין חוסר החשש שלו מקיום היחסים לראשונה בחייו. על מנת לבדוק אם הסיבתיות שהעלה אייל – שיח פתוח מפחית חשש – נפוצהלפני הזוג בני בין השיח אודות בסקר הוספתי שאלה זוגות, בקרב

החתונה ואחריה.

האם משמעותי, מאוד בנושא שנוגעת נקודה בראיון מזכיר אייל צריך אייל, לפי חתנים, מדריך כלומר, להדריך? יודעים המדריכים להדריך את המתחתן ולהכין אותן לעולם של מיניות ולעולם של זוגיות.האם בכלל". לזוגיות מודל החתנים הם יודע אם מדריכי לא "שאני למדריכים שמכינים את בני הזוג לנישואיהם יש זוגיות טובה? האם יש להם תקשורת בריאה סביב יחסי האישות? האם יש בהם מוכנות לשיחהקריטריונים כאחד בחברה נתפס זה האם אינטימיים? בנושאים להיותם מדריכי חתנים או מדריכות כלות? או שמא מדריך חתנים טוב הוא אדם הבקיא בהלכות נידה, ומדריכה טובה היא היודעת להטעים

וליישב את האיסורים של טהרת המשפחה.

ג. ראיון עם יפעת– "להבין שאני לא לבד"

שנים, יש לה שני בנים בגילאי שלוש וחצי5יפעת היא אישה נשואה כ ושנה. היא למדה באולפנה, ולאחריה במדרשה, כיום היא גרה בגבעת

שמואל.

עברת הדרכה לפני החתונה?

כן.

עם מי? מה היא הייתה בשבילך?

עם ד', חיפשתי מישהי שתדריך אותי בעיר בה גרתי ולמדתי במכללה,והמליצו לי עליה, לא הכרתי אותה לפני כן.

ספרי לי על ההדרכה, באילו נושאים היא נגעה?

ברור שבהלכות, באמצעות דרכי טהרה של ר' אליהו. אבל היה גם מקום מאוד אישי, פחדים, נושאים שאני העליתי, היא הייתה פתוחה מאוד. היא עשתה גם הכנה מעשית ליחסים. במפגש האחרון היא הזמינה את י' בעלי לעתיד שישב עם בעלה. וגב סביב ההלכות זה היה מפגש דיוניוחופשית, לא תמיד נוצרה אווירה פתוחה אותי'. זה פוגש 'איפה של האנרגיה שלה התאימה לי. אז היא נראתה לי פתוחה, היום היא לא נראית לי מאוד פתוחה. היום מושכים אותי דברים אחרים כבר, אבל אז

זה הספיק לי.

היו נושאים חשובים שלא נגעתם בהם בהדרכה?

היא נתנה לפתוח הכל, הורים, התנגדויות לדברים. היא נתנה מקום לכל הדברים להיפתח. היה לי משהו מאוד אישי שלי שהרגשתי שלא יכולתי להביא אותו, כי במעט מפגשים אי אפשר ליצור קשר מספיק

חזק שיאפשר להיחשף עד הסוף.

את זוכרת אלו דברים העסיקו אותך לפני החתונה?

עצם הבחירה העסיקה אותי, אם בחרתי נכון בבעלי. עם כל הדבריםהדפוקים אצלו, אולי עשיתי טעות חיי.

ההלכות עניינו אותך?

כן. אני ממש לא ידעתי כלום לפני שלמדתי. חוץ מזה שיש מקווה לא ידעתי כלום. לא נראה לי שההורים שלי שמרו על זה לגמרי. לא ידעתי מה זה עדי בדיקה, שאלתי אותה איפה קונים את זה. אבל עניין אותי

מאוד לדעת את ההלכה.

את אומרת שההדרכה נגעה גם בהכנה מעשית, מה את מתכוונת?

גם רגשי, אם אני מפחדת, אם אני מרגישה בטוחה.

פחדת?

לא פחדתי, ממש לא. גם הסברים פיזיולוגיים. היא הביאה דף מצויר עםאברי המין.

ההכנה הזו הייתה לך טובה?

תכל'ס נראה לי שלא הייתי בקטע, אם היא הייתה עושה את זה שבועיותר מעניין אותי. לא הבנתי מה הבעיה, למה כל אחרי זה, זה היה ההכנות האלה. זה היה נראה לי הדבר הכי טבעי ונורמאלי, ממה עושים

עניין?

שמרת על קשר עם המדריכה?

היא התקשרה אלי שנה אחר כך. שאלה אותי מה קורה ואמרה שאם אני צריכה משהו אז אני יכולה לפנות אליה. אבל לא התפתח איזה קשר

ארוך טווח או שיח, כי כבר היו לי דמויות אחרות בחיים לדבר איתן.

למרות שאת מתארת מצב שבו לא היית מוכנה להסברים על חייאישות לפני החתונה, האם הם עזרו במשהו?

אותי, שאפשר לדבר איתה, זה שהייתה מישהי שלוותה עצם כי כן. לפרוק.

היו לך תקופות שהיה חסר לך מישהו להתייעץ איתו בקשר לחייהאישות לאחר החתונה?

הסתובבתי לדבר. מי עם לי היה לא החתונה לאחר בהתחלה כן. בהרגשה שאין לי עם מי לדבר. לאט לאט צברתי יותר בטחון ובניתי לי

, אבל77עם מי לדבר, בעיקר חברות. הרגשתי נוח ללכת לדבר עם ב'היא הייתה פחות זמינה ופחות יומיומית בשבילי.

רבנית מפורסמת שלימדה את יפעת בעבר.77

10

עם איזה ניסיון מיני הגעת לחתונה?

היו לי חברים, ידעתי שאני לא אשכב עם אף אחד מהם, אבל זה הגיעכמעט עד לשם.

יכול להיות שזה שהיה לך ניסיון כלשהו, קשור לזה שלא היו לךחששות לפני החתונה?

יכול להיות, יכול להיות. אבל זה הרגיש לי טבעי ונורמאלי, למה שתהיהודקה אחרי, אז למה ניזון מסרטים שמראים דקה לפני בעיה? אתה

שתהיה בעיה?

היום היית אומרת לחברות שלך לפני החתונה שזה דבר פשוט?

הייתי אומרת שיכולות תהיות בעיות. אבל לי זה לא נגע, על מה אתמדברת?, זה לא פעם ראשונה שהוא נוגע בי. מה כבר יכול להיות?

האם דיברת על יחסי האישות עם בעלך לעתיד?

כן, לגמרי.

בקשר שלך למדריכה בפתיחות משהו לומר יכולה היית אם להדרכה לחיי האישות, מה היית אומרת?

האמת, שהיא עשתה את זה טוב. הייתי שמחהליותר סיפורים אישיים שלה, היא לא מספיק הביאה את החיים שלה )חוץ מדברים בנאליים ושוליים(. אני חושבת ששבוע אחרי החתונה הייתי מאוד צריכה, חיפשנו מישהו שאפשר לדבר איתו באופן קונקרטי, שיסביר עד לפרטים הכי

טכניים מה קורה.

האם את מרגישה שאצל צעירות שעומדות להתחתן יש חששותמיחסי האישות?

רוב החברות שלי כבר קיימו יחסים היום, בתור רווקות. לפני כמה שניםאני חושבת שרובן הרגישו כמוני שזה דבר טבעי ונורמאלי.

האם בן הזוג שלך עבר גם הוא הדרכה לפני החתונה? ספרי ליעליה?

