1

בדפוס 2102מאי לכתב העת מפגש בהתקבל

בקרב מתבגרות דימוי גוףו פתולוגיה הקשורה באכילה לבין תחושת קוהרנטיותקשר בין ה

בסיכוןקבוצות זיהוי :בישראל

The relationship between sense of coherence, body image and disordered

eating among adolescent girls: Identifying risk groups

(מילים 5,57,)

לצר יעל' פרופ 2, 1

1 זוהר ספיבק

אורנה צישינסקי ' פרופ 3

הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות ,1

חיפה, אוניברסיטת חיפה

2 חיפה, ם הקריה הרפואית לבריאות האדם"רמב, המרפאה להפרעות אכילה

עמק יזרעאל, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, החוג לפסיכולוגיה3

הר הכרמל , אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, יעל לצר' פרופ: מען להתכתבויות

latzer@zahav.net.il: ל"דוא 3766534453: טל סלולרי. חיפה

2

:ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל פתולוגיה הקשורה באכילהלבין הקשר בין תחושת קוהרנטיות

זיהוי קבוצות בסיכון

(מילים 041) תקציר

אנורקסיה לעד ,מדימוי גוף שלילי, מייצגות טווח מחשבות והתנהגויות פתולוגיה הקשורה באכילה

משפחתיים ואישיותיים , תרבותיים ,האטיולוגיה רב סיבתית וכוללת גורמים חברתיים. ובולימיה נרבוזה

. כמו דימוי גוף שלילי

. גורם מגן מפני הפרעות אכילהובי לחץ כמשאב להתמודדות עם מצ התחושת קוהרנטיות גבוהה נמצא

פתולוגיה הקשורה באכילהמטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין דימוי גוף ו

.סיכון בקרב מתבגרות בישראלבולזהות קבוצות

וני שאל, שאלון דמוגרפי: מילאו שאלונים לדיווח עצמי, 19-18בגילאי בטווח הגילאים נערות 862 :שיטה

.(BSQ)ושאלון דימוי גוף ( SOC)שאלון תחושת קוהרנטיות , (EAT 26, EDI)הפרעות אכילה

. ודימוי גוף לבין תחושת קוהרנטיות פתולוגיה הקשורה באכילהקשר שלילי מובהק בין נמצא: ממצאים

וי גוף כבעלות תחושת קוהרנטיות נמוכה ודימ, מהנבדקות זוהו בקבוצת סיכון לפתח הפרעות אכילה 88%

.לא נמצא הבדל מובהק בין משתני המחקר בקבוצות הגיל השונות. שלילי

מוצע כי התערבות למניעת הפרעות . תחושת קוהרנטיות נמצאה כמנבא משמעותי להפרעות אכילה: דיון

. בחיזוק תחושת קוהרנטיות תתמקד, אכילה

ישראל5 דימוי גוף5 תחושת קוהרנטיות5 מתבגרים5 הפרעות אכילה: מילות מפתח

3

מבוא

בעיקר ,המערבינמצאות בשכיחות עולה בארבעת העשורים האחרונים בעולם הפרעות אכילה

אכילה הפרעות(. Varnado-Sullivan, Zucker, Williamson, Reas, & Thaw, 2001) בקרב נערות

בדימוי קשות בעיות המשקפות, והתנהגויות מחשבות של מכלול מתארות, באכילה הקשורה ופתולוגיה

עמדות, שלילי גוף דימוי דרך, הגוף דימוי לגבי מדאגה החל הרצף את כולל זה טווח. הגוף ותפיסת

שליטה לאבדן ועד( דיאטה) משקל לוויסות לקויות בדרכים שימוש, אכילה לגבי תקינות לא ומחשבות

(. O'dea, 2007) אכילה הפרעות בהתפתחות המתבטא, מוחלט

מהבנות 13% כובולימיה נרבוזה ושיעורן נרבוזה העיקריות הן אנורקסיה כילה האהפרעות

,Levine & Smolak) בין בנות לבנים בהתאמה 8:13ביחס של והנשים הצעירות באוכלוסיה הכללית

,Latzer ) בנושאטרם נערך מחקר אפידמיולוגי מקיף למרות ש ,בישראל נצפית מגמה דומה (. 2006

Witzum, & Stein, 2008; Miterany, Lubin, Chetrit, & Modan, 1995 .) המחלות כרוכות בתחלואה

,Attia & Walsh)מכלל החולות בכל עשור 4%-בהמוערכים פיזית ונפשית גבוהה ובשעורי תמותה גבוהים

2007).

של תסובייקטיבי כתחושה מוגדרים, שלילי גוף ודימוי וצורתו הגוף ממבנה רצון שביעות חוסר

המוקדמת והבגרות המאוחרת הילדות בגיל כבר המתחילה, החיצוני המראה לגבי שלילית והרגשה מחשבה

(Littleton & Ollendick, 2003 .)למציאות מותאמת לא עצמית לתפיסה מתייחס הגוף בתפיסת עיוות

(. Skemp - Arlt, 2006) צעירות מתבגרות בקרב בעיקר, ומידותיו הגוף צורת לגבי האובייקטיבית

אינן נכללות תחת הקריטריונים הקשורות באכילה הפתולוגיותכל שאר , פרעות אכילהפרט לה

,יחד עם זאת. DSM-IV ( American Psychiatric Association, 1994 ) האבחנתיים הפסיכיאטריים

הפרעות תפתחות מהוות גורם סיכון משמעותי להו (מתבגרותהמקרב 73% -כ)נמצאות בשכיחות גבוהה הן

& ,Hudson, Hiripi, Pope )בעלות השלכות רגשיות וגופניות קשות הן כשלעצמן ו בהמשך אכילה

Kessler ,2007 ; Skemp-Arlt, 2006; .) ממצאי מחקרים מעידים על שכיחות גבוהה של אי ,בנוסף

כמו כן . 11-2בגיל ות מבנ 73% -כ בקרב ,כבר בגילים צעירים מאד ,שביעות רצון ממבנה הגוף וצורתו

-Croll, Neumark) נצפית מגמה עולה של עיסוק יתר בדיאטות ודחף לירידה במשקל למרות משקל תקין

Sztainer, Story, & Ireland, 2002 .)

4

ופתולוגיות אכילה כלפי עמדות מבדיקת .( 1992, ורהב קני, הראל) מגמה דומה נצפתה בישראל

ציונים כבעלות, מהנבדקות 83%-כ נמצאו, 12-18 בנות ישראליות גרותמתב בקרב באכילה הקשורות

& Latzer) 12-14 בנות בקרב נמצא ביותר הגבוה כשהשיעור, אכילה פתולוגיות במדדי גבוהים

Tzischinsky, 2003; Latzer & Tzischinsky, 2005 .)יותר מאוחרים במחקרים נצפו דומים ממצאים

,Greenberg, Cwikel, & Mirsky, 2007; Maor, Sayag, Dahan, & Harmoni; 8334, לצר)בישראל

2006 .)

גורמי הסיכון

אלא על , על טווח הרצף הפתולוגימנבא התפתחות הפרעות אכילה הלא ניתן להצביע על גורם סיכון אחד

נערות ונשים עולה אצל להתפתחות הפרעות אכילה הסיכון . תורשה ומשפחה, שילוב של גורמי סביבה

לפתח הפרעות מוקדמת אשר חיות בסביבה חברתית ותרבותית מערבית מודרנית ובעלות נטייה , צעירות

גורמי הסיכון חלק מלהלן יוצגו (. Slof-Op't et al., 2005 ;O'dea, 2007)גנטית שיותית ויא, אכילה

.עיקרייםה

גיל ההתבגרות

תובעת יכולות גבוהות של ופיזיים ורגשיים שינויים רביםתקופת מעבר המאופיינת ב הוא ההתבגרות גיל

ותהתפתחותי מעבר תקופות, ככלל(. Dahl & Gunnar, 2009 )אלה כוחות נפשיים להסתגלות לשינויים

אשר כרוכים לעיתים בקשיים פסיכולוגיים , נורמטיבי למשבר פוטנציאל ינםה ,החיים במהלך

בדרך הסתגלות לרוב מתמודדים עם קשיי המתבגרים. ון וחרדהדיכא והתפתחות הפרעות נפשיות כמו

מחד משמעותיים ואחרים המורים ההורים ולחצי בדרישות עמידהכן ו, אוטונומיה, זהותלגיבוש

(. 1991, וסמילנסקי גרנק וייסק, פלדמן - סמילנסקי, מרון) מאידך השווים וקבוצת

של ביותר הגדול לאובדן לגרום העלולים בריאותיים םבסיכוני המתבגרים נתונים, זו גיל בתקופת

מחלות וסמים לאלכוהול התמכרויות, התאבדויות: למנות ניתן הסיכונים בין. פוטנציאליות חיים שנות

: לבריאות הקשורות והתנהגויות חיים הרגלי רוכשים צעיריםה ,זה חיים בשלב. הפרעות אכילה ועוד מין

הסיכון קבוצות את יכולים להכתיב אלה הרגלים. סיגריות ועישון גופנית פעילות, ואכילה תזונה הרגלי

. ( Steinberg & Morris, 2001) בבגרותם ישתייכו ןשאליה

5

בגיל המקרים במרבית הוא פתולוגיה הקשורה באכילהו אכילה הפרעות של הופעתן גיל

,Stice, Killen) 18-12 םבגילאי המחלה פורצת אכילה בהפרעות מהלוקים 27% אצל. ההתבגרות

Hayward, & Taylor, 1998) העצמי ובדימוי הגוף בדימוי שינויל הגופניים הגורמים שינוייםוכרוכים ב (

Steinberg & Morris, 2001 .)

