בס"ד

אזרחותסיכום ב

ו"התשע חורףמיקוד

2

רשימת הנושאים להבחנות בבחינת הבגרות

43443שאלון ובמועד חורף תשע"

.של האו"ם )החלטת החלוקה( 484החלטת :הרקע ההיסטורי להקמת המדינה 1 הכרזת העצמאות: .2

חלקי ההכרזה: אוניברסאלית.-, טבעיתבינלאומית היסטורית, :המדינההצדקות להקמת -סטורייחלק ה

הקמת המדינה. -מעשי-אופרטיביחלק . לגורמים שונים פניות והתחייבויות ,אופי המדינה -חלק הצהרתי

מאפייני מדינה יהודית ודמוקרטית הבאים לידי ביטוי בהכרזה. הרעיון הלאומי:. 4

, הכרה ון, ריבונותיה, שלטיא. המרכיבים ההכרחיים לקיומה של מדינה: שטח, אוכלוס בינלאומית.

לאומיות ומדינת לאום :קבוצה אתנית, לאום, לאומיות. ב. תרבותית, לאומיות פוליטית. -סוגי לאומיות: לאומיות אתנית

-, מדינה דואתנית תרבותית יובהר הרצף: מדינת לאום -משמעויות שונות של מדינת הלאום ./מדינת לאום מדינתיתמדינת כלל אזרחיהוליטית/, מדינת לאום פלאומית -רב, מדינה לאומית

. ג. ההצדקות למדינת הלאום מנקודת מבט דמוקרטית

יהודית מדינה

:ודמוקרטית יהודיתמדינה - מדינת ישראל :המאפיינים היהודיים של המדינה .3

חוק האזרחות. חוק יסוד מקרקעי ישראל, חוק חינוך ק השבות, המצב המשפטי המחייב: חו א.חוק )המשפט העברי(, חוק יסודות המשפטממלכתי )מטרות החינוך(, חוק שעות עבודה ומנוחה,

החוק לעשיית דין בנאצים כרון לשואה ולגבורה, יחוק יום הזחוק חג המצות, איסור גידול חזיר, ובעוזריהם, חוק רשות השידור.

הסדר הסטטוס קוו.ב. (.סמל, דגל, המנוןסמלי המדינה )ו כשפה הרשמית,מעמדה של השפה העברית :ג. המרחב הציבורי

.ימי המנוחה, נישואין וגירושין, גיור :בין הציבורי לפרטיד. נושא זה קשור לנושא השסע הדתי מומלץ להיעזר בו במהלך הלמידה

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם :בתפוצות היהודי והעם ישראל מדינת. 5)תמיכה וסיוע של יהדות התפוצות בישראל; מחויבות ישראל לעליה ולהגנה על ותהיהודי בתפוצ

יהודים בעולם( המוסדי לתחומי -המיעוטים בהכרזת העצמאות, ביטוי במרחב הציבורי המיעוטים בישראל:. 6

.השפה החינוך והדת החברה הישראלית:. 7 ם המשותפים. הצגה כללית של השסעים בחברה הישראלית ואתגר החיי. א

, התמשכותוהביטויים שמעידים על לשסע ו הגורמים; הצגת הקבוצות השונות, שסע הלאומיב. ה דרכי התמודדות.

ערכים, עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי ?מהי דמוקרטיה עקרון הרעיון הדמוקרטי )כולל הסבר על הדמוקרטיה כצורת ממשל והדמוקרטיה כערך(:. 8

ן השוויון כערכי יסוד, האמנה החברתית.החירות ועקרו

3

דמוקרטיה ישירה, ודמוקרטיה עקיפה/ייצוגית, משאל עם, משטר :'שלטון העם'עקרון . 9 פרלמנטרי.

התמודדות מאפשרות : כלליות, חשאיות, מחזוריות, שוות, תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות- .חופשית

ארצית שיטת הבחירות בישראל ומרכיביה; רשימתית יחסית- השתתפות פוליטית. -

עקרון עקרון הפלורליזם, עקרון הסובלנות, ]הכרת המושגים[: תרבות פוליטית דמוקרטית . 41 .ההסכמיות

הכרעת הרוב כעיקרון לקבלת החלטות. :עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט. 44 זכויות המיעוט כבלם לעריצות הרוב.

רח:זכויות האדם והאז .41זכויות האדם הבסיסיות: זכות לחיים ובטחון, זכות לקניין, הליך הוגן, הזכות -זכויות טבעיות

ונגזרותיה: , הזכות לכבודהעדפה מתקנת -הבחנה -; אפליהשוויון, הזכות ללחירות ונגזרותיה . הזכות לפרטיות, הזכות לשם טוב

ההפגנה והמחאה, חופש ההתאגדות הזכות לבחור ולהיבחר, חופש: זכויות פוליטיות / אזרחיות . הפוליטית

רמת חיים בסיסית, זכות לבריאות וטיפול –זכות לקיום בכבוד : זכויות חברתיות וכלכליותיש -זכויות קבוצתיות / תרבותיות. רפואי, זכות לדיור, זכות לחינוך, זכויות עובדים ותנאי עבודה

, הזכות לייצוג, הזכות לחינוך, הזכות לשפה הזכות :ללמד דוגמאות לזכויות קבוצה שונות כגון לקיום מצוות הדת וחופש פולחן.

, הקשר בין חובות וזכויות.אזרחחובות האדם כוכאדם חובות האדם . 44. היכרות עם שתי דוגמאות להגנה בחקיקה, שתי דוגמאות זכויות האדם ואזרח בישראל. 43

של: ארגוני מתנדבים(. בפסקה, שתי דוגמאות של הגנה ע"י מגזר שלישי )למגישה לגישה הליברלית יובהר הרצף בין ה חברתיות במדינה הדמוקרטית:-גישות כלכליות .45

. דמוקרטית-הסוציאל ]הכרת המושג[ גלובליזציה. 46 חוקה. הפרדת הרשויות, ן:עקרון הגבלת השלטו .47

ב תלונות הציבור. נצי ,מבקר המדינהמערכת המשפט, ,פרלמנט :מנגנוני פיקוח מוסדיים הפגנות ודעת קהל, אומנות., תקשורת :מוסדיים-מנגנוני פיקוח חוץ

דיווח עבדתי, פרשנות, פיקוח וביקורת על השלטון, מתן :תפקידי התקשורת בדמוקרטיה .84 במה, העברת מידע ותיווך בין השלטון והאזרחים, תעמולת בחירות.

קביעת סדר יום ציבורי, הבניית מציאות ועיצוב כוחם ועצמתם של כלי התקשורת בדמוקרטיה: דעת קהל.

, החוק מחייב את הפרט ואת רשויות השלטון כאחד , ; שוויון בפני החוקעקרון שלטון החוק. 49 השבריריות של שלטון החוק, הציות לחוק וגבולות הציות לחוק.

אלימות ת אידאולוגית. עבריינושלטונית, רגילה, עבריינות -פלילית : עבריינותעבריינות סוגי פוליטית

סרבנות, פקודה בלתי מקרים בהם יש ספק, מחלוקת או מתח בשאלת המחויבות לציות לחוק: חוקית בעליל.

.מפני קבוצות לא דמוקרטיות זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה. 11טחון : זכות המדינה להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני איומים על הביבטחון ודמוקרטיה. 14

)חקיקת חירום, מעצר מנהלי(

משטר במדינת ישראל . יסודות חוקתיים:22

ערכית, משפטית, ביטוי בחוקי יסוד. :המעמד המשפטי של מגילת העצמאות

מעמד, תוכן, צורה. : חוקי היסודיובהר ייחודם של חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק

פש העיסוק. יובאו דוגמאות לשני חוקי יסוד נוספים )תוכן ומעמד( לבחירת המורה.יסוד חו

4

.חוק האזרחות. חוק השבות :הרשות המחוקקת .22

.קואליציה, אופוזיציה, מליאה, ועדותעבודת הכנסת: (, ותהליך החקיקה תפקידי הכנסת: רשות מכוננת )כתיבת חוקה(, רשות מחוקקת )חקיקה ראשית

מינוי בעלי תפקידים, ממשלה, הצבעות אי אמון(,אישור הקמת יקורת )אישור תקציב,פיקוח וב ייצוג האזרחים.

הרשות המבצעת: .22 מעמד ראש הממשלה.

.חקיקת משנה -קביעת תקנות קביעת מדיניות וביצועה, תפקידי הממשלה: אחריות ממשלתית משותפת, אחריות מיניסטריאלית.

הרשות השופטת: .22בישראל: ריסון הכנסת ללים המבטיחים את אי תלותה ואת עצמאותה של הרשות השופטתכה

.מינוי השופטים, תנאי העסקתם של שופטים ,יודיצה-בנושא ביטול פסקי דין, עקרון הסוב

.סוגי משפט: משפט פלילי, משפט אזרחי סמכויות ותפקידים.בג"ץ:

מקומי תפקידים וסמכויות השלטון ה השלטון המקומי;. 16 . תפיסות דמוקרטיות.22

בנוסף לנושאי הליבה כל מורה נדרש ללמד אשכול אחד לבחירה והעמקה מתוך האשכולות הבאים:

אשכול העולם היהודי. 4

.ההשפעה של יהדות התפוצות על קביעת מדיניות הפנים והחוץ של ישראלסרבטיבים, רפורמים, השסע הדתי: תיאור הקבוצות השונות )חרדים, דתיים לאומיים, קונ

, אתגר התמשכותוהביטויים שמעידים על לשסע ו הגורמיםמסורתיים, חילונים(, המחלוקות, החיים המשותפים לאור השסע, האפשרויות להסכמות, פשרות וצמצום המחלוקות.

:הרקע ההיסטורי להקמת המדינה 1 הכרזת העצמאות: .2

הכרזת העצמאותחי חיי בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה ישראל קם העם היהודי,-בארץ"

ספר אנושיים והוריש לעולם את-קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכללפזוריו, הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות

.המדינית חירותיולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את

העתיקה; מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם

שממות, החיו ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו

ותרבותו, שוחר שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך, השליט על משקו

.לעצמאות ממלכתית שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו

המדינה היהודית, ( :תכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון1982בשנת תרנ"ז )

.בארצו תיאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית

הלאומים, ואושרה במנדט מטעם חבר 1812נובמבר זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' ב

ישראל ולזכות -ארץ אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין

.העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי

5

יהודים באירופה, השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים

ידי -והעצמאות על ליל את ההכרה בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדתהוכיחה מחדש בע

לכל יהודי ישראל, אשר תפתח לרווחה את שעדי המולדת-חידוש המדינה היהודית בארץ

.העמים זכויות בתוך משפחת-ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות

חדלו להעפיל ות אחרות לאשארית הפלטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצ

כבוד, חירות ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי-לארץ

.ישרים במולדת עמם-ועמל

השוחרות העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות-במלחמת

הזכות ו המלחמתי קנה לו אתחירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצ

.להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות

מדינה יהודית קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת 1822בנובמבר 28 -ב

הנדרשים ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-בארץ

את ל האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקיםהם לביצוע ההחלטה. הכרה זו ש-מצדם

.מדינתו אינה ניתנת להפקעה

.במדינתו הריבונית זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות בכל עם ועם עומד ברשות עצמו

הציונית, ביום סיום לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה

ועל יסוד החלטת עצרת ראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטוריתיש-המנדט הבריטי על ארץ

-ישראל, היא מדינת-בארץ האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית

.ישראל

, ועד 1829במאי 12אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח,

ידי האספה -על של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים

מדינה זמנית, תפעל מועצת העם כמועצת - 1829באוקטובר 1 -המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ

היהודית, אשר העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה-ומוסד הביצוע שלה, מנהלת

."תיקרא בשם "ישראל

הארץ לטובת כל יבוץ גלויות; תשקוד על פיתוחישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולק-מדינת

נביאי ישראל; תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של

ומין; תבטיח חופש דת, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע

הדתות; ותהיה נאמנה של כל מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים

.לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות

6

המאוחדות ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות-מדינת

-ארץ ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של 1822בנובמבר 28בהגשמת החלטת העצרת מיום

.ישראל בשלמותה

ישראל -מדינת ד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל אתלתת ילאומות המאוחדות אנו קוראים

.לתוך משפחת העמים

הערבי תושבי לבני העם -הדמים הנערכת עלינו זה חודשים -גם בתוך התקפת -אנו קוראים

מלאה ושווה לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות ישראל,-מדינת

.ותיה, הזמניים והקבועיםועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסד

וקוראים להם לשיתוף ועמיהן, לכל המדינות השכנותאנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה

ישראל מוכנה לתרום חלקה -מדינת .פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו

.במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו

ובבניין ולעמוד לימינו ד סביב היישוב בעלייהלהתלכ אל העם היהודי בכל התפוצותאנו קוראים

ביטחון בצור ישראל הננו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. מתוך

הזמנית על אדמת המולדת, חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה

".1948 במאי 12אביב, היום הזה, ערב שבת ה' אייר תש"ח, -בעיר תל

מסד למשטר במדינת ישראל-כרזת העצמאותה

(43.5.4938ההכרזה על מדינת ישראל ניתנה ביום שישי , ה' באייר תש"ח )

הרקע ההיסטורי להכרזה

[ מכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי . 1.44.4947] הצהרת בלפור .4

ההצהרה אושרה על יד המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים .

: במלחמת העולם השנייה הושמד שליש מן העם היהודי . השואה השואה "" .1

הוכיחה מחדש את ההכרח בהקמת מדינת יהודית שתקלוט את הפליטים

היהודים הרבים .

[ : ההחלטה קבעה שבארץ 19.44.4937] החלטת עצרת האומות המאוחדות .4

יהיה ישראל יוקמו שתי מדינות : מדינה יהודית ומדינה ערבית , אזור ירושלים

שטח בין לאומי , ובין המדינות יהיה שיתוף כלכלי .

ודים , אך נדחתה על ידי הערבים : ההחלטה התקבלה בשמחה ע"י היה התגובות להחלטת האו"ם

ואף הם פתחו במעשי איבה נגד היהודים .

7

בתחילה מקומית , ורק המלחמת העצמאות , שהחלה למעשה יום למחרת הכרזת האו"ם , היית

מת המדינה בפועל פלשו צבאות מדינות ערב לארץ , והתפתחה מלחמה מקפת בין לאחר הק

צבאות מצרים , סוריה ,לבנון ,ירדן ועירק לבין צבא ישראל .

תוכנה של ההכרזה

מתאר מאורעות היסטוריה חשובים בעברו של העם היהודי .מתואר בו הקרש – החלק הראשון

מוקים לגבי זכותו של העם יהודי בארץ ישראל .ההיסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל וני

, מועדה , ] החלק המעשי שתקף מבחינה משפטית [ בחלק זה יש את ההכרזה עצמה – חלק שני

. האופייהמוסדות וסדרי השלטון , שמה של המדינה ו

, מדינה בעלת אופי קליטת עליהבחלק זה כתובים העקרונות של המדינה והם : – חלק שלישי

טי , מדינה ששומרת על מקומות קדושים ]של כל אחד מהדתות [ וכן פניה לגורמים שונים דמוקר

כגון : האו"ם,העם הערבי בארץ , מדינות ערב ,יהודי התפוצות [

סיבות לזכותו של העם היהודי להקים את מדינת ישראל כמדית לאום יהודית

חשיבות הכרזת העצמאות

מדינה הקובע את עצמאותה מסמך ראשון של ה -

של המדינה ושערכיה המרכזיים הם יההכרזה קובעת את האופי היהודי והדמוקרט -

חירות ושיוון .

המסמך הראשון הקובע את עצמאות העם במדינתו -

מדינת ישראל היא מדינת היהודים החיים ובה וכן מדינת יהודי התפוצות וגם מדינה -

למיעוטים החיים בתוכה

ות מעשיות כמו : קביעת מועד בחירות , התחייבות לחוקה והקמת מוסדות יש בה הורא -

של השלטון .

הקשר ההיסטורי והתרבותי

בין ישראל לארצו

ראל חי חיי לפני הגלות עם יש א.

לאומיים ועצמאיים

ב. הקשר הרוחני בין העם לארץ

נמשך גם בזמן הגלות

ג. השואה הוכיחה את הצורך

המדינה

ד. יהודים העפילו אל ארץ ישראל

למרות המכשולים

הכרה מצד גורמים בן

לאומיים

בזכותו של המכירה –א. הצהרת בלפור

העם היהודי לארץ משלו

המדינה ב. החלטת האו"ם גבי הקמת

8

אופיה של ההכרזה

. היא מפרטת את הקשר של עם ישראל לארץ בעלת אופי הצהרתי כלליהכרזת העצמאות היא

ישראל ואת הלגיטימציה בזכות של העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל

בהכרזה פניות שונות

לאפשר למדינת ישראל להיות חברה –א. פנייה אל האו"ם

קריאה לשיתוף פעולה ולקיחת חלק –ב. פנייה לאזרחים הערבים החיים במדינה

בהקמת המדינה

פנייה אליהם לשלום –ג. פנייה אל מדינות ערב

כמו כן לסייע בבניית המדינה וקריאה לעלות לארץ . –ד. פנייה אל העם בתפוצות

התחייבות שהמדינה תהיה פתוחה לעליית יהודים חופשית

הכרזת העצמאות הניחה שני יסודות למשטר במדינת ישראל

מדינה שתהיה תמיד פתוחה לכל יהודי הרוצה לעלות אליה] משפטים –מדינה יהודית .4

חזונם של ישראל",מדינה יהודית"[ נוספים מהמגילה והם:"יסודות...לאור

] שהם יסודות הדמוקרטיה [ ]זכויות שיוויןו חירותדמוקרטית המתבססת על מדינה .2

הבטחה של חופש -קריאה לתושבים הערבים למעורבות במדינה,פלורליזם–מיעוט

דת,מצפון לשון וכו'...[

הלגיטימציה להקמת המדינה:

של כל עם שתהיה לו מדינה משלו.זכות טבעית .א

רץ ישראל.של עם ישראל על אזכות היסטורית .ב

החלטת עצרת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בא"י. זכות משפטית .ג

משפטים שמופיעים בהכרזה המבטאים את אופיה היהודי של מדינת ישראל

ינה יהודית אנו מכריזים בזאת על הקמת מד .1

...לאור חזונם של נביאי ישראל .2

...לאחר שהוגלה העם מארצו...ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו .2

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד .2

מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית .2

משפטים שמופיעים בהכרזה הכוללים ביטויים לאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל

עקרון השיוויון –מדינת ישראל ..... תקיים שיויון .1

החירותעקרון –מדינת ישראל תהיה מושתת על יסודות החירות .2

זכויות אדם ואזרח -מדינת ישראל...תבטיח חופש דת , מצפון , לשון ... .2

כוונה לכונן חוקה –בהתאם לחוקה שתקבע... .2

9

הרעיון הלאומי:. 4 מדינת ישראל מוגדרת כמדינת לאום יהודית.

ארגון חברתי המפעיל שלטון קבוע על אוכלוסיה מוגדרת בשטח מוגדר . – א. מהי מדינה ?

המדינה תלוי ביכולת של השלטון להפעיל את סמכותו כלפי התושבים ]פנים[ וביכולת כלפי קיום

מדינות אחרות ]חוץ[.

השלטון מנהל את תחומי הפנים והחוץ הצורה עצמאית. . -עצמאות ? מהי ריבונות

השלטון מחוקקת חוקים או קובע מדיניות וכו'... -ריבונות כלפי פנים

ן על המדינה ופועל ככל העולה על רוחו השלטון מג -ריבונות חוץ

מאפייניה של מדינה ריבונית

מערכת רשמית העוסקת בקביעת מדיניות ובביצועה. – שלטוןא.

,אוויר, אין מגבלה על גודל םטריטוריאלייהכולל יבשה , מים מוגדר יגיאוגרפשטח –שטח ב.

הטריטוריה.

יכולה לכלול אזרחים ומיעוט ההאוכלוסיי ה.המתגוררת דרך קבע בשטח המדינ אוכלוסיהג.

נפשות 4111-, למשל הוותיקן מונה כ ההאוכלוסייתושבים שאינם אזרחים . אין מגבלה על כמות

והוא מדינה

המדינה מנהלת את ענייני הפנים והחוץ בעצמה ולא תלוי באף מדינה אחרת. -ריבונות]עצמאות[ד.

להביא לידי ביטוי בהחלטותיו את ההשפעה על מדינות אחרות ה יכולכי השלטון במדינ יצוין

ולפעול בהתאם לכך .

של קיום המדינה על ידי גופים ומדינות אחרות בעולם. הבלגיטימציהכרה – תבינלאומיהכרה ה.

, ביטחוניים ומדיניים וכו'...םחינוכייזה בא לידי ביטוי בקשרים כלכליים ,

תנאי הכרחי לקיום מדינה ריבונית , אך הוא לא תנאי מספיק ] שכן צריך כל אחד מהתנאים הוא

את כולם [

במסגרת מדינה שאיפה להגדרה עצמיתקבוצה חברתית בעלת זהות משותפת שיש לה -לאום

ריבונית . לאום יכול להיות מבוסס על יסודות מדינתיים או יסודות אתניים.

לאום על בסיס דברים משותפים ] אתניים או פוליטיים [ תחושת שייכות של קבוצת – לאומיות

מתוך כוונה לממש את הגדרתם העצמית במסגרת מדינה.