כן, הוא עבר הדרכה מאוד טובה, ארוכה, לפחות שלושה חודשים לפני החתונה, כל מפגש של כמה שעות. מאוד מאוד פתוחה, שנגעה בהכל, בפן הרוחני ובפן המעשי. מאוד אישית, מישהו שהוא מאוד סמך עליו,

מאוד העריך אותו.

היה לי גם מפגש עם בעלה של המדריכה שלבעלה מתערב בשיחה: יפעת. היה לי מאוד מביך במפגש הזה, כי לא עברתי איתו תהליך. הוא ישב איתי והסביר לי בצורה הכי טכנית איך לגרות אישה, והרגשתי שכל הכבוד לו שהוא עושה את זה, אבל בוא תדבר איתי לפני כן, תהיה חבררומנטי, הרגשתי שזה קצת מוציא את ולא היה מאוד טכני זה שלי.

הקסם.

אם היית יכולה לומר משהו לכלל המתחתנות, מה היית אומרת?

וגם רגשי באופן גם תהליך אומרת שזה הייתי )צוחקת(. נורא... לא באופן הפיזי זה תהליך. שלא יחשבו שהלילה הראשון שלהם זה חיי המיןגם זה ככה רגשי, קשר הזוג בן עם בונים כמו שהם לנצח. שלהם

ביחסים. זה תהליך.

היית מה הכלות, מדריכות לכלל משהו לומר יכולה היית אם אומרת?

להמשיך אחרי החתונה. ממש לא משנה מה היה לפני החתונה, זה כל כך לא רלוונטי, לפני החתונה הייתי עושה הכנה רוחנית בעיקר, והכנה פיזית בסיסית. אני חושבת על בנות שלא נגעו בגבר אף פעם ולהתחילזה תלוש. – ואיפה החורים מין שלו נראה, האיבר הסביר להם איך במידה מסוימת צריך לזרוק אותם למים, שיפגשו בזה, שידעו על מה מדובר, ואחרי זה לעבד את זה, לדבר על זה. יותר מזה, אני מרגישה

שזה משהו שהיא כן אמרה לי והיה מאוד חשוב. וחשוב להעביר אותו לכולם. היא אמרה לי "אל תשכבו בלילה הראשון, אל תכניסי את עצמך

לזה, לאט לאט, זה בסדר מבחינת ההלכה".

ספרי לי על השיח עם החברות שלך, לפני ואחרי החתונה?

, לא היו לי כמעט חברות נשואות. אז לפני החתונה23התחתנתי בגיל לי שיח. אפשר להגיד שאחרי החתונה הסתובבתי בתחושה לא היה עם זה ופתחתי את וכתוצאה מזה העזתי זה עם מי לדבר על שאין חברות טובות מאוחר יותר. היום זה פתוח אצלי עם חברות, לא במאה אחוז, אבל בתשעים אחוז כן. לא איך היה אתמול בלילה, אבל כן באופן

כללי. מה עושים כשלא בא, מה עושים בהריונות, זה פתוח.

למה את מרגישה שהשיח על זה עוזר לך?

קודם כל להבין שאני לא לבד בסירה. שאנשים מתמודדים עם זה, שזהאישיו. וגם פרקטית – עצות. וגם לשתף.

מה הקשיים שהיו לך אחרי החתונה שהביאו אותך 'לפתוח' אתהנושא עם חברות?

זה הגניב אותי שזה לא זורם, לא הבנתי מה הבעיה. שואלים אותי אם היה חדירה מלאה, מאיפה אני יודעת? מה אתם רוצים ממני? במיוחד בפעם הראשונה שאתה אסור אחרי זה. אז עכשיו אני אסורה? אתמול הייתי אסורה? מחר אהיה אסורה? אולי זה דבר שצריך להסביר גםאני פיקציה, זה בתולים, הקרום את אין הרי נאסרים? מתי היום, חושבת. אני הייתי בטוחה שאני הולכת להתמלא בדם. במיוחד שאנחנו היום אנשים שהכל צריך להיות נעים לכולם, אז אני לא יודעת מתי אסור

לנו לגעת, מתי הרגע הזה...

וזה דבר שאני מתלבטת בו אם תכל'ס ללמד אחרי החתונה שיעורים בפרקטיקה מינית, תנוחות ואיך וכמה ומה, או שלתת לזוג לגלות לבד. אני שמחה שלמדתי לבד, והתאכזבתי, ולמדתי, אבל צריך בשביל זה

פתיחות מאוד גבוהה, בין בני הזוג בשביל זה.

חוץ מזה, היה לי איזה דמיון, אני לא זוכרת אם זה הגיע מהמדריכה שלי או לא, שצריך להגיע לרגע הזה ביחד. ואיפה אני ואיפה ביחד? ולהתחילנגיע ביחד. לוקח והגוף שלי ששנינו לדאוג כשאני בבלאגן עם עצמי שנים להגיע לזה, אם בכלל. וחשוב מאוד להסכים להגיד שלפעמים זה טוב ולפעמים לא היה טוב. מאוד חשוב בעיני להדגיש את זה לזוגות –

אל תשאפו להגיע לשלמות בהתחלה, לאט לאט, זה יבוא.

ד. סיכום הראיון עם יפעת

בדומה לאייל, גם יפעת למדה עם מדריכה שאותה לא הכירה לפני כן, נושא זה עולה בהמשך הראיון כשהיא אומרת שהרגישה חופשיה לדבר"היה לי משהו מאוד אישי שלי שהרגשתי שלא – כמעט – על הכל. יכולתי להביא אותו, כי במעט מפגשים אי אפשר ליצור קשר מספיק חזק שיאפשר להיחשף עד הסוף". אמנם, בניגוד להרגשתו של אייל, יפעת הרגישה שאפשר לדבר על הכל, אך היא מזכירה שוב את הנקודה שללא היכרות מוקדמת יותר וקשר שכבר קיים, קשה מאוד להיחשף. גם למדריך או למדריכה קשה לשתף ולהיחשף עם מודרך/ת שהם אינם קשורים אליהם ולא מרגישים איתם בנוח. גם אייל וגם יפעת מצייניםמחייהם בסיפורים יותר משתפים היו המדריכים אם שמחים שהיו לפני שקיימים והחששות הערפל את להפיג בכך ועוזרים האישיים החתונה.גם בעלה של יפעת שמספר על מפגש חד פעמי עם בעלה של המדריכה מוסיף פן משלו לבעייתיות שבחוסר הקשר למדריך. "היה לימביך מאוד לי היה יפעת. של המדריכה של בעלה עם מפגש גם לי והסביר איתי ישב הוא איתו תהליך. עברתי כי לא הזה, במפגש והרגשתי שכל הכבוד לו שהוא בצורה הכי טכנית איך לגרות אישה,

עושה את זה, אבל בוא תדבר איתי לפני כן, תהיה חבר שלי".

עוד נקודה חשובה שחוזרת על עצמה כמה פעמים בראיון של יפעת, וגם בראיון של אייל, היא המשך ההדרכה לאחר החתונה. "אם היא

11

הייתה עושה את זה שבוע אחרי זה, זה היה יותר מעניין אותי. לא הבנתי מה הבעיה, למה כל ההכנות האלה. זה היה נראה לי הדבר הכי טבעילפני הבינו לא יפעת וגם אייל גם עניין?". עושים ממה ונורמאלי, החתונה מה הבעיה, למה עושים מזה עניין כל כך גדול? לפני החתונה לעיתים, בני הזוג אינם מנוסים, ואינם מבינים את המורכבות שתיתכן ביחסי האישות. ללא ההבנה הזו, אין הרבה טעם להכנה לחיי האישות לפני החתונה כי המודרכים לא חשים שיש בה צורך. רק לאחר החתונה פתאום – וגם נקודה זו חוזרת רבות – מרגישים רצון עז לדבר ולהתייעץ,

אך אז כבר אין עם מי.

