1

פרשת ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה

רכה היום לפניכם נתן אנכי ראה רכה את :וקללה ב ר הב מעו אש ש אלהיכם 'ה מצות אל ת

ר ה אנכי אש ללה: היום אתכם מצו מעו לא אם והק ם אלהיכם' ה מצות אל תש רך מן וסרת הד

ר ה אנכי אש ר אחרים אלהים אחרי ללכת היום אתכם מצו ם לא אש י והיה: ידעת 'ה יביאך כ

ר הארץ אל אלהיך ה אש ה בא את מ ה ש ת ה לרש רכה את ונתת רזים הר על הב ללה ואת ג על הק

:עיבל הר

? איזו ברכה זו שמעורבת בקללה, מה פשר ברכה וקללה, "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה"

הסיפור כל יום. אין מצב ביניים. או ברכה או קללה. י האדם לפי מעשיו"החיים מתנהלים ע: פירוש

ומה התיקון לנטות מדרך הקללה . לדרך הברכה או לדרך הקללה, יוצאים לדרך לעמל, מתחיל מחדש

' עומד בין ה אנכי"ראה , "עפר ואפר אנכיו"ראה ". אלוהך' ה אנכי"ראה ". אנכיראה : "תשובה? לברכה

, בתודעתך, פניךכאשר כל האנכי האלה ל. שלך נוכיותאמה, שלך מהאנכיהיזהר מאד , ועוד". וביניכם

. אתה כבר שרוי בברכה, קבועים במוחך

. יחיד יכול להכריע ברכה או קללה על הרבים. לפניכם רבים, אנכי יחיד, "לפניכםנותן אנכיראה "

למד בילדותו , שאחד מגדולי המהפכה הבולשביקית ברוסיה, האדמור מקלויזנבורג שמע מהחפץ חיים

לא חיבק אותו , המלמד לא הסביר לו פנים. היה לייבלה ברנשטיין שם הילד הקטן עם הפיאות, בחדר

מעשיו של יחיד . כפילו של לנין ,ליאון טרוצקי המנהיג הקומוניסטי, הילד הזה נעשה אחר כך. באהבה

כל אחד מהם , מומרים מזרע ישראל. י הבולשביקים"דם יהודי נשפך ע. זה הביאו לשפיכות דמם של רבים

היה יהודי מבית של יראי , אבי הקומוניזם, מרכס הוגה התנועות החברתיות. מי דמיםהיטה את העולם לזר

מה עוללו . א גם אימו של סטאלין"י. לנין היה מזרע ישראל. טרוצקי ישב לפני המלמד, כאמור. שמים

. אנשים אלה לאנושות

המות נתתי לפניך החיים ו" :למה נאמר לפי שנאמר ,"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"

דרך חיים ודרך מות ,י דרכיםתהואיל ונתן המקום לפנינו ש :שמא יאמרו ישראל, "הברכה והקללה

משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים והיו ". ובחרת בחיים" :תלמוד לומר ,שנרצה ןנלך באיזו מה

והיה מודיע .וסופו מישורואחד שתחילתו קוצים ,אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ,לפניו שני שבילים

ש פסיעות וים ושליכשת ,שביל זה שתחילתו מישור אתם רואים :את העוברים ואת השבים ואומר להם

ש וכשתים ושל ,שביל זה שתחילתו קוצים ואתם רואים .וסופו לצאת לקוצים ,אתם מהלכים במישור

.וסופו לצאת למישור ,פסיעות אתם מהלכים בקוצים

שה ימים ום ושליכשני ,אתם רואים את הרשעים שמצליחים בעולם הזה ,ם משה לישראלכך אמר לה

"והנה דמעת העשוקים: "'וכתי". כי לא תהיה אחרית לרע" :שנאמר .הם מצליחים וסופם לתהות באחרונה

אתם רואים צדיקים שמצטערים ".דרך רשעים כאפילה" :ואומר .'וגו "הכסיל חובק את ידיו: "ואומר .'וגו

להטיבך " :וכן הוא אומר .ח באחרונהווסופם לשמ ,שה ימים הם מצטעריםום ושליכשני ,בעולם הזה

רבי יהושע בן . "ואורח צדיקים כאור נוגה" :ואומר ".טוב אחרית דבר מראשיתו" :ואומר "באחריתך

ליטול והיה רומזו ,משל למלך שעשה סעודה והזמין את האורחים והיה אוהבו מיסב ביניהם :קרחה אומר

כיון שראה ". אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני" :ולא היה בו דעה וכן הוא אומר .מנה יפה

2

מנת חלקי וכוסי אתה תומיך ' ה: "אומרוכן הוא .אחז את ידו והניחה על מנה יפה ,שלא היה בו דעה

". גורלי

רבנו משה חיים אפרים נכד " פריםדגל מחנה א"אומר . "וקללה ברכה היום לפניכם נותן אנכי ראה"

".עלה גם אעלך ואנכי מצרימה עמך ארד אנכי: "רומז לכתוב( תלמיד התולדות יעקב יוסף)ט "הבעש

והאדם . כמו שהמשכן עולם קטן, כי האדם עולם קטן. להיות משכן לשכינה האדם את ברא ה"שהקב ידוע

הוא, תמה עבודה ואיזה. ת דרגות השלימותי עבודה ועמל להשיג א"ע "אדם גדול"יכול להגיע למעלת

תלמידיו שאמרו וזהו ,טוב שכן וזהו .אצלו ה"הקב ישכון למען מדותיו בכל ליוצרו האדם שידמה

ה"הקב פירוש .טוב שכן אומר יוסי רבי ,האדם בה שידבק טובה דהימ איזהו :זכאי בן יוחנן רבי של

.יתברך אליו כסא האדם ויהיה האדם אצל ישכון טוב הנקרא

ח"ורמ אור נשמתו ה ונעשית"ח וזהירות בשס"בקיום רמ, ה"להקב כסא להיות יעשה וכיצד

הנשמה היינו .האור הומצו ונר תורה אור נעשה ,לשמה ומצוות תורה ידי על וזהו ,בוערים נרות איבריו

וממילא .ה"לקב כסא נעשית ונשמתו .האדם איברי ח"רמ היינו ,ונר לה השייכים וחושים במוח השורה

.טוב ועשה מרע סור וזהו .ממנו בורח והרע רע יגורך לא אז ,הוא ברוך הבורא דהיינו טוב שכן לו כשיש

והחומריות הגשמיות דותיהמ מכל דהיינו ,טוב מהרע ותעשה שבו הרע כלאת הרע מן שתסיר פירוש

וזהו, והחכמה החסד אל ומטות נוטות הן אזי ,טוב בה גובר ובהיות הטוב בהן את ויגביר הרע מהן את יפנה

".וחסד ירדפוני טובאך "

,האמוניות ,רכבותוהשאלות המ. הנכבדות ,בשאלות הגדולותרבנו בחיי עוסק בפירוש פסוקנו

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה " . ובחירה חופשית, הפילוסופיות העמוקות של שכר ועונש

אך כאמור גם אמוניים פילוסופיים בשאלת , וענייניים, תחביריים, ונייםהפסוק מעורר קשיים לש ."וקללה

עם , לוכי משה ידבר עם הכ ?לשון רבים" ולפניכם"לשון יחיד " ראה":כתוב. היות האדם בחירי

דת יוהן מ .דות שבהן נברא העולםימשתי מ ותשהברכה והקללה נאצלולפי , היחידים ועם ההמון

ה יוהוא רא, בלשון יחיד" ראה"לכך אמר .נגלה רק ליחידים המשכילים ןניישאין ענדת רחמים יהדין ומ

זרוז להמון בקיום ןולפי שהברכה והקללה ה, "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת: "יןיכענ, בעין השכל

אתכםלמדתי ראה": וכן אמר". לפניכם" ,בר עם ההמון ואמרילכך ד, ם בעברם עליהןתוהפחד ,תוהמצו

" אתכם"והזכיר , נודע רק ליחידים םקים שאין טעמובלשון יחיד כנגד הח" ראה"יר הזכ ."חקים ומשפטים

. לרבים נתנהבלשון רבים כי התורה בחוקותיה ומשפטיה

. סביבה נסובו ענייני מוסר ואמונה, פשיתוהיא שאלת הבחירה הח, שאלה נכבדה וגדולה מימות עולם

עצמו בדרך ישרה או את רצה להדריך, של אדםשהרשות והבחירה בידו ללמד בא פסוק זה הנה

מי יתן והיה לבבם זה " :לכך כתב .והכל תלוי בבחירתו, הכל מסור ברצונו ,היצב על דרך לא טובילהת

,ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה"למד שאין הקב, "ליראה אותי

. ל מסור בידוואלא הכ

קר תולדתו יאו יהיה שום דבר מושכו בע, ה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע"בכי אילו היה הק

לת יכיון שהוא מתח ,ה אותנו על ידי נביאיו לעשות כך"וה הקבואיך יצ, מהדרכים טוב או רע תלאח

ומה מקום היה לכל התורה , או תולדתו תמשכהו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ?בריאתו כבר נגזר עליו

ומפני זה . קר גדול ועצום והוא יסוד האמונהיוזה ע ?מן הרשע או לשלם לצדיק שכר טוב פרעילה להוכ

. התורה ובחתימתה נזכר העיקר הגדול הזה בפתיחת

הן מין האדם היה יחידי : כלומר, "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע: "באדם הראשון כתוב

שהרי העליונים שכליים עובדים .ונים ולא בתחתוניםבעלי לא, בעולם ואין לו מין שני שידמה לו

וכל אחד .והארציים גם כן מקלסין אותו יתברך בטבע ולא בשכל כלל, י בשכל ולא בטבע"ומקלסים הש

3

אבל האדם הוא משותף .אין לאחד מהם מונע, זה הכרחי בשכל וזה הכרחי בטבע, ואחד הכרחי בקלוס

ואיננו הכרחי כי אם , ומן הארציים מצד הטבע, נפשמן השכליים מצד ה: מהם ומורכב משניהם

נוהוא שמצא .שהרשות נתונה בידו להביא עליו עונש ושכר הברכה והקללה .בבחירה חופשית ,רצוני

כלומר שהרשות , "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע" :בסוף דברי משה

.אה אנכי נותן לפניכם היוםר: כאןוכן אמר , בידכם לעשות טוב או רע

, "ובארץ בשמים עשה' ה חפץ אשר כל: "אומר היאך תתמה אל( 'ד' הל תשובה' הל: )ם"הרמב כתב

אם כן כיצד יתיישבו . בידנו להחלטתנו האישית לנו מסורים שמעשינו פ"אע יעשה בחפצו שהכל בודאי

והגלגל, למטה יורדין והעפר והמים, למעלה עולין והרוח האש להיות ת"השי שחפץ כשם ?שתי הגישות

, בידו רשותו האדם להיות השם חפץ כך, בו שחפץ כמנהגם להיות העולם בריות שאר וכן, בעגול סובב

.לתוויכ כל עושה י"הש לו שנתן ובדעתו מעצמו הוא אלא ומושך כופה בלא לו מסורין מעשיו וכל

שאמר הוא, לו מריעין רעה עשה ואם, לו מטיבים טובה עשה אם, מעשיו לפי האדם את דנין לפיכך

שמח: "ה"ע שלמה אמר זה ועל. 'וגו" בדרכיהם בחרו המה גם": 'וכתי, "לכם זאת היתה מידי: "הנביא

. "במשפט האלהים יביאך אלה כל על כי ודע"', וגו" בילדותך בחור

ואמר, בקללה הזכירש כמו" תשמעו אם" בברכה הזכיר לא. "תשמעו אשר הברכה את ..ראה אנכי"

הזכיר בפורענות אבל ,הטובה בענין להזכירו רצה ולא מסופק לשון שהוא לפי, "תשמעו לא אם והקללה"

אלהיכם' ה ותומצ אל תשמעו לא אם .ודאי לשון שהוא ,"תשמעו אשר" בברכה כתב ולכך .מסופק לשון

המודה: אמרו ומכאן, התורה תומצו מכל סר הוא הרי זרה עבודה העובד שכל ללמד. הדרך מן וסרתם

.להוכ התורה בכל כופר כאלו זרה בעבודה

. ' גוו ".ברכה היום לפניכם נותן אנכי ראה"עניין של גישה " האוהב ישראל"הברכה והקללה הינן לפי

נדה) חכמים מאמר ידוע .והטוב הרעות תצא לא עליון מפי" :דכתיב הוא הדא( 'ג ראה תנחומא) במדרש

שואל אלהיך' ה מה ישראל ועתה: "שנאמר, שמים מיראת חוץ ,שמים בידי הכל: חנינא ר"א (ב"ע 'טו

במחשבה הכל יודע הוא ברוך שהקדוש פי על אף. קאמר לא ורשע צדיק ואלו . "ליראה אם כי מעמך

.ממש היעשי הוא יתברך' ה של דהאמירה. הדיבור אל המחשבהאת אותו מביא אינו כן פי על אף

אותו תמבטל האינזו הדחקות שאם, "יפה עניות לישראל: "כגון, שהקללה היא ברכה פעמים

העניות אם אבל .ספק בלי ברכה ההוא הדבר אז. קונו דעת על ה אותומעביר ואינה יתברך' ה מעבודת

יתברך' לה זה דבר על להתפלל האדםעל ,ושלום חס הוא אז יתברך מעבודתו ושלום חס אותו מבטלת

שאמר וזהו. מונע שום בלי הושמח ביישוב הדעת יתברך' ה את לעבוד שיוכל כדי ודוחקו מצרתו להושיעו

יוודע מאין תאמר ואם. וקללה ברכה יש ודבר דבר בכל ל"ר, "וקללה ברכה' כוו נותן אנכי ראה" :הכתוב

שעם ל"ר', כו "תשמעו אשר הברכה את" :מובהק סימן לכם נותן אני לזה ?ו"ח ךלהיפ או הוא טוב אם

בודאי אז ,לכם הנשפעת הברכה ולא תעכב, אתכם השפע יעכב ולא' ה מצות אל לשמוע תוכלו אם הברכה

ותומצ אל תשמעו שלא הגורמת שהיא מפני .ושלום חס קללה הוא -תשמעו לא ואם. באמת ברכה היא

. אין קללה גדולה מן האטימות, מזה יותר קללה לך ואין . ו"ח' ה

.דבוק הוא שם והשגחתו עיניו שנותן מקום שבכל, דביקות כמו הוא אדם של היהראי, "ראה" כתוב

שתראה ל"ר, כסא בגימטריא שהוא, אנכי במידת תמיד ותדבק כשתסתכל ל"ר, אנכי ראה :אמר ולכך

שאדם הכסא י"וע( וגם כוונה מבסס מלכות שמים, כסא הכוונה לכונן ולבסס), הכסא על להשגיח תמיד

ו לשנות במהותו "שאין האדם יכול ח, יסוד עמוק להבין. ו"ח קללה או ברכה עליו ממשיך הוא כך עושה

4

השינוי דאין ל"ר, אלקיכם' ד מצות אל תשמעון אשר הברכה את כתוב. יש בזה סרך הגשמה, יתברך

,יתברך מחסדו הוא -זו שהשפעה ומבין שומע שהוא עושה שאדם הכסא כפי אלא, יתברך מצידו

נעשה הכל אם כי ".והטוב הרעות תצא לא עליון מפי: "והם כוונת הכתוב. בדבר הברכה ורהש זה י"ע ואז

.זו בהשפעה הברכה שורה אז לטוב כסא עושה אם, אדם פעולת י"ע

בטל היה ,הגבורה מפי דברות ד"היו כל ישראל שמעו דאלמלא :חכמים אמרוש מה, בכלל דברינו

שומעין והיו, "ושמע אתה קרב: "שאמרו מפני אך, ('א 'רסא אתחנןו ק"והזה' עי) הראשון אדם של החטא

הטוב מעורב עדיין זה י"וע, השליח י"ע לקבל ההגבוה בחינההמ ירדו זה י"ע יאז, רבינו משה השליח י"ע

נותן אנכי ראה" :שכתוב וזהו. בטוב ולדבק הרע את לבטל מאוד מאוד לעבוד האדם וצריך, והרע

עדיין זה י"ע ,התורה את להם נותן שהוא זה י"שע להם הוכיח שמשה, "להוקל ברכה היום לפניכם

, היצר משיעבוד חירות בני, חורין בני היו הגבורה מפי שמעו אם אבל. קללהב ברכה, בטוב הרע מציאות

".והטוב הרעות תצא לא עליון מפי: "שאמר וזהו. והאמת הפשוט הטוב הוא כי ,ולבד טובה אלא היה ולא

וכן ".עיבל ובהר גריזים בהר האמורות" :י"רש כתב. "וקללה ברכה היום לפניכם נותן אנכי אהר"

. "עיבל הר על הקללה ואת םגריזי הר על הברכה את ונתת' וגו אלהיך' ה יביאך כי והיה" :זה אחר כתב

יבלע והר גריזים הר על שיתנו והקללה הברכה ותוממצ כאן מזכיר למה ,י אברבנאל"לר דומא קשה

או לווכ יןיהענ יזכור ששם ראוי והיה הלא שם מקומם ?ואתב כי והיה בפרשת שיזכור האלה הדברים

. "היום לפניכם נותן אנכי ראה" כאן אמר כ"ג ?שם וקצתו כאן קצתו ,מדוע חלקן ?כאן

אל בואם אחרי א"כ יום באותו היה שלא עיבל והר םגריזי הר והקללה הברכה על יפורש איך

מהעוד קשה ?"תבא כי והיה" בו' שנא ביום א"כ ,היום זה היה לא ווייהצ על אתז אמר ואם ?הארץ

שאמר לוףיהח והיה ?יםווש בשניהם םהדברי שיהיו ראוי והיה .בקללה שזכר הלשון בברכה נהישש

ולמרות .ספק בלשון תשמעו לא אם אמר ובקללה. ודאי בלשון תשמעו אשר הברכה את בברכה

זו לשוןב אמר לא ולמה השואל ישאל עדיין ,תשמעו אשר מנת על -תשמעו אשר :שם י"שר שפירש

?בלבד אחד תנאי בברכה ששמר במה וגם בקללה ,עצמה

שומע הבלתי לאדם קללה יהיו עצמם והמה ,אותם ישמעו כאשר ברכה שיהיו": ברכה וקללה"

יהיו םופעמי. אותם בשומעם ברכה יהיו םעמיפ םהמקבלי כפי הנה בעצמן טובות ותוהמצ בהיות כי .אותם

כי" :הנביא שאמר מה דרך על והוא. ולקללה למוקש להם יהיו המה אותן יקיימו לא כאשר כי קללה

בבחינת ואמנם ,םוטובי םישרי בעצמם שהם ".בם יכשלו ופושעים בם ילכו וצדיקים' ה דרכי ישרים

ומכשול רע דרך יהיו םהפושעי ובבחינת .םצדיקיל בהם ולכיםלה םונאותי םטובי יהיו כבר םהמקבלי

נטל אחד מחכמיהם פרפר והניחו בתוך . חכמי אתונה ניסו להתל בילדי ירושלים, ועל דרך משל. בערכם

, אם נאמר חי. הכל לפי בחירתכם: ענו הילדים? חי או מת, פרפר זה שבתוך ידי: כפות ידיו ושאל לקטנים

החיים .. ראה נתתי לפניך, נמצא הכול בידי האדם. יאוהו לחייםתוצ, ואם נאמר מת, תמחצוהו למוות

. והמווות

,ויין בשר כלחם הטוב במזון שיקרה מהל? למה הדבר דומה. המצוות הן מזונו הרוחני של האדם

םאות יקח אם אמנם. בו ויחזק ויבריא יזון וטוב בריא אדם יקחהו וכאשר. בעצמו ונאות טוב מזון םשה

א"כ ,הפועל המזון טבע בבחינת לא .וממית מזיק לו יהיה כבר ,או קודח סוכר ממחלת החול אדם

כדברי גם. חדוא חדא כל כנגד או ישראל כלל כנגד :אמר ולזה .המקבל האדם טבע וקלקול רוע בבחינת

וקללה ברכה שאותה לא .לפניכם נותן אנכי כי שכלך בעיני ראה ל"ר' וגו "נותן אנכי ראה" :ע"הראב

לפי. ןביניה אמצעי ואין קללה או ברכה או מהן ימשך פ"שעכ תוהמצו חובכ שהיא א"כ לשונית היא