מעמדה של הלאומיות היום

יש תופעות החלישות את הלאומיות כמו למשל מצד אחד

פיזור תושבי מיעוט בין לאומים שונים

מוביל לערבוב תושבים עוברים ממדינה למדינה , נתון ה –הגירה

הקידמה כמו למשל אינטרנט מקשרת בין אנשים ואין צורך במגורים של כל לאום –גלובליזציה

בנפרד.

יש הטוענים שהלאומיות מתחזקת שכן מצד שני

01

א. יש קשיחות בחוקי ההגירה בין מדינה למדינה

א מתגוררב. סכסוך בין לאומים גורם שכל לאום ישמור על המיוחד שבו ועל השטח בו הו

קבוצה חברתית שהאדם נולד לתוכה. הוא לא בחר להשתייך אליה. לחבריה סמני –קבוצה אתנית

היכר משותפים כגון : שפה, מוצא, מנהגים, אמונות, היסטוריה, מסורות ותרבות.

שלהם . במידת קיום סימני ההיכרקבוצות אתניות נבדלות זו מזו

בלאומיות אתנית הדגשת מאפייני דת, ומורשת מתבטאת

לאומיות פוליטיתהדגשת מאפיינים כערכים ואידיאולוגיה מתבטאת

לאומיות

התפשטה באירופה אידיאולוגיה האומרת כי כל 49-לאומיות הרגשת שייכות ללאום . מהמאה ה

קבוצה אתנית לגבש לעצמה מטרות מדיניות ולהקים מדינה .

כפופים לשלטון זר .לאומיות זה רעיון של עמים לא להיות

השייכות ללאום מבוססת על מאפיינים יחודייםסוג לאומיות שבה תתרבותילאומיות אתנית

, תרבות וכו'... ההיסטוריכגון שפה ,דת םסימני היכר אתניי משותפים בניהם הםו

.השייכות ללאומיות האתנית תרבותית קודמת לשייכות למדינה

ומית לבין האזרחות במדינה.אין חפיפה בין ההשתייכות הלא

מבוססת על קבלת אזרחות סוג לאומיות שבו השייכות ללאום – מדינתיתלאומיות פוליטית

הגורם המלכד את ועל מחויבות של חברי הלאום לחיות במדינה בעלת משטר מסוים. במדינה

הלאום זאת המדינה .

אומית.יש חפיפה בין האזרחות לבין השייכות הלבסוג לאומיות זה

ארצות רבות שיש בהם לאומים שונים רבים כאשר כל לאום תופס שטח במדינה ומרכז את ישנן

כל חבריו במקום אחד , לעומת זאת יש מדינות בעלות לאום אחד או שניים.

יש לשים לב להבדל בין אזרחות להשתייכות לאומית . יתכנו אזרחים שווים באותה מדינה אבל

מית שונה . לאו השתייכותבעלי

סוגי מדינות לאום

שמהווה את קבוצת הרוב במדינה. לאום אחדמדינה המזוהה עם –מדינת לאום אתנית תרבותית

המדינה תיתן עדיפות ליסודות אתניים של קבוצת הרוב בקביעת אופיו של המרחב הציבורי.

תיים של כל ת האתניים והתרבווהזהות של המדינה נקבעת לפי היסוד -מדינה רב תרבותית

קבוצות הלאום המרכיבות את במדינה ואין עדיפות לאף אחת מהם , כולם משפיעות על עיצוב

המדינה וערכיה

אתניים של מודל מדינה שונה מקודמיו . המדינה אינה מוגדרת מיסודות–מדינת לאום מדינתית

00

לקבל את חוקיה . המשותף והמלכד בין כל אזרחיה הם הרצון לחיות במדינה ו מסוימתקבוצה

] ישנה חפיפה בין האזרחות לשייכות הלאומית .[ללא קשר ליסודות האתניים של כל אזרח .

הצדקות לקיומה של מדינת לאום

היה ברור כי יש זכות טבעית להקים מדינות לאום אתניות בכדי – אחרי מלחמת העולם הראשונה

לממש כל אחד את הגדרתו העצמית

נראה היה כי אין מקום לאפשר זאת כיוון שראה העולם ייה והשואהלאחר מלחמת העולם השנ

סוג של מדינת לאום אתנית ואת מעשיה הנוראיים. השהייתכולה את גרמניה הנאצית

כיום מצוי המודל של מדינת לאום מדינתית שלא מבחין בין הלאומיים השונים וממש יורת את

ערכי הדמוקרטיה

ם הצדקות ליברליות למדינת לאו

זכותם של אנשים לחיות במסגרת תרבותית – הזכות לתרבות. הצדקה המבוססת על 4

שהם מאמינים בה ובוחרים לחיות בה.

כל מדינה זקוקה לתחושת -הזכות לסולידריות אזרחית. הצדקה המבוססת על 1

סולידריות בין האזרחים הרכיבים אותה , כאשר מדינת לאום אתנית תרבותית היא

בעלת קשר חזק יותר וטבעי יותר

ישנה זכות לאזרחי כל מדינה -עקרון שלטון העם והכרעת הרוב. הצדקה המבוססת על 4

, אתנית או מדינית, לעצב את המרחב הציבורי בהתאם לרצון העם.

קבוצות מסויםאם רוב הציבור הכריע שברצונו לעצב את המרחב הציבורי באופן

ת לקבל את הכרעת הרוב המיעוט מחויבו

זכותו של אדם לחיות את חייו ללא חשש – הזכות לביטחון. הצדקה המבוססת על 3

מפגיעה פיזית ולכן יש הצדקה לאותו עם להתאגד לכלל מדינה ולממש את זכותו

להגנה במסגרת מדינת לאום שבה לא יפגע.

הצדקות שאינן ליברליות למדינת לאום

הקמת מדינת לאום כערך דתי, שכן ישנם ציווים דתיים שיכולים לחול רק ע"י – יתהצדקה דת.4

הקמת מדינה.

הזכות לכל אדם להשתייך לעם. – הצדקה קולקטיבית. 1

:המאפיינים היהודיים של המדינה .3 דוגמאות מהחקיקה

נכדו של שגם בנו, 4971-קובע "כל יהודי זכאי לעלות ארצה . החוק תוקן ב 4951 חוק השבות

יהודי ולבני זוגם שאינם יהודיים. חוק האזרחות משלים את חוק השבות וקובע כי אחת מהדרכים

לקבל אזרחות הוא ע"י חוק השבות.

התיקון לחוק הרחיב את הזכאות לחוק השבות גם לבנו ולנכדו של היהודי ולבני זוגם גם אם אינם

יהודים.

הקרקעות ק"ל יהיו בבעלות קק"ל שתשמור אתקרקעות ק -4961 -חוק רשות מקרקעי ישראל

02

בבעלות יהודית.

חוק המאפשר להעמיד לדין נאצים על פשעיהם כנגד -1821חוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם

העם היהודי. ביטויי ליהדותה של המדינה.

וקבע שהכחשת השואה במדינת ישראל אסורה על פי 4986-נחקק ב -חוק איסור הכחשת השואה

רואים את ההיבט הלאומי והיהודי של המדינה . מכאןשנים. 5מכחיש שואה צפוי לעונש עד ק , חו

למאפיינים השייכים למורשת והתרבות ] לא לדת [ דוגמאות מהחקיקה

אחד מהתנאים לקבלת אזרחות היא ידיעת השפה העברית – חוק האזרחות

דינה יש חובה לציין גם תאריך עבריבכל מסמך רשמי של המ-4968חוק השימוש בתאריך עברי

החוק קובע את צורת הסמל והדגל ומחייב לתת להם את הכבוד , כמו כן -1828חוק הדגל והסמל

את הדגל צריך להציב בכל המוסדות הרשמיים של המדינה.

השואהשיוקדש לזכרון יום כ"ז בניסן נקבע בחוק כיום -חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה

.והגבורה

החוק קובע שיום זה חוק הקובע את ירושלים כבירת ישראל, – וק יסוד ירושלים בירת ישראלח

יום חגיגי של כיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.הוא

דוגמאות מהמרחב הציבורי

השפה העברית היא השלטת בתקשורת -השימוש בשפה העברית במקומות ברשות הרבים

יקות נכתבים בעברית וברחוב. חוקי המדינה תקנות ופס

קביעת יום השבת כיום המנוחה הלאומי גורם לכך שהמרחב -חגים ומועדים במרחב הציבורי

הציבורי בעל אופי תרבותי יהודי.

בהיבט הדתי דוגמאות מהחקיקה

חתונה או גירושין החוק קובע כי -1822 -נחקק ב חוק שיפוט בתי דין רבניים ] נישואין וגירושין[

על פי הדין ההלכתי, דתי ויהודי . ין רבנייםרק בבתי ד

איסור להציג מוצרי חמץ באזורים בעלי רוב יהודי. -1891חוק חג המצות

חוק שאוסר גידול או שחיטת חזירים באזורים בעלי רוב 4961-נחקק ב – חוק איסור גידול חזיר

יהודי

כי יצויןא אינו בן דת אחרת " . " בן לאם יהודייה או שנתגייר והוהגדרת מיהו יהודי -חוק השבות

החוק לא קובע איזה סוג גיור מדובר

מדינת ישראל תממן את שירותי הדת במדינה – 1821חוק שירותי דת היהודית

, קובע שלכל אדם חובה חוקית ומוסרית לתת עזרה 4998-נחקק ב – חוק לא תעמוד על דם רעיך

צמו. לאדם שנמצא במצוקה , כל עוד זה לא מסכן את ע

עוסק במידת האחריות של אדם השומר על נכס כלשהוא . החוק 4967-נחקק ב-חוק השומרים

. מבחין בין שומר בשכר לשומר ללא שכר , מושגים אלו נלקחו מתוך התורה

, במקרה ויש לקונה ] אין תשובה במשפט הישראלי [ בית 4981-נחקק ב -חוק יסודות המשפט

עקרונות החירות,הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל המשפט נדרש להכריע על סמך

03

דוגמאות מהמרחב הציבורי

-בין ראשי היישוב לציבור הדתי ב 4937הסדר שהושג ערב הקמת המדינה –הסדר הסטאטוס קוו

נושאים 3

ין וגירושין ואיש לבתי הדין סמכות בלעדית לעסוק בענייני ניש – נישואין וגירושין

השבת תתקיים במקומות ציבוריים כגון איסור תחבורה ציבורית ועבודה -מעמד יום השבת

במוסדות שלטון וכו'...

יהיה גם זרם ממלכתי דתי לציבור הדתי -תחום החינוך

. הובטחה כשרות בכל מוסדות ומשרדי הממשלה -כשרות

שוב לציין שההסכם אינו מעוגן בחקיקה . ח

בג"ץ פסק שאסור לו –ני תושב ירושלים רצה לרכוש דירה ברובע היהודי אזרח ירד -בג"ץ בורקאן

.באפליהכיוון שמדובר באבחנה ולא

תושבים ערביים שרצו לקנות דירה ביישוב קציר ונדחו כיוון שלא שירתו בצה"ל. -בג"ץ קעדאן

בג"ץ קבע כי אסור להקים יישובים יהודיים בלבד.

מעמדה של השפה העברית

ציונית שאפה לחדש את השפה העברית , כיום השפה העברית היא השפה העיקרית של המדינה ] התנועה ה עיין חוק האזרחות .. [

לוח השנה והחגים המשקפים את האופי היהודי

לוח השנה הרשמי כולל חגים יהודיים כמו ראש השנה , יום כיפור , ון פורים,חנוכה וכו'...כמו כן חגים שלא כתובים בתורה אבל חז"ל תיקנו אותם כג

המדינה הוסיפה חגים נוספים כגון יום העצמאות וכו'...

סמלי המדינה כביטוי למדינה יהודית 1מנורת המקדש, אחד מכלי הקודש בבית המקדש , היא נבחרה כסמל המדינה ביחד עם – סמל המדינה

ענפי זית על פי התיאור בספר זכריה . סמלים יהודיים : טלית ומגן דוד. 1נה הכולל נקבע דגל המדי 4938-ב -דגל

תכלת ולבן הם צבעי הטלית והם גם צבעי הדגל. מגן דוד הפך לסמל יהודי והוא אומץ לדגל המדינה .

ההמנון הוא שיר שהוא סמל לאומי המשמש לחיזוק האזרחים סביב ערכים משותפים. –המנון "תקווה " .-" ולאחר מכן שונה שמו ל תקוותינוי אימבר .הוא נקרא בהתחלה "הוא חובר ע"

נחקק חוק ההמנון באופן רשמי. 1113-ב

04

:בתפוצות היהודי והעם ישראל מדינת. 2

:הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות בא לידי ביטוי בכמה היבטים

מדינת ישראל מחויבת לקליטת עלייה יהודית

אחד מיסודותיה של מגילת העצמאות הוא שמדינת ישראל :הכרזת העצמאות על פי .4

.תהיה פתוחה לעלייה יהודית וכי פניה לקיבוץ גלויות

.עם משפחתו על פי חוק השבות כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל :חוק השבות על פי .1

:מוסדות ממשלתיים הדואגים לקליטת עלייה .4

שמסייע לעולים חדשים בהשתלבות בארץ על ידי לימוד שפה, המשרד לקליטת עלייה

.מגורים, כלכלה ומציאת עבודה

אמונות באופן רשמי על הקשר שבין נית העולמית והסוכנות היהודיתההסתדרות הציו

.העם היהודי בארץ ישראל והעם היהודי בתפוצות

מדינת ישראל אחראית להגנה על יהודים בכל העולם

תפיסת העולם והחוקים של מדינת ישראל : אחריות לביטחונם של היהודים בעולם .4של יהודים בעולם, ישראל תיקח עליהם קובעים כי במקרה בו נשקפת סכנה לבטחונם

אחריות ותדאג לפעול למען בטחונם ואף תפנה אותם ארצה )סעיף זה יושם

בנוסף, ישראל רואה לעצמה הזכות לשפוט באופן חוקי כל .(העלייה האתיופית סגרתבמ,בשל היותו יהודי, גם אם הפגיעה התרחשה מחוץ לישראל ולא היו אדם שפגע ביהודי

.מעורבים בה אזרחים ישראלים

בהמשך לסעיף הקודם, מדינת ישראל קבעה חוק לפיו :חוק לעשיית בנאצים ובעוזריהם .1בסמכותה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים על פשעיהם כנגד העם היהודי )כמו למשל

.משפט אייכמן במקרה

יחסם של יהודי התפוצות למדינת ישראל

:יהודי התפוצות פועלים למען המדינה בשני תחומים עיקריים

יהודי התפוצות, בעיקר במדינות עשירות, תורמים כספים וסוגי סיוע :בתחום הכלכלי

.אחר למדינת ישראל

יהודים בארצותיהם פועלים על מנת להשפיע על המנהיגות :הבין לאומי בתחום הפוליטיודעת הקהל המקומית לטובתה של ישראל. )למשל: אחת הסיבות לתמיכה של ארה"ב

(בישראל היא השפעתם של היהודים הרבים החיים שם

המיעוטים בישראל . 1

של מחויבותל במקביל יש היהודי של המדינה , אב האופיילפי הכרזת העצמאות יש לשמור על

זכויות מלא לכל אזרחיה . שוויוןהמדינה לשמור על

קבוצת אנשים שיש לה מאפיינים שמייחדים ומפרידים אותה מאוכלוסיית רוב כלשהי. -מיעוט

המיעוטים בישראל הם המיעוט הערבי, בדואי,צרקסי והדרוזי.דינה . רובם מתגוררים בכפרים או מאוכלוסיית המ 11%-מהווים כ –ההיבט הדמוגרפי –ערבים

בערים קטנות וחלקם בערים מעורבות כמו יפו , עכו וכו'... רובם מוסלמים וחלקם הקטן נוצרי.

, מתגוררים בצפון הארץ ברמת הגולן ובגליל . 4.7%-מהווים כ -דרוזים האסלאםאיש , דתם היא 3111-כ -צ'רקסים

05

מעמדם הדתי של המיעוטים צמאות מתקיים חופש דת לכל הדתות ועבור כל המיעוטים החיים בישראל.לפי הכרזת הע

להלן חוקים המעגנים זכויות דת של מיעוטים כל אזרח יכול להחליט על יום המנוחה השבועי שלו – חוק שעות עבודה ומנוחה

איסור אפליית עובד על רקע לאומי או דתי – חוק שירות התעסוקה איסור על הפלייה מטעמים של רקע לאומי או דתי - דההזדמנויות בעבו שוויוןחוק

חופש פולחן לכל הדתות במקומותיהם הקדושים.– חוק השמירה על המקומות הקדושים

חשוב לציין כי יש מקרים בהם המדינה מגבילה את הזכויות בכדי להגן על זכויות אדם כמו איסור ] למרות שבדתות אחרות זה מותר [ או להינשא לשתי נשים מסויםבישראל להתחתן מתחת גיל

הזכות הקבוצתית לחינוך

יש הכרה בזכויות המיעוטים במדינה לחנך בשפה הערבית חוק חינוך ממלכתי קובע ערכים יהודיים וציונים 4954

, הכרה בזכותם של המיעוטים לחזק את תרבותם , שפתם ולשונם לצד 1111בתיקון לחוק בשנת הנאמנות למדינה.

-ת לשפה של קבוצות המיעוטכוהזלשפה הערבית ולשפה העברית יש מעמד שווה בהתנהלות הרשויות מול האזרחים שכן הרשויות

.חייבות לפרסם בשתי השפות שוויוןישנם מס' חוקים שמראים עדיפות לשפה העברית וישנם חוקים המראים

חוק -ורגמת לעברית קובע שראייה בבית משפט חייבת להיות מת - חוק הסדר הדין הפלילי שמראה על עדיפות לשפה העברית

שידור מהכנסת שאינו שידור חי יעשה עם תרגום שוויונימעמד - חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת מערבית לעברית וכן להיפך .

מעמד השפה הערבית המרחב הציבורי

מטבעות וכו'...ספר החוקים של המדינה מודפס בשתי שפות , כמו כן הכיתוב על שטרות יש תחומים שעדיין השפה העברית היא הדומיננטית כגון דיונים בבתי משפט צריכים להיות בשפה

העברית בלבד.

החברה הישראלית:. 7 ומפריד חברה החוצה חברתי גבול קו היא שסע המילה הישראלית: משמעות בחברה שסעים

:עיקריים שסעים 5 ישנם ליתהישרא בחברה .מתח מתקיים שבניהם שונים למחנות אותה .הערבי למיעוט היהודי הרוב בין לאומי רקע על שסע. 1 .דתיים לא יהודים לבין דתיים יהודים בין דתי רקע על שסע. 2 אפריקה צפון יוצאי מזרחים לבין אמריקה אירופה יוצאי אשכנזים בין עדתי רקע על שסע. 2

ואסיה הסדר כמו וביטחון חוץ בנושאי יוני שמאל לבין ניצי ימין בין פוליטי-אידיאולוגי רקע על שסע. 2

'וכו הגולן רמת עתיד, שומרון יהודה עתיד, הפלסטינים עם מדיני תושבי, פחות למשכילים משכילים, לעניים עשירים בין כלכלי-חברתי-מעמדי רקע על שסע. 2

ונעשית שהולכת ראליש במדינת ומחריף הולך זה שסע השמונים שנות מאז. והפריפריה המרכז .וגדלים הולכים מעמדות פערי ומאפשרת שוויונית ופחות פחות

הקבוצות בין ומתח קיטוב, מחלוקת מבטאת הישראלית המדינה את המאפיינים השסעים חמשת

.בישראל החברתית בלכידות ופוגעים הישראלית החברה של השונות

:בישראל הלאומי לשסע גורמיםה

ההתיישבות בתקופת מתחילים בישראל הלאומי השסע של שורשיו – יערב-הישראלי הסכסוך • הארץ שטחי על השליטה ובמאבק ישראל בארץ עשרה-התשע המאה בסוף הציונית היהודית

פסים ולבש והדרדר הסכסוך הלך השנים עם. כך בעקבות הערבית האוכלוסייה עם שהתפתח

06

את שולל למעשה צד כל כאשר יףוהחר הלאומי השסע הלך ישראל מדינת הקמת עם. אלימים .ממנה חלקים על או בכלל ישראל ארץ בשטחי למדינה השני הצד של זכותו

פלסטיני-הישראלי הסכסוך •

הפליטים בעיית :בישראל הלאומי השסע של המרכזי הגורם הוא פלסטיני-הישראל סכסוךה ערבים תושבים אלפי מאות גורשו או ברחו העצמאות מלחמת במהלך – ערב במדינות הפלסטינים

השכנות ערב במדינות וכן עזה וחבל שומרון, יהודה בשטחי להתגורר ועברו ישראל ארץ משטחי פליטים במחנות היום עד חיים שלהם והצאצאים אלו מתושבים רבים. וסוריה ירדן, לבנון כמו

ועד ושומרון יהודה בשטחי. מהם שנלקחו או איבדו שאותם בתיהם אל לשוב ושואפים תחת נמצאים פלסטינים מיליוני בה מציאות הימים ששת מלחמת לאחר עזה בחבל גם התנתקותל

.זכויותיהם את ולהבטיח משלהם עצמאי שלטון לכונן יכולת ללא ישראלית צבאית שליטה

, יהודים שאינם 11%-ב בתוכה כוללת ישראל מדינת – יהודית לאום מדינת: ישראל מדינת • הביטוי עם, היהודית הלאום כמדינת ישראל מדינת של הגדרתה עצם כזה במצב. ערבים בעיקר

כמדינה ישראל של דמותה את מבססים( השבות חוק כמו) בה ובחקיקה המדינה בסמלי לכך שלהם אינה המדינה כי שחשים יהודים שאינם תושביה כל את לצד ודוחקים מדירים אך יהודית