נקודה נוספת הקשורה לנושא זה היא השמירה על קשר עם המדריך/ה. יפעת מספרת שהמדריכה שלה התקשרה אליה כשנה לאחר החתונה – צעד חשוב ויוצא דופן מצד המדריכה – והתעניינה מה שלומה. אך "אבל לא התפתח איזה קשר ארוך טווח או שיח, כי כבר היו לי דמויות אחרות בחיים לדבר איתן". למרות שהייתה תקופה מיד לאחר החתונה שיפעת ובעלה מאד חיפשו דמות לשתף אותה בקשיים שלהם ולהתייעץ איתה, כעבור שנה, כאשר המדריכה מתקשרת, זה כבר מאוחר מדי, ובני הזוג

כבר הצליחו למצוא לעצמם דמויות אחרות להתייעצות ודיבור.

גם יפעת מספרת על פרק זמן מיד לאחר החתונה שבה יש לבני הזוג הרגשה שאין להם עם מי לדבר. "בהתחלה לאחר החתונה לא היה לי עם מי לדבר. הסתובבתי בהרגשה שאין לי עם מי לדבר". היא מספרתעד ש"יסביר במישהו גדול צורך להם היה החתונה לאחר ששבוע

לפרטים הכי טכניים מה קורה".

היא יפעת עם הראיון בסיכומו של לציין הנקודה האחרונה שברצוני החשיבות בהדרכה שיחסי האישות הינם תהליך. יפעת מספרת שאחד הקשיים שלה אחרי החתונה היה "שזה לא זורם", גם כשהיא נשאלת מה יש לה לומר לנשים לפני חתונתן היא בוחרת לומר "הייתי אומרת שזה תהליך גם באופן רגשי וגם באופן הפיזי זה תהליך. שלא יחשבו שהלילה הראשון שלהם זה חיי המין שלהם לנצח. כמו שהם בונים עםיפעת מספרת זה תהליך". גם ביחסים. זה הזוג קשר רגשי, ככה בן מצב רגע, באותו ביחד לפורקן להגיע הזוג בני שעל חשבה שהיא שלדעתה לוקח זמן רב ללמוד כיצד מגיעים אליו. אחד הקשיים שהיא מציינת שהיו לה לאחר החתונה הואלהבין שיחסי המין הם שפה שלוקח זמן ללמוד אותה, ושמשתפרים בה כל הזמן. "אני שמחה שלמדתי לבד,

והתאכזבתי, ולמדתי...".

גם בסקר שמצורף כנספח, כמעט כל הנשאלים משיבים שיחסי המיןזו נקודה שחשוב להדגיש משתפרים והולכים מאז החתונה ועד היום. התחלתיות, ציפיות מפחיתה היא והכלות, החתנים בהדרכת אותה הזוג בני איתנו'. בסדר לא ש'משהו ההרגשה את לעיתים וחוסכת מבינים שביחסי האישות, כמו בכל אספקט זוגי אחר, הם יוצאים למסע משותף. במסע, תהיינה עליות איטיות, וירידות, וכדרכו של מסע, הזמןהזוג ללמוד אחד את השני והניסיון שנרכש, מאפשרים לבני שעובר

ולצמוח ביחד בתהליך מתמשך.

ה. ראיון עם הילה ואילן יפרח– "איך שוברים את קשר השתיקה?"

שנים, ולהם חמישה ילדים. הם עוסקים15אילן והילה יפרח נשואים כ בהדרכת חתנים וכלות, בהעברת סדנאות לזוגות לפני ואחרי החתונה,

שנים.4ובליווי אישי של זוגות נשואים, כבר יותר מ

אתם מעבירים סדנאות, מלווים זוגות, מה אתם בעצם?

זו שאלה שאנחנו עסוקים בה עכשיו. ברמה הפשוטה אנחנו עוסקים בהעברת סדנאות לזוגות לפני חתונה, מיד אחרי החתונה, וגם הרבה

אחרי החתונה. חוץ מזה אנחנו מלווים זוגות באופן פרטני.

ספרו לי מה כוללת ההדרכה שלכם בתחומי האישות?

התחום המיני הוא התחום המורכב להעברה. יש צרכים שונים ומגווניםאפילו שונים. צרכים יש הנישואין בחיי בכל שלב וגם וזוג, זוג לכל

הכותרת הזו שהאישה פחות רוצה יחסים מהגבר, זה לא תורה מסיני.

עם כל המורכבות, מה אתם בפועל מעבירים?

שמדריכיםאילן: אחד נושא יש החתונה לפני חתנים בהדרכת ואיך לעשות בדיוק בלילה הראשון. אני לא בפרוטרוט. מסבירים מה אשתך, זו שלך חתנים "המדריך לחתן: אומר אני זה. של בעניין והמדריכת כלות של אשתך זה אתה". אני חושב שכדאי לתת לזוג לגלות לבד, ללמוד, להתאכזב. זה מן כבוד לאינטימיות של בני הזוג, לחוויה החד פעמית שלהם. אני מרגיש שהדבר החשוב שאני רוצה לתת לחתן זה התחושה שיש לו את זה, תחושה של גבריות, שהוא מסוגל לבד. באהיה אחד ולפני שחזר בתשובה הוא אלי פעם חתן שחזר בתשובה, והוא בחורות. אלכוהול, סמים, ביותר, הגדולים המסיבות מאמרגני שואל אותי מה עושים בלילה הראשון. אמרתי לו "אתה שואל אותי?בלילה לעשות צריך שאתה מה זה אישה? להשכיב יודע לא אתה הראשון...". בעיני זה חשוב לתת לאדם תחושה של גבריות ושל יכולת.

אני בוחרת לעסוק עם הכלות בשאלה מה זה להיות אישה, זההילה: המפתח מבחינתי להכל. מחזוריות, התמלאות, התרוקנות, חיבור לגוףהגוף את להכיר בעצמן, לגעת לכלות אומרת אני להורמונים. שלי, שלהן, את האיברים הפנימיים. אישה לא יכולה להיות במגע עם גבר בלי שהיא במגע עם עצמה. יש הרבה בנות שמאז השיחה של האחות בבית הספר בכיתה ו' על מחזור, לא התעסקו בזה, לא יודעות מה קורה שם, מאיפה זה בא. אני חושבת שרוב הפחדים של נשים בקשר למיניות

באים משם. וזה דבר ששייך בנשים בכל שלב בחיים.

