1

2011פברואר

רפראט

גלריות בעולם הווירטואלי הפוסט מודרני \מוזיאונים

בקורס

פייר בורדייה: טעם, הון תרבותי ואמנויות

[14201]

מוגש

לפרופסור מרדכי רגב

כהן-רנון תוסייהא

52630332

2

מבוא

( משווה גדעון עפרת 2010י, אזולא-בראיון לרגל הוצאת ספרו "אמנות מינורית" )ערמון

"הכל היה קטן. אז היתה הילה. לאמנים היתה את שדה האמנות היום למצבו בשנות השבעים.

הילה, לביקורת היתה הילה, לגלריה גורדון היתה הילה, ליונה פישר היה הילה, למוזיאון ישראל

)לביא(. אני גדלתי עם ועוד. היה מתח מה כותבת הביקורת, היו דיבורים על הפגישות אצל רפי

המתח בין המדרשה לבצלאל, עזרתי לניסוחו של המתח הזה כי חוויתי אותו כדיאלקטיקה

תיאור זה של ההילה אמיתית, כמלחמה אמיתית. היתה מלחמת תרבות. מי נלחם במי עכשיו?"

ששררה בדמויות ששלטו בשדה האמנות, תואם את תיאור בעלי ההון התרבותי של בורדייה.

עפרת: "אין ספק שדומיננטיות פרסונלית, של רפי )לביא( ומיכל )נאמן( מחד גיסא תאם מוסיףובה

ומסיקה ."ואוסבלדו רומברג מאידך גיסא, נתנה את הטון. אך זה גם איגד מאחוריו צבא, צבאות

האינטימיות של השדה היתה כרוכה גם בשלטון עריצות של קבוצה מצומצמת; ערמון אזולאי: "

ה סביב תככים אישיים, שאולי גם קיימים היום אך פחות בעבר, כתוצאה מהריבוי היא התנהל

".והתרחבות האפשרויות שיצרה מהפכת האינטרנט

הבא לידי ביטוי בבתי הספר ובמספר ריבוי בשדה האמנותמוסיף ומתאר עפרת את ה

אליים הבוגרים היוצאים מהם כל שנה, בתוכניות האוצרות המתרבות, במוזיאונים הפריפרי

לות, ובגלריות הנפתחות ללא הרף וכן בגירויים הבלתי פוסקים בדמות אירועי אמנות )ביאנ

אחת הסיבות לכך, לטעמו, נעוצה בצמיחתה של חברת שפע .פסטיבלים, "לילה לבן" ועוד(

בספר, בפרק הנושא . בישראל ובהתרחבות המעמד הבינוני, שגם העלה את רמת חייו ואת הכנסתו

סוף?", הוא מתוודה כי נדרש מהיסטוריון לאמץ דרכים חדשות -דות האמנות את השם "תול

. "אך עוד אתמול, עדיין מסוגל היה היסטוריון האמנות המקומי תליניאריו-ערוציות ולא-יותר, רב

להקיף בפסיעותיו ובתודעתו את מרחב העשייה האמנותית, לסווגה למגמות, תנועות, סגנונות,

.ה, הריבוי המציף והמטביע מונע כל אפשרות להתמודדות הכרתית"קבוצות וכו'. והנה עת

הן של הצרכנים, יצרנים, והן של ה'מרחב , השתנות שדה האמנותברפרט אנסה לבחון את

שינויים אלה, כמו במוזיקה, מייתרים את הגלריות, במיוחד הגלריות המסחריות? האם החברתי'.

, אציג את התפקידים ל הגלריות והמוזיאוניםש םברפרט זה אבחן את התפקידים ההיסטוריי

\את הצרכים החדשים והמעודכנים שהגלריות שנתפסו על ידי שחקנים אחרים, ומצד שני אציג

.מוזיאונים ממלאים, ואת ההזדמנויות החדשות שנחות לרגליהם

3

השינויים החברתיים בשדה

של ימינו להוטים 'לקרב' עידן השעתוק הטכני "ההמונים ב( 1992) בנימיןעל פי וולטר

על חד פעמיותה של כל אליהם את הדברים מבחינה מרחבית ואנושית, כשם שהם להוטים לגבור

, קיומה (2010אזולאי, -)ערמון . גם מבחינת גדעון עפרת"מציאות נתונה על ידי קליטת שעתוקה

ל קארוואג'ו, של הספרייה האישית שלו, בביתו, מנחם אותו על כך שלא זכה לראות תערוכות ש

וירטואליות אכן מבחינה זו המצגות הו ואן גוך, דה וינצ'י או מיכלאנג'לו בימי חייהם של האמנים.

ובמידה מסוימת גם לספרי האמנות והקטלוגים, מקרבות את הקהל אל האמנות ומהווה תחליף

משיכה תיוצר כלים אלהנגישות ל . אך עם נגישות רבה בהרבהלתחליף ליצירות עצמן,

. צרכנים אלה אינם בעלי שבעבר לא היו חשופות למידע זהלמוזיאונים וגלריות אצל אוכלוסיות

אך סופגים יידע ממקורות אחרים, אם מחשיפה לדימויים שנרכש בבתי ספר לאמנות,ההביטוס

לצרוך את גם הם ומבקשים מלימודים שאינם גבוהים )בתי ספר תיכון ואפילו יסודי( ואםברשת

ות. עולם האמנ

מגדרי, ,( מציג את התפצלות החברה לתת קבוצות על בסיס כלכלי Lash, 1993לאש )

את המעמדות הגבוהים מנצליםעל פי בורדייה הבידול הינן בעיקרו אנכי, כלומר דורי ותרבותי.

השנייה יצר לאחר מלחמת העולם השינוי הדמוגראפי שחל שדה האמנות ליצירת היבדלות. אולם,

ה גבוהה יותר מהדורות שקדמו לו. כלדור זה מתאפיין בהש כוח בתרבות המערב. על דור צעיר ב

אינטרס יש לקבוצות אלו מקצועות הקשורים לתחום התרבות. ומקצועות חופשיים ב עוסקזה דור

, אך גם היבדלות מהבורגנות הישנה/הותיקהצורך לשל היבדלות ועליונות על פני חסרי ההשכלה, ו

, ססטאטותהליך ההומולוגיה והרצון להנעת מתוך צורך זה, ב .ומות אחרותלהיבדל מקבוצות ד

צרכי ההיבדלות ל המתאימותחדשות נישות יוצרת האמנות יוצרים.וצר תהליך מקביל אצל הנ

המגוון וחוסר הגבולות של האמנות הפוסט מודרנית משתלב במגמה זו. . אלהמעמדות של

א מתבטאים בערכים שונים אלא דווקא ההבדלים בין הקבוצות ללאש מוסיף כי

מכתיבים גישה ההון המסורתיים בעלי במשמעות הסימבולית של החפצים הנצרכים. הגישה שבה

דעות, מתאים לצרכים ו מוצרי התרבותשל המגוון הרחב שנוצר ברשתעוד. יחידה, אינה מתאימה

This means a shift from the days of“( : 206אומר לאש )שם, עמ של הקבוצות השונות.