ערביי מקבלים שנים עשרות במשך. איתה מזדהים ואינם מהחברה חלק חשים אינם הם ולכן שוויון תובעים הם ולכן שלהם להיות שאמורה המדינה מצד בהם בהשקעה מפלה יחס ישראל .הישראלית בחברה, משני ולא, שווה חלק להיות להם שיאפשר מיעוט בתור זכויות

בישראל הלאומי השסע את המאפיינות בעיות

על והזדהותם שיוכים בין קבועים ישראלית אזרחות יבעל ערבים – ישראל ערביי של זהותם • לבין ממנו כחלק עצמם את רואים שהם הפלסטיני העם של גורלו ועם הערבית הלאומיות

העצמאות מלחמת אחרי. היהודי הלאום כמדינת מוגדרת שכאמור ישראל למדינת השתייכותם הפכו הם בו מצב עם להתמודד ונאלצו ישראלית אזרחות המדינה בגבולות שנותרו הערבים קיבלו .לאומית מבחינה עצמם את להגשים יכולתם את ואיבדו למיעוט מרוב

שעומד ערבי-הישראלי הסכסוך – ישראל אזרחי היהודים ובין ישראל אזרחי הערבים בין מתח • והרשות ערב מדינות עם ישראל ביחסי חוץ כלפי הן מתבטא בישראל הלאומי השסע של ביסודו

מזדהים ישראל ערביי. והערבים היהודים ישראל אזרחי שבין ביחסים פנים כלפי והן הפלסטינית חיים פלסטין שתושבי בכך ישראל את ומאשימים לאומית מבחינה הפלסטינים עם רבה במידה

אמונם את ישראל ערביי מקרב רבות קבוצות איבדו מתמשכת אפליה בשל. צבאי כיבוש תחת הישראלים. לשלומם מחויבת ושהיא שלהם באמת היא נהשהמדי חשים אינם והם במדינה לעיתים ואף מאיים יסוד בהם ורואים ישראל ערביי כלפי בגזענות רבים במקרים נוקטים מצידם

הלאומי השסע על לגשר עוזר לא שכמובן מה, מהמדינה לגרשם או אזרחותם את לשלול קוראים .בישראל

בישראל הלאומי השסע במסגרת המתחים אחת – יתישראל אזרחות מול יהודי לאומי קולקטיב • באמת שהם מבלי נאמנות לה לגלות הערבים מתושביה המדינה של אחד מצד הדרישה הוא

שני מצד. שיטתי באופן אותם ומפלה כיהודית המוגדרת במדינה שווים שותפים להיות יכולים של הלאומית הזהות תהגדר לשינוי ערביים ניסיוניות לקבל מוכנה אינה הישראלית החברה התארגנות כל בחוק אוסרת והיא במדינה שווים שותפים להיות להם גם שיאפשר באופן ישראל

. בישראל הלאומי השסע של הזה ההיבט את שמנציח מה, המדינה של אופיה את לשנות שמטרתה באמת דמוקרטית להיות יכולה אינה ישראל מדינת כי טוענים רבים ישראלים וכן ישראל ערביי

הערבים. יותר ושווים שווים אזרחים ומגדירה השוויון בעקרון פוגעת היא קיומה בצורת אם שנתפס מה, יהודית לאום מדינת ולא אזרחיה כלל כמדינת ישראל של הגדרתה בגישת מצדדים

.ריבונותה תחת וחתירה המדינה על כאיום הישראלית בחברה חלקים בקרב

07

הרעיון הדמוקרטי. 9 הדמוקרטי הרעיון

שתי משמעויות למושג דמוקרטיה :

א. הדמוקרטיה כצורת ממשל

ב. הדמוקרטיה כערך , השקפת עולם וכאורח חיים .

הדמוקרטיה כצורת ממשל-מובן פורמלי

הדמוקרטיה כצורת ממשל מוגדרת "כממשל העם בידי העם " , מקור הסמכות של השלטון

בדמוקרטיה הוא העם .

ן העם ערך מרכזי , כי העם הוא מקור הסמכות של המוסדות השלטוניים .הדמוקרטיה רואה ברצו

בדמוקרטיה הם : בחירות חופשיות העקרונות הדמוקרטיים המנחים את רשויות השלטון

ודמוקרטיות המאפשרות חילופי שלטון , הכרעת הרוב , הפרדת רשויות , שלטון חוק , שוויון בפני

החוק .

התמקדות בכללים ובצורה ולא בתוכן . ה "רזה"כדמוקרטיניתן להגדיר גם

כהשקפת עולם וכאורח חיים –הדמוקרטיה כערך -מובן מהותי

. האדם כערך מרכזי 4

על פי ההשקפה הדמוקרטית האדם הוא ערך העומד בפני עצמו : הוא בן חורין ובעל זכויות אנוש .

ני האדם נולדו שווים ועם ההשקפה מבוססת על עקרונות תנועת ההשכלה שתפיסתה היא כי ב

בריאתם ניתנו להם "זכויות טבעיות" )חיים,חרות,שוויון ורכוש ( המבטיחות זכויות בסיסיות של

חיים , חירות ורכוש לכל אדם באשר הוא אדם .

. האדם כיצור תבוני 1

עיקרון נוסף הוא תבוניות האדם . הגישה הדמוקרטית התפתחה מהתפיסה כי האדם הוא יצור

י ובעל תבונה שיכול להחליט החלטות הנוגעות לו בכוחות עצמו .עצמא

הביטוי הטוב ביותר שיכול להינתן לתבוניות האדם , הוא התהליך הדמוקרטי כלומר השתתפות

חופשית ושוויונית בתהליך קבלת האחראיות

לות רעיון נוסף היוצא מהשקפה הדמוקרטית הוא רעיון כבוד האדם הוא רעיון הפלורליזם וסוב

)מתן ביטוי לשונות בין בני האדם המתבטאת בעמדות ובדעות שונות .

שכוללת לא רק את הפורמלי אלא גם את תוכן כדמוקרטיה רחבהמגדירים את הדמוקרטיה

החוק .

האמנה חברתית

מדובר בהסכם או חוזה לא כתוב בין בני אדם לשלטון שמבטיח מצד אחד זכויות מצד שני מחייב

לחוקים ולכללים אנשים לציית

ערכי יסוד הדמוקרטיה –חירות ושוויון

ערכי החירות והשוויון הם ערכים העומדים בבסיס הדמוקרטיה

משמעה שיש זכות לכל אדם לבקש את טובתו על פי דרכו , כל עוד הוא אינו מנסה –החירות

למנוע מאחרים את טובתו

08

חובתה של המדינה לדאוג לכל אזרחיה מצד אחד לכל אדם זכות שווה , מצד שני – השוויון

ולפעמים זה על חשבון החירות של פרט או קבוצת פרטים

הניסיון לצמצמם את המתח בין שני המושגים חירות ושוויון הביא ליצירת דגמים שונים של

דמוקרטיות

מודגש ערך החירות – דגם הדמוקרטיה הליברלית

האיזון בין השוויון לחירות מודגש – דגם הדמוקרטיה הסוציאל דמוקרטית

סיכום : הרעיון הדמוקרטי בשלמותו כולל בנוסף לעקרון ריבונות העם ושלטון הרוב ,גם שילוב

של פלורליזם ,סובלנות ומתן כבוד לאדם .כשהאדם חי על פי אמונתו תוך שמירה על חירותו

שווה והוגנת במסגרת החברה והמדינה . תכשהוא זכאי להתייחסו

טון העםעקרון של

"שלטון עם " בדמוקרטיה מתבטא בפעילותם הפוליטית של האזרחים, במעורבותם

ובהשתתפותם של האזרחים בחיים הפולטים.

קיימות מידות שונות של נטילת חלק בחיים הפולטים החל בהשתתפות בבחירות , פעילות

במסגרת פוליטית וייצוג שלטוני.

הפולטים ואינם מגלים שום סוג של מעורבות. מנגד ישנם אנשים המתנכרים לחיים

ישנם שני סוגים של שלטון דמוקרטי:

דמוקרטיה ישירה .1

העם שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר. האזרחים משתתפים בפועל בניהול החיים

הפוליטיים במדינה.

לפנה"ס. 5 –דמוקרטיה ישירה במאה ה ההייתדוגמה: באתונה

ייצוגיתדמוקרטיה עקיפה / .2

שלטון באמצעות נציגים. העם אינו משתתף בפועל בניהול חיי המדינה אלא נציגיו הנבחרים

בפרלמנט, בממשלה ובנשיאות.

הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה:

במדינות המודרניות ישנם המוני אזרחים, מה שאינו מאפשר, מבחינה טכנית לאזרחים .4

להתכנס ולנהל את המדינה.

רחים הידע הנחוץ לצורך קבלת החלטות. רוב האזרחים אינם מכירים את אין בידי האז .1

המערכת הפוליטית.

=שלטון.קרטיה=עם דמוסכ"שלטון העם" מקובל להגדיר את הדמוקרטיה

לינקולן הגדיר את הדמוקרטיה " שלטון העם על ידי העם למען אחד מנשיאי ארצות הברית

העם"

יבונות הזו הוא מעביר הר . אתהעם הוא הריבון –העם הוא מקור הסמכות השלטונית

לנציגיו לתקופה מוגדרת, מרצונו החופשי.

09

אין לאזרחים את המיומנות המקצועית וההכשרה להתמודד עם ניהול מדינה מודרנית. .4

הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי במשטר הדמוקרטי המודרני באמצעות בחירות ומשאל עם .

ות ממשל צור –דמוקרטיה ייצוגית

משטר פרלמנטארי

במשטר זה נערכות בחירות בהם העם בוחר את נציגיו לכנסת והמפלגה או .א

המפלגות השולטות בכנסת מרכיבות את הממשלה.

הממשלה צריכה רוב תומך בכנסת בכדי לפעול . הפרלמנט רשאי להביע אי אמון .ב

בממשלה ולהפילה.

ם ויוזמת חקיקה.הממשלה היא הרשות המבצעת ,היא זו שקובעת חוקי .ג

משטר נשיאותי .1

העם בוחר נשיא העומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת ובמקביל העם .א

בוחר גם נציגים לפרלמנט.

כהונתו של הנשיא אינה תלויה בפרלמנט והחלטותיו לא צריכות אישור .ב

הנשיא ממנה שרים לא דווקא מהפרלמנט והם תלויים בו. .ג

אך לחלק מהפעולות הוא זקוק לאישור הפרלמנט.הנשיא אחראי כלפי בוחריו , .ד

בין הנשיא לנציגים מתקיימים יחסי איזון כך שכוחם מוגבל .ה

הרשות המבצעת לא מורכבת מתוך הרשות המחוקקת .ו

משאל עם

ביטוי של דמוקרטיה ישירה בשיטה עקיפה. הכיצד? על ידי הפניית שאלה מסוימת לציבור

נושא מסוים ולא נציגיהם ברשויות השלטון. האזרחים האזרחים. האזרחים מכריעים בעצמם ב

יכולים להביע דעה בנושאים מרכזיים. דוגמה: בשוויץ מתקיימים הרבה משאלי עם, כמו כן

זילנד ובדנמרק. -באוסטרליה, בניו

נגד משאל עם בעד משאל עם

במשאל עם בא לידי ביטוי, באופן ישיר, עקרון

רבה וחברה יוצר מעורבות אזרחית שלטון העם

אזרחית חזקה .

משאל עם עוקף את הפרלמנט ופוגע בסמכותם

של חברי הפרלמנט לקבל החלטות. יש במשאל

עם מעין הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים.

משאל עם מאפשר להגיע להכרעה בנושאים

השנויים במחלוקת בחברה ולמנוע פילוג בעם.

משאל עם דורש תשובה של כן או לא, ללא

ת של דיון ובירור הנושא והתייחסות אפשרו

למורכבותו.

ההכרעה באמצעות משאל עם נותנת לשלטון

לגיטימציה למימוש מדיניות.

במשאל עם הצגת הנושא נעשית ע"י הממשלה.

יש חשש שהניסוח יהיה מכוון על מנת להשיג

את המטרה.

21

השאלה המוצגת אינה מקיפה והיא אינה

עיה.מסוגלת להציג את מורכבות הב

משאל עם יכול לגרום לקרע בעם בנושאים של

דת ומדינה, העלולים להחריף שסעים חברתיים

בישראל.

בחירות דמוקרטיות

וף את כל דמוקרטיה ישירה אינה אפשרית במדינות דמוקרטיות היות ואין אפשרות לרכז ולאס

.בבחירות דמוקרטיותציגים הנבחרים לכן נוצרת בהם צורת ממשל של נהאזרחים על כל החלטה,

הינם ביטוי לרצון הבחירות מאפשרות חילופי שלטון שגורמים להגבלת השלטון ובכך הבחירות

.העם וריבונותו

העקרונות הדמוקרטים וזכויות היסוד המתבטאים בבחירות :

העם בוחר את נציגיו לפרלמנט -עקרון שלטון העם -

צות המביאות ליד ביטוי דעות וכן בא לידי בבחירות מיוצג מגוון קבו –עקרון הפלורליזם -

ההסכמה על כללי הבחירות ועל קבלת תוצאותיהן . –ביטוי עקרון ההסכמיות

טהזוכה ברוב הקולות מיוצג באופן יחסי לכוחו בפרלמנ –עקרון הכרעת הרוב -

הזכות להיבחר ,לבחור,להתאגד,חופש הביטוי , הדעה והזכות לפרטיות –עקרון זכויות -

יון .ולשוו

הבחירות נערכות אחת לתקופה מסוימת , ושלטון שהעם לא –עקרון הגבלת השלטון -

יהיה מרוצה ממנו יוחלף באחר

הבחירות ונוהליהן כפפות לחוק . –עקרון שלטון החוק -

בחירות דמוקרטיות

בחירות זה תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום משטר דמוקרטי .

דמוקרטי ללא דמוקרטי להלן התנאים המבחינים בין משטר

ביטוי לחופש הביטוי וההתארגנות -התמודדות חופשית – בחירות חופשיותא.

לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר – . בחירות כלליותב

לכל אחד קול אחד . – בחירות שוותג.

מתקיימות בכל פרק זמן קבוע –] מחזוריות [ . בחירות תקופתיותד

די שלא יופעל לחץ לא הוגן על האזרח הבוחר .כ – בחירות חשאיותה.

ו. התמודדות של שתי מפלגות לפחות

שיטת הבחירות

במדינות שיטות שונות . בכל מדינה בוחרת לה את השיטה שהכי מתאימה לה.

לכל שיטה יתרונות וחסרונות , אין שיטה אחת המייצגת את כל הערכים והמטרות של החברה .

20

עומת ארציות בחירות אזוריות ל

הארץ מחולקת לאזורים , וכל אזור שולח לבית הנבחרים נציג מטעמו . בית – בחירות אזוריות

הנבחרים מורכב מנציגי אזורים , נציג האזור , או המפלגה המיוצגת באזור מתייחס במצעו

לבעיות האזור ומהווה "איש קשר " בין האזור לשאר גופי השלטון הארציים . ]בריטניה [

הארץ כולה אזור בחירה אחת .]ישראל [ – בחירות ארציות

בחירות רוביות לעומת יחסיות

תמיד אזוריות . האדם או האזרח שנבחרו באזור מקבלים את מספר המושבים – בחירות רוביות

בכנסת שהוקצו לאזור . בשיטה זו בולט עקרון הכרעת הרוב .

לכים לאיבוד . כלל הקולות שניתנו למועמדים אחרים באזור הו

יכולות להיות אזוריות או יחסיות . המפלגה מקבלת מושבים באופן יחסי – בחירות יחסיות

1לתמיכה שקיבלה מהציבור .וכל זה בתנאי שהם עברו את אחוז החסימה .

בחירות אישיות לעומת רשימתיות

המצביעים בוחרים מועמדים – בחירות אישיות

ם בוחרים ברשימה , הרשימה היא מטעם המפלגה והיא כוללת הבוחרי – בחירות רשימתיות

רשימת מועמדים .

מדגישה את עקרון לייצוג הולם ועקרון הפלורליזם השיטה היחסית

מדגישה את עקרון הכרעת הרוב ויציבות השלטון שיטה רובית

מדגישה את החשיבות של הקשר בין הבוחר לנבחר השיטה האזורית

את החשיבות של ביטוי ההשקפות השונות בנושאים כלל לאומיים מדגישה שיטה ארצית

שיטות הבחירות הם צירופים של תכונות אלו , אנו נתמקד בשלושה :

א. שיטה אזורית רובית

ב. שיטה אזורית יחסית

ג. שיטה ארצית יחסית

לא תוכל להכניס נציג לכנסת . –מכלל קולות המצביעים %2-. רשימה שקבלה פחות מ %2אחוז החסימה בישראל עומד על 1

מטרת אחוז החסימה הוא לצמצם את מספר המפלגות בפרלמנט

22

שיטות מרכזיות והם : 1נלמד

יתרונות

/חסרונות

רשימתית שיטה ארצית ,יחסית

]ישראל[

השיטה האזורית ,רובית אישית

]ארצות הברית[

הייצוג שניתן למפלגות הוא .4 תיתרונו

בהתאם למספר הקולות

שהצביעו להם

השיטה משקפת את השקפות .1

של ציבור בשאלות לאומיות

אין ויכוח בין האנשים , אלא .4

בין הרעיונות שעומדים לאחורי

כל מפלגה .

ין יוצרת קשר הדוק ב .4

הבוחר לנבחר , המועמד

מרגיש מחויבות כלפי

האזרח

מס' המפלגות יוצרות .1

בבית הנבחרים קטן

ובכך מתחזקת יציבות

השלטון

השיטה מייצגת את .4

הבעיות האזוריות ובכך

תורמת לרצון התושבים

ריבוי מפלגות מקשה על הקמת .4 חסרונות

ממשלה יציבה

יש אזורים מסוימים שאין .1

גבהם ייצו

שר בין הבוחר לנבחר הוא הק .4

מזערי

קולות הולכים לאיבוד .4

ואינם זוכים לייצוג

גלמיעוט אין ייצו .1

בפרלמנט

יתכן ויהיה פיצול אזורי .4

וממילא שאלות

לאומיות לא יעלו לדיון

וטיפול

תרבות פוליטית דמוקרטית . 41

עקרון הפלורליזם

מהו פלורליזם ?

נכונות לאפשר ביטוי לרעיונות ואינטרסים שמתנגדים הם –סובלנות לפלורליזם""ביטוי

הסכמה רחבה בחברה על כללי המשחק ומהותיים כמו עצם –הסכמיות

קיום המדינה והמשטר הפוליטי .

בזכות קיומן של קבוצות שונות והשקפות שונות ובזכותן הגדרה : הכרה

להשגת אינטרסים ולפעול את השונות בניהןלבטא של הקבוצות השונות

שלהן.

23

ב בדמוקרטיה כיוון שהוא מחזק את עקרון שלטון העם וכן את זכויות האדם הפלורליזם חשו

והאזרח כגון חופש הביטוי , הבעת דעה . הוא מגביל את השלטון ונותן אפשרות להקים תנועות

שאינן מצויות בשלטון שמחזקות את הפיקוח על השלטון .

סוגי הפלורליזם

ייני חברה כמו: ויצ"ו, נעמ"ת, יד שרה.בתחום החברתי : ארגונים חברתיים העוסקים בענ

: מוסדות חינוך שונים דוגמת אמ"י )ארגון אמני ישראל(. חינוכי-בתחום התרבותי

: רשויות שלטון נפרדות, שלטון מקומי, עיריות, מועצות מקומיות. מוסדי-בתחום החוקתי

: ריבוי מפלגות.בתחום הפוליטי

חשיבות הפלורליזם

חופשית בין קבוצות שונות. הפלורליזם מאפשר תחרות .4

מאפשר השתתפות אזרחים בחיים הפוליטיים. .1

מאפשר את פיזור כוח החברה ע"י יצירת איזון בין רשויות שלטון שונות כך שניתן לרסן את .4

השלטון.

מעודד סובלנות לשונות בין האנשים ומביא לפתיחות ולהקשבה בין הזרמים השונים. .3

נורמות בחברה. הסכמה על צורת המשטר הדמוקרטי.הסכמה על כללי המשחק הפוליטי וה

סובלנותעקרון ה

היא מאפשרת את חירותו של האדם , היא מאפשרת את קיומה של האופוזיציה מהי חשיבותה ?

שממילא מגבילה את השלטון ,

במשטר הדמוקרטי מאפשר חופש ביטוי , חופש התארגנות , ייצוג ושוויון במה היא מתבטאת ?

החוק לכל הקבוצות בחברה . כלפי

תנאי למימוש הפלורליזם הוא היכולת ללמוד לסבול דעות והשקפות שונות משלך, להכיר בזכות

קיומן של דעות אלה, גם אם אינני מסכים אתן. "אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות

(.4764על זכותך לומר את הדבר". )מדברי וולטיר,

עקרון ההסכמיות

כבוד לכל אדם ונכונות לאפשר לו לבטא את -? סובלנות מהי

את השקפותיו גם כאשר אינן מקובלות , מכעיסות ומעוררת ודעותיו

.] מלשון סבל, לסבול את דעת האחר [התנגדות

, המהווה בסיס משותף לכלל הסכמה רחבה בחברה מהי הסכמיות ?

בחברה גם אם יש על כללי המשחק ועל הערכים המרכזיים האזרחים,

לגביהם חילוקי דעות.

24

? הוא מאפשר לבני קבוצות שונות בחברה הדמוקרטית לפעול יחד למרות במה חשיבותה

המחלוקות

המשקפת הסכמות עקרוניות רחבות או בחוקההיא יכולה להתבטא במה היא מתבטאת ?

הסדרים שונים בכדי לקיים חיים משותפים ושיתוף פעולה .

