:לארשיב םירומ ברקב תינוגרא-תיחרזא תוגהנתה...

35 יזהר אופלטקה

התנהגות אזרחית-ארגונית בקרב מורים בישראל:

התופעה, רכיביה ומקורותיה

יזהר אופלטקה

תקצירהתבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר

ותורמות תרומה רבה ולרצונו, להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו

לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית

לעובדים אחרים, דייקנות, עזרה כמו: כולל פעולות והוא “התנהגות אזרחית בארגון“, בשם

ועוד. עובדים עמיתים וחידושים, הימנעות מניצול ייזום שינויים התנדבות לפעולות בארגון,

אבל בשעה שקיימת ספרות מחקרית ענפה שבחנה את מרכיבי התנהגות זו, את מקורותיה

ואת תוצאותיה בארגוני שירות ותעשייה, הרי שחיפוש אחר מחקרים מסוג זה בקרב מורים

העלה חמישה מאמרים בלבד בכתבי עת מקצועיים בשפה האנגלית.

בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים

המשגה מציג כאן המדווח המחקר הורים, ועם מפקחים עם מנהלים, עם ממלכתיים,

ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר.1 בין מרכיבים אלה מצויים

בהוראה, חידושים ושל שינויים של וביצוע ייזום ולעמיתים, לתלמידים המסייעת התנהגות

גורמים אחדים זיהה המחקר ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. בנוסף לכך מכוונות לארגון

שנתפסו בעיני המרואיינים כמשפיעים על הופעתה האפשרית של התנהגות אזרחית בקרב

מורים, בהם גורמים אישיים, ארגוניים ומנהיגותיים. המאמר מסתיים בהשפעות המחקריות

והמעשיות של מחקר זה על מערכת החינוך ועל המחקר הדן בחיי המורים.

התנהגות אזרחית בארגון, יחסי מורה-תלמידים, מנהיגות, תפקיד המורה. תארנים:

מבוארשמית המוגדר המובנה ההיבט על הן הסתכלות כוללת בארגון בתפקידים התבוננות בתפקיד והן על ההיבט ההתנדבותי הלא מחייב. בהיבט ההתנדבותי העובד מבצע משימות ופעולות מבלי שחויב להן בהגדרת תפקידו, ופעולות התנדבותיות אלה מכונות בספרות extra-( בשמות שונים, כגון: התנהגות פרו-חברתית או התנהגות מעבר לנדרש בתפקידשהן בתפקיד פעולות אותן לתיאור בספרות שהוצעו המושגים מכלל .)role activity

המחקר נתמך על ידי מענק מקרן המחקר GIP )הקרן הגרמנית-ישראלית( למחקר ולפיתוח מדעי. .1החוקר מודה לקרן על תרומתה זו, שאפשרה את ביצוע המחקר בקרב מורים בארץ.

35-64.indd 35 6/7/07 9:23:33 AM

דפים 44/ התנהגות אזרחית-ארגונית בקרב מורים בישראל36

מעבר לפורמלי ולמתחייב מעצם הגדרת התפקיד, זכה המונח "התנהגות אזרחית בארגון" )organizational citizenship behavior( לתשומת הלב המחקרית הרבה ביותר. מונח זה עוסק בפעולות המבוצעות במקום העבודה מבלי שהעובדים דורשים בתמורה תגמולים Diefendorff,( הארגון של היעיל לתפקודו ניכרת במידה כתורמות ונתפסות ישירים, Brown, Kamin, & Lord, 2002; Organ, 1988; Schnake, 1991(. דוגמאות המובאות התנדבות אחרים, לעובדים עזרה דייקנות, הן: זו מעין להתנהגות המקצועית בספרות מניצול הימנעות חדשים, לעובדים עזרה וחידושים, שינויים ייזום ארגוניות, לפעולות

עובדים אחרים ונוכחות בישיבות מקצועיות.מטרת המחקר המדווח במאמר זה הייתה לזהות מרכיבים של התנהגות אזרחית בקרב מורים בארגון החינוכי ולחשוף גורמים אישיים וארגוניים של תופעה זו במערכת החינוך. המחקר בחן את סוגי הפעילויות בתפקיד המורה הנתפסות בעיני מורים, בעיני מנהלים ובעיני מפקחים במערכת החינוך כפעולות שהן מעבר למתחייב בהגדרת התפקיד הרשמית של המורה, התחקה אחר התנהגויות אזרחיות של מורים, ובחן את מקורותיהן. חשיבותו של המחקר המדווח כאן היא בהיותו ניסיון מחקרי ראשון להבחין בין משימות פורמליות שהן חלק מהגדרת התפקיד של המורה לבין משימות והתנהגויות הנתונות לשיקול דעתו

של המורה והן חלק מהתנהגויותיו האזרחיות בארגון הבית ספרי. זו זכתה לתשומת לב מחקרית רבה חשוב לציין כי בשעה שתופעה ארגונית חשובה בקרב חוקרים הבוחנים ארגונים תעשייתיים וארגוני שירות במגזר הפרטי והציבורי )ראו, למשל, עבודתו של ויגודה, 1999, שבחן את הנושא בארגון בריאות בארץ(, ישנם מחקרים מועטים ביותר שבחנו את התנהגותם האזרחית של מורים בארגון )בין המחקרים המעטים Bogler & Somech, 2005; Dipola & Tschannen-Moran, מצויות עבודותיהם שלSomech & Drach-Zahavy, 2000 ;2001(. זאת ועוד, העבודות המעטות שבחנו את אף עובדי תעשייה, בקרב כלים מחקריים שפותחו על התופעה בקרב המורים התבססו על פי שמקצוע ההוראה והארגון הבית ספרי יוצרים סביבת עבודה השונה מזו המצויה בארגונים אחרים. ההקשר הארגוני הנבדל עשוי להוביל לכך, שהתנהגות אזרחית בקרב מורים תכלול מרכיבים שונים מאלה המצויים בקרב עובדים אחרים בשל ההבדלים בין מקצוע ההוראה למקצועות אחרים; בעוד מקצועות רבים בתעשייה ובשירותים מבוססים בניתוק מסוים ההוראה מתבצעת הרי יעיל של המשימה, ביצוע צוות לשם עבודת על של הדעת לשיקול רב משקל ומעניקה רבה מקצועית אוטונומיה כוללת מעמיתים, ככולל נתפס לכך, מקצוע ההוראה בנוסף .)Hargreaves, 1994( זה המועסק במקצוע ,)caring( מחויבות מוסרית ורגשית לפיתוחם של אנשים, כך שהעיסוק בו כולל אכפתיות

.)Nias, 1999( אמפתיה וכדומהחוקרי "התנהגות אזרחית בארגון" טענו כי לסוג זה של התנהגות יש משמעות רבה לתפקודו של הארגון, משום שהוא מאפשר לארגון לצמצם הקצאת משאבים לתחומים

35-64.indd 36 6/7/07 9:23:34 AM


של אזרחיות התנהגויות מגוון שזיהוי מכאן .)Bolino, 1999; Organ, 1988( אלה מורים וזיהוי הגורמים המעודדים את קיומן בבית הספר עשויים לסייע להנהלות בתי ספר בפיתוח אלמנטים מבניים ואחרים, שיעודדו את קיומן של התנהגויות אלה ויאפשרו לבתי הספר להמשיך ולתפקד ביעילות, במיוחד בעידן של קיצוצים תקציביים חריפים

במערכת החינוך. רבות של והתנהגויות כי משימות הוא הנוכחי את המאמר המלווה המרכזי הטיעון המורה, שהומשגו במודלים רבים של תפקיד המורה כחלק מההגדרה הרחבה שלו כשליח ,)Murray, 1996; Pearson, 1989; Socket, 1993 החברה לחינוך הדור הצעיר )למשללמתחייב מעבר וכמשימות שהן כהתנהגויות הנוכחי במחקר המרואיינים בעיני נתפסו בהגדרה הרשמית של תפקיד המורה, קרי ככאלה התלויות ברצונו של המורה ובשיקול דעתו. מתוך הניתוח האינדוקטיבי של הממצאים עולה, כי בזירות השונות שבהן פועלים מורים )עם תלמידים, בכיתה, בבית הספר, בין עמיתים( שזורות התנהגויות רבות שנתפסות על ידי המרואיינים כהתנהגויות אזרחיות בארגון. החלוקה לזירות אלו משמשת אמצעי

להצגת התנהגויות אלו במאמר זה. מושגית מסגרת מספקת המאמר של הראשון בחלקו המוצגת התאורטית הסקירה לניתוח הראיונות במחקר ומפגישה את הקורא עם ההיבטים השונים של חקר ההתנהגות האזרחית בארגון. לאחר מכן נדונים שיטת החקירה שהופעלה והממצאים העיקריים שעלו התנהגותם ביטוי לידי באה שבהן השונות הזירות פי על מחולקים הממצאים במחקר. על כמשפיעים המרואיינים ידי על הנתפסים לגורמים ובהתאם המורים של האזרחית שכיחותה של התנהגות זו. בסיום המאמר נדונים ארבעה מרכיבים של התנהגות אזרחית בבית הספר שעלו מתוך המחקר הנוכחי, ונערך דיון ביקורתי במשמעות הממצאים, תוך

הצגת השפעות אפשריות על המדיניות החינוכית בישראל ועל מחקר עתידי בתחום זה.

התנהגות אזרחית בארגון: הגדרות, מקורות ותוצאות

במנהל עת בכתבי מאמרים עשרות של לפרסומם עדים אנו השמונים בשנות החל ובארגונים, שעוסקים בהתנהגותם האזרחית בארגון של עובדים ממגזרים שונים )למשל Kidwell, Mossholder, & Bennet, 1997; Organ, 1988; Podsakoff, MacKenzie,Paine, & Bachrach, 2000; Van Dyne, Graham, & Dienesch, 1994(. בתחילתו בין-תרבותיים מחקרים של בהופעתם והמשכו הברית, בארצות בעיקר המחקר נעשה Paine & Organ,( הבוחנים את מרכיביה ואת מאפייניה של התופעה במדינות שונות Wong, Ngo, & Wong, 2003 ;2000(. נמצאו הבדלים מהותיים בין נחקרים ממדינות )Chhokar, Zhuplev, Fok, & Hatman, 2001( ואחרים צ‘וקר למשל, כך, שונות. הראו, שבחברות קולקטיביות ישנה ציפייה חברתית רבה יותר להתנהגות אזרחית בארגון מאשר בחברות אינדיבידואליות. נחקרים ממדינות בעלות תרבות קולקטיבית הניחו, כי

התנהגות אזרחית בארגון היא חלק בלתי נפרד ואף טבעי מעבודתם.

35-64.indd 37 6/7/07 9:23:35 AM


בחינה מדוקדקת של הספרות הקיימת על התנהגות אזרחית בארגון מעלה, כי ספרות זו עסקה בשאלת ההמשגה וההגדרה של התנהגות זו ובשאלת הגורמים הנקשרים להופעתה של התנהגות זו בארגון ולתוצאותיה הנוגעות לעובד ולארגון. מחמת קוצר היריעה יעסוק

הדיון הנוכחי בשני הנושאים הראשונים.

הגדרות והמשגות של התנהגות אזרחית בארגוןההגדרות המוקדמות של המושג “התנהגות אזרחית בארגון“ הדגישו את היות ההתנהגות נתונה לשיקול דעתו של העובד, לא מתוגמלת על ידי הארגון וכזו שהעובד אינו מקבל הכשרה מקצועית לשם ביצועה )Organ, 1988(. ההתנהגות האזרחית של העובד הועמדה מול התנהגויות תפקודיות המחויבות מעצם הגדרת התפקיד, אלו המהוות מדד להערכת

הביצוע של העובד. בהגדרתו המקיפה מדגיש אורגן )שם, עמ' 4( את התוצאות החיוביות של התנהגות זו

לארגון. הוא מגדיר את ההתנהגות האזרחית בארגון:כהתנהגות אישית הנתונה לשיקול הדעת של העובד, איננה מוכרת בצורה ישירה על ידי מערכת התגמולים הרשמית של הארגון... במונח שיקול דעת, הכוונה להתנהגות שאיננה חלק ממערכת הדרישות המחייבות של התפקיד, הארגון; עם האדם העבודה של בחוזה התכתיבים חלק ממערכת כלומר, ההתנהגות הזו היא למעשה עניין של בחירה אישית, כך שהיעדרותה אינה

יכולה להוביל לענישה כלפי העובד.