5

לטובה עצמן הן כי ברכה לכם נתתי כבר הנה ,'וגו אנכי אשר אלהיכם' ה ותומצ אל תשמעו שכאשר

. אליכן יחשבו קללה תשמעו לא ואם .לכם יהיו ולברכה

ברכה היום לפניכם נותן אנכי ראה": "כלי יקר"ונה בפי הנד, הערבות ההדדית על כלל המצוות

לאדם ידמה לעולם( ב"ע 'מ קידושין) שאמרו לפי, לרבים כמדבר לפניכם, ליחיד כמדבר ראה. "וקללה

כל ואת עצמו את הכריע אחת הומצו ,עשה ועוונות זכויות מחצה על מחצה העולם כל היה כאילו

. לכולכם לפניכם יחזרו מעשיו כל כי שכלו בעין שיראה ,ראה ידיח כל אל אמר לכך. זכות לכף העולם

בעד זה ערבים ישראל כל נעשו שם כי עיבל והר גריזים הר ןימעני המדברת זו בפרשה זה ןיעני והזכיר

. היחיד בעוון נתפסים רבים הערבות ומצד זה

דרכים פרשת על יושב היהש לאחד משל( 'תתעה רמזש "בילקו) :שמסיק מה לזה רמז כדמות ויש

נותן " .ליחידים הכבושין בשבילים וסיים לרבים הכבושות בדרכים התחיל. 'וכו שבילים שני לפניו והיו

היום לשון נקט מקום מכל ,הארץ אל' ה יביאך כי ,השבועה לקבלת קבוע שזמן פי על אף "היום לפניכם

שבועה כל כדרך ,היינו אנוסים :יאמרו שלא כדי להימלך שהות לכם יש זמן אותו עד שמהיום לומר

שהות להם התהי ואילו וערבבם הממם יאמרו שלא זמן להם נתן כך, האיש ינחםי פן זמן שנותנים

.עושין היה לא להימלך

שהוא השמשש כמו ,לרמוז ,והקללה הברכה אל וסמכו, היומי הגלגל אל רמז היום הליבמועוד

,הללו השינוים וכל הבגד ומלבין הכובס פני משחיר הביצה ומקפיא והושעה מתיך הפכים שני ופועל באחד

אינן יתברך תוימא הבאים והקללות הברכות כך המקבלים מצד אם כי ,השמש מצד באים אינן

אלא , אפילו הטבע פועל פעולתו כסדרו ".שניתי לא' ה אני" :שנאמר כמו ,יתברך בו שינוי מחייבים

ה"הקב אלא לבוא לעתיד גיהנום אין( ב"ע 'ח נדרים' גמ) :אמרוש פיכ. םשהתוצאה כפי מעשיו של האד

:כתיב בצדיקים אבל .השמש היינו והיום "הבא היום אותם ולהט" :שנאמר ,'וכו מנרתיקה חמה מוציא

האמורה כאן עיקרה לעולם הבא כי שם א "כי י. "בכנפיה ומרפא צדקה שמש שמי יראי לכם וזרחה"

.את הברכה' וה היוצ

ברכה , לפניכם היוםנותן : "מתבטאת בכתוב, שכל ורגש, גוף ונשמה, מורכבותו ההפכית של האדם

ואמנם את הברכה אשר תשמעו אל ,המכונה ברכה וקללה כל אדם יש בו שלימות וחסרון, "וקללה

יש אי דושמי שהוא נשיא ו" אשר נשיא יחטא:" כמו שפירשו בפסוק. ודאיואשר הוא לשון ', כווות ומצ

מצד . כבר יש חצי פתרון לצרתו, במודעות האדם למורכבותו, וכן אמר גם כאן. יחטאפוטנציאל ש

השלימות להשיגודאי יעשה את כל המצות השייכות , רק שיאזין ישמע ויפניםהשלימות הניתן באדם

ינו נקרא דע לך שא, דהיינו חיסרון, ל מה שאני מכנהו בשם קללה"ר ,הקללהאבל האטימות היא . ההיא

אם תשתדלו למלא . השמיעה היא כשלעצמה התקדמות לשלימותכ "משא .חסרון אלא אם לא תשמעו

. 'חסרון זה הוא עיקר השלימות ועבודת ההעמל להשלים החסרון ההוא אז

פרשת ראה רק הדם לא תאכלו

ם חזקרק י אכל הד פש לבלת ם הוא הנ י הד ר כ ש פש עם הב על לא תאכלנו : ולא תאכל הנ

ים מ כנו כ פ ש עיני ה לך ולבניך לא תאכלנו למען ייטב : הארץ ת ר ב ש ה הי י תעש וכל : 'אחריך כ

ם ל המהד בתיכם לעוף ולב כל מוש ם : א תאכלו ב ל ד ר תאכל כ ל נפש אש פש כ ונכרתה הנ

6

יה ר אך : ההוא מעמ ש ו ב נפש מכם את ואך :תאכלו לא דמו ב תיכם ד ל מיד אדרש לנפש ה כ חי

נ ד האדם ומיד ו אדרש פך : האדם נפש את אדרש אחיו איש מי ם ש אדם האדם ד מו ב פך ד י יש כ

צלם ה אלהים ב :האדם את עש

, הבאנו כאן מקצת פסוקים העוסקים באיסור .בכמה מקומות חוזרת התורה ומזהירה על איסור אכילת הדם

ובעונש , בשכר של טובת הבנים בזכות ההנעות ממנו, בעידוד להתחזק מפני האיסור, באזהרתו, בהיקפו

. החמור עונש כרת

מה ההבדל בינו לכבד , מה כל כך נורא? הפליגה התורה בפסוקים העוסקים באיסור דם מדוע .א

?שכולו דם

, הכליות, הלב מפני שהדם נשפך על המזבח כלום לא עדיף לתת על המזבח את, אם הנימוק הוא .ב

?והמוח שהם עדיפים על הדם שכביכול אין בו ממש

כ אנשים בדלים "הלא באופן טבעי ובד? מה הצורך בחזרה על האיסור ובחיזוק האדם מפני הדם .ג

[כביכול]? מי הולך לאכול דם. ונפשם דוחה אותו, ממנו

ין אכילת טרפה מה ההבדל בינו לב? בכרת( אפילו של בהמה כשרה), מדוע העונש על אכילת דם .ד

[ כפי שגם החלב נאסר בכרת]? שהיא רק בלאו

מותר לקנות דם ? מדוע הם מותרים בהנאה. כפי שאמנם כך הוא, אם הדם והחלב נאסרים בכרת .ה

? חלב מותר לכל מלאכה', כמובא בגמ, לזבל בו את הגנים

? שמעותומה המבנה התחבירי ומ? מי במי? אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו: מה משמעות הכתוב .ו

האם ציווי התורה ואזהרתה מדם נובעים מרצון להרחיקנו מאומות העולם השטופים באכילת .ז

, שהחלב והדם נועדו למזבח, או אולי ככתוב בנגלה? או יש כוונות אחרות נסתרות? בשר בדמו

?להיות חלק מהם לשם שמים

ברות על אכילה מיידית בהתג, האם ציוויי התורה באיסור דם נובעים מצורך האיפוק והעדינות .ח

?זה פחות אכזרי? מה זה גרוע יותר מאכילת לב הבהמה או כליותיה? כל עוד הבהמה מפרכסת

העניין , האחד: נעו מסילותיהם על שני מישורים -נראה שהמפרשים, מהותו ותוקפו, אם נתבונן באיסור

והשני מסלול . לת הגוףלכל האיברים לפעו" מוביל הארצי"הדם הוא מנוע כ, האנטומי, הפיזיולוגי

יש להקדים . ז והן לאכילה"הן לע, ממעשי ארץ מצרים ודומיהם שהיו שטופים בדם, ההתרחקות מהגויים

שהדם הוא נוזל חיות הגוף הכולל בתוכו את כל האנרגיה לחיותו ותנועתו של , מן המפורסמות, להסביר

ומוליך במערכת סגורה , ל מרכיבי החיותהדם מכיל בתוכו את כ. כולל כמובן המוח ויכולתו לחשוב, הגוף

. דרכו ניתן להבחין בנקל בכל שינוי בחיות הגוף באיתנו או בחוליו. מזון וחמצן לכל תא מתאי הגוף

והיום ידוע עד היכן הדם מהווה , בסמיכותו, שונה הדם מאדם לאדם בסוגו, הנה בבני אדם, עוד לומר

על אחת , ואם כן. בסיבתו מורעל כל הגוף, דרכו עוברת, חלההוא נושא המ. מרכיב יסוד לטוב או למוטב

.שאם יתערב דם החיה או הבהמה בדם האדם, כמה וכמה חמור

לא בבהמות ולא , לא הותר לאדם לשלוח יד בבעלי חיים, לכתחילה בבריאת העולם, עוד להקדים

אפשר . אז הותרה אכילת בשר רק. העולם ירד בדרגה, רק אחר הנפילה והירידה בחטאי המבול. בעופות

לפחות . נאסרנו בחלב ובדם, וכדי לצמצמו, היה היתר דחוק בדיעבד, שאחר שההיתר שאחר המבול

ועל מפתן הכניסה לארץ כנען השטופה בעמים . שישאר בן אנוש ערני לאיסור להיות שטוף באכילת בשר

7

ות לעמי כנען והחובה להרחיקם מן לחזקם מפני ההידמ, חוזר משה רבנו להזהיר כמה פעמים, שטופי הדם

. הדם

כיון . וגם נח הקריבו קרבן, גם קין והבל, ר"גם אדה, החלב והדם הם חלק למזבח עוד מימות עולם

ואמנם סיבה זו . להבדיל בין קודש לחולין. ה את האדם מהם"הרחיק הקב, שהחלב והדם הם חלק למזבח

.התורה להרחיקנו מעמי מצרים וכנען ודומיהם ם המנמק את האיסור ברצון"תדחה את שיטת הרמב

אסר להם אבר מן :י"פרש. הורחב לאיסורים נוספים, "תאכלו אך בשר בנפשו דמו לא"האיסור

אבל אדם הראשון שלא הותר לו אלא .נצטווה על אזהרת אבר מן החי ,לפי שהותר לנח כל רמש. החי

השופך את דם :י"פרש ,"ואך את דמכם" .מן החיפרי האדמה לא הוצרך להצטוות על אזהרת אבר

ידי באדם חייו אף , ה בידינוימתוך שחי כלומר שלא יאמר אדם הרי הותר לנו לשפוך דם בהמה ,ועצמ

אף על פי שלא יצא כלומר ,החונק את עצמואף :י"פרש ,"לנפשתיכם". עצמו ומותר להרוג את עצמו

כלומר אף להורג את עצמו .ם ואין גן עדןואין גיהנ ,עונשאין שכר ו אומריםכופרים התשובה ל. ממנו דם

. ואימת אם לא לאחר מיתה ,ה דורש דמו ממנו"הקב

במלחמת פלישתים , המלך שביקש מנערו להמיתויכול כשאול ,ו חכמים כל תיבה בפסוקיםשדר

שלא ,"יה אדרשנומיד כל ח". ואךל "ת ,כבשן האש, יכול כחנניה מישאל ועזריה .אך ,ל"ת, בגלבוע

מיד כל "לכך נאמר ,אך אשליכנו בין חיות רעות וימיתוהו ,לא אמיתנו בידים ,יאמר אדם על שונאו

מיד איש אחיו שלא יאמר מאחר . השור יסקלאדרשנו כדכתיב מיד חיה עצמהדבר אחר . "חיה אדרשנו

רו איש באחיו שיאכל איש הות ,אף אדם כן .שהותר לאכול בעלי חיים ובלבד שלא יאכלנו בעוד דמו בו

אדרש מהורג עצמו או . מיד איש אחיו אדרש את נפש האדםלכך נאמר , בשר רעהו ואשה בשר רעותה

.אבל הורג בגלוי בית דין יפרעו ממנו .הורג בסתר את עמיתו

דם " ,"תערובת", "איסור והיתר"בסוגיות הוא שגרר ריבוי דינים ופרטי דינים , איסור הדם בכרת

לשאוב מתוכו , הלכות מליחה כדין, בשר מחוייב שריה במים. בשר ששהה בלא מליחה , "באבריםבלוע

וכן פרטי דינים בתערובות , בשר שלא נמלח שלושה ימים, דין כבד, דין הכשרת אברים פנימיים. כל דמו

שום מראית דם דגים מ, מפסוקנו נגזרו ונגררו גם איסור דם אדם. ג אש השואבת דמו"דיני צלייה ע. דם

' קדושים תהיו לי כי קדוש אני ה: לכל אלה תכלית אחת. הכל סביב איסור חמור זה. ועוד ועוד, עין

נשמתו את קדושת היהודי מחייבת הבדלתו ממעשי הגויים והרחקתו מכל מה שיטמא. מקדשכם

ברית מלח , המלח לא אובד, המלח הוא סמל התמידות והנצח שבטבע, בשולי הדברים יצויין] .בבהמיות

כ "תחילה במים ואח, לכן הכשרת הבשר מדמו, המים הם רחמים, הדם הוא דינים, תסמל את הנצחיות

כשם שהמלח ממתיק את , גם בחיינו ובמצוקותינו. בברית מלח הבא לשאוב דם ולהמתיק את הבשר

[כך הייסורין ממרקים את האדם ומכשירים אותו להתחדשותו, הבשר

בתחילת הקמת ירזהאף שכבר ה ,ה"אומר רבנו ההפלא ,ם בשעה שנכנסו לארץלהזהיר על הדההכרח

"וטעמו כטעם לשד השמן" ,שנאמר במןהנה האיסור קשור במה , מות המשכן בפרשת צו ובפרשת אחרי

למרות סגולתו וטובו של "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה"אלא ש .שהיה בו כל הטעמים

והיינו .מפני שאינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל ?"כילנו בשרמי יא" :אמרו, המן

אף במן היו יכולין לטעום טעם שהרי .להם זה יתרון וכבודאין הובשר תאומה שהותר להם ,אמרש

העם : ממש כמו שהתרעמו בכתוב. לטעום טעמא דאיסורא םר מסית"יצהבששהדחף והתאווה אלא , בשר

8

יש צורך , ביצרים, כשהנפש שטופה בתאוות. על איסור העריות, על עסקי משפחות" בוכה למשפחותיו

. כן הוא, אף באיסור דם. להציב מחסומים להגבילה ולעדנה

כל מילי דאסר רחמנא שריא : כנגד שטף יצר התאווה של האדם[ ב"ע 'חולין קט] אמרו חכמים ואמנם

התיר חלב חלבאסר , הדומה לטעמו התיר שיבוטאזיר אסר ח, אסר לנו דם שרי לן כבד, לן כוותיה

אסר אשת אח התיר , אסר אשת איש התיר גרושה. התיר שיפוד של כחל, אסר בשר בחלב, בחיה

ולא בעיני ,'בעיני הוהטוב כי תעשה הישר : לכך אמר. התיר אשת יפת תואר, אסר גויה כותית, עגונה

לכן , והתורה ירדה לסוף דעתו ונטיותיו, ו בחללו של עולםתאוותיו של האדם וגלגל עינו לא יימלא .האדם

.ה להדריך את בניו ביושר נתיבה"ראה הקב

ת שהשטן ואומות העולם ומפני שיש מצו ?"רק חזק לבלתי אכול הדם"? קחיזו צריךמדוע

,יהםוהנה בדם ואבר מן החי יכולין להשיב על .'ה וישראל משיבין חוקה היא בגזירת ,משיבין עליהם

ומטעם , מהטעם שהדם נעכר ונעשה חלב ,לאיסורשני טעמים [ לכאורה]מה שהתירה התורה חלב שיש בו

לא תאכל " .הוצרך לחזק על איסור הדם ועל איסור אבר מן החי ,בחולין שהחלב מותר , לכן. שבא מן החי

. העליואין להשיב , שהוא חוקה ".הנפש עם הבשר

'חולין לג' גמ] ה שאמרוהדם שהוא רמז למ חזק ולא תאכלולא אמר , "דםלבלתי אכול ה רק חזק"

ך הבשר קודם שתצא נפשו ומולחה יפה יפה וממתין עד שתצא נפשו ויחת ,הרוצה שיבריא[ א"ע

על זה היה הוויכוח בין יוסף לאחיו , אגב. שבני נח נאסרים במפרכסת, במה שהגוי נאסר בו. )ואוכל

רמז הכתוב וזבחת מבקרך (והם טענו להיפך, טען שיש להם דין בן נח ונאסרוהוא : בעניין אבר מן החי

לאכול תאוות יצרו הו סיתתשלא .הנפשקודם שתצא מותרת בשעת זביחהדהיינו שהיא ', ואכלת וגו' וגו

רק חזק לבלתיאמר לכן, שיש בו חיזוק יותר ש אבר מן החי"וכ ,הקודם מליחה או קודם שתצא נפש

.אכול הדם

וזו סיבת האיסור , י אברבנאל חיפש את הסיבה הפיזיולוגית הטבעית שתגרום לשינוי בנפש האדם"ר

הותתאו הונפש האדם החיונית בתאוותי היתמזג דם האדם ויזון מדם הבהמהדם באכילת: לאמר

,להרתיח החום הטבעי ביותר ,וזוהר השכל הנשפך עליה יחשך ויגעו דמים בדמים' כנפש הבהמ

ונפשו הנמשכת ,בזה האדם האוכל את הדם טבע בהמי העד שיקנטבע הנפש הבהמית את ר אליוולחב

. יתםאחר המרה תהי, את הדם םלאנשים האוכלי גרםיומזה .ת הבהמיותוה לתאוואחרי המזג תתאו

ל שלהיותם בני ישראל "ר ". אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם ל כןע" :יתברך כאן' אמר ה

כל נפש מכם השלמים ,יותוהוא ישורון ישר ונפשו מרוחק מהבהמ ,עם אלהים ועם אנשיםשר י

.דותיכם לא תאכל דםיבאמונותיכם ובמ

לבני : אומר. ודוחה את שניהם, דם ונפש, במושגים, ן"י והרמב"י אברבנאל מתמודד עם דעת רש"ר

א מן השדה שלא יוכל וד שהצד ציד שיבע .גם הגר הגר בתוכם לא יאכל דם ,דםישראל השלמים אסרתי

כדי ,צויתי שישפוך את דמו וכסהו בעפרהציד אחר שמת את לפי שמביאין ,להביאו אל פתח אהל מועד

ש הכתוב שהנפש וואין פיר. ונתן הטעם בזה באמרו כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא. א לאכלוושלא יב

. ן"אין הנפש כאן רמז לגוף כמו שפירש הרמבוגם ,י"כמו שפירש נושא לדם ולא שדמו במקום נפשו

.ע דמו בנפשו הוא דבק עם הנפש"וכן כתב הראבאבל פירושו שהדם הוא מתחבר לנפש ודבק עמו

ושכל , ח יש רגש הורות וכוח הישרדות"הלא גם לבע. )הדם בבהמה מבטא עבורנו את נפשה

מה . ועוד ועוד, ידיעת ניווט בשמים, הכנת הקן, ואהכוח ההסו, וערמה בציד, ויכולת התנגדות, התמצאות

9

נפש כל בשר כי (. "כל אלה הם אינסטינקטים ולא שכל ונשמה כי אם נפש בלבדז "בכ. 'רבו מעשיך ה

כדי שלא תתערב הנפש החיונית ".דם כל בשר לא תאכלו"דמו עם נפשו הוא ולכן אמרתי לבני ישראל

את אין החיות אשר באדם המוכן לקבל ז"בכ, נפשות חיוניותכי עם היות שתיהן שבכם בנפש הבהמית

בו ההדם הוא ככלי לנפש הנשואכי . ח שאינו מוכן לקבלו"ח השכלי כמו החיות אשר בשאר בוהכ

.והנפש היא מהוה את הדם

שהדם הוא בנפש ,הוהשני. יחסות הדבר לנושאוישהנפש בדם בהת תהאח: קיימות שתי גישות

כי אנחנו לא נראה את הנפש אשר בחי אבל . נפשםח הוא "והוא כי הדם בב' והטעם הג :לתהכי הוא מפעו

לו בגוף ונפש וכ החיכאלו אכל את , ואם יאכל אדם את הבשר ואת הדם .בו מעורהנראה את הדם שהיא