Fordist mass production and mass consumption to flexible production and specialized

consumption”

4

הצריכה ,( Peterson, Kern, 1996מצד שני, על פי המאמר מאת פיטרסון וקרן )

התרבותית של המעמדות העליונים וההיבדלות שלהם עברו מהתמקדות לצריכת כל

)אומניבריות(. אך אומניבריות זו, היא נחלתם גם של מעמדות הביניים. אמנם המחקר מראה כי

At the same time non-highbrows are“( 902קצב ההשתנות נמוך יותר, אך )שם, עמ

increasing their number of musical preferences as well.”

הם הינו גרמו לשינוי זה. הראשון בינינים מאמינים כי חמישה עקרונות שופיטרסון וקרן

גם לשכבות נמוכות יותר גישה להשכלה ולטעם האסטטי שהיה שאפשרותהליכים חברתיים

מין וכו'. \אתניים \השני הינו פתיחות רבה יותר להבדלים חברתיים נחלתם של הסנובים.

ם במאה התשעה עשרה בתי השינויים שחלו בעולם האמנות. לטענת הכותבי השלישי הינו ןהעיקרו

ד הביאההאוונגר גרית. תרבותהספר המרכזיים האמינו באמנות תקנית לעומת האמנות הוול

הרביעי, שפעל בעיקר על דור וודסטוק, ןמגוון אסטטי רחב ופתיחות לסגנונות רבים. העיקרו

שקבוצות האחרון הינו ןאסטטיקה. העיקרוההקטין את פער הדורות ואיחד דורות שונים באהבת

כתרבות נמוכה, החלו לאמץ מרכיבים תתרבות פופולאריאימוץ בעבר שונות, שדחו ססטאטו

.תמהתרבות הפופולארי

ביקוש זה, התוצאה של מגמות אלה הינו ביקוש גבוה למגוון של אמנויות וסגנונות.

ת היקף התפוקה וכמות הדעובהתאם לבורדייה משתלב עם הייצור המגוון שמגיע מהאמנים.

. ים מאמרים אלהשעליהם כה מתלונן גדעון עפרת בספרו, הינם עוד אינדיקציה לשינוי עליו מצביע

הורוביץ, ראש מחלקת היסטוריה ותיאוריה, בצלאל. מאמינה כי -ד"ר דנה אריאלי

המגמה של ביזור עמדות הכח מתרחש בשדה זה כמו בתחומים אחרים כמו בעולם המוזיקה

טון(. ובפוליטיקה )דיויד איס

מעניין לציין, בהמשך לדבריה, כי אכן בשדה המוזיקה, השפעת הרשת, הכלים להפצה

הפחיתה את חשיבות ך של עקיפת התיווך מצד אחד, וכן והייצור שנגישים כל כך, יצרו תהלי

איבדו את היכולת להכתיב אופנות ולקדם אומנים על פי שחברות התקליטים שחקנים בשדה כמו

מצד שני הטכנולוגיה מאפשרת ליוצרים ליצור מוזיקה מקצועית בכלים ביתיים טעמם וצרכיהם.

תופעה דומה נצפית בתחום בעלות נמוכה יחסית, והרשת מאפשרת הפצה קלה של היצירות.

(. גישה זו רואה במערכת 2011הפוליטי. דיויד איסטון פיתח את גישת המערכות )וויקיפדיה,

הן מתהליכים פנימיים והן מתהליכים חיצוניים למערכת הפוליטית מערכת פתוחה, המושפעת

החברתיים על םהפוליטית הידועה. דווקא בימים אלה אנחנו רואים את השפעת הכלים הרישתיי

המערכת הפוליטית במדינות שונות, דווקא מדינות שבהן המערכת סגורה יותר ואיננה פתוחה.

5

תפקיד –גלריות ומוזיאונים

הצגת יצירות אמנות, במיוחד אוספי ציור או פיסול. מקור המונח במונח גלריה היא חלל ל

האמנות החלה כמצגת הריה", המתייחס למרפסת של כנסייה. אם בהיסטוריהאדריכלי "גל

מוסתרת בארמונות, עברה להיות מוצגת בכנסיות כחלק מעבודת הקודש, הרי המוזיאונים שימרו

ה שימוש במונח להבחנה בין מוזיאונים לחללים כיום נעשאת הקדושה תוך ניתוקה מהדת.

פרטיים או מסחריים. עם זאת, ההבחנה בין מוזיאון לאמנות וגלריה מטושטשת: קיימות גלריות

מסחריות; וקיימים מוזיאונים קטנים ופרטיים.-ציבוריות או לא

יג בגלריה לאמנות יש מתח תמידי בין הרצון ליצור לעצמה שם כמובילה אמנותית, ולהצ

תערוכות אוטונומיות )מושג של בורדייה המצביע על יצירות "טהורות"( לבין הצורך הכלכלי

להתקיים ולהצליח כלכלית ולהציג עבודות ותערוכות הטרונומיות )ביצירות משתלב גם האינטרס

הכלכלי(.

בכך משמשת הגלריה לא רק כחלל תצוגה אלא -נהוג שאמנים מיוצגים על ידי גלריה

וכנות. גלריות מסחריות מתקיימות כלכלית באמצעות עמלות אותן הן גובות על מכירה כמעין ס

של יצירות המוצגות בהן או של יצירות של אמנים המיוצגים על ידיהן. הגלריות לוקחות על עצמן

את קידום הקריירה של האמנים, אם בשיתופי פעולה על גלריות בין לאומיות, דחיפת האמן

תערוכות מוזיאליות.לאוספים, פרסים ו

הגלריות מקיימות תערוכות מתחלפות המציגות אמן יחיד, בדרך כלל אמן שלו מערכת

יחסים ארוכת טווח עם הגלריה או תערוכה קבוצתית המשלבת בין אמני הגלריה לאמנים אחרים

על פי בחירתו של האוצר )על מנת לקיים תערוכות איכותיות שוכרות גלריות מדי פעם את

תיהם של אוצרים בעלי שם(. שירו

חלק מהשינויים שחלו בשנים האחרונות הינם התנתקות של אמנים מגלריות ושיווק

האמנים וחסכון של הנתח של הגלריות, להם אינטרסים שונים מעצמי, ועל ידי כך עקיפה

המעוניינים לשלוט בקידום המשולם להם. בנוסף נוצרות היום גלריות של אמנים עצמאיים

בדרום תעשייתי הנו מבנה 45קיבוץ גלויות לדוגמא, (. 2010ירה שלהם באופן עצמאי )רייף, הקרי

התארגנה קבוצה מבין האמנים שאכלסו את המבנה והחליטו להפוך את 2007תל אביב. בשנת

םאלטרנטיביימההתפתחות של חללים הבניין כולו למקום של אמנות ש"יעלה על המפה" כחלק

6

בשדה האמנות. הרעיון היה להזמין אמנים נוספים מתחומים שונים לבוא ולבקר במבנה המיוחד

כאלטרנטיבה "חתרנית". ולהציג במסדרונות ובסדנאות יחד עם אמני הבניין

מחזיקים אוספים המוזיאונים לעומת זה הינם חללי תצוגה פרטיים או ציבוריים,

, אינם מייצגים אמנים ספציפיים ולכאורה לפחות התערוכות שלהם הינן ממניע אמנותי בעצמם

עם טהור, ולכן תערוכה במוזיאון "נחשבת" כפרס בשדה האומנותי יותר מאשר תערוכה בגלריה.