בסדנאות, שבהם יש גם זוגות נשואים וגם זוגות לפני חתונה, אניאילן: היא שאדםרמה הראשונה מציב מודל של שלוש רמות בקיום יחסים. ה

נמצא עם אשתו כי יש לו יצר. זה חידוש גדול להרבה אנשים שזה בסדר לבוא להיות עם האישה שלהם כי מתעורר בהם צורך מיני. בהקשר הזה

. יצא לי לפגוש גברים נשואים78אני מביא את הסיפור על חומא ורבא שפוגמים בבריתם באינטרנט כי הם לא מקשרים בין היצר המיני שלהם לבין קיום יחסים עם האישה שלהם. זה נראה להם בזוי. יש משפט של החזון איש "פרישות בבית – אשת איש בחוץ, אשת איש בבית – פרישות בחוץ". להרבה גברים זה חידוש לשמוע שזה בסדר, ולקבל את זה שישללא אפילו פורקן, שהוא מיני למפגש אפשרות ושיש מיני, יצר לי

ה פורקן. פשוט השנייה רומנטיקה, אתרמה יש עונה. מצוות היא השאלה הידועה למה מצוות עונה מוטלת על הגבר? והתשובה היא שזההזוגיות. ברמה הזו קיום התפקיד שלו, להכניס את המיניות אל תוך לכך אחראי הגבר הזוג. בני של מהזוגיות חשוב חלק הוא היחסים דיני הזה בהקשר ומיניות. תשוקה רומנטיקה, תהיה הזוגיות שבתוך ההרחקה מבטאים עבורנו את 'הלכות הפיתוי' – כל מה שאסור, לאכוללהיות צריכים שכשמותרים דברים אלו חפץ, להעביר ליגוע, ביחד,

ה רומנטי. אקט להיות וצריכה יכולה ביחד האכילה רמהמפתים. היא רמה של אחדות, של שלום, של שלמות. זו הרמה שבההשלישית

הזוהר מתייחס לזווג. כסולם זה קודם כל יצר ואז זוגיות ואז אחדות.

רמותהילה: שלוש באותן עוסקת אני הבנות את מלמדת כשאני מפתיעה הרבה נשים. הן לא מכירותרמה הראשונהמהזווית הנשית. ה

הן הגבר, לפעמים כלל אצל בדרך שקיים הזה העוצמתי היצר את מפחדות ממנו. וברמה הזו אני עובדת איתם על זה שלא תמיד צריך לבוא ליחסים עם כוח, אם יש צורך אז אפשר גם לענות עליו בלי כח, ובלי רצון ותשוקה. יש בזה גם משהו מאוד משחרר עבור בני הזוג –

אנירמה השנייהשלא תמיד צריך לקיים יחסים כשהאישה בעניין. ב לבוא למצב היא להשתמח, כלומר לנשים שהאחריות שלהן אומרת להנאה לתענוג, פתוחה שאני אותי. ישמח שבעלי מסכימה שאני לשמחה. אני ממליצה להם לקרוא את הספר 'לדעת להיכנע' מאת לורה דויל. עם הנשים הרבה פעמים העבודה היא על שחרור שליטה והרפייה מהביקורת שיש להן. אני מדברת גם על האחריות שלי כאישה, כשהגבר לא בשיא אונו, לפתח מקום פתייני שיודע לגרום לגבר לחזור לעצמו

ולאון שלו.

עברתם תהליך בשנים שבהם אתם מלווים זוגות?

בבלי, כתובות ס"ה. מסופר על רבא שישב בבי"ד ובאה לדין אשה78 בשם חומא. וכשנגלתה זרועה, קם רבא והלך לביתו ותבע את אשתו

לתשמיש...

12

אני עברתי תהליך בתחום של הדרכת החתנים לפני החתונה.אילן: אחרי לשמוע עדיף אולי האלו הדיבורים כל מרגיש שאת אני היום החתונה. היום אני פחות ממוקד בזוגות לפני החתונה, גם כי אנחנו יותרקולטים שהשפעה של גם בחיים שלנו. אנחנו הזה רחוקים מהשלב סדנא לפני החתונה היא מאוד מסויימת ומוגבלת. לפעמים אני מרגיש שהדבר העיקרי שיוצא מליווי זוגות לפני החתונה זה שהם יודעים שגם אחרי החתונה אנחנו מהווים כתובת בשבילם. לעומת זאת אצל זוגותזה דבר כי לזה המשכיות, יש החיים שלהם, זה משנה את נשואים שפוגש אותם בצרכים שכבר קיימים אצלם וישר הם מתחילים לעבוד עם זה. אנחנו מבחינתנו בשאלה רצינית מהם הצרכים של זוגות לפני

החתונה.

מה מעסיק זוגות לפני ואחרי החתונה?

יש התרגשות, אבל אצל הגברים לפי מה שאניאילן: לפני החתונה שומע, אין כל כך חששות. זה נראה פשוט.

ישר אחרי החתונה הגברים מופתעים שזה לא כל כך פשוט, שהם לא מצליחים. ואז עולות כל השאלות והחרדות: אולי אני לא נורמאלי, אולי יש פי פגם. פתאום אז מתחילה לעניין אותם הפיזיולוגיה והם מביניםגם גברים, מעסיק שמאוד נושא זה מוקדמת שפיכה מורכב. שזה יש כאלו שזה מסתדר אצלם יותר בחיי הנישואין, בשלבים מאוחרים לבד, אבל יש כאלו שזקוקים לטיפול, ולא פשוט למצוא מטפלים מינייםבחיי היותר מאוחרים טיפול אצלם. בשלבים יכול לעבור דתי שגבר הנישואים, מעסיק מאוד הפער בתשוקה בין הגבר והאישה ומה עושים עם הפער הזה. מעבר לזה מעסיק שהפנטזיה הספונטאנית, מה שהםלא שהם בכך עסוקים גברים הרבה מתממש. בדיוק לא דמיינו, מצליחים להביא את האישה שלהם לשיא. חוץ מזה יש הרבה עבודה להוציא מהם את הדמיון שהם יגיעו לשיא ביחד בעת החדירה, בנושאיקרה. הזה אני מביא להם נתונים שאומרים שרוב הסיכויים שזה לא בהקשר ההלכתי מעסיק גברים רבים הנושא של חופש במיניות. מה מותר ומה אסור, ואיך אני חופשי למרות ההגבלות, ועד כמה חשובות

ההגבלות וכו'.

אצל נשים לפני החתונה יש יותר פחדים וחששות. חשש מהאקטהילה: הזה שהיה תמיד אסור, חשש מהחשיפה שמתלווה אליו, הרבה מאוד חרדות מהכאב שכרוך בפעמים הראשונות. אחרי החתונה אני מרגישה שעיקר העבודה שלי זה להכניס את הנושא לסדר היום של הנשים, שזה יטריד אותן ויעסיק אותן. אני מקבלת הרבה את התחושה שהן מרגישות שזה סוג של נטל עליהן, והן משתדלות לא לחשוב על זה ולא להתמודד

עם זה.

וכאן לרוב המדריכים לא אנחנו מרגישים שהעניין זה אחרי החתונה, יהיה מה להגיד. אנחנו מתמקדים בזוגות לאחר החתונה מתוך מחשבה

זוגות100שהם עובדים עם הדברים שהם לומדים. אנחנו פוגשים בערך אנחנו הזמינות, בשיא אנחנו אם שגם חושב אני בשנה, חדשים מחמיצים הרבה מהם. חוץ מהעובדה שקשה מאוד לזוגות לבוא ולומר יש לנו בעיה בתחומים האלו. חוץ מזה יש גם באמת חוויה פנימית של "נתמודד עם זה ביחד בתוך הבית, לא נערב אף אחד", וזה רצון הגיוני

ובריא.

לבעיות במיניות בעיות בין התאמה שישנה מרגישים אתם בזוגיות?

לא תמיד ישנה התאמה בין הזוגיות למיניות. יש הרבה זוגות שהבעיהיודע להגיד מתחילה בזוגיות ומשפיעה גם על היחסים. אבל אני לא תשובה ברורה. יש זוג שליווינו, שזכרו לומר לנו מה קרה בכל יום אחריועד שהם הצליחו להגיע לביאה מלאה. הם פירטו לנו אילו החתונה מתחים היו להם בכל יום, ומי יזם ומי התאכזב, הם סחבו את זה איתם

כמה שנים, וזה השאיר בהם צלקות משמעותיות.