כל וכא היהיוהדם מן הבהמה ר הבשאת ואם יאכל אדם .וכבר נאסר לבני נח אבר מן החי .שהוא תכמו

אך בשר בנפשו " :ולבני נח נאמר. מאד הוהוא דבר מגונ ,הא בחיייהכאשר בר ממנה וגופה וגם נפשהא

. לא תאכלו נפשו שהוא דמו , "דמו לא תאכלו

וכבוד תורתם . ששני הרבנים המימוני והנחמני זכרם לברכה. והנראה לי: י אברבנאל"סיכום דברי ר

ובכללו ובאכילתו שהיה כדי להרחיק הדם רם אשר נתן לאיסוהרב המימוני בטע אם .טעו ,במקומו מונח

בל טעם עבודת השעירים בדבר מן יואם הרב הנחמני במה שדחה אותו בכללו ולא ק. מעבודת השעירים

ואין . איסור שפיכת הדם בחוצות :האחת. ת מתחלפותון הדם שתי מצויוזה לפי ששם באו בעני. הדם

ונתן . או במקום שיתקבצו סביבו בחוץכי אם לאסור שפיכתו הדם ה הזאת לאסור אכילת ונה במצווהכו

".ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירי" :סור זה באמרויבה לאיהס

:באיסורו סיבותשלש ,התורה בפרשת אחרי מות כתבהשמה הוא . אבל הנראה לי טעם איסור הדם

ם להיות תולדתו ושלוחו רכב הרוח החיוני ובו ישולח הנפש לכל האבריומפני שהדם הוא מ .א

קרבנו ויהיה גוף הבהמה ובשרה תחת את וה שעל המזבח יקריב האדםיוצ 'וה .ההכרחי מן הלב

. ויהיה דם הבהמה מפאת הנפש החיונית הנשואה בו תחת נפש האדם נפש תחת נפש. גופו ובשרו

דם כל בשר ואם יאכל אדם. לבשר אחד הלטבע הנזון ויהילפי שהמזון ישוב :טעם השני הואה .ב

נפש ותשוב קרוב אל טבע. יוליד עובי וגסות אל נפש האדם ,לאחד הוהוא יתחבר בדמו ויהי

. יתמזג דם האדם בדם הבהמה ונפשו החיונית בתאוותיה תתעבה כנפש הבהמה .הבהמות

יחשב יהבשר והדם את ואם יאכל אדם. הדם הוא מקום הנפש בגוף החי :הטעם השלישי הוא .ג

. שהוא חי בגוף ובנפש תכמו יםילו אכל בעל חיכא

מסתמא ראה זאת אצל הנוצרים באיטליה מרכז . בדםעובדיה ספורנו היה ער למיסתורין רבנו

וכוחות עלומים כפי שייחסו לעצמות מתים , בני האדם ייחסו לדם ערך פולחני. צריתוז הנ"טומאת ע

ז הכרוכה "רר לעיגסתורין ולהגרר למילה עלול האדם, כיון שהוא מבטא נפש. כמו בעלי האוב, בניחוש

". רק חזק לבלתי אכול הדם: "לכן ציותה התורה. בדמים

שומעים מה שעתיד להיות : כאמרם. פ שתקוה באכילתו חברת השדים שיגידו לך עתידות"אע

א ל: "להתחבר להםכדי הדם את לא תאכל לכך ציווה, (א"ע', כמובא בחגיגה טז) ,כמלאכי השרת

ולא ,שתשפכהו על הארץ כמים, עשה באופן שלא יהיה ראוי לאכילה". על הארץ תשפכנו כמים ,תאכלנו

בדומה לזה חומרת איסורי . )יהיהיין והשמן ושאר משקין לאכילה ושתאת תצניעהו כפי שמצניעים

ועורות ,היו הבריות עושין עצמות אביהם תרוודין, אלמלא האיסור, שיתרחק אדם מהמתים, טומאת מת

(. שיהיו לזיכרון עמהם, אמותיהם קלסתר

לא יהיה , וכאשר תמנע מלאוכלו. 'כי תעשה הישר בעיני ה' לא תאכלנו וגו: לכן ריבה האיסורין בדם

אבל יאמר , אל יאמר אי אפשי בבשר חזיר: "כאמרם 'אלא כדי שתעשה הישר בעיני ה, זה כמואס בו

11

כנגד החושבים באה, ותשובה זו. ('כו', כמובא ספרא קדושים כ)" ואבי שבשמים גזר עלי, אפשי ואפשי

וחביבים , הרי עינינו רואות שהגויים אוכלים דם וחזיר. ואינו כן, לנמק את המצוות ברציונאלי

מכאן שטעמי המצוות לא . ואינם רואים שום דחייה או רתיעה מדם או חלב שאוכלים לרובבעיניהם

וכן הוא באיסור , תן הוא לנסות לקרב ליישוב הדעת עד היכן שהיד מגעתוכל שאנו טורחים בהבנ, ידועים

. דם

המצויים , אמנם היא שייכת רק בדם חיה ועוף. לא יוצאת מכלל דברינו הדם בעפר ית כיסוומצו

בעוד שבהמות נשחטות . )ומצוי שבני אדם ישחטום בביתם ובחצרותם, כי אינם קרבים, לאכילת חולין

כך . עפר למטה ועפר למעלה. כיסוי הדם בעפר, על כן ציוותה התורה(. בהן מצוות כיסוי הדםאין , לקדש

הדם אינו עניין . ושם תוחלתו באחריתו, משם נצבר עפרו של אדם, שהדם מקומו בעפר, הדםאת יפנים

מה .לכן הדם מכוסה בעפר. ז"כל זה הוא סרך ע, למגידי עתידות, לנשמות נעלמות, למסתורין, לכשפים

, לא השוחט בלבד אלא בעל החיה או העוף מברכים על כיסוי הדם בעפר, עוד שהכל שייכים במצווה זו

דין ודברים שהיו בין יהודי שרץ וכיסה דם של עוף הביאה ' הגמ, מצווה זו כרוכה בברכה. ומכסים

ה זהובים רבה חייבו בעשר. על שגזל מחברו מצוות כיסוי הדם, האיש נתבע בפני רבה. ששחט חברו

. ערכה של מצווה

פעמים םברים החמורים להזכירכן דרך התורה בדכי , איסור דם נזכר בתורה שבע פעמיםנו אמצ

ן יציאת יוכן עני .ב פעמים"ות כלן והוא נזכר בתורה יוכענין שבת שהיא שקולה כנגד כל המצ .רבות

, גוף האוכלאת מחזק כהדם את ראו ילפי ש" רק חזק"או יאמר . שים פעמיםימצרים נזכר בתורה חמ

: וכן, לו דםוהכבד שכלמעט " רק"ובא לשון . שהוא יתן לו חוזק אם לא יאכלנו ,הוצרך לומר כנגד זה

מה חלב צבי ואיל ,שלא תאמר כיון שהקישו לצבי ואיל, למעט את החלבבא , אך כאשר יאכל את הצבי

ומה .יתעלה חלקו שהם מפני ,שהם למזבח והדם החלבאת תורה אסרה ,ועוד !?אף כאן מותר ,מותר

רצה לכך .לחצאין איסור לגזור שאין לפי לקרבן ראויה אינה שהרי השם חלק שאינו חיה דם שנאסר

. חיה של בין בהמה של בין דם כל לאסור הכתוב

בעולם התיר לא ה"והקב ,נפש שהוא מפני האיסור טעם: את דברי רבנו בחיי ,יש לשוב ולהדגיש

העשבים אלא למאכלו לו הותר ולא חיים בעלי כל לו שנאסרו הראשון באדם מצינו שכן, הנפש תא

בהם לו שהתיר ומה .בזכותו אלא נצולו שלא לפי חיים בעלי כל ה"הקב לו והתיר נח שבא עד, והפירות

פשהנ הוא שהדם מפני ,וכבר אמרנו. הראשון באיסורה עומדת הנפש ,כן ואם, הנפש לא ,הגוף דוקא

הגופות זכי שנהיה צריכים התורה מקבלי ואנו, בטבענו טבעה את שנערב לנו ראוי אין, הבהמית

את היינו ואילו, אכזרי לא, ורחמני רך להיותו טבענואת שנגדל ונצטוינו, המושכלותאת לקבל יןיראו

.ם הוא הנפשכי הד, הבהמית כנפש שתהיה וקרוב טבע וגסות אכזריות בנפשנו מוליד היה הדם אוכלין

, הבשר שנחתך מהבהמה בעוד שנפשו בואת ולא תאכל : שעורו. "לא תאכל הנפש עם הבשר"

, "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" .לבני נח האמרוזו אזהרת אבר מן החי שנ, לאחר שימות החיואפילו

והוא , לא תאכלנו :ואמר. אכזריות ומוליד תכונה רעה בנפש למי שרגיל בכךשל ן ילפי שהוא עני :והטעם

אין איסור דם האברים שלא , שלאחר הכשרה ומליחה כדין, אלא שיש למעט .לדם האבריםאזהרה

. כי לא נאסר דם זה הבלוע אחר מליחה. פירש

מה " לבלתי אכל הדם רק חזק": יש לעיין עוד במה שכתב, ן היה יסוד לפרשנים אחריו"כיוון שהרמב

ן נו לשואמצ ?"לבלתי אכול הדם השמר לך"ראוי שיאמר לחומרו היה ?חוזק ואומץ יש בהזהר מן הדם

11

: וכן אמר יהושע לישראל. 'וכו, ואמץ מאד לשמור לעשות רק חזק: ה ליהושע"שאמר הקב, תוחוזק במצו

. 'וכולשמור ולעשות וחזקתם מאד

וה אחת לא ואבל במצ .ות עשהוירמוז למצ" ולעשות"ירמוז ללא תעשה " ולשמור", ת כולןווזה במצו

שורש העניין נעוץ עוד : תשובה? ת לא תעשה אחתוואל תעשה ממצובשב ומה צורך לחיזוק .נמצא כן

הדם את כי היו מקבצים, והיתה העבודה ההיא באכילה מן הדם, "יזבחו לשדים לא אלוה", במצרים

ומתחברים ,השדים ההםאים לשדים לאכול על שולחן ורכאלו הם ק, ם אוכלים עליו וממנולשדים וה

היו ,דוטופים בו ורודפין אחריו מאהיו שש כיווןאבל , עיקר טעם איסור הדםאינו זה למרות ש . עמהם

אל ,לכך הזהיר שאם ישמע מאוכלי הדם דבר עתיד ובא האות והמופת. מתנבאים בו ומגידים עתידות

,ומפניהם לא יחת ,לא יירא .ןיעני ואל יאכל מן הדם בשום 'יחזיק בתומתו ובאמונת ה אלא, יפתה לבבו

.ותיויבנביא השקר מפני הטע סמוך לאזהרההזהיר כאן . כי הבל המה מעשה תעתועים

"( תורה תמימה"אביו של רבנו ברוך בעל , רבנו יחיאל מיכל הלוי אפשטיין" )ערוך השלחן"דברי

:דכתיב אינו אלא על דם הנפשדם חיוב כרת ב: הרב אומר. חשובים כעין סיכום דברים להיקף האיסור

תלה הכתוב איסור כרת בדם .'בשר בדם היא וגובאחרי מות בדם והכרתי אותה מקרב עמה כי נפש ה

שמתמצה ונסחט ושותת ,כמו דם האברים ודם התמצית שלאחר שחיטה ,אבל שלא על דם הנפש .הנפש

.בלאו ולא בכרתז "ה ,כשיוצא

לדם קדשיםואחת לדם חולין אחת, האמורות בדם כריתות' ג[ ב"ע 'כריתות ד] :ל"וכך אמרו חז

כיון שכיסה הדם נתבטל להעפר ואם גילהו ואכלו ,שלא תאמר בחיה ועוף :כלומר ,לדם כיסויואחת

,כל חלב וכל דם לא תאכלו :חד בויקרא :בדם יםשה לאוין אמוריוחמ .ל דחייב כרת"קמ ,אינו חייב כרת

רק הדם " : ושניים בפרשתנו ".דם כל בשר לא תאכלו" :וחד באחרי מות". אכלווכל דם לא ת" :וחד בצו

לדם ואחת ,לדם חוליןאחת :וחמשה לאוין אלו ".על הארץ תשפכנו כמים לא תאכלנו" ,"לא תאכלו

, ואומר לך בדמייך חיי: 'ההוא דכתי. לדם התמציתואחת ,לדם אבריםואחת . לדם כיסויואחת ,קדשים

.ע"לא יהא דמכם מופקר לאוה, בזכות פרישתוכם מכל איסור דם. כה לחייםבאיסור דם תז

פרשת ראה נביא השקר

י ך יקום כ קרב והמופת האות ובא: מופת או אות אליך ונתן חלום חלם או נביא ב ר ראש ב אליך ד

ר אחרים אלהים אחרי נלכה לאמר ם לא אש מע לא :ונעבדם ידעת ברי אל תש ביא ד או ההוא הנ

י ההוא החלום חולם אל ה כ כם לדעת אתכם אלהיכם 'ה מנס כ אלהיכם 'את ה אהבים היש לב

כם ובכל לבבכם ביא: נפש י יומת ההוא החלום חלם או ההוא והנ ר כ אלהיכם 'על ה סרה דב

ית והפדך מצרים מארץ אתכם המוציא יחך עבדים מב רך מן להד ר הד ך אש ללכת אלהיך 'ה צו

ה ך הרע ובערת ב רב :מק

:פסוקים אלה מעוררים כמה שאלות

שערי ננעלו , אחר דברים אלה של משה, כלום אחרי מתן תורה, "כי יקום נביא או חולם חלום" .א

האמינו , כיצד אפוא. נביאים ושופטים, מנהיגים, והלא מאז ומעולם היו לישראל מגידים? שמים

?הלא רק עלי ידע זאת, שקיבל נבואה בילדותו איך האמינו לשמואל, למשל? להם

12

נתעלם מדברי גאוני ? לכל מדבר יש צו מוחלט לא להאזין בכללהאם ". נביא או חולם חלום" .ב

? מה הוא כלי הבחינה לדעת את האמת? הדור

הלא ? ספר בראשית כולו זרוע חלומותהלא התורה ובעיקר ?"חולם חלום"פסול במה ה .ג

? הלא מצאנו אפילו חכמים מי ששאלו שאלת חלום? בעלי משמעות מצאנו הרבה חלומות שהיו

? חלום אחד משישים בנבואה: חכמים עצמם אמרו

?האם יש בכלל אחיזה לדעת שמץ אמת בחלומות? האינדיקציה לחולם נכון או הזיותמה .ד

.ה

איך אנו ? איך אנו הולכים אחר מאורי הדור? איך אנו שומעים לדברי חכמים ומנהיגים

?אולי הם מטעים? ם לרבנים ולראשי הישיבהמאמיני

או גילוי , או סיפורי חלומות, י עשיית מופתים"עמה רע שנחזק את אמונת עם ישראל .ו

מה רע להבטיח זיווג הגון תמורת כספי ? י קמיע"לב אישה עקרה עמה הרע שנחזק ? נסתרות

?פדיון נפש

עשו תנאים ואמוראיםהרי ? פתעשו אות ומו נביאים רביםהרי ". ונתן אליך אות או מופת" .ז

?פר על הר הכרמל, אליהו שחט קדשים בחוץ? החיו מתים, הורידו גשמים, מופתים

מומחים , או אסטרונומים מומחים לתנועת רמזי שמים, אנשים מומחים לאסטרולוגיההאם .ח

?הם בגדרי האיסור בפסוקים, לצפי של שינויי טבע

מתוך העוסקים בהגדת עתידותאו , מם מקובליםהקוראים לעצ, מה דינם של לומדי מסתורין .ט

?האם דינם מיתה כמובא בפסוק? או קפה וכיוצא בזה? קריאת כף היד

או באים לחזק את לב העם בביאת משיח , מחשבי הקץ המנבאים ומודיעים על הגאולההאם .י

?מה החשש ממעשיהם ובאיזה גדר הם נתבעים? האם עוברים על האיסור, צדקנו

האם גם היום נאמין לחכמים . ית המדרשבשנשמעה ב" בת קול"בתלמוד על לא פעם קראנו .יא

וח בת קול /'או נגלה אליהם דבר הבסז, כי נגלה אליהם אליהו הנביא וציוום לדבר, אשר יגידו

?וציווה לספר

מה , לפיכך גם אם כל דברי הנביא ההוא או החכם ההוא יתקיימו, "אתכם' כי מנסה ה: "כתוב .יב

?אתכם' כי אולי מנסה ה, לשמוע לחכם הלא אסור? נעשה

, מערכי לב' לה, ה יודע תעלומות ונסתרות"הקב". 'אתכם הישכם אוהבים את ה' כי מנסה ה" .יג

? מה הרבותא בניסיון כלפי שמיא ?התוצאהאת לא יודע ' הוא יתב? לשם מה הניסיון

בספר מורה הנבוכים )ם "ו הרמבדברי אדוננאת , בשאלות אלההנני רואה כראוי ונכון להקדים לדיוננו

מושג הנבואה , יען כי. כמבוא ומצע לשיחתנו( ולהשלים מקצת דבריו מהקדמתו למשנה' פרק לב 'חלק ב

או אינבלשמוע להבנה בסיסית ראשונית לא נוכל לגשת להבנת האיסור ללאו, דוקשה להבנה עד מא

רבו , גם בימי האחרונים גם בימינו אנו, גם בימי הנביאיםש, מה עוד". לא תשמע לו" ,הבא לבשר חלום

את נוכלים עטורי גלימות המנצלים". בשם התורה"טנים וגונבי דעת המדברים לרש, "נביאי השקר"

או נביאי , או פותרי חלומות, די העתידותיתמימות ההמון ובעיקר הפלגים הנבערים המאמינים בהבלי מג

. השקר

הנטייה . דעות והרהורים המפעמים בתוככי מוחו, הגיגי נפשו, כרוך אחר מחשבותיויען כי האדם

היא נטייה המסיעה דעתו של , ובעיקר הסקרנות לשמוע דברים בכבשונה של האמונה, והמשיכה

, או מגידים פותרי תעלומות, שבעיני ההמון מוחזקים כחכמים גדולים וגוררת לשמוע למי, האדם

כיון שנטיית האדם להלך . דם את מצוקותיו וספקותיומי שיפתרו לא. מסירי ספקות וסבכי מחשבות

ומכאן הדרך . נעשה חסיד ומכור לו, בנקל נכרך אחר אישיותו המופתית, אחריהם ולשמוע דבריהם

13

בדורנו רבו . הדרך אל הבור קרובה, שרלטנים נוכלים ותימהוניים, נביאי שקר, לאמונה במשיחי שקר

וההמון נוהה אחריהם ואף משלם במיטב , בדברי השוא "מקובלים", חכמים בעיניהם, ראשי הכתות

. עד שההמון עצמו גורם לנוכל להאמין כי איש מופתים קדוש הוא, הולך ונופל ברשתם, כספו

לא תמיד מדובר בנביא או חולם חלום חיצוני המופיע בציבור או ". נביא בקרבךכי יקום "כתוב

בתוך סתרי לבך ובתוככי דעתך יכול להופיע נביא , בקרבך, גם בתוכך אתה. חולם ומתנבא, בקהילה

שמתוך שגעונות הגדלות או , ולא חסרו כאלה. הוא אתה עצמך, השקר וחולם החלומות איש הדמיונות

. מגידי עתידות ומחלקי קמיעות, ונעשו שרלטנים, התדרדרו לתחתית שאול, פניות אישיות בנימי הנפש

משיח"מה ארע בעטיו של את ח ושכל אסור, להדגים בהקשר לענייננו החוב ,הקדמהעוד : למחנכים

ללמדך עד היכן יכול נביא . "נביא השקר"נתן העזתי ואחריו נגרר התמהוני , שבתי צבי" השקר

שכל העולם היהודי שבתי צבי. ז"או איש תמהוני להפיל אומה שלימה בדמיונות שוא בסרך ע, חלומות

.נפלו ברשת ,כולל רבנים גדולי עולם מפוכחים, העולם היהודי כולו ,רותוניים עיויהלך אחריו בע

לנוכח משיח , במרירות מקירות ליבוצעק שזעק וששפורטש .רבי יו, רבי יעקב חגיז שיצא כנגדולמעט

