חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

1משה ורדב'

בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון . 1949 – 1945 . המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1

ג. מאבק הישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי: בתחומים:ההעפלה, התיישבות ומאבק צבאי

מבוא: ". טרומן,"דו"ח ארל האריסון קיבל הממשל בארה"ב את מסקנות 1945ב

מסיבות לאשר, מבריטניה ודרש האריסון של עצותיו את קיבל ארה"ב, נשיא העקורים היהודים100,000הומניטריות, את עלייתם המיידית לארץ ישראל של

היושבים במחנות באירופה. וסירבה בענייניה של ארה"ב את התערבותה לא אהבה בריטניה ממשלת להצעה. אולם, היא לא יכלה להתעלם מדרישת בעלת בריתה, ארה"ב, התומכת

הגדולה ביותר שלה במלחמה ובזירה הכלכלית. תגובת בריטניה לארה"ב הייתה הצעה להקים ועדה חקירה משותפת לשתישל ההומניטרית לשאלה מעבר הדיון את להרחיב דרשו הבריטים המדינות.

והוקמה להצעה הסכים ארה"ב ממשל באירופה. במחנות "הועדההעקורים בה היו חברים ששה בריטים וששה מארה"ב. הועידה התבקשההאנגלו-אמריקאית"

לבדוק שלושה נושאים:כלכלית, חברתית1 מבחינה היהודית העלייה של והשלכותיה א"י . שאלת

ומדינית על הארץ.. מצב היהודים באירופה, האם ישנה אפשרות להמשך קיום בארצות אלה.2. שאיפת היהודים והעקורים להגר מארצות אירופה ולעלות לא"י.3

, ומסרה את1946הועדה האנגלו-אמריקאית פעלה באירופה ובא"י בתחילת המלצותיה:

העקורים. 100,000א. לאשר מיד את עלייתם לא"י של ב. המלצה לבטל את תקנות הספר הלבן והמגבלות על העברת קרקעות

ליהודים. ג. בריטניה דרשה שבין ההמלצות תכלל גם המלצה לפירוק הנשק של ארגוני

המחתרת היהודים. את דחתה בריטניה בא"י. הוא העקורים בעיית פתרון כי קבעה הוועדה המלצות הוועדה וארצות הברית לחצה על בריטניה לקיים את מסקנות הוועידה, כדי

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

2משה ורדב'

למשוך זמן הציעה בריטניה שארצות הברית תקים איתה ועדה נוספת בתקווה שזותאפשר את המשך שלטונה בא"י ולצורך כך הוקמה נוספת.

" - לידיעה בלבד ועדת מוריסון גריידי " ( דחתה את מסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית.1946ועדת מוריסון גריידי )

מסקנותיה היו: משטחי א"י. אזור17% אזורים אוטונומיים: אזור יהודי על 4א. חלוקת א"י ל-

משטחי א"י ישארו תחת שליטה בריטית ישירה. 43% משטחי א"י ו 40%ערבי על ב. בריטניה תישאר הריבון בא"י ותנהל את המדינה ע"י נציב.

ג. לערבים וליהודים תהיה רק אוטונומיה תרבותית. תוכנית מוריסון גריידי נדחתה ע"י היהודים, הערבים ובמדה מסויימת גם ממשל

ארה"ב.

התנגדותם של כל הצדדים לתכנית מוריסון גריידי הבהירה לבריטניה שאינהיכולה למצוא פתרון לבעיית א"י והחליטה להעביר את שאלת א"י לאו"ם.

"תנועת המרי העברי"ונוכח מדיניותה ובריטניה, במקביל לפעילות הפוליטית הבין מדינתית של ארה"ב נגד היהודית לפתוח בריטניה, החליטה הנהלת הסוכנות המתנכרת של ממשלת

מזויין. במאבק להבטחותיההבריטים החדשה הלייבור ממשלת של התנכרותה הפרו-ציוניות בעבר ואימוץ המדיניות הבריטית המסורתית, כולל חוקי הספר הלבן,יהודים והחשוב ביותר, איסור עלייה חופשית של איסור מכירת קרקעות ליהודים

לא"י.

בנובמבר האצ"ל1945 ההגנה, היהודיות: המחתרות שלשת התאחדו והלח"י, בכדי לתאם פעילות צבאית משותפת נגד הבריטים. הנהגת הישוב היהודי, שהתנגדה עד אז לשימוש בכוח נגד הבריטים, שינתה דעתה. במסגרת פעולות המרי פגעו לוחמי המחתרות במתקנים בריטים ואזרחיים: מסילות ברזל, מתקנים צבאיים

- כ פעלה המרי תנועת ועוד ורכב רכבת גשרי ובין10ומשטרתיים, חודשים פעולותיה הבולטות:

מעפילים שנכלאו בו.2000* הפריצה למחנה העצורים בעתלית ושחרור * פיצוץ מסילות ברזל ברחבי הארץ.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

3משה ורדב'

* פיצוץ הרדאר על הכרמל – בעזרתו איתרו הבריטים ספינות מעפילים.* פיצוץ ותקיפת תחנות משטרה.* תקיפת שדות תעופה צבאיים.

גשרים שחיברו בין א"י למדינות ערב ) "ליל הגשרים"(.11* פיצוץ –בתגובה לפעולות תנועת המרי החמירו הבריטים מאוד את 1 השבת השחורה

הם עצרו אלפים מראשי הישוב29/6/1946יחסם לישוב היהודי. ביום שבת ה- וההגנה , ערכו חיפושים אחר נשק ותפסו נשק רב.

התגובה החריפה של הבריטים נגד ההגנה ומנהיגי הישוב הביאתם למסקנה שמאבק המחתרות המשותף לא הביא ולא יביא לשינוי מדיניות בריטניה, ועלול לסכן את המשך המפעל הציוני בא"י. לכן הם החליטו על פירוק השותפות עם האצ"ל

והלח"י ופירוק "תנועת המרי העברי" המשותפת. את מגמת הפירוד בין המחתרות חתמה פעולה קשה של האצ"ל,

פוצצו כוחות האצ"ל את מלון22/7/1946פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. ב- המלך דוד בירושלים, שהיה מרכז שלטוני ראשי של המנדט הבריטי. בפיצץ נהרגו

איש ביניהם יהודים ששהו בבניין. 82

המשך פעילות האצ"ל והלח"י נגד הבריטים – "המאבק הרצוף" "המאבק הרצוף" – עיקרון שמשמעו המשך המאבק בבריטים בכל הדרכים,עד אשר יעזבו את הארץ. דרכי המאבק היו: העפלה, התיישבות, מאבק מזויין יזום.

עד פירוק תנועת המרי תמכה גם ההגנה בשלשת עקרונות המאבק הרצוף, אולם לאחר פרישתה מתנועת המרי היא חזרה לתמוך רק בעקרונות ההעפלהוהלח"י, המשיכו וההתיישבות. מאידך, שותפותיה לשעבר בתנועת המרי: האצ"ל

בפעולות המאבק המזויין היזום. יצאו מחוזקים משותפותם קצרת המועד עם ההגנה. עצם והלח"י האצ"ל חיבורם לגוף הפוליטי המוביל ביישוב הביא לכך שהציבור היהודי החל לראות בהם

גוף לגיטימי, ובני נוער רבים הצטרפו לשורותיהם וכוחם חוזק. בין הבריטים. נגד מזויינות פעולות של רב מספר ביצעו והלח"י האצ"ל

הפעולות הבולטות ניתן למנות:סידרת חבלות בצינור הנפט לחיפה.

1

הכינוי הבריטי לפעולת השבת השחורה היה "מבצע ברודסייד".

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

4משה ורדב'

(.1947התקפה על מסילות הברזל )מרץ פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה

(1947פריצה לכלא עכו )מאי חטיפת אנשי ממשל וקצינים בריטים כבני ערובה.

שוד בנקים. הבריטים הגיבו בקשיחות כלפי אנשי האצ"ל והלח"י שנשבו על ידם, תשעה מהם נידונו למיתה ואחרים לעונשי מלקות. על פעולות הבריטים הגיבו אנשי האצ"ל

בפעולות תגמול משלהם. שתי פעולות תגמול של האצ"ל עוררו הד רב ברחבי הארץ, בריטניה והעולם:

ליל המלקות.תליית הסרג'נטים.

ליל המלקותנתפסו שלשה חברי האצ"ל בעת שניסו לשדוד את בנק13/12/1946ב-

אחד נשק. החזקת בעוון רבות מאסר לשנות נשפטו הלוחמים ביפו. עות'מן הלוחמים היה צעיר בגילו ולכן נידון גם לעונש מלקות, שהיה מקובל בעת ההיא ברחבי האימפריה כעונש לצעירים. בשמעו את פסק הדין איים האצ"ל כי אם יולקו חייליו יולקו גם חיילים בריטים. הבריטים לא נרתעו ומימשו את פסק הדין. בתגובה,

18חטף האצ"ל מספר קצינים וחיילים בריטים במקומות שונים בארץ והלקה אותם מלקות, כמספר המלקות שקיבל איש האצ"ל. בכפר סבא נתגלתה חוליה של אנשי אצ"ל שהתכוונו לחטוף אנשי צבא ולהלקותם. אחד מאנשי החוליה נהרג בחילופי

. 2האש עם הבריטים ושלשה אנשי אצ"ל נתפסו ומאוחר יותר נידונו למוות בתלייהתופעות למנוע כדי אנגליה. את זעזעו הבריטים והחיילים הקצין הלקאת

חוזרות הפסיקו הבריטים להלקות אנשי מחתרת, גם צעירים, שנפלו בשביים. תליית הסרג'נטים

הפעולה המרשימה ביותר, שעוררה את ההדים הרבים ביותר עקב תוצאותיה, הייתה תלייתם של שני סרג'נטים ) סמלים(. בריטים. תחילתה של הפרשה בפריצה

אסירי90לכלא עכו. בכלא עכו, ששכן בלב האוכלוסיה הערבית היו אסורים כ- היהודים הכלא,3המחתרות את לתקוף האצ"ל לוחמי הצליחו נועזת בפעולה .

מאסירי המחתרת היהודים שבו. יחד עמם ברחו מן27לפרוץ חור בחומותיו ולשחרר מלוחמי האצ"ל נפלו5 לוחמים יהודים ו- 15 ערבים. בפעולה נפלו 180הכלא כ –

אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי ויחיאל דרזנר.2 בין האסורים היה גם קצין המבצעים של האצ"ל, ירוחם איתן ליבני.3

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

5משה ורדב'

וייס נשפטו ויעקב בשבי הצבא הבריטי. שלשה מהם: מאיר נקר, אבשלום חביב והוצאו להורג. האצ"ל, שניסה למנוע את הוצאת אנשיו להורג חטף בנתניה שני סרג'נטים )סמלים( מהצבא הבריטי והזהיר את השלטונות כי אם יוצאו אנשי האצ"לוהעלו את שלשת נכנעו לאולטימטום ייתלו שני הסרג'נטים. הבריטים לא להורג

חברי האצ"ל לגרדום. בתגובה תלו אנשי האצ"ל את שני הסרג'נטים.דובר הסוכנות היהודית גינה את פעולת הפריצה וכינה אותה:

ומעשה איבוד לדעת. המתקיפים איבדו הרוגים15"פעולה בלתי אחראית ובמחיר זה שיחררו פושעים ערבים וביניהם כאלה ששפכו דם יהודי"

עוררו הדים ותליית הסרג'נטים, התגובות החריגות: ההלקאה כאמור, שתי ויוקרתו נפגעה.ברחבי העולם וזעזוע עמוק בבריטניה. הצבא הבריטי חש מושפל

, על סיום המנדט הבריטי4פעולות אלו תרמו גם להחלטתה של ועדת אונסקופבא"י.

כאמור, "תנועת המרי העברי" פורקה לאחר עשרה חודשי פעילות משותפתדוד" התחדד "המלך מלון ופיצוץ "השבת השחורה" אירועי ומתואמת. בעקבות בסוכנות היהודית הויכוח בדבר אופי המאבק בבריטים, ושונתה התפיסה של הנהגת היישוב וההגנה בדבר המאבק המזויין בבריטים. על הפרק עמדה השאלה: איזה

צורת מאבק תועיל יותר ליהודים: "המאבק הצמוד" או "המאבק הרצוף"?ארגוני הצמוד". ב"מאבק להתרכז עליה כי החליטה הסוכנות הנהלת כן ועל וה"לח"י", לא קיבלו על עצמם את מרות המוסדות הלאומים ה"אצ"ל" הרצוף" ב"מאבק המרי, תנועת פירוק לאחר אלו המשיכו, ל"פורשים". נחשבו שמשמעותו: פגיעה מתמשכת במוסדות שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ונציגיו.

מוסדות ההנהגה הנבחרת ותנועת הפועלים האמינו כי הקמת מדינה יהודיתבא"י תובטח רק אם יתקיימו הגורמים הבאים:

פעולה מתואמת בא"י ובזירה הבינ"ל בהנחיית המוסדות הנבחרים.הקמת מדינה יהודית מותנית בהמשך מפעל העליה וההתיישבות.

המאבק הרצוף פוגע באופי המוסרי של המאבק להקמת המדינה וצמצוםהיקף התמיכה של דעת הקהל העולמית במפעל הציוני.

הסלמת הפעילות נגד הבריטים תביא לעימות ישיר עמה ותסכן את המפעלהציוני. ועדת אונסקופ – ועדה של האו"ם שהוטל עליה להחליט על עתידה של א"י. הועדה ישבה4

. בין מסקנותיה: להקים שתי מדינות, יהודית וערבית עם ברית כלכלית ביניהן, ולסיים את1947בקיץ המנדט הבריטי.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

6משה ורדב'

."עקרונות ה"מאבק הצמוד ארגון "ההגנה", שהיה כפוף למוסדות הלאומיים, קיבל על עצמו את העיקרון

של "המאבק הצמוד" שפירושו: ליעדים. 1 צמודה היא אם רק מותרת בבריטים למעשיפגיעה תגובה –

הבריטים רק במקומות שפוגעים ומפריעים בהגשמת נושאיה המרכזיים של ההנהגההלאומית:

א. ההעפלה, )לדוגמה: פיצוץ הרדאר(.ב. ההתיישבות.

ג. בניית כוח מגן נגד הערבים. - כדי לזכות בתמיכת דעת הקהל בעולם, ובמיוחד של ארה"ב,מאבק מדיני. 2

יש להוכיח כי המאבק היהודי על העלייה וההתיישבות הוא מוסרי וצודק. - ולא הבריטים. לכן, יש להקדיש את מירב המאמציםהאויב הוא הערבים. 3

לבניית כוח צבאי לעימות עם הערבים.

5 הסזון הקטן השני המשך הפעילות המזויינת )טירור( של "הפורשים" נגד הבריטים, לאחרוההגנה להחלטה לעצור בעד הסוכנות "תנועת המרי, הביא את הנהגת פירוק פעילותן של האצ"ל והלח"י. אנשי ההגנה נצטוו לרדוף את אנשי הארגונים הפורשים במטרה לעצור ולעכב את פעילותם האנטי בריטית. פעולת הסיזון כללה נסיונות מניעת פיגועים, חשיפת תורמים וחטיפת מפקדים באצ"ל לזמן קצר, רק כדי לסכל

פעילות מתוכננת אנטי בריטית, שהגיעה לידיעת אנשי הש"י )מודיעין ההגנה(. הסיבות לסיזון הקטן השני.

- באותה העת פעלה בארץ ועדת אונסקו"פ מטעםפגיעה במאמץ המדיניהאו"ם.

– הנהגת היישוב הייתה ביטוי לרצון הרוב, והפורשים המרופגיעה בדמוקרטיהרצון זה.

בריטית תגובה להקצנת למלחמהחשש במוכנות לפגוע שעלול דבר – בערבים.

. כולם לאותה המטרה:40 היו שני מבצעי סזון קודמים נגד האצ"ל והלח"י בשנות ה-5הפסקת הפעילות האנטי בריטית.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

7משה ורדב'

– פעולות האצ"ל והלח"י משכו אליהם יותר בני נוער.פופולריות גוברת – בעקבות פעולות הגבייה האלימות מן הסוחרים. השלטת משטר של פחד

יישום עקרונות "המאבק הצמוד

ההעפלהנגד מדיניות ה"ספר מפעל ההעפלה ביטא את מאבק הישוב היהודי בא"י הלבן" אשר הגביל את העלייה היהודית לא"י. המעפיל היהודי ניסה להוכיח לבריטים ולעולם כי זו זכותו הלגיטימית להגיע לא"י, והוא אינו זקוק לאשור או סמכות לכך

מעם אחר. לארגון העפלה חברו מספר גורמים:

– יושבי מחנות העקורים באירופה שעשו כל מאמץ להגיע המעפילים לא"י.

– אנשיו היו חברי ההגנה שנשלחו לאירופה לטפל המוסד לעליה ב' במכלול נושאי ההעפלה:

מציאת נתיבי הבריחה מאירופה ארגון העולים במסעם לא"י.