בשנים שבהם אתם פוגשים זוגות אתם חשים שיש איזשהו תהליךשהחברה עוברת?

יותר בנותהילה: יש אצל הבנות אני מזהה הרבה יותר חיבור לגוף, שרוקדות, שמשתתפות בחוגים לתנועה, שמכירות את השיטה למודעות

יש שיפור יש הרבה מאד מה להתקדם, אבל עדיין טבעית לפוריות. מסוים. מודעות לנשיות זה דבר שצריך להתחיל איתו מגיל הרבה יותר

צעיר, מכיתה ו' – ז' לפחות.

אני לא יודע להגיד על תהליך שהבנים עברו בשנים האלה. אילן:

בנושאים ביניהם פתוח שיח ליצור הזוגות את מעודדים אתם הללו?

בטח, זה מאוד מאוד חשוב. אילן:

אתם מרגישים שקיים שיח כזה?

באופן פשוט אני חושב שאין כל כך שיח, שהוא לא קיים. יש שיחאילן:פתוח אין שיח אבל ואכזבות, ותסכולים עלבון סביב קונפליקטואלי, וממשי על מה טוב ומה היית רוצה שיהיה שם. אני חושב שמאד חשובהיצר בתחום עובר שהוא בהתמודדויות האישה את ישתף שהגבר המיני, אני מאד מעודד את הגברים לספר על קשיים שלהם, שהאישה

תבין מה עובר עליהם.

בא אלינו פעם זוג שהיו בסדנא, וישבו ולא הצליחו לדבר, וניסינו להוציא מהם מה קרה והם לא הסכימו לדבר. בשלב כלשהו הגבר אמר "אני פגעתי באמון של אשתי ואנחנו לא יודעים מה לעשות". אחרי תהליך ארוך הבנו שהוא צפה בפורנוגרפיה באינטרנט. ועדיין לא הצלחנו להגיע אליהם ולגרום להם לדבר. בסוף הילה לקחה את האישה ודיברה איתה

לבד...

סיפרתי לה על התהליך שאני עברתי מול אילן. שכשהוא סיפר ליהילה: על היצר שלו חשבתי בהתחלה שהוא לא אוהב אותי. ונפגעתי. אחרי זה הבנתי שהיצר שלו זו מלחמה יום-יומית ושהוא גיבור שהוא נלחם את המלחמה הזו. אחרי זה הבנתי שהוא בחזית בסיפור הזה ואני בעורף, והתפקיד שלי הוא לתמוך בו בבית ולחכות לו עם ארוחה חמה כשהוא חוזר מהמלחמה בחוץ. בשלב כלשהו הבנתי שהאויב הרע הזה הוא בעצם בעדנו, הוא טוב לנו, היצר הזה הוא מאד חשוב לנו. סיפרתי להאת התהליך ורק ככה היא לאט לאט הפשירה והיה אפשר לדבר איתה.

שלכם האישיים בחיים משתפים אתם הזה, הסיפור אפרופו במהלך ליווי הזוגות?

אנחנו משתפים בהרבה מאוד סיפורים מהזוגיות שלנו, חלק מומצאים והרבה אמתיים. זה אחד הכלים החזקים שלנו, אנחנו באים להדרכה

כזוג ולכן הרבה מהדו-שיח הוא באמצעות סיפורים על עצמנו.

לסיום, שתפו אותי בשאלות שמעסיקות אתכם היום כמלווי זוגות?

. האם אני מוסיף קדושה או מוסיף טומאה בעולם.1שתי שאלות: אילן: כל הדיבור שלנו על חופש הוא חלק מהתופעה הרחבה של התמקדות באני ועצמי וזהו או שזה בא ממקום קדוש של חופש? זו שאלה שאני כל הזמן שואל את עצמי. אני גם עונה לעצמי עליה, שזה מוסיף קדושה,

. אני בטוח שחלק מהדברים2אבל השאלה ממשיכה להדהד כל הזמן. שאני אומר צריכים לא להאמר, ושחלק מהדברים שצריך שיאמרו לאיודע מה נאמרים. במיוחד בהקשר של זוגות לפני החתונה – אני לא

לומר ומה לא לומר. וזו שאלה שאני הולך איתה.

השאלה שהכי מעסיקה אותי זה איך באמת שוברים את קשרהילה: השתיקה הזה, אצל זוגות שנמצאים בתוך הקושי וזקוקים לעזרה.

ו. סיכום הראיון עם הילה ואילן יפרח

13

לפני וכלות חתנים שבהדרכת הבעייתיות את מדגישים ואילן הילה החתונה. מצד אחד, הזמן שלפני החתונה הוא זמן שבו החתן והכלה מרגישים שהם 'עוברים שלב' ולכן פתוחים לשמוע עצות והדרכות. אך מצד שני, ההדרכה ליחסי האישות נעשית כשבני הזוג לא כל כך מבינים על מה מדובר, כמו להדריך עיוור איך למצוא כתובת מסויימת. מעבר לבעייתיות בכך שהדרכה מפורטת מונעת מבני הזוג את החוויה של הגילוי, ושל ההתמודדות לבדם עם הסיטואציה החד פעמית, והייחודיתאינה היא – בהדרכה וחפץ שמעוניין זוג גם לזה, מעבר שלהם,

אפקטיבית עבורו, כי הוא לא יודע במה מדובר.

לכן, אילן והילה מתמקדים בליווי אחרי החתונה, הם משתדלים להוותלזוגות זוגיות בנושאי סדנאות ולהעביר פגשו, שכבר לזוגות כתובת שכבר נשואים. הם מרגישים שלזוגות יש קשיים רבים אחרי החתונה

ורק מעטים מהם מוצאים כתובת לפנות אליה.

יחסים לקיום מניעים שלושה מציגים הם במיניות שלהם בעיסוק המסודרים במדרג: צורך פיזי, צורך זוגי, אחדות מיסטית. הם מספרים שזוגות רבים לא מודעים לרמה הבסיסית והקמאית של הצורך הפיזי,לא הגברים גם קרובות לעיתים מיני. הגבר, בפורקן כלל של בדרך מקשרים בין היצר המיני החזק שלהם לבין קיום היחסים עם נשותיהם. היצר החייתי נתפס כשלילי וטמא והפתרון הוא 'לעבוד עליו' ולנצח אותו ולא להביא אותו אל היחסים הקדושים בין איש לאישתו. מעבר להבאתונותנים לגיטימיות לצורך המיני של הגבר, מקורות תורניים המכירים אילן והילה מעודדים את בני הזוג לדבר על היצר הזה, לשתף אחד את

השנייה בהתמודדויות איתו ובקשיים.

כמלווי זוגות אילן והילה פוגשים זוגות רבים כל שנה, ולכן היה חשוב לי לשמוע מהם על הבעיות שמעסיקות את הזוגות לפני החתונה ואחריה. לפני החתונה הם מציינים שהגברים כמעט ולא חוששים, הם בטוחיםהפולשני, מהמעשה חוששות יותר קצת הנשים ואילו פשוט, שזה עולים כמעט בהתאמה מלאה בסקר. נושאים אלו והכאב. החשיפה, לאחר החתונה הם מצביעים על כך שהרבה מאוד זוגות חוששים שהם לא נורמאליים, בגלל שהם לא מצליחים לקיים יחסים מלאים בלילות הראשונים. ישנה בעיה נרחבת יחסית של שפיכה מוקדמת, שלעיתיםהם יותר הארוך בטווח טיפול. דורשת ולעיתים מעצמה, נפתרת מצביעים על הפערים בתשוקה בין הגבר והאישה, וכן על סיפוקה המיניבתחום זאת מלבד הזוג. בני את המעסיקים כנושאים האישה, של ההלכתי, הנושא של חופש ומיניות מעסיק רבים מהזוגות, מה מותר,

והאם באמת אסור, ועד כמה אסור...