, האמינו לנביא הנוכל השקרן, שלומי אמונים וחכמיםהרבנים וההמון .ואיש לא שמע לו, השקר

הגיעו למעשים נוראים של עריות בצורות הוא עצמו ותלמידיו. ם נוראהבתהו שהפיל את עם ישראל

. עריות בשם האמונה והתורה, השפלות ביותר

הוא וחבריו שחטו כבש ואכלוהו עם החלב , תעניות ומצוות מעשיותל וטיהביאו לב מרעיו הוא וקהל

עד כדי כך . אחריו ל הלכוווהכ, בחילול קדשי ישראל, ועוד פרצות במצוות בעריות לעיני כל, בפסח

ארבעה . שבתי צבי "המשיח"בתיהם כדי לעלות לירושלים כי האמינו לשקריו של את שרבים מכרו

ההזדמנות ופרעה את מפריה העותומנית ניצלהיאה, ת נבקעוקהילות רבו. עשר אלף מישראל התאסלמו

אלפים נשארו בבלבול הדעת ,עולם המחשבה והתורה היה במבוכה נוראה. את חובה בצרות צרורות

גם בימינו אלה לא חסרים . גלי ההרס של מעשיו נמשכו והיכו בישראל כמה דורות אחריו. והגיעו לכפירה

. הכול לבצע כסף, מטעי הרבים, מבטיחי הבטחות לפרי בטן ולזיווג הגון, מחלקי קמיעות, כשבתי צבי

ומקימים , י עתידות ובעלי יכולות במיסתוריןבעזות פנים בשער בת רבים מפיצים דברי תימהון שהם מגל

". כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום"ואינם אלא בגדר , במות ללימוד הקבלה

ם כתב "הרמב. ידועה, שגישתו נגד אמונות טפלות וחזיונות שווא, ם הרציונליסט הגדול"נשוב לרמב

. שאין מצענו הקצר כאן מאפשר להרחיב אלא. מקצת יסודות הראויים ללימוד בעיון ובתשומת לב מרובה

דבריו של אדם נשמעים . לענייננו חשוב להתבונן במה שכתב לפסוקנו(. ראה בהקדמתו לפירוש המשניות)

סתם . אדם שהתורה מפעפעת בו, אדם בחכמתו ובשלימותו האישית, אם הוא בגדר מי שראוי להיות אדם

. יון על נבואהלא יכנס בגדר הד, אוחז עיניים, שרלטן, עם הארץ

ואי אפשר לשום צורת התגלות נבואית למי , אי אפשר לייחס שום רצינות :הרב המורה אומר

, מבלתי ההתלמדות והשלמות .העיון והסברא מתוך ששכן והעמיק והשיג בתורה ,שאין בו הדעת

.גלות לנערהתואל תטעה אם תמצא פסוקים המדברים על ,י"ואז יהיה האפשרות הנתלת בו גזרת הש

אי , ין כל נביאיכי זה ענ .ובטרם תצא מרחם הקדשתיך ,בטרם אצרך בבטן ידעתיךאמרו : כמו הכתוב

שים ווהוא בן של נעריוסף הצדיק וכן ב, "כי נער אנכי" ,וכן .קר יצירתויאפשר לו מבלתי הכנה טבעית בע

".תו יהושע בן נון נערומשר", בעת מעשה העגל .שיםיוהוא קרוב לש יהושע נערלקרא וכן . שנה

14

אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו : "ואל תטעה בפסוקים כמו .ז שנה לפחות וקראו נער"אז בן נהיה שיהושע

". בחוריכם חזיונות יראו ,זקניכם חלומות יחלומון"אמר וכן ". בניכם ובנותיכם

.ם כן יקרא נביאהוא ג, מצד הקסם ומצד המשער או מצד מחשבה צודקתכי כל מגיד בעולם

כי יקום בקרבך נביא או חולם : "כתובהלא תראה .םו נביאי הבעל ונביאי האשרה נביאייקראולזה

,יםהקולות הנורא את האש הגדולה ושומעים את לםופ שהיו רואים כ"אע, מעמד הר סיניב הנה". חלום

ואשר כתבו , ת בנבואהיש מדרגו. למדרגת הנבואה אלא הראוי לה ולא הגיע, המפחידים על צד הפלא

. עד אדם פשוט, וזקנים, ואהרן מחיצה לעצמו, החכמים משה מחיצה לעצמו

ג"בי ודינים מוד הלכותיול התורה בפירושי בעיון תועיל לא שהנבואה ,ם"אומר הרמב, יסוד גדול

מה ,אם כן. אשי ורב רבינא שיעשה מה הוא והדין העיון ינייבענ נחסופ יהושע שיעשה מה אלא, דותימ

משען שעליהם והעצומים הגדולים היסודות מן נפשי חי הוא הרי, תובמצו ופעולתו הנביא יתרון הוא

חלוקת אחרי אלא אפשרי הדבר ואין, הזה היסוד את לבאר לי ראוי שכאן לי ונראה .ויסודה הדת

העם המוני כל בו שגו שכבר גדול יסוד זה שגם לפי, הנבואה תתאמת ובמה, הנבואה טועני הנביאים

תתאמת שלא חושבים שהם והוא(. כפי שכתבנו לך בדוגמה של שבתי צבי). מבחיריהם כמה ואף

שעשה כמו .בהחלט הטבע וישנה רבינו משה מאותות כאות אות שיעשה עד אלא המתנבא נבואת

םהמופתי שכל לפי ,נכון בלתי יסוד וזה, אלישע מאותות כמפורסם או אלמנה אשה בן שהחיה אליהו

נבואתם נתאמתה כבר כי, נבואתם לאמת כדי אותם עשו לא ,מהנביאים וזולתם ואלישע אליהו שעשו

רצונם מלא יתעלה' ה לפני קרבתם ובגלל .להן שהוצרכו מפני אלא הנפלאות אותן עשו ולא, כן מלפני

".לך ויקם אומר ותגזר" הצדיקים שהובטחו כמו

ז"ע בשם הנבואה .'ה בשם מתנבא או, זרה עבודה בשם באמתנ :חלקים לשני נחלקים הנבואה טועני

.חלקים לשני

.'וכו עבדוני לי ואמר, רוחניותו עלי השרה פלוני שכוכב :ויאמר נביא שיקום -הראשון החלק .א

פלונית רוחניות להוריד או, פלוני דונעב ,לעבוד 'מה אלי נראה חזון :שיאמר -השני והחלק .ב

הכללים כפי הסוג אותו אנשי שעושים והמעשים העבודה מאופני אופן ויאמר פלוני באופן

. ז"ע בשם מתנבא זה גם הרי, נובתורת הידועים

כדי כמותם מופלאים שמענו לא אשר מופתים עשה ואפילו, מופת ממנו נבקש ולא לנבואתו לחוש ואין

היא המופתים אותם קיום בתישס לפי, המופתים לאותם לחוש ואין ,חנקרשע חייב זה הרי ,דברו לאמת

.'וכו "אתכם יכםוהאל' ה מנסה כי" הכתוב שאמר מה

.אל תתמה שגם אדם זה חייב מיתה .חלקים לשני נחלק' ה בשם במתנבא גם

והומצ תוהמצו על הוסיף' שה ויאמר ,עבודתו על ויזהיר ויקרא 'ה בשם שיתנבא, הראשון החלק .א

שקר נביא שהוא לפי בחנק יומת זה גם. התורה ספר אותן שכלל תוהמצו מכל והומצ מהן גרע או

.מופת או לאות לחוש אין בזה וגם, לו אמר שלא מה' לה ויחס

בלי התורה שמירת על אדם בני ויצוה, תורתו על ויזהיר' ה לעבודת שיקרא, השני והחלק .ב

בחורב אותו יתיוצו אשר עבדי משה תורת זכרו :הנביאים אחרון שאמר כמו, גרעון ולא תוספת

אם, טענתו את לאמת כדי אותו לבחון אנו צריכיםלמרות זאת . ומשפטים קיםוח אלישר כל על

.בחנק מיתתו נבואתו נתאמתה לא ואם .דבריו נתאמתו

וכל והמכשפים בכוכבים והחוזים המנחשים כי, אין להתייחס למגידים גם אם נראה שמץ אמת בדבריהם

שאנו דבר וזה, בהחלט מכזבים ומקצתם מתקיימים מקצתם אבל, עתידות מגידים הסוג אותו אנשי

מגידי עתידות ] הסוג אותו אנשי גם בו ומודים, בכל הזמנים יש שרלטנים ותימהוניים. תמיד אותו רואים

15

משקרי פחותים האחד ששקרי זה על זה יתרונם ואולם. יכחישוהו ולא[ בעצמם יודעים את השקר

אם אלא, זאת את טוענים אינם האלה הכוחות עליב ואף, מוכחש זה הרי הפרטים בכל שיצדק אבל, זולתו

וירד גשם רדיי שמחר שיאמר או. מועטין גשמיה ויהיו, כלל תוגשם ולא בצורת תהיה שהשנה יאמר

. שקר, הכול נובע מאותה שיטה, אל תאמין, למחרתו

י "ר? הזה כיצד נביט על עניין הנביא הזה או החלום". כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום: "כתוב

מפני שאותם , מפני שנגד עיניו ממש היו פסוקים אלה עניין זה לענות בו)הרחיב בסוגייא זו , אברבנאל

חולמי החלומות ומגידי . היה העולם היהודי כמרקחה סביב שאלת הקץ והגאולה, ימים ימי גרוש ספרד

י "ר. לה ורדיפות האינקויזיציההעתיד היו מציאות רווחת והכל ציפו לפיהם לידע את עתידם בתוך ימי הבה

לפיכך , הנביאים מקסטיליא, בימיו ניבאה הילדה מהיררא. אברבנאל ידע הנפשות האלה ותהה על קנקנן

(אשכולי הביא מסכת גדולה בספרו על הימים הנוראים ההם. החכם ז, יש בדבריו להאיר את מבוכתנו

לם שיחלמו בני וואם תאמר שהחלומות כ ?לא ומשפע העליון והודעתו אלם הם ואם החלומות כה

דמיוןח הוהמשפיעים על הכ םרמים השמימייוגמאולי או ? וא השכל הפועלהפועל בהם ה ,אדם

, מראות, הגיונותיו, חולם בלילה -מה שחושב ביום, יש חלומות המורים על קורותיו של האדם ?בלבד

עד כדי , ופעמים שיחלום בלהות ובהלות. וכן חלומות ובהם מחזות חסרי קשר למציאות. ב"פחדים וכי

אין מראין . "מה שאנו מכירים היום תורת החלום של הפסיכולוגיה. שהרופאים יחפשו סיבות דרך החלום

ששם החלום , "םברוב ענין וקול כסיל ברוב דברי כי בא החלום"אמר שלמה . "לאדם אלא מהרהורי לבו

לא מחזי ,תדע לך :אמר רבאועוד . "הרבה םים ודבריכי ברוב חלומות והבל"אמר ו. שם נרדף לכסיל

. לאיניש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא

דעת הקדמונים וכן ,לם לפועל ויתקיימווויצאו כ ותאנשים יחלמו דברי עתיד ,רואות בכל יוםעינינו

התורה הנה, ביד אחתאין לדחות הכול . םל והחלומות מהמלאכים והקסם מהשדיא מהאושהנבואה תב

פסוק שלנווה הווהש. ללבן על דבר יעקבוכן ,על דבר שרה לאבימלך בחלום הלילהבא ' שהעידה מ

גדעון עשה לנצחון מלחמתו אות . "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום" :'דכתי ומות לנבואהן החליעני

אמר שלא שאול .חלום ההואוכן נתקיים ה ,מספר אדם לחברו במחנה האויבים האשר שמע שהי בחלום

כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה :אמראליהו . גם בנביאים ,ענהו השם בחלומות גם באורים

.זקניכם חלומות יחלומון :יואל אמר .בחלום בחזיון לילה

מחלומות שר ראינווכמו ש ,יתהוהם מהשפע העליון וההודעה האלשהחלומות ,הנה למדנו

.יותוהלהיותם הודעות אל האופים ומחלום פרעה ומחלומות נבוכדנצר שכלם נתקיימוהמשקים ושר

גילוי שחלומו ודניאל אמר לנבוכדנצר ."את פרעה ים עושה הראהההאלאת אשר " :וכמאמר יוסף

ומפני זה . "באחרית יומיאוהודע למלכא מה די להוי אלהא בשמיא גלי רזיןברם אית ", אחרית ימים

למדנו ".שנובלת הנבואה חלום" :ובבראשית רבה אמרו. שים בנבואהיהחלום אחד משש :אמרו חכמים

אלא החשש . אין לדחותם בכדי, תרושיתחלפו בפחות וילמרות ,שפע ממין הנבואההחלומות מכאן ש

בעיקר שהטומאה או שכרות היין או , הגדול הוא בחלומות שהם דמיון ותוצאת דמיון והתפעלויות הנפש

. מהוות תשתית לכל המחשבות האלה, מינותהעריות או ה

וכן ישעיהו "כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים כי ברוב חלומות והבלים" :אמר שלמה

ולכן .ים שאין בהם שפע כלל ידברוידמיונלומות חעל םלם ודומיהוכי כ. "םהחול םיחלו רכי כאש"אמר

,ן ולא מורידיןלא מעלית שדברי חלומו ".חלומות השוא ידברוכי התרפים דברו און ו" :אמר זכריה

16

, הם עצמם משוכנעים עד עומק ליבם באמת. כאן הסכנה למסיתים מכוח הדמיונות. שהולכים אחר הפה

הסובלימציה של . ואינם אלא השקר הפנימי, אין להם צל ספק שנגלו עליהם באמת וקדושה

לך תוכיח להוזה הזיות . ערכה אמיתית מדוייקת של היכולתההתעוררות הפסיכולוגית הבאה מתוך העדר ה

.ומדמיין דמיונות שהוא טועה ומטעה

אל אבימלך לכן נגלה , לשמור עבדיויש חלומות הנמשכים מהשגחתו יתברך : י אברבנאל"אומר ר

האיש שהשפיע השם יתברך על מפני .מהגויהחלום ששמע גדעון וכן . בחלומותיהםואל פרעה ועל לבן

שאול שלא ענהו השם בחלומות לא וכן הוא ב. כדי להיישיר את גדעון בהצלחת מלחמתו ,הזה שיחלום

הלא יכול היה לשדד מערכות . )בהנהגת העולם בלי שינויי הטבע' כל זאת כי חפץ ה. באורים ולא בנביאים

:כתיב :כתוביםהתקשה ב רבה(. ועוד, גדעון, ישראל מפרעה, יוסף מהבור, יעקב, ולהציל את שרה

. כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד ,לא קשיא ? "שוא ידברווחלומות " :וכתיב ,"בחלום אדבר בו"

.וכאן מכוח דמיונות הכזב והשוא, כלומר כאן בהשגחתו יתברך

חלומות משובשים, חלומות שואיש מהם . חדלם ממין אחד ולא מפועל אושאין החלומות כ ,מכאן

מין אחד מהחלומות הצודקיםיש ו. ולא יחול בהם שפע כלל מחוץ ,בלבד הח המדמובהם הוא הכ שהפועל

כוונהה ,אשר תשפיע בחולם החלוםלפי שהמערכה השמימיית .רמים השמימייםושהפועל בהם הם הג

.תימייהשמ 'ת השתתקיים גזרכשרת למדרכת ומיי

למה מזכיר חולם חלום אם אין לשמוע :ם"לבישואל רבנו המ .כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום

איך יאמינו . דרך האומה את והלא אחרי משה באו נביאים ונביאות שסללו ?ש לחולם חלום"לנביא כ

ויש לכך . יני נבואתו כמשהישידמה בענ רושופי, "נביא מקרבך כמוני"לפי שכתוב :תשובה ? בהם

.תנאים במה להידמות

ודרך ההתגלות ודרך המאבקים שלו למען , פרטי לידת משהכל את לספר התורה הקפידה .א

נבואתו מהשפעת כוכב או את בל יקלא משה . כדי שלא נחשוב שהנביא הוא על אנושי. האמת

.וכן אמרו הנביאים ". 'כה אמר ה"א "לבדו שעז' רק מה ,גלגל או מלאך

אות שנבאו שהחזיר להם כל הנבו, נביאים הקודמיםהאבות הם דברי שמשה קיים מקצת .ב

בא להם על העתיד בדורות ניוהוסיף מקצת נבואות ש, עם אדם ונח' בר היהאבות ומה שד

.והוסיפו נבואות חדשות ,ים הקודמיםנבואות נביאאת כן הנביאים קיימו , העתידים

ם וכן היה ביתר ילצורך הכלל ונבואות לאנשים פרטי ןשה אמר כלל ופרט היינו נבואות שהשמ .ג

.יני יחידיםיני הכלל ועל עניעל עניבאו ינביאים שנ

מסר עצמו עליהם בלי . ועוד משה לא חפץ כלל בנבואה. משה ניבא תמיד לתכליתם ולא לתכליתו .ד

. שום תכלית לו עצמו

ולא כוח הדיבור באמצעותו מכשילים את , לא ירש שום סגולה מאבותיו, משה לא היה בן נביא .ה

. ב"לא לו ולא לב, בר וחצי דבר בממוןלא השיג ד, לא היה ממשפחת מלוכה, הבריות

פה אל פה אדבר בו ומראה , ולא חזיונות, ולא בתרדמה, הנבואה הגיעה אליו לא בנפילת אפיים .ו

.אבל יהיו בגדר דרכי הנבואה כמוהו, אין הכרח שהנביאים יהיו מדרגה הזו. ואמנם. ולא בחידות

ובסדרי יםיבשמ דבר איזה שמשנים דהיינו ,ביחד והמופת האות שבא אף משמע, והמופת האות ובא

. באהבתו שלמים אתם אם אתכם לנסות כדי הזה המופתאת עשה' ה כי . לו שמעת לא ם אזג , בראשית

ז"שעי, נס' ה שיעשה א"שא . אמר שהדברים מכוונים לנביא אמת שבאחרית קלקל ונעשה שקר ע"ור

מופת או אות נתן שכבר ,"אליך אות ונתן" ,רשופי אמת נביא להיתח שהיה ומפרש, ז"בע ממש שיש יטעו

17

ישוב אמת שנביא או ,שקר לנביא נס' ה שיעשה רחוקאמנם , ('פט בסנהדרין מובאכ. )אמת נביא בעודו

.לו תשמע אל יםיבשמ נס שיעשה אף, הפלגה דרך בריד שהכתוב רק .ם"עכו לעבוד להדיח

הרי צפוני הלב? כביכול לשם מה". 'כם אוהבים את האתכם היש' כי מנסה ה", לשאלת הצורך בניסיון

סיונות החיים רק הצרות ונ, נס לעמים. הניסיון אינו אלא לנוסס אתכם? הכל גלוי לפניו, ידועים

? ובמה נבדק האדם. הניסיון נועד לך אתה, יודע וחוקר לבבות' הוא יתב .מעצימים ומחזקים את האדם

בקשר לנביא או חולם חלום לכן בא כל העניין . ים רק לו ולקונובסתרי לבבו הידוע, דווקא באמונה

אלא שעניין נביא או . גם שם אפשר לחטוא בסתר ,כ או שבת"ולא במצוות אחרות כתענית יוה, דווקא

בני האדם מהפכים ומחפשים . נוגע לנטייתו של האדם לשמוע ולהתפתות לדעות ואמונותחולם חלום

. תמיד מתגנב הספק דווקא בכבשונות האמונה. המחשבה וסתרי הלבומסתקרנים במה שנוגע לנימי

. המטים בלהטיהם את הבריות אחריהם, ושם יש אחיזה לנביאי השקר וחולמי חלומות והוזים

הנביא הנה : י אברבנאל קושיות שהן לנו כחצי פתרון"מוסיף ר. חלום חולם או נביא בקרבך יקום כי

.יקום כי ,בו ואמר ,חלום חולם עם צרפו ולכן ,שקר נביא השיהי שנאמר אם ימלט לא סוקבפ הנזכר הזה

, וקשה להבין .סרה בריד כי יומת ולכן ונעבדם' אחרי' אלהי אחרי נלכה אמר והנה מעצמו קם הוא כי

?לפועל מופתיו יצאו איך ,שקר נביא הוא א"כ. "והמופת האות ובא מופת או אות אליך ונתן" :הרי כתוב

