ת ו ל ש מ מ ו ב ט ק פ - ה ה ד ר כ ת של ה ו ש ד «יג?**ית ח

נ מאו

י ק צ י נ מ ו ו ר י א זי״ו ל

א ו ב . מ א

ים שונים, ם וכלכלי י ת משטרים חברתי ת בעלו ו נ לך וגדל של היחסים בין מדי הקפם ההו. בין מוסדות מי ו לאו נ ברת על שינוי המוסדית של המשפט הבי ו ג לכת ו משפיע בצורה הוגת בשינוי מהותן פי ת המאו ו ח ת פ ת ברת ה ת העו מי לאו נ ק ההכרה הבי פ א ס ל ת ל ל ל כ אלה נ­ ת היסו ו ל הבעי ת מצורותיה. על הדיון בפיובלמטייקה זו תקל ודא־ הבהרתן ש של אחדו

ת במוסד ההכרה הבינלאומית• רו ות הקשו די

­ נ י ב קה ה : הפרקטי ר י כ ת כאן ה־א, מ* יכול להוות גוף מ ר ר ו ע ת מ ה ה נ השאלה הראשוה מ ת ך כי המדינה היא היא הגוף המכיר, וההכרה או אי ההכרה נ לאומית משיבה על כת המגדירה מי לאו נ ורמה בי ו על מדינה, יש לציין כי אין בנמצא נ תה הפנימית. בדברנ לסמכוש במושג ״מדינה״, אך אין הוא מגדירו *. מ ת ש ו מ לותי מושג זה. המשפט הבינלאומי בפעות: א. טריטוריה דו סו ב משלשה י כ ר ו ת כי המושג ״מדינה״ מ ד מ ל ת מ מי לאו נ קה הבי הפרקטית ו י ו לה סמכ ע בטריטוריה זו: ג. ממשלה המפעי ב : ב. אובלוסיה היושבת ק ת ר ד ג ו מת מונטבידיאו דש: ת 1933 בדבר חובותיהן נות באשר לטריטוריה זו. אמנ ו ות עלי י נ שלטוים יהס־ם לת לקי כו וזכויותיהן של מדינות, מצביעה על קיומו של יסוד רביעי והלא: י

. ת ג ות אחרו נ עם מדי

. - o (ל המשפט הבינלאומי ש ^ s u M נה להיות נושא ת המדי כ פ ו מייד עם כינונה, הית אחרות קשורה בהכרה בינלאומית, אשר נ ם יהסיה עש מדי נה בתחו לותה של המדי פעייקה נה המענ ה של מדי ת ט ל ח ם וקיומם של ״חסים בין מדינות. ה נ ו נ פרושה הצהרה על כו י נטרסים החיוניים שלה. הדבר בא לביטו ל מהצורך להגן על האי ל ת בדרך כ ע ב ו הכרה נב חכמי ר ק נה המכירה לבין המדינה בה מכירים. ב בקיום יחסים מתאימים בין המדי

1 נתוח מעבין של הדגמות רחדשות בגישה יח^ר המשסם הבינלאומי ניתן למצוא בלא-ר של» tht Riuily.R A Fa)k. New Approaihcs t •׳f Inf trnntron:!) Law (61) 1967־.

.American J o u r n a l nf I n t e r n a t i o n a l L a n ; 477 international l.aw Commission 2 ראתה כמיותר את הצורך להגדיר את המושב ״מדינה׳־ והחליטה להשתמש בו ״במוכן המקובל כפרלשיקה הבינלאומית׳/ ראה c.A/CN.4/SR.?6׳«0,

p. 7 j ראה: הסעיף הראשין של אמנת מינסבידאו !1933) בדבר חובותיהן וזכויותיהן של מדינות, אמנה שנחתמה על ידי ארה״ב ומדינית אחדות של אמריקה הלאשינית. בשעת לכוח International Lmw Commission'a בדבר הגדרת המושג ״מדינה״, נדחו הנסיעות להוסיף

להגדרה יסוד רביעי זה.

380

3מק>יות חדשות של חכרה דה־פקטו בממשלות

ת *. בהקשר ו נ ת במדי מי לאו נ י ה הב ר כ ה ת באשר ל קי דעו לו מי קיימים חי לאו נ ט הבי פ ש מ הת ע ב ו ק ת (constitutive theory) ה בי טי טו נסטי ה הקו רי « : א. התאו ת ו י ר ו א ימות שתי ת זה קיל הכרה. רק בדרך ש מי אך ו לאו נ ט הבי פ ש מ ושא (subject) של ה ת לנ ו פכ ת הו ו נ י מדי כה נ ת המדי כ פ ו ה ה נ ו נ ע כ ג ר י ב ת כ ע ב ו ק ת (declaratory theory) ה י ב י ט ר ל ק ה ד רי ב. תאות י ל מ ר ו ה פ ר כ ק ה ר . ן ו אם כ . אקט ההכרה הנ נלאומי ושא (subject) של המשפט הבי לנ

בדה קיימת. בעו

ה ק י ט ק ר ת. פ בי ה הדקלרטי רי ל אימוץ התאו ל ע ל ת בדרך כ ד מ ל ת מ מי לאו נ הפרקטיקה הביה או נ ק הכרה למדי י ת להענ י ט פ ש בה מ רים בחו ל העובדה, כי אין מכי עה גם ע זו מצבים י נה המכירה. דנ ל המדי ה החופשי ש נ א מרצו ו ב ן ת י ההחלטה בענ , ו ה כלשהי ל ש מ מ לו נ מי אי לאו נ ט הבי פ ש מ ה ת, משום ש נלאומי ם ההכרה הבי ו ח ת ב וקא ש ה דו ק י ט ק ר פ ו ב נ אה ק י ט ק ר פ ם ע״י ה צבי ה מעו ל ת א ו נ ו ת ההכרה. עקר ו נ ו ת כלשהן באשר לעקר רמו ו ע נ ב ו ק

רתה וסוגה של ההכרה. ם צו י מנ ם נ ל ל כ ב ת בלבד, ו מי לאו נ י הב

: ם י כ ר י ד ת ש א ב ו ב נה, ויכולה ל ל הכרה במדי ים מהווה דרך ש ת יחסים דיפלומטי ר י ש קים רת יחסים דיפלומטי א (implied). קשי ל ל כ ה מ ר כ ה רה ישירה (expressed) או כ בצוא ל ל כ ה מ ר כ ה נה החדשה. ה ה במדי ת ר כ ל ה נה ע ם מדי ע ט ל הצהרה מ ישירים באה בדרך שר ב ד . ה ת כלשהן ר הצהרו י להצהי ל ב נה אחרת, מ ת יחסים עם מדי נ נ ו כ ה מ נ באה כאשר מדירה ה המכי נ ־צדדי בין המדי רמלית על הסכם דו מה פו : ע״י חתי ת ו נ ו ם ש יכול לבוא בדרכיה נ כרת ע״י המדי נה המו לרי למדי סו נ ; ע״י מתן exequatur קו ת ר כ ו מ ה ה נ לבין המדי

כר ״. ד המו צ ר ל חה במוי׳מ בין הצד המכי ; או ע״י פתי ה ר י כ מ הן איפוא בין שני נלאומית. יש להבחי קה הבי סוגי ההכרה עוצבו אף הם ע״י הפרקטירה הינד. הכרה מלאה, הכרה ו י . ההכרה דה־ רה והכרה דה־פקטו ו י : הכרה דה־ ה ר כ סוגי היתן ה נ נ מ ת מ י מנ ו להכרה ז ט ק פ ־ ה ת ההכרה ד ב ש ח ת זאת, נ מ ו ע . ל 7 ם י ג ו ס ה אין נ נ מ מנה ם מדי ן יחסים ע נ ת לכו נ י נ ו ע נה אשר מ ת מדי ש מ ת ש ג זה של ההכרה מ לסגת. בסוורה. קיים קשר בין ה דה־י ר כ ה ת הקשורה ב ו י ליטול על עצמה את האחרי ל ב אחרת, מי ל ב קמה מ ה שהו ש ד ה ח נ ; אי אפשר להכיר במדי ה ל ש מ מ ן ההכרה ב ה לבי נ י ההכרה במדה זו ר כ ת ה ב ש ח , נ נה החדשה 8 ה של המדי ת ל ש מ מ ר בממשלתה. אולם אם מכירים ב י להכ

. p , 1948H. Lauterpacht. Recognition i n h u e r n a t i o n a l L a w , Cambridge 4 .26-36ראה 5 נתן פינברג, הכרה במשפט הבינלאומי, האנציקלופדיה העברית, ירושלים תש״ך, (ס׳׳ח, י״ד,