הקמת מחנות מעבר וריכוז המעפילים בערי נמל. רכש ספינות

התאמתן להובלת המעפילים. אספקת מזון וציוד מציאת אנשי צוות.

- אשר נמצאו באירופה והיו הראשונים שפגשואנשי הבריגדה היהודית את הפליטים.

– אנשי פלמ"ח ופלי"ם חברי קבוצים אשר חיו על הישוב היהודי בארץשפת הים וסייעו בהורדת מעפילים והסתרתם בארץ.

– אשר תרמו בכסף וביצירת דעת קהל. יהדות ארה"ב – צעירים שהתנדבו לסייע ולעזור להביא את העולים.יהודי ארצות המערב

מבצעי העפלה הימיים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

8משה ורדב'

, הצליח1948 – 1945במסגרת מבצעי ההעפלה הימית שנערכו בין השנים אוניות. רק ארבע64 מעפילים ב 70,000 כ 6המוסד לעליה ב' להוציא מאירופה

מתוכן הצליחו לפרוץ את ההסגר הבריטי והורידו את נוסעיהן בחופי א"י. יתר נוסעיקיץ עד נכלאו. חוקיים במחנה1946האוניות שנתפסו נכלאו המעפילים הלא

נכלאו המעפילים במחנות מעצר בקפריסין. רוב1946המעצר עתלית. אחרי קיץ האוניות יצאו מנמלים באיטליה וצרפת אך גם ממדינות נוספות: מהבלקן, אלג'יר,

ואפילו שבדיה.קשיים:

וניזקקו ניווט ציוד בים, חסרי מיומנות היו חסרי ב' א. אנשי מוסד לעלייה לשכור ימאים זרים )חלקם יהודים( שעשו את העבודה בהתנדבות או תמורת כסף

רב. ב. בעיות מימון להחכרת וקנית אוניות קניית מזון וציוד תשלום למלחים הזרים,

הקשו מאד על פעולות העפלה.

מבצעי העפלה יבשתיים. יהודי ארצות האיסלאם הקרובות לא"י, וגם לאלו שלא היה להן גבול משותף עם א"י, הועלו במסגרת המוסד לעליה ב' בדרך היבשה. הם נעו, בהכוונת אנשי המוסד ומבריחים מקצועיים, בדרכי היבשה לכיוון א"י, הבריחו את הגבול ומיד פוזרו

בקרב יושבי הארץ.מבצע העפלה אווירי.

. 7 כמאה יהודים מעיראק1947בדרך זו הועלו בשנת

הפעילות הבריטית נגד ההעפלה. הבריטים עשו מאמצים רבים לסכל את הגעת אוניות המעפילים לחופי א"י. הם מנעו כניסה והחזירו ספינות אל הים. הם סגרו את שערי הארץ, ועצרו כל ספינה

חשודה. כשגברה העלייה נשלחו האוניות למחנות עצורים בקפריסין.מאבק הבריטים בההעפלה התאפיין בשתי דרכים:

הפעלת לחץ על מדינות באירופה כדי למנוע יציאת אוניות מעפילים מנמליהן. אוניות מעפילים יצאו מנמלי אלגי'יריה עם מעפילים יהודים אלגי'ירים.3 6

-1950לא להתבלבל עם מבצע עזרא ונחמיה שהעלה את יהודי עיראק בדרך האויר בשנים 71951.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

9משה ורדב'

מצור הדוק על חופי א"י."אקסודוס", האנייה של בסיפורה גלום בההעפלה הבריטי המאבק שיא

) יציאת אירופה תש"ז(, שהעוליה נשלחו בחזרה לגרמניה ממנה יצאו. אנשי ההגנה, אשר ליוו את המעפילים בספינות, נמנעו מלהכנס לקרב אש עם

המשחתות הבריטיות ששייטו לאורך חופי הארץ. ככל שגברה התנגדות היהודית מחד והאלימות הבריטית מאידך, גברה אהדת דעת הקהל בעולם לפליטים ניצולי השואה. מאבק ההעפלה הפך למאבק פוליטי

נגד הבריטים.

ההתיישבותוחוק היישוב במדיניות ה"ספר הלבן" נאבק הייתה הדרך בה ההתיישבות

. מפעל ההתיישבות אורגן ע"י המוסדות הלאומיים:1940הקרקעות שנחקק בשנת ישובים50 הוקמו כ – 1947 - 1945הועד הלאומי, הסוכנות וההגנה. בין השנים

במסגרת מפעל ההתיישבות.

מטרות המאבק על ההתישבות: . לקבוע עובדות בשטח, להרחיב את מעגל ההתיישבות, וע"י כך לקבוע את1

הגבולות העתידיים.. מענה לשיקולים הבטחוניים, ולמנוע בידוד וניתוק של ישובים מרוחקים.2

שלוש פרשיות הקשורות בנושא ההתיישבות מאפיינות את התקופה.(. 14/3/1946 )פרשת ביריה

, באחד החיפושים שערכו1945ישוב של תנועת המזרחי, ע"י צפת שנוסד ב – נגד בתקיפות הגיבו הבריטים נשק. של סליק בישוב נמצא בישובים, הבריטים היישוב, הרסו מבנים והובילו את המתיישבים לכלא עכו. היישוב היהודי הגיב עליום כך בהקמה מחודשת של הנקודה. במבצע מתואם עלו למקום בי"א באדר,

צעירים הבריטים הגיבו שוב במאסרים, אך הישוב3000האזכרה לנופלי תל-חי, כ- היהודי לא ויתר, עלה תוך יומיים והקים את הישוב בפעם השלישית. הפעם הבריטים

ויתרו. בכך הפכה ביריה לסמל הנחישות והמאבק על ההתיישבות. הנקודות בנגב 11 הקמת

בתגובה לתוכנית מוריסון גריידי, ואירועי השבת השחורה החליטה הסוכנות על 11 ישובים בנגב. הביצוע היה חשאי. הוחלט על לילה אחד שבו יועלו כל 11הקמת

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

10משה ורדב'

הישובים להתיישבות. האחריות לבצוע הוטלה על ההגנה. ההגנה ארגנה את , עלו התושבים להתיישבות במתכונת של חומה46האנשים והציוד ובמוצאי יום כפור

איש. הישובים הוקמו בנגב במטרה להכלילו30ומגדל. כל ישוב חדש מנה כ – בתחום גבולותיה העתידיים של המדינה. הבריטים לא הגיבו כלל.

מפעל המים הקמת הישובים בנגב חייבה מציאת פתרון לבעיית המים באזור. במצע משותףו"מקורות", הונחו שני קווי מים: המזרחי מניר עם ועד של חברות "סולל בונה"

נבטים, והמערבי מניר עם לנירים.המאבק המדיני

יהודית מדינה היה הקמת היהודי הישוב של המדיני מטרתו המאבק לזכות באהדת יהודי. לשם כך היה על הנהגת הישוב רוב עצמאית בא"י בעלת

העולם, משום שמדיניותה של בריטניה הפכה יותר ויותר אנטי-ציונית. לשם זכייה באהדת העולם, ובמיוחד זו של ארה"ב בהנהגת טרומן, הסכימה

( שדרשה הקמת מדינה1942הנהגת התנועה הציונית לבטל את החלטת בילטמור ) , החלטה חדשה,1946יהודית על כל שטחי א"י, והעמידה במקומה, בועידת פריז

שאימצה את רעיון החלוקה. בן גוריון האמין כי הפגנת גמישות פוליטית וקבלת הצעת הפשרה בדברבין היהודים לערבים תזכה את הישוב היהודי באהדת הנשיא טרומן חלוקת א"י

ותעניק ליהודים את תמיכת ארה"ב."ההגנה" של המפקדת למעשה שהייתה היהודית, הסוכנות לסיכום: ו"הפלמ"ח", העדיפה שלא להרע את היחסים עם הבריטים יותר משחשבה שנדרש. אנשיה חששו שמא הטירור שהופנה כנגד הבריטים יביא לפעולות תגמול בריטיות שיפגעו מאוד בהמשך בניין הבית הלאומי. לכן, מצד אחד פעלו נגד ארגוני הפורשים שהעלו את חמת הבריטים ומצד שני לא ויתרו על העקרונות שהנחו את המאבק

הצמוד: התיישבות ועליה.

ד. העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם: הדיון באו"ם, עמדת המעצמות, , התגובות1947השפעת המלחמה הקרה, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר

להחלטת האו"ם בקרב הישוב היהודי, הפלשתינאי ומדינות ערב.

א. הסיבות להעברת שאלת א"י לאו"ם ע"י בריטניה.מבוא:

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

11משה ורדב'

הקמת מדינהבכל הנוגע לא"י הייתה עמדת התנועה הציונית ברורה וחד משמעית: . לשם השגת מטרה זו הוכפפה מדיניות הנהגתיהודית עצמאית בעלת רוב יהודי בא"י

התנועה הציונית. היא פעלה במספר מישורים: העפלה, התיישבות, פעילות צבאיתנגד הבריטים )במסגרת המאבק הצמוד( ופעילות נמרצת במישור המדיני.

החלטת בריטניה להעביר לאו"ם את שאלת א"י באה לאחר כישלון כל הנסיונותעליהם. להסדר המוסכם ולהגיע והערבים, היהודים הניצים: הצדדים בין לפשר

, בזימונם ללונדון של נציגי הצדדים .1947הנסיון האחרון נעשה בתחילת

. 1947 ועידת לונדון הזמין בווין ללונדון את נציגי הישוב הערבי והיהודי בא"י. זה היה1946בדצמבר

נסיון אחרון למצוא פתרון מוסכם על שלשת הצדדים: הערבים, היהודים והבריטים..1947הועידה נערכה בתחילת

בווין הציע: שנים.5המשך שלטון מנדט בריטי למשך .1הקמת מדינה ערבית יהודית עם אוטנומיה מוגבלת..2

בן גוריון, שהסכים לעקרון חלוקת הארץ התנגד להצעת בווין, וגם הערביםהתנגדו לה.

הבריטים נואשו ממציאת פתרון לבעיית א"י והחליטו להעביר את הבעייה לעצרתהלאומים" "חבר של החוקי כיורשו העולם אומות ע"י הוכר האו"ם האו"ם.

. העובדה שהמנדט על א"י אושר לבריטים2שהתפרק עקב מלחמת העולם ה- , הפכה את האו"ם, יורשו של חבר הלאומים, לראוי8 ע"י חבר הלאומים1922בשנת

לקבל את המנדט בחזרה.

. 9 סיכום סיבות לשאלה: מדוע העבירו הבריטים את הדיון על א"י לאו"ם.1947. כשלון ועדת לונדון 1 . טענה - בווין רצה להרוויח זמן, עקב התפתחות ה"מלחמה הקרה", הוא העריך2

שהאו"ם לא יתפנה לפתור את בעיית א"י ויחזירה לבריטניה.. טענה - בווין לא התכוון להישאר בא"י, שתי בעיות הטרידו אותו: 3

. הוא אושר ע"י חבר הלאומים ביולי1920 טופס המנדט על א"י ניתן לבריטים עוד באפריל 81922.

בחלק מן הסיבות לא דנו בתקציר זה, והן גם לא מופיעות בספר הלימוד.9

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

12משה ורדב'

א. כיצד לצאת מא"י מבלי שיפגעו קשרי בריטניה עם הערבים. ב. כיצד להיחלץ מהבעיה הא"י, אך לשמור על האינטרסים של בריטניה

באזור.ולא מצא מוצא אחר, אלא, להעביר4 בווין היה מיואש ממציאת פתרון מדיני, .

הנושא לאו"ם. . פעולות "המרי העברי" , ובעקר פעילות האצ"ל והלח"י היקשו מאד על הבריטים5

בא"י.לתוכנית6 תמיכה לבריטניה נתנה שלא ארה"ב את תעקוף לאו"ם הפנייה .

משותפת.

עמדת על הקרה" "המלחמה )השפעת העל מעצמות ועמדת באו"ם הדיון ב. המעצמות בדיון באו"ם.

כי לא הצליחה למצוא פתרון1947בפברואר הודיעה ממשלת בריטניה לאו"ם לא"י, שמקובל על שני הצדדים, ולפיכך החליטה להעביר את ההכרעה על גורל א"י

לידי האו"ם.מושב מיוחד של עצרת האו"ם28/4/1947בעקבות פניית בריטניה התכנס ביום

שמטרתו: מציאת דרכים לפתרון בעיית א"י. בכך חדלה בעיית א"י להיות בעייהאת והערבים היהודים הציגו ובמהלכם שבועיים נמשכו באו"ם הדיונים בריטית. אהדה הביעו ברה"מ ואפילו אמריקה, בדרום מדינות כמה טענותיהם. ארה"ב,

לעמדת היהודים.

"ועדת אונסקו"פ"

עצרת האו"ם החליטה למנות מטעמה ועדת חקירה מיוחדת לענייני א"י, שתפקידה: לבדוק מקרוב את שאלת א"י. הערבים ביקשו לצמצם את תחומי החקירה לתחומי א"י בלבד, כדי למנוע מחבריה להיפגש עם העקורים, ניצולי השואה, באירופה. אךוהענקי לה מוץ לא"י גם ולבדוק כתב ההסמכה של הועדה איפשר לה לחקור

נציגי מדינות שאין11גמישות מרבית לגבי נוסח הפתרון שיוצע. הועדה הוקמה מ- . 10להן אינטרס בא"י

אוסטרליה וקנדה, )חבר העמים הבריטי( יוגוסלביה וצ'כיה, )מזרח אירופה – תחת שלטון10קומוניסטי( אירן

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

13משה ורדב'

פעולות ועדת אונסקו"פ:ביקרה בישובים כפריים ועירוניים..1שמעה את דברי מזכיר הממשלה הבריטית..2שמעה את נציגי הישוב היהודי..3שמעה את דעתן של ממשלות ערב..4נפגשה עם נציגי שלש המחתרות היהודית..5ביקרה במחנות העקורים באירופה..6מנהיגי הערבים בא"י סירבו להיפגש עם אנשי הועדה..7

הנהלת הסוכנות היהודית הקדישה מאמצים רבים להסברה ויצירת קשרים אישיים ולא פורמלים על חבריה. הדבר נעשה ע"י יהודים יוצאי ארצות הנציגים שדברו את שפתם. אנשי הועדה נפגשו עם עולים ניצולי שואה ושהו בארץ בתקופה שהתרחשו

אירועי האוניה "אקסודוס".

מסקנות ועדת אונסקו"פ: הגישה הועדה את מסקנותיה לעצרת הכללית של האו"ם:1947בסוף אוגוסט

יש לסיים את המנדט הבריטי על א"י – על כך המליצו כל חברי הועדה..1( 3הצעת מיעוט ).2

הקמת מדינה דו-לאומית פדרטיבית עם ממשל מרכזי בירושלים. א.

עליית יהודים למדינה הפדרטיבית תותנה בכושר הקליטה הכלכליב.שלה.

( 8הצעת הרוב ).3 משטחה ינתנו ליהודים והיתר62%הקמת שתי מדינות נפרדות: א.

לערבים ולאזור הבינלאומי. ראה המפה בסוף התקציר. אלף יהודים.150במשך שנתיים יורשו לעלות ב.

שתי המדינות והאזור הבינ"ל בירושלים יקיימו שיפוף פעולה כלכלי. , ושאלת א"י1947הצעת ועדת אונסקו"פ הובאה בפני עצרת האום בספטמבר

עמדה להיות מוכרעת באו"ם.

ג. ההצבעה באו"ם

והודו, )אסיה( אורוגאי, גואטמלה ופרו )דרום אמריקה(, שבדיה הולנד )אירופה המערבית(.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

14משה ורדב'

עד ערב ההצבעה ממש לא היה בטחון בקרב נציגי התנועה הציונית בתוצאותיה.היה להשפיע על מנהיגי ככל שיכול ועשה כולו התגייס למשימה היהודי העולם

מדינות33 הצביעו 29/11/1947הארצות בהם ישבו. המאמצים נשאו פרי. ביום מדינות התנגדו )בתוכן כל מדינות האיסלאם13חברות באו"ם בעד תכנית החלוקה,

מדינות נמנעו, בתוכן בריטניה.10החברות באו"ם(, ו עמדותיה של ברה"מ – ברה"מ תמכה בהחלטת החלוקה ממספר סבות:

ערעור מעמדה של בריטניה – ורצון לסלקה מהאזור. חדירה של ברה"מ – המקום שיתפנה מהבריטים יוכל להתפס ע"י ברה"מ. בהתחשב

באופיה הסוציאליסטי של הנהגת הישוב העברי בה תתקבל ברה"מ בברכה. שותפות גורל – שני העמים, הסובייטי והיהודי סבלו מהנאצים סבל נורא והסובייטים

לא יכלו שלא לתמוך באחיהם לסבל. פיצול המחנה המערבי – ברה"מ הייתה ערה לויכוח שבין ארה"ב לבריטניה בעניינה

של א"י והיה להם עניין להביא לפיצול החזית הבריטית אמריקאית.עמדותיה של ארה"ב

הנשיא טרומן גילה סימפטיה לרצונם של היהודים להקים מדינה..1 יהדות ארצות הברית ומנהיגים ציוניים לחצו על הנשיא טרומן, שהיה כשנה.2

לפני בחירות והבין עד כמה חשוב הקול היהודי כדי לזכות בבחירות.ברית המועצות תמכה בהקמת מדינה יהודית לפיכך גם ארה"ב תמכה בזה..3 זיכרון השואה היה עדיין טרי והשפיע מאוד על העם האמריקאי ועל הממשל.4

האמריקאי.