. בארץ ומופת יםבשמי אות' שפי י"רש לדעת שכן כל

איך שקר נביא היה ואם "םאוהבי הישכם לדעת םאתכ םאלהיכ' ה מנסה כי" :כתוב ,עוד וקשה

בו ושאמר םדברי ממגנבי וזה. ואמרו אמת מנביא המופת את ששמע אמר ע"וראב ?סיוןיהנ אל זה ייחס

אמת נביא השהי אמרנו ואם. והוש איננו זה וכל. מיתוה ולא עזבו כי בעבור םאתכ םאלהיכ' ה מנסה כי

םהחלו חולם או ההוא והנביא" :מה שכתב יקשה ,כ"כמשה סיוןילנ נויעני הוהי ,והמופת האות בא ולכן

ולא ?'ה את ירא ההי הוא והלא. "'ה צוה אשר הדרך מן להדיחך םאלהיכ' ה על סרה דבר כי ,יומת ההוא

,חלילה דעתוב ההי ולא' ה על סרה בריד ולא ,'ה את םאוהבי הם אם דעתל לנסותם אם כי שאמר מה אמר

? עשה מה ,יומת למה כ"א ?אותם והיוצ אשר הדרך מן להדיחם

רבי אמר, "והמופת האות ובא: "וכאן יודגש שוב הכוח הפסיכולוגי והרצון העז של הגויים להשפיע

חמה על אפילו ממשלה להם נתןו ,זרה עבודה עובדי סוף ,הכתוב הגיע היכן עד ראה :הגלילי יוסי

. אוהבים הישכם לדעת אתכם אלהיכם' ה מנסה כי ? מה מפני להם תשמע אל ,ומזלות כוכבים ,הולבנ

אינו הא ,זרה עבודה לעובדי ומזלות כוכבים ,ולבנה חמה המקום שמעמיד ושלום חס :עקיבא רבי אמר

דברי אל תשמע לא. עזור בן כחנניה שקר נביאי להיות וחזרו מתחילה אמת נביאי שהיו במי אלא מדבר

אתכם היכםואל' ה מנסה כי, למפרע החשוד ולא ההוא החלום חולם אל או, בו החוזר ולא ההוא הנביא

. אוהבים הישכם לדעת

אדם עשיר בעל : אומר רבי שאול רובין? למה הדבר דומה, "מסית ומדיח"או " נביא או חולם חלום"

, בא סוחר ערמומי ממולח. שיכלל את העסק והפריח את המפעלים, ירושה וכבוד מאבותיו, יםעסקים גדול

אחר , ונכנס לעסק, התמים חתם. ן המבטיח הון עתק"להחליף ולהשקיע הכל בעסק נדל, והציע לו לעבור

הרשע האם היו באים אל הנוכל הערמומי . יצא וידיו על ראשו, והאיש איבד את כל ממונו, זמן הכל קרס

, הטענה הגדולה תהיה? לאיש לאבד את ירושת אבותיו ועתיד ילדיו, בהעדר מקצועיות, בטענה שגרם

.מדוע השיאו עצה לעזוב עסק מצליח ולהיכנס לעסק ביש

18

אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב , כי שתים רעות עשה עמי: "על כן הנביא ירמיהו זועק זעקה גדולה

הנה רשעות הנביא או ? איך מחליפים מים חיים ברעל". אשר לא יכילו המיםלהם בארות בארות נשברים

לכן . ותחת זאת לתת לו מים המרים, מקור החיים, באו לנתק את היהודי ממקור חיותו, המסית המדיח

". אלוהיכם חיים כולכם היום' ואתם הדבקים בה: "כתב

ביו של פלוני חברו גדול במעלה וטוב ונכבד שא, אם יבואו להוכיח לבן על אביו: יש מבארים במשל

האם יעלה על דעתו להחליף ולהמיר את אביו , גם אם יוכיחו לו וישכנעוהו שכך האמת, יותר מאביו שלו

כך הוא . ז הוא אביו מולידו כעצם מעצמיו בשר מבשרו"הלא הקשר הטבעי בעוה? מולידו באב אחר

' בנים אתם לה"כי . ל לשיחה או תחילת דיבור עמהםאין להיכנס בכל, בנביא השקר או מסית ומדיח

".אלוהיכם

אלהיכם' ה מנסה כי( "כד פרק ג חלק הנבוכים מורה ספר)? ם בנקודת הניסיון לשם מה"נחזור לרמב

בתורה שבא סיוןינ כל כי דע. 'וגו "בלבבך אשר את לדעת" :כתוב וכן', וגו "אוהבים הישכם לדעת אתכם

וכאלו, להאמינו שראוי ומה לעשותו להם שצריך מה אדם בני ידעויש כדי אלא ינויוענ ונתווכ אין

ממנו שילמדו משל שיהיה ונהוהכ אלא ,ההוא המעשה גוף ונהוהכ אין, אחד מעשה שיעשה סיוןיהנ יןיענ

.ידעו כבר הוא כי זה י"הש דעישי פירושו ואין' וגו אוהבים הישכם לדעת כאמרו, אחריו וילכו

.האומות דעוישי ,מטרתו, "מקדשכם' ה אני כי לדעת" :כאמרו

שהוא דעו, בדבריו אמת לחשוב המביאות אותותיו ותראו בנבואה מתפאר כשיקום כי אמר כן

ושאינכם, תתויאמ והשגתכם תורתו תתיבאמ האמינכם שיעור באומות להודיע השם שרצהו ןיעני

מן ויבקש .אמת מבקש כל אליה יכוין עןלמ, בהשם אמונתכם תפסד ולא מסית להסתת נפתים

כי, הנמנעות אל קריאה שהיא מפני ,מופת לעשיית עמו יביטו לא אשר הקיום זה ,קיים שהוא מה האמונות

כן, אדם בני דעוישי הוא הנה לדעת ,ןיעניה שהתבאר ואחר .האפשר לאומר רק ,המופת עשיית יועיל לא

האומות לדעת עניינו, "לא אם מצותיו התשמור בלבבך שרא את לדעת לנסותך ענותך למען" :במן אמרו

נאמר עצמו ןיהעני זה ועל ,יחשוב לא מאשר יכלכלהו' ית לעבודתו שניתן שמי בעולם ושיתפרסם ,זה

המסר אם ויראה בוחן כל בזה שיבחן בו רוצה, לא אם בתורתי לךיהי אנסנו למען ,רדתו לתיבתח במן

.ספיקמ אינו או ומספיק מועיל לעבודתו

דברי חביבין( 'כ' בספר הלכות גדולות שלו בהקדמה עמ) :כתב[ רבי שמעון קיירא]רב יהודאי גאון

מהן אחד על :פלומנטרין שני ששלח למלך משל( יח א"פ רבה ש"שה) ,נבואה מדברי וחמורין סופרין

פי על אף :כתב מהם דאח ועל .לו תאמינו אל ,שלי וסימנטרין שלי חותם לחכם מראה אינו אם :כתב

נביא בקרבך יקום כי" :כתיב נבואה בדברי כך, לו האמינו שלי וסימנטרין שלי חותם לכם הראה שלא

אלא כאן כתיב אין תורך, "יורוך אשר התורה פי על" :כתוב". מופת או אות אליך ונתן חלום חולם או

ימין על לך יאמרו שאם, לך ויאמר אשר אלא כאן כתיב אין לך יאמר אשר המשפט ועל, יורוך אשר

,שמאל שמאל ועל ימין ימין על לך כשיאמרו שכן וכל ,להם שמע ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא

בתורה , מפני שבאים אליך בחותמו של מלך, מדוע .טהורה שהוא טהורה ועל מאהוט שהיא מאהוט ועל

אבל אין ', וכו' בגדיו וציציותיו וכו, מולכן גם אם יבוא אדם עם חות. לא בדמיונות ולא בחלומות. הקדושה

. אל תשמע לו, היינו כוח הפסיקה של התורה, לו חותם

מה , היה מכתת רגליו לדרוש לחזק לבב הקהילות, ספר מצוות גדול)ג "רבי משה מקוצי בעל הסמ

בקרבך כי יקום.(. "עשין, ג"שאמר כאן נאמר בדרשתו כשהגיע מפובנס לספרד וכתב זאת בהקדמת הסמ

להחליף שיעשה מופת או באות ישמעאל או גוי שוםל להאמין לנו שאין שאמרנו ולפי. 'וגו" נביא

19

חולם או נביא בקרבך יקום כי :שנאמר מופת או אות לעשות יכולת לו יש היאך בתורה פירש ,נותורת

שלו זרה עבודה חומכ אינו והמופת האות שזה לך פירש הרי, "אתכם אלהיכם' ה מנסה כי" .'וגו "חלום

(.א"ע, 'צ סנהדרין פ"ע) ישראל את בו לנסות האות זהאת עושה ה"הקב אלא

כך ידי ועל ,סתומים ודברים ומשלים בחידות ודברו לישראל נביאים עמדו רבינו משה פטירת אחר

לכל אחרון שהוא מלאכי ביד ה"הקב שלח לכך .שלהם חדשה בתורה נתנבאו הנביאים כי הגוים אמרו

אליהו את לכם שולח אנכי הנה. "הנבואות כל את כדי לחתום ,דבריו בסוף דברים שני ואמר ,הנביאים

ישראל כל על בחורב אותו צויתי אשר עבדי משה תורת זכרו" ".והנורא הגדול' ה יום בא לפני הנביא

,משה תורת בחילוף כלל נתנבאו :לפני שעמדו שהנביאים לבבכם על יעלה אל כלומר ".ומשפטים חוקים

אדום יותוגל ולשאר בספרד אשר ירושלים לגלות דרשתי ההקדמה זאת. באו משה תורת לחזק כולם כי

:תוהמצו בעניין להם דורש הייתי כך ואחר ישראל אלהי לעבודת בםיל להמשיך

הדגיש נקודה ( א "ן ורבם של רבנו בחיי ושל הריטב"תלמידו של הרמב) א"הרשבמאור העולם

, תינתה חד פעמיתנ, שהתורה נצח, טה שאינה לעורריןשאנו אוחזין באמת חלוכיון : ת בדיוננויסודי

ממילא לא שייכת שום אפשרות להאמין או לשמוע למה שיחרוג ממסילה , ןיולא תשנה בשום תנאי וזמ

תשתנה ולא תסור לא הפלונית התורה או פלונית והושמצ ,תנאי בלא ,ת"השי שיאמר הוא. יצוקה זו

שבא מי וכל. לעולם שתנהשת אפשראי ,לפיכך .הארץ על השמים כימי ,דור אחר דור ותנהג לעולם

לא כי .אלה מכל' ית הוא שישתנה נאמין שלא כמו .נאמינהו לא ,ושלחו ניבאו ת"שהשי ואמר

מושכל וזה .בראשונה רצהו שלא אחר רצון לו ונתחדש ,הוא שישתנה עד שאמרו מי שאמר דבר ישתנה

.החלוף על נאמין שלא והיוצ אם שכן וכל, אדם קראישי ממי אחד עליו קויחל לא ,ןראשו

ולא נחוס שלא בו והיוצ, מופת או אות ונתן ,חלום החולמים מן חולם או הנביאים מן נביא קם אם

יד על בתורתנו אמר. חלילה באלהי הרצון ישתנה אם בלתי שישתנה אפשר אי שזה, עליו נרחם

לדור נצחיות ,תועולמי התורה שמצוות, הנביאים לכל אב שהוא כל בפי ומוסכם ,לכל ועהיד נביאנו

כימי' וגו האדמה על בניכם וימי ימיכם ירבו למען" :ואמר, "לדורותיכם עולם חוקת" :באמרו, ודור

בהרבה וכן, "מופת או אות אליך ונתן חלום חולם או נביא בקרבך יקום כי" :ואמר ".הארץ על השמים

נאמין ואיך ?לו נשמע ושלא נאמין שלא וציווה' ית הוא שהכחישו מי נאמין איך כן ואם. קומותמ

היתה לוישא ?תנאי שום ובלא לעולם יתחלף שלא חלילה רצונו יתחלף שלא מי ,שאמר מה שנתחלף

ותוהמצ בקצת עתה לנו שיקרה וכמו, התנאי חלוף עם שתתחלף אפשר ,תנאי על נתונות ותווהמצ התורה

כשישובו .עומד מדווע על דבר אלא ,חלוף זה ואין, והמעשרות כקרבנות ידוע ובמקום בארץ התלויות

. ישראל למכונם יקיימו מצוות התלויות בארץ כדינן

שם נמנו ורבו כדרך . נדרשו רבי אליעזר ורבי יהושע להוכחות, במחלוקת התנאים על תנורו של עכנאי

עץ החרוב , אמות המים חזרו לאחריהן, שסדרי הטבע השתנו, אלא". אחרי רבים להטות", שפוסקים

שייצא קול . ת קול תוכיחב: אמרו, כשהגיעו להכרח להכריע. וכתלי בית המדרש נטו ליפול, הוכיח

אין מכריעין ". לא בשמים היא", כאן למדנו יסוד מיסודי הפסיקה. משמים ויכריע במחלוקת התנאים

במידות שהתורה נדרשת ולא בגילויים , ר לחכמים להכריע בכלי הדיוןהכל מסו. ופוסקין לפי בת קול

למרות שאין . י התגלות משמיים או בחלום"ה מתערב במחלוקת חכמים ע"כביכול אין הקב. שמימיים

. אין לבת קול כוח נגד הדיון התלמודי המכריע, מפני שמדובר בתנאים ואמוראים, לזלזל בבת קול

21

? מה בכך, נכון. הורידו גשמים והחיו מתים, ם ואמוראים ששינו סדרי בראשיתז מצאנו תנאי"הנה בכ

היו דורות עם הארה , גם כשהמקדש היה על מכונו. ל לפי עוצמת קדושת חכמי הדור וטהרת הדורוהכ

. אינו כדורו החשוך של אביו אחז הרשע, דור הזוהר וההוד של חזקיהו המלך. והיו דורות חשוכים, גדולה

ומפני כן נאמין לו , מינו יהין אדם לחשוב להאמין למי שיאמר שיחייה מתים או יוריד גשמיםכלום בי

אינו אלא מן המתמיהים שיש להרהר אחריו , "בת קול"מי שיבוא ויאמר ששמע ? לשנות תג מתגי התורה

. שמא משובש הוא

, לגרוע, להוסיף, ינם לשנותכי כל דבריהם א, גם בדורנו אין לזוז מדברי חכמים, באשר לאמונת חכמים

בדיוק לאותם קוים , כל מעשיהם והנהגתם אינם אלא להחזיר את העם למסלולו. אפילו תג אחד מהתורה

. נראה בו מתמיה, ובאמת אם יבוא גדול הדור ויצווה לשנות. מדוייקים שרטט משה בידיו הקדושות

רובם , צדיקים ישרים בדורנו הרבה ?כלום נשאנו להם פנים, וכבר היו לנו כמה גדולים שסרחו

, ודאי שאם יקום נביא או חולם חלום. וכל מגמתם לשמר את האומה מפני הסטייה מדברי התורה, נסתרים

ואת המתקנים למיניהם שכולם , את הקונסרבטיבים, נעקור אותו מן העולם כפי שעקרנו את הרפורמים

.יכלו' שונאי ה, השם הרי כולם בעינינו כמחוקי. לא תשמע לו, בגדר נביאי השקר

אפילו מזג . ל אחיזת עינייםכועינינו רואות שה, חוזי תחזיות, מגידי עתידות, ועל האסטרולוגים

אפילו . ואין בכך כלום, לא מצליחים מעבר לימים אחדים, שבידיהם מכשירים מדעיים ולווייני חלל, האויר

אין , ני אמונה ובעניינים שבכבשונו של עולםכל שכן בעניי. כושלים פעם אחר פעם, החזאים בדעת קהל

או שיאמר שנגלו לו , י בא אליו בחלום"ודאי אם יבוא רב גדול ויאמר שהוא עוסק בקבלה ורשב. להאמין

ש לפקפק לא בתורת י. דווקא בזה יש לחשוש יותר, משמיים ובידיו להצביע על התגלות משיח מיד

או חוזים באסטרולוגיה , ומוע למגידי עתידותוכל הש. גם בתורת הנגלה שלוהנסתר שלו אלא

. ז"הכול הם נכנסים בגדר סרך ע, י תוי כף היד"או חוזים עפ, או מדברים בקפה, בכוכבים

ביומו יום דבר ולקטו העם ויצא השמים מן לחם לכם ממטיר הנני משה אל 'ה ויאמר : גם במן נאמר

ה "לשם מה ינסה הקב: עולה בדיוק אותה שאלה', גם כאן בשמות טז :לא אם בתורתי הילך אנסנו למען

?הלא יודע סתרי לבב? את האדם

ניסיון היה כי : ן"אומר רמב "לא אם מצותיו התשמר בלבבך אשר את לדעת לנסותך ענותך למען"

אבל המן מן כלום בידם ואין, לחם מקום לא הגדול במדבר ויכנסו לנפשם עצה ידעו שלא, להם גדול

כאשר ללכת השם ותומצ לשמור עשו זה וכל. מאד אליו וירעבו, ונמס השמש וחם ביומו יום דבר ירד

יודע ממנו כי הזה סיוןיבנ הביאם אבל, סביבותיהם אשר הערים בדרך להוליכם יכול היה והשם. הויצו

.לעולם תיוומצו שישמרו

אם. בלבבך אשר את לדעת לנסותך ענותך למען: הוסיף מימד בניסיון, "צרור המור"רבנו אברהם

את ויאכילך וירעיבך ויענך ולזה. והיסורים םיהעינוי את לקבל טוב לב לך יש ואם. בנסיונות שלם תהיה

בשכלם עבים היוש עד. רעות ממאכלות מלאה ובכרס שמנים ממצרים באים היו שהם בזה והרמז. המן

היו ,תווהמצו התורה את דווללמ השם לעבודת ולהיכנס. והבצלים והקישואים הדגים אכילת מצד

. בשכלם יםוזכ מוכנים שיהיו יןיבענ. עצמםאת ולהרעיב להתענות צריכים

היה וזה. שכלם לזכך מאד דק מאכל אבירים לחם שהוא. המן את ויאכילך וירעיבך ויענך אמר ולזה

להיות צריכים היו ועכשיו. והותר ושבוע אכול עבים מאכלות לאכול רגילים שהיו. גמור ונסיון עינוי להם

באיברים נבלע היה ממנו אוכלים שהיו ואחר. ירד לא אם המן ירד אם יום בכל לשמים תלויות עיניהם

21

לבדו הלחם על לא יכ הודיעך למען זה וכל. לנסותך ענותך למען וזהו. דבר אכלו שלא להם נראה והיה

י הצירוף והזיקוק "ההתחזקות באמונה ע. ע בתוככי תוכו"הניסיון בא לברר כל אחד בפ .האדם יחיה

.חלק במבנה הדעת עד שמוטמעת לגמרי הופכת, האמונה עוברת מההרגל בהתנסות היום יומית. שבניסיון

פרשת ראה כי יסיתך אחיך

תר לאמר ס ך ב נפש ר כ ת חיקך או רעך אש ך או אש ך או בנך או בת י יסיתך אחיך בן אמ נלכה כ

ה ואבתיך ר לא ידעת את ..לא תאבה לו ולא תשמע בקולו.. :ונעבדה אלהים אחרים אש

אם לנביא , הלא? מה פשר ציווי זה על מסית ומדיח הבא אחר ציווי האיסור בנביא או חולם חלום

? כל שכן שלא ישמע למסית ומדיח בסתר, לא תשמע, הנותן אותות ומופתים בגלוי קבל עם ועדה

הוא מהווה , כשאדם שרוי במצוקה חברתית כלכלית או דתית. יש להקדים יסוד חברתי פסיכולוגי: תשובה

בלי שיחוש שהוא הולך , קרקע פוריה לקלוט ולקבל אמונות המשקיטות מבוכותיו וממעטות ספקותיו

אינו מטיל ספק בדבריו כי אינו , כאשר המטעה היא קרובו שאר בשרו. בחשיכה אחר טועים ומטעים

פיכך מצווה ל, כאן הסכנה גדולה מאוד! טובתו הוא מבקש, אחיו הוא, ככלות הכל. מפקפק באמינותו

. התורה זה אחר זה

אין צורך ? "בן אמך"מי הוא אחיך . הוא הדין גם כאן, "בקרבך"מה שלמדנו בנביא או חולם חלום , ועוד