משתמע מהגדרה זו, כי התנהגותו האזרחית של העובד נתפסת כרצויה לארגון ולהצלחתו, כפי זו, מעין התנהגות ביצוע העובדים על לכפות יכולים אינם פי שהמנהלים על אף )Organ, 1997( בשנים האחרונות הגדיר אורגן .)Motowidlo, 2000( שהעיר מוטווידלואת המושג מחדש. לדידו, התנהגות אזרחית בארגון היא “תרומה לתפעול ולחיזוק של עובדים .)91 )עמ‘ בארגון“ המשימה בביצוע שתומך והחברתי הפסיכולוגי הקונטקסט יתנהגו אזרחית בארגונם רק כאשר יאמינו שהממונים יתגמלו בצורה הוגנת את ההתנהגויות

הללו, הנחה שסותרת את ההגדרות הקודמות של תופעה ארגונית זו. Graham, לאור ההגדרות שהוצגו כאן והגדרות נוספות הקיימות בספרות )למשלרב-ממדי כמושג הוגדרה בארגון אזרחית התנהגות כי נראה ,)1991; Organ, 1990"הכולל את כל ההתנהגויות החיוביות של הפרט בארגון כהתנהגויות תפקיד מסורתיות, Van( “התנהגויות מעבר לתפקיד והתנהגויות פוליטיות, כמו השתתפות מלאה בארגוןאך התפקיד, מהגדרת מחויבת שאינה התנהגות זוהי .)Dyne et al., 1994, p. 766כולו ולארגון למשל( אחרים, )עובדים לפרט כתורמת ונתפסת בארגון רצויה עדיין נקודת בשל זו, לנימה בהתאם .)Kidwell et al., 1997; Podsakoff et al., 2000(המבט ההוליסטית של המחקר האיכותני, המדגישה את הצורך בתיאור מקיף ומעמיק של מרכיבי התופעה הנחקרת כדי לגלות את המורכבות ואת הסתירות המונחות ביסודן דווקא על ההגדרות הנוכחי מסתמך )Bruner, 1986(, המחקר של תופעות חברתיות

35-64.indd 38 6/7/07 9:23:37 AM


מבט בנקודות מחקרו את מתחיל האיכותני החוקר המונח. של המקיפות המוקדמות רחבה עד כמה שניתן, ועל ידי כך מאפשר לנחקרים להביע מגוון רחב של פרספקטיבות

התייחסות כלפי התופעה הנחקרת.בהתבסס על כך ועל הגדרות קודמות של המושג התנהגות אזרחית בארגון, הגדרתו של המחקר הנוכחי מורכבת מהיבטים אחדים של התנהגות אזרחית בארגון: )1( התנהגות שאינה קשורה למשימות הרשמיות בתפקיד; )2( התנהגות המבוססת על בחירה אישית; )4( הימנעות מהתנהגות המזיקה או כלפי הארגון; )3( התנהגות המכוונת כלפי אחרים לארגון. עם זאת חשוב לציין, כי תגמולים לא מתוכננים ולא רשמיים בעבור התנהגות אזרחית בארגון אינם עומדים בסתירה להנחת העבודה של מחקר זה. למשל, מורה שמדווח על להיות מתוגמל יכול עדיין תגמולים אחר בלי לחפש בארגון אזרחית התנהגות על ידי המנהל שיראה בהתנהגותו מעשה חיובי. התנהגות אזרחית בארגון איננה שם נרדף

להתנהגות אלטרואיסטית.

מרכיבי ההתנהגות האזרחית בארגוןאזרחית להתנהגות המשגות כמה זו בתופעה העוסקת בספרות הוצעו השנים לאורך ההמשגות אחת .)Organ, 1988, 1997; Van Dyne et al., 1994 )למשל, בארגון המאוחרות הוצעה על ידי פודסקופ ואחרים )Podsakoff et al., 2000(. החוקרים הציעו שבעה מרכיבים להתנהגות אזרחית בארגון. המשגה זו משמשת מסגרת מושגית לניתוח

הנתונים במחקר הנוכחי.המרכיב הראשון, התנהגות מסייעת )helping behavior(, זכה לתשומת הלב הרבה Graham, 1989; Moorman & Blakely, 1995;( השונים הכותבים בקרב ביותר Organ, 1990(. מרכיב זה נוגע לעזרה רצונית לאחרים בבעיות הקשורות בעבודה, וכולל בעובדים שתפגע פעולה מנקיטת הימנעות חדשים, לעובדים עזרה כגון: התנהגויות

אחרים ומתן עצה לעמיתים על מנת למנוע כישלון בתפקידם. Organ, 1990, p.( הוגדר על ידי אורגן ,)sportsmanship( המרכיב השני, אדיבות96( כ“רצון לסבול את אי הנוחות הבלתי נמנעת בעבודה בלי להתלונן ולנהוג באדיבות גם כשהמצב קשה“. עובדים המקיימים את המרכיב הזה בדרך כלל נמנעים מלבזבז זמן עבודה על תלונות, מקריבים מעצמם למען רווחת הקבוצה ונוטים להפגין עמדות חיוביות

כלפי האחר. המרכיב השלישי שציינו פודסקופ ואחרים )Podsakoff et al., 2000( מכונה נאמנות ארגונית )organizational loyalty(. מרכיב זה עוסק בקידומו של הארגון בקרב אנשים שמחוץ לו הן בהגנה עליו מפני איומים חיצוניים והן בחיזוק תדמיתו בסביבה הארגונית. נמדד )MacKenzie, Podsakoff, & Fetter, 1993( ואחרים מקנזי שפיתחו בסולם מרכיב זה באמצעות פריטים כגון “להוט לספר לאנשים מחוץ לארגון חדשות טובות על

החברה“ או “רוצה לעמוד ולהגן על המוניטין של החברה“.

35-64.indd 39 6/7/07 9:23:38 AM


המרכיב הרביעי - היענות ארגונית )organizational compliance( - מתייחס להפנמה ולקבלה של כללי הארגון ושל תקנותיו על ידי העובד, גם כאשר אין הוא נתון לפיקוח עובדים כלל שבדרך משום בארגון, אזרחית מהתנהגות כחלק נתפס זה מרכיב חיצוני. אינם פועלים בהתאם לכללים ולתקנות ללא עוררין. כאן נכנסות התנהגויות כמו דייקנות,

.)Graham, 2000; Schnake, 1991( הימנעות מלקיחת הפסקות נוספות וכדומההמרכיב החמישי, יוזמה אישית )personal development(, נתפס כחלק מהתנהגות אזרחית בארגון, משום שיזמות ארגונית היא מעבר לפעולות המינימליות הנדרשות מעובדים ביום-יום. כאשר עובד מציע שיפורים בעבודה, מתנדב למיזמים חדשניים או מבצע שינוי

.)Graham, 1991( שנכפה עליו, הוא נתפס כמי שמבצע התנהגות אזרחית בארגון)civic virtue(, מייצג מחויבות לארגון כולו, הנובעת יושר אזרחי המרכיב השישי, מתחושת השייכות של העובד ומקבלה של אחריותו האישית כלפי הצלחתו. ביצוע רכיב

זה בא לידי ביטוי בהשתתפות בישיבות מקצועיות ובדיווח על סכנות עתידיות לארגון.להשתתפות נוגע ,)personal development( אישית התפתחות האחרון, המרכיב רצונית של עובדים בתכניות לפיתוח מקצועי, אך עד כה לא זכה רכיב זה לאישור אמפירי.

המשתנים הנקשרים להתנהגות האזרחית בארגוןאחד הנושאים המרכזיים במחקר על התנהגות אזרחית בארגון הוא הקשר בין התנהגות Kidder & McLean Parks,( שונים וסביבתיים ארגוניים אישיים, משתנים לבין זו Organ, 1997; Podsakoff et al., 2000 ;2001(. עבודות רבות הראו מתאמים חיוביים בין התנהגות אזרחית בארגון לבין משתנים אישיותיים, דמוגרפיים וקוגניטיביים שונים. למשל, התנהגות אזרחית בארגון נמצאה במתאם חיובי עם נטייה להגיב בחיוב ללא קשר Turnipseed,( ולאתיקה למוסריות נטייה עם ,)Organ, 1990( )affectivity( למצב 2002( ועם צורך של העובד בעצמאות )Ryan, 2002(. כאשר נבחנו משתנים קוגניטיביים נמצא מתאם חיובי בין התנהגות אזרחית בארגון לבין שביעות רצון בעבודה, מחויבות Diefendorff et al., 2002;( תגמולים כלפי ואדישות הוגנות של תפיסה לארגון, Kidwell et al., 1997; Organ, 1990(. כמו כן, אמוציות נמצאו כבעלות השפעה מכרעת על התנהגות אזרחית בארגון. עובדים החשים מחוברים רגשית לארגון שבו הם מועסקים נטו להתנהג אזרחית )Organ & Ryan, 1995(. קונפליקטים בין בית לעבודה הטעונים Tompson( באמוציות רבות נמצאו כבעלי מתאם שלילי עם התנהגות אזרחית בארגון

.)& Werner, 1997בנוגע לקשר בין משתנים דמוגרפיים לבין התנהגות אזרחית בארגון נמצאו ממצאים סותרים. למשל, בעוד סטמפר וון דין )Stamper & Van Dyne, 2003( מצאו שעובדים שנייק מלאה, במשרה מעובדים מסייעות התנהגויות פחות ביצעו חלקית במשרה שנקשר היחיד הדמוגרפי הגורם היה “חינוך“ שהמשתנה מצא )Schnake, 1991(להתנהגות אזרחית בארגון. מחלוקת קיימת אף באשר לקשר שבין מגדר לבין התנהגות זו. חוקרים אחדים טוענים, כי לא קיים מתאם בין מין העובד לבין נטייתו להתנהג התנהגות

35-64.indd 40 6/7/07 9:23:40 AM


)Kidder, 2002( ואילו עבודותיה של קידר ,)Podsakoff et al., 2000( אזרחית בארגוןהראו, כי נשים נוטות לבטא התנהגות אלטרואיסטית בארגון לעומת גברים אשר נוטים

.)civic virtue( “יותר ל“יושר ארגונימשתנים ארגוניים שנמצאו קשורים חיובית להופעתה של התנהגות אזרחית בארגון הם משוב על המשימה, משימות המתגמלות בצורה פנימית וחדשנות בעבודה. שגרה בעבודה, שלילי מתאם כבעלי נמצאו בתפקיד וקונפליקטים ביורוקרטי מבנה התפקיד, עמימות )courtesy( כאדיבות עם מרכיבים כאלטרואיזם, בעיקר בארגון, אזרחית עם התנהגות Podsakoff et al., 2000; Spector & Fox, 2002; Stamper & Van Dyne,( וכהגינות2003(. אחד המשתנים הבולטים ביותר שנמצאו קשורים להתנהגות אזרחית בארגון הוא מנהיגותו של המנהל. איכות הקשר בין המנהל לכפופים, המתאפיין באמון הדדי, בכבוד Wayne, Shore, &( בארגון אזרחית התנהגות עם חיובי במתאם נמצאה ובמחויבות, Liden, 1997; Wong et al., 2003(. קשר חיובי מעין זה נמצא כבעל השפעה חיובית על

.)Schnake, 1991( מידת האלטרואיזם של העובד

המחקר על התנהגות אזרחית של מוריםכפי שסקירה זו מראה, עד היום התמקד המחקר על התנהגות אזרחית בארגון בעיקר במגזר התעשייתי ובמגזר השירותים, אך נמנע מלעסוק בהתנהגות זו בארגונים חינוכיים. חיפוש בנושא מועטים העלה מאמרים מורים האזרחית של בהתנהגותם אחר מחקרים שעסקו Bogler & Somech, 2004, 2005; Christ, Van Dick, Wagner, & Stellmacher,( .)2003; Dipola & Tschannen-Moran, 2001; Somech & Drach-Zahavy, 2000ממצאי מחקרים כמותיים אלה מראים, כי התנהגות אזרחית בקרב מורים מכוונת כלפי אזרחית התנהגות המעודדים הגורמים בין הספר. בית וכלפי הצוות כלפי התלמידים, בארגון בקרב מורים ישראלים כלפי עמיתים נמצא, ששביעות רצון מהתפקיד הוא גורם Bogler &( לצד שיתוף בקבלת החלטות )Somech & Drach-Zahavy, 2000( מרכזיSomech, 2005(. מחקר בקרב מורים גרמנים מצא, כי הזדהות עם החינוך היא משתנה בקרב ואילו מחקר ,)Christ et al., 2003( מורים אזרחית של התנהגות המנבא חשוב מורים אמריקנים העיד על קשר חיובי בין אקלים חיובי בבית הספר לבין התנהגות אזרחית

.)Dipola & Tschannen-Moran, 2001( של מוריםאבל צריך לזכור, כי רוב המחקרים שעסקו בתופעה ארגונית זו התבססו על מתודולוגיה כמותית, מתוך כוונה להתמקד בהבנת הקשרים בין תופעה זו לבין משתנים אחרים ופחות, ,)Van Dyne, Cummings, & McLean Parks, 1995( כפי שטוענים ון דין ואחריםלדון בהגדרת הגבולות של התופעה ובמרכיביה. המחקר המדווח כאן מנסה להרחיב את היריעה בסוגיית התנהגותם האזרחית של מורים תוך כדי שימוש בשיטות מחקר איכותניות, להתנהגותם באשר מורים של הסובייקטיביות ההמשגות אחר להתחקות המאפשרות

האזרחית בבית הספר.