זאת ישנן טענות רבות על אינטרסים כלכליים לא ישירים המניעים מוזיאונים, כמו מערכות

גלריות ציבוריות קרובות מבחינת ערך בשדה למוזיאונים, בעלי גלריות וכו'. יחסים עם אספנים,

נמוך יותר.בשוק ההון אך עקב העובדה שאינם מחזיקים אוספים ערכם

"המרחב מחלק את השדה לשלושה חלקים, היצרנים, הצרכנים ו( Prior, 2005פריור )

הווירטואלית הרשת משתנה בהשפעתשלישי זה מרכיב .מוזיאונים \, שהינן הגלריות החברתי"

שון פרקר מייסד . שינוי זה בא לידי ביטוי גם בדבריו של מציעשעולם זה כלים החדשים וה

: "ייצור, הפצה ועריכה של תוכן עברו מבעלי הכוח לידי האיש הממוצע. (2011)אבריאל, נאפסטר

שדה האמנות הפכו לנגישים כלים שהיו נגישים בעבר רק לבעלי ההון ב זהו מעבר אדיר של כוח."

הופך לאיטו לעולם פלטפורמות הנגישות ילכל חובב או מקצוען בצורה זהה. העולם הווירטואל

לכל אחד.

ראו את עצמם 19-מוזיאונים במאה ה \מסבירה כי הגלריות ( Deirdre, 2008דירדרה )

. היא מצטטת את מחויבים לא רק להצגתה של האמנות הנכונה אלא לחנך את הצופים והמבקרים

If the children of Boston can learn to„”מנהלי מוזיאון לאמנות יפה של בוסטון, למשל: "

enjoy works of art as children,‟ wrote the Director, Arthur Fairbanks in nineteen-

sixteen, „a more wide and real and intelligent enjoyment of art may be expected in

another generation than exists today.‟”

דוגמא נוספת ניתן לראות ב"סלון" של פריז. הסלון היה תערוכת האומנות הרשמית של

אירוע האומנותי כמאה התשע עשרה נודעה נודע בהאקדמיה לאומניות יפות בפריז, צרפת. הסלון

בתצוגה נבחרו על ידי חבר שופטים, . התמונות והפסלים שעתידים היו להיכללוהמרכזי גדולה

הסלון השפיע על ועצם הבחירה הקנה לאומן אפשרות ליצור מוניטין, ושוק בטוח ליצירותיו.

הטעם המקובל, ויצר את אותו בידול של הסנובים משאר המעמדות.

דוגמא לכך היתה הדחייה של הציירים המקובל. קו האמנותיבקביעת ה שלטוהשופטים

דחו שופטי ה"סלון" מספר גבוה של ציורים וכתוצאה מכך התעורר 1863 -בניסטים. האימפרסיו

7

( שהפך לאירוע Salon des Refusés"סלון הדחויים" )זעם רב אצל האומנים שפתחו את

. מוגדרבמבט לאחור גם תערוכה זו היתה בעלת קו אמנותי אך אלטרנטיבי.

מקום מפגש של הנאה עם ראה במוזיאונים ( בורדיה Prior, 2005, pp 128על פי פריור )

ערך כפול, לכאורה אפילו סותר למוזיאונים. חינוך, של יצירת מעמדות ושעתוק חברתי. הוא ראה

מצד אחד המבנה שלהם, השקט, תחושת הקדושה והארכיטקטורה, מנתקים את החוויה מהיום

ם עם הצורך בבידול של התרבותית. בצורה זו משתלבים המוזיאוני היום ומזככים את החווי

הבורגנות. מצד שני המוזיאונים, בפתיחות שלהם, תורמים ל'הארה', תחושה של חוויה מופלאה

שני מרכיבים אלה מופיעים של שינוי. חלק שני זה הינו אותו חינוך להמונים שהזכרנו קודם.

הכניסה . שם הם מדגישים את1969שנכתב ב ”The Love of Art“בספרם של בורדיה ודרבל

כי הביקור במוזיאון והזמן בחינם למוזיאונים כיצירת אופציה לביקור. למרות זה הם מזהים

המוקדש לכך מהווים בידול בין המעמדות השונים. על מנת להיות מסוגל לפענח את קוד האמנות

The love of art is not love at first sight but is born of long“נדרשת השקעה בלימוד.

familiarity”.

עם כל הערכתו למחקרים של בורדיה בשנות השישים, מפנה פריור את תשומת לב הקורא

(, הסותרים את החד 130)שם, עמ Fyfe and Macdonald 1996למחקרים מעודכנים יותר כמו

לדעת חוקרים בתקופות מאוחרות יותר, התאוריה של בורדיה שבמחקרו של בורדיה. ממדיות

ונות האתנית, מגדרית, דורית, ואפילו מעמדית, גם על פי התיאוריה של לאש מתעלמת מהש

שמגיעות אל קהלים תמחקרים נוספים מצביעים על יצירת תוכניות פופולאריושהוזכרה קודם.

( מוסיפה כי על Deirdre, 2008דירדרה ) מהאוצרים. חהכוחדשים, וסימנים ראשונים של העברת

. דוגמא לתערוכות מציגים המוזיאונים תערוכות יותר פופולאריותמנת להגיע לקהלים חדשים

כולל וידאו ארט(, מסיבות YNET 2010) אביב-דויד במוזיאון תל-של צדוק בן תערוכתו אלה הן

ופעילות פרסומית ענפה. הצגת מכוניות, DJהופעות של

השינוי שחל באמנות לכיוון הפוסט מודרני השפיע גם הוא המוזיאונים. גישה זו, שבה אין

הנוקשה ה נכון או לא נכון, מחייבת את השדה לפתיחות ההפוכה מהמסורת גבוה או נמוך, אין ב

"אך עוד של המוזיאונים. התוצאה מכך הינה אותו ציטוט של עפרת הבהיסטורישהצגתי קודם

אתמול, עדיין מסוגל היה היסטוריון האמנות המקומי להקיף בפסיעותיו ובתודעתו את מרחב

תנועות, סגנונות, קבוצות וכו'. והנה עתה, הריבוי המציף העשייה האמנותית, לסווגה למגמות,

(2010אזולאי, -)ערמון והמטביע מונע כל אפשרות להתמודדות הכרתית"

8

בורדייה מניח כי צריכת אמנות גבוהה דורשת הביטוס שנרכש בבתי ספר גבוהים לאמנות.