. אתה הוא המסית ומדיח עצמך לרוע. בסתרי לבך, "בסתר", אלא אתה עצמך, "בן אמך"להרחיק עד

יחפש במה להתלות להסיר , או משבר באמונתו, או ביאושו בבדידותו, כאשר אדם מגיע למצוקה בפרנסתו

אזי יאזין וימצא סעד בכל הקרב אליו , ומתוך שאדם אינו יודע מערומי תוככי ליבו, מבוכתו וספקותיו

. כך נופל בידי המסית. לדבר על ליבו

לאנשים ,מתדבקים דווקא לחוליות החלשות של החברה, עינינו רואות המסיתים לכיתות הנצרות

וכך עוקרים אותם מדתנו , ווחהדם ברלמסור להם בניהם ובנותיהם ללממסיתים אותם , שי יוםק

, מסית שהיה הקדמוני הנחש מטומאת הוא כי, אותו ולשרש ומדיח מסית מצווה לעקור לפיכך .ומעמנו

יוויהצ ובא(. א"ע 'כט סנהדריןכמובא ) מסית של בזכותו מהפכין אין כן על, 'הנחש ארור' :ה אמר"והקב

.'האשה ובין בינך אשית ואיבה' בנחש האמור כענין, ואונלשאלא אותו לאהוב שלא

הפתוי על שהזהיר אחר ".אמך בן אחיך יסיתך כי", לסמיכות הפרשיותי אברבנאל היה ער גם "ר

תךיסי כי אמר .המסית והמדיח שהם קרוביו והוא השני תוייפל ממשיך .החכם או אהנבי מדברי הראשון

עצוייוית לזה זה יותר ישמעו ,ביניהםש וההשתוות הוהאחו שמפאת לפי. אח כ"ג שהוא אמך בן אחיך

הם כי. מהם האדם שיתפתה רחוק יותר שהוא בתך או בנך או זכר כן ואחרי. בדבריהם ויאמינו ניהםיבעני

רחוקה שהיא. ךחיק אשת כך אחר וזכר. באמונותיו אותו לפתות לא ,מודויול האב מוסר לקבל ראויים

קרוב שכן שיש פ"אע. טבעב הוא כן כי ,באחרונה[ חברך] הרע וזכר. והבנים האחים מן האדם מקורבת

. "כנפשך אשר" בו אמר ולכן. רחוק מאח

לא עליו עינך תחוס ולא ,אליו תשמע ולא ,לו תאבה לא אתה הנה. עדים מבלי בסתר זה שאמר למרות

אליו תשמע ולא תאהב לא, המסית זה את. כמוך לרעך ואהבת שנאמר לפיו. עליו תכסה ולא תחמול

דלהעי עדגם ו. להלשינו דין בעל בזה להיות תצטרך שאתה ולפי. נפשו על אליך בהתחננו, בבואך להרגו

ובעבור. תכסה ולא. תחמול לא. תחוס לא. תלשונו' ג בו אמר לכן. משפט בו תלעשו ושוטר ,עליו

בלשונו להרגך בא המסית .מדה כנגד מדה לו מדודל יווהצ ,עולמית התלמי תואו מביאה היתה שההסתה

22

בא כאלו זה הרי .באחרונה העם כל ויד להמיתו בראשונה בו תהיה וידך תהרגנו הרוג ואתה והסתתו

. הגוף מהריגת קשה היא הנה הנפש הריגת כי להרגך

כבר מרגע בריאתו נפל ונכשל בחטא ?היכן נכנסה בדעתו של אדם החולשה להיות מפותה וניסת

שבקלות ,מחוה התחיל וזה .הדעת קלות מצד בא ז"ע ןושעו להורותבא , "צרור המור"א "אומר ר. זה

היתה כי וזהו. חויא שתרגומו הנחש ש"ע חוה נקראת ולכן. זוהמא בה והטיל הנחשעצת עליה הבא דעתה

אמר ולכן ". אמי יחמתני ובחטא הן בעוון חוללתי: "הפסוק רמז זה ועל. והחטא העון אם ל"ר. חי כל אם

מסית נקראצפון ומוסתר ו שהוא ,והצפוני ר"יצה בן. והחטא העון בן, שפירושו. "אמך בן אחיך" כאן

ר הטמון "היצה לכלות. בכח נאדרי שהיא ימין יד על רמז שזה. "בראשונה בו תהיה ידך" ואמר. ומדיח

. "לו יעשה ידיו גמול כי רע לרשע אוי" ,אליו שמע ואם. הרע יצר הוא שטן הוא שמאל בלב בצד

: הטעם "אחיך יסיתך כי: "א אבן עזרא פירש כדרכו בקיצור האופייני אך נוגע ביסוד הנושא"ר

אם כי יבינוה לא והצורה. כצורה והאב, כגוף והאם ,אחת בבטן שהייתם - אמך בן וטעם. אחיך אפילו

- תכסה ולא. להרגו - עינך חוס ולא. במעשה - אליו תשמע ולא. הלב אמונתב - לו תאבה לא . מעט מתי

היה ,"בו תהיה ידך" :תהרגנו ואז, כתוב כן כי, מפיו העדים שישמעון עד הדבר תגלה רק, שתניחנו

.מיתתו תהיה מה פירש - וסקלתו .הקבלה לולי, עדים משנים הוא כי נראה

ם"רמבב כמובא). כי גם למטה חברו לרעה, ז"המסית לעעוון מסית ומדיח אינו מצומצם רק

, התשובה את מעכבים דברים ועשרים ארבעה (. ח"פ יומא ף"ריה ראהו, 'ד פרק תשובה הלכות

לפי תשובה לעשות בידו מספיק הוא ברוך הקדוש אין מהם אחד והעושה, גדול עוון מהם ארבעה

. מצוה מלעשות הרבים את המעכב ,זה עוון לובכל, הרבים את המחטיא .א : הם ואלו. חטאו גודל

רעה לתרבות יוצא בנו את והרואה .ג . ומדיח מסית כגון, רעה לדרך טובה מדרך חבירו את והמטה .ב

שאפשר כל - זה עוון ובכלל. אותו שמחטיא ונמצא, פורש היה בידו מוחה היה לו כי, בידו מוחה ואינו

אחטא" והאומר .ה . שלונםיבכ אותם מניח אלא מוחה ואינו, רבים בין דיחי בין, באחרים למחות בידו

כי, מאד קשה תשובתו כך המחשב כל כי, "מכפר הכפורים ויום אחטא" האומר - זה ובכלל, "ואשוב

. בעיניו קלה העבירה כי, שישוב שחושב כיון, יחטא לעולם

: שני חלקיםורבנו בחיי מציין , לקי האמונהויתכן לפרש שירמוז בכאן על שני ח .כי יסיתך אחיך בן אמך

. והשני מצד הידיעה והחכמה, האחד מצד הקבלה

אבל אין לה ,תיתיאמונה טובה היא מאחר שהקבלה אמ, המאמין מצד הקבלה שקבל מאבותיו כן .א

ורים וכל אחד ואחד יוור ההולך בחברת עיוכעוהנה דמיונו .מות לפי שאין בה חכמהישל

הולכין בדרך םלובודאי כ, ויש פקח אחד בראש כלן שהוא מנהיג אותן ,סומך ידו על חברו

דרך סלולה ,כן אמונתנו מצד הקבלה בלא חכמה .סלולה וישרה מאחר שהם אוחזים דרך הפקח

ואנחנו אוחזין דרכו כי באזנינו שמענו .ה"ונשענים זה על זה עד משה רבינו ע םהסומכיהיא

כי המאמין מצד הקבלה אם ישמע דברי .לאמונה הזאת אבל אין שלמות, ואבותינו ספרו לנו

כיון שאין לו ,התועים והכופרים עובדי אלילים אינו בטוח בעצמו שלא יטה לבו לאחד מהם

ור שאינו בטוח בעצמו שלא יואו יאמין או יסתפק כמו הע, אבל בודאי אפשר שיטה לבו .חכמה

.יכשל

יההראבטוח שלא יכשל כי כח ,בעיניו נכוחהרואה קח יהפ הוא, המאמין מצד הידיעה והחכמה .ב

, בטוח שלא יטה לבו אחרי המבהילים, כן המאמין הזה שלם בעצמו .ואין צריך לאחר איתן

לכך יצטרך האדם שלא יספיק ,ומתוך חכמתו וידיעתו יסתור דעתם וישאר לבו חזק באמונתו

23

נתו ותהיה לו אמונה אלא שילמד ויחכם עד שתשתלם אמולו ענין אמונתו מצד הקבלה בלבד

הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב " :ל"ועל זה אמרו רז ,מצד הקבלה ומצד הידיעה

זהו אמונה מצד "לא ידעתאשר " :כאן שני חלקי האמונה ואמר וזהו שהזכיר. "לאפיקורוס

.היא האמונה מצד קבלת האבות "ואבותיךאתה ", הידיעה

י עיונו ולימודו "שהאדם מחזק אמונת אבותיו ע, ים זה בזההאידיאל הגדול כאשר שני החלקים מעור

, בידוע, עם זאת. עמידתו מול האפיקרוסיםאמונת אבותיו ומבטיח והשתלמותו להשיג החכמה שתחזק

הדס , אפשר לקראו הדס פשוט, "הדס שוטה"מדוע לקרוא לו . הדס שאינו משולש הוא הדס שוטה

גם כאן מי שמניח דרך אבותיו . הוא שוטה, משורש אבותיוכל שאינו גדל בדרך הישרה : תשובה. סרק

. מיד יבואו המסיתים, אמונת אבותיו מסיני

אני יראאבל . איני ירא מן הנביא או חולם חלום: רוצה לומר. 'וגו" כי יסתך אחיך בן אמך"אמר

ימים ואפשר שברוב ה. מתמיד ישיבתך עמהםשאתה . אחיך בן אמך או רעך אשר כנפשךתך ישיס

בן ואמר אחיך . "הרוג תהרגנו כי בקש להדיחך" לכן ."נלכה אחרי אלהים אחרים", יפתוך חטאים ויסיתוך

שעתיד להיות אחר כמה ה שראה בנבואתו מה "להורות לנו מעלת מרע. ולא אמר אחיך בן אביך. אמך

ותאמר " :שםב ווכת. ז של פסל מיכה שעשאו בן אשה אלמנה מאותו כסף"על ענין ע בזהרמז . שנים

ותאמר לו "ולפי שכתב שם . לא היה אלא ארורהיא אמרה שהיה ברוך אבל . "בני' לו אמו ברוך לה

ואמו שהסית והדיח לישראל מיכה להורות לנו ענין פסל. "בן אמךכי יסיתך אחיך " :כאןאמר . "אמו

. מאעתה בא עליה הנחש והטיל בה זוהשבקלות ד חוה". בן אמך"ועוד אמר . ז"לעבודת ע

" אור החיים. "והישר הטוב מדרך להטותו מעצמו לאדם הבאה ההסתה זו. 'וגו "אחיך יסיתך כי"

עם שבא מסית יש כי דע. הכל טמון בסתרי דעתו של האדם: הקדוש ירד לנימי הפסיכולוגיה של האדם

כח באדם דולוי עוד. להרע להאדם מסית והוא ,"רובץ חטאת לפתח: "'דכת , בעולם היותו מיום האדם

, "עבירה גוררת עבירה" סוד .רשע החפץ כח בו ולדיו אחת מצוה על עבר אם .העבירה באמצעות מסית

הראשון הרע כח על הוא גם ונוסף אחד קטיגור קונה' א עבירה ידי על כי לומר אמת אנשי בזה והאריכו

שבעלי מקום :אמרו זה טעםמ, ההסתהכוח בו גדלי לחטוא ירבה כי שלשה וכן שנים וכן, להחטיאו

.לעמוד יכולין גמורים צדיקים אין עומדים תשובה

בואו קודם מתחלתו האדם עם מתאחה שהוא חי כל אם שהיא .הרע חלק הוא אחיך יסיתך כי"

שגרמה חוה שהיא ,"אמך בן" ואמר .לצרה אח בא מנין להודיע נתכוין אמך בן ואומרו, בעולם

,האדם מחטא הנולד מסית הוא( ועץ הדעת טוב ורע). הראשון אבחט הקדושה במקור הרע תערובת

,"בתך או" :ואמר, "זרים בנים" נקראים הם שגם רעים מעשים תולדות הם ,"בתך או בנך או" :אמר

רעה נפש קנין שהוא, "אשת חקך"וכן . נקבה במדריגת ויש זכר במדריגת וגרקט שיולידו עבירות יש כי

.הרע להפעיל ההסתה בו ותגביר ,רעה כנפש בתוכו שוכנתה, חיקך שתא, אמר ,החוטא עם שתתלוה

"כנפשך אשר רעך" ,אמר ,בנפשו שיהיה הרע לחלק וכלותה הנפש נטות שהוא "רעך כנפשך: "כתב

.אחת בחינה ונפשו הרע חלק אלא שניהם בין גדר שאין

בסתר לומר ודקדק .'וגו דהונעב נלכה האלה כדברים אליו לדבר במסית כח יהיה אלו הדרגות ואחר

כי טלפים ומראה וריעות אהבה דברי כמדבר ומדבר המסית הוא כי עצמו מסתיר הוא המסית כי להעיר

היה לא עתה עד הוא שגם לומר בזה ומתחכם, עמו עצמו שכולל ,"נלכה" ואומרו. מתכוין הוא להרע לא

האדם יחשוב ובזה .לעבוד רוצה הוא באולה מכאןו, הוסר ספקו והגיע למסקנה אלא ,זרה לעבודה מסכים

. הרע יצר שהוא זולתה ולא המדברת היא נפשו כי

24

הסתה יש .גדרי פעולת המסית שונים לפי כוונת המסית וחולשת הניסת" כי יסיתך אחיך"

שבאמונה המדומה והרווח ,האנוכיות, החומריתלתועלתיות ויש המכוונת ,האמונה הנוגעת לעומק

. המסוייםהמסית מראה לניסת התועלת החומרית או הנאה בדבר [ סיונריםיכ פועלים המ"בד כך. ]ז"בע

. בעיני הניסת המחפש דרך או אובד דרךהנתפסים בקלות ליופי ולחיצוניותפעמים שההסתה נוגעת

. ודמיון לאחרית פלאית, רגש, העטופות ביופי, לתנועות חברתיות פוליטיות דתיותויש הסתה הנוגעת

כי .עטופה דמות משיחית או פלאית בהתהלכו אחר אישיות ז"א שמטעה אותו שישיג איזו תועלת מע"וי

דמותחסר אידיאל רוחני או , חסר חברה אוהבת, חסר תמיכה רוחנית, חסר תכלית, בהיות אדם אובד דרך

ימוש או יהיה בו מ .יםולו רגעיאו ביטחון מה שיתן בליבו איזו הנאה מחפש אזי ניסת , להזדהות

. כוחותיו ורצונותיו לביטוי עצמי

מבקש ומשיג , כיון שהיא נטועה בלב המסית כאמת חלוטה, למרות שהיא הפך האמת, ז לצורותיה"ע

,לומר שאינו משגיח', ואחרים אומרים שמפתה אותו ומראה חסרון בהנהגת ה. להטות הניסת אחריו

ומראה שהאומה הישראלית סחופה . רשע וטוב לו, וצדיק ורע ל, שהרי רואה, או שאין השגחתו צדק

ז יאמר שההנהגה נתונה "ועפ, "אמרתם שוא עבוד אלהים: "כמו שאמר הנביא מלאכי אולי. דוויה ונרדפת

. ו אינו קיים"שח. שהם גלויים ונראים לעין ולא תחת מי שאינו נראה, תחת הנהגת השמים והמזלות

ז אלילית אלא "ז שאין הכרח שתהיה ע"בע, בדרכו שלופעמים שהמסית פועל מעומק אמונתו

, יוסף סאלין, וכן ולדמיר לנין( י"שהיה יהודי ממשפחה מיוחסת עד רש) קרל מרכס, מה שעשו . פוליטית

היתה זו , כל אלה היו בגדר מסיתים למהפכה( הוא דוד ברונשטיין, שהיה יהודי מומר)וכן ליאון טרוצקי

המדינה . ממאות אלפי יהודים נמחקה האמונה לחלוטין: התוצאה. ותהאלהת התנועות הסובייטי

לא , לא מילה, כל סממן יהודי נמחק מהם. ושם שמים נמחק מהם, האליל הגדול והמפלגה נעשו

שבעים שנה נמשכה השכחה הזו מפני ההסתה במדיניות . ולא כל סממן המזכיר יהדות ת יהודייםשמו

אנו יודעים שהיתה האלהה של , אחר נפילת ברית המועצות, היום. ז סוציאליסטית"שאינה אלא ע

ז המתבטאת בהאלהת השלטון וביטול כל "דרך חדשה של ע, הסתה לביטול אמונה בבורא עולם, המפלגה

.סממן למלכות שמים

השפעת אותן תנועות במזרח אירופה עברה , גם בארץ ישראל בראשית שנותיה, "כי יסיתך אחיך"

בתנועה הקיבוצית היו בגדר מסיתים לשכח תורה , היו מנהיגים שהם אחינו ממש .הלכאן עם אנשי העלי

לא היה כל זכר . עמלו בכל עוז נגד התורה והאמונה. וזו עלתה בידם בהצלחה מרובה. וקיום מצוות

ההתנגדות . הכל נדחה באידיאולוגיה, לטהרת המשפחה, לכשרות. לשבת ומועדים, לתפילה, למצוות

רואים ניצוצי גאולה בשוב כמה מהם , רק עתה אחר שבעים שנה. סת היתה מוחלטתלקיום בית כנ

. ללחלוחית יהדות

אשר הסתה : שנאמר, אלא טעותאין הסתה , ש"אמרו חכמים בילקו, "כי יסיתך אחיך בן אמך"

אבות מכלל שנאמר לא יומתו. הסיתך בי' אם ה: שנאמר, אלא גירויא אין הסתה "י ,אותו איזבל אשתו

, ולהעיד, למרות זאת חובה לחשוף. על בנים למדנו שאין מעידין אבות על בנים וכן קרובים זה על זה

מלמד שאין אומרים " בסתר. "לא תחמול ולא תכסה' דכתי. ולהעניש המסית בלא שום חמלה, ולגלות

, "ה אלהים אחריםנלכה ונעבד. "וכן הוא אומר בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה, דבריהן אלא בסתר

הרי זה דבר גנאי לישראל שאומות העולם אין מניחין דבר שמסרו להן רבי יוסי הגלילי אומר

מה , מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך ,וישראל מניחין והולכין ועובדין אלילים, אבותיהן

חמה ולבנה שהולכין אלו, מקצה הארץ ועד קצה הארץ. קרובים אליך אתה יודע מה הן אף רחוקים כן

.מסוף העולם ועד סופו

25

והוא אומר לו אמור מה שאמרת לי ביחוד והוא מכמינין לו עדים אחורי הגדר, "כי יסיתך אחיך"

, אם חוזר בו מוטב ?והלה אומר לו היאך נעזוב את אלהינו שבשמים ונלך ונעבוד עצים ואבנים, אומר לו

העומדין אחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין , "לנו לעשותכך הוא חובתנו וכך יפה " :ואם אמר

ה נכונה צלעזור להצילו בע) ואין טוענין למסית. אתה יודע על הקרובים מהרחוקיםמאלהי העמים . אותו

".לא תחמול ולא תכסה עליו: "דכתיב( בדינו

עונשו היה מפני . נחש הקדמונישהיטה אזן למסית ומדיח , החמור של אדם הראשוןא שסיבת עונשו "י

, ז"לא היו אנשים בני בליעל שידברו לו על ע. לחטא להביאו הסבות מכל אחת הראשון לאדם היתה שלא

כי הכל , לא היה בו הרצון והכמיהות לרכוש, לא היה הלחץ החברתי , ולא בנך או בתך, לא היו לו אב ואם

.חטאו על גדול יותר לעונש ראוי היה ולכן .שלו

אלא האיסור ,ז כפי הרוח הנסוכה על הפסוקים"אינו מצומצם רק לע מסית ומדיחמעשהו של

ומאפשר לרוחות זרות טמאות , כל שאינו עומד על משמר בדקי התורה והמצוות. חופף על כל שטחי החיים