להשיג הסכמיות בנושא ןמש דוגמא לניסיובין דתיים לחילונים יכול לש קוו סהסדר הסטאטו

מהותי .

הסכמה לקיום גבולות קבועים -גבולות המדינה

הסכמה רחבה לאופייה של המדינה ולצורת המשטר -צורת משטר

ככל שההסכמיות יותר רחבה במדינה, כך המדינה יותר יציבה .

ן קבוצות שונות בעם , בכדי לחזק את ההסכמיות יש לשאוף לכתיבת חוקה ויצירת הידברות בי

יצירת הרכב שלטוני מגוון שנותן ביטוי לרוב הסוגים המרכיבים את העם.

:עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט. 44

ידי הסכמת רוב האוכלוסייה. הכרעת רוב מבטיחה יציבות שלטונית. זוהי -החלטות מתקבלות על

הרוב התבוני יגיע למסקנה צודקת יותר מהמיעוט. בדרכי שלום. –דרך טובה לסיום ויכוח במהות

עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה שונה מעקרון זה במשטרים לא דמוקרטים בכך שהוא קובע

שההחלטות שיתקבלו לא יפגעו בזכויות המיעוט לעצב את חייו ואת השקפת עולמו כרצונו .

האינטרסים שלו . הרוב חייב לאפשר למיעוט להאמין ולפעול על פי השקפתו ועל פי

נימוקים המצדיקים את קיומו של הרוב במשטר דמוקרטי

א. החלטת הרוב קרובה יותר להחלטת העם , כיוון שמבחינה מספרית הרוב קרוב יותר לסך

האזרחים המרכיבים את העם

ב. החלטת הרוב מתקבלת בהליך דמוקרטי , מה שמבטיח יציבות השלטון

רית , שלטון של מיעוט כהסדר לא יכול להתקבל . אם נדחה את עקרון ג. "אחדות דעים אינה אפש

הרוב האפשרות היא אנרכיה או עריצות " .

במדינה דמוקרטית אין בדרך כלל רוב קבוע , הרוב והמיעוט משתנים ומתחלפים . רוב קבוע ויציב

לא מאפשר חילופי שלטון .

מת כל עוד הרוב שומר על כללי המשחק חובת הציות של המיעוט לחוק שהתקבל ע"י הרוב , קיי

הדמוקרטי .

עקרון הכרעת הרוב הוא הכרחי במשטר הדמוקרטי , אולם הוא אינו הערובה למניעת עריצות .

הכרעת הרוב צריכים להיות עקרונות נוספים הנחוצים לדמוקרטיה . ןבצד העיקרו

סוגי רוב

של האנשים שהשתתפו בהצבעה. הכרעה שהתקבלה במספר הקולות הרב ביותר –רוב רגיל

קולות, מועמד ג': 44קולות , מועמד ב': קיבל 45מועמד א': קיבל – 31לדוגמה: בהצבעה נכחו

לא הצביעו בעדו(. 61.5% –קולות. מועמד א' נבחר )למרות שמרבית המצביעים 41קיבל

25

מכלל קולות הבוחרים. 51% -הכרעה שהתקבלה ביותר מ –רוב מוחלט

ח"כ לפחות צריכים לתמוך 64מה: בחירת נשיא המדינה )על מנת שנשיא יבחר בישראל לדוג

במועמדותו(.

מכלל קולות הבוחרים. 51% -רוב נדרש מראש, אך נמוך מ –רוב מיוחד

31%לדוגמה: בחירת ראש עיר בישראל )על מנת שאדם יבחר לראש עיר הוא חייב לקבל לפחות

מכלל קולות המצביעים.

מכלל קולות המצביעים. 51%רוב גבוה במיוחד , מעל –חס רוב מיו

מכלל חברי 1/4 –ח"כ לפחות צריכים לתמוך בהצעה 81לדוגמה: העברת נשיא המדינה מתפקידו )

הכנסת(.

דוגמאות לכלים שבידי המיעוט לבקר את החלטת הרוב

.גון בתי משפטכ םפנייה לתקשורת, הפגנה, הקמת תנועה או מפלגה,פנייה לגופים פורמליי

זכויות האדם והאזרח: .41

זכויות האדם

ות טבעיות ללא הבדל דת זכויות המשקפות את התפיסה הרואה את האדם כזכאי לזכוי –הגדרה

השלטון לא יכול לקחת אותם הזכויות הם טבעיות ולא ניתנות ע"י השלטון ולכן גם גזע ומין.

.מהאדם

זכויות מעין אלו ומנגנונים תמהותי שלה ללא נתינדמוקרטיה לא יכולה להתקיים במובן ה

.פגיעה בזכויות כמו חוקים ומוסדותלמניעת

6. קיימות אליו בכבוד והבסיס לזכויות הוא ערך בשם "כבוד האדם ",שכן האדם ראוי שיתייחס

.זכויות שמדגישות פן מסוים בגישה זכויות אדם בסיסיות ומתוכם יוצאים עוד

הגדרה

ים הזכות לחי

טחון יוהזכות לב

פגיעה פיזית ונפשיתמפני זכותו של אדם להגנה על ידי המדינה

זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד אין העניין מנוגד לחוק הזכות לחירות

חירות המחשבה

והדעה

בכל נושא אישי עמדה וכל צורת חשיבה לגבש לעצמו רעיון , זכותו של אדם

,חברתי ומדיני

ולפעול על פיהערכית ומוסרית זכותו של אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ת המצפון חירו

מחשבותיו ,דעותיו ורגשותיואת זכותו של אדם להביע חופש הביטוי

חופש המידע וזכות

הציבור לדעת

גישה זכותו של אדם השייך לחברה דמוקרטית שתהיה לו –חופש המידע

לטון לגבי מוסדות שרלוונטי למידע

חובתם של מוסדות שליטון למסור לציבור מידע – זכות הציבור לדעת

סייע בידו לגבש עמדה בעניינים של סדר היוםרלוונטי על אופן פעולתם ובכך

זכותו של אדם לממש את עצמו ואת מטרותיו באמצעות התחברות לקבוצה חופש ההתאגדות

26

.

חופש הדת )חופש

דת + חופש מדת (

ולפעול בהתאם להיות מזוהה עם דת מסוימתזכותו של אדם – חופש דת

לערכיה ולעקרונותיה

. זכותו של אדם לא להיות שייך לדת כל שהיא – חופש מדת

ללא הפרעהשיחפוץ שלאדם לנוע לכל מקוםזכותו חירות התנועה

. ובאיזה אופן היכן יעסוק, מה יהיה מקצועוזכותו של אדם להחליט חופש העיסוק

ולהשתמש בו כרצונו, אדם להחזיק רכושו הפרטי ,חומרי ורוחניזכותו של הזכות לקניין

ללא חשש שיילקח ממנו

ולא לכל אדם אחר ליהנות מיחס שווה כמוזכותו של אדם באשר הוא אדם הזכות לשוויון

להיות מופלה על רקע כל שהוא )כמו מין ,דת ,לאום והשקפה (

או קבוצות שונות תן יחס לא שוויוני לאנשיםמ – אפליה פסולה

מסיבה לא רלוונטית .בתכונותיהם או בצרכיהם

מדיניות מעוגנת בחוק שלפיה יש להעניק יחס לא שוויוני לאנשים –הבחנה

על רקע השוני בתכונותיהם ובצורכיהם מסיבה רלוונטיתאו לקבוצות

תמיכה בדמות לא שוויונימדיניות שלפיה יש להעניק יחס – העדפה מתקנת

על מנת שישוו בעתיד את מצבן לקבוצות שחוו קיפוח חברתי בעבר זמנית

לשאר האוכלוסייה

שלא יפגעו בזכויות האדם זכותו של אדם הנמצא בתהליך של העמדה לדין הזכות להליך הוגן

שלו באופן לא חוקי

, פוגע ומעליב ליחס משפילזכותו של אדם שלא להיות נתון הזכות לכבוד

ללא חשש מהתערבות חייו באופן אנונימיזכותו של אדם לחיות את הזכות לפרטיות

ומחדירה מצד החברה או המדינה

המכפיש אותו ופוגע בו מידע שקריעל אודותיו זכותו של אדם שלא יפורסם הזכות לשם טוב

זכויות האזרח] פוליטיות[

החי במסגרת מאורגנות של המדינה ומגדירות את זכויות הפוליטיות זכויות האזרח נוגעות לאדם

. הזכויות שייכות לזכויות טבעיות כמו זכויות אדם הזכויות מחזקות את מעמד האזרח ויוצרות

חברה משותפת .

הזכויות נובעות מהזכות לחירות והן מתמקדות בחירויות פוליטיות .

מאפיינים הגדרה הזכות

הזכות לבחור

יבחר ולה

זכותו של אדם לבטא -הזכות לבחור

את עמדותיו הפוליטיות על ידי קביעת

הרכב השלטון .

זכותו של אדם –הזכות להיבחר

להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת

תפקיד באחד ממוסדות השלטון

זכויות אלה מבטאות רמות

מעורבותשונות של

פוליטית

27

ר לקבוצה זכותו של אדם להתחב חופש ההתארגנות

ובמסגרתה להשפיע על החיים

הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים

ופוליטיים

ארגונים , קבוצות עמותות

פועלות למען מטרה

משותפת .

ריבוי התארגנויות מחזק

העם ואת שלטוןאת

וכמובן תורם הפלורליזם

להגבלת השלטון .

חופש למתוח

ביקורת השלטון

אתו על זכותו של אדם לבטא את מח

אופן התנהלותו ופעולותיו של השלטון

מעורבותנועדה לחזק

וממילא להגביל את

השלטון

הכוונה לזכויות אדם כאזרח . - זכויות פוליטיות

כל מדינה יכולה לקבוע מה הכללים לקבלת אזרחות .

הזכויות הפוליטיות ] זכויות אזרח[ הן למשל הזכות לבחור או להיבחר וכו'

ה יכולה להתנות קבלת זכויות פוליטיות במימוש חובות אזרח מדינה אינ

זכויות חברתיות

זכויות חברתיות אינן מוגדרות כזכויות טבעיות . עצם הענקתן ומידת הענקתן תלויות –הגדרה

יהיו הרבה –בשלטון ובגישתו הדמוקרטית בתחום החברתי והכלכלי . במדינה סוציאל דמוקרטית

יעדיף להעניק מינימום זכויות חברתיות לאזרחים ויגרום –נה ליברלית זכויות חברתיות במדי

שרק קבוצות חזקות יהנו מזכויות אלו .

זכויות טבעיותקיים ויכוח בחברה הדמוקרטית האם הזכויות הם מערך כבוד האדם וממילא הם

זכויות התלויות בשלטון ובגישתו הדמוקרטיתאו הם

מאפיינים הגדרה הזכות

זכותו של אדם לחיות את חייו באופן זכות לרמת חיים ה

שבו ימלאו צרכיו הבסיסיים

תהראיה החברתית מעוניינ

שאנשים יחיו ברמת חיים

מסוימת כך שיכלו לתרום

לחברה כמו למשל צרכים פיזיים

קורת גג , בטחון גופני ויציבות

בחיים .

המדינה תעדיף לתת דמי אבטלה

רמת וקצבאות בכדי לעלות את

החיים לאנשים מסוימים

מדינת רווחה רואה לעצמה זכות האדם למקום מגורים הזכות לדיור

חובה לדאוג שלכל אחד קורת גג

28

זכויות חברתיות הינם זכויות מוענקות ולא טבעיות.

לא נקבע עד היום מידת המחויבות של מדינה דמוקרטית לנתינת זכויות חברתיות.

בפועל מדינות דמוקרטיות מפותחות מקיימות מדיניות של מדינת רווחה , כלומר מכירה בנחיצות

ות חברתיות המבטיחות רמת חיים אנושית וסבירה לכלל התושבים.של מימוש זכוי

ההבדל בין המדינות הדמוקרטיות היא מהי הרמת חיים הסבירה שהם מאפשרות במדינתם.

זכויות מיעוטים , זכויות קבוצה

זכויות מיעוטים ,זכויות קבוצה

הזכות למערכת

חינוך אוטונומית

בלשון הקבוצה

הכרה בשפת

יעוט כשפה המ

רשמית במדינה

הזכות לייצוג

בפרלמנט

ובמוסדות

השלטון

הזכות לחופש

הפולחן

הזכות לשלטון

עצמי

יטריטוריאל

אחר או יותר , המבדיל את יקבוצות המיעוטים הן קבוצות אשר לכ אחת מהן יש מרכיב ייחוד

ות,דת,מוצא אתני או עשוי להיות שפה ,תרב יהקבוצה מאוכלוסיית הרוב במדינה . מרכיב ייחוד

מורשת היסטורית .

כדי שהמיעוטים יוכלו לממש את זכויותיהם הם זקוקים לדברים שנכתבו לעיל .

גישות ליחס כלפי מיעוטים והם : 4במדינות דמוקרטיות ישנם

מכירה בזכויות ליברלית מתונה ליברלית קיצונית

הקבוצה

שוללים את ייחוד הגישה

האפשרות למיעוטים

ומבחינת המדינה

שיתערבבו ברוב

המדינה אינה

מתערבת ואנינה

תומכת

המיעוט זוכה להכרה

ולאמצעים לשמירת

זהותו מהמדינה ע"י

חוקים וכו'...

הענקת זכויות אדם

זכותו של אדם לקבל טיפולים הזכות לטיפול רפואי

רפואיים בסיסיים באופן שגרתי

ובמצבים שהוא נזקק בהם

מדינת רווחה דואגת לביטוח

ליברלית כל ממלכתי , במדינה

אדם דואג לעצמו לביטוח רפואי

זכויות עובדים ותנאי

העסקה

זכותו של אדם שיהיו לו תנאים

סבירים במקום עבודתו

הגדרת שכר מינימום , הגדרת

מס' שעות עבודה ,תנאי עבודה

זכאות לתנאים סוציאליים

זכותו של אדם לקבל השכלה בכדי הזכות לחינוך

שיוכל לתרום לחברה

ככל שיהיו יותר מכילים , כך

ייטב לחברה

29

ואזרח לבני המיעוט

מתן זכות קיום

למיעוטים במדינה

הכרה בזכויות והגנה

חוקית עליהם

מש זכויות קבוצה שיטות למ

מחלקים את כל המדינה למחוזות , ולכל מחוז יש עצמאות בענייני פנים , בכפיפות -פדרליזם

לשלטון בעניינים מרכזיים כמו ביטחון .

לא מחלקים את כל המדינה למחוזות אלא מעניקים לאוכלוסיה מסוימת במקום –אוטונומיה

יני פנים שלטון עצמאי בעני –מסוים אפשרות לאוטונומיה

אוטונומיה טריטוריאליתבמקום מוגדר הם יקבלו האם האוכלוסיי

אוטונומיה קהילתיתאם המיעוט מפוזר הוא יקבל

גופים המגנים על הזכויות

א. מערכת בתי המשפט

ב. הפרלמנט

ג. ארגוני מתנדבים

ד. אמצעי התקשורת

ה. אמנות בינלאומית

, הקשר בין חובות וזכויות.אזרחדם כחובות האוכאדם חובות האדם . 44

כאדם מוסרי האדם חובות

א. לכבד את זכויות הזולת

ב. לגלות סובלנות כלפי הזולת

ג. למסור מידע על פגיעה בזכויות הזולת

חובות אדם כאזרח מתוקף חוק

א. לציית לחוקי המדינה

ב. לשלם מיסים כנדרש על פי חוק

נה ג. לגלות נאמנות למדי

ד. חוב שירות למדינה

ה. חובת דיווח על תאונות דרכים

חובות מתוקף גילוי אזרחות טובה ואחראיות לחברה דמוקרטית

א. לחזק את החברה האזרחית על ידי פעילות אזרחית ופוליטית

ב. למסור מידע על עוולות חברתיות

ג. לבקר את השלטון

ד. להצביע בבחירות

31

. היכרות עם שתי דוגמאות להגנה בחקיקה, שתי דוגמאות ם ואזרח בישראלזכויות האד. 43 בפסקה, שתי דוגמאות של הגנה ע"י מגזר שלישי )למשל: ארגוני מתנדבים(.

בישראל בחקיקהעל זכויות דוגמאות להגנה

הזכות המוגנת תוכנו שם החוק

קובע כי זכותו של כל אזרח או תושב של חוק יסוד חופש העיסוק

מדינה לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או ה

משלח יד.

הזכות לחופש עיסוק

קובע כי גבר ואישה יהיו שווים בפני החוק חוק שוויון זכויות האישה

ושווים לכל פעולה משפטית.

הזכות לשוויון

איסור אפליה בין המינים

חוק שוויון זכויות לאנשים

עם מוגבלויות

דם עם קובע הגנה על כבודו וחירותו של א

מוגבלות, ומעגן את זכותו להשתתפות

שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים,

ואת חובתה של המדינה לתת מענה הולם

לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות

את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות

.ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו

אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות

ו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל הנוגעות לחיי

.בהתאם להוראות כל דין

הזכות לשוויון

הזכות לכבוד

הזכות לפרטיות

הזכות לחירות

חוק למניעת אלימות

במשפחה

קובע שיש להגיש עזרה מידית לכל מי

שסובל מאלימות במשפחה.

הזכות לחיים וביטחון

הזכות לכבוד

שון הרעחוק ל

החוק אוסר על פרסום דברים בכתב או בעל

פה העלולים להשפיל את האדם בעיני

הציבור או לפגוע בו, במשרתו או במקצועו,

או לבזותו.

הזכות לכבוד

הזכות לשם הטוב

החוק מגדיר את הכללים המיוחדים לגבי חוק עבודת נוער

העסקת בני נוער

זכויות עובדים -זכויות חברתיות

וק לימוד חובה )חוק ח

חינוך חובה(

הזכות לחינוך -זכויות חברתיות .47ועד 4קובע הענקת חינוך לכל ילד מגיל

דוגמאות להגנה על זכויות בפסיקה

הזכות המוגנת תוכנו שם הבג"ץ

בג"ץ "קול העם" נגד

( 22/22) שר הפנים:

ב שר הפנים הורה על סגירת עיתון "קול העם"

הפרסום בעיתון פוגע בביטחון ש , בנימוק4956

המדינה.

הזכות לחופש ביטוי

30

קבע את חשיבותו של חופש הביטוי פסק הדין

קבע . מהגבלתולהימנע ככל האפשר ואת החובה

שר הפנים רשאי לאסור הופעתו של עיתון בשל ש

דבר שפורסם בו רק אם הפגיעה בביטחון

וחמורה.ובציבור קשה רצינית

בג"צ פרץ ואחרים

נגד מועצה מקומית

כפר שמריהו

(212/12)

עתירה לבג"צ בעקבות סירוב המועצה המקומית

בכפר שמריהו להעמיד אולם לרשות הציבור

לתפילה בנוסח "היהדות המתקדמת" )רפורמית(

חופש הדת

חופש פולחן

בג"ץ סלומון נ'

מפקד מחוז

ירושלים, משטרת

ישראל ואחרים

(98992/81)

רה בדרישה לאפשר פתיחת עתירה כנגד המשט

כותו הר הבית לתפילת יהודים. בג"ץ קבע כי 'ז

הבית אינה שנויה -של העותר לתפילה על הר

. 'במחלוקת

חופש הדת

חופש פולחן

בג"צ שניצר ואחרים

נגד הצנזור הצבאי

(191/99)

הצנזור הצבאי פסל כתבה בעיתון "העיר"

המותחת ביקורת על תפקודו של ראש "המוסד".

חופש הביטוי

זכות הציבור לדעת

בג"צ קעדאן נגד

מנהל מקרקעי

ישראל

(1189/82)

-משפחה ערבית מבקההעתירה הוגשה לאחר ש

גרבייה, שביקשה לרכוש קרקע להקמת בית -אל

בית המשפט. נדחתה על רקע לאומי בישוב קציר

קבע, כי הקצאת קרקעות ליהודים בלבד על

.מקרקעי ציבור איננה חוקית

ות לשוויוןהזכ

בג"צ לאור ואחרים

נגד המועצה

לביקורת סרטים

(12/91ומחזות )

העתירה הוגשה בעקבות סירוב של המועצה

לביקורת סרטים ומחזות לאפשר את הצגת

המחזה "אפרים הולך לצבא" אשר ביקר את

המדינה ואת צה"ל

חופש הביטוי

בג"צ אליס מילר נגד

שר הביטחון ואחרים

(2221/82 )

ילת בצה"ל שהביע את רצונה להתנדב לשירות חי

בטייס, בקשתה נדחתה ע"י הצבא בטענה שאין

לשתף נשים בתפקידי לחימה. בעקבות העתירה

של זכויותיהן להשוות את צה"לל בג"ץ הורה

.נשים לאלו של גברים

הזכות לשוויון

הזכות לכבוד

דוגמאות להגנה על זכויות ע"י ארגוני החברה האזרחית

הזכות המוגנת פעילותו שם הארגון

ם ותנאי העסקהזכויות עובדי ארגון שמטפל בתלונות על פגיעה בזכויות עובדים קו לעובד

זכויות הילד ארגון שדואג לזכויות הילדים והקטינים המועצה לשלום הילד

שוויוןמתן סיוע, ליווי, ייעוץ ותמיכה בהתמודדות מול מרכזי סיוע -ידיד

32

הבירוקרטיה והמוסדות השונים, ללא תשלום בקהילה

.ובנגישות מקסימלית

זכויות חברתיות

המועצה הישראלית

לצרכנות

וכן הגנת הצרכנים ושמירת זכויותיהם,ארגון הפועל ל

.לחינוך לצרכנות נכונה

הזכות לקניין

ואיזונים בין הקבוצות תהתנגשויו

יש להעמיד מצד אחד את חומרת הפגיעה בכל זכות כנגד הזכות השנייה ולשקול - שקלול ואיזון

גיעה בהם ככל האפשר .מה הפתרון שיבטיח הגנה מרבית על שתי הזכויות ויצמצם את הפ

גישות כלכליות חברתיות . 12

מדינות דמוקרטיות שונות גם מבחינת קווי מדיניותם בתחום הכלכלי החברתי והפוליטי ,

ולכן יש הגדרות שונות לדמוקרטיה , היות ולכל הגדרה יש הדגשים מיוחדים ועקרונות

דמוקרטיים שונים .