התחושה שיצאתי איתה מהראיון עם הילה ואילן, שנערך בביתם, היא שמאוד חשובה האווירה בה נעשית ההדרכה. הרגשתי שהם משדרים נעימות גדולה, הקשבה, פתיחות, ואולי לכן זוגות רבים מרגישים בנוח

לשוב ולהתייעץ איתם בנושאים האינטימיים הללו.

פרק שלישי – סיכום ומסקנות

אני מסתכל אחורה על חודשים של מחקר ועיסוק בנושא הזה ומרגישזוגות מסתובבים בעולם בתחושה של בעיקר תחושה של כאב. כמה מהעבר כאבים איתם סוחבים זוגות כמה לדבר", מי עם "אין שמשפיעים על ההווה שלהם. ומצד שני, כמה מעט נכתב על הנושאופתוחים קשובים אנחנו כחברה, האם נחקר, הוא מעט כמה הזה,

לשינויים ולמידה בתחום הזה?

ברור לי שקיים תהליך של שיפור וצמיחה, ניתן לראות זאת בכך שהיום רוב רובם של המתחתנים שבאים מהעולם הדתי, עוברים הדרכה לפני החתונה. המודעות לקשיים ולבעיות גדלה, וכחברה קיים עיסוק ולמידה

של הנושא, אמנם מועט, אך קיים.

חיבורים המדריכים חתניםפרק הראשוןב ניתחתי שלושה בעבודה, בפעמים היחסים קיום עם שלהם החדשה בהתמודדות וכלות הראשונות. שלושת החיבורים משקפים עיסוק, מאוד מצומצם אמנם, בתחום ספרות ההכנה לחיי האישות, במגזר הדתי והחרדי. החיבוריםניכר משתמשים בשפות מעט שונות, אך שלושתם מפורטים מאוד.

ואף בנושא לעסוק אותם שכתבו לרבנים פשוט שלא מהחיבורים להדפיס חוברת / ספר בתחום רגיש זה, כך עולה מניתוחי הפורמט בו הם יצאו לאור ומההצדקה שכה חשוב להם למצוא לכתיבה. ביחס חיידודים' ו'עת אוהלך' 'שלום כאשר מסויימים, הבדלים עלו האישות מעצמי' 'עצם ואילו האישות, חיי יותר ומאפשר חיובי יחס משדרים

נסוייג ומגביל מעט יותר מהם.

לזוגות והם מאפשרים מאד, גדולה בעיני, החיבורים, של חשיבותם שאין להם כתובת, או שאינם חשים בנוח לפנות למדריך, למצוא מענה

והדרכה.

השניב הפרונטאליתפרק ההדרכה נושא את לעומק להבין ניסיתי יפעת ועם אייל עם העומק ראיונות החתונה. לפני זוגות שמקבלים חשפו את הבעייתיות שבהדרכה לפני החתונה, ואת המחסור בהדרכהבסקר גם בהרחבה עולה זה צורך לאחריה. להתייעצות ובכתובת המצורף כנספח. הראיונות הצביעו על כיוונים מעשיים שעשויים לשפר את ההדרכה ולתת מענה טוב יותר על הצרכים של המתחתנים. הראיוןהוא את גם וחשף ראיה מצד המדריכים, זווית נתן ואילן, עם הילה

ההתלבטויות שהם מתמודדים איתן.

מעשיות עצות לתת תוכל שהעבודה מנת ועל מהמחקר, כתוצאה למדריכי החתנים והכלות, ולעוסקים בהכשרת המדריכים, אני חש צורך לכתוב בשפה פשוטה וברורה, ובקיצור, כמה מסקנות מעשיות שעולותבידע להשתמש יוכלו וכלות חתנים שמדריכי מנת על מהעבודה. ובנתונים שנאספו בעבודה אני מצרף אותן לפרק זה, כך גם אם איןניתן לקרוא את הסיכון זמן לקריאת עומק של כל העבודה, פנאי או

ו'להרוויח' את המסקנות הרלוונטיות.

את יפתחו ואחרות, זו מקווה שעבודה אני בהקדמה, שכתבתי כפי השער ויהוו את ההתחלה של מחקרים ולמידה ועיסוק בנושא החשוב

של יחסי האישות בקרב זוגות בימינו אנו.

מסקנות מעשיות

המודרך/תא. החתניםהקשר עם בהדרכת ביותר החשוב הדבר – נושאים של העלאה מאפשר טוב, קשר איתם. הקשר הוא והכלות כואבים, חששות ופחדים, ומהווה את המסד לקשר שימשיך גם אחריותתחשב אינטראקטיבית תהיה שההדרכה מאוד חשוב החתונה. במקום בו נמצא/ת המודרך/ת. הזמן המועט יחסית שמוקדש להדרכה לא מאפשר, בדרך כלל, היווצרות של קשר עמוק. לכן, על המדריך/ה לשאול את המודרך/ת האם ברצונם לפנות לאדם שהם כבר מכירים אותו וסומכים עליו, וחשים בנוח להתייעץ איתו, ולעודד אותם לעשות כך. ישנם אנשים שדווקא הזרות היחסית, מאפשרת להם להיפתח יותרולהשתדל לכך, גם לב לשים חשוב אינטימיים, בנושאים ולהתייעץ לא או לכך להפנות ובהתאם זה בנושא עומד המודרך היכן לבדוק

להפנות אותו לאנשים הקרובים אליו.

החתונהב. לאחר פגישות הנקודהקביעת זו ובסקר בראיונות – המשמעותית ביותר שעלתה שוב ושוב. רוב מוחלט של הזוגות זקוקיםכתובת שהם אין דווקא לאחר החתונה. לרבים מהם וליווי להדרכה מרגישים שיוכלו לפנות אליה. לכן, מערך ההדרכה צריך לכלול בתוכוהלימוד את ממשיכים בהם החתונה לאחר פגישות שתי לפחות כדאי החתונה שלאחר במפגשים האישות. בחיי במיוחד והעיבוד, לעסוק בחיי האישות, שעכשיו הינם כבר לא זרים לבני הזוג, לקשיים שעלולים להיתקל בהם בתחום זה, ובעיקר ביצירת אווירה המאפשרת

למודרך/ת לשתף ולהביא את הקשיים שהוא מתמודד איתם.

– אין שני בני אדם זהים,רגישות למקום הייחודי של המודרך/תג. חששות משלו, צרכים לכל אדם הללו, הרגישים בתחומים ובמיוחד ופחדים משלו, ועולם אחר שאותו הוא מביא מחייו עד היום. לכן, מאד

14

חשוב שהמדריך/ה יהיה רגיש למקום הייחודי של האדם שיושב מולו, יחוש ואף ישאל, מה רצונותיו, מה הציפיות שלו מההדרכה, ומה מעסיק אותו. יהיו מודרכים שיעדיפו לא לעסוק בנושאים אינטימיים ויהיו כאלו שירצו לעסוק רק בהם. כל אדם הוא עולם אחר לגמרי וחשוב מאוד לתת את הדעת לכך. מערך ההדרכה צריך להיות גמיש ונתון לשינוייםההדרכה בקורסי להטמיע כדאי לדעתי, מדריכים. אותו האדם לפי את כלים שמאפשרים לחוש ללמידת סדנא וכלות, חתנים למדריכי

האדם שעומד מולי ולהרגיש את רצונותיו, הגלויים והסמויים.