ת "שו) נדרש לסוגיא רבי משה פיינשטיין. הרי הוא בכלל מסית ומדיח, להשפיע על הנוער ועל הציבור

הפדרציות היהודיות עסקו במגביות כסף למטרות לדבריהן ( 'סימן קמט 'אגרות משה יורה דעה חלק א

.והן בכלל מסית ומדיח. כסף שהגיע למוסדות המחנכים הפך התורה ומצותיה. מטרות חינוך ורווחה

אנסערוואטיוון של הרעפארמער וקכמו שנותנין הגבאים גם למוסדות הכופרים [ פדרציה]בפעדעריישאןכי

דתומך במעותיו דנמצא , הרי אסור ליתן לשם כלל אף לא ממעות צדקה[ רפורמים וקונסרבטיבים]

. מוסדות המחנכים ילדים לכפור בעיקרי הדת שהם כמסיתים ומדיחים והוא כעוזר להם

אלא ,הם לעזרם לבנות בית תיפלה להם דהתם ליכא הסתה והדח"מסתבר שגרוע עוד מנותן לעכו

כ "ז שאינו חמור כ"ואיסור מהנה לע, ז"ע שאולי גורם בנתינתו שיעברו הנכרים על איסור ע"איסור לפנ

והכא הרי נמצא שעוזר לאיסור מסית ומדיח שהוא איסור ( ,ג"ז דף י"דהא איכא דפליגי על זה בע)

על מסית ומדיח דאיסור מסית ומדיח הוא אף לכל מצות התורה אף שאינו חייב מיתה . היותר חמור

שהיה על מצוה בעלמא ולא על לשאר איסורים דהא יליף חומרא דאין טוענין למסית מנחש הקדמוני

למחות ביד ' ודאי יש לשומרי תורה ויראי ה. ש שהוא על כפירה בעיקרים שהוא חמור טובא"וכ, ז"ע

ן להם אף פרוטה ואם אי אפשר לבטל אסור לית. חות להלחם כנגדם ולבטל הדברוחזקה אף לארגן הכ

. שום עסק עם הפעדעריישאן' אחת אלא יעזרו לכל המשולחים של מוסדות התורה ולא יהיה ליראי ה

לתוכניות לימודים אשר רוחם , לחוברות, לספרים, מתרחב גם לשדות אחריםאיסור מסית ומדיח

ת "שו)ק גם לסוגיא זו רבי משה פינשטיין נזק. אסור לתת להם יד, מנשבת נגד רוח התורה והטהרה

( כפירה בתורה שבעל פה רוח בעניין מאמרים באנגלית שיש בהם', אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן נ

והביאו ,אנגלית הרטאדאקסי שנדפסו בעיתון בשפושבים אותו לרב אוחשהנה המאמרים של רב אחד

. באשר שנעתקו להרבה העתקות ונשלחו לאנשים , אותם לפנינו

י "ע המסורה לנו וכבר סדורה וכתובה לפנינו ,ראינו שכולם דברי כפירה בתורה שבעל פהוהנה

יוחנן ותלמידיו הגמרא ' י ר"וע, י רבינא ורב אשי הגמרא בבלית"וע, הסדרי משנ שהרבינו הקדוש ש

(א"ט ע"צ כמפורש בסנהדרין) ,אשר כל הכופר אפילו במקצת הוא בדין כופר בתורה. ירושלמית

כי "בכלל זה הוא , מגזרה שוה זו ,מקל וחומר זה ,ילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זהואפ

דברי וזלזול בחכמי המשנה , במאמריםגם נאמרו שם (ח"ג מתשובה ה"ם פ"פסק ברמבנ) ".בזה' דבר ה

אף ,ןשלכן פשוט וברור שאסור לקרות. שהוא דומה ממש כמדבר סרה על אלקים חיים, וחכמי הגמרא

26

ש שאסור למשרד של מוסד "וכ. וכשקורא אותן לפני אחרים הוא כמסית ומדיח. כל אחד לעצמו

.גדול של מסית ומדיחההאיסור מטעם , לשום מקום םלשולחמשומרי תורה

מחללי שבת הכותבים מאמרי שעורכיהם וכותביהם שעיתונים רבים, לא יימלט, בכלל תשובת הרב

גם אם המאמר לא , והם כופרים בתורה מן השמים, מסלפת כל דרך אמונההגות ומחשבה לשיטתם ה

נעשה הקורא מושפע ומוסת ומודח מדרך התורה לדרך , במרוצת הזמן, מבטא ישירות כפירה זו

ספרים שנפלו מכיסיו של ממש כאותם. עיתונים אלה הם כתבי מסית ומדיח .הליברליזם הכפרני

.ויצא לתרבות רעה, עתעצמו לד שאיבדאלישע בן אבויה

, או המציעים זיווג הגון, ובהם כתבות על מיסתורין וקבלה מעשית, עלונים לשבת' עיתונים או אפי

קברי צדיקים הקפתאו , בזכות תשלום כופר נפש או תשלום על קמיעות, פקידת עקרות בבנים זכרים

. לתלות כמחרוזת על הצוואר, ן הרעאו המוכרים מיני קטורת או מיני סמלים נגד עי. עם חוטים אדומים

שיפעלו לרפא , ב"או מדליקין נרות שמן לפי מספרים או אותיות וכי, או ללכת לבתי עלמין להתבודדות

ומעמידים , שברוח או באמונה או הכותבים מאמרים כביכול בעניינים, חולים או לזכות בבנים זכרים

מדרך התורה כל אלה בגדר מסית ומדיח. ו ודאיתוברכת, דמות הרב ההוא כעושה נפלאות בורא חדשות

.וסרך עבודה זרה ממש, התמימה

פרשת ראה עיר הנדחת

י מע כ אחת תש ר עריך ב בת לך נתן אלהיך 'ה אש ם לש ים יצאו : לאמר ש ני אנש על ב ך בלי רב מק

יחו ד בי את וי ר אחרים אלהים ונעבדה נלכה לאמר עירם יש ם לא אש ת : ידעת וחקרת ודרש

אלת ה היטב וש בר נכון אמת והנ תה הד ך הזאת התועבה נעש קרב הה :ב ה כ בי את תכ העיר יש

ל ואת אתה החרם חרב לפי ההוא ר כ ה אש ה ואת ב המת ל ואת: חרב לפי ב ללה כ קבץ ש אל ת

רפת רחבה תוך ל ואת העיר את באש וש ללה כ ליל ש ל הוהית אלהיך 'לה כ נה לא עולם ת תב

ק ולא: עוד ידך ידב וב למען החרם מן מאומה ב ך ורחמך רחמים לך ונתן אפו מחרון 'ה יש והרב

ר אש ע כ ב :לאבתיך נש

:לותמעוררים שא, פסוקים אלה על עיר הדחת ודינה בשריפה על יושביה ושללה

כלום הוא יתברך הטוב ? לשרוף עיר על יושביה, יתברך' מה פשר הזעם והעברה מלפני ה .א

מה יוסיף האדם ומה יגרע אל סוד ? יש לפניו נקם ועברה? נוקם ונוטר לעברי בריתו, והמטיב

?ה נמצא בריב עם יצוריו לכלותם אם לא יאמינו בו"כלום הקב? יוצרו מחוללו

לא ,או אוכלי נבלות וטרפות, או מבטלי יום הכיפורים, לי שבתמחל מדוע אם עיר מסויימת .ב

?רק עבודה זרה היא סיבת שריפתה, כתוב שנקיים בהם דין עיר הנידחת

ובכלל הרי הכל תלוי במדיחים ולא במודחים ? מדוע יהרגו העוללים, מם הגדולים חטאו .ג

? התמימים שנפלו ברשתם

? וש היקר שיש לקבוץ ולשרוף בתוך רחובהמה חטא הרכ, מה חטא הדומם? מה חטאה הבהמה .ד

למה לא לקחת הממון ולבנות ? לא חבל על ממון שניתן לצפות בו את המזבח והמקדש זהב

?מצבת זיכרון מזהב

וכן מדוע? תשרוף, "הנה אמת נכון הדבר"ורק אחרי , ודרשת וחקרת ושאלת" מה סיבת .ה

? אין דרשת חקרת שאלת ,בנביא השקר ובמסית ומדיח

27

וכי המיקום ? אין עושים אותה עיר נידחת, בגבול המדינה, אם עיר הנידחת שוכנת בספרמדוע .ו

? ממעיט חומרת עוונה

יצאו כל , בגלל בית אחד? אין עושין אותה עיר נידחת, אם יש מזוזה אחת בעיר הזומדוע .ז

? הרשעים בשלום

וכבר מצאנו עמים . שרישהכל אפ, יש להקדים ולציין שמציאות החיים ההיסטורית כבר לימדה אותנו

הוא [ העדר כל אמונה]האתיאזם . שמנהיגיהם הובילו אותם למצב של מדינה נטולת דת, שלימים

, הצליחו להחיל מרותם על ההמון, השלטון הקומוניסטי הן ברוסיה והן בסין הגדולה ובעוד מקומות. דגלם

אמנם לא . יתכן גם בעם ישראללפיכך זה י. ולהשליט אידיאולוגיות המוחקות כל אמונה בבורא עולם

עיר נידחת לא היתה : "אמרו חכמים, קיום מצוות שריפת עיר נידחת, מצאנו בכל שנות קיומה של האומה

.אם כן מה עניין פסוקים אלה". ולא נבראה

פועלת , בידי סנהדרין כאפשרות מעשיתעצם האיום והעיסוק בסוגייא . יש לירד לטבעו של האדם

חזקה ( ט שאמר עמד על קברו"למרות שיש עדות של ר)שלא היה , "בן סורר ומורה"מו ממש כ. פעולתה

שהשפעת מסיתים ומדיחים יכולה להוביל , מצד שני מציאות החיים מלמדת. האיום הוא המחסום, בידנו

נהו אחר , בימי מלכי יהודה וישראל, בעמנו, הוכחה. עמים בהמון להלך אחריהם כעיוורים' קהלים ואפי

ויש מהם מלכים שהיו קודרים שמות הקדש מספרי תורה ומשליכים , ים שעקרו שם שמיםמלכ

שבתי צבי משיח השקר ונתן העתי נביא , יהודים שהחלו כיהודים כשרים ושלימים. אין חדש. לאש

הכל . וגרמו להתאסלמות ארבעה עשר אלף מעמנו, הביאו חורבן על עשרות אלפים מישראל, השקר

להרחיק היהודי משמץ מחשבה להגיע למצב , מציבה גדר ותמרור הזהרה, וקים אלההתורה בפס. אפשרי

. ז"הנורא שתעקר עיר מישראל מפני ע

מפני שיש כאן , יושביה ועולליה, הזעם והעברה להעלות העיר באש על שללה? מה חטאה של עיר זו

ז היא ביטוי "ע. אליהמעומק ההפקרות שאנשי עיר זו מגיעים תכפירה הנובע התארגנות המבטאת

, י עיר"ז מאורגנת ע"ע, היינו. ז היא גם ביטוי לביטול שאר מצוות ודינים של התורה"ע, לעבודת השוא

אבל , גם אם לא דתית, המסדירים חברה מתוקנתשאנשיה בעטו בכל המצוות והדינים , היא הצהרה

ז באופן "אבל להתארגן לע, שעהאינם מאמינים לפי ', שהרי יש יהודים שאינם עבדי ה. לפחות מתוקנת

כעין . של דור המבול, זו כבר צורת הכפירה של דור הפלגה, עירוני מאורגן נגד בורא עולם ,שיטתי

גופרית ומלח שריפה כל . "אזי אין דרך אלא כילוי עד היסוד. ההתארגנות של עירית סדום נגד החסד

". ארצה

י "ע, להצטרף להתארגנות מסודרת זו נגד בורא עולםוממשיך , לכן מי שלא מתעורר לברוח משם

הוא מאבד בידיו את חייו . לכן איש זה דמו בראשו, ארגון עבודה זרה כאידיאל ודרך חיים של העיר

כיון ששללה היה לה להעצמה . כנוגע בטומאת עבודה זרה, כל הנוגע בעיר זו ובשללה. וחיי עולליו ורכושו

וכל העובר שמה . יש לשרוף שלל זה כדי שלא יהיה זכר ושארית, א עולםוביטחון בדרכם הנלוזה נגד בור

או כל תשמיש מצוה של עיר הנידחת , או שופר, או הדסלולב , ולכן. ישום וישרוק ויהרהר חומרת המעשה

.שיעוריה מיכתת כתותי, קאי פהידלשר כיון? טעמא מאי .אסורים

בקרבך יקום כי פרשתו , יכרית כי ,נובפרשת באו אשר האלה תומצויש לציין כי , לפני שניגש לדיוננו

בפרשתהתורה עליהן ההזהיר כבר כי .מחודשות אינם ,דחתיהנ עיר פרשתו ,יסיתך כי פרשתו. נביא

כפי כאן אותם באר צוריבק שם שבאו ולפי. "לבדו' לה בלתי יחרם לאלהים זובח: "כתוב שם .משפטים

. עקב השכנות לעמי כנען, רץ ייתכנו כולםלפני הכניסה לארץ כי כאן בא חלקיהם

28

ואחר , אחר נביא השקר, מהפיתוי' הג הסוג לבאר הזאת הפרשה באה .'וגו "עריך באחת תשמע כי"

שידיחוה עד הנדחת עיר נעשית כי אין .בו הוא אשר והקהל הצבור אחר האדם נמשך ,מסית ומדיח

יטה לא בכללו שהעם ידוע כי". מקרבך בליעל בני אנשים יצאו" :'דכתי .מתוכה מדיחיה ושיהיו אנשים

, כיון שמציאות עיר כזו היא עניין נדיר . מתוך הציבור ומעירים מניעים בהיות אם כי כזה גדול לחטא

כמו ? כי מה הרווח להם בזה, ז מאורגנת כזו היא ענין דחוק"ע כי ."היטב ושאלת וחקרת ודרשת"הוכרח

?סתם רוע לשמו, כי מה ירוויחו הזוממים בעדים ירהוהחק הדרישה על כן גם והיוצש

אחת עירכל בני ש ,ומתמיה זר דבר זה שהוא חטא חומר כפי הנה? אם נשאל מה חטאו העוללים

והוא. אזנים תצלנה מעוולש מעשה לעשות' ה אויבי על להתאכזר ראוי היה. כזה מסוכן בחטא יסכימו

הם ,מעצמם חובה ולא זכות להם שאין הקטנים שהבנים לפי. יםהגדול עם הקטנים כלה העיר את שיחריבו

חטאה מה בהמה חטא אדם אם נאמר ולא. ימותו כן גם שהבהמות והיושצ וכמו. ונכסיו וממונו האדם קניני

כי ימותו להם אשר הילדים .העיר ברחוב ישרף שללם כל וגם. בנפשותם ההמה החטאים קניני להיותם

. ברוך יצא לא רורא ומבטן הפושעים בני הם

: תשובה? יש כאן רחמים, בשריפת עיר על עולליה, "ונתן לך רחמים ורחמך"כתוב בסוף פרשה זו

ישראל בעיני שיכבד לפי כי? שמא שהרהר אולי מעשה זה ישכין האכזריות בלב הדיינים ובלב ישראל

אמר לכן ,מאחיהם רב עם בה אשר אחת עיר ולאבד ולהרוג בישראל אחת עיר להשמיד בעיניהם וירע

. "מאבותיך והרבך ורחמך רחמים לך ונתן אפו מחרון' ה ישוב למען" ,לבם על ולדבר לנחמם להם

ביעור הרשע גם אם כרןך . היא האכזריות, ההתעלמות והעדר הפעולה הנמרצת הקיצונית לבער פשע

. עדיף על עולם של סדום ועמורה, במיתת גדלים וקטנים

ממנו מאומה בידם ידבק שלא העיר ברחוב לשרוף שצוהציווה ? מה חטא הדומם? השלל ומדוע יישרף

הדין את לפסוק ימהרו שלא כדי העיר שלל כל את לשרוף והיוצ. לתועלתם בדברשמא שמחים הם

. בז ולבוז שלל לשלול הנדחת עיר כאנשי אותם ויחשבו ג"ע לעובדי ידינום ואולי הנכסים לחמדת

בזה כי החרם מן מאומה בידם ידבק ולא העיר ברחוב השלל את שישרפו ה"הקב צוה זה להרחיק וכדי

ישאר שבזה לפי ,עוד תבנה ולא עולם תל העיר שתהיה עוד וצוה. כראוי למשפטו הדין את ישפטו האופן

הגדול דיןה בבית הנדחת עירלכן גם דנים .וייראו ישמעו הערים שאר וכל דורים לדור זכרונם

.אכזריות לא רחמים אם כי היה לא שעשית מה ואתה כלומר ורחמך רחמים לך ונתן ואמר .םישבירושל

מפני שלא . היה מפני שהיטה אזן למסית ומדיח נחש הקדמוני, סיבת עונשו החמור של אדם הראשון

לא , ז"לא היו אנשים בני בליעל שידברו לו על ע. לחטא להביאו הסבות מכל אחת הראשון לאדם היתה

כי הכל , לא היה בו הרצון והכמיהות לרכוש, לא היה הלחץ החברתי , ולא בנך או בתך, יו לו אב ואםה

. חטאו על גדול יותר לעונש ראוי היה ולכן .שלו

לרוח יחדינת ההוא המקום כי, "אותה החרם" :שנאמר ,חרם היותה מפני ,"עולם תל והיתה וטעם"

אנכי גם ואבנה" ,כטעם מפרשים יש, עוד תבנה לא וטעם. 'וגו תקבוץ שללה כל ואת טעם וזה, טומאה

שהיה מבקש , "מצחקותרא שרה את בן הגר המצרית "שכתוב בו , ואולי זה מחלקו של ישמעאל, "ממנה

( ב"ע 'קיא סנהדריןכמובא ב), הנדחת עיר נקראת כן ועל, עירם יושבי את וידיחו וזהו .להדיח את יצחק

לשון. "בליעל בני אנשים יצאו: "כתוב בהם. הבא לעולם חלק להם יןא הנידחת עיר אנשי שאמרו

שפורק אלא תורה עול יםמקבל םשאינ כלומר, עול בלי או, ה"הקב של במחיצתו יעלה שלא" בליעל"

. שמים מלכות עול ממנו

29

מחומרת עיר הנידחת לומדים עד היכן חששו חכמים לשפיכות דמים בלי חקירה הנאותה היותר

התראה צריךו, א"או לכל והתראה עדים שצריכים. וחקרת ושאלת ודרשת, לכן כתוב. מוקה ויסודיתע

נלכה שאמרו מ"ע עבדו שלא פ"אע סקילה חייבים שהם, המדיחים על שבא מבואר, מהם אחד לכל

בדיני העדים את בודקין היו .מיתות חייבי כל כדין התראה צריך וממילא ,עדים צריך ז"וע ,ונעבדה

מן שעות בכמה, יום באיזה, בחדש בכמה, חדש באיזה, שנה באיזו, שמיטה באיזה: חקירות בשבע פשותנ

ואין בעדות עיקר שאינן הדברים הן והבדיקות, רבות בדיקות אותן בודקין היו ועוד. מקום באיזה, היום

עפר, שחורים או לבנים בגדים, ההורג או הנהרג לבוש היה מה: להם ששואלין והוא, בהן תלויה העדות

את פלוני הרג התאנה תחת פלוני במקום: עדים שאמרו היה מעשה. אדום או לבן היה עליה שנהרג האדמה

או ארוכות שלהן עוקצין, לבנות או שחורות שלה תאנים: להם ואמרו העדים את חכמים ובדקו, הנפש

. קצרות

הלא ? בתשתמישי קדושה של העיר מה נעשה,שהשליכו קדשי שמים אחרי גבם, עיר זו של ישראל

( ב"ע 'קיט סנהדריןב) ל"זח דרשו. "תקבוץ שללה כל ואת: "כתב? ו חל איסור לשרוף כתבי הקדש"ח

נשרפין אינן כלומר, יפדו שבתוכה הקדשות אמרו מכאן, פלט שמים ששלל ללמדך .שמים שלל ולא

שאינו שבתוכה שני מעשר זה בכלל וכן. הוא שמים דשלל משום פדיון שצריך הקדש כשאר הן אבל

אמרינן לא ,שבתוכה הקדש כתבי וכן .הקדש בכלל הוא, הקדש משום לישראל נאכל שהוא פ"אע, נשרף

. גניזה טעונין אבל בשרפה אינם קדש דהוי מידי וכל הקדש כתבי בין שני מעשר בין אלא ,ישרפו

תשמשי מצוה יכולה להתדרדר , התשמשי קדוש, גם עיר שבה מצויים ספרי תורה, ובשולי הדברים למדת

.ו"עאכ, אין בו תשמשי קדושה ומצווה, כל שכן מקום שאין בו תורה. אין ביטחון, אין ערובה, לעיר נידחת

. יתעלה לכבודו שתשרפוה אלא ממנה ליהנות רשות לך אין, ה"הקב של כולה. "אלהיך' לה כליל"

עליך אני מעלה ,דחתיהנ בעיר דין עושה אתה אם : ה"הקב אמר, שמעון ר"א( ב"ע 'קיא סנהדריןב) ודרשו

עשיית דין ".ובאחיו בבנו איש כי' לה היום ידכם מלאו: "שנאמר', לה כליל שהיא עולה לפני הקרבת כאלו

לא שהוא . ה"שסופם כעיר הנידחת היא ביטוי כי חסים על כבוד של הקב,כמעשה קרח ועדתו, ברשעים

שאין לתת בשום פנים ואופן אפשרות מציאות , י חמר נטמיע בליבנואלא שאנחנו אנש, חלילה צריך לכך

. שתתקיים עיר נידחת בישראל

אין עושים דין עיר הנדחת ,פירוש ,בספר ולא "בקרבך", גדרי עיר הנדחת נחצבים מתוככי הכתוב

באו אל אפילו ,לספר הסמוכה עיראוייבים הבאים על . האויב אל להתחבר יכול ששם, בגבולות הארץ

אין וכן. השבת את עליהן ומחללים זיינן בכלי עליהם יוצאין ,וקש תבן עסקי על אלא ,נפשות עסקי על

ו יקיימו דין עיר הנידחת "ח יכול (.ב"ע, 'טז סנהדריןכמובא ב) לספר סמוך הנדחת עיר עושים

כדי אלשרי בארץ נידחות עיירות שלש עושין אין וכן . ירושלים ולא ,"שעריך" ל"ת, בירושלים

.בגליל ואחת ביהודה אחת אלא ,יעשו לא שתים אףר אומ שמעון' ר .ישראל ארץ את יחריבו שלא

. ישראל ארץ את ויחריבו גוים יפרצו שלא כדי יעשו לא אחת אפילו לספר בסמוך

החמרת, אמרו מכאן ".ההיא העיר יושבי את תכה הכה", עד היכן מגיעה מכתה של עיר הנידחת

אותה החרם" :שנאמר .אותם מחרימין ,בתוכה ולנה למקום ממקום העוברת [שיירות סוחרים] לתוהגמ

, אובדין שבתוכה צדיקים נכסי אמרו מכאן, שבתוכה צדיקים נכסי לרבות ,"בה אשר כל ואת

עיר כל :אמר אליעזר רבי .אובדין לה שבחוצה בין שבתוכה בין רשעים ושל .פליטין לה ושבחוצה

מזוזה דאיכא וכיון, "באש ושרפת" : קרא דאמר, הנדחת עיר נעשית אינה אחת מזוזה לואפי בה שיש

.תלה על וישבתי ראיתיה אני יונתן ר"א ".אלהיכם' לה כן תעשון לא" :דכתיב ,אפשר לא

31

אינה שהיתה לכמות אומר ע"ר, הגלילי יוסי' ר דברי ופרדסין גנות אפילו תעשה לא, "עולם תל והיתה"

יקום אשר' וגו האיש ארור' וגו יהושע וישבע" א"וכה .אלהיך' לה כלילופרדסין גנות נעשית אבל נבנית

ארור אשר יבנה את העיר : "'דכת. שגם יריחו היה דינה כעיר הנידחת" יריחו את הזאת העיר את ובנה

,אחרת עירכ שמה ויקראו אותה יבנה שלא אלא ?שמה שיריחו יודעין אנו אין וכי ". הזאת את יריחו

, יריחו את האלי בית חיאל בנהעל כן כש .שלא ייזכר השם. יריחו שמה ויקראו אחרת עיר יבנו ושלא

. ושגב צעירו הציב דלתיה יסדה בכורו באבירם ,איבד כל עשרת בניו

מן רשעים אבדו, בעולם אף חרון בעולם שהרשעים זמן שכל, "החרם מן מאומה בידך ידבק ולא"

או, מזלג או ,מקל נטל אמרו מכאן, "החרם מן מאומה בידך ידבק ולא. "העולם מן אף חרון קנסתל העולם

כל דבר של כללו .המלח לים( הנאה) יוליכם להן יעשה מה .בהנאה אסורין כולן ,שרביט או ,כרכר

ףא חרון בעולם שאלילים זמן כל, "אפו מחרון' ה ישוב למען" ,המלח לים הנאה יוליך מאלילים הנהנה

.העולם מן אף חרון נסתלק העולם מן אלילים נסתלקו, בעולם

פרשת ראה שמיטת כספים

ת ברעהו לא יגש א שה וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר י : מקץ שבע שנים תעשה שמטה

אפס כי לא : ט ידך את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמ : 'רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה לה

:חלה לרשתהאלהיך נתן לך נ 'בארץ אשר ה' יהיה בך אביון כי ברך יברכך ה

, אך שמיטת כספים מתמיהה עוד יותר, היתומצוות שמיטה מתמיהה בדריש, המצווה הגדולה והמופלאה

עד , למדנו. ואין יכול לדרוש החזרת ממונו, נותנו בהלוואה, אדם נותן כספו אשר עמל בו בזיעת אפיו, שכן

השתית עולמו על מיתברך הוא . וסף אל הכסףלא כהיגיון של בשר ודם להיות כ, היכן ההיגיון הכלכלי

כי אם אמצעי קיום , ללמד האדם שהממון והנכסים אינם תכלית והאידיאל. והרחמים החסדכלכלה של

יודע תעלומות יעיד על האדם הנמנע להלוות . אלא שהתורה מצווה להלוות, ולא עוד. ואף הוא בר חלוף

. הכל לנטוע בנו האמונה, לכן ציווה והבטיח ברכתו. מפני חשש השמיטה

עוף , בעלי חיים .ג, אילנות ועשבים, הצומח .ב, אדמה, הדומם .א, מארבעה יסודות העולם בנוי

השמים יתנו מימיהם , תתן יבולה, הדומם, שהאדמה, ארבעתם תלויים בחסדי שמים. האדם .ד. השמים

. למד ולפרסם מלכות הבורא כולםלהרים ל והאדם, בעלי החיים לקיים ולהתקיים, לצומח ולאדם

תקיימיםארבעתם מ. רצון וחשבון עמוק לפי דרגתם, לארבעתם יישות פועלת: י קארו"אמר ר

, פריו יתן השדה ועץ יבולה הארץ ונתנה בעתם גשמים שיבואו והוא, הטבע כפי פעולתם עושיןו בטבעם

יותר פעולתם לעשות מאד שמתחזקין יותר ןעושי אלא, שמתקיימים די לא ,בחירה בעלהאדם בעבור אבל

אלו ל"ז רבותינו אמרו, בהם חפץ תמצא שלא ימים יבואו אשר עד שאומר מאמר שעל ודע. מטבעם גדולה

, והנה. כשלא תהיה שום משמעות לממון ונכסים. המשיח ימות, בעליל בעולם' ימים שתתגלה מלכות ה

?סק כספים והלואות לשבת הארץמה ע? מדוע. שמיטת כספים נכרכה בשמיטת הקרעק

אז . ביטול שמיטת קרקע תגרור גלות. הארץ שמיטת על לעולם באה גלות, בפרקי אבות התנא אמר

מאד גדולה תהיה הארץ השפעת: תשובה ?הכרוכה בשמיטת קרקע אינו כן כספים בשמיטת מדוע

ולכן. ים זקוקים לממון זה מזהובכלל לא יהיו אנש, ללוים לתבוע המלוים צריכים יהיו באופן שלא

31

מקרה הוא כספים ושמיטת, עצם הוא הארץ ששמיטת, בפירוש עונש נתנה לא והתורה .בה ענש לא

. סוף שנשמט ממונו מידו, עובר על שמיטת כספים בקשיות ליבו, ועם זאת. הארץ לשמיטת

ללמד, נמשך הטעם ואות אחר ,כספים טתישמריבית ו מצות שורש : החינוך ספררבי אהרן הלוי ב

ואז ,הוא ברוך בשם הגדול הבטחון בלבבנו ונקבע, טוב ועין הנדיבות מדת המעולות במדות נפשנו

של ומחיצה חזק גדר מזה נמצא וגם. והרחמים הברכה כלול ,הכל אדון מאת טוב לקבל נפשנו תכשר

אפילו :לאמר פשנובנ וחומר קל נשא כי, לרענו אשר בכל החמדה ומן הגזל מן מאד להתרחק ברזל

משלו לחמוס ושלא לגזול שלא, המלוה בידו להשמיט תורה אמרה ,השמטה שנת והגיע ממוני הלויתיו

. האחרון הקצה עד להתרחק לי שראוי שכן כל לא

מקץ שבע שנים תעשה : "נאמר. בפרשת שמיטת כספים שבפרשתנו נדרשת לפרטיה במדרש התנאים

לפי שהוא אומר שש שנים תזרע ? קדים ולהזכיר שוב שמיטת קרקעלשם מה לה ?למה נאמר" שמיטה

? אין לי אלא שהן עושין שמיטת הפירות ומניין שהן עושין שמטת הכספים, שדך ושש שנים תזמר כרמך

שכשם שהן עושין שמיטה לפירות כך הן עושין שמטה , מגיד הכתוב. ל מקץ שבע שנים תעשה שמיטה"ת

שנת השבעקרבה : "ל"ת, ן אחת שמיטת הפירות ואחת שמיטת הכספיםיכול יעשו שני שמטי. לכספים

אלא שנת ? והלא בידוע ששנת השבע היא שנת השמטה ושנת השמטה היא שנת השבע". השמיטהשנת

שבע ובתחלת בסוףשבע שנים מקץ , והן נבדלות בזמן חלותן. השמטת הפירות היא שנת השמטת הכספים

הרי אתה דן נאמר ? או אינו אלא בסוף שש ובתחלת שבע, ת שמונהאתה אומר בסוף שבע ובתחל. שמונה

מה , מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות( במצוות הקהל), כאן מקץ שבע שנים ונאמר להלן

.אף קץ שנאמר כאן בסוף שבע ובתחלת שמונה, קץ שנאמר להלן בסוף שבע ובתחלת שמונה

אין לי אלא ". תעשה שמיטה: "ל"ת, השמט מלוה נוהג במדבריכול יהא " וזה דבר השמיטה"א "ד

, אין אתה משמיט מלוה, בחוצה לארץ שאי עושה שמטה לארץ. בארץ ישראל שאתה עושה שמיטה לארץ

רבי אומר בשתי , "השמטה שמוטוזה דבר . "בין בארץ בין בחוצה לארץ. 'ל כי קרא שמטה לה"ת

אתה משמט , בזמן שאתה משמט קרקע השמטת כספיםאחת השמטת קרקע ואחת . שמטות הכתוב מדבר

, "כל בעל משה ידו השמטה שמוט. "אין אתה משמיט כספים, בזמן שאי אתה משמט קרקע, כספים

. אין יובל משמט מלוה, שמיטה משמטת מלוה

? יכול הכל במשמע, "שמוט כל בעל משה ידו. "יובל מוציא עבדים ואין שמטה מוציאה עבדים

יצא שכר " ברעהואשר ישה : "ל"ת, והלווה והחנוני על פינקסו וכתובת אשה ושכר שכיר המלוה

ואת . זה הגר" את רעהולא יגש . "עד שיעשם עליו חוב, שכיר והקפת החנות וכתובת אשה שאינו משמט

. שמטת כספים נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץהוא שאמרנו " 'כי קרא שמיטה לה. "זה ישראל אחיו

רק מה שנקף בחוב נכלל . התורה לקיום התהליך הכלךכלי הטבעי למרות ציווי שמיטת כספים דאגה

. במצווה

המלוה מכאן אמרו ולא של אחיך בידך, ואשר יהיה לך את אחיך. זו מצות עשה" את הנכרי תגוש"

מכאן " יןלא המוסר שטרותיו לבית ד", ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך. על המשכון אינו משמיט

א "ד. לא המוסר שטרותיו לבית דין" ואשר יהיה לך את אחיך: "התקין הלל פרוזבול וכך דרש הלל

אפס כי לא יהיה אם עשיתם כן , אחד עני ואחד עשיר במשמע" תשמט ידך את אחיךואשר יהיה לך "

: בך אביון

32

יבטל פסוק מפורש ו, כלום אפשר שיבוא חכם כביכול, יש לתמוה על תקנת פרוזבול של הלל

לא "כתוב בפירוש . הרי התורה מתכוונת להטיב ולרחם על עניים שהשמיטה תשמט חובותיהם? בתורה

כי שטר הפרוזבול . והלא הפרוזבול מבטל כביכול את הכתוב בתורה". יגוש את רעהו ואת אחיו

הלל . שום תקנה במסירת שטרותיו לבית דין לא צריך, מצד הדין: תשובה ?מבטיח הכסף חזרה למלווה

תקנת . לא בינך לבין בית הדין, בינך לאחיך, המצווה חלה על הלוואה בינך לרעך. לא ביטל שום פסוק

. גם בלי לציין למי הלווה וכמה הלווהשהמלווה ימסור שטרותיו לבית דין , הלל היתה

ששטרותיו בכלל לא 'ואפי, יצהיר בפני שנים' אפי, לשני אנשים עדים' שימסור אפי,הלל תיקן

התוצאה תהיה הפך הרצון ? כי למה נטריח המלווה לרוץ לבית דין( אפי מצויים ברומא),מצויים כאן

מי מוכן שהכל ידעו על , כי באמת. והפרוזבול מקבל תוקף, לכן די באמירה בפני שניים. לתמוך עניים

שללאה תקנת , רכזית כאן היאוהנקודה המ? כמה כספים יש לו? כמה ממון כמה הלואות, תוככי עסקיו

או בכלל , שהמלווים יימנעו מלתת הלוואה בלא משכון, נגיע למציאות הפוכה של כוונת התורה, פרוזבול

מחר לא ישאר מי שילווה ונמצאו , ואם כל כספיהם יכלו בהשמטות. ימנעו שהרי בטוחים שממונן אובד

. עניים בצרה גדולה עוד יותר

בולאות אלו : ואמר רב יוסף, "ושברתי את גאון עוזכם: "דכתיב, בול עשירים, הפרוז תקנ -פרוזבול

השמר לך פן יהיה "שלא יעברו על תקנה לעשירים( סימל גם איזור וחבל ארץ בול דואר. )שביהודה

: שמיטת כספים בזמן הזה דרבנן דכתיב. שימצאו מי שילוה להם ותקנה לעניים, "דבר עם לבבך בליעל

אחת שמטת קרקעות ואחת בשתי שמטות הכתוב מדבר , "מטה שמוט כל בעל משה ידווזה דבר הש"

שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה בזמן , שמטת כספים

ומשום הכי היה כח ביד הלל לתקן פרוזבול , ורבנן הוא דתקינו שמיטת כספים בזמן הזה .משמט כספים

ולכך אפשר היה בתקנת . יל ואין שמיטת כספים בזמן הזה אלא מדברי סופריםלהפקיע דין השמטה הוא

מוסרני בפניכם שכל חוב שיש לי שאגבנו "שיכתוב , עיקרו ושרשו -וזהו גופו של פרוזבול . פרוזבול

ללמדך שיכול העד להיות , להכי קתני הדיינים או העדים. והדיינים חותמים למטה או העדים" בבית דין

.ופרוזבול דרבנן הוא, דבדרבנן עד נעשה דיין, דיין עדדיין או ה

ואם אמר " משמט אני"המחזיר חוב בשביעית צריך שיאמר לו , מכאן אמרו". וזה דבר השמיטה"

ויענה , שידבר ויאמר משמט אני, דיבור השמיטה. השמטה דברוזה ' יקבל ממנו משום שנ" פ כן"אע: "לו

, שנתן הלוואה לרבה בר מניומי( רבם של אביי ורבא, גדול העולם)מני מעשה ברבה בר נח. י כן"אעפ

. רבה בר נחמני ראה כנכון לסייעו בהלוואה אלף זהובים. תלמיד חכם שהיה משוקע במצוקות פרנסתו

, בא לפני רבה בר נחמני, אחרי ראש השנה! ורבה בר מניומי איננו, ערב ראש השנה, הגיע זמן שמיטה

הכניס חזרה הכסף לכיסו , שמח העני, "משמט אני: "אמר לו רבה בר נחמני. חזרה והושיט לו את הכסף

. והלך

מפני מה כבודו לא שרוי היום : "שאל. ראה פניו זעופות משהו, בא אביי ללמוד בפני רבה, כעבור זמן

רתי לו כשהחזיר אמ, הלויתיו כסף, רבה בר מניומי, ראית את זה האיש: "אמר רבה לתלמידו? "בשמחה

: הלך אביי לעני לאמר". אלא נטל הכסף והלך, "אף על פי כן"הוא לא ענה כדין , "משמט אני"כדין

ואתה : "אמר לו אביי. והלכתי, "משמט אני"מסרתי הכסף אמר לי : "אמר לו? "ספר מעשה כיצד היה"

". לך ותקן מעשיך" ,אמר לו אביי". לא ידעתי: "אמר? "אף על פי כן"לא יודע משנה ערוכה שצריך לומר

. וכל המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, החזיר הכסף. וכך היה

33

ושם " ידו משהשמוט כל בעל : "טמונה בפסוקו מפרש ואינו מניח ידו מן ההלכה ם כדרכ"המלבי

אר לב אשר ישהוהוסיף ,שנגזל ממנו או שהפקיד ביד אחריםלא על מעות , בא רק על ההלואה משה

א אשר "כ במלוה שעז"כמו שכר שכיר והקפת חנות אם זקפה עליו אח, שלא היה בדרך הלואהאף דבר

. כ שביעית משמטתו"ישה בעתיד ג

והנוגש דוחקו לתת לו דבר תובע דבר המגיע לו שהנושה, ההבדל בין נושה ובין נוגש, "לא יגוש"

שאין מגיע לו עוד ממנו וכשתבעו " משה ידושמוט כל בעל : "אמר .שלא לקח ממנו כמו מס וכדומה

' פי, "שמטהקרא כי . "וכשמגיע הזמן משמט. ת"כי מבקש דבר שאין מגיע לו ועובר בל נגישהנקרא

. לשון זמן ,קראו צום כולם, קרא עלי מועד, מקראי קודשכמו , טהים כלומר כי הגיע זמן שמ"הרשב

ואשר יהיה לך " .טהין שהוא זמן שמוכי ,ל"ובחשאף אם הוא ,שאינו תלוי במקוםל "מכאן למדו חז

, כ בהפך של אחיך בידך"וא ,ולרוב המשכון בטוח כנגד החוב ,ה על המשכוןוכשהלואבל , "את אחיך

כמובא )ומזה תקן הלל פרוזבול ,שיד אחר גובה החוב, ד"ש תשמט ידך ממעט מוסר שטרות לב"וממ

.('גיטין לד

כיצד יתקיימו ."כי לא יחדל אביון: "וכתוב אחד אומר". יהיה בך אביוןאפס כי לא : "כתוב אחד אומר

וכשאין ישראל עושין . אפס כי לא יהיה בך אביון, כשישראל עושין רצונו של מקום? שני כתובים הללו

וה על ווה על מנת להשמיט ובמלובמל :שמעון בן יוחאי אומר' ר. כי לא יחדל אביון, רצונו של מקום

וה שלא על מנת וובמל, ה על מנת להשמיטובמלו -אפס כי לא יהיה בך אביון. מיטמנת שלא להש

מכאן ,שלך קודם לשל כל אדם, "אביון בךאפס כי לא יהיה : "עוד למדו. כי לא יחדל אביון -להשמיט

,בארץ' כי ברך יברכך ה. אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו. אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת אביו: אמרו

.אין הברכה תלויה אלא בארץמגיד ש

שבת שלום לצוות המורים המחנכים