. 1947 התגובות להחלטת האו"ם – כ"ט בנובמבר הועדתגובת הפלשתינאים לביטול ההחלטה. בכוח הנשק ישתמשו כי הכריזו –

ב ההחלטה, למחרת ימים. שלושה בת שביתה על הכריז העליון הערבי החלה מלחמת העצמאות בהתקפה ליד לוד על אוטובוס יהודי שהיה30/11/1947

בדרכו מנתניה לירושלים. ששה יהודים נהרגו במארב. – עוד לפני ההצבעה באו"ם, איימה הליגה הערבית כי אם יצביעתגובת מדינות ערב

האו"ם בעד תוכנית החלוקה היא תרכז צבא מתנדבים בגבולות הארץ. שבועיים לאחר החלטת האו"ם החליטה הליגה הערבית לשלוח לוחמים מתנדבים לגיזרת א"י

לסייע לפלשתינאים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

15משה ורדב'

- הישוב היהודי קיבל את תוצאות הצבעה בשימחה גלויה,תגובת הישוב היהודי בא"י ישובים30שירה וריקודים ברחובות. אולם מנהיגי הישוב דאגו מפני הבאות: אובדן

יהודיים שלא נכללו בשטח היהודי ) כולל ירושלים(.

מלחמת העצמאות ,1949 ועד המחצית הראשונה של שנת 30/11/1947מלחמת העצמאות נמשכה מ

עת נחתם הסכם שביתת הנשק עם אחרונת היריבות השכנות, סוריה. לא נחתםהסכם עם עיראק וגם לא עם הפלשתינים.

למלחמת העצמאות שמות שונים. לכל שם משמעות שונה עבור המשתמש. עבורנו,– בה קוממה מלכות 'מלחמת הקוממיות' זו הייתה ישראל הישוב היהודי בארץ ישראל החדשה ישנה. יש בינינו הרואים בה 'מלחמת העצמאות', משום שבה נלחמנועל – 'מלחמת השחרור' לה יש הקוראים היהודית. עצמאותה של המדינה על וסיימנו את המלחמה כעם משוחרר שהשתחררנו מעולה של המעצמה הבריטית

ועצמאי. ' – סמל לכך שמלחמה זו היא1948אויבינו ותומכיהם נוהגים לקרוא לה 'מלחמת

תושביה לבין ישראל בארץ היהודי הישוב בין מלחמות של רצף מתוך אחת 'א-נכבה' המלחמה נקראת הפלשתינים הפליטים אצל הארץ. של הפלשתינים ) השואה ( לסמל את משמעותה לעם הפלשתיני. ריבוי השמות מלמד על מרכזיותה

של המלחמה והשפעתה על עמי האזור.

. השלבים העיקריים של המלחמה

.14/5/1948 - 30/11/1947שלב א' – בהתקפת דמים על אוטובוס שעשה את30/11/1947המלחמה החלה בבוקרו של

דרומה מפתח-תקוה המוביל בכביש לירושלים, מנתניה נהרגו11דרכו , בהתקפה מלחמת של הראשון השלב את מאפיינות ואחרות זו התקפה נוסעים. חמישה

העצמאות: – שתי האוכלוסיות, הערבית והיהודית, חיו באותםהיעדר אבחנה של חזית ועורףא.

שטחים ובסמיכות האחת לשניה. כל ישוב יהודי היה גם מוצב צבאי משום ששכניו

היום נמצאת במקום תחנת הדלק של מושב נחלים11

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

16משה ורדב'

הערבים יכלו לתקפו מטוח קרוב בכל עת. לכן, היה משקל מכריע לכושר העמידהשל כלל הישוב, ולא רק ללוחמים.

- הפיזור הפיזי של הישוב היהודי ברחבי ארץ ישראל גרםהמלחמה על הדרכיםב. ערבים. ישובים ליד או דרך עברו היהודים, הישובים בין לכך שמרבית הדרכים, הערבים ניצלו עובדה זו כדי לחסום את הדרכים לתנועת יהודים. חסימת הכבישים אילצה את כוחות המגן היהודים ) ההגנה ( להלחם על הצירים כדי לשמור על קשר עם ישובים מנותקים, מלחמת השיירות. לדוגמה – ירושלים הייתה במצור ומנותקת לחלוטין מן המרכז היהודי בשפלת החוף ובשרון. כל האספקה שהגיעה אליה, אם

הגיעה, נעשתה ע"י שיירות אספקה שנלחמו על המעבר בדרך לירושלים. – בתקופה הראשונה ניטשה המלחמה בין תושביה היהודים שלמלחמת אזרחיםג.

המדינית הישות של אזרחיה היו כולם הערבים. תושביה לבין ישראל ארץ 'פלשתינה-א"י' תחת השלטון הבריטי. המשטרה והצבא הבריטים היו עדיין הכוחהחזק ביותר באזור והם בחרו מתי להתערב בקרבות ומתי לא ולמי לסייע ולמי לא.

מטרות המלחמה בשלב א' - אלו ביקשו לסכל את תכנית החלוקה של האו"ם. הלחימה הייתהשל ערביי א"י

המשך ישיר של מדיניות הועד הערבי העליון שהתנגד לכל ויתור או הקמת יישות יהודית עצמאית בא"י. מכאן גם ההתנגדות העקרונית לחלוקת הארץ והקמת שתיהיתרון ניצול הייתה עליהם המועדפת הפעולה דרך האו"ם. כדרישת המדינות, תקיפת אספקה, מניעת הדרכים, חסימת דרך היהודי הישוב להחנקת המספרי

ישובים בודדים, תקיפת שכונות יהודיות בערים המעורבות והריסת תשתיות.א"י יהודי ידישל על היהודי להחזיק מעמד הישוב יכולתו של להוכיח את -

התגוננות. הגנת הישובים, הגנת השיירות וחידוש הקשר לישובים שנותקו. חודש מרץ מלווי שיירות יהודים נהרגו80 היה הקשה ביותר במלחמה על הדרכים. כ – 1948

בנוסף, חולדה. ושיירת יחיעם שיירת דניאל, נבי שיירת קשים: אירועים במספר ישובים ירושלים, גוש עציון, יהודיים רבים: ישובים ולבודד הצליחו הערבים לנתק בגליל העליון, הגליל המערבי, עמק בית שאן והנגב. בשלב זה לא נפל עדיין שום

התבססה הלחימה היהודית על הגנה. 1948ישוב יהודי. עד חודש מרץ תכנית ד' - בעקבות הקשיים שהיו לכוחות המגן היהודים במרוצת חודש מרץ

ב1948 הבריטים עזיבת לקראת להערך עליה כי ההגנה מפקדת החליטה . היה ברור כי צבאות מדינות ערב ממתינות ליום עזיבת הבריטים כדי15/5/1948

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

17משה ורדב'

לפלוש לא"י. לכן, כדי להגן על הישוב היהודי כולו, היה צורך ליצור רצף טריטוריאלי שכולו יהודי. לשם כך היה צורך לכבוש ישובים וכפרים ערבים, ולהשתלט על נקודות

מפתח שיעזבו הבריטים: תחנות משטרה ומחנות צבא. כדי למנוע עימות מיותר עם הבריטים, לפני עזיבתם, הוחלט לצאת למתקפה

.1948סמוך למועד יציאתם את הארץ. התכנית התבצעה בחודשים אפריל ומאי במסגרתה נכבשו מרבית הערים המעורבות: טבריה, חיפה, יפו, צפת, בית שאן ועכו. מרבית התושבים הערבים ברחו. הבריטים בדרך כלל לא התערבו בנעשה, פרט

ליפו. שם מנעו מהאצ"ל להשלים את כיבוש העיר.בהמשך במעלה ראשונה חשיבות הייתה הטריטוריאלי הרצף לבניית המלחמה, לקראת פלישת הצבאות הסדירים הערביים לא"י. אך התכנית לא השיגה את כל יעדיה. העיר העתיקה בירושלים, ישובי גוש עציון וים המלח נותרו מנותקים

ובסופו של דבר נכבשו ע"י הערבים.

יחסי הכוחות בין הצדדיםהכוחות הלוחמים הערביםהכוחות הלוחמים היהודים

הנהגת הישוב היהודי החלה כבר בסוףההתמודדות1946 לקראת להתארגן

הצפויה עם ערביי א"י והמדינות הערביותהסובבות.

עיקר הכוח העברי הגיע משורות מתנדביוגדנ"ע.ההגנה חי"מ חי"ש, : הפלמ"ח,

כ סיפקו והחי"ש 6500הפלמ"ח היו מרותקים40,000לוחמים. היתר כ

להגנת מקומות מגוריהם. 3000 – 2000לאלו אפשר להוסיף בין

, וכמה מאות אנשי לח"י.אצ"לאנשי יהודיםגח"ל גיוס החל חו"ל(– )גיוס

הגיעו בשלב700במחנות העקורים. כ א'

) מתנדבי חו"ל( – מרביתם הגיעומח"ל לשלב ב'

מקומיים הלאכוחות הכוחות שרידי – 1936סדירים שהשתתפו במרד הערבי )

קאדר1939– עבדול של בפיקודם .) אל חוסייני ) גזרת ירושלים ויהודה( וחסןכוחות גם היו לוד(. רמלה ( סלאמה הכח הארץ. ברחבי קטנים מתנדבים

איש10,000הערבי הפלשתיני מנה כ כפריים, של ידוע בלתי מספר ועוד ושבו מקומיים לאירועים שהצטרפו

לבתיהם עם תום האירוע.פאוזי אלצבא ההצלה בפיקודו של –

הליגה ביוזמת בסוריה הוקם קאוקג'י, בין – 4000הערבית. מתנדבים5000

) אזור השומרון מארצות ערב השונות. והגליל התחתון(

מאות כמה - המוסלמים האחים

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

18משה ורדב'

מתנדבים דתיים ממצרים.מול היתרון המספרי הערבי: יהודים,1.3 מליון תושבים מול כחצי מליון

אפשר להציב את היתרון הטכנולוגי, ארגוני וכלכלי של הישוב היהודי. בתחומים אלוהיה לישוב היהודי יתרון בולט על האויב, והוא נוצל במיטבו.

1949 – אמצע יוני 14/5/1948שלב ב' – מיד לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל העצמאית מימשו מדינות ערב השכנות את איומיהן ופלשו לשטחי א"י. כוחו הצבאי של הישוב הפלשתיני תש והוא לא הווהכוחות המגן בין ניטשה יריב שקול לכוחות המגן היהודים. עתה, המלחמה יותר

היהודים, שהתגבשו לצבא מסודר, צה"ל לבין כוחות צבא פולשים ממדינות ערב. לצבאות הפולשים היה יתרון ברור בעוצמת האש. כמות נשק רבה יותר, איכות טובהושחוק מן הלחימה, אולם בעל וכוחות רעננים. לעומתם הכוח היהודי היה עייף מוטיבציה גבוהה ) משום שזו הייתה לו מלחמת קיום (, העורף האזרחי היה איתן

והייתה הסכמה לאומית רחבה באשר למטרות המלחמה.

ניתן לחלק את תקופת הלחימה השניה לארבע תקופות משנה:– פלישת צבאות ערב לא"י - הישגי הפלישה של מדינות ערב, ויחסיחודש ראשון

הכוחות: שאלת הרבים מול המעטים.– בה הצליחה מדינת ישראל להעצים את כוחה והגיעה חזקהההפוגה הראשונה

יותר לקרבות עשרת הימים – הדיפת הפולשים בצפון, הצלחה חלקית במרכזקרבות עשרת הימים והשגיהם

וכשלון בדרום הארץ.- המבצעים האחרונים לשחרור הצפון. הדיפתההפוגה השנייה והכרעת המלחמה

המצרים בדרום ושחרור הנגב ואילת

סיכום שלב א' – בתקופה שבין סוף נובמבר ועד ליציאת הבריטים והכרזתמאי באמצע הערבים1948המדינה אזרחיה בין במרביתה, נערכה המלחמה

ליהודים של המדינה. תחילתה במלחמה שהתאפיינה במצור על ישובים מבודדים, חסימת הדרכים, פגיעה בתשתיות ובתקיפת ישובים יהודים. המשכה בתכנית ד',בה נכבשו שטחים ערביים נרחבים ונוצר רצף טריטוריאלי בשליטה יהודית. בשלב זה

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

19משה ורדב'

א. פלישת צבאות ערב לשטחי א"י עד ההפוגה הראשונה, בת ארבעת השבועות,1948 במאי 15תקופה זו מתחילה ב

11בין .12. הפלישה בוצעה בהתאם להחלטות הליגה הערבית1948 ביולי 9ביוני ל-

: מטרות הפלישהלחסל את היישות הציונית בפלשתין בשלושה שלבים:

הכנסה סימולטנית של כל הצבאות הפולשים וליצור הפתעה ומחץ צבאי.ניתוק ופיצול השטח הרצוף היהודי וחיסול ההתנגדות בכל אזור מבודד.

הכרעה צבאית שתושג לאחר כיבוש גושי העיור הגדולים היהודים: תל-אביב וחיפה.יחסי הכוחות בין הכוח היהודי לצבאות הערבים

- הארגון מחדש של צהל לאחר הקמת המדינה וביטול המחתרות היהכוח אדם איש. בנוסף אליו עוד כמספר30,000אמור להעמיד למדינת ישראל כוח לוחם של

הזה כוחות הגנה ישוביים. איש. בהם100,000לאחר ההפוגות, עלה כוחו של המערך הצבאי היהודי עד כ מגוייסי חו"ל ועולים חדשים שהגיעו לארץ חסרי ידע בלחימה.

ציוד לחימה הכוחות היהודים הצליחו להצטייד בנשק במהלך המלחמה, משום שהשלטון הבריטי הקשה מאוד על ההצטיידות לפני המלחמה. על הצד הערבי לא חלו הקשיים הללו.

ההצטיידות המרשימה ביותר הייתה בנשק שנקנה ממחסני הצבא הצ'כי. טבלת היחס בכלי הנשק בין צה"ל לצבאות ערב עם תחילת הפלישה.

משוריניטנקיםהציודם

עםתותח

משוריינים ללא

13תותח

מטוסיתותחיםקרב

מטוסיסיור

ללא1ההגנה תותח

21205028

צבאותערב

402003001407457

הליגה הערבית – ברית של המדינות הערביות שנוסדה בעידודה של בריטניה בדצמבר12. מטרתה 1945

הייתה לחזק את האחדות הערבית מרבית המשוריינים הללו הוסבו ממשאיות שבנו עליהם שכבות דיפון מפלדה.13

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

20משה ורדב'

.ב- ההפוגות וקרבות עשרת הימים

יום (28 ) 9/7/1948 – 11/6/1948 ההפוגה הראשונה כשבוע לאחר פלישת צבאות ערב לשטחי א"י מינה האו"ם שני דיפלומטים לתיווך בין הצדדים: הרוזן פולקה ברנדוט )שבדיה ( וראלף באנץ' ) ארה"ב (. בלחצם של

השניים הוכרזה ההפוגה הראשונה בקרבות ) הפסקת אש ( . הסכם ההפוגה אסר על אספקת נשק וסיוע באנשים לצדדים הלוחמים.

מניעי הצדדים להסכים להפוגה:היהודים: במסגרת ההפוגה הורשו אנשי האו"ם להעביר אספקה לירושלים הנצורה. כוחות צה"ל שמחו על ההפוגה שאיפשרה לצה"ל להתכונן ולהערך

מחדש. חטיבות לוחמות.18הערבים: ניצלו את ההפוגה והגדילו את כוחם ל

חייל בכל100,000בסוף ההפוגה נאמד הכוח הצבאי של שני הצדדים בכ צד.

קרבות עשרת הימים כאשר שני הצדדים חשו עצמם מוכנים9/7/1948הקרבות בין הצדדים התחדשו ב

התחוללו קרבות קשים19/7/1948לסיבוב נוסף. בתוך תקופה של עשרה ימים, עד ששינו את תמונת שדה הקרב.

פיקוד צה"ל החליט להתרכז בשתי נקודות מרכזיות:וכפרי הגליל1 ומול נצרת . בחזית הצפון מול ראש הגשר הסורי במשמר הירדן

העליון שנשלטו ע"י 'צבא ההצלה' של קאוקג'י.

הערה בעניין המיתוס של מעטים מול רבים. למרות יחסי הכוחות המספריים בין העמים, אותם קשה להפריך, התפתחה בקהילת

ה'פוסט ציונים' התפיסה כי יחסי הכוחות המספריים בכוחות הלוחמים אינם משקפים את המצב הנכון בשדה הקרב. לטענתם, כושר הארגון והגמישות של צה"ל הצליחו ליצור בשטח מצבים בהם בקרבות מכריעים רוכזו כוחות ישראלים רבים כנגד כוחות נחותים

של צבאות ערב. לכן, לטענתם, המיתוס של "מעטים כנגד רבים" אינו משקף את

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

21משה ורדב'

. בחזית המרכז. כיבוש לוד רמלה והסביבה כדי להרחיב את השליטה בפרוזדור2ירושלים ולמנוע חיבור בין הלגיון הערבי ) הירדני ( לצבא המצרי.

בפרק הזמן שכונה "קרבות עשרת הימים" תקפו כוחות צה"ל בשלוש חזיתות בגליל ובמרכז לשם שחרור שטחים ובדרום כדי לסכל יוצמת מצרים ולהבטיח מסדרון אל

הנגב הנצור. בחזית הצפון ובמרכז הושגו הישגים חשובים שהגדילו את שטחה של מדינת ישראל:בדרך מסדרון והובטח נכבשו וסביבתם ורמלה לוד נכבשו, וסביבותיה נצרת לירושלים עוקף לטרון, שלא הצליחו לכבוש. בדרום נבלמה ההתקפה המצרית, אך

הדרך לנגב נותרה חסומה

15/10/1948 – 19/7/1948 ההפוגה השנייה בתקופת קרבות עשרת הימים לחץ האו"ם על הצדדים הלוחמים לשוב להפוגה. למרות רצונה, נאלצה ממשלת ישראל לקבל את החלטת האו"ם והקרבות בפועל

. במהלך ההפוגה לא הפסיק הצבא המצרי מפעולות מלחמתיות. ב21/7הסתיימו ב הודיע צה"ל למשקיפי האו"ם כי בדעתו לשלוח אספקה לישובי הנגב.15/10/1048

לאחר שהצבא המצרי פתח באש על השיירה הסתיימה למעשה ההפוגה השנייה.

הקרבות שלאחר ההפוגה השנייה.על ניצחונו את צה"ל ביסס השנייה ההפוגה שלאחר הקרבות סדרת במסגרת

הפולשים. – נפרצה דרך לנגב המנותק ונכבשה באר-שבע. כוחות צה"ל שניסובחזית הדרום

לגרש את הצבא המצרי מתחומי א"י נכנסו לשטחי מדבר סיני. בלחץ המעצמות:בכיס התבצר משמעותי מצרי כוח מסיני. צה"ל כוחות נסוגו וארה"ב בריטניה פאלוג'ה ) סביבות קריית גת ( והתפנה משם רק עם הסכמי שביתת הנשק. במרץ

ירד כח צה"ל עד אילת וכבש אותה. בדרכו כבש גם את דרום מדבר יהודה1949את עין גדי ואת מצדה.

– כוחות צה"ל הרחיבו את פרוזדור ירושלים והתחברו לכוחות חזיתבחזית המרכז הדרום שכבשו את בית ג'וברין.

– נכבש כל איזור הגליל העליון ההררי ואף כברת ארץ בתחום לבנון,בחזית הצפון שהביאה את צה"ל עד ה"ברך" של נהר הליטאני. צבא לבנון ו"צבא ההצלה" של

קאוקג'י סולקו מתחומי ארץ-ישראל.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

22משה ורדב'

סיכום תוצאות המבצעים האחרונים: * הישגים צבאיים – צה"ל הצליח להדוף את מרבית הכוחות הזרים שפלשו לתחומי

א"י כבש שטחים ושחרר ישובים יהודים שנכבשו. * קביעת גבולות – קווי המלחמה הפכו לקווי הגבול של מדינת ישראל. ע"פ העיקרון

של זהו המצב בשטח. כך נותר הנגב בידי מדינת ישראל.יכולים אינם כי * שיחות שביתת הנשק – הנצחנות של צה"ל הבהירו לערבים להמשיך ולהלחם. כך קרה שככל שהמדינה הערבית נלחצה יותר בן המצב הצבאי שהתהך לרעתה, כן הייתה להוטה יותר להגיע להסכם שביתת נשק. ראשונה הייתה

מצרים שרצתה להציל כוח מצרי שהיה מכותר בכיס פאלוג'ה ) אזור קריית גת (.

ח – הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטיםהפלסטיניים

הסכמי שביתת הנשק – גורמים ותוכן

מלחמת העצמאות בתום ערב מדינות עם שנחתמו הנשק שביתת הסכמי השפיעו על בטחון ישראל עד מלחמת ששת הימים. אלו לא היו הסכמי קבע, ולא

השיגו הכרה ערבית במדינת ישראל. אלו היו הסכמי שלום זמניים. ההסכמים היו פשרה בין מציאות צבאית לשאיפות הטריטוריאליות של כל צד.

לכל אחד מהצדדים היו סיבות טובות להפסקת הקרבות.

המדינה

ההסכם

פרטי ההסכםסיבותיה להפסקת האש

המשאביםישראל את להפנות רצון הגדולה העלייה גל לקליטת

ולהתיישבות.מצריים

מו"מ עקיף -

רלףבאנצ'

פברוא ר

1949

רצון לפנות את כיס פלוג'ה מבלידבר המצרית לאוכלוסיה שייודע

המפלה.יותר שתביא חשש ממפלה גדולה

בעקבותיה את מפלת המשטר

הנגב ישאר בידי ישראליצא בלא פגע צבא מצרים

מכיס פלוג'ה.עזה תישאר בידי מצרים

הסכם ע"פ בנגב הגבול 1906.

ירדן

מו"מישיר

אפריל1949

עבדאללה הבין כי ישראל עומדתלנצח.

בצפון עירק מצבאות חשש השומרון והצבא המצרי בדרום הר

חברון חשש מהועד הערבי העליון שהיה

הר דרום על ישראלי ויתור חברון.

ערה ואדי על ירדני ויתור והמשולש.

עציון גוש ירושלים. חלוקת ולטרון נותרו בידי ירדן.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

23משה ורדב'

ממשלה הקים ואף ירדני אנטי גולה.

לבנון מו"מישיר

מרץ1949

ולקבל לסיים את המלחמה רצון חזרה שטחים שנכבשו ע"י צה"ל

הבינלאומי לגבול חזרה שנקבע בתקופת המנדט

סוריהעקיף

יולי1949

דרשו פינוי כוחותיהם עד קו הירדןופיצוי באזור החולה והכנרת

עם הבינלאומי הגבול שטחים מפורזים

הסכמי הפסקת האש השאירו מספר בעיות בלתי פתורות: * הישראלים קיוו כי ההסכמים יביאו להכמי שלום, אך מדינות ערב סירבו להכיר

בקיומה של מדינת ישראל. * מאות אלפים פליטים מפלסטין נמצאו מחוץ לגבולות המדינה החדשה וישראל

סירבה להחזיר אותם לשטחה.היווצרות בעיית הפליטים הפלסטיניים

ערביי פלסטין ערב המלחמה:מנו ערביי א"י כ 1947* בדצמבר מליון נפש. הישוב היהודי מנה 1.4 620

אלף נפש.* רובה של האוכלוסייה הערבית הייתה כפרית עם דרגת פיתוח נמוכה ביותר.

* לערביי א"י לא היו כלים שלטוניים משלהם, שיסייעו להם להשיג עצמאות מדינית. הם היו תלויים לחלוטין בפקידות הבריטית. כשזו עזבה, הם שקעו בחדלון

ובחוסר אונים. * ההנהגה הערבית בא"י הייתה מפוצלת בין שתי משפחות אויבות: חוסייני

התיש את1939 – 1936ונאששיבי. המאבק בין המשפחות, במרוצת המרד הערבי החברה הערבית בא"י.

* ערביי א"י לא קיבלו בתחילת המאבק סיוע ממדינות ערב ולא השכילו גםלגייס סיוע.

* במרוצת מלחמת העצמאות ברחו / נטשו / גורשו משטחי המדינה היהודית כ אלף ערבים. ערבים אלו ברחו במספר גלים.700

גלי הבריחה של ערביי א"י. גל

ראשון אלף בני המעמד60. כ 1947החל מיד עם תחילת המלחמה בסוף

הבורגני ברחו מן הערים המעורבות למקומות בטוחים יותר. הבורחים ראוהשפעה הייתה לבריחתם אולם יתייצב. שהמצב עד זמני, עניין בכך

מורלית קשה על הנשארים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

24משה ורדב'

החל בעקבות הפעלת תוכנית ד' של ההגנה בחודשים אפריל מאיגל שניישובים ערביים1948 כיבוש יצירת הרצף הטריטוריאלי כללה תוכנית .

רבים. התושבים חששו מפעולות נקם של היהודים וברחו ) בעיקר השפיעו 300סיפורי דיר יאסין ( בגל זה, שנמשך גם לאחר הקמת צה"ל, ברחו כ

אלף ערבים. גל

שלישי אלף ערבים,100במרוצת קרבות עשרת הימים נטשו את בתיהם כ

בעיקר מאזורי מבצע דני ) אזור השפלה (. בתקופה זו נעשו גם גירושיםמכוונים ע"י כוחות צה"ל.

גלרביעי

מקביל לחודשי המלחמה האחרונים, אוקטובר נובמבר, ההתקפות 250הקשות של צה"ל על הצבאות הפולשים גררו בריחה ונטישה של כ

אלף ערבים.

מניעי הבריחה של ערביי א"י.החשש מן המלחמה ותוצאותיה. 1

א. ערבים רבים חששו לחייהם וחיי משפחותיהם עקב הקרבות הקשים ביןהצדדים.

הראשונים לברוח היו הבורגנות הערבית שהייתה גם חלק מן ההנהגהבמקומות

רבים ) העשירים, המורים, מוכתר הכפר פקידי ממשל ( ב. חשש מפעולות נקם של יהודים על פעולות ומעשים שנעשו להם.

ג. אירועי דיר יאסין. ד. חשש להישאר בשטחי היהודים פן יוכרזו בוגדים על ידי אחיהם. ) חיפה (.

– מנהיגים ערבים, בארץ ומחוצה לה, תפקדו באופן לקוי.מנהיגות במשבר. 2 א. מנהיגים שקראו לערבים לעזוב זמנית את מקומות מגוריהם כדי לאפשר

לכוחות הפלישה 'פעולה חופשית' בשטחי א"י .

ב. בריחתם תחילה של ההנהגה והבורגנות הערבית הותירה את הנותריםללא מנהיגות

והם חיקו את מנהיגיהם וברחו גם כן. ג. ברובה, המנהיגות הערבית פשוט שתקה ולא השמיעה קולה כאשר בני

עמם נזקקו לעצה והדרכה.

פעולות גירוש מכוונות.3 – חלק מן העוזבים לא עשו זאת מרצונם. כוחות הצבא היהודי

גירשו אותם ממקומותיהם והיו מקרים שאף סיפקו להם תחבורה לשם כך. )

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

25משה ורדב'

רמלה לוד (.

כלל בדרך התיישבו היהודית א"י גורשו משטחי / ברחו / שעזבו הערבים במחנות פליטים במדינות השכנות לא"י. ישיבתם במדינות לא להם והמתח שנגרם בינם לבין התושבים הותיקים באותן המדינות הביא לכך שהשלטונות סירבו לקלוט אותם כאזרחים והותירו אותם, בחלק מהמקרים עד ימינו אלו, בסטטוס של פליטים

חסרי בית.

בבריחתם וגירושם של הפליטים הערבים רואים שני אשמים עיקריים:מהצד הערבי:

. הנהגת ערביי פלסטין, הועד הערבי העליון, המפוצלת והתשושה שלא1עשתה צעדים ממשיים למנוע את הבריחה.

. מנהיגי מדינות ערב שלא קראו לערביי א"י להשאר. ) הקריאות להישאר2החלו רק לאחר שהבינו כי יהיה עליהם לקלוט את מאות אלפי הפליטים (.

מהצד היהודי: . מפקדים ומנהיגים שלא רצו להשלים עם המצאות אוכלוסיה עויינת בתחומי1

מדינת ישראל. דבר שיסכן את שלום המדינה, יצריך כוחות שיטור רבים.שעזבו2 הערבים שטחי לעולים. ישוב מקומות הצריכה הגדולה העלייה .

נלקחו לצורך זה וגם לטובת הישובים החקלאיים הקיימים. . רגשות נקם על האבידות הצרות והקשיים שעשו הערבים עד וכולל מלחמת3

העצמאות.

מדיניות מדינות ערב ומדינת ישראל בנוגע לשיבת הפליטים

מרבית הפליטים הערבים, שיצאו משטחי מדינת ישראל מצאו מקלט במדינותמנהיגי המדינות שקלטו את לישראל, שם הם הושמו במחנות פליטים. השכנות והתנכרו סירבו לאזרח את הפליטים במדינותיהם, סגרו אותם במחנות הפליטים

להם. היו לכך שתי סיבות:

. חשש מכך שהפליטים מפלסטין יהוו גוף פוליטי עם פוטנציאל לאיים אל1

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

26משה ורדב'

השלטון. . הפיכת הפליטים לכלי תעמולה אנטי ישראלי - לעשות בסבלם של הפליטים2

שימוש פוליטי ללחוץ על מדינת ישראל לקלוט אותם בחזרה.

מדינת ישראל סירבה לקלוט את הפליטים, למרות שיש החלטת או"ם המצווהלעשות זאת. סיבת הסירוב:

. השבת הפליטים תשנה את המאזן הדמוגרפי של מדינת היהודים.1 . המספרים הגדולים של הערבים השבים הם איום איסטרטגי על קיומה של2

מדינת ישראל. . חלק נכבד מעולי העלייה הגדולה התיישבו בכפרים, בתים ושטחים שהיו של3

ערבים. גם ההתיישבות העובדת הוותיקה קיבלה שטחים ערביים לשעבר. מצב זהלא איפשר להשיב את הערבים שעזבו לשדותיהם ובתיהם.

האו"ם ניסה גם הוא לפתור את בעיית הפליטים הערבים. האו"ם החלטת מיום 194* הפליטים11/12/1948 החזרת את תובעת

למקומות מושבם. * ועידת לוזאן שמטרתה הייתה לסיים את הסכסוך הערבי יהודי בהשתתפות נציגי המעצמות, ישראל ומדינות ערב - לא הצליחה להגיע להחלטה מוסכמת בדברהועידה ( ישראל. מדינת של גבולותיה ובדבר לישראל שישובו הפליטים מספר

האו"ם החלטת על האום194הסתמכה של החלוקה גבולות מפת ועל 29/11/1947.)

כדי לטפל בפליטים, האו"ם הפעיל את אונר"א ) סוכנות הסעד והתעסוקה שלטיפול רפואי חינוך, מזון, ולספק להם כדי לנהל את מחנות הפליטים ) האו"ם

וביגוד.

– מדינת ישראל במזרח התיכון2

א – תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות תהליך הדה-קולינזציה הוא התהליך היסטורי בו המדינות האימפריאליסטיות נסוגוואיפשרו לבני המקום להקים מדינה עצמאית. רבים, בהם שלטו, מחלקי עולם

נמשך בתקופה של בין המלחמות והגיע1התהליך התחיל בתום מלחמת העולם ה-. 2לשיאו לאחר מלחמת העולם ה-

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

27משה ורדב'

רבות מדינות המדינית עצמאותן את קיבלו הדה-קולוניזציה תהליך במסגרת באפריקה, המזרח התיכון ובאסיה. מושבות לשעבר של אימפריות אירופיות קיבלו את עצמאותן המדינית החל מבריטניה וצרפת ועד ספרד, פורטוגל, הולנד, בלגיה ודנמרק. חלק ממקבלות העצמאות הגיעו לכך דרך מאבק מזויין וחלקן בהסכמים

שלווים. תהליך הדה-קולוניזציה התארך על פני עשרות רבות של שנים והיו לו צורות רבות.דרך קבלת העצמאות במסגרת החל ממלחמת העצמאות של מושבות ארה"ב, הדומיניונים הבריטים באוסטרליה, דרום אפריקה ועוד ועד שיאו של התהליך שהחל

. 20 של המאה ה-60 והתארך עד שנות ה-2בתום מלחמת העולם ה- , כאשר מושבות אנגליה,20תחילתו של תהליך הדה קולוניזציה בראשית המאה ה-

בהן ישבו לבנים, קיבלו עצמאות חלקית והותר להן לנהל את ענייניהן בעצמן, תוך שמירת זיקה פוליטית כלכלית לבריטניה. המשכו של התהליך לאחר מלמחת העולם

. חלק מהמדינות במזרח התיכון שנשלטו ע"י בריטניה וצרפת בכח המנדט שניתן1ה- . שיאו של30להם ע"י החבר הלאומים, החלו לזכות בעצמאותן במרוצת שנות ה-

כאשר מרבית המושבות באסיה ואפריקה2התהליך החל לאחר מלחמת העולם ה-קיבלו את עצמאותן בין אם במלחמה ובין אם בהסכמים מדיניים.

. 2 הסיבות לתהליך הדה-קולוניזציה לאחר מלחמת העולם ה-והיו לכך2כאמור, תהליך הדה-קולוניזציה הואץ מאוד לאחר מלחמת העולם ה-

מספר סיבות:-בתום המלחמה 2 המשבר הכלכלי באירופה לאחר מלחמת העולם ה –

הייתה אירופה, על מנצחיה ומפסידיה, שרויה במשבר כלכלי עמוק. המשך השליטה על המושבות, ובעיקר על אלו שהחלו למרוד, עלה באמצעיםהמדינות ותשתיות(. צבאי ציוד גדול, צבא אחזקת ( רבים כלכליים

המרוששות התקשו מאוד לעמוד בהוצאות אלו.הגדולה המעצמה של היוקרה האימפריאליסטיות אובדן המעצמות -

המלחמה. במרוצת הושפלו או נכבשו המלחמה לפני של המפחידות אותן עודד והדבר כחולשה זאת פירשו בקולוניות הלאומיות התנועות

לצאת כנגד השלטון הקולוניאליסטי באמצעים פוליטיים וצבאיים.החדשות העל מעצמות של קולוניאלית האנטי בתום האידיאולוגיה –

הופיעו על במת ההיסטוריה שתי מעצמות על חדשות:2מלחמת העולם ה-

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

28משה ורדב'

קולוניאלית אנטי אידיאולוגיה הייתה המעצמות לשתי וברה"מ. ארה"ב של בדרישות לעצמאות ותמכה כנגד המדינות הקולוניאליות שהופעלה

המדינות תחת שליטת האימפריאליזם. – האמינה שהאיפריאליזם הוא צורה של ניצול קפיטליסטי ותמכהברה"מ

בכל תנועת שחרור שהתנגדה לקולוניאליזם. מטרתה הייתה להביא אתהמדינה המשוחררת לחיקה במסגרת 'המלחמה הקרה'.

ההלאמהארה"ב לאמצעי והתנגדה חופשי שוק בכלכלת האמינה – חששה ארה"ב בנוסף, הקולוניאלי. השלטון את שלוו הסחר והגבלת וצרפת את העמים המשועבדים דוחפות בריטניה שמדינתן הקולוניאלית

לזרועותיה של ברה"מ.פתיחת השוק החופשי העולמי הורידה את ערכן תופעת הגלובליזציה –

הכלכלי של הקולוניות למדינות המשעבדות. אלו הפסיקו להיות רווחיותועלותן הייתה רבה מתרומתן הכלכלית למדינה השולטת.

הפוסט-קולוניאליסטית ה-האידיאולוגיה העולם מלחמת לאחר – 2, התפתחה באירופה התופעה של הכאה על60ובמיוחד במרוצת שנות ה-

מושבות אחזקת הקולוניאליזם. היה העבר מחטאי אחד העבר. חטאי הפכה לעוול חברתי ונבחרי ציבור באירופה החלו להתחשב באידיאולוגיה

זו.

תהליך הדה-קולוניזציה בארצות האיסלאם ) מזה"ת וצפ"א ( בארצות האיסלאם החל בין שתי מלחמות העולם14תהליך הדה-קולוניזציה

. 20 של המאה ה-60והסתיים ברובו בשנות ה-.הדה-קולוניזציה במזרח התיכון

ארצות האיסלאם הראשונות שזכו לעצמאות מדינית היו באזורנו: מדינותעיראק, בהן: ששלטו למעצמות שניתן הלאומים חבר מנדט בתוקף שנשלטו היו חלקן משועבדות להסכמי סוריה, לבנון, מצרים. למרות שקיבלו עצמאות, שונות חזקות בעלי האימפריאלים הכובשים את שהשאירו שונים אינטרסים

רק לאחר מלחמת העולם ה- הצליחו המדינות הללו לסלק2במדינות הללו. לחלוטין את האחיזה שהייתה לשליטים הקולוניאלים במדינתם. כאלו היו מצרים,נותרו בכולן אולם שונה, סיפור היה מדינה לכל ולבנון. סוריה ירדן, עיראק,

.2המעצמות השליטות בתמונה עד לאחר מלחמת העולם ה- יוצאות מן הכלל הן תורכיה ואיראן שלא נמצאו ממש תחת שלטון קולוניאלי. 14

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

29משה ורדב'

.הדה-קולוניזציה בצפון אפריקהה- בשנות התרחש אפריקה צפון במדינות הדה-קולוניזציה 50תהליך

. מרביתן של מדינות צפון אפריקה היה תחת20 של המאה ה-60ותחילת שנות ה- שלטון צרפת, שגם הביאה מאזרחיה להתיישב במדינות אלו, דבר שהקשה מאודצרפתיות אנטי מחתרת תנועות אפריקה התפתחו צפון במדינות עזיבתם. על שעוררו מהומות והפעילו אלימות, עד שצרפת נעתרה לדרישותיהם. תהליך דומהויושבה ע"י עשרות אלפי איטלקים. אלא קרה גם בלוב, שנכבשה ע"י איטליה

בידי בעלות הברית, שהעניקו2שלוב נכבשה מידי איטליה במהלך מלחמה"ע ה-.1951לה את עצמאותה ב

ב – הגורמים שהשפיעו על גורל היהודים בארצות האיסלאם. עד הקמת המדינה עמד מספרם של יהודי ארצות האסלאם על פחות ממליון. והם היו מפוזרים ממרוקו שבמערב ועד איראן שבמזרח. התהפוכות של העת החדשה, הטכנולוגיה, הקולוניאליזם וחדירת התרבות המערבית השפיעו השפעה רבה גם על היהודים בארצות אלה. התפתחות התנועות הלאומיות בארצות האיסלאם הקבילה מבחינת התקופה להתפתחות התנועה הלאומית היהודית – הציונות. בפני היהודים בארצות אלה הועמדה הדילמה שהייתה מוכרת גם לאחיהם באירופה: יהדות כלאום או יהדות כדת בלבד. אלא שליהודי ארצות המזרח נוספה דילמה, האם להזדהות

עם השלטון הקולוניאלי או עם התנועה הלאומית האנטי קולוניאלית.

הגורמים שהשפיעו על גורל יהודי ארצות האיסלאםהקולוניאלי לשלטון היהודים בין האסלאם, הזהות ארצות במרבית –

שנשלטו ע"י אירופים, הוו היהודים סוכנים מקשרים בין בני העם לשליטים. היהודים, שקיבלו השכלה אירופית ) בד"כ במוסדות אליאנס ( השתלבומשתפי בהם ראו המוסלמים הארץ ובני הקולוניאלי השלטוני במערך פעולה. ככל שגברה העוינות הלאומית כלפי השלטון הקולוניאלי כן גברה העוינות כלפי היהודים, שליחיו. השלטון הקולוניאלי הבטיח ליהודים את בטחונם ואף נתן להם זכויות יתר. כאשר נסוג השלטון הקולוניאלי נאלצו היהודים להסתלק עמו. עשרות אלפי יהודים עזבו את אלג'יריה, תוניסלישראל עלו חלקם הצרפתים. מידי העצמאות קבלת לאחר ומרוקו

וחלקם עברו לצרפת ולמקומות אחרים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

30משה ורדב'

החל בשנות ה- האירועים בארץ ישראל והקמת המדינה – של המאה30 יהודי20ה- החלו עמי ערב השונים להיות מעורבים בסכסוך הפלשתיני

בא"י. המוסלמים ברחבי העולם האיסלאמי הזדהו עם אחיהם הפלשתינים. ככל שהחריף המאבק הלאומי בא"י, כך הורעו היחסים בין המיעוט היהודי בארצות האסלאם לבין הרוב המוסלמי. הרעה זו התבטאה בפרעות דמיםב 'הפרהוד' פוגרום עירק, מוסלמיות: מדינות של בשורה יהודים נגד

ו-1945. לוב ב 1941 ,במרוקו1947, בעדן ב 1946, בסוריה ב 1948 וגם במצרים.1948

במקביל לאירועי הדמים, נקטו השלטונות במדיניות לאומית אנטי יהודית ואנטי ציונית שהדירו את היהודים מהחברה הסובבת ודחפו אותם לצאת

את המדינות הללו. אלף יהודים מארצות האיסלאם.573 עלו לישראל כ 1970 ועד 1949בין השנים

ז. מלחמת ששת הימים סיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל בתחומים שונים, על

הפלשתינאים ועל מדינות ערב.מבוא:

מלחמת ששת הימים התנהלה בין ישראל לבין המדינות הערביות: מצרים, ירדן,– 5/6/1967סוריה ועירק בין התאריכים . המלחמה הייתה נקודת10/6/1967

מפנה בתולדות מדינת ישראל מכיוון שהיו לה השפעות מרחיקות לכת על החברה ,הכלכלה והפוליטיקה הישראלית ושל מדינות ערב שנמצאות אתה במלחמה.

הגורמים לפרוץ המלחמה הסלמה במתח בין ישראל לעולם הערבי . 1

צעדים נגד3 התכנסה ועידת פסגה של המדינות הערביות והחליטה על 1964 ב- ישראל :

א. הטיית הירדן כדי למנוע מישראל את ביצוע תוכנית מוביל המים הארצי.ב. הקמת מפקדה ערבית משותפת לצבאות ערב

ג. הקמת אש"פ – הארגון לשחרור פלשתין.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

31משה ורדב'

בעקבות החלטות אלו: סוריה החלה להטות את מקורות הירדן, ארגון אש"פהגנה ברית על חתמו ומצרים וסוריה ישראל נגד איבה פעולות לבצע החל

משותפת. המתח באזור גאה.

מעורבות המעצמות והשפעת המלחמה הקרה : . 2 ברית המועצות תמכה בסוריה ובמצרים וסיפקה להן נשק רב. מאידך, ישראל

קיבלה נשק כבד מארה"ב, בעיקר טנקים וטילים נגד מטוסים.

הסלמה בגבול ישראל סוריה : . 3 ההסלמה בגבול ישראל סוריה נגרמה בעקבות שני אירועים:

יובל הירדן. צה"ל הגיב, פגע בציודא. הנסיון הסורי להטות את מי הבניאס, הכבד והעבודות נפסקו.

התפתחה תקרית באזור קיבוץ האון בדרום1967תקרית האון – באפריל ב. מזרח הכנרת. צה"ל הגיב על ירי סורי לכיוון ישראל, ונערך קרב אווירי מעל

הכנרת וששה מטוסים סוריים הופלו. תמיכת סוריה באש"פ - סוריה תמכה בפעולות חבלה שנערכו בשטחה שלג.

ישראל על ידי הארגונים פלשתינאים.

: הקמת אש"פ ופעילותו נגד ישראל . 4 החל אש"פ בפיקודו של יאסר ערפאת בפעולות טרור נגד ישראל .1964 בשנת

הפעולות בוצעו ברוב המקרים מגבול ירדן וגם פעולות התגמול נעשו כנגד ירדן.

המצב הפנימי בישראל : . 5 שרר בישראל מיתון כלכלי קשה והאבטלה הייתה רבה.1967 – 1966 בשנים

ראש הממשלה החדש , לוי אשכול, נתפס כאדם הססן ומתון בניגוד לקודמו ,דוד בן גוריון שהיה מנהיג תקיף וכריזמטי. נראה שמדינות ערב ראו בכך סימנים לחולשה,

וחשבו כי זה הזמן לתקוף אותה.

הצעדים שנקט נאצר בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים : במטרה לדרבן את מדינות ערב, קע"מ, לפעולה מלחמתית נגד ישראל, דיווחהסוריה גדול בגבולה עם כוח ישראל מרכזת כי וסוריה ברית המועצות למצרים

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

32משה ורדב'

בכוונה לתקוף אותה. נראה שלברה"מ היו כוונות להגיע להישגים פוליטיים במזה"תדרך ניצחון ערבי על ישראל

נאצר, נשיא מצרים, לא היה מוכן עדיין למלחמה נגד ישראל. חלק מצבאו היהוכן רצה זו במלחמה בתימן. אך מצד שני היה מחויב לסוריה מעורב בתקופה להוכיח את מנהיגותו לעולם הערבי. כצעדים מכינים להתקפת מצרים על ישראל

ביצע נאצר את המהלכים הבאים: , ביום העצמאות14/5/1967 - ב כניסת כוחות מצרים למרחב סיניא.

בישראל, הורה נאצר לכוחות האו"ם שהיו מוצבים בסיני להתפנות,וצבא מצרים התפרס בסיני. בניגוד להסכם עם האו"ם.

, סגרה22/5/1967- מספר ימים לאחר מכן ב סגירת מיצרי טירן ב. מצרים בפני השייט הישראלי את מיצרי טירן השולטים על הכניסה לים

האדום מדרום. כל אלו בניגוד להסכמי השייט הבינ"ל . נחתמה ברית הגנה בין30/5/1967- ב חתימת ברית ההגנה עם ירדן .ג

מצרים לבין ירדן. על פי ההסכם, בעת מלחמה יפקד מפקד מצרי על הצבא הירדני.

לירדן הועברה תגבורת צבאית מעירק וממצרים.

מהלך המלחמה : בתגובה למהלכים של מצרים גייסה ישראל את הצבא הסדיר וצבא המילואים וערכה אותו בגבול מצרים. תקופה זו נקראה "תקופת ההמתנה". כאשר אפסו הסיכויים

. 5/6/1967להגיע להסדר מדיני פתחה ישראל במלחמה בבוקר יום ה האוויר חיל להשמיד הישראלי האוויר חיל הצליח של המלחמה ביומה הראשון המצרי בעודו על הקרקע, וכך למעשה הוא קבע את תוצאות המלחמה. עם פרוץגם הצבא ירושלים. והחל להפגיז את הירדני המלחמה במצרים הצטרף הצבא הסורי החל להפגיז את ישובי הגליל. בסופה של המלחמה הקצרה היו הישגי צה"ל

מרשימים: בחזית המצרית צה"ל כבש את רצועת עזה, חצי האי סיני והתייצב על גדות תעלת

סואץ.בחזית הירדנית כבש צה"ל את הגדה המערבית ואת ירושלים המזרחית.

בחזית הסורית כבש צה"ל את רמת הגולן.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

33משה ורדב'

( התייצב צה"ל על קווי הפסקת האש10/6/1967 – בסיום המלחמה ) הקו הסגול הכללית שהתקבלה בהתערבות האו"ם. קווי הגבול החדשים נקראו "הקו הסגול",

להבדילו מן "הקו הירוק", שנקבע בסיומה של מלחמת העצמאות .

הסיבות לניצחון:– א. והיוזמה שנקט בכל אסטרטגית המכה המקדימה שהנחית צה"ל

מהלך המלחמה נתנה בידו יתרון ניכר. בתוך כך כלול כמובן היתרון הברור בכך שלישראל הייתה שליטה אווירית מוחלטת בשמי המערכה

בכל החזיתות.)מבצעית( ב. יעילים טקטית היו הישראלי והחי"ר השריון כוחות -

ומאומנים היטב ופעלו תוך נחישות. – התכניות המפורטות ביחוד של חיל האוויר, עבודת מודיעין לוגיסטית ג.

משובחת, שיפור כלי הנשק, ארגון הצבא, שיתוף הפעולה בין היחידות השונות, הגמישות בהעברת יחידות ממקום למקום וכושרם הגבוה של

הקצינים והחיילים תרמו לנצחון.

תוצאות מלחמת ששת הימים : השטחים הכבושיםא.

3עם תום המלחמה מצאה עצמה ישראל שולטת על שטח שגדול היה פי .1 משטחה לפני המלחמה. כך היא רכשה לעצמה עומק אסטרטגי ושיפרה את

מצבה הביטחוני. החזקת השטחים החדשים יצרה בעיות רבות של שליטה על אוכלוסיה ערבית..2

ישראל לא סיפחה את השטחים הכבושים למעט ירושלים המזרחית. אותם.3 לספח יש האם השטחים, עתיד על ציבורי ויכוח התעורר בישראל

לישראל או שיש להחזירם תמורת שלום. הויכוח נמשך עד היום.

. החלה תנועה גדולה של התיישבות בשטחים הכבושים.4

הזירה המדינית הבינלאומית.ב. באו"ם התקבלה החלטה בדבר נסיגת ישראל מהשטחים או שטחים שהיא.1

כבשה בתמורה לשלום עם שכנותיה.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

34משה ורדב'

היחסים עם מספר רב של מדינות הורעו עד כדי ניתוק היחסים הדיפלומטיים.2 עם ישראל. מדינות הגוש הסובייטי )פרט לרומניה( ומספר מדינות באפריקה

ניתקו עמה את היחסים. היחסים עם צרפת הורעו מאוד.היחסים עם ארה"ב התהדקו. .3

שיפור המצב הכלכלי.ג.חוסלה.1 האבטלה המלחמה. בעקבות מהמיתון יצא הישראלי המשק

ההשקעות במשק גברו ויתרות מטבע חוץ התדלדלו.. 1968-1970התייצבות מחירים עקב הסכם ממשלה הסתדרות לשנים .2 עובדים רבים מהשטחים הכבושים החלו לעבוד בישראל, תוצרת מהשטחים.3

נמכרה ברחבי ישראל ותוצרת ישראלית נמכרה בשטחים. נחתמה עיסקת חבילה בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות בדבר יציבות.4

מחירים והסדר העסקת עובדי השטחים

חיזוק המורל הלאומיד. בישראל שלפני המלחמה שררה חרדה קיומית, ואילו לאחר המלחמה והניצחון המוחץ המורל עלה. הייתה תחושה של אופוריה ושל זלזול ביכולתם של הערבים

להתמודד מול ישראל. הייתה ציפייה לבוא הערבים להסכם שלום. מלחמת ההתשהה.

מספר חודשים לאחר תום המלחמה החלו המצרים ממערב ואש"פ במערבסואץ זו המלחמה משני עברי תעלת הייתה ישראל. במערב כוחות לתקוף את

ובמזרח פעילות טרור של אש"פ שמקורה היה בירדן.

מדיניות הגשרים הפתוחים.ו. כצעד של רצון טוב ומחווה לקראת הבאות, הסכים משה דיין, שר הבטחון, לפתוח את גשרי הירדן ולאפשר זרימת סחורות ואנשים מעבר הירדן לשטחי יהודה ושומרון להיפך. הגשרים הפתוחים אפשרו לחקלאי השטחים לשמור על שוקיהם בארצות ערב, מנעו ירידת מחירי תוצרת חקלאית בישראל ואיפשרו לתיירים ערבים

להגיע לשטחים ולישראל.

השפעות מלחמת ששת הימים על הפלשתינאים

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

35משה ורדב'

( החלו1964הקשחת העמדה הפוליטית הפלסטינית - ברוח האמנה הפלסטינית ) יהודיים בעולם, מלחמת טירור מקיפה. ומוסדות ישראל ארגוני אש"פ לנהל נגד ועוד. במינכן באולימפיאדה ספורטאים נרצחו ישובים, הותקפו מטוסים, נחטפו

סיסמת הפלסטינים הייתה: "מה שנלקח בכוח יושב בכוח".

השפעות מלחמת ששת הימים על מדינות ערב התכנסו ראשי מדינות ערב לועידה בחרטום, בירת סודאן,1967בספטמבר

ודנו במפלה. תוצאת הועידה הייתה הקשחת העמדה הערבית תחת הסיסמה: " שלשה לאווים": לא למשא ומתן עם ישראל, לא להכרה בישראל, לא לשלום עם

ישראל.

- עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל3

.60 וה-50א. העליה בשנות ה-

עם סיום המנדט הבריטי, הסתלקה עמו ההגבלה על העלייה היהודיתלהכפלת והביא הצעירה ישראל מדינת את הציף המונית עלייה וגל לא"י, אוכלוסייתה גל זה זכה לכינויים: "העלייה הגדולה" ולעתים גם "העלייה ההמונית". גל העלייה שנמשך עד ימינו אלה, חווה עליות ומורדות אולם כמויות העולים היו כה גדולות, ששינו לחלוטין את המפה הדמוגרפית של מדינת ישראל. אוכלוסיית היישוב

אלף נפש, קיבלה תוך650,000היהודי בא"י, שמנתה עד מלחמת העצמאות כ עולים חדשים, עד סוף שנות680,000, תוספת של כ- 1948-1951שלוש שנים,

לכ-50ה- מספרהעולים הגיע שנת 870,000 עד עולים. למדינת1971 הגיעו עולים. במרוצת שני עשורים קלטה מדינת ישראל בהצלחה1,209,000ישראל כ-

ורע זה אין אח פי שתיים עולים ממספר התושבים הוותיקים. לנתון רבה כמעט בהיסטוריה העולמית. אף עולה לא רעב ללחם, לא נותר ללא קורת גג כלשהי, לא נמנע מילדיו חינוך ולא נותר בלא טפול רפואי. הטענה היחידה נגד הקולטים היאעדתי שמתבטא יצרה שסע מן הפן החברתי. קליטת העלייה נכשלו בכך שהם

בפערים כלכליים, חינוכיים ובשוק העבודה.

. 1973 – 1948 ארצות המוצא של העולים לא"י בין השנים

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

36משה ורדב'

-1948מימדי העלייה בין השנים ארצות המוצא1973

55,886תורכיה127,208עיראק

50,285תימן ועדן59,084איראן

315,441אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו34,376לוב

30,888מצריים וסודאן76,660ברה"מ

156,408פולין249,706רומניה

39,500בולגריה20,790צ'כוסלובקיה

37,155ארה"ב24,250ארגנטינה151,277,637סה"כ עלו

מן הטבלה ניתן ללמוד כי מוצא העולים הוא ממדינות רבות בעיקר מארצות אירופה וארצות האיסלאם. נהוג לחלק את העולים באופן גס לשתי קבוצות: עולי אירופה וארצות המערב, ועולי ארצות האסלאם. קבוצות גדולות של עולים היו מעיראק,

ארצות המגרב )מרוקו, אלג'יריה ותוניס(, פולין ורומניה.

.הסיבות לעלייה לא"יניתן לנתח את הסיבות לעלייה על רקע ארצות המוצא ומועד העלייה:

( עלו לארץ מספר קבוצות מובחנות: 1951 – 1948. בתקופת העליה הגדולה ) 1 א. ניצולי שואה "שארית הפליטה" – אלו הגיעו כולם מאירופה. חלקם הקטן: "משוחררי קפריסין" ניסו לעלות לארץ לפני הקמת המדינה אך נתפסו ע"י הבריטים ונשלחו למעצר בקפריסין. לאחר הקמת המדינה הם הועלו לארץ. מרביתאיטליה, גרמניה, ( אירופה במערב והפליטים העקורים ממחנות הגיעו העולים

עלו משום שלא200,000בלגיה ( שם מצאו מנוחה בתום המלחמה. עולים אלו, כ רצו לשוב לארצות מוצאם. משפחתם הושמדה, חששו מתגובת השכנים הלא יהודים וחששו מהשלטון החדש הקומוניסטי במזרח אירופה. עבורם, נתפסה מדינת ישראל

כתחליף מתאים לארצות מולדתם. ממספר הגודלה העליה בתקופת עלו ואפריקה, אסיה האיסלאם: מארצות ב.

סיבות: נראה שלא קוזזו נתוני הירידה ממספרים אלו. 15

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

37משה ורדב'

זיהוי הקמת המדינה עם "פעמי המשיח". האוכלוסיה בארצות אלו, שומרת מצוות ברובה, ראתה בהקמת המדינה את הגאולה המקווה והחלה עליה המונית. ערעור הבטחון האישי, עקב הצטרפות המדינה ובני הארץ למחנה האנטי ישראלי.

האווירה האנטי ישראלית הייתה מלווה גם באנטישמיות אלימה.

. – התסיסה הפוליטית במזרח50. א. עליית יהודי מזרח אירופה באמצע שנות ה-2 אירופה, שלעתים הייתה מלווה במאבקי כוח עם ברה"מ, הביאה לגל של עולים

לאחר שמנהיגיה הגיעו60פולין והונגריה. גם רומניה פתחה את השערים בשנות ה-יהודי רומניה להסכם כספי עם הסוכנות היהודית ומדינת ישראל. באותה תקופה

נפדו בכסף.קיבלו את שמדינות המגרב לאחר שבאה מצפון אפריקה בעיקר עליה ב. רגשות עצמאותם המדינית עקב תהליך הדה-קולוניזציה. במדינות אלו התעוררו

אנטי מערביים ואנטי יהודיים חזקים ואלו הוו גורם דחיפה ליהודים.

.מאפייני העלייה בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה הלחץ הגדול של העלייה על המשאבים הזעומים של המדינה הצעירה הביא לבניית שלושה קריטריונים לעלייה. בעזרת קריטריונים אלו ציפו מנהיגיה של המדינה לארגן

את העלייה בצורה ראציונלית. – עדיפות בעלייה ניתנה למדינות שיהודיהן נמצאו בסכנת חיים אועליית הצלה. 1

בסכנה ששערי היציאה ממדינות אלו יסגרו ליציאת יהודים. במדינות אלו נעשה נסיון של "חיסול הגלות", העלאת כל יהודי המדינה לא"י. על התהליך היה להיות מהיר

ככל האפשר משום שהייתה תחושה של מירוץ כנגד הזמן. עליות הצלה מארצות האיסלאם: עיראק, במבצע "עזרא ונחמיה" ותימן, במבצע

"מרבד הקסמים". עליות הצלה מארצות אירופה: בולגריה, רומניה – שם היה חשש שהשערים יסגרו

על ידי השלטון הקומוניסטי.יהודים,. עלייה חשאית2 - בחלק מהמדינות, שכבר סגרו את שעריהם ליציאת

המדינה מן יהודים הברחת של רשת התנהלה ליהודים, קיומית סכנה והייתה והבאתם למדינת ישראל. מדינות שכנות: סוריה, לבנון, מצרים ומרוקו לאחר קבלת העצמאות. גם במקרה זה היה לעתים צורך לשחד שליטים ופקידים בכירים כדי שלא

יראו.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

38משה ורדב'

– במדינות בהן לא נשקפה ליהודים סכנת חיים ולא היה חששעלייה מבוקרת. 3 זו מדיניות בבסיסה, מבוקרת. עלייה מדיניות לנהל ניסו לסגירת הגבולות. מיידי העדיפה עלייה של צעירים בעלי כושר עבודה והשארת הבלתי פרודוקטיבים למועד מאוחר יותר. היו נסיונות גם למנוע עלייתם של חולים, נכים ובעלי מחלות מידבקות,זכה כדי להקל על העומס של שירותי הרפואה בארץ. רעיון העלייה המבוקרת לביקורת קשה מצד ראש הממשלה דוד בן גוריון וגם שליחי העלייה בחו"ל לא פעלו

לפיו.

.קשיי הקליטה מדינת ישראל הצעירה, שזה עתה קמה על רגליה, התקשתה לקלוט את גל העלייה

ששטף אותה. היו חודשים בהם הגיעו כמה עשרות אלפי עולים בחודש. עיקר קשיי הקליטה באותה העת היו:

א. חלק מן העולים הגיעו תוך כדי המלחמה והיה צריך להפנות אמצעים לקלוטאותם.

ב. המדינה התקשתה לעמוד בהוצאה הכספית הכבדה שנדרשה לקליטת עשרותאלפי עולים חסרי כל שהגיעו כמעט מדי חודש.

בקרב הישוב הוותיק, שעליו הוטלה משימת קליטת העלייה, התעורר ויכוח: האם להמשיך בקצב העלייה הנוכחי או לעצרה זמנית, עד אשר המצב הכלכלי יאפשר את המשך העלייה. את הויכוח הכריע אז מנהיגה של המדינה הצעירה, דוד בן גוריון. הוא היה בעד המשך עליה רציפה ומתמשכת. כאשר ניסו לשכנעו להתיר רק עלייתענה הוא וזקנים, חולים עליית זמנית ותיאסר הארץ, בבניית שיסייעו צעירים

בקריאה: "אל תנערו אותם".

הבעיות המרכזיות של קליטת העליה הגדולה היו בתחומים הבאים:אספקת קורת - גג מיידית לעולים.      א.אספקת מזון, תרופות ושירותי היגיינה בסיסיים.       ב.מציאת תעסוקה, להתבססות עצמאית ומהירה של העלייה בארץ.        ג.חינוך והשכלה לילדים ולמבוגרים כאחד.       ד.שילוב העלייה בהוויה התרבותית של החברה הישראלית הוותיקה.      ה.

הבעיותהפתרוןהקושיעולים חוסר –מחנות תנאי החיים היו קשים:

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

39משה ורדב'

מיידיבקורת גג

הוכשרו מחנות צבא( עולים. לקליטת

דיירים(200,000העולה: צרכי כל קורת בריאות, מזון, גג וחינוך סופקו ע"י

הסוכנות

. חוסר פרטיות – המגורים היו באולמות ענק.1 . חוסר תעסוקה – על העולים במחנות נאסר2

לעבוד בחוץ.. פער תרבותי – מגוון תרבויות באולמות השינה.3השונות3 הלחץ, עקב – חברתית תסיסה .

התרבותית והפרוטקציוניזם.

העדר משאבים כלכליםלקליטה

תכנית הפעלת הצנע:

מזון, של קיצוב אדם לכל לאפשר

לאכול די צרכו

. מגוון מצרכי המזון היה דל ולא התאים לחלק1מן העדות שבאו מארצות האסלאם.

. הקיצוב, בכל המוצרים, הביא להתפתחות2שוק שחור.

התנאים הקשיםבמחנות

ערים יישוב א. ערביים וכפרים

נטושים ב. מעברות – ישוביםבבניה שהוקמו ערים, ליד מהירה יושבי את לשכן כדי

המחנות.פרטיות1 .

משפחתית. פרנסה עצמית2על3 הסמכות .

העיר הקרובה.

. חינוך ובריאות ע"י4הממשלה

והעולים המלחמה ע"י שנגרם נרחב הרס א. נאלצו לתקן

ממקומות ריחוק : בכפרים . בעצמם. הפרנסה.

זולים1ב. בנייה מחומרי הוקמו המעברות . היו ולא , ובדונים( אוהלים פחונים, )צריפים,

עמידים בפני תהפוכות מזג האוויר.פחותים2 היו למעברות שניתנו השירותים .

מאשר אלו שניתנו לתושבי העיר או המושבה השכנה.

למצוא3 מאוד התקשו המעברות תושבי . מקומות עבודה

בסביבות המעברה. . גם במעברות התעוררו טענות קיפוח שהביאו4

לתסיסה חברתית..1952-1964המעברות התחסלו בין השנים

המצבבגבולות והגברת הייצור

החקלאי

על כפרים ייסוד הגבולות:

את1 לתחם כדי . הגבול

שטחי2 הכשרת . חקלאות חדשים

. חלק מן התושבים, יוצאי ארצות האיסלאם או1והתקשו בעברם חקלאים היו לא אירופה, בעבודה החקלאית. עלתה טענה כי יוצאי ארצות האיסלאם הם חסרי הכשרה בעבודה הנדרשת במשק מערבי ולכן יתאים להם להפוך ליצרנים

בשטח החקלאיהרעועה2 והכלכלה הקשים הבטחון תנאי .

בהם והתחלופה רבים עולים הבריחו בכפרים הייתה רבה.

מחסור במרכז עירוני לישובי

הפריפריה

הקמת ערי פיתוח:מסחרי1 מרכז .

וקיבוצי לכפרי הסביבה

עובדים2 מאגר . לישובי הסביבה.

. חיסול המעברות3

. קושי לפתח בעיירות הללו תעשייה מודרנית.1השענות על תעשייה עתירת ידיים עובדות.

. האוכלוסיות ההומגניות בעיירות הפיתוח,)ריכוז2עם והמפגש אפריקה( צפון יוצאי של גבוה הישובים המבוססים, הביא לתסיסה חברתית על

רקע עדתי.

אנלפבתיואצל ת

. חוק חינוך חובה1חינוך2 מפעל .

שלא1 החינוך במערכת ניתן החובה חינוך . הייתה מקובלת על העולים הדתיים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

40משה ורדב'

מבוגריםעולים מערכת החינוך

לא התאימהלעולים

מערכת1 ביטול . החינוך

ההסתדרותיתלמערכת2 מעבר .

כפולה: חינוך ממלכתית

וממלכתית דתית3- עצמאי חינוך .

חרדי

חילוניותה1 על הישוב, של החינוך מערכת . ותכניה האירופים, לא התאימה לחלק מהעולים

הדתיים.לבין2 הספר בבית הנלמד בין תרבותי פער .

האיסלאם. ארצות עולי אצל בבית התרבות בתרבות ובושה אשם של הרגשות התוצאה:

אותה הביאו עמם.שלילת3 מחו"ל: תרבותיים ביטויים איסור .

וביטויי ספרות שלילת וערבית, אידיש השפות תרבות והווי.

מציאת פרנסהלעולים

משרד1 הקמת . שחלק העבודה השמת מעיסוקו

עובדים. עבודות יזומות.2

ללא1 היו העבודה ממחוסרי גדול חלק . כישורים.

. ההון הפרטי נרתע מלהשקיע בישראל משום2הגוון הסוציאליסטי של השלטון.

. השכר הזעום הביא להתמרמרות.3 גיבוש

הגלויות לעםאחד

כור1 מדיניות . ההיתוך

מערכת2 הקמת . חינוך מותאמת

זהות3 סמלי . משותפים

. הניסיון לבטל את תרבות ארץ המוצא ופיזור1 האוכלוסייה הביא לא פעם לניכור.

. מערכות החינוך הנפרדות הקשו על יצירת גוף2תרבותי

מרכזי משותף לכולם.

.אירועי ואדי סאליב: משמעותם והשפעתםביולי 8ואדי סאליב, שכונת עוני בחיפה, הפכה ב- למרכז מחאה חברתית1959

שהובלה ע"י עולי צפון אפריקה בעיקר יוצאי מרוקו. תושבי השכונה, עולים קשי יוםנגד הממסד ירודה ביותר, שהייתה מיועדת להריסה, התפרצו שהתגוררו בשכונה המוביל דאז, מפלגת מפא"י והסתדרות העובדים. המחאה הייתה מלווה באלימות

יומיים, ב התפשטו המהומות לעוד11/7/1959כלפי רכוש ושוטרים בחיפה ותוך מרכזים בהם ישבו יוצאי מרוקו: באר-שבע, מגדל העמק, טבריה ועוד.

המהומות פרצו לאחר שהמשטרה הגיעה, בעקבות קריאה, להשתלט על שכור שהשתולל בבית קפה בשכונה. השכור הפעיל אלימות נגד השוטרים, נורה נפצע והובהל לבית החולים. בשכונה התפרסמה שמועה שהשכור נהרג, ובתגובה אירגנוודגל המדינה טבול פעילים חברתיים בשכונה הפגנה שנישאו בה דגלים שחורים בדם. ההפגנה התפזרה ללא אלימות. למחרת היום החלו המהומות האלימות. המון מתפרעים עלו מן השכונה לשכונת הדר, פגעו בחלונות ראווה, בזזו חנויות, הציתו

2 שוטרים, 13מכוניות, חסמו כבישים ויידו אבנים. במאבקים עם המשטרה נפצעו מפגינים נעצרו. 24מפגינים ו

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

41משה ורדב'

דרך מנע במעצרי בשמוש החל המהומות, לדיכוי נמרצות פעל הממשל דה-לגיטימציה של המתפרעים והצגתם כמחבלים במפעל הציוני. חלק מהעצורים במהומות הובאו למשפט ונדונו לעונשי מאסר קצרים. במקביל, הקימה הממשלה

ועדת חקירה ממשלתית "ועדת עציוני". מנהיג המחאה, דוד בן הרוש, הופיע לפני הועד והסביר כי תושבי השכונות סובלים מהזנחה וקיפוח מתמשך על רקע מוצאם. בן הרוש טען כי חלוקת הרכוש בשכונת ואדי סאליב הייתה לא הוגנת וטען שהעולה האשכנזי קיבל תנאים ומגורים טובים

יותר מאשר העולה ממרוקו. חודשים על אחזקה ושימוש של אקדח ללא24בו הרוש נדון למאסר לתקופה של

חודשים לאחר שקיבל חנינה10רשיון ותקיפת שוטר ) בסופו של דבר ישב רק מהנשיא( הוא ניסה להבחר לכנסת ברשימת יוצאי מרוקו אולם זו לא עברה את

אחוז החסימה. . את מסקנותיו פתח השופט19/8/1959מסקנותיה של ועדת עציוני פורסמו ב-

עציוני במשפט: "כאן חטאנו כולנו, כאן אשמים אנחנו כולנו". אולם יתרת הדו"ח לא הצביעה על אשמה ספציפית של הממשלה. בדו"ח נטען כי המחאה פרצה מהרגשה

סובייקטיבית של אנשים שחשו מקופחים.

.משמעות האירועים בואיד סאליב והשפעתם . שאלת הקיפוח של עולי ארצות האיסלאם הועלתה אל מעל פני השטח וזכתה1

לחשיפה ותגובות שונות.. נושא המתח הבין עדתי עלה בכל היקפו.2. החל דיון ציבורי בנושא מדיניות הקליטה של ממשלת ישראל.3.60. תושבי השכונה פונו ממנה ופוזרו בשכונות חדשות יותר בתחילת שנות ה-4 . שיפורים כלכליים - הוגדל שכר פועלי הדחק, הוגדלה מכסת ימי העבודה בחודש.5

זורז הטפול במתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים.. המפלגות הפוליטיות הגדילו את הייצוג של יוצאי צפון אפריקה.6

הפנתרים7 ארגון להקמת שהובילה חברתית דינמיקה יצרו המהומות . . 70השחורים בראשית שנות ה-

ג- התמורות בעיצוב זיכרון השואה

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

42משה ורדב'

מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, שקמה לאחר מאבק צבאי ומדיני ארוך, נמצאה בדואליות מחשבתית ביחסה לעולים החדשים. היא רצתה מאוד עלייה יהודית גדולה,

. היהודי שחי בארץ ישראל בתקופת המנדט16אך אזרחיה לא חיבבו את העולים הבריטית ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חונך על פי שני ערכי יסוד ציוניים: הראשון עסק ביהודים שסירבו לעזוב את הגולה לעלות לישראל. אלה נקראו "אבק

. השני – "שלילת הגולה", עסק באופן הקיום של היהודי בגולה, שהיה17אדם" מנוגד לחלוטין לדרך הציונית.

חינוך זה הביא לכך שתושבי הארץ הוותיקים וילדיהם, התייחסו בבוז לאחיהם, ניצולי השואה, שהחלו להגיע לא"י עם תום המלחמה. גל העולים התעצם מאוד לאחר

"העלייה הגדולה". 1950 – 1948קום המדינה בשנים לתושבי המדינה. קליטתם30% איש, הוסיף 250,000גל העלייה הגדולה שמנה כ

הקשתה מאוד על משאביה של המדינה הצעירה שהיו מוגבלים ומצומצמים עקב השינויים הכלכליים לאחר הפינוי הבריטי והמלחמה הארוכה. המצב הכלכלי בארץ היה כה קשה, עד שעלו בקרב וותיקי הארץ הרהורים בדבר צמצום העלייה וסינון

העולים. סיפורי השואה, הביאו מצד אחד רגשות חמלה ואמפטיה אך גם הביכו מאוד אתהבריטים כנגד מאבקם סיפור את העמידו הארץ ותיקי וצעיריה. הארץ ותיקי והערבים מול סיפורי השואה, ותוצאת ההשוואה חיזקה אצלם את תפיסת 'אבק האדם', ש"הלכו כצאן לטבח" ולא התמרדו בהמוניהם כנגד הצורר הנאצי. הניצוליםהיו ממנה, חלק בהם וראתה לחיקה, אימצה הישראלית שהחברה היחידים הפרטיזנים ולוחמי הגיטאות שהתאימו להלך הרוח הישראלי ולא הלכו כצאן לטבח.והלחימה בנאצים, עד כמה מעטים החברה הישראלית הפכה את אירועי המרד

שהיו, למוקד ההזדהות של החברה הישראלית עם השואה.ניצולת ואושוויץ סיפרה: "ברגע שאת היית ניצולת מחנה טריזנשטדט רות בונדי, שואה , היית קצת בדרגת חשודה, כי מה, איך נשארת בחיים? כמה פעמים שאלו אותי איך נשארת בחיים והרי הקרובים שלי ואלה ואלה לא נשארו. היה מין זיק של חשדנות, קאפו, משהו אחר...בעצם הרגשת שאת חייבת איכשהו להצדיק את קיומךנושא לא נושא, לא זה שואה נושא, לא שזה מאוד מהר למדתי כאן. שאת

. ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית.1962 – 1912 יוספטל גיורא, 16 20 המושג נטבע ע"י חיים ויצמן, ראש הועד הצירים וההסתדרות הציונית בתחילת שנות ה-17

בתגובה לאדישות היהודים בגולה להצהרת בלפור.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

43משה ורדב'

.18לשיחה" סיפור השואה היה ידוע אך נוצרה זהות אינטרסים בין הותיקים לניצולים. הראשונים התקשו, הובכו ולא היו מעוניינים לשמוע את סיפורי השואה, בעוד שלניצולים היה קשה לחטט בפצעי העבר אל מול קהל נבוך ולא אמפטי. כך התגבשה תרבות שלהתביישו ואפילו הובכו הניצולים של חלקם בנוסף, השואה. בעניין שתיקה וקרובי ילדיהם זוגם, מבני גם והעדיפו להסתיר את עברם מסיפוריהם הקשים

משפחותיהם. אולם סיפור השואה היה גדול מדי מכדי שיוכלו לטאטאו אל מתחת לשטיח. הוא

השפיע על החברה במספר דרכים שלא איפשרו להתעלם ממנו.

. 1950 החוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם תש"י בין המוני העולים הגיעו לארץ גם יהודים ששימשו את הגרמנים בגיטאות ובמחנות העבודה וההשמדה: קאפו'ס, אחראי בלוק, אנשי המשטרה היהודית בגיטאות ועוד. אלו פעלו בתקופת השואה כמשתפי פעולה ועוזרי הנאצים. מספר אנשים כאלה התגלו והחברה דרשה למצות עמם את הדין. אולם, בחוק הישראלי לא היה כלסעיף לפיו ניתן היה להאשימם, משום שהעבירות נעשו מחוץ לתחומי מדינת ישראל. כדי לאפשר את העמדתם לדין, חוקקה הכנסת את "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם". חוק זה איפשר לעם היהודי לשפוט כל צורר, גם אם מעשיו נעשו מחוץ

לגבולות המדינה.

. 1953 חוק יד ושם תשי"ג ניצולי שואה החלו בפעולות הנצחה מיד עם תום המלחמה, עוד בהיותם במחנותזכרונות הכתב על להעלות החלו וניצולים הנצחה מסגרות הוקמו העקורים. קורותיהם ועל השואה לפני הולדתם מקום על כתבו הם מעברם. וביוגרפיות בשואה. דבריהם נאספו בקבצים שונים ואחד המפעלים הגדולים בזכון השואה הוא

. 19סדרת ספרי "יזכור". כל ספר 'יזכור' מוקדש לקהילה שנחרבה ,20עוד לפני כן ובנפרד, החלה בניית מסגרות זכרון גם בארץ ישראל. מרדכי שנהבי

(. בבואה לארץ רצתה להסתיר את עובדת היותה אסירה1923 רות בונדי עיתונאית, ) 18באושוויץ, והסירה את הקעקוע שהיה על ידה.

ספרים. ספרית200. עד היום הודפסו כבר כ- 1946 ספרי יזכור הראשונים יצאו כבר ב 19העיר ניו יורק סרקה ספרים רבים והם נמצאים באתר הספריה – חלקם באידיש.

(.1983 – 1900 ממקימי ומנהיג השומר הצעיר, חבר קיבוץ משמר העמק. ) 20

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

44משה ורדב'

הוגה יד ושם ומנהלו הראשון. שנהבי הציע להקים מוסד שינציח את הנרצחים ואת התקבל בכנסת1953 . בשנת 21הלוחמים, הוא הציע גם את שם המוסד: "יד ושם"

חוק "יד ושם" אותו הביא שר החינוך: פרופ' בן ציון דינור. מטרתו המוגדרת של'יד ושם' היא: הנצחת ששת המיליונים שנרצחו, הנצחת הלוחמים והנצחת מוסד

'חסידי אומות עולם'.

1959 תשי"ט 22חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה יום הזכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן. בתחילה, הכוונה הייתה לקבוע כיום

( אולם תאריך19/4/1943זכרון את יום תחילת מרד גטו ורשה, י"ד בניסן תש"ג ) זה נופל על ערב ליל הסדר, יום שאינו מתאים ליום זכרון לאומי. לכן, נקבע יום הזכרון לשואה שבוע לאחר הפסח, בעצם ימי ספירת העומר, שהם ימי אבל ע"פ המסורת היהודית ושבוע לפני אירועי יום העצמאות, וגם לסמיכות זו יש משמעות

לאומית. ע"פ החוק, ביום זה תתקיימנה עצרות זכרון, טכסי התייחדות, מניפי דגל המדינה יורדיהו לחצי התורן. בתי שעשועים ועינוגים ) תיאטראות, בתי קולנוע ( יסגרו או יעלו

תכנים המתאימים ליום העצוב.

. ההנצחה הפרטיתפרטית הנצחה פעולות גם התנהלו הממלכתיות, ההנצחה לפעולות במקביל

והתנדבותית, אותם יזמו, מימנו וניהלו הניצולים בעצמם:– ניצולים התארגנו באופן וולנטרי לפי מקומותארגוני יוצאי.... ) לנדסמנשפטים (

מוצאם והקימו מוסדות זכרון, עזרה הדדית ותמיכה על בסיס של מקום המוצא: עיירה, עיר, אזור, ארץ. לדוגמה: ארגון יוצאי בסרביה – שהקימו את בית בסרביה

בת"א, ארגון יוצאי יוון בישראל ועוד.זכרון קהילתיים בוימי ביום שנה, בעיקר מדי נהגו להתכנס ניצולים – קהילות

העיירה / האזור חוסל סופית ע"י הנאצים.עלמין בבתי ה-אנדרטאות שנות בתחילת להקים50– ניצולים קהילות החלו

העלמין בבתי הוקמו האנדרטאות מוצאם. ע"פ הנרצחים לזכר אנדרטאות הציבוריים.

– "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו5 שיעיהו נ"ו, 21אשר לא יכרת".

בתחילה רצו לקרוא ליום זה: "יום הזכרון לשואה ולמרד הגיטאות". 22

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

45משה ורדב'

ניצולים לחצו על ראשי רשויות להקיםאנדרטאות פרטיות במקומות צבוריים – בשטחיהן אנדרטאות לזכר קבוצות, קהילות ויחידים. לדוגמה: ככר סטרומה בחולון,

רחובות ע"ש קהילות שנחרבו בשכון דן בת"א. – בבתי העלמין במדינת ישראל יש מצבות רבות, על קבריהנצחה על קברי נפטרים

נפטרים ניצולי שואה, הנושאות כתובות המזכירות את בני משפחת הנפטר שנרצחובשואה.

. 15/2/1950 הסכם השילומים בסיום המלחמה נשאר רכוש יהודי רב ברחבי אירופה ללא יורשים. היורשים נרצחויהודי ולא היה בנמצא שום גואל וקרוב שיתבע רכוש זה. לא היה בנמצא ארגון אנשים של או פרטי. היה הגדול שחלקו זה, רכוש לתבוע הזכות לו שהייתה

ומשפחות או של קהילות שנכחדו. הגיעו המעצמות, ארבעת בין מחולקת הייתה גרמניה כאשר הכיבוש, בתקופת ארגונים יהודיים להסכם עם שלושת הדמוקרטיות על כך שרכוש יהודי יועבר לידיהן.

חולקה גרמניה לשתי מדינות: גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית.1949בשנת והתנערה כליל עליה את המשטר הקומוניסטי, גרמניה המזרחית נאלצה לקבל ולהשתלב לחזור ושאפה לדמוקרטיה זכתה כרמניה המערבית הנאצים. מפשעי

,23במשפחת העמים. גם ארה"ב, שעמדה בראש הגוש המערבי במלחמה הקרה שאפה להכניס את גרמניה המערבית לגוש המערב ואילצה אותה להכיר באחריותהלשוב הרצון אלו: סיבות פיצויים. לניצולים ולשלם הנאצים לפשעי גרמניה של להכנס גרמניה של להסכמתה אחראיות ארה"ב, של והלחץ העמים למשפחת

למשא ומתן עם ממשלת ישראל על הסכם לתשלום פיצויים ליורשי הניצולים. אולם, הציבור במדינת ישראל לא מיהר למחול לגרמנים על מעשיהם, ולא הסכים לאפשר למדינת הרוצחים להנקות מאחריותה לרצח העם היהודי. שנאת גרמניה הייתה מרכיב מרכזי בשיח הפוליטי והחברתי באותם ימים. ממשלת ישראל נדרשהמדינת עבור גרמניה. עם וכלכליים פוליטיים, חברתיים יחסים: שום לקיים שלא תקף היה לא הישראלי הדרכון ואפילו מוחרמת, ארץ גרמניה הייתה ישראל

בגרמניה, מתוקף חותמת שהוטבעה בו שציינה זאת. ריק היה רע. אוצר המדינה ישראל היה אז בכי אלא שהמצב הכלכלי במדינת לאזרחים נקצבו והם יבוא ומוצרי יסוד במצרכי משווע חוסר היה זר. ממטבע

המלחמה הקרה, ששררה בין הגוש המערבי – הדמוקרטי בהנהגת ארה"ב , לגוש המזרחי23– הקומוניסטי, בהנהגת ברה"מ.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

46משה ורדב'

במסגרת תכנית הצנע. מלחמת העצמאות השאירה חורבן במקומות רבים ולא היה כסף כדי לקלוט את גל העלייה הגדולה אשר הכפיל למעשה את מספר היהודים

בארץ. כדי להציל את מדינת ישראל מקריסה כלכלית נדרשו סיוע כלכלי חיצוני וכספים רבים. אמנם יהודי העולם, ובמיוחד יהודי ארה"ב תרמו למדינה היהודית ביד רחבה,

לדון עם1950אולם לא היה בכך די. מסיבה זו הסכימה ממשלת ישראל בפברואר ממשלת גרמניה בנושא הפיצויים. הסדר התשלומים עסק רק בענייני כספים ולא עירב נושאים מוסריים. עבור ישראל, בשלב זה עדיין לא היה מקום לסליחה. לאחרקונרד המערבית, גרמניה נשיא קם מוחלטת, בחשאיות שנעשו רבים, דיונים

ב והצהיר כך27/9/1951אדנאואר, על ) הבונדסטאג ( הגרמני בפרלמנט שגרמניה אחראית לפשעי הנאצים כלפי היהודים בשואה. ההצהרה סימנה שלב– שלב המעבר לשיחות הגלויות בדבר ישראל גרמניה למדינת בין חדש בדיונים תשלומי הפיצויים. עתה היה זה תורה של ממשלת ישראל לבקש את אישור הכנסת

לניהול המו"מ על התשלומים. מפלגות פוליטיים. גבולות חצה ישראל במדינת השילומים להסכם ההתנגדות מהשמאל והימין הביעו התנגדות להסכם. מנהיג מפלגת חירות, מנחם בגין קרא לפעילי מפלגתו לפעול כנגד ההסכם. מאות שוטרים חמושים בציוד לפיזור הפגנות

ביום הדיון, בניין הכנסת נחלק בשאלת7/1/1952הוצבו סביב . הישוב היהודי הפיצויים:

טענות מחייבי המו"מטענות שוללי המו"מ . עלינו לשמור על כבודנו הלאומי - אין1

לקיים שיחות עם רוצחי עמנו.

. גם אם יפתח המו"מ, הוא אינו צעד2לקראת

פיוס. יש שיראו במו"מ צעד לקראתמחילה.

של3 להכנסתה צעד הוא המו"מ . גרמניה

את לחדש לה שיאפשר לנאט"ו חימושה

ישראל1 מדינת את יחזקו הפיצויים . וכלכלתה

פשעי על האמיתית הנקמה וזו הנאצים.

חומריים,2 נזקים על הם הפיצויים . ואינם

מהווים מחילה על הפשעים. אין לכךסליחה.

הניצולים3 סבלות על יקלו הפיצויים . ויבטיחו

את עתידם, לאחר הסבל שעברו.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

47משה ורדב'

הצבאי.

. בהסכם התחייבה21/3/1952המו"מ בין ישראל לגרמניה נערך בהולנד ונפתח ב מליארד מרק. חלק3.450 שנים 14 – 12גרמניה לשלם לישראל בסחורות בתוך

מן הכסף יועד לתשלום עבור דלק מבריטניה, רכישת ציוד לשימוש המדינה והעברה . בנוסף, גרמניה התחייבה לפצות אזרחים שנרדפו24 מהכסף לוועידת התביעות30%

ב נחתם ההסכם ונפשם. בגופם ונפגעו רכושם את איבדו הנאצים, ידי על בלוכסנבורג.9/9/1952

בעקבות הסכם השילומים התייצבה כלכלתה של ישראל וסממני המחסור הוקלו. לימים, נטען נגד ההסכם כי הוא החריף את המתח העדתי בישראל בכך שאשכנזים

הצליחו לשפר את מצבם הכלכלי בעוד המזרחיים נותרו בחוסר כל.

פרשת קסטנר . היו בה כל50פרשת קסטנר הסעירה את החברה הישראלית באמצע שנות ה-

המרכיבים של דרמה מודרנית: גבור שהפך פושע, תובע שהפך לנתבע, מלחמתאידיאולוגיות פוליטיות וכל זה על רקע אירועי השואה.

מהעיר קלוז' שברומניה, לאחר שמחוז1940ד"ר רודולף קסטנר הגיע לבודפסט ב טרנסילבניה נקרע מרומניה ונמסר להונגריה. בהונגריה המשיך קסטנר את עבודתו הציונית והשתייך לצוות של יהודים שניסו לסייע ליהודי הונגריה, שנמצאו תחת חוקי הגזע. הועדה עסקה בעיקר במתן סיוע לפליטים יהודים שהגיעו להונגריה מהמדינותליהודים במרחב הייתה אי של שקט השכנות. אלו הגיעו להונגריה משום שהיא

הכיבוש הנאצי. פלשו הגרמנים להונגריה והחלו לתכנן את רצח יהודיה. אייכמן בחר1944במרץ

בקסטנר וחבריו בועדת ההצלה כמקשריו לקהילה היהודית. כך מצא עצמו קסטנרמתדיין, באומץ לב מופלא, עם גדולי הרוצחים תוך סיכון יום יומי של חייו.

החלו הגרמנים לשלוח לאושוויץ את יהודי הונגריה שגרו בערי השדה.1944באביב יהודים ששילמו כ 1684קסטנר ניהל עם אייכמן מו"מ על הצלת דולר כל1000

אחד. הניצולים הועלו על רכבת ובסוף מסע רווי עכובים הגיעו לשוויץ וחייהם ניצלו. משאיות תמורת חייהם של10,000קסטנר היה גם מעורב בנסיונו של אייכמן להשיג

יהודי הונגריה. העיסקה לא יצאה לפועל עקב התנגדות נחרצת של בעלות הברית. ארגונים יהודיים, בו הכירה ממשלת גרמניה כיורשו החוקי23 ועדת התביעות, ארגון של 24

של העם היהודי שנרצח על ידיהם.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

48משה ורדב'

מפא"י,1947בדצמבר של במנגנון והשתלב לישראל ומשפחתו קסטנר הגיע מפלגתו מימים עברו. הוא התמנה לדובר משרד המסחר והתעשייה ואף היה מועמד

להיות ח"כ מטעם מפא"י. התפרסמו בירושלים מספר מנשרים עליהם היה חתום יהודי ממוצא1952בשנת

במנשרים, בשואה. משפחתו בני מרבית את שאיבד גרינוולד, מלכיאל הונגרי, האשים גרינוולד את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים ובזיזת רכושם של יהודי הונגריה. ביחוד יצא קצפו על העדות שנתן קסטנר לטובתו של קצין האס. אס קורט

בכר במשפטו שנערך בגרמניה. קסטנר תבע את גרינוולד במשפט דיבה שהתפתח לכלל משפט ראווה. הסניגור של גרינוולד, עו"ד שמואל תמיר איש האצ"ל ומפלגת חרות, הציג את קסטנר כאישולא הזהיר את המוני היודנראט השנוא, שסייע לנאצים בכך ששמר על שתיקה ניצל גם את הבמה לתקוף את מפלגת השלטון, היהודים מהמצפה להם. תמיר

מפא"י, על חוסר המעש ואדישותה לרצח יהודי אירופה. זיכה השופט בנימין הלוי את גרינוולד מאשמת הוצאת דיבה בעניין שיתוף1955ביוני

הפעולה עם הנאצים. גרינוולד נמצא אשם רק בסעיף הדיבה שעסק בבזיזת הרכוש היהודי ונקנס בלירה אחת. עוד הוסיף הלוי כי במעשיו, "קסטנר מכר את נשמתו לשטן". באחת, הפך קסטנר לסמלו של שיתוף הפעולה היודנראטי עם הנאצים.הגיש ערעור לבימ"ש עליון שהסיר מעליו את אות הקלון. שלושה מתוך קסטר ארבעה שופטים קיבלו את הטענה כי מעשיו של קסטנר היו מיועדים להטיב עם יהודים, גם אם תוך כדי המעשה סייעו לגרמנים. לכן אין לכנותו משתף פעולה. בנוסף, השופטים לא קיבלו את התפיסה הרווחת שעל כל היהודים היה למות על

קידוש השם וכבוד העם היהודי במקום לנסות להציל עצמם בדרכים אחרות. על ידי שלושה1957קסטנר עצמו לא זכה לשמוע את הערעור הוא נרצח ב מרץ

"נוקמים", שרצו להציל את כבודו של העם היהודי.

על עיצוב הזכרון הלאומי 50 סיכום: כיצד השפיעו אירועי שנות ה- , הזכרון הלאומי של השואה נשלט ברובו דרך הראייה הקוטבית50במרוצת שנות ה-

של הצאן לטבח מחד והגיבורים והפרטיזנים מאידך. למרות שהאידיאולוגיה הציונית הקרינה את התפיסה שרק מורשת הגיבורים והלוחמים ראויה לציון הוקם מוסד יד ושם שהכיל גם את סיפורי הניצולים ולא רק את סיפורי הגבורה של הלוחמים ושלבמשפט מחיר' השתקפה בכל 'הגבורה תפיסת של שיאה עולם. אומות חסידי

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

49משה ורדב'

נ25קסטנר. בו המאשים הפך אשם בגדול החטאים היהודים בשואה – היותו יודנראט תפס כמשתף פעולה. המאבק נגד השילומים הוכיח כי העם בישראל עדיין אינו מוכן לשום צורה של מחילה לגרמנים ורק הצורך הכלכלי הכריע את הכף לטובת הסכם

השילומים. אל מול כל אלה היו הניצולים, שפיתחו לעצמם דפוסי זכרון משלהם, בלא קשר למוסדות המדינה. הם העלו את זכרון יקיריהם ובני משפחתם באופן פרטי ובקהילות

סגורות.

. 70 – וה 60עיצוב זכרון השואה בשנות ה-

משפט אייכמןנודע לתושבי מדינת ישראל כי פושע המלחמה, איש האס. אס ואחד1960במאי

למשפט והובא בארגנטינה נתפס אייכמן, אדולף הסופי, הפתרון ביצוע מראשי בישראל.

לצורך משפטו, גבתה משטרת ישראל עדויות רבות. המשפט נערך בבנייני האומה בירושלים, כדי לאפשר לקהל גדול לחזות בו. במשפט, נחשפו עשרות רבות של עדויות. מרביתן ללא קשר לאייכמן עצמו – כיוון שהוסכם על הכל שהוא קשור

לעוולות הללו. במאי להורג הוצא הוא נדחה ערעורו בתלייה. למוות ונדון אשם נמצא אייכמן

1962.

- השפעת משפט אייכמן על עיצוב הזכרון הלאומי משפט אייכמן הציף לראשונה ובצורה חריפה וישירה את סיפוריהם של הניצולים שלא היו גיבורים ולוחמים. בכך הוא הצליח לסיים את פרק השתיקה והבושה של הניצולים ונתן לסיפוריהם לגיטימציה. סיפורי הניצולים הבהירו שהמושג גבורה כולל יותר מאשר אחיזת רובה ביד. גם המאבק לקיום פיזי ורוחני הוא גבורה בתנאים שהיויום בטכסי הניצולים. מסיפורי לשמוע יותר נכון היה הישראלי הציבור בשואה. השואה החלו להציג גם סיפורי חיים ולא רק את סיפורי הגבורה. ההתעניינות הרבה שעורר המשפט הביאה לפריחת מרכזי לימוד שואה, שסיפקו את הצורך של הציבור

ראוי לציין כי קסטנר לא היה יודנראט במובן הקלאסי של המושג. בכל זאת הוא נתפס25ככזה בבית המשפט

המחוזי בראשות השופט בנימין הלוי.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

50משה ורדב'

לדעת יותר.

. 70 וה - 60 מלחמות ישראל והטרור בשנות ה- השפעות מלחמות ישראל ופיגועי הטרור בשנות השישים והשבעים על יחס החברה

הישראלית לשואה.

1967 ביוני 10 – 5 מלחמת ששת הימים איומי המלחמה של ארצות ערב לממשיים: צבא מצרי נכנס1967במאי הפכו

בגבול. מצרים כוח האו"ם שהופקד לשמור על השלום וסילק את סיני למדבר חסמה את מיצרי טירן וחסמה את השייט מישראל דרומה דרך נמל אילת. הוקם מטה צבאי משותף בין מצרים, סוריה וירדן וריח מלחמה עמד באוויר. שידורי הרדיו של מדינות העימות עודדו את עמיהם לקראת המלחמה הקרבה ואיימו על ישראל ותושביה. אל האיום מבחוץ, הצטרפה גם חרדה בשל התנהגותו ההססנית של ראשהממשלה, לוי אשכול. ביחוד נאומו שנועד להרגיע והיה מלווה בגימגומים מטרידים.

אזרחי ישראל נתקפו בבהלה שהתפתחה לחרדה קיומית. החלו להשוות את המצב, וחרדו פן יחזרו מאורעות השואה שנית.2לאירופה של לפני מלחמת העולם ה-

. 1973 באוקטובר 24 – 6 מלחמת יום כיפור מלחמה זו פרצה במפתיע ועוצמת המתקפה הערבית הממה את אזרחי המדינה ומניהיגיה. מספרם הרב של ההרוגים והשבויים, ואיבוד קו המעוזים בתעלת סואץ,

שברו את מיתוס הישראלי הצבר הבלתי מנוצח. גם מלחמה זו הביאה בעקבותיה רגשי דכדוך והעלתה שוב זכרונות קשים של ימי

השואה.

פעולות הטירור 70טירור ערבי ופלסטיני לא היו זרים לתושביה של מדינת ישראל. במרוצת שנות ה

חוותה ישראל מספר רב של פעולות טירור קשות, להלן כמה מהן: ספורטאים11 – בו נרצחו 1972- רצח הספורטאים הישראלים באוליפיאדת מינכן

ישראלים יהודים על אדמת גרמניה. הנושא הציף את שאלות חוסר האונים כנגדחמושים שאינם בוחלים ברצח אזרחים.

- עלו שאלות בקשר ליכולתם של אזרחים לעמוד1974- רצח התלמידים במעלות נוטשים את היו עושים המורים אם היו נכון ועלתה השאלה האם מול חמושים

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

51משה ורדב'

התלמידים לגורלם.

אייר פרנס לאנטבה ואירופים1976- חטיפת מטוס מטוס – החוטפים, ערבים הפרידו בין היהודים לשאינם יהודים ואיימו רק על חיי היהודים. גם כאן הוצפה בעיית חוסר האונים. ההצלה המופלאה של החטופים העלתה שוב את קרנו של צה"ל

כמגינם של היהודים.

– קבוצת מחבלים מהחזית העממית הגיעו דרך1979- רצח משפחת הרן בנהריה הים לנהריה, השתלטו על בית והרגו שניים מתושביו, את האב ובתו בת הארבע.וניסתה בעלייה, עמה שהתחבאה אמה בידי למוות נחנקה השנתיים בת הבת סיפורי את חוותה כי הסבירה האם המחבלים. מפחד צעקותיה את להשתיק

השואה, בהם ילדים נחנקו כדי שלא יגלו את המחבוא.

. 70 וה- 60 סכום עיצוב הזכרון בשנות ה-- ומנהיגיה לזכרון השואה.60בשנות ה החל להשתנות היחס של אזרחי ישראל

משפט אייכמן הפך את סיפורי הניצולים כולם לסיפורים לגיטימיים. נושא השואה החל להילמד גם בהקשר של לא גיבורים. עניין הגבורה הורחב גם לאלו שהתנגדו פאסיבית ושמרו על החיים והאנושיות. הסיפור ה אישי, כל סיפור הפך להיות למרכז

טכסי ההנצחה. שינוי זה הרחיב את לימודי השואה וגם שינה את אופי טכסי הזכרון לנספי השואה כולם. הרחבת לימודי השואה, והכנסתה לכל בית הביאו לתופעות של חרדה קיומית עם זכרונות קיבוציים של השואה לפני המלחמות ובפעולות הטירור. לאחר פעולת הטירור במעלות אמר משה דיין, שר הביטחון, "עכשיו אני מבין את השואה". גם האם במשפחת הרן, שחנקה את בתה הקטנה מחשש שתסגיר את מקום מחבואם הסבירה כי נזכרה בשואה, שם חנקו אמהות את ילדיהם הקטנים בבונקר, מחשש

שיתגלו ע"י הנאצים.

.השואה בתכניות הלימודים במסעות לפולין חוק החינוך הממלכתי מחייב את מערכת החינוך להכניס לתכנית הלימודים תכנים

30על תודעת זכרון השואה והגבורה. בחטיבה העליונה נדרש התלמיד ללמוד כ שעות שואה. בנוסף, התפתחה דרך נוספת ללמוד השואה – דרך המסעות לפולין.

בהם מתחברים בני הנוער לחווית השואה דרך הביקור באתרים.

חינוך בית ירקון

היסטוריהב'

קיץ22116שאלון מיקוד תשע"ב

52משה ורדב'

השינויים בדרכי ההנצחהניצול, הפך הסיפור האישי למוטיב מרכזי ולכל עם מתן הלגיטימציה לכל סיפור סיפורי שירים, הצגות, גווניות: ברב כיום מאופיינים אלו טכסים הזכרון. בטכסי

ניצולים, סיפורי גבורה, תערוכות ותצוגות. אצל הניצולים עצמם, שמספרם הולך ומתמעט, מתרבה צורת ההנצחה בה על

מצבת הנפטר מציינים בני משפחתו את קרוביו שנספו בשואה. נזכיר כי סיפור השואה מסופר כיום במדיה הקולנועית כקומדיה, סטירה וגם סרטים

מצויירים. סיפור השואה ראוי לו להזכר בכל דרך ואופן.