אחת הדרכים–שיתוף בסיפורים מחייו האישיים של המדריך/הד. הטובות, שעלו רבות בראיונות ובסקר, ליצירת קשר עמוק, כן ופתוח, ביןהמדריך כאשר האישיים. בחיים שיתוף היא למודרך/ת המדריך/ה משתף בסיפורים מחייו האישיים הוא משדר קרבה ופתיחות, והוא מסירהטירון. למודרך המנוסה המדריך בין שמבדילה המחיצה את בכך השיתוף מגלה למודרך ש'כולנו באותה סירה', גם אני המדריך/ה עברתיגם הוא והתלבטויות. הפתיחות הזו מאפשרת למודרך לשתף קשיים בחייו האישיים, מעין "כמים הפנים לפנים". גם בנושא זה, אני חושבבנושא יחידה ומדריכות למדריכים ההדרכה בקורסי לשלב שכדאי זהו אינטימיים. בנושאים גם עצמם על ולשתף יכולת לספר הקניית אך ומאמץ, למידה ודורש פשוט, לא הוא מהאנשים שלחלק נושא

לדעתי הוא קריטי בהדרכת החתנים והכלות.

– במהלך העבודה נחשפתיעידוד ויצירת שיח פתוח בין בני הזוגה. לעובדה ששיח פתוח בנושאים אינטימיים בין בני הזוג מרפה מתחים רבים ועוזר מאד להתמודד ביחד עם קשיים למיניהם. ברור שהשיח בין בני הזוג הוא באחריותם, אך על המדריך/ה לעשות כל שביכולתו על מנת לעודד אותם לדבר ביניהם בנושאים האינטימיים. המדריך/ה יכול לעשות זאת בדיבור ישיר על חשיבות השיח בין בני הזוג או בסיפורים

מחיי הזוגיות שלו שמצביעים על החשיבות שבשיח כזה.

המיניתו. שבשפה התהליכיות הזוגהדגשת של האישות יחסי – בשנה היחסים דומים אינם דינאמיים. הינם נישואיו שנות במהלך הראשונה ליחסים אחרי חמש שנים, ואינם דומים יחסים כאשר לזוג יש שלושה ילדים קטנים, ליחסים בגיל הפנסיה. ההבנה שהשפה המינית היא שפה אותה לומדים במשותף לאט לאט, מקלה את ההתמודדויות, ומכניסה הרבה שעשוע ורכות ליחס של בני הזוג ליחסים שלהם. כדאי שהמדריך ידגיש את הנקודה הזו, ויבהיר שזה ממש כמו שתינוק לומד לדבר, כך בני הזוג בונים את השפה שלהם. זה לוקח זמן, ישנן טעויות, וקיים תהליך ארוך של למידה. ישנם זוגות רבים שחושבים שכמו שנראו יחסי האישות בלילה הראשון שלהם – כך הם יראו כל חייהם. המדריך, מנקודת המבט המנוסה יותר שלו, יכול לשנות את השיח אודות היחסים משיח קפוא, כלומר עיסוק בתמונת המצב הרגעית בלבד, לשיח דינאמיהזוג בני ובתהליך שעברו בהתקדמות בשינויים, המתמקד ותהליכי,

בתחום זה.

נספח א' – סקר

בד בבד עם ההתקדמות בעבודה, הרגשתי שחסר מאוד מבט רוחב על המתרחש בציבור. ראיונות העומק נותנים הסתכלות מעמיקה ומלמדת,לכן, ככלל. באוכלוסייה שקורה מה על נתונים מספקים אינם אך

החלטתי להוסיף כנספח סקר מעט נרחב יותר.

א. מהלך ביצוע הסקר

כתובות של גברים או40בחרתי מתוך רשימת המייל שלי ושל אשתי, כ נשים נשואים, לא שלחתי לשני בני זוג, וביקשתי מהם לענות שניהם באותו הקובץ, אך אם יש הבדלים ביניהם לציינם. טווח השנים שעבר

שנים. על מנת לשמור7מאז החתונה בקרב הנשאלים הוא בין שנה ללצורך מיוחדת דוא"ל כתובת האנונימיות של המשיבים, פתחתי על וביקשתי מהם לשלוח הסקר, העברתי לנשאלים את הסיסמה שלה,

ההוא את השאלונים מלאים. הסירבול היה הכרחי על מנת מהמייל לשמור על האנונימיות ולמנוע השפעה על התשובות לשאלות הנוגעות

זוגות.10בנושאים אינטימיים מאוד. לאחר כשבוע השיבו על הסקר כ וכתוצאה ישיב לאחר שבוע שלחתי תזכורת ובקשה שמי שלא השיב

זוגות השיבו לסקר25 נשאלים השיבו, בסך הכל כ15מכך עוד כ

השאלון ששלחתי אל הנשאלים עסק בהדרכה לחיי האישות, במידה בהועוד. להלן האישות היו מרוצים ממנה, בבעיות שעלו בחיי הזוג בני

השאלון כפי שהוא נשלח אל הנשאלים:

סקר אנונימי

אודה לכם אם תקדישו כמה דקות לענות על הסקר הזה לצורך עבודה סמינריונית בנושא ההכנה לחיי אישות שעוברים זוגות לפני חתונתם והשפעתה. הסקר כתוב כאילו הוא מכוון לשני בני הזוג ביחד, אך אם

אתם מרגישים שזה יותר נכון – אשמח אם תענו בנפרד.

האם עברתם הדרכה לפני החתונה?

האם היא כללה התייחסות ליחסים מיניים? איזו התייחסות )הכנהמעשית, תיאורטית וכו'(?

האם אתם מרגישים שהיא סייעה לכם? במה? מה היה חסר בהלדעתכם?

האם הייתם לומדים היום שוב עם אותו מדריך או מדריכה?

האם הייתם צריכים בתקופה שלאחר החתונה מישהו שתוכלו להתייעץ איתו בקשר ליחסי המין? האם היה לכם מישהו כזה שהתייעצתם

איתו? איך הוא היה קשור אליכם? האם שמרתם על קשר עם מדריךהחתנים או מדריכת הכלות?

אילו בעיות הקשורות ליחסי המין העסיקו אותכם לפני ואחרי החתונה?האם הן מעסיקות אתכם עד היום?

האם אתם מרגישים שיחסי המין ביניכם משתפרים עם הזמן? אולהיפך דועכים?

האם לפני החתונה חששתם מנושא יחסי המין? ממה חששתם?

האם היה ביניכם )בני הזוג( שיח פתוח על נושאי המיניות? האם היוםיש ביניכם שיח כזה?

האם שמרתם נגיעה לפני חתונתכם? עד איזו רמה? )קיימנו יחסיםמלאים / לא נגענו / נגענו, אך לא עד הסוף וכו'(.

ב. סיכום הנתונים וניתוח התוצאות

מהמשיבים עברו הדרכה לפני חתונתם, מלבד זוג אחד שבו רק100% האישה עברה הדרכה. זהו נתון חשוב המלמד אותנו שההדרכה מגיעה לזוגות רבים מאוד, ממגוון אוכלוסיות בציבור, והשפעתה – אם כך –

רבה.