. חירות ושיוויון יש ערכים ועקרונות משותפים חשוב לזכור לכל המדינות הדמוקרטיות

להלן שתי גישות למדינה דמוקרטית :

גישה סוציאל דמוקרטית גישה ליברלית

סדר מדיני שבו מגיע השלטון הגדרה

בחיי לכלל התערבות מזערית

היחיד והחברה למען הגנתו

ודאגתו לשלום הציבור. החופש

הוא הבסיס להגשמה עצמית.

דיני שבו מחייב השלטון אידיאולוגיה סדר מ

הדוגלת בבעלות ציבורית מוגבלת על אמצעי

הייצור. מעודדת את יוזמת הפרט מקיימת חברה

מרביהחותרת לשוויוניות ומבקשת להעניק ביטוי

לרצון האזרחים במסגרת החוק ותוך שמירת

זכויות האדם.

במרכז

השיטה

במרכז. הוא נולד חופשי האדם

ת טבעיות.ובעל זכויו

במרכז. הקהילה

גם היא ערך עליון החירות הדגש בשיטה

בתחום הפוליטי וגם הכלכלי

, המדגיש את מימושו חברתי ,

במדינה.

יפורמאלשוויון –עקרון השוויון

והוא יושג ע"י כל פרט ע"י

מימוש חירותו, ומיצוי הגלום

בו.

בתחום בחברה השוויוןשמה דגש על חשיבות

בתחום וליטי כגון :י ולא רק הפחברת הכלכלי

צמצום הפערים החברתיים. הקהילה עוזרת

לחלשים בכל התחומים: חינוך, בריאות, דיור,

רווחה. היא מקיימת שוויון מבחינה כלכלית

וחברתית בין הפרטים.

הגישה דורשת מימוש של ערך השוויון לא רק

במובן הפורמלי אלא גם במובן המהותי.

התערבות

וןהשלט

התערבות של השלטון מינימום

בנעשה במדינה.

שוויוןהמטרה לממש

כלכלי לכל -הזדמנויות חברתי

הקהילה מוכנה לפגוע במידה מסוימת בחירויות,

על מנת לצמצם פערים.

בות השלטון בנעשה במדינה שונה ממדינה התער

למדינה ולפעמים גם להתערבות רבה מאוד.

33

התושבים.

חשוב לציין שכל זה הוא בתום

החברתי כלכלי , אבל בתחום

השוויוןהפוליטי היחס בין

לחירות הוא שווה

ישראל ארה"ב דוגמה

המשותף

לשתי

הגישות

המשותף לשתי הגישות הוא הרעיון שהמדינה הדמוקרטית הוקמה ע"י הפרטים שבה

.בפני החוק שיוויןפוליטי , בשיווין. שתי הגישות דוגלות

הפוליטי שתיהם מסכימות היחס שווה בין החירות לשוויון , כל זאת אומרת בתחום

המחלוקת שלהם היא ביחס בין הערכים בתחום החברתי .

שיוויון

הזדמנויות

-חברתי

כלכלי

הדרך לשיווין הוא ע"י התערבות שתוביל לצמצום הדרך לשיווין היא לא להתערב

פערים

חירות

ושיוויון

בתחום

הפוליטי

ין הגישות בשניהם מימוש מלא של החירות והשוויון כאשר מדובר בתחום אין הבדל ב

הפוליטי

מהי מדינת רווחה ?

הרעיון של מדינת רווחה יכול לנבוע גם מהגישה הליברלית שטוענת שלא מספיק כלכלה חופשית

רווחה הגישה הסוציאל דמוקרטית שמדינתגם מודאגה לשירותים חברתיים בסיסיים. אלא גם

זה חלק מהדאגה לאזרח.

. הגלובליזציה 46

בפרק זה תופעת הגלובליזציה היא תופעה רחבה החובקת את רוב תחומי החיים בעולם המודרני.

יוצגו בקצרה להלן:בהקשר האזרחי כפי ש מתעניינים במספר השפעות של הגלובליזציה אנו

המקיימת כלכלת שוקמפותחת, דמוקרטית,מדינה מדינת רווחה היא

חופשית לצד מחויבות לרשת ביטחון לאזרחים נזקקים .

כמו כן מחויבות להעניק שירותים חברתיים לכלל האוכלוסייה כגון דיור , חינוך

] כל מדינה דמוקרטית מחליטה על רמת הזכויות החברתיות שהיא וכו'..

מעניקה [

ואת רמת הזכויות החברתיות כל מדינה תיקבע את רמת הסעד

34

ת של הון כלכלי וסחורות, הם מאפשרים יוצרים ניעו גלובליזציהתהליכי הגירה, חברה וכלכלה:

ומעודדים היווצרותם של גופים כלכליים כלל עולמיים )כמו הבנק העולמי(, של תאגידי ענק ושל

. אחד מביטוי הגלובליזציה הוא התרחבות תופעת מהגרי העבודה. תופעה זו תחברות טרנס לאומיו

הם, לחפש אפשרויות חדשות נובעת מחד מן הצורך והרצון של אנשים לשפר את איכות חיי

זול הצורך של שווקי עבודה במדינות המפותחות בכוח עבודה ומאידך מן לרווחה כלכלית ופרנסה,

. כך היא מזמנת פעמים רבות ניצול של בני אדם ופגיעה קשה בזכויותיהם. קיימת גם מיומןובלתי

ת של הון חוברת לניעות תופעה אחרת של מהגרי עבודה שנחשבת חיובית יותר כאשר ניעות כלכלי

. תהליכים אלו תאגידים גלובלייםכירים ביזמים, אנשי עסקים, עובדים בשל כוח עבודה מיומן של

. משפיעים על ההרכב הדמוגרפי במדינות שונות ועל מבנה שוק העבודה במדינה

ין גלובליזציה מביאה לתופעה של התקרבות בין תרבויות ואף האחדה תרבותית, וזאת ב תרבות:

היתר כתוצאה מזמינות מאמצעי תקשורת המונים ושידורים בינלאומיים. מצד אחד, הדבר יוצר

מדינתיים והופך את העולם ל"כפר גלובלי" החולק תרבות משותפת )לרוב -קשרים תרבותיים על

רבים רואים בתהליכים אלו פגיעה בייחודיות התרבותית או ביכולת התרבות המערבית(. מנגד,

או עמים לשמר או לחזק תרבות מקומית, ונוצרים תהליכי נגד המבקשים להגן מפני של קבוצות

תהליכים של -פעמים רבות ניתן למצוא תרבות "גלוקלית" )עולמקומיתהשפעות גלובליות.

שילוב בין היבטים בינלאומיים להיבטים מקומיים -הפתחות והתכנסות במקביל(, כלומר

בתרבות.

ובליזציה מעודדת היווצרות של גופים בינלאומיים כלכליים ואחרים גל חברות בינלאומיות:

גם אל מול ממשלות ומדינות. גופים בינלאומיים כלכליים ופוליטיים מקלים -ומעצימה את כוחם

על מסחר וקבלת החלטות ברמה העולמית. מן העבר השני, גופים בינלאומיים אלו הינם בעלי כוח

ניות ממשלה, לעתים בניגוד לאינטרסים של האזרחים.רב והם יכולים להשפיע על מדי

גלובליזציה מחייבת ומעודדת יצירה של נורמות חוקיות ומשפטיות בין מדינות משפט בינלאומי:

אמנות . , הבאים לידי ביטוי בין השאר ביצירת אמנות בינלאומיותובין פרטים במדינות השונות

כלכליים והביטחוניים בין המדינות השונות כללים משפטיים אלו דרושים להסדרת היחסים הו

לגישור על מחלוקות בינלאומיות. יחד עם זאת, משפט בינלאומי יכול לפגוע יםמסייעוהם

ה של המדינה ושל השלטון בה שכן המדינה והאזרחים בה הופכים כפופים לחוקים שלא ריבונותב

נקבעו ע"י נבחרי הציבור.

ן ה"כפר הגלובלי" מתקיימים לא פעם יחסי כוחות בין מדינת הלאום ובי מדינת הלאום:

מורכבים. יש הטוענים שתהליכי גלובליזציה מחלישים את מדינת הלאום, פוגעים בלכידות

יש הרואים את , ובסולידאריות החברתית בתוך המדינה ומחלישים את הזהות הלאומית. מנגד

שימור כל הקשור בלאום במדגישה את חשיבותה של מדינת הבכך שהיא גלובליזציה השפעת ה

של המדינה כוחה ובהגברתבהגנה על האינטרסים המשותפים של האזרחים, , התרבות המקומית

העם.את כמייצגת

חוקה. הפרדת הרשויות, ן:עקרון הגבלת השלטו .47

35

עקרון הגבלת השלטון

תפקיד המנגנונים :

א. שמירת שלטון החוק ומניעת התנהגות של עריצות

ב. הגנה על חירויות האזרחים

ג. שיפור איכות השלטון

מנגנוני הביקורת

הגבלת השלטון

מוסדות פיקוח וביקורת הפרדת רשויות בחירות

)רשמיים( םפורמאליי

םמנגנונים בלתי פורמאליי

של פיקוח וביקורת

מבקר הפרלמנט

המדינה

מערכת

המשפט

דעת

הקהל

אמצעי

רתהתקשו

אומנות

הפרלמנט- מבקר את המדינה ע"י

א. הבעת אי אמון בממשלה

הוא יכול לחוקק ועל ידי כך להגביל את הממשלה שמחויבת לחוקים –ב. חקיקה

תקציב הממשלה חייב להיות מאושר ע"י הפרלמנט -ג. תקציב

הכנסת רשאית לחייב את הממשלה לתת מידע על פעולותיה –ד. דרישת מידע

מבקר המדינה – מוסד עצמאי ולא תלוי בממשלה

תפקידו לערוך ביקורת על פעילות הממשלה ורשויות השלטון ובדיקה על חוקיות פעולותיהם.

המבקר מגיש דוח שנתי לכנסת ולראש הממשלה.

מטפל בתלונות של אי צדק של האזרחים על שלטון. –נציב תלונות הציבור המבקר הוא גם

:ת בדמוקרטיהתפקידי התקשור .48

וזאת בכדי להפעיל שירותים רחבים לציבור , קימת מוסדות השלטון הם רבי עוצמה

ובזכויות ינצל את מעמדו לפגיעה בדמוקרטיהסכנה שהשלטון המתבסס על תמיכת העם

]"עריצות"[ . האזרח

לכן יש מנגנונים של פיקוח וביקורת .

36

תקשורת חופשית היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה במדינה. אמצעי התקשורת במדינה

: חופש הביטוי וזכות דמוקרטית מבוססים על הכרה בחשיבותן של שתי זכויות דמוקרטיות

נה יכולה למלא את תפקידה הציבור לדעת . ללא מימוש של שתי זכויות אלו התקשורת אי

.במדינה

הזכות לחופש הביטוי היא זכות בסיסית שעליה מבוססת תקשורת – ש הביטוי כזכות עילאיתחופ

חופשית במדינה דמוקרטית . זכות זו נחשבת לזכות עילאית מכיוון שהיא מאפשרת את גילוי

האמת בעזרת התקשורת החופשית, היא מבטיחה את התהליך הדמוקרטי במדינה , היא שומרת

מאפשרת לפרט לבטא את עצמו באופן חופשי בתקשורת . על יציבות החברה והיא

זכות של האדם לדרוש ולקבל מידע שיש בו אינטרס ציבורי. זכות הציבור – זכות הציבור לדעת

לדעת נגזרת מהזכות הבסיסית של האדם לחופש המידע .זכות הציבור לדעת חשובה גם כדי

על המתרחש סביבו , בעיקר ביחס לממש את חובותיו של האדם כאזרח כי האדם חייב לדעת

לפעולותיו של השלטון , כדי שיוכל להפעיל שיקול דעת נכון ולגבש את עמדתו .לכן חובתו של

השלטון למסור מידע לציבור על תפקודו של השלטון ועל פעולותיו וזאת מכיוון שלשלטון

בדמוקרטיה יש אחריות לאזרחים והוא מחוייב למימוש זכותם לדעת .

המונים : תקשורת

: תקשורת ההמונים מאפייניה של

ומגוון מבחינה חברתית כלכלית ופוליטית. התקשורת פונה לקהל יעד גדול , -קהל היעד

י.תקשורת המונים היא גלויה ומגיעה אל יעדה באופן פומבי ולא איש –תקשורת פומבית

המסרים בתקשורת המונים מועברים בזמן קצר ובמהירות , כאשר – זמן העברת המסר

יש הבדל בין תקשורת כתובה שהיא איטית יותר ,לבין תקשורת אלקטרונית שהיא

מהירה יותר.

תקשורת המונים עושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ומסוגלת – אופן העברת המסר

אמת . שימוש בטכנולוגיה זאת מאפשר לתקשורת לדווח בשידור חי על אירועים בזמן

לשדר מכל מקום ולכל מקום בעולם.

יש שלושה מקורות מידע עיקריים לתקשורת : הציבור – מקורות המידע של התקשורות

שמוסר אינפורמציה , אירועים שהתקשורת מסקרת)הפגנות/טקסים מיוחדים( והמערכת

ועושה זאת בשתי דרכים : השלטונית עצמה שמספקת מידע לכלי התקשורת

באמצעות דוברים רשמיים ואנשי יחסי ציבור שמספקים מידע – בדרך רשמית

לעיתונאים .

הדלפות של השלטון שנעשות באופן מכוון כדי לבדוק את תגובת – בדרך לא רשמית

הציבור )למשל בנוגע לעסקה אפשרית לשחרור החייל החטוף גלעד שליט(.

: דמוקרטית תפקידי התקשורת במדינה

תקשורת מעצבת את המציאות הפוליטית של -הבניית המציאות הפוליטית של האזרחים. 1

הבניית המציאות פירושה השפעה האזרחים מכיוון שרוב המידע מגיע לאזרחים מכלי התקשורות.

על עולם המושגים הפוליטי של האזרח ועיצובו. פירושה של הבניית המציאות היא גם עיצוב

עולם הפוליטית הכוללת שהאזרח נחשף אליה .תמונת ה

37

התקשורת מסייעת לאזרחים לגבש את השקפת –גיבוש השקפת העולם הפוליטית של האזרח . 2

היא משפיעה על האופן שבו האזרח מגבש את דעתו על השלטון העולם הפוליטית שלהם . כלומר,

ואת החלטתו האם לתמוך בשלטון או לנסות להחליפו .

שבהם משתמשת התקשורת :האמצעים

התקשורת מתארת אירועים שמתרחשים בתחומים השונים. מספקת – סיקור

אינפורמציה על תחומים אלו באמצעות ידיעות , חדשות , פרשנות ותכנים תרבותיים .

התקשורת חושפת את מחדלי השלטון ויוצרת דעת קהל עוינת או תומכת . היא – ביקורת

ות ובכך מגבירה את השפעתן ומעוררת את מחאת הציבור .מדווחת על הפגנות שמתרחש

התקשורת משמשת כבמה להשמעת רעיונות והצעות למדיניות מסוימת הן – מתן במה

מצד השלטון והן מצד האזרחים המבקשים להציע אלטרנטיבה למדיניות השלטון .

כוחה של התקשורת :

שלושה גורמים מגבירים את כוחה של התקשורת :

לבנות את עולם דמוקרטית צריכה לסייע לאזרחים תקשורת במדינה – ניית המציאותהב. 1

שלהם, להכיר ולהבין את המציאות הפוליטית ולעצב את השקפת המושגים הפוליטיים

התקשורת היא שלא תמיד הבעיה הגדולה הנובעת מהבניית המציאות על ידי הפוליטית. עולמם

אובייקטיביים לגמרי. לכן כאשר צורכים תקשורת קשורת הםניתן להיות בטוחים כי דיווחי הת

בחר יש לבחון האם היא משקפת את המציאות כפי שהיא, או שהיא משקפת את מה שהעיתונאי

לוקה לעיתים בחסר, להדגיש ע"פ עמדתו או האינטרס שלו . הבניית המציאות על ידי העיתונאים,

המעניינים אותם, וכך יתקבל עיוות של משום שהעיתונאים יכולים לבחור רק בנושאים

לא אובייקטיבית של המציאות החברתית. המציאות, והאזרח יקבל תמונה

כלי התקשורת מעלים נושאים שונים לדיון ציבורי ובכך הם –קביעת סדר היום הציבורי .2

או קובעים במדיה רבה את סדר היום הציבורי . הנושאים עולים ביוזמתם של העיתונאים עצמם

ביוזמתם של פוליטיקאים או קבוצות אינטרס שונות באוכלוסיה . כאשר נושא מסוים מגיע

לידיעת התקשורת היא מעלה אותו לסדר היום הציבורי . הפוליטיקאים מושפעים מסדר היום

הציבורי כיוון שהם נדרשים להגיב לנושא שבו דנה התקשורת . הפוליטיקאים , במידה רבה ,

ושאים מסוימים שלתקשורת יש בהם עניין . הדבר עלול לגרום לכך שנושא בוחרים לעסוק בנ

מסוים יזכה לטיפול רב מצד הפוליטיקאים מכיוון שלתקשורת יש בו עניין רב והפוליטיקאים

מצידם רוצים לזכות בחשיפה תקשורתית . לעומת זאת נושא פחות חשוב , יוזנח , כיוון

קאים בהתאם מקדישים לו פחות תשומת לב .שהתקשורת אינה מעוניינת בו והפוליטי

מנסים בתקופת בחירות הפוליטיקאים המודעים לעוצמתה של התקשורת,- תעמולת בחירות. 2

תעמולה. הם משתמשים באמצעי התקשורת במטרה לכנסת, לנצל את אמצעי התקשורת לצורכי

ככל שלמועמד ם.והבטחותיהם, כדי לשכנע את ציבור הבוחרים להצביע עבור לפרסם את מצעם

סיכויים להיבחר. לתקשורת יש תפקיד יש יותר תקציב ויותר חשיפה בתקשורת, כך יש לו יותר

המועמדים יכולים להסביר בתקשורת את עמדותיהם ומצעם, חשוב בתעמולת הבחירות, שכן

על האזרחים לבחור "בחירה נכונה". ולהשפיע

עקרון שלטון החוק .49

38

ל יד הרשות המחוקקת . מערכת החוקים מחייבת את כל האזרחים חוק הוא הוראה שנקבעה ע

באופן שווה , היא קובעת את האסור והמותר את החובות והזכויות .

ישנם חוקים שמטרתם הגבלת השלטון , יש חוקים הקשורים לאזרחים .

שה החוק מקנה ביטחון ודואג לחירות התושבים , נוצרת יציבות חברתית ונמנע בלגן שכל אדם עו

ככול העולה על רוחו .

החוק גורם לאחד את כל העם למסגרת מדינית אחת ומהווה ביטוי לאמנה החברתית

חשיבות שלטון החוק במשטר הדמוקרטי

חוק נועד ליצור סדר ולכן הוא חשוב גם במדינות דמוקרטיות וגם במדינות לא דמורטיות .

וקרטי בכל זאת יש לשלטון החוק יחוד במשטר הדמ

זה בעד השלטן בלבד[ במשטר לא דמוקרטי. החוק נועד לטובת העם ולא השלטון ] 4

החוק מגביל את השלטון בניגוד למשטרים לא דמוקרטים שהחוק מגביל -. שיוויון בפני החוק 1

את העם בלבד.

ששם רק העם למשטר שאינו דמוקרטי. לחוק כפופים גם השלטון וגם העם בניגוד 4

ששם השלטון לא למשטר שאינו דמוקרטי. את החוק קובע השלטון שבנוי מנציגי העם בניגוד 3

חייב להיות נציג העם .