מנות הן בבתי הספר בשנים האחרונות, במסגרת מגמה של התמחויות בבתי הספר, נוצרו מגמות א

התיכוניים ואפילו בבתי ספר יסודיים, שם מלמדים כבר מגיל צעיר את תולדות האמנות, את

הגישות השונות, הן כלימודים תיאורטיים והן ביצירה עצמה. בתי ספר אלה מייצרים דור בעל

עניין בעולם האמנות בעיקר במעמד הביניים החדש.

בורדיה מתנגד להנחה מקורות ההשראה של היוצרים. בוחן את (2005דיה )בורדיה, בור

כי קיימת אמנות שמקורה מעין "מעשה בריאה", אך הוא גם מתנגד לראייה כי האמן עונה לצרכי

השוק וביקוש הצרכנים. להערכתו יצירות התרבות נובעות ממערכת היחסים בין האמן לשאר

ם בייצור היצירה או לפחות בייצור האמנים, ומעבר לזה בינם לבין "מכלול הסוכנים המעורבי

ומצנטים ]פטרוני אמנות. ארנון[(". בורדיה ערכה החברתי של היצירה )המבקרים, מנהלי גלריות

מדגיש את ההומולוגיה המבנית בין מרחב היצור )שדה אמנותי( לבין שדה הצרכנים. כך, מעבר

וא מוצרים לטעמה ולכל קבוצת להתאמת ייצור לביקוש, כל קבוצת לקוחות יכולה למצ ןלכל ניסיו

יוצרים יש סיכוי למצוא מוצרים. בורדיה רואה את המבקרים, בעלי הגלריות ומנהלי המוזיאונים

(: "ה'סוביקט' 202ובורדיה מסכם )שם, עמ כחלק משדה היצור, ומרכיבים בשינויים התרבותיים.

להם קשר לאמנות, שיש של הייצור האמנותי ושל מוצרו אינו האמן, אלא מכלול הסוכנים שיש

להם עניין באמנות, שיש להם אינטרס באמנות ובקיום האמנות ]...[ יצרני יצירות ]...[מבקרים

זהו, המעגל נסגר, ואנחנו לכודים של האמנות וכד'. םאספנים, מתווכים, אוצרים, היסטוריוני

בתוכו".

ל, אך הרחיבו אותו ההתפתחות של הפוסט מודרניזם והאינטרנט אולי לא פרצו את המעג

. עימם למימדים שלעפרת קשה להתמודד

םתופעות וכלים ווירטואליי

על מנת להבין את השינויים שמחוללת הרשת יש לבחון תחילה כמה תופעות רשתיות.

Answers.com (2011 )על פי האתר הראשונה שבהן הינה הצפת הרשת בדימויים דיגיטאליים.

אמנם כשמונה וחצי מיליארד תמונות, שזה כאלף תמונות בשנייה!בכל חודש מעלים לפייסבוק

תמונות אלה הינן ללא יומרה אמנותית או חדשותית, אך היקפים אלה יוצרים עומס ויזואלי

ילום )פורום צ – פורום צילום spot-dבאתר וקושי בהבחנה בין אימג'ים אמנותיים לכאלה שלא.

פורום "אמנות" -)תת – פורום "אמנות"-תתהגדול ביותר, בתוך אפילו הישראלי שאיננו ח"ת(

שנים האחרונות 7מעלים צלמים תמונות שלהערכתם הינם צילומים אמנותיים. במהלך של ח"ת(

9

אמנם אמנים "אמיתיים" )על פי תחושתם( אינם ות כאלה.תמונ 100,000-הועלו למעלה מ

שלא תמשתתפים, אך קיימים פורומים )בחלקם נסתרים, על מנת לאפשר דיון הדדי וניסיונו

להצגה לציבור( שבהן היומרות האמנותיות גבוהות יותר.

כתוצאה מתהליכים אלה נוצר עודף היצע. עודף היצע זה מוצא לעצמו דרכים חדשות

ומשתלב עם הצורך החברתי של תת קבוצות להיבדלות. לשוק להגיע

. מצגי המחשב גדלים והולכים, ואיכותם הדיגיטאליות השתפרוטכנולוגיות ההצגה

בשנים האחרונות משתפרתפרטי הטקסטורה זיהוי משתפרת. חווית הצפייה, כולל דיוק הצבעים ו

עם בשילוב התמקדות בפרטים וצפוי שתלך ותשתפר. תוכנות כמו פלאש ואחרות, מאפשרות

בעלי (Smartphone)יכולת הורדה מהירה של קבצים גדולים. שיפור יכולת הצפייה בטלפון הנייד

( בכל מקום ובכל גודל שהצופה בוחר. ניתן לצפות IPAD -המסך הרחב ובטאבלטים )כמו ה

חסנים קבצים ברזולוציה נמוכה מאתרי האינטרנט, או ברזולוציה גבוהה מהתקני אכסון המא

גדולים.

במקביל נוצרה גם מהפכה בצריכה של הדימויים. אם עד אמצע שנות התשעים הוצגו

. יהדימויים בהדפסה בלבד, הרי התפתחות האינטרנט יצרה הצגה של התמונות בפורמט דיגיטאל

על ידי טכנולוגיות של צילום דיגיטאלי )כל תפילם או ציור, נסרקו אפילו תמונות שבסיסן

ונצרכות )אם על מסך ואם כהדפסה(( ירקים מבוססים על טכנולוגיה של צילום דיגיטאלהסו

קטן. ודפסת למוצגת מככאלה. עקב כך המרחק בין היצירה ה

של גלריות ומוזיאונים ברשת. מצד אחד קיימים נוספותמופיעות פונקציות בנוסף

פלטפורמות צמו, חלקם על אתרים המציגים אמן יחיד, בד"כ אתרים שנבנים על ידי האמן ע

שתופיע באתר ייעודי בתערוכה וירטואליתאותו אמן יכול להופיע בפיתוח מלאוחלקן ייעודיות

ם וגם הוירטואליים. עבודותיו תימכרנה יגם יופיע בגלריות ובמוזיאונים, גם הממשי לכך, אך

ו גם במכירות פומביות וירטואליות, בבלוגים בגלריות פיזיות, אך ניתן למצוא את עבודותי

המחווים דעה או יוצרים תערוכה וירטואלית, או אפילו דיונים בפורומים על יצירות שונות.