.(e.p. 426-427 Oppenheim-Lauterpacht, I n t e r n a t i o n a l L a w , 8th ed., 1955, p. 148; Lauterpacht . ראה 6:op.clt., p.. 383-387; Chen-Ti-chiang, The I n t e r n a t i o n a l L a w of Recognition, London 1951, p. 280; J.O.Starke, A n I n t r o d u c t i o n to I n t e r n a t i o n a l L a w , London,

.1967, p. 132 ד בצורה זו מנוסחת ההכרה דה־יורה בסעיף השמיני של אמנת מונטבידאו (1933) בדבר

זכויותיהן וחובותיהן של מדינות. 8 בצורה זו הוכרה מדינת ישראל. ב־14.5.1948 הצהיר הנשיא שרומן: ׳׳ממשלת ארה׳׳ב מכירה בממשלה הזמנית כגוף השליט דה־פקטו של מדינת ישראל״. ההכרה דה־יורה באה בינואר

and US. Depart) 1948(673 .18: -ראה U S . Department of State Bulletin, p. 1949 25, Jan. 29th 1949 .ה הכירה דד׳־פקסי בממ־ י ל ג נ א . ment of State Wireless Bulletin No

P.M.Brown,The :שלת ישראל ב*29.2.1949 וההכרה דה־יורה באה ב־4.1950.ד2. ראה (1948) 42. A m e r i c a n J o u r n a l of I n t e r n a t i o n a l Law.recognition of Israel

381

מאמרים

ם רואה ת ו דות א ת היסו ש ו ל ש ה אחד מ נ ה ה . כי הרי ממשל ה 6 נ ה המדי ת ו א ת גם ל ס ח י ת מ כה — הן ת פ ל ח דרך ה ה ו ב כ ר ם מדינה, אף כי מסגרתה, ה בי מי כמרכי לאו נ המשפט הבי

. ו ה ° נ ל כל מדי ות ש מי י ותיה הפנ בעיה צי ז ורמלי ב בנ וה היא גורם חשו תה הקודמת, עדיין מהו ה את משמעו ד ב אף כי ההכרה או נ י אי ם כ נה או ממשלה חדשה, א ר במדי ב להכי ל היחסים הבינלאומיים. מכאן, שסרו שים, משפיע השפעה ים הבינלאומי ת בחי ת ממשי ו ל י ע פן יעיל פ ה באו נ מ ע מ ו יכול למנ

. י ת 1 ו נ תה ביחסים בין המדי או ת על יצירת אוירה נ לי שליHcrsch Lauterpacht, Recognition in ל ספרו של ו ע ו ־ Wilfred Jenks בדברה נ י התיזה העיקרית של Lauterpachr היא שההכרה ה international Law ״ מציין כת יסודית לקיום ו ע מ ש ת מ ל ע ה ב ט משפטי ולא פוליטי. תפישה כזו של מושג זה הנ ק א

ן החוק. שלטוקה של אי־ההכרה. ו לבין הפרקטי ט ק פ ־ ה Jenks מדגיש היטב את הקשר בין ההכרה דסר־ ותה ביטוי לחו ־ההכרה, בהי י אי 1 כ ־ ו של לאוטרפכטי ת פ ק ש ת ה ט א ט הוא מצנה ת, אי ה משפטי נ י ח ב ת והן מ סרי ה מו נ י ח ב נה הן מ ל המשטר במדי ם אופיו ש ה ע מ ל ש הם בינלאומיים. כי רר סבו י לעו ל ב בי מ ר אמצעי לחץ אפקטי רך זמן בתו ש לאו מ ש לה ל כו יה א ל ר הכרה בלתי מ ו ת ד ב ש , א ־ההכרה יש דמיון להכרה ךה־פקטו ה זו של אי נקצי בפוץ ב בו א צ ב החדש, מ צ מ ה עם ה מ ל ש ־ההכרה, ביטוי לאי ה ה כאי לה להיות, כמו כו ירה ת גם צו ו לה להי כו , י ה דה־פקטו ר כ ה ורה. אי־ההכרה, בדומה ל ר דה־י ם להכי י כנ מוטרפכט ל לאו ה זו ש ר ב ס ה בה אין רוצים להכיר. ל של מ נה או מ ד מדי ג ת נ ו קצי ת סנ ל ט ל ה ש, קיימת ובהר להלן י שי , שכן, כפ ט הבינלאומי פ ש מ ותר ב ת בי י אל ת אקטו ת משמעו ע ד ו נקה ־הכרה. בפרקטי ף לאי י ל ח ת ו כ ט ק פ ־ ה ש בהכרה ד מ ת ש ה ת ל מי לאו נ י קה הב ה בפרקטי מ ג מים בין ות של מגמה זו, היינו — קיום יחסים דיפלומטי פי רות ספצי ת אף צו ו ט ל ב ת זו מומה של צורת הכרה גמה לקי . דו ת זו בזו רק דה־פקטו רו ת אף על פי שהן מכי ו ל ש מ מת רחי יה המז ן גרמנ , מעידים היחסים שבי ת באורח מסורתי ל ב ו ק מ נה מהצורה ה כזו, השוס ג זה קיימים ג קה ואסיה. יחסים מסו ת אפרי ת מארצו ב ואחדו ר ת ע ו נ ד, מדי לנ נ ן פי לבי

ן הודו ואינדונזיה. יטנאם לבי בין צפון ודרום ו

פה ימת גם בתקו , היתה קי ים דה־פקטו ת כזו, של יחסים דיפלומטי פי צורה ספציה דה־ נ ם הכירו במדי ר ת ט ו ד ח ת א ו ל ש מ ת ישראל, כאשר מ נ י ד ם מ ו ה אחרי ק נ הראשוש בהכרה דה־ מ ת ש ה ת ל ת גם הצעו עו פי ים מו נלאומי ה ביחסים הבי ת הדנ ו ר פ ס יורה. ביצג את רצון האומה ת מלי ק ס ו ה פ ת ו ג ה נ ת ב ה ק ה ״אשר ע ל ש מ ה על מ קצי ר סנ סקטו בתוה ו בסנקצי ט ק פ ר ד ש גם בהכרה ד מ ת ש ה ל פרופסור Fenwick, ניתן ל החופשית״. לדעתו שרה נה המכי ורה, והמדי ה הכרה דה־י ל ש מ מ ה ל נ ת י ת: אם נ ה כלשהי. במלים אחרו ל ש מ על מ

9 בדרד כלל בתחום ההכרה בממשלות שולטים אותם העקרונות כמו בתחום ההכרה במדינות., p a r t II, Recognition of Governments, . ראה :Lauterpacht, op. e i l 1 0

p. Ph. C. Jessup. A M קובע בספרו, כי אי־ o d e r n L a w of Nations, New-York, 1950, 57 11 ההכרה הפכה לנשק פוליטי, בו משתמשים על מנח לכפות על מדינה חדשה ייתורים לטובת

המדינה ממנה תבוא ההכרה•C W. Jenks. Mersch Lauterpacht, The Scholar as a Prophet, B r i t i s h Year Book 12

.of I n t e r n a t i o n a l law (1960), vol. XXXV/, 36,42 .Lauterpacht, Recognition i n I n t e r n a t i o n a l L a w , Cambridge 1947 13

.Lauterpacht, op. cit., p. 348 14

382

ח דה־פקטו בממשלות י כ פונקציות חדשות של ה

רה קודם. ה הכי ה ב ל ש מ מ ־הכרה ב ז על אי ה להכרי ה זו, אין ל ת ר כ ה ר בה מ ו ת לחז נ י נ ו ע מקה ס בפרקטי ס ב ת ן ת . אם אכ ו ״ ט ק ם ־ ה ה ד ה דה־יורד. להכרה ב ת ר כ ת ה ף א י ל ח ה אם ת די לר ב ד , יאפשר ה ה דה־פקטו ר כ ה נקציה חדשה ל ת הנטיה הזו, היינו, מתן פו י מ ו א ל נ י ב הה, ואם יתנ ר נ ב כ רה ש ו י ה דה־ ר כ ל ה ט ב ל לחצים, אם בדרך של איום ל ת ש ו נ ת שו רו צוורה) ה (דה־י א ל ה מ ר כ ה ) ל ה (דה־פקטו א ל י מ ת ל ה ב ר כ ה ר מ ב ע מ ת ה י י ך של התנ ר ד בג ת בדרו רו ת הקשו ו י ע ב סף של ה ו ן הנ כ ר יביא בהכרח לסבו ב ד נות. ה ת שו י דרישו לו במיסד וחדרו למו ה י נים ז י ב ענ צ מ ה מ א צ ו ת ורה. כ ו והכרה דה־י ט ק פ ־ ה ה להכרה ד ר כ ה הח ו ת ו פ נ י ועדה לשרת, דהי תם נ ת או ו נ ו ר ק ע ה ת יסודות שירחיקוה מ מי לאו נ י ההכרה הב