בלבד60% תיאורטית התייחסות שכללה הדרכה עברו מהמשיבים ליחסי האישות, רובם גם טורחים להדגיש שהיא הייתה מועטה מדי או

מהמשיבים מציינים שעברו הדרכה10%לא מספיקה, לכל הפחות. כ שנגעה רק בנושאים ההלכתיים, וגם הם טורחים לומר שאין זה מספיק.

מהמשיבים מציינים שעברו הדרכה שכללה התייחסות תיאורטית30%כומעשית, שענתה על הצרכים שלהם.

המרוצים מההדרכה שעברו, מספרים שהיא סייעה להם30%אותם להתמודד עם הפחדים והחששות, עם המבוכה ואי הידיעה, באמצעות

הייתההסברים טכניים ויצירת אווירה פתוחה ומעודדת שאילת שאלות. " הכנה פתוחה, שאפשרה לי לשאול ולהבין גם כשזה סוג של "שחיה

בהתכתבות"- כמו שהמדריכה הגדירה...".

15

שאר המשיבים מאוכזבים מההדרכה, ומציינים שהיא לא הועילה להם" לזוגיות אך לאכמעט ביחסי האישות בפועל. לי בהכנה היא סייעה

המדריכה ושיתוף של למיניות הכנה בה חסר היה למיניות. בהכנה בעולם שלה בנושא זה. היה חסר בה הזמנה לקשר גם אחרי החתונה.

הרגשתי שהיא מפחדת ליגוע בנושאים האלה בגלל צניעות. וחבל".

מרוצים מההדרכה שעברו בקשר לחיי האישות, כ30%למרות שרק כמדריך/ה.50% אותו/ה עם שוב לומדים שהיו ענו המשיבים מכלל

כנראה שלמרות שאינם מרוצים מההדרכה בנוגע לחיי האישות, הם קיבלו דברים חשובים אחרים שבגינם היו חוזרים ללמוד שוב עם אותו/ה

מדריך/ה.

להתייעצות אחרי20%כ זקוקים לכתובת הרגישו שהם מהזוגות לא מ פחות מעט כלומר,80%החתונה. לאחר החתונה! לייעוץ הזדקקו

ארבעה מכל חמישה זוגות נזקקים לייעוץ לאחר החתונה. זהו נתון מאוד חשוב שמלמד אותנו שזוגות לאחר החתונה נצרכים רבות להכוונה, יעוץ וסיוע בחיי האישות. שליש מאלו שנזקקו לייעוץ פנו למדריכים שלמדומצאו אך למדריכים לפנות שלא בחרו שליש החתונה, לפני איתם כתובת אחרת להתייעץ איתה, ושליש מהנזקקים מציינים שלא היה להם עם מי להתייעץ. רק שליש מהזוגות שרצו עזרה והכוונה פנו למדריכיםאינו המדריכים עם אותנו שהקשר מדאיג שמלמד נתון זהו שלהם, מספיק טוב, והזוגות ברוב המקרים לא מרגישים מספיק בנוח לפנות אל

המדריך/ה.

מהמשיבים היו בעיות וקשיים שהעסיקו אותם אחרי החתונה, אך90%להיו לפני החתונה. נתון זה מחזק את המגמה שעולה מכלל45%רק ל

הנתונים, שההדרכה הנצרכת ביחסי האישות היא בעיקר אחרי החתונה. לפני החתונה זוגות רבים לא מבינים על מה המהומה, מה רוצים מהם, או כמו שכתבה אחת המשיבות: "לא חששתי לפני החתונה, כי בסרטים

ש לציין המקום זה מצוין". מצטלם את20%זה ציינו מהמשיבים ההשפעה הרבה של הסרטים על הדימוי של יחסי המין, המציגים אותם

כדבר פשוט, הרמוני, והטבוע בנו ואינו מצריך לימוד.

הבעיות והחששות של המשיבים בתקופה שלפני החתונה, מתמקדיםאו בחשש המינית, ההנאה לשיא תגיע לא בחשש שהאישה בעיקר מהכאב הקשור בקיום יחסים בפעמים הראשונות. מלבד זאת ציינו חלק

מהנשאלים שהחשש שלהם היה מן מבוכה כללית ביחס לנושא.

הבעיות שציינו המשיבים בתקופה שלאחר החתונה מתמקדים בפערים (, בשאלה כיצד מגיעים25%בין בני הזוג בתדירות הרצון בקיום יחסים )

(, ובעיקר בעיסוק בשאלת ההנאה של15%לסיפוק הדדי באותו זמן )(.60%האישה מקיום היחסים )

השיבו שהיחסים הולכים ומשתפרים עם הזמן, ורבים אף100%כמעט ציינו שזו ממש שפה שלוקח זמן רב ללמוד אותה, וכל הזמן משתפרים

בה.

מהמשיבים לא חששו כלל לפני החתונה מחיי האישות. וגם אלו80%כשחששו מתארים חששות ברמה מינורית יחסית.

והם90%כ מאוד, פתוח המיניים בנושאים ביניהם שהשיח מציינים עוד מה להשתפר. כל הנשאלים בכך. מעטים מציינים שיש שמחים מבליעים בתשובותיהם הנחה ששיח פתוח סביב הנושאים המיניים הוא

חיובי וחיוני.

מהזוגות לא שמרו נגיעה לפני החתונה אך גם לא קיימו יחסים65% ו5%מלאים. החתונה, לפני יחסים קיימו לפני30% כלל נגעו לא

החתונה. אין מתאם בין הזוגות שנגעו לבין פחות בעיות לאחר החתונה. גם זה נושא חשוב למדריכי החתנים והכלות – רוב משמעותי מהזוגות

אך לו, מוכרת המגע שפת החתונה, לפני לא95%נוגע מהזוגות מקיימים יחסים לפני החתונה, וזהו דבר חדש להם.

ביבליוגרפיה

. אבישר הר שפי, כוונה והתכוונות בחיי האישות, בתוך: ויקרא את1שמם אדם, מכון בינה לעיתים, תשס"ה.

. ר' שלמה אבינר, עצם מעצמי, הוצאת חוה, תשס"א.2

.2002. אדמיאל קוסמן, מסכת גברים, כתר, 3

. ר' אלישיב קנוהל, עת דודים, תשס"ה.4

. יאיר שלג, הסתגלות החברה הדתית בישראל למודרניזציה, בתוך:5 זמן יהודי חדש - תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, עורך

.2007 כתר הוצאה לאור,  ראשי: ירמיהו יובל,

. ד"ר חנה קהת, מעמד הנשים ולימוד תורה בחברה האורתודוקסית,6אקדמות ז', תשנ"ט.

. ד"ר עירית קורן, קול ברמה נשמע: נשים דתיות ודרכיהן לאתגר טקס7.2007הנישואין האורתודוכסי,

. ר' בר יוסף, סוציולוגיה של המשפחה לאור שינויים חברתיים8.1996וחידושים ביוטכנולוגיים, בתוך: מגמות ל"ח,

. ס' פוגל –ביז'ואי, משפחות בישראל: בין משפחתיות לפוסט9מודרניות, בתוך: מין מגדר ופוליטיקה, תשנ"ט.

.2009. אורית גודקאר, משפחות חדשות בפרספקטיבה פסיכולוגית, 10

. דניאל בויארין, הבשר שברוח, תשנ"ט.11

. איתמר ברנר, ספרות ההדרכה לנישואין, בתוך: ויקרא את שמם12אדם, מכון בינה לעיתים, תשס"ה.

16