ההצגהיצירתיות לא רק ביצירות אלא במבנה ם מאפשרים יצירת תערוכות הכלים הווירטואליי

עצמו. הגלריה מוגבלת לקירות הפיזיים, אך המבנה הלוגי של הרשת מאפשר מבנה ייחודי

במגזין מקוון(. עמוד, ואמן תגלריילדוגמא, )לתערוכה ספציפית

מאה שלושים . VIPשל יצירות אמנות בשם תבימים אלו נערכה מכירה פומבית וירטואלי

לפיים ומאתיים אמנים. עפ"י גלריות )כולל גלריה זומר מישראל( הציגו עבודות של א ושמונה

11

( ביקרו )שילמו סכום חד פעמי על מנת לרכוש את הזכות לשוטט VIP ,2011הודעה לעיתונות )

באתר( כארבעים אלף אספנים וחובבי אמנות. במהלך תשעת ימי היריד העבודות נצפו כשבעה

ימים מליון פעמים, מהם הוגדלו ארבע מאות אלף. למרות דיווחים על תקלות טכניות ב

הראשונים, הגלריות דיווחו על מכירות ויצירת קשרים. גלריות דיווחו על מכירות של יצירות

אמנות במחירים שנעו בין עשרות אלפים למאות אלפי דולר.

מציע למכירה עבודות של עשרות זהאתר . print-a-want-i אתרדוגמא נוספת הינה

. (מנים רובם צלמים ישראלים וחלקם מוכרים מאוד )למשל דוד עדיקא רועי קופר ומירב היימןא

העיקרון שעל פיו פועל האתר הוא מכירה בלעדית של דימויים בהדפסות קטנות עד בינוניות

במהדורות גדולות ובמחירים לא גבוהים.

, מאמינה כי למסחר )נספח ג'( תמר דרזנר, אוצרת, סוחרת אמנים ובעלת גלריה לשעבר

יש מכירות המבוססות השל אמנות ברשת יש מקום במקביל למסחר המקובל בגלריות. מניסיונ

(. יש יתרונות לשימוש ברשת עבור VIPעל הרשת בלבד )הראיון נערך לפני התוצאות של

הסוחרים. הן מידע יותר רחב והן גישה לקהלים חדשים. מסחר זה גם יוזיל את עלויות המכירה.

, אמנים ואספנים. אחרים מצד שני חלק מעבודת הסוחר הינה הקשרים האישיים עם סוחרים

. עם םתהליך זה קורה במפגשים המתרחשים בירידים, ולחיבור זה אין תחליף בכלים הוירטואליי

זאת, חוששת תמר כי דווקא הקלות של העבודה ברשת, הן מבחינת המידע הנגיש והן מבחינת

הגישה ללקוחות, לאמנים, ליצירות ולמידע יבטל את ייחודה כסוחרת אמנות.

תמי ברקאי, אמנית, מנהלת "לחם ושושנים" )תערוכה שמכירותיה מוקדשות לתרומה(

גו העבודות באתר מיוחד במקביל להצגתם במשך יומיים מספרת כי בתערוכה שהיא מנהלת הוצ

בגלריה. למיטב ידיעתה היו מקרים, עם כי לא רבים, שבהם אנשים קנו מהאתר בלבד, אך

להערכתה היו עשרות אנשים מדי שנה שזיהו יצירה מסוימת באתר והגיעו על מנת לקנות אותה

מהמקום הפיזי.

דימוי המופיע באתר של מוזיאון בעל היצירה מעבר למסחור, מתעוררת השאלה של ערך ה

. לדוגמא אקח את המונה ליזה. המונה ליזה מהווה אותו דימויכל אתר אחר המציג את לעומת

מוקד משיכה מרכזי ללובר, ובזכותה גם לפריז כולה. הדימוי של המונה ליזה מופיע באתרים רבים.

מוזיאון מכיל. אולם אם נראה את צילומי גם ללובר עצמו יש אתר ובו מוצגות עבודות האמנות שה

לצילום המסך שבנספח ב', שנלקח מאתר הלובר, לא , ונשווה מוויקיפדיההמסך בנספח א שנלקח

)למשל לדון ולהציג עבודות של וויקיפדיהנזהה הבדל משמעותי, וסביר להניח כי יהיו אף יתרונות ל

11

כי ללובר יש מיתוג של מוזיאון מרכזי, אמן אחד המוצגות במוזיאונים שונים(. אולם יש לזכור

ומיתוג זה משליך גם על האתר שלו. אך גם יתרון זה נראה זמני לחלוטין.

, מאמין שהכלים הוירטואליים מהווים תחליף לכלי עזר כמו )נספח ג'( עדי נס, אמן

יף ספרות וקטלוגים. הוא מאמין כי אין תחליף ליצירה המקורית, ואפילו, באופן אישי, מעד

מודפסת ולא על מסך. הוא מאמין כי הכלים ,דיגיטאליתבמקורה עבודה , אפילו אם הלצפות

הווירטואליים מהווים תחליף לקטלוגים, ואין לו ספק שהם מהווים תחליף ראוי לצפייה

ראשונית, ואפילו בהרבה מקרים, תחליף לצפייה בעבודה עצמה. הכלים הווירטואליים מהווים

י למוזיאונים. המוזיאונים גם משקיעים בתוך המוזיאונים בקידום אמנות כלי שיווקי ויחצנ

ווירטואלית מתוך מגמה להרחיב את קהל היעד שלהם.

(, הודיעה גוגל Kennicott, 2011בידיעה שפורסמה בימים האחרונים בוושינגטון פוסט )

. שירות זה מאפשר לגולשים Art Projectעל פתיחת שירות חדש )כרגע מוגבל בהיקפו( המכונה

לשוטט במסדרונות שבעה עשר מוזיאונים מרכזיים בעולם, שלש מאות שמונים וחמישה חדרים,

י אמנות וארבע מאות שמונים ושישה אמנים שונים. חלק מהציורים צולמו באיכות אלף חפצ

המאפשרת צפייה באיכות גבוהה ביותר המאפשרת צפייה בתנועת המכחול ובטקסטורת הבד.

יכולת זו תהיה גבוהה בהרבה מהיכולת שצופה יכול לחוות מצפייה במוזיאון עצמו. ניתן לקבל

היצירה כולל על יצירות נוספות של אותו אמן, וכן ליצור ספרייה הסברים מעמיקים על האמן ועל

פרטית של יצירות אמנות. עדיין נקודת המבט היחידה ומגבלות המסך דרכו אנו צופים ביצירת

בציור השגרירים של סמת המופיעה רהאמנות מגביל את הצפייה. דוגמא לכך הינה הגולגולת המפו

. בציור זה מופיעה גולגולת מעוותת שניתן לפענח אותה רק כאשר בוחנים את התמונה הולביין

מנהל אפילו נפגמת. בזווית. צורת צפייה זו איננה קיימת באתרים השונים, ולכן חווית הצפייה

"Nothing beats the first-person experience": מצייןהפרויקט בגוגל

מוזיאונים הווירטואליים רואה ב, )נספח ג'( ורב תחומי ירומי אחיטוב, אמן ניסיונ

התפתחות טבעית של יכולת ההצגה. הרשת הינה הכלי העיקרי היום להפצת יידע. למרות שעבור

ה הווירטואלית מספקת, עולם האמנות ימשיך לתמוך מלאכותית בערך השיח האמנותי ההצג

לא נראה שניתן יהיה, בטווח הקצר, הקפיטליסטית. ההיצירה המקורית עקב הדינאמיק

. רומי מאמין כי לעובדה שמוזיאון מכיל שבצפייה בגלריהנקודת המבט הכאילו דתית ב להתחרות

לו לעומת כל בלוג אחר. שאלתי האם העובדה את היצירה המקורית משפיע על מיצוב האתר ש

מקור, משפיע על שביצירות דיגיטאליות, כמו וידאו, אין מקור והעתק, כיוון שכל העתק הוא גם

12

הוא למרות שאיננו מאמין בשיטה של מכירה מבוססת על סדרות ממוספרות, ערך היצירה. רומי,

מקבל את העובדה שזה עולם האמנות של היום.