. נלאומי ר הבי ים במישו לה והיתסים הדיפלומטי ף הפעו ו ת ל ש ש

ה ר כ ה ד ה ס ו ת מ ל ע פ ה ת ב ו ח ת פ ת ה : ה ח ר כ ה ב. דרוג ה

ת ו ל ש מ ה מ ה ב פ ו ק ת ו והכרה דה־יורה, הוא ב ט ק פ ־ ה ה להכרה ד ר כ ה ! ה ל דרו רו ש מקות ת א ו ל ע ה ת (Divine right). ההצהרה באה כדי ל הי ת אלו כו ת בז ו על הצהירו כי הן פור ש ת. היו אם כן שליטים "de jure divino״ ושליטים א האוטוריטה של אותן הממשלוט י ו לשל י ד ג ב ע״י מתנ ש ח נ ול, ש ל קרומו ש מ ן זה שייך ל ג אחרו ״. לסו שלטו ״דה־פקטוה ת י ן, ה ת נפוליאו פ ו ק ת . ההל מ י י ה ר ו י ־ ה ט דה״פקטו ולא ד ינו לשלי , דהי י חוקי ת ל בIllegitimate) ת קי ת בלתי חו ל ש מ מ ה משפטית, כ נ י ח ב ״ נחשבת, מ ו ט ק פ ־ ה ״ממשלה ד

•(government ד הדיכוי ג י נ נ ק המהפכ ב א מ ה צאה מ ת כתו מי לאו נ ר הופיעו בזירה הבי ש ת א ו ל ש מ מת לדרג את ההכרה להכרה ת את האפשרו ת ממשלו ר כ ם ה לתן בתחו ו בפעו ל ל , ש הפאודליVan Buren י קנ תן שר החוץ האמרי ת בהוראה שנ פ ק ת ש . מגמה זו מ ורה ״ י ו ודה־ ט ק פ ־ ה דל גע לנו, אין כ ו — ״ככל שהדבר נ ה י ב מ ו ל ו ק ל ארה׳יב ב ב־Mooren 9.6.1829, צירה שת ו ב ר ע ת ה ן אי ה ס על עקרו ס ב ת ה . ב ״ *׳ ה ר מ ־ ה ו וממשלה ד ט ק פ י ה לה ד ל בין ממש ד הבי ביחס ת 1823, כ נ ש אמר בהצהרת Monroe מ ת אחרות, נ ו נ בעגיניהן הפנימיים של מדי־ ה ׳ב ״לממשלה ד חם ארה׳ ה עם ספרד, תתי מ ח ל מ ה צאה מ ת שקמו כתו ת החדשו ו נ למדי

ח עמה יחסי ידידות׳׳ *י. ת פ ת לה חוקית״ וכן ״ ל ממש א ו כ ט ק פיה במאה מי — מצו לאו נ ת המשפט הבי נ י ח ב ו מ ט ק פ ־ ה ה של ההכרה ד ת ו ח ת פ ת ת ה י ש א רא ה ״למצו י הבעי נ ה בפ ר כ ה ם ה ת בתחו טי ות הברי י נ ה עמדה המדי פ ו ק תה ת ה־19. באוית. ההכרה דה־ נ ל אמריקה הלאטי ת ש ת החדשו ו נ חס למדי ה מתאימה״ בי ר כ ת ה ח ס ו נת ו ע י ב ת ה לא הכרה ב ת הכרה מתאימה״, כיוון שאין ב ח ס ו נ תה ״ פקטו יכלה להווה אור שאושר ע״י כי ן הקודם. בתז יות הריבו ה בזכו ר כ ת, ולא ה ת לעצמאו ו ש ד ח ת ה ו נ המדי: ת י נ י ט א ל ה ה ק י ר מ ת א ת 1822 פורטו שלשה סוגי הכרה ביחס לארצו נ ש יה ב ת בריטנ ל ש מ מיות היציגים ותר בזכו ת י י רמל ה פו ר כ ; ב. ה ל י ע באה ל ת שהו ו ע מ ש מ ו ב ט ק פ ־ ה א. הכרה ד

C G . Fenwick, Recognition de facto-in reverse gear (1964) 58, A m e r i c a n J o u r n a l 15 .of I n t e r n a t i o n a l L a w , 966

.E. M. Borchard: D i p l o m a t i c Protection cf Citizens Abroad, 1928, p. 206 : 1 ראה 6 קובץ החוקים המקםיקאי SepuK-eda — 17 — קובע כי לראשונה השתמש במושג ״ההכרה דה־L a teoría y l a práctica del : (ינואר 1816) בקונגרס של ארה״ב, ראה Henry Clay םקטו״

j-econocimento de gobiernos, Mexico, 1954, p. 17 J . B. Moore, A Digest of I n t e r n a t i o n a l L a w . Washington 1909, Vol. I, p. 137 18 .Monroe's Message. December 2, 1823, Moore, op. cit., vol. VI, p. 403 : 1 ראה 9

383

מאמרים

ה זו נ ת המדינה. צורה אחרו ו א מ צ ע ינו הכרה ב רה דהי ו י ה דה־ ר כ ם; ג. ה י מטי פלו הדי. ת ״ דמו ו הקו ותי י ן הקודם לזכו י הריבו נ ת הדרך בפ ת א מ ס ו ח

ל והולך ד ג ו ה פ ק ה ם ההכרה, ב יה בתחו ה אז בריטנ ט ק נ ר את הצעדים ש י ב ס ה יתן ל נה ר כ ה או ל ם הבי י נטרסים המסחרי ת לשעבר. האי ו ת הספרדי נה לבין המושבו ר בי ח ס ל ה שר עמ ח ס ת הסכמי מ מ י ת ח א ב ט ב ת ת. הדבר ה תן הפוליטית של המושבו ו בעצמאו ט ק פ ־ ה דו מהצהרה כלשהי ע נ מ ם אלה נ ית. אולם, במקרי נ ת של אמריקה הלאטי ת החדשו הארצום ל ש ־ י ת ל ב ת אופיר! ה ה זו ברצון להדגיש א ע פ ו ר ת י ב ס ה יתן ל נלאומית. נ ר הכרה בי ב ד ב

. ־ ! ו ט ק פ ־ ה של ההכרה ד

ה ל ש מ מ ת ב מי לאו נ י ת ההכרה הב והג לדרג א צב הנ ה העשרים עו א מ ת ה בראשיו להכרה ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ר מ ב ע מ ת הכרה אחת לשניה, דהיינו, ה ר ו צ ר מ ב ע מ חדשה. ה, יתן למצוא, למשל קה חדשה זו נ י לפרקטי י אופי פוליטי. ביטו יעים בעל ורה, בא ממנ דה־ית נ ש ל Carranza ב ר נ ג ל ה ת ש י קנ י מקס ו ה ת ל ש מ מ ת ב ות אחרו נ ה של ארה״ב ומדי ת ר כ ה בת ו נ כו לם הביעה נ , או ד ״ ב ל ו ב ט ק פ ־ ה ת ד י נ ק ה המקסי ל ש מ מ ב הכירה ב ״ ה ר . א 915! ״ך אותם מתו נה — ו לם הראשו ת העו מ ח ל ם מ גים דיפלומטיים. עם תו להחליף עמה נציכוסלובקיה ת צ׳ ו ל ש מ י מ פ ל ו כ ט ק פ ־ ה מניעים פוליטיים — השתמשו באמצעי ההכרה דנלנד. כמו כן י פי פ ל ־ וכן כ ה • לטבי ה ו י נ » ליטה אסטו ת ו י ט ל ב ת ה ו צ ר א , ה « ן י ל ו פ ו

ן. ׳ ואזרבידג׳ 8 ה י נ מ ר , א ״ ה י ז ו ר ת ג ו ל ש מ ו מ ט ק פ ־ ה הוכרו דת כ פ ה ביטית אחרי מ סיה הסו ת רו ל ש מ מ א ביטויו ביחס ל ו ג ההכרה בא למל דרו

Ch. K . Webster. B r i t a i n and the Independan•(' of L a t i n - A m e r i c a , 1812- :.Tin 20 .1830. 1938, vol. II, p. 71

. I b i d e m , vol. I, p. 291-292 21 O. H. Hackworth: Digest of I n t e r n a t i o n a l L a w . Washington. 1940-1944. vol. I, 22