גבוהים במקומות יםממוקמ בישראל יםהמתבגר כי נמצא, המערבי העולם למדינות בהשוואה

כדורים כמו נטילת , במשקל להורדה מסוכנות התנהגויות טתבנקי המערבי העולם למדינות ביחס

(. Harel et al., 2002) יזומות גם בקרב בנים וגם בקרב בנות הקאות או יםלמשלש

בסיכון כאוכלוסייה נערות

הרבה פגיעותן הוא פתולוגיה הקשורה באכילהו אכילה הפרעות בחקר ביותר העקביים הממצאים אחד

ההסברים(. Levine & Smolak, 2006) בהשוואה לגברים, במחלה ללקותעירות צ ונשים של נערות

דרך, ( Thompson & Smolak, 2001) לנשים בעיקר המופנה רזה למראה החברתי מהדגש נעים

ועד האחרונות השנים במאה האישה שעברה ומין תפקיד, מגדר, זהות בשינוי הקשורים הסברים

לצמצם המבקשים הגברים עולם על כאיום האישה במעמד השינויים תא הרואה פמיניסטית לתפיסה

. Orbach, 2006 )) עוצמתה את ולדכא השפעתה

-16.7 עיקריות התפתחותיות תקופות לחלק את תקופת ההתבגרות לשתי גהמחקרית נהו בספרות

אלו השוואה קבוצות שתי נבחרו לכן ,( Steinberg, 2002( ) עליונה וחטיבה בינים חטיבת), 12-17 18

מספר מחקרים מצביעים על קבוצת הגיל הבוגרת יותר כבעלת סיכון גבוה יותר .הנוכחי למחקר

& Latzer & Tzischinsky, 2005 ; Shore) הן בעולם והן בישראל פתולוגיה הקשורה באכילהל

Porter, 1990)

החברה והתרבות המערבית

תייחסות משמעותית להשפעה של ערכים תרבותיים מערביים ה הניתנ ,מבין גורמי הסיכון הסביבתיים

אל ימאדירים את הרזון כאידערכים אלו (. Stice, 2002 )המהווים גורמי לחץ חברתיים ,מודרניים

אמצעי התקשורת השונים הנם . בעיקר בקרב נשים ערך עצמיכמדד לואושר ,נחשקות ,יופי ,להצלחה

6

אל זה יכול ישלון בהשגת אידיכ(. Tiggemman, 2005)ם אלה ימהאמצעים העיקריים המעבירים מסר

(. Cooley & Toray, 2001) ומעוות דימוי גוף שלילי , ביל לערך עצמי נמוךלהו

גודלו, הגוף מבנה של עצמיות הערכות על ברובו מבוססה, מורכבקוגניטיבי מבנה הוא גוף דימוי

רחוקות להיות יכולותלעיתים אלהוגניטיביות ק הערכות(. Cash & Pruzinsky, 2002) ומראהו

,Stice) שונות מסיבות שנובעת, בהערכה מהטיות לסבולבהתאם ו הגוף של האובייקטיבית תמונהמה

presnell, & Bearman, 2001 .)ההתבגרות גיל במהלך יותר נפוצות ואל הטיות (Littleton &

Ollendick, 2003 )מעותיותמש פסיכולוגיות השלכות ולהן (Bekker & Boselie, 2002 )דיכאון כמו ,

האחרונים אלה. ומשקל אוכל בנושא תקינות לא והתנהגויות דיאטותשימוש ב, נמוכה עצמית הערכה

(. Stice, 2002) אכילה הפרעות של להתפתחותן משמעותיים כמנבאים נמצאו

נדרשות ,העצמי ודימוי הגוף מבלי שיפגעו הערך, על מנת לעמוד בתביעות חברתיות תרבותיות אלו

. תחושת קוהרנטיותו ובכללם חוסן נפשי, יכולות התמודדות גבוהות לעמידה במצבי לחץ

תחושת קוהרנטיות

תשומת לב ( Antonovsky, 1979 ) בשנים האחרונות קיבל המושג תחושת קוהרנטיות שהציע אנטונובסקי

נרחב מעבר מעיסוק :תפיסת הבריאותובעת מהשינוי בחשיבותו נ. נרחבת בתחום מדעי החברה וההתנהגות

ובגורמי התמקדות בחולי כך שנקודת המבט התרחבה מ, הבריאות קידוםבו לעיסוק במניעה ,בפתולוגיה

) חולי רצף שבין בריאות להמתמקדת בבריאות ובחוסן ומתייחסת ל, לנקודת מבט רחבה יותרסיכון

Hintermair, 2004 Eriksson, 2007;.)

ושיש לו מובן מספיקהחיצוני תחושה בסיסית של האדם שהעולם תחושת קוהרנטיות משמעה

,Antonovsky) ולהתמודד עם מצבי לחץ להשפיע, אישיים חיצוניים ופנימיים לשנותמספיק משאבים

שלושה היא בעלת ו 33עד גיל מתפתחת ומתייצבת , דינמית, היא מולדתתחושת הקוהרנטיות .( 1987

בו לאדם יש תחושת משמעות רגשית ,הרכיב החשוב ביותר ( Meaningful) – משמעותיות. 1: רכיביםמ

שאיפות אלה לא נתפסות כעול ומחויבות אלא כמטרה ראויה . בחייו ושיש לו מטרות לשאוף אליהן

מצעות שהבעיות שהוא נתקל בהן הן פתירות בא, חווית האדם –( Manageability ) נהילות. 8. להשקעה

. 3כך שהאדם אינו מרגיש קורבן של נסיבות ,משאביו הקיימים או גיוס משאבים מהסביבה הקרובה

מרכיב קוגניטיבי המתייחס למידה שהאדם תופס את החוויות והמצבים -( Comprehensibility) מובנות

7

(. Antonovsky, 1987 ) באמצעות נקודת מבט רחבהכך שהוא חווה בעיות ומצבי לחץ ,סביבו כמובנים

תחושת הקוהרנטיות של , ( Antonovsky, 1979 )שפיתח אנטונובסקי על פי המודל הסלוטוגני

פתולוגית לבין היא משאב התמודדות משמעותי שיקבע את מיקומו על הרצף בין התמודדות האדם

ם למצב ולזמן תוך בחירת סגנונות התמודדות מתאימים בהתא ,עם מצבי משברבריאה ויעילה התמודדות

( Antonovsky, 1987 ) .

תחושת קוהרנטיות ובריאות

בין מדדי לגבוהה בין תחושת קוהרנטיות חיובי כי קיים קשר ,את ההנחה הביסס הספרות המחקרית

;Antonovsky, 1983; Ebert, Tucker, & Roth, 2002 ) כאחד פיזיים ונפשיים , השונים בריאותה

Eriksson & Lindstrom, 2006 .) תחושת רווחה נמצאו כבעליתחושת קוהרנטיות גבוהה אנשים בעלי

גבוהה ושביעות רצון מהחיים הערכה עצמית, ( Binkowska-Buri & Januszewicz, 2010) טובה יותר

(Farruggia et al., 2007 ;Lam, 2007) ,התמודד עם מתח רגשי במצבי לחץל יכולתם זאת בשל (Feld,

Kokko, Kinnunen, & Pulkkinen, 2004; Pallant & Lea, 2002 .) אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות

יכולת נמוכה נמצאו כבעליו כעס וחוסר אונים , שחיקה, דיכאון, בטאו תחושת חרדה גבוהה יותר ,נמוכה

תחושת קוהרנטיות נמוכה (. Yinga, Leeb, & Tsaic, 2007) וויסות מתחים יותר להתמודדות עם לחץ

,Kuuppelomaki & Utriainen )כמו עישון וצריכת אלכוהול ,לסיגול אורח חיים לא בריאה קשורה נמצא

2003; Wainwright et al., 2008 ) סומאטיים שונים ולסימפטומים פיזיולוגיים(Erikkson &

Lindstorm, 2006). רצף על בריא יותרנמצאים במיקום ,שאנשים בעלי תחושת קוהרנטיות גבוהה, מכאן

מאשר אנשים בעלי תחושת , ( Antonovsky, 1979,1987) הבריאות והחולי המתואר על יד אנטנובסקי

הן באוכלוסיית המבוגרים והן בעקביות נמצאו, ממצאים אלה (. Feld et al., 2004) קוהרנטיות נמוכה

(. Myrin & Lagerstrom, 2008 ) באוכלוסיית המתבגרים

מתבגרות בקרבטיות תחושת קוהרנהתפתחות

מתבגרים בריאים )גיל ההתבגרות הוא תקופה מכרעת להקניית הרגלים והתנהגויות מקדמי בריאות

כמי , נחשבים כמי שעברו בהצלחה את שלבי ההתבגרות והמשימות ההתפתחותיות הכרוכות בכל שלב

וים תחושת מלאות למרות קשיי תקופת המעבר ושחו ,שמצליחים לשגשג, הרגלי חיים בריאיםשמאמצים

מרכיב משמעותי בהשגת היא תחושת קוהרנטיות מאחר ו(. Rew, 2005) פנימית ביחס לעצמם ולסביבתם

8

ביסוס תחושת קוהרנטיות המשפיעים על נחקרו הגורמים , ( Ebert et al., 2002)בריאות פיזית ונפשית

(. Eriksson & Lindstorm, 2006 )במטרה לזהות מאפיינים שיסייעו לקדם בריאות באוכלוסיה , בגיל זה

גבוהה ותחושת שליטה בחיים הערכה עצמית, סביבה תומכת: הגורמים שנמצאו כמשמעותיים ביותר הם

(Cederblad, Dahlin, Hagnell, & Hansson, 1994; Raty, Larson, Soderfeldt, & Wilde-Larsson,

גבוה של המשפחה לבין תחושת קוהרנטיות –בינוני אקונומי-נמצא קשר בין מעמד סוציו , כמו כן(. 2005

. (Myrin & Lagerstrom, 2008 ) גבוהה של מתבגרים

הפרעות חרדה כמו , לבעיות פסיכולוגיות שונות מתבגרות מגלות יותר פגיעות נערות עוד נמצא כי

מדווחות יותר והן (Blom, Larsson, Serlachius, & Ingvar, 2009) מאשר נערים ,ונטיות דיכאוניות

לבין כמו כן נמצא קשר בין פגיעות זו .(Currie et al., 2004) על תחושות פיזיות לא טובות, מנערים

תחושת כו( Honkinen et al., 2009) אצל נערות בהשוואה לנעריםמוכה יותר נקוהרנטיות תחושת

) נעריםהיותר מאשר אצל ,תפקוד רגשי נמוך תנמצאה כמנבא ,נערותהקוהרנטיות נמוכה בקרב

Moksnes, Espnes, & Lillefjell, 2012 .)סיגלו התנהגויות לא , נערות בעלת תחושת קוהרנטיות נמוכה

קיטת גישה חיובית כלפי שימוש נ, מיעוט בשעות שינה, דילוג מכוון על ארוחת בוקר: בריאות כמו

( . Myrin & Lagerstrom, 2008)באלכוהול וחומרים ממכרים והיו בעלות הערכה עצמית נמוכה

& ,Torsheim, Aaroe) בבריאות ילדים ומתבגרים נחקרה מעט תחושת קוהרנטיות תפקידה של

Wold, 2001) 33תחושת קוהרנטיות מתקבעת סביב גיל ההנחה כיבעיקר בשל (Antonovsky, 1987) .