מוזיאונים \הגלריות של וכחיותמגמות נ

אם כך, לאורך זמן המוזיאון והגלריות, שהפסידן את מעמדם כמובילי דעה ומובילים

שתיים, עדיין משמרים את יתרונם כמספקי "הילה", הן מעצם הצגת העבודה יבפתרונות הר

עד ההשקעה בהגעה המקורית, והן מהסביבה של הגלריה שמוסיפה את מרכיב הקדושה )השקט,

(. כל אלה יוצרים חווית צפייה שונה לעומת הזמן המוקדש לבחינה, תאורה ועודלמוזיאון,

.שיפור הצפוי באיכות טכנולוגיית הצפייההאלטרנטיבה הרשתית שלה, ללא קשר ל

מאמרו של וולטר על פי את ההתפתחויות הטכנולוגיות אבחן , ערך זהעל מנת לבחון

הן על המציאות הקיימת היום.(, ואנסה להשליך מ1992בנימין )

"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני"במאמרו מצטט (1892-1940וולטר בנימין )

כי בעתיד "יועמדו לשרותינו תמונות או סדרת צלילים שיופיעו בהינף יד קל, כמעט מתן (1992)

לוויזיה אות, והם ייעלמו באופן דומה". חזון זה יושם עם היווצרות העולם הדיגיטאלי, הט

וגישה מיידית של צרכן לקבלתן םוהאינטרנט, המאפשרים היווצרות תמונות וצלילים דיגיטאליי

המציגים סרט וכשהוא YOUTUBEוהיעלמותן )ראה הצגה על מסך מחשב של סרטי וידאו מ

נגמר אין הוא משאיר עקבות(. שינוי זה הוא דרמטי בצריכת האמנות, זמן החשיפה הינו קצר

ההיקפים אינם מוגבלים. תמונה התלויה על קיר יכולה להשפיע על הצופה במשך שנים יותר אך

ויוצרת חוויה רגשית עמוקה, לעומת צריכת הדימויים היום שהינה שטחית יותר אך רחבה )על

. נשאלת השאלה האם כמות וקצב הצריכה של הדימויים היום אמן מסוים, מגמות, תנועות וכו'(

ותם של אותם דימויים קנוניים שאנחנו מכירים כל כך כמו הנחתים יאפשרו את היווצר

מעניין מבחינה זו בחינת דימוי באיווג'ימה, הסטודנט בסין מול הטנקים, הצנחנים בכותל וכו'.

בימים אלה כדימוי מוגדל יצירה של תומס רוףמגדלי התאומים מעלי העשן שהפך אייקון, כולל

תקווה.-למימדי ענק, במוזיאון פתח

מימד נוסף שמציע וולטר בנימין קשור לאוטנטיות של היצירה. וולטר בנימין מגדיר את

ה"הילה" כתכונה של יצירה שמביאה לידי ביטוי את האוטנטיות וה"כאן ועכשיו" שלה. ככל

עתוקים נוצר מרחק ודילול של אותה הילה. לדעת וולטר בנימין אותו דילול הוא שהתפתחו הש

בעל השפעה הרסנית על המסורת, כיוון שהחוויה הקשורה ל"הילה" מוחלפת בחוויה חדשה. עם

זאת נוצר בשעתוק הטכני ערך חדש השונה מההילה המקורית.

13

מסביר כיל בורדיו. הוא ( משתמש במושג ש2009פרופ' מרדכי רגב, בראיון ב"עדכן" )

חווה שאתה ההתרגשות -ממנו ומתפעל מאזין לשיר או קורא שאתה שבזמן אומר 'אילוזיו'ה"

העובדה מעצם גם אתה מתרגש ממש נשימה באותה עצמה. היצירה מן ,עצמו הדבר רק מן אינה

" פרופסור רגב מתייחס לעובדה כי את.זה את עושה לכך שאתה ומודע שיר קורא שאתה

, בגפך שיר קורא אתה כאשר גם"ה'אילוזיו' ניתן לחוש גם בקריאת שיר גם כאשר אתה בגפך:

מישהו כי שיר אתה קורא חי. אתה שבו העולם מן במנותק באמת אותו קורא פעם לא אף תהא

תוךפעמים, רבה. האחרים עם עליו תדבר אתה ובתום הקריאה אותו לקרוא לך שכדאי לך אמר

הדברים ומהם השיר על אודות תדבר מי עם כבר יודע אתה ,עצמך לבין נךבי, כדי הקריאה

התרבותית הפעולה החברתי של להקשר ההתכחשות הוא 'אילוזיו'ה כללי, באופן. לו שתאמר

" .במשחק המוחלטת וההשתקעות

לחוש גם כאשר אותה תחושת 'אילוזיו' שמתאר פרופ' רגב, ניתן את נשאלת השאלה האם

כאשר צופים ביצירה שהינה העתק בלבד )למשל דימוי של לטעמי אמנות ביחידות. צופים בעבודת

גלריה לבין צפייה במחשב. אך ניתן להניח כי )גם על פי רומי פער בין הצפייה בה חשים אתציור(

למרות השיפור הקיים והצפוי ביכולת , לתחושתי .ארט וידאו הפער קטןאחיטוב, נספח ג'( כי ב

לשיר שאותו אתה קורא בצורה זהה, בצפייה בעבודת אמנות החוויה של צפייה בניגודההצגה, ו

המקרים מדובר בצפייה במסך שונה מהצפייה בסביבה הפרטית, אפילו אם בשני עדיין במוזיאון

מחשב, ולכן ימשיכו צופים לבקר במוזיאונים. אפילו יותר מכך, החשיפה הרבה שעולם האמנות

סקרנות ויביא צופים נוספים לטרוח להגיע ליצירה המוצגת.מקבל ברשת רק יגביר את ה

סיכום

התקופה הפוסט מודרנית יוצרת אתגר חדש למוזיאונים ולגלריות, אך יוצרת הזדמנויות

שעשויות אף לחזק את נוכחותם.