המובנים הפורמלי והמהותי של שלטון החוק

כדי שחוק מסויים יתקבל כנורמה מחייבת ויאכף במדינה דמוקרטית עליו לעמוד בשני מובנים

מובן פורמאלי .4

ך להיחקק בהכרעת רוב ברשות המחוקקת א. החוק צרי

ב. הגבלת אזרחים תהיה רק אם כתוב בחוק

ג. השלטון יכול להלחם בעבייינות רק בדרכים הכתובות בחוק

ד. החוק חייב להיות מנוסח בצורה בורה

ה. החוק חייב להתפרסם , כך שכולם יוכלו לדעת

ו. חובת הציות חלה באופן שווה על כל האזרחים

החוק ייאכף על כל האזחים בצורה שווה –מקה של אי ציות לחוק ז. ב

לסיכום המובן הפורמאלי עוסק רק בצד החיצוני של החוק , ולא עוסק בתוכנו של החוק ואפילו

חוק שהוא נגד האזרחים אם הוא נחקק , אין בעיה מבחינה פורמאלית

במובן המהותי .1

לאזרחים ולשלטון . קובעת מה מותר ומה אסורמערכת כללים השלטון החוק זה

וכולם מחויבים לו גם האזרחים וגם השלטון.החוק עליון

תוכן החוק חייב להלום את עקרונות הדמוקרטיה

39

תוכן החוק חייב להתאים למדינה דמורטית .א

סור לפגוע בחוק בצורה בלתי ראויהא .ב

פגיעה בזכויות אדם חייבת להיות מוגבלת ככל שניתן .ג

לסיכום : המובן המהותי דן בתוכן החוק ודורש שגם התוכן יהיה דמוקרטי ולא רק אופן חקיקתו

עבריינות

אי ציות לחוק היא עבירה פלילית , אנו נבחין בין הסוגים השונים

פלילית תעבריינו קריטריון

רגילה

שלטונית תעבריינו אידיאולוגית תעבריינו

עבירה ממניע של הגדרה

רווח אישי

–אידיאולוגיה מצפונית

העמדת עולמו המוסרי של

, בדרך כלל האדם מעל החוק

אישי

–אידיאולוגיה פוליטית

עבירה בכדי להעביר מסר

ך , בדרלשלטון על רצון בשינוי

כלל כחלק מקבוצה

עבירה של איש ציבור

שמנצל את מעמדו לטובת

המדינה , חברה או קבוצה

ולא לטובה ספציפית

אישית

כל אדם כולל בעל פרופיל העבריין

תפקיד ציבורי

כל אדם ]במקרים נדירים

בעל תפקיד ציבורי[

רק בעל תפקיד ציבורי

רווח אישי המניע לעבירה

לעבריין

פיסה מוסרית ת-א' מצפונית

רצון לשינוי –א' פוליטית

במדיניות השלטון

רצון לשרת את המדינה ,

חברה או קבוצה

אונס,רצח,הטרדה דוגמאות

מינית,סמים

סירוב לפינוי שטחים

רצח פוליטי

נאום הסתה נגד המדינה

הצתת בית הכנסת בחו"ל

מינוי על בסיס פרוטקציה

ללא קשר לכישורים

שוחד למצביע

ת כספים באופן לא העבר

חוקי

מתבצעת ע"י אנשי שלטון מתבצעת ע"י קבוצה מתבצעת ע"י מאפייני

עבירה על החוק= עבריינות

פלילית רגילה תעבריינו אידיאולוגית תעבריינו עבריינות שלטונית

אידיאולוגית מצפונית תעבריינו אידיאולוגית פוליטית תעבריינו

41

יחידים תהעבריינו

פגיעה בתחושת הסכנות לחברה

טחון של יהב

התושבים

העבריין זוכה לתמיכה מצד

קבוצות בחברה המזדהות עם

השקפת עולמו

השלטון נותן דוגמא רעה

לאזרחים

התמודדות עם

נותהסכ

משטרה בתי

משפט

החברה מעלה לדיון ציבורי

יות ואת המעשים . הרש

בסופו של דבר מחליטים אם

להעמיד לדין

םפורמליימנגנוני פיקוח

םפורמלייולא

:פקודה בלתי חוקית בעליל -חובת אי ציות לחוק

למרות אי החוקיות של הפקודה , האדם חייב לציית לחוק ולאחר -פקודה בלתי חוקית .4

מכן הוא צריך להתלונן על חוסר החוקיות שבפקודה.

מקרים קיצוניים של חוק או צו –] באופן ברור ומובהק[ פקודה בלתי חוקית בעליל .1

הניתן לרוב במסגרת צבאית שמנוגד בתוכן באופן מוחלט לערכים של חברה מתוקנת

ר לו לציית וכל אדם סביר מבין שאסו שדגל שחור מתנוסס מעליהולמוסר האנושי.פקודה

לפקודה שכזאת. האדם חייב לא לציית ואם יציית יאושם ויועמד לדין.

דוגמאות לפקודה בלתי חוקית בעליל:

מבצע קדש הוטל על הכפריים הערביים –בפתיחת מלחמת סיני 4956-ב - הטבח בכפר קאסם

לא ידעו על עוצר. הפקודה היתה לירות במי שימצא מחוץ לביתו בשעות העוצר. תושבי כפר קאסם

איש מתוכם נשים וילדים 37הטלת העוצר וחיילי משמר הגבול הרגו

. עקרון הדמוקרטיה המתגוננת21-21

תפיסת הדמוקרטיה המתגוננת

מצד אחד זכותה של דמוקרטיה להגן על עצמה מאיום של כוחות לא דמוקרטים מצד שני מניעה

ל השלטון ופגיעה בזכויות שגם הוא מסכן את של כוחות אלו היא ע"י שימוש יתר בכוחו ש

הדמוקרטיה.

תפיסת הדמוקרטיה הליברלית

התפיסה רואה בקיום ושמירה על זכויות ערך עליון ולכן היא מאפשרת לקבוצות אנטי

את קבוצות המסכנותמפני זכותה של דמוקרטיה להגן על עצמה

קיומה .

של גם במחיר של פגיעה והוצאה מחוץ לחוקההגנה תעשה

הקבוצות המסכנות אותה .

40

דמוקרטיות להתקיים בארצה כל עוד אינם עוברים על החוק .

ופגיעות שונות בזכויות אדם.הסכנה בגישה זו היא שעצם קיום קבוצות אלו גורם להסתה

כיצד מיישמים את הדמוקרטיה המתגוננת ?

מפלגות קיצוניות מסוות עצמם ובכך – פסילת מפלגות אנטי דמוקרטיות והוצאתם מחוץ לחוקא.

מצליחות לעלות לשלטון במדינות דמוקרטיות כמו היטלר או מוסליני" באיטליה .

וגש בחופש הביטוי בפלורליזם וכו'...פסילתם מצילה את הדמוקרטיה מצד שני זה פ

המדינה יכולה להוציא צו בית משפט האוסר על כלי התקשורת – הפעלת צנזורה ביטחוניתב.

לפרסם מידע שיפגע בביטחון המדינה . מצד אחד זה מגן על המדינה מצד שני זה פוגע בחופש

הביטוי, חופש המידע וזכות הציבור לדעת.

מצבי חירום לאסור או לעצור אדם ללא כתב אישום או משפט רק כשיש הוראה ב– מעצר מנהליג.

חשד לביטחון המדינה.

הסמכות להוציא צו כזה הוא ע"י הרמטכ"ל או שר הביטחון.

מצד אחד המעצרים מחזקים את בטחון המדינה מצד שני זה מנוגד לשלטון החוק ולזכות להליך

הוגן.

המשטר במדינת ישראל

ים:. יסודות חוקתי22

מערכת המשפט .עקרונות היסוד של מדינת ישראל היא מסמך המפרט את הכרזת העצמאות

מבססת את שיפוטיה בין היתר על הכרזת העצמאות ואילו הרשויות האחרות רואות בישראל

העצמאות כמסמך שמנחה את פעולתן. המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות התחזק בהכרזת

: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש 4991עם שני חוקי יסוד שנחקקו בשנת

יכובדו זכויות האדם והאזרח העיסוק. חוקים אלו נסמכים על הכרזת העצמאות ומצהירים כי

.מגילת העצמאות בישראל ברוח

לחוקק תהרשות המחוקק קיים ויכוח סביב המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות: האם רשאית

לפעול באופן שנוגד את הרשות המבצעת חוקים שסותרים את ההכרזה? האם יכולה

של מדינה ישראל? האם חוקההעם מגילת העצמאות למעשה מתפקדת בתור ה העצמאות? הכרזת

?יש לבית המשפט סמכות לפסול חוק שסותר את הכרזת העצמאות

חשוב לזכור כי למגילת העצמאות אין מעמד משפטי של חוקה ולא של חוק ועיקר החשיבות שלה

היא ערכית כמעין "מגדלור" שלאורו הולכת המדינה. חוקי היסוד שהוזכרו לעיל מבצרים את

.העצמאות ומגבילים את היכולת של ענפי השלטון השונים לפעול בניגוד אליה מעמדה של מגילת

חוקי יסוד

:חוק יסוד הוא חוק השונה מחוק רגיל במעמד, בתוכן ובצורה

חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה. מעמד העל שלהם :במעמד

:מובטח באמצעות שני מנגנונים

42

סעיף לחוק המבטיח שיהיה אפשר לשנות את החוק רק ברוב הוספת :שריון סעיפי החוק .4

( של 75%מוחלט של חברי הכנסת )יותר מחצי( או ברוב מיוחס )רוב גדול יותר, למשל

חברי הכנסת, ולא ברוב רגיל בכנסת, כמו שנהוג בחוק רגיל. מטרת השריון לחזק את

. כל חוקי היסוד מעמד חוק היסוד ולמנוע מרוב מזדמן בכנסת להכניס בו שינויים

אמורים להיות משוריינים, אך יש חוקי יסוד שאינם משוריינים, וחוקי יסוד בהם

.משוריינים סעיפים מסוימים בלבד

מונעת את האפשרות לחוקק חוקים הסותרים את הערכים והעקרונות :פסקת הגבלה .1

ערכים הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד. היא מקנה לחוק מעמד על, ומטרתה להגן על ה

.בחוק מפני פגיעה של הרשות המחוקקת

חוקי היסוד אמורים לבטא את ערכיה של המדינה על פי שני ערכי היסוד: מדינה :בתוכן

יהודית ומדינה דמוקרטית. חוקי היסוד אמורים לקבוע את מבנה השלטון, להגדיר את

זרח. הם אינם סמכויות רשויות השלטון והיחסים ביניהן ולהבטיח את זכויות האדם והא

.מכילים פירוט של מותר ואסור, או עשה ואל תעשה, רק הנחיות בסיסיות וראשוניות

בכותרת של חוק יסוד מופיעות המילים: חוק יסוד. החוק מנוסח במילים כלליות, :בצורה

והפירוט שלו ייכתב בחוקים רגילים. שנת החקיקה לא תיכתב, כדי להדגיש שאין

החוק. )בחוקים רגילים מצוינת שנת החקיקה, וחוק חדש מבטל משמעות לזמן בו נחקק

חוק ישן באותו נושא. חוק היסוד הוא על זמני וחוקים חדשים ממנו אינם מבטלים אותו,

(.ולכן לא מצוינת השנה בה נכתב החוק

:ארבעה חוקי יסוד לדוגמה

91%ם, שהן כקובע שקרקעות ישראל, אדמות הלאו – (1811חוק יסוד: מקרקעי ישראל )

.מקרקעות המדינה, לא ניתנות למכירה. אין סעיפים משוריינים

קובע שירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבם של – (1891חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל )

.הנשיא, הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. אין סעיפים משוריינים

תו של כל אזרח או תושב במדינה לעסוק בכל קובע את זכו – (1882חוק יסוד: חופש העיסוק )

עיסוק, מקצוע או משלח יד. כל החוק משוריין. יש פסקת הגבלה ופסקת התגברות שמאפשרת

.חברי כנסת 64לעקוף את פסקת ההגבלה ברוב של

נועד להגן על כבוד האדם וחירותו. מגן על חלק מזכויות – (1882וק יסוד: כבוד האדם וחירותו )ח

כות לחיים, לקניין, להגנת הגוף, לחירות אישית, לחופש תנועה, לפרטיות ולצנעת האדם: הז

הפרט. אין בחוק זה סעיף שריון, אך יש בו פסקת הגבלה המגבילה את כוחו של המחוקק ומקשה

.עליו לחוקק חוק הסותר את הערכים הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד זה

43

:סוד כבוד האדם וחירותוייחודם של חוק יסוד חופש העיסוק וחוק י

.אלו חוקים שמבססים בפעם הראשונה זכויות דמוקרטיות בחוק בישראל :תוכן .4

אלו שני חוקי היסוד היחידים שיש בהם פסקת הגבלה. כך הזכויות המופיעות בחוקים :מעמד

אלה מוגנות מפני פגיעה של הרשות המחוקקת. כשהכנסת חורגת מהתנאים הקבועים בפסקות

.השונות ומחוקקת חוק הפוגע בזכויות אלה, בית המשפט יכול לפסול את החוקההגבלה

[1821יסוד חוקתי ] -חוק השבות

של המדינה כמדינת לאום יהודית , המדובר בחוק רגיל בעל תוכן מהותי שכן הוא מבטא את אופיי

הוא מאפשר לכל יהודי בעולם לעלות לארץ ישראל ולקבל אזרחות

השבות מחלוקות סביב חוק

. לפי הזרם האורתודוקסי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או התגייר על פי ההלכה 4

לעומת הזרם החילוני או הרפורמי שטוענים יהודי הוא מי שמגדיר עצמו יהודי מבחינה תרבותית

או שאחד מהוריו ] לאו דווקא אימו [ יהודי.

שמשמר את אופייה היהודי של המדינה חוק לגיטימי –. האם החוק מפלה או מבחין התומכים 1

חוק היוצר אפליה פסולה לאוכלוסייה הלא יהודית במדינה. -המתנגדים

1821התיקון לחוק השבות

פסקי דין הובא תיקון לחוק השבות 1בעקבות

פנה יהודי מומר, רופאייזן )שכונה "האח דניאל"(. לבית המשפט הגבוה 4961 -ב - פרשת רופאייזן

ורה לשר הפנים לרשום אותו כיהודי על פי חוק השבות וחוק מרשם האוכלוסין. לצדק שי

שבא לישראל מפולין, היה נזיר מסדר הכרמליטים, ושר הפנים סרב לרשמו כיהודי, ,)רופאייזן

ואינו בן דת אחרת, יירשם כיהודי. רופאייזן טען כי הוא יהודי בטענה שרק אדם המצהיר כי הוא

לטענתו המושג "לאום" אינו זהה עם המושג , מאחר ונולד להורים יהודיים.יהודי על פי ההלכה

"דת". ולכן, הוא יהודי לפי לאומיותו ולא לפי דתו. בג"ץ דחה את העתירה, בטענה כי אמנם לפי

ההלכה רופאייזן הוא יהודי )"ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא"(, אולם חוק השבות הוא

ק הלכה. רופאייזן, בכך שהמיר את דתו, הרי שבתודעתו פסק מלהיות חילוני ואינו נשען על פס

יש לפרש את "חוק השבות" במשמעתו החילונית הרגילה : יהודי שהתנצר אינו נקרא יהודי.

"יהודי". לכן, פסק בית המשפט, "האח דניאל" איננו בין הלאום היהודי )ואף לא בן הלאום

.ם בתעודת הזהותיירש הפולני( אלא הוא בן בלי לאום וכך

פנה רב סרן בנימין שליט, קצין בחיל הים, לבית המשפט לרשום את ילדיו 4969 -ב -פרשת שליט

, מאחר ואין הם השייכים ללאום היהודי כאתאיסטים )חסרי דת(שנולדו לו מאשתו הנוצריה,

ת, כפי שהוא חונך )פקיד משתייכים לשום דת וכי ילדיו מקבלים חינוך ישראלי בארץ ברוח היהדו

כ"חסרי דת", אלא כתב "אבא יהודי ואם נכריה"(. בית המשפט הרישום סרב לרשום את ילדיו

הוציא צו על תנאי נגד שר הפנים מדוע לא ירשום את ילדיו של שליט כ"חסרי דת". בג"ץ ישב

44

ת העתירה שופטים( ולבסוף לאחר התלבטויות קשות, החליט לקבל א 9בעתירה זו בהרכב מלא )

והורה לרשום את הילדים כיהודים . 5: 3ברוב של

מוסמך להכריע ובשאלת לאומיותם של ילדי העותרים וממילא שפקיד הרישום אינו היא טענהה

אין שר הפנים מוסמך להנחותו כיצד להכריע. בג"ץ התבסס על ההנחה כי קביעת השתייכותו של

שתו הסובייקטיבית והגדרתו העצמית יותר מאשר אדם לדת פלונית וללאום פלוני נובעת מהרג

.מתוך גורמים אובייקטיביים

הוכנס תיקון ל"חוק השבות" אשר בא לתקן את בעיית "מי הוא יהודי". בתיקון נאמר: 1821- -ב

."ואינו בן דת אחרת"יהודי מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר

ת דורשת להוסיף : "גיור כהלכה". לגבי אופי הגיור נתעוררה מחלוקת קשה. המפלגות הדתיו

שממשלת ישראל בקשה למנוע הוספה זו דהיינו גיור המקובל על הרבנים האורתודוכסים, בעוד

מחשש של קרע עם הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות בארה"ב הדורשות לבצע גיור על פי

כ"יהודי" מי שלא הגביל אפשרות של רישום 4971 -אמות המידה שלהן. התיקון לחוק השבות מ

עבר כל טקס גיור, אולם שאלת הגיור נשארה פתוחה לפי הזרמים השוני.

"עלייה " ? -מה ההבדל בין "הגירה " ל

מעבר אוכלוסייה ממקום למקום –מושג נטראלי –הגירה

"ירידה מהארץ" [-מושג הקשור למורשת היהודית ורואה בכך תהליך חיובי. ] בניגוד ל –לייה ע

אזרחות חוק ה

חקיקת שני חוקים , חוק השבות וחוק האזרחות הינם פשרה בין הרצון לחוקק חוק שיבטיח רוב

יהודי בארץ לבין חוק שיצור שוויון גם לאוכלוסיות שאינם יהודיות שכן בחוק האזרחות יש

תנאים לקבלת אזרחות לאו דווקא בגלל היותך יהודי.

אפליה גזענית ושם נכתב כי זכותה של מדינה נגד תמדינת ישראל חתמה על אמנה בינלאומי

לקבוע לגבי מדיניות ההגירה שלה בתנאי שהיא לא מפלה כנגד לאום מסוים

מבטאת את יחסי הגומלין בין האדם למדינה. היא תוצאה של האמנה החברתית אזרחות

המאפשרת לפרטים לחיות עפ"י כללים מוסכמים במדינה שהשלטון דואג להם.

שכל הפרטים בחברה יוכלו לחיות בחופש ושלווה ולהתפתח –ת וזכויות האזרח מטרת חובו

מבחינה כלכלית וחברתית.

תפקידי האזרח

תפקידי השלטון

להגן על אזרחי המדינה ולדאוג שזכויותיהם לציית לחוק

לא יפגעו.

לתרום לחברה מתוך מחויבות אישית והכרה

ע"י פעולות התנדבותיות כדי ליצור חברה

אזרחית ערכית.

לספק לאזרחים את צורכיהם הבסיסיים

ולפתח את המדינה לטובת כל אזרחיה.

לתרום בהשתתפות ומעורבות פוליטית בהתאם

לכללי המשחק הדמוקרטים.

להקים מוסדות וגופים שידאגו לאזרח )צה"ל

, משטרה, ביטוח לאומי, בתי חולים ...(

45

תהשיטות המקובלות בעולם לרכישת אזרחו

:ישראל קבלת אזרחות במדינת

:דרכים לקבלת אזרחות במדינת ישראל 6ישנן

ע"י חוק השבות )מדובר רק ביהודים או בני משפחה של יהודים העולים לארץ(. .4

.מי שהיה נתין בארץ ישראל המנדטורית לפני הקמת המדינה .1

.ניתנת לילד ישראלי ברגע הלידהמי שנולד לאב ישראלי, כלומר האזרחות .4

לא יהודיים שנולדו בארץ לאחר קום המדינה ולא היו בעלי -מכוח לידה וישיבה בארץ .3

שנים 5בתנאי שהיו תושבי ישראל 14-ל 48אזרחות אחרת רשאים להגיד בקשה בין גיל

לפני הגשת הבקשה.

:מכוח התאזרחות .5

.נמצא בישראל -

.ם שלפני הגשת הבקשהשני 5שנים מתוך 4היה בישראל -

לפי שיקול דעתו של שר הפנים. -כאי לשבת ישיבת קבע בישראלז -

(.משתקע בישראל )קונה רכוש, מקים משפחה -

.צריך לדעת את השפה העברית -

.ויתור על אזרחות קודמת או הצהרה שלא יהיה אזרח חוץ -

לתת לו .שר הפנים יכול להעניק אזרחות לאדם שהמדינה מעוניינת -כוח הענקה .6

מדינה לא יכולה לבטל אזרחות אלא במקרים הבאים: -האזרחות טולבי

אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין והסתנן לאחת ממדינות שמפורטות בחוק .4

תישלל – המוגדרות כמדינות אויב או רכש את אזרחותה. אם נולד לו ילד מחוץ לישראל

.הזכות לאזרחות ישראלית גם מילדו

.למדינה כול לבטל אזרחות של אדם שעשה מעשה שיש בו הפרת אמוניםשר הפנים י .1

פרטים שר הפנים רשאי לבטל אזרחות של אדם אם הוכח שהאזרחות נרכשה על יסוד .4

.כוזבים

האזרחות עוברת בירושה מהורים לבנים – דין הדם

, בלי קשר למקום הלידה. בנים שהוריהם בעלי

..המדינה יקבלו אוטומטית אזרחות אזרחות

מועדפת ע"י מדינות לאום.

אזרחות הנרכשת – דין הקרקע

ע"י לידה במדינה ללא קשר

מועדפת ע"י לאזרחות ההורים.

מדינות מהגרים.

רוב מדינות

העולם משלבות

בין שתי השיטות.

ישנה –בישראל

העדפה של דין

הדם והכרה

מצומצמת בדין

. הקרקע

46

בכל מקרה, .אזרח ישראלי יכול להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו –ויתור מרצון .3

.ויתור על אזרחות כרוך בהסכמת שר הפנים

:הרשות המחוקקת .22 רשויות : 4בישראל יש

כנסת -הרשות המחוקקת, .4

בתי המשפט -הרשות השופטת .1

הממשלה -הרשות המבצעת .4

הרשות המחוקקת : הכנסת

הכנסת היא בית נבחרים של מדינת ישראל . .4

חברי כנסת שנבחרו ע"י העם. 411היא נמצאת בירושלים ובה .1

נסת יכולה להחליט גם על פיזורה בטרם עת .שנים. אם כי הכ 3תקופת כהונתה היא .4

הכנסת בנויה מסיעות]מפלגות[ אלו התומכים בממשלה נקראים קואליציה ואלו שנגד .3

נקראים אופוזיציה .

יו"ר הכנסת נבחר ע"י הכנסת ותפקידו לנהל את ישיבות הכנסת, לייצגה, ולקיים תקנון .5

וסדר היום.

במספר[ 14השונות ] תדוהדיונים בכנסת נעשים או במליאה או בווע .6

ייצוג הסיעות בוועדות הוא על פי כוחם בכנסת. .7

מושגי יסוד

חברים . הכנסת משמשת כרשות המכוננת 411הכנסת היא הרשות המחוקקת ובה -

ומתוקף כך תפקידה הוא לכונן חוקה מעבר לחקיקת חוקים כרשות מחוקקת :

יעה מייצגת מפלגה שנבחרה חברי הכנסת משתייכים לסיעות שונות , כל ס – סיעה .4

בבחירות . מס' חברי הסיעה בכנסת הם בהתאם למס' הקולות שבחרו במפלגה ביחס

לכלל הבוחרים

צירוף של מס' סיעות התומכות בממשלה – קואליציה .1

שאר הסיעות שאינם תומכים בממשלה – אופוזיציה .4

רוב חברי בגלל שהקואליציה התומכת בממשלה נתמכת ע"י – יחסי כנסת ממשלה .3

הכנסת, לכן הכנסת מאשרת בד"כ את החוקים שהממשלה מעוניינת לחוקק

מושבים 411אולם ישיבות המונה – מליאת הכנסת .5

היות ולא ניתן לקיים את כל הדיונים בכל הנושאים ועל כל סעיף וסעיף – ועדות הכנסת .6

חברי כנסת משתתפים תשל החוק במליאה, יש ועדות הפועלות מחוץ למליאה. בוועדו

באופן יחסי לגודל סיעותיהם. לכל ועדה תחום מוגדר.

47

תפקידיה של הועדה:

ובדיקה של חקיקה המשנה שמתבצעת ע"י השר הממונה על תחום שבו –א. דיון בהצעת החוק

נמצא החוק

.פעולות המשרדים השונים של הממשלהב. בטיפול בנושאים שהובאו בפני הכנסת ובכך לבקר את

הכנסתתפקידי

סמכות חקיקה –רשות מחוקקת .1

רשות מכוננת הכנת החוקה .2

רשות מפקחת על הממשלה .2

בחירת מבקר המדינה .2

בחירת נשיא המדינה .2

האזרחים גייצו .1

הכנסת כרשות מחוקקת

ניתן לחלק את תהליך החקיקה לשני סוגים :

מתבצעת ע"י הכנסת – . חקיקה ראשית4

ה מוסמך לקבוע תקנות ללא אישור הכנסת , אם כי עליו השר הממונ – חקיקת משנה ] תקנות [. 1

להקפיד שהתקנות יהיו בהתאם לחקיקה ראשית ולא יסתרו אותה

להקל על עבודת הכנסת ולהסתייע במומחיות הקיימת במשרדי הממשלה מטרת התקנות :

השונים

תהליך החקיקה

ים הבאים :כדי שהכנסת תחוקק חוק יש צורך בהצעת חוק שתוגש ע"י אחד הגורמ

יכולה להיות מוגשת על ידי כל חבר כנסת פרטי בשם עצמו . הצעת חוק פרטית : 4

מוגשת ע"י הממשלה – . הצעת חוק ממשלתית1

הצעת חוק פרטית

חבר הכנסת מגיש את ההצעה ליושב ראש הכנסת .4

ה ההצעה נידונה בכנסת בדיון טרומי ] מקדמי [ . כל ח"כ או נציג סיע – קריאה טרומית .1

יכול לדבר בתורו . בסוף הדיון מתקיימת הצבעה . אם היא מתקבלת היא עוברת לניסוח

ראשוני אצל ועדת הכנסת המתאימה .

ומחזירה את החוק לדיון המליאה כללית מנסחת בצורה –ועדת הכנסת .4

מי שהציע את החוק מציג את החוק בפני המליאה , מתקיים דיון –קריאה ראשונה .3

. אם היא מאושרת היא חוזרת לועדת הכנסת ולאחריו הצבעה

48

פרטיו ועדת הכנסת מתייעצת עם מומחים ומנסחת את החוק ל –ועדת הכנסת .5

ניסוח כל הסעיפים , ומחזירה את החוק לקריאה שניה . -

המליאה מצביעה על כל סעיף וסעיף בנפרד . אם כל הסעיפים אושרו –קריאה שניה .6

ם חלק מהסעיפים לא אושרו , הם יעברו תיקון והצבעה החוק יעבור לקריאה שלישית וא

נוספת עד שיעברו

הועדה תדון רק בסעיפים שלא אושרו ותחזיר אותם לקריאה שניה –ועדת הכנסת .7

הצבעה על כל החוק כמקשה אחת –קריאה שלישית .8

לאחר אישור החוק , הוא יעבור לחתימת ראש הממשלה , הנשיא והשר –חתימות .9

הרלוונטי

החוק מפורסם בחוברת מיוחדת על ידי המדינה –פרסום ברשומות הכנסת .41

הצעת חוק ממשלתית

הצעה ממשלתית דומה להצעה פרטית מלבד דבר אחד שהצעת חוק ממשלתית אינה .4

עוברת קריאה טרומית , אלא מגיעה ישר לקריאה ראשונה . הסיבה לכך היות ויש

ע בניסוח ראשוני לממשלה יועצים ומומחים ואינה צריכה סיו

i. . למרות התהליך המסורבל תהליך החקיקה הוא ארוך , איטי ומסורבל

:דיון מסודר + התייעצות עם מומחים , יש יתרונות והם

ii. הציבור יכול להשפיע על החוק שכן הוא שומע בתקשורת -דעת הקהל

על השלבים והוא יכול להשפיע ע"י הפגנות וכו' ...

חסינות חברי הכנסת

הכנסת מקבלים הגנה מפני מעצר והעמדה לדין , הגנה זו נקראת חסינות . חברי

ישנם גורמים מהשלטון או מהחברה שרוצים למנוע מחברי הכנסת לעשות את תפקידם ולכן הם

מקבלים חסינות זאת.

סוגי חסינות 1ישנם

ן להסירה.מוענקת באופן אוטומטי לחבר כנסת ואינה מוגבלת בזמן ולא נית -חסינות עניינית

ההגנה היא מאחריות פלילית או אזרחית על פעולה שעשה במסגרת תפקידו או למען תפקידו ואי

אפשר להעמידו על מעשה זה גם לאחר שסיים את תפקידו כחבר כנסת.

אינה מוענקת באופן אוטומטי לחברי הכנסת . -חסינות דיונית

שאינם קשורות לתפקידו חבר הכנסת יכול לפנות לכנסת ולבקש חסינות על עבירות

החסינות הדיונית לא נועדה להגן על חבר הכנסת אלא בכדי לתת לו לעשות את תפקידו.

פגיעה בשוויון בפני החוק –הענקת חסינות

יש הטוענים כי חסינות דיונית היא פוגעת במידה רבה בשוויון ואין הצדקה לחסינות זאת

הכנסת יכולים לקבל גם את החסינות הדיונית. אחרים טוענים כי מדובר בהבחנה ולכן חברי

49

טענה נוספת היא כי אין ראוי שהכנסת היא זאת שתחליט האם להעניק חסינות דיונית היא לא

גוף משפטי והיא נוגעת בדבר.

)על איזונים בין הכנסת לממשלה ראה בפרק הבא(

הרשות המבצעת : הממשלה. 22

ישראל מבססת את מעמד הממשלה על שלושה של מדינת תהשיטה הדמוקרטית פרלמנטארי

עקרונות:

א. הממשלה היא הרשות המבצעת של הכנסת .

ב. הממשלה תלויה באמון הכנסת .

ג. לממשלה אחראיות משותפת כלפי הכנסת .

הממשלה היא הרשות המבצעת . מבחינות מסוימות המונח "מבצעת" מוטעה כיוון שהיא רשות

ליטה החלטות ולא רק גוף שמיישם החלטות ]חוקים[ שנקבעו עצמאית הקובעת מדיניות ומח

בכנסת .לדוגמא בסמכותה של ממשלה להחליט לצאת למלחמה או לחתום על הסכם שלום .

האמון שהכנסת נותנת לה . חהממשלה מכהנת מכו

הממשלה מורכבת מראש ממשלה ושרים והדרג המנהלי ]פקידותי [ . שר ממונה על משרד

המנהלי הבנוי מפקידים בכירים ומומחים הם המוציאים לפועל את החלטות ממשלתי .והדרג

הממשלה . לעיתים בגלל מומחיותם יש להם השפעה על מדיניות המשרד . בממשלה יש שרים בלי

תיק שהם חברי ממשלה ,אך הם לא ממונה על משרד מסוים . אחד השרים יכול להיות ממלא

לתפקיד סגן ראש הממשלה . ראש הממשלה חייב מקום ראש הממשלה ואפשר גם למנות שר

להיות חבר כנסת , אך השרים לא חייבים להיות חברי כנסת .

היא התחברות של מפלגות בעלות דעות שונות לשם השגת מטרה משותפת על בסיס - קואליציה

הסכם בניהן לזמן מוגדר

תממשלה קואליציוני

שכמה נדטים ולכן בכדי להקים ממשלה צריך מ 64מאז קום המדינה לא קרה שמפלגה תקבל

לאחר משא ומתן בניהם וחתימה על הסכם קואליציוני יכולה לקום מפלגות יתאגדו וילכו יחדיו.

ממשלה.

שזוכות למספר רב של ממשלות רחבותלעומת 61-שהרוב בכנסת קצת יותר מ ממשלות צרותיש

חברי כנסת התומכים בה .

יות הן שהיא מאפשרת ביטוי של מגוון דעות פלורליזם ועקרון היתרונות של ממשלה קואליצ

שלטון העם. מאידך זה גורם לכך שמפלגות קטנות שכוחם בכנסת לא גדול מקבלות כוח גדול שכן

כמו כן השיטה הקואליציונית גורמת גם לחוסר יציבות ומשברים . הממשלה צריכה את תמיכתם

רבים בממשלה.

יחסי ממשלה כנסת

בין הממשלה לכנסת הם יחסי איזון ובלימה .היחסים

הממשלה קובעת מדיניות והכנסת היא מחוקקת חוקים.

51

הממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת . ברגע שאין רוב בכנסת לממשלה הממשלה נופלת.

הכנסת מפקחת על הממשלה וברגע שהממשלה לא פועלת כראוי הכנסת יכולה להפיל אותה.

נסת ובכך קובעת מסגרת לפעולות הממשלה.הכנסת מאשרת את תקציב הכ

במקרה שאין חוק לגבי אחריות על גוף מסוים במדינה לממשלה סמכות שיורית והיא האחראית.

תהליך הקמת הממשלה

לאחר הבחירות הנשיא מתייעץ עם נציגי המפלגות הנבחרות ומטיל את תפקיד הרכבת הממשלה

ימים 18יום והמועמד יכול לבקש 18וא מאפשר לו ה על מי שיש לו את הסיכויים הרבים להקימה.

64המועמד נפגש עם הסיעות השונות בכדי להרכיב קואליציה ואם הצליח להרכיב לפחות נוספים.

.חברי כנסת הוא מבקש את אמון הכנסת

קואליציה

קואליציה היא התחברות של מפלגות בעלות דעות שונות לשם השגת מטרה משותפת על בסיס

כם בניהן לזמן מוגדר הס

61-הממשלה זקוקה לרוב בכנסת בכדי לפעול . מאז הקמת המדינה לא זכתה אף מפלגה ביותר מ

מנדטים ולכן תמיד היו צריכים לצרף כמה מפלגות בכדי להקים ממשלה .

הפרת הסכם קואליציוני עלול לגרום לפרישת מפלגות מהקואליציה ובכך לערער את יציבות של

בדה זו נותנת למפלגות כוח רב ויכולת ללחוץ על הממשלה לקבל את עמדותיהם בכדי הממשלה עו

למנוע את פירוק הממשלה .

זכות הציבור לדעת מחייבת שההסכם יהיה גלוי לציבור ולחברי הכנסת .

מהם הטענות בעד/נגד השיטה הקואליציונית ] שיטה בה כמה סיעות יחד מהוות רוב בכנסת

ומרכיבות ממשלה [

קואליציה היא דרך לגישור בין שסעים בעם . יש ביטוי פלורליסטי למגוון דעות , יש הכרח כי -בעד

לאף סיעה אין רוב

מזמינה סחטנות ע"י מפלגות קטנות , מזמינה אי יציבות בשל איומי פרישה מהממשלה – נגד

מעמד ראש הממשלה וסמכויותיו

א. ראש הממשלה מרכיב את הממשלה

הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה ב. ראש

ג. משרד ראש הממשלה מופקד על מוסדות חשובים כמו השב"כ ]שירות בטחון כללי[ , המוסד ,

הוועדה לאנרגיה אטומית ...

ד. ראש הממשלה מייצג את המדינה במגעים עם מדינות אחרות

ה. ראש הממשלה רשאי לפטר שר

ו. ראש הממשלה רשאי לפזר את הכנסת

התפטרות ראש הממשלה גוררת התפטרות כל הממשלה ז.

ח. בד"כ ראש הממשלה מנהיג מדיניות חוץ ובטחון לעמדותיו משקל רב מאוד

50

מעמד השרים וסמכויותיהם

מעמד

א. שר חייב להיות אזרח ותושב ישראל

ב. מי שהורשע בעברה שיש בה קלון ונידון למאסר לא יכול היות שר

מסיעתו בכנסת ולא התפטר מהכנסת לא יהיה שר באותה כנסת ג. חבר כנסת שפרש

ד. ראש הממשלה רשאי לפטר שר

ה. שר רשאי להתפטר על יד מסירת מכתב התפטרות לראש הממשלה

סמכויות

א. שר מייצג בממשלה את משרדו

ב. שר חייב לבצע את החלטות הממשלה בתחומי משרדו

ע תפקידיו ג. שר אחראי לפני ראש הממשלה לביצו

ד. שר אחראי לפני הכנסת על תחומי משרדו

רשאית לשנות את התפקידים בין שריהה. הממשלה

ו. הממשלה רשאית למסור כל סמכות שבידה

לשר יש סמכות להתקין תקנות ז.

מהם סמכויותיה של הממשלה

חוץ,ביטחון,חינוך,מדיניות חברתית כלכלית א. קביעת מדיניות

לה מפקחים על הדרג הביצועי המנהלי של המשרדים ב. משרדי ממש

ג. יוזמות חקיקה

כל שר רשאי בתוקף החוק , לתקן תקנות על מנת לבצע את מדיניות המשרד – חקיקת משנהד.

ממשלה או שר יכולים בשעת חירום לתקן תקנות שסותרות לזמן -(4938ה. תקנות לשעת חירום )

ת המדינה ]מיסוי , הפקעות[. חודשים[ חוקים לשם הצל 4מוגבל ]

מצד אחד זה עזרה לממשלה להתמודד בצבי חירום מצד שני יש סכנה שהשלטון ינצל זאת לרעה

ויפגע בדמוקרטיה ובזכויות אדם.

–מקורן במנדט הבריטי ובקום במדינה תקנות אלו לא התבטלו –[ 1822תקנות הגנה ]ו.

ים לסגור אזורים ולהטיל צנזורה על עיתונים שר הביטחון יכול להגביל את התנועה שדל אזרח

וכו'] הפעלת ביה"ד צבאי , צנזורה מעצרים מנהליים , ממשל צבאי וכו'.. [

האחריות היא כלפי בנוגע למשרדו , תשר נושא באחריות מיניסטריאלי - תאחריות מיניסטריאלי

אחראי על כל . השר , הוא חייב למסור לכנסת דיווח על הנעשה במשרדו הכנסת וראש הממשלה

הנעשה במשרדו גם אם הדבר נעשה ללא ידיעתו.

, היא אחראית על כל הממשלה אחראית למעשיה והחלטותיה -] משותפת[ אחריות ממשלתית

החלטה . ולכן אם הממשלה החליטה וכל שר אחראי על החלטות המשותפות לממשלהשר

ות למתוח ביקורת או להתנגד , ההחלטה מחייבת את כל השרים ואין לאף שר רש משותפת

להחלטה לאחר שהתקבלה.

52

הרשות השופטת: .22

מערכת בתי המשפט –הרשות השופטת

בעוד שהכנסת והממשלה הן רשויות פוליטיות, הרי שלרשות השופטת חייבת להיות נייטרלית

מבחינה פוליטית. תחומי החקיקה והשפיטה משקפים נורמות היסטוריות וחברתיות. מערכת

שפיטה חייבת לבחון ולשקול לגופו של עניין ולא עפ"י נטיות פוליטיות.ה

עפ"י החוקים – פסיקת בתי המשפט

עפ"י פרשנות השופטים לחוקים עצמם, על בסיס עקרונות וערכי מדינת י'

כמדינה יהודית דמוקרטית.

ות המשפט בישראלמקור

מערכת המשפט בישראל מתבססת על מקורות תרבותיים והיסטוריים:

( מהתקופה שלפני קום המדינה 81-חוקים עות'מאניים וחוקים מנדטוריים )עד שנות ה

עם קום המדינה אימצה הממשלה את החוקים שהיו לפני הקמתה. . –

בריטית חדש מבטל חוק ישן ביטלו חקיקה קודמת עות'מאנית / –חוקי כנסת ישראל

באותו נושא.

בהעדר חקיקה בנושא מסוים , פסיקת מערכת המשפט מהווה –פסיקות תקדימיות

תקדים לפיו נוקטים במקרים דומים. תקדימי בית המשפט העליון מחייבים את כלל

ערכאות השיפוט בישראל.

/ביטל את הפנייה למשפט האנגלי( 81חוק יסודות המשפט(

המקור לפסיקה של ביהמ"ש יתבסס על: עקרונות החירות צדק יושר –כאשר יש לקונה

ביטול כל שרידי החוק העותומני ששרדו עד אז במשפט -4983מורשת ישראל. ושלום של

הישראלי.

העקרונות הדמוקרטים בעבודת הרשות השופטת

הזכות להליך הוגן:

זוהי זכות טבעית של אדם שהוא זכאי עד שהוכח אחרת. תפקיד הזכות למנוע פגיעת .4

השלטון בזכויות האדם. מטרתה להגן על האדם מרגע שהועלה חשד נגדו ובמהלך

העמדתו לדין.

עצמית או מהמדינה. -כל אדם זכאי להגנה משפטית .1

חוזר אם יש ראיות זכות לערעור להרשעה בפני ערכאה גבוהה יותר. או זכות למשפט .4

ועובדות חדשות. גם לתביעה זכות לערעור.

השפיטה תתבצע ע"פ החוק. .3

כולם שווים בפני החוק. .5

קטינים וביטחון דלתיים סגורות:צדק יעשה ויראה. – בדלתיים פתוחותהדיונים .6

המדינה.

הצהרת אמונים של השופטים ופעולה עצמאית במקרה של פסילה אישית בענייני המשפט .7

נאשמים.או ב

53

הכרעה ע"פ הרוב במקרה של יותר משופט אחד. דעת המיעוט נכתבת בפסק הדין. .8

עקרונות דמוקרטים כלולים בעבודת הרשות השופטת?

.שוויון בפני החוק

.הכרעת הרוב

אי תלותה של הרשות השופטת

הבטיח את . על מנת להפרדת רשויותאחד מהיבטי היסוד של המשטר הדמו' . וחלק מעקרון

הצדק והשיוויון, שמירת שלטון החוק וקיום משפט הוגן. זה גם חשוב לאמון הציבור

באובייקטיביות ובניטרליות של המערכת וההליך המשפטי.

. השופט היושב בדין כפוף למרות החוק בחוק יסוד השפיטהבמדינת ישראל.: אי התלות נקבעה

בלבד.

האקטיביסטיתההבדל בין הגישה הפורמליסטית לגישה

: אוכפים את החוק ככתבו וכלשונו, ואין מקום לפרשנות ותקדימים. אם אין גישה פורמליסטית

התיחסות בחוק לנושא מחזירים לכנסת כדי שתחוקק חוק מתאים. .

: לפי גישה זו , העדר חקיקה בנושא מסוים או , שחקיקת הכנסת נתונה גישה אקטיביסטית

השופטים לפרש את החוק או ליצור תקדימים משפטיים. השופטים לפרשנויות שונות , חובתם של

מפרשים את החוק על פי ערכי המדינה )יהודית ודמוקרטית( ועל פי תנאי החיים המשתנים

בישראל.

באמצעות פסקי –חקיקה שיפוטית אם אין חוק שמתייחס לעניין הנידון במפורש הם יוצרים

המדינה.הדין. על בסיס העקרונות והערכים של

הכללים המבטיחים את עצמאותה של הרשות השופטת

ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול פסקי הדין.הכנסת אינה יכולה לבטל פסיקה .1

רטרואקטיבית, גם לא באמצעות שינוי בחקיקה אלא חקיקה חדשה תהיה בתוקף

לפסיקות עתידיות.

קרון זה נועד להגביל את סודיות} בלטינית "תחת שיפוט " . ע -עקרון הסוב יודיצה .2

התקשורת מלפרסם פרטים על משפט שמתנהל , באופן שיפגע במהלך המשפט . האיסור

קיים מתוך החשש שסיקור תקשורתי יגרום ליצירת דעת קהל שתשפיע על האופן בו

התקשורת רשאית לסקר את המשפט , יחליט בית המשפט בנושאים המובאים לפניו .

2אבל לא לפרש את ההליך .

עם איזה זכות מתנגש? הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.

ע"י פרסום מידע עובדתי ללא נקיטת עמדה, ובתנאי שאין חשש שישפיע. –איזון

מינוי שופטים. .3

ע"י ועדה:

ם או קיבלה הכנסת תיקון לחוק ולכן סעיף הסוביודציה נותר תקף רק לגבי משפטים פלילים ולא על אזרחיי 2002מרץ 2

עניינים המתבררים בבג"ץ .

54

נציגי רשות שופטת 4 -

נציגי רשות מבצעת 1 -

נציגי רשות מחוקקת 1 -

נציגי לשכת עורכי הדין. 1 -

3רי המתנהל בנושא בחירת השופטים? מהו הויכוח הציבו

o הרכב הועדה

o .הרכב השופטים בבית המשפט העליון

תנאי העסקתם של השופטים: .4

גבוה יחסית. –א. שכר השופטים: נקבע ע"י ועדת הכספים

( )במקרים חריגים מבטלים( 71ב. תקופת כהונתם: עד גיל הפרישה )

גוד לרצונו. ג. מקום כהונתם: אין מעבירים שופט מאזור בני

ד. חסינות השופטים: מוגנים בפני תביעות של לשון הרע. ונפתחת חקירה נגדם הן באישור היועץ

המשפטי לממשלה.

סוגי המשפט בישראל

מהן מערכות השפיטה בישראל?

שלום, מחוזי ועליון. –מערכת של בתי משפט רגילים לשלושה סוגי המשפט

.מערכת של בתי משפט מיוחדים: צבאיים, עבודה, תעבורה, דתיים ... דורשים התמחות

הויכוח נסוב סבי השאלה האם לתת משקל רב יותר למומחיות ולמקצועיות או לגורם הפוליטי ולעקרון הייצוגיות שתשקף 3

את השונות בחברה

קונסטיטוציוני -משפט חוקתי

מבטא את העקרונות והערכים

של המדינה הבאים לידי ביטוי

בחוקה.

עוסק במקרים בהם הרשות

רונות היסוד פוגעת באחד מעק

של מדינת ישראל

משפט פלילי

אדם או קבוצה המדינה תובעת

עבירה המנוגדת לחוק .שעשו

המדינה תובעת באמצעות היועץ

המשפטי והפרקליטות בכדי

לשמור על האינטרס הציבורי

ולשמור על ביטחונם של

האזרחים .

העונש הוא קנס או מאסר

העבירות מתחלקות לשלושה

ונש:סוגים על פי הע

עד חודש מאסר ו/או –חטא . 4

קנס בהגבלת סכום.

שנות 4מחודש עד –עוון . 1

מאסר ו/או קנס בהגבלת סכום.

שנים עם מאסר 4 -מ –פשע . 4

עולם ו/או קנס בהגבלת סכום.

משפט אזרחי

בין אדם יחסים משפטיים

זכויות וחובות על לחברו,

פי הסכמים וחוקים.

התובעים הם אנשים

)או או חברותפרטיים

המדינה(

פיצויים, כספי, –עונש

…ביצוע ההסכם

55

משפט חוקתי, פלילי, אזרחי.עוסקים ב – מערכות השפיטה הרגילות

מימוש הזכות לערעור, כל ערכאה עולה בסמכותה על –פועלים בשלוש ערכאות )רמות(. מדוע?

קודמתה.

השלטון המקומי. 21

הרשויות המקומיות : תפקידים וסמכויות.

תפקידים: מתן שירותים ציבוריים

יקר תפקידה של הרשות המקומית מתמקד במתן שירותים : שירותי חינוך , שירותי רווחה , ע

, שירותי תברואה , מתן רישוי לעסקים ושירותי דת .שירותי בנייה , ביוב ומים

שופט אחד - בית משפט השלום

ערכאה ראשונה

שנים מאסר ועד סכום מסוים של 7עד

קנס

אחד עד שלושה שופטים –בית משפט המחוזי

ערכאה ראשונה

בסמכות עניינים שאינם

בית משפט השלום

ערכאה שניה

בית משפט לערעורים

)מעל בית משפט השלום(

עליון לערעורים

ערכאה שניה או שלישית

הרכב של שלושה שופטים

לפחות.

ובמקרים מיוחדים הרכב

של תשעה עד אחד עשר

שופטים

אין ערעור אחרי פסיקתו

בג"ץ –בית משפט גבוה לצדק

בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון ערכאה ראשונה ואחרונה

בג"ץ פועל מיוזמת אזרחים שפונים אליו, ולא מיוזמתו.

מה הבעיה במעורבותו בנושאים ערכיים השנויים במחלוקת?

פניה לבג"ץ רק בכתב

פניה גם אחרי שעות העבודה הרגילות

פועל ע"י הוצאת צו על תנאי כנגד הרשות השלטונית )עוצר פעילות(

הצווים הבאים של בג"ץ: משמעות

בג"ץ מחייב את הרשות או כל גוף אליו הופנתה העתירה -צו החלטי

בג"ץ מוציא צו ומחייב לקבל את תשובת המשיב )הגוף -צו על תנאי

שנגדו הוגשה העתירה( תוך פרק זמן שהוא מקציב לו.

צו שחרור של אנשים שנאסרו שלא כדין ממאסר -צו הביאס קורפוס

. בלתי חוקי

צו בג"ץ המורה לעשות פעולה כלשהי או -צווי עשה וצווי לא תעשה

עד תום הדיון בבג"ץ. להמנע ממנה

צווים שמוציא בג"ץ נגד בתי משפט -צווי איסור וצווי בירור

אזרחיים)דתיים,צבאיים( כאשר העותר טוען כי הם חרגו מסמכותם.

זכויות ידוע שיש חשיבות לבג"ץ כמגן על הדמוקרטיה בכלל ועל

האדם והאזרח בפרט במיוחד לאור העובדה שאין חוקה בישראל.

56

באחריות משרד החינוך , כלומר בישראל , מערכת החינוך היא ממלכתית , ק. מבחינת החו חינוך שירותי. 1

. משרד החינוך אחראי למהות החינוך ולתכניו הערכיים . המשרד קובע את המדיניות באחריותה של המדינה

מפקח אחר יישום תכניות לימודים ודרכי ניהול והוראה ומאייש תפקידי ניהול ואת תכניות הלימודים ,

הרשות המקומית אחראית על הפעלת מערכת החינוך : אחזקה של מוסדות החינוך , אספקת והוראה .

י מאפשר לרשויות מקומיות ליטול חלק פעיל בעיצוב מערכות החינוך זהשלטון המרכ שירותי עזר לבתי הספר ,

יש רשויות מקומיות המסתפקות בהפעלת מערכת החינוך ובמתן שירותים .ות גם מבחינה ערכית המקומי

נלווים , ויש רשויות שנוסף לכך הן גם מעצבות את מערכת החינוך המקומית מבחינה תוכנית וערכית .

לכתיים ממבשירותי הרווחה שירותים בדומה לשירותי החינוך הממלכתי מקובל לראות . שירותי רווחה.2

. כלומר , משרד הרווחה קובע מדיניות למתן שירותים, ומקציב שבאחריות רשויות השלטון המרכזי במדינה

לוא האחריות למתן שירותי מ( מטיל את 1829חוק שירותי הסעד ) להם את הכספים הדרושים . אך עם זאת ,

את מערכת הרווחה ביישוב.עיקר בכל רשות קיימת לשכת רווחה אשר מפעילה .הרווחה על הרשות המקומית

: טיפול במשפחות במצוקה , טיפול בילדים ובנוער המצויים במצוקה , תחנות הנושאים בטיפול לשכת הרווחה

לבריאות הנפש , טיפות הלב , טיפול בקשישים .

הרשות המקומית חייבת להתקין בתחומה מערכת ביוב . הרשות אחראית לחבר את . התקנת מערכת ביוב. 2

בתי היישוב לרשת הביוב , לפקח על טיב השפכים המגיעים לרשת הביוב המרכזית ולוודא שלמערכת לא יוזרמו

.שפכים מזיקים ורעילים

. הרשות המקומית חייבת לדאוג לאספקת מים לתושבים . לשם כך על הרשות לדאוג להקמת םאספקת מי. 2

מאגרי מים ומערכת מרכזית לחלוקת המים לצרכנים .

היתרי בנייה . מתןעל כן. הרשות המקומית אחראית על סלילת רחובות ואחזקתם ו הנדסה ובנייןי תשירו. 2

. הרשות המקומית אחראית על ניקיון ועל רמה תברואה נאותה : הסדרת שווקים ובתי תברואה וניקיון. 1

אשפה . מטבחיים , שירות וטרינרי , סילוק מטרדי תברואה , ניקוי רחובות , איסוף

. הרשות המקומית אחראית למתן שירותי הצלה ולכיבוי שרפות באמצעות רשות כבאות אותכבשירותי . 2

) לאחרונה באחריות רשות כבאות והצלה ארצית(.מקומית .

להפעלת עסקים כגון רישיונותלפי חוק רישוי עסקים , הרשות המקומית מחויבת לתת רישוי עסקים .. 9

אירועים ובתי שעשועים . החוק קובע את הכללים ואת התנאים הנדרשים לפתיחת עסקים : חנויות , אולמות

העסק נדרש לשמור על איכות הסביבה , להקפיד על בריאות הציבור , לוודא שיש בתוכו ובסביבתו הקרובה

עומד תנאי תברואה נאותים , לוודא שאין הוא מהווה סכנה לשלום הציבור , וכן שהמבנה שבו הוא שוכן

בדרישות הבטיחות .

הרשות המקומית נדרשת לספק שירותי דת כגון עריכת נישואים , אחזקת בתי כנסת ומקוואות ת.שירותי ד. 8

המועצות הדתיות כפופות למשרד הדתות , פיקוח על כשרות ושחיטה , זאת , באמצעות המועצות הדתיות .

57

דת הזיקה של התושבים לדת משפיעים על היקף , אולם אופי הרשות המקומית ומי ולא לרשות המקומית

.התקציב שנותנת הרשות למועצה הדתית ועל סל שירותי הדת המוענק לתושבי הרשות

:סמכויות

לרשויות המקומיות סמכות . במסגרת סמכות חקיקת המשנה של הרשות המבצעת ניתנה חקיקת חוקי עזר. 4

כות זו היא אחת הסמכויות החשובות שמעניק החוק עירוניים . סמ לחקיקת משנה במסגרת של חוקי עזר

לאפשר לרשות לממש את הסמכויות והתפקידים שהיא רשאית לבצע לרשות המקומית . חוק העזר נועד

. בסמכות הרשות למען תושבי המקום ולהסדיר את האופן שבו מחלקות הרשות נותנות שירותים לתושבים

גניאיכות הסביבה , בריאות הציבור , תברואה , פיקוח על לחוקק חוקי עזר בנושאים רבים וחשובים :

למימון מסים ואגרות. באמצעות חוקי העזר גובה הרשות שעשועים , סלילת כבישים , הנחת קווי ביוב ומים

. כללית אפשר לפעולות התושבים רישיונותמתן ומגדירה סדרי דרכי פיקוח ואכיפת החוקפעולותיה , קובעת

חוקי העזר הרשות המקומית משפיעה על הסביבה הפיזית והאנושית של תושבי הרשות . מתן לומר שבאמצעות

סמכות חקיקה רחבה וההיתר לאכוף את החוק הניתנים לרשות המקומית עלולים לגרום לריכוז עוצמה וכוח

גדולים בידי הרשות המקומית .

: ה הגבלותנקבעו בחוק כמ בחקיקת חוקי עזר כדי להגביל את הרשות המקומית

רשות מקומית רשאית לחוקק חוקי עזר אך ורק בנושאים שהמחוקק הסמיך אותה לכך ; .א

אסור שחוקי העזר יהיו מנוגדים לחוק רגיל שחוקקה הכנסת ; .ב

שר הפנים צריך לאשר את חקיקת העזר ; .ג

חוקי העזר נתונים לביקורת של בג"ץ ; .ד

ות , אפליה , או בשל פגיעה בכללי הצדק הטבעי . סביר -בית המשפט יכול לפסול חוקי עזר בשל אי .ה

. לרשות המקומית יש הסמכות להטיל על תושביה מסים מקומיים ותשלומי חובה , כגון הטלת מסים. 2

ארנונה , מס שמטילה הרשות המקומית על נכסים מסוגים שונים כמו : דירות , משרדים , בתי מלאכה ,

בהוצאות כגון סלילת כבישים . כל שירותי חינוך , ודמי השתתפותאגרות עבור שירותים דוגמת קרקע,

התשלומים מועברים לאישור שר הפנים ונקבעים בחוקי עזר עירוניים .

לרשות המקומית סמכויות שונות מעין שיפוטיות אשר בסמכותם לדון בערעורים למשל הכרעה שפיטה . 2

פעולות הרשות המקומית בנושאים כמו: נקיון, תברואה בערעורים של תושבים על מסים והיטלים שונים. על

ושירותי סעד.

סמכות לעצב את אופיו של היישוב , ( מעניק לרשות המקומית 4986חוק התכנון והבנייה ) . תכנון ובנייה. 2

. במילים אחרות , סמכותה של הרשות את צביונו ואת רמת החיים בו על פי העדפות ואינטרסים מקומיים

ר את שימושי הקרקע ולהפקיע קרקעות לצורכי ציבור מאפשרות לרשות לקבוע את אופי היישוב , רמת להגדי

. סמכות זו , המעניקה בידי השלטון המקומי רווחתו הסביבתית , הרכב אוכלוסייתו ואת המבנה הכלכלי שלו

בעבור כל שימוש : ביורוקרטיםקרקעות , מוגבלת באמצעות הליכים -עוצמה ושליטה על משאב יקר ערך

ואישור של שר הפנים , ולעתים גם אישור הארציבקרקע נדרש אישור של ועדות תכנון בדרג המחוזי ובדרג

של נציגים של משרדי ממשלה השותפים בוועדות התכנון .

58

. תפיסות דמוקרטיות17

טית אך בכל מדינה דמוקראין הגדרה אחידה לדמוקרטיה, כל מדינה מדגישה עקרונות אחרים,

ת הבאים:חייבים להופיע כל העקרונו

עקרונות הדמוקרטיה

שלטון

העם

הכרעת הסכמיות סובלנות פלורליזם

הרוב

זכויות

האדם

והאזרח

והמיעוט

הגבלת

השלטון

שלטון

החוק

גישות דמוקרטיות

או חלק האם האזרח הוא פרט .מהשנייה ביחס אל האזרחים במדינה הגישות נבדלות אחת

.מקולקטיב או האזרח הוא חלק מקבוצות המרכיבות את המדינה

. 19והמאה 12-מקורה של הגישה במאה ה -גישה דמוקרטית אינדיבדואלית

והוא מחליט מה טוב עבורו . שמה את האדם במרכזהגישה

כיחיד ודואגת לזכויות האדם שלו . לכל אדם לממש את חירותוהמדינה מאפשרת

של האזרחים. מתייחסת למאפיינים קבוצתיים לאהמדינה

המקור לגישה הוא מיוון ורומא, במרכז יש את הקהילה את -גישה דמוקרטית רפובליקנית

הקולקטיב .

האדם הוא שותף בהגדרה של טובת הכלל ומחוייב אליה .

היחיד משקף את הטוב הכללי ולא את טובת עצמו .

וטים לזהות נפרדת במדינה , אבל הם בהחלט יכולים לא תהיה הכרה בזכויות קבוצה של מיע

לחיות במדינה.

שנה האחרונות , בגלל תופעת ההגירה בין מדינות 21-גישה מה – גישה דמוקרטית רב תרבותית

ב משותף לקבוצות שונות בעלות לאומיות אתנית , יש לתת מרחהתפתחה הגישה שטוענת כי

דתית ותרבותית שונים.

.ת קיומם של הקבוצות ולהעניק זכויות קבוצתיות כמו כן לאפשר א

[ יש לשים לב שזה שונה ממדינה הרב תרבותית] המדינה תעודד את הרב תרבותיות במדינה .

59

גישה שלא מכירה בזכויות אדם, מעמידים את -גישה שאינה מקבלת את עקרונות הדמוקרטיה

.כויות מיעוטיםהמדינה במרכז והפרט אמור לשרת את המשינה , אין הכרה בז

אשכול העולם היהודי

היהודים בתפוצות

היחסים בין היהודים ברחבי מדינת ישראל משמשת כגורם מאחד עבוד כל היהודים בעולם.

העולם למדינת ישראל הם מורכבים. מצד אחד יש יהודים שמרגישים גאווה ושייכות לאומית

יש מהיהודים שסוברים שמדינת ינה.למדינת ישראל מצד שני חלקם חולקים על דרכה של המד

ישראל לא מרכזית והיא מהווה עוד קהילה בין כל הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

המדינה ליהודי התפוצות מחויבות

משרד מסייע בעליית יהודים לארץ ובשילובם -המשרד לקליטת עליי

ישראל מעודדת עלייה של מדינת –כל יהודי זכאי לעלות ארצה " ולקבל אזרחות " -חוק השבות

יהודי התפוצות.

המדינה חוקקה חוק שאפשר להעמיד לדין מי שפגע ביהודים -חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם

בשואה. רואים דאגה של המדינה לכלל היהודיים.

עבודה –מוסדות הממומנים ע"י המדינה וע"י יהודים מחו"ל –ההסתדרות הציונית והסוכנות

בשיתוף.

שפעות העלייה היהודית על מדינת ישראלה

א. העליות יצרו מתח עדתי שכן הגיעו יהודים מכל קצות תבל

העולים תרמו להעלאת הייצור של המדינה וחיזקו חוסר בכוח אדם –ב. צמיחה בתחום הכלכלה

בתחומים שונים.

ם ומחזקים את גלי העלייה גורמים לגידול במספר היהודי –ג. גידול במס' היהודים במדינה

המדינה

לבין היהודים החדשים ] הן בעלייה האתיופית והן םבין היהודים הוותיקי –ד. קשיי קליטה

בעלייה הרוסית [

השפעת יהודי התפוצות על המדיניות של מדינת ישראל

ת על בקונגרס של ארצות הברית יש קבוצת יהודית שמשפיעה רבו -הקשר עם ארצות הברית למדינת ישראלא.

הממשל .

הקשר הזה בין היהודים לממשל תורם לקשר בין מדינת ישראל לארצות הברית .

כמו כן ארצות הברית מעורבת בנושאים שקשורים לישראל כיוון שזה עוזר לה בכל מיני תחומים כמו קשר למזרח

התיכון , נפט, מסחר וכו'...

בית . מדינת ישראל לא מכירה בנישואין ובגיור של היהדות בארצות הברית היא בעיקר רפורמית וקונסרבטיב.

זרמים אלו אם נעשו במדינת ישראל.

במדינה מכירה רק בגיור האורתודוקסי.

61

הדתי השסע

:יהודית כמדינה ישראל מדינת להגדרת שונות גישות ישנם

הדתית הקבוצה .1

:ההלכה פי על החיים יםיהוד - אורתודוקסי זרם .א

i. ולציונות היהודית להלכה מחויבות לבתהמש השקפה -ים לאומי-יםדתי

המהאוכלוסיי 45%] להלכה המתאימה המערביתת לתרבו כן כמו

היהודית [

ii. יהמהאוכלוסי 7%] .היהודי לעם היחידי הבסיס היא ההלכה -חרדים

היהודית [

, יהמודרנ המוסר לפי היהודית ההלכה את מפרש זה זרם-קונסרבטיבי זרם .ב

היהודית [ המכלל האוכלוסיי 1.5%] .רושהג עם כהן נישואי מתיר למשל

את תואמות שלא מעשיות מצוות על לוותר שאפשר הטוען זרם- רפורמי זרם .ג

. יהודי הוא יהודי אביו שרק מי גם כי למשל טוען הזרם .םהמודרניי החיים

היהודית [ המהאוכלוסיי 1.15%]

החילונית הקבוצה .2

. דתכ ולא לאומית כתרבות המדינה את מגדירים הם .א

במדינה מעוניינים וחלקם למורשת הקשורות חלקיות מצוות מקיימים חלקם .ב

.לגמרי חילונית

היהודית במדינה ההאוכלוסיימכלל 34%הם מהווים .ג

, חלקם מקיימים מצוות רבות וחלקם רק חלק .מה מגוונת האוכלוסיי – הקבוצה המסורתית .4

קר את המצוות המרכזיות כמו ברית מילה , שמנחה אותם זה המסורת ולכן הם מקיימים בעי

תפילה לפעמים בבית הכנסת , יום כיפור , חלק מהחגים וכו'....

דתי לשסע הגורמים

בחיק ובילוי מנוחה זמן בשבת רואים החילונים – בציבור שבת שמירת .א

.חנויות ופתיחת נסיעה איסור כולל שבתון יום בו רואים והדתיים המשפחה

הציבור זאת לעומת , כפיה דתית בחקיקה רואה החילוני יבורהצ -דתית חקיקה .ב

יהודיים חוקים בעלת יהודית כמדינה במדינה רואה הדתי

להיות יכול , יהודי להיות שרוצה מי כל החילונים לפי – יהודי הוא מי הגדרת .ג

יהודי

הדתי השסע עם התמודדות דרך .2

60

קוו הסטאטוס כגון ומתן במשא שימוש .א

את מתאימים בכך – מקומית רשות י"ע נאכפת ייםדת חוקים אכיפת .ב

ציבור ולכל מקום לכל ההתייחסות

מגזר לכל החינוך בנושא אוטונומיה מתן .ג

הידברות, היכרות וקירוב לבבות וכיבוד דעת האחר. .ד

המיוחדים הדברים את צד לכל ומאפשרים המתח את מקטינים אלו כל

והמאפיינים.