.p. 20O 23 ההכרה דה־יורה באה רק באוגוסט 1917. לעומת זאת הוסיפה אנגליה להכיר בממשלת

Carranza דה־סקטו בלבד. 24 בשנת 1918 הוכרו הועדים הבינלאומיים של פולין וצ׳מסלובקיה בממשלות דה־פקסו. כמן שהכרה זו באה לסני הכרת עצמאותן של מדינית פולין וצ׳כוסלובקיה, היא הובנה כהכרה בלאום הפולני והצ׳כי. פרופ׳ פ־ינברג קובע כי ניתן לראות בהצהרת בלפדר הכרה ביהודיםN. Feinberg, The Rccogni- : כבלאום וזאת בדומה להכרה שניתנה לפולנים ולצ׳כים. ראה tion oí the Jewish People in International Law. The Jewish Yearbook of I n t e r n a t -

, 1948, Jerusalem, 1949, p. 16.ioiml L a w ,M .Graham, T h e diplomatic recognition of the Border States, Barkley :25 ראה 1933-1941. סופר זה, אחרי שעשה אנליזה חוקית, תאר את יחם המעצמות אל הרפובליקות"a compromise between independence and nonindependence by accor- : הבלטיות כ ding de facto recognition to the baltic governments while denying status as legally

. L a t v i a p. constitued States to the nascent republics", 430-431 26 המדינות הללו הוכרו נם על ידי בריה׳׳מ. בשנים 40—1939 היו קרבן לתוקפנות סוביטית, למרות שחתמו עם בריה׳׳מ על הסכם אי־התקפה. (ליטה — בריד׳״מ 1926; לאטביה —

בריה׳׳מ 1932 ; אסטוניה — בריה׳׳מ 1932). 27 בתאריך 7.5.1920 חתמה רוסיה על הסכם שלום עם גרוזיה. בפברואר 1921 באה פלישה

סוביסית לארץ זו. 28 באמנה Serves — אמנה השלום הבלתי מאושר — הכירה טורקיה בארמניה הכרה דהייורה.

.G. H. Hackworth, op. cit.. vol. I, p. 222 :ראה

384

פונקציות חדשות של הכרה דח־פקטו בממשלות

סבר בכך, הדבר הו ת, ו ת רבו ו ל ש מ ו ע״י מ ט ק פ ־ ה ת הוכרה ד ביטי ה הםו ל ש מ מ <וו?טובר. הת ב ר ס ות, היא מ י נ ת השלטו ו קצי נ א הפו ת מלו ת א ע צ ב ת מ טי בי סיה הסו ת רו ל ש מ ־:אם כי מה תי בו ת חו ת לשלם א ב ר ס נה היא מ בראש וראשו ת ו ו מי לאו נ ה הבי תי ו י בו ^עמוד בהתחית טי בי ת רוסיה הסו ל ש מ כתה מ נה, לא ז ו ע שבים אחרי כנ ב ר ה הקודמת. א ל ש מ מ ללי היה, אשר ל זה גרמנ ל כ וצאת מ י ) . ״ י ה ש ל ת כ י פ ו ר י א י ב ר ע נה מ רה מידי מדי ו י להברה דה־ב ר י למשקל ה . ביטו ( 3 0 ה ר ו י ־ ה ה להכיר ברוסיה הםוביטית הכרה ד נ מ א יבה ב התחית ו נ ק למדי י ותה להענ נ כו ת נ ו לה להי כו רה י ו י ת להכרה דה־ טי בי סיה הסו שייחסה רוה על הכרה ר ו מ ת ת (nation clause־favoured־most) ב פ ד ע ו ה מ נ ל מדי ד ש מ ע ימות מ מסו

ים •3. ך פרק זמן מסו א תו ו ב דה־יורה, באם זו ת

זכרו ת שהו ו נ ג בהכרה לגבי המדי גבל הדרו ת העולם, לא הו ו מ ח ל ה שבין שתי מ פ ו ק ת בה ר כ ה ב ו ו ט ק פ ־ ה ן בהכרה ד גי ה לסרו גלי ה אנ ש מ ת ש יעים פוליטיים ה ל בלבד. בשל מנ לעית י קנ י בל ו כלפי הממשלה הרפ ת 1936, ו נ ש מלך איטליה ב סר אטיופיה ו י קי פ ל רה כ ו י דה־וצרות לם השניה, בשל הו ת העו מ ח ל ת 1939. אחרי מ נ ש קו בספרד ב רל פרנ נ ת הג ל ש מ מ וג ב בדרו ח ר ם המקשים על שמוש נ אי ם עוינים, נוצרו תנ י ים־צבאי ליטי י גושים פו שנת העולם, הוכרו מ ח ל ת שקמו אחרי מ ות החדשו נ ההכרה כאמצעי לחץ פוליטי. מבין המדית ואלג׳יר. י נ יטנאם הצפו נזיה, ו .אינדו , , ירדן ״ ל א ר ש ת י ת אחרו ו נ י מדי ד י ־ ו על ט ק פ ־ ה ד

ורה. ת זכו להכרה דה־י ות החדשו נ כמעט כל שאר המדי

ו ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ל ה ת ש י ט פ ש מ ה ה ת ו ה ת מ ו ו י ג. ע

ג ם פוליטיים עם דרו אי כת תנ ב כרי ק ת מראה, כי ע מי לאו נ י ג ההכרה הב ת בדרו ו ח ת פ ת ה הת ג ר ד ו מ ת ההכרה ה א ל מ ה אותה מ נקצי . הפו והג זה לאמצעי לחץ פוליטי ההכרה, הפך נ

. רה המשפטי של ההכרה דה־פקטו ה תוצאה של עיוות אופיני במקו הנת אזרחים, ו מ ח ל ות או מ י ב התקוממו ק ם הנוצרים ע רה בדרך כלל במצבי ותה קשו בהים בגוף רי י מכי ך ידיעה כ ם או צד לוחם, מתו ממי ו כלפי מתקו ט ק פ ־ ה השתמשו בהכרה דו של גוף זה נ ח עדיין, ואף אם יבוא הנצחון, יהא שלטו ט ב ו נו מ פי אי ו הסו נ אשר נצחוו פרושה הכרה זמנית, ט ק פ ־ ה ת דרכו. במקרה זה הכרה ד ת בראשי ו ח פ בלתי מבוסס, לה כזאת. במידה ר כ ה ת הצד שזכה ל ע ר ל ברגע שגורל המאבק יוכרע ל תה ניתן־ לשלו אות החלק כ י מ ת זכה ל ריה ו ת הטריטו י ב ר על על מ ן החדש היה מבוסם, שלט בפו והשלטוה — מלוא כ פ ה ב מ ק וצרה ע״י חילופי שלטון ע הארי של האוכלוסיה, היו לממשלה שנורה י ו ודה־ ט ק פ ־ ה ג ההכרה להכרה ד ורה. כאן נשא דרו ת בהכרה דה־י כו יים לז הסיכו

. אופי משפטי

P. L. Bobrov, Dva voprosa priznanija novych gosudarstv i pravitieîstv. :29 ראה , 1958, No. 1, p. 83-84.Sovetskoje Gosudarstvo i Pravo

,Ookumenty vneshnej poütiki SSSR (3.3.1916)30 ראה סעיף 10 באמנה ברסס־ל־סיבסקי . p . Moskva 1957, 123

דנמרק, אשר בהתאם לאמנה דני־סוביטי משנת 1923 הכירה בממשלה הםיביטית הכרה דה־ 31 פקסו ולאחר מכן דה־יורה, לא קבלה את הפריבילגיה הנזכרת, וזאת בגלל שההכרה באהה זכה ענין הסעיף ה*נ3 מ אחרי המועד הסופי שנקבע ע״י הםוביטים ל־14.2.1924. ליחם ח,Martens. Recueil des Traités :בהסכם הסחר והספנות שנחתם בין בריה׳׳מ לנורבגיה. ראה

sfcrie3, v. XIV, p. 415,472 .P.M.Brown, op. cit. (1948) 42, A m e r i c a n J o u r n a l of h u e r n a t i o n a l L a w : 3 ראה 2

385

מאמרים

עיוות נוסף בדרוג ההכרה בא בשל המגמה להוסיף ולהכיר בממשלה מהפכנית הכרה דה־פקטו, למרות הווצרות מלוא התנאיט לזיכויה בהכרה דה־יורה. ברגע שצורת ההכרה פסקה מלשקף שלבים אקטואלים במאבק המהפכני לשינוי השלטוז, והפכה לאמצעי לחץ פוליטי ומושג נרדף ״לאי חוקיותו״ של השלטון החדש שקם כתוצאה ממאבק זה,

קבל הדרוג המשפטי להכרה דה־פקטו ודה־יורה תכונות של דרוג פוליטי.: Starke קובע כי

"There is an irresistible tendency of recognising States to use legal prin-ciples as a convenient camouflage for political decisions."33

עקב שינוי זה בתוכנן ובמהותן של צורות ההכרה הבינלאומית אבדה המשמעות שנודעה לקלםיפיקציה של ההכרה דה־סקטז כמותנית, זמנית ונתונה לשלילה, לעומת

ההכרה דה־יורה שהיא בלתי מותנית, קבועה ולא נתונה לשלילה *3. פרופסור Jessup טוען כי אין בסיס לקלסיפיקציה כזו. לדעתו —

"The withdrawal of recognition, like the according of conditional recogni-tion, is also nonsense if the withdrawal is based on factors extrinsic to the consideration of the continued existence of the state or government. Recognition need never be "withdrawn", since it ceases to have vitality or jural consequences if the entity recognized goes out of existence." 3 r׳ , וזאת למרות העובדה כ־ השימוש « ו אף על פי כן רבים עדיין מקבלים קלסיפיקציה ז

המעשי אינו תואם את השינויים שחלו בתפישת המושגים. י לאוטרפכט סבר כי הכרה דה־פקטו באה כאשר ממשלה בה מכירים ממלאת או מסוגלת

J . O. Starke. op. e i l . , p. 125 : 3 ראה 3Recognition in the I-aw o! Nations, (Bombay. P59. בספרו S. R. Patel 34 הסופר ההודי (p. 53-54 קובע כי ניתן לשלול גם הכרה דה־יורה. היא מביא את דוגמת איטליה כובשתAzazh-Kebbeda Tesema v. I, (ראה: t a l i a n G o v e r n m e n t :אטייפיה, ובצטסו את הענין Annual Digest and Reports of Public International Law Cases, 1938-1940, Case No. 36) קובע כי אנגליה שללה את ההברה דה־יורה שהעניקה לשלטון האיטלקי באטיופיה,

זמן רב לפני נפילת השלטון האיטלקי בארץ זו..Ph. ('. Jessup. A M o d e r n L a w of N o t i o n s — A n I n t r o d u c t i o n , New-York. 1950 3"i

.p. 58 .1. Mi r i / . D i e Anerkennt!:!!( von Stattet! u n d R e g i e r u n g e n i m Völkerrecht : 3 ראה 6

.Stuttgart 1928, s. 52 F. Schlutter, D e facta A n e r k e n n u n g i m Völkerrecht, Würzhurg, 1936, s. 4 : J. Spiropoulos, D i e de facto R e g i e r u n g i m Völkerrecht, Kiel, 1926, s. 16; A. Verd-ross, Völkerrecht Wien. 1964 ed. 5. s. 248: J.L.Brierly, Tiie L a w of N a t i o n s , A n Introduction to the International Law of Peace, Oxford 1955 ed. 5, p. 139; Op-

.penheim־I-auterpacht. I n t e r n a t i o n a l L a w , ed. 8, 1955, vol. I, p. 136 ״ההכרה דה־פקטו הנה באופן עקרוני זמנית ובהונה לשלילה במידה ולא מולאו דרישותS. Gemma, Les gouvernements de fait, Academic de D r o i t I n t e r n a t ההכרה החסרות - ionat. Recueil des Cours 4,1924, III, p. 376 רואה בהבחנה בין ההכרה דהיפקטו להכרהG. Schwarzenberger, The Fundamental Principles of ;דה־יורה ״סוגי דרוג שונים״

; International Law, R e c u e i l des C o u r s 87, 1951, v. I, p. 191, 245 The International Law of Recogni• :נגש לדבר בבקו־רתיות גםפרו Chen-Ti-ChJang

. t i o n . London 1951, p. 280

386

פונקציות חדשות של הכרח דח־פקטו בממשלות

למלא רק חלק מדרישות ההכרה כפי שהז נקבעו במשפט הבינלאומי(למשל אפקטיביות). לעומת זאת הכרה דה״יורה באה כאשד מתמלאים כל התנאים״. לכן—ממשיך לאוטרפכט — יש להתיחם להכרה דה־פקטו כאל הכרה זמנית, ובמקרה ואין סיכוי

. a s למילוי התנאים הללו, ניתן לשלול את ההכרה דה־פקטו שכבר ניתנה הוא מכיר בעובדה כי להבחנה כזו בין הכרה דה־םקטו לבין הכרה דה־יורה יש אופי פוליטי. זאת מוכיחה הדוגמה שהוא מביא בענין ההכרה ברוסיה הסוביטית. הממשלה

האנגלית ראתה בהסכם המסחרי שחתמה עם רוסיה הםוביטית ב־1921 הסלם ״המכיר. בממשלה הסוביטית בממשלה דה־פקטו של רוסיה״״. אולם ההכרה דה־יורה באה ךק ב־1924. לאוטרפכט סובר כי סיבת הסרוב להעניק הכרה דה־יורה מיד, היה אי רצונה של הממשלה הסוביטית לעמוד בהתחיבויות הבינלאומיות שנטלה על עצמה הממשלה הצארית, וכן עמדתה בשאלות כגון החרמת רכושם של האזרחים הזרים, ותעמולה•. בהמשך דבריו עובר לאוטרפכט ממישור פוליטי למישור 1 מהפכנית מחוץ לגבולותיה0 משפטי. הוא קובע כי דרוג ההכרה נמצא בתחום החוק ולא בתחום הפוליטיקה, וכל

צורה של הכרה דה־פקטו ודה־יורה — גוררת אחריה תוצאות משפטיות שונות.

ו ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ת של ה ו י ט פ ש מ ת ה ו א צ ו ת ד. ה אין אחדות דעים לגבי השאלה האם לאור המשפט הבינלאומי קיים הבדל בתוצאות ההכרה דה־פקטו לעומת ההכרה דה־יורה, והאם נושא הבדל זה אופי פוליטי בלבד, או שיש לו אופי משפטי. Kdscn סובר כי מנקודת מבטו של החוק אין הבדל בין ההכרה. יש אחרים, המסכימים « D a h m דה־פקטו לבין ההכרה דה־יורה״-. כך סובר גם להשקפה זו, אך יחד עם זאת סוברים כי ההבדל נושא אופי פוליטי. בין אלה נמנים

iIotti..W¡niarski. Chcn-Ti-chiang. Charpenticr™באופן הפוליטי של דרוג ההכרה . ־ 7 A n , ואילו המחברים הםוביטים Krylov, Durdencvski קובעים כי שמוש « McNair דוגל גם בשתי צורות ההכרה נקבע על פי בסיס מעמדי ופוליטי מסוים״*. בדעה שההבדלים

Jiménez :verdi-oss*«, Kunz*7, בין הכרה דה־פקטו להכרה דה־ יורה הם משפטיים דוגלים . בעקביות רבה ביותר מגן על עמדה זו לאוטרפכט«». « de Arechaga

. לדעתו אין לשום מדינה n , 148. G. Dahm 1 בספרו. Vólkerrecht, v. /, 1958, s 37 אחרת סובר ״הזכות לקבוע הערכות כאלה״.

.H. Laulerpacht, Rccognition in I n t e r n a t i o n a l l.aw, Oxford 1948, p. 338 38 Abidem 40 .11. Lauterpacht, op. cit., p. 339 39

.H. Kclsen: Principies of I n t e r n a t w n a l L a w , New-York 1967, 2nd ed., p. 397 : 4 ראה 1.G.Dahm. Vólkerrecht, Stutlgart 1958, vol. I, s. 148 : 4 ראה 2

Anzilotti: Cours de D r o i t I n t e r n a t i o n a l , 1929, p. 171 ; B.Winiarski, A n - : 4 ראה 3n u a i r e de tlnstitut de droit I n t e r n a t i o n a l , Scssion de Bruxelles, 1938, v. II, Díscussion, p.. 233; Chen-Ti-chiang, op. cit* p. 288; J. Charpentier, L a Re-

connaissance I n t e r n a t i o n a l et 1'Evolution du D r o i t des Gens, París, 1956, p. 302 .McNair, L e g a l Effecis of W a r , Cambridge 1944, p. 353 44

.W. U . Durdenevski, S. B. Krylov, M e z d u n a r o d n o f e pravo, Moskva 1947, p. 152 45 JÍ. Verdross, op. cit., p. 187 : 4 ראה 6

J.Kunz, op. cír, p. 52 : 4 ראה 7Jiménez de Arechaga, Reconocimiento de gobiernos, Montevideo 1947, p. 2 7 5 : 4 ראה 3

.Lauterpacht, op. cit.. 5. 330 : 4 ראה 9

387

ם י ר מ א מ

ת ו י ט פ ש ת מ ו א צ ו ן ת ת ו ן א ה י ר ח ת א ו ר ר ו ה ג ר ו י ־ ה ה ד ר כ ה ה ו ו ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ם ה א ה

י נ ש ת ל ו ה ת ז ו י ט פ ש ת מ ו א צ ו ם ת ו י ל ק ה ע ד י ע ה מ ק י ט ק ר פ ה Î ה ל ת א ו א צ ו ת ת ו נ ו א ש מ ו ש א

AksUmarnoie obschestvo ן י נ ע ת ב ע נ כ ש ה מ ר ו צ ו ב צ ר ו ה ה ב ז צ ת מ ו ב י , ס ה ר כ ה י ה ג ו ס

: • r , ( M. M . Luther v. Sagor fJumes) and Co. "In the latter case, as well as in the former, the Government in question acquires the right to be treated by the recognising State as an independent sovereign State, and none the less that our Government does not pretend to express any opinion on the legality or otherwise of the means by which its power has been obtained." ת ו ל ע ב ו כ ט ק פ ־ ה ו ד ר כ ו ה ת ש ו ל ש מ מ ת ו ו נ י ד מ ת ב ו א ר ג ל ו ה ת נ י ט פ ש מ ה ה ק י ט ק ר פ ב

ה נ י ד מ ל ה ט ש פ ש מ י ה ת ב ט (jurisdictional immunity) ב ו פ י י ש נ פ ת ב ו נ י ס ח א ה ו ל מ ת ל ו כ ז

Jhmk of Ethiopia v. National Batik :ן מפורסמים י י ד ק ס י פ נ ש ע מ ב ו ה נ ן ז ו ר ק . ע ה ר י כ מ ה

of Egypt and Liguori ־ ' -׳׳• Arantzazu Mendt ; 1י

ם ה י ת ו צ ר י א ה כ ד ב ו ע ת ה ו ר מ ם ל י ר ם ז י י ט מ ו ל פ י ם ד י ג י צ ת נ ל ב ל ק ם ש י ר ק ו מ נ ם ל י ע ו ד י

ת ו י ו כ ז ה ל י ל ג נ א ה ב כ ת ז י ת פ ר צ ת ה י נ מ ז ה ה ל ש מ מ ג ה ־ צ ל נ ש מ . ל ה ר ו י ־ ה ו ד ר כ ו א ה ל

ג י צ ה נ ה , ש ך ל מ ו ל ת נ מ א ב ה ת ת כ ר י ס י מ ר ח ת 1949, א נ ש , ב ך כ ה ל מ ו ד . ב ת ו י ט מ ו ל פ י ד

ה יי. ר ו י ־ ה ה ד ר כ ה ה ל ה ז ה כ ב ש ח א נ ו ל ה ז ד ב ו . ע ן מ א ו ר מ י ר צ ו ת ה ב י ל ג נ א ל ב א ר ש י

ם י ס ח ת י ר י ש ק ל ל ו ש כ ה מ ו ו ה ה מ נ י ו א ס ק פ ־ ה ה ד ר כ י ה ה כ ק י ט ק ר פ ה ה ס ס ב ת ב ה ״ ה ר א ב

Carranza ל ר נ ג ל ה ת ש י נ ק י ס ק מ ו ה ת ל ש מ מ ו ב ט ק פ ־ ה ה ד ר י כ ה . ב ם י נ י ק ם ת י י ט מ ו ל פ י ד

ע ו צ י ב ד י א ל ר ב ב ד . ה ם י י מ ש ם ר י י ט מ ו ל פ י ם ד י ס ח ן - ו נ כ ת ל ו נ ו כ ׳ ב נ ה ארה׳ ע י ב (1915), ה

י ר ת ש צ ע ו ה מ מ י כ ס ת 1919 ה נ ש . ב • ־ 1 ה ר ו ה - ה ד ר כ ה י ה נ פ ר ל פ ס ם מ י ש ד ו ב־1917׳ ח

י ר ח ת א א ז , ו ד נ ל נ י פ ם ב י ג י צ י נ ו נ י ל מ , ע ת ו ל ו ד ג ת ה ו מ צ ע מ י ה ג י צ נ ה מ ב כ ר ו ה , ש ץ ו ח ה

־ ה ת ד י נ י פ ה ה ל ש מ מ ה ה ר כ ו ה ה נ ה ש ת ו א . ב ו ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ת ה י נ י פ ה ה ל ש מ מ ה ה ר כ ו ה ש

א י ש ל נ צ י א נ י פ ר ה י צ ל ה ב ק ת , ה ו ה ז ר ו צ ה ב ר כ ו ו ה ת ל ש מ מ ת ש ו ר מ . ל ב ׳ י ה ר ׳י א י ע׳ ט ק פ

. ד ״ נ ל נ י ל פ ה ש ת ש י ר ־ ד ל פ ר ע ת ו ר י ה ו א ת מ א ה ב ר ו י ־ ה ה ד ר כ ה . ה ב י ׳ ה ד א

י ת ן ש י ם ב י י ט פ ש ם מ י ל ד ב , ה י ש ע ן מ פ ו א , ב ן י אי ע כ ב ו ל נ י ע ו ל א ב ו ה ת ש ו א מ ג ו ד ה מ

־ ה ה ד ר כ ה ה ה א י ב מ ת ש ו א צ ו ת ן ה ת ו א ת ל י נ ו ר ק ה ע א י ב ו מ ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה . ה ה ר כ ה ת ה ו ר ו צ

, ת ו י ט י ל ו ת פ ו ר ט ן מ ע מ , ל ת ר ש פ א מ ה ה ק י ט ק ר פ י ל ט פ ש ס מ ו ס י ן ב י אי , כ ך כ ע מ ב ו ה. נ מי י

ר ב ע , מ ר ת ו ר י ח ו א ר מ ש פ א י ל ד ו כ ל . ו ה ג ר ת ד ת ו ה ה נ י צ ק נ ו פ ו כ ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ש ב ו מ ש

• ה ר ו י ־ ה ה ד ר כ ה ל

ו ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה ת ב ו ש ד ת ח ו מ ג . מ ה

ד ח ם י ל ו , א ס ס ו ב ו מ נ י ה א ר כ ה ג ה ו ר ל ד י ש ט פ ש מ י ה פ ו א י ה , כ ר ב ו chiang־Ti׳Chen ס

, ו ת ע ד , ל ך . כ ם י י ט י ל ו ם פ י נ ו י ר ט י ר י ק ל פ ה ע ר כ ה ת ה ג א ר ד ך ל ר ו צ ר ב י כ א מ ו ת ה א ם ז ע

ת א ו ב ה ב ת ו י ה , ב ה ר כ ה י ה ר , ה ג ו ר ד י ו נ ו י ש ב י פ ו ת א ו נ י ד מ ן ה י ם ב י י נ י ד מ ם ה י ס ח י ס ל א

.1192113 K.B. 532, at p. 551 50 !1939! A . C . 256 52 .[1937] Ch. 513 51

14.V.1949 ך י ר א ת : Times מ 5 ה 3 א ר:G. H. Hackworth, op. cit., v. I, p. 260 : 5 ה 4 א ר

.G. H. Hackworth, op. cit.. p. 212 213 : ה א י5 ר

38í!

פונקציות חדשות של הכרה דה־פקטו בממשלות

ת ו ע י ב תו ש ה צעד שמשמעו נ ה ה ר ו י י ה , ההכרה ד ג. לדעתו תו דרו ה לאו נ ו ת , נ יחסים אלוי ה ביטו נ ו ה ט ק פ ־ ה ה החדשה, שעה שההכרה ד ל ש מ מ נה או ה ומה של המדי ן מקי רצוי ב ק נו ע . אולם Chen אי י כרת בדרך זו • שלה המו מ ה או מ נ י מדי פ ל חס בלתי אוהד כ לין שההכרה לא תשען ון את העקרו ל כקריטרי ב ק ו ל נ ל השקפה זו, עלי ב ק . כי אם נ ו בדבריט ה פשו י ו ל א ת ה . היא ת « ה נ י ד ה או מ של מ ן מ ו ת כנ ד ב ו בי של ע ביקטי ל הבסיס האו עכרת. ה המו ל ש מ מ נה או ה ה של הממשלה המכירה כלפי המדי ת ד ה א ־ י ה או א ת ד ה א בת ס ס ב ת ן זה מ ל עקרו ת ישראל. ע נ ן להכיר במדי ב בסרב ר ת ע ו נ ת מדי קטו ו ו נ עמדה שכז

ים שונים. יצגות משטרים חברתי ת המי ו נ ־ההכרה במדי ת אי ו י נ גט מדי

ת או ם המצי ב ע ש ח ת ה ות יעיל ב ת השאלה, האם יכול נוהג זה להי ר ר ו ע ת אולם, כאן מה זו. אין ל א ל ש לה ע ה בשלי נ ים עו נלאומי קה ביחסים הבי ת ז הפרקטי י דרנ ת המו למי העוור מת אל מחוץ למחז י נה מסו ל להוציא מדי ג א כיום אמצעי משפטי שיהא מסו למצוח גם אי ל צ ה זו לא ת ר ט מ ת עליה בצורה זו בידוד פוליטי. ל ו לכפ ים, ו החיים הבינלאומיגע ו ה שנ מ ת ב ו ח פ , ל תו ת משמעו ד א ב מית א לאו נ ה הבי ר כ ה סד ה ת כיון שמו א ז הכרה, ות רוסיה ל ש מ מ ת. בשעה ש ת רבו כחו ת הו . לכך קימו תו כאמצעי ללחץ פוליטי לו ליעירב־ ם ו י ־צדדי ם דו ה זו על הסכמי נ ה מדי מ ת נלאומית, ח ביטית טרם זכתה להכרה בי הסוביטית על ה עם רוסיה הסו מ ת ת ח פ י ות שלא הכירו בה. לדוגמא, צ נ צדדיים עם מדים ר ארבע שנים, וזאת ע״י חילופי מברקי ת (1920), בעוד ההכרה באה רק כעבו הסכם שבוסיה ם רו ה ע מ ת ח גליה ש ת. י באורח דומה נהגה גם אנ ו נ בין שרי החוץ של שתי המדי. לכך ר כאל הכרה מכללא ב ד חסה ל תי ם שבות (1920)**, אך לא ה כ ס יטית על ה בי הסוה בריה״מ יחד עם ארה״ב, פ ת ת ש ת 1928 ה נ ש / ב י ותר 9 ם מאוחר י ת ח נ ם ש כ ס הביא הונה, הוא ת עלי בו י בעל חשי ד ד צ ־ ב ת הסכם ר מ י ת ח שעדיין לא הכירה אז בבריה״מ, ב­ נ ת בי ת בועידו י מ מ ע ת ה י נ קה הסי בלי ת הרפו פ ת ת ש ה מ ת הסכם Briand־»Kellog. עת נשק ת י ב ו על הסכמי ש מ ת ת ערב ח ו נ ת בה. מדי רו ת שאינן מכי ו נ ות יחד עם מדי לאומי

ת 0״. רו ה הן אינן מכי ת ישראל ב נ עם מדי

ד פחות. ה ליעיל עו ר כ ה ה - י , הופך מוסד א ו ים בעולמנ נלאומי כחי ביחסים הבי ו ב הנ צ מ ב

. p , .Chen-Ti-ch¡ang, op. c t t 26א7^ . 57 פרופ׳ אקצין, בכתבו על בעיית א׳׳* באו״ם מציין בצדק את אדפ־ה האוביקטיבי של עובדת קום המדינה. פרופ׳ אקצין מפנה את תשומת לבנו לכך, ־-־אם כי האו״ם היה זה שהצהיר על עקרון המדינה היהודית, היה קייס המדינה אקס עצמאי ־:ובוצע ללא עזרתן ואפילו במידה

in. The United Naiions and,מסוימת למרות אי־רצינן של חברות האו״ם. ראה :n. A k 7 Pulesline (1948). T h e Jewish Yearbook of I n t e r n a t i o n a ! law, 1948. Jerusalem.

p. 114 pp, 1935, Taracouzio, The Soviet U n i o n and I n t e r n a t i o n a l L a w 26558;: ראה ,255 .

League of Nations, Treaty Series, v. I, p. 264 . 5 ו ברוסי״ 9 ס ק ״ ה אחרי חתימת הסבם מסחר בתאריך 16.3.1921 הצהירה אנגליה כי היא מכירה ד

. L u t h e r v. Sagor 11921], 3 K.B. 536 :הסוביטית. ראה 42. U n i t e d Nations . 6 בתאריך 24.2.1949 נחתם הסכם שביתת נשק כללי בין ישראל ומצריים 042, U n i t e d N a t Vנחתם הסכם שביתת נשק עם ירדן 3.1 • Treaty Series, 251 ־. בתאריך 1949.

ש הסכם שביתת נשק כללי עס סוריה 20 ת ח נ . v n . 1 9 4 Jons Treaty Series, 303• בתאריך 9N. Bar-Yaacov, T h e I s r a e l - S y r i a n 42. ה גם א ר , U n i t e d Nations Treaty Series. 327 Annistice, Jerusalem 1567 ; בתאריד 23.3.1949 נה71ם הסכם שביתת נשק עם לבנון

.42, U n i t e d Nations Treaty Series, 287

389

מאמד>ם

ת שאין ו ר מ וח לשמוש. ל ת נ ו ח פ סד זה ל ד השלילי אותו הוא ממלא, הפך מו י ק פ ת בשל הה פ י ל ח ה ותר ל י ותר ו וטים י נ ע ממנה, ו ם להמנ י ל ד ת ש ת אי־ההכרה, מ מ מ ד ל מ ותרים ע מון ת זו מעידים היחסים שבי ו ע מ ש מ ו ב ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה . על שמוש ב 6 1 ו ט ק פ ־ ה בהכרה דה ג ז יה המזרחית. יחסים מסו ן גרמנ קה ואסיה לבי ת אפרי ת מארצו ב ואחדו ר ת ע ו נ מדית רחי פי יחסיהן עם גרמניה המז ות אשר או נ ל אותן המדי נלנד. כ ן פי ה לבי נ י ימים גם ב קית צאו ם התו ו ח ת ת ל מראש א ל ת בדרך כ ו ע ב ו , ק ת של הכרה דה־פקטו פי ו צורה ספצי הנן ר ^ ד ת אלה ב ו נ ת מדי ו ל ג מ רות ש ו של הכרה. הזהי רה כז ה מצו נ ע ב נ ת ת ש ו המשפטיה ל ת א ו נ י מדי ת בכך כ ר ב ס ו יה המזרחית, מ פי יחסיהן עם גרמנ ת או ה א ב ת ר רו בבהית רחי יה המז ת. גרמנ י ת הגרמנ קה הפדרלי בלי ת יחסיהן עם הרפו ק א ת נ ת ל ו נ י נ ן מעו נ אית ו א ל מ ת אשר מ ו י ר ח ס ת מ ו ח ל ש ל ידי מ זאת ע ת ו ו ב ת ר ו נ ה יחסים עם מדי ת ימת ע מקית ו לרי סו נ קו ת ו ו פלומטי ת די ו נקצי דים הקשורים במסחר, פו ל תפקי וסף ע למעשה, נות ת רשמי ו י ות מסחר י ו ג ה נצי גאנ ם ו נלנד, מצרי ו פי נ נ ו י הצדדים. עד כה כ נ ת ש מ כ ס ה בת. ו ת כללי ו לי סו נ ת בדרג של קו ד ומצרים נמצאו נ ל נ י יות של פ ו ג רח גרמניה. הנצי במזרח ל מז נסול ש ת אלה. הקו ת בארצו רחי יות של גרמניה המז גו ת הנצי ו א צ מ ה נ תה דרג באו­ נ י ב ל המשפט ה ו ש ט ב ת מ ד ו ק נ ». מ ם 2 ת מצרי ל ש מ מ ל exequatur מ ב ם ק יה במצרי גרמנה ר כ ו ה נ י ״ דהי ת ו מ י ו ס ת מ ו ת משפטי צאו ו תו ה יכול היה לגרור אחרי ז ט כ ק לאומי, א. על אופיין ם המסורתי נ ב ו מ ים ב ר עמה יחסים דיפלומטי י לקשו ל ב ת מ רחי ה המז י בגרמנבדה דה העו ת אחרות, מעי ו צ ר א יה ב רח גרמנ ת של מז ו ות המסחרי י ו ג הרשמי של הנציות נ ת מדי ו ל ש מ ל מ ת ש ש ר ו פ מ ו בהסכמתן ה נ נ ו ה וםודן כ יותיה בבורמה, גאנ י נציגו כו לכהן ת ל ש מ ת מונה על ידי מ י ח ר ז מ ה ה י ר בגרמנ ח ס י מ נ י גוואי לענ ג אורו ו *יי. גם נצי אללם יה לאזורי עו ת מזרח גרמנ ל ש מ ל מ ן לציין, כי נציגים אחדים ש י ד זה י׳י׳. מענ בתפקיקה יה לאמרי רח גרמנ ה שייכים נציג מז ל א ות. ל ת דיפלומטי ו קצי נ ם גם פו מסוימים, ממלאיס ס השווה למעשה לסטאטו ן יש סטאטו ת ערב 7«י. לאחרו ו נ ג למדי 6 וכן הנצי ת 0 י נ הלאטי

ים 68. שאר הנציגים הדיפלומטי

ה אם כן על קיום ע י ב צ ת, מ ת רבו ו נ ת עם מדי רחי יה המז ל גרמנ ת היחסים ש כ ר ע מת זו בזו. רו ן מכי נ ת שאי ו ל ש מ ו בין מ ט ק פ ־ ה ים ד ל יחסים דיפלומטי רות חדשות ש צור ים בין הצד המכי ו כינון קשרים משפטי ט ק ס ־ ה ת ההכרה ד ל במהו ו ל כ ניתן, איפוא, ל

Marschall von Bieberstein, Z u m Problem der Völkerrechtlichen A n e r k e n n u n g 61 ראה -. s . der beiden deutschen Regierungen, Berlin 1959, 58

exequatur 62 קיבל נש הקונסול המזרח גרמני בת־מן. מלבד 12 מדינות הגוש הקומוניסטי המכירות במזרח גרמניה הכרה דה״דרה, יש למזרח גרמניה קונסוליות כייליות בבורמה,

צילון, מצרים, עיראק, אינדונזיה, תימן, קמבודיה, טנזניה וסוריה. 63 ראה הערה ד.

s, 7. Burma) No 561: ראה. Dokumente zur Aussenpolitik der DDR. No. 3, s. 635 ( 6 4 .(Ghana) No. 3, s. 662 (Sudan)

s, 3. j > p . cit.. N o 709: ראה 65 ..:op. citראה . " 6 6 " Sonderbevollmächtiger der Regierung der DDR für Latein-America

. 2, s. 55t.No .op,^.:ראה , " 6 7 " Bevollmachtiger der Regierung der DDR für die arabischen Staaten

. 6 (1958) s. 522, No. 7 (1959) s. 572, 8. 579.No . p , 960F. Moussa, L e Service diplomatique des Etats arabes, Geneve I 68 .108: ראה

390

ת דח־פקטו בממשלות פונקציות חדשות של חבי

ס ה ג נ א ל מ ת ות ש י ו ג פי נצי לו ר חי ב ד ם ב י מסחר, הסכמי מ כ ס ת ה מ י ת ד המוכר, ח צ ן ה לבית וכדומה. ו פלומטי ת די ו קצי נ פו

־ ם אי ם במקו , בהן משתמשי ים דה־פקטו ל יחסים דיפלומטי רות חדשות ש ל קיום צו ער אחרי צ ת והדרומית. זמן ק י נ ו יטנאם הצפ ן ו ההכרה, מעידים היחסים בין הודו לבית בסייגון ו י ל ל ת כ ו י ל סו נ ה הודו קו נ נ ו ת 1954 בענין הודו־םין, כ נ ש נבה ב ׳ ת הסכמי ג מ י ת חמת יחסים פוליטיים ערים עמ י ו exequatur". הודו מקי ל ב ם ק לי סו נ . הקו ״ י א ו נ א ה ב ות ואף ראשי ו נ י י המד ג פי בקורים של מנהי לו א בחי ט ב ת מ ר ה ב ם ויטנאם, ד צפון ודרוטנאם בהודו, י ן ו ל נשיא צפו ן הדבר, כי בזמן בקורו ש י . מענ ת ״ ו נ י ת או המד ו ל ש מ מ הל הצהרה N ע e h m ־ H o 1 ־ C h i ־ M i n h גים י המנהי ו שנ מ ת , ח א אופי רשמי ש נ ר ש קו בי־ ו ל Pancha shilla בד ת ש ו נ ו ת העקר ש מ ח נם ב ת (13.2.1958) בה אישרו את אמו פ ת ו ש מ"Mutual respect for each other's :ן אומר ן הראשו ן כי העקרו ח בחשבו ק קיום בשלום. אם נת רה זו א י הודו אישרה בצו ר כ ב ד "territorial integrity and sovereignty, הרי פרוש הכולה ו י ת על הצהרה כז פ ת ו ש י חתימה מ . אם כ ׳ 2 ם א נ ט י ני של צפון ו ה הריבו ד מ ע מת פי פה הודו לקיים צורה ספצי סי ן ויטנאם, מו ת צפו ל ש מ א עם מ ל ל כ ה מ ר כ ה ב כ ש ח ה לסיף כאן, כי ־הכרה. יש להו ם אי ם במקו , יחסים הבאי ים דה־פקטו ל יחסים דיפלומטי ש. פקטו ם דה־ פלומטי יטנאם צורה זהה של יחסים די ן ו ימת עם צפו נזיה מקי גם אינדו

­ ו ל פ י ימים יחסים ד נה היו קי ם המדי נה אתרי קו ה הראשו פ ו ק ת י ב ר גם, כ כי כדא־ להז־ ה ו ולא ד ט ק פ ־ ה רו בה לא ד ת שלא הכי ת ישראל לבין ממשלו נ י ד ה בין מ ל א מטיים כת ו ח ל ש ! מ ו ת זו של יחסים דיפלומטיים, היתד. כנ פי ית לצורה ספצי נ פי ה או נ ו כ יורה. ת. ד החוץ ״ ר ש ו על ידי ראש הממשלה או על ידי מ ת ישראל. אלה הואמנ נ י ת במד חדו ו מי

: ת ו א ב ת ה ו נ ק ס מ ת ה בעו ו ל נ ר לעי מן האמוו המשפטי פי ות או ו ר אמצעי פוליטי, הביא לעי ו בתו ט ק פ ־ ה ת ד מי לאו נ שמוש בהכרה ביצאה כתו ם ו י מי נלאו ת היחסים הבי ו ם להערכ א ת ה ו ב ות שלו השתנ נקצי ד זה. הפו ס ו של מם י ש מ ת ש יה מ ׳ השנ ם ל ו ע ת ה מ ח ל ה שאחרי מ פ ו ק ת ם בהתמדה. ב ד ק ת מ ותו ה מעופה להיות, סי ־ההכרה מו לם אי ע מאי־הכרה. או נ מ ה י ל ל כד ל ך כ ר ד ו ב ט ק פ ־ ה ה ד ר כ ה בל ר יחסן ש ו ד בבר ל כד מעי ת בעולם. ע או ת המצי דו סו תה אמצעי לחץ, אחד מי ו בחוסק ־ההכרה פו סד אי ת בעולם. מו ו ח י ת וה גורם מ י ישראל, יחס המהו פ ל ב כ ר ת ע ו נ מדיי פוליטי ע צ מ ה א נ ה ה ר כ ה ה - י א בדה ש ל העו . ע ט הבינלאומי פ ש מ י ב ב י אפקטי ל ת כ ו מלהובאה לעיל. ר Fenwick שהו פסו דה הצעתו של פרו פוחתת, מעי ת ו כ ל ו ות שמושו ה חי ו שנה ל ש מ י מ פ ל ה כ קצי ל סנ א ־ההכרה, כ , ו ל א לאי ה דה־פקטו ר כ ה ם ל ח י ת ה ע ל הוא מציהג ו זוק הםטיה מהנ ם חי ך משו כ ל השקפה זו, יהיה ב ב ק ת ם להכיר. אם ת י ג ה לא ת בר ב ע ת מ ר ו ל צ א ק כ ו ר ט ק פ ־ ה חס להכרה ד כה התי ה ארו פ ו ק ך ת ש מ ר ב ש , א הבינלאומי

ורה. י ה דה־ ר כ ה — ה א ל ה מ ר כ ה ל

New Delhi, P u b l i c a t i o n Division(641 ראה :,India, A Reference Annual, 1955. p. 69 M i n i s t r y of I n f o r m a t i o n and Broadcasting)

. 7 ראה הערה ד 0K. P. Misra, India's Policy of Recognition of States and Governments (1961) : 71 ראה

.55, A m e r i c a n J o u r n a l of I n t e r n a t i o n a l L a w , p. 420-421 .ibidem 72

U n i t e d Nations Legislative Series, vol. VII. ST/LEG/SER.B/7, 1958, p. : 73 דאה 176-177

391