מצד אחד, מגוון הקבוצות המחפשות היבדלות אופקית, חוסר החוקיות של האמנות

וכות הווירטואליות והמגזינים לאמנות מוציאים את יכולת השליטה המודרנית והתחרות מהתער

של מנהלי המוזיאונים, האוצרים ובעלי הגלריות. המוזיאונים הווירטואליים והתערוכות ברשת

מהווים תחליף ללימוד והכרת עבודות האמנות. הקטלוגים שייצרו המוזיאונים והגלריות

מכניסה גורמים חדשים המחליפים את הסוחרים מוחלפים באתרים. קלות השגת המידע ברשת

כמו שרואים בדוגמאות לאתרים הוותיקים או לפחות, בשלב הראשון יוצרים אלטרנטיבה.

14

יצירתיים שהבאתי קודם, ניתן להביא חוויות ברשת שאינן כלל ברות יישום בגלריה פיזית.

החדשה.יכולות אלה מהוות יתרון משמעותי, במיוחד לאמנים שעוסקים במדיה

אך השינויים יוצרים גם הזדמנויות חדשות. העניין הרב שנוצר באמנות, הן עקב

ההיבדלות האופקית והן בעקבות החשיפה הרבה של דימויים, תערוכות, מידע יוצרים עניין

עניין זה וההיבדלות מייצר אמנים באמנות בקבוצות אוכלוסייה שהיו מנותקות מעולם זה.

מוזיאונים המגוונים את מצגותיהם ת המחפשות כלים להצגה ולהפצה. המפיקים במגוון יצירו

ומנצלים את השיווק הרשתי לקידום ערך אוספיהם פונים לקהל חדש. אמנות ווירטואלית מוצאת

את דרכה לתצוגות מוזיאליות.

גלריות מסחריות אמנם עלולות להיפגע משיווק ישיר של אמנים ופתיחת גלריות עצמיות,

פעולה וניצול שיווק ומכירות ווירטואליים נותן כלים חדשים לסוחרים להגיע אך שיתופי

יכולת הצגת תערוכות ללקוחות חדשים ולקדם את אמניהם באמצעים ובקצבים שלא היו בעבר.

.מגבלות כמות תערוכות שגלריה יכולה להציג בשנה ן אתווירטואליות מקטי

ם )אספנים או צרכנים פרטיים(, ואולי חשוב מכל, קיים אינטרס משותף של צרכני

אמנים, גלריות ומוזיאונים לשמר את ערך יצירותיהם. שיטות שנולדו מעולם האמנות של המאות

הקודמות לשמירת הערך על ידי הגבלת כמות העותקים המותרים של יצירות ספציפיות משמר

גיטאליות שלכאורה )טכנולוגיות די את ערכן. למרות היווצרות טכנולוגיות המייתרות שיטה זו

גובר. לא , האינטרס לשמירת הערך מאפשרות שכפול ללא מגבלות, כפי שקורה בעולם המוזיקה(

נראית כרגע באופק שיטה אלטרנטיבית, והאינטרסים חזקים מדי מכדי להרשות ניצול

הטכנולוגיה להפצה חופשית, כפי שקרה במוזיקה.

את י המוזיאונים והגלריות ולהשוות נראה מעניין להרחיב רפרט זה ולבחון את מבקר

”Love of Art“התוצאות להבחנותיו של בורדייה בספרו

15

בלוג –נספח א'

וויקיפדיה דף

16

מוזיאון –נספח ב'

מאתר הלובר עמוד

17

נספח ג'

ריה לשעבר: תמר דרזנר, אוצרת, סוחרת אמנות ובעלת גל

[ יימשך שבוע ודרוש קוד כניסה מיוחד כדי לשוטט שהוזכר קודם. ארנון VIP"היריד ]

נראה לי שאם זה יצליח זה יחולל בגלריות הוירטואליות, ליצור קשר איתן ולשוחח בצ'ט.

מהפכה ושינוי תפיסתי עמוק. עלויות ההשתתפות לגלריות הרבה יותר זולות משכירת בוט

לים, כי אין את עלויות שינוע העבודות, ביטוח, כרטיסי טיסה, מלונות וכו'.רגי בירידים

כמובן שאין את האימפקט של לראות עבודת אמנות באמת, אלא רק דימוי שלה וגם אין

קהילת האמנות הבינ"ל שהיא חלק חשוב מהמשחק, אבל זה יצור פלטפורמה את המינגלינג של

נוספת, זולה יותר למסחר.

ירות דרך הרשת, אני עושה את זה כל הזמן, לא ע"י תערוכות וירטואליות, אלא בעניין מכ

ע"י מכירה דרך שליחת דימויים. הרבה קליינטים קנו ממני, רק עפ"י דימוי שנשלח במייל, וכמובן

זה בעיקר כשהקליינט בחו"ל ואין לו אפשרות פיזית לבא לראות את העבודה, אולם גם בארץ קנו

ממני בדרך זו.

פתח אינספור אפשרויות חדשות. מצד אחד הרבה יותר יהווירטואלני חושבת שהמרחב א

כדילר ואז אתה םלכולנגיש קל לעבוד, יש נגישות למידע וקל לאתר דברים, מצד שני רב המידע

על מידע שפעם היה רק לך, או תאקסקלוסיביולמשל, כי זה הכובע שלי, מאבד הרבה פעמים

סוימים."אפשרות גישה לדברים מ

מוקדשות תמי ברקאי, אמנית, מנהלת "לחם ושושנים" )תערוכה שמכירותיה

לתרומה(:

.עד כמה שידוע לי היו מקרים בודדים שעבודה נמכרה דרך האתר

ספציפית שראו באתר, אני משערת לגבי אנשים שבאים כדי לראות עבודה או עבודות

שניתן להעריך אותם בכמה עשרות מדי מכירה

נס, אמן עדי

18

אני חושב שהעולם היום משתנה, זו חוויה אחרת לראות דימויים דרך האינטרנט אבל

בארץ, אנו ממילא מכירים דרך דבייחוהרי את רוב יצירות האמנות, . בוודאי יש לזה מקום

רפרודוקציות וקטלוגים

בהתבוננות של צופה ביצירת אמנות יש כמה מרכיבים, וכל התבוננות שכזו יכולה

מכמה נקודות מבט. ברור הוא שחווית הצפייה ביצירת אמנות שונה כאשר מתבוננים תהיעשול

ברפרודוקציה מול ההתבוננות באותה יצירה במציאות. זכורה לי התרגשות שאחזה בי כאשר

ראיתי בפעם הראשונה תערוכה של קרוואג'יו, את כל העבודות הכרתי אך הרגשתי כאילו משהו

ן. הסיר לי קטרקט מהעי

ודאי שזו הזירה הנכונה לצפות – יאם הכוונה לאמנות שנוצרה עבור המדיום הווירטואל

ברור –ולהציג אותה. אם מדובר בתצלומים, שנועדו להתלות בתערוכה מוזיאלית / גלריסטית

שכדאי, אם אפשר לראות את הדבר עצמו כי יש משמעות להדפסה ולגודל. מנגד, אין שום בעיה

דעתי, אם המפגש הראשון )ואולי האחרון( עם הדימוי יהיה דרך האינטרנט או עקרונית, לפי

בעולם הוירטואלי. דומה הדבר להתבוננות בעבודה בקטלוג בספרייה או במגזין.