פרקי זמן רים מגייסים אותה להמתבגנמצאת עדיין בשלב התהוות ו ,מתבגריםבתחושת קוהרנטית שמכאן

בדקו , בהקשר זה אלו עם אוכלוסיותהמחקרים שנעשו מרבית , לכן. במצבי לחץ בעיקר , בלבד קצרים

Braun-Lewensohn)טרור ומלחמות : במצבי לחץ כמואשר מצויים תחושת קוהרנטיות בקרב מתבגרים

& Sagy, 2010 ) לקויות ללמידה (Margalit & Efrati, 1996 ) ומחלות כרוניות (Baker, 1998 .)

למרביתן עקב כך יש , לאור הלחץ החברתי המופעל על מתבגרות בימינו להשגת רזון לא מציאותי

כמנבאים כל אלה נמצאו . ומשקלצורה דימוי גוף שלילי ועיסוק לא תקין באוכל , הערכה עצמית נמוכה

מחקר הנוכחי לבדוק את תפקידה של מבקש המכאן . אכילהההפרעות את כל טווח משמעותיים לפתח

.זה לחץגורם תחושת הקוהרנטיות בקרב נערות כאמצעי להתמודדות עם

9

פתולוגיה לבין בקרב מתבגרות לא נבדק עד כה הקשר בין תחושת קוהרנטיות ,למיטב הידיעה

חיים לא סיגול אורח תחושת קוהרנטיות לבין כמו כן לא נבדק הקשר שבין .ודימוי גוף הקשורה באכילה

.דחף לרזון ולסימפטומים של הפרעות אכילה ,בדיאטה כמו עיסוק ,בריא

ודימוי פתולוגיה הקשורה באכילה, לבדוק את הקשר בין תחושת קוהרנטיותמטרת מחקר זה היא , לפיכך

. בין קבוצות גיל וקבוצות בסיכוןמשתנים אלה כמו כן להשוות . גוף בקרב מתבגרות בישראל

באכילה לבין דימוי גוף ותחושת קוהרנטיות כך שככל שתחושת הפרעות א קשר בין ימצישוער כי

יותר היו מעטות פתולוגיה הקשורה באכילהיותר וחיובי יהיה ףהרנטיות תמצא גבוהה יותר דימוי הגוהקו

(Antonovsky, 1979; Moksens et al., 2012) . חטיבה )כמו כן ישוער כי לקבוצת הגיל הבוגרת יותר

חטיבת ) ודימוי גוף נמוך בהשוואה לקבוצת הגיל הצעירה פתולוגיה הקשורה באכילהתמצא יותר ( יונהעל

כמו כן הקבוצה שתמצא בסיכון . ( (Latzer & Tzichinsky, 2005; Shore & Porter, 1990 (יםיניב

וואה לקבוצה בהש ,יותרשלילי להפרעות אכילה תהיה בעלת תחושת קוהרנטיות נמוכה יותר ודימוי גוף

. ( Stice, 2002) ללא סיכון להפרעות אכילה

שיטה

:מדגם

בצפון ( חטיבת ביניים ותיכון ) נערות יהודיות חילוניות מבית ספר תיכון שש שנתי 862המדגם כלל

בחטיבת ביניים מתוכן 134, ( sd=1.48)שנים 16.2ממוצע , 19-18טווח גילים . דוברות עברית, הארץ

מהנבדקות 23%-כ, הארץ ילידות הנבדקותמ 93%. 19-17גילי חטיבה עליונה בב 168-ו, 18 -16אי בגיל

-כטוב הכלכלי מצבן את הגדירו מהן 57%-כ, פיתוח עיירת או מושבה, עיירה -כ מגוריהן מקום את הגדירו

בעלי הן מהאמהות 54%-ו מהאבות 42%, ,אשכנזי ממוצא מאמהות 75% -ו מהאבות 78%, מאוד טוב

.אקדמאית השכלה

לא 'בנות כיתה יב. סמוך לסוף שנת הלימודים, הנתונים נאספו במסגרת הלימודים בבית הספר

. סירבו להשתתףמכלל המשתתפות ( 5.4%) 19. לקחו חלק במחקר בשל היעדרותן לקראת בחינות הבגרות

:םכלי

.םופרטים אישיי5 שאלונים לדווח עצמי ,המשתתפות התבקשו למלא

11

רמת , מוצא ההורים, מצב כלכלי, מקום מגורים, ארץ לידה, גובה, משקל, גיל : כללשאלון דמוגראפי

BMI- Body Mass), גוף באמצעות המשקל והגובה של הנבדקות חושב מדד מסת. דתיות והשכלת ההורים

Index) .על נמדד אשר יםמדד זה הינו הנפוץ ביותר להערכת תת משקל עד עודף משקל בקרב נוער ומבוגר

מעידה על עודף 84תוצאה מעל (. Prentice & Jebb, 2001)במטרים בריבוע גובה חלקי משקלחישוב ה פי

של הנבדקות הממוצע BMI -ה. (WHO, 1995) מעידה על תת משקל 12.7-משקל ותוצאה מתחת ל

. (sd±2.88) 83.83 עמד על במחקר הנוכחי

Eating Disorder Inventory( EDI-2) -שאלון הפרעות אכילה: פסיכופתולוגיה הקשורה באכילה

הינו אחד מהשאלונים ( EDI-2( ) Garner, 1991)הפרעות אכילה בשאלון הבודק פסיכופתולוגיה הקשורה

. ת אכילה בקרב אוכלוסיות מערביותוהנפוצים ביותר לדיווח עצמי להערכת פסיכופתולוגיה של הפרע

,Lee, Lee, Leung, & Yu)ונמצא בשימוש הן למטרות קליניות והן במחקר , י רב ממדישאלון זה הינו כל

אלא כלי המספק פרופיל של מאפיינים הקשורים ,השאלון לא מכוון לשמש ככלי דיאגנוסטי(. 1997

,Latzer, Tzischinsky, & Azaiza) כולל עברית, השאלון תורגם לשפות רבות. בהפרעות אכילה ועוצמתם

(. Garner, 1991) 3.93ל 3.28המחברים מדווחים על מהימנות פנימית של תת הסולמות שנעה בין (. 2007

במחקר הנוכחי נעשה שימוש רק 3.29מהימנות אלפא של סך כל הפריטים שנבדקו הינה ,במחקר הנוכחי

) דחף לרזון . 1 :הקשורים ישירות לסימפטומים של הפרעות אכילה והם 11 -ה ךמתותת סולמות שלושהב

כשציון , 81הציון הגבוה ביותר שניתן לקבל הינו 3.24עם מהימנות אלפא ( 1,5,11,14,87,38,69: פריטים

: פריטים)בולימיה . 8(. sd=7) 2.43ממוצע הציונים במדד זה הינו ,במחקר הנוכחי .נחשב פתולוגי 16מעל

ממוצע , 81בוה ביותר שניתן לקבל בסולם זה הינו הציון הג 3.45עם מהימנות אלפא ( 6,7,82,32,64,73,41

עם ( 8,9,18,19,31,67,77,79,48: פריטים) חוסר שביעות רצון מהגוף. 3(. sd=2.89) 1.9הנבדקות הינו

במחקר הנוכחי ממוצע הציון , 85הציון הגבוה ביותר שניתן לקבל בתת סולם זה הינו 3.29מהימנות אלפא

( sd =7) 2.78של הנבדקות הינו

The Eating Attitudes Test-26( EAT-26 ) -שאלון עמדות כלפי אכילה

להערכת עמדות כלפי הנפוצים םשאלוניההינו אחד מ, ( EAT-26( )Garner & Garfinkel, 1979)שאלון

. האלא כלי שמטרתו לאתר קבוצות בסיכון לפיתוח הפרעות אכיל ,כלי דיאגנוסטי אינוהשאלון . אכילה

: על סולם ליקרט בעל שש דרגות ומחולקים לשלושה תת סולמות דורגיםפריטים אשר מ 84השאלון מכיל

11

ומעלה מהווה ציון חיתוך המצביע על פסיכופתולוגיה של 83ציון של .ושליטה אוראלית, דיאטה, בולימיה

שאלון זה (. sd=10) 13במחקר הנוכחי ממוצע התשובות עמד על (. 1998, יאנקו ואפטר) הפרעות אכילה

(4EAT-2 ) נמצא ככלי תקף ומהימן ותורגם לשפות רבות ובכללן לעברית(Ianuca, 1990 .) המחברים (

Garner, Olmstad, & Polivy, 1983 ) במחקר הנוכחי נמצאה , 3.53מדווחים על מהימנות פנימית של

3.26מהימנות פנימית של

Body Shape Questionnaire (BSQ) –שאלון לבדיקת דימוי גוף

פריטים המדורגים בסולם 36כולל BSQ ( Cooper, Taylor, Cooper & Fairburn, 1987 ) שאלון

השואלים את הנבדק שאלות בנוגע לדרך בה הוא חווה ומרגיש את גופו במהלך ,ליקרט בן שש דרגות

לנבדק יש חוסר , ככל שציון גבוה יותר, ותנקוד 836 -ל 36הציון נע בין . ארבעת השבועות האחרונים

במחקר הנוכחי ממוצע . מעיד על דימוי גוף שלילי 92שביעות רצון רב יותר מגופו כאשר ניקוד מעל

ותואמת את דיווחי 3.95המהימנות הפנימית במחקר הנוכחי עמדה (. sd=40.82) 25.36התשובות עמד על

. המחברים

Sense of Coherence( SOC) –שאלון תחושת קוהרנטיות

ומטרתו לבדוק את תחושת ( Antonovsky 1987)השאלון חובר הן בעברית ובאנגלית על ידי אנטונובסקי

דרגות ונע בטווח שבעהמדורגים על סולם ליקרט בן , פריטים 89השאלון כולל . הקוהרנטיות של הפרט

נהילות 5 מובנות: מרכיבי תחושת קוהרנטיות השאלון מתייחס לשלושת . תמיד -(5) -ל, אף פעם -(1)שבין

במספר המסמל בצורה הטובה ביותר את דעתו או בכל פריט הנשאל מתבקש לבחור. ומשמעותיות

תקפות הכלי נבדקה . 3.93 -3.26-מהימנות הכלי נמדדה לפי אלפא קרונבך ונמצאה בטווח מ. הרגשתו

השלילי בין קוהרנטיות ללחץ ואודות הקשר בהם אוששו ההשערות אודות הקשר , בעזרת מספר מחקרים

89הציון הכללי הוא ממוצע ציוני (. Antonovsky, 1987)החיובי בין תחושת הקוהרנטיות לבריאות

פירושו -ציון גבוה במדד(. 1,6,7,4,5,11,13,16,14,83,83,87,85)מהם 13 -הפריטים לאחר היפוך הכיוון ב

(. sd=0.76) 6.74הציון הממוצע של הנבדקות במדד הכללי הינו חי במחקר הנוכ. תחושת קוהרנטיות גבוהה

.ותואמת את דיווחי המחברים 3.25הינה המהימנות הפנימית

הליך

12

את אישור הנהלת רשת בתי הספר שבו הוא , המחקר קיבל את אישור המדען הראשי של משרד החינוך

תוך הדגשת , הוצגה מטרת המחקרנשלח מכתב להורי התלמידות בו , כחלק מהדרישות. נערך

ההורים התבקשו להחזיר את המכתב חתום למחנכת הכיתה של בתם רק . האנונימיות של המשתתפות

קיבלו הסבר כללי על מטרות המחקר ואפשרות לבחור המשתתפות . מתנגדים להשתתפות בתם אם הם

על במסגרת שיעורי ספורטאו מולשאלונים ה. יחפצושאם הן מעוניינות לקחת בו חלק ולעזוב בכל עת

. השאלונים מולאו במחשב .בכל שיעור השתתפו שתי כיתות, מנת שתיקחנה בו חלק הבנות בלבד

ניתוח נתונים

היררכית הורגרסיי פירסוןמתאמי , מבחני ניתוח שונות ,tבמבחני נעשה שימוש נתוניםלצורך ניתוח ה

, באמצעותנבחנו ההבדלים לאחר מכן . השונים נבחנו המתאמים בין המשתניםבשלב ראשון . בצעדים

לאחר מכן נעשתה השוואה בין . 16.7מעל : ולבוגרות 16.7 -18: לצעירות בין הגילים על פי החלוקה t מבחני

לבין ,(קבוצה בסיכון() 83גדול מ EAT 84)על פי אלו שקיבלו ציון פתולוגי במדדי הפרעות אכילה ,הגילים

ה היררכית רגרסיינערכה לבסוף . בכל המשתנים( קבוצה לא בסיכון)ולוגי אלו שהציון לא נמצא פת

.פתולוגיה הקשורה באכילהודימוי גוף ,להבנת הקשר שבין קוהרנטיות, בצעדים

מצאיםמ

ודימוי גוף לבין תחושת קוהרנטיות בקרב פתולוגיה הקשורה באכילהמחקר זה בחן את הקשר בין

.השוואה בין קבוצות בסיכון להפרעות אכילה והשוואה בין קבוצות גיל כמו כן בחן .מתבגרות בישראל

לבין בין תחושת קוהרנטיות סטטיסטית נמצא קשר שלילי מובהק ,פירסוןבחישוב מתאמי

פתולוגיה הקשורה הרמות , כך שככל שתחושת הקוהרנטיות נמוכה יותר, פתולוגיה הקשורה באכילה

,בין דימוי גוף לבין קוהרנטיותסטטיסטית מובהק קשר חיובי נמצא כןכמו .נמצאו גבוהות יותר באכילה

יודגש כי המתאמים שנמצאו .כך שככל שתחושת הקוהרנטיות נמוכה יותר דימוי הגוף נמוך יותר

וחלקם ( דימוי גוף )יחד עם זאת חלק מהמתאמים נמצאו גבוהים יותר -מובהקים ובכיוון המשוער

המתאמים . (מדדי עמדות כלפי אכילה) וחלשה (ואי שביעות רצון מהגוףדחף לרזון ) בעוצמה בינונית

חוסר שביעות רצון , שנמצאו גבוהים ביותר היו בין תחושת קוהרנטיות כללית ומרכיביה לבין דחף לרזון

. מהגוף ובעוצמה הגבוהה יותר עם דימוי גוף

13

בין קוהרנטיות לבין מדדי נמצא הבדל מובהק בקשר שבין קוהרנטיות לבין דימוי גוף מאשר בקשר

קשורה חזק יותר לדימוי קוהרנטיות שתחושת מכאן ( pz=5.04 0.0001>) הפרעת אכילה כלליים

. גוף מאשר למדדי הפרעות אכילה כלליים

1' הכנס כאן טבלה מס

וקבוצה 16.7-18 ,קבוצה צעירה: בבדיקת ההבדלים בין הגילים על פי החלוקה לשתי רמות גיל

=t)בשאלון קוהרנטיות בממד משמעות בלבד סטטיסטית נמצאו הבדלים מובהקים ,16.7מעל ,תבוגר

2.24 p< 0.026 .) פתולוגיה בין הקבוצות בכל שאלוני סטטיסטית לא נמצאו הבדלים מובהקים

.BMI))וכן לא במדד מסת הגוף הקשורה באכילה

כאשר ,EAT-26שאלון על פי הפרעות אכילה קבוצות סיכון ל לשתי אוכלוסיית המחקר חולקה, בנוסף

ואילו , (82.43 ± 84.7) 83 מעל שהוא ציון כולל של השאלון הוגדרה על פי ( 88.5%) קבוצת הסיכון

. (±2.65 2.3) 83 -מתחת להוא סיכון להפרעות אכילה הציון הכולל ללא ה הקבוצה

הקבוצהאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות כך שסיכון כן או לא נמצקבוצות בעל פי החלוקה ל tבמבחני

t=3.7) סיכוןבאינה שקבוצה בהשוואה לבמובהק טיות נמוכה יותר נסיכון נמצאה ברמת קוהרב

p<0.000) (6.45±3.5) קבוצה שאינה בסיכון( 6.8±3.27)קבוצה בסיכון

הקבוצות כך שהקבוצה על פי החלוקה לקבוצות בסיכון כן או לא נמצאו הבדלים מובהקים בין tבמבחני

שנמצאה בעלת דימוי ובהק בהשוואה לקבוצה שאינה בסיכוןבעלת דימוי גוף שלילי במבסיכון נמצאה

.(82.9±51.28) קבוצה שאינה בסיכון (86±168.13)קבוצה בסיכון t=-18.4 p<0.000). )גוף חיובי

BMIן הקבוצות במדד מסת הגוף על פי החלוקה לקבוצות בסיכון כן או נמצא הבדל מובהק בי tבמבחני

גבוהה יותר במובהק בהשוואה לקבוצה שאינה BMI כך שהקבוצה בסיכון נמצאה בעלת מסת גוף

(8.52±19.91) קבוצה שאינה בסיכון( 8.28±81.19)קבוצה בסיכון t=-3.0 p=0.004). )בסיכון

ואילו , וים קבוצת סיכוןמהו( 18-16.7)מקבוצת הגיל הצעירה 83%י חלוקה לגילים נמצא כי ל פע

. מהווים קבוצה בסיכון 86.2%( 16.7מעל )מקבוצת הגיל הבוגרת

14

( ולא/ שתי רמות כן )וקבוצות בסיכון ( שתי רמות גיל)השפעת גיל לבחינת דו כיווני בניתוח שונות

יל פע), בדימוי גוף ובמדדים של דחף לרזון, במשתנה הקוהרנטיות סטטיסטית נמצאו הבדלים מובהקים

EDI), שביעות רצון מהגוף אי(EDI-bd ) והתנהגות בולמית(bul-EDI .) של המשתניםהפירוט להלן :

הבדל בין מ( f=22.42; df=1,238, p<.0001)מהבדל בין קבוצות הסיכון ההבדל נובע ) קוהרנטיות כללית

,f=6.04 ) ת סיכוןאינטרקציה בין קבוצות גיל לקבוצומהוכן ( f=5.79, df=1,238, 0<.017)הגילאים

df=1,238, p<.01 ) היא הצעירות בקבוצת הסיכון רמת הקוהרנטיות הכללית כך שלקבוצת הבנות

(.8ראה טבלה מס ) הנמוכה ביותר

8הכנס טבלה מספר

לא ,( f=16.19; df=1,238, p<.0001)ההבדל נובע מהבדל בין קבוצות הסיכון ) מובנותמדד קוהרנטיות

כך . קציה בין גיל לקבוצות סיכוןאבין קבוצות גיל ולא נמצאה אינטרסטטיסטית הק נמצא הבדל מוב

.נמוכה יותרשלקבוצת הסיכון רמת קוהרנטיות מובנות

וכן ( f=7.14; df=1,238, p<.008)ההבדל נובע מהבדל בין קבוצות הסיכון ) יותמשמעותמדד קוהרנטיות

. סטטיסטית קציה מובהקתאלא נמצאה אינטר .( f=8.6, df=1,238, p<0.004 (הבדל בין קבוצות הגיל

.הנמוכה ביותרהיא "משמעות"כך שלקבוצת הסיכון הצעירה רמת קוהרנטיות

( f=23.59; df=1,238, p<.0001)ההבדל נובע מהבדל בין קבוצות הסיכון ) נהילותקוהרנטיות מדד

כך (. f=6.01 df=1,238, p<.02) בין גיל לקבוצת סיכון סטטיסטית קציה מובהקתאונמצאה אינטר

. הנמוכה ביותרהיא "ניהולית"לקבוצת הבנות הצעירות רמת קוהרנטיות ש

,f=267.28)נובעת מההבדל בין קבוצות הסיכון הסטטיסטיתהמובהקות ). בשאלון דימוי גוף

df=1,246, p<.0001 ) ו הבדלים בין לא נמצא. שלילי דימוי גוף יותר כך שלקבוצה ברמת סיכון גבוהה

. קציהאקבוצות הגיל וכן לא נמצאה אינטר

נובעת מההבדל בין קבוצות הסטטיסטיתהמובהקות סטטיסטית נמצא הבדל מובהק דחף לרזון במימד

. דחף לרזון גבוה יותרגבוהה הסיכון הכך שלקבוצה ברמת ( f=186.57, df=1,246, p<.0001)הסיכון

. קציהאהגיל וכן לא נמצאה אינטר לא נמצאו הבדלים בין קבוצות

15

,f=116.57)נובעת מההבדל בין קבוצות הסיכון הסטטיסטיתהמובהקות אי שביעות רצון מהגוף בממד

df=1,239, p<.0001), לא . מגופןרצון שבעות פחות יותר גבוהה הברמת סיכון מהקבוצה בנות השכך

. קציהארנמצאו הבדלים בין קבוצות הגיל וכן לא נמצאה אינט

,f=21.15, df=1,239)נובעת מההבדל בין קבוצות הסיכון הסטטיסטית המובהקות בולימיהבמימד

p<.0001 )לא נמצאו הבדלים . יש יותר סימפטומים בולימייםיותר גבוהה הקבוצה ברמת סיכון לכך ש

(8ראה טבלה מס ) קציהאבין קבוצות הגיל וכן לא נמצאה אינטר

מסביר ,תחושת קוהרנטיות: נבדק כיצד המשתנה הבלתי תלוי בצעדיםהיררכית רגרסיהבניתוח

שגם הוא ) ,דימוי גוף,באמצעות משתנה מתווך ,(sumeat)הסיכון להפרעת אכילה :המשתנה התלוי את

(.משתנה תלוי

. 8 (r=-.417, p<0.000)המתאם בין קוהרנטיות לבין לדימוי גוף . 1: תנאים 3להוכיח תיווך נבדקו ל מנתע

לאחר הכנסת βירידה בערך של . 3( r=-.213, p<0.001)מתאם בין קוהרנטיות וסיכון להפרעות אכילה

קוהרנטיות ל ידישל הפרעת אכילה ע סטטיסטית נמצא כי ניבוי מובהק, המשתנה המתווך דימוי גוף

p<.001 213.- =β וכאשר נכניס את דימוי גוף לרגרסיה ערך ה- β סטטיסטית ן נשאר מובהקאך עדי ,יורד

.132 p<.004=β נערך בנוסף מבחן .ומכאן ניתן להסיק כי דימוי גוף הינו מתווך חלקיSOBEL להוכחת

מתוכו ניתן לראות כי c-primeלאחר שנמצא כי שני המבחנים המקדימים נמצאו מובהקים נבדק ה . תיווך

ך ון שמשתנה דימוי גוף הינו משתנה מתוומכא( t=2.94, p=0.004), משתנה הקוהרנטיות נמצא מובהק

. מובהק וחלקי

1' הכנס כאן תרשים מס

16

דיון ומסקנות

פתולוגיה הקשורה באכילהלבין לבדוק את הקשר בין תחושת קוהרנטיות הןהנוכחי מחקר הת ומטר

ן בקרב בסיכולאלו שאינן סיכון בת וקבוצ כמו כן לערוך השוואה בין. ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל

עוד . דימוי גוף ופתולוגיה הקשורה באכילה, קוהרנטיות :ביחס למשתנים ,צעירות ובוגרות מתבגרות

הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין הסיכון לפתח סביר את האם דימוי גוף י ,לבדוקיבקש המחקר

.הפרעת אכילה

פתולוגיה הקשורה באכילה בבדיקת הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין. מרבית השערות המחקר אוששו

בין תחושת קוהרנטיות סטטיסטית שלילי מובהקנמצא כי קיים ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל

פתולוגיה ה, נמוכה יותרנמצאה כך שככל שתחושת הקוהרנטיות , פתולוגיה הקשורה באכילהלבין

בין תחושת יסטית סטטכמו כן נמצא קשר חיובי מובהק . יותר הגבוה הנמצא הקשורה באכילה

נמצא י הגוף דימו, שתחושת הקוהרנטיות נמצאה גבוהה יותרכך שככל , לבין דימוי גוף קוהרנטיות

.וההיפך יותרחיובי

המצביעים על גיל ההתבגרות ,מצאי מחקרים קודמיםמם אלו מחזקים ומוסיפים לממצאי

על ו( Murray, Byrne, & Riger, 2011 ) בעלת פוטנציאל להשלכות בריאותיות נפשיות , כתקופת לחץ

,.Antonovsky, 1983 ; Ebert et al) בריאות פיזית ונפשיתבין בין תחושת קוהרנטיות להחזק קשר ה

כי לתחושת קוהרנטיות נמוכה לממצאים קודמים אשר הראו ממצאים אלו כמו כן מוסיפים (. 2002

; Antonovsky & Sagy, 1986)ם אורח חיים לא בריא וסימפטומים סומאטיים שוניקשורה ל

Kuuppelomaki & Utriainen, 2003 ; Nyamathi, 1991; Wainwrightet al., 2008 ) מצוקה ובכללם

ניתן להסביר את ממצאי (. Feld et al., 2005 ; Pallant & Lea, 2002)ודיכאון לחץ, נפשית גבוהה

רצף בובכללה בפתולוגיה הקשורה באכילההתבטאה במקרה זה המצוקה הנפשית ש ,המחקר הנוכחי בכך

(. O'dea, 2007 ) (דיאטה)אכילה וויסות משקל , של מחשבות והתנהגויות לא תקינות בנושא דימוי גוף

שלילי כי הקשר ההראה שכן המודל שהתגבש. חיזקו הסבר זה הרגרסיה ההיררכית בצעדים אףממצאי

.מתווך באופן חלקי על ידי דימוי גוף ,הקשורה באכילה פתולוגיהקוהרנטיות לבין ביןסטטיסטית המובהק

ודימוי אכילה הפרעות של בהקשר גם אנטונובסקי שפיתח הסלוטוגני המודל את להרחיב מציע זה מודל

.גוף

17

רמי לחץ משמעותיים גומספר מ דימוי הגוף מושפעשען על כך שייכול לה ,הסבר נוסף למודל זה

& Ata, Ludden, & Lally, 2007 ; Prichard ) קבוצת השוויםמ ,נורמות חברתיותמ: בגיל ההתבגרות

Tiggemann, 2005; Stice, 2002 ) באמצעות השוואה בלתי מודעת ו אינטראקציה עם הסביבהומ

, זו גיל תקופת המאפיינים השונים הלחץ גורמי .( Thompson & Stice, 2001) משמעותייםלאחרים

,Byrne) והנפשית הפיזית םלבריאות איום אשר בלעדיהם קיים , התמודדות כוחות ריםמהמתבג דורשים

Davenport, & Mazanov, 2007 ) .או , המחקר הנוכחי את החוסן הנפשימדגישים ממצאי ,בכך

לוגיה וובפתבהתאם לשיפור בדימוי גוף ו, עזור בהפחתת הלחץאשר עשוי ל כמשאב התמודדותהקוהרנטיות

.. אכילההקשורה ב

נוטות , Ata et al., 2007)), ותמתבגר. הסבר נוסף למודל שהתגבש נוגע למאפייני גיל ההתבגרות

בלתי מציאותיים ובלתי ,אלים גופניים בלתי אפשרייםידלהשוות עצמן לדמויות נשיות המציגות אי

התסכול, הלחץחושת גוברת ת ,לבין עצמן ככל שהן חוות פער גדול יותר בין מושאי השוואתם .מושגים

& ,Goethals, 1986 ; Major, Testa) ודימוי הגוף נפגע יםמתערער תהעצמיוההערכה הביטחון ,והנחיתות

Bylsma, 1991 ; Richins, 1991; Tiggemann & McGill, 2004 .)בגיל קבוצת השוויםמהווה ,בנוסף

מצד בני וביקורת לגבי המראה החיצוני הקנטות נמצא כי . תההתבגרות גורם לחץ משמעותי על המתבגר

במיוחד בשילוב מסרים חברתיים דבר זה הופך בעייתי. שליליהגוף הדימוי את אף הם מחזקים , הגיל

,Dunkley, Wertheim, & Paxton, 2001 ; Jones, 2004; Stice )המקדשים אידיאל רזון לא מציאותי

Presnell, & Spangle, 2002 .)מתבגרותמתמודדות עמן ,המשולביםם החברתיים שהלחצי, מכאן

על הערכתן העצמית ועל דימוי הגוף שלהן , על תדמיתן יכולים להשפיע, יופיהבכל הקשור לאידיאל ,בימינו

(McVey et al., 2002; Stice 2002 ) לפתח הפרעות אכילה גורמי סיכון משמעותייםמהווים הם בכך ו (

Stice, 2002 .) של להתפתחותן העיקרי המנבא הינו שלילי גוף לאור הממצא בספרות כי דימויובמיוחד

(. Stice, 2002) דיאטה כמו ומשקל אכילה בנושא תקינות לא התנהגויות

ניתן להבין את מודל , לחציםלתחושת קוהרנטיות גבוהה כאמצעי יעיל להתמודדות עם התייחס ב

לאנשים בעלי שטוען כי, ( Antonovsky, 1979, 1987 )ני מודל הסלוטוגעל ה המחקר הנוכחי בהתבסס על

מתחים והם בעלי רווחה נפשית לווסת ,תחושת קוהרנטיות גבוהה יכולת טובה יותר להתמודד עם לחצים

שהבנת הקשר , מכאן(. Pallant & Lea, 2002; Soderfeldt et al., 2000 )יותר יםוהערכה עצמית גבוה

18

היא מהותית בהבנת גורמי , תרבותיים התמודדות עם לחצים חברתייםבין הה לבין תחושת קוהרנטיות גבו

תחושת קוהרנטיות גבוהה עשויה להוות גורם ,ניתן להציע בזהירות כי במובן זה . החוסן עבור מתבגרים

.חיובידימוי גוף גיבוש באמצעות מגן ובולם מפני התפתחות הפרעות אכילה

אלא, כפתולוגית מוגדרת שאינה מתבגרות אוכלוסיית הינה הנוכחי המחקר ואוכלוסיית מאחר

אינן ודיאטה לרזון דחף כמו תקינות הלא ההתנהגויות כי לשער ניתן, נורמטיבית כאוכלוסייה

מכאן . הנוכחי במחקר יותר משמעותי שנמצא שלילי גוף דימוי הוא להן שקודם מה וכי עדיין דומיננטיות

ביחס למשתנים , בהשוואה שנערכה בין מתבגרות צעירות ובוגרות. החשיבות לזיהוי קבוצות בסיכון

דימוי גוף ופתולוגיה הקשורה באכילה ובין קבוצת הסיכון לזו שאינה בסיכון ביחס , קוהרנטיות

בקרב הנערות מקבוצת הסיכון דימוי גוף ופתולוגיה הקשורה באכילה נמצא כי, למשתנים קוהרנטיות

אי שביעות רצון מהגוף גבוהה יותר ודחף , דימוי גוף שלילי יותר, מוכה יותרנמצאה תחושת קוהרנטיות נ

. לרזון גבוה יותר מאשר הנערות שאינן מקבוצת הסיכון

כי אחוז המתבגרות אשר קיבלו ציון גבוה בפתולוגיה הקשורה בהפרעות אכילה על פי כמו כן נמצא

כאשר הקבוצה הבוגרת נמצאה בעלת , 88.5%על עמד במחקר הנוכחי 83-מ< EAT 26 ממצאי שאלון

נמצאה כבעלת תחושת , קבוצה בסיכון זו. אחוזי פתולוגיה גבוהים יותר מאשר הקבוצה הצעירה

. קוהרנטיות ודימוי גוף נמוכים יותר במובהק סטטיסטית מאשר הקבוצה שאינה בסיכון

פתולוגיה הקשורה באכילה בקרב ממצאים אלה מצביעים על מגמת עליה איטית במאפיינים של

מהמתבגרות שנבדקו היו בעלות ציונים גבוהים 12% -שנה נמצא ש 17-שכן לפני כ, מתבגרות בישראל

19.7%הממצאים הצביעו על , לפני שבע שנים, (1995,ויצמן וטיאנו, הטב, אפטר)במדדים אלה

ואילו היום האחוזים ,(Latzer & Tschinsky, 2005) מהמתבגרות כבעלות פתולוגיה הקשורה באכילה

. נצפתה גם ירידה בגיל באחוזי הפסיכופתולוגיה הקשורה באכילה, יתרה מכך .88%כאמור עומדים על

. 86%ואילו בקבוצה הבוגרת על 83%אחוז הקבוצה בסיכון להפרעות אכילה בקרב הצעירות עמד על

ו קשר שלילי בין גיל המתבגרת מצאניתן להסביר ממצאים אלו בהתבסס על ממצאים קודמים

ניתן להציע כי מגמת העלייה , מכאן(. Barker & Galambos, 2003; Al Sabahh et al., 2009) לדימוי גוף

ממצא זה מדאיג משהו . באחוזי הפתולוגיה נובעת אולי מהעלייה בקרב הצעירות ופחות בקרב הבוגרות

ההסברים האפשריים למגמת העלייה במאפייני אחד . וקורא לצורך להתערבות בגילים צעירים יותר

שאוכלוסיית המתבגרים בישראל נחשפת למדיה , פתולוגיה הקשורה באכילה בכלל ובגיל הצעיר בפרט הוא

19

על כל ערוציה יותר מאוכלוסיות מערביות אחרות בעולם ובהתאם מושפעת יותר מהלחצים הכרוכים בכך

( Currie et al., 2008; Shohat et al., 2010 ) ובהקשר זה למסרים החברתיים הרבים המקדשים את

,Ricciardelli, McCabey, & Banfield ,2000 ) Lawler & Nixon, 2011; Tiggemannאידאל הרזון

2002; Grabe, Hyde, & Ward, 2008 .) ישראל ידועה כמובילה בחזית הטכנולוגית ובהתאם בני הנוער

(. 8313, ניסים -בוניאל)שפעים העיקריים מהחשיפה למדיה הם המשתמשים העיקריים והמו

מגבלות המחקר

כלומר, המחקר תהומוגניות של אוכלוסיימגבלות עיקריות הראשונה נוגעת ב לושלמחקר הנוכחי ש

מרבית . עירוניתכפרית ו אוכלוסייההן שגרה בואזור בצפון הארץ אוכלוסיית הנבדקות הן נערות מ

הלא ניתן להכליל ממצאים אלה על כלל האוכלוסייש, מכאן. וציו אקונומי בינוניסהנבדקות באו מרקע

היהשני. מתבגרים מרקעים ואזורי מגורים אחריםלבחון משתני מחקר זה על אוכלוסיות ומוצע בישראל

ף משק ומתאר הערכה סובייקטיבית ואינאשר 5במחקר הנוכחי לדיווח עצמי שאלונים לשימוש ב נוגעת

ממצאי מחקר זה להכליל ניתן לא כי השלישית היא. הערכה אובייקטיבית המצביעה על פתולוגיה בהכרח

.עליהם משפיעה רק ולא האכילה והפרעות הגוף מדימוי מושפעת כך שיתכן והקוהרנטיות5 סיבתיות על

תהשלכות והמלצות יישומיו5 סיכום

באכילה דימוי גוף ותחושת הפרעות בין הינו הראשון אשר בוחן את הקשר ש, מחקר זהלמיטב הידיעה

בין תחושת סטטיסטית ממצאי המחקר העלו מתאמים מובהקים .קוהרנטיות בקרב מתבגרות בישראל

הוסיפו ם אלו ממצאי. ודימוי גוף שליליגבוהים פתולוגיה הקשורה באכילהמדדי קוהרנטיות נמוכה לבין

התנהגויות סיגול ל הוהקשר של החוסן הנפשי במקורותמשמעותי לתיאוריה העוסקת ראשוני ונדבך

פתולוגיה הקשורה המקום המשמעותי של דימוי גוף שלילי בהקשר ל תוך הדגשת מתבגרותבקרב בריאות

הבנת הקשר בין תחושת קוהרנטיות גבוהה ליכולת טובה יותר .קוהרנטיות נמוכהתחושת ול באכילה

מאדירים את הרזון כמודל ה, חברתייםודגשו לחצים ה במיוחד . הודגשה במחקר זה להתמודד עם לחצים

מהותית עבור אנשי המקצוע בהבנת גורמי החוסן לעמידה בפני לחצים הבנה זו . ליופי והצלחהלא מציאותי

. ולקידום בריאות נפשית ופיזית בקרב מתבגרות

חשיבות ממצאים אלו נעוצה בעובדה כי גיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית לפיתוח של

תנהגויות בריאות או חולי המשליכות על שאר תחומי החיים ולעתיד ויש חשיבות רבה במניעה הממוקדת ה

.להפרעות אכילה לקבוצת גיל זו ובמיוחד לקבוצת הגיל הצעירה

21

היכולת יישום והטמעה של תכניות מניעה המדגישות את , חידדו את הנחיצות בפיתוחהממצאים

הנבנית באמצעות משמעות ש על ביסוס תחושת קוהרנטיות גבוההבדג, לעמוד בפני לחצים חברתיים

אחד היא מבוססת קוהרנטיות תחושתכי , נמצא .תחושת העצמהמובנות ונהילות ובתורה יכולה ל

(. 8338, ופליס חכם, הוצלר) העצמה תחושת של המשמעותיים המרכיבים

זיים החברתיים והנפשיים ש תכניות מסוג זה חיוניות בשל יכולתן להפחית את המחירים הפי

תכניות מניעה רבות (. Kenardy, Brown, & Vogt, 2001)הקשות כל כך לטיפול , כרוכים בהפרעות אכילה

בביסוס הערכה עצמית ובהפחתת הלחץ הכרוך , התמקדו ביישום מיומנויות לפתרון בעיות, בתחום זה

,McVey, Davis, Tweed, & Shaw, 2004; McVey)בהסתגלות לשינויים הפיזיים בגיל ההתבגרות

Tweed, & Blackmore , 2007 .) תכניות אלה השיגו שינויים קצרי טווח בחיזוק ההערכה העצמית ודימוי

,Paxton)הגוף של המתבגרות ולא הצליחו לבסס שינויים בהתנהגויות הלא תקינות בנושא אכילה ומשקל

הקשר החיובי בין תחושת קוהרנטיות לבין דימוי לאור הממצאים הראשוניים של מחקר זה בדבר. (2002

במטרה להשיג , ניתן להציע לבסס תכניות מניעה על חיזוק תחושת הקוהרנטיות בקרב מתבגרות, גוף

. מחשבתיים והתנהגותיים, שינויים ארוכי טווח

ניתן לקוות, ( Antonovsky, 1987) 33מאחר ותחושת קוהרנטיות אינה מתקבעת אלא סביב גיל

. תשיג את התוצאות המבוקשות, כי התערבות שתתמקד בחיזוק תחושת הקוהרנטיות בקרב מתבגרות

תחושת העצמה נמצאה כגורם מגן על נשים מפני . חיזוק זה יכול להתבצע באמצעות ביסוס תחושת העצמה

& Chrisler) . מבוססת על התיאוריה הפמיניסטית המסבירה הפרעות אכילה הפרעות אכילה והיא

Lamont, 2002 .)הנורמות כלפי ביקורתית עמדה לנקוט מסוגלות, גבוהה ההעצמה תחושת בעלות נשים

הנורמות פי על בהכרח ולא שלהן האישות האמונות לפי ולפעול הרזון אידיאל לגבי המקובלות החברתיות

(. Murnen & Smolak, 2009) הקולקטיביות

קר זהלמחעל תרומתה אייש לדליה : תודה

21

ביביליוגרפיה

.דיונון :תל אביב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר(. 1995. )א, וטיאנו' א, ויצמן', י, הטב', א, אפטר

. על חברות ואלימות בקרב ילדים ובני נוער בפייסבוק? רוצה להיות חבר שלי(. 8313)' מ, ניסים-בוניאל

. 81-85 5,5עט השדה

של גופנית ופעילות גופני תפקוד, חיים איכות, אוריינטציה(. 8338. )'א, ופליס. 'ע, חכם', י, הוצלר

לשילוב השלכות: הרגילה החינוך במערכת משולבים ושאינם משולבים נכויות עם ילדים

.37-67, 15, ובשיקום מיוחד בחינוך סוגיות. והעצמה

.מכון ברוקדייל: ירושלים. נוער בישראל(. 1992)' ג,ורהב ' ד,קני', י, הראל

.317-315, 188, הרפואה, סיקור בשאלון הצורך, נרבוזה אנורקסיה(. 1998)' א, ואפטר' י, יאנקו

5 כו5 חברה ורווחה. סקירת מחקר וטיפול: הפרעות אכילה ועמדות כלפי אכילה בישראל(. 8334) ' י,לצר

4 5659-738.

,צרכים: ההתבגרות אתגר(. 1991. )'ש, וסמילנסקי' ר, גרנק וייסר', ש, פלדמן', מ, סמילנסקי', מ, מרון

.א"ת אוניברסיטת, רמות: א"ת. 'ה כרך, והתמודדות לחצים

Al Sabbah, H., Vereecken, C., Elgar, F., Nansel, T., Aasvee, K., Abdeen, Z., Ojala, K.,

….. Maesl, L. (2009). Body weight dissatisfaction and communication with parents

among adolescents in 24 countries: international cross-sectional survey. BMC Public

Health, 9, 1-10.

American Psychiatric Association. (1994). Diagnostic and statistical manual of mental

disorders ( 4th

edition). Washington, DC: Author.

Antonovsky, A. (1979). Health, stress and coping. San Francisco, CF: Jossey- Bass.

Antonovsky, A. (1983). The sense of coherence: Development of a research instrument.

22

Newsletter and research report of the W.S. Schwartz research center for behavioral

medicine, Tel Aviv University, 1, 11-22.

Antonovsky, A. (1987). Unraveling the mystery of health. San Francisco, CF: Jossey- Bass.

Antonovsky, A., & Sagy, S. (1986). The development of a sense of coherence and its impact

on responses to stress situation, Journal of Social Psychology, 126 , 213-225.

Ata, R.N., Ludden, B.A., & Lally, M. (2007). The effect of gender and family, friend,

and media Influences on eating behaviors and body image during adolescence.

International Journal of Youth & Adolescence, 36, 1024-1037.

Attia, E., & Walsh, T. (2007). Anorexia nervosa. American Journal of Psychiatry, 164,

1805-1809.

Baker, L. K. (1998). Sense of coherence in adolescents with cystic fibrosis. In H. I.

McCubbin, E. A. Thompson, A. I. Thompson, & J. I. Fromer (Eds.), Stress,

coping,and health in families: Sense of coherence and resiliency (pp. 107–124). Los

Angeles, CA: SAGE.

Barker, E.T., & Galamabos, N.L. (2003). Body dissatisfaction in adolescent girls and boys;

Risk and resource factors. Journal of Early Adolescence, 23, 141-165.

Bekker, M. H. J., & Boselie, A. H. M. (2002). Gender and stress: Is gender role stress? A

re-examination of the relationship between feminine gender role stress and eating

disorders. Stress and Health, 18 ,141-149.

Binkowska-Bury, M., & Januszewicz, P. (2010). Sense of coherence and health related

behavior among university students – A questionnaire survey. Central European

Journal of Public Health, 18, 145-150.

23

Blom, H., Larsson, O., Serlachius, E., & Ingvar, M. (2009). The differentiation between

depressive and anxious adolescent females and controls by behavioral self-rating

scales. Journal of Affect Disorders, 122, 232-240.

Braun-Lewensohn, O., & Sagy, S. (2010). Sense of coherence, hope and values among

adolescents under missile attacks: a longitudinal study. International Journal of

Children’s Spirituality, 15, 247–260.

Byrne, D. G., Davenport, S. C., & Mazanov, J. (2007). Profiles of adolescent stress: the

development of the adolescent stress questionnaire (ASQ). Journal of Adolescence,

30, 393–416.

Cash, T.F., & Pruzinsky, T. (2002). Body image: A handbook of theory, research,

and clinical practice. New York: Guilford Press.

Cederblad, M., Dahlin, L., Hagnell, O., & Hansson, K. (1995). Intelligence and

temperament as protective factors for mental health. A cross-sectional and

prospective epidemiological study. European Archives of Psychiatry and Clinical

Neuroscience, 245, 11–19.

Chrisler, J. C., & Lamont, J. M. (2002). Can exercise contribute to the goals of feminist

theory? Women & Therapy, 25, 9–22.

Cooley, E., & Toray, T. (2001). Body image and personality predictors of eating disorder

symptoms during the college years. International Journal of Eating Disorders, 30,

28-36.

24

Cooper, P., Taylor, M., Cooper, Z., & Fairburn, C.(1987). The development and validation

of the Body Shape Questionnaire. International Journal of Eating Disorders, 6, 485-

494.

Croll, J., Neumark- Sztainer, D., Story, M., & Ireland, M. (2002). Prevalence and risk

and protective factors related to disordered eating behaviors among adolescents:

Relationship to gender and ethnicity. Journal of Adolescent Health, 31, 166-175.

Currie, C., Roberts, C., Morgan, A., Smith, R., Settertobulte, W., Samdal, O., et al. (2004).

Young people's health in context. Health behaviour in school-aged children (HBSC)

study: international report from the 2001/2002 survey. Copenhagen: WHO Regional

Office for Europ´e.

Dahl, R., & Gunnar, M. R. (2009). Heightened stress responsiveness and emotional

reactivity during pubertal maturation: implications for psychopathology.

Development and Psychopathology, 21, 1–6.

Dunkley, T.L., Wertheim, E.H., Paxton, S.J. (2001). Examination of a model of multiple

Socio-cultural influences on adolescent girls' body dissatisfaction and dietary

restraint. Adolescence, 36, 265-279.

Ebert, S.A., Tucker, D.C., & Roth, D.L. (2002). Psychological resistance factors as

predictors of general health status and physical symptom reporting. Psychology,

Health & Medicine,7, 363–375.

Eriksson, M., & Lindström, B (2006). Antonovsky's sense of coherence scale and the

25

relation with health: A systematic review. Journal of Epidemiology Community

Health , 60, 376–381.

Eriksson, M.( 2007). Unravelling the mystery of salutogenesis. The

evidence base of the salutogenic research as measured by Antonovsky’s sense of

coherence. Doctoral Thesis , Turki: Åbo Akademis Tryckeri.

Farruggia, P., Chen, C., Greenberger, E., Dmitrieva, J., & Macek, P. (2004). Adolescent self-

esteem in cross-cultural perspective: testing measurement equivalence and a mediation

model. Journal of Cross Cultural Psychology ,35, 719-733.

Feld, K., Kokko, K., Kinnunen, U., & Pulkkinen, L. (2004). The role of family background,

school success, and career orientation in the development of sense of coherence.

European Psychologist ,10, 298–308.

Garner, D.M. (1991). The eating disorder inventory manual. Psychological Assessment

Resources, Odessa: Florida.

Garner, D.M., & Garfinkel, P.E. (1979). The eating attitudes test: an index of the

symptoms of anorexia nervosa. Psychological Medicine, 9, 273-279.

Garner, D.M., Olmstad, M.P., & Polivy, J. (1983). Development and validation of a

multidimensional eating disorder inventory for anorexia nervosa and bulimia.

International Journal of Eating Disorders, 2, 15-34

Goethals, G. R. (1986). Social comparison theory: Psychology from the lost and found.

Personality and Social Psychology Bulletin, 12(3), 261-278.

26

Grabe, S., Hyde, J., & Ward, L. (2008). The role of the media in body image concerns among

Women: A meta-analysis of experimental and correlational studies. Psychological

Bulletin, 134, 3, 460-476.

Greenberg, L., Cwikel, J.M., & Mirsky, J. (2007). Cultural correlates of eating attitudes: A

comparison between native-born and immigrant university students in Israel. The

International Journal of Eating Disorders, 40, 51-58.

Harel, Y., Ellenbogen-Frankovits, S., Molcho, M., Abu-Ashas, K., & Habib, J. (2002).

Youth in Israel. Jerusalem: Brookdale Institute.

Hintermair, M. (2004). Sense of coherence: A relevant resource in the coping process of

mothers of deaf and hard-of-hearing children? Journal of Deaf Studies and Deaf

Education, 9, 15-26.

Honkinen, L., Aromaa, M., Suominen, S., Rautava, P., Sourander, A., Helenius, H,. &

Sillanpaa, M. (2009). Early childhood psychological problems predict a poor sense

of coherence in adolescents: a 15-year follow-up study. Journal of Health

Psychology, 14, 587-600.

Hudson, J.I., Hiripi, E., Pope, H.G., & Kessler, R.C. ( 2007). The prevalence and correlates

of eating disorders in the national co-morbidity survey replication. Biological

Psychiatry, 61, 348-358.

Ianuca, I. (1990). Validation of the EAT in Israel. Unpublished doctoral dissertation.

School of Medicine; Tel Aviv University, Israel.

27

Jones, C. (2004). Body image among adolescent girls and boys: A longitudinal study.

Developmental Psychology, 40, 823-835.

Ianuca, I. (1990). Validation of the EAT in Israel. Unpublished doctoral dissertation.

School of Medicine; Tel Aviv University, Israel.

Kenardy, J., Brown, W., & Vogt, E. (2001). Dieting and health in young Australian

women. European Eating Disorders Review, 9, 242–254.

Kuuppelomaki M., & Utriainen P. (2003). A 3 year follow-up study of health care students'

sense of coherence and related smoking, drinking and physical exercise factors.

International Journal of Nursing Studying, 40, 383-388.

Lam, B. (2007). Impact of perceived racial discrimination and collective self-esteem on

psychological distress among Vietnamese-American college students: sense of

coherence as mediator. American Journal of Orthopsychiatry, 77, 370–376.

Latzer, Y., & Tzischinsky, O. ( 2003). Weight concern, dieting and eating behaviors. A

survey of Israeli high school girls. International Journal of Adolescent Medicine and

Health, 15, 295-305.

Latzer, Y., & Tzischinsky, O. ( 2005). Eating attitudes in a diverse sample of Israeli

adolescent females: A comparison. Journal of Adolescence, 28, 317-323.

Latzer, Y., & Tzischinsky, O., & Azaiza, F. (2007). Disordered eating related behaviors

28

among Arab schoolgirls in Israel: An epidemiological study. International Journal

of Eating Disorders, 40, 263-270.

Latzer, Y., Witzum, E., & Stein, D. (2008). Eating disorders and disordered eating in Israel:

An update review. The Journal of Eating Disorders Association, 16, 361-374.

Lawler, M., & Nixon, E. (2011). Body dissatisfaction among adolescent boys and girls: The

effect of body mass, peer appearance culture and internalization of appearance

ideals. Journal of Youth and Adolescence, 40, 59-71.

Lee, S., Lee, A. M., Leung, T., & Yu, H. (1997). Psychometric properties of the Eating

Disorders Inventory (EDI-1) in a nonclinical Chinese population in Hong Kong.

International Journal of Eating Disorders, 21, 187–194.

Levine, M.P., & Smolak, L. (2006). The prevention of eating problems and eating

disorders: theory, research, and practice. Mahwah NJ: Lawrence Erlbaum.

Littleton, H.L., & Ollendick, T. (2003). Negative body image and disordered eating

behavior in children and adolescents : What places youth at risk and how can these

problems are prevented?. Clinical Child psychological Review, 6, 51-66.

Major, B., Testa, M., & Bylsma, W. H. (1991). Responses to upward and downward social

comparisons: The impact of esteem-relevance and perceived control. In J. Suls &

T. A.Wills (Eds.), Social comparison: Contemporary theory and research (pp.

237-260). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

29

Maor, N.R., Sayag, S., Dahan, R., & Hermoni, D. (2006). Eating attitudes among

adolescents. The Israel Medical Association Journal ,8, 627-629.

Marcotte, D., Fortin, L., Potvin, P., & Papillon, M. (2002). Gender differences in depressive

symptoms during adolescence: role of gender-typed characteristics, self-esteem,

body image, stressful life events, and pubertal status. Journal of Emotional and

Behavioral Disorders, 10, 29–42.

Margalit, M., & Efrati, M. (1996). Loneliness, coherence and companionship among

children with learning disorders. Educational Psychology, 16, 69–79.

McVey, G. L., Davis, R., Tweed, S., & Shaw, B. F. (2004). Evaluation of a school-based

program designed to improve body image satisfaction, global self-esteem, and

eating attitudes and behaviors: A replication study. International Journal of Eating

Disorders, 36, 1–11.

McVey, G., Tweed, S., & Blackmore, E. (2007). Healthy Schools-Healthy Kids: A

controlled evaluation of a comprehensive universal eating disorder prevention

program. Body Image, 4 , 115–136

Mitrany, E., Lubin, F., Chetrit, A., & Modan, B. (1995). Eating disorders among Jewish

female adolescents in Israel: A 5-year study. Journal of Adolescent Health, 6, 454-

457.

Moksnes, U., Espnes, G., & Lillefjell, M. (2012). Sense of coherence and emotional health

in adolescents. Journal of Adolescence, 35, 433-441.

Murnen, S. K., & Smolak, L. (2009). Are feminist women protected from body image

31

problems? A meta-analytic review of relevant research. Sex Roles, 60, 186-197.

Murray, K., Byrne, D., & Rieger E. (2011). Investigating adolescent stress and body image.

Journal of Adolescence, 34 ,269–278.

Myrin, B., & Lagerstrom, M. (2008). Sense of coherence and psychosocial factors

among adolescents. Acta Paediatrica, 97, 805-811.

Nyamathi, A.M. (1991). Relationship of resources to stress, somatic complaints and high risk

behaviors in drug recovery and homeless minority women. Research in Nursing and

Health, 14, 269- 277.

O'dea, J. (2007). Everybody's different. A positive approach to teaching about health,

puberty, body image, nutrition, self-esteem and obesity prevention. Acer Press,

Australia.

Orbach, S. (2006). Commentary: There is a public health crisis—It’s not fat on the body but

fat in the mind and the fat of profits. International Journal of Epidemiology 35, 67–

69.

Pallant, J.F., & Lea, L. (2002). Sense of coherence, well- being, coping and personality

factors: Further evaluation of the sense of coherence scale. Personality and

Individual Differences, 33, 39-48.

Paxton, S. J. (2002). Research review of body image programs. An overview of body

image dissatisfaction interventions. Melbourne, Victoria: Victorian Department of

Health and Human Services.

31

Prentice, M., & Jebb, A. (2001). Beyond body mass index. Obesity Review, 2, 141–147.

Prichard, I., & Tiggemann, M. (2005). Objectification in fitness centers: self-

objectification, body dissatisfaction, and disordered eating in aerobic participants.

Sex Roles, 53, 19-28.

Raty, L., Larsson, G., Soderfeldt, B., & Wilde Larsson, B . (2005). Psychosocial aspects of

health in adolescence: the influence of gender, and general self-concept. Journal of

Adolescence Health, 36, 21-28.

Rew, L. ( 2005). Adolescent health. California; Sage publication

Ricciardelli, L.A., & McCabe, M.P. & Banfield, S. (2000). Body image and body change

methods in adolescent boys: Role of parents, friends, and the media. Journal of

Psychosomatic Research, 49, 189-197

Richins, M. L. (1991). Social comparison and the idealized images of advertising. Journal

of Consumer Research, 18, 71-83.

Shohat, T., Flint-Bretler, O & Tzischinsky, O. (2010). Sleep patterns electronic media

exposure and day time sleep related behavior among Israeli adolescent. .Acta

pediatrica, 99, 1396-1400.

Shore, R.A., & Porter, J.E. (1990). Normative and reliability data for 11 to 18 year olds on

the eating disorder inventory. International Journal of Eating Disorders, 9, 201–

207.

32

Skemp-Arlt, K.M. (2006). Body image dissatisfaction and eating disturbances among

children and adolescents. Journal of Physical Education, Recreation & Dance, 77,

45-51.

Slof-Op't Landet, M., van Furth, E., Meulenbelt, I., Slagboom, P., Meike , B., Dorret, I., &

Bulik, C. (2005). Eating disorders: from twin studies to candidate genes and beyond.

Twin Research & Human Genetics, the Official Journal of the International Society

for Twin Studies, 8, 467-482.

Soderfeldt, M, Soderfeldt, B., Ohlson, C.G., Theorell, T., & Jones, I. (2000). The impact of

sense of coherence and high- demand/ low- control job environment on self reported

health, burnout and psychophsiological stress indicators. Work & Stress, 14, 1-15.

Stice, E. (2002). Risk and maintenance factors for eating pathology: a meta-analytic

review. Psychological Bulletin, 128, 825-848.

Stice, E., Killen, J.D., Hayward, C., & Taylor, C.B. (1998). Age of onset for binge eating

and purging during late adolescence: a 4- years survival analysis. Journal of

Abnormal Psychology, 107, 671-675.

Stice, E., Presnell, K., & Bearman, S. K. (2001). Relation of early menarche to depression,

eating disorders, substance abuse, and comorbid psychopathology among adolescent

girls. Developmental Psychology, 37, 608 – 619.

Stice, E., Presnell, K., & Spangler, D. (2002). Risk factors for binge eating onset in

33

adolescent girls: A 2-year prospective investigation. Health Psychology, 21,

131-138.

Steinberg, L.( 2002). Adolescence. Boston: McGraw-Hill.

Steinberg , L., & Morris ,. S. ( 2001 ). Adolescent development . In Fiske , S. T.,

Schacter, D. L., & Zahn – Waxler, C. (Eds.), Annual review of psychology,

52, pp. 83 – 110, Palo Alto, CA : Annual Reviews .

Tiggemann, M. ( 2002). Media influence on body image development. In Cash , T., &

Pruzinsky, T. (Eds.). Body Image: A handbook of theory, research & clinical

practice ( pp. 91-98). Guilford: U.S.A .

Tiggemann, M. (2005). Body dissatisfaction and adolescent self-esteem: Prospective

findings. Body Image, 2, 129-135.

Tiggemann, M., & McGill, B. (2004). The role of social comparison in the effect of

magazine advertisements on women’s mood and body dissatisfaction. Journal of

Social and Clinical Psychology, 23, 23-44.

Thompson, J.K., & Smolak, L. (2001). Body image, eating disorders and obesity in youth :

the future is now. In Thompson, J.K., and Smolak, L. (Eds.), Body Image ,

eating disorders, and obesity in youth: Assessment, prevention, and treatment (pp.

1-39), American Psychological Association, Washington, DC.

Thompson, J. K., & Stice, E. (2001). Thin-ideal internalization: Mounting evidence for a

34

new risk factor for body image disturbance and eating pathology. Current

Directions in Psychological Science, 10,181-183.

Torsheim, T., Aaroe, E., & Wold, B. (2001). Sense of coherence and school-related stress

as predictors of subjective health complaints in early adolescence: interactive,

indirect or direct relationships? Social Science & Medicine, 53, 603–614

Varnado-Sullivan, P.J., Zucker, N., Williamson, D., Reas, D., & Thaw J. (2001).

Development and Implementation of the Body Logic Program for adolescents: A

two-stage prevention program for eating disorders. Cognitive and Behavioral

Practice, 8, 248-259.

Yinga, W., Leeb, A., & Tsaic, L. (2007). Attachment, sense of coherence, and mental

health among Chinese American college students: variation by migration status.

International Journal of Intercultural Relations, 31, 531-544.

Wainwright, N., Surtees P., Welch A., Luben, N., Khaw, T., & Bingham, S. (

2008). Sense of coherence, lifestyle choices and mortality. Journal of Epidemiologic

Community Health ,62, 829-831.

World Health Organization (1995). Physical status: the use and interpretation of

anthropometry. Report of a WHO Expert Committee. World Health Organization

Report ,854,1–452.

35

מתאמים בין קוהרנטיות לבין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף - 0' טבלה מס

קוהרנטיות משתנים כללית

מובנות

נהילות

משמעות

EAT 26

EAT 26 (ציון כולל) -0.12- **0.17- **0.19- **0.19*

*0.130- **0.22- **0.20- **0.23- נטייה לדיאטה

0.06 0.12 0.04 0.10 יתאנורקסיה שליטה אוראל

*0.15- **0.21- **0.19- **0.23- בולימיה

EDI2

*0.29** -0.21** -0.30** -0.21- (dt)דחף לרזון

**0.38** -0.29** -0.34** -0.32- (bd)חוסר שביעות רצון מהגוף

**0.24** -0.20** -0.19** -0.21- (bul)בולימיה

**0.43** -0.33** -0.41** -0.36- (BSQ)דימוי גוף

*p<.05 **p<.01

שתי )ממוצעים וסטיות תקן של מדדי דימוי גוף ומדדי הפרעות באכילה על פי קבוצות גיל 2' טבלה מס (21מעל ומתחת לציון שתי רמות ) ות בסיכוןצוקבו( רמות גיל

,.04<גיל ,.02-04גיל

3.53±6.45 3.45±6.45 קבוצה לא בסיכון קוהרנטיות כללית

3.54±6.61 3.22±3.26 קבוצה בסיכון

3.24±3.96 3.44±6.37 קבוצה לא בסיכון קוהרנטיות מובנות

3.93±3.45 3.93±3.82 קבוצה בסיכון

3.28±7.77 3.92±7.35 קבוצה לא בסיכון יותמשמעותקוהרנטיות

3.23±7.63 3.94±6.54 קבוצה בסיכון

3.93±6.26 3.23±6.91 בסיכוןקבוצה לא ניהוליותקוהרנטיות

3.27±6.69 1.11±3.29 קבוצה בסיכון

33.34±57.13 85.84±42.12 קבוצה לא בסיכון דימוי גוף

86.23±161.96 83.86±168.61 קבוצה בסיכון

EDI 6.66±3.54 6.73±3.29 קבוצה לא בסיכון דחף לרזון

36

3.62±16.84 7.34±18.12 קבוצה בסיכון

EDI4.87±4.32 4.3±4.69 קבוצה לא בסיכון ות רצון מהגוףאי שביע

7.55±17.42 6.71±15.16 קבוצה בסיכון

EDI 8.33±1.63 8.79±1.64 קבוצה לא בסיכון בולימיה

3.88±3.66 6.61±3.62 קבוצה בסיכון

1' תרשים מס

(מתווך מובהק וחלקי)

הפרעת אכילה קוהרנטיות