35-64.indd 41 6/7/07 9:23:41 AM


שיטת המחקרבעיקר נתונים, ולניתוח לאיסוף האיכותנית הפרדיגמה על מתבסס הנוכחי המחקר בשל העובדה שהתופעה הנחקרת מורכבת וכוללת משתנים רלוונטיים רבים המצויים המרכיבים לתיאור מושגית מסגרת בידינו שמצויה בלי זה, עם זה באינטראקציה את לבחון הצורך את מעורר זה מעין מצב החינוכי. במגזר התופעה של והמשתנים המאפשרות, האיכותניות המחקר שיטות באמצעות מורים של האזרחית ההתנהגות של ומקיף הוליסטי מעמיק, תיאור ואחרים, )Bruner, 1986( כברונר חוקרים לדעת

מרכיבי התופעה הנחקרת.

המשתתפיםבמחקר השתתפו 70 מרואיינים: 50 מורים, 10 מנהלי בתי ספר, 10 מפקחים. השימוש בכמה מקורות מידע נבע מהצורך לקבל נקודות מבט שונות על התופעה הנחקרת, כך שהמשגתה לא תתבסס על ממונים או על עובדים בלבד. ראייה צרה שכזו היא חולשה רווחת במחקרי התנהגות אזרחית בארגון, הפוגעת במידת המהימנות של תוצאות המחקרים

.)Allen, Barnard, Rush, & Russell, 2000( שעסקו בתופעה ארגונית זומדגם המורים כלל 40 מורות ו-10 מורים, לפי היחס הקיים פחות או יותר בין גברים לנשים במערכת החינוך הממלכתית. גיל המורים נע מ-28 ועד 64 )ממוצע: 43(. כולם היו מורים קבועים, בעלי ניסיון של 38-8 שנים בהוראה )ממוצע: 17.42 שנים(. המורים הגיעו ממחוזות המרכז, תל-אביב, הדרום והצפון של משרד החינוך, 25 מתוכם מועסקים במערכת היסודית, 11 בחטיבות הביניים וכ-14 בבתי הספר העל-יסודיים. רובם חילונים

מהמעמד הבינוני.שלושה היסודית, מהמערכת מחציתם מנהלות, ו-5 מנהלים 5 השתתפו במחקר מחטיבות הביניים העצמאיות ושניים מהמערכת העל-יסודית. גיל המרואיינים נע מ-43 ועד 64 )ממוצע: 51.1(, והוותק שלהם בניהול נע משנה אחת ל-34 שנים )ממוצע: 10.8(. זו, קבוצה לעומת וצפון. מרכז דרום, החינוך: משרד של מחוזות משלושה הגיעו הם קבוצת המפקחים במחקר כללה 7 מפקחות ו-3 מפקחים בגילאים 59-45 )ממוצע: 51.3(,

המועסקים במחוזות: צפון, מרכז, תל-אביב, דרום וירושלים.

שיטת הדגימהסבירות בה שקיימת שניתן, ככל הומוגנית בקבוצה איכותני במחקר להתמקד הצורך גבוהה לקיומה של התופעה הנחקרת, הוביל לדגימת המורים בהתאם ל“דגימת הקריטריון“ מראש. שהוצבו קריטריונים של סדרה פי על נבחרים הנחקרים שבה ,)Paton, 2002(כך, מצוידים ברשימת הקריטריונים המפורטת בהמשך, ניסו עוזרי המחקר לאתר מורים המתאימים למחקר באמצעות אינפורמנטים - מנהל בית ספר ואחד מבעלי התפקידים בבית הספר או מורה-עמית. כל אינפורמנט התבקש להמליץ על מורים העונים על הקריטריונים חיצוני תגמול קבלת ללא הספר בבית לנדרש מעבר כמי שעושים נתפסים )1( האלה: כלשהו. )2( מתלהבים מעבודתם ונכונים לעזור לאחרים. )3( מורים שלא פנו לניהול בית

35-64.indd 42 6/7/07 9:23:43 AM


)בכל וכך אפשרות מניע הרושם שבהתנהגות האזרחית שלהם פחותה ספר או לסגנות, מקרה לא רואיינו מורים רכזי שכבות או סגנים(. )4( בעלי ותק של 8 שנים ומעלה, מתוך ,)Day, 1999( הנחה שבתקופה זו של עבודתם הם בעלי ידע ומיומנות בתחומי ההוראה

ומכאן פנויים יותר להתמקד בהתנהגויות אזרחיות בארגון.נוטים להתנהג אזרחית בבית ההנחה הייתה שמורים העונים על הקריטריונים הללו ספרם, וכך יכולים לספק מידע רב על אודות מרכיבי התופעה ומקורותיה. אבל בעקבות רבות אזרחיות התנהגויות כי שטענו ,)Allen et al., 2000( ואחרים אלן של דבריהם ייתכן שמורים כי אני מודע לכך, עשויות להתרחש מחוץ לטווח הראייה של הממונה, שאינם מוערכים על ידי המנהל או אינם מקורבים אליו, ואשר מתנהגים אזרחית בארגון, או הילה אפקט מתוך במורים בחרו שהמנהלים סכנה וקיימת זה, למחקר נדגמו לא לכך, בנוסף המחקר. של האפשריות החולשות אחת הוא זה היבט אחרים. משיקולים כי מההנחה, נבעה הספר ובבית החינוך במערכת תפקידים בעלי במרואיינים הבחירה יכולים לאשר מרכיבים שהציעו ומכאן וצופים בעבודתם, מורים הם מצויים במגע עם המורים, לתמוך בהם ובד בבד להציע מרכיבים אחרים. הכללתם במחקר הייתה בבחינת “מה שרואים מכאן לא רואים משם“. ואכן, לעתים דווקא מרואיינים אלה הדגישו היבטים של התנהגות אזרחית של מורים, שלא הוזכרו על ידי מרבית המורים במחקר, אף שלא נמצא הבדל של ממש ביניהם בהתייחסות ובהמשגות שלהם לתופעת ההתנהגות האזרחית

של מורים בבית הספר.לעומת זאת הבחירה במפקחים ובמנהלים הייתה מקרית, כלומר ללא צורך בעמידה בקריטריון מסוים זולת שנת ותק אחת לפחות בתפקידים אלה, מתוך הנחה שבעל תפקיד בשנתו הראשונה עדיין לא פיתח זהות תפקיד המאפשרת לו לספק נתונים מקיפים על

התופעה הנחקרת מנקודות המבט של התפקיד שבו הוא מכהן.

שיטת הריאיון הפרספקטיבות את לחשוף ִאפשר המחקר כשיטת שנבחר למחצה המובנה הריאיון בבית המורים של האזרחית ההתנהגות תופעת כלפי המרואיינים של הסובייקטיביות הספר, כיוון שעל אף תדריך הריאיון שעליו התבססו המראיינים, עדיין סוג זה של ריאיון מעניק גמישות רבה, מענה לנושאים שהמרואיין מעלה ואפשרות לבחינה הוליסטית של

.)Paton, 2002( התופעהאו במשרדם 2004-2003 בשנים התקיימו המחקר עוזרי ארבעת שקיימו הראיונות כלליים בקווים הציג המראיין את המחקר ריאיון כל בביתם של המרואיינים. בתחילת )הבנת תפקיד המורה( וביקש את רשותו של המרואיין להקליט את הריאיון, תוך הבטחת חסינות ואנונימיות מלאות. לאחר מכן כלל הריאיון סדרה של שאלות שאורגנו בהתאם למספר קבוצות. במקרה של המורים, הם נשאלו על חובותיהם הפורמליות בתפקיד המורה )תוך הדגשה שלא מדובר בתפקידים אחרים במערך הבית ספרי(. על מנת להימנע מתשובות

35-64.indd 43 6/7/07 9:23:44 AM


המתייחסות לחובות מוסריות של המורה, ביקש המראיין מהמורים לתאר משימות שהם נתבקשו הבא בשלב שלהם. הרשמית התפקיד מהגדרת כחלק למעשה הלכה מבצעים המורים לציין אילו פעולות והתנהגויות בתפקיד המורה הן פעולות שנתפסות בעיניהם המורה של להחלטתו הנתונות כאלה החינוך, משרד ידי על לנדרש שמעבר כפעולות והוא אינו מתוגמל בעבורן )כאן נשמעו ביטויים כמו “ראש גדול“, “תרומה“ ו“פראייר“(. שלב זה הוביל לבחינת המשימות והפעולות שהם עצמם מבצעים אף שאינם נדרשים לכך

בהגדרת התפקיד הרשמית של משרד החינוך. בחלק השני של הריאיון התבקשו המורים לציין את המניעים שלהם להתנהג אזרחית בארגון ואת הגורמים המקלים או מקשים ביצוע פעולות שהן מעבר לנדרש על פי הגדרת התפקיד שלהם. חשוב לציין, כי כדי למנוע “רצייה חברתית“ נמנע המראיין מלהציג את

ההתנהגות האזרחית בארגון כדבר הרצוי יותר ממשימות תפקידיות אחרות. וההורים נשאלו שאלות דומות באשר לתפיסתם את המשימות המנהלים, המפקחים הפורמליות של המורה, את ההתנהגויות האזרחיות בבית הספר, את המניעים ואת הגורמים

לתופעה זו.

ניתוח הממצאים Marshall( ניתוח הנתונים התבצע בהתאם לארבעת שלבי הניתוח שהציעו מרשל ורוזמןRossman, 1995 &(: ארגון הנתונים, הפקת קטגוריות, תמות ודפוסים, בחינת ההשערות הנוצרות וחיפוש אחר הסברים חלופיים. כך, לאחר ששוכתב הריאיון הבודד הוא נותח תמות ואחר עצמם על החוזרים מקרים אחר חיפוש ראשוניות, קטגוריות זיהוי לשם מרכזיות בנתונים וכדומה. לאחר מכן הקטגוריות השונות קודדו, הושמטו וקושרו לתמות ושטראוס גלזר של המשווה הניתוח עקרונות פי על נעשה הקידוד תהליך מרכזיות. )Glaser & Strauss, 1967(. הוא כלל השוואת אלמנטים שקודדו במונחים של קטגוריות ותת-קטגוריות. לבסוף נעשתה השוואה בין הקטגוריות השונות בכל הראיונות במחקר, וזו הובילה לזיהוי הזירות המרכזיות שבהן מופיעות ההתנהגויות האזרחיות של המורים

ולאיתור הגורמים והמניעים לביצוען בבית הספר. כדי לחזק את התקפות ואת המהימנות של המחקר, הניתוח היה מובנה בעיקרו, דהיינו מודרך על פי השלבים שתוארו לעיל. בנוסף לכך, כל עוזר מחקר בחן את הקטגוריות שזיהו החוקר הראשי או עוזרים אחרים, והציע נוסחים שונים לחיבור הקטגוריות, הפחתה ההתנהגות זירות מרכזיות. לתמות הוספתן או קטגוריות של או תת-קטגוריות של האזרחית של מורים שיתוארו בהמשך הן תוצאה של דיונים ממושכים בין החוקר הראשי לעוזרי המחקר באשר לתמות שעלו ולקטגוריות הקשורות אליהן. בקרת עמיתים וניתוח הניתוח פרוצדורות של תקפותן להגברת כאמצעים האיכותני במחקר מקובלים מובנה

.)Marshall & Rossman, 1995(

35-64.indd 44 6/7/07 9:23:44 AM


הזירות שמופיעה בהן התנהגות אזרחית של מורים

זירות, שמתבצעת בהן התנהגות אזרחית של מורים ניתוח נתוני המחקר הוביל לזיהוי נראה המורים. חדר זירת הספר, בית זירת הכיתה, זירת התלמיד, זירת הספר: בבית לנדרש או הפעולות שמעבר כוללות את מרבית ההתנהגויות האזרחיות זירות אלו כי

שמבצעים מורים בישראל.

התנהגויות אזרחיות המכוונות כלפי התלמידיםכחלק מהגדרת התפקיד הרשמית של המורה נדרש העוסק במקצוע זה להיות באינטראקציה הספר, בבית הכללית הלימודים במערכת לו שהוקצה השיעור במהלך התלמידים עם ולעמוד לרשות התלמידים בשעות קבלה רשמיות )חוזר המנהל הכללי, 1994(. לעומת לימודיות בבעיות לתלמידיו המורה של סיוע הנוכחי, במחקר המרואיינים לדעת זאת לאחר שעות הלימודים, נכונותו לעמוד לרשותם לאורך כל שעות היום או תחושה של חמלה ואמפתיה כלפי תלמידים ממשפחות מצוקה המובילה לפעולות אקטיביות שונות

מצדו, הן ביטויים להתנהגות אזרחית של מורים בבית הספר.סיוע של המורה לתלמידיו בהבנת חומר הלימודים או נכונותו להשלים עבורם פערים בתוכני הלימוד בפגישה אישית )עם תלמיד אחד או עם כמה ילדים מתקשים(, המתקיימת מעבר לשעות השיעור הפורמליות, נתפס בעיני המרואיינים כהתנהגות אזרחית של המורה, בעיקר בשל המאמץ הלא מתוגמל הכרוך בכך ובשל היותן של פעולות מעין אלה תלויות לביתו בשעות נעשות באמצעות שיחות טלפון אלה פעולות המורה. הטוב של ברצונו בשעות הספר, בבית המורה של ההוראה שעות סיום לאחר אישיים במפגשים הערב, “חלון“ )כלומר בשעה פנויה של המורה במערכת השעות( או ביום החופשי של המורה.

דברי מנהלת בית ספר יסודי מבהירים את טבעה ההתנדבותי של התנהגות זו: מראיינת: דיברנו על דברים שמורים חייבים לעשות. מה היית מגדירה בתור

דברים שהם מעבר לתפקיד ומעבר לנדרש בעבודת המורה?

מנהלת: יש לנו מורה שראתה שיש קבוצה של בלתי מיומנים בכיתה ב‘, שעדיין התהליך של הקריאה עוד לא יושב אצלם ועוד לא מבוסס אצלם כמו שצריך, והיא מתנדבת ולוקחת קבוצה של ילדים בתום יום העבודה שלה, היא מסיימת בשתים-עשרה, היא נשארת עד שתיים עם קבוצות של יוזמה זאת והאישי שלה. הזמן הפרטי אותם על חשבון ומתגברת ילדים יוזמה ברוכה ומדהימה שאני כל שאני לא הייתי מעיזה לבקש, אבל זאת

פעם נוטה לציין אותה, כי זה משהו שהוא מעבר.

מנהלת בית הספר מודעת לכך, כי אין בסמכותה הפורמלית לדרוש מהמורה לסייע לתלמידיה מעבר לשעות העבודה שלה בבית הספר, ומכאן שפועלה זה של המורה הוא זו ומרואיינים אחרים משקיעים זמן ומאמץ בחזקת התנהגות אזרחית בארגון. מורה

35-64.indd 45 6/7/07 9:23:45 AM


מציפיות חלק ואינן החינוך מערכת ידי על כספית מתוגמלות שאינן בפעולות רב דבריה של כפי שמעידים זה, לפן מודעים מורים. המורים התפקיד הפורמליות של

מורה בחטיבת ביניים:החלק מעבר, שהוא החלק מבחינתך הוא שלך בעבודתך מה מראיינת:

ההתנדבותי?

מורה: אני יושבת עם תלמידים בהפסקות או אחרי הלימודים, או בשעות החלון שלי, יושבת עם אלה שזקוקים לעזרה ולתגבור... אם יש ילד שצריך את הבין ולא בכיתה היה אם חסר, היה הוא אם מתי, משנה לא עזרה, החומר... אם סתם חסר לו משהו והוא לא הבין והוא בא לבקש עזרה ואני

תמיד עוזרת... אני באה לפני הזמן, אני נשארת אחרי הזמן, אין בעיה...

הנימה העולה מדבריה של המורה מבטאת את תחושתם של מרואיינים רבים, שאף על פי שאינם מחויבים רשמית לסייע לתלמידים בקשיים לימודיים מעבר לשעות השיעור, הרי מחויבותם היא מוסרית בעיקרה, ואין הם יכולים לענות בשלילה לבקשת תלמיד לסיוע מעין זה. נימה זו תואמת גם ביטוי נוסף של התנהגות אזרחית של מורים כלפי

התלמידים - הקשבה אקטיבית ואכפתיות. בעוד הספרות שעסקה ברגשות של מורים כלפי תלמידיהם הדגישה כי הבעת רגשות ,)Hargreaves, 2000; Nias, 1999( היא חלק בלתי נפרד מדרישות התפקיד של המורהמתן התלמיד, של ולצרכים לקשיים שהקשבה סברו, הנוכחי במחקר המרואיינים הרי תשומת לב לחוויות שהוא עובר והפגנת אכפתיות כלפיו הם ביטוי להתנהגות אזרחית של מורים, קרי תלויים ברצונו הטוב של המורה. מורים הנוטים להקשיב לתלמידיהם מתוך רצון להכיר את עולמם ואת רגשותיהם, מתנהגים אזרחית בבית ספרם. גישה זו באה לידי

ביטוי בדבריו של אחד המפקחים:אני חושב שאם מורה יודע שיש ילדים עם בעיות והוא מדי פעם בא אליהם ושואל אותם, מה נשמע בבית, סתם בדרך בפרוזדור... או לוקח תלמיד ואומר לו: בוא שב אתי, יושב אתו בצד ומשוחח על מה שקורה בבית, משוחח על החברים... אחת הבעיות שלנו פה מהשיחות שקיימתי עם הכיתות זה חוסר ההתייחסות של המורים אליהם, כי יש תלמידים שמרגישים שהם זקוקים

לאוזן קשבת והם לא מוצאים אותה בבית הספר...

לשינויים וער ובבעיותיהם בחייהם מתעניין תלמידים, עם שיחות שיוזם שמורה מכאן שליליים החלים אצלם, עושה זאת מרצונו, ואין אפשרות לחייבו במעשה זה, כפי שעולה של אפשריים לקשיים רגישות כוללת מורים של אזרחית התנהגות המפקח. מדברי תלמידים, הקשבה למצוקתם ואכפתיות כלפיהם גם מעבר לשעות העבודה בבית הספר. כאשר נשאלה מורה בתיכון מי בבית ספרה מוגדר כמורה עם “ראש גדול“, כזה המעניק

מעבר לנדרש, ענתה:

35-64.indd 46 6/7/07 9:23:46 AM


בהרגשה אלא פיזית, לא הזמן, כל אותו מלווים שהילדים מורה זה ...ובמחשבה, מורה שברגע שהילדים הולכים הביתה לא מסתיימת עבודתו, הוא מנתח את היום שהיה, חושב על מה אני צריך לעשות בשביל הילד הזה או הילד הזה... להרים טלפון להורים ולהתייעץ אתם, לספר להם על דברים

שהוא ראה... לספר גם על דברים טובים שקרו.

התנהגות אזרחית של מורים כוללת, אם כן, ערנות כלפי שינויים פתאומיים אצל התלמידים הזנחה( או לאלימות נטייה במשקל, ירידה מרושלת, הופעה בלימודים, ירידה )למשל ותשומת לב לצדדים חיוביים בחייו, כגון: תספורת חדשה, הצלחה, אירוע חשוב במשפחה וכדומה. עם זאת, חשוב לציין שמורים אחדים במחקר חלקו על התפיסה המייחסת הקשבה מעין זו לתלמידים כהתנהגות אזרחית בארגון. לדידם, הקשבה ומתן תשומת לב לתלמידים

הם חלק בלתי נפרד ממחויבויותיו הרשמיות של המורה. ביטוי נוסף של הפגנת רגשות כלפי התלמידים, הנתפס כחלק מהתנהגות אזרחית של מורים, מתייחס לתלמיד ממשפחת מצוקה. המרואיינים הדגישו כי הפגנת אמפתיה וחמלה כלומר המורה, של הרשמיות מחובותיו חלק אינה מצוקה ממשפחות תלמידים כלפי אזרחית כהתנהגות נתפסת אלה תלמידים עם להיטיב ופיזי נפשי ומאמץ זמן השקעת

בארגון. מורה בתיכון שנשאלה מיהו מורה עם “ראש גדול“ ציינה מרכיב זה:... יש תלמיד שבבית אין לו כסף ולבית הספר אין כסף אז לאן מגיעה מידת טיפול יקבל או בשביל שהוא לטיול יצא כן כדי שהוא היצירתיות שלך שיניים... אף אחד לא כתב שצריך לעשות משהו עם זה, זה הקטע של מורה

עם “ראש גדול“.

ואכן, מורים דיווחו במחקר על פעולות רבות שהם עושים על דעת עצמם למען ילדים וכך סיפרה מורה מבית בילדים אלו. ביניהן הבעת תמיכה רגשית ממשפחות מצוקה,

ספר יסודי:יש לי מקרה שעולה סימן שאלה לגבי תפקוד של אם... הילדה במצב קשה, גירושים... אני פוגשת את הילדה אחר הצהרים אם ההורים בתהליך של צריך, גם כשהיא מוצאת דלת נעולה, היא מתקשרת אליי ואני מגיעה אפילו

שאני גרה במקום אחר... זה נראה לי מובן מאליו.

וירידי הזנה מפעלי בארגון ביטוי לידי באה המורים של האזרחית התנהגותם לעתים מביתו מביא שהמורה מזון במתן או הספר בבית מצוקה ממשפחות לילדים תרומות לתלמידים חסרי אמצעים כלכליים הלומדים בכיתתו - פעולות שלכל הדעות אינן חלק ביטוי להתנהגות אזרחית בארגון מודגש היותן של פעולות אלה מתפקידו של המורה.

בדבריה של מפקחת כוללת:מראיינת: יש עוד דברים שמורים עושים מעבר לנדרש?

יש בהחלט אז סוציאליות, בעיות בו שיש שלי, אחר באזור ... מפקחת:

35-64.indd 47 6/7/07 9:23:47 AM


לדאוג או בהפסקות לילדים כריכים לעשות שמתארגנת מורות קבוצת לביגוד או לדאוג למחשב לילד או נעלי ספורט לילד אתיופי אתלטי מצטיין שאי אפשר היה להשיג לו... זה דברים נורא קטנים אבל מחממים את הלב.

כאשר מדובר ברגשות אמפתיה וחמלה כלפי תלמידים, יש לזכור כי הפגנת רגשות מעין אלה קשורה לכאב אישי, לדאגה ולמחיר אישי שהמורים משלמים בשל מעורבותם הרגשית Frost, Dutton, Worline, &( הרבה בחייהם של תלמידים, תוצאה שזוהתה אף בעברWilson, 2000(. אכן, מורים סיפרו על נדודי שינה, על הרגשה רעה ועל מצוקה נפשית בעקבות עיסוק התנדבותי זה. אחרי הכול, הם יכלו פשוט לאטום אוזניים ולעצום עיניים, ועדיין אף אחד במערכת החינוך לא היה יכול לדרוש מהם לבטא רגשות חמלה ואמפתיה

כלפי תלמידים חלשים, או על אחת כמה וכמה לספק להם מזון וביגוד.

התנהגויות אזרחיות בשיעור

בהגדרתו הבסיסית ביותר תפקיד המורה כולל העברת ידע פדגוגי, ניהול יעיל של הכיתה והערכת הלומדים )Jackson, 1986; Shulman, 1987(. בהתאם לתפיסה זו, המרואיינים שייכו העברת ידע פדגוגי, הערכה ומדידה של הישגי הלומדים, חינוך חברתי והתכוננות לבצע מחויב שהמורה משימות דהיינו, המורה, בתפקיד הרשמיות למשימות לשיעור את “לכסות מחויב המורה הנוכחי, במחקר המרואיינים מרבית לדעת תפקידו. מתוקף החומר“ בהתאם לתכנית הלימודים, להכין את התלמידים לבחינות, לוודא שהתלמידים להעריך לימודיות, מטלות לתת שיעור, מערך להכין הנלמד, החומר את מבינים אכן דמוקרטיים לערכים תלמידיו את ולחנך התקדמותם אחר לעקוב הלומדים, הישגי את )1994(, אשר זו או אחרת בחוזר המנהל הכללי נכללו בצורה ומוסריים. משימות אלה

הגדיר את תפקידי המורה ואת משימותיו.גיוון וביצועם בשיעור, וחידושים ייזום שינויים ובאופן מפתיע קמעה, זאת, לעומת הישגי של ומקיפה מעמיקה והערכה יחידנית הוראה לימודים, ותוכני הוראה דרכי התלמידים נתפסו בעיני המרואיינים כביטויים להתנהגות אזרחית של מורים בבית הספר. בניגוד לרפורמות חינוכיות שונות במהלך השנים, אשר הדגישו את החשיבות של מורה יוזם, המשלב שיטות הוראה וכלי הערכה שונים, הרי המרואיינים במחקר הנוכחי לא תפסו היבטים אלה בתפקיד המורה כחלק מהמשימות המחייבות את המורה אלא להפך, ככאלה התנהגות של כמרכיבים נתפסו בהוראה וחדשנות יצירתיות דעתו. לשיקול הנתונות

אזרחית של מורים בבית הספר.מסורתיות הוראה בשיטות להסתפק יכול המורה במחקר, המורים מרבית לדעת אבל הפנוי. זמנו חשבון על רבה דורשות השקעה שאינן פרונטלית(, הוראה )למשל, בשיטת תלמידים, משתמש מלמדים תלמידים הוראה שבה שיטת יוזם המורה כאשר למה מעבר למעשה פועל הוא בהוראה, שונים משחקים משלב או המורכבת ג‘יקסו

35-64.indd 48 6/7/07 9:23:48 AM


שנדרש ממנו בהגדרת התפקיד הרשמית. מורה בחטיבה העליונה הדגימה את השימוש במגוון דרכי הוראה בשיעור:

תראי אפילו הכיתה העיונית ביותר, שצריכה לגשת לבגרות, אז יש לימוד ספונטני אבל יש גם דברים שאתה עושה. למשל כשלמדנו ד.נ.א אז עשיתי אתם קודם כול משחק כזה עם חרוזים, איך חלבון יכול להיות שונה, ואחר

כך סיפור שבניתי איך אפשר בדרך של משחק מצחיק ללמוד את הנושא.

ניכר, ומאמץ רב זמן ממנה גזלה יצירתית בצורה ההוראה דרכי את לגוון החלטתה שקרוב לוודאי אינם מתוגמלים על ידי משרד החינוך בתגמולים חיצוניים )כגון: שכר,

מענק, קידום(. אפשר להעניק פרשנות דומה לביטוי נוסף של התנהגות אזרחית בקרב מורים - החדרת חידושים ושינויים בתכנית הלימודים עצמה או כתיבה של תכנית לימודים שלמה על חשבון זמנם הפרטי של המורים ובלי שהנהלת בית הספר יכולה לחייבם לעשות כן. מורים אחדים דיווחו על תכנים נוספים שהם מלמדים בכיתה, אף על פי שאינם נדרשים לכך ואף שנדרש מהם מאמץ ניכר באיתור תוכני הלמידה הנוספים. בתגובה לשאלת המראיינת באשר למה

שהמרואיינת עצמה עושה מעבר לנדרש בתפקידה, ענתה מורה בבית ספר יסודי:... אני יודעת שיש דברים שלא עושים בכיתות אחרות ולהפך. מכיוון שאני באה מהמקום של היוגה והדמיון, ואני לומדת גם יהדות, אז אני מלמדת אותם הרפיה, אנחנו עושים מדיטציה בכיתה, אני מפגישה אותם עם תרבות המזרח והם... הם לומדים על התרבות שלנו, על תרבות האסלאם גם, את הנצרות אני לא כל כך מכירה, אז אני לא יכולה, אה... ואני לוקחת מכל אחת מהתרבויות האלה דברים שנראים לי כל כך משמעותיים, וכל בוקר

אני פותחת עשר דקות לשיחה...

המורים העידו כי אינם מתוגמלים על הרחבת הידע המועבר לתלמידים בכיתה או בעבור פיתוח תכניות לימודים חדשות, כמו “תכניות של מצוינות בנושא חלל, של מתמטיקה, לירושלים, בנסיעה לטכניון )למרות( שהדבר כרוך בהשתלמויות, בנסיעות של מדעים, ובעבודה רבה בהכנת תכנית לימודים כמעט ייחודית“, כפי שציין אחד המנהלים שהשתתף חוברות עבודה, חוברות לימוד, ספרי בפיתוח התבטאה האזרחית התנהגותם במחקר. שרכשו בחוברות להסתפק יכלו הם הכול, אחרי כיתתם. ילדי למען וכדומה תרגילים

התלמידים ובספרי הלימוד שאישר משרד החינוך והתרבות. ביטוי נוסף להתנהגות אזרחית בקרב מורים בשיעור ניכר בהוראה המותאמת לצרכים וליכולות של התלמיד בכיתה, שיטת הוראה שתוארה בספרות כתורמת ליעילות ההוראה )Darling-Hammond & Cobb, 1996(. בבתי ספר שבהם לא מצויה למידה בקבוצות מורים לתלמידים, שונים הוראה תוכני לספק המקפידים מורים בתיכונים(, )בעיקר פי שהוראה מגוונות בהתאם לרמתו של התלמיד, אף על הוראה המשתמשים בשיטות מסוג זה צורכת זמן ומאמץ רב לא מתוגמל, נתפסים בעיני מרבית המרואיינים במחקר כמתנהגים אזרחית בארגון )מיעוט מהם, בעיקר מהמערכת היסודית, סבר כי תפקוד מעין

35-64.indd 49 6/7/07 9:23:49 AM


זה הוא חלק בלתי נפרד מהגדרת התפקיד הרשמית של המורה(. מפקחת הדגישה ביטוי זה של התנהגות אזרחית בבית הספר:

מראיינת: איך באה לידי ביטוי העשייה מעבר עבור ילדים חלשים?

מפקחת: המורים קודם כול בונים תכניות אישיות לילדים מתוך הבנה שלא כל הילדים יכולים ללמוד באותו קצב. ובניית תכנית דיפרנציאלית בכיתה זו אמנות. ומי שיודעת לעשות את זה היא מצליחה להגיע לכל הילדים וזה

לא משנה אם זה 20 או 40 ילדים בכיתה...

על פי חוזר המנהל הכללי )1994(, “המורה יקיים עבודות בכתב ומבחנים, בהתאם לנוהל )עמ‘ סביר...“ זמן פרק תוך מתוקנים, כשהם לתלמידים יחזירם הספר, בבית שנקבע זמן של יותר רבה השקעה שפירושה ההישגים, של ומקיפה מעמיקה מדידה אבל .)9ומאמץ מצדו של המורה, נתפסה על ידי המרואיינים כביטוי להתנהגות אזרחית של מורים בשיעור. במילים אחרות, מורים נדרשים לקיים מספר קבוע של בחינות בכל רבעון )בעיקר בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה( או להטיל מספר “סביר“ של מטלות לימודיות, ומי

שמבצע מעבר לכך נתפס כמי שמתנהג אזרחית בבית הספר.מראיינת: מה מעבודתך את עושה בהתנדבות?

ממש זה שתיים. ולא בסמסטר בחינות שלוש עושה אני )בתיכון(: מורה במקצוע, רצינות אצלם ליצור כדי גם זה את עושה אני אבל התנדבות. גם כדי לתת להם הזדמנות לשפר ציון, אפילו אם אני שונאת לראות את ערמות המבחנים. לא משנה שזה לא מתגמל, זה בלתי נסבל ברמה האנושית לטווח ארוך. אני מלמדת השנה 6 כיתות, 3 בחינות בסמסטר ו-40 תלמידים זה בודקת בסמסטר. אני ַאת את החשבון כמה בחינות כיתה, תעשי בכל מטורף. ואני עדיין עושה את זה כי טובת התלמיד והיכולות שלו עומדות לי מול העיניים. המורים העמיתים אומרים לי שעם השנים אני לא אעמוד

בזה. זה מאוד קשה ומייגע.

בעניין זה יש לציין, כי בבתי ספר רבים אין נוהל ברור לצורת בדיקתם של מבחנים, ומורים יכולים להסתפק בהערות אחדות וכלליות על התשובות במבחן. על פי תפיסת המרואיינים, מורה העושה מעבר לנדרש הוא מי שמבצע מספר בחינות רב יותר מהמינימום הנקבע בבית

הספר ומי שבודק ביסודיות את המטלות הלימודיות, כמצוין בדבריו של מורה בתיכון:אין נוהל פורמלי איך בודקים מבחן. יש מורים שנותנים ציון וזהו, יש וזהו. אני משלים להם משפטים, כותב הערות, שנותנים כמה הערות לא זה וכו‘. שני זה ראשון, כרעיון להיות צריך הזה המשפט רושם:

נוהל פורמלי...

בדיקה מקיפה של מבחני התלמידים נתפסת כפעולה התנדבותית שאינה מתוגמלת כספית על ידי הנהלת בית ספר ותלויה, רובה ככולה, ברצונו הטוב של המורה - מאפיינים של

התנהגות אזרחית בארגון, שיוחסו, כאמור, למושג זה בספרות המקצועית.

35-64.indd 50 6/7/07 9:23:50 AM


התנהגויות אזרחיות המכוונות לבית הספר כארגוןבהלימה לכתוב בחוזר המנהל הכללי )1994(, המגדיר את תפקידי המורה, גרסו מרבית המרואיינים כי אחת מחובותיו של המורה היא לבצע תורנויות בחצר בית הספר, להיות נוכח בפגישות עבודה שונות, בהן ימי הורים, אספות מורים ומועצות פדגוגיות, ולהשתתף, לפחות השתתפות פסיבית, באירועים בית ספריים שונים, בהן מסיבות סיום, טקסי זיכרון, קרנבלים שונים וכדומה. אבל למעט מקרים בודדים, אין הנהלת בית הספר רשאית לבקש ממורה שאיננו מחנך כיתה להופיע לאירועים שמחוץ לשעות הלימודים הרשמיות שלו

בבית הספר )לבירור התקנות בסוגיות אלו ראו: ארז, 2003(.ליזום פעולות המכוונות ספרי, בית פרויקט להנהיג מורים מתנדבים מכאן שכאשר הם הרי מוגדרות, משימות לביצוע אד-הוק בוועדות להשתתף או הספר בית לכלל הספר בית לכלל המכוונות מורים של אזרחיות התנהגויות בארגון. אזרחית מתנהגים מתבצעות ב“שעות חלון“, בהפסקות ובשעות הפנאי של המורים אחר הצהריים ובערבים.

דוגמה להתנהגות מעין זו עולה בדברי מפקח כולל:מראיינת: התוכל לפרט מה, לדעתך, המשימות האלה שהן התנדבותיות?

... מורה יש לו חלון, יש שתי אפשרויות: יש מורה שיש לו חלון מפקח: והוא יגיד: “אתה יודע מה? מעניין אותי בית הספר, אני עושה סיבוב רואה מה קורה בפרוזדורים, קצת טינופת אז אני לוקח תלמיד ואומר לו תרים, תנקה“. יש מורה שיחפש איפה הפינה הכי נידחת שיכולה להיות כדי שאף

אחד לא יראה אותו.

מכאן, שאחד המרכיבים בהתנהגות אזרחית של מורים הוא אכפתיות כלפי הנעשה בבית הספר כולו.

לנדרש שמעבר כפעילות המרואיינים בעיני שנתפסה מורים, של נוספת התנהגות כערבי ספריים, בית כלל ובאירועים בפעילויות השתתפותם הייתה רשמית, מבחינה קהילה, יריד אוכל, תערוכות וכדומה. המשמעות המעשית של השתתפות מעין זו מתוארת בדבריה של מורה בבית ספר יסודי, שנשאלה על אודות הפעילויות בתפקידה שעבורן אין

היא מתוגמלת כספית.כל פעילות בית ספרית שאת רוצה להעביר שזה שעות על גבי שעות, את לא יכולה להגיד: אין כסף, אני לא מקימה פסטיבל אביב. את לא יכולה את המחדלים של המערכת לשפוך על הגב של הילדים. עכשיו, סתם דוגמה, ילדים חזרות חייבת לעשות עם אני וחצי, אני מסיימת בשעה אחת מחר עם כל ילדי בית הספר, כי הפסטיבל הוא לכל ילדי בית הספר, אני חייבת לקבל אותם, חייבת לארגן קטעי קישור באמצע. זה שעות על גבי שעות

של עבודה...

מתוגמלים שהם בלי רבות, ספריות בית בפעילויות בעצם, משתתפים, שמורים מכאן ישירות עבור השתתפות זו, אשר לעתים קרובות מתרחשת בזמן הפנוי שלהם. יתר על כן,

35-64.indd 51 6/7/07 9:23:51 AM


במקרים אחדים מורים הם היוזמים פעילויות ופרויקטים בית ספריים, יוזמה הצורכת זמן רב ומאמץ ניכר בלי שהמורה יתוגמל, בהכרח, בעבור יוזמתו זו ובלי שיחויב לעשות כן על ידי הנהלת בית הספר. מורים במחקר דיווחו על יוזמתם להקים מרכז למידה בחשבון,

לבנות אתר בית ספרי באינטרנט או לפתח מסורת של תחרויות ספורט בין כיתות. במחקר, וזוהתה הספר בית לכלל המכוונת מורים, של נוספת אזרחית התנהגות ותכניות ספציפיות על בסיס פרויקטים ביצוע בוועדות אד-הוק לשם היא השתתפותם התנדבותי. מדובר בוועדות רבות ושונות, בהן ועדת תכנון, ועדת ימי הולדת, פורומים הורים-מורים, שההשתתפות בהם אינה מזכה את המורה בתגמול חיצוני כלשהו, וכינוסם נעשה בדרך כלל לאחר שעות הלימודים. מנהלת בית ספר יסודי הרחיבה את היריעה על

אודות תופעה זו:מראיינת: מה מורים עושים שהם לא חייבים לעשות, משהו שהוא מעבר

לנדרש בתוקף תפקידם, לדעתך?

מנהלת: ... מורות שעושות דברים מעבר... למשל כל החינוך החברתי. יש יש אחראיות, להיות זמנן חשבון על מתנדבות מורות שתי עיתון, ועדת ועדת ימי הולדת, שתי מורות על חשבון זמנן לא מתוגמלות... יש ועדת הפסקת פעילה - אותו דבר, וועדת בירור - אותו דבר. זאת אומרת מורות שאחראיות על ועדות במסגרת חינוך חברתי וזה מהתנדבות, מיוזמתן, לא תמיד מיוזמתן, כי לפעמים אני מבקשת, וזה חשוב לי להסביר. יש מורה

שהיא באה מיוזמתה ואומרת: “אני עושה את זה“.

גם כאשר המנהלת מבקשת והמורה מסכימה, עדיין שני הצדדים מודעים לבסיס ההתנדבותי שבהשתתפות המורה בוועדה זו. הדבר נכון גם בנוגע לתופעה מפתיעה נוספת שהתגלתה לא המורה. בשכר תוספת ללא ספרי הבית הארגוני במערך תפקידים נטילת במחקר: מדובר בעזרה לבעל תפקיד רשמי בבית הספר )כרכז חברתי או כרכז שכבה(, אלא בקבלת אחריות לתפקיד, כגון: רכז פרויקטים, רכזת קריאה, רכז משמעת ועוד. מורה בבית ספר

יסודי סיפרה:אלימות הפחתת “מוגנות“, פרויקט שנקרא יש מוגנות. רכזת גם אני ...

בבית הספר.

מראיינת: והריכוז של הפרויקט זה בהתנדבות או בשכר?

בבית האלימות את מפחיתים שאנחנו פרויקט זה בהתנדבות. גם מורה: מדריכה הבאנו הספר. בבית שעברה משנה שפועלת תכנית זאת הספר,

חיצונית, פסיכולוגית, שהפעילה את התכנית בכמה מקומות בארץ...

מראיינת: בואי אני אשאל אותך, זה מעניין נורא הפרויקט הזה, אבל אני רוצה לדעת, כמה זמן זה דורש ממך להקדיש?

מורה: זה דורש ממני הרבה עבודה בבית. זה דורש ממני את כל ההפסקות שלי, להיות, לא לשבת ולשתות בחדר מורים, אלא להסתובב, להיות בחדר

מוגנות, להיות זמינה...

35-64.indd 52 6/7/07 9:23:52 AM


התנהגות אזרחית מעין זו נפוצה יותר בקרב מורים בבתי ספר יסודיים מאשר בקרב מורי זמן הצורכות רבות במטלות שמדובר כיוון כשלעצמה, מעניינת התופעה העל-יסודי. ואנרגיה לא מתוגמלים מהמבצעים אותן, תופעה חריגה בחברה הקפיטליסטית-חומרנית

של ימינו.

התנהגויות אזרחיות המכוונות לעמיתיםלעמיתים סיוע הוא בספרות, שהוזכר בארגון, אזרחית התנהגות של המרכיבים אחד Podsakoff et( במקום העבודה בהתנדבות ומבלי לזכות בתגמול כספי או חיצוני כלשהוal., 2000(. מרכיב זה זוהה אף בקרב המורים במחקר זה ובמחקרים על קולגיאליות בחדרי מורים בארצות אחרות )למשל, Pollard, 1987(. המרואיינים במחקר דיווחו על תמיכה חוברות בחינות, )שאלוני למידה חומרי מתן באמצעות בעמיתיהם ותיקים מורים של בהצעות הוראה, )בשיטות הכוונה מקצועית-פדגוגית עבודה, משימות, מערכי שיעור(, לניהול כיתה(, סיוע בפעולות חברתיות וסיוע במשימות מנהלתיות. לעומת זאת כמעט בן מות כמו חריגים במקרים למעט ותיקים, עמיתים בין רגשית תמיכה על דווח שלא או בת או במצבים בעייתיים דומים. הציטטות המופיעות להלן מדגימות את התנהגותם

האזרחית של מורים ביחס לעמיתיהם בבית הספר:שאני המפה... בנושא חיברתי שאני חוברת הוצאתי ... )ביסודי(: מורה ד‘... בכיתות המפה את ללמד לי שתעזור מנת על לעצמי ככה חיברתי אמרתי לה לעירית )המקבילה(, היא אמרה, “אני לא יודעת מה לעשות“,

אמרתי לה: “קחי חוברת מוכנה, תלמדי“...

מורה )ביסודי(: אם אני צריכה איזה מסמכים ואני לא כל כך מסתדרת עם מסמך או טופס, אז יש מורה שמתקנת, יש לי לאן לפנות ואני יודעת שאני אקבל את התמיכה איך להתמודד... קושי עם הורים, ניסיתי וניסיתי וזה לא

הלך, אני יכולה להתייעץ עם הצוות...

סוגיות ובפתרון מקצועיות לבעיות הקשבה באמצעות לעמיתיהם עוזרים מורים פדגוגיות מורכבות. בנוסף לכך, ניתן סיוע לעמיתים בביצוע פעילות חברתית בכיתה

)הכנת טקסים וכדומה(.התנהגויות מסייעות שזכו להתייחסות רבה בדברי המרואיינים נגעו לקשר בין מורים מידידות מעידוד, מתמיכה, כמורכב החניכה בספרות שתואר קשר לחדשים, ותיקים יועץ של תפקיד ַמבנים רבים ספר בתי דבר, של לאמתו .)Kram, 1983( ומייעוץ )mentor( למורים חדשים, אך כאשר נוצרים קשרי חניכה בין מורים ותיקים לחדשים אזרחית להתנהגות ביטוי בהם לראות אפשר הספר, בית הנהלת הנחיות פי על שלא דיווחו על תמיכה רגשית במורים חדשים, על הקשבה ותיקים. המרואיינים של מורים לבעיותיהם, על סיוע בהכרת תרבות בית הספר ובסוגיות הוראתיות רבות, כל זאת בלי שהמורה הוותיק מקבל תמורה כספית כלשהי בעבור עזרתו, או מחויב לעשות כן על פי ותיקים לחדשים בין מורים נוהלי משרד החינוך. לשאלת המראיינת על אודות הקשר

35-64.indd 53 6/7/07 9:23:53 AM


המורים של שבסיוע ההתנדבותי הפן את א‘-ב‘ לכיתות מורה הדגישה הספר, בבית הוותיקים לעמיתיהם החדשים:

... בשנה שעברה הגיעה מורה שנה ראשונה, ולמרות שלא הייתי רכזת ולא ישבתי אתה יום-יום לא כמעט, אלא )אתה(, כמעט, היה מחובתי לשבת כאן בחדר המורים עד שתיים שלוש, עד שהיא הייתה מוכנה שכל השיעור שלה ממש כתוב והכול בסדר... השבוע הייתה מסיבת תורה והכנו כתרים

והכול היה ביחד...

לסיוע המקצועי למורים חדשים מתלווה גם סיוע רגשי, הבא לידי ביטוי בהקשבה לצרכים ולקשיים של המורה החדש. מורה מבית ספר יסודי סיפרה:

יכולה לעזור לה, לתמוך בה, אם למשל מגיעה מורה חדשה ואני כמורה לשאול אם יש לה קשיים, במה היא צריכה עזרה, לתת לה תמיכה, כי זה

מאוד חשוב, אז אני עושה את כל זה בלי שאף אחד יאמר לי...

תופעה מעין זו רווחת בעיקר בבתי ספר יסודיים, אף על פי שגם חלק מהמורים בבתי הספר על-יסודיים ספר בבתי חדשים. למורים מסייעות התנהגויות על דיווחו העל-יסודיים

הדרכת החדשים מוטלת בעיקר על רכז המקצוע שבו נקלט המורה החדש.

הגורמים המעודדים התנהגות אזרחית בקרב מורים

הגורמים ומהם ספרם, בבית אזרחית להתנהג מורים מניע מה השאלה, נשאלת כעת העשויים להקל או לעכב את הופעתן של התנהגויות אזרחיות בבתי ספר. מחמת קוצר למאמר ראוי במחקר המרואיינים שזיהו הגורמים מפורט של ומכיוון שתיאור היריעה, נפרד, נסתפק בתיאור קצר )להשלמת הפרטים החסרים כאן, ראו Oplatka, 2004(. אפשר לחלק את הגורמים המניעים מורים להתנהג אזרחית לשלושה סוגים: מאפייני המורים, תכונות האקלים של בית הספר ומנהיגותו של המנהל. שני המאפיינים האחרונים נדונו Kidwell et al., 1997; Podsakoff et( בהרחבה בספרות על התנהגות אזרחית בארגון

.)al., 2000מבין מאפייני המורה שקשרו המרואיינים להתנהגות אזרחית בבית הספר בלטו תחושת ה“שליחות“ החינוכית של המורה, אישיות המכוונת לנתינה לאחר, מחויבות רבה לעבודה פנימית באמונה התבטאה השליחות תחושת המוצא. במשפחת נתינה של וביוגרפיה בחשיבות מקצוע ההוראה לחברה, המובילה את המורה להתנהגות אזרחית בבית הספר ולביצוע פעולות שהן מעבר לנדרש, בעיקר עקב אמונתו בחשיבותן לעולם ולתלמידים. כמעודדת נתפסה החברה וכלפי הזולת כלפי ואכפתית אלטרואיסטית אישיות בדומה, התנהגות אזרחית של מורים. מורים העידו על עצמם כי “אני לא יכולה לשחק את הראש הקטן שמתחבא בתוך הקובייה“ או “אני שייך לאנשים שזה צורך נפשי אצלם לתרום... הם מרגישים שהם חייבים לתרום לחברה, זה עושה להם טוב“. התנהגותם האזרחית בארגון

35-64.indd 54 6/7/07 9:23:54 AM


הוסברה באישיות זו. זאת ועוד, אישיות מעין זו תוארה כבעלת מוסר עבודה גבוה המוביל לעיסוק בפעולות שמעבר לנדרש בתפקיד המורה.

מראיינת: מה מניע מורים לעשות מעבר לנדרש?

מורה )בחטיבת ביניים(: קודם כול יש את העניין האישיותי, שהם מחונכים לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר, להשקיע מה שיותר, לא משנה מה אתה

עושה, לעשות את זה טוב, הכי טוב שאתה יכול, אני מניחה שזה המניע.

התבוננו הם לאחרים. עזרה של משפחתית היסטוריה הייתה במחקר אחדים למורים בהוריהם המסייעים בתרומה לעניים, מחלקים בגדים לנזקקים וכדומה, כך שעבורם נתינה נוספת היא עניין “טבעי“. עם זאת, רבים ציינו כי מורה עם ילדים קטנים מוגבלת ביכולתה ולהישאר שעות רבות בבית הספר. המשפחה נתגלתה כבעלת להתנהג אזרחית בארגון השפעה על יכולת מורים לבצע פעולות שהן מעבר לנדרש, בעיקר בשעות שלאחר יום

הלימודים הרשמי.הספר בית באקלים עוסקת במחקר, המרואיינים שהדגישו אחרת, גורמים קבוצת ובאוכלוסיית התלמידים שבו. תקשורת טובה בין מורים, אווירה נעימה וקיומן של נורמות של הופעתה על חיובית בצורה כמשפיעות צוינו בארגון אזרחית בהתנהגות התומכות פרגון, של אווירה טובה, ב“אווירה הצורך את הדגישו המרואיינים זו. מעין התנהגות צריך שיהיה צוות טוב, ממש חמימות“, כדי שמורים יעשו מעבר לנדרש בהגדרת התפקיד הרשמית שלהם. מורה בתיכון הדגישה את האווירה הרצויה בבית הספר על מנת שמורים

יעשו מעבר לנדרש:אווירה של לעשות, כשכולם עושים, גם מי שלא עושה, עושה בסוף, כי הוא רואה שזה לא פראייריות, הוא רואה שזאת הנורמה. כשרואים שבהפסקות

עוזרים לתלמידים, ובטלפון, ובחגים, אז מורים שקודם לא עשו, יעשו גם.

רבים הניחו, כי התנהגות אזרחית בארגון נפוצה יותר בקרב מורים בבתי ספר המשרתים העוסק במחקר חיזוק המקבלת הנחה חברתית-כלכלית, מבחינה חלשות אוכלוסיות

.)Hargreaves, 2000( באכפתיות ובנתינה רגשית בקרב מוריםשל להופעתה רבה אחריות המנהל על הטילו במחקר המרואיינים מרבית ולבסוף, התנהגות אזרחית בקרב מורים. השפעתו המכרעת של המנהל זוהתה גם במחקרים קודמים Dipola & Tschanennen-Moran, 2001; Schnake,( על התנהגות אזרחית בארגון1991(. מנהל בית ספר המעניק משוב חיובי למורים על פועלם ההתנדבותי, היוצר קשרים רגשיים עם מוריו ומביע אכפתיות כלפי התנסויותיהם, המעניק אוטונומיה בתפקיד ומשתף מורים בקבלת החלטות, נתפס כמי שמעודד מורים להתנהג אזרחית. המשוב והקשר הרגשי מחזקים את תחושת השייכות של המורה ויוצרים אצלו מחויבות כלפי המנהל )“איך אוכל שהן פעולות ולבצע ליזום הזדמנות לו המעניקה בתפקיד, ואוטונומיה לא“( לה לומר לא המנהל אצל אלו כגון מנהיגותיות תכונות העדר זאת, עם בתפקיד. לנדרש מעבר

נתפס, בהכרח, כמוביל להפחתה בהתנהגויות אזרחיות של מורים.

35-64.indd 55 6/7/07 9:23:55 AM


דיון והשלכות מחקריות ומעשיותהמחקר האקספלורטיבי שהוצג כאן הפנה את הזרקור להתנהגויות ולפעולות הרבות שמורים מבצעים מעבר לנדרש בהגדרת תפקידם. המחקר התחקה אחר תפיסותיהם של מורים, של מנהלים ושל מפקחים בנוגע לתופעה ארגונית זו ואחר המשמעויות שהם מעניקים לה. כמו כן נבדקו הקשרים הסובייקטיביים בין תופעה זו למשתנים אישיים, ארגוניים ומנהיגותיים. ממצאי המחקר מספקים מסגרת מושגית להבנת התנהגותם האזרחית של מורים בבתי ספר בישראל. להתנהגות זו בבתי הספר ארבעה מרכיבים עיקריים, ששלושה מהם זוהו בספרות הדנה בהתנהגות אזרחית בארגונים תעשייתיים ובארגוני שירות, והאחרון מצטייר כייחודי אחרת או זו בצורה הוזכרו המרכיבים של הכותרות בעוד זאת, עם ההוראה. למקצוע ייחודיים למורים ומעניקים למקצוע ההוראה בספרות, הרי ביטויי ההתנהגות האזרחית אותם בזיהוי היא כאן האיכותני שהופעל המחקר של תרומתו חדשה. הסתכלות זווית אזרחית “התנהגות הכותרת תחת המרואיינים שציינו ייחודיים סובייקטיביים ביטויים

בארגון“. כאמור, מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית הספר הם:רצונית עזרה למתן נקשר זה מרכיב ולעמיתים: לתלמידים המסייעת התנהגות א. ומתן הקשבה הלימודים, לשעות מחוץ אישיות ובבעיות בלימודים )סיוע לתלמידים תשומת לב לתלמידים, חמלה ואמפתיה כלפי התלמיד החלש( ולמורים עמיתים או חדשים בתחומים מגוונים. מרכיב זה אושר במחקרים קודמים כחלק מהתנהגות אזרחית בארגון

.)Moorman & Blakely, 1995 ,למשל(שינויים ייזום הספר: ובבית בהוראה חידושים ושל שינויים של וביצוע ייזום ב. בשיטות ההוראה או החדרת חידושים לתכניות הלימודים וארגון פרויקטים בית ספריים הם חלק מההתנהגות האזרחית של המורה, כיוון שאינו מתוגמל ישירות עבור יוזמותיו אף שהן דורשות ממנו להקדיש זמן ולהשקיע מאמצים כדי לממשן. חוסר התגמול בולט על מאוחרות עבודות .)Oplatka, 2005( החינוך ממשרד הנכפים בשינויים במיוחד Graham, )למשל זו זה בהתנהגות התנהגות אזרחית בארגון תומכות בהכללת מרכיב

.)2000; Podsakoff et al., 2000ג. מכוונות ארגונית: מרכיב זה, המכונה בספרות “יושר אזרחי“ )Organ, 1988(, עוסק במחויבותו של המורה לבית הספר כארגון ולא רק לכיתתו שלו. השתתפות בפעילות בית ספרית, למשל בוועדות אד-הוק, או נטילת תפקידים בהתנדבות במערך הארגוני בבית

הספר - פן ייחודי למורים - נכללים תחת מרכיב זה.ד. נאמנות רבה למקצוע: מרכיב זה קשור לאמונה במחויבות המורה לפעול בכל דרך אפשרית למען הצלחת תלמידיו. גיוון דרכי ההוראה, הוראה מותאמת לתלמיד והערכה מקיפה ומעמיקה נתפסים כפעולות שאינן מתוגמלות ישירות בתפקיד המורה, המכוונות רבות שעות להשקיע נכונותו ובמידת המורה של הטוב ברצונו תלויות הן זו. למטרה

מזמנו הפנוי במשימות אלה. ,)Podsakoff et al., 2000( מבין מרכיבי התופעה, שהומשגו על ידי פודסקופ ואחריםכחלק במחקר המרואיינים ידי על נתפסו לא ארגונית“ ו“היענות ה“הגינות“ מרכיבי

35-64.indd 56 6/7/07 9:23:56 AM


מההתנהגות האזרחית בארגון. קרוב לוודאי שמרכיבים אלה נתפסים כשייכים להגדרה הפורמלית של תפקיד המורה. למשל, רבים יסכימו כי דייקנות והופעה סדירה לשיעור הן חלק בלתי נפרד מחובותיו של המורה ולא מרכיב התלוי ברצונו ובשיקול דעתו. כמו כן, המרכיב “נאמנות ארגונית“, דהיינו שהעובד מקדם את תדמיתו של הארגון בסביבתו, לא הוזכר במחקר, אף על פי שרפורמות של בחירת הורים מעודדות את בתי הספר בצורה בלתי מכוונת לעסוק בשיווק תדמיתם )אופלטקה, 2002( ובשילוב מורים בגיוס תלמידים

.)Oplatka, Hemsley-Brown, & Foskett, 2002( חדשים לבית הספרמרכיבי ההתנהגות האזרחית בבית הספר שתוארו על ידי המרואיינים אינם מתוגמלים ישירות על ידי משרד החינוך, אינם כפופים לסנקציות, נתונים לשיקול דעתו ולרצונו הטוב של המורה, וברובם אין המורה מקבל הדרכה והכשרה לביצועם. כל אלה הם מאפיינים של Bolino, 1999; Diefendorff, התנהגות אזרחית בארגון שזוהו בספרות המחקר )למשלet al., 2002; Organ, 1988(, ונתפסו על ידי המרואיינים כמשימות שאינן חלק מהגדרת

התפקיד הרשמית והמחייבת של מקצוע ההוראה. חשוב לציין כי המורים, המנהלים והמפקחים שהשתתפו במחקר ביטאו עמדות דומות בנוגע למרכיבי ההתנהגות הארגונית של המורים, ולא נמצאו עמדות שונות או נבדלות מהותית. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא הרקע המקצועי והחינוכי המשותף לבעלי התפקידים השונים במערכת החינוך, הנובע, בין השאר, מהדרישה המוסדית לוותק של תרבות יוצרת זו דרישה כי ייתכן לפיקוח. או לניהול הפנייה טרם הוראה שנות חמש מקצועית המשותפת למורים בפועל ולמורים בעבר, ומכאן עמדתם הדומה של משתתפי

המחקר באשר למרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים ולמקורותיה.

השתמעויות לתפקיד המורה: ניתוח ביקורתיהעסיקו המורה של משימותיו ולהגדרת ספרי הבית החינוך למהות הנוגעות שאלות אי שם הציבורי בארצות הברית בית הספר חינוך משחר הקמתו של ואנשי פילוסופים בהקשר נדונה הרצויות ופעולותיו המורה של משימותיו ה-19. שאלת המאה בתחילת ,)Cuban, 2003( של מטרות החינוך הבית ספרי ושל דמות הבוגר הרצוי בחברה. קיובןלמשל, הראה כי המושג "בית ספר טוב" אינו ניתן להמשגה אחידה ומשותפת לכול, אלא הוא תולדה של אידאולוגיות חינוכיות המציירות את דמות הבוגר האידאלי ובעקבותיו את

מטרות בית הספר ואת אמות המידה למדידת הצלחתו. חשוב להציג הקדמה קצרה זאת כאן, על מנת להדגיש את טבעו היחסי, העמום והלא מוגדר של תפקיד המורה, אשר מותיר בפנינו שאלות ודילמות ערכיות באשר לממצאי המחקר הנוכחי. ישנם הוגי דעות המניחים, כי המשימה הבסיסית והעיקרית של המורה, כחלק הפדגוגית-דידקטית. המשימה היא אחרים, מקצוע בעלי לבין בינו המבדילה זו ידע תחומי עם התלמידים את להפגיש מחויב המורה הצעיר ולדור לחברה משירותו רחבים שנתפסים בחברה שבה הוא חי ועובד כחשובים להתפתחותו של הילד כפרט וכחבר

35-64.indd 57 6/7/07 9:23:56 AM


שיעוריו מערך את לתכנן הלימודים, בתכניות בקי להיות מצופה המורה לכן בחברה. התלמידים לצורכי מכוון להיות במיוחד נדרש המורה התלמידים. הישגי את ולהעריך ולהתפתחותם )Shulman, 1987(. תפיסות מוסריות מצפות ממנו לעשות ככל הניתן כדי לקדם את התלמיד ולהפכו לבוגר “נורמלי“ בחברה, המסוגל לדאוג לצרכיו ולהיות אזרח

.)Socket, 1993( הגון במדינתואני מניח שהשקפה זו מקובלת, בצורה זו או אחרת, על מרבית הקוראים של המאמר בארץ. אם כך הוא הדבר, הרי עמדתם של מורים רבים )לצד זו של מנהלים ושל מפקחים(, כי ייתכן הכיצד רבים: קוראים בקרב נוקבת ביקורת לעורר עשויה כאן, כפי שעלתה מורים רבים חשים שעזרה לתלמיד חלש או זה המתקשה בלימודים איננה חובה רשמית חיוביים רגשות בהבעת מחויב אינו המורה כי הדעת על להעלות הניתן המורה? של וחזקים כלפי תלמידיו? כיצד יכולים אנשי חינוך לציין כי אינם, בעצם, מחויבים מוסרית בדיקה כמו תלמידים, של ולהתפתחותם לצמיחתם התורמים האספקטים כל למילוי שיפור למען שהוקמו בוועדות השתתפות או הוראה דרכי גיוון מטלות, של מעמיקה

החינוך הבית ספרי?אכן, קורא שהתחנך על ברכי המודל הפרופסיונלי והמודל המוסרי של ההוראה יתקשה לחובות הפורמלית חובתם בין המחלקים חינוך, אנשי של סובייקטיבית הגדרה לקבל התלויות ברצונם. בעצם חלוקה זו אני רואה את הממצא המרכזי של מאמר זה. המרואיינים חוצצים בין המשימות הנדרשות מהם “על פי חוק“ לבין משימות מוסריות ככל שיהיו, שאינן כאלה. ייתכן כי הדבר נובע מהיצמדות יתר לכללים של ארגוני המורים השונים, פורמליות יתר המאפיינת את חיינו בחברה ה“משפטית“ של שנות האלפיים, או בעצם ביטוי למצוקתם של המורים, החשים כי אינם יכולים למלא את כלל המשימות שהחברה ברזל צאן בבחינת שהן משימות אותן את בעצמם לקבוע ועליהם המורה, על מטילה

בתפקיד המורה ואת אלו שאינן נתפסות על ידם ככאלה. זה קוראים תיגר על אותן תפיסות חינוכיות וחברתיות מכאן שהממצאים של מחקר פעולה כל לבצע המורים מן לצפות ניתן כי גבולות, חסר המורה תפקיד כי הגורסות לכולנו מציעים המרואיינים עוד. לא שלנו(. העתיד דור )קרי, לתלמידים התורמת דיכוטומיה המבחינה בין משימות מתוגמלות המחייבות את המורה לבין משימות שאינן כאלה בתפקידן. לכאורה, דיכוטומיה היא מצב “טבעי“ בכל מקום עבודה, אך קשה לעיכול האם ההוראה. כמקצוע ואידאולוגי “נעלה“ “מוסרי“, במקצוע מדובר כאשר שבעתיים נובע מהפנמת ערכים קפיטליסטיים של תמורה בעבור השקעת מאמץ בעבודה? הדבר ייחודיותה את ומשמיטות ההוראה של המוסרי הבסיס את מרוקנות אלו עמדות האם בהשוואה למקצועות אחרים? האם ניתן להסכים לחלוקה מעין זו? או אולי בעצם, האם איננו יכולים לבטוח באלה העוסקים בהוראה, כי יעשו ויפעלו מעבר לנדרש מהם למען תפקידם? היקף את המגדירים ולתקנות לכללים מהיצמדות ויימנעו התלמידים פיתוח כי יאמץ אל חיקו את האתיקה הפרופסיונלית של ההוראה? את האין לנו אמון במורה

התשובות לשאלות אלו ואחרות, הנובעות ממחקר זה, אני משאיר לשיפוטו של הקורא.

35-64.indd 58 6/7/07 9:23:57 AM


השלכות מעשיות ומחקריות על מערכת החינוךלמרות מוגבלותו של מחקר איכותני ביכולת ההכללה, תפיסת תפקידו של המורה ככולל משימות כגון: העברת ידע, הערכת הישגי תלמידים, תורנויות בהפסקות וכדומה, יש לה השפעות על מדיניות חינוכית ועל רפורמות חינוכיות כדוגמת ועדת דברת. כאשר מרבית לתלמידים סיוע הוראה, בדרכי גיוון שינויים, וביצוע ייזום תופסים אינם המרואיינים דעתו בשיקול התלוי כחלק אלא המורה בתפקיד מחייב כחלק בזה וכיוצא ולעמיתים ובהחלטתו, הרי כל רפורמה חינוכית חייבת להתחיל בהטמעת הגדרה מחדש של תפקיד המורה, כך שיכלול משימות רבות הנתפסות כיום כלא מחייבות את העוסקים במקצוע למידה או בקבוצות למידה הוראה, דרכי גיוון המעודדות רפורמות למשל, ההוראה. יחידנית, עשויות להיכשל בשלב הטמעתן בבתי ספר ולו בשל תפיסתם של המורים, כי מחויבותם הבסיסית היא להעביר ידע בצורה הבסיסית ביותר - הוראה פרונטלית, וכל צריכה חינוכית רפורמה כל זה מעין במצב אותם. מחייב אינו ההוראה בשיטות שינוי לכלול השתלמויות מכינות, אשר יעסקו במשימות הרשמיות והמוסריות שבתפקיד המורה. עם זאת, ללא שינוי מבנה השכר של המורה ומתן תמורה כספית הולמת עבור הכללתן של משימות נוספות תחת הגדרתו הרשמית של תפקיד המורה, יקשה על מתכנני הרפורמה

החינוכית ליישמה בבתי הספר כהלכה. המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים הבודדים בעולם שעסקו בהתנהגות אזרחית של מורים. בשל היותו מחקר אקספלורטיבי הוא מניח את היסודות למחקרי המשך שיעמיקו את הבנתנו על אודות מרכיבי התופעה, שכיחותה והמשתנים המתקשרים אליה. מחקר עתידי נדרש על מנת לבחון את הקשרים בין המרכיבים השונים של התופעה תוך שימוש בניתוח גורמים כדי להבחין בין המרכיבים ולבדוק את מידת תקפותם. בנוסף לכך, יש מקום לקשור בין מרכיבי של אזרחית התנהגות של להופעתה המרואיינים שזיהו הגורמים לבין השונים התופעה מורים בבית הספר. מומלץ כי מחקר עתידי יבדוק את עוצמת הקשר בין הגורמים השונים שזיהינו לבין התנהגותם האזרחית של מורים. ראוי לבדוק, למשל, מהי עוצמת ההשפעה של תחושת שליחות חינוכית על הופעתה של התנהגות אזרחית של מורים, או מהי מידת

השפעתו של משוב מצד המנהל על אחד מהמרכיבים של התנהגות זו.

ביבליוגרפיהאופלטקה, י‘ )2002(. התפיסות וההתנהגויות השיווקיות של מנהלי בתי ספר: המקרה של

העיר תל אביב. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 26, 122-93.

ארז, ר‘ )2003(. מדריך לזכויות המורה. תל-אביב: ארגון המורים העל-יסודיים.

וולונטרית התנהגות של אפיונה בארגון: טובה אזרחית התנהגות .)1999( ע‘ ויגודה, בעבודה וגורמים המשפיעים עליה. מגמות, ל“ט)4(, 561-535.

35-64.indd 59 6/7/07 9:23:58 AM


ו‘. מיוחד חוזר רענון. - הספר בבית התפקידים נושאי .)1994( הכללי המנהל חוזר ירושלים: משרד החינוך והתרבות.

Allen, T. D., Barnard, S., Rush, M. C., & Russell, J. E. A. (2000). Ratings of organizational citizenship behavior: Does the source make a difference? Human Resource Management Review, 10(1), 97-114.

Bogler, R., & Somech, A. (2004). Influence of teacher empowerment on teachers' organizational commitment, professional commitment and organizational citizenship behaviour in schools. Teaching and Teacher Education, 20(3), 277-289.

Bogler, R., & Somech, A. (2005). Organizational citizenship behaviour in school: How does it relate to participation in decision-making? Journal of Educational Administration, 43(5), 420-438.

Bolino, M. C. (1999). Citizenship and impression management: Good soldiers or good actors. Academy of Management Review, 24(1), 82-98.

Bruner, J. (1986). Actual minds, possible worlds. Cal.: Harvard University Press.Chhokar, J. S., Zhuplev, A., Fok, L. Y., & Hatman, S. J. (2001). The impact

of culture on equity sensitivity perceptions and organizational citizenship behavior: A five-country study. International Journal of Value-Based Management, 14(1), 79-98.

Christ, O., Van Dick, R., Wagner, U., & Stellmacher, J. (2003). When teachers go the extra mile: Foci or organizational identification as determinants of different forms of organizational citizenship behavior among schoolteachers. British Journal of Educational Psychology, 73(3), 329-341.

Cuban, L. (2003). Why is it so hard to get good schools? New York: Teacher College Press.

Darling-Hammond, L., & Cobb, V. L. (1996). The changing context of teacher education. In: F. B. Murray (Ed.), The teacher educator's handbook (pp. 15-59). San Francisco: Jossey-Bass.

Day, C. (1999). Developing teachers: The challenges of lifelong learning. London: Falmer Press.

Diefendorff, J. M., Brown, D. J., Kamin, A. M., & Lord, R. G. (2002). Examining the roles of job involvement and work centrality in predicting organizational citizenship behaviors and job performance. Journal of Organizational Behavior, 23(1), 93-108.

35-64.indd 60 6/7/07 9:23:59 AM


Dipola, M., & Tschannen-Moran, M. (2001). Organizational citizenship behavior in schools and its relationship to school climate. Journal of School Leadership, 11, 424-445.

Frost, P. J., Dutton, J. E., Worline, M. C., & Wilson, A. (2000). Narratives of compassion in organizations. In: S. Fineman (Ed.), Emotion in organizations (pp. 25-45). London: Sage Publications.

Glaser, G., & Strauss, A. (1967). The discovery of grounded theory. Chicago: Aldine.

Graham, J. W. (1989). Organizational citizenship behavior. Employee Responsibilities and Rights Journal, 4, 249-270.

Graham, J. W. (1991). An essay on organizational citizenship behavior. Employee Responsibilities and Rights Journal, 6, 232-248.

Graham, J. W. (2000). Promoting civic virtue organizational citizenship behavior: Contemporary questions rooted in classical quandaries from political philosophy. Human Resource Management Review, 10(1), 61-77.

Hargreaves, A. (1994). Changing teachers, changing times: Teachers' work and culture in the post modern age. London: Cassell.

Hargreaves, A. (2000). Mixed emotions: Teachers' perceptions of their interactions with students. Teacher and Teacher Education, 16, 811-826.

Jackson, P. W. (1986). The practice of teaching. New York: Teachers College Press.

Kidder, D. L. (2002). The influence of gender on the performance of organizational citizenship behaviors. Journal of Management, 28(5), 629-648.

Kidder, D. L., & McLean Parks, J. (2001). The good soldier: Who is s(he)? Journal of Organizational Behaviour, 22, 939-959.

Kidwell, R. E., Mossholder, K. W., & Bennett, N. (1997). Cohesiveness and organizational citizenship behavior: A multilevel analysis using work groups and individuals. Journal of Management, 23(6), 775-793.

Kram, K. (1983). Phases in the mentor relationship. Academy of Management Journal, 26, 608-625.

MacKenzie, S. B., Podsakoff, P. M., & Fetter, R. (1993). The impact of organizational citizenship behavior on evaluations of sales performance. Journal of Marketing, 57, 123-150.

35-64.indd 61 6/7/07 9:24:00 AM


Marshall, C., & Rossman, G. (1995). Designing qualitative research. Thousand Oaks, Cal.: Sage Publications.

Moorman, R. H., & Blakely, G. L. (1995). Individualism-collectivism as an individual difference predictor of organizational citizenship behavior. Journal of Organizational Behavior, 16(2), 127-142.

Motowidlo, S. J. (2000). Some basic issues related to contextual performance and organizational citizenship behaviour in human resource management. Human Resource Management Review, 10(1), 115-126.

Murray, F. B. (1996). Beyond natural teaching: The case for professional education. In: F. B. Murray (Ed.), The teacher educator's handbook (pp. 3-13). San Francisco: Jossey-Bass.

Nias, J. (1999). Primary teaching as a culture of care. In: J. Prosser (Ed.), School Culture (pp. 66-81). London: Paul Chapman.

Oplatka, I. (2004). The components of "organizational citizenship behavior" among schoolteachers. Jerusalem: The German-Israel Foundation.

Oplatka, I. (2005). Imposed school change and women teachers' self-renewal: A new insight on successful implementation of changes in schools. School Leadership and Management, 25(2), 171-190.

Oplatka, I., Hemsley-Brown, J., Foskett, N. H. (2002). The voice of teachers in marketing their school: Personal perspectives in competitive environments. School Leadership and Management, 22(2), 177-196.

Organ, D. W. (1988). Organizational citizenship behavior: The good solider syndrome. Lexington, Mass.: Lexington Books.

Organ, D. W. (1990). The motivational basis of organizational citizenship behavior. In: L. L. Cummings & B. M. Staw (Eds.), Research in organizational behavior (vol. 12, pp. 43-72). Greenwich: JAI Press.

Organ, D. W. (1997). Organizational citizenship behavior: It's construct clean-up time. Human Performance, 10, 85-97.

Organ, D. W., & Ryan, K. (1995). A meta-analytic review of attitudinal and dispositional predictors of organizational citizenship behavior. Personnel Psychology, 48, 775-802.

Paine, J. B., & Organ, D. W. (2000). The cultural matrix of organizational citizenship behavior: Some preliminary conceptual and empirical observations. Human Resource Management Review, 10(1), 45-59.

35-64.indd 62 6/7/07 9:24:01 AM


Paton, M. Q. (2002). Qualitative research and evaluation method. Newbury Park: Sage Publications.

Pearson, A. T. (1989). The teacher: Theory and practice in teacher education. New York: Routledge.

Podsakoff, P. M., MacKenzie, S. B., Paine, J. B., & Bachrach, D. G. (2000). Organizational citizenship behaviors: A critical review of the theoretical and empirical literature and suggestions for future research. Journal of Management, 26(3), 513-563.

Pollard, A. (1987). Primary school teachers and their colleagues. In: S. Delamont (Ed.), The primary school teacher (pp. 100-119). London: The Falmer Press.

Ryan, J. J. (2002). Work values and organizational citizenship behaviors: Values that work for employees and organizations. Journal of Business and Psychology, 17(1), 123-132.

Schnake, M. (1991). Organizational citizenship: A review, proposed model, and research agenda. Human relations, 44(7), 735-759.

Shulman, L. (1987). Knowledge and teaching: Foundations of the new reform. Harvard Educational Review, 57(1), 1-22.

Spector, P. E., & Fox, S. (2002). An emotion-centered model of voluntary work behavior: Some parallels between counterproductive work behavior and organizational citizenship behavior. Human Resource Management Review, 12(2), 269-292.

Socket, H. (1993). The moral base for teacher professionalism. New York: Teachers College Press.

Somech, A., & Drach-Zahavy, A. (2000). Understanding extra-role behavior in schools: The relationships between job satisfaction, sense of efficacy and teachers' extra-role behavior. Teaching and Teacher Education, 16, 649-659.

Stamper, C. L., & Van Dyne, L. (2003). Organizational citizenship: A comparison between part-time and full-time service employees. The Cornell Hotel and Restaurant Administration Quarterly, 44(1), 33-42.

Tompson, H. B., & Werner, J. M. (1997). The impact of role conflict/facilitation on core and discretionary behaviors: Testing a mediated model. Journal of Management, 23(4), 583-601.

35-64.indd 63 6/7/07 9:24:02 AM


Turnipseed, D. L. (2002). Are good soldiers good?: Exploring the link between organization citizenship behavior and personal ethics. Journal of Business Research, 55(1), 1-15.

Van Dyne, L., Cummings, L. L., & McLean Parks, J. (1995). Extra-role behaviors: In pursuit of construct and definitional clarity (A bridge over muddied waters). In: L. L. Cummings & B. M. Staw (Eds.), Research in Organizational Behavior, 19, 215-285.

Van Dyne, L. Graham, J., & Dienesch, R. (1994). Organizational citizenship behavior: Construct redefinition, measurement and validation. Academy of Management, 37, 765-802.

Wayne, S. J., Shore, L. M., & Liden, R. C. (1997). Perceived organizational support and leader-member exchange: A social exchange perspective. Academy of Management Journal, 40, 82-111.

Wong, Y. T., Ngo, H. Y., & Wong, C. S. (2003). Antecedents and outcomes of employees' trust in Chinese joint ventures. Asia Pacific Journal of Management, 20, 481-499.

35-64.indd 64 6/7/07 9:24:02 AM

:לארשיב םירומ ברקב תינוגרא-תיחרזא תוגהנתה...

Documents