קופי מאשר במסך מחשב, אבל זה אישי ואולי שייך -לי באופן אישי יותר נח לצפות בהרד

ולם המחשבים אין שום בעיה לקלוט את הדימוי גם לגילי המופלג. לאנשים צעירים שגדלו לתוך ע

במסך קטן.

אני לא חושב שתערוכה )שלכאורה נועדה להתלות בעולם האמיתי( המוצגת באינטרנט

מהווה באמת תחרות למוזיאון/לגלריה. האינטרנט, לצורך העניין, הופך להיות מדיום

כלי לחשיפה לקהל רחב. –פרסום/שווק/יח"צ

רוכה שמראש הוגדרה לתצוגה רק במדיום הדיגיטלי אני מניח שגם כאמור, אם זו תע

בגלריה /מוזיאון היתה מוצגת כך. לאחרונה בגוגנהיים ניו יורק היתה תערוכה סרטים מיוטיוב

שהוצגו בלילה על קירות המוזיאון. סרטים שלא בהכרח צולמו על ידי אמנים אגב.

כבר עתה –ויות הטכנולוגיות לעניין תגובת ארטדילרים או מוזיאונים להתפתח

בחלל –מוזיאונים משקיעים במחלקות מדיה בהם צופים רואים תערוכות או השלמה לתערוכות

המוזיאלי עצמו. בנוסף, אתרי הגלריות והמוזיאונים, מעבר לעובדה שקמו, הופכים גם מושקעים

הוא יהווירטואל יותר ויותר. איש לא רוצה לוותר על נתח חשיפה ניכר לקהל הצעיר שהעולם

סביבתו הטבעית.

ורב תחומי, פועל בקוריאה במסגרת מלגת מחקר יניסיונרומי אחיטוב, אמן

19

I'm not familiar with successful independent virtual museums, only with

various virtual portals, such as Tate Modern and the Whitney museum online

"extensions", or various virtual tours through existing physical museums, such as the

Louvre, The Hermitage, The Smithsonian, The National Gallery, the Walker Art

Center, The Vatican... these are just off the top of my head, I'm sure there are plenty

of these to be found.

To begin with, I'd probably distinguish between portals that display work that

is web based and that's intended to be primarily displayed online, and those that

display documentation of physical artifacts and spaces. Each has its own rational and

cultural effect.

Online Museums, whether tours of physical Museums or all virtual galleries,

are a natural development within the media. The web is today's main venue for

publication and distribution of content, and this naturally includes cultural content.

Also, we live in the age of the image, and the unique physical artifact is increasingly

less critical for the cultural discourse, despite the fact that the art world will continue

to artificially construct and sustain the value of the "unique" artwork, as this capitalist

dynamic (and maybe also the place in culture that the pseudo-religiosity of art (a John

Berger notion) occupies) will take a long time to overcome... this is a long discussion

that you begin to touch upon in your other paper.

I don't completely agree that an art-lover blogger and the Louvre are on par in

regard to their respective virtual Museums. Perhaps in time the authority of institutes

will erode, but today certain names carry weight; particularly in those cases where the

virtual exhibit stands in for the real possessions. It's a bit like the dollar note standing

21

in for the gold in Fort Knox. As long as original art retains it's mystique as a

commodity those living off it don't need to be too concerned. I think it will take a

long while for this dynamic of the art market to change, and the fact that anyone can

set up a site displaying images of art is not sufficient to make a significant impact.

I believe you were asking not just about the value of reproductions but also

about value of the physical versus the virtual museum. In regard to physical works of

art - and particularly classical work - there still is a major difference between a site

that simply talks about art and shows reproductions, and a site that presents

reproductions of work from its own collection.

You can just as well speak of having only copies and no original... on the

other hand, video art today is marketed by many galleries and artists based on the

print model: issues are numbered and signed and delivered with a certificate of

authenticity... this, to me, is a bit ridiculous, but it's currently a norm in the art world.

21

ביבליוגרפיה

,שאלות בסוציולוגיה, רסלינג, עמודים , "אבל מי יצר את ה'יוצרים'", 2005בורדייה, פייר

193-205

מבחר כתבים, כרך ב , "ירת האמנות בעידן השעתוק הטכנייצ" .1992ולטר, בנימין, ו–

.156-176, עמודים אביב , הקיבוץ המאוחד-תל הרהורים,

,האוניברסיטה 49עדכן , "תרבותיות-התמימות הסוציולוגית של הרב" ,2009רגב, מרדכי ,

הפתוחה

Lash, Scott, 1993, “Pierre Bourdieu: Cultural economy and Social Changes”.

In Craig Calhoun, Edward LiPuma, and Moishe Postone (eds.) Bourdieu:

Critical Perspectives, Chicago: The University of Chicago Press. PP. 193-211

Peterson, Richard A. and Roger M. Kern, 1996, “Changing Highbrow Taste:

from Snob to Omnivore, American Sociological Review 61”, pp 900-907

Prior, Nick, 2005, “A question of Perception: Bourdieu, Art and the

Postmodern”, The British Journal of Sociology, 56(1), pp 123-139

Answers.com, ND, Retrieved 2.2011

http://wiki.answers.com/Q/How_many_pictures_are_uploaded_onto_facebook

_every_second

Philip Kennicott, 2011, Washington post,

http://seattletimes.nwsource.com/html/thearts/2014112314_googleart06.html

Deirdre, Kelly, 2008, “What should the role of the public art gallery be?”,

Three Monkeys Online,

http://www.threemonkeysonline.com/als/role_of_public_art_gallery.html

22

“Viewing in Private Art Fair”, Press Release, 2011

http://vipartfair.com/assets/press/VIPAF%20closing%20release%20Final%20

02042011.pdf

Ynet, 2010, 2011פברואר 10אוחזר , נמשכים התורים לתערוכת צדוק בן דוד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853222,00.html

,מרקר-, דה2011אבריאל, איתן

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110123_0123

&log=true

15.2.2011גישת המערכות, ל"ת, וויקיפדיה, אוחזר

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%9

4%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA

לריה, , גגדעון עפרת: הקלות הבלתי נסבלת של האמנות ,2010, אלי ערמון אזולאי

"הארץ"

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1023,209,51760,.aspx

, סיומה של שעת האוצר: הגלריסטים החדשים הם האמנים עצמם. 2010רייף, יעל .

המדריך.

http://www.israelidesign.co.il/guide_item_4164.html

2011פברואר 10)ח"ת( אוחזר פורום "אמנות"-תת

http://d-spot.co.il/forum/index.